gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: בריתי יצחק · Brisi Yitzchok

שבוע: וירא (2026-10-26)

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫קונטרס‬ ‫לא ישבו‬ ‫בארצך‬ ‫ביאור הלכה בדיני‬ ‫לא ישבו בארצך‬ ‫על פי פסקי החזון איש‬ ‫נכתב בס"ד ע"י‬ ‫מורינו הרב יצחק ברנד שליט"א‬ ‫אדר־ב תשנ"ה‪ ,‬ערד ת"ו‬ ‫מהדורא ראשונה‬ ‫ח כסלו תשס"א‪ ,‬עמנואל ת"ו‬ ‫מהדורא שניה‬ ‫תשרי תשע"ט‪ ,‬עמנואל ת"ו‬ ‫מהדורא שלישית‬ ‫ ]המדקה[‬ ‫[הקדמה]‬ ‫וכן ענין של תפילין וציצית וכו' הוא ליחיד‪ ,‬משא"כ רוב‬ ‫כתוב בתורה (ויקרא‪ ,‬כו‪ ,‬ג) ִ‬ ‫"אם ְ ּב ֻח ּק ַֹתי ֵּת ֵלכוּ ְו ֶאת ִמ ְצו‍ ַֹתי ִּת ׁ ְש ְמרוּ‬ ‫הלכות אלו שייכים בעיקר בשביל הציבור‪ .‬ויש חיוב‬ ‫יתם א ָֹתם"‪ .‬ופי' רש"י (שם)‪" :‬יכול זה קיום המצות‪,‬‬ ‫ש ֶ‬ ‫ַו ֲע ִ ׂ‬ ‫לטפל להקים הציבור וכל האפשרות כדי לאפשר לקיים‬ ‫כשהוא אומר ְ'ו ֶאת ִמ ְצו‍ ַֹתי ִּת ׁ ְש ְמרוּ ' וגו' הרי קיום המצות אמור‪,‬‬ ‫אלו המצות‪ ,‬וצריך שעת הכושר בשביל זה‪ .‬ואי"צ נבואה‬ ‫'אם ְ ּב ֻח ּק ַֹתי ֵּת ֵלכוּ '‪ ,‬שתהיו עמלים בתורה‪.‬‬ ‫הא מה אני מקיים ִ‬ ‫בשביל זה‪ ,‬רק הסיבות הטבעיות שמראים שיש שעת‬ ‫ְ'ו ֶאת ִמ ְצו‍ ַֹתי ִּת ׁ ְש ְמרוּ '‪ ,‬הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים‪,‬‬ ‫הכושר‪ ,‬זה נקרא שיש הנהגה עליונה לזה‪ .‬וכמו במגילת‬ ‫כמו שנא' (דברים‪ ,‬ה‪ ,‬א) 'וּ ְל ַמ ְד ֶּת֣ם א ָֹת֔ם וּ ׁ ְש ַמ ְר ֶּת֖ם ַל ֲעשׂ ָ ֹֽתם'"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אסתר שהיה הכל סיבות שנראים טבעיות‪ ,‬ובתוך זה היה‬ ‫ויען אשר ראיתי שהלכות אלו של לא ישבו בארצך‪ ,‬שכוחים‬ ‫טמון הנהגה עליונה‪ .‬ומי שרואה הנהגה עליונה רק ע"י‬ ‫מהרבה בני אדם‪ ,‬אפילו ת"ח‪ ,‬קיבצתי קצת מהלכות‬ ‫נבואה וניסים גלוים כקריעת ים סוף‪ ,‬חסר לו מעיקרי‬ ‫אלו‪ ,‬ובעיקר מן המקורות של תורה נביאים וכתובים‪,‬‬ ‫האמונה‪.‬‬ ‫רמב"ם ורמב"ן ואור החיים הקדוש‪ ,‬וכן פסקי מרן החזו"א‬ ‫וכן יש מצות תשובה‪ ,‬ואף שנתבאר שבתהליכי הגאולה‬ ‫ז"ל‪ .‬וכן הבאתי קטע חשוב מספר קהילות יעקב מהסטייפלר‬ ‫הקב"ה עוזר למען כבוד שמו אף בלי זכות‪ ,‬ומשום זה‬ ‫ז"ל בגדרי מלחמה וגדרי מסירות נפש ובטחון‪ .‬וכן דברי‬ ‫אין לפחד ללכת למלחמה בגלל החטאים‪ ,‬מ"מ חיוב תשובה‬ ‫הגרי"ז הלוי ז"ל בחיוב להיכנס לסכנה בשעת מלחמה‪.‬‬ ‫יש‪ .‬ומשום זה כתבנו הסי' האחרון לעורר קצת לתשובה‪,‬‬ ‫ועי' בספר חסידים (סי' קה)‪" :‬כל מצוה שאין לה דורש ואין מי‬ ‫בעיקר ליהודים שומרי תורה ומצות‪ ,‬שיש להם זכות קדימה‬ ‫שיבקש אותה לפי שהיא כמת מצוה ומצוה שאין לה‬ ‫במצות תשובה‪.‬‬ ‫רודפין רדוף אחריה לעשותה שהמצוה מקטרגת ואומרת כמה‬ ‫וכן כתבתי קצת בענין ג' שבועות (סוף מס' כתובות)‪ ,‬שכל הנאמר‬ ‫גרועה אנכי שנתעלמתי מכל וכל"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫שם מתאים עם מה שכתוב כאן‪.‬‬ ‫והתורה נתנה מן השמים‪ ,‬ונתנה כדי שאנו נלמד אותה‬ ‫וכונתי בקונטרס לא להחליט דברים‪ ,‬רק לעורר הציבור‬ ‫ע"מ לבדוק כל מצוה ומצוה אם הגיע הזמן‬ ‫לעיין בדברים אלו‪ .‬ומי שרוצה לחלוק יחלוק‪ ,‬אבל‬ ‫שאפשר לקיים אותה‪ ,‬ומי צריך לקיים אותה וכו' וכו'‪.‬‬ ‫לא יחלוק על דברינו מהטעם שהדברים חורגים ממנהג‬ ‫ואף שיש אומרים שיש דברים ששייכים לתורה‪ ,‬ויש דברים‬ ‫אבותינו‪ ,‬כי זה לא שייך במצוות שנתחדש אפשרות קיומם‪,‬‬ ‫ששייכים למושג של פוליטיקא‪ ,‬ואין לזה שייכות עם‬ ‫ובזמן שהמצב נשתנה לגמרי‪.‬‬ ‫התורה‪ .‬אולם בפשטות הדברים שבין אם נקרא ענין זה של לא‬ ‫וכן אמר שלמה המלך ע"ה (קהלת‪ ,‬ג‪ ,‬ח) ֵ‬ ‫"ע֥ת ִמ ְל ָח ָמ֖ה ְו ֵע֥ת‬ ‫ישבו בארצך פוליטיקא או לא‪ ,‬עכ"פ מה שאנו דנים בקונטנרס‬ ‫ׁ ָש ֽלוֹ ם"‪ .‬ורואים מזה שזה תלוי לפי העת‪ ,‬ואין עיתו של‬ ‫אלא שיש‬ ‫זה‪ ,‬הוא רק מצד לימוד התורה וקיום המעשה‪.‬‬ ‫זה דומה לעיתו של זה‪ .‬ואם מי שבודק דברי ימצא בהם‬ ‫חילוק באופן עשית המצוה‪ ,‬והרי לא כל מצוה מקיימים‬ ‫טעות‪ ,‬אבקשו להודיעני‪.‬‬ ‫באותו חפץ‪ ,‬וכמו למשל תפלין לוקחים עור ודיו‪ ,‬ולציצית‬ ‫הנה הבטיחנו הבורא עולם (דברים‪ ,‬לא‪ ,‬כא) ִּ‬ ‫"כ֛י לֹ֥א ִת ּ ׁ ָש ַכ֖ח ִמ ּ ִפ֣י‬ ‫לוקחים צמר‪ ,‬ולסוכה לוקחים עצים וענפים‪ ,‬ולענין קיום דין‬ ‫ַז ְרע֑וֹ "‪ ,‬על־כן על כל אות ואות שבתורה הקדושה יש‬ ‫והורשתם לוקחים רובים וטנקים וכו'‪ .‬אבל אין שום חילוק‬ ‫הבטחה שילמדו אותה‪ ,‬וכלול ג"כ הלכות מלחמה‪ ,‬ואין שום‬ ‫ביניהם מצד התורה‪ ,‬שזה תורה וזה תורה‪ ,‬רק אופן עשיתו‬ ‫כח בעולם שיכול לומר שמצות מלחמה הוא חלק של התורה‬ ‫משתנה‪ ,‬כמו בכל מצוה ומצוה שמשתנה אופן עשיתו‪.‬‬ ‫שלא ילמדו אותה‪ ,‬כי כך גזרה חכמתו של הבורא עולם‪,‬‬ ‫וכן מבואר במשנה (שבת סג ע"א) "לא יצא האיש לא בסייף ולא‬ ‫שהכל יתברר והכל ילמד והכל יקיימו לבסוף‪ ,‬כשמגיע הזמן‬ ‫בקשת וכו'‪ ,‬רבי אליעזר אומר‪ :‬תכשיטין הן לו‪ .‬וכו'"‪.‬‬ ‫לזה‪.‬‬ ‫ואמרינן בגמ' (שם)‪" :‬מאי טעמא דרבי אליעזר דאמר תכשיטין‬ ‫וכן אין רשות לאדם לומר שיש מצוה בתורה שנוהגת רק‬ ‫ך ַעל ָי ֵר ְ֣ך ִ ּג ּב֑וֹ ר ה֝וֹ ְד ָ ֗‬ ‫ך‬ ‫'ח ֽגוֹ ר ַח ְר ְ ּב ָ ֣‬ ‫הן לו? דכתיב (תהלים‪ ,‬מה‪ ,‬ד) ֲ‬ ‫אחר ביאת המשיח‪ ,‬כל זמן שלא הותנה בפירוש שמצוה‬ ‫ַו ֲה ָד ֶ ֽר ָך'‪ .‬אמר ליה רב כהנא למר בריה דרב הונא‪ :‬האי בדברי‬ ‫זו אינה נוהגת‪ ,‬כמו שאין רשות לאדם לומר שמצות קריאת‬ ‫תורה כתיב! ‪ -‬אמר ליה‪ :‬אין מקרא יוצא מידי פשוטו"‪ .‬אלמא‬ ‫שמע ותפילין אינה נוהגת רק כשמשיח יבא‪[ .‬בשמע ישראל‬ ‫שענין מצות מלחמה צריך לקיים בכלי זיין כפשוטו‪ .‬רק‬ ‫כתוב ה' אחד‪ ,‬בתפילין כתוב ה' אחד‪ ,‬במלחמה כתוב ה'‬ ‫שצריך ג"כ לקיים מצות תפילה ותקיעה בחצוצרות‪ .‬כמו‬ ‫אחד‪ ,‬עי' רמב"ם (ספ"ז דמלכים)]‪ .‬לכל מצוה יש תנאים משלה‪,‬‬ ‫ב֨אוּ ִמ ְל ָח ָמ֜ה ְ ּב ַא ְר ְצ ֶכ֗ם ַעל ַה ַ ּצר֙ ַה ּצ ֵֹר֣ר‬ ‫"ו ִ ֽכי ָת ֹ‬‫שנא' (במדבר‪ ,‬י‪ ,‬ט) ְ‬ ‫לפי מה שנמסר לנו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה‪ ,‬ואין‬ ‫יכ֔ם ְונוֹ ׁ ַש ְע ֶּת֖ם‬‫ֶא ְת ֶכ֔ם ַו ֲה ֵרע ֶֹת֖ם ַ ּב ֲחצ ְֹצרֹ֑ת ְונִ ְז ַּכ ְר ֶּת֗ם ִל ְפנֵ י֙ ה֣' ֽ לֱאֹ ֵה ֶ‬ ‫להוסיף עליה ולא לגרוע ממנה‪.‬‬ ‫יכֽם"‪[ .‬ועי' רמב"ם (ריש הל' תענית)]‪.‬‬ ‫ֵמא ְֹי ֵב ֶ‬ ‫ג‬ ‫ ]המדקה[‬ ‫רמב"ם (הל' מלכים ומלחמותיהם)]‪ ,‬עי' ס"א ס"ק י יא יב‪ ,‬ס"ג‪.‬‬ ‫המצות אשר נידונות בקונטרס כדלהלן (אין אנו מתיחסים‬ ‫כאן למספר המצות‪ ,‬כי יש כמה מצוות שהם ענפים‬ ‫"לֹא ַ ֽת ַע ְרצ֥וּ ן ְ ֽולֹא ִ ֽת ְירא֖וּ ן ֵמ ֶ ֽהם" (דברים‪ ,‬א‪ ,‬כט)‪" ,‬לֹ֖א‬ ‫[י]‬ ‫ממצוה אחת‪ .‬רק הבאנו כמה פסוקים)‪.‬‬ ‫ִּ ֽת ָירא֑וּ ם" (שם‪ ,‬ג‪ ,‬כב)‪" ,‬לֹ֥א ִת ָיר֖א ֵמ ֶה֑ם" (שם‪ ,‬ז‪ ,‬יח; שם‪ ,‬כ‪ ,‬א)‪ ,‬עי'‬ ‫"ו ִיר ׁ ְש ֶּת֥ם א ָֹת ּ֖ה‬ ‫מצות ישוב ארץ ישראל [עי' ספרי (ראה) ִ ֽ‬ ‫[א]‬ ‫ס"א ס"ק י יא‪.‬‬ ‫יש ְב ֶּתם ָ ּ ֽב ּה" (דברים‪ ,‬יא‪ ,‬לא)‪ ,‬ותוספתא דע"ז (פ"ה הל' ב)]‪,‬‬ ‫ִ ֽו ׁ ַ‬ ‫עי' ס"א ס"ק ו‪ ,‬ס"ד ס"ק ב ד‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫קל֔וֹ " (דברים‪,‬‬ ‫ת ְב ֹ‬ ‫֙יך ְו ׁ ָש ַמ ְע ָּ ֣‬ ‫"ו ׁ ַש ְב ָּת֞ ַעד ה֤' לֱא ֶֹה ֙‬ ‫מצות תשובה‪ְ ,‬‬ ‫[יא]‬ ‫יכ֔ם" (במדבר‪,‬‬ ‫"וה֨וֹ ַר ׁ ְש ֶּת֜ם ֶאת ָּכל י ׁ ְֹש ֵב֤י ָה ָא ֶ֙רץ֙ ִמ ּ ְפנֵ ֶ‬ ‫מצות ְ‬ ‫[ב]‬ ‫ל‪ ,‬ב)‪ ,‬עי' סי' ה [פרטים בסי' ד]‪.‬‬ ‫"והוֹ ַר ׁ ְש ֶּת֥ם ֶאת ָה ָא ֶ֖רץ" (שם‪ ,‬נג)‪ ,‬עי' ס"א ס"ק ד ו‬ ‫לג‪ ,‬נב)‪ְ ,‬‬ ‫יד טו‪ ,‬ס"ב ס"ק ב ח‪ ,‬ס"ד ס"ק ב ד‪.‬‬ ‫מצות אמונה בהקב"ה שה' אחד‪ ,‬עי' ס"א ס"ק יא יב‬ ‫[יב]‬ ‫איסור "לֹ֥א ְת ָח ֵ ּנֽם" (דברים‪ ,‬ז‪ ,‬ב)‪ ,‬עי' ס"א ס"ק ו ז‪.‬‬ ‫[ג]‬ ‫וס"ד ס"ק י‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ך ּ ֶפן ַי ֲח ִט֥יאוּ א ְֹתך֖ ִל֑י" (שמות‪,‬‬ ‫"לֹ֤א ֵי ׁ ְשבוּ ֙ ְ ּב ַא ְר ְצ ֔‬ ‫[ד]‬ ‫כג‪ ,‬לג)‪ ,‬עי' ס"א ס"ק ד ה ו ט‪.‬‬ ‫ך וּ ְב ָכל נַ ְפ ׁ ְש ָך֖"‪ ,‬עי'‬ ‫֑יך ְ ּב ָכל ְל ָב ְב ָ ֥‬ ‫"ו ָא ַ֣ה ְב ָּת֔ ֵא֖ת ה֣' לֱא ֶֹה ָ‬ ‫מצות ְ‬ ‫[יג]‬ ‫ס"א ס"ק יא יב‪.‬‬ ‫קמ֞וֹ ת" (דברים‪ ,‬יב‪ ,‬ב)‪ ,‬ס"א‬ ‫"א ֵ ּב֣ד ְּת ַ֠א ְ ּבדוּ ן ֶ ֽאת ָּכל ַה ְּמ ֹ‬ ‫מצות ַ‬ ‫[ה]‬ ‫ס"ק ו‪.‬‬ ‫ב֨אוּ‬ ‫[יד] מצות חצוצרות בשעת המלחמה‪ ,‬כמ"ש ְ‬ ‫"ו ִ ֽכי ָת ֹ‬ ‫"י ְהי֥וּ ְל ָך֛ ָל ַמ֖ס ַו ֲע ָב ֽדוּ ָך" (דברים‪ ,‬כ‪ ,‬יא)‪ ,‬עי' ס"ב ס"ק א‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫[ו]‬ ‫כם ַו ֲה ֵרע ֶֹת֖ם ַ ּב ֲחצ ְֹצרֹ֑ת"‬ ‫ִמ ְל ָח ָמ֜ה ְ ּב ַא ְר ְצ ֶכ֗ם ַעל ַה ַ ּצר֙ ַה ּצ ֵֹר֣ר ֶא ְת ֶ ֔‬ ‫וכל ס"ג‪.‬‬ ‫(במדבר‪ ,‬י‪ ,‬ט)‪ ,‬עי' ס"ד ס"ק ח‪.‬‬ ‫ית ֶאת ָּכל ְזכוּ ָר ּ֖ה ְל ִפי ָ ֽח ֶרב" (דברים‪ ,‬כ‪ ,‬יג)‪ ,‬ס"ב ס"ק‬ ‫"ו ִה ִּכ ָ ֥‬ ‫ְ‬ ‫[ז]‬ ‫א‪ ,‬וס"ג ס"ק א‪.‬‬ ‫מר֒‬ ‫ֹתם׀ ִמ ְ ּל ָפנֶ ָ ֘‬ ‫יך ֵלא ֹ‬ ‫ד֣ף ה֩' לֱא ֶֹה ָ‬ ‫֨יך א ָ ֥‬ ‫ֹאמ֣ר ִ ּב ְל ָב ְב ָך֗ ַ ּב ֲה ֹ‬ ‫"אל ּת ַ‬ ‫ַ‬ ‫[טו]‬ ‫"ו ִי ָ ּנ ֵפ ׁ֥ש ֶ ּבן ֲא ָמ ְת ָך֖ ְו ַה ֵ ּגֽר"‬ ‫דין גר תושב בשבת‪ ,‬שנא' ְ‬ ‫[ח]‬ ‫֖שת ֶאת ָה ָא ֶ֣רץ ַה ּ ֹז֑את" וגו'‪( .‬דברים‪,‬‬ ‫ְ ּב ִצ ְד ָק ִתי֙ ֱה ִב ַ‬ ‫יא֣נִ י ה֔' ָל ֶר ׁ ֶ‬ ‫(שמות‪ ,‬כג‪ ,‬יב)‪ ,‬ס"א ס"ק א ב‪.‬‬ ‫ט‪ ,‬ד)‪ ,‬עי' ס"ה ס"ק ג ח ט‪ ,‬וע"ע ס"ב ס"ק ו‪.‬‬ ‫"כי ֵת ֵצ֨א ַל ּ ִמ ְל ָח ָמ֜ה" (דברים‪ ,‬כ‪ ,‬א י)‪[ ,‬עי'‬ ‫מצות מלחמה‪ֽ ִּ ,‬‬ ‫[ט]‬ ‫ד‬ ‫ ]א ןמיס[‬ ‫[סימן א]‬ ‫במצות לא ישבו בארצך ומצות והורשתם‬ ‫מ"מ אם אינו עושה כלל מלאכה אין בו איסור‪ ,‬שבזה אינו‬ ‫חולק על המ"ד השני‪.‬‬ ‫אם מקבלים גר תושב בזה"ז‬ ‫אולם בתוס' יבמות (דף מח ע"ב‪ ,‬ד"ה זה גר) כתבו שהוא בכלל‬ ‫עכו"ם ששבת‪ .‬ונראה שרש"י (שם‪ ,‬ד"ה גר תושב) לא ס"ל‬ ‫כך‪ ,‬ודברי התוס' בזה צ"ע‪ .‬וע"ע קרן אורה (יבמות שם)‪.‬‬ ‫עי' רמב"ם בהל' ע"ז (י‪ ,‬ו) שאין מקבלין גר‬ ‫תושב אלא בזמן שהיובל נוהג‪ .‬וכ"כ בהל'‬ ‫שבת (כ‪ ,‬יד)‪ ,‬שאין מקבלין גר ועבד תושב‬ ‫[א]‬ ‫אלא בזמן שהיובל נוהג‪ ,‬וכ"כ בהל' איסורי ביאה (יד‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫והראב"ד (הל' ע"ז שם) כתב "איני מודה לו בענין ישיבת הארץ"‪,‬‬ ‫אם מותר לגוי לבוא לאר"י לסחורה‬ ‫(וכ"כ בהל' א"ב שם)‪.‬‬ ‫[בזמן שיד ישראל תקיפה]‬ ‫וצריך לעיין בכוונת הראב"ד‪ ,‬אי ס"ל רק לענין שמותר‬ ‫[ג]‬ ‫להושיב בארץ ישראל אפשר לקבל‪ ,‬אבל לענין‬ ‫הנה הרמב"ם (הל' ע"ז‪ ,‬י‪ ,‬ו) פסק שאפילו לעבור‬ ‫שיאסרו במלאכת ישראל בשבת מדאוריתא [המבואר ביבמות‬ ‫לסחורה בארץ ישראל אסור‪ ,‬והראב"ד חולק‪.‬‬ ‫(דף מח ע"ב) ושו"ע (או"ח סי' דש)]‪ ,‬מודה שאין לנו דין גר תושב ומותר‬ ‫וז"ל הרמב"ם (הל' ה)‪" :‬מפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי‬ ‫מן התורה לעשות מלאכה‪ ,‬או נימא ג"כ שאסור לעשות‬ ‫ישראל מפני דרכי שלום‪ ,‬ואין ממחין בידי עניי עובדי‬ ‫מלאכה בשבת מן התורה‪( .‬הנ"מ לעין חולה שאין בו סכנה)‪.‬‬ ‫כוכבים בלקט שכחה ופאה מפני דרכי שלום‪ ,‬ושואלים בשלומם‬ ‫והנה בשו"ע (או"ח סי' דש) הביא דין של עבד תושב שקיבל עליו ז'‬ ‫ואפילו ביום חגם מפני דרכי שלום‪ ,‬ואין כופלין להן שלום‬ ‫מצות‪ ,‬ומשמע שנוהג אף בזמנינו‪ .‬ועי' במ"ב (ס"ק כד)‬ ‫לעולם‪ ,‬ולא יכנס לביתו של עובד כוכבים ביום חגו לתת לו‬ ‫שהביא פלוגתא בין הרמב"ם והראב"ד‪ .‬ונראה שהטור וכל‬ ‫שלום‪ ,‬מצאו בשוק נותן לו שלום בשפה רפה ובכובד ראש‪.‬‬ ‫הראשונים שהובאו בב"י כגון הרשב"א וסה"ת שהביאו דין עבד‬ ‫אין כל הדברים האלו אמורים אלא בזמן שגלו ישראל‬ ‫תושב‪ ,‬משמעות כל דבריהם שדברו הלכה למעשה‪ ,‬ולא הלכתא‬ ‫לבין העובדי כוכבים‪ ,‬או שיד עכו"ם תקיפה על ישראל‪ .‬אבל‬ ‫דמשיחא‪ ,‬וס"ל שעבד תושב נוהג בזמנינו‪ ,‬כדעת הראב"ד‪.‬‬ ‫בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים‬ ‫ועכ"פ נשמע שלדעת הראב"ד יש לנו גר תושב אף לענין‬ ‫בינינו‪ ,‬ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫לא יעבור בארצנו‪ ,‬אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני‬ ‫נח‪ ,‬שנאמר [שמות‪ ,‬כג‪ ,‬לג] 'לֹ֤א ֵי ׁ ְשבוּ ֙ ְ ּב ַא ְר ְצ ָך֔'‪ ,‬אפילו לפי שעה‪ ,‬ואם‬ ‫קבל עליו שבע מצות הרי זה גר תושב‪ .‬ואין מקבלין גר תושב‬ ‫אלא בזמן שהיובל נוהג‪ ,‬אבל שלא בזמן היובל אין מקבלין אלא‬ ‫בענין גר תושב אם יש לו דין‬ ‫גר צדק בלבד"‪ .‬עכ"ל הרמב"ם‪.‬‬ ‫עכו"ם ששבת חייב מיתה‬ ‫וכתב עליו הראב"ד (שם)‪" :‬אפילו יושב ישיבת עראי או עובר‬ ‫ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו ‪ -‬א"א‪ :‬זאת‬ ‫לא מצאנו ולא שמענו מעולם‪ ,‬והפסוק שהוא מביא בז' אומות‬ ‫הנה מסברא נראה לומר כיון שגר תושב‬ ‫אסור לעשות מלאכה בשביל ישראל‪ ,‬כמו‬ ‫"ו ִי ָ ּנ ֵפ ׁ֥ש ֶ ּבן ֲא ָמ ְת ָך֖ ְו ַה ֵ ּגֽר"‪ ,‬אף‬ ‫[ב]‬ ‫שנא' (שמות‪ ,‬כג‪ ,‬יב) ְ‬ ‫הוא‪ ,‬ואפילו לדבריו ישיבה כתיב בהו ולא העברה"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שלעצמו מותר לעשות מלאכה‪ ,‬מ"מ אם גם לעצמו אינו‬ ‫עושה אינו בכלל עכו"ם ששבת חייב מיתה (סנהדרין‪ ,‬דף נח ע"ב)‪.‬‬ ‫ויש להקשות על הרמב"ם שאוסר אפילו ישיבת עראי‪ ,‬הרי‬ ‫והרי יש מ"ד (בכורות דף ט ע"א) שג"כ לעצמו צריך להתנהג כמו‬ ‫מקבלים קרבנות מעכו"ם‪ ,‬ומותר להם להיכנס עד‬ ‫ביו"ט‪ ,‬ואילו עכו"ם ששבת חייב מיתה הוא אפילו למנוחה‬ ‫וכמ"ש‬ ‫החיל‪ .‬כמ"ש הרמב"ם עצמו (פ"ז מהל' בית הבחירה הל' טז)‪.‬‬ ‫בעלמא‪ ,‬כמש"כ רש"י (סנהדרין שם‪ ,‬ד"ה אמר רבינא)‪ ,‬דהיינו אפילו‬ ‫'ע ִּמים֙ ַהר‬ ‫רש"י (דברים‪ ,‬וזאת הברכה‪ ,‬לג‪ ,‬יט‪ ,‬ד"ה ּושְׂ ֻפנֵ ֖י)‪" :‬דבר אחר ַ‬ ‫אם שובת כמו ביו"ט‪ .‬וע"כ דכאן כיון שכבר יש עליו דין‬ ‫ִי ְק ָר֔אוּ'‪ ,‬על ידי פרקמטיא של זבולן‪ ,‬תגרי אומות העולם באים‬ ‫שאסור במלאכת ישראל מן התורה אינו בכלל עכו"ם‬ ‫אל ארצו‪ ,‬והוא עומד על הספר‪ ,‬והם אומרים הואיל ונצטערנו‬ ‫ששבת‪ ,‬וממילא אף למ"ד שמלאכת עצמו עושה כמו בחול‪,‬‬ ‫עד כאן נלך עד ירושלים ונראה מה יראתה של אומה זו ומה‬ ‫ה‬ ‫ ]א ןמיס[‬ ‫יכ֔ם"‪,‬‬ ‫ונראה שיש מצות ְ‬ ‫"וה֨וֹ ַר ׁ ְש ֶּת֜ם ֶאת ָּכל י ׁ ְֹש ֵב֤י ָה ָא ֶ֙רץ֙ ִמ ּ ְפנֵ ֶ‬ ‫מעשיה‪ ,‬והם רואים כל ישראל עובדים ללאוה אחד‪ ,‬ואוכלים‬ ‫(במדבר‪ ,‬לג‪ ,‬נב)‪ ,‬ושם לא נאמר ז' אומות‪ ,‬וע"כ שזה נוהג‬ ‫מאכל אחד‪ ,‬לפי שהגוים אלוהו של זה לא כאלוהו של‬ ‫בכל האומות‪ .‬ומשו"ה לא חלק הראב"ד על ישיבת קבע‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬ומאכלו של זה לא כמאכלו של זה‪ ,‬והם אומרים אין אומה‬ ‫'ש֖ם ִי ְז ְ ּבח֣וּ ִז ְב ֵחי‬ ‫כשרה כזו‪ ,‬ומתגיירין שם‪ ,‬שנאמר [דברים‪ ,‬לג‪ ,‬יט] ׁ ָ‬ ‫ויש כמה ראיות שמצוה זו נוהגת בכל האומות‪ ,‬עי' רמב"ן‬ ‫ומשמע שמתחילה לא באים להתגייר‪ ,‬רק‬ ‫צ ֶדק'"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ֶ֑‬ ‫(השמטה לספר המצות‪ ,‬שכחת עשין‪ ,‬מצוה ד) שהוכיח זה בראיות‬ ‫לסחורה‪ ,‬ובכל זאת מותר להם לעבור ולהיכנס‪.‬‬ ‫וכן מבואר מן התוס' ע"ז (דף‬ ‫חזקות מן הפסוקים וספרי‪.‬‬ ‫כ ע"א‪ ,‬ד"ה דאמר) שהפסוק של "לֹ֥א ְת ָח ֵ ּנֽם" (דברים‪ ,‬ז‪ ,‬ב) שנכתב אצל‬ ‫ואפשר לישב שאם יש ספק אולי רוצה להתגייר מותר‪ ,‬וכן‬ ‫ז' אומות‪ ,‬מ"מ חוזר על כל האומות‪ ,‬וכל הלאוין שנאמרו‬ ‫להקריב קרבנות‪ ,‬אבל סתם לסחורה לא‪.‬‬ ‫שם בפרשה‪ ,‬אם הסברא נותנת שהן שייכות רק בז' אומות‬ ‫שהביא מקור‬ ‫בספר תורה שלמה (שמות‪ ,‬כג‪ ,‬לג)‬ ‫וראיתי‬ ‫אז אמרינן ששייכות רק בז' אומות‪ ,‬ואם הסברא נותנת‬ ‫הרמב"ם במדרש הגדול]*[ ‪.‬‬ ‫ששייכות בכל האומות נוהגות בכל האומות‪ .‬וכ"כ בתוס'‬ ‫יבמות (דף כג ע"א) דגם במקום שנא' ז' אומות מפורש‪ ,‬יש בזה‬ ‫כמה דקדוקים מה קאי רק על ז' אומות ומה על כל האומות‪.‬‬ ‫אם לא ישבו בארצך הוא בז' אומות‪,‬‬ ‫"וה֨וֹ ַר ׁ ְש ֶּת֜ם ֶאת ָּכל י ׁ ְֹש ֵב֤י ָה ָא ֶ֙רץ֙" וכל‬ ‫וא"כ נשמע שהפסוק ְ‬ ‫המשך הפרשה‪ ,‬שלא הוזכר שם כלל ז' אומות‪ ,‬קאי על כל‬ ‫או בכל האומות‪ ,‬ומצות והורשתם‬ ‫[ד]‬ ‫האומות‪ ,‬כל זמן שלא קיבלו ז' מצות‪.‬‬ ‫דעת הרמב"ם (שם‪ ,‬הובא לעיל ס"ק ג) שהוא בכל‬ ‫וז"ל הרמב"ן (שם)‪" :‬נצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הלא יתברך‬ ‫האומות‪ ,‬וכן דעת החינוך (מצוה צד)‪ ,‬וכן דעת‬ ‫ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב‪ ,‬ולא נעזבה ביד‬ ‫היראים (סי' שטו‪ ,‬דפוס ישן פו)‪ ,‬וז"ל היראים‪:‬‬ ‫זולתינו מן האומות‪ ,‬או לשממה‪ .‬והוא אמרו להם (מסעי לג ורמב"ן שם)‬ ‫"יוצרנו יודע לב האדם‪ ,‬והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא‬ ‫והורשתם את הארץ וישבתם בה‪ ,‬כי לכם נתתי את הארץ לרשת‬ ‫יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל‪ ,‬דכתיב‬ ‫אותה והתנחלתם את הארץ‪ ...‬ואל תשתבש ותאמר כי המצוה‬ ‫ך ּ ֶפן ַי ֲח ִט֥יאוּ א ְֹת ָ ֖‬ ‫ך ִל֑י'‪,‬‬ ‫(בפ' ואלה המשפטים [שמות‪ ,‬כג‪ ,‬לג]) 'לֹ֤א ֵי ׁ ְשבוּ ֙ ְ ּב ַא ְר ְצ ָ ֔‬ ‫הזאת היא המצוה במלחמת שבע' עממים שנצטוו לאבדם שנ'‬ ‫אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות‪ ,‬כיון דכתיב‬ ‫(ס"פ שופטי') החרם תחרימם‪ .‬אין הדבר כן‪ .‬שאנו נצטוינו להרוג‬ ‫ך ִל֑י'‪ ,‬למדנו שריבה כל המחטיאים‪ .‬תולדה‬ ‫'פן ַי ֲח ִט֥יאוּ א ְֹת ָ ֖‬ ‫ֶּ‬ ‫האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם‬ ‫[=דרבנן] אמרו חכמים [עירובין‪ ,‬דף סב ע"א] ובעובדי כוכבים עד‬ ‫ונעזבם בתנאים ידועים [עי' סי' ג בגדרי התנאים הידועים]‪ ,‬אבל הארץ לא‬ ‫שישכיר שמא ילמוד ממעשיו"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות‪...‬‬ ‫וכן נראה מלשון הרמב"ן (דברים‪ ,‬כ‪ ,‬י) שזה נאמר בכל עובדי‬ ‫הרי נצטוינו בכיבוש בכל הדורות‪ ."...‬עכ"ל‪.‬‬ ‫כוכבים‪.‬‬ ‫ועי' באור החיים הקדוש (במדבר‪ ,‬לג‪ ,‬נב) וז"ל‪ְ :‬‬ ‫"וה֨וֹ ַר ׁ ְש ֶּת֜ם וגו'‪,‬‬ ‫אולם הראב"ד (הובא לעיל ס"ק ג) חולק‪ ,‬וס"ל שאינו נוהג רק בז'‬ ‫ּ‬ ‫והגם שאמר הכתוב (דברים‪ ,‬כ‪ ,‬טז) בשבע עממין 'לֹ֥א ְת ַח ֶי֖ה ָּכל‬ ‫אומות‪ ,‬וכך דעת הסמ"ג (לאוין מט)‪.‬‬ ‫נְ ׁ ָש ָ ֽמה'‪ ,‬כאן מדבר הכתוב חוץ מז' עממין הנמצאים שם‪ ,‬ולזה‬ ‫ויש לעיין לדעת הראב"ד‪ ,‬אם הוא חולק רק על ישיבת‬ ‫'את ָּכל י ׁ ְֹש ֵב֤י ָה ָא ֶ֙רץ֙'‪ ,‬לומר אפילו שאינם מז' עממין‪.‬‬ ‫דקדק לומר ֶ‬ ‫עראי‪ ,‬או ג"כ על קבע‪.‬‬ ‫או אפשר לומר שחוזר על האומות שאין כח בהם להורגם‬ ‫שישתדלו להורישם ולא יניחו מהם בארץ"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הנה בלשון הראב"ד שהעתיק דיבור הרמב"ם על ישיבת‬ ‫עראי וחולק‪ ,‬ולא חלק לפני זה‪ ,‬מבואר שעל ישיבת‬ ‫ובפשטות אין מחלוקת בין שני הפרושים‪ ,‬ושניהם אמת‪,‬‬ ‫קבע מסכים שאסור‪ ,‬וכן מהלשון "זאת לא מצאנו" מבואר‬ ‫רק שהיתה לו קושיא שהרי הפסוק מדבר ג"כ‬ ‫שרק על עראי חולק‪.‬‬ ‫בז' עממין וא"כ היכי משכחת ליה שצריך להוריש‪ ,‬הרי יש‬ ‫ודבר‬ ‫חיוב הריגה‪ ,‬ועל זה מתרץ דאיירי שא"א לגרשם‪.‬‬ ‫וכ"כ החזו"א (שביעית סי' כד ס"ק ד ד"ה שם בהש') בדעת הראב"ד‪,‬‬ ‫זה כתב ג"כ החזו"א (יו"ד סי' קנז ס"ק ד) שהקשה על הפסוק (שמות‪,‬‬ ‫וז"ל‪" :‬בהש' הר"א כ' דנ"מ שמותר לישב בעיר‪ ,‬והר"א‬ ‫כג‪ ,‬לג) "לֹ֤א ֵי ׁ ְשבוּ ֙ ְ ּב ַא ְר ְצ ָך֔" דאיירי בז' אומות‪ ,‬הרי יש חיוב‬ ‫לשיטתו (פ"י מה' עכו"ם)‪ ,‬דאין איסור בישיבתו כל שנזהר בז' מצות‬ ‫הריגה‪ ,‬דאף דלפי הרמב"ם איירי ג"כ בשאר אומות‪ ,‬מ"מ‬ ‫וכמו שסיים ג"כ כאן בדבריו" [היינו בהל' א"ב‪ ,‬יד‪ ,‬ח]‪ .‬עכ"ל החזו"א‪.‬‬ ‫עיקר הפסוק בז' אומות‪ .‬ותירץ דאיירי שא"א להורגם‪,‬‬ ‫אלמא שזה פשוט שאם אינו נזהר בז' מצות לא הותר ישיבתו‪.‬‬ ‫דמ"מ אסור למכור להם ולהשכיר להם וכל דבר שעוזר להם‬ ‫רק שיש לעיין איזה איסור יש‪.‬‬ ‫לישיבה‪[ .‬וכונתו דאף במקום שא"א לגרשם‪ ,‬מ"מ אסור‬ ‫להשכיר להם‪ .‬אבל בודאי אם יש אפשרות לגרשם‪ ,‬אף שאין‬ ‫]*[ וצע"ג‪ ,‬דהמדרש הגדול היה אחרי הרמב"ם‪ ,‬והרמב"ם הוא המקור‬ ‫אפשרות להורגם‪ ,‬יש חיוב גירוש]‪.‬‬ ‫של המדרש הגדול‪ ,‬ולא בהיפוך‪:‬‬ ‫ו‬ ‫ ]א ןמיס[‬ ‫הדבר מוכרע בסברה שדין זה בכלל הרצון שתהא הארץ מיושבת‬ ‫מישראל‪ ,‬ולא יחנו בארץ עע"ז‪ ,‬וארץ ישראל הוא גם בגלותינו‪,‬‬ ‫דעת רש"י בזה‬ ‫והרי אנו חייבים בישובה ולדור בה גם בגלותינו‪ ,‬וכמו שהאריך‬ ‫הר"מ (פ"ה דמלכים)‪ ,‬וכמש"כ הרדב"ז (פ"ד מהל' סנהדרין ה"ו)‪ .‬והדבר‬ ‫מבואר בהדיא בר"מ (פ"י מה' ע"ז ה"ג) שכתב ומותר למכור להם‬ ‫עי' רש"י גיטין (דף מה ע"א‪ ,‬ד"ה לא ישבו) שכתב‬ ‫שהלאו של לא ישבו בארצך איירי בז'‬ ‫אומות‪ .‬ולכאורה אפשר לדייק שרק בז'‬ ‫[ה]‬ ‫בתים ושדות בחו"ל מפני שאינו ארצנו‪ ,‬ואילו הדבר תלוי‬ ‫אומות ולא בשאר אומות‪ ,‬אולם זה א"א לומר‪ ,‬שהרי אף‬ ‫בקדושת הארץ לא שייך למיהב טעמא על היתר חו"ל‪ .‬אלא לפי‬ ‫אם נאמר שזה איירי בז' אומות הרי מ"מ יש חיוב של‬ ‫שאיסור ליתן להם חניה בקרקע הוא מפרטי מצות ביעור ע"ז‪,‬‬ ‫"והורשתם" וזה בודאי איירי בכל האומות‪ .‬אלא נראה‬ ‫והיה ראוי למיסר בכל העולם ולא הוזהרנו אלא בארצנו‪ .‬אבל‬ ‫בכונת רש"י‪ ,‬שהגמ' רוצה לומר שהפסוק ד"לא ישבו בארצך"‬ ‫ביעור ע"ז מארצנו הוא בכל זמן‪ ,‬וזה שדקדק הר"מ שלא נפטרנו‬ ‫דיכול אפילו קיבל עליו שלא לעבוד ע"ז איירי‪ ,‬ומביא‬ ‫אלא בחו"ל לפי שאינה ארצינו‪ .‬והנה נתבאר שמכירת בתים‬ ‫הפסוק (דברים‪ ,‬כג‪ ,‬טז) "לֹא ַת ְס ִ ּג֥יר ֶע ֶ֖בד ֶאל ֲאדֹנָ ֑יו ֲא ׁ ֶשר ִי ָ ּנ ֵצ֥ל ֵא ֶל ָ‬ ‫֖יך‬ ‫ושדות לעע"ז אף בזה"ז מן התורה‪ ,‬והלכך כל הארץ שכבשום‬ ‫ֵמ ִע֥ם ֲאדֹנָ ֽיו"‪ ,‬וע"כ איירי הפסוק דלא ישבו בדלא קיבל עליו‬ ‫עולי מצרים בכלל האיסור‪ .