אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena - Zichron L'hair — וירא (2026-10-26)

גליון מב -פרשת וירא תשפ"ז
❖ ❖ דרשות המאיר ❖ ❖ פרשת השבוע
מתוך דרשות רבנו זי"ע מכתי"ק מכתי"ק של רבנו מהרש"מ הכהן מאמסנא זי"ע
דרשה קודם תקיעת שופר ר"ה שנת תר"צ פרנסה ברווח משולחן הצדיק
וְאֶ ְקחָ ה פַ ת לֶחֶ ם וְסַ עֲדּו לִ בְ כֶם אַ חַ ר תַ ֲעבֹרּו כִ י עַ ל כֵּן עֲבַ ְרתֶ ם עַ ל עַ בְ ְדכֶם
בגמ' ר"ה כו ,:אמר רבי לוי מצוה של ראש השנה ושל יום הכפורים
ֲשה ַכ ֲא ֶשר ִדבַ ְרתָ (יח ,ה) .פעם אחת היו הרבה חסידים ֹאמרּו כֵּן תַ ע ֶ
ַוי ְ
בכפופין ושל כל השנה בפשוטין.
אצל כ"ק ש"ב הרה"ק ר' צבי הכהן מרימנוב זצללה"ה ולא היה לו ליתן
עוד שם במשנה (כז ):התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטס
לאורחים חלה שלימה לקח וחתך החלה לחתיכות ונתן לכל אחד ואחד
אם קול שו פר שמע יצא ואם קול הברה שמע לא יצא וכן מי שהיה עובר
ואמר להם ואקחה פת לחם חתיכת לחם וסעדו לבכם שיהיה לכם
אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר
לאכול אחר תעבורו בעת שאתם נוסעים ממני לבתיכם יהיה לכם
או קול מגילה אם כוון לבו יצא ואם לאו לא יצא אף על פי שזה שמע וזה
פרנסה בביתכם כי על כן עברתם על עבדכם כי באתם אלי לברך אתכם
שמע זה כוון לבו וזה לא כוון לבו.
עם פרנסה בביתכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת רצ"ל הננו
ובהמשך המשנה (כט ).והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' וכי מסכימים לזה הברכה שיהיה לנו פרנסה בביתנו ,ודפח"ח( ,נדפס
ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן בבארות המים בפרשתן) .ומפי אא"ז הנגיד הר"ר זאב יהודא שפרינגער
שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם ע"ה מקראקא שמעתי עובדא זו על הרה"ק הר"ר מאיר מדז'יקוב זצ"ל
שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלים כיוצא בדבר אתה אומר עשה בעמח"ס אמרי נועם:
לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי וכי נחש ממית
או נחש מחיה אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את אם האורח עני צריך לתת לו בשפע כדי שביעה ואפי'
לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאין ואם לאו היו נימוקים .ועיין בפי' ממאכל פשוט
רבינו עובדיה מברטנורא שדקדק בשייכות משנה זו לכאן. לּושי ַוע ֲִשי עֻגֹות (יח ,ו) .בגמרא (בבא
מַ ה ֲִרי ְשֹלש ְס ִאים ֶקמַ ח ֹסלֶת ִ
תרועות החיילים במלחמה האחרונה מציעא פז ,).כתיב ֶקמַ ח וכתיב ֹסלֶת ,אמר רבי יצחק ,מכאן שהאשה
צרה עיניה באורחים יותר מן האיש .וזה פלא.
