נפשי ישובב · Nafshi Yeshoivev — וירא (2026-10-26)

בס"ד
מתוך שיעורי תורת הנפש ע"י הגה"צ ר' יהושע נתן פייפער שליט"א ,אבד"ק ברכת מנחם
גליון ט"ו
"חנוניך חלץ ממסגרים"
מעשה אבות סימן לבנים כיצד לצאת מכל קושי
תוכן הענינים:
כיצד לשרש את ה’טראומה’ והחרדה העולם הזה ‘נוה התלאות’ שאסור
שהם אינם כהוגן. א .העולם הזה הוא 'נוה ליפול בו
התלאות' ,ותפקידנו לא לשקוע
פחד -הוא חשש שאינו מפריע בקושי ולדעת מה מטרתם. העולם הזה נקרא בלשונם של חכמי
להתנהגות האדם יום יום ,היינו ,שביכולתו ב' .פחד' עניינו דבר שאינו המוסר ‘נוה התלאות’ (ספר הישר לר"ת
מפריע לחיי היום יום ,בשונה
להמשיך ולהתנהג על הסדר אלא ששומר מ'טראומה' [ ]traumaשמשנה שער ו) ,לפי שכולו תלאות וייסורים
עצמו בשמירה מעולה שלא תבוא אליו את מהות האדם וסדר יומו. ועגמת נפש ,ורצון ה’ שיתגברו על הצער
הרעה חלילה ,מה שאינו ב’טראומה’ ג .עשרת ניסיונותיו של אברהם הנסבב ,ויעשו את רצונו בתוך הקושי
אבינו ועמידתו בהם.
שהזכרון מאותו דבר שהוא מפחד ממנו, והמיצר ,כדי שעל ידי זה נמצא חן
ד .חייו של משה רבנו והלימוד
עולה וממלא את רגשותיו עד שמקשה מהם. ושכל טוב בעיני אלהים ,וניטול שכר על
עליו לחיות את חיי היום יום ,והדבר ה .דוד המלך נרדף כסדר ולא עבודתנו בתוך הקושי והמיצר.
משפיע על כל הלך מחשבותיו ומעשיו, הפסיק את שלוות חייו.
שבאופן זה חובה ללכת לרופא או איש ו .ימי שני חייו של רבי עקיבא, אלא שפעמים רבות האדם אינו יודע
מוסמך שיטפל ויתן לו מזור למכתו. וכוחו הגדול לעמוד איתן בנפשו. להבחין ולראות זאת ,וסבור שהקושי
ז .רבי יוחנן הוכיח מעצם בנו הבא אליו אינו אלא כדי להורות לו
העשירי שלא לשקוע בצער
חיי המרורים של אברהם אבינו ותוגה. שהוא מלא חסרונות ושכך היא מהותו,
וניסיונותיו וכיון שכך הוא מפרש כל מקרה הנוגע לו
אכן ,פעמים יש וה’טראומה’ איננה שבא להזיקו ולשבור את רוחו עד שנפשו
גדולה כל כך והיא רק בדברים מסוימים,
הגדרת החילוק שבין פחד ל’טראומה’ מטרפת עליו ,וחייו מלאים בחששות
שאז אין צורך ללכת לרופאי נפשות וכל וקודם שנבאר מה ראוי לעשות במצב יומם ולילה ‘ -בערב תאמר מי יתן בוקר
אחד יכול לטפל ולהביא מזור ורפואה זה ,נבאר תחילה את החילוק שבין ובבוקר תאמר מי יתן ערב’ מה יהיה
לעצמו ,ואחד מן הדרכים לכך הוא על חשש ופחד ֶֶׁש ָָּט ַַבע ה’ שיהיה בקרב כל איתו וכיצד יוכל להרחיק ממנו את הדבר
ידי התבוננות וההעמקה ב’מעשה אבות’ הברואים ,לבין ‘טראומה’ הגרועה מכל, שחושש ממנו ,והוא נתון בכל חייו ב’חולי
והילוך ימיהם ,כי כשנתבונן בחיי האבות כי שני דינים להם ,ובמאמרינו זה נדבר נפש’ – טראומה קשה.