‬וכו'‪ .‬ואין חילוק בין אם כבר יש לו‬ ‫שלא לעבוד ע"ז‪ .‬והיה קשה לו לרש"י מאי ס"ד דגמ'‬ ‫להעכו"מ קרקע בארץ או לא‪ ,‬דבכל בית ושדה שמוסר להם הרי‬ ‫שהפסוק דלא ישבו בארצך איירי אפילו קיבל שלא לעבוד‬ ‫הוא נותן חני' לעכו"מ בקרקע זה‪ ,‬וכו'‪ ,‬אין כאן מקום להסתפק‬ ‫ע"ז‪ ,‬הרי כתוב פן יחטיאו‪ ,‬ומשו"ה כתב רש"י דאיירי בז'‬ ‫כלל‪ ,‬וח"ו לנהוג קלות ראש בלא תעשה דאוריתא"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אומות‪ ,‬ובזה ס"ד דאף דקיבלו מחזיקינן בשקר‪ ,‬ומשו"ה‬ ‫מביאים פסוק דלא תסגיר דאיירי סתמא אף בז' אומות‪,‬‬ ‫ולומדים ממנו כמה הלכות‪:‬‬ ‫וע"כ לא ישבו בארצך איירי בדלא קיבל‪.‬‬ ‫אשמצות ישוב ארץ ישראל נוהגת בזמה"ז‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בגדרי המצוה לא רק שהאדם יושב בה‪ ,‬אלא ג"כ‬ ‫‪.‬‬ ‫שהארץ תהא מיושבת מישראל‪.‬‬ ‫בענין לא ישבו בארץ ולא‬ ‫גשלא לגרום שגוי ידור בה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫דמי שדר בה ולא מניח לגוי לדור‪ ,‬מקיים מצות ביעור‬ ‫‪.‬‬ ‫תחנם ומצות ביעור ע"ז‬ ‫ע"ז‪.‬‬ ‫הנוהג בכל ארץ ישראל‪ ,‬גם במקומות שכבשום עולי‬ ‫מצרים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עי' חזו"א (שביעית סי' כד ס"ק א) שהביא איסור "לא‬ ‫תחנם" ואיסור "לא ישבו בארצך" שהכל חלק‬ ‫"א ֵ ּב֣ד‬ ‫ממצות ביעור ע"ז‪ .‬וזה שנא' (דברים‪ ,‬יב‪ ,‬ב) ַ‬ ‫[ו]‬ ‫קמ֞וֹ ת"‪.‬‬ ‫ְּת ַ֠א ְ ּבדוּ ן ֶ ֽאת ָּכל ַה ְּמ ֹ‬ ‫ומי שמשתדל שלא יתנו קרקע לגוי מקיים בזה מצות‬ ‫‪.‬‬ ‫ביעור ע"ז‪.‬‬ ‫וז"ל החזו"א‪" :‬דין איסור ישיבה הוא שנתחייבנו לגרשו‬ ‫מארצנו‪ ,‬והוא חיוב על כל אחד מישראל‪ ,‬וכש"כ מי‬ ‫לא תחנם לתת קנין לגוי‬ ‫שמוכר לו בית או שמשכירו שעובר בל"ת זו"‪.‬‬ ‫והביא פלוגתתא בין הרמב"ם והראב"ד‪ ,‬אם הוא רק בז'‬ ‫כשאינו מוסיף לו ישיבה‬ ‫אומות או בכל האומות‪.‬‬ ‫בחזו"א (שם‪ ,‬ס"ק ד) ביאר שורש איסור לא תחנם‬ ‫וז"ל‪" :‬אע"ג דלענין לא תתן להם חן כל שעושה‬ ‫לריוח ישראל מותר‪ ,‬וכמש"כ הר"ן (פ' השולח) לענין‬ ‫[ז]‬ ‫ושוב הקשה על הרמב"ם ממה שאיסור השכרה הוא רק‬ ‫מדרבנן [לדעת רבי מאיר‪ ,‬דלדעת רבי יוסי מותר]‪.‬‬ ‫ותירץ דשם איירי באופן שאין איסור "לא ישבו"‪ ,‬כגון שאין‬ ‫שיחרור עבדו‪ ,‬וכמש"כ בס' החינוך (מצוה תכ"ו)‪ ,‬הכא לענין חניה‬ ‫יד ישראל תקיפה‪ ,‬אבל כשיד ישראל תקיפה אסור להשכיר‬ ‫בקרקע אין חילוק‪ .‬דנתינת חן אינו אלא ברגש החנינה‪ ,‬אבל לא‬ ‫מן התורה‪.‬‬ ‫בדורש טובת עצמו‪ .‬אבל חני' בקרקע‪ ,‬המציאות של עע"ז על‬ ‫אדמת ישראל בקנין שנאוי לפני המקום‪ ,‬וכל שקנה קרקע והיא‬ ‫ולומדים מדבריו שכשיש איסור "לא ישבו"‪ ,‬אסור להשכיר‬ ‫שלו הרי עע"ז חונה על קרקע הארץ‪ .‬וגם לא נתנה תורה‬ ‫מן התורה‪.‬‬ ‫לשיעורים‪ ,‬ובכל נכרי שמכר לו עבר בלאו‪ ,‬אף שלפי ראות‬ ‫ועי"ש שכתב שאיסור לא תחנם‪ ,‬לא תתן חניה‪ ,‬שייך בכל‬ ‫עינינו אינו מתאחז בה‪ .‬ולפיכך אין מקום להתיר למכור לנכרי‬ ‫זמן‪ ,‬אף כשאין ידינו תקיפה‪ ,‬ואינו תלוי בקדושת‬ ‫בשביל להפקיע קדושת שביעית‪ ,‬ואדרבה איסור שביעית דרבנן‬ ‫הארץ‪ ,‬רק בארצינו‪ ,‬ומשום זה אסור בכל מקום שכבשו‬ ‫בזמה"ז ומכירה לאו דאורייתא כטריפה ובב"ח וכיוצ"ב‪ .‬וכ"כ‬ ‫עולי מצרים‪ ,‬וכן אסור אף כשאין ידינו תקיפה‪.‬‬ ‫במשיב דבר (ס' נ')‪ .‬והמוכר על ידי שליח‪ ,‬ודאי לא חייל המכירה‪,‬‬ ‫מדין אין שליח לדבר עבירה‪ .‬ומיהו עפ"ז נצולים מאיסור‬ ‫וז"ל החזו"א‪" :‬באיסור חניה בקרקע ליכא פלוגתתא‪ ,‬שהרי‬ ‫מכירה"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫עיקרה נאסרה בזמן שאין יד ישראל תקיפה וכו'‪ .‬אבל‬ ‫ז‬ ‫ ]א ןמיס[‬ ‫הוא שומר ז' מצות מצד היושר ‪ -‬שאינו ראוי לקבל לגר תושב]*[ ‪,‬‬ ‫הנה למדנו מדבריו ז"ל שכתב "חניה בקרקע המציאות של‬ ‫הרי הוא באיסור ל"ת [=לא תחנם]‪ ,‬ובאיסור ישיבה‪ ,‬וקרינן בהו‬ ‫עע"ז על אדמת ישראל בקנין שנאוי לפני המקום‪ ,‬וכל‬ ‫'פן יחטיאו' בכפירתן‪ .‬ואע"ג דלענין לאסור יין בעע"ז תלוי‪,‬‬ ‫שקנה הקרקע והיא שלו הרי עע"ז חונה על קרקע הארץ"‪,‬‬ ‫וכמש"כ הר"מ (פי"ג מהמ"א הי"א) והט"ז (יו"ד ס' קכ"ד ס"ק ד)‪ ,‬הכא‬ ‫מבואר מזה שאף במקום שהגוי כבר לפני שקנה היה יושב‬ ‫לענין לא תחנם אין חילוק"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בה ועכשיו מכרו לו יש בו איסור תורה‪ ,‬משום שעד עכשיו‬ ‫וכונתו על הישמעאלים‪ ,‬שאינם עובדי ע"ז‪ ,‬אולם אין‬ ‫היה יושב בה בתור שכיר ועכשיו יושב בה בתור בעלים‪ ,‬וזו‬ ‫מכירים מעלת עם ישראל‪ ,‬רק שחושבים שכל‬ ‫תפישה יותר חזקה‪ ,‬והגורם לזה עובר על לא תחנם‪.‬‬ ‫העולם אינם רק בדרגה של אמונה פסולה שלהם‪ ,‬בהם לא‬ ‫ונראה ללמוד מזה שמה שעשו הסכם עם מלך ירדן למסור‬ ‫שייך גר תושב‪.‬‬ ‫לו הר הבית וכתבו שטרות לפני כל העולם‪ ,‬עברו‬ ‫בזה על איסור לא תחנם‪ .‬וגם לא היה הוה אמינא של פ"נ‪,‬‬ ‫וחוץ מזה נתנו לו אח"כ גם רחוב בארץ ישראל‪ ,‬וזה בודאי‬ ‫האם שייך יד ישראל תקיפה‬ ‫לאו של לא תחנם‪.‬‬ ‫לפני ביאת המשיח‬ ‫רק שלמעשה לא חל הקנין‪ ,‬אבל השתדלות מכירה יש כאן‪,‬‬ ‫[ט]‬ ‫הנה כשיד ישראל תקיפה יש חיוב של "לא‬ ‫והיה חיוב מחאה למי שראוי לזה‪.‬‬ ‫ישבו בארצך" ומצות והורשתם (עי' ס"ק ג)‪,‬‬ ‫ולומדים מדבריו ז"ל שכתב שאיסור מכירת קרקע לגוי‬ ‫וצריך לעיין אם זה דוקא בביאת המשיח‪,‬‬ ‫הוא יותר חמור מלעבוד בשביעית‪ ,‬ששביעית‬ ‫או שייך ג"כ לפני זה‪.‬‬ ‫בזה"ז דרבנן‪ ,‬ולא תחנם דאורייתא כטריפה וכבשר בחלב‪.‬‬ ‫שהרי‬ ‫ונראה פשוט שאין זה תלוי כלל בביאת המשיח‪.‬‬ ‫כ ַ֭ח‬ ‫ב ֵ֣רי ֹ‬ ‫א"כ כיון שעל שומרי שביעית נאמר (תהלים‪ ,‬קג‪ ,‬כ) ִ ּ‬ ‫"'ג ּ ֹ‬ ‫הרמב"ם לא הזכיר כאן כלל ענין משיח‪ ,‬אלא רק יד‬ ‫עֹשֵׂ ֣י ְד ָבר֑וֹ '‪ ,‬אלו שומרי שביעית" (מדרש תהלים‪ ,‬ועוד)‪ .‬א"כ כ"ש אלו‬ ‫ועי' כתובות (דף כו ע"ב)‬ ‫ישראל תקיפה‪ ,‬ומשמע בכל גווני‪.‬‬ ‫שמוסרים נפשם שלא ימסרו חלק מארץ ישראל לגוים‪,‬‬ ‫שהוזכר ג"כ יד ישראל תקיפה‪ ,‬והובא בשו"ע (אה"ע‪ ,‬ז‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫ומקיימים בזה ג"כ מצות ביעור ע"ז‪ ,‬שהוא בכלל (דברים‪ ,‬יב‪ ,‬ב)‬ ‫וכן משמע כאן בחזו"א (שביעית סי' כד) שכתב דלא ישבו בארצך‬ ‫קמ֞וֹ ת" וגו'‪.‬‬ ‫"א ֵ ּב֣ד ְּת ַ֠א ְ ּבדוּ ן ֶ ֽאת ָּכל ַה ְּמ ֹ‬ ‫ַ‬ ‫הוא חיוב על כל אחד ואחד‪ ,‬ומשמע שאין צריך דברים‬ ‫מיוחדים‪ ,‬רק מציאות של יד ישראל תקיפה‪ ,‬ואם היחיד‬ ‫ובנוגע לטענת הר הבית של הגוים‪ ,‬עי' מדרש שמואל (פרשה‬ ‫אינו תקיף רק ע"י רבים אז יש דין על הרבים‪ ,‬ואינו נוגע‬ ‫לא לב‪ ,‬וכ"ה בבראשית רבה‪ ,‬פרשת וישלח‪ ,‬פרשה עט)‪" :‬ג' מקומות אין‬ ‫למשיח‪[ .‬וע"ע בסי' ד' בענין זה באריכות]‪.‬‬ ‫אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הם בידם‪,‬‬ ‫ק֤ל ַא ְב ָר ָהם֙‬ ‫ואלו הן‪ :‬מערת המכפלה‪ ,‬דכתיב (בראשית‪ ,‬כג‪ ,‬טז) ' ַו ִ ּי ׁ ְש ֹ‬ ‫ְל ֶע ְפרֹ֔ן ֶאת ַה ֶּכ ֶ֕סף ֲא ׁ ֶש֥ר ִּד ֶ ּב֖ר ְ ּב ָא ְזנֵ ֣י ְבנֵ י ֵח֑ת'; בית המקדש‪ ,‬דכתיב‬ ‫יד ישראל תקיפה ע"י ראית‬ ‫(דברי־הימים־א‪ ,‬כא‪ ,‬כה) ַ'ו ִ ּי ֵּת֥ן ָּד ִו֛יד ְל ָא ְרנָ ֖ן ַ ּב ָּמק֑וֹ ם ׁ ִש ְק ֵל֣י ָז ָה֔ב ִמ ׁ ְש ָק֖ל‬ ‫ׁ ֵש ׁ֥ש ֵמ ֽאוֹ ת'; וקבורתו של יוסף‪ ,‬דכתיב (בראשית‪ ,‬לג‪ ,‬יט) ' ַו ִ ּי ֶ֜קן ֶאת‬ ‫ישועות הקב"ה‬ ‫ֶח ְל ַק֣ת ַה ּ ָׂש ֶד֗ה'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫צריך לעיין מה הגדר של יד ישראל תקיפה‪,‬‬ ‫האם זה רק אם לפי דרך הטבע הצבא יותר‬ ‫חזק מהצבא של הגוים‪ ,‬או ג"כ אם לפי הטבע‬ ‫גדר גר תושב וגדר ערבי ששומר [י]‬ ‫הגוים יותר חזקים‪ ,‬רק ע"י שרואים הניסים של הקב"ה‬ ‫שעוזר במלחמה‪ ,‬נעשה גדר יד ישראל תקיפה‪.‬‬ ‫ז' מצוות [דעת החזו"א]‬ ‫֜ית ס֤וּ ס‬ ‫֙יך ִע ָּמ֔ךְ‬ ‫ונראה להביא ראייה מן התורה‪ ,‬ונביא‪ ,‬ומשנה‪.‬‬ ‫"כי ֵת ֵצ֨א ַל ִּמ ְל ָח ָמ֜ה ַעל א ְֹי ֶב ָ֗ך ְ ֽו ָר ִא ָ‬ ‫מן התורה (דברים‪ ,‬כ‪ ,‬א)‪ֽ ִּ :‬‬ ‫ָו ֶר ֶ֙כב֙ ַע֚ם ַר֣ב ִמ ְּמ ָך֔ לֹ֥א ִת ָיר֖א ֵמ ֶה֑ם ִּ ֽכי ה֤' לֱא ֶֹה ָ֙‬ ‫בס"ק ב' כתב שלגר תושב מותר ישיבה‪,‬‬ ‫ואין איסור לא תחנם‪ .‬ובגדר גר תושב כתב‬ ‫שיש מחלוקת בין הרמב"ם ובין הראב"ד‬ ‫[ח]‬ ‫ַה ַּ ֽמ ַע ְל ָך֖ ֵמ ֶא ֶ֥רץ ִמ ְצ ָ ֽר ִים"‪.‬‬ ‫אם מקבלים גר תושב בזמנינו (ראה לעיל ס"ק א)‪ ,‬ודעת הראב"ד‬ ‫שגם בזמנינו מקבלים לענין שמותר להושיבו‪.‬‬ ‫]*[ ז"ל הרמב"ם (הל' מלכים‪ ,‬ח‪ ,‬יא)‪" :‬כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי‬ ‫אולם הוסיף לומר שגם לדעת הראב"ד ההיתר לא בכל גוי‪,‬‬ ‫זה מחסידי אומות העולם‪ ,‬ויש לו חלק לעולם הבא‪ .‬והוא שיקבל אותן ויעשה‬ ‫וז"ל‪" :‬אף לדעת הראב"ד‪ ,‬דוקא שהוא שלם באמונת‬ ‫אותן מפני שצוה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני‬ ‫נח מקודם נצטוו בהן‪ ,‬אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו‬ ‫ישראל‪ ,‬שישראל נתחייב בתרי"ג‪ ,‬וב"נ בז'‪ ,‬אבל אם יש לו דעות‬ ‫מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם"‪.‬‬ ‫כוזבות והוא משועבד לדעותיו‪ ,‬אף שאין בהם ע"ז ממש‪ ,‬וגם‬ ‫ח‬ ‫ ]א ןמיס[‬ ‫֥ית ַמ ֲע ֶק֖ה ְל ַג ֶ ּג ָ֑ך ְו ֽלֹא‬ ‫"ו ָעשִׂ ָ‬ ‫בשמירתם כמו שנאמר (דברים‪ ,‬כב‪ ,‬ח) ְ‬ ‫מן הנביאים‪ ,‬הרי בזמן יהושע ושופטים עשו מלחמה‪ ,‬והיו‬ ‫פ֥ל ַה ּנ ֵֹפ֖ל ִמ ֶּ ֽמנּ וּ "‪ .‬והניסים באים ע"י‬ ‫ית ָ֔ך ִּ ֽכי ִי ּ ֹ‬ ‫ָתשִׂ ֤ים ָּד ִמים֙ ְ ּב ֵב ֶ‬ ‫הגוים יותר חזקים‪ ,‬ובכל זאת נצחו‪.‬‬ ‫השתדלות טבעית‪ ,‬ולא בהתרשלות‪ .‬וכמו שכתב החזו"א‬ ‫ש ְל ַמ ְלכ֣וּ ת‬ ‫"ב ׁ ְשנַ ֨ת ׁ ְשל ׁ ִֹש֤ים ָו ׁ ֵש ׁ ֙‬ ‫ומן הכתובים (דברי־הימים־ב‪ ,‬טז‪ ,‬א)‪ּ ִ :‬‬ ‫(שביעית סי' יח ס"ק ד) וז"ל "לא אמרה תורה לסמוך על הברכה‬ ‫ְ‬ ‫ּ‬ ‫(ב) ַוי ֵֹצ֨א‬ ‫ָא ָס֔א ָע ָל֞ה ַ ּב ְע ׁ ָש֤א ֶ ֽמ ֶלך ִישְׂ ָר ֵאל֙‪ ,‬וגו'‪.‬‬ ‫להמנע מהשתדלות המחויבת בדרכי הטבע" עכ"ל‪.‬‬ ‫א ְצר֛וֹ ת ֵ ּב֥ית ה֖' וּ ֵב֣ית ַה ֶּמ ֶ֑ל ְך ַו ִ ּי ׁ ְש ַל֗ח ֶאל ֶ ּבן ֲה ַדד֙‬ ‫ָא ָס֜א ֶּכ ֶ֣סף ְו ָז ָה֗ב ֵמ ֽ ֹ‬ ‫ובמלחמה זו פשעו שלא שמעו אזהרת המזהיר שהתרה‬ ‫ָ‬ ‫(ג) ְ ּב ִרית֙ ֵ ּבינִ ֣י וּ ֵבינֶ ֔ך וּ ֵב֥ין‬ ‫מר‪:‬‬ ‫ֶמ ֶ֣ל ְך ֲא ָר֔ם ַה ּיוֹ ׁ ֵש֥ב ְ ּב ַד ְר ֶמ֖שֶׂ ק ֵלא ֽ ֹ‬ ‫שהגוים עומדים להתנפל‪.‬‬ ‫יתך֗ ֶאת‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ך ֶּכ ֶ֣סף ְו ָז ָה֔ב ֵל֞ך ָה ֵפ֣ר ְ ּב ִ ֽר ְ‬ ‫֑יך ִה ֵ ּנ֨ה ׁ ָש ַל ְ֤ח ִּ ֽתי ְל ָ ֙‬ ‫ָא ִב֖י וּ ֵב֣ין ָא ִב ָ‬ ‫יה֔ם ֶא ֶ֕רץ‬ ‫ת ֲא ֵל ֶ‬ ‫"בן ָא ָד֗ם דַּ ֵ ּב֤ר ֶאל ְ ּבנֵ ֽי ַע ְּמ ָ ֙‬ ‫ך ְו ָא ַמ ְר ָּ ֣‬ ‫ונא' (יחזקאל‪ ,‬לג‪ ,‬ב)‪ּ ֶ :‬‬ ‫(ז) וּ ָב ֵע֣ת ַה ִה֗יא ָ ּב֚א ֲחנָ ֣נִ י‬ ‫ַ ּב ְע ׁ ָשא֙ ֶמ ֶ֣ל ְך ִישְׂ ָר ֵא֔ל ְו ַי ֲע ֶל֖ה ֵמ ָע ָ ֽלי‪... :‬‬ ‫ְ‬ ‫ך ַעל ֶמ ֶ֤לך ֲא ָרם֙‬ ‫ָ‬ ‫֣אמר ֵא ָל֗יו ְ ּב ִה ּ ׁ ָש ֶ֨ענְ ֜‬ ‫ָהר ֶֹא֔ה ֶאל ָא ָס֖א ֶמ ֶ֣ל ְך ְיהוּ ָד֑ה ַו ּיֹ ֶ‬ ‫יה֔ם ְונָ ְתנ֥וּ‬‫֤יש ֶא ָחד֙ ִמ ְק ֵצ ֶ‬ ‫֖יה ָח ֶ֑רב ְו ָל ְקח֨וּ ַעם ָה ָא ֶ֜רץ ִא ׁ‬ ‫ִּ ֽכי ָא ִב֥יא ָע ֶל ָ‬ ‫ַ‬ ‫(ג) ְו ָר ָא֥ה ֶאת ַה ֶח ֶ֖רב ָ ּב ָא֣ה ַעל ָה ָא ֶ֑רץ ְו ָתק֥ע‬ ‫את֛וֹ ָל ֶה֖ם ְלצ ֶ ֹֽפה‪:‬‬ ‫ֹ‬ ‫(ח)‬ ‫ל־כ֗ן נִ ְמ ַל֛ט ֵח֥יל ֶ ֽמ ֶל ְך ֲא ָר֖ם ִמ ָ ּי ֶ ֽד ָך‪:‬‬ ‫֔יך ַע ֵּ‬ ‫ת ַעל ה֣' לֱא ֶֹה ָ‬ ‫ְולֹ֤א נִ ׁ ְש ַע֙נְ ָּ ֙‬ ‫(ד) ְו ׁ ָש ַמ֨ע ַה ּ ׁש ֵֹמ ַ֜ע ֶאת ק֤וֹ ל ַה ּ ׁשוֹ ָפר֙‬ ‫ַ ּב ּ ׁשוֹ ָפ֖ר ְו ִה ְז ִה֥יר ֶאת ָה ָ ֽעם‪:‬‬ ‫ֲהלֹ֧א ַה ּכוּ ׁ ִש֣ים ְו ַה ּלוּ ִב֗ים ָהי֨וּ ְל ַח ִ֧יל׀ ָלרֹ֛ב ְל ֶר ֶ֥כב וּ ְל ָפ ָר ׁ ִש֖ים ְל ַה ְר ֵ ּב֣ה‬ ‫(ה) ֵאת֩‬ ‫ֹאש֖וֹ ִ ֽי ְה ֶיֽה‪:‬‬ ‫ְולֹ֣א נִ ְז ָה֔ר‪ַ ,‬ו ָּת֥בוֹ א ֶח ֶ֖רב ַו ִּת ָ ּק ֵח֑הוּ ָּדמ֥וֹ ְבר ׁ‬ ‫(ט) ִּכ֣י ה֗' ֵעינָ ֞יו ְמ ׁש ְֹטט֤וֹ ת‬ ‫ש ֶענְ ָך֥ ַעל ה֖' נְ ָתנָ ֥ם ְ ּב ָי ֶ ֽד ָך‪:‬‬ ‫א֑ד וּ ְב ִה ּ ׁ ָ ֽ‬ ‫ְמ ֹ‬ ‫ק֨וֹ ל ַה ּ ׁשוֹ ָפ֤ר ׁ ָש ַמע֙ ְולֹ֣א נִ ְז ָה֔ר דָּ מ֖וֹ ּב֣וֹ ִ ֽי ְה ֶי֑ה ְוה֥וּ א נִ ְז ָה֖ר נַ ְפ ׁש֥וֹ ִמ ֵ ּלֽט‪:‬‬ ‫ְ ּב ָכל ָה ָא ֶ֙רץ֙ ְל ִ֠ה ְת ַח ֵ ּזק ִעם ְל ָב ָב֥ם ׁ ָש ֵל֛ם ֵא ָל֖יו נִ ְס ַּכ ְ֣ל ָּת ַעל ֹז֑את ִּכ֣י‬ ‫(ו) ְו ַ֠ה ּצ ֶֹפה ִּ ֽכי ִי ְר ֶא֨ה ֶאת ַה ֶח ֶ֜רב ָ ּב ָא֗ה ְו ֽלֹא ָת ַק֤ע ַ ּב ּ ׁשוֹ ָפר֙ ְו ָה ָע֣ם ֽלֹא‬ ‫ֵמ ַע ָּ֔תה ֵי ׁ֥ש ִע ְּמ ָך֖ ִמ ְל ָח ֽמוֹ ת‪:‬‬ ‫נִ ְז ָה֔ר ַו ָּתב֣וֹ א ֶח ֶ֔רב ַו ִּת ַ ּק֥ח ֵמ ֶה֖ם נָ ֶ֑פ ׁש‪ ,‬ה֚וּ א ַ ּב ֲע ֹונ֣וֹ נִ ְל ָק֔ח ְו ָדמ֖וֹ ִמ ַ ּיֽד‬ ‫עי' ברש"י שזה היה נסיון לאסא‪ ,‬ואילו היה עומד בניסיון‬ ‫ַה ּצ ֶֹפ֥ה ֶא ְד ֽרֹ ׁש"‪.‬‬ ‫ולא היה שולח הכסף להדד‪ ,‬אלא לוחם אתו‪ ,‬היתה‬ ‫ונתברר לי שהיו שני בנ"א צופים בצבא‪ ,‬אחד בדרום נגד‬ ‫מלכות בית דוד חוזרת למקומה‪ .‬ובגלל חטא זה לא חזרה‬ ‫מצרים‪ ,‬ואחד בצפון נגד סוריא‪ ,‬והזהירו את‬ ‫למקומה‪.‬‬ ‫הממשלה‪ ,‬ולא שמעו להם‪.‬‬ ‫אלמא שהיה חיוב על אסא לבטוח בה' ע"י שראה במלחמות‬ ‫וכן מבואר ברמב"ם (סוף פרק ז מהלכות מלכים) שאם אין עושים‬ ‫הקודמות ישועת ה'‪ .‬ואע"פ שלא היה לו נביא על זה‪,‬‬ ‫השתדלות טבעית‪ ,‬לפעמים בגלל זה הקב"ה אינו עוזר‪,‬‬ ‫שהרי הקב"ה דוקא לא שלח אצלו נביא מקודם כדי לנסות‬ ‫וז"ל‪" :‬ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצאורו‪ ,‬ואם לא‬ ‫אותו אם מוכן להיכנס למלחמה על סמך המלחמות‬ ‫נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו‪ ,‬הרי זה כשופך דמי‬ ‫הקודמות או לא‪.‬‬ ‫הכל‪ ,‬שנא' (דברים‪ ,‬כ‪ ,‬ח) ְ'ולֹ֥א ִי ַּמ֛ס ֶאת ְל ַב֥ב ֶא ָח֖יו ִּכ ְל ָב ֽבוֹ '‪ .‬והרי‬ ‫יכ֔ם ַהה ֵֹל ְ֖ך ִע ָּמ ֶכ֑ם'‬ ‫ומן המשנה סוטה (ח‪ ,‬א; דף מב ע"א) ִּ‬ ‫"'כ֚י ה֣' ֽ לֱאֹ ֵה ֶ‬ ‫֥אכת ה֖' ְר ִמ ָ ּי֑ה ְו ָאר֕וּ ר‬ ‫'אר֗וּ ר עֹשֶׂ ֛ה ְמ ֶל ֶ‬ ‫מפורש בקבלה (ירמיהו‪ ,‬מח‪ ,‬י) ָ‬ ‫(דברים‪ ,‬כ‪ ,‬ד)‪ ,‬הן באים בנצחונו של בשר ודם‪ ,‬ואתם באים‬ ‫מֹנֵ ַ֥ע ַח ְר ּב֖וֹ ִמדָּ ֽ ם'"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫פלשתים באו בנצחונו של גלית‪ ,‬מה היה‬ ‫בנצחונו של מקום‪.‬‬ ‫ב"ה לא היה עדיין מלחמה שעשו ההשתדלות‬ ‫וא"כ‬ ‫בני עמון באו בנצחונו של‬ ‫סופו‪ ,‬לסוף נפל בחרב‪ ,‬ונפלו עמו;‬ ‫המחויבת‪ ,‬שהקב"ה לא עזר בניסים למעלה מדרך‬ ‫ואתם אי‬ ‫שובך‪ ,‬מה היה סופו‪ ,‬לסוף נפל בחרב‪ ,‬ונפלו עמו‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫יכ֔ם ַהה ֵֹל֖ך ִע ּ ָמ ֶכ֑ם ְל ִה ָ ּל ֵח֥ם ָל ֶכ֛ם וגו' [המשך‬ ‫'כ֚י ה֣' ֽ לֱאֹ ֵה ֶ‬ ‫אתם כן‪ִּ ,‬‬ ‫הטבע‪ ,‬או בניסים מלובשים בטבע‪.‬‬ ‫הפסוק‪ִ :‬עם א ְֹי ֵב ֶיכ֖ם ְלהוֹ ׁ ִש ַ֥יע ֶא ְת ֶכֽם']‪ ,‬זה מחנה הארון"‪.‬‬ ‫גאולה בלי זכות‬ ‫ומה דאיתא (שם) "זה מחנה הארון"‪ ,‬אין זה מעכב‪ ,‬שהרי‬ ‫ומה שלא שמרו התורה‪ ,‬אין זה עיכוב בתהליכי גאולת‬ ‫בבית שני עשו החשמונאים מלחמה בלי ארון‪.‬‬ ‫"ו ָז ַכ ְ֣ר ְּת ֶאת‬‫בעיתה‪ ,‬כמבואר בקרא דיחזקאל (טז‪ ,‬סא) ְ‬ ‫דל֣וֹ ת ִמ ֵּמ ְ֔ך ֶאל ַה ְ ּק ַטנּ ֖וֹ ת‬ ‫ת ְ ּב ַק ְח ֵּת ְ֗ך ֶאת ֲאחוֹ ַת ִ֙י ְך֙ ַה ְ ּג ֹ‬ ‫דְּ ָר ַכ ִי ְך֘ ְונִ ְכ ַל ְמ ְּ ֒‬ ‫ישועות ה' בדורינו‬ ‫ית ְך"‪ ,‬ועי' רש"י ויונתן‪,‬‬ ‫ִמ ֵּמ ְ֑ך ְונָ ַת ִּת֨י ֶא ְת ֶה֥ן ָל ְ֛ך ְל ָבנ֖וֹ ת ְולֹ֥א ִמ ְ ּב ִר ֵ ֽ‬ ‫הנה במלחמות הקודמות היה הרבה ישועת ה' למעלה‬ ‫שאתה לא שומר התורה‪ ,‬והקב"ה שומר לך הברית‪ .‬ותוכל‬ ‫מדרך הטבע‪ ,‬או ניסים מלובשים בטבע‪ .‬ומה שבכל‬ ‫לכבוש אומות העולם‪.‬‬ ‫"כי ָכ ֹז֥ה ְו ָכ ֶז֖ה‬ ‫זאת מתו קצת‪ ,‬זה לא מפקיע מהנס‪ ,‬כמ"ש ִּ ֽ‬ ‫וא"כ למה לא לבטוח בה' שיעזור לנו כמו שעזר עד עכשיו‪,‬‬ ‫ֹאכ֣ל ֶה ָח ֶ֑רב"‪( ,‬שמואל־ב‪ ,‬יא‪ ,‬כה)‪ .‬וכן במלחמות המפרץ היה‬ ‫ּת ַ‬ ‫והרי בזמן קיבוץ גלויות‪ ,‬שכבר התחיל כעת כמו‬ ‫ניסים גלוים בלי השתדלות‪.‬‬ ‫שרואים בחוש לפני ביאת המשיח בזמן עיקבתא דמשיחא‪,‬‬ ‫הקב"ה עוזר במלחמה ג"כ בלי זכות‪ ,‬רק למען כבוד שמו‪.‬‬ ‫מלחמת יום כיפור‬ ‫ֹאות֖ינוּ‬‫"כי ַר ּב֤וּ ְפ ׁ ָש ֵע֙ינוּ ֙ נֶ ְגדֶּ ָ֔ך ְו ַח ּט ֵ‬ ‫וכמו שנא' בישעיה (נט‪ ,‬יב)‪ֽ ִּ :‬‬ ‫ומה שבמלחמת יום כיפור היתה בתחילה נפילה‪ ,‬ורק אח"כ‬ ‫ש ַ֤ע‬‫(יג) ּ ָפ ׁ ֹ‬ ‫ָע֣נְ ָתה ָ ּב֑נוּ ִּ ֽכי ְפ ׁ ָש ֵע֣ינוּ ִא ָּת֔נוּ ַו ֲע ֹונ ֵֹת֖ינוּ ְי ַ ֽד ֲענֽ וּ ם‪:‬‬ ‫היו ניסים וישועת ה' [וע"י מלחמה זו משתמשים‬ ‫הג֛וֹ ִמ ֵ ּל֖ב‬ ‫הר֧וֹ ְו ֹ‬‫ע ׁ ֶ֣שק ְו ָס ָר֔ה ֹ‬ ‫ש ַ ּ ֽבה֔' ְונָ ס֖וֹ ג ֵמ ַא ַח֣ר לֱא ֵֹה֑ינוּ דַּ ֶ ּבר ֹ‬ ‫ְו ַכ ֵח ׁ ֙‬ ‫השמאלנים להכניס רוח פחד בתוך העם]‪ .‬הנה אף שהכל מן‬ ‫מ֑ד ִּ ֽכי‬ ‫(יד) ְו ֻה ַּס֤ג ָאחוֹ ר֙ ִמ ׁ ְש ּ ָפ֔ט וּ ְצ ָד ָק֖ה ֵמ ָרח֣וֹ ק ַּת ֲע ֹ‬ ‫ש ֶקר‪:‬‬ ‫דִּ ְב ֵרי ׁ ָ ֽ‬ ‫השמים‪ ,‬מ"מ לא נפקע ע"י זה פשיעת העם שפושעים‬ ‫ט‬ ‫ ]א ןמיס[‬ ‫ועיקר הישועה באה מהקב"ה‪ ,‬והוא יכול לעזור להילחם ג"כ‬ ‫(טו) ַו ְּת ִה֤י ָ ֽה ֱא ֶמ ֙‬ ‫ת‬ ‫ָכ ׁ ְש ָל֤ה ָ ֽב ְרחוֹ ב֙ ֱא ֶמ֔ת וּ נְ כ ָֹח֖ה לֹא תוּ ַכ֥ל ָל ֽבוֹ א‪:‬‬ ‫אם יש צורך בדבר‪( .‬ועי' לקמן ס"ק יא באריכות)‪.‬‬ ‫נֶ ְעדֶּ ֶ֔רת ְו ָס֥ר ֵמ ָר֖ע ִמ ׁ ְש ּתוֹ ֵל֑ל]*[ ַו ַ ּי ְ֧רא ה֛' ַו ֵ ּי ַ֥רע ְ ּב ֵעינָ ֖יו ִּ ֽכי ֵא֥ין‬ ‫שע‬ ‫֔יש ַו ִ ּי ׁ ְש ּתוֹ ֵמ֖ם ִּכ֣י ֵא֣ין ַמ ְפ ִ ּג ַ‬ ‫֑יע ַו ּת֤וֹ ׁ ַ ֽ‬ ‫(טז) ַו ַ ּי ְרא֙ ִּ ֽכי ֵא֣ין ִא ׁ‬ ‫ִמ ׁ ְש ּ ָ ֽפט‪:‬‬ ‫ועי' סוטה (דף לד ע"א)‪" :‬עודם בירדן‪ ,‬אמר להם יהושע‪ :‬דעו על‬ ‫]**[‬ ‫(יז) ַו ִ ּי ְל ַ ּב ׁ֤ש ְצ ָד ָקה֙ ַּכ ּ ׁ ִש ְר ָי֔ן‬ ‫לוֹ ֙ ְזרֹע֔וֹ ְו ִצ ְד ָקת֖וֹ ִה֥יא ְס ָמ ָכ ְֽתהוּ ‪:‬‬ ‫מה אתם עוברים את הירדן‪ ,‬על מנת שתורישו את יושבי‬ ‫ב ׁ ֶ֔שת ַו ַ ּי ַ֥עט ַּכ ְמ ִע֖יל‬ ‫ֹאש֑וֹ ַו ִ ּי ְל ַ ּב ׁ֞ש ִ ּב ְג ֵד֤י נָ ָקם֙ ִּת ְל ּ ֹ‬ ‫ְוכ֥וֹ ַבע ְי ׁשוּ ָע֖ה ְ ּבר ׁ‬ ‫הארץ מפניכם‪ ,‬שנאמר (במדבר‪ ,‬לג‪ ,‬נב) ְ'וה֨וֹ ַר ׁ ְש ֶּת֜ם ֶאת ָּכל י ׁ ְֹש ֵב֤י‬ ‫א ְי ָב֑יו‬ ‫(יח) ְּכ ַע֤ל ְ ּג ֻמלוֹ ת֙ ְּכ ַע֣ל ְי ׁ ַש ֵ ּל֔ם ֵח ָמ֣ה ְל ָצ ָר֔יו ְ ּגמ֖וּ ל ְל ֽ ֹ‬ ‫ִקנְ ָ ֽאה‪:‬‬ ‫יכ֔ם' וגו'‪ ,‬אם אתם עושין כן ‪ -‬מוטב‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬באין‬ ‫ָה ָא ֶ֙רץ֙ ִמ ּ ְפנֵ ֶ‬ ‫(יט) ְו ִ ֽי ְירא֤וּ ִ ֽמ ַּמ ֲע ָרב֙ ֶאת ׁ ֵש֣ם ה֔' וּ ִמ ִּמ ְז ַרח‬ ‫ָל ִא ִ ּי֖ים ְ ּגמ֥וּ ל ְי ׁ ַש ֵ ּלֽם‪:‬‬ ‫מים ושוטפין אותיכם‪ .‬מאי אותיכם? אותי ואתכם"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫(כ)‬ ‫ׁ ֶש ֶ֖מ ׁש ֶאת ְּכבוֹ ד֑וֹ ִּ ֽכי ָיב֤וֹ א ַכ ָ ּנ ָהר֙ ָצ֔ר ר֥וּ ַח ה֖' ֹנ ְ֥ס ָסה ֽבוֹ ]***[ ‪:‬‬ ‫ומבואר‬ ‫ק֑ב נְ ֻא֖ם ֽה'"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫וּ ָב֤א ְל ִצ ּיוֹ ן֙ גּ וֹ ֵא֔ל וּ ְל ׁ ָש ֵב֥י ֶפ ׁ ַ֖שע ְ ּב ַי ֲֽע ֹ‬ ‫מלחמה נגד צבא עצום של גוים‬ ‫שכבר לפני ביאת הגואל יהיו מלחמות למען כבוד שמו‪ ,‬אף‬ ‫אם אין זכות (עי' רד"ק פסוק טז)‪ .‬וכן ראינו בעינינו ישועת השם‪.‬‬ ‫[דברי הקהילות יעקב]‬ ‫וקיבוץ גלויות שכבר התחיל‪ ,‬מבואר בקרא‪ ,‬שאם לא יזכו‬ ‫[יא]‬ ‫בעהי"ת הראוני בקהילות יעקב ממרן‬ ‫לתשובה יבוא בלי תשובה‪ ,‬ואח"כ יהא הטהרה‪.‬‬ ‫הסטייפלר זצ"ל (סוטה‪ ,‬סי' לד) ביאור נפלא‬ ‫מ֖ל ַעל ׁ ֵש֣ם ָק ְד ׁ ִש֑י ֲא ׁ ֶש֤ר ִח ְ ּלל֙וּ הוּ ֙‬ ‫"ו ֶא ְח ֹ‬ ‫כמו שנא' ביחזקאל (לו‪ ,‬כא) ָ‬ ‫בדברי הרמב"ם והרמב"ן‪ ,‬שאין שום‬ ‫מ֣ר ְל ֵ ֽבית ִישְׂ ָר ֵא֗ל‬ ‫(כב) ָל ֵכ֞ן ֱא ֹ‬ ‫ש ָּמה‪:‬‬ ‫ֵ ּב֣ית ִישְׂ ָר ֵא֔ל ַ ּבגּ וֹ ִי֖ם ֲא ׁ ֶשר ָ ּב֥אוּ ׁ ָ ֽ‬ ‫נ"מ בגודל הצבא של הגוים‪ ,‬וכשיש חיוב מלחמה‪ ,‬צריך‬ ‫כ֤ה ָא ַמר֙ ה' ה֔' לֹ֧א ְל ַמ ַענְ ֶכ֛ם ֲאנִ ֥י עֹשֶׂ ֖ה ֵ ּב֣ית ִישְׂ ָר ֵא֑ל ִּכ֤י ִאם ְל ׁ ֵשם‬ ‫ֹּ‬ ‫ללחום בלי להסתכל על גודל צבא האויב‪.‬‬ ‫(כד) ְו ָל ַק ְח ִּת֤י‬ ‫שם‪... :‬‬ ‫֥אתם ׁ ָ ֽ‬ ‫ָק ְד ׁ ִשי֙ ֲא ׁ ֶש֣ר ִח ַ ּל ְל ֶּת֔ם ַ ּבגּ וֹ ִי֖ם ֲא ׁ ֶשר ָ ּב ֶ‬ ‫את֥י ֶא ְת ֶכ֖ם ֶאל‬ ‫ֶא ְת ֶכם֙ ִמן ַהגּ וֹ ִי֔ם ְו ִק ַ ּב ְצ ִּת֥י ֶא ְת ֶכ֖ם ִמ ָּכל ָה ֲא ָרצ֑וֹ ת ְו ֵה ֵב ִ‬ ‫וכדי להבין היטב דבריו‪ ,‬נעתיק מקודם כל דברי הרמב"ם‬ ‫[פסוק זה מתחיל להתקיים לאט לאט‪ ,‬ומבואר‬ ‫ַא ְד ַמ ְת ֶכֽם‪:‬‬ ‫(פ"ז מהל' מלכים הל' טו)‪ ,‬וז"ל‪" :‬מאחר שנכנס בקשרי המלחמה‬ ‫בקרא שיבואו לארץ ישראל עדיין מלוכלכים בחטא‪ .‬ואח"כ‬ ‫ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה [ע"פ ירמיהו‪ ,‬יד‪ ,‬ח]‪ ,‬וידע‬ ‫יכ֛ם ַמ ִ֥ים ְטהוֹ ִר֖ים וּ ְט ַה ְר ֶּת֑ם‬ ‫(כה) ְו ָז ַר ְק ִּת֧י ֲע ֵל ֶ‬ ‫יתקיים מה שנא'‪]:‬‬ ‫שעל יחוד ה' הוא עושה מלחמה‪ ,‬וישים נפשו בכפו ולא יירא‬ ‫יכ֖ם ֲא ַט ֵה֥ר ֶא ְת ֶכֽם"‪.‬‬ ‫יכ֛ם וּ ִמ ָּכל ִ ּג ּל֥וּ ֵל ֶ‬ ‫כ֧ל ֻט ְמאוֹ ֵת ֶ‬ ‫ִמ ּ ֹ‬ ‫ולא יפחד‪ ,‬ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו‪ ,‬אלא ימחה זיכרונם‬ ‫מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה‪ .‬וכל המתחיל לחשוב ולהרהר‬ ‫וא"כ עכשיו ע"י התבוננות בניסים שעברו נמצאים במצב‬ ‫'אל‬ ‫במלחמה ומבהיל עצמו‪ ,‬עובר בלא תעשה‪ ,‬שנא' [דברים‪ ,‬כ‪ ,‬ג] ַ‬ ‫כ ַ֖ח‬ ‫"כ֣י ה֗וּ א ַה ּנ ֵֹת֥ן ְל ָ ֛‬ ‫ך ֹּ‬ ‫של יד ישראל תקיפה [היינו בגדר ִּ‬ ‫יהם'‪ ,‬ולא עוד‬ ‫ֵי ַר ְ֣ך ְל ַב ְב ֶכ֗ם ַאל ִּ ֽת ְירא֧וּ ְו ַ ֽאל ַּת ְח ּ ְפז֛וּ ְו ַאל ַּ ֽת ַע ְרצ֖וּ ִמ ּ ְפנֵ ֶ ֽ‬ ‫"וה֨וֹ ַר ׁ ְש ֶּת֜ם ֶאת ָּכל‬ ‫ַל ֲעשׂ ֣וֹ ת ָח ִ֑יל" (דברים‪ ,‬ח‪ ,‬יח)]‪ ,‬ויש כאן מצות ְ‬ ‫אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו‪ ,‬ואם לא נצח ולא עשה‬ ‫יכ֔ם" (במדבר‪ ,‬לג‪ ,‬נב)‪ ,‬ואיסור "לֹ֤א ֵי ׁ ְשבוּ ֙ ְ ּב ַא ְר ְצ ָך֔"‬ ‫י ׁ ְֹש ֵב֤י ָה ָא ֶ֙רץ֙ ִמ ּ ְפנֵ ֶ‬ ‫מלחמה בכל לבו ובכל נפשו‪ ,‬הרי זה כמי ששפך דמי הכל‪ ,‬שנא'‬ ‫(בראשית‪ ,‬כג‪ ,‬לג)‪.