gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena - Zichron L'hair — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena - Zichron L'hair

שבוע: וירא (2026-10-26)

אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena  - Zichron L'hair — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מב ‪ -‬פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫❖‬ ‫❖ דרשות המאיר‬ ‫❖‬ ‫❖ פרשת השבוע‬ ‫מתוך דרשות רבנו זי"ע מכתי"ק‬ ‫מכתי"ק של רבנו מהרש"מ הכהן מאמסנא זי"ע‬ ‫דרשה קודם תקיעת שופר ר"ה שנת תר"צ‬ ‫פרנסה ברווח משולחן הצדיק‬ ‫וְאֶ ְקחָ ה פַ ת לֶחֶ ם וְסַ עֲדּו לִ בְ כֶם אַ חַ ר תַ ֲעבֹרּו כִ י עַ ל כֵּן עֲבַ ְרתֶ ם עַ ל עַ בְ ְדכֶם‬ ‫בגמ' ר"ה כו‪ ,:‬אמר רבי לוי מצוה של ראש השנה ושל יום הכפורים‬ ‫ֲשה ַכ ֲא ֶשר ִדבַ ְרתָ (יח‪ ,‬ה)‪ .‬פעם אחת היו הרבה חסידים‬ ‫ֹאמרּו כֵּן תַ ע ֶ‬ ‫ַוי ְ‬ ‫בכפופין ושל כל השנה בפשוטין‪.‬‬ ‫אצל כ"ק ש"ב הרה"ק ר' צבי הכהן מרימנוב זצללה"ה ולא היה לו ליתן‬ ‫עוד שם במשנה (כז‪ ):‬התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטס‬ ‫לאורחים חלה שלימה לקח וחתך החלה לחתיכות ונתן לכל אחד ואחד‬ ‫אם קול שו פר שמע יצא ואם קול הברה שמע לא יצא וכן מי שהיה עובר‬ ‫ואמר להם ואקחה פת לחם חתיכת לחם וסעדו לבכם שיהיה לכם‬ ‫אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר‬ ‫לאכול אחר תעבורו בעת שאתם נוסעים ממני לבתיכם יהיה לכם‬ ‫או קול מגילה אם כוון לבו יצא ואם לאו לא יצא אף על פי שזה שמע וזה‬ ‫פרנסה בביתכם כי על כן עברתם על עבדכם כי באתם אלי לברך אתכם‬ ‫שמע זה כוון לבו וזה לא כוון לבו‪.‬‬ ‫עם פרנסה בביתכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת רצ"ל הננו‬ ‫ובהמשך המשנה (כט‪ ).‬והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' וכי‬ ‫מסכימים לזה הברכה שיהיה לנו פרנסה בביתנו‪ ,‬ודפח"ח‪( ,‬נדפס‬ ‫ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן‬ ‫בבארות המים בפרשתן)‪ .‬ומפי אא"ז הנגיד הר"ר זאב יהודא שפרינגער‬ ‫שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם‬ ‫ע"ה מקראקא שמעתי עובדא זו על הרה"ק הר"ר מאיר מדז'יקוב זצ"ל‬ ‫שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלים כיוצא בדבר אתה אומר עשה‬ ‫בעמח"ס אמרי נועם‪:‬‬ ‫לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי וכי נחש ממית‬ ‫או נחש מחיה אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את‬ ‫אם האורח עני צריך לתת לו בשפע כדי שביעה ואפי'‬ ‫לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאין ואם לאו היו נימוקים‪ .