1 גליון ט"ו
כשאדם נמצא בישוב לדבר זה קנין שביתה בלבנו עד שיהפך
להיות חלק מאיתנו ,והמח ורגשות הלב
אנא נפשי כתבית יהבית
הדעת ויודע איזו נקודה יתעסקו יומם ולילה ב’טראומה’ ולחשוב
אמר רבי ישראל מסלנט זצ"ל :כל
מחשבות כיצד להינצל מאותו קושי,
קשה לו ואינו מרחיב אותה אלא לדעת מה מקור הקושי ומהיכן
הדאגות אסורות ,מלבד הדאגה על
הדאגות.
לכל התנהגותו במהלך הוא נובע ,על שום מה הוא ולמה הוא (תנועת המוסר חלק א מהדורה שניה
עמוד 303סי' יט)
בא .כי כשאדם נמצא בישוב הדעת ויודע
היום ,הקושי נעשה אצלו איזו נקודה קשה לו ואינו מרחיב אותה שמענו מרבי ישראל סלנטר
קטן ואינו מפריע לו
זצוק"ל ,אשר בעת חוליו האחרון
לכל התנהגותו במהלך היום ,הקושי
באו לבקרו נכבדי עיר העניגסבערג
נעשה אצלו קטן ואינו מפריע לו ,ואם וברכוהו שיעמוד מחוליו .והשיב להם
יש בו תבונה ודעת ,בכוחו לקחת את בעוז בטחונו :לא אדע אם זאת היא
הנסיון שהזדמן לידו ולהתחזק על ידי ברכה ,אם ראוי לי לחיות -הרי טוב,
למה התנהג כן ,שתיכף ומיד כשנולד
זה ,ולהיות מתלמידיו של אברהם אבינו ואם לא -ברכתכם אינה ברכה.
כבר חשדוהו לממזר ועל זה אמר בספר (קדוש ישראל – חלק שני עמוד סג)
תהלים (סט ,ט) ‘מוזר הייתי לאחי ונכרי בשעתו ,שלקח את הנסיונות שעברו
לבני אמי’ (ראה שם ביוסף תהילות עליו והתקרב על ידם לה’.
למרן החיד"א בשם ספר קדמון) ,ואחיו הקדושים וגדולי ישראל מדור דור ,ניווכח
ובית אביו התביישו בו עד ששלחוהו משה רבנו מלמדנו שלא להתפעל
לראות שימי שני חייהם היו מעט ורעים
להביא אוכל עבורם בקרב המלחמה מחיי קושי
והיה בידם את כל ה’תירוצים’ והסיבות
כדי שימצא בדרך על ידי חיות טורפות וזאת מצינו גם במשה רבנו שאף הוא שבעולם לחיות במרה שחורה ובעצבות,
שיאכלוהו ,ודוד המלך ידע וראה בעיניו עבר ‘טראומה’ קשה בילדותו ,שתיכף ולמשל ודוגמא נביט בחיי אברהם אבינו,
כיצד הוא מרוחק ‘ -אבד מנוס ממני אין ומיד שנולד הניחו אותו בתיבה וניצול רק שעבר ימי ילדות קשים עד מאד ,אביו
דורש לנפשי’ (תהלים קמב ,ה) ,ומכל על ידי נס משמים ,והיה יכול לומר ראו תרח היה שר במלכות נמרוד שכמעט
מקום לא נסוג לבו אחור ,ולא זו אלא ‘כי אבי ואמי עזבוני’ ואיך גדלתי בבית
מסרו לנמרוד לשריפה כבר בילדותו
גם אחר שכבר ראה שנמשח למלכות נכרי סמוך לשולחנו של פרעה ,וגם לאחר
(ספר הישר פרשת נח) מלבד מה שכ־
המשיכו חייו להיות קשים מנשוא ,הן בזה שגדל ונהיה לאיש ויצא לראות בשלום
מעט נהרג באור כשדים לולי ה’ שה־