‬‬ ‫[שם‪ ,‬ח] ְ'ולֹ֥א ִי ַּמ֛ס ֶאת ְל ַב֥ב ֶא ָח֖יו ִּכ ְל ָב ֽבוֹ '‪ .‬והרי מפורש בקבלה‬ ‫֥אכת ה֖' ְר ִמ ָ ּי֑ה ְו ָאר֕וּ ר מֹנֵ ַ֥ע ַח ְר ּב֖וֹ ִמדָּ ֽ ם'‪.‬‬ ‫'אר֗וּ ר עֹשֶׂ ֛ה ְמ ֶל ֶ‬ ‫[ירמיהו‪ ,‬מח‪ ,‬י] ָ‬ ‫ממשלה ע"פ תורה‬ ‫וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם‬ ‫רק מכיון שראשי הממשלה של היום אינם מאמינים בה'‬ ‫בלבד‪ ,‬מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה‪ ,‬ויבנה לו בית‬ ‫ולא בניסים‪ ,‬צריך להקים ממשלת התורה שמאמינים‬ ‫נכון בישראל‪ ,‬ויזכה לו ולבניו עד עולם‪ ,‬ויזכה לחיי העולם‬ ‫בה'‪ ,‬ומוכנים לעשות מלחמה כדי לקיים מצות אלו‪[ .‬מלבד‬ ‫'כ֣י ָע ֽשׂ ֹה ַי ֲעשֶׂ ה֩ ה֨' ַ ֽלאדֹנִ ֜י ַ ּב ִ֣ית נֶ ֱא ָמ֗ן‬ ‫הבא‪ .‬שנא' [שמואל־א‪ ,‬כה‪ ,‬כח‪-‬כט] ִּ‬ ‫שיש חיוב להקים ממשלת התורה ג"כ בשביל לקיים שאר‬ ‫ך וגו'‪ֽ ְ :‬ו ָה ְי ָתה֩ נֶ ֶ֨פ ׁש‬ ‫ָ‬ ‫ִּכי ִמ ְל ֲחמ֤וֹ ת ה֙' ֲאדֹנִ ֣י נִ ְל ָח֔ם ְו ָר ָע֛ה לֹא ִת ָּמ ֵצ֥א ְב ֖‬ ‫מצות התורה‪ .‬ורק עכשיו יש שעת הכושר לזה‪ ,‬כי כבר‬ ‫֔יך'"‪ ,‬עכ"ל הרמב"ם‪.‬‬ ‫ֲאדֹנִ ֜י ְצרוּ ָר֣ה׀ ִ ּב ְצר֣וֹ ר ַה ַח ִ ּי֗ים ֵא֚ת ה֣' לֱא ֶֹה ָ‬ ‫הרבה מן החילונים מבינים שבלי אמונה א"א להלחם נגד‬ ‫ע ֶ֣צם ָי ִד֔י‬ ‫"כ ִֹחי֙ ְו ֹ‬ ‫האויבים‪ ,‬כי אלו שאמרו במלחמות הקודמים ּ‬ ‫וז"ל הקהילות יעקב‪:‬‬ ‫ָע֥שָׂ ה ִל֖י ֶאת ַה ַח ִ֥יל ַה ֶ ּזֽה" (ע"פ דברים‪ ,‬ח‪ ,‬יז)‪ ,‬הם מרגישים היום‬ ‫"כתב הרמב"ם (פ"ז דמלכים) מי האיש הירא ורך הלבב כמשמעו‬ ‫שאין להם עוד כח‪ .‬משא"כ אלו שמאמינים בקב"ה‪ ,‬כי הוא‬ ‫שאין בלבו כח לעמוד בקשרי המלחמה‪ ,‬ומאחר שנכנס בקשרי‬ ‫לא הפסיד הכח שלו] וע"ע להלן (סי' ב ס"ק ו)‪.‬‬ ‫המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל‬ ‫יחוד ה' הוא עושה מלחמה‪ ,‬וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא‬ ‫וכן אין לפחד שאם מקיימים מצות והורשתם שע"י זה יעשו‬ ‫יפחד‪ ,‬ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זיכרונם‬ ‫האומות העולם מלחמות‪ ,‬מכיון שיש רק חיוב השתדלות‪,‬‬ ‫מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה‪ .‬וכל המתחיל לחשוב ולהרהר‬ ‫'אל ֵי ַר ְ֣ך ְל ַב ְב ֶכ֗ם'‬ ‫במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה שנא' ַ‬ ‫]*[ עי' סנהדרין (דף צז ע"א) וסוף סוטה שפסוקים אלו מתקיימים בזמן‬ ‫עיקבתא דמשיחא‪:‬‬ ‫עכ"ל [הרמב"ם]‪.‬‬ ‫פסוק זה איירי כשלא יזכו לתשובה‪ ,‬כדאיתא בסנהדרין (דף צח)‪:‬‬ ‫]**[‬ ‫ודעת הרמב"ן (בספר מצות [לא תעשה] מצוה נ"ח) שאינו אזהרה אלא‬ ‫]***[ גם פסוק בא לפני ביאת הגואל כמבואר בסנהדרין (דף צח ע"א)‪,‬‬ ‫הבטחה שאין לו ממה לירא ע"ש‪ .‬וראיתי בהגאון בעל מנחת‬ ‫ומבואר שגם אחרי מלחמות שהקב"ה עוזר יש עדין צרות‪.‬‬ ‫י‬ ‫ ]א ןמיס[‬ ‫כ"כ בכונתו ז"ל שזהו עקר הלאו שלא ימנע מלבטוח בהשי"ת‪,‬‬ ‫חינוך בקומץ מנחה (שנדפס בסופו במצוה תקכ"ה [היום כבר נדפס בפנים])‬ ‫אבל הרי כן מבואר בכתוב דכתיב לֹ֥א ִת ָיר֖א ֵמ ֶה֑ם כו' ִּ ֽכי ה֤' לֱא ֶֹה ָ ֙‬ ‫֙יך‬ ‫'ה ָ ּי ֵרא֙ ְו ַר ְ֣ך ַה ֵ ּל ָב֔ב'‬ ‫שהקשה מסוטה (דף מ"ד‪ ).‬דתנן ר"ע אומר ַ‬ ‫מ ְך כו'‪ ,‬ובמתניתין דסוטה (דף מ"ב) כי ה' לאקיכם ההולך עמכם‪,‬‬ ‫ִע ָּ ֔‬ ‫[דברים‪ ,‬כ‪ ,‬ח] כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי מלחמה‪ ,‬ורבי‬ ‫הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום‪,‬‬ ‫יוסי הגלילי אומר זה המתירא מעבירות שבידו‪ ,‬ואמרינן בגמ'‬ ‫פלישתים באו בנצחונו של גלית‪ .‬מה היה סופו‪ ,‬בסוף נפל בחרב‬ ‫מאן תנו לה דתנו רבנן שמע קול קרנות והתריע וכו' לימא ר"ע‬ ‫ועמו כו'‪ ,‬הרי מבואר שהתורה צותה להיות בטוח בו ית' ושזהו‬ ‫היא‪ ,‬ומשני מודה ריה"ג בהא משום ְ'ולֹ֥א ִי ּ ַמ֛ס ֶאת ְל ַב֥ב ֶא ָח֖יו' [שם]‬ ‫הטעם דאל תיראו מהם‪ ,‬דהא כתיב כי ה' לאקיכם ההולך עימכם‪,‬‬ ‫ע"ש‪ ,‬ולהרמב"ם ז"ל דהיראה עצמה עבירה היא הרי כפשוטו‬ ‫משמע דמטעם זה צריך שלא לפחוד‪.‬‬ ‫א"ש הא דשמע קול קרנות והתריע דחוזר כריה"ג שהרי עבירה‬ ‫קעביד במה שמפחד וחוזר עליה מעורכי המלחמה‪.‬‬ ‫והנראה לענ"ד בזה לכאורה דודאי היוצא במלחמה הוא‬ ‫בספק סכנה והרי ע"מ כן יוצאים וע"ד שכתוב (שמואל ב יא כה)‬ ‫ולענ"ד ל"ק מידי מכמה טעמים‪ ,‬דמלבד דיש לפרש שמע‬ ‫ֹאכ֣ל ֶה ָח ֶ֑רב'‪ ,‬ואם ירא מצד הספק סכנה שיש בדרך‬ ‫'כ ֹז֥ה ְו ָכ ֶז֖ה ּת ַ‬ ‫ָ‬ ‫קול קרנות והרתיע דלא מיירי כלל עכשיו במלחמה‪ ,‬אלא אדם‬ ‫כלל‪ ,‬יש לומר דאינו בכלל לאו זה דאל תיראו‪ ,‬אכן כל זה אם‬ ‫כזה שכשאירע עובדא דשמע קול קרנות באיזה מקום שהוא הרי‬ ‫מפחד בכלל‪ .‬אבל אם הפחד בא לו מצד שרואה גודל המחנה‬ ‫זה מרתיע הרי זה חוזר‪.‬‬ ‫של האויב ומשער בלבו שלא ינצח מחמת חוזק מחנה האויב‪,‬‬ ‫עוד נראה דמה שכתב הרמב"ם ז"ל ואחר שיכנוס בקשרי‬ ‫או שמתרבה בשביל זה הפחד אצלו‪ ,‬בכה"ג עובר באל תיראו‪.‬‬ ‫מלחמה ישען על מקוה ישראל וכו' דאין הלאו אלא אחר‬ ‫וזה מפורש כמעט בתורה (פרשת שופטים [דברים‪ ,‬כ‪ ,‬א]) ִּ ֽ‬ ‫'כי ֵת ֵצ֨א‬ ‫שנכנס בקשרי מלחמה‪ ,‬ולא בשעה שהכהן מדבר אל העם‬ ‫֜ית ס֤וּ ס ָו ֶר ֶ֙כב֙ ַע֚ם ַר֣ב ִמ ְּמ ָ ֔‬ ‫ך לֹ֥א ִת ָיר֖א ֵמ ֶה֑ם‬ ‫ַל ִּמ ְל ָח ָמ֜ה ַעל א ְֹי ֶב ָ֗ך ְ ֽו ָר ִא ָ‬ ‫שהוא לפני המלחמה וכשהוא הרתיע ליכא עדיין עבירה בידו‬ ‫ך ֵמ ֶא ֶ֥רץ ִמ ְצ ָ ֽר ִים'‪ .‬והיינו שנצחון המלחמה‬ ‫֙יך ִע ָּמ ְ֔ך ַה ַּ ֽמ ַע ְל ָ ֖‬ ‫ִּ ֽכי ה֤' לֱא ֶֹה ָ ֙‬ ‫ואין לו לחזור לריה"ג‪.‬‬ ‫או העדרו אינה כלל מצד כח האויב אם חזק או חלש‪( .‬ואע"פ‬ ‫ועוד נראה דהמתבהל פתאום מפני שהוא פחדן בטבע‬ ‫שצריך לעשות כל טצדקי ותחבולות טבעיים‪ ,‬כדאשכחן כמה‬ ‫אינו בכלל לאו זה‪ ,‬אלא דוקא המביא עצמו לידי פחד כמבואר‬ ‫פעמים בכתוב‪ ,‬היינו שזהו ענין מלחמה שדוחה התורה לעשות‪,‬‬ ‫בלשון הרמב"ם‪ ,‬וכל המהרהר באשתו ובניו עד שמתבהל וכו'‬ ‫אבל הנצחון והיפוכו הכל בידי שמים ועל פי הזכות‪ ,‬וכענין‬ ‫ולא נתנה תורה למלאכי השרת‪.‬‬ ‫שהותר השתדלות לפרנסתו אע"פ שהכל בידי שמים)‪ .‬וזהו‬ ‫שאומר הכהן‪ ,‬פלישתים באו בנצחונו של גלית לבסוף נפלו‪.‬‬ ‫וחוץ מזה נראה דהנה יש לחקור בחיוב שלא לפחוד אם‬ ‫ולכאורה הרי היה עכ"פ גם איפכא שלא גבר ישראל ומי יודע‬ ‫הוא מענין חיוב בטחון‪ ,‬שיהא בטוח בלבו על השי"ת שינצל‬ ‫איך יהיה עכשיו‪ ,‬אכן זהו שאומר שעכ"פ אין לפחוד מצד שלהם‬ ‫ולא יארע לו תקלה‪ .‬או שהוא חיוב מסירת נפש שצריך שלא יהא‬ ‫המחנה גדול וכיוצא בזה‪ ,‬שהרי ראיתם שבשעה שזכו נפלו גם‬ ‫איכפת לו על חייו כלל‪ .‬ויהא מסור למלחמה לקדש שם שמים‪.‬‬ ‫גיבוריהם היותר חזקים ולזאת יאסור לפחד מחמת ראותו רוב‬ ‫ולכאורה הדבר מוכרח שאין החיוב להיות בטוח שלא‬ ‫מחניהם כנ"ל‪ ,‬וצריך להיות בטוח שאין שום יתרון למחנה‬ ‫ימות שהרי כהן מכריז ואומר מי האיש שבנה בית חדש וכו'‬ ‫הגדולה שלהם ממחנה קטנה לענין הסכנה‪( .‬וכה"ג אשכחן‬ ‫פן ימות במלחמה‪ .‬ושונה כן כמה פעמים‪ ,‬הרי שבמלחמה הוי‬ ‫לענין בטחון של היות בטוח שהשי"ת יתן לו כ"כ הוא מדריגה‬ ‫הספק שמא ימות יותר משאילו לא היה במלחמה‪ .‬וע"ד שאמרו‬ ‫גדולה מאוד‪ .‬ולא כל המאמין בוטח‪ ,‬כמו שכתב הרמב"ן ז"ל‬ ‫חז"ל [ירושלמי‪ ,‬שבת‪ ,‬דף יב ע"ב] שהשטן מקטרג בשעת הסכנה‪ ,‬ואיך‬ ‫בספר האמונה והבטחון‪ .‬אבל זה חיוב כללי שיאמין שהכל בידי‬ ‫יחויב להיות בטוח במה שהתורה עצמה אומרת שאינו בטוח‪.‬‬ ‫שמים ויהא ברור אצלו שרוב ההשתדלות לא יואילו מאומה‬ ‫להשיג יותר ממה שנגזר לו)‪.‬‬ ‫ואע"פ שהרמב"ם ז"ל כתב שם להלן שכל הלוחם בכל לבו‬ ‫בלא פחד ויהא כונתו לקדש שם שמים לבד מובטח לו שלא יבא‬ ‫ולפ"ז אתי שפיר דבשמע קול קרנות והרתיע סתמא מצד‬ ‫רעה ולא יגיעהו נזק וכו' עכ"ל‪ ,‬מ"מ הרי יכול לפחוד שמא לא‬ ‫ספק סכנה בעלמא ולא מהשערתו שלא ינצח‪ ,‬אינו בכלל לאו זה‬ ‫תהא כונתו שלימה‪ .‬וכעין שמצינו [ברכות‪ ,‬דף ד ע"א] ביעקב אבינו‬ ‫ואין לו לחזור מטעם עבירה שבידו לריה"ג‪.‬‬ ‫שפחד שמא יגרום החטא‪ .‬וגם אשכחן בעי שנהרג יאיר בין‬ ‫מנשה שהיה שקול כנגד רובו של סהנדרין בשביל המעל שמעל‬ ‫ויתישב על דרך זה ג"כ דברי הרמב"ן ז"ל הנ"ל שאין זה‬ ‫עכן‪ ,‬כדאמרינן בפ' יש נוחלין‪ .‬ובע"כ שבדרך כלל יש חשש‬ ‫ציווי אלא הבטחה שאין ממה לפחוד‪ ,‬וקשה שהרי הכהן עצמו‬ ‫שמא ימות שהרי כהן מכריז כן‪ .‬וגם אשכחן [שבת‪ ,‬דף נו ע"א] שכל‬ ‫'פן ָימוּ ת֙ ַ ּב ִּמ ְל ָח ָמ֔ה'‪ ,‬ולאמר דהבטחה הוא בדרך כלל‬ ‫מכריז ּ ֶ‬ ‫היוצא במלחמות בית דוד כותב גט כריתות לאשתו שלא תתעגן‬ ‫שאע"פ שיתכן שיחידים ימותו אבל בכלל ישראל ינצחו‪ ,‬עדיין‬ ‫אם ימות‪ ,‬א"כ ע"כ החיוב הוא לילך במסירות נפש ובתקיפות‬ ‫קשה‪ ,‬כמו שהשיב במגילת אסתר [על ספר המצוות‪ ,‬לא תעשה‪ ,‬נח] דהא‬ ‫ואל יהא איכפת לו על עצמו כנ"ל‪.‬‬ ‫אשכחן לפעמים שלא היה כן‪ ,‬ולומר דהבטחה הוא על תנאי אם‬ ‫יזכו א"כ איך אמרה תורה אל תיראו הרי עדיין איכא חשש שמא‬ ‫אכן בדברי הרמב"ם י"ל מבואר שישען על מקוה ישראל‬ ‫לא יזכו ח"ו‪ .‬ולהנ"ל מובן שפיר‪ ,‬דעכ"פ זה מובטח להם שאל‬ ‫וכתב היינו שיבטח בהשי"ת שלא ימות‪ ,‬ואם כי אינו מוכרח‬ ‫אי‬ ‫ ]א ןמיס[‬ ‫שהרי הם אינם מאמינים בהקב"ה‪ ,‬רק דנים לפי הטבע‪,‬‬ ‫ירך לבבכם מפני צהלת סוסים וציחצוח החרבות‪ ,‬אל תראו מפני‬ ‫משא"כ המאמין לא מסתכל על ריבוי צבא האויב‪.‬‬ ‫הגפת תריסים והשפעת הקלגסים‪ ,‬אל תחפזו מקול קרנות‪ ,‬אל‬ ‫תערצו מפני קול צווחות כדדרשינן כל זה בסוטה שם שענין‬ ‫וכיוון שכבר כתבנו שמדין טענת הנביא על אסא לומדים‬ ‫פחדים אלו הוא מפני ההשערה שעל פי הטבע קשה לנצח‬ ‫שיש חיוב לבטוח בה' מכח המלחמות הקודמות‪,‬‬ ‫והבטיחה תורה שזה אינו כלום‪ ,‬שהנהגת השי"ת עמנו למעלה‬ ‫וכאן היו מלחמות קודמות בישועת ה'‪ ,‬א"כ שוב אין נ"מ‬ ‫מה גודל מחנה האויב‪ .‬וממילא אין לפחד שאם יזרקו את‬ ‫מדרך הטבע כי אם על פי הזכות זה אתי שפיר‪.‬‬ ‫הערבים יבואו ערבים אחרים ללחום‪ ,‬או אפילו כל העולם‬ ‫אכן לומר שכל הלאו להרמב"ם ז"ל הוא רק שלא לפחוד‬ ‫כולו‪ ,‬מכיון שאין נ"מ כלל בשיעור גודל מחנה האויב[*]‪.‬‬ ‫מהשערתו שהם חזקים יותר‪ ,‬עדיין יקשה דא"כ מנ"ל להרמב"ם‬ ‫ז"ל דהמפחד סתמא ע"י שהרהר בבני ביתו וכיו"ב עובר בלאו‬ ‫כדמשמע מדברי הרמב"ם ז"ל‪ .‬על כן נראה יותר דלהרמב"ם‬ ‫מלחמה אפילו במקום סכנה‬ ‫ז"ל בכל אופן שמפחד עובר על לאו זה‪ ,‬ודוקא במביא עצמו‬ ‫[דברי הגרי"ז הלוי]‬ ‫לידי פחד ע"י הרהורו וכנ"ל‪ ,‬אולם מה שסיים הכתוב כי ה'‬ ‫לאקיך ההולך לפניך‪ ,‬והיינו שבאמת צריכים אתם להיות בטוח‪,‬‬ ‫במה שכתב הקהילות יעקב (הובא לעיל ס"ק יא)‪,‬‬ ‫שצריך ללכת למלחמה אפילו אם יש סכנה‪,‬‬ ‫והוכיח זה מהרבה ראיות‪ ,‬יש להוסיף כאן‬ ‫[יב]‬ ‫זהו מענין הבטחה כמו להרמב"ן ז"ל וזה צ"ל כמו שכתבנו‬ ‫שההבטחה הוא שרוב מחניהם וכוחותם באומות העולם אינו‬ ‫כלום בענין הנצחון‪ .‬ולפ"ז מה שכתב כי ה' לאקיכם ההולך וכו'‬ ‫מה שכתב החינוך (מצוה תכה) במצות החרם תחרימם‪ ,‬וז"ל‬ ‫אינו נתינת טעם על האסור לפחוד אלא הוספה שבאמת אין‬ ‫בתו"ד‪" :‬ועובר על לאו זה ובא לידו אחד מהם ויכול להורגו מבלי‬ ‫ממה לפחוד מרוב מחניהם‪ ,‬ועכ"פ קושית הקומץ מנחה מתישב‬ ‫שיסתכן בדבר ולא הרגו‪ ,‬ביטל עשה זה"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫כמו שכתבתי לעיל"‪.‬‬ ‫וכתב עליו המנחת חינוך (שם)‪ ,‬וז"ל‪" :‬וצ"ע דנהי דכל המצוות‬ ‫עכ"ל הקהילות יעקב‪.‬‬ ‫נדחות מפני הסכנה‪ ,‬מ"מ מצוה זו דהתורה ציותה ללחום‬ ‫עמהם‪ ,‬וידוע דהתורה לא תסמוך דיניה על הנס‪ ,‬כמבואר‬ ‫ולומדים ממנו שבמקום שיש חיוב מלחמה‪ ,‬אין שום נ"מ‬ ‫ברמב"ן [במדבר‪ ,‬ה‪ ,‬כ]‪ ,‬ובדרך העולם נהרגים משני הצדדים בעת‬ ‫מה גודל צבא האויב‪ ,‬אם זה מיליון או מיליארד‬ ‫המלחמה‪ ,‬א"כ חזינן דהתורה גזרה ללחום עמהם אף דהוא‬ ‫חיילים‪ ,‬ואפילו יביאו כל הנשק שבעולם‪ .‬מכיון שאנו‬ ‫סכנה‪ .‬וא"כ דחויה סכנה במקום הזה‪ ,‬ומצוה להרוג אותו אף‬ ‫צריכים לעשות רק השתדלות‪ ,‬ועיקר הישועה באה מהקב"ה‪.‬‬ ‫שיסתכן‪ ,‬וצ"ע"‪ .‬עכ"ל המנחת חינוך‪.‬‬ ‫וא"כ יוצא שבענינים אלו אין שואלים למומחי מלחמה‪,‬‬ ‫[*]‬ ‫שאם קיבל התעוררות מן השמים‪ ,‬וזה יכול היות גם ע"י‬ ‫נצחונות שעברו‪ ,‬כמו דוד שאמר (שמואל־א‪ ,‬יז‪ ,‬לו) ַ ּ‬ ‫"ג֧ם ֶ ֽאת ָה ֲא ִר֛י‬ ‫הוספה בענין דעת הקהילות יעקב‬ ‫ַ ּגם ַהדּ ֖וֹ ב ִה ָּכ֣ה ַע ְב ֶּד ָ֑ך ְ ֽו ָ֠ה ָיה ַה ּ ְפ ִל ׁ ְש ִּת֨י ֶה ָע ֵר֤ל ַה ֶ ּזה֙ ְּכ ַא ַח֣ד ֵמ ֶה֔ם"‪,‬‬ ‫[תמוז תשע"ח]‬ ‫ובזה קיבל סמן שיכול להתגבר על גלית‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫אבל אם לא קיבל התעוררות מיוחדת מן השמים‪ ,‬לא יכול‬ ‫לכאורה אינו מוכרח‪ ,‬כי אפשר לומר שכל דברי הקה"י‬ ‫להכנס למצב שבדבר הטבע אין סיכוי לנצח‪.‬‬ ‫נאמרו רק במקרה הגיוני‪ ,‬שלפני שהלכו לצאת למלחמה‬ ‫ובדור המדבר שנענשו על שלא רצו להכנס למלחמה‪,‬‬ ‫בדקו‪ ,‬וראו שיש סיכוי טוב לנצח‪ ,‬ואי"ז בגדר התאבדות‪.‬‬ ‫משום שקיבלו התעוררות מן השמים ללחום‪ ,‬ומשה רבינו‬ ‫אבל לא נראה כלל‬ ‫ורק על כגון זה נאמר אל תירא מהם‪.‬‬ ‫חיזק אותם במה שראו נסים גדולים ביציאת מצרים‪ ,‬וההמשך‬ ‫שאחד יוכל להילחם נגד כל העולם‪[ .‬וא"כ למה צריך צבא]‪.‬‬ ‫במדבר עי' פרשת דברים‪.‬‬ ‫דלכאורה זה בגדר מעשה התאבדות בעלמא רח"ל‪.‬‬ ‫ואדם יכול לקבל ההתעוררות אם מתבונן בישועת ה'‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫שכבר היה‪.‬‬ ‫באמת אתה צודק‪ ,‬שצריך להיות איזה הגיון‪.‬‬ ‫ומה שנשתנה בדור הזה‪ ,‬שבענין התעוררות מן השמים‪,‬‬ ‫לא צריך להתחשב אם הוא בדרגא רוחנית גדולה‪ ,‬אלא גם בלי‬ ‫ובענין זה צריך להשתמש במה שכתב רבינו אברהם בן‬ ‫זה‪ ,‬אלא בגלל שעושה למען כבוד שמים שלא יאמרו הגוים‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬בספרו המספיק לעובדי ה' (שער הבטחון‪ ,‬הובא והורחב הענין‬ ‫שהקב"ה לא יכול לעזור ולמען ברית האבות‪ ,‬יכול לעשות‬ ‫במאמר האם צריך לכבוש כעת את כל ארץ ישראל)‪ ,‬שזה תלוי לפי התעוררות‬ ‫מלחמה‪:‬‬ ‫שהאדם קיבל מן השמים להיכנס למצבים קשים ללחום‪.‬‬ ‫בי‬ ‫ ]א ןמיס[‬ ‫ופי' רש"י‪ְ " :‬ונָ ׂשּו ֶאת ּכְ ִל ָּמ ָתם‪ ,‬בהטיבי‬ ‫ְ ּב ׁ ִש ְב ָּת֧ם ַעל ַא ְד ָמ ָת֛ם‬ ‫והובא בשם הגרי"ז הלוי סולובייצ'יק (גליון המנחת חינוך החדש‪ ,‬אות‬ ‫להם ולא אגמלם כרעתם אז‬ ‫ָל ֶב ַ֖טח ְו ֵא֥ין ַמ ֲח ִ ֽריד‪:‬‬ ‫ב) וז"ל‪" :‬בחידושי מרן רי"ז הלוי (עה"ת‪ ,‬פר' בשלח)‪ ,‬על‬ ‫ישאו כלימתם ויבושו מלהרים פנים"‪.‬‬ ‫(כז) ְ ּב ׁשוֹ ְב ִב֤י אוֹ ָתם֙ ִמן‬ ‫הפסוק ְז ֻבל֗וּ ן ַע֣ם ֵח ֵר֥ף נַ ְפ ׁש֛וֹ וגו' (שופטים‪ ,‬ה‪ ,‬יח)‪ ,‬כתב דהא דאין‬ ‫ָה ַ֣ע ִּמ֔ים ְו ִק ַ ּב ְצ ִּת֣י א ָֹת֔ם‬ ‫משגיחין במלחמה על סכנת נפשות הוא מדיני מלחמה‪ ,‬דהרי‬ ‫ואף שאנו‬ ‫יה֑ם ְונִ ְק ַּד ׁ ְ֣ש ִּתי ָב֔ם ְל ֵעינֵ ֖י ַהגּ וֹ ִי֥ם ַר ִ ּ ֽבים"‪.‬‬ ‫א ְי ֵב ֶ‬ ‫ֵ ֽמ ַא ְרצ֖וֹ ת ֽ ֹ‬ ‫יוצאים אף למלחמת רשות‪ ,‬אבל המצוה עצמה היא ככל המצוות‬ ‫עדיין לא בסוף‪ ,‬מ"מ יש התחלה‪.‬‬ ‫דנדחות מפני פיקו"נ‪ ,‬והרב המחבר ספר החינוך מיירי באחד‬ ‫שבא לידו שלא במלחמה‪ ,‬עי"ש באורך"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫֥יתי אוֹ ָת ְ֖ך‬ ‫כ֤ה ָא ַמר֙ ה֔' לֱא ִֹה֗ים ְו ָעשִׂ ִ‬ ‫"כ֣י ֹ‬ ‫ונאמר ביחזקאל (טז‪ ,‬נט) ִּ‬ ‫ַּכ ֲא ׁ ֶש֣ר ָעשִׂ ֑ית ֲא ׁ ֶשר ָ ּב ִז֥ית‬ ‫ועכ"פ נשמע מדברי כולם שמלחמה חייב אפילו במקום‬ ‫ְ ּב ִ ֽרית‪ :‬ופי' רש"י‪ְ :‬וזָ ַכ ְר ְּת‪ .‬בהטיבי לך ֶאת ְּד ָר ַכיִ ְך‬ ‫ְל ָה ֵפ֥ר‬ ‫ָא ָל֖ה‬ ‫שיש חשש שימות‪.‬‬ ‫הרעים ונכלמת מלפני על‬ ‫(ס) ְו ָז ַכ ְר ִּת֨י ֲאנִ ֧י ֶאת‬ ‫שגמלת לי רעה ואני גומלך טובה‪:‬‬ ‫ימ֣י‬ ‫ִ ּב ֵ‬ ‫ית֛י אוֹ ָת ְ֖ך‬ ‫ְ ּב ִר ִ‬ ‫חֹותיִ ְך‪ .‬כשתכבשי‪ ,‬לירש‬ ‫ְּב ַק ְח ֵּתְך ֶאת ֲא ַ‬ ‫נְ עוּ ָר ִ֑י ְך ַו ֲה ִקמוֹ ִת֥י ָל֖ךְ‬ ‫ואהבת את ה"א בכל נפשך‬ ‫את האומות אשר סביבותיך הקטנות‬ ‫(סא)‬ ‫ְ ּב ִר֥ית עוֹ ָ ֽלם‪:‬‬ ‫֑יך ְ ּב ָכל ְל ָב ְב ָך֥‬ ‫"ו ָא ַ֣ה ְב ָּת֔ ֵא֖ת ה֣' לֱא ֶֹה ָ‬ ‫וזה בכלל מצות (דברים‪ ,‬ו‪ ,‬ה) ְ‬ ‫ְל ָבנֹות‪ .‬לפרוורים [פרברים]‬ ‫והגדולות‪:‬‬ ‫ךְ‬ ‫דְּ ָר ַכ ִי ֘‬ ‫ֶאת‬ ‫ְו ָז ַכ ְ֣ר ְּת‬ ‫ך וּ ְב ָכל ְמא ֶ ֹֽד ָך"‪.‬‬ ‫וּ ְב ָכל נַ ְפ ׁ ְש ָ ֖‬ ‫לך משועבדים לך‪ ,‬כמו סדום ובנותיה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ֶ‬ ‫ת ְ ּב ַק ְח ֵּת ְ‬ ‫֗ך‬ ‫֒‬ ‫ּ‬ ‫ְ‬ ‫מ‬ ‫ְונִ ְכ ַל ְ‬ ‫יתְך‪ .‬ולא משמרך‬ ‫ְוֹלא ִמ ְּב ִר ֵֽ‬ ‫וכפרנהא‪:‬‬ ‫הנה גם מי שקורא קריאת שמע ומניח תפיליו ומזוזה יש לו‬ ‫דל֣וֹ ת ִמ ֵּמ֔ךְ‬ ‫ך ַה ְ ּג ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ֲאחוֹ ַת ִ֙י ֙‬ ‫את הברית אשר כרתי אתך‪ ,‬אלא בחסדי‬ ‫שייכות עם מצות ואהבת‪ ,‬כמו מי שהולך למלחמה‪.‬‬ ‫וברחמי שאני שומר את בריתי"‪.‬‬ ‫ֶאל ַה ְ ּק ַטנּ ֖וֹ ת ִמ ֵּמ ְ֑ך ְונָ ַת ִּת֨י‬ ‫אולם יש נ"מ‪ ,‬שמי שקורא ק"ש ומניח תפילין‪ ,‬עדיין לא‬ ‫ֶא ְת ֶה֥ן ָל ְ֛ך ְל ָבנ֖וֹ ת ְולֹ֥א‬ ‫הוכיח את עצמו אם פיו ולבו שווים‪ ,‬או שמדבר רק מן‬ ‫ְ‬ ‫(סב) ַו ֲה ִקימוֹ ִת֥י ֲאנִ ֛י ֶאת ְ ּב ִר ִ‬ ‫ית֖י ִא ָּת֑ך ְו ָי ַד ַ֖ע ְּת ִּ ֽכי ֲאנִ ֥י ֽה'‪:‬‬ ‫ית ְך‪:‬‬ ‫ִמ ְ ּב ִר ֵ ֽ‬ ‫השפה ולחוץ‪ .‬אולם ההולך למלחמה ומכניס את עצמו‬ ‫ופי' רש"י‪ְ :‬ל ַמ ַען ִּתזְ ְּכ ִרי‪ .‬דרכך בהטיבי‬ ‫ב ׁ ְ֔ש ְּת‬ ‫(סג) ְל ַמ ַ֤ען ִּת ְז ְּכ ִרי֙ ָו ֹ‬ ‫ושמעתי ביאור‬ ‫לסכנה‪ ,‬הוכיח את עצמו שפיו ולבו שווים‪.‬‬ ‫ָוב ְֹׁש ְּת‪ .‬להרים פנים‬ ‫לך‪:‬‬ ‫ד‬ ‫֙‬ ‫עוֹ‬ ‫ְולֹ֨א ִ ֽי ְה ֶיה ָ ּל ְ֥ך‬ ‫בדברי רבי עקיבא‪ ,‬מאת המגיד ר' שלום שבדרון (שליט"א)‬ ‫ְּב ַכ ְּפ ִרי ָלְך‪ .‬בסלחי לך את אשר‬ ‫אלי‪:‬‬ ‫ּ ִפ ְתח֣וֹ ן ּ ֶפ֔ה ִמ ּ ְפנֵ ֖י ְּכ ִל ָּמ ֵת ְ֑ך‬ ‫[זצ"ל] (ברכות‪ ,‬דף סא ע"ב)‪" :‬בשעה שהוציאו את רבי עקיבא‬ ‫עשית תבושי ותדעי כי לא מגמולך הטוב‬ ‫ְ ּב ַכ ּ ְפ ִרי ָל ְך֙ ְל ָכל ֲא ׁ ֶש֣ר‬ ‫להריגה‪ ,‬זמן קריאת שמע היה‪ ,‬והיו סורקים את בשרו במסרקות‬ ‫הטיבותי לך"‪.‬‬ ‫ָעשִׂ ֔ית נְ ֻא֖ם ה֔' לֱא ִֹה֗ים"‪.‬‬ ‫של ברזל‪ ,‬והיה מקבל עליו עול מלכות שמים‪ .‬אמרו לו תלמידיו‪:‬‬ ‫ובמצודות מפרש שלפעמים רק ע"י ישועת ה' לעם ישראל‬ ‫רבינו‪ ,‬עד כאן? אמר להם‪ :‬כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה‬ ‫בארץ ישראל יכול להגלות חטאי ישראל בגולה‪,‬‬ ‫'ב ָכל נַ ְפ ׁ ְש ָך֖' ‪ -‬אפילו נוטל את נשמתך‪ ,‬אמרתי‪ :‬מתי‬ ‫(דברים‪ ,‬ו‪ ,‬ה) ְ‬ ‫שאם כלל ישראל אינו חוזר בתשובה ע"י יסורים וגלות‪ ,‬כי‬ ‫ואמר‬ ‫יבא לידי ואקיימנו‪ ,‬ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?"‪.‬‬ ‫הם יאמרו שהיסורים באים משום שהקב"ה אינו יכול‬ ‫ר' שלום‪ ,‬שלשון "ואקיימנו" הוא כמו קיום שטרות‪ ,‬דהיינו‬ ‫לעזור‪ ,‬אז הקב"ה עוזר להם בניסים גלוים‪ ,‬ואז רואים‬ ‫להוכיח שהדבר אמת‪ .‬דהיינו ר"ע טען‪ ,‬שכל ימיו שהיה‬ ‫שהקב"ה יכול לעזור‪ ,‬ואז יבינו שמה שלא עזר מקודם היה‬ ‫קורא ק"ש לא היה יכול להוכיח אם פיו ולבו שווים‪ ,‬או‬ ‫משום החטא‪.‬‬ ‫שמדבר רק מן השפה ולחוץ‪ ,‬ורק עכשיו יכול להוכיח שכל‬ ‫ימיו היה פיו ולבו שווים‪ ,‬וכל החיים היה מצפה מתי יגיע‬ ‫ואיתא במס' ברכות (דף יב ע"ב)‪" :‬אמר רבה בר חיננא סבא‬ ‫הזמן שיכול להוכיח הדבר‪.‬‬ ‫משמיה דרב‪ :‬כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו‪,‬‬ ‫'ל ַמ ַ֤ען ִּת ְז ְּכ ִרי֙‬ ‫מוחלין לו על כל עונותיו‪ .‬שנאמר (יחזקאל‪ ,‬טז‪ ,‬סג) ְ‬ ‫ב ׁ ְ֔ש ְּת ְולֹ֨א ִ ֽי ְה ֶיה ָ ּל ְ֥ך עוֹ ד֙ ּ ִפ ְתח֣וֹ ן ּ ֶפ֔ה ִמ ּ ְפנֵ ֖י ְּכ ִל ָּמ ֵת ְ֑ך ְ ּב ַכ ּ ְפ ִרי ָל ְ ֙‬ ‫ך ְל ָכל‬ ‫ֲא ׁ ֶש֣ר ָעשִׂ ֔ית נְ ֻא֖ם ה' לֱא ִֹה֗ים'‪ .‬דילמא צבור שאני"‪ .‬אלמא שזה‬ ‫ָו ֹ‬ ‫זכות ע"י הבושה שאין זכויות‬ ‫אחד מהנהגותיו של הקב"ה‪ ,‬שעוזר לכלל ישראל ומכניסם‬ ‫לארץ ישראל כדי שידעו שאף שהם חטאו ועברו על הברית‪,‬‬ ‫הקב"ה עושה בהיפוך ועוזר להם‪ ,‬וממילא יתביישו מזה‪,‬‬ ‫הנה זה פשוט שבמקום שיש חובה לעשות‬ ‫מלחמה‪ ,‬כגון כיבוש ארץ ישראל או ללחום‬ ‫נגד הצר שבא עלינו‪ ,‬אפילו על עסקי תבן‬ ‫[יג]‬ ‫ויכירו חטאם‪ ,‬ובושה זאת מכפר על עונותם‪.‬‬ ‫וקש בעיר הסמוכה לספר‪ ,‬אין הולכים לבדוק על מעשי עם‬ ‫ישראל אם ראוים לזה או לא‪ ,‬שעכשיו יש חיוב הצלה‪.‬‬ ‫[אחד החטאים הגדולים המצויים בימינו שאדם חושב‬ ‫מ"מ בזמנינו יש הנהגה מיוחדת בשביל זה‪ ,‬שיש זכות ממה‬ ‫עצמו יותר מדאי נמוך ומחשיב עצמו כחמור‪ ,‬וכ"ש‬ ‫שמתביישים מן החטא ע"י שהקב"ה עוזר בלי זכות‪.‬‬ ‫כשמחשיב אחרים כחמורים‪ .‬ובאמת כוחותינו הם יותר‬ ‫חזקים ואיננו משתמשים כראוי‪ .‬וכן אם רואים חסרון אצל‬ ‫כ֤ה ָא ַמר֙ ה֔' לֱא ִֹה֗ים ַע ָּת֗ה‬ ‫כמבואר בנביא יחזקאל (לט‪ ,‬כה)‪ָ :‬‬ ‫"ל ֵכ֗ן ּ ֹ‬ ‫השני (או ציבור אחר)‪ ,‬אז במקום לעורר אותו‪ ,‬או לחלוק‬ ‫ק֔ב ְו ִ ֽר ַח ְמ ִּת֖י ָּכל ֵ ּב֣ית ִישְׂ ָר ֵא֑ל ְו ִק ֵ ּנ ִ‬ ‫את֖י ְל ׁ ֵש֥ם‬ ‫ָא ׁ ִשיב֙ ֶאת ׁ ְשב֣וּ ת ַי ֲֽע ֹ‬ ‫עליו על הפרט שאינו עושה כהוגן‪ ,‬פוסלים את כל האדם (או‬ ‫(כו) ְונָ שׂ וּ ֙ ֶאת ְּכ ִל ָּמ ָת֔ם ְו ֶאת ָּכל ַמ ֲע ָל֖ם ֲא ׁ ֶש֣ר ָמ ֲעלוּ ִב֑י‬ ‫ָק ְד ׁ ִ ֽ‬ ‫שי‪:‬‬ ‫גי‬ ‫ ]א ןמיס[‬ ‫ביאור המשך הפסוקים ְוה ֹ֨ו ַר ׁ ְש ֶּת֜ם‬ ‫את כל הציבור)‪ .