‬ועיין בפי'‬ ‫ממאכל פשוט‬ ‫רבינו עובדיה מברטנורא שדקדק בשייכות משנה זו לכאן‪.‬‬ ‫לּושי ַוע ֲִשי עֻגֹות (יח‪ ,‬ו)‪ .‬בגמרא (בבא‬ ‫מַ ה ֲִרי ְשֹלש ְס ִאים ֶקמַ ח ֹסלֶת ִ‬ ‫תרועות החיילים במלחמה האחרונה‬ ‫מציעא פז‪ ,).‬כתיב ֶקמַ ח וכתיב ֹסלֶת‪ ,‬אמר רבי יצחק‪ ,‬מכאן שהאשה‬ ‫צרה עיניה באורחים יותר מן האיש‪ .‬וזה פלא‪.‬‬ ‫ונראה לומר דהנה אנו מברכים בתקיעת שופר לשמוע קול שופר ולא‬ ‫אך יש לבאר על פי משל‪ ,‬לעני שבא לבית ישראל‪ ,‬והוא צריך לאכול כי‬ ‫לתקוע שופר‪ ,‬והרמז בזה כי ידוע ש'שמיעה' היא לשון הבנה וכדאמרינן‬ ‫יש לו חולי מחמת רעבון וכאב לב‪ ,‬והנה האשה רוצה לכבד את האורח‬ ‫(עירובין קב‪ ,:‬פסחים מא‪ ).‬א"ל לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי‪ .‬וכמו כן‬ ‫עם פרפראות ומגדים‪ ,‬ומיני מתיקה ועוגות‪ ,‬וכאשר בא בעל הבית‬ ‫הוא בתקיעת שופר העיקר הוא להבין טעם תקיעת שופר ולהתבונן בליבו‬ ‫לביתו ורואה זאת‪ ,‬אומר לאשתו‪ ,‬אם בא לביתך איש עשיר‪ ,‬שיש לו‬ ‫ולעורר את נפשו בפנימיות כוונת מצוה זו שמטרתה לעורר את האדם‬ ‫בביתו כל טוב‪ ,‬וכבר אכל ושבע וגם יאכל עוד בביתו ארוחת שחרית‬ ‫לתשובה ויראת ה' וכמו שכתוב (עמוס ג‪ ,‬ו) היתקע שופר בעיר ועם לא‬ ‫וצהרים‪ ,‬צריך לכבדו כדרך שמכבדים הנגידים‪ ,‬בקצת חתיכה של פת‬ ‫יחרדו‪.‬‬ ‫הבא בכיסנין [לעקיך] מתוק וטוב ומעט‪ ,‬אבל זה העני רעב הוא‪ ,‬ויש לו‬ ‫ואפשר להסביר הדבר עפ"י משל ממה שהיה בזמן המלחמה האחרונה‬ ‫כאב לב‪ ,‬ואין די לו בזו החתיכה קטנה של פת הבא בכיסנין [לעקיך]‪,‬‬ ‫שבלילה אחת בשעה מאוחרת כשנמו כולם את שנתם‪ ,‬שמעו בעיר קול‬ ‫כי הוא צריך חתיכה גדולה של פת כדי לאכול לשובע הרבה‪ ,‬כי פת‬ ‫המולה ורעש גדול מאנשי חיל שתקעו והריעו בכלי זמר להרים קול זעקה‪,‬‬ ‫נותנים הרבה‪ ,‬ולא חתיכה קטנה‪.‬‬ ‫ואני זלעפה אחזתני בשמיעת הקול והלכתי בשוק לברר על מה הרעש‬ ‫והצעקה‪ ,‬ואמרו לי שהאויב בא לעיר וע"כ מריעים ותוקעים בכלי הזמר‬ ‫והנה כי כן במלאכים‪ ,‬שהיו נדמים להם לאורחים פשוטים‪ ,‬ולכן סבר‬ ‫לעורר את אנשי חיל שיצאו ללחום כנגד האויב שלא יוכל לבוא בשערי‬ ‫אברהם שצריך ליתן להם קֶ מַ ח פת פשוט‪ ,‬כדי ליתן להם הרבה לאכול‬ ‫העיר‪ .‬והנה הילדים שלי שהתעוררו לקול התרועות והנגינות ולא ידעו על‬ ‫לשובע‪ .