שנרדף משאול מלך ישראל ,והן בצער אחיו ,הוצרך לנוס ממצרים ולחיות לבדו
צילו (בראשית רבה לח ,יג) .וגם בדרכו
גידול בנים שבנו אבשלום ביקש ליטול קרוב לשמונים שנה בארץ כוש ללא קרוב
הרוחנית אביו שהיה מוכר פסלים לע־
את המלכות ממנו ולהרגו ,וכלום יש בן וגואל ורחוק מאחיו ,ואף הוא היה יכול
בודה זרה (שם) ,שנאו והפריע לו בדר־
שמורד באביו (ברכות י ,א) .ועל אף הכל להיכנס ל’טראומה’ על מה שעבר עליו,
כו ,וגם לאחר שהציץ עליו בעל הבירה
‘ויתחזק דוד בה’ אלהיו’ (שמואל א' ל ,ו), אך השכיל למצוא ולראות שאף אמנם
וגילה לו שהוא מלכו של עולם ,לא די
וידע שכל מיצר שיש לו אינו אלא כדי שהיה רחוק מבית אביו ומאחיו ,הדבר
שלא התהפכו חייו לטובה ,אלא נתנסה
לרוממו ולגדלו ,ונפשו לא הושפעה מכל אינו צריך לשנות את חייו ומחשבתו
תהפוכות חייו ,ונשאר דבוק בה’ מתוך בעשרה נסיונות (אבות פ"ה מ"ד) ,והיה
ולהיות טרוד בזה ,ואדרבה ככל שהוסיף
ישוב הדעת עד שזכה למדרגות עליונות ערירי עד היותו בן מאה שנים ,ויכל לומר
להעמיק מצא וראה שהכל נעשה לטוב
להיות מלך המשיח ורגל רביעי במרכבה. לו כדי שיתבודד ויוכל לעבוד את ה’ ללא וכי זו תורה וזו שכרה .אך הוא לא השגיח
טרדות ולהיות כלי מוכן לקבל השלימות, בכל זה ולא הדחיק ואמר שאין אלו צרות
או שהם עונשים וגלגולים וכדו’ על מה
‘הסתרת פניך הייתי נבהל ,אליך ה’ עבד ה’ ורבן של כל הנביאים.
שהיה בעבר ,אלא עמד ואמר ‘יודע אני
אקרא’
שהדברים הללו הינם קשיים עצומים ,אך
ולכן כשאיש ישראל נמצא בצרה ימי הרעה של דוד המלך ומעלתו
על פי כן יש בהם מכוון עמוק שה’ שואל
וצוקה ,הוא נוטל לידיו ‘ספר תהלים’, שהתחזק בה’ אלהיו
מאיתי ואינו רוצה שאעצור כאן את חיי
ומתחיל לחלות ולחנן בהם ,כי מלבד והגדול מכולם שהבהיק נקודה זו היה
אלא שאתגבר על זה’ ,ובכח זה נשאר
הכח הרוחני הרב שיש באמירת התהלים דוד המלך – דלית ליה מגרמיה כלום
עם שלוות הנפש ועוז ותעצומות וזכה
כלפי שמיא שנחשבים כאילו אמרם דוד (זוה"ק וישלח קסח ,ב) ,שאין איש
למעלות רמות.
המלך בעצמו ,שלא על כך נסובים דברנו בעולם שעבר צרות ורדיפות כמוהו ואם
הנה ,יש בהם כח גדול לנסוך מרגוע היה ב’טראומה’ מכל מה שנגזר עליו, ומעשה אבות הוא סימן לבנים ,שבבוא
לנפש בין האדם לעצמו ,כשמתבוננים הרי שלא היו יכולים לבוא אליו בטענות עלינו קושי בכל ענין שהוא ,לא לתת
גליון ט"ו 2
של אותו צדיק בתורה ועלה והתעלה עד
שנעשה ריש מתיבתא לכ”ד אלף זוגות
הנשמה מתחדשת בכל ולמדים כיצד להישאר במנוחת הנפש גם
כשנדמה ונראה שאין קץ לימי הרעה.