‬ואין רוצים לראות שבחלק אחר של התורה‬ ‫הוא יותר חזק ממני‪ ,‬ואילו הוא היה פוסל כל מעלותי בגלל‬ ‫[רמב"ן ואור־החיים הקדוש]‬ ‫חסרונותי לא היה נשאר ממני מאומה]‪.‬‬ ‫֜ישוּ ֶאת י ׁ ְֹש ֵב֣י‬ ‫יכ֑ם ְו ָצ ֲרר֣וּ‬ ‫במדבר (לג‪ ,‬נה) ְו ִאם לֹ֨א תוֹ ִר ׁ‬ ‫יכם֒ ְו ָה ָיה֙ ֲא ׁ ֶש֣ר ּתוֹ ִת֣ירוּ ֵמ ֶה֔ם‬ ‫יכ֔ם ְו ִל ְצנִ ינִ ֖ם ְ ּב ִצדֵּ ֶ‬ ‫ָה ָא ֶרץ֘ ִמ ּ ְפנֵ ֶ‬ ‫ְלשִׂ ִּכים֙ ְ ּב ֵע֣ינֵ ֶ‬ ‫[יד]‬ ‫כניעת רבי יוחנן בן זכאי‬ ‫וכי תימא א"כ למה רבי יוחנן בן זכאי נכנע בפני הרומיים‬ ‫֛יתי‬‫(נו) ְו ָה ָי֗ה ַּכ ֲא ׁ ֶש֥ר ִּד ִּמ ִ‬ ‫ֶא ְת ֶכ֔ם ַעל ָה ָא ֶ֕רץ ֲא ׁ ֶש֥ר ַא ֶּת֖ם י ׁ ְֹש ִב֥ים ָ ּ ֽב ּה‪:‬‬ ‫וחלק בזה על הבריונים‪.‬‬ ‫ַל ֲעשׂ ֥וֹ ת ָל ֶה֖ם ֶ ֽא ֱעשֶׂ ֥ה ָל ֶכֽם"‪.‬‬ ‫ונראה דלא קשה‪ ,‬ששם ראה שהחורבן ממשמש ובא‪ ,‬והרי‬ ‫ועי' ברמב"ן שיש כאן שתי סכנות‪ ,‬אחד סכנת מכשול‬ ‫מפורש בתורה שאם ישראל חטאו יהא חורבן‪ .‬וכן‬ ‫החטא‪ ,‬ושני סכנת נפשות‪ .‬וז"ל (שם)‪" :‬אבל הכונה‬ ‫"ש ֻב ִע֨ים ׁ ִש ְב ִע֜ים נֶ ְח ַּת ְ֥ך ַ ֽעל ַע ְּמ ָ ֣׀‬ ‫ך ְו ַעל ִע֣יר‬ ‫יש פסוק בדניאל (ט‪ ,‬כד) ׁ ָ‬ ‫"בשכים בעיניכם"‪ ,‬להטעות אתכם ולא תראו ולא תבינו‪ ,‬כמו‬ ‫ָק ְד ׁ ֶש ָ֗ך"‪ ,‬ומשם ידעו חורבן בית שני‪ ,‬כמו שכתבו המפרשים‬ ‫ש ַ֙חד֙ ְי ַעוֵּ ֣ר ּ ִפ ְק ִח֔ים' (שמות‪ ,‬כג‪ ,‬ח)‪ ,‬וכן ְ'ו ִל ְפנֵ ֣י ִעוֵּ ֔ר לֹ֥א ִת ֵּת֖ן‬ ‫'כ֤י ַה ּ ׁ ֹ‬ ‫ִּ‬ ‫(שם)‪ ,‬ועי' נזיר (דף לב ע"ב)‪ .‬וכן ריב"ז ראה סימנים ברורים מ'‬ ‫ש֑ל' (ויקרא‪ ,‬יט‪ ,‬יד)‪ ,‬על דעת רבותינו (תורת כהנים‪ ,‬קדושים‪ ,‬פרשה ב יד)‪.‬‬ ‫ִמ ְכ ׁ ֹ‬ ‫שנה לפני החורבן שעתיד להיחרב‪ ,‬ע"י פתיחת דלתות ההיכל‬ ‫יאמר כי ינקרו עיניכם להטעות אתכם ולא תראו ולא תבינו‪,‬‬ ‫ועוד סימנים כמ"ש ביומא (דף לט ע"ב)‪ .‬רק שלא ידעו התאריך‬ ‫וילמדו אתכם בכל תועבותיהם ולעבוד את אלהיהם‪ ,‬כמו שאמר‬ ‫המדויק‪ .‬והבריונים לא הסתכלו בסימנים‪ ,‬וא"כ ראה ריב"ז‬ ‫בד֙ ֶאת‬ ‫ך ּ ֶפן ַי ֲח ִט֥יאוּ א ְֹת ָך֖ ִל֑י ִּכ֤י ַת ֲע ֹ‬ ‫(שמות‪ ,‬כג‪ ,‬לג) 'לֹ֤א ֵי ׁ ְשבוּ ֙ ְ ּב ַא ְר ְצ ָ ֔‬ ‫שכעת אין הזמן שהקב"ה רוצה לקיים הברית‪ .‬והגיע מצב‬ ‫יכם' ‪ -‬ויטעו אתכם לשוב‬ ‫יה֔ם'‪ .‬ואחר שיהיו ' ִׂש ִּכים ְּב ֵעינֵ ֶ‬ ‫ֱאלֹ ֵ֣ה ֶ‬ ‫של החורבן‪ ,‬ועשה הכל כדי שעכ"פ יציל התורה‪.‬‬ ‫יכם' ‪ -‬שיכאיבו ויצערו אתכם לשלול‬ ‫מאחרי‪ ,‬יהיו ' ְצנִ ינִ ם ְּב ִצ ֵּד ֶ‬ ‫ולבוז אתכם‪ .‬ואחר כך ' ְו ָצ ֲררּו ֶא ְת ֶכם' ‪ -‬שילחמו בכם ויביאו‬ ‫אולם עכשיו אנו רואים בחוש שנתהפך המצב‪ ,‬שבני ישראל‬ ‫חוזרים אל אדמתם‪ .‬ונתקיים הנבואה ביחזקאל (סוף‬ ‫אתכם במצור‪ ,‬ואני אגלה אתכם מפניהם גלות שלמה‪ .‬כי ' ַּכ ֲא ֶׁשר‬ ‫יתי ַל ֲעׂשֹות ָל ֶהם' ‪ -‬על ידיכם‪ ,‬שיגלו כולם מן הארץ ולא‬ ‫ִּד ִּמ ִ‬ ‫טז) בקיבוץ גלויות ע"י אנשי סדום ושומרון בראש‪ ,‬ובתוכם‬ ‫תותירו מהם שם‪ ,‬ולא שמעתם בקולי‪ ,‬כן ' ֶֽא ֱע ֶׂשה ָל ֶֽכם' ‪ -‬ולא‬ ‫אנשי יהודה (ע"ע סי' ה ס"ק ג)‪ .‬וזה מבשר לנו ישועות גדולות‬ ‫אשאיר מכם בארץ גם אחד"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בקרוב למען כבוד שמו ולמען בריתו עם אבותינו אברהם‬ ‫יצחק ויעקב‪ ,‬ולא מזכותינו‪.‬‬ ‫ועכשיו לפי מה שכתב החזו"א (שביעית סי' כד ס"ק ג‪ ,‬עי' כאן ס"א ס"ק‬ ‫ח) שהלאו של לא ישבו בארצכם‪ ,‬לדעת הרמב"ם‬ ‫ואפילו מי שעדיין לא מרגיש חטאו‪ ,‬ולא מתבייש מזה‪,‬‬ ‫חוזר ג"כ על אלו ששומרים ז' מצות רק אינם מאמינים‬ ‫מ"מ אחר שהקב"ה יעזור על ידי ישועות גדולות‬ ‫שעם ישראל מחויב בתרי"ג והם ז'‪ ,‬א"כ ה"ה מצות‬ ‫למעלה מדרך הטבע‪ ,‬ומרגישים שאין זה מגיע לנו‪ ,‬אז‬ ‫והורשתם ששייך לכו"ע בכל האומות‪ ,‬כולל ג"כ סוג גוים‬ ‫מתביישים מזה‪ ,‬וזה יהא כפרה‪.‬‬ ‫כאלה‪ .‬וכל זה מצד לשיכים בעיניכם‪ ,‬וכ"ש במקום שרואים‬ ‫וראייה לזה שמ"מ יש בושה‪ ,‬שהרי הרבה טוענים שאין אנו‬ ‫שהורגים יהודים ששייך ג"כ טעם השני‪ ,‬של צנינים בצידיכם‪.‬‬ ‫באתחלתא דגאולה‪ ,‬אף שיש כמה סימנים שמסרו‬ ‫ואין כונת הפסוק שרואים שעכשיו באים להרוג‪ ,‬דזה‬ ‫לנו חז"ל‪ ,‬כמו פריחת פירות (סנהדרין דף צח ע"ב)‪ ,‬וקיבוץ גלויות‪,‬‬ ‫פשיטא‪ ,‬שזה מדין רודף‪ .‬אלא אף אם עכשיו לא‬ ‫אולם אין מאמינים בזה‪ ,‬משום שרואים שהחילונים‬ ‫הורגים‪ ,‬רק טבע האומה הזו להרוג בגלל הארץ‪ ,‬יש‬ ‫שולטים‪ ,‬וחושבים איך שייך תהליכי גאולה ע"י רשעים‬ ‫חובה לגרשם‪.‬‬ ‫אולם האמת הוא שכיון שאנו לא זכינו ליותר‬ ‫כאלה‪.‬‬ ‫מזה‪ ,‬מראה לנו הקב"ה שהגאולה באה באופן שכל אחד‬ ‫ודבר זה יתבאר יפה בדברי האור־החיים הקדוש (במדבר‪,‬‬ ‫מבין שאנו לא ראוים לזה‪ ,‬רק בגלל כבוד שמים ובגלל‬ ‫לג‪ ,‬נה)‪ ,‬וז"ל‪" :‬וצררו אתכם כל הארץ וגו'‪ ,‬פירוש‪ ,‬לא‬ ‫הברית עם אבותינו‪ .‬ואילו היה בא ע"י שומרי תורה ומצות‪,‬‬ ‫מלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו‪ .‬אלא גם חלק‬ ‫ֹאמ֣ר‬ ‫"אל ּת ַ‬ ‫היינו אומרים שבזכותינו בא‪ ,‬כמו שנא' (דברים ט ד) ַ‬ ‫שזכיתם בו אתם וישבתם בו‪ ,‬וצררו אתכם על חלק שאתם‬ ‫מר֒ ְ ּב ִצ ְד ָק ִתי֙ ֱה ִב ַ‬ ‫יא֣נִ י ה֔'‬ ‫ֹתם׀ ִמ ְ ּל ָפנֶ ָ ֘‬ ‫יך ֵלא ֹ‬ ‫ד֣ף ה֩' לֱא ֶֹה ָ‬ ‫֨יך א ָ ֥‬ ‫ִ ּב ְל ָב ְב ָ ֗‬ ‫ך ַ ּב ֲה ֹ‬ ‫יושבים בו לומר קומו צאו ממנו‪ ,‬ופירוש תיבת "על" כדרך‬ ‫ָל ֶר ׁ ֶ֖שת ֶאת ָה ָא ֶ֣רץ ַה ּ ֹז֑את"‪ .‬על כן בא ע"י אנשים שכל אחד מבין‬ ‫'ע֣ל ֲא ׁ ֶש֤ר ֽלֹא ִק ַּד ׁ ְ‬ ‫ש ֶּתם֙' [דברים‪,‬‬ ‫אומרו על אשר מריתם את פי ה'‪ַ ,‬‬ ‫ועי' להלן (סי' ה) שביארנו‬ ‫שזה לא בגלל מעשינו הטובים‪.‬‬ ‫לב‪ ,‬נא]"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שעיקר עוונות החילונים הגלויים הוא זכוכית מגדלת‬ ‫היינו שמפרש "על" מלשון "בשביל"‪ ,‬שהם צוררים אתכם‬ ‫ומיקרוסקופ של עוונות החרדים‪ ,‬שכיסו עונותיהם‪ .‬וממילא‬ ‫בשביל הארץ שאתם יושבים בו‪ ,‬שכיון שלקחתם‬ ‫כשיתגלה שאכן זה היה תהליכי הגאולה‪ ,‬נכיר חטאינו‪,‬‬ ‫חלק בארץ והם נשארו בחלק האחר‪ ,‬הם תובעים את‬ ‫והבושה הזאת תכפר על עונותינו‪ .‬אולם כמובן ששילטון‬ ‫שאר החלק‪.‬‬ ‫החילונים הוא רק זמני‪ ,‬ואי"ה בקרוב תיפול‪.‬‬ ‫די‬ ‫ ]א ןמיס[‬ ‫אין למנוע מצות והורשתם בשביל‬ ‫וביאור זה נתקיים בימינו‪ ,‬שהערבים תובעים כל ארץ‬ ‫ישראל כידוע בשביל שהם נשארים כאן‪ .‬ואנו‬ ‫להשתמש בגוים [אוה"ח הק']‬ ‫צריכים לקיים והורשתם‪ ,‬ולהושיב שם ישראל‪.‬‬ ‫[ויען דאיתא בשם המקובלים שכל דבר שכתוב מפורש בתורה‬ ‫עי' אור החיים הקדוש (במדבר‪ ,‬לג‪ ,‬נה) וז"ל‪:‬‬ ‫"ואם לא תורישו וגו' והיה וגו'‪ .‬לדבריהם‬ ‫[טו]‬ ‫ז"ל שאמרו (מגילה דף י ע"ב) כל מקום שנאמר 'והיה' הוא לשון‬ ‫יש ענין לחפש ג"כ רמז בתורה‪ ,‬נראה להביא רמז‪( :‬שמות‪,‬‬ ‫תוֹ "‪ .‬והכונה‪,‬‬ ‫מר֙ ִּת ְפדֶּ ֣ה ְבשֶׂ ֔ה‪ְ ,‬ו ִאם לֹ֥א ִת ְפדֶּ ֖ה ַו ֲע ַר ְפ ּ ֑‬ ‫חמור‪ ,‬הם הישמעאלים‪ ,‬כמו דאיתא (יבמות דף סב ע"א‪ ,‬וש"נ) עם‬ ‫"ו ָכל ּ ֶפ ֶ֤טר ֲח ֹ‬ ‫יג‪ ,‬יג) ְ‬ ‫הדומה לחמור‪ .‬ושה‪ ,‬היינו ישראל‪ ,‬כמו שנא' (ירמיהו‪ ,‬נ‪ ,‬יז) "שֶׂ ֧ה‬ ‫שמחה‪ ,‬כאן נתכון לומר שהגם שהם יותירו אותם לצד הרצון‬ ‫ְפזו ָּר֛ה יִ שְׂ ָר ֵא֖ל"‪ .‬וציותה התורה שתפדה החמורים בישראל‪.‬‬ ‫והשמחה בהם לצרכיהם‪ ,‬הוא מבשרם שיהיו לשיכים וגו'"‪.‬‬ ‫ואם לא תפדה‪ ,‬יש לאדם ח"ו שייכות עם זה ששמו נרמז כאן‪,‬‬ ‫עכ"ל‪ .‬ודבריו ז"ל אי"צ הוספה‪.‬‬ ‫והשם יעזור שיתקיים בו מה ששמו אומר]‪.‬‬ ‫וט‬ ‫ ]ב ןמיס[‬ ‫[סימן ב]‬ ‫בדיני גירוש עכו"ם מחמת סכנה‬ ‫אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה ולא פירש מהו מלחמת מצוה‬ ‫ומהו רשות וסמך על מש"כ כאן‪ .‬ואע"ג דמהא דכתב עזרת‬ ‫סכנת פרקים מחייב במלחמה‬ ‫ישראל מיד צר שבא עליהם איכא למידק דדוקא שבא עליהם‪,‬‬ ‫מ"מ מהא דכתב דבמלחמת דוד להרחיב היא מלחמת רשות‪,‬‬ ‫[דעת החזו"א בזה]‬ ‫איכא למידק דלמעוטי כותים דלא ליתו מצוה‪ .‬ובכל אופן צריך‬ ‫טעם על ההשמטה דאינה מן המדה להשמיט דין השנוי במשנה‬ ‫ומפורש בגמ'‪ ,‬ומש"כ הל"מ דרמזה אינו מישב כלל"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הנה בדין ישמעאלים בזה"ז‪ ,‬מלבד איסור‬ ‫לא ישבו בארצך‪ ,‬יש בהם ג"כ חיוב מלחמה‪,‬‬ ‫מפני שמסכנים את הציבור‪.‬‬ ‫[א]‬ ‫מורה שרוצה לומר דלמעוטי עכו"ם הוה‬ ‫הלשון‬ ‫ועי' בזה בחזו"א (או"ח‪ ,‬סי' קיד‪ ,‬ס"ק ב) וז"ל‪" :‬סוטה (מ"ד ב')‪ .‬כי‬ ‫מלחמת מצוה‪ ,‬ומשו"ה דחה הל"מ שס"ל‬ ‫פליגי למעוטי כותים דלא ליתי עליהו‪ .‬תוכן הסוגיה‬ ‫דהוה מלחמת רשות‪.‬‬ ‫דלכו"ע מלחמת דוד רשות‪ .‬ויש בה דין חוזרין מעורכי המלחמה‪,‬‬ ‫וגם אין מלחמתן פוטרן ממצוות מדין עוסק במצוה‪ .‬ומלחמת‬ ‫היום לכו"ע הוא מלחמת חובה‬ ‫יהושע אין בו דין חוזרין‪ .‬ופטורין ממצוות כדין עוסק במצוה‪.‬‬ ‫ויש עוד אמצעי ביניהם למעוטי כותים דלא ליתי‪ ,‬ולכו"ע יש‬ ‫ונראה דבמצב עכשיו‪ ,‬שהראש שלהם ימ"ש מכריז שרצונו‬ ‫בזה דין החוזרין‪ ,‬ולר"י יש בזה דין עוסק במצוה‪ ,‬ולרבנן אין‬ ‫בבעלות ארץ ישראל‪ ,‬וחלק מן העם הורגים יהודים‬ ‫לפרקים רח"ל‪ ,‬ומכינים נשק‪ ,‬זה נקרא שבאו להלחם‪.‬‬ ‫בזה דין עוסק במצוה‪ .‬ובלשון הר"מ (בפירוש המשנה) משמע‬ ‫ולכו"ע יש כאן מלחמת חובה‪[ .‬חוץ ממה שיש חובה‬ ‫שהורגין ישראל לפרקין אלא שאינן עורכין מלחמה‪ .‬אלא שאין‬ ‫להוציאם מכאן מדין לא ישבו בארצך]‪.‬‬ ‫אימת ישראל עליהם וכשפוגשים ישראל יחידי או יחידים הורגין‬ ‫אותו ולוחמים להחלישם ולהטיל אימת ישראל עליהם‪ .‬וצריך‬ ‫טעם למה לרבנן לא חשיבי מצוה‪ ,‬ואם באו להלחם עם ישראל‬ ‫ההסכם עם הערבים‬ ‫לכו"ע חשיבה מלחמת חובה‪ ,‬ואין בזה דין החוזרין‪ ,‬והכי איתא‬ ‫ומה שעשו איתו הסכם‪ ,‬זה לא שוה יותר משטר מזויף‪.‬‬ ‫בירושלמי‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שהרי הוא אמר אחרי ההסכם בנאום־יוהנסבורג‬ ‫[דרום־אפריקא‪ ,‬אייר ה'תשנ"ד]‪ ,‬שהסכם השלום אינו שוה יותר‬ ‫הנה מסברא ס"ל לחזו"א שאם הורגים לפרקים‪ ,‬יש בזה‬ ‫מהסכם־חודיבייה שעשה מוחמד [הנביא שקר שלהם] עם מלך‬ ‫מלחמת מצוה‪ .‬רק שנתקשה בדברי פיה"מ‪.‬‬ ‫מכה [בשנת ד'שפ"ח]‪ .‬וביאור דבריו‪ ,‬שמוחמד עשה הסכם עם‬ ‫ובאמת ראיתי מובא בתרגום הרב קאפח (לפה"מ) גירסא אחרת‪.‬‬ ‫מלך מכה שלא יכבוש את מכה‪ ,‬ולסוף כבש‪ .‬ושאלו אותו‬ ‫למה הפר את ההסכם‪ ,‬ותירץ שבאיסלם אין עושים הסכם‬ ‫וז"ל פה"מ שלפנינו‪" :‬אמנם מחלוקתם בהריגת ההורגים אותם‬ ‫רק כשזה טוב בשביל האיסלם‪ ,‬אבל כשזה טוב להפר אותו‪,‬‬ ‫ולהחליפם עד שלא יהרגו ישראל ולא ילחמו בארצם‪ .‬ת"ק‬ ‫מפירים אותו‪ .‬וא"כ גילה בדעתו שהוא בן אדם שכל‬ ‫קורא לזה רשות ורבי יהודה קורא לזאת ההריגה מצוה"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ההסכמים שלו הם מזויפים‪.‬‬ ‫אולם בתרגום הרב קפאח הוא בזה"ל‪" :‬לא נחלקו אלא‬ ‫וכן הם מחנכים את התינוקות כבר בגן ילדים להרוג‬ ‫במלחמת אומות הנלחמים בהם כדי להחלישם שלא‬ ‫יהודים‪ ,‬וזה לבד כבר סיבה לחובת גירוש‪.‬‬ ‫ילחמו בישראל ולא יתנפלו על ארצם"‪ .‬עכ"ל‪ .‬ופי' הרב קאפח‬ ‫(בביאור שם‪ ,‬אות ‪" :)12‬אלמקאתלין להם"‪ ,‬שהם עמנו במצב מלחמה‪,‬‬ ‫ועי' להלן (סי' ג) באריכות לענין קבלת מס ועבדות וקבלת‬ ‫אויבים‪ ,‬אבל אין נלחמים בפועל‪ .‬ובנדפס‪" ,‬ההורגים אותם"‪,‬‬ ‫מצות‪ ,‬ולפי דברי הרשע ימ"ש לומדים שאיתו לא שייך‬ ‫ואינו נכון‪ ,‬כי אין לך מלחמת חובה גדולה מזו"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫כל זה‪ ,‬שכל מה שיקבל על עצמו יודעים כבר מראש ששקר‬ ‫בפיו‪ .‬ועוד לומדים ממנו על כל המושג של האיסלם שיסודו‬ ‫המשך החזו"א‪" :‬בר"מ (פ"ה מה' מלכים ה"א) כתב בכלל מלחמת‬ ‫בנוי להיות שקרן‪ ,‬וא"כ לא שייך קבלת עבדות ומס למי‬ ‫מצוה‪ ,‬עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם והיינו שכבר‬ ‫ששייך לאיסלם‪ ,‬כי קבלתו שקר‪ .‬ולענין לישאר בארץ ישראל‬ ‫בא עליהם והשמיט דין מלחמה למעוטי כותים דלא ליתי‪ ,‬ופירש‬ ‫בין כך לא שייך‪ ,‬כי האיסלם אינו מכיר במעלת עם ישראל‬ ‫מלחמת רשות מלחמת דוד להרחיב גבול ישראל‪ .‬ובפ"ז ה"ד‬ ‫וזה חסר בז' מצות‪ ,‬כמ"ש החזו"א (שביעית סי' כד‪ ,‬הובא ס"א ס"ק ז)‪.‬‬ ‫כתב דהא דמחזירין היינו במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה‬ ‫זט‬ ‫ ]ב ןמיס[‬ ‫בגדר מלחמה ע"י מלך או יחידים‬ ‫אולם הנ"מ לגבי מלחמת רשות בחו"ל כשכובשים כל ארץ‬ ‫ישראל והולכים למלחמת רשות‪ ,‬שאז לכמה ראשונים אין‬ ‫[דעת החזו"א]‬ ‫חיוב קבלת מצות‪ ,‬רק מס ועבדות‪ ,‬עי' לקמן (סי' ג ס"ק ב)‪.‬‬ ‫וא"כ מצד דין ז' מצות היה אפשר לקבל ג"כ מהאיסלם‪,‬‬ ‫זה לשון החזו"א (או"ח סי' קיד ס"ק א) [איירי שם‬ ‫לענין ד' דברים שפטורים במחנה]‪" :‬אפשר‬ ‫דד' דברים שפטרו במחנה אינו אלא במלחמת‬ ‫[ד]‬ ‫ששם אין חיוב קבלת ז' מצות‪ .‬אולם‪ ,‬מכיון שיש להם דין‬ ‫שקרנים‪ ,‬אז קבלת מס ועבדות שלהם לא שוה שום דבר‪,‬‬ ‫ודינם בהריגת כל זכר‪[ .‬למעשה צריך עוד לעיין בפרט זה]‪.‬‬ ‫כל ישראל מלחמת מצוה או רשות ע"פ מלך וסנהדרין‪[ .‬לשון‬ ‫החזו"א (בסוף הס"ק) במלחמת כל ישראל ע"פ מלך ושופט‬ ‫חיוב כיבוש ארץ ישראל‬ ‫[ב]‬ ‫שבדור או ע"פ סנהדרין במלחמת הרשות]‪ .‬אבל גייס העומד‬ ‫וחוץ מזה יש לחייב מדין מלחמת יהושע‪.‬‬ ‫על עיר ובני העיר יוצאים להדפם ולהציל‪ ,‬אף שמלחמתן‬ ‫דהיינו כיבוש ארץ ישראל‪ ,‬דהרי ז' עממין‬ ‫מלחמת מצוה‪ ,‬מ"מ אינן בכלל פטור מחנה אלא א"כ יש בהם‬ ‫לאו דוקא‪ ,‬אלא ארץ ז' עממין‪ .‬כיבוש ארץ‬ ‫משום הצלה‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ישראל נוהג בכל זמן כמבואר ברמב"ן (ספר המצות סי' ד)‪ ,‬והוא‬ ‫ומבואר מזה שיש ג' סוגי מלחמה‪:‬‬ ‫מן הספרי (פר' עקב)‪ .‬ועי' רמב"ם (מלכים‪ ,‬פ"ה הל' ו) דפשוט דכל‬ ‫ארץ ישראל בחובת כיבוש‪ ,‬לא מצד ז' עממין רק מצד ארץ‬ ‫אמלחמת כל ישראל‪ ,‬ע"פ מלך ושופט‪ .‬שהוא מלחמת‬ ‫‪.‬‬ ‫המובטחת‪ .‬ומה שכתב (הל' א) ז' עממין היינו ע"כ ארץ ז'‬ ‫מצוה‪.‬‬ ‫עממין‪ .‬עי' ס"א באריכות‪.‬‬ ‫במלחמת רשות‪ ,‬שצריך מלך וסנהדרין‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫גמלחמת יחידים בסכנת העיר‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בענין חוזרין מעורכי‬ ‫ובדין א' וב' יש להם פטור מחנה‪ .‬ובדין ג' מסתפק אם יש‬ ‫המלחמה [המשך החזו"א]‬ ‫[ג]‬ ‫להם פטור‪ .‬ודין א' וג' יש להם דין מלחמת מצוה‪.‬‬ ‫וז"ל החזו"א (שם ס"ק ג)‪" :‬נראה דהא דתנן‬ ‫דבמלחמת מצוה אפילו חתן מחדרו‪ ,‬לא איירי‬ ‫בזמן צריכים לעזרתם לנצחון המלחמה‪ ,‬דזה‬ ‫חלות הכיבוש הוא גם ע"י מלך רשע‬ ‫פשיטא‪ ,‬דבשביל פיקוח נפש והצלת העם כולם חייבים‪ .‬אלא‬ ‫[ה]‬ ‫אפילו בזמן שאין צורך למספר מסוים [וכן היו רוב מלחמותיהם‬ ‫הדין של כיבוש מלך ושופט אינו תלוי אם‬ ‫שלא היה מקום לחיל הצבא הלוחמים אלא למספר מסוים] היה‬ ‫הוא שומר תורה ומצות או לא כלפי דין זה‪,‬‬ ‫רשות ליקח חתן מחדרו‪ ,‬שאין להחוזרין שום זכות במלחמת‬ ‫כמבואר בכל מקום בתנ"ך‪ ,‬ששייך מלחמה‬ ‫מצוה‪ .‬וכן במלחמת רשות אינן פטורים אלא בזמן שאין נצחון‬ ‫ג"כ ע"י מלך עובד ע"ז‪ .‬וכן כיבוש הארץ לקיים מצות‬ ‫ישראל תלוי בהם‪ ,‬שמספר הצבא שצורך בהן יש בלעדן‪ .‬אבל‬ ‫והורשתם ולקיים הברית שהבטיח הקב"ה לאברהם יצחק‬ ‫אם יש צורך בהן חייבים לבא לעזרת אחיהם‪ .‬וגם שב הדבר‬ ‫ויעקב שייך ג"כ ע"י עובדי ע"ז‪ ,‬כמו בפסל מיכה‪[ .‬ועי' שופטים‬ ‫למלחמת מצוה‪ .‬אבל זה דוקא כשכבר נכנסו למלחמה‪ .‬אבל‬ ‫(פרק יח פסוק יח עד סוף הפרק) ויהושע (יט‪ ,‬מז) ורש"י (שם)‪ .‬וכן באחאב יואש‬ ‫מתחילה אין נכנסים למלחמת רשות אם אי אפשר להלחם בלתי‬ ‫וירבעם בן יואש לענין כיבוש ארץ ישראל]‪.‬‬ ‫החוזרים‪ .‬ולאחר שנכנסו למלחמת רשות בחיל מסוים אם ראו‬ ‫ועי' תנא דבי אליהו (פרשה ז‪ ,‬מתוך מהדורת איש שלום) שהמלך ירבעם‬ ‫שצריכים להוסיף חילים‪ .‬אין לוקחים את אלה שנצטוינו עליהם‬ ‫בן יואש היה עובד ע"ז‪ ,‬ורק בזכות מצוה אחת הוא‬ ‫להחזירם בזמן שיש המספר הדרוש בלעדם‪ .‬ואע"ג דהשתא הם‬ ‫עולים עלינו דאילו מתחילה עלו אויבינו עלינו היתה נחשבת‬ ‫כבש‪ .‬וז"ל‪" :‬אמרו עליו על ירבעם בן יואש‪ ,‬אדם נוהג כבוד‬ ‫כמלחמת מצוה‪ .‬מ"מ כיון שנכנסנו למלחמת רשות מתחילה יש‬ ‫בנביאים היה‪[ ,‬לכן] מה שלא מסר הקדוש ברוך הוא ביד יהושע‬ ‫להחוזרים זכותם‪ .‬כל זמן שאפשר להלחם ע"י אחרים‪ .‬אבל אם‬ ‫בן נון‪ ,‬וביד דוד מלך ישראל‪ ,‬מסרו בידו‪ .‬שנאמר (מלכים־ב‪,‬‬ ‫יש צורך בהם לנצחון המלחמה אפילו חתן מחדרו יוצא‪ .‬אף‬ ‫יד‪ ,‬כה]*[ ) "ה֗וּ א ֵה ׁ ִשיב֙ ֶאת ְ ּגב֣וּ ל ִישְׂ ָר ֵא֔ל ִמ ְ ּלב֥וֹ א ֲח ָמ֖ת‪ִּ ...‬כ ְד ַב֤ר ה֙'‪...‬‬ ‫שנכנסו מתחילה למלחמת רשות"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫]*[ (כג) ִ ּב ׁ ְשנַ ת֙ ֲח ֵמ ׁש ֶעשְׂ ֵר֣ה ׁ ָשנָ ֔ה ַל ֲא ַמ ְצ ָי֥הוּ ֶבן יוֹ ָא ׁ֖ש ֶמ ֶ֣ל ְך ְיהוּ ָד֑ה ָמ ַ֠ל ְך ָי ָר ְב ָע֨ם ֶ ּבן‬ ‫הנה דין מלחמת רשות אינו נוהג בזמנינו‪ ,‬שאין לנו סנהדרין‪.‬‬ ‫(כד) ַו ַּי ַ֥עשׂ ָה ַר֖ע ְ ּב ֵעינֵ ֣י ה֑' לֹ֣א‬ ‫ש ְ֣מר֔וֹ ן ַא ְר ָ ּב ִע֥ים ְו ַא ַח֖ת ׁ ָשנָ ֽה‪:‬‬ ‫יוֹ ָא ׁ֤ש ֶ ֽמ ֶל ְך ִישְׂ ָר ֵאל֙ ְ ּב ׁ ֹ‬ ‫ואין יוצאים למלחמת רשות אלא עם סנהדרין עי' ריש‬ ‫(כה) ה֗וּ א ֵה ׁ ִשיב֙ ֶאת‬ ‫ָס֗ר ִמ ָּכל ַח ּטֹאות֙ ָי ָר ְב ָע֣ם ֶ ּבן נְ ָב֔ט ֲא ׁ ֶש֥ר ֶה ֱח ִט֖יא ֶאת ִישְׂ ָר ֵ ֽאל‪:‬‬ ‫מס' סנהדרין‪ ,‬ועוד שצריך לכבוש קודם כל ארץ ישראל‪.‬‬ ‫ְ ּגב֣וּ ל ִישְׂ ָר ֵא֔ל ִמ ְ ּלב֥וֹ א ֲח ָמ֖ת ַעד ָי֣ם ָה ֲע ָר ָב֑ה ִּכ ְד ַב֤ר ה֙' לֱא ֵֹה֣י ִישְׂ ָר ֵא֔ל ֲא ׁ ֶש֣ר דִּ ֶ ּב֗ר ְ ּב ַיד ַע ְבדּ ֞וֹ‬ ‫אולם מלחמת מצוה אי"צ סנהדרין‪ ,‬כמבואר ברמב"ם (פ"ה‬ ‫א֑ד‬ ‫(כו) ִּכי ָר ָא֧ה ה֛' ֶאת ֳענִ ֥י ִישְׂ ָר ֵא֖ל מ ֶֹר֣ה ְמ ֹ‬ ‫יוֹ נָ ֤ה ֶבן ֲא ִמ ַּתי֙ ַה ָ ּנ ִב֔יא ֲא ׁ ֶש֖ר ִמ ַ ּג֥ת ַה ֵ ֽח ֶפר‪:‬‬ ‫(כז) ְולֹא ִד ֶ ּב֣ר ה֔' ִל ְמחוֹ ת֙ ֶאת ׁ ֵש֣ם‬ ‫ְו ֶא ֶ֤פס ָעצוּ ר֙ ְו ֶא ֶ֣פס ָעז֔וּ ב ְו ֵא֥ין ע ֵֹז֖ר ְל ִישְׂ ָר ֵ ֽאל‪:‬‬ ‫דמלכים)‪ ,‬וזה נוהג ג"כ בזמנינו‪ .‬וא"כ יוצא שעכשיו אין מציאות‬ ‫ִישְׂ ָר ֵא֔ל ִמ ַּת ַ֖חת ַה ּ ׁ ָש ָמ ִ֑ים ַו ּי֣וֹ ׁ ִש ֵ‬ ‫יע֔ם ְ ּב ַי֖ד ָי ָר ְב ָע֥ם ֶ ּבן יוֹ ָ ֽא ׁש‪:‬‬ ‫של חוזרין‪.‬‬ ‫זי‬ ‫ ]ב ןמיס[‬ ‫דברי תורה‪ .‬אף במלך צדיק גמור כיהושע בן נון‪,‬‬ ‫ֲא ׁ ֶש֣ר דִּ ֶ ּב֗ר ְ ּב ַיד ַע ְבדּ ֞וֹ יוֹ נָ ֤ה ֶבן ֲא ִמ ַּתי֙ ַה ָ ּנ ִב֔יא" וגו'‪ .‬כיוצא בדבר‬ ‫֞יש ֲא ׁ ֶשר ַי ְמ ֶ ֣רה ֶאת‬‫"כל ִא ׁ‬ ‫כדדרשינן על הפסוק (יהושע א‪ ,‬יח) ָּ‬ ‫א֑ד וגו'‬ ‫"כי ָר ָא֧ה ה֛' ֶאת ֳענִ ֥י ִישְׂ ָר ֵא֖ל מ ֶֹר֣ה ְמ ֹ‬ ‫אתה אומר (שם‪ ,‬כו) ִּ‬ ‫כל ֲא ׁ ֶשר ְּת ַצוֶּ ֖נּ וּ יוּ ָמ֑ת ַר֖ק ֲח ַז֥ק‬ ‫֗יך ְו ֽלֹא ִי ׁ ְש ַמ֧ע ֶאת דְּ ָב ֶר ָ‬ ‫֛יך ְל ֹ֥‬ ‫ּ ִפ ָ‬ ‫יע֔ם‬‫ְולֹא ִד ֶ ּב֣ר ה֔' ִל ְמחוֹ ת֙ ֶאת ׁ ֵש֣ם ִישְׂ ָר ֵא֔ל ִמ ַּת ַ֖חת ַה ּ ׁ ָש ָמ ִ֑ים ַו ּי֣וֹ ׁ ִש ֵ‬ ‫ֶו ֱא ָ ֽמץ"‪[ .‬עי' רד"ק (שם)]*[ ‪ .‬וסנהדרין (דף מט ע"א)]**[ ‪ ,‬ורמב"ם‬ ‫ְ ּב ַי֖ד ָי ָר ְב ָע֥ם ֶ ּבן יוֹ ָ ֽא ׁש"‪ .‬ומה טיבו של ירבעם‪ ,‬והלא ירבעם עובד‬ ‫(הל' מלכים פ"ג הל' ט)]***[ ]‪.‬‬ ‫עבודה זרה היה‪ ,‬אלא שלא קיבל לשון הרע על עמוס הנביא‪...‬‬ ‫באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא‪ ,‬דור עובד עבודה זרה‪,‬‬ ‫מלכות בית דוד אינו מעכב באופן ארעי‬ ‫ראש דור עובד עבודה זרה‪ ,‬הארץ אשר אמרתי‪ְ ,‬ל ַא ְב ָר ָה֨ם‬ ‫ודין מלכות בית דוד אינו מעכב באופן עראי‪ ,‬עי' בזה‬ ‫ך ֶא ְּת ֶנ ָּֽנה (שמות‪ ,‬לג‪ ,‬א) ‪ -‬אתנה בידו‬ ‫מ֔ר ְל ַז ְר ֲע ָ ֖‬‫קב֙ ֵלא ֹ‬ ‫ְל ִי ְצ ָח֤ק וּֽ ְל ַי ֲע ֹ‬ ‫֙יך ֶמ ֶ֔ל ְך" (דברים‪ ,‬יז‪ ,‬טו)‪,‬‬ ‫ברמב"ן בפרשת "שׂ ֣וֹ ם ָּתשִׂ ֤ים ָע ֶל ָ ֙‬ ‫של זה‪ .‬ולבסוף הוא אומר (מלכים‪ ,‬שם‪ ,‬כה) "ה֗וּ א ֵה ׁ ִשיב֙ ֶאת ְ ּגב֣וּ ל‬ ‫֣יש נָ ְכ ִר֔י"‪ ,‬איירי בזמן‬ ‫שעיקר הפסוק "לֹ֣א תוּ ַכ֗ל ָל ֵת֤ת ָע ֶל ָ ֙‬ ‫֙יך ִא ׁ‬ ‫ִישְׂ ָר ֵא֔ל ִמ ְ ּלב֥וֹ א ֲח ָמ֖ת" וגו'"‪​.‬‬ ‫שאין ממנים מלך מבית דוד‪ .‬וכ"כ בפסוק " ֽלֹא ָיס֥וּ ר ׁ ֵש ֶ֙בט֙‬ ‫ִ ֽמיהוּ ָד֔ה" (בראשית‪ ,‬מט‪ ,‬י)‪ ,‬שהחשמונאים נענשו משום שלקחו‬ ‫ועי' סנהדרין (דף קב ע"ב)‪" :‬אמר רבי יוחנן‪ :‬מפני מה זכה עמרי‬ ‫המלוכה לעצמם על אף שלא היו משבט יהודה‪ .‬אולם‬ ‫למלכות‪ ,‬מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל‪ .‬שנא'‬ ‫האיסור הוא רק בקביעות‪ ,‬אבל באופן זמני היה מותר‬ ‫(מלכים־א‪ ,‬טז‪ ,‬כד) ' ַו ִ ּי ֶ֜קן ֶאת ָה ָה֥ר ׁש ְֹמר֛וֹ ן ֵמ ֶ֥את ׁ ֶש ֶ֖מר ְ ּב ִכ ְּכ ַר ִ֣ים ָּכ ֶ֑סף‬ ‫להם למלוך‪.‬‬ ‫ַו ִ ּי ֶ֙בן֙ ֶאת ָה ָה֔ר ַו ִ ּי ְק ָר֗א ֶאת ׁ ֵש֤ם ָה ִעיר֙ ֲא ׁ ֶש֣ר ָ ּבנָ ֔ה ַע֣ל ׁ ֶשם ׁ ֶש ֶ֔מר ֲאדֹנֵ ֖י‬ ‫ואיירינן כאן במלך עובד ע"ז‪ ,‬כמו‬ ‫ָה ָה֥ר ׁש ְֹמ ֽרוֹ ן'"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫"ו ַ ּי ֲעשֶׂ ֥ה ָע ְמ ִר֛י ָה ַר֖ע ְ ּב ֵעינֵ ֣י ה֑'‬ ‫שנא' בפסוק שאחר זה (שם‪ ,‬כה)‪ַ :‬‬ ‫חובה להעמיד מלך שותו"מ‪ ,‬אע"פ‬ ‫ך ָי ָר ְב ָע֣ם ֶ ּבן נְ ָב֔ט‬ ‫כ֖ל ֲא ׁ ֶש֥ר ְל ָפנָ ֽיו‪( :‬כו) ַו ֵ ּי ֶ֗ל ְך ְ ּב ָכל דֶּ ֶ֙ר ְ ֙‬ ‫ַו ָ ּי ַ֕רע ִמ ּ ֹ‬ ‫שא"א לתקן הכל‬ ‫ֹהי ִישְׂ ָר ֵא֖ל‬‫וּ ְב ַח ָּטאת֔וֹ ֲא ׁ ֶש֥ר ֶה ֱח ִט֖יא ֶאת ִישְׂ ָר ֵא֑ל ְל ַה ְכ ִע֗יס ֶאת ה֛' לֱא ֵ ֥‬ ‫והנה אע"פ שהדבר ברור כשמש שיש חובה להעמיד מלך‬ ‫יהם"‪.‬‬ ‫ְ ּב ַה ְב ֵל ֶ ֽ‬ ‫שומר תורה ומצות‪ ,‬מ"מ שמעתי שיש עדיין‬ ‫משומרי תורה שמעדיפים מלך רשע‪ ,‬ויש להם כמה‬ ‫וע"ע לעיל (סי' א ס"ק י) שמפורש ביחזקאל (טז) שגם בתהליכי‬ ‫טעמים‪ ,‬אחד משום שבשלב הראשון א"א להחזיר‬ ‫הגאולה העתידה יכבשו את ארץ ישראל עוברי עבירה‪.