ונראה לומר דהנה אנו מברכים בתקיעת שופר לשמוע קול שופר ולא
אך יש לבאר על פי משל ,לעני שבא לבית ישראל ,והוא צריך לאכול כי
לתקוע שופר ,והרמז בזה כי ידוע ש'שמיעה' היא לשון הבנה וכדאמרינן
יש לו חולי מחמת רעבון וכאב לב ,והנה האשה רוצה לכבד את האורח
(עירובין קב ,:פסחים מא ).א"ל לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי .וכמו כן
עם פרפראות ומגדים ,ומיני מתיקה ועוגות ,וכאשר בא בעל הבית
הוא בתקיעת שופר העיקר הוא להבין טעם תקיעת שופר ולהתבונן בליבו
לביתו ורואה זאת ,אומר לאשתו ,אם בא לביתך איש עשיר ,שיש לו
ולעורר את נפשו בפנימיות כוונת מצוה זו שמטרתה לעורר את האדם
בביתו כל טוב ,וכבר אכל ושבע וגם יאכל עוד בביתו ארוחת שחרית
לתשובה ויראת ה' וכמו שכתוב (עמוס ג ,ו) היתקע שופר בעיר ועם לא
וצהרים ,צריך לכבדו כדרך שמכבדים הנגידים ,בקצת חתיכה של פת
יחרדו.
הבא בכיסנין [לעקיך] מתוק וטוב ומעט ,אבל זה העני רעב הוא ,ויש לו
ואפשר להסביר הדבר עפ"י משל ממה שהיה בזמן המלחמה האחרונה
כאב לב ,ואין די לו בזו החתיכה קטנה של פת הבא בכיסנין [לעקיך],
שבלילה אחת בשעה מאוחרת כשנמו כולם את שנתם ,שמעו בעיר קול
כי הוא צריך חתיכה גדולה של פת כדי לאכול לשובע הרבה ,כי פת
המולה ורעש גדול מאנשי חיל שתקעו והריעו בכלי זמר להרים קול זעקה,
נותנים הרבה ,ולא חתיכה קטנה.
ואני זלעפה אחזתני בשמיעת הקול והלכתי בשוק לברר על מה הרעש
והצעקה ,ואמרו לי שהאויב בא לעיר וע"כ מריעים ותוקעים בכלי הזמר
והנה כי כן במלאכים ,שהיו נדמים להם לאורחים פשוטים ,ולכן סבר
לעורר את אנשי חיל שיצאו ללחום כנגד האויב שלא יוכל לבוא בשערי
אברהם שצריך ליתן להם קֶ מַ ח פת פשוט ,כדי ליתן להם הרבה לאכול
העיר .והנה הילדים שלי שהתעוררו לקול התרועות והנגינות ולא ידעו על
לשובע .אבל שרה רצתה ליתן להם ֹסלֶת משובח .והדרך בסולת שהוא
מה זה ,היה הקול הזה נעים באזניהם וביקשו לצאת לראות את כלי
ביוקר קצת ואין נותנים ממנו רק חתיכה קטנה ,כמו להנגידים שאינם
הנגינה והטראמייטערס (חצוצרות) כאילו היה קול נאה בעת שלום,
רעבים ,וסברה שצריך לתת להם מעט לטעום ,ולכך היה משמע שעינה
וכדרכם של ילדים בימים כתיקונם ,אך אמרתי להם שאין כעת הזמן
צרה באורחים ,וזה לפי שלא ידעה שאלה האורחים רעבים וצריכים
לשמוע את קול המזמרים כמו בעת שלום כי היום הוא קול מר שמטרתו
לאכול הרבה ,וטוב להם יותר פת פשוט הרבה ,מקמח סולת שיהיה רק
לעורר אנשי החיל ללחום נגד האויב שבא לעיר ,ולהציל את העיר מחיצי
מעט וקטן:
האויב הניתכים עליה ומהשריפות הנגרמים ע"י הפצצות שלהם .ועתה
הראשון ,וע"כ הוא עת רצון שאל ממני ואתנה וגו' שהוא עת רצון לקבל אין לנו אלא להתפלל להשי"ת שלא יתגבר האויב עלינו ושלא יוכל לבוא
כל תפילות ישראל ,ואתה צריך לשים ליבך להתפלל על ישועת ישראל ולהכנס בשערי העיר.