תלמידים ,לא בא למי מנוחות ,שבתקופה יום על ידי ה'מחזיר אחד המזמורים שיהיו נר לרגלינו
קצרה עד מאד מפסח ועד עצרת מתו
כל תלמידיו (יבמות סב ,ב) ,שלפי חשבון
נשמות לפגרים מתים', להתבונן בחיי דוד המלך ,הוא מזמור
פשוט נמצא יוצא שבכל ז’ מינוטע”ן רק מפני שמאמין באדם התהלים (פרק ל) ‘מזמור שיר חנוכת
הבית’ שם אומר דוד המלך ומלמד
[דקות] ,מת לו תלמיד אחד שהיה עתיד
להאיר את עיני ישראל בתורתו וכל יגיעו
שאף אם התנהג אמש לדורות עולם ‘ואני אמרתי בשלותי בל
הלך לטמיון ,ובוודאי לא חסרו יושבי שלא כהוגן או שעבר אמוט לעולם’ – שהיה סבור בדעתו
שיזכה לישב לעולם בשלוותו ולא יראה
קרנות שרננו אחריו שמאת ה’ היתה
זאת לאות וסימן עד כמה הוא מרוחק
עליו זמן קשה ,ביכולתו רע ,אך ה’ משמים ביקש להעמידו בנסיון,
מהשי”ת. להתחזק מחדש ולא והסתיר פניו ממנו ‘ -הסתרת פניך הייתי
נבהל’.
אך רבי עקיבא לא אמר נואש ,ואף להסתכל אחורנית על אך גם בשעה שהתקיים בו ‘והסתרתי פני
שנכנס לבית המדרש ומצאה ללא שום
תלמיד ,לא בוש לתלות ‘מודעה רבה
מה שהיה, מהם והיה לאכול וכו’ והיה כי תמצאנה
אותו צרות רבות ורעות’ (דברים לא,
לאורייתא’ ,שהוא עומד לפתוח ישיבה יז) ,מלמדנו דוד‘ :אליך ה’ אקרא ואל ה’
חדשה בדרום ,שהיו בה סך הכל חמשה (אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק יב) ,ויותר אתחנן מה בצע בדמי ברדתי אל שחת’.
תלמידים .כי זה היה כוחו הקיימת לעד מזה שהיה שונא תלמידי חכמים ומבקש ונוכל לפרש ,שמלבד מה שהתפלל כלפי
ולעולמי עולמים ,שלא הביט על צרות לנושכם כחמור (פסחים מט ,ב) ,ודרכו שמיא חיזק בדברים אלו את רוחו ונפשו
חייו כמי שהוא נרדף אלא כניסיונות לא היתה סוגה בשושנים כלל בלכתו ואמר לעצמו ,וכי איזה תועלת תהיה לי,
שצריך להתגבר עליהם ,וביישוב הדעת ללמוד תורה (אבות דרבי נתן שם) .והבה אם עתה בעת ש’הסתרת פניך’ אפול
גמור ומוחלט. נחשוב כיצד היה נראה הדבר שאיש בן מדחי לדחי ‘ברדתי אל שחת’ ,ואתהלך
ארבעים שנה עם שערות לבנות בזקנו, ב’טראומה’ על מה שעובר עלי .וכיון
העומק בניחום האבלים של רבי יוחנן יושב בכיתה עם ילדים קטנים שזה שהתחזק וחי בישוב הדעת ,והבין שכל
עם ה עתה עשו להם ‘פאות’ ולומד איתם את קושי המגיע אליו הוא כדי שיצא מזה
האותיות ,שלשחוק ולצחוק היה ,וללא מחוזק יותר ומנצח ,התפלל לה’ בכל לב
ויתר עמוק מזה מצינו אצל רבי יוחנן –
ספק היו כמה ‘נשמות טובות’ שאמרו לו, שיצליח להתעלות משעת הקושי שהוא
גדול אמוראי ארץ ישראל ,שאמרו חז”ל
‘עקיבא מה לך אצל לימוד התורה ,כלך מצוי בה ,עד שזכה להגיע לידי ‘למען
(קידושין לא ,ב) שקודם לידתו מת אביו
לך לעמוד גמילות חסדים ותטיב לבריות יזמרך כבוד ולא ידום ה’ אלהי לעולם
ותיכף כשנולד מתה אמו ,והוא נותר ללא
ובזה תעשה נחת רוח לה’ ,כי בלימוד אודך’.