‬‬ ‫בתשובה כל כלל ישראל‪ ,‬ויצטרכו לאפשר ולהחזיק ג"כ‬ ‫במעשה עבירות‪ ,‬כמו חילול שבת‪ ,‬ומחשיבים זה כאילו‬ ‫עושים בשם התורה‪ ,‬וא"כ יותר טוב שחילוני יעשה ולא‬ ‫חיוב העמדת מלך שומר‬ ‫יהא בשם התורה‪.‬‬ ‫תורה ומצות‬ ‫[ו]‬ ‫אולם אף שאין כדאי להשיב על זה‪ ,‬מ"מ כיון שיש‬ ‫שחושבים כך‪ ,‬צריך לכתוב‪ .‬דהנה אף מלכי יהודה‬ ‫ואף שכתבנו שהכיבוש חל גם אם נכבש ע"י‬ ‫הצדיקים כגון אסא ויהושפט‪ ,‬לא יכלו לתקן הכל‪ ,‬כמו‬ ‫מלך רשע‪ ,‬מ"מ יש לנו חובה להעמיד מלך‬ ‫"ו ַ ּי ַ֧עשׂ ָא ָס֛א ַה ָ ּי ׁ ָש֖ר ְ ּב ֵעינֵ ֣י ה֑' ְּכ ָד ִו֖ד ָא ִ ֽביו‪:‬‬ ‫שנאמר (מלכים־א‪ ,‬טו‪ ,‬יא)‪ַ :‬‬ ‫או שופט ששומר תורה ומצות‪ .‬ואסור‬ ‫להעמיד מי שאינו שומר תורה ומצות‪ .‬ואם העמידו‪ ,‬אסור‬ ‫(יב) ַו ַ ּי ֲע ֵב֥ר ַה ְ ּק ֵד ׁ ִש֖ים ִמן ָה ָא ֶ֑רץ ַו ָ ּי ַ֙סר֙ ֶאת ָּכל ַה ִ ּג ֻ ּל ִל֔ים ֲא ׁ ֶש֥ר ָעשׂ ֖וּ‬ ‫֙ה ִמ ְ ּג ִב ָיר֔ה ֲא ׁ ֶשר ָעשְׂ ָת֥ה‬ ‫(יג) ְו ַג֣ם׀ ֶאת ַמ ֲע ָכ֣ה ִא ּמ֗וֹ ַו ְי ִס ֶר ָ ֙‬ ‫ֲאב ָ ֹֽתיו‪:‬‬ ‫לשמוע לו לעבור על דברי תורה‪.‬‬ ‫ִמ ְפ ֶל ֶ֖צת ָל ֲא ׁ ֵש ָר֑ה ַו ִ ּי ְכרֹ֤ת ָא ָסא֙ ֶאת ִמ ְפ ַל ְצ ָּת ּ֔ה ַו ִ ּישְׂ רֹ֖ף ְ ּבנַ ַ֥חל ִק ְד ֽרוֹ ן‪:‬‬ ‫ב֣א ֶאל ָה ָא ֶ֗רץ‬ ‫ומקרא מלא דיבר הכתוב (דברים‪ ,‬יז‪ ,‬יד)‪ֽ ִּ :‬‬ ‫"כי ָת ֹ‬ ‫(יד) ְו ַה ָ ּבמ֖וֹ ת לֹא ָס֑רוּ ַר֣ק ְל ַבב ָא ָס֗א ָה ָי֥ה ׁ ָש ֵל֛ם ִעם ה֖' ָּכל ָי ָ ֽמיו"‪.‬‬ ‫֙יך֙ נ ֵֹת֣ן ָל ְ֔ך ִ ֽו ִיר ׁ ְש ָּת ּ֖ה ְו ָי ׁ ַש ְ֣ב ָּתה ָ ּב ּ֑ה ְו ָא ַמ ְר ָּת֗‬ ‫ֲא ׁ ֶש֨ר ה֤' לֱא ֶֹה ָ‬ ‫אלמא שהיה צדיק גמור‪ ,‬ועשה הרבה תיקונים‪ ,‬אף שלא‬ ‫(טו) שׂ ֣וֹ ם ָּתשִׂ ֤ים‬ ‫֤ימה ָע ַלי֙ ֶמ ֶ֔ל ְך ְּכ ָכל ַהגּ וֹ ִי֖ם ֲא ׁ ֶש֥ר ְס ִביב ָ ֹֽתי‪:‬‬ ‫ָאשִׂ ָ‬ ‫יכול היה לתקן את הכל‪ .‬וכן שאר מלכי יהודה עד חזקיה‬ ‫(יח) ְו ָה ָי֣ה ְכ ׁ ִש ְב ּת֔וֹ ַע֖ל ִּכ ֵּס֣א ַמ ְמ ַל ְכ ּת֑וֹ ְו ָכ ַ֨תב ל֜וֹ‬ ‫ְ‬ ‫ָע ֶל ָ ֙‬ ‫֙יך ֶמ ֶ֔לך וגו'‪.‬‬ ‫המלך לא הסירו הבמות‪ ,‬אף שיש חטא על עבודת הבמות‪.‬‬ ‫(יט)‬ ‫ֶאת ִמ ׁ ְשנֵ ֨ה ַה ּתוֹ ָר֤ה ַה ּזֹאת֙ ַעל ֵס ֶ֔פר ִמ ִ ּל ְפנֵ ֥י ַה ּכ ֲֹהנִ ֖ים ַה ְל ִו ִ ֽ ּים‪:‬‬ ‫ועי' מה שהבאתי (בס"א ס"ק ד) בשם האור החיים והחזו"א‬ ‫ְו ָה ְי ָת֣ה ִע ּמ֔וֹ ְו ָק ָ֥רא ב֖וֹ ָּכל ְי ֵמ֣י ַח ָ ּי֑יו ְל ַמ ַ֣ען ִי ְל ַמ֗ד ְל ִי ְר ָאה֙ ֶאת ה֣'‬ ‫שאם א"א לתקן הכל אין זה פוטר מלתקן מה‬ ‫לֱא ָֹה֔יו ִל ׁ ְ֠שמֹר ֶ ֽאת ָּכל דִּ ְב ֵר֞י ַה ּתוֹ ָר֥ה ַה ּ ֹז֛את ְו ֶאת ַה ֻח ִ ּק֥ים ָה ֵא ֶ ּ֖לה‬ ‫ַל ֲעשׂ ָ ֹֽתם"‪.‬‬ ‫]*[ "רק חזק ואמץ ‪ -‬דרשו רבותינו ז"ל‪' ,‬יומת' יכול אפי' לדבר עבירה? ת"ל‬ ‫אולם אין דין שצריך להיות בקיא בכל פרטי ההלכות‪,‬‬ ‫רק‪ ,‬אכין ורקין מיעוטין הן"‪:‬‬ ‫שבשביל זה יש סנהדרין‪ ,‬רק שצריך ללמוד באופן‬ ‫֞יש ֲא ׁ ֶשר ַי ְמ ֶר֣ה ֶאת‬ ‫'כל ִא ׁ‬ ‫]**[ "אשכחינהו דפתיח להו במסכתא; אמר‪ :‬כתיב ָּ‬ ‫֗יך ְו ֽלֹא ִי ׁ ְש ַמ֧ע ֶאת דְּ ָב ֶר ָ‬ ‫ּ ִפ ָ‬ ‫כללי המצות‪ ,‬ואם יש לו שאלה ישאל לסנהדרין‪ ,‬ואם אין‬ ‫כ֥ל ֲא ׁ ֶשר ְּת ַצוֶּ ֖נּ וּ יוּ ָמ֑ת'‪ ,‬יכול אפילו לדברי תורה?‬ ‫֛יך ְל ֹ‬ ‫תלמוד לומר‪'ַ ,‬ר֖ק ֲח ַז֥ק ֶו ֱא ָ ֽמץ'"‪:‬‬ ‫סנהדרין יש ת"ח מורי הוראה‪.‬‬ ‫]***[ "המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצות‪ ,‬אפילו במצוה קלה‪,‬‬ ‫אסור לשמוע למלך לעבור על ד"ת‬ ‫הרי זה פטור‪ ,‬דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמין‪ .‬ואין צריך לומר אם‬ ‫גזר המלך לבטל מצוה שאין שומעין לו"‪:‬‬ ‫ובכל גוני אסור לשמוע למלך כשהוא מצוה לעבור על‬ ‫חי‬ ‫ ]ב ןמיס[‬ ‫ומבואר מכאן שעיקר הנסיון איך‬ ‫יצאו בשבת ללקוט"‪.‬‬ ‫שאפשר‪ .‬ולומדים דה"ה לענינינו‪ ,‬דאנו צריכים לתקן מה‬ ‫הקב"ה מנסה את האדם לראת אם שומר התורה או לא‬ ‫שאפשר‪ ,‬לעשות תקשורת על פי תורה‪ ,‬וע"י להחזיר‬ ‫הוא בשני הלאוין האלו שלא יותיר ממנו‪ ,‬ושלא ילקוט‬ ‫בתשובה את כולם‪ ,‬אף שיקח זמן והולך לאט לאט‪.‬‬ ‫וכן הוזכר עוד שני פעמים ניסיון לאדם במן‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫וכן יש ענין הוראת שעה‪ ,‬כמבואר ברמב"ם (הל' ממרים פ"ב הל'‬ ‫ָ‬ ‫ך ה֧' לֱא ֶֹה֛יך ֶז֛ה‬ ‫ָ‬ ‫יכ ֜‬ ‫ְ‬ ‫ת ֶאת ָּכל ַהדֶּ ֶ֗רך ֲא ׁ ֶש֨ר הוֹ ִ ֽל ֲ‬ ‫"ו ָז ַכ ְר ָּ ֣‬ ‫(דברים‪ ,‬ח‪ ,‬ב) ְ‬ ‫ד) שמתירים לפעמים לעבור על דברי תורה באופן‬ ‫ך ָל ַד ַ֜עת ֶאת ֲא ׁ ֶש֧ר‬ ‫ָ‬ ‫ס ְת ֗‬ ‫ָ‬ ‫ַא ְר ָ ּב ִע֥ים ׁ ָשנָ ֖ה ַ ּב ִּמ ְד ָ ּב֑ר ְל ַמ ַ֨ען ַע ֹֽ ּנ ְתך֜ ְלנַ ּֽ ֹ‬ ‫זמני‪ ,‬כדי להציל כללות הציבור‪.‬‬ ‫ך ֶאת‬ ‫ך ַו ַ ּי ֲֽא ִ ֽכ ְל ָ ֤‬‫ך ַו ַ ּי ְר ִע ֶב ָ ֒‬ ‫מ֥ר ִמ ְצו ָֹת֖יו ִאם ֽלֹא‪( :‬ג) ַ ֽו ְי ַע ְ ּנ ָ ֘‬ ‫ִ ּ ֽב ְל ָב ְב ָך֛ ֲה ִת ׁ ְש ֹ‬ ‫בעיה זו גם בציבור החרדי‬ ‫ך ִּכ֠י לֹ֣א ַעל‬ ‫יע ָ ֗‬ ‫֑יך ְל ַמ ַ֣ען הוֹ ִ ֽד ֲ‬ ‫ַה ָּמן֙ ֲא ׁ ֶש֣ר לֹא ָי ַד ְ֔ע ָּת ְולֹ֥א ָי ְדע֖וּ ן ֲאב ֶֹת ָ‬ ‫ַה ֶ ּל ֶ֤חם ְל ַב ּדוֹ ֙ ִי ְח ֶי֣ה ָ ֽה ָא ָד֔ם ִּכ֛י ַעל ָּכל מוֹ ָצ֥א ִ ֽפי ה֖' ִי ְח ֶי֥ה ָה ָא ָ ֽדם"‪.‬‬ ‫וצריך לדעת שבעיה זו לא רק על החילונים‪ ,‬אלא ג"כ על‬ ‫"ה ַּ ֽמ ֲא ִכ ְ֨ל ָך֥ ָמן֙ ַ ּב ִּמ ְד ָ ּב֔ר ֲא ׁ ֶש֥ר לֹא ָי ְדע֖וּ ן ֲאב ֶֹת ָ‬ ‫החרדים‪ .‬שהרי אם יתאספו גדולי הדור לדון על‬ ‫֑יך‬ ‫וכן נא' (שם‪ ,‬טז) ַ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫כמה הלכות‪ ,‬ואחד מהם תיקוני העירובין‪ ,‬ויסירו כל‬ ‫יתך"‪.‬‬ ‫ך ְ ּב ַא ֲח ִר ֶ ֽ‬ ‫יט ְב ֖‬ ‫ְל ַמ ַ֣ען ַע ֹֽ ּנ ְתך֗ וּ ְל ַמ ַ֙ען֙ נַ ּס ֶֹת֔ך ְל ֵה ִ ֽ‬ ‫חשבונות של מוטב יהיו שוגגין וכו' (ע"פ שבת דף קמח ע"ב)‪,‬‬ ‫אולם כלל ישראל לא עמדו בנסיון הזה‪ ,‬כמו שנ' (שמות‪,‬‬ ‫וחשבונות שכבר נהגו‪ ,‬ואין להרהר אחר מה שכבר נעשה‪,‬‬ ‫ק֑ט ְולֹ֖א‬ ‫יע֔י ָי ְצא֥וּ ִמן ָה ָע֖ם ִל ְל ֹ‬ ‫"ו ְי ִהי֙ ַ ּב ּי֣וֹ ם ַה ּ ׁ ְש ִב ִ‬ ‫טז‪ ,‬כז) ַ ֽ‬ ‫וכו' וכו' כל שאר סברות אשר מטרתם לעכב גילוי האמת‪.‬‬ ‫מ֥ר ִמ ְצו ַֹת֖י‬‫֥אמר ה֖' ֶאל מ ׁ ֶֹש֑ה ַעד ָא֙נָ ה֙ ֵ ֽמ ַאנְ ֶּת֔ם ִל ׁ ְש ֹ‬ ‫ָמ ָ ֽצאוּ ‪( :‬כח) ַו ּיֹ ֶ‬ ‫וידונו רק על עצם הדין האם תיקוני עירובין כשרים או‬ ‫"כ֣י ָכל ָה ֲאנָ ׁ ִש֗ים ָהר ִֹא֤ים ֶאת‬ ‫ונאמר (במדבר‪ ,‬יד‪ ,‬כב) ִּ‬ ‫ְותוֹ ר ָ ֹֽתי"‪.‬‬ ‫לא‪ .‬בודאי ובודאי יגיעו לידי מסקנה שכמעט כל תיקוני‬ ‫העירובין בעיירות הם פסולים (הארכתי בזה בספרי בריתי־יצחק עירובין‪,‬‬ ‫֥יתי ְב ִמ ְצ ַר ִ֖ים וּ ַב ִּמ ְד ָ ּב֑ר ַו ְינַ ּס֣וּ א ִֹת֗י ֶז֚ה‬ ‫את ַֹת֔י ֲא ׁ ֶשר ָעשִׂ ִ‬ ‫ְּכב ִֹדי֙ ְו ֶאת ֹ֣‬ ‫ופתיחת שערי העיר)‪ .‬מכיון שעיקר היסוד בנוי על דברי הנפש‬ ‫"ז֚ה ֶע֣שֶׂ ר‬ ‫ֶע֣שֶׂ ר ּ ְפ ָע ִמ֔ים ְולֹ֥א ׁ ָש ְמע֖וּ ְ ּבקוֹ ִ ֽלי"‪ .‬ופי' רש"י (שם)‪ֶ :‬‬ ‫חיה (ס"ס כה) שכיון שבין כך מחללים שבת בהוצאה‪ ,‬ממילא‬ ‫ּ ְפ ָע ִמ֔ים‪ .‬שנים בים ושנים במן ושנים בשליו וכו'‪ ,‬כדאיתא‬ ‫כבר צריך לגרור כל הקולות שאפשר‪ ,‬אף שע"י זה כבר‬ ‫במס' ערכין (דף טו ע"א)"‪ .‬ע"כ‪[ .‬וע"ע עוד (סי' ה כאן) בהקבלה של‬ ‫ובכל‬ ‫מטלטלין ג"כ אלו שבלי ערוב לא היו מטלטלין‪.‬‬ ‫חטאי החילונים לחטאי החרדים]‪ ,‬וכמדומני שיקח זמן לתקן‬ ‫זאת אין בטוח שכבר בשבת הראשון יכולים לנתק כל‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫תיקוני עירובין כדי שלא יכשלו בחילול שבת על סמך‬ ‫מי שמאמין במצות שבת תפילין וציצית‪ ,‬צריך‬ ‫עירוב מדומה‪ ,‬ויקח קצת זמן עד שיתקנו הדבר‪ ,‬שהרי‬ ‫להאמין גם במצות והורשתם‬ ‫נכנס הדבר כ"כ חזק בתוך כלל ישראל עד שיקח זמן‬ ‫לנתק תיקוני הערובין‪[ ,‬במקום שא"א לתקן דלתות נעולות‪ ,‬ושאר‬ ‫ועוד שמעתי טוענים שלא רוצים ממשלת התורה משום‬ ‫תיקונים שצריך‪ ,‬עי' ביום הראשון תשביתו עמוד קנב]‪ ,‬ויהיו מתנגדים‬ ‫שמפחדים מן הערבים‪ ,‬ויחשבו שיותר טוב‬ ‫גדולים לזה‪ .‬ומ"מ אין למנוע בשביל בעיה זו וכיו"ב‪,‬‬ ‫שהחילונים יטפלו בזה‪ .‬וכל זה גרם להם משום שלא‬ ‫להקים ממשלת התורה‪.‬‬ ‫לומדים בתורה דיני הנכרים ודיני מלחמה‪ ,‬וחושבים שאנו‬ ‫וזה פשוט שמלאכת הוצאה לא פחות חמור משאר חילול‬ ‫צריכים כעת להתנהג כמו בחו"ל שלא לקחו רובה ביד‬ ‫שבת‪ ,‬כמ"ש (יחזקאל‪ ,‬כ‪ ,‬יג)‪ַ :‬ו ַ ּי ְמרוּ ִב֨י ֵ ֽבית ִישְׂ ָר ֵא֜ל ַ ּב ִּמ ְד ָ ּב֗ר‬ ‫אלא אם בא גוי להרוג ברחו או נהרגו‪ ,‬או בקשו גוי אחר‬ ‫ְ ּב ֻח ּקוֹ ַת֨י לֹא ָה ָל֜כוּ ְו ֶאת ִמ ׁ ְש ּ ָפ ַט֣י ָמ ָא֗סוּ ֲא ׁ ֶשר֩ ַי ֲעשֶׂ ֨ה א ָֹת֤ם ָ ֽה ָא ָדם֙‬ ‫לעזרה אם היה אפשרות כזה‪ .‬ולא מבינים שעכשיו נשתנה‬ ‫יה֛ם‬ ‫פ ְ֨ך ֲח ָמ ִת֧י ֲע ֵל ֶ‬ ‫א֑ד ָוא ַֹמ֞ר ִל ׁ ְש ּ ֹ‬ ‫ָו ַח֣י ָ ּב ֶה֔ם ְו ֶאת ׁ ַש ְ ּבת ַֹת֖י ִח ְ ּלל֣וּ ְמ ֹ‬ ‫המצב‪ ,‬ואם גוי בא להרוג אז הורגים אותו‪[ ,‬גם בחו"ל נוהג‬ ‫(יד) ָו ֶא ֱעשֶׂ ֖ה ְל ַמ ַ֣ען ׁ ְש ִמ֑י ְל ִב ְל ִּת֤י ֵה ֵחל֙ ְל ֵעינֵ ֣י‬ ‫ַ ּב ִּמ ְד ָ ּב֖ר ְל ַכ ּלוֹ ָ ֽתם‪:‬‬ ‫דין הבא להורגך וכו' (סנהדרין דף עב ע"א)‪ ,‬רק במציאות לא היו רגילים‬ ‫יהם"‪.‬‬ ‫ַהגּ וֹ ִי֔ם ֲא ׁ ֶש֥ר הוֹ ֵצ ִ‬ ‫את֖ים ְל ֵעינֵ ֶ ֽ‬ ‫להשתמש בזה]‪ .‬ואם זה אומה שלמה שרוצה לפגוע בכלל‬ ‫ישראל‪ ,‬בין בגשמיות ובין ברוחניות‪ ,‬מגרשים אותם או‬ ‫ּקֹותי ֹלא ָה ָלכּו‪ .‬נסו אותי בעגל וברפידים‬ ‫ופי' רש"י (שם)‪ְּ " :‬ב ֻח ַ‬ ‫הורגים אותם‪ ,‬כמו שמצווים אנו מן הבורא עולם‪ .‬ומי‬ ‫ְו ֶאת ַׁש ְּבת ַֹתי‬ ‫מלקבל את התורה והותירו מן המן‪:‬‬ ‫שמאמין במצות שבת ומצות תפילין ומצות ציצית‪ ,‬צריך‬ ‫ִח ְּללּו‪ .‬יצאו מן העם ללקוט מן"‪ .‬ע"כ‪ .‬וזה מלאכת‬ ‫להאמין ג"כ במצות והורשתם‪ .‬אולם כל זמן שהקב"ה‬ ‫קמ֖וֹ "‪ ,‬ועי'‬ ‫֛יש ִמ ְּמ ֹ‬ ‫"אל ֵי ֵ֥צא ִא ׁ‬ ‫הוצאה‪ ,‬כמו שנא' (שמות‪ ,‬טז‪ ,‬כח) ַ‬ ‫עירובין (סוף פ"ק)‪ ,‬וראשונים (ריש שבת)‪ ,‬וירושלמי (שם)‪.‬‬ ‫מנהיג הדבר שהחילונים יטפלו‪ ,‬זה נקרא הנהגה עליונה‪,‬‬ ‫אולם אין לנו רשות לבא בשיטה שתפקיד זה מוטל על‬ ‫וענין להותיר מן המן לא שייך בזמנינו רק פעם אחת‬ ‫ע ֶ֣צם‬ ‫"כ ִֹחי֙ ְו ֹ‬ ‫החילונים‪ .‬ועוד‪ ,‬אם החילונים מטפלים יאמרו ּ‬ ‫בשנה [ביעור חמץ בערב פסח]‪ ,‬וכולי האי ואולי היו‬ ‫ָי ִד֔י ָע֥שָׂ ה ִל֖י ֶאת ַה ַח ִ֥יל ַה ֶ ּזֽה" (דברים‪ ,‬ח‪ ,‬יז)]*[ ‪ ,‬משא"כ שומרי‬ ‫מקיימים זה כראוי‪ .‬ושני ענינים אלו הם נסיון גדול‬ ‫תורה‪ ,‬מאמינים בה'‪.‬‬ ‫֤אמר ה֙' ֶאל מ ׁ ֶֹש֔ה ִהנְ נִ ֨י ַמ ְמ ִט֥יר‬ ‫"ו ּיֹ ֶ‬ ‫לאדם‪ ,‬כמו שנא' (שמות‪ ,‬טז‪ ,‬ד) ַ‬ ‫ָל ֶכ֛ם ֶל ֶ֖חם ִמן ַה ּ ׁ ָש ָמ ִ֑ים ְו ָי ָצ֨א ָה ָע֤ם ְו ָ ֽל ְקטוּ ֙ דְּ ַבר י֣וֹ ם ְ ּביוֹ מ֔וֹ ְל ַמ ַ֧ען‬ ‫֔יך ִּכ֣י ה֗וּ א ַה ּנ ֵֹת֥ן ְל ָך֛ ּ ֹ‬ ‫כ ַ֖ח ַל ֲעשׂ ֣וֹ ת ָח ִ֑יל ְל ַמ ַ֨ען‬ ‫]*[ והפסוק הבא‪ְ :‬ו ָז ַֽכ ְר ָּת֙ ֶאת ה֣' לֱ ֹא ֶה ָ‬ ‫"ל ַמ ַ֧ען ֲאנַ ֶּס֛נּ וּ ֲה ֵי ֵל ְ֥ך‬ ‫ֲאנַ ֶּס֛נּ וּ ֲה ֵי ֵל ְ֥ך ְ ּבתוֹ ָר ִת֖י ִאם ֽלֹא"‪ .‬וכתב רש"י‪ְ :‬‬ ‫ָה ִק֧ים ֶאת ְ ּב ִרית֛וֹ ֲא ׁ ֶשר נִ ׁ ְש ַ ּב֥ע ַל ֲאב ֶֹת ָ‬ ‫֖יך ַּכ ּי֥וֹ ם ַה ֶ ּזֽה‪:‬‬ ‫ְ ּבתוֹ ָר ִת֖י‪ .‬אם ישמרו מצות התלויות בו‪ ,‬שלא יותירו ממנו ולא‬ ‫טי‬ ‫ ]ג ןמיס[‬ ‫[סימן ג]‬ ‫בדין שאילת שלום לפני המלחמה‬ ‫ועוד יש נ"מ לגבי נשים אם לא השלימו‪ ,‬שבז' אומות‬ ‫הורגים גם הנשים‪ ,‬ובשאר אומות אין הורגים אלא‬ ‫ד' סוגי אומות‬ ‫הזכרים אבל הנשים משאירים אפילו לא קיבלו ז' מצות‪ ,‬עי'‬ ‫חזו"א (סי' קנז ס"ק א סד"ה סוטה וס"ק ב ד"ה ובספרי)‪ ,‬ומשמע שמותר‬ ‫"ר֣ק ַה ָ ּ֠נ ׁ ִשים ְו ַה ַּט֨ף‬ ‫להשאיר אותם‪ ,‬כדכתיב בקרא (דברים‪ ,‬כ‪ ,‬יד) ַ‬ ‫"כי ִת ְק ַר֣ב ֶאל ִע֔יר‬ ‫(יא)‬ ‫ְ‬ ‫כתוב בתורה (דברים‪ ,‬כ‪ ,‬י)‪ֽ ִּ :‬‬ ‫֖יה ְל ׁ ָש ֽלוֹ ם‪:‬‬ ‫֥את ֵא ֶל ָ‬ ‫ך וּ ָפ ְת ָח֖ה ָל֑ך ְו ָה ָי֞ה ָּכל ָה ָע֣ם‬ ‫֑יה ְו ָק ָר ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְל ִה ָ ּל ֵח֖ם ָע ֶל ָ‬ ‫ְו ָה ָיה֙ ִאם ׁ ָשל֣וֹ ם ַּ ֽת ַענְ ֔‬ ‫[א]‬ ‫ב֣ז ָל ְ֑ך"‪ ,‬ועכשיו לגבי‬ ‫כל֩ ֲא ׁ ֶש֨ר ִי ְה ֶי֥ה ָב ִע֛יר ָּכל ׁ ְש ָל ָל ּ֖ה ָּת ֹ‬ ‫ְו ַה ְ ּב ֵה ָמ֜ה ְו ֹ‬ ‫(יב) ְו ִאם לֹ֤א ַת ׁ ְש ִלים֙ ִע ָּמ ְ֔ך‬ ‫ך ָל ַמ֖ס ַו ֲע ָב ֽדוּ ָך‪:‬‬ ‫ַה ִ ּנ ְמ ָצא ָב ּ֗ה ִי ְהי֥וּ ְל ָ ֛‬ ‫שאר אומות בארץ ישראל שלא השלימו שהורגים כל זכר‪,‬‬ ‫֖יך ְ ּב ָי ֶד ָ֑ך‬ ‫(יג) וּ נְ ָתנָ ּ֛ה ה֥' לֱא ֶֹה ָ‬ ‫ֽיה‪:‬‬‫ת ָע ֶל ָ‬ ‫ך ִמ ְל ָח ָמ֑ה ְו ַצ ְר ָּ ֖‬ ‫ְו ָעשְׂ ָת֥ה ִע ְּמ ָ ֖‬ ‫אז הנשים והטף אסור להשאיר אותם בארץ מדין לא ישבו‬ ‫(יד) ַר֣ק ַה ָ ּ֠נ ׁ ִשים ְו ַה ַּט֨ף ְו ַה ְ ּב ֵה ָמ֜ה‬ ‫ית ֶאת ָּכל ְזכוּ ָר ּ֖ה ְל ִפי ָ ֽח ֶרב‪:‬‬ ‫ְו ִה ִּכ ָ ֥‬ ‫בארצך‪ ,‬ומדין והורשתם‪ .‬שכל מה שמותר להשאיר הנשים‪,‬‬ ‫ב֣ז ָל ְ֑ך ְו ָ ֽא ַכ ְל ָּת֙ ֶאת ׁ ְש ַל֣ל א ְֹי ֶב֔יךָ‬ ‫כל֩ ֲא ׁ ֶש֨ר ִי ְה ֶי֥ה ָב ִע֛יר ָּכל ׁ ְש ָל ָל ּ֖ה ָּת ֹ‬ ‫ְו ֹ‬ ‫זה כשדין המלחמה הוא רק מדין מלחמה סתם‪ ,‬שזה לא‬ ‫ק֥ת ִמ ְּמ ָ ֖‬ ‫ך‬ ‫ח ֹ‬‫(טו) ֵּכ֤ן ַּת ֲעשֶׂ ה֙ ְל ָכל ֶה ָ֣ע ִר֔ים ָה ְר ֹ‬ ‫֖יך ָ ֽל ְך‪:‬‬ ‫ֲא ׁ ֶש֥ר נָ ַת֛ן ה֥' לֱא ֶֹה ָ‬ ‫מחייב הריגת נשים‪ .‬אבל כשיש דין מלחמה מצד והורשתם‪,‬‬ ‫(טז) ַר֗ק ֵמ ָע ֵר֤י ָ ֽה ַע ִּמים֙‬ ‫א֑ד ֲא ׁ ֶש֛ר לֹא ֵמ ָע ֵר֥י ַה ֽ ּגוֹ ִים ָה ֵא ֶ ּ֖לה ֵ ֽה ָ ּנה‪:‬‬ ‫ְמ ֹ‬ ‫בודאי יש חובה לגרש ג"כ הנשים‪.‬‬ ‫ך נַ ֲח ָל֑ה לֹ֥א ְת ַח ֶ ּי֖ה ָּכל נְ ׁ ָש ָ ֽמה"‪.‬‬ ‫֔יך נ ֵֹת֥ן ְל ָ ֖‬ ‫ָה ֵא ֶ ּ֔לה ֲא ׁ ֶשר֙ ה֣' לֱא ֶֹה ָ‬ ‫אולם אם הנשים קיבלו ז' מצות והורגים הזכרים משום‬ ‫הנה כאן כתובים שני סוגי אומות‪( :‬א) ז' אומות בארץ‬ ‫שלא קיבלו מס ועבדות‪ ,‬אז משאירים הנשים‪ ,‬שהרי‬ ‫ישראל‪( .‬ב) שאר האומות חוץ לארץ ישראל‪.‬‬ ‫עכשיו מדין מלחמה יוצאים בהריגת הזכרים‪ ,‬ומדין‬ ‫אולם יש עוד שני סוגים‪( :‬א) שאר אומות בארץ ישראל‪( .‬ב)‬ ‫והורשתם סגי בקבלת מצות‪ .‬ויש לעיין אם הנשים צריכות‬ ‫ז' אומות בחו"ל‪.‬‬ ‫לקבל עכשיו מס ועבדות‪ ,‬או מותר להשאירם בלי זה‪.‬‬ ‫ולכאורה זה עושים בע"כ‪ ,‬שמשמעות הפסוק שאם לא‬ ‫ואם אנו דנים על שאר האומות בארץ ישראל‪ ,‬זה פשוט‬ ‫קיבלו מס ועבדות שהורגים הזכרים‪ ,‬משום שאין לנו שליטה‬ ‫שהחומרה שנותנים עליהם בחו"ל נותנים ג"כ בארץ‬ ‫ממושכת על הזכרים כשלא קיבלו וממילא הורגים אותם‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬כגון הריגת כל זכר אם לא השלימו‪ ,‬וכן מס ועבדות‬ ‫שלפי שעה יש לנו שליטה‪ ,‬אבל על הנשים יש לנו שליטה‬ ‫אם השלימו‪.‬‬ ‫ב֣ז ָל ְ֑ך"‪ ,‬וכל זה‬ ‫"ת ֹ‬ ‫ממושכת‪ ,‬ומשום זה כתוב (שם) לשון ָּ‬ ‫אולם לגבי הקולות לשאר האומות בחו"ל צריך לדון אם‬ ‫כשמקיימים השליטה‪ ,‬אבל אסור להשאירם בלי שליטה‬ ‫הם שייכים גם בארץ ישראל‪.‬‬ ‫עליהם‪ .‬וכן הטף יגדלו ואח"כ ימרדו‪ ,‬ע"כ צריכים לחנכם‬ ‫מקטנותם להיות נכנעים לישראל‪.‬‬ ‫מי צריך לקבל ז' מצוות‬ ‫קבלת ז' מצוות מדין השלמה‬ ‫או דין אחר‬ ‫הנה לענין אם צריכים לקבל ז' מצות‪ ,‬יש‬ ‫בזה שתי דעות‪ ,‬דעת הרמב"ם (הלכות מלכים‪ ,‬ו)‬ ‫שבין ז' אומות ובין שאר אומות בחו"ל‬ ‫[ב]‬ ‫[ג]‬ ‫צריכים לקבל ז' מצות‪ ,‬שזה מתנאי ההשלמה‪ .‬ואם לא‬ ‫אולם יש לחקור‪ ,‬אם קבלת ז' מצות הוא‬ ‫קיבלו‪ ,‬דינם כדין לא השלימו‪ ,‬ודנין כדין הפרשה כל אחד‬ ‫מתנאי ההשלמה‪ ,‬או רק מצד חיוב גירוש‪.‬‬ ‫לפי מה שהוא‪.‬‬ ‫ויש נ"מ בזה‪ ,‬האם כבר בתחילת ההשלמה‬ ‫כשתובעים מס ועבדות צריך ג"כ לדבר על ז' מצות‪ .‬או‬ ‫ודעת הראב"ד (שם) והרמב"ן (בחומש שם) שלאומות בחו"ל סגי‬ ‫שבשעת ההשלמה מדברים רק על מס ועבדות‪ ,‬ואח"כ‬ ‫במס ועבדות ואי"צ קבלת ז' מצות‪ .‬ולפי דבריהם צריך‬ ‫מדברים על קבלת מצות‪ .‬ומי שאינו מקבל‪ ,‬הורגים אותו‬ ‫לדון מה לגבי קבלת ז' מצות לשאר אומות בארץ ישראל‪.‬‬ ‫מדין בן נח שעבר על ז' מצות‪ ,‬או מגרשים אותו מדין‬ ‫והנה זה פשוט שבארץ ישראל כל אחד צריך לקבל ז' מצות‪,‬‬ ‫והורשתם‪ ,‬או מדין לא ישבו בארצכם‪.‬‬ ‫ובלי זה יש דין של לא ישבו בארצך‪ ,‬או עכ"פ דין של‬ ‫ונראה שזה תלוי בשני הביאורים ברמב"ן (דברים‪ ,‬כ‪ ,‬י) וז"ל‬ ‫והורשתם‪ ,‬וכבר הארכנו בזה (סי' א ס"ק ד)‪ .‬כי זה לא מדין‬ ‫בא"ד‪" :‬נראה שיש הפרש עוד בשאלת השלום‪,‬‬ ‫האומה רק מדין הארץ‪ ,‬וממילא בזה דינם כז' אומות‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ ]ג ןמיס[‬ ‫מה֙ ְל ַמס ע ֵֹב֔ד ַע֖ד ַה ּי֥וֹ ם‬ ‫ימ֑ם ַו ַ ּי ֲע ֵל֤ם ׁ ְשלֹ ֹ‬ ‫ָי ְכל֛וּ ְ ּבנֵ ֥י ִישְׂ ָר ֵא֖ל ְל ַ ֽה ֲח ִר ָ‬ ‫שבערים הרחוקות נשאל להם לשלום ושיהיו לנו למס‬ ‫ַה ֶ ּזֽה"‪ .‬פסוק זה הביא ג"כ הרמב"ם (שם)‪.‬‬ ‫ויעבדונו‪ ,‬אבל בערי (הערים) [העמים] האלה נשאל להם‬ ‫לשלום ומיסים ועבדות על מנת שיקבלו עליהם שלא לעבוד‬ ‫לכאורה אלו השלימו רק אחרי כמה וכמה‬ ‫ועכשיו‬ ‫ע"ז‪ ,‬ולא הזכיר הכתוב זה בפרשה הזאת‪ ,‬שכבר נאסר לנו‬ ‫מלחמות‪ ,‬וא"כ לפי התוס' למה קיבלו אותם‪.‬‬ ‫ך ּ ֶפן ַי ֲח ִט֥יאוּ א ְֹת ָ ֖‬ ‫ך ִל֑י ִּכ֤י‬ ‫בעובדי ע"ז [שמות‪ ,‬כג‪ ,‬לג] 'לֹ֤א ֵי ׁ ְשבוּ ֙ ְ ּב ַא ְר ְצ ָ ֔‬ ‫ויש לומר שרק הדור הראשון שלא הסכימו מתחילה‬ ‫יה֔ם'‪ .‬ויתכן שלא נצטרך להודיע להם רק השלום‬ ‫בד֙ ֶאת ֱאלֹ ֵ֣ה ֶ‬ ‫ַת ֲע ֹ‬ ‫להשלים א"א להשלים איתם עוד‪ ,‬שכבר הוחזקו‬ ‫והמסים והשעבוד‪ ,‬ואחר שיהיו משועבדים לנו נגיד להם שאנו‬ ‫שאין רצונם להשלים‪ ,‬אבל בדור הבא דנים כתחילה‪.‬‬ ‫עושים משפטים בע"ז ובעובדיה בין יחיד בין רבים"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ובחזו"א (יו"ד סי' קנז ס"ק ד) נקט בדעת הרמב"ן כצד הראשון‪,‬‬ ‫וברמב"ן בפסוק שלאחר זה הסתפק אם מיאנו מתחילה‬ ‫רק כתב שדעת תוס' (גיטין דף מו ע"א) כצד השני‪.‬‬ ‫ואח"כ קיבלו‪ ,‬אם מהני או לא‪ .‬שבביאור א'‬ ‫כתב הטעם שהגבעונים הוצרכו להערים‪ ,‬ולא סמכו על‬ ‫וענין קבלת מצות‪ ,‬כתב הרמב"ן (שם) וז"ל‪" :‬וכן מה שנאמר‬ ‫אפשרות שלום‪ .‬משום שלא ידעו שאפשר להשלים‪ ,‬וכן רצו‬ ‫כל֙‬ ‫'ל ַמ ַ֗ען ֲא ׁ ֶש֨ר ֽלֹא ְי ַל ְּמד֤וּ ֶא ְת ֶכם֙ ַל ֲעשׂ ֔וֹ ת ְּכ ֹ‬ ‫כאן [פסוק יח] ְ‬ ‫להרויח שלא לקבל מס‪ .‬ועוד תירץ שמקודם מיאנו ושוב‬ ‫ּֽתוֹ ֲעב ָֹת֔ם' ואמרו בספרי [שופטים‪ ,‬רב]‪ ,‬הא אם עשו תשובה אינן‬ ‫באמת אין יכולים להשלים‪.‬‬ ‫נהרגים‪ ,‬בשבעת עממים הוא‪ ,‬והתשובה הוא שיקבלו עליהם‬ ‫שבע מצות שנצטוו בני נח‪ ,‬לא שיתגיירו להיותם גרי צדק"‪.‬‬ ‫ושואל החזו"א (יו"ד סי' קנז ס"ק ב ד"ה ברמב"ן) מה הצד לומר‬ ‫עכ"ל‪ .‬וכ"כ בחזו"א (יו"ד סי' קנז ס"ק א)‪.‬‬ ‫שג"כ אחר שהתחילו במלחמה יכולים לחזור‪,‬‬ ‫דא"כ איך מפרשים הדין דאם כנענים מחוץ לארץ ישראל‬ ‫עשו תשובה מקבלים‪ ,‬הרי אפילו כנענים בארץ ישראל‬ ‫יכולים לחזור‪.‬‬ ‫מתי אפשר לגוים לחזור‬ ‫ואולי אפשר לומר שלביאור זה מפרשים שאחר שהתחילו‬ ‫בתשובה‬ ‫[ד]‬ ‫במלחמה איתם שוב אין יכולים לחזור‪ ,‬וכל מה‬ ‫סוטה (דף לה ע"ב)‪ :‬אם חוזרים בתשובה מקבלין‬ ‫שהרמב"ן מסתפק‪ ,‬זה כשהתחילו באופן כללי מלחמות‬ ‫אותן‪ ,‬איירי בז' אומות שחוץ לגבולם‪.‬‬ ‫בארץ ישראל ולא איתם והם מיאנו שאז יכולים לחזור‪.‬‬ ‫ומשמע שבז' אומות לא מהני תשובה‪.‬‬ ‫ובזה אפשר ליישב ג"כ הרמב"ם שס"ל (הל' מלכים‪ ,‬ו) שגם אם‬ ‫עי' תוס' (שם‪ ,‬ד"ה לרבות) שהקשה איך קיבלו את רחב‪ ,‬הרי‬ ‫מיאנו מתחילה יכולים לחזור‪ ,‬וא"כ קשה מתי יש‬ ‫היא היתה מהכנענים שבתוכה‪ .‬ותירץ‪ ,‬שלפני‬ ‫נ"מ בין ז' אומות בחו"ל וז' אומות בארץ ישראל‪ .‬דלפי‬ ‫שהתחילו במלחמה‪ ,‬מקבלים ג"כ ז' אומות שבתוך ארץ‬ ‫מש"כ אפשר לומר שמודה הרמב"ם שאחר שהתחילו‬ ‫ישראל‪ .‬אולם אחר שהתחילו במלחמה‪ ,‬לדעת ר"ש‬ ‫במלחמה איתם אין יכולים לחזור בז' אומות בארץ ישראל‪.‬‬ ‫מקבלים מז' אומות שחוץ לגבול‪ ,‬ולדעת ר"י לא מקבלים‬ ‫כלל אפילו ז' אומות חוץ לגבול‪.‬‬ ‫הנה הרמב"ן בתורה (דברים‪ ,‬כ‪ ,‬י) הוכיח ג"כ שגם בז' אומות‬ ‫גדר מס ועבדות‬ ‫פותחים לשלום‪ .‬והוכיח ג"כ מיהושע (יא‪ ,‬יט) " ֽלֹא ָה ְי ָת֣ה‬ ‫[ה]‬ ‫צריך לקבל שניהם‪ ,‬ואם קיבלו רק מס ולא‬ ‫֙ימה֙ ֶאל ְ ּבנֵ ֣י ִישְׂ ָר ֵא֔ל ִ ּב ְל ִּת֥י ַה ִחוִּ ֖י י ׁ ְֹש ֵב֣י ִג ְבע֑וֹ ן ֶאת‬ ‫ִע֗יר ֲא ׁ ֶש֤ר ִה ׁ ְש ִל ָ‬ ‫עבדות‪ ,‬או רק עבדות בלי מס‪ ,‬אין מקבלין‬ ‫כ֖ל ָל ְקח֥וּ ַב ִּמ ְל ָח ָ ֽמה‪( :‬כ) ִּכ֣י ֵמ ֵא֣ת ה֣'׀ ָה ְי ָת֡ה ְל ַח ֵ ּז֣ק ֶאת ִל ָ ּבם֩‬ ‫ַה ּ ֹ‬ ‫אותם‪ .‬עי' ספרי (דברים‪ ,‬פרשת שופטים‪ ,‬פיסקא ר)‪,‬‬ ‫ימ֔ם‪ ."...‬ומדייק מזה‬ ‫ִל ְק ַר֨את ַה ִּמ ְל ָח ָמ֤ה ֶאת ִישְׂ ָר ֵאל֙ ְל ַמ ַ֣ען ַ ֽה ֲח ִר ָ‬ ‫הובא ברמב"ם (הל' מלכים‪ ,‬ו‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫שאילו השלימו היו מקבלים אותם‪ .‬וכך מדייק הרמב"ם‬ ‫(הל' מלכים‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫ומהו מס ומהו עבדות‪ ,‬לכאורה יש כאן שני פרושים‪.‬‬ ‫הנה מפסוק זה אפשר עדיין לומר כתירוץ התוס' שאיירי‬ ‫דעת הרמב"ם (הל' מלכים‪ ,‬ו‪ ,‬א) דמס הינו כסף ועבודת‬ ‫אילו השלימו לפני שהתחילו במלחמה ואז היו‬ ‫המלך בגופם וממונם‪ .‬ועבדות שיהיו נבזים ושפלים למטה‬ ‫מקבלין אותן‪.‬‬ ‫ולא ירימו ראש בישראל‪ ,‬אלא יהיו כבושים תחת ידם ולא‬ ‫ודעת הרמב"ן (דברים‪,‬‬ ‫יתמנו על ישראל לשום דבר בעולם‪.‬‬ ‫אולם הרמב"ן הוסיף עוד ראייה משלמה (מלכים־א‪ ,‬ט‪ ,‬טו)‪ְ :‬ו ֶז֨ה‬ ‫כ‪ ,‬יא) שמס הוא שיעלה מלך ישראל או סנהדרין מס לבנות‬ ‫מ֗ה ִל ְבנוֹ ת֩ ֶאת ֵ ּב֨ית ה֤'‬ ‫לה׀ ַה ֶּמ ֶ֣ל ְך ׁ ְשלֹ ֹ‬ ‫שר ֶה ֱע ָ ֣‬ ‫ְד ַבר ַה ַּמ֜ס ֲא ׁ ֶ ֽ‬ ‫בית המלך וערי מסכנות אשר לו‪ ,‬וכן לבנין בית ה'‪.