ואתנה גוים נחלתך ואחוזתך אפסי ארץ שיתן ה' לישראל ארץ הקודש כמו כן הוא במצות תקיעת שופר ,שבודאי אין זה מדעת לשום ליבו בעת
ויגרש הגוים שכבשו נחלת ישראל שהוא אחוזתם מאבותיהם. התקיעות אם הקול הוא נאה ומוצלח או לא ,או אם השופר נאה ,רק
ומצוה זו נתן הקב"ה דוקא לישראל ,באהבתו אותם כבנים ,וכנ"ל העיקר הוא להתבונן בטעם מתקיעה ולהבין שזו תקיעה נגד הצר הצורר
שהשי"ת אומר בני אתה אני היום ילידתיך וגו' .ועכ"פ אנו צריכים לעורר אותנו תמיד הוא היצר האורב לפתחנו ללכדנו בכל עת להכשילנו לעבור
נפשנו להתפלל על הגאולה שלימה ,ועם זאת כמובן גם להכיר את פי ה' ח"ו ,והוא אח"כ גם השטן להשטין נגדינו לפני מלך מלכי
בחטאותינו ולפשפש במעשינו ולשוב בתשובה שלימה ,ולהתפלל לה' המלאכים הקב"ה ,וכמו שאמרו (ב"ב טז ).יורד ומתעה ועולה ומרגיז נוטל
שימחל לנו מה שחטאנו כנגדו ,וביותר צריכים אנו לקבל על עצמינו ועל רשות ונוטל נשמה .וע"כ אנו צריכים להרבות תחנונים ולהתפלל
בנינו שלא נחלל השבת ח"ו ,כי היא שקולה כנגד כל התורה (שמו"ר כד, להשי"ת 'והסר שטן מלפנינו ומאחרינו' ,שלא יהיה ביכלתו לעשות לנו
יב) ,ואמרו (רש"י במדבר טו מא) כל המחלל השבת כאלו עובד ע"ז, רעה ,וע"כ אנו מברכין לשמוע קול שופר דהיינו להבין הקול שופר
ומאידך (שבת קיח ):כל השומר שבת כהלכתו אפילו עובד ע"ז כדור אנוש ולהתבונן בטעם ובפנימיות המצוה ולא לתקוע בלי כוונה.
מוחלין לו. וזה הרמז במשנה התוקע לתוך הבור או לתוך הדות ,אם קול שופר שמע
היינו אם הבין מדוע תוקעים בשופר ועורר בזה את נפשו ליראת שמים
פרעות תרפ"ט בחברון שבארץ הקודש ולשעבד את ליבו למקום יצא ,אבל אם קול הברה שמע היינו ששם את
ראיתי בהרבה מכתבי העת (עיתונים) שבני ישמעאל מספרים שיש קול ליבו רק קול הברת התקיעה בלבד ולא נתן לב לדעת ולהבין טעם
שיוצא ממערת המכפלה בחברון שמוכיח אותם ואומר להם מדוע אתם התקיעה ולעורר את עצמו ע"י השופר לעשות תשובה לא יצא.
הרגתם את בני ,ואומרים הערבים שזה קולו של אברהם אבינו ע"ה. וכמו כן י"ל הרמז בהמשך המשנה מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת או
והנה אע"פ שאינני מאמין ואיני יודע אם כנים הדברים שהם שומעים שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת יל"פ דהיינו מי שאינו הולך תמיד לבית
קול כזה ,אך זה ברור שהאבות מצטערים בקבר בצער בניהם ,ואחר הכנסת והוא כמו אחורי בית הכנסת ,אך כאשר שומע קול שופר ,אם כוון
שרח"ל הרגו הישמעאלים בחברון כארבעים בחורים מהישיבה הגדולה לבו לטעם השופר ומעורר את נפשו לשוב בתשובה ,יצא ,אך אם לאו לא
שם שלמדו תורה לשמה ,אז בודאי שאברהם אבינו צועק על ככה ,וכמו יצא כי השופר בלי התשובה חסר הוא מאוד.