‬אבל שרה רצתה ליתן להם ֹסלֶת משובח‪ .‬והדרך בסולת שהוא‬ ‫מה זה‪ ,‬היה הקול הזה נעים באזניהם וביקשו לצאת לראות את כלי‬ ‫ביוקר קצת ואין נותנים ממנו רק חתיכה קטנה‪ ,‬כמו להנגידים שאינם‬ ‫הנגינה והטראמייטערס (חצוצרות) כאילו היה קול נאה בעת שלום‪,‬‬ ‫רעבים‪ ,‬וסברה שצריך לתת להם מעט לטעום‪ ,‬ולכך היה משמע שעינה‬ ‫וכדרכם של ילדים בימים כתיקונם‪ ,‬אך אמרתי להם שאין כעת הזמן‬ ‫צרה באורחים‪ ,‬וזה לפי שלא ידעה שאלה האורחים רעבים וצריכים‬ ‫לשמוע את קול המזמרים כמו בעת שלום כי היום הוא קול מר שמטרתו‬ ‫לאכול הרבה‪ ,‬וטוב להם יותר פת פשוט הרבה‪ ,‬מקמח סולת שיהיה רק‬ ‫לעורר אנשי החיל ללחום נגד האויב שבא לעיר‪ ,‬ולהציל את העיר מחיצי‬ ‫מעט וקטן‪:‬‬ ‫האויב הניתכים עליה ומהשריפות הנגרמים ע"י הפצצות שלהם‪ .‬ועתה‬ ‫הראשון‪ ,‬וע"כ הוא עת רצון שאל ממני ואתנה וגו' שהוא עת רצון לקבל‬ ‫אין לנו אלא להתפלל להשי"ת שלא יתגבר האויב עלינו ושלא יוכל לבוא‬ ‫כל תפילות ישראל‪ ,‬ואתה צריך לשים ליבך להתפלל על ישועת ישראל‬ ‫ולהכנס בשערי העיר‪.‬‬ ‫ואתנה גוים נחלתך ואחוזתך אפסי ארץ שיתן ה' לישראל ארץ הקודש‬ ‫כמו כן הוא במצות תקיעת שופר‪ ,‬שבודאי אין זה מדעת לשום ליבו בעת‬ ‫ויגרש הגוים שכבשו נחלת ישראל שהוא אחוזתם מאבותיהם‪.‬‬ ‫התקיעות אם הקול הוא נאה ומוצלח או לא‪ ,‬או אם השופר נאה‪ ,‬רק‬ ‫ומצוה זו נתן הקב"ה דוקא לישראל‪ ,‬באהבתו אותם כבנים‪ ,‬וכנ"ל‬ ‫העיקר הוא להתבונן בטעם מתקיעה ולהבין שזו תקיעה נגד הצר הצורר‬ ‫שהשי"ת אומר בני אתה אני היום ילידתיך וגו'‪ .‬ועכ"פ אנו צריכים לעורר‬ ‫אותנו תמיד הוא היצר האורב לפתחנו ללכדנו בכל עת להכשילנו לעבור‬ ‫נפשנו להתפלל על הגאולה שלימה‪ ,‬ועם זאת כמובן גם להכיר‬ ‫את פי ה' ח"ו‪ ,‬והוא אח"כ גם השטן להשטין נגדינו לפני מלך מלכי‬ ‫בחטאותינו ולפשפש במעשינו ולשוב בתשובה שלימה‪ ,‬ולהתפלל לה'‬ ‫המלאכים הקב"ה‪ ,‬וכמו שאמרו (ב"ב טז‪ ).‬יורד ומתעה ועולה ומרגיז נוטל‬ ‫שימחל לנו מה שחטאנו כנגדו‪ ,‬וביותר צריכים אנו לקבל על עצמינו ועל‬ ‫רשות ונוטל נשמה‪ .‬וע"כ אנו צריכים להרבות תחנונים ולהתפלל‬ ‫בנינו שלא נחלל השבת ח"ו‪ ,‬כי היא שקולה כנגד כל התורה (שמו"ר כד‪,‬‬ ‫להשי"ת 'והסר שטן מלפנינו ומאחרינו'‪ ,‬שלא יהיה ביכלתו לעשות לנו‬ ‫יב)‪ ,‬ואמרו (רש"י במדבר טו מא) כל המחלל השבת כאלו עובד ע"ז‪,‬‬ ‫רעה‪ ,‬וע"כ אנו מברכין לשמוע קול שופר דהיינו להבין הקול שופר‬ ‫ומאידך (שבת קיח‪ ):‬כל השומר שבת כהלכתו אפילו עובד ע"ז כדור אנוש‬ ‫ולהתבונן בטעם ובפנימיות המצוה ולא לתקוע בלי כוונה‪.