‬‬ ‫(כ) ָּכל ָה ָ֠עם‬ ‫ְו ֶאת ֵ ּביתוֹ ֙ ְו ֶאת ַה ִּמ ּל֔וֹ א ְו ֵא֖ת חוֹ ַמ֣ת ְירוּ ׁ ָש ִָל֑ם וגו'‪:‬‬ ‫והשיעבוד הוא‪ ,‬שיוכל כל איש מישראל ליקח מהם לחטוב‬ ‫ַהנּ וֹ ָת֨ר ִמן ָה ֱאמ ִֹר֜י ַה ִח ִּת֤י ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי֙ ַה ִחוִּ ֣י ְו ַה ְיבוּ ִס֔י ֲא ׁ ֶש֛ר ֽלֹא ִמ ְ ּבנֵ ֥י‬ ‫עציו ולשאוב מימיו ונותן לו שכר הראוי‪.‬‬ ‫יהם֙ ָ ּב ָא ֶ֔רץ ֲא ׁ ֶש֧ר ֽלֹא‬‫יה֗ם ֲא ׁ ֶש֨ר נ ְֹתר֤וּ ַא ֲח ֵר ֶ‬ ‫(כא) ְ ּבנֵ ֶ‬ ‫ִישְׂ ָר ֵא֖ל ֵ ֽה ָּמה‪:‬‬ ‫אכ‬ ‫ ]ד ןמיס[‬ ‫[סימן ד]‬ ‫מצוות שנוהגות לפני ביאת המשיח‬ ‫בכה וזה בכה‪ .‬וכן יש לבדוק אולי בציבור אחר נמצא מי‬ ‫ָ‬ ‫"ו ָ ֽא ַה ְב ָּת֥ ְל ֵר ֲע ָ ֖‬ ‫ך ָּכמ֑וֹ ך" (ויקרא‪ ,‬יט‪ ,‬יח)‬ ‫שמקיים המצוה‪ ,‬וע"י מצות ְ‬ ‫הקדמה לסימן‪ ,‬ביסוד של חידוש‬ ‫אפשר לזכות לזה‪ ,‬כמ"ש האור החיים הק' (שמות‪ ,‬לט‪ ,‬לב)‬ ‫"ו ַאף ַ ּגם ֹז֠את‬ ‫עי' במשך חכמה (ויקרא‪ ,‬כו‪ ,‬מד‪ ,‬פר' בחוקתי) על הפסוק ְ‬ ‫עי"ש]*[ ‪.‬‬ ‫יה֗ם ֽלֹא ְמ ַא ְס ִּת֤ים ְו ֽלֹא ְג ַע ְל ִּתים֙ ְל ַכ ּל ָֹת֔ם‬ ‫א ְי ֵב ֶ‬ ‫ִ ּ ֽב ְהיוֹ ָת֞ם ְ ּב ֶא ֶ֣רץ ֽ ֹ‬ ‫יהם"‪ ,‬שכתב יסוד גדול בהנהגת‬ ‫ית֖י ִא ָּת֑ם ִּכ֛י ֲאנִ ֥י ה֖' לֱא ֵֹה ֶ ֽ‬ ‫ְל ָה ֵפ֥ר ְ ּב ִר ִ‬ ‫חידוש בתורה ומצוות‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬שטבע האדם שצריך תמיד לחדש דברים‬ ‫והנהגות חדשות‪ ,‬ואם אין נותנים לו אפשרות זו‪ ,‬אז משתמש‬ ‫ויסוד של חידוש הוא אפילו במצות שנוהגים תמיד‪ ,‬כמו‬ ‫בתכונה זו כדי להרוס התורה ולחפש דרכים זרים‪ ,‬וזה‬ ‫שאמרו חז"ל בכל יום יהיו בעינך כחדשים]**[ ‪.‬‬ ‫החידוש שלו‪ .‬ואחר שנתקלקלו חוזרים בתשובה‪ ,‬כי עכשיו‬ ‫תורה‬ ‫זה החידוש‪ .‬ואם מסכימים לחדש חידושים בתוך התורה‪,‬‬ ‫"'א ׁ ֶש֨ר ָאנ ִֹכ֧י ְמ ַצוְּ ָ ֛‬ ‫ך‬ ‫וכן לענין התורה‪ ,‬כמ"ש רש"י (דברים‪ ,‬ו‪ ,‬ו)‪ֲ :‬‬ ‫וכן לחלוק על הראשונים בדרך התורה‪ ,‬אז נשמרים‬ ‫ַה ּי֖וֹ ם'‪ ,‬לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה‪,‬‬ ‫מקילקול‪ ,‬שאז משתמשין בתכונה זו לחדש חידושים כדי‬ ‫אלא כחדשה שהכל רצים לקראתה‪ .‬דיוטגמא ‪ -‬מצות המלך‬ ‫לשמור התורה‪ .‬אולם בחו"ל קשה לחדש חידושים‪ ,‬ומשו"ה‬ ‫הבאה במכתב"‪.‬‬ ‫היו תמיד קילקולים‪ ,‬כיון שבתורה עצמה לא יכלו לחדש‪,‬‬ ‫לכן חידשו לעבור על התורה‪ .‬אולם בארץ ישראל יש יותר‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫אפשרות לחדש בתורה ומצות‪ ,‬וממילא אין משתמשים‬ ‫"ו ָה ָי֞ה‬ ‫וכן לענין ארץ ישראל‪ ,‬עי' רש"י על הפסוק (שמות‪ ,‬יג‪ ,‬יא) ְ‬ ‫בתכונה זו להרוס התורה‪ .‬עי"ש באריכות כי קיצרתי‪.‬‬ ‫ך ְו ַ ֽל ֲאב ֶֹת ָ‬ ‫֑יך וּ נְ ָתנָ ּ֖ה‬ ‫ִּ ֽכי ְי ִ ֽב ֲא ָך֤ ה֙' ֶאל ֶא ֶ֣רץ ַ ֽה ְּכנַ ֲענִ ֔י ַּכ ֲא ׁ ֶש֛ר נִ ׁ ְש ַ ּב֥ע ְל ָ ֖‬ ‫ויוצא לפי"ז שמי שרוצה שתלמידיו יהיו שומרי תורה‬ ‫ָ ֽל ְך"‪ .‬ופי'‪" :‬תהא בעיניך כאילו נתנה לך בו ביום‪ ,‬ואל תהיה‬ ‫ומצות‪ ,‬ידרבן אותם לחפש בתורה דברים חדשים‬ ‫וכמ"ש ברש"י‬ ‫בעיניך כירושת אבות"‪ .‬כי זה עיקר החיות‪.‬‬ ‫ומצות שלא היו יכולים לקיים עד עכשו‪ ,‬או שסמכו על איזה‬ ‫אש֖ית ָ ּב ָר֣א‪ ,‬אמר רבי יצחק‪:‬‬ ‫"ב ֵר ׁ ִ‬ ‫הראשון בתורה (בראשית‪ ,‬א‪ ,‬א)‪ּ ְ :‬‬ ‫שיטת יחידאי לפטור עצמם מהמצוה‪ ,‬ועכשו רואים שמ"מ‬ ‫ח ֶ֧ד ׁש ַה ֶ ּז֛ה ָל ֶכ֖ם' (שמות‪,‬‬ ‫מ'ה ֹ‬‫לא היה צריך להתחיל את התורה אלא ַ‬ ‫צריך לקיימו‪ ,‬וזה יתן מרץ גדול‪ ,‬וזה ישמור אותם שיהיו‬ ‫תמיד שומרי תורה ומצות ועוסקים בתורה לשמה‪.‬‬ ‫]*[ וז"ל‪ :‬ויעשו בני ישראל וגו'‪ .‬והגם שלא עשה אלא בצלאל וחכמי לב‪,‬‬ ‫שלוחו של אדם כמותו וכאילו כל ישראל עשו‪ ,‬והגם שלא מצינו שעשה בצלאל‬ ‫ואין זה שייכות עם מה שהחת"ס ז"ל אמר במליצה "חדש‬ ‫אלא במאמר ה' ולא הם שלחוהו‪ ,‬אף על פי כן הרי הסכימו עליו‪.‬‬ ‫אסור מן התורה"‪ .‬שזה איירי לשנות מנהג שהוא‬ ‫עוד נראה כי כאן עשה הכתוב מחברת הכללות בקיום התורה והראה כי‬ ‫כהלכה‪ ,‬אז הקפיד שלא לשנותו‪ ,‬אבל בודאי ובודאי אם יש‬ ‫בני ישראל יזכו זה לזה והתורה נתנה להתקיים בכללות ישראל כל אחד יעשה‬ ‫מצוה שבא כעת אפשרות קיומו עכשיו‪ ,‬היה הוא בעצמו‬ ‫היכולת שבידו ויזכו זה לזה‪ .‬ואולי כי לזה רמז באומרו (ויקרא יט‪ ,‬יח) ְ'ו ָ ֽא ַה ְב ָּת֥ ְל ֵר ֲע ָ ֖‬ ‫ך‬ ‫ָּכמ֑וֹ ָך'‪ ,‬פירוש לצד שהוא כמותך כי בשלומו ייטיב לך ובאמצעותו אתה משלים‬ ‫רודף אחריו בלי שום ספק‪.‬‬ ‫שלימותך ואם כן אינו אחר אלא אתה עצמך וכאחד מחלקיך‪ ,‬ובזה מצאנו נחת‬ ‫ובס"ד נביא (להלן) כמה דוגמאות למצוות ששייך לקיים‬ ‫רוח כי ה' צוה תרי"ג מצות ומן הנמנע שימצא אדם אחד שישנו בקיום כולם וזה‬ ‫לך האות כהן ולוי וישראל ונשים‪ ,‬יש מצות עשה בכהנים שאין מציאות לישראל‬ ‫כעת‪.‬‬ ‫לעשותם‪ ,‬ויש מצות לישראל שאינם בכהנים‪ ,‬וכן בלוים‪ ,‬וכן בנשים‪ ,‬ומה מציאות‬ ‫יש ליחיד לקיימם להשלים תיקון לרמ"ח איבריו ושס"ה גידיו אשר יכוונו להם‪,‬‬ ‫אלא ודאי שתתקיים התורה במחברת הכללות ויזכו זה מזה‪ ,‬והוא מה שאמר‬ ‫לחפש מה אפשר לקיים‬ ‫הכתוב כאן ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' כינה לכולם יחד מעשה כולם‬ ‫וצריך לעורר כלל ישראל שיבדקו בכל פסוק ופסוק בתורה‪,‬‬ ‫הגם שמהם הביאו הנדבה מהם עשו מלאכה יאמר על כללותם שעשו הכל‪ ,‬וסמך‬ ‫וכן כל גמרא וגמרא בבלי וירושלמי וכו'‪ ,‬אם יש‬ ‫מאמר זה למלאכת הבגדים אשר עשאום יחידים מישראל‪ ,‬להעירך כי על פרט זה‬ ‫מצוה שכבר הגיע אפשרות קיומו‪ ,‬או שכבר הגיע הזמן כבר‬ ‫יאמר שעשאוהו בני ישראל באין הבדל‪ ,‬ומעתה כל אחד מישראל הביא כל הי"ג‬ ‫מינים שבנדבה ועשה כל המלאכות האמורות‪ :‬עכ"ל האוה"ח הק'‪.‬‬ ‫מזמן רק שהיה טעות בהלכה‪ ,‬וע"י גילוי אור התורה‬ ‫"א ׁ ֶשר‬ ‫]**[ ז"ל פסיקתא זוטרתא (לקח טוב‪ ,‬דברים‪ ,‬פרשת ואתחנן‪ ,‬דף יא ע"א‪ ,‬ד"ה והיו)‪ֲ :‬‬ ‫שנתגלה בדורינו אפשר לגלות הטעות‪ .‬ואז צריך להשתדל‬ ‫ָאנ ִֹכ֥י ְמ ַצוְּ ָך֖ ַה ּי֑וֹ ם‪ .‬שיהו בכל יום ויום כמו חדשים בעיניך‪ ,‬כאלו קבלתם היום‬ ‫לקיימו‪ ,‬ולא לנצל האמונה בביאת המשיח כדי לפטור מזה‪.‬‬ ‫מהר סיני"‪:‬‬ ‫ולא מספיק אדם אחד לזה‪ ,‬אלא צריך הרבה בנ"א לזה‪ ,‬זה‬ ‫בכ‬ ‫ ]ד ןמיס[‬ ‫הישנות‪ ,‬כי אז שוב כל הפסח הוא מלומדה‪ ,‬אלא צריך‬ ‫יב‪ ,‬ב)‪ ,‬שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל‪ .‬ומה טעם פתח‬ ‫לחיות בחיות כסדר‪ ,‬במחשבות חדשות לחדש ולהתחדש‬ ‫'כ ַ֣ח ַמ ֲ֭עשָׂ יו ִה ִ ּג֣יד ְל ַע ּמ֑וֹ ָל ֵת֥ת ָל ֶ֝ה֗ם‬ ‫בבראשית‪ ,‬משום (תהלים קיא‪ ,‬ו) ּ ֹ‬ ‫בחידושים חדשים‪.‬‬ ‫נַ ֲח ַל֥ת גּ וֹ ִ ֽים'‪ ,‬שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם‪,‬‬ ‫שכבשתם ארצות שבעה גוים‪ ,‬הם אומרים להם כל הארץ של‬ ‫ועי' אור החיים הקדוש על הפסוק (במדבר‪ ,‬כג‪ ,‬כב) "א מוֹ ִצ ָ‬ ‫יא֣ם‬ ‫הקדוש ברוך הוא היא‪ ,‬הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪,‬‬ ‫ִמ ִּמ ְצ ָ ֑ר ִים"‪ ,‬שבכל שנה יש התחדשות הגאולה‪ .‬וז"ל‪:‬‬ ‫ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫"אמר 'מוציאם' ולא 'הוציאם'‪ ,‬הגם שרז"ל אמרו (ברכות‪ ,‬דף לח ע"א)‬ ‫והכוונה שהכל הולך אחר ההתחלה‪ ,‬ומצוה ראשונה היא‬ ‫דאפיק משמע‪ ,‬והוכיחו מכאן‪ ,‬אף על פי כן יותר משמע לשון‬ ‫לחדש בכל חודש מחדש את החודש‪ ,‬וזה מלמד שהכל צריך‬ ‫ונראה על דרך אומרם ז"ל‬ ‫עבר אם היה אומר 'הוציאם'‪.‬‬ ‫אלא שהיה כאן חשבון יותר‬ ‫להיות בצורה של חידוש‪.‬‬ ‫(פסחים‪ ,‬דף קטז ע"ב) 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו‬ ‫חשוב‪ ,‬להתחיל התורה ביסוד מצות כיבוש ארץ ישראל‪,‬‬ ‫הוא יצא ממצרים'‪ ,‬על־כן אמרו יודעי פנימיות התורה כי כל ליל‬ ‫שע"י שהגוים טוענים ליסטים‪ ,‬ובנ"י משיבים שהארץ‬ ‫פסח מתבררים כוחות הקדושה מהקליפה‪ ,‬ונוספים בעם בני‬ ‫שייכת להקב"ה והוא נתן לנו הארץ‪ ,‬בזה מתגלה שהקב"ה‬ ‫ישראל והיא הבחינה עצמה של יציאת מצרים‪ .‬והוא אומרו‬ ‫ברא העולם והוא שליט עליה‪ .‬וגם זה חידוש גדול של שינוי‬ ‫'לא מוציאם'‪ ,‬כי לא יציאה ראשונה לבד‪ ,‬אלא בכל שנה ושנה‬ ‫בעלות של ארץ ישראל מגוים לישראל‪ ,‬ושינוי הנהגה של‬ ‫מוציאם כנזכר‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ישראל ממדבר לישוב ארץ ישראל‪ .‬והכל במילת בראשית‬ ‫כונתו נראה ע"י מצות תשביתו‪ ,‬ואכילת מצה ומרור‪,‬‬ ‫שמורה על החידוש של חידוש הבריאה‪ ,‬וכיון שהכל הולך‬ ‫וסיפור יציאת מצרים‪.‬‬ ‫אחר התחלה שהוא חידוש הראשון‪ ,‬ממילא כל ההמשך הוא‬ ‫להמשיך לחדש חידושים חדשים‪.‬‬ ‫וכן הגאולה העתידה תבוא בזכות מצות תשביתו‪ ,‬עי' תיקוני‬ ‫"כ֛י י֥וֹ ם נָ ָק֖ם‬ ‫זוהר (תיקון כא‪ ,‬דף נא ע"א) על הפסוק (ישעיהו‪ ,‬סג‪ ,‬ד) ִּ‬ ‫נטילת ידים בבוקר‬ ‫'ח ַלק ִל ָ ּבם' (הושע‪ ,‬י‪ ,‬ב)‪,‬‬ ‫"ו ָדא ִאיהוּ ָ‬ ‫ְ ּב ִל ִ ּב֑י וּ ׁ ְשנַ ֥ת ְ ּגאוּ ַל֖י ָ ּ ֽב ָאה"‪ .‬וז"ל‪ְ :‬‬ ‫וכן בבוקר נוטלים ידים משום שהאדם נעשה כבריה חדשה‪,‬‬ ‫וּמאן ָח ַלק ִל ָ ּבם‪ ,‬שְׂ אוֹ ר ְו ָח ֵמץ דְּ ִאינוּ ן ִע ֶרב ַרב‪ ,‬וכו'‪ ,‬דַּ ֲע ַל ְייהוּ‬ ‫ָ‬ ‫"ח ָד ׁ ִשים֙‬ ‫עי' מ"ב (סי' ד ס"ק א) על שם הפסוק (איכה‪ ,‬ג‪ ,‬כג) ֲ‬ ‫יכם'‬ ‫אשוֹ ן ַּת ׁ ְש ִ ּביתוּ שְׂ אֹר ִמ ָ ּב ֵּת ֶ‬ ‫'א ְך ַ ּב ּיוֹ ם ָה ִר ׁ‬ ‫ִא ְּת ַמר (שמות‪ ,‬יב‪ ,‬טו) ַ‬ ‫ַל ְ ּב ָק ִר֔ים ַר ָ ּב֖ה ֱאמוּ נָ ֶ ֽת ָך"‪ .‬כי בלי חידוש אין חיות‪ ,‬ולא זוכים‬ ‫וכו'‪ .‬וּ ְב ִגין ָּדא 'אוֹ ר ְל ַא ְר ָ ּב ָעה ָעשָׂ ר ּבוֹ ְד ִקין ֶאת ֶה ָח ֵמץ ְלאוֹ ר ַה ֵ ּנר'‬ ‫לאמונה רק ע"י חידוש‪.‬‬ ‫יתא וּ ִפ ּקוּ ַד ָ ּיא‪ְ ,‬ד ִא ְּת ַמר ְ ּבהוֹ ן‬ ‫יהי אוֹ ַר ְי ָ‬ ‫(ריש פסחים)‪ְ ,‬ו ָדא אוֹ ר ַה ֵ ּנר דְּ ִא ִ‬ ‫'כי נֵ ר ִמ ְצ ָוה ְותוֹ ָרה אוֹ ר'‪ ,‬נֵ ר ְ ּב ִל ָ ּבא‪ ,‬אוֹ ר ְ ּב ַע ְיינִ ין‪ ,‬דְּ ִאיהוּ‬ ‫(משלי‪ ,‬ו‪ ,‬כג) ִּ‬ ‫ברכת שהחיינו‬ ‫אוֹ ר ַה ֵ ּנר‪ּ ִ ,‬ב ְד ִחילוּ וּ ְר ִחימוּ ְ ּבי''ה‪ִ ,‬מ ְת ַע ְ ּב ִרין ֲח ׁשוֹ ָכא ְו ַק ְדרוּ ָתא‬ ‫וכן אין מברכין שהחיינו אלא על פרי חדש‪ ,‬על כלים חדשים‪,‬‬ ‫'כי יוֹ ם נָ ָקם ְ ּב ִל ִ ּבי'"]*[ ‪ .‬עי"ש‪.‬‬ ‫ִמ ַ ּנ ְייהוּ ‪ ,‬וּ ְב ִגין ָּדא ִּ‬ ‫ועל מצוה חדשה‪ ,‬כי החידוש הוא החיות ובלי חידוש‬ ‫וכן הגאולה העתידה הוא בצורת חיות חידוש‪ ,‬כמו‬ ‫אין חיות‪ ,‬ולכן כשהשיג כלי חדש מברך על החיות‪.‬‬ ‫"ו ַל ְ ּל ָבנָ ה ָא ַמר‬ ‫שמברכים בברכת החדש (סנהדרין‪ ,‬דף מב ע"א) ְ‬ ‫פסח והגאולה‬ ‫ׁ ֶש ִּת ְת ַחדֵּ ׁש‪ֲ ,‬ע ֶט ֶרת ִּת ְפ ֶא ֶרת ַל ֲעמוּ ֵסי ָב ֶטן ׁ ֶש ֵהם ֲע ִת ִידים ְל ִה ְת ַח ֵּד ׁש‬ ‫ולכן בפסח שהוא זמן הגאולה‪ ,‬זמן החידוש‪ ,‬זמן‬ ‫ְּכמוֹ ָת ּה‪ ,‬וּ ְל ָפ ֵאר ְליוֹ ְצ ָרם ַעל ׁ ֵשם ְּכבוֹ ד ַמ ְלכוּ תו‪ּ ָ .‬ברוּ ְך ַא ָּתה ה'‬ ‫ההתחדשות‪ ,‬זמן החיות‪ ,‬נאסר כל חמץ‪ ,‬שמורה על‬ ‫ְמ ַח ֵּד ׁש ֳח ָד ׁ ִשים"‪.‬‬ ‫ישנות‪ ,‬על שינה ועצלות‪ ,‬חסרון פעילות‪ ,‬מלומדה והרגל‪,‬‬ ‫תשובה‬ ‫וצריך להשביתו ולאבדו ולשורפו‬ ‫שזה חסרון חיות‪.‬‬ ‫ולבטלו כעפרא דארעא‪ ,‬בל יראה ובל ימצא‪ ,‬ואוי לו למי‬ ‫יב֨נ ּו ה֤'׀ ֵא ֶל ָ ֙‬ ‫֙יך ְ ֽונָ ׁש֔וּ ָבה ַח ֵּד ׁ֥ש ָי ֵמ֖ינוּ ְּכ ֶ ֽק ֶדם" (איכה‪ ,‬ה‪ ,‬כא)‪ ,‬שגם‬ ‫"ה ׁ ִש ֵ‬ ‫ֲ‬ ‫וצריך לאכול‬ ‫שמשאיר אצלו החמץ‪ ,‬העצלות השינה‪.‬‬ ‫התשובה לחזור לקדמותו צריך להיות בצורה של‬ ‫מצה שמורה על פעילות וזריזות‪ ,‬על חיות‪ ,‬על חידוש‬ ‫חיות וחידוש והתחדשות‪.‬‬ ‫וצריך לשאול מה נשתנה הלילה הזה‪ ,‬שיש‬ ‫והתחדשות‪.‬‬ ‫והתשובה ג"כ מרומז במצות תשביתו שהוא ביטול העצלות‬ ‫"ע ָב ִד֛ים‬ ‫כאן שינוי דהיינו חידוש והתחדשות‪ ,‬והתירוץ הוא ֲ‬ ‫וקיום הזריזות‪ ,‬עי' פסחים (דף ז ע"ב) "אור לארבעה‬ ‫ע֖ה ְ ּב ִמ ְצ ָר ִ֑ים ַו ּי ִֹצ ֵ‬ ‫יא֧נוּ ה֛' ִמ ּ ִמ ְצ ַר ִ֖ים ְ ּב ָי֥ד ֲח ָז ָ ֽקה" (דברים‪,‬‬ ‫ָה ִי֥ינוּ ְל ַפ ְר ֹ‬ ‫עשר‪ ,‬בודקין את החמץ לאור הנר – מנא הני מילי? אמר רב‬ ‫ו‪ ,‬כא)‪ ,‬שהוא חידוש והתחדשות ושינוי וחיות בכל עם ישראל‪.‬‬ ‫חסדא למדנו מציאה ממציאה‪ ,‬ומציאה מחיפוש‪ ,‬וחיפוש‬ ‫וכל מי שלא רצה לצאת‪ ,‬מת בג' ימי אפילה‪ ,‬כי הוא לקוי‬ ‫בשינה ועצלות וחסרון התחדשות‪ ,‬חסרון חיות‪ ,‬שזה אבק‬ ‫שאוֹ ר ְו ָח ֵמץ ֶׁש ֵהם ֵע ֶרב‬ ‫]*[ תרגום‪ְ :‬ו ֶזה ּו ָח ַלק ִל ָ ּב''ם‪ּ .‬ו ִמי ָח ַלק ִל ָ ּבם? ַה ּ ְ ׂ‬ ‫ורק‬ ‫מיתה‪ ,‬וממילא מת באפילה שהוא זמן שינה וחושך‪.‬‬ ‫יכם'‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫'א ְך ַ ּב ּיוֹ ם ָה ִר ׁ‬ ‫אשוֹ ן ַּת ְׁש ִ ּבית ּו ְשׂ אֹר ִמ ָ ּב ֵּת ֶ‬ ‫יהם נֶ ֱא ַמר ַ‬ ‫ַרב‪ ,‬וכו'‪ֶׁ ,‬ש ֲע ֵל ֶ‬ ‫מי שרצה לראות האור‪ ,‬ורצה לצאת כדי להתחדש ולחיות‬ ‫ּו ִמ ּ ׁש ּום ֶזה‪' ,‬אוֹ ר ְל ַא ְר ָ ּב ָעה ָע ָשׂ ר בּ וֹ ְד ִקין ֶאת ֶה ָח ֵמץ ְלאוֹ ר ַה ֵ ּנר'‪ְ ,‬ו ֶזה אוֹ ר ַה ֵ ּנר‬ ‫'כי נֵ ר ִמ ְצ ָוה ְותוֹ ָרה אוֹ ר'‪ ,‬נֵ ר ַ ּב ֵּלב‪ְ ,‬ואוֹ ר‬ ‫וכל דור ודור חייב אדם לראות את‬ ‫בחיות‪ ,‬הוא נגאל‪.‬‬ ‫ֶׁש ִהיא תוֹ ָרה ּו ִמ ְצווֹ ת‪ֶׁ ,‬ש ֶ ּנ ֱא ַמר ָ ּב ֶהם ִּ‬ ‫ָ ּב ֵעינַ יִ ם‪ֶׁ ,‬שה ּוא אוֹ ר ַה ֵ ּנר‪ּ ְ ,‬ביִ ְר ָאה ְו ַא ֲה ָבה ְ ּבי''ה‪ ,‬נֶ ֱע ָב ִרים ַה ֲח ֵׁש ָכה ְו ַה ַּק ְדר ּות‬ ‫עצמו כאילו הוא יצא ממצרים (סדר ההגדה; מס' פסחים‪ ,‬דף קטז ע"ב)‪,‬‬ ‫ֵמ ֶהם‪ּ ,‬ו ִמ ּ ׁש ּום ֶזה ִּ‬ ‫'כי יוֹ ם נָ ָקם ְ ּב ִל ִ ּבי'‪.‬‬ ‫שצריך לעורר בעצמו החידוש והחיות‪ .‬ולא סגי בזכרון‬ ‫גכ‬ ‫ ]ד ןמיס[‬ ‫דעת רבים שאמונת המשיח‬ ‫מציאה ממציאה ‪ -‬כתיב‬ ‫יכ֑ם'‪ ,‬וכתיב‬ ‫מחיפוש‪ ,‬וחיפוש מנרות‪ ,‬ונרות מנר‪.‬‬ ‫א֕ר לֹ֥א ִי ָּמ ֵצ֖א ְ ּב ָב ֵּת ֶ‬‫'ש ְב ַע֣ת ָי ִמ֔ים שְׂ ֹ‬ ‫הכא (שמות‪ ,‬יב‪ ,‬יט) ׁ ִ‬ ‫פוטרת אותם מהרבה מצות‬ ‫ט֖ן ִּכ ָ ּל֑ה ַו ִ ּי ָּמ ֵצא֙'‪.‬‬ ‫התם (בראשית‪ ,‬מד‪ ,‬יב) ַ'ו ְי ַח ּ ֵפ֕שׂ ַ ּב ָ ּגד֣וֹ ל ֵה ֵח֔ל וּ ַב ָ ּק ֹ‬ ‫ומציאה מחיפוש דידיה‪ ,‬וחיפוש מנרות ‪ -‬דכתיב (צפניה‪ ,‬א‪ ,‬יב)‬ ‫ראיתי רבים שחושבים שיש כמה מצות‬ ‫שכתובים שיעשו ע"י משיח‪ ,‬אע"פ שאין‬ ‫תנאי מפורש בתורה שאין לעשות אותם‬ ‫[א]‬ ‫ש ִַל֖ם ַ ּב ֵ ּנר֑וֹ ת'‪ ,‬ונרות מנר‪ ,‬דכתיב (משלי‪,‬‬ ‫ח ֵ֝פ֗שׂ ָּכל ַח ְד ֵרי ָ ֽב ֶטן'"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫'ב ֵע֣ת ַה ִה֔יא ֲא ַח ּ ֵפ֥שׂ ֶאת ְירוּ ׁ ָ‬ ‫כ‪ ,‬כז) 'נֵ ֣ר ה֭' נִ ׁ ְש ַמ֣ת ָא ָד֑ם ֹ‬ ‫ָּ‬ ‫רק ע"י משיח‪ ,‬מ"מ חושבים עצמם כפטורים ממצות אלו‪,‬‬ ‫שמחת נישואין‬ ‫וחושבים שכך רצון התורה להשתמש באמונה בביאת‬ ‫וכן שמחת נישואין לאיש בגלל שהוא חידוש‪ ,‬כמו שנ' (דברים‪,‬‬ ‫המשיח כדי להשתמט מכמה מצות‪.‬‬ ‫והקפידה התורה‬ ‫"כי ִי ַ ּק֥ח ִא ׁ ֙‬ ‫יש ִא ּ ׁ ָש֣ה ֲח ָד ׁ ָש֔ה"‪.‬‬ ‫כד‪ ,‬ה) ִּ ֽ‬ ‫שכל החיים יהיה בגדר חידוש‪ ,‬כדאיתא במס' נדה (דף לא ע"ב)‬ ‫אולם הדבר הוא טעות מעיקרו‪ ,‬וכל המצות מחויב אדם‬ ‫"תניא‪ ,‬היה ר"מ אומר‪ :‬מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה‪ ,‬מפני‬ ‫לקיים כל זמן שיש אפשרות לזה‪ ,‬ואף אם יש מצות‬ ‫שרגיל בה‪ ,‬וקץ בה‪ .‬אמרה תורה‪ :‬תהא טמאה שבעה ימים‪ ,‬כדי‬ ‫שהרבה זמן לא היה אפשר לקיים‪ ,‬מ"מ כשמגיע האפשרות‬ ‫שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה"‪.‬‬ ‫לזה‪ ,‬מחויבים לקיים‪.‬‬ ‫ואם זה מצוה שכל יחיד צריך לעשות ‪ -‬צריך כל אחד להשתדל‪.‬‬ ‫שמחה‬ ‫ואם זה מצוה שמוטלת על הציבור ‪ -‬יש חיוב להשתדל‬ ‫וכן בגאולה העתידה נאמר (תהלים‪ ,‬צו‪ ,‬א) ׁ ִ‬ ‫"ש֣ירוּ ַל֭ה' ׁ ִש֣יר ָח ָד ׁ֑ש"‪,‬‬ ‫להקים ציבור‪ ,‬ולעוררם לקיים מצוות אלה‪ .‬וכמו שהיה חיוב‬ ‫"מ ְזמ֡וֹ ר ׁ ִש֤ירוּ ַ ֽלה֨'׀ ׁ ִש֣יר ָח ָ֭ד ׁש" (שם‪ ,‬צח‪ ,‬א)‪ .‬שהשמחה והשיר‬ ‫ִ‬ ‫בכל הדורות להקים קהילות כדי לקיים כל המצות שמוטלים‬ ‫בא ע"י התחדשות‪.‬‬ ‫על קהילה‪ ,‬כמו להביא רב וראש ישיבה ולעשות חיידר‬ ‫ושחיטה וסדר גיטין וכו' וכו'‪ ,‬כמו־כן עכשיו שנמצאים בארץ‬ ‫ביאור מעשה דרבי אלעזר בן ערך‬ ‫ישראל יש חיוב לעשות כל המצוות שנוגעים לציבור‪.‬‬ ‫וכיון שעיקר חיות האדם הוא החידוש‪ ,‬לכן כשרבי אלעזר‬ ‫ח ֶ֧ד ׁש ַה ֶ ּז֛ה‬ ‫"ה ֹ‬ ‫בן ערך שכח את תלמודו‪ ,‬קרא במקום ַ‬ ‫ולא רק דברים שנוגעים לקהילה פרטית‪ ,‬אלא יש חיוב ג"כ‬ ‫ָל ֶכ֖ם" (שמות‪ ,‬יב‪ ,‬ב)‪" ,‬החרש היה לבם"‪ ,‬כמ"ש במס' שבת (דף קמז‬ ‫לעשות דברים שנוגעים לכל הציבור כולו‪ ,‬כשיש‬ ‫ע"ב)‪ ,‬דהיינו כיון שחסר לו כח החידוש‪ ,‬נעשה ליבו כחרש‪.‬‬ ‫אפשרות לזה‪.‬‬ ‫[יש כאן ג' טעויות‪ ,‬במקום החדש אמר החרש‪ ,‬דהיינו שאין‬ ‫ואף דברים שנוגעים לכל הציבור היה ג"כ שייך באופן‬ ‫לו חידוש רק כחרש שאינו שומע ואינו מדבר‪ .‬במקום הזה‬ ‫תיאוריטי בחו"ל‪ ,‬וכמו המלחמה שהיה בזמן אסתר‬ ‫אמר היה‪ ,‬שזה הוא דבר חדש שנתחדש עכשיו והיה הוא‬ ‫שהיה הצלת כל כלל ישראל בחו"ל‪ ,‬מ"מ בדרך כלל המציאות‬ ‫הישן‪ ,‬במקום לכם אמר לבם‪ ,‬שלכם הוא בחירת האדם‬ ‫האפשרי ניתן לדברים אלה בעיקר בארץ ישראל‪.‬‬ ‫שהוא בוחר בכח חיותו‪ ,‬ולבם ב"בית" אחד הוא כמו לב‬ ‫המלאך שאין לו בחירה עצמית רק עושה הכל בכפיה]‪.‬‬ ‫האם פטורים להחזיר בתשובה משום שזה‬ ‫ולכן אחר שביארנו (לעיל‪ ,‬כותרת ארץ ישראל) שלשון ראשית הוא‬ ‫תפקידו של משיח?!‬ ‫ג"כ לשון חידוש‪ ,‬נמצא שבפסוק החדש הזה יש ה'‬ ‫מילים של חידוש‪.‬‬ ‫וראיה ברורה לזה‪ ,‬שאפילו דברים שכתובים שיעשו ע"י‬ ‫משיח אין זה שום פטור לפני זה‪ ,‬שהרי אחד מן‬ ‫התחדשות בדורינו‬ ‫הדברים שנאמר במשיח הוא שמחזיר בני ישראל בתשובה‪,‬‬ ‫ושמעתי שבזמן האחרון נמצאים בעהי"ת הרבה אנשים‬ ‫כמ"ש הרמב"ם (הל' מלכים‪ ,‬ס"פ יא)‪ .‬האם יעלה על הדעת לומר‬ ‫אשר הולכים ומבררים כמה מצות אשר‬ ‫שמי שמסוגל להחזיר אחד או ציבור שלם בתשובה שפטור‬ ‫נשתכחו או נעלמו מכלל ישראל‪ .‬ואשרי חלקם‪ ,‬שזוכים‬ ‫מזה משום שמחשיב עצמו כאילו לוקח תפקידו של משיח‬ ‫ומזכים כל כלל ישראל‪ .‬ולא רק במצות שחידשו‪ ,‬אלא‬ ‫או שדוחק את הקץ?! אלא ודאי שכל זמן שיש אפשרות לזה‬ ‫שחידשו ג"כ המושג של חידוש‪ ,‬שע"י זה עושים ג"כ‬ ‫צריך לעשות‪ ,‬וכן כל שאר הדברים שנאמרו שם‪.‬‬ ‫המצות הישנים כחדשים‪.‬‬ ‫וע"ע במדרש בראשית רבה (פרשה צח ט)‪" :‬אמר רבי חנין‪ :‬אין‬ ‫אולם זאת למודעה‪ ,‬שכל דבר חדש צריך לבדוק ע"י ת"ח‬ ‫ישראל צריכים לתלמודו של מלך המשיח לעתיד לבא‪,‬‬ ‫המתמצאים בענין‪ ,‬ת"ח שמסכימים ליסוד שיש‬ ‫רשוּ '‪ ,‬לא ישראל‪ .‬א"כ למה מלך‬‫'א ָליו גּ וֹ ִים ִי ְד ׁ‬ ‫שנא' (ישעיהו‪ ,‬יא‪ ,‬י) ֵ‬ ‫מצוה לחדש חידושים‪ ,‬ולחפש מצות שנשתכחו‪.‬‬ ‫המשיח בא ומה הוא בא לעשות‪ ,‬לכנס גלויותיהן של ישראל‬ ‫וליתן להם ל' מצות"‪[ .‬היינו לאומות העולם כדלקמן וכמו‬ ‫ע"כ ההקדמה‪.‬‬ ‫דכ‬ ‫ ]ד ןמיס[‬ ‫מלחמה לפני ביאת המשיח‪ .‬ובאמת הוא טעות יסודי בכל‬ ‫דאיתא בירושלמי (ע"ז פ"ב)]‪ .‬אלמא שכל המצות אפשר לדעת‬ ‫התורה כולה‪ .‬וענין מלחמות להצלת ישראל הוזכר בשו"ע‬ ‫מקודם‪ ,‬ואפשר לקיים מקודם‪.‬‬ ‫(סי' שכט‪ ,‬סעי' ז)‪ ,‬וכן מצות נקמה נוהג ג"כ בזמנינו כשיש‬ ‫ולומדים מזה שבאמונה לביאת המשיח‪ ,‬צריך להשתמש‬ ‫אפשרות לזה‪ ,‬עי' מ"ב (סי' שו ס"ק נח בסוף]*[ )‪.‬‬ ‫לחיזוק התורה והאמונה‪ ,‬ולא לביטול התורה ח"ו‪.‬‬ ‫מצות תכלת‬ ‫מצות ישוב ארץ ישראל‬ ‫וכן מצות תכלת נוהג בכל הדורות כשיש‬ ‫אפשרות‪ ,‬כמבואר בתורה‪ .‬רק שיש שרוצים‬ ‫לפטור את עצמם ממה שמצאו בספרי (וזאת‬ ‫[ג]‬ ‫רבים חשבו ועדיין חושבים‪ ,‬שיש מצות‬ ‫שתלוים במשיח‪ ,‬כגון מצות ישוב ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬ובגלל זה הרבה יראים ושלמים‬ ‫[ב]‬ ‫הברכה‪ ,‬פיסקא שנד) על הפסוק (דברים‪ ,‬לג‪ ,‬יט) "וּ שְׂ ֻפנֵ ֖י ְטמ֥וּ נֵ י ֽחוֹ ל"‪,‬‬ ‫עדיין יושבים בחו"ל‪ .‬ולא רק משום שטוענים ששם יש‬ ‫שהתכלת נגנז לצדיקים לעתיד לבוא‪ .‬אולם הרי הוא מזמן‬ ‫פרנסה ובארץ ישראל אין פרנסה‪[ ,‬אין אנו דנים כעת אם טענה זו‬ ‫המשנה‪ ,‬ומצאנו בגמ' (פרק התכלת‪ ,‬דף מג ע"א) שגם בסוף זמן‬ ‫מוצדקת‪ ,‬או שזה רק תירוץ לכסות על עצלנותו]‪ ,‬אלא משום שבאים‬ ‫בשיטה שמצות ישוב ארץ ישראל נוהגת רק כשמשיח יבוא‪.‬‬ ‫האמוראים‪ ,‬בזמן רב אחאי‪ ,‬היה להם תכלת‪.‬‬ ‫אולם הדבר הוא טעות מעיקרו‪ ,‬והרי איתא במשנה (סוף‬ ‫ועי' בזה בהקדמת רבי חיים מולוז'ין לפי' הגר"א לספרא‬ ‫כתובות‪ ,‬דף קי ע"ב) "הכל מעלים לארץ ישראל"‪ ,‬והובא‬ ‫דצניעותא‪ ,‬שמדרשים אלו אין נוגעים להלכה‪ .‬וזה‬ ‫ברמב"ם (הל' אישות‪ ,‬יג‪ ,‬יט) ובשו"ע (אבה"ז‪ ,‬עה‪ ,‬ג־ד)‪ .‬וזה נוהג בכל‬ ‫מוכרח‪ .‬וגם הלשון של "לצדיקים" משמע שזה לא ענין קיום‬ ‫זמן שיש אפשרות לזה‪ .‬ועי' בשו"ע (יו"ד‪ ,‬סי' רסז סעי' פד) שנוהג‬ ‫מצוה‪ ,‬אלא שכר מצוה‪ .‬וע"כ ששם מדברים מתכלת מיוחד‪,‬‬ ‫גם בזמנינו שהארץ ביד עכו"ם [זמנינו היינו זמן הרמב"ם והשו"ע‪,‬‬ ‫אבל סתם תכלת נוהג בכל פעם כשנמצא‪.‬‬ ‫וכ"ש בזמנינו אנו]‪ .‬ועי' בפתחי תשובה (אה"ע‪ ,‬סי' עה) שדחה כל מי‬ ‫שאומר אחרת‪.‬‬ ‫והדבר תלוי במציאות‪ ,‬ובזמנינו כבר נמצא ע"י הרב אליהו‬ ‫טבגר שליט"א‪ ,‬שהוא "ארגמן קהה קוצים"‪ .‬ולא‬ ‫ובמצות ישוב ארץ ישראל כלול ג"כ מצות כיבוש ארץ‬ ‫ה"דיונון" של האדמו"ר מראדזין זצ"ל‪ ,‬אולם זכותו של‬ ‫ישראל ששייך לקיים היום‪ ,‬והוא יסוד של‬ ‫האדמו"ר מראדזין זצ"ל גדול מאוד בענין זה‪ ,‬שהוא חידש‬ ‫בראשית ברא‪ ,‬וכמ"ש רש"י הראשון בתורה (בראשית‪ ,‬א‪ ,‬א)‪:‬‬ ‫היסוד שיש מצוה לחפש החילזון‪ ,‬וביטל כל המערערים על‬ ‫אש֖ית ָ ּב ָר֣א‪ ,‬אמר רבי יצחק‪ :‬לא היה צריך להתחיל את‬ ‫"ב ֵר ׁ ִ‬ ‫ְּ‬ ‫עצם היסוד‪ ,‬ולחם בכל עוז נגד מתנגדי "חדש"‪ .