בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — וירא (2026-10-26)

קונטרס
לא ישבו
בארצך
ביאור הלכה בדיני
לא ישבו בארצך
על פי פסקי החזון איש
נכתב בס"ד ע"י
מורינו הרב יצחק ברנד שליט"א
אדר־ב תשנ"ה ,ערד ת"ו מהדורא ראשונה
ח כסלו תשס"א ,עמנואל ת"ו מהדורא שניה
תשרי תשע"ט ,עמנואל ת"ו מהדורא שלישית
]המדקה[
[הקדמה]
וכן ענין של תפילין וציצית וכו' הוא ליחיד ,משא"כ רוב כתוב בתורה (ויקרא ,כו ,ג) ִ
"אם ְ ּב ֻח ּק ַֹתי ֵּת ֵלכוּ ְו ֶאת ִמ ְצו ַֹתי ִּת ׁ ְש ְמרוּ
הלכות אלו שייכים בעיקר בשביל הציבור .ויש חיוב יתם א ָֹתם" .ופי' רש"י (שם)" :יכול זה קיום המצות, ש ֶ
ַו ֲע ִ ׂ
לטפל להקים הציבור וכל האפשרות כדי לאפשר לקיים כשהוא אומר ְ'ו ֶאת ִמ ְצו ַֹתי ִּת ׁ ְש ְמרוּ ' וגו' הרי קיום המצות אמור,
אלו המצות ,וצריך שעת הכושר בשביל זה .ואי"צ נבואה 'אם ְ ּב ֻח ּק ַֹתי ֵּת ֵלכוּ ' ,שתהיו עמלים בתורה. הא מה אני מקיים ִ
בשביל זה ,רק הסיבות הטבעיות שמראים שיש שעת ְ'ו ֶאת ִמ ְצו ַֹתי ִּת ׁ ְש ְמרוּ ' ,הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים,
הכושר ,זה נקרא שיש הנהגה עליונה לזה .וכמו במגילת כמו שנא' (דברים ,ה ,א) 'וּ ְל ַמ ְד ֶּת֣ם א ָֹת֔ם וּ ׁ ְש ַמ ְר ֶּת֖ם ַל ֲעשׂ ָ ֹֽתם'" .עכ"ל.
אסתר שהיה הכל סיבות שנראים טבעיות ,ובתוך זה היה
ויען אשר ראיתי שהלכות אלו של לא ישבו בארצך ,שכוחים
טמון הנהגה עליונה .ומי שרואה הנהגה עליונה רק ע"י
מהרבה בני אדם ,אפילו ת"ח ,קיבצתי קצת מהלכות
נבואה וניסים גלוים כקריעת ים סוף ,חסר לו מעיקרי
אלו ,ובעיקר מן המקורות של תורה נביאים וכתובים,
האמונה.
רמב"ם ורמב"ן ואור החיים הקדוש ,וכן פסקי מרן החזו"א
וכן יש מצות תשובה ,ואף שנתבאר שבתהליכי הגאולה ז"ל .וכן הבאתי קטע חשוב מספר קהילות יעקב מהסטייפלר
הקב"ה עוזר למען כבוד שמו אף בלי זכות ,ומשום זה ז"ל בגדרי מלחמה וגדרי מסירות נפש ובטחון .וכן דברי
אין לפחד ללכת למלחמה בגלל החטאים ,מ"מ חיוב תשובה הגרי"ז הלוי ז"ל בחיוב להיכנס לסכנה בשעת מלחמה.
יש .ומשום זה כתבנו הסי' האחרון לעורר קצת לתשובה,
ועי' בספר חסידים (סי' קה)" :כל מצוה שאין לה דורש ואין מי
בעיקר ליהודים שומרי תורה ומצות ,שיש להם זכות קדימה
שיבקש אותה לפי שהיא כמת מצוה ומצוה שאין לה
במצות תשובה.
רודפין רדוף אחריה לעשותה שהמצוה מקטרגת ואומרת כמה
וכן כתבתי קצת בענין ג' שבועות (סוף מס' כתובות) ,שכל הנאמר גרועה אנכי שנתעלמתי מכל וכל" .ע"כ.
שם מתאים עם מה שכתוב כאן.
והתורה נתנה מן השמים ,ונתנה כדי שאנו נלמד אותה
וכונתי בקונטרס לא להחליט דברים ,רק לעורר הציבור ע"מ לבדוק כל מצוה ומצוה אם הגיע הזמן
לעיין בדברים אלו .ומי שרוצה לחלוק יחלוק ,אבל שאפשר לקיים אותה ,ומי צריך לקיים אותה וכו' וכו'.