‬‬ ‫מוחלין לו‪.‬‬ ‫וזה הרמז במשנה התוקע לתוך הבור או לתוך הדות‪ ,‬אם קול שופר שמע‬ ‫היינו אם הבין מדוע תוקעים בשופר ועורר בזה את נפשו ליראת שמים‬ ‫פרעות תרפ"ט בחברון שבארץ הקודש‬ ‫ולשעבד את ליבו למקום יצא‪ ,‬אבל אם קול הברה שמע היינו ששם את‬ ‫ראיתי בהרבה מכתבי העת (עיתונים) שבני ישמעאל מספרים שיש קול‬ ‫ליבו רק קול הברת התקיעה בלבד ולא נתן לב לדעת ולהבין טעם‬ ‫שיוצא ממערת המכפלה בחברון שמוכיח אותם ואומר להם מדוע אתם‬ ‫התקיעה ולעורר את עצמו ע"י השופר לעשות תשובה לא יצא‪.‬‬ ‫הרגתם את בני‪ ,‬ואומרים הערבים שזה קולו של אברהם אבינו ע"ה‪.‬‬ ‫וכמו כן י"ל הרמז בהמשך המשנה מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת או‬ ‫והנה אע"פ שאינני מאמין ואיני יודע אם כנים הדברים שהם שומעים‬ ‫שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת יל"פ דהיינו מי שאינו הולך תמיד לבית‬ ‫קול כזה‪ ,‬אך זה ברור שהאבות מצטערים בקבר בצער בניהם‪ ,‬ואחר‬ ‫הכנסת והוא כמו אחורי בית הכנסת‪ ,‬אך כאשר שומע קול שופר‪ ,‬אם כוון‬ ‫שרח"ל הרגו הישמעאלים בחברון כארבעים בחורים מהישיבה הגדולה‬ ‫לבו לטעם השופר ומעורר את נפשו לשוב בתשובה‪ ,‬יצא‪ ,‬אך אם לאו לא‬ ‫שם שלמדו תורה לשמה‪ ,‬אז בודאי שאברהם אבינו צועק על ככה‪ ,‬וכמו‬ ‫יצא כי השופר בלי התשובה חסר הוא מאוד‪.‬‬ ‫שדרשו בספה"ק (עיין תפארת שלמה פרשת נח ד"ה א"י איש צדיק)‬ ‫במה שכתוב (בראשית יח כב) ואברהם עודנו עומד לפני ה'‪ ,‬שגם היום‬ ‫אי אפשר לסמוך רק על הש"צ והבעל תוקע‬ ‫הוא עומד לבקש ולהתפלל לה' עלינו ועל בנינו‪ ,‬וברש"י בפרשת חוקת‬ ‫והסמיך לזה משנת והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' וכי ידיו‬ ‫(כ‪ ,‬טו) כתב בשם הספרי עה"פ וירעו לנו מצרים ולאבותינו‪ ,‬מכאן‬ ‫של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו‬ ‫שאבות מצטערים בקבר כשפורעניות באה על ישראל‪ ,‬ובספר לב שמח‬ ‫ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו‬ ‫פירש עד"ז הפסוק (תהילים יד‪ ,‬ז) מי יתן מציון ישועת ישראל וגו'‪ ,‬אז יגל‬ ‫מתגברים ואם לאו היו נופלים‪ ,‬וי"ל שבאו לרמז לאדם שלא ישים בטחונו‬ ‫יעקב ישמח ישראל שיהיה זה לשמחה גם אצל יעקב אבינו ע"ה כי מרגיש‬ ‫בשליח הציבור ובבעל התוקע בלבד שיבקשו רחמים בעדו‪ ,‬כי באמת גם‬ ‫הוא בצער בניו‪.