משענת אב ואם ,וכל עשרת בניו מתו על
התורה בוודאי לא תצליח’ ,אך הוא לא
פניו (ברכות ה ,ב) כשהקטן שבכולם מת
השית לבו להם והמשיך בעקשנות ורוחו רבי עקיבא היה למוד סבל ,אך לא
במיתה משונה שנפל לתוך סיר רותח
לא נשברה ,עד שזכה להיות ‘עקיבא בן השגיח בצרותיו
(רבנו ניסים שם בשם רב שרירא ורב האי
יוסף ששמו הולך מסוף העולם ועד סופו’
גאון) ,ומכל מקום לא איבד את שלוות וצא ולמד עוד מהתנא האלוקי רבי
(יבמות טו ,א).
נפשו והבין שלמרות שישב י’ פעמים עקיבא ,שהועד עליו שעד היותו בן
שבעה על בניו ,אינו כדי שיכנס למרה אכן ,גם אז כשכבר נפתחו מעיינותיו ארבעים שנה לא ידע כלל ללמוד תורה
ואספר מעשה
ביר' ,נמצינו למדים מכך ,שכיון ועברה עליו צרה זו ,על כן ראה פעם הגיע הרה"ק בעל ה'פני מנחם' זי"ע מגור לנחם אצל יהודי
בעצמו שיש לו כוחות לנחם אחרים שעברו רחמנא ליצלן מצב מבני ירושלים שהתאבל על בנו שנספה רחמנא ליצלן בתאונת
דומה .והנה גם לי קרה ככה שבני נספה בתאונת דרכים ,לכן הנני דרכים ,והאבלים התפלאו על בואו שהרי לא הכיר אותם קודם
סבור שיש בי את הכוחות לנחם אתכם'. לכן .ופתח ואמר להם' :בוודאי הינכם מתפלאים על בואי .אלא
שמצינו בדברי חז"ל (ברכות ה ,ב) שרבי יוחנן היה מנחם אבלים
(הפני מנחם -חלק ב עמוד קנא) במה שגם לו אירעו אסונות כאלה ,באומרו 'דין גרמא דעשיראה
3 גליון ט"ו
ללבו וחיים איתו עימו את ה’טראומה’, אחורנית על מה שהיה ,כי הנשמה שחורה ויפסיק מעבודתו אלא אדרבה
אלא שהם שוכחים את התרופה למכה, שהיתה אתמול כבר עשו לה ‘לויה’ והיא שיוכל להראות כיצד להתחזק ולהמשיך
שלא די שהלה מרגיש שמבינים אותו, למעלה במרומים ,ואין ל’נשמה שנתת בי לבטוח בה’.
רק צריך לרוממו ממצבו על ידי אמירה טהורה היא’ עכשיו ,שום קשר ושייכות
וזה שאמרו בגמרא (שם ובבבא בתרא
בהירה ‘אל תבט אחריך ההרה המלט’ – לקושי שהיה לנשמה של אתמול.
קטז ,א) שהיה נושא איתו את העצם של
שיש בכוחו להתעלות מאותו דבר קשה ולכן בקימת האדם בבוקר תיכף ומיד בנו העשירי בחיקו ומראה זאת לאבלים
וחלילה לו להתבוסס בה ,כי ‘העבר אין, הוא פותח ואומר‘ :מודה אני לפניך מלך ומדבר על ליבם לנחמם (רשב"ם שם ד"ה
והווה עדיין ,והעתיד כהרף עין ,ואם כן חי וקיים ,שהחזרת בי נשמתי בקרבי, דין גרמא) ,כי כשמתו של אדם מוטל
דאגה מניין’ (פלא יועץ ערך דאגה) ,ולא בחמלה ,רבה אמונתך’ ,שבחמלתו של לפניו ,הרגש שולט על המח ומטבע
לתת לו גושפנקא שפחדיו הם אמיתיים הקב”ה הוא מחיה ומחדש בכל יום הדברים הייאוש יכול לנסוך בו ‘טראומה’
ונכונים. בברואיו נשמה חדשה ,כדי שיוכלו וקושי ,ואחד היה רבי יוחנן שבא לנחם
להתגבר ולדעת ש’מה שהיה היה’ ,ולא אבלים והוכיח גם כשתכפוהו צרותיו
ואשרי משכיל שרואה את מה שעובר לחוש ולחשוש מן העבר ולהרע לנפשו. שה’ עשה לו כן כדי שיוכל לחזק ברכיים
עליו בהאי עלמא באופן זה ,שאז אין בו כושלות לבל יפלו ברוחם ,ולהמשיך את
כעס ועצב ,והוא יודע שגם אם נגזר עליו ‘אל תבט אחריך’ – על הקושי ,ולדעת החיים מתוך שלוה ואמונה בה’ שהכל
להיענש כעת ,אין זה משנאת ה’ אותו, כי ‘ההרה המלט’ שניתן להתעלות לטובה.