לא יחלוק על דברינו מהטעם שהדברים חורגים ממנהג
ואף שיש אומרים שיש דברים ששייכים לתורה ,ויש דברים
אבותינו ,כי זה לא שייך במצוות שנתחדש אפשרות קיומם,
ששייכים למושג של פוליטיקא ,ואין לזה שייכות עם
ובזמן שהמצב נשתנה לגמרי.
התורה .אולם בפשטות הדברים שבין אם נקרא ענין זה של לא
וכן אמר שלמה המלך ע"ה (קהלת ,ג ,ח) ֵ
"ע֥ת ִמ ְל ָח ָמ֖ה ְו ֵע֥ת ישבו בארצך פוליטיקא או לא ,עכ"פ מה שאנו דנים בקונטנרס
ׁ ָש ֽלוֹ ם" .ורואים מזה שזה תלוי לפי העת ,ואין עיתו של אלא שיש זה ,הוא רק מצד לימוד התורה וקיום המעשה.
זה דומה לעיתו של זה .ואם מי שבודק דברי ימצא בהם חילוק באופן עשית המצוה ,והרי לא כל מצוה מקיימים
טעות ,אבקשו להודיעני. באותו חפץ ,וכמו למשל תפלין לוקחים עור ודיו ,ולציצית
הנה הבטיחנו הבורא עולם (דברים ,לא ,כא) ִּ
"כ֛י לֹ֥א ִת ּ ׁ ָש ַכ֖ח ִמ ּ ִפ֣י לוקחים צמר ,ולסוכה לוקחים עצים וענפים ,ולענין קיום דין
ַז ְרע֑וֹ " ,על־כן על כל אות ואות שבתורה הקדושה יש והורשתם לוקחים רובים וטנקים וכו' .אבל אין שום חילוק
הבטחה שילמדו אותה ,וכלול ג"כ הלכות מלחמה ,ואין שום ביניהם מצד התורה ,שזה תורה וזה תורה ,רק אופן עשיתו
כח בעולם שיכול לומר שמצות מלחמה הוא חלק של התורה משתנה ,כמו בכל מצוה ומצוה שמשתנה אופן עשיתו.
שלא ילמדו אותה ,כי כך גזרה חכמתו של הבורא עולם, וכן מבואר במשנה (שבת סג ע"א) "לא יצא האיש לא בסייף ולא
שהכל יתברר והכל ילמד והכל יקיימו לבסוף ,כשמגיע הזמן בקשת וכו' ,רבי אליעזר אומר :תכשיטין הן לו .וכו'".
לזה. ואמרינן בגמ' (שם)" :מאי טעמא דרבי אליעזר דאמר תכשיטין
וכן אין רשות לאדם לומר שיש מצוה בתורה שנוהגת רק ך ַעל ָי ֵר ְ֣ך ִ ּג ּב֑וֹ ר ה֝וֹ ְד ָ ֗
ך 'ח ֽגוֹ ר ַח ְר ְ ּב ָ ֣
הן לו? דכתיב (תהלים ,מה ,ד) ֲ
אחר ביאת המשיח ,כל זמן שלא הותנה בפירוש שמצוה ַו ֲה ָד ֶ ֽר ָך' .אמר ליה רב כהנא למר בריה דרב הונא :האי בדברי
זו אינה נוהגת ,כמו שאין רשות לאדם לומר שמצות קריאת תורה כתיב! -אמר ליה :אין מקרא יוצא מידי פשוטו" .אלמא
שמע ותפילין אינה נוהגת רק כשמשיח יבא[ .בשמע ישראל שענין מצות מלחמה צריך לקיים בכלי זיין כפשוטו .רק
כתוב ה' אחד ,בתפילין כתוב ה' אחד ,במלחמה כתוב ה' שצריך ג"כ לקיים מצות תפילה ותקיעה בחצוצרות .כמו
אחד ,עי' רמב"ם (ספ"ז דמלכים)] .לכל מצוה יש תנאים משלה, ב֨אוּ ִמ ְל ָח ָמ֜ה ְ ּב ַא ְר ְצ ֶכ֗ם ַעל ַה ַ ּצר֙ ַה ּצ ֵֹר֣ר "ו ִ ֽכי ָת ֹשנא' (במדבר ,י ,ט) ְ
לפי מה שנמסר לנו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ,ואין יכ֔ם ְונוֹ ׁ ַש ְע ֶּת֖םֶא ְת ֶכ֔ם ַו ֲה ֵרע ֶֹת֖ם ַ ּב ֲחצ ְֹצרֹ֑ת ְונִ ְז ַּכ ְר ֶּת֗ם ִל ְפנֵ י֙ ה֣' ֽ לֱאֹ ֵה ֶ
להוסיף עליה ולא לגרוע ממנה. יכֽם"[ .ועי' רמב"ם (ריש הל' תענית)]. ֵמא ְֹי ֵב ֶ
ג
]המדקה[
רמב"ם (הל' מלכים ומלחמותיהם)] ,עי' ס"א ס"ק י יא יב ,ס"ג. המצות אשר נידונות בקונטרס כדלהלן (אין אנו מתיחסים
כאן למספר המצות ,כי יש כמה מצוות שהם ענפים
"לֹא ַ ֽת ַע ְרצ֥וּ ן ְ ֽולֹא ִ ֽת ְירא֖וּ ן ֵמ ֶ ֽהם" (דברים ,א ,כט)" ,לֹ֖א [י] ממצוה אחת .רק הבאנו כמה פסוקים).