שדרשו בספה"ק (עיין תפארת שלמה פרשת נח ד"ה א"י איש צדיק)
במה שכתוב (בראשית יח כב) ואברהם עודנו עומד לפני ה' ,שגם היום אי אפשר לסמוך רק על הש"צ והבעל תוקע
הוא עומד לבקש ולהתפלל לה' עלינו ועל בנינו ,וברש"י בפרשת חוקת והסמיך לזה משנת והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' וכי ידיו
(כ ,טו) כתב בשם הספרי עה"פ וירעו לנו מצרים ולאבותינו ,מכאן של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו
שאבות מצטערים בקבר כשפורעניות באה על ישראל ,ובספר לב שמח ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו
פירש עד"ז הפסוק (תהילים יד ,ז) מי יתן מציון ישועת ישראל וגו' ,אז יגל מתגברים ואם לאו היו נופלים ,וי"ל שבאו לרמז לאדם שלא ישים בטחונו
יעקב ישמח ישראל שיהיה זה לשמחה גם אצל יעקב אבינו ע"ה כי מרגיש בשליח הציבור ובבעל התוקע בלבד שיבקשו רחמים בעדו ,כי באמת גם
הוא בצער בניו. הם צריכים לסיוע של הציבור ע"י שישובו בתשובה ויכוונו את ליבם
ואף אנו יש לנו להתאונן ולבכות על החורבן הגדול שנעשה לאחינו בני לאביהם שבשמים ויבקשו עזר מהשי"ת אז יצליחו הש"צ והבעל תוקע
ישראל באה"ק שהרגו מהם יותר ממאה איש ,וכל אחד צריך לפשפש בתפילתם ותקיעתם ,וכדחזינן כי מי לנו גדול ממשה רבינו ובכ"ז תפילתו
במעשיו ולהתבונן אולי הוא גרם לזה במעשיו הרעים ,כי כל ישראל בלבד לא היה הספיקה והיה צריך סיוע מכל ישראל שהמה ג"כ ישעבדו
עריבים זה לזה ,וכמו שאנו אומרים אשמנו מכל עם שכל אחד מעימנו לבם לאביהם שבשמים ורק אז וגבר ישראל.
נאשם מכל העם ולא מחמת עצמו בלבד ,כי כל ישראל עריבים זל"ז ,וע"כ
בושנו מכל דור שכ"א אחד צריך להתבייש מחטאותיו ולידע שחטאנו נגד
להתעורר בתקיעת שופר להתפלל על הגאולה
השי"ת ולבקש ממנו למחול לנו. והנה אחד מטעמי תקיעת שופר הוא לעורר לאדם להתפלל ולהתאוות
על הגאולה השלימה וכמו"ש והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' .ויש
כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי לפרש בזה הפסוקים בתהילים (ב ,ז) אספרה אל חק ה' אמר אלי בני
וזהו טעם מאמר רבי לוי מצוה של ראש השנה ושל יום הכפורים בכפופין, אתה אני היום ילדתיך ,שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי
ופירשו התם דכמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי ,היינו שנכיר במה ארץ ,דהנה תקיעת שופר נקרא חוק וכמו שכתוב (שם פא ,ד) תקעו
שחטאנו לפניו יתברך ונכוף את ליבינו לפניו ,כי מי שחטא כנגד חבירו בחדש שופר בכסה ליום חגנו ,כי חוק לישראל הוא וגו'.
ובא אח"כ לבקש ממנו טובה הוא הולך בראש כפוף ,וזה מפני שהיה של וזהו אספרה אל חוק היינו ששואל מדוע אנו תוקעין בשופר ,ה' אמר אלי
כל השנה בפשוטין היינו שהלך שולל בעצת יצרו ולא מנע מעצמו כל בני אתה היינו שמפני אהבתו אותנו שקרא לנו בנים למקום ,נתן לנו
תאוות ליבו ולא כפף את עצמו ,ע"כ צריך להיות השופר של ר"ה ויוה"כ המצוה החביבה הזאת ,כדי לעורר על ידה מידת הרחמים ולמלא כל
כפוף ,שיהיה כפוף לבו להשי"ת בתשובה ובתפילה שיתרצה אליו וימחה משאלותינו ,וזהו אני היום ילידתיך כידוע (זוהר הק' ח"ג רלא ,.ח"ב לב):
פשעיו .ועי"ז נקרב הגאולה השלימה ,ובא לציון גואל בב"א ,ונזכה שיהיה שהיום דא ראש השנה ,ורצ"ל שהיום הרת עולם הוא היום שנולד בו אדם
לכולנו שנה טובה ומתוקה אמן כי"ר.