‬‬ ‫הם צריכים לסיוע של הציבור ע"י שישובו בתשובה ויכוונו את ליבם‬ ‫ואף אנו יש לנו להתאונן ולבכות על החורבן הגדול שנעשה לאחינו בני‬ ‫לאביהם שבשמים ויבקשו עזר מהשי"ת אז יצליחו הש"צ והבעל תוקע‬ ‫ישראל באה"ק שהרגו מהם יותר ממאה איש‪ ,‬וכל אחד צריך לפשפש‬ ‫בתפילתם ותקיעתם‪ ,‬וכדחזינן כי מי לנו גדול ממשה רבינו ובכ"ז תפילתו‬ ‫במעשיו ולהתבונן אולי הוא גרם לזה במעשיו הרעים‪ ,‬כי כל ישראל‬ ‫בלבד לא היה הספיקה והיה צריך סיוע מכל ישראל שהמה ג"כ ישעבדו‬ ‫עריבים זה לזה‪ ,‬וכמו שאנו אומרים אשמנו מכל עם שכל אחד מעימנו‬ ‫לבם לאביהם שבשמים ורק אז וגבר ישראל‪.‬‬ ‫נאשם מכל העם ולא מחמת עצמו בלבד‪ ,‬כי כל ישראל עריבים זל"ז‪ ,‬וע"כ‬ ‫בושנו מכל דור שכ"א אחד צריך להתבייש מחטאותיו ולידע שחטאנו נגד‬ ‫להתעורר בתקיעת שופר להתפלל על הגאולה‬ ‫השי"ת ולבקש ממנו למחול לנו‪.‬‬ ‫והנה אחד מטעמי תקיעת שופר הוא לעורר לאדם להתפלל ולהתאוות‬ ‫על הגאולה השלימה וכמו"ש והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'‪ .‬ויש‬ ‫כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי‬ ‫לפרש בזה הפסוקים בתהילים (ב‪ ,‬ז) אספרה אל חק ה' אמר אלי בני‬ ‫וזהו טעם מאמר רבי לוי מצוה של ראש השנה ושל יום הכפורים בכפופין‪,‬‬ ‫אתה אני היום ילדתיך‪ ,‬שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי‬ ‫ופירשו התם דכמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי‪ ,‬היינו שנכיר במה‬ ‫ארץ‪ ,‬דהנה תקיעת שופר נקרא חוק וכמו שכתוב (שם פא‪ ,‬ד) תקעו‬ ‫שחטאנו לפניו יתברך ונכוף את ליבינו לפניו‪ ,‬כי מי שחטא כנגד חבירו‬ ‫בחדש שופר בכסה ליום חגנו‪ ,‬כי חוק לישראל הוא וגו'‪.‬‬ ‫ובא אח"כ לבקש ממנו טובה הוא הולך בראש כפוף‪ ,‬וזה מפני שהיה של‬ ‫וזהו אספרה אל חוק היינו ששואל מדוע אנו תוקעין בשופר‪ ,‬ה' אמר אלי‬ ‫כל השנה בפשוטין היינו שהלך שולל בעצת יצרו ולא מנע מעצמו כל‬ ‫בני אתה היינו שמפני אהבתו אותנו שקרא לנו בנים למקום‪ ,‬נתן לנו‬ ‫תאוות ליבו ולא כפף את עצמו‪ ,‬ע"כ צריך להיות השופר של ר"ה ויוה"כ‬ ‫המצוה החביבה הזאת‪ ,‬כדי לעורר על ידה מידת הרחמים ולמלא כל‬ ‫כפוף‪ ,‬שיהיה כפוף לבו להשי"ת בתשובה ובתפילה שיתרצה אליו וימחה‬ ‫משאלותינו‪ ,‬וזהו אני היום ילידתיך כידוע (זוהר הק' ח"ג רלא‪ ,.‬ח"ב לב‪):‬‬ ‫פשעיו‪ .‬ועי"ז נקרב הגאולה השלימה‪ ,‬ובא לציון גואל בב"א‪ ,‬ונזכה שיהיה‬ ‫שהיום דא ראש השנה‪ ,‬ורצ"ל שהיום הרת עולם הוא היום שנולד בו אדם‬ ‫לכולנו שנה טובה ומתוקה אמן כי"ר‪.‬‬