ִּ ֽת ָירא֑וּ ם" (שם ,ג ,כב)" ,לֹ֥א ִת ָיר֖א ֵמ ֶה֑ם" (שם ,ז ,יח; שם ,כ ,א) ,עי' "ו ִיר ׁ ְש ֶּת֥ם א ָֹת ּ֖ה
מצות ישוב ארץ ישראל [עי' ספרי (ראה) ִ ֽ [א]
ס"א ס"ק י יא. יש ְב ֶּתם ָ ּ ֽב ּה" (דברים ,יא ,לא) ,ותוספתא דע"ז (פ"ה הל' ב)],
ִ ֽו ׁ ַ
עי' ס"א ס"ק ו ,ס"ד ס"ק ב ד.
ָ
קל֔וֹ " (דברים,
ת ְב ֹ
֙יך ְו ׁ ָש ַמ ְע ָּ ֣
"ו ׁ ַש ְב ָּת֞ ַעד ה֤' לֱא ֶֹה ֙
מצות תשובהְ , [יא] יכ֔ם" (במדבר,
"וה֨וֹ ַר ׁ ְש ֶּת֜ם ֶאת ָּכל י ׁ ְֹש ֵב֤י ָה ָא ֶ֙רץ֙ ִמ ּ ְפנֵ ֶ
מצות ְ [ב]
ל ,ב) ,עי' סי' ה [פרטים בסי' ד]. "והוֹ ַר ׁ ְש ֶּת֥ם ֶאת ָה ָא ֶ֖רץ" (שם ,נג) ,עי' ס"א ס"ק ד ו
לג ,נב)ְ ,
יד טו ,ס"ב ס"ק ב ח ,ס"ד ס"ק ב ד.
מצות אמונה בהקב"ה שה' אחד ,עי' ס"א ס"ק יא יב [יב] איסור "לֹ֥א ְת ָח ֵ ּנֽם" (דברים ,ז ,ב) ,עי' ס"א ס"ק ו ז. [ג]
וס"ד ס"ק י. ָ ָ
ך ּ ֶפן ַי ֲח ִט֥יאוּ א ְֹתך֖ ִל֑י" (שמות,
"לֹ֤א ֵי ׁ ְשבוּ ֙ ְ ּב ַא ְר ְצ ֔ [ד]
כג ,לג) ,עי' ס"א ס"ק ד ה ו ט.
ך וּ ְב ָכל נַ ְפ ׁ ְש ָך֖" ,עי'
֑יך ְ ּב ָכל ְל ָב ְב ָ ֥
"ו ָא ַ֣ה ְב ָּת֔ ֵא֖ת ה֣' לֱא ֶֹה ָ
מצות ְ [יג]
ס"א ס"ק יא יב.
קמ֞וֹ ת" (דברים ,יב ,ב) ,ס"א
"א ֵ ּב֣ד ְּת ַ֠א ְ ּבדוּ ן ֶ ֽאת ָּכל ַה ְּמ ֹ
מצות ַ [ה]
ס"ק ו.