‬ואף שבשעתו‬ ‫ּ‬ ‫ח ֶ֧ד ׁש ַה ֶז֛ה ָל ֶכ֖ם' (שמות‪ ,‬יב‪ ,‬ב)‪ ,‬שהיא מצוה ראשונה‬ ‫מ'ה ֹ‬ ‫התורה אלא ַ‬ ‫היו רדיפות הרבה נגדו‪ ,‬ולא מצד שלא היה נכון החילזון‪,‬‬ ‫שנצטוו בה ישראל‪ .‬ומה טעם פתח בבראשית‪ ,‬משום (תהלים קיא‪ ,‬ו)‬ ‫שהרי זה לא סיבה לרדיפה‪ ,‬רק סיבה שלא לקבל דבריו‪.‬‬ ‫'כ ַ֣ח ַמ ֲ֭עשָׂ יו ִה ִ ּג֣יד ְל ַע ּמ֑וֹ ָל ֵת֥ת ָל ֶ֝ה֗ם נַ ֲח ַל֥ת גּ וֹ ִ ֽים'‪ ,‬שאם יאמרו‬ ‫ֹּ‬ ‫אלא רדפו אותו משום שחידש יסוד הנכון שיש לחפש‬ ‫אומות העולם לישראל לסטים אתם‪ ,‬שכבשתם ארצות שבעה‬ ‫גוים‪ ,‬הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא‪ ,‬הוא‬ ‫החילזון‪[ .‬ואז היה מקובל בכמה מקומות שיש מצוה גדולה‬ ‫בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪ ,‬ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה‬ ‫לרדוף כל מי שסובר שיש מצוה לחפש מצוה שלא היה‬ ‫מהם ונתנה לנו"‪ .‬עכ"ל‪( .‬ילקוט שמות רמז קפז‪ .‬תנחומה ישן יא)‪.‬‬ ‫מורגלים]‪ .‬ועכשיו כבר הוחלש רדיפה זו‪ ,‬ומי שרוצה היום‬ ‫ללבוש תכלת יש מקומות שאין רודפים אותו [אף שעדיין יש‬ ‫ועי' מה שהארכנו (לעיל סי' ב ס"ק ה‪ ,‬ולקמן ס"ק ה) שגם אם נכבש‬ ‫רבים שנמנעים מללבוש תכלת בגלל פחד הרדיפות שעושים‬ ‫ע"י חילונים‪ ,‬מתקיים בזה הברית‪ ,‬וגם על זה אסור‬ ‫נגדם]‪ .‬אולם יש נטייה גדולה לחפש תמיד במדרשים כדי‬ ‫לומר ליסטים אתם‪ ,‬וכעת צריכים להמשיך הכיבוש‪ .‬ועי'‬ ‫לפטור עצמם מן המצות‪.‬‬ ‫באריכות לעיל (סי' א) על מצות והורשתם‪ ,‬שמכל הבחינות‬ ‫הגיע הזמן לקיימו‪.‬‬ ‫מספר החוטים‬ ‫וכן ענין הורשת העכו"ם מארץ ישראל אינו תלוי במשיח‪ ,‬רק‬ ‫ביד ישראל תקיפה‪ ,‬כמבואר ברמב"ם (הל' ע"ז‪ ,‬פרק י‪ ,‬הל' י)‪,‬‬ ‫וכאן יש להעיר על מה שראיתי יראים ושלמים שאכן כן‬ ‫והובא בחזו"א (שביעית סי' כד ס"ק א ד"ה ומבואר)‪ .‬ויד ישראל תקיפה‬ ‫מקיימים מצות תכלת‪ ,‬אולם ידוע המחלוקת במספר‬ ‫הוא ענין מציאותי‪ ,‬ולא ענין של משיח‪ .‬וכן בר־כוכבא עשה‬ ‫החוטים‪ ,‬אם אחד מתוך ח' כדעת הרמב"ם‪ ,‬או שנים מתוך‬ ‫מלחמות‪ .‬והיה רק ויכוח אם הוא משיח או לא‪ ,‬אבל על עצם‬ ‫המלחמות לא היה מחלוקת‪ ,‬כמבואר בירושלמי (סוף תענית)‪.‬‬ ‫]*[ וז"ל‪" :‬כתב כנה"ג דללכת חוץ לתחום בשבת לנקום נקמת אביו מרוצחים‬ ‫מותר ותמה עליו המג"א וש"א דהא לא עדיף משאר צורך מצוה דאסור לילך חוץ‬ ‫אולם הרבה אנשים וביניהם ג"כ גדולי ת"ח שמשתמשים‬ ‫לתחום עבורה"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫בנפילת בר כוכבא‪ ,‬שאנו פטורים מכל מושג של‬ ‫הכ‬ ‫ ]ד ןמיס[‬ ‫הרבה פעמים בין ברמב"ם בין בשו"ע]*[ ‪.‬‬ ‫ח' כדעת הראב"ד‪ ,‬או ד' מתוך ח' כדעת התוס'‪ .‬ורבים‬ ‫עושים כדעת הרמב"ם‪ ,‬ורבים כדעת הראב"ד‪.‬‬ ‫ובפרט שיש כבר הרבה סיבות שג' שבועות כבר לא נוהגים‬ ‫עכשיו‪ .‬עי' הקדמת רבי חיים ויטאל על עץ חיים‬ ‫וכתבנו בקונטרס "חוט תכלת" שהעיקר כדעת הראב"ד‪,‬‬ ‫וכן איתא בגמ'‬ ‫(ח"א‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' ח) שנוהג רק אלף שנים‪.‬‬ ‫ע"פ הספרי שלח‪ ,‬ובספרי כי תצא גורס הגר"א‬ ‫סנהדרין (דף צח ע"א) שאם ארץ ישראל נותן פירות בשפע‪ ,‬אין‬ ‫וחוץ מזה‪ ,‬שאם עושים כהראב"ד אז‬ ‫כהספרי שלח‪.‬‬ ‫וכן כל הניסים שקרו במלחמות‬ ‫לך קץ מגולה מזו‪.‬‬ ‫יוצאים ג"כ דעת הרמב"ם‪ ,‬משא"כ אם עושים כהרמב"ם‬ ‫כולם מורים שכבר הרבה זמן שהגיע סיפא‬ ‫האחרונות‪.‬‬ ‫אין יוצאים דעת הראב"ד‪[ ,‬היינו מצות תכלת אבל מצות ציצית‬ ‫"אם ָּת ִע֧ירוּ ׀ ְ ֽו ִאם ְּת ֽעוֹ ְרר֛וּ ֶאת ָה ַא ֲה ָב֖ה ַעד‬ ‫דקרא (שיר השירים‪ ,‬ב‪ ,‬ז) ִ‬ ‫ואלו שעושים כדעת הרמב"ם‬ ‫בודאי מקיימים דלא גרע מלבן]‪.‬‬ ‫ֶׁש ֶּת ְח ָּֽפץ"‪ ,‬ואנו כבר במצב של "תחפץ"‪.‬‬ ‫צריכים לישב כמה גמרות בדוחק גדול‪ ,‬עי' עירובין (דף צו ע"ב)‪.‬‬ ‫ושאלתי כמה בנ"א שעושים כדעת הרמב"ם למה לכם‬ ‫וחוץ מזה‪ ,‬לא שייך כלל ענין ג' שבועות‪ ,‬דמה תאמר שלא‬ ‫להיכנס בספק דאוריתא‪ .‬ובשלמא מה שאין עושים כדעת‬ ‫יעלו בחומה‪ ,‬אנו כבר עלינו‪ ,‬וזה היה בהסכם האומות‪.‬‬ ‫התוס'‪ ,‬בזה יש הרבה הוכחות מן הספרי (שלח)‪ ,‬ויונתן (ריש‬ ‫ומה תאמר שלא ימרדו באומות העולם‪ ,‬הרי אין אנו מורדים‬ ‫קורח)‪ ,‬וכל המדרשים (ריש קורח)‪ ,‬והזוהר וכו' שלא כהתוס'‪ ,‬אבל‬ ‫בהם‪ ,‬אלא הם מורדים בנו‪ ,‬שהערבים הורגים יהודים‪,‬‬ ‫לדעת הרמב"ם לא זכינו אפילו לראייה אחת מן הגמרא‪ ,‬רק‬ ‫ורצונם לקחת הארץ מידינו אשר קיבלנו ע"י השבועה‬ ‫שצריך לחפש איזה רמז בגמ' מה שמתפרש ג"כ בצורה‬ ‫שנשבע הקב"ה לאבותינו‪ .‬ואם אומות העולם לא מסכימים‬ ‫אחרת‪ .‬וא"כ למה לנו להיכנס בספק זה‪ .‬ואמרו לי שכך‬ ‫שאנו נזרוק הערבים אשר לוחמים בנו‪ ,‬אז הם המורדים‪.‬‬ ‫מקובל שהרמב"ם היה יותר גדול מן הראב"ד‪ ,‬אולם הדבר‬ ‫וראייה ברורה לזה‪ ,‬שהרי איתא בשו"ע (סי' שכט סעי' ו) שגוים‬ ‫צע"ג‪ ,‬וכי מה הפסדת אם תעשה כהראב"ד‪.‬‬ ‫שבאו על עסקי תבן וקש בעיר הסמוכה לספר לוחמים נגדם‪,‬‬ ‫וכן שלא לדחוק‬ ‫ולא אמרינן שיש כאן מרידה באומות‪.‬‬ ‫הקץ לא שייך‪ ,‬שלא אנו שדוחקים הקץ‪ ,‬רק הקב"ה שהכניס‬ ‫חשיבות מצוות תכלת‬ ‫אותנו במצב כזה שאנו צריכים לקיים מצות גירוש‪ .‬ובפסוק‬ ‫ומצות תכלת היא חשובה מאוד‪ ,‬ועי"ז זוכים לקיים כל‬ ‫נאמר " ִה ְׁש ַּב ְע ִּתי ֶא ְת ֶכם ְ ּבנ֤וֹ ת ְירוּ ׁ ָש ִַל֙ם֙ ִ ּב ְצ ָבא֔וֹ ת א֖וֹ ְ ּב ַא ְיל֣וֹ ת ַה ּ ָׂש ֶד֑ה‬ ‫"ונָ ְ֥תנ֛וּ ַעל‬ ‫מצות התורה‪ ,‬כמו שנאמר (במדבר‪ ,‬טו‪ ,‬לח) ְ‬ ‫ִאם ָּת ִעירּו ְֽו ִאם ְּת ֽע ְֹוררּו ֶאת ָה ַא ֲה ָב֖ה ַע֥ד ׁ ֶש ֶּת ְח ּ ָ ֽפץ"‪ ,‬ועל הקב"ה‬ ‫את֗וֹ‬ ‫ית֣ם ֹ‬ ‫יצת֒ וּ ְר ִא ֶ‬ ‫יצ֥ת ַה ָּכנָ ֖ף ּ ְפ ִת֥יל ְּת ֵכ ֶֽלת‪( :‬לט) ְו ָה ָי֣ה ָל ֶכם֘ ְל ִצ ִ‬ ‫ִצ ִ‬ ‫אין איסור זה‪ .‬אלא הוא דוחק אותנו‪ ,‬ואם עי"ז תצא ישועה‬ ‫וכך אמרו חז"ל‬ ‫ית֖ם א ָֹת֑ם"‪.‬‬ ‫וּ ְז ַכ ְר ֶּתם֙ ֶאת ָּכל ִמ ְצ ֹו֣ת ה֔' ַו ֲעשִׂ ֶ‬ ‫לכל ישראל אנו נשמח‪ ,‬ואם אנחנו בשב ואל תעשה אנו‬ ‫(סוטה‪ ,‬דף יז ע"א) "תניא‪ ,‬היה ר"מ אומר‪ :‬מה נשתנה תכלת מכל‬ ‫מרחקים הקץ ח"ו‪ ,‬ובהדי כבשי דרחמנא למה לך‪.‬‬ ‫מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים‪ ,‬וים דומה לרקיע‪,‬‬ ‫ורקיע דומה לכסא הכבוד"‪.‬‬ ‫וכן יש שחושבים שדחיקת מעשים מעין זה של מלחמות‬ ‫הוא דוקא ע"י נביאים שעומדים לפנינו היום ואומרים‬ ‫ובפרט בזמנינו שנתחדש התכלת‪ ,‬וע"י מצוה זו יכול אדם‬ ‫לך תעשה זה וזה‪ .‬ואין הדבר כן‪ ,‬אלא צריך להבין מה‬ ‫להוכיח שכל מצות התורה שכבר מקיים‪ ,‬לא מקיים‬ ‫המצב שכך צריך לעשות‪ ,‬וזה בכלל השגחת ה'‪ ,‬וכן כל מגילת‬ ‫אותה בתור מצות אנשים מלומדה אלא כיון שכך כתוב‬ ‫אסתר היה בצורת הסתר והכל היה השגחת ה'‪.‬‬ ‫בתורה‪ .‬משא"כ מי שאינו לובש תכלת‪ ,‬לא יכול להוכיח אם‬ ‫מקיים המצות בגלל שכך כתוב בתורה‪ ,‬או רק בגלל שכך‬ ‫נתרגל‪ .‬וא"כ מצות תכלת גופא כולל בזה קיום אמיתי של‬ ‫גאולה קימעה קימעה‬ ‫כל מצות ה'‪.‬‬ ‫ראיתי בנ"א שחושבים שהגאולה מתחילה‬ ‫דוקא בהופעת המשיח‪ ,‬וכל מה שמתקדם‬ ‫לזה אין לו שייכות עם הגאולה‪.‬‬ ‫[ה]‬ ‫ג' שבועות‬ ‫]*[ הל' מזוזה פ"ה הל' י; הל' שבת פ"ו הל' יא; הל' שמיטה ויובל פ"ד הל'‬ ‫כה‪ ,‬כז; הל' אישות פי"ג הל' כ; הל' נזקי ממון פ"ה הל' ב; הל' שכנים פ"ד‬ ‫הל' י; פ"ו הל' ב; הל' גזילה ואבידה פ"י הל' ה בראב"ד; הל' עבדים פ"ח‬ ‫וכן יש שהשתמשו במאמר חז"ל (סוף כתובות)‬ ‫על ג' שבועות‪ ,‬שלא יעלו בחומה ושלא ימרדו‬ ‫באומות העולם ושלא לדחוק הקץ‪ ,‬כדי‬ ‫[ד]‬ ‫לפטור מכל השתדלות לבוא לארץ ישראל‪ ,‬לבנות ארץ‬ ‫הל' ט; הל' איסורי המזבח פ"ז הל' ג; הל' מלכים פ"ה הל' ט עד יב‪ ,‬הובא‬ ‫ושו"ע או"ח סי' רמח סע' ד; סי' שו‬ ‫בחזו"א שביעית סי' כד; פ"ז הל' יד‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬לשמור על ארץ ישראל‪ ,‬וכו' וכו'‪ ,‬וכן יש שרצו‬ ‫סע' יא; יו"ד סי' רנא סע' ג; סי' רסז סע' פב עד פה; סי' רפו סע' כב; אה"ע‬ ‫לפטור עצמם ממצות מלחמה נגד הגוים כעת‪.‬‬ ‫סי' עה סע' ג; חו"מ סי' קסח סעי' א; טור סי' רמט; וכן הל' מלחמה הוזכר‬ ‫ברמב"ם בכל הל' מלכים‪ ,‬הל' שבת פ"ב הל' כג; ופכ"ז הל' יז; שו"ע או"ח‬ ‫אולם מאמרים אלה לא הוזכרו כלל לא ברמב"ם ולא‬ ‫סי' שכט סעי' ו‪ ,‬וסי' תז סעי' ג‪:‬‬ ‫בשו"ע‪ ,‬משא"כ מצות ישוב ארץ ישראל הוזכרה‬ ‫וכ‬ ‫ ]ד ןמיס[‬ ‫אולם יש נגיעה עצומה להביא תמיד מאמר זה של ג'‬ ‫וזה הפוך ממה שכתבו חז"ל הרבה פעמים‪ ,‬שגאולתם של‬ ‫שבועות על השולחן‪ ,‬וכן להכחיש שאנו בתחילת‬ ‫ישראל קימעה קימעה (הארכתי בספרי שוב אשוב אליך)‪ ,‬עי' זוהר‬ ‫הגאולה‪ ,‬ויותר מזה להכחיש מושג של תחילת גאולה‪ ,‬וכך‬ ‫וישלח (דף קע)‪ ,‬ובירושלמי (ריש ברכות)‪ ,‬ועוד הרבה מקומות‪.‬‬ ‫לפטור עצמם מהרבה מצות שחושבים שנוגעים דוקא בביאת‬ ‫וכן יש מוכיחים שאין אנו באתחלתא דגאולה‪ ,‬ממה‬ ‫המשיח‪ ,‬כי ע"י כל זה יחד‪ ,‬פטורים מכמה מצות‪ ,‬ובעיקר‬ ‫שהמדינה נעשתה ע"י חילונים‪ .‬וראייה זו מופרכת מן‬ ‫מצות שצריך מסירות נפש‪ ,‬ולפעמים ג"כ להיכנס לסכנה‪,‬‬ ‫דם֙‬ ‫֣ית ֶה֔ן ֶאת ׁ ְשב֤וּ ת ְס ֹ‬ ‫"ו ׁ ַש ְב ִּתי֙ ֶאת ׁ ְש ִב ְ‬ ‫הפסוקים ביחזקאל (טז‪ ,‬נג) ְ‬ ‫כגון מלחמות‪ ,‬כי ע"י שאומרים שרק אחר ביאת המשיח‬ ‫ית ִ֖י ְך ְ ּבתוֹ ָכ ְֽהנָ ה"‪.‬‬ ‫֑יה וּ ׁ ְשב֥וּ ת ׁ ְש ִב ַ‬ ‫֔יה ְו ֶאת ׁ ְשב֥וּ ת ׁש ְֹמר֖וֹ ן וּ ְבנוֹ ֶת ָ‬ ‫וּ ְבנוֹ ֶת ָ‬ ‫נוהגים תכלת ומלחמות וכו' וכו'‪ ,‬וגם אין מציאות של‬ ‫תחילת גאולה‪ ,‬וכ"ש שאין אנו בתחילת הגאולה‪ ,‬ממילא‬ ‫וכך הולכים תהליכי גאולת בעתה‪ ,‬והפסוק (דברים‪ ,‬ל‪ ,‬ג) ְ‬ ‫"ו ׁ ָש֨ב‬ ‫פוטרים עצמם מהרבה מצות‪.‬‬ ‫ך ִמ ָּכל ָה ַ֣ע ִּמ֔ים"‪,‬‬‫ך ְו ִר ֲח ֶמ ָ֑ך ְו ׁ ָש֗ב ְו ִק ֶ ּב ְצ ָ ֙‬ ‫֛יך ֶאת ׁ ְשבוּ ְת ָ ֖‬ ‫ה֧' לֱא ֶֹה ָ‬ ‫יתקיים דוקא בצורה כזו‪ .‬והכל משום עונות עם ישראל‪ ,‬עי'‬ ‫במלבים (שם)‪ .‬ועי' להלן (סי' ה ס"ק ג)‪.‬‬ ‫הקמת ממשלת התורה‬ ‫וכן כשרואים שיש כבר חלק חשוב של קיבוץ גלויות‪ ,‬כמו‬ ‫וכן עצם הקמת ממשלת התורה אי"צ למשיח‪,‬‬ ‫כמש"כ מפורש ברמב"ם (פ"ה מהל' גזילה הל' יא)‬ ‫וז"ל‪" :‬במה דברים אמורים שהמוכס כליסטיס‪,‬‬ ‫[ו]‬ ‫ד' מיליון יהודים‪ ,‬שהוא פי מאה משיבת ציון בזמן‬ ‫עזרא‪ ,‬אז מראים כל החסרונות שיש עכשיו ברוחניות‬ ‫וההרוגים רח"ל וכו' וכו'‪ ,‬והכל משום שאין רוצים להאמין‬ ‫בזמן שהמוכס גוי‪ ,‬או מוכס העומד מאליו‪ ,‬או מוכס העומד‬ ‫בזה שגאולתן של ישראל קימעה קימעה‪.‬‬ ‫מחמת המלך ואין לו קצבה אלא לוקח מה שירצה ומניח מה‬ ‫וגדר קימעה‪ ,‬היינו שבהתחלה עדיין נמצאים במצב שיש בו‬ ‫שירצה‪ .‬אבל מכס שפסקו המלך ואמר שילקח שליש או רביע או‬ ‫הרבה חסרונות‪ ,‬ובכל זאת אין זה סתירה לחלק‬ ‫דבר קצוב‪ ,‬והעמיד מוכס ישראל לגבות חלק זה למלך‪ ,‬ונודע‬ ‫הגאולה שיש בזה‪.‬‬ ‫שאדם זה נאמן‪ ,‬ואינו מוסיף כלום על מה שגזר המלך‪ ,‬אינו‬ ‫בחזקת גזלן‪ ,‬לפי שדין המלך דין הוא‪ .‬ולא עוד אלא שהוא עובר‬ ‫ובגאולת מצרים אחר מכת דם שזה כבר תהליכי הגאולה‪,‬‬ ‫המבריח ממכס זה‪ ,‬מפני שהוא גוזל מנת המלך‪ ,‬בין שהיה המלך‬ ‫היה עדיין ירידה רוחנית‪ ,‬עד נפילה ל־מ"ט שערי‬ ‫גוי בין שהיה מלך ישראל"‪ .‬עכ"ל‪ .‬והובא בשו"ע (חו"מ סי' שסט‬ ‫טומאה‪ ,‬כמבואר באור החיים הק' (שמות‪ ,‬ג‪ ,‬ח)‪ .‬וכן היה מיתת‬ ‫סעי' ח)‪ ,‬והשו"ע לא איירי בזמן משיח‪.‬‬ ‫ד' חלקים מה' במכת חושך‪ .‬ובכל זאת היה מתהליכי‬ ‫הגאולה‪ ,‬כיון שכבר היה ישועה ניכרת לעם ישראל‪ ,‬אף‬ ‫אלמא ששייך מלך ישראל בזמה"ז‪ ,‬וסתם מלך ישראל היינו‬ ‫שעדיין לא נגמר הישועה‪.‬‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬ובודאי שלא שייך לומר בסתימת‬ ‫הרמב"ם והשו"ע שזה רק בחו"ל‪ .‬וכן מפורש בתוס' שהובא‬ ‫ועי' מגילה (דף יז ע"ב)‪" :‬מה ראו לומר קיבוץ גלויות לאחר ברכת‬ ‫בר"ן (נדרים דף כח ע"א) שסתם מלך ישראל היינו בארץ ישראל‪.‬‬ ‫השנים? דכתיב (יחזקאל‪ ,‬לו‪ ,‬ח) ְ'ו ַא ֶּת֞ם ָה ֵר֤י ִישְׂ ָר ֵאל֙ ַענְ ּ ְפ ֶכ֣ם ִּת ֵּת֔נוּ‬ ‫וּ ֶפ ְר ְי ֶכ֥ם ִּתשְׂ א֖וּ ְל ַע ּ ִמ֣י ִישְׂ ָר ֵא֑ל ִּכ֥י ֵק ְרב֖וּ ָל ֽבוֹ א'‪[ .‬עי' סנהדרין (דף צח ע"א)‬ ‫אולם יש שיטת התוס' שהובא בר"ן (שם ד"ה במוכס) והובא‬ ‫וכיון שנתקבצו גלויות‪ ,‬נעשה‬ ‫שקיום פסוק זה הוא קץ מגולה]‪.‬‬ ‫ברמ"א (חו"מ סי' שסט סעי' ח) שבמלכי ישראל אין דין‬ ‫ב֖ר‬ ‫֤יבה ָי ִדי֙ ָע ַל ִ֔י ְך ְו ֶא ְצרֹ֥ף ַּכ ּ ֹ‬ ‫דין ברשעים‪ ,‬שנא' (ישעיהו‪ ,‬א‪ ,‬כה) ְ'ו ָא ׁ ִש ָ‬ ‫דינא דמלכותא דינא‪ ,‬משום שכל כח דינא דמלכותא הוא‬ ‫֤יבה ׁש ְֹפ ַט ִ֙י ְ ֙‬ ‫ך‬ ‫יל ִי ְך]'‪ .‬וכתיב (ישעיהו‪ ,‬א‪ ,‬כו) ְ'ו ָא ׁ ִש ָ‬ ‫יג ִ֑י ְך ְ[ו ָא ִס ָ֖ירה ָּכל ְ ּב ִד ָ ֽ‬‫ִס ָ‬ ‫משום שהארץ שלו‪ ,‬ויכול להוציא בני מדינתו מארצו‪ .‬אבל‬ ‫וכיון שנעשה דין מן הרשעים‪ ,‬כלו הפושעים‪.‬‬ ‫֣אשֹנָ ֔ה'‪.‬‬ ‫ְּכ ָב ִר ׁ‬ ‫בארץ ישראל אינו יכול להוציאם מארצו‪ ,‬כיון שכל עם‬ ‫וכולל זדים עמהם‪ ,‬שנא' (ישעיהו‪ ,‬א‪ ,‬כח) ְ'ו ׁ ֶש ֶ֧בר ּפ ׁ ְֹש ִע֛ים ְו ַח ָּט ִא֖ים‬ ‫ישראל שותפים בארץ ישראל‪ .‬אולם כל זה שייך רק לענין‬ ‫וכיון שכלו הפושעים‪ ,‬מתרוממת קרן‬ ‫ַי ְחדָּ ֑ו ְוע ְֹז ֵב֥י ה֖' ִי ְכ ֽלוּ '‪.‬‬ ‫דברים שצריך לבא מכח הדין המיוחד של דינא דמלכותא‬ ‫צדיקים‪ ,‬דכתיב (תהלים‪ ,‬עה‪ ,‬יא) ְ'ו ָכל ַק ְרנֵ ֣י ְר ׁ ָש ִע֣ים ֲא ַג ֵּד ַ֑ע ְּת֝רוֹ ַמ ְ֗מנָ ה‬ ‫דינא‪ ,‬שיכול לקחת מיסים וארנונא בע"כ‪ ,‬אבל בעצם דין‬ ‫ַ ֽק ְרנ֥וֹ ת ַצ ִ ֽדּ יק'‪ .‬וכולל גירי הצדק עם הצדיקים‪ ,‬שנא' (ויקרא‪ ,‬יט‪ ,‬לב)‬ ‫מלכות אינו חולק‪ ,‬וכן הוא בדברי הר"ן שם‪[ .‬וכן כתב‬ ‫ת ּ ְפנֵ ֣י ָז ֵק֑ן'‪ .‬וסמוך ליה (עי' שם‪ ,‬לג) ְ'ו ִ ֽכי ָיג֨וּ ר‬ ‫יבה֙ ָּתק֔וּ ם ְו ָה ַד ְר ָּ ֖‬ ‫'מ ּ ְפנֵ ֤י שֵׂ ָ‬‫ִ‬ ‫מפורש בשו"ת חת"ס (חו"מ‪ ,‬סי' מד‪ ,‬ד"ה אך)]*[ ]‪ .‬ובודאי בכל‬ ‫והיכן מתרוממת קרנם‪ ,‬בירושלים‪ ,‬שנא' (תהלים‪,‬‬ ‫ִא ְּת ֶכ֜ם ֵ ּג֗ר'‪.‬‬ ‫וכיון שנבנת‬ ‫'ש ֲ֭אלוּ ׁ ְשל֣וֹ ם ְירוּ ׁ ָש ִָל֑ם ִי ׁ ְ֝ש ָל֗יוּ א ֲֹה ָ ֽב ִי ְך'‪.‬‬ ‫קכג‪ ,‬ו) ׁ ַ‬ ‫]*[ וזת"ד‪ ,‬שאף הסוברים שבמלכי ישראל אין אומרים דינא דמלכותא‬ ‫דינא‪ ,‬אין הדברים אמורים אלא במיסים ומכס שמטיל בעל כרחם‪ ,‬שאין‬ ‫'א ַח֗ר ָי ׁ ֻש֙בוּ ֙ ְ ּבנֵ ֣י ִישְׂ ָר ֵא֔ל וּ ִב ְק ׁשוּ ֙‬ ‫ירושלים‪ ,‬בא דוד‪ ,‬שנא' (הושע‪ ,‬ג‪ ,‬ה) ַ‬ ‫אומרים בהם בני מדינה רצונם בכך‪ .‬אבל במנהגים ונימוסים שהם לטובת‬ ‫וכיון שבא דוד‪ ,‬באתה תפילה‪,‬‬ ‫יה֔ם ְו ֵא֖ת דָּ ִו֣ד ַמ ְל ָּכ֑ם'‪.‬‬ ‫ֶאת ה֣' לֱא ֵֹה ֶ‬ ‫המדינה‪ ,‬לדברי הכל אין לחלק בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם‪ .‬ולכן‬ ‫שנא' (ישעיהו‪ ,‬נו‪ ,‬ז) ַ'ו ֲה ִביאוֹ ִת֞ים ֶאל ַה֣ר ָק ְד ׁ ִש֗י ְושִׂ ַּמ ְח ִּתים֙ ְ ּב ֵב֣ית‬ ‫כתב דהא דב"ב (דף נד ע"ב) מלכא אמר לא ליקנא ארעא אלא באגרתא‪ ,‬אין‬ ‫יה֧ם‬ ‫וכיון שבאת תפילה‪ ,‬באת עבודה‪ ,‬שנא' 'עוֹ ל ֵֹת ֶ‬ ‫ְּת ִפ ָ ּל ִת֔י'‪.‬‬ ‫וא"כ כ"ש לכל הענינים אשר אין‬ ‫חילוק בין ארץ ישראל לחו"ל‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫צריך מלך רק בי"ד‪ ,‬רק במציאות אין בי"ד יכול לשלוט בלי המלך‪ .‬שיש‬ ‫וכיון שבאת עבודה‪ ,‬באתה‬ ‫חי'‪.‬‬ ‫יה֛ם ְל ָרצ֖וֹ ן ַ ֽעל ִמ ְז ְ ּב ִ ֑‬ ‫ְו ִז ְב ֵח ֶ‬ ‫להקים מלכות ע"פ התורה כדי לקיים כל דיני התורה‪:‬‬ ‫תודה‪ ,‬שנא' (תהלים‪ ,‬נ‪ ,‬כג) 'ז ֵֹב ַ֥ח ּתוֹ ָד֗ה ְי ַֽכ ְ ּ֫ב ָד֥נְ נִ י'‪ .‬ע"כ‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫זכ‬ ‫ ]ד ןמיס[‬ ‫ועי' רמב"ם הל' חנוכה (פ"ג הל' א) וז"ל‪" :‬בבית שני כשמלכו יון‬ ‫הדברים שכופין בני העיר‪ ,‬כגון שמירת העיר‪ ,‬ואם צריך‬ ‫גזרו גזרות על ישראל‪ ...‬עד שריחם עליהם לאהי אבותינו‬ ‫לשמור כל המדינה כלול זה ג"כ‪ ,‬שייך מלכות‪ ,‬וכן לענין‬ ‫והושיעם מידם והצילם‪ ,‬וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים‬ ‫להוציא מטבע‪ ,‬שאין חולק שיטה זו על מושג מלכות רק על‬ ‫והרגום‪ ,‬והושיעו ישראל מידם‪ ,‬והעמידו מלך מן הכהנים‪,‬‬ ‫גבית ארנונא‪.‬‬ ‫וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני"‪.‬‬ ‫וכן לומדים מן התוס' הזה שאין רשות למלך להוציא‬ ‫והנה זמן ארוך היה שולט מלכות הורדוס‪ ,‬והוא בודאי לא‬ ‫יהודים ממקומם בארץ ישראל‪ ,‬וא"כ כ"ש שיכול‬ ‫נתמנה מפי הסנהדרין‪ ,‬שלא היה ראוי לזה‪ ,‬לא מצד יחוסו‬ ‫ומחויב לשמור עליהם‪ ,‬ויכול לגבות מבני מדינתו הכל כדי‬ ‫ולא מצד מעשיו‪ ,‬עי' ב"ב (דף ד ע"ב)‪ ,‬ומ"מ נחשב למלך‪ ,‬עי'‬ ‫לשמור על אנשי מדינתו‪.‬‬ ‫בגמ' שם‪ .‬וע"כ משום שמטבעו היה יוצא‪ .‬וא"כ עאכו"כ‬ ‫שצריך להקים ממשלת התורה כדי לקיים התורה‪ .‬ולא‬ ‫ודין זה שאין המלך יכול להוציא ישראל מאדמתן‪ ,‬כו"ע‬ ‫להשתמש בחסרון סנהדרין כדי לפטור עצמו ממצות הקמת‬ ‫מודים‪ .‬ואף לאלו ראשונים שס"ל שגם בארץ ישראל‬ ‫ממשלת התורה‪.‬‬ ‫שייך דינא דמלכותא‪ ,‬שהם ס"ל שדינא דמלכותא אינו כפוף‬ ‫לסברא שיכול להוציא בני המדינה ממקומם‪ ,‬אלא מסברא‬ ‫אחרת‪ ,‬אבל בעצם הסברא שאינו יכול להוציא בנ"י מארץ‬ ‫מצות יבום‬ ‫ישראל‪ ,‬כו"ע מסכימים‪.‬‬ ‫וכן במצות יבום‪ ,‬שעקרו אותו במאות שנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬וכבר הארכתי בזה בספרי יבום או‬ ‫חליצה‪ ,‬שיש חיוב להחזיר ממצוה זו כמו‬ ‫[ז]‬ ‫מינוי מלכות בלי סנהדרין ונביא‬ ‫ויש להקשות על זה שכתבנו ששייך מושג מלכות לפני ביאת‬ ‫שכתוב בתורה‪ .‬ושמעתי שיש טוענים שעד ביאת המשיח‬ ‫המשיח‪ ,‬והרי איתא ריש סנהדרין‪ ,‬והובא ברמב"ם (ריש‬ ‫פטורים מזה‪ ,‬וכבר נהגו וכו'‪ ,‬ומנהג עוקר הלכה וכו'‪ .‬אולם‬ ‫הלכות מלכים‪ ,‬פ"א הל' ג) שאין ממנים מלך אלא ע"פ בי"ד של‬ ‫זה צע"ג‪ ,‬וכי במצות יבום כתיב משיח‪ .‬וכבר טען בזה‬ ‫שבעים ואחד‪ ,‬וע"פ נביא‪.‬‬ ‫החזו"א (אה"ע סי' קכב)‪.‬‬ ‫עי' ברמב"ן (דברים‪ ,‬יז‪ ,‬טו) על הפסוק "שׂ ֣וֹ ם ָּתשִׂ ֤ים ָע ֶל ָ‬ ‫֙יך֙‬ ‫אולם‬ ‫מ ֶלך"‪ ,‬שאף שנאמר בספרי (דברים‪ ,‬שופטים‪ ,‬פיסקא קנז‪ ,‬טו)‬ ‫ֶ֔ ְ‬ ‫ראייה שאין איסור‪ ,‬גם לדעת אבא שאול‬ ‫שצריך נביא‪ ,‬מ"מ כשאין נביא אינו מעכב‪ .‬וזה כונת הפסוק‬ ‫[בזה המקום נראה להוסיף ראייה מן המשנה (ריש החולץ) שגם‬ ‫֣יש נָ ְכ ִר֔י" (דברים‪ ,‬יז‪ ,‬טו)‪ ,‬כשאין נביא‪ .‬וכן‬ ‫"לֹ֣א תוּ ַכ֗ל ָל ֵת֤ת ָע ֶל ָ‬ ‫֙יך֙ ִא ׁ‬ ‫לדעת אבא שאול אין איסור ליבם כשמכון לשם נוי‪,‬‬ ‫כשר מכל משפחות ישראל‪ ,‬אפילו אינו מזרעו של דוד‪ ,‬באופן‬ ‫ויש רק דין מצות חליצה קודמת‪ ,‬דאיתא שם הכונס יבמתו‬ ‫ואפשר לומר שע"פ הסכמת בני המדינה‬ ‫עראי‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫ונמצא מעוברת אם אין הולד של קיימא יקיים‪ ,‬ואמרינן‬ ‫אפשר ג"כ בלי סנהדרין‪ ,‬ובזה איירי הרמב"ם (הל' גזילה‪ ,‬פ"ה הל'‬ ‫בגמ' לדעת ר"ל דביאת מעוברת לא שמיה ביאה יחזור‬ ‫יא) וכמו שכתב (שם הל' יח)‪" :‬במה דברים אמורים במלך ׁ ֶש ַּמ ְט ְ ּבעו‬ ‫ויבעול ויקיים‪ ,‬והנה הרי אנו מדברים בעבריין שעבר על‬ ‫יוצא באותן הארצות‪ ,‬שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ‬ ‫איסור ליבם תוך ג' חדשים‪ ,‬ונכנס לספק כרת של אשת אח‪,‬‬ ‫וסמכה דעתן שהוא אדוניהם והם לו עבדים‪ ,‬אבל אם אין מטבעו‬ ‫וחזקתו שעושה לשם נוי ולא לשם מצוה‪ ,‬וא"כ איך המשנה‬ ‫יוצא הרי הוא כגזלן בעל זרוע וכמו חבורת ליסטים המזויינין‬ ‫מתרת לו לכתחילה לבעול‪ ,‬אלא ודאי שאין איסור‪.‬‬ ‫שאין דיניהן דין‪ ,‬וכן מלך זה וכל עבדיו כגזלן לכל דבר"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫והרי הרמב"ם (הל' גזילה) איירי ג"כ במלך גוי‪ ,‬והוא בודאי לא‬ ‫וכן יש להעיר על מה שכתב החזו"א (סי' קלד‪ ,‬לדף מא) שלשם נוי‬ ‫נתמנה מפי סנהדרין‪ ,‬ודומיא דהכי איירי במלך ישראל‪.‬‬ ‫אינו מקיים מצוה‪ ,‬ומיישב בזה למה קטן אף שאינו‬ ‫ואומנם יתכן שאין לו כל דיני מלכים שהוזכרו בהל' מלכים‪,‬‬ ‫מקיים מצוה מותר‪ ,‬שרק קטן שאינו מצווה‪ ,‬אבל גדול‬ ‫אולם עכ"פ יש לו דינא דמלכותא דינא‪ .‬וכ"כ הרדב"ז (פ"ה‬ ‫שמצווה ואינו מקיים יש בו פגם‪ .‬וזה קשה מן הגמ' (דף כא‬ ‫מהל' מלכים) שע"פ הסכמת בני מדינה אפשר למנות מלך‪.‬‬ ‫ע"א) לענין פצוע דכה ואלמנה מן האירוסין דאמרינן פוטרות‬ ‫צרתה‪ ,‬משום דעשה דוחה ל"ת ואין אומרים דאפשר‬ ‫ולכאורה הרמב"ם בהל' גזילה איירי ג"כ שמתחילה שלט‬ ‫בחליצה משום דחליצה במקום יבום אינה מצוה‪ ,‬והרי שם‬ ‫בע"כ ורק אח"כ הסכימו בני המדינה עליו‪,‬‬ ‫איירינן בעבריין דעובר על איסור דרבנן שאמרו שאסור‬ ‫ורואים זה ע"י שמטבעו יוצא‪ ,‬שהרי בצד השני באותו שאין‬ ‫ליבם בכהאי גווני‪ ,‬וסתמא עושה לשם נוי‪ ,‬ובכל זאת מקיים‬ ‫לו דין מלך‪ ,‬איירי בודאי שלקח השילטון בע"כ רק שאין‬ ‫מצוה‪ .‬וע"כ מה דלשם נוי יש בו פגם וקטן מותר לכתחילה‪,‬‬ ‫מטבעו יוצא‪ ,‬וא"כ ה"ה ברישא התחיל כך ורק כיון שלבסוף‬ ‫זה לא משום דלשם נוי אין בו מצוה‪ ,‬אלא יש בו מצוה אבל‬ ‫מטבעו יוצא‪ ,‬סימן שהסכימו עליו בני מדינה‪ .‬ועכ"פ פשוט‬ ‫יש בו פגם‪ ,‬ופגם הזה מותר לעשות‪ ,‬ואם רוצה מיבם‪ .‬רק‬ ‫דלא בעינן סנהדרין‪ ,‬שהרי לא זכר הרמב"ם שם איך נתמנה‬ ‫שמצות חליצה קודמת‬ ‫רק הזכיר שמטבעו יוצא‪.‬‬ ‫חכ‬ ‫ ]ד ןמיס[‬ ‫ובודאי שאין רשות לבי"ד להכריע במוחלט בשבילו‪ ,‬וכ"ש‬ ‫וכתבנו בספר יבום או חליצה (ס"א אות יד) שכוונת אבא שאול‬ ‫אם אומר שכונתו לשם שמים‪.‬‬ ‫שיש קילקול ביבום‪ ,‬אינו רוצה לומר שקלקול היבום‬ ‫יותר גדול על תיקון היבום‪ ,‬שז"א‪ ,‬רק שקילקול היבום יותר‬ ‫ואין לך מצוה בתורה שיכול להציל שלא ימחה שם מאחד‬ ‫גדול מקילקול החליצה‪ .