וממילא חייו חיי שלוה ומלאי בטחון בה’, מזה
ובסופו יראה אור שכל מה שעבר עליו
ולכשתמצא ,זהו אחד מן החסרונות
ההתבוננות בחיי אבותינו והלימוד
היה כעין מה שעברו האבות הקדושים מהם כיצד להתנהג בעת מיצר
הגדולים של אנשים המדמים עצמם
שצדקתם עומדת לעד ומלמדת אותנו וכלפינו אמורים הדברים ,שיש ואדם
ל’רופאי נפשות’ ופסיכולוגים למיניהם,
כיצד להתחזק ולהישאר בישוב הדעת עובר מסכת של צרות וייסורים ,עד
שכדי לקיים ‘דאגה בלב איש ישיחנה’
ולקבל סיוע מהם ‘ -וזוכר חסדי אבות ּוְמ ַַפ ֵֵחד
שקשה לו ליישב את דעתו ְ
(משלי יב ,כה) הם שומעים את הכאב
ומביא גואל לבני בניהם’. תמיד מה יּוָּלָ ד יום ,וכמו כן יש אנשים
לב של הסובל ומראים לו שהם מבינים
המתהלכים ביראה ורעדה ו’טראומה’
ממקרה שעבר עליהם ,שאם יצא מפתח
ביתו כשירדו גשמים ושלגים והוא החליק
לארץ ,הרי שמאותו יום ואילך הוא אינו
נקודות העולות יוצא מפתח ביתו בימות הגשמים .והדרך
מן המבואר: לצאת ממאסר הנפש הוא בהתבוננות
בחיי אבותינו הקדושים שעברו כל מקרה
הזהירות הנדרשת שלא לשקוע ב'נווה התלאות' של העולם הזה ,ולהפוך כל רע רעה ובכל זאת התהלכו בשלווה ואמונה.
ל'טראומה' המשפיעה על הנפש. וזאת ישיב האדם אל לבו ,שהיד והרגל
אינם מתחדשים בכל יום ויום ,ואותה היד
החילוק שבין פחד טבעי ל'טראומה' ,הפרעה בחיי היום יום.
שהאדם נולד איתה ,היא ידו בכל ימי חייו,
התבוננות בחיי אבותינו ורבותינו שלא היו מתוקים מדבש ,ובכל זאת חיו בישוב אבל הנשמה מתחדשת בכל יום על ידי
הדעת נוסכת כח רב לעבור זמן קשה. ה’מחזיר נשמות לפגרים מתים’ ,רק מפני
שמאמין באדם שאף אם התנהג אמש
זה שהשי"ת מחזיר נשמות לפגרים מתים בכל יום מחדש ,היא הוכחה שכל יום שלא כהוגן או שעבר עליו זמן קשה,
אין לו קשר ליום שעבר ויכול להתחדש. ביכולתו להתחזק מחדש ולא להסתכל
לקבלת הגליון והשיעורים ,להערות והנצחות נא לפנות לכתובת מייל
office@nafshyyeshoveiv.org
קו השיעורים 718-400-7566בארץ ישראל077-850-9310 :
גליון ט"ו 4