ב֨אוּ [יד] מצות חצוצרות בשעת המלחמה ,כמ"ש ְ
"ו ִ ֽכי ָת ֹ "י ְהי֥וּ ְל ָך֛ ָל ַמ֖ס ַו ֲע ָב ֽדוּ ָך" (דברים ,כ ,יא) ,עי' ס"ב ס"ק א,
ִ [ו]
כם ַו ֲה ֵרע ֶֹת֖ם ַ ּב ֲחצ ְֹצרֹ֑ת"
ִמ ְל ָח ָמ֜ה ְ ּב ַא ְר ְצ ֶכ֗ם ַעל ַה ַ ּצר֙ ַה ּצ ֵֹר֣ר ֶא ְת ֶ ֔ וכל ס"ג.
(במדבר ,י ,ט) ,עי' ס"ד ס"ק ח. ית ֶאת ָּכל ְזכוּ ָר ּ֖ה ְל ִפי ָ ֽח ֶרב" (דברים ,כ ,יג) ,ס"ב ס"ק
"ו ִה ִּכ ָ ֥
ְ [ז]
א ,וס"ג ס"ק א.
מר֒ ֹתם׀ ִמ ְ ּל ָפנֶ ָ ֘
יך ֵלא ֹ ד֣ף ה֩' לֱא ֶֹה ָ
֨יך א ָ ֥ ֹאמ֣ר ִ ּב ְל ָב ְב ָך֗ ַ ּב ֲה ֹ
"אל ּת ַ
ַ [טו] "ו ִי ָ ּנ ֵפ ׁ֥ש ֶ ּבן ֲא ָמ ְת ָך֖ ְו ַה ֵ ּגֽר"
דין גר תושב בשבת ,שנא' ְ [ח]
֖שת ֶאת ָה ָא ֶ֣רץ ַה ּ ֹז֑את" וגו'( .דברים, ְ ּב ִצ ְד ָק ִתי֙ ֱה ִב ַ
יא֣נִ י ה֔' ָל ֶר ׁ ֶ (שמות ,כג ,יב) ,ס"א ס"ק א ב.
ט ,ד) ,עי' ס"ה ס"ק ג ח ט ,וע"ע ס"ב ס"ק ו. "כי ֵת ֵצ֨א ַל ּ ִמ ְל ָח ָמ֜ה" (דברים ,כ ,א י)[ ,עי'
מצות מלחמהֽ ִּ , [ט]
ד
]א ןמיס[
[סימן א]
במצות לא ישבו בארצך ומצות והורשתם
מ"מ אם אינו עושה כלל מלאכה אין בו איסור ,שבזה אינו
חולק על המ"ד השני. אם מקבלים גר תושב בזה"ז
אולם בתוס' יבמות (דף מח ע"ב ,ד"ה זה גר) כתבו שהוא בכלל
עכו"ם ששבת .ונראה שרש"י (שם ,ד"ה גר תושב) לא ס"ל
כך ,ודברי התוס' בזה צ"ע .וע"ע קרן אורה (יבמות שם).
עי' רמב"ם בהל' ע"ז (י ,ו) שאין מקבלין גר
תושב אלא בזמן שהיובל נוהג .וכ"כ בהל'
שבת (כ ,יד) ,שאין מקבלין גר ועבד תושב
[א]
אלא בזמן שהיובל נוהג ,וכ"כ בהל' איסורי ביאה (יד ,ח).
והראב"ד (הל' ע"ז שם) כתב "איני מודה לו בענין ישיבת הארץ",
אם מותר לגוי לבוא לאר"י לסחורה (וכ"כ בהל' א"ב שם).
[בזמן שיד ישראל תקיפה] וצריך לעיין בכוונת הראב"ד ,אי ס"ל רק לענין שמותר
[ג]
להושיב בארץ ישראל אפשר לקבל ,אבל לענין
הנה הרמב"ם (הל' ע"ז ,י ,ו) פסק שאפילו לעבור
שיאסרו במלאכת ישראל בשבת מדאוריתא [המבואר ביבמות
לסחורה בארץ ישראל אסור ,והראב"ד חולק.
(דף מח ע"ב) ושו"ע (או"ח סי' דש)] ,מודה שאין לנו דין גר תושב ומותר
וז"ל הרמב"ם (הל' ה)" :מפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי מן התורה לעשות מלאכה ,או נימא ג"כ שאסור לעשות
ישראל מפני דרכי שלום ,ואין ממחין בידי עניי עובדי מלאכה בשבת מן התורה( .הנ"מ לעין חולה שאין בו סכנה).