‬ובין ביבום בין בחליצה התיקון יותר‬ ‫מישראל‪ ,‬רק ע"י מצות יבום‪ ,‬כמו שנאמר (דברים‪ ,‬כה‪ ,‬ו)‬ ‫גדול מן הקילקול‪ .‬ובתיקון היבום כולל כל ביאות‪ ,‬בין ביאה‬ ‫"ו ֽלֹא ִי ָּמ ֶח֥ה ׁ ְשמ֖וֹ ִמ ִ ּישְׂ ָר ֵ ֽאל"‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫לשם נוי ובין ביאת קטן שאינו מקיים כלל מצוה]‪.‬‬ ‫ואף שמתפללים שלא יבואו בנות ישראל לא לידי יבום ולא‬ ‫לידי חליצה‪ ,‬מ"מ אם יזדמן יבם פנוי והוא והיא‬ ‫הקשר בין יבום ומשיח‬ ‫רוצים‪ ,‬יניח הבי"ד את היבם להכריע‪ ,‬ולא יגזרו על כלל‬ ‫ישראל לבטל מצות יבום‪ .‬והתורה נתנה רשות ליבם לסרב‬ ‫וכתב הגאון רפאל אהרן יפה"ן זצ"ל (הקדמה על חידושי הריטב"א)‪,‬‬ ‫ליבום‪ ,‬ולא לבי"ד‪.‬‬ ‫וז"ל‪" :‬מסכת יבמות פותחת את סדר נשים שבתלמוד‪,‬‬ ‫ובתוס' ישנים למכילתין [יבמות‪ ,‬דף ב ע"א‪ ,‬ד"ה חמש] בתי' ב' הטעם‬ ‫וחליצה הוא שייכות עם מחיית שם‪ ,‬ומבואר במפרשים (עי'‬ ‫'ב֛א‬ ‫דהיא מצוה ראשונה שארעה בנשים‪ ,‬כדכתיב (בראשית‪ ,‬לח‪ ,‬ח) ּ ֹ‬ ‫בפירוש על סדר חליצה‪ ,‬בסוף) שהוא מיתה שניה‪ ,‬ואבילות‪,‬‬ ‫ֶאל ֵא ׁ ֶ֥שת ָא ִח ָ‬ ‫֖יך' וכו'‪.‬‬ ‫"כ ָ֚כה ֵי ָעשֶׂ ֣ה‬ ‫וחולצים המנעל כאבל‪ ,‬ואומרים (דברים‪ ,‬כה‪ ,‬ט) ָּ‬ ‫֔יש ֲא ׁ ֶש֥ר לֹא ִי ְבנֶ ֖ה ֶאת ֵ ּב֥ית ָא ִ ֽחיו"‪ .‬ויסוד מצות יבום הוא‬ ‫ָל ִא ׁ‬ ‫ונראה בביאור הדבר ע"פ הזוהר (וישב קסו) דהא ההוא דמת‬ ‫בנין בית וחיות חדשה לנשמת הנפטר‪ .‬ונקרא במגילת רות‬ ‫בלא בנין כד נפיק מהאי עלמא לא עאל בפרגודא ולא נטיל‬ ‫גאולה‪ ,‬שמזה בא החידוש והתחדשות של מלכות בית דוד‪.‬‬ ‫חולק בההוא עלמא‪ ,‬ונשמתיה לא אתכליל באתר דכל נשמתין‬ ‫כי בשעת קידוש לבנה שמברכים מחדש חדשים אומרים‬ ‫ואתכלילת ואתגזר דיוקניה מתמן וכו'‪ ,‬והואיל וכדין הוא ברא‬ ‫"דוד מלך ישראל חי וקים"‪ ,‬כי הקיום והחיוב בא ע"י חידוש‪.‬‬ ‫ליה קב"ה פרוקא "דיפרוק ליה מידא דמחבלין"‪ ,‬וקא אחי‬ ‫ויבום נקרא בנין בית‪ ,‬ומלכות בית דוד נקרא בנין בית‪ ,‬כמו‬ ‫'כי ֵי ׁ ְשב֨וּ ַא ִח֜ים ַי ְחדָּ ֗ו' וגו' בגין‬ ‫דקריב ליה דכתיב [דברים‪ ,‬כה‪ ,‬ה] ִּ ֽ‬ ‫ך ה'"‪ .‬ומי שמטפל בביטול‬ ‫"ב ִ֖ית ַי ֲעשֶׂ ה ְ ּל ָ ֥‬ ‫שנא' (שמואל־ב‪ ,‬ז‪ ,‬יא) ַ‬ ‫דנשמתא לא עאלה קמיה דקוב"ה וכו' [ע"כ] ע"ש‪.‬‬ ‫מחית השם ועוסק בהקמת השם עליו נאמר (אסתר‪ ,‬ו‪ ,‬ט) " ָּכ ָ֚כה‬ ‫ע"פ הזוהר אנו למדים דמצות ייבום היא היחידית שבמצוות‬ ‫֔יש ֲא ׁ ֶש֥ר ַה ֶּמ ֶ֖ל ְך ָח ֵפ֥ץ ִ ּב ָ‬ ‫יק ֽרוֹ "‪.‬‬ ‫ֵי ָעשֶׂ ֣ה ָל ִא ׁ‬ ‫כמדומני שיסודו לתקן נשמת הזולת לאחר מיתתו‪ ,‬ונמצא‬ ‫דמצות יבום מגלמת בתוכה שילוב של חוזק האמונה בנצחיות‬ ‫של נשמת היחיד מישראל ביחד עם עבודת החסד ואחריות‬ ‫מצות חצוצרות‬ ‫הזולת‪ ,‬המתבטאת בשיעבוד רצון בחירה אישית למען הזולת‪.‬‬ ‫עוד יש טוענים שלפני ביאת המשיח פטורים‬ ‫ממצות חצוצרות‪ ,‬ויש שאומרים שאפילו‬ ‫מתקיעה בשופר בעת צרה פטורים‪ .‬וזה‬ ‫[ח]‬ ‫ולכן אפשר שזו היא הסיבה שמצות ייבום היא המצוה‬ ‫הראשונה שנאמר בשבטי י‪-‬ה‪ ,‬ששני יסודות אלו‪ ,‬של חיזוק‬ ‫האמונה בנצחיות‪ ,‬בשילוב עם אחריות לזולת‪ ,‬זהו יסוד גם‬ ‫צע"ג‪ ,‬וכי במצות חצוצרות כתיב משיח‪ .‬אלא צריך לתקוע‬ ‫בהתהוות וקיום עם ישראל‪ .‬ואפשר דמטעם זה נתגלה מצות‬ ‫ב֨אוּ ִמ ְל ָח ָמ֜ה ְ ּב ַא ְר ְצ ֶכ֗ם‬ ‫"ו ִ ֽכי ָת ֹ‬ ‫בחצוצרות כמו שנאמר (במדבר‪ ,‬י‪ ,‬ט) ְ‬ ‫ייבום ביחוד אצל יהודה‪ ,‬דהרי יהודה הוא שיש בו ממדה זו של‬ ‫יכ֔ם‬‫ַעל ַה ַ ּצר֙ ַה ּצ ֵֹר֣ר ֶא ְת ֶכ֔ם ַו ֲה ֵרע ֶֹת֖ם ַ ּב ֲחצ ְֹצרֹ֑ת ְונִ ְז ַּכ ְר ֶּת֗ם ִל ְפנֵ י֙ ה֣' ֽ לֱאֹ ֵה ֶ‬ ‫'אנ ִֹכי֙ ֶ ֽא ֶע ְר ֶב֔נּ וּ ִמ ָ ּי ִד֖י ְּת ַב ְק ׁ ֶש֑נּ וּ ' והיינו‬ ‫אחריות כמש"כ [בראשית‪ ,‬מג‪ ,‬ט] ָ ֽ‬ ‫יכֽם"‪ .‬ועי' בזה ברמב"ם (ריש הל' תענית)‪ ,‬ושו"ע‬ ‫ְונוֹ ׁ ַש ְע ֶּת֖ם ֵמא ְֹי ֵב ֶ‬ ‫מדת המלכות כידוע‪ ,‬ומעתה מובן מדה כנגד מדה‪ ,‬דמלכות בית‬ ‫(או"ח סי' תקעו)‪ ,‬ומ"ב (שם ס"ק א)‪ ,‬והארכתי בזה בקונטרס‬ ‫דוד שורשו בכלל ישראל בקיום מנהג זה של ייבום‪ ,‬שהיה נהוג‬ ‫חצוצרות מלחמה‪.‬‬ ‫גם בשאר קרובים עוד מימי יהודה‪ ,‬ובהמשך בימי רות‪ ,‬שע"י‬ ‫התהווה מלכות בית דוד שמסמלת את נצחיות נשמת כנסת‬ ‫ניצוח האויבים ע"י תקיעה בחצוצרות‬ ‫ישראל בקיום ' ֽלֹא ָיס֥וּ ר ׁ ֵש ֶ֙בט֙ ִ ֽמיהוּ ָד֔ה' [בראשית‪ ,‬מט‪ ,‬י]‪ ,‬וע"י יבוא‬ ‫'כי ָמ ְל ָא֣ה ָה ָא ֶ֗רץ‬ ‫כלל ישראל לתיקון השלם ע"י מלך המשיח ִּ ֽ‬ ‫וע"י מצוה זו יכולים להתגבר על האויבים ולהמית מהם‬ ‫דֵּ ָעה֙' [ישעיהו‪ ,‬יא‪ ,‬ט]‪ .‬ע"כ דברי הגאון הנ"ל‪.‬‬ ‫בשעת המלחמה‪.‬‬ ‫ולומדים ממנו שכדי להגיע למלך המשיח צריך לקיים מצות‬ ‫וזה עזר הרבה‪ ,‬כמ"ש בענין מלחמת אביה עם ירבעם (דברי־‬ ‫יבום‪ ,‬וממילא א"א לומר שאפשר לנצל האמונה‬ ‫֜אש ָה לֱא ִֹה֧ים׀ ְוכ ֲֹהנָ ֛יו ַו ֲחצ ְֹצר֥וֹ ת‬ ‫"ו ִה ֵ ּנה֩ ִע ָּמ֨נוּ ָברֹ ׁ‬ ‫הימים־ב‪ ,‬יג‪ ,‬יב)‪ְ :‬‬ ‫בביאת המשיח כדי לפטור עצמו ממצות ייבום לפני בואו‪.‬‬ ‫יכ֖ם‬ ‫יכ֑ם ְ ּבנֵ ֣י ִישְׂ ָר ֵא֗ל ַאל ִּת ָ ּ ֽל ֲחמ֛וּ ִעם ה֥' לֱא ֵ ֹֽהי ֲאב ֵֹת ֶ‬ ‫֣יע ֲע ֵל ֶ‬ ‫ַה ְּתרוּ ָע֖ה ְל ָה ִר ַ‬ ‫יה֑ם‬ ‫(יג) ְו ָי ָֽר ְב ָע֗ם ֵה ֵסב֙ ֶאת ַה ַּמ ְא ָר֔ב ָלב֖וֹ א ֵ ֽמ ַא ֲח ֵר ֶ‬ ‫ִּכי לֹ֥א ַת ְצ ִ ֽליחוּ ‪:‬‬ ‫(יד) ַו ִ ּי ְפנ֣וּ ְיהוּ ָד֗ה ְו ִה ֵ ּנ֨ה‬ ‫יהם‪:‬‬ ‫ַו ִ ֽ ּי ְהיוּ ֙ ִל ְפנֵ ֣י ְיהוּ ָד֔ה ְו ַה ַּמ ְא ָר֖ב ֵמ ַא ֲח ֵר ֶ ֽ‬ ‫חשיבות יבום‬ ‫כ ֲ֣הנִ ֔ים ַמ ְח ְצ ִר֖ים‬ ‫ָל ֶה֤ם ַה ִּמ ְל ָח ָמה֙ ּ ָפנִ ֣ים ְו ָאח֔וֹ ר ַ ֽו ִ ּי ְצ ֲעק֖וּ ַלה֑' ְו ַה ּ ֹ‬ ‫ועי' רמ"א (אבה"ע‪ ,‬סי' קסה‪ ,‬סעי' א) שאין חשש איסור ביבום‬ ‫֣יש ְיהוּ ָד֔ה‬ ‫֙יע֙ ִא ׁ‬ ‫֣יש ְיהוּ ָד֑ה ַו ְי ִה֗י ְ ּב ָה ִר ַ‬ ‫(טו) ַו ָ ּי ִר֖יעוּ ִא ׁ‬ ‫ַ ּב ֲחצ ְֹצ ֽרוֹ ת‪:‬‬ ‫אפילו ידוע שמכון לשם ממון‪.‬‬ ‫טכ‬ ‫ ]ד ןמיס[‬ ‫והרי כתב הרמב"ם (פה"מ‪ ,‬ריש סנהדרין‪ ,‬ד"ה סמיכת) שכבר לפני‬ ‫(טז)‬ ‫ְו ָה לֱא ִֹה֗ים נָ ַג֤ף ֶאת ָי ָֽר ְב ָעם֙ ְו ָכל ִישְׂ ָר ֵא֔ל ִל ְפנֵ ֥י ֲא ִב ָ ּי֖ה ִויהוּ ָ ֽדה‪:‬‬ ‫ביאת המשיח‪ ,‬יהא אור גדול של תורה‪ ,‬מה שלא היה‬ ‫(יז) ַו ַ ּי ּ ֥‬ ‫כוּ‬ ‫ַו ָ ּינ֥וּ סוּ ְבנֵ י ִישְׂ ָר ֵא֖ל ִמ ּ ְפנֵ ֣י ְיהוּ ָד֑ה ַו ִ ּי ְּתנֵ ֥ם לֱא ִֹה֖ים ְ ּב ָי ָ ֽדם‪:‬‬ ‫בדורות הקדמונים‪ ,‬וז"ל‪" :‬זה יהיה בלא ספק כשיכון הבורא‬ ‫ָב ֶה֛ם ֲא ִב ָ ּי֥ה ְו ַע ּמ֖וֹ ַמ ָּכ֣ה ַר ָ ּב֑ה ַו ִ ּי ּ ְפל֤וּ ֲח ָל ִלים֙ ִמ ִ ּישְׂ ָר ֵא֔ל ֲח ֵמ ׁש ֵמא֥וֹ ת‬ ‫יתברך לבות בני אדם ותרבה זכותם ותשוקתם לשם יתברך‬ ‫(יח) ַו ִ ּי ָּכנְ ע֥וּ ְבנֵ י ִישְׂ ָר ֵא֖ל ָ ּב ֵע֣ת ַה ִה֑יא ַו ֶ ּי ֶֽא ְמצוּ ֙ ְ ּבנֵ ֣י‬ ‫֥יש ָ ּב ֽחוּ ר‪:‬‬ ‫ֶא ֶ֖לף ִא ׁ‬ ‫ולתורה ותגדל חכמתם לפני בא המשיח כמו שיתבאר זה‬ ‫והנה שם‬ ‫יהם"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ֹהי ֲאבוֹ ֵת ֶ ֽ‬ ‫ְיהוּ ָד֔ה ִּכ֣י נִ ׁ ְש ֲענ֔וּ ַעל ה֖' לֱא ֵ ֥‬ ‫בפסוקים הרבה במקרא"‪.‬‬ ‫מדברים במלחמה יהודה נגד ישראל‪ ,‬ובכל זאת מכח‬ ‫החצוצרות נצחו יהודה את ישראל‪ .‬וא"כ כל שכן מלחמת‬ ‫ובעה"י נתקיים בנו מקצת נבואה זו‪ ,‬שרואים שבעה"י‬ ‫ישראל נגד הגוים בודאי יש בזה זכות גדול שינצחו את‬ ‫הרבה ת"ח מחדשים חידושים לאמיתה של תורה‪,‬‬ ‫האויבים ע"י תקיעה בחצוצרות‪.‬‬ ‫ויש סיעתא דשמיא עצומה‪ ,‬ויוצאים הרבה ספרים על כל‬ ‫מצוה דבר שלא היה לעולמים‪.‬‬ ‫ע"י חידוש מצות חצוצרות מרויחים הרבה דברים‬ ‫אקיום המצוה עצמה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בחיוב אמונה של עיקר‬ ‫בחזרה בתשובה ע"י התעוררות הקול‪ ,‬כמבואר‬ ‫‪.‬‬ ‫הראשון מי"ג עיקרים‬ ‫ברמב"ם (הל' תענית)‪.‬‬ ‫גהצלת כלל ישראל‪ ,‬וניצחון במלחמה‪ .‬ואפשרות‬ ‫‪.‬‬ ‫העיקר הראשון מי"ג עיקרים הוא "אני מאמין‬ ‫באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו הוא בורא‬ ‫ומנהיג לכל הברואים‪ ,‬והוא לבדו עשה ועושה‬ ‫[י]‬ ‫כיבוש של עוד שטחים‪ ,‬כשיש התעוררות בזה‪.‬‬ ‫דהצלת החיילים מסברת כוחי ועוצם ידי‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ויעשה לכל המעשים"‪.‬‬ ‫ההכרת הניסים ע"י כל הציבור‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הנה אמונה זו כוללת ג"כ שהקב"ה יכול לשנות הנהגותיו‪,‬‬ ‫ואמונה בתורה‪ ,‬שע"י קיום המצות הקב"ה עוזר‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫פעם נוהג כך ופעם נוהג אחרת‪ ,‬וזה יסוד של "עשה‬ ‫זהחזרה של מצוה שנשתכחה מישראל‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עושה ויעשה"‪ ,‬שהוא המחליט על העשה‪ ,‬והוא המחליט על‬ ‫העושה‪ ,‬והוא המחליט על היעשה‪.‬‬ ‫חהתעוררות שצריך ללמוד תורה שבכתב ותורה שבעל‬ ‫‪.‬‬ ‫פה הלכה למעשה‪.‬‬ ‫והתורה היא ניצחית‪ ,‬אבל אפשרות קיומה או חיוב קיומה‬ ‫כמו שלפני משכן‬ ‫משתנים לפי החלטת הקב"ה‪.‬‬ ‫טהחזרה של מושג פר העלם דבר של ציבור‪ ,‬החזרה‬ ‫‪.‬‬ ‫שילה היו הבמות מותרות‪ ,‬ואח"כ נאסרו‪ ,‬ואחר החורבן‬ ‫של מושג ששייך לתקן דבר שנשתכח במשך הדורות‪,‬‬ ‫הותרו‪ ,‬ובבנין בית המקדש חזרו ונאסרו‪ ,‬ושוב לא הותרו‬ ‫דהיינו החזרה של מצות תשובה על מצוות שנשתכחו‬ ‫לעולם‪ .‬והכל אותה תורה‪ ,‬אבל שינוי הנהגה‪ ,‬שינוי דין‪.‬‬ ‫מישראל‪.‬‬ ‫וכן לענין התכלת‪ ,‬שבזמן שנמצא חייבים‪ ,‬נשתכח פטורים‪,‬‬ ‫יע"י כיבוש הארץ מפרסמים בכל העולם שארץ ישראל‬ ‫‪.‬‬ ‫וכן בענין שלום ומלחמה‪ ,‬יש שעת‬ ‫חזרו ונמצא חייבים‪.‬‬ ‫שייך לעם ישראל‪ ,‬כיון שהקב"ה נתן לנו את הארץ‪,‬‬ ‫שלום ויש שעת מלחמה‪ ,‬אותה תורה ושינוי הנהגה ושינוי‬ ‫ואנו העם הנבחר‪.‬‬ ‫וכן יש בזה אלף אלפי נ"מ בשינוי דין ושינוי מציאות‪.‬‬ ‫דין‪.‬‬ ‫ ‪.‬איע"י הכרה זו מכירים כל באי העולם שהקב"ה ברא‬ ‫וזה אחד מנהגותיו של הקב"ה‪ ,‬שהמציאות היא ההנהגה‬ ‫את העולם‪ ,‬והוא הבעלים והשליט‪ ,‬ונותן למי שירצה‪.‬‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬שלא רק שברא הברואים‪ ,‬אלא ג"כ מנהיג‬ ‫"ו ָה ָי֧ה ה֛' ְל ֶמ ֶ֖ל ְך ַעל ָּכל‬‫ויתקיים מה שנאמר (זכריה‪ ,‬יד‪ ,‬ט) ְ‬ ‫אותם‪ .‬ומי שסובר שאין ביד הקב"ה לשנות הנהגותיו‪ ,‬חסר‬ ‫ָה ָא ֶ֑רץ ַ ּב ּי֣וֹ ם ַהה֗וּ א ִי ְה ֶי֧ה ה֛' ֶא ָח֖ד וּ ׁ ְשמ֥וֹ ֶא ָ ֽחד"‪.‬‬ ‫לו מעיקרי האמונה שהוא המנהיג את הבריאה‪ .‬וממילא מי‬ ‫שטוען שעל אף שינוי המציאות צריך להתנהג כמו מקודם‬ ‫ואי"צ לבדוק בתורה איך צריך להתנהג לפי המציאות של‬ ‫אור תורה לפני ביאת המשיח‬ ‫[ט]‬ ‫עכשיו ‪ -‬צריך לבדוק קודם אם הוא מאמין באמונה שלימה‬ ‫בעיקר הראשון של י"ג עיקרים‪ ,‬ואחר שחיזק הרבה האמונה‬ ‫ויש עוד שמביאים על השולחן מאמר חז"ל‬ ‫שלו‪ ,‬אז יכול לחזור ולדון‪.‬‬ ‫(שבת דף קיב ע"ב) אם הראשונים כמלאכים אנו‬ ‫כבני אדם אם הראשונים כבני אדם אנו‬ ‫כחמורים‪ ,‬ומשו"ה תמיד כשרוצים לחדש מצוה שלא היתה‬ ‫שופט שבימיך‬ ‫אפשרות לקיימה עד עכשיו‪ ,‬או כשרוצים להוכיח שיש טעות‬ ‫וזה היסוד של שופט שבימיך [ראש השנה‪ ,‬דף כה ע"ב]‪ ,‬שצריך‬ ‫בהנהגה הקודמת‪ ,‬אומרים שאנו חמורים וחמורים‪ ,‬והכל‬ ‫לשפוט לפי המצב של ימיך‪ ,‬וממילא מחויב להבין‬ ‫כדי להשפיל דורינו ולהכחיש שאנו באתחלתא דגאולה‪.‬‬ ‫ל‬ ‫ ]ד ןמיס[‬ ‫נכנע להם‪ ,‬ואפילו מקללים את מי שהורג ערבים שהכינו‬ ‫מושג של ימיך‪ ,‬מציאות של ימיך‪ ,‬ולא של דור שעבר‪ .‬הדינים‬ ‫פוגרום נגד יהודים וע"י זה מציל יהודים‪ ,‬וקוראים אותו‬ ‫השייכים בימיך‪ ,‬ולא לדור שעבר‪ ,‬שנתחדשו בימיך‪ ,‬ולא‬ ‫רודף ורוצח‪ .‬וכנראה שמקיימים במשך כל השנה חייב אדם‬ ‫המשך דור שעבר כשנשתנה המציאות‪ ,‬ויתחשב עם מה‬ ‫לבסומי וכו' עד דלא ידע בין וכו' (מגילה‪ ,‬דף ז ע"א)‪...‬‬ ‫שנתחדש בימיך‪ ,‬מה שנתגלה בימיך‪ .‬להבין תקופת ימיך‪,‬‬ ‫תכונת בנ"א בימיך‪ ,‬הנהגת הבורא בימיך‪.‬‬ ‫וכנראה שאחד תלוי בשני‪ .‬שיש תכונה לאדם לאהוב‪ ,‬ויש‬ ‫תכונה לשנוא‪ ,‬ומי שמידתו לשנוא את הערבים‬ ‫ואם יש מי שרוצה לנצל השינוי להרוס את התורה‪ ,‬אז חסר‬ ‫האויבים‪ ,‬אין מידתו לשנוא את היהודים‪ .‬ומי שאינו אוהב‬ ‫לו במושג של "שופט"‪ ,‬שיש דין של שופט של ימיך‪,‬‬ ‫את היהודים‪ ,‬חסרה לו מידה זו‪ ,‬ולבסוף משתמש במידת‬ ‫שזה "דיין" של ימיך‪" ,‬מורה הוראה" של ימיך‪" ,‬מנהיג‬ ‫האהבה לאהוב את האויבים‪ .‬וכן מי שאינו משתמש במדת‬ ‫התורה" של ימיך‪ ,‬ולא עם הארץ של ימיך‪ ,‬ולא טיפש של‬ ‫השינאה לשנוא את האויבים‪ ,‬לבסוף שונא את היהודים‪.‬‬ ‫ונמצא שיש שני סוגי פסולים‪,‬‬ ‫ימיך‪ ,‬ולא רשע של ימיך‪.‬‬ ‫וכן אמרו חז"ל בענין שאול המלך (ילקוט שמעוני‪ ,‬שמואל־א‪ ,‬רמז קכא;‬ ‫אחד עם הארץ של ימיך‪ ,‬ושני שופט של דור שעבר‪ ,‬זה חסר‬ ‫תנחומא מצורע‪ ,‬יד‪ ,‬ב) כל המרחם על אכזרים‪ ,‬לסוף נעשה אכזר על‬ ‫לו דין שופט‪ ,‬וזה חסר לו דין ימיך‪.‬‬ ‫רחמנים‪ ,‬ולכן שאול שלא רצה להשמיד את עמלק‪ ,‬לבסוף‬ ‫הרג את נוב עיר הכהנים‪.‬‬ ‫ואולי על כאלו ועל כיו"ב נאמר (ישעיהו‪ ,‬כח‪ ,‬א) " ה֗וֹ י ֲע ֶט ֶ֤רת ֵ ּגאוּ ת֙‬ ‫בדין "עד דלא ידע"‪ ,‬אם נוהג‬ ‫֥אש ֵ ּגֽיא‬ ‫ׁ ִש ּכ ֵֹר֣י ֶא ְפ ַר ִ֔ים ְו ִציץ נ ֵֹבל ְצ ִב֣י ִת ְפ ַא ְר ּת֑וֹ ֲא ׁ ֶש֛ר ַעל רֹ ׁ‬ ‫יצת נ ֵֹבל ְצ ִב֣י ִת ְפ ַא ְר ּת֔וֹ ֲא ׁ ֶש֥ר ַעל‬ ‫ׁ ְש ָמנִ ֖ים ֲהל֥וּ ֵמי ָי ִֽין‪( :‬ד) ְ ֽו ָה ְ֨י ָת֜ה ִצ ַ‬ ‫בכל השנה [מליצה]‬ ‫[יא]‬ ‫ה ְ ּב ֶט ֶ֣רם ַק ִ֔יץ ֲא ׁ ֶש֨ר ִי ְר ֶא֤ה ָ ֽהר ֶֹאה֙ אוֹ ָת ּ֔ה‬ ‫֖אש ֵ ּג֣יא ׁ ְש ָמנִ ֑ים ְּכ ִב ּכוּ ָר ּ ֙‬ ‫רֹ ׁ‬ ‫עוד ראיתי בנ"א אשר כבר במשך שנים‬ ‫ְ ּבעוֹ ָד ּ֥ה ְ ּב ַכ ּפ֖וֹ ִי ְב ָל ֶ ֽע ָ ּנה"‪.‬‬ ‫רבות צועקים על האיסור החמור‬ ‫ואז יתקיים המשך הפסוקים (שם‪ ,‬ה)‪ּ ַ :‬ב ּי֣וֹ ם ַהה֗וּ א ִ ֽי ְה ֶי ֙‬ ‫ה‬ ‫להתחבר לרשעים‪ ,‬ומנצלים טענה זו‬ ‫ה֣' ְצ ָבק֔וֹ ת ַל ֲע ֶט ֶ֣רת ְצ ִב֔י ְו ִל ְצ ִפ ַיר֖ת ִּת ְפ ָא ָר֑ה ִל ׁ ְש ָא֖ר ַע ּֽמוֹ ‪:‬‬ ‫לפסול כל מי שיש לו איזה שייכות עם ציונות‪ ,‬והם גופא‬ ‫יבי‬ ‫פט ַל ּיוֹ ׁ ֵשב֙ ַעל ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפ֔ט ְו ִ ֨‬ ‫ל ְגבוּ ָ ֔רה ְמ ׁ ִש ֵ ֥‬ ‫(ו) וּ ְלר֖וּ ַח ִמ ׁ ְש ּ ָ ֑‬ ‫כעת מברכים אנשים אשר מתחברים עם רוצחים ארורים‬ ‫ש ְע ָרה"‪.‬‬ ‫ִמ ְל ָח ָמ֖ה ׁ ָ ֽ‬ ‫ימ"ש‪ ,‬ומאידך פוסלים כל מי שלוחם נגד הערבים‪ ,‬ואינו‬ ‫אל‬ ‫ ]רבחמה לש םירפסה תיצמת[‬ ‫[תמצית הספרים של המחבר]‬ ‫[משנת תשס"א]‬ ‫ביום הראשון תשביתו‪ ,‬ביאור הלכה ועירעור עצום‬ ‫ספר בריתי יצחק גרות‪ ,‬ביאור הלכה בדיני גרות והטפת‬ ‫נגד מכירת חמץ הנהוגה‪ ,‬וזעקה נגד קיום מצוות בצורת‬ ‫דם ברית‪ ,‬זעקה נגד גרות בקבלת מצות בצורת "הצגה"‪,‬‬ ‫"הצגה"‪.‬‬ ‫ואיסור לגייר לשם אישות‪.‬‬ ‫בסוף קונטרס זה מאמר התורה חסה על ממונם של‬ ‫ספר בריתי יצחק עירובין‪ ,‬פילפול בסוגיות ובהלכה על‬ ‫ישראל‪ ,‬מבואר גודל הענין לגור במקום הזול‪ ,‬ולא לתבוע‬ ‫כל המסכתא‪ ,‬וערעור גדול על רוב רובם של תיקוני עירובין‪,‬‬ ‫בשביל שידוך הרבה כסף כדי לדור במרכז הארץ‪ ,‬וחוץ מזה‬ ‫שנהוג לגרור קולות ע"ג קולות שיוצא לגמרי מכללי הפסק‪.‬‬ ‫יש מצוה לישב כל הארץ‪.‬‬ ‫פתיחת שערי העיר‪ ,‬להוכיח שאף המצריכים ס"ר‬ ‫קונטרס גרמא כמעשה‪ ,‬ביאור הלכה ועירעור נגד נסיונות‬ ‫מצטרף כל העיר‪ ,‬ועוד דיני רשות הרבים ושכירות רשות‪.‬‬ ‫להתיר חילול שבת במסוה של גרמא וכח שני ומניעת מונע‪.‬‬ ‫ובו השגות על ספר רחובות העיר שבא לישב הקושיות על‬ ‫הערוב באטווערפען‪ .‬וכן תוכחה לאלו שגוררין קולות בהל'‬ ‫חוט תכלת‪ ,‬ביאור הלכה במספר חוטי תכלת וקשירתם‪,‬‬ ‫עירובין‪.‬‬ ‫הכרעה כדעת הראב"ד במספר החוטים שנים תכלת וששה‬ ‫לבן‪ .‬דברי חיזוק להחלזון "ארגמן קהה קוצים" שנמצא‬ ‫יבום או חליצה‪ ,‬ביאור הלכה והתעוררות לבטל הנהגת‬ ‫בזמן האחרון‪ .‬התנגדות לאלו שאין רוצים לדון בדברים‬ ‫ההתנגדות ליבום בגלילות אשכנז‪ ,‬גם לדעת אבא שאול‪.‬‬ ‫שנתחדשו‪.‬‬ ‫והשאלה ששואלים ליבם (שאינו נשוי) אם רוצה יבום או‬ ‫חליצה צריך להיות אמיתי ולא שאלה פיקטיבית‪ ,‬וחיזוק‬ ‫חצוצרות מלחמה‪ ,‬לחדש מצות חצוצרות בעת צרה‪,‬‬ ‫לדאגה שלא ימחה שם אחד מישראל‪.‬‬ ‫ויותר בעת מלחמה‪ ,‬וחיזוק לניצוח במלחמה נגד האויבים‪.‬‬ ‫ובסוף החיבור כתבתי דרוש על פרשת יהודה ותמר‬ ‫לא ישבו בארצך‪ ,‬חיוב גירוש גוים שאין מקיימים ז'‬ ‫שהיא פרשת אורו של משיח‪ ,‬שמסביר כל התקופה שלנו‬ ‫מצוות‪ ,‬וכ"ש אומה שמסכנת קיומינו‪ ,‬וחיזוק למתנחלים‬ ‫והשתלשלות ישוב ארץ ישראל שהתחיל במיעוטו ע"י גדולי‬ ‫שמקיימים מצות ביעור ע"ז‪ ,‬והבטחה לניצוח במלחמה‪.‬‬ ‫ישראל והמשיך בתוקף ע"י חילונים‪ ,‬ולבסוף יתהפך לשומרי‬ ‫בסוף הקונטרס מאמר בני בני בני‪ ,‬דרוש בפרשת דוד‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫ואבשלום במצות תשובה לשומרי תורה‪ ,‬לבאר שחטאי‬ ‫בגדי שלום ואמת‪ ,‬התוכן‪ ,‬חיזוק לחיוב קישוט לאשה‬ ‫החילונים הגלוים הם כזכוכית מגדלת לחטאי שומרי תו"מ‬ ‫בבית‪ ,‬ולמעט ברחוב‪ .‬והתנגדות לפאה נכרית ברחוב‪ ,‬כ"ש‬ ‫הנסתרים מתחת מסוה של היתרים מדומים והצעת מאמרי‬ ‫להפאות החדשות של זמנינו‪ .‬וכן ראיות חזקות ששוק‬ ‫"כ֥י‬ ‫חז"ל שלא במקומם‪ .‬ביסוד של הפסוק (שמואל־ב‪ ,‬יב‪ ,‬יב) ִּ‬ ‫באשה ערוה היינו חלק שלמטה מן הברך‪ ,‬והמ"ב שלא כ"כ‬ ‫֣ית ַב ָּס ֶ֑תר ַו ֲאנִ ֗י ֶא ֱעשֶׂ ה֙ ֶאת ַהדָּ ָב֣ר ַה ֶ ּז֔ה נֶ ֶ֥גד ָּכל ִישְׂ ָר ֵא֖ל ְונֶ ֶ֥גד‬ ‫ַא ָּת֖ה ָעשִׂ ָ‬ ‫הוא טעות גמור‪ ,‬וכן טועה בדבר משנה אהלות (פ"א מ"ה) ועוד‬ ‫ש ֶמ ׁש"‪.‬‬‫ַה ּ ׁ ָ ֽ‬ ‫הרבה ראיות‪.‬‬ ‫חממות גוש קטיף‪ ,‬ביאור הלכה שלא להתיר זריעת‬ ‫תיקוני שבת כהלכתו‪ ,‬הערות על ספר שמירת שבת‬ ‫ירקות בחממות בשביעית אף בעציץ שאינו נקוב‪ ,‬וכן דחית‬ ‫כהלכתה‪.‬‬ ‫צירוף ההיתר מכירת העציצים לגוי בצורת "הצגה"‪.‬‬ ‫קונטרס שוב אשוב אליך‪ ,‬ואיסור החזרת שטחים‪,‬‬ ‫להוציא בלעו מפיו‪ ,‬ע"פ האוה"ח הקדוש‬ ‫(שמות‪ ,‬ג‪ ,‬ח)‬ ‫הסברת התקופה שאנו בתהליכי הגאולה‪ ,‬וחיוב הכרת‬ ‫בתהליכי גאולה מתוך נ' שערי טומאה‪ ,‬והיחס בין חרדים‬ ‫הניסים של ששת הימים‪ ,‬וחשיבות שטחים שנכבשו‪ ,‬וחומר‬ ‫לחילונים‪.‬‬ ‫האיסורים לתתם לגוים‪.‬‬ ‫קונטרס הקמת ממשלת התורה‪ ,‬ביאור הלכה על חיוב‬ ‫קונטרס חשיבות ארץ חמדה‪ ,‬חשיבות התישבות בכל‬ ‫לעשות ממשלת התורה‪ ,‬וראשי פרקים של תפקיד ממשלה זו‪.‬‬ ‫שטחי ארץ ישראל‪ .‬ואין לנו רק התורה שנתנה למשה‬ ‫קונטרס קדושת הארץ באילת וגבולי צפון‪ ,‬לחזק הדעה‬ ‫רבינו ע"ה‪ ,‬ומצוה לומר האמת אף שמקבלים בזיונות מזה‪,‬‬ ‫שאילת היא ארץ ישראל לענין יו"ט שני (ולא לענין תרו"מ‬ ‫והסברת התקופה‪.‬‬ ‫בל‬ ‫ ]םירפסה תיצמת[‬ ‫בלחיצת יד לערפאת ולטלויזיה וכיו"ב ר"ל‪ .‬מצות כיבוש‬ ‫ושביעית)‪ ,‬מכח גבולי משפטים‪ ,‬ולא מחמת גבולי מסעי‪ .‬וכן‬ ‫ארץ ישראל כולל גירוש גוים שאין שומרים ז' מצות‪,‬‬ ‫לחזק השיטה שגבול צפון מגיע עד טורי אמנוס שנמצאים‬ ‫והדגשה על כל גוי שאינו מאמין שעם ישראל הוא העם‬ ‫היום בדרום טורקיה‪ ,‬בגובה של עיקום הפרת‪ .‬וכן עד עיקום‬ ‫הנבחר‪ .‬וכן כולל הוצאת הכלים הטמאים מן הבית‪ ,‬שע"י‬ ‫הפרת הוא ארץ ישראל גמור ומשם מתחיל סוריא‪ .‬וכדי‬ ‫רואים דברי כפירה ועריות וכיו"ב‪.‬‬ ‫לכבוש עד שם הוה מלחמת מצוה ואי"צ סנהדרין‪ ,‬נכתב‬ ‫להעיר ללומדים‪.‬‬ ‫עוד בתוך הספר‪ ,‬ביאור הלכה ודברי חיזוק בנושא "כסוי‬ ‫ראש לגדר ערוה והפיכתו לרועץ"‪ ,‬קריאה לביטול היתר‬ ‫פנו דרך ה'‪ ,‬מצות פינוי קברים לצורך בנין כביש לעה"ק‬ ‫פאה נכרית ברחוב‪ .‬וכן קריאה לביטול החומרא שהנהיגו‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫ע"פ הזוהר לכסות כל השערות בבית‪ ,‬שחומרא זו גורמת‬ ‫ושפל אנשים יקים עלה‪ ,‬ביאור ענין של משיח בגאולת‬ ‫בדורינו להריסת בתי ישראל‪ ,‬וכמו שר"ע ביטל חומרות‬ ‫בעיתה‪ ,‬שהוא בדרגא נמוכה מכל הבחינות‪ ,‬והעולם מתנהג‬ ‫זקנים הראשונים מטעם זה‪ .‬וכן גרם הבנה מוטעית במצות‬ ‫בנסים מלובשים בטבע‪ ,‬ואין לצפות לאיש מופת עושה ניסים‪,‬‬ ‫כיסוי ראש‪ ,‬שעיקרה הרחקה מעריות‪ ,‬והוטעה לענינים‬ ‫ואי"צ לנביא ולא לת"ח מופלג‪ ,‬אלא כמתואר ברמב"ם הל'‬ ‫אחרים‪ ,‬וגרם לאי הבנת איסור פאה נכרית ברחוב‪.‬‬ ‫מלכים‪ ,‬ולא כמתואר בהל' תשובה‪ .‬ונסיון לישב הסתירה‬ ‫הביטו אל אברהם אביכם‪ ,‬ביאורים לאורך פרשת‬ ‫ובסופו דרושים בס' בראשית בהתחפשויות‪,‬‬ ‫בהרמב"ם‪.‬‬ ‫וירא ממצות מילה עד העקדה לסימן בתהליכי הגאולה‪,‬‬ ‫יעקב לעשו‪ ,‬תמר לזונה‪ ,‬ויוסף למלך אכזר‪ ,‬המרמזים איך‬ ‫ולמה התחפשו תהליכי הגאולה בתוך מדינה חילונית‪ ,‬ואיך‬ ‫מזמן אור החיים הקדוש הגר"א והבעש"ט‪ ,‬עד הסכם‬ ‫הקב"ה כביכול "התחפש" בתוך הבריאה‪ ,‬ביסוד של מלא‬ ‫"וויי"‪ ,‬והתחלפות הממשלה לממשלה שבקדושה‪ ,‬ובנין‬ ‫כל הארץ כבודו‪.‬‬ ‫הוספה במהדורא השניה‪ ,‬ממשלת ברק‬ ‫בית המקדש‪.‬‬ ‫הוספה במהדורה השלישית‪ ,‬עוד הפעם מאמר‬ ‫ונפילתה‪.‬‬ ‫ד' סוגי מנהיגים כחם ומגבלותיהם‪ ,‬ביאור חילוק‬ ‫בני בני בני‪ ,‬עי' לעיל‪ ,‬וכאן ניתוסף עוד הפעם משום שהוא‬ ‫מנהיגות למלך שופט כהן ונביא‪ ,‬ואפשרות טעות לכל אדם‪,‬‬ ‫ג"כ מרומז בפרשת וירא בשחיטת האיל‪.‬‬ ‫כולל סנהדרין ומלך המשיח‪ ,‬כדי שכל נברא לא יתגאה‬ ‫שנתהפך לבורא או מעין זה תואר מוגזם שאסור לומר על‬ ‫לא תנסו את ה' – תורה לא בשמים היא‪ ,‬ביאור‪ ,‬שקיום‬ ‫נברא‪ ,‬או שהבורא ית' מתגשם בו שזה בכלל ע"ז‪ .‬וביאור‬ ‫מצות צריך לקיים כשאפשר‪ ,‬בלי להתנות שהקב"ה צריך‬ ‫כמה פרטי טעות שטעו גדולי עולם‪.‬‬ ‫לעשות נסים‪ ,‬וכלול בזה עליה להר הבית‪ ,‬שאין לחכות‬ ‫לעלות עד שהקב"ה יעשה נסים‪.‬‬ ‫בתוך הספר מאמר "הקב"ה עם הגולן"‪ ,‬וגודל הקילקול‬ ‫גל‬