כוכבים בלקט שכחה ופאה מפני דרכי שלום ,ושואלים בשלומם
והנה בשו"ע (או"ח סי' דש) הביא דין של עבד תושב שקיבל עליו ז'
ואפילו ביום חגם מפני דרכי שלום ,ואין כופלין להן שלום
מצות ,ומשמע שנוהג אף בזמנינו .ועי' במ"ב (ס"ק כד)
לעולם ,ולא יכנס לביתו של עובד כוכבים ביום חגו לתת לו
שהביא פלוגתא בין הרמב"ם והראב"ד .ונראה שהטור וכל
שלום ,מצאו בשוק נותן לו שלום בשפה רפה ובכובד ראש.
הראשונים שהובאו בב"י כגון הרשב"א וסה"ת שהביאו דין עבד
אין כל הדברים האלו אמורים אלא בזמן שגלו ישראל תושב ,משמעות כל דבריהם שדברו הלכה למעשה ,ולא הלכתא
לבין העובדי כוכבים ,או שיד עכו"ם תקיפה על ישראל .אבל דמשיחא ,וס"ל שעבד תושב נוהג בזמנינו ,כדעת הראב"ד.
בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים
ועכ"פ נשמע שלדעת הראב"ד יש לנו גר תושב אף לענין
בינינו ,ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה שבת.
לא יעבור בארצנו ,אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני
נח ,שנאמר [שמות ,כג ,לג] 'לֹ֤א ֵי ׁ ְשבוּ ֙ ְ ּב ַא ְר ְצ ָך֔' ,אפילו לפי שעה ,ואם
קבל עליו שבע מצות הרי זה גר תושב .ואין מקבלין גר תושב
אלא בזמן שהיובל נוהג ,אבל שלא בזמן היובל אין מקבלין אלא
בענין גר תושב אם יש לו דין
גר צדק בלבד" .עכ"ל הרמב"ם. עכו"ם ששבת חייב מיתה
וכתב עליו הראב"ד (שם)" :אפילו יושב ישיבת עראי או עובר
ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו -א"א :זאת
לא מצאנו ולא שמענו מעולם ,והפסוק שהוא מביא בז' אומות
הנה מסברא נראה לומר כיון שגר תושב
אסור לעשות מלאכה בשביל ישראל ,כמו
"ו ִי ָ ּנ ֵפ ׁ֥ש ֶ ּבן ֲא ָמ ְת ָך֖ ְו ַה ֵ ּגֽר" ,אף
[ב]
שנא' (שמות ,כג ,יב) ְ
הוא ,ואפילו לדבריו ישיבה כתיב בהו ולא העברה" .עכ"ל. שלעצמו מותר לעשות מלאכה ,מ"מ אם גם לעצמו אינו
עושה אינו בכלל עכו"ם ששבת חייב מיתה (סנהדרין ,דף נח ע"ב).
ויש להקשות על הרמב"ם שאוסר אפילו ישיבת עראי ,הרי
והרי יש מ"ד (בכורות דף ט ע"א) שג"כ לעצמו צריך להתנהג כמו
מקבלים קרבנות מעכו"ם ,ומותר להם להיכנס עד
ביו"ט ,ואילו עכו"ם ששבת חייב מיתה הוא אפילו למנוחה
וכמ"ש החיל .כמ"ש הרמב"ם עצמו (פ"ז מהל' בית הבחירה הל' טז).
בעלמא ,כמש"כ רש"י (סנהדרין שם ,ד"ה אמר רבינא) ,דהיינו אפילו
'ע ִּמים֙ ַהר
רש"י (דברים ,וזאת הברכה ,לג ,יט ,ד"ה ּושְׂ ֻפנֵ ֖י)" :דבר אחר ַ
אם שובת כמו ביו"ט .וע"כ דכאן כיון שכבר יש עליו דין
ִי ְק ָר֔אוּ' ,על ידי פרקמטיא של זבולן ,תגרי אומות העולם באים
שאסור במלאכת ישראל מן התורה אינו בכלל עכו"ם
אל ארצו ,והוא עומד על הספר ,והם אומרים הואיל ונצטערנו
ששבת ,וממילא אף למ"ד שמלאכת עצמו עושה כמו בחול,
עד כאן נלך עד ירושלים ונראה מה יראתה של אומה זו ומה
ה
]א ןמיס[
יכ֔ם", ונראה שיש מצות ְ
"וה֨וֹ ַר ׁ ְש ֶּת֜ם ֶאת ָּכל י ׁ ְֹש ֵב֤י ָה ָא ֶ֙רץ֙ ִמ ּ ְפנֵ ֶ מעשיה ,והם רואים כל ישראל עובדים ללאוה אחד ,ואוכלים
(במדבר ,לג ,נב) ,ושם לא נאמר ז' אומות ,וע"כ שזה נוהג מאכל אחד ,לפי שהגוים אלוהו של זה לא כאלוהו של
בכל האומות .ומשו"ה לא חלק הראב"ד על ישיבת קבע. זה ,ומאכלו של זה לא כמאכלו של זה ,והם אומרים אין אומה
'ש֖ם ִי ְז ְ ּבח֣וּ ִז ְב ֵחי
כשרה כזו ,ומתגיירין שם ,שנאמר [דברים ,לג ,יט] ׁ ָ
ויש כמה ראיות שמצוה זו נוהגת בכל האומות ,עי' רמב"ן ומשמע שמתחילה לא באים להתגייר ,רק צ ֶדק'" .ע"כ.
ֶ֑
(השמטה לספר המצות ,שכחת עשין ,מצוה ד) שהוכיח זה בראיות לסחורה ,ובכל זאת מותר להם לעבור ולהיכנס.
וכן מבואר מן התוס' ע"ז (דף חזקות מן הפסוקים וספרי.
כ ע"א ,ד"ה דאמר) שהפסוק של "לֹ֥א ְת ָח ֵ ּנֽם" (דברים ,ז ,ב) שנכתב אצל ואפשר לישב שאם יש ספק אולי רוצה להתגייר מותר ,וכן
ז' אומות ,מ"מ חוזר על כל האומות ,וכל הלאוין שנאמרו להקריב קרבנות ,אבל סתם לסחורה לא.
שם בפרשה ,אם הסברא נותנת שהן שייכות רק בז' אומות שהביא מקור בספר תורה שלמה (שמות ,כג ,לג) וראיתי
אז אמרינן ששייכות רק בז' אומות ,ואם הסברא נותנת הרמב"ם במדרש הגדול]*[ .
ששייכות בכל האומות נוהגות בכל האומות .וכ"כ בתוס'
יבמות (דף כג ע"א) דגם במקום שנא' ז' אומות מפורש ,יש בזה
כמה דקדוקים מה קאי רק על ז' אומות ומה על כל האומות. אם לא ישבו בארצך הוא בז' אומות,
"וה֨וֹ ַר ׁ ְש ֶּת֜ם ֶאת ָּכל י ׁ ְֹש ֵב֤י ָה ָא ֶ֙רץ֙" וכל
וא"כ נשמע שהפסוק ְ
המשך הפרשה ,שלא הוזכר שם כלל ז' אומות ,קאי על כל או בכל האומות ,ומצות והורשתם
[ד]
האומות ,כל זמן שלא קיבלו ז' מצות.
דעת הרמב"ם (שם ,הובא לעיל ס"ק ג) שהוא בכל
וז"ל הרמב"ן (שם)" :נצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הלא יתברך האומות ,וכן דעת החינוך (מצוה צד) ,וכן דעת
ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ,ולא נעזבה ביד היראים (סי' שטו ,דפוס ישן פו) ,וז"ל היראים:
זולתינו מן האומות ,או לשממה .והוא אמרו להם (מסעי לג ורמב"ן שם) "יוצרנו יודע לב האדם ,והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא
והורשתם את הארץ וישבתם בה ,כי לכם נתתי את הארץ לרשת יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל ,דכתיב
אותה והתנחלתם את הארץ ...ואל תשתבש ותאמר כי המצוה ך ּ ֶפן ַי ֲח ִט֥יאוּ א ְֹת ָ ֖
ך ִל֑י', (בפ' ואלה המשפטים [שמות ,כג ,לג]) 'לֹ֤א ֵי ׁ ְשבוּ ֙ ְ ּב ַא ְר ְצ ָ ֔
הזאת היא המצוה במלחמת שבע' עממים שנצטוו לאבדם שנ' אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות ,כיון דכתיב
(ס"פ שופטי') החרם תחרימם .אין הדבר כן .שאנו נצטוינו להרוג ך ִל֑י' ,למדנו שריבה כל המחטיאים .תולדה 'פן ַי ֲח ִט֥יאוּ א ְֹת ָ ֖
ֶּ
האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם [=דרבנן] אמרו חכמים [עירובין ,דף סב ע"א] ובעובדי כוכבים עד
ונעזבם בתנאים ידועים [עי' סי' ג בגדרי התנאים הידועים] ,אבל הארץ לא שישכיר שמא ילמוד ממעשיו" .עכ"ל.
נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות... וכן נראה מלשון הרמב"ן (דברים ,כ ,י) שזה נאמר בכל עובדי
הרי נצטוינו בכיבוש בכל הדורות ."...עכ"ל. כוכבים.
ועי' באור החיים הקדוש (במדבר ,לג ,נב) וז"לְ :
"וה֨וֹ ַר ׁ ְש ֶּת֜ם וגו', אולם הראב"ד (הובא לעיל ס"ק ג) חולק ,וס"ל שאינו נוהג רק בז'
ּ
והגם שאמר הכתוב (דברים ,כ ,טז) בשבע עממין 'לֹ֥א ְת ַח ֶי֖ה ָּכל אומות ,וכך דעת הסמ"ג (לאוין מט).
נְ ׁ ָש ָ ֽמה' ,כאן מדבר הכתוב חוץ מז' עממין הנמצאים שם ,ולזה
ויש לעיין לדעת הראב"ד ,אם הוא חולק רק על ישיבת
'את ָּכל י ׁ ְֹש ֵב֤י ָה ָא ֶ֙רץ֙' ,לומר אפילו שאינם מז' עממין.
דקדק לומר ֶ
עראי ,או ג"כ על קבע.
או אפשר לומר שחוזר על האומות שאין כח בהם להורגם
שישתדלו להורישם ולא יניחו מהם בארץ" .עכ"ל. הנה בלשון הראב"ד שהעתיק דיבור הרמב"ם על ישיבת
עראי וחולק ,ולא חלק לפני זה ,מבואר שעל ישיבת
ובפשטות אין מחלוקת בין שני הפרושים ,ושניהם אמת, קבע מסכים שאסור ,וכן מהלשון "זאת לא מצאנו" מבואר
רק שהיתה לו קושיא שהרי הפסוק מדבר ג"כ שרק על עראי חולק.
בז' עממין וא"כ היכי משכחת ליה שצריך להוריש ,הרי יש
ודבר חיוב הריגה ,ועל זה מתרץ דאיירי שא"א לגרשם. וכ"כ החזו"א (שביעית סי' כד ס"ק ד ד"ה שם בהש') בדעת הראב"ד,
זה כתב ג"כ החזו"א (יו"ד סי' קנז ס"ק ד) שהקשה על הפסוק (שמות, וז"ל" :בהש' הר"א כ' דנ"מ שמותר לישב בעיר ,והר"א
כג ,לג) "לֹ֤א ֵי ׁ ְשבוּ ֙ ְ ּב ַא ְר ְצ ָך֔" דאיירי בז' אומות ,הרי יש חיוב לשיטתו (פ"י מה' עכו"ם) ,דאין איסור בישיבתו כל שנזהר בז' מצות
הריגה ,דאף דלפי הרמב"ם איירי ג"כ בשאר אומות ,מ"מ וכמו שסיים ג"כ כאן בדבריו" [היינו בהל' א"ב ,יד ,ח] .עכ"ל החזו"א.
עיקר הפסוק בז' אומות .ותירץ דאיירי שא"א להורגם, אלמא שזה פשוט שאם אינו נזהר בז' מצות לא הותר ישיבתו.
דמ"מ אסור למכור להם ולהשכיר להם וכל דבר שעוזר להם רק שיש לעיין איזה איסור יש.
לישיבה[ .וכונתו דאף במקום שא"א לגרשם ,מ"מ אסור
להשכיר להם .אבל בודאי אם יש אפשרות לגרשם ,אף שאין ]*[ וצע"ג ,דהמדרש הגדול היה אחרי הרמב"ם ,והרמב"ם הוא המקור
אפשרות להורגם ,יש חיוב גירוש]. של המדרש הגדול ,ולא בהיפוך:
ו
]א ןמיס[
הדבר מוכרע בסברה שדין זה בכלל הרצון שתהא הארץ מיושבת
מישראל ,ולא יחנו בארץ עע"ז ,וארץ ישראל הוא גם בגלותינו, דעת רש"י בזה
והרי אנו חייבים בישובה ולדור בה גם בגלותינו ,וכמו שהאריך
הר"מ (פ"ה דמלכים) ,וכמש"כ הרדב"ז (פ"ד מהל' סנהדרין ה"ו) .והדבר
מבואר בהדיא בר"מ (פ"י מה' ע"ז ה"ג) שכתב ומותר למכור להם
עי' רש"י גיטין (דף מה ע"א ,ד"ה לא ישבו) שכתב
שהלאו של לא ישבו בארצך איירי בז'
אומות .ולכאורה אפשר לדייק שרק בז'
[ה]
בתים ושדות בחו"ל מפני שאינו ארצנו ,ואילו הדבר תלוי אומות ולא בשאר אומות ,אולם זה א"א לומר ,שהרי אף
בקדושת הארץ לא שייך למיהב טעמא על היתר חו"ל .אלא לפי אם נאמר שזה איירי בז' אומות הרי מ"מ יש חיוב של
שאיסור ליתן להם חניה בקרקע הוא מפרטי מצות ביעור ע"ז, "והורשתם" וזה בודאי איירי בכל האומות .אלא נראה
והיה ראוי למיסר בכל העולם ולא הוזהרנו אלא בארצנו .אבל בכונת רש"י ,שהגמ' רוצה לומר שהפסוק ד"לא ישבו בארצך"
ביעור ע"ז מארצנו הוא בכל זמן ,וזה שדקדק הר"מ שלא נפטרנו דיכול אפילו קיבל עליו שלא לעבוד ע"ז איירי ,ומביא
אלא בחו"ל לפי שאינה ארצינו .והנה נתבאר שמכירת בתים הפסוק (דברים ,כג ,טז) "לֹא ַת ְס ִ ּג֥יר ֶע ֶ֖בד ֶאל ֲאדֹנָ ֑יו ֲא ׁ ֶשר ִי ָ ּנ ֵצ֥ל ֵא ֶל ָ
֖יך
ושדות לעע"ז אף בזה"ז מן התורה ,והלכך כל הארץ שכבשום ֵמ ִע֥ם ֲאדֹנָ ֽיו" ,וע"כ איירי הפסוק דלא ישבו בדלא קיבל עליו
עולי מצרים בכלל האיסור .וכו' .ואין חילוק בין אם כבר יש לו שלא לעבוד ע"ז .והיה קשה לו לרש"י מאי ס"ד דגמ'
להעכו"מ קרקע בארץ או לא ,דבכל בית ושדה שמוסר להם הרי שהפסוק דלא ישבו בארצך איירי אפילו קיבל שלא לעבוד
הוא נותן חני' לעכו"מ בקרקע זה ,וכו' ,אין כאן מקום להסתפק ע"ז ,הרי כתוב פן יחטיאו ,ומשו"ה כתב רש"י דאיירי בז'
כלל ,וח"ו לנהוג קלות ראש בלא תעשה דאוריתא" .עכ"ל. אומות ,ובזה ס"ד דאף דקיבלו מחזיקינן בשקר ,ומשו"ה
מביאים פסוק דלא תסגיר דאיירי סתמא אף בז' אומות,
ולומדים ממנו כמה הלכות: וע"כ לא ישבו בארצך איירי בדלא קיבל.
אשמצות ישוב ארץ ישראל נוהגת בזמה"ז. .
בגדרי המצוה לא רק שהאדם יושב בה ,אלא ג"כ .
שהארץ תהא מיושבת מישראל. בענין לא ישבו בארץ ולא
גשלא לגרום שגוי ידור בה. .
דמי שדר בה ולא מניח לגוי לדור ,מקיים מצות ביעור .
תחנם ומצות ביעור ע"ז
ע"ז.
הנוהג בכל ארץ ישראל ,גם במקומות שכבשום עולי
מצרים.
.
עי' חזו"א (שביעית סי' כד ס"ק א) שהביא איסור "לא
תחנם" ואיסור "לא ישבו בארצך" שהכל חלק
"א ֵ ּב֣ד
ממצות ביעור ע"ז .וזה שנא' (דברים ,יב ,ב) ַ
[ו]
קמ֞וֹ ת".
ְּת ַ֠א ְ ּבדוּ ן ֶ ֽאת ָּכל ַה ְּמ ֹ
ומי שמשתדל שלא יתנו קרקע לגוי מקיים בזה מצות .
ביעור ע"ז. וז"ל החזו"א" :דין איסור ישיבה הוא שנתחייבנו לגרשו
מארצנו ,והוא חיוב על כל אחד מישראל ,וכש"כ מי
לא תחנם לתת קנין לגוי שמוכר לו בית או שמשכירו שעובר בל"ת זו".
והביא פלוגתתא בין הרמב"ם והראב"ד ,אם הוא רק בז'
כשאינו מוסיף לו ישיבה אומות או בכל האומות.
בחזו"א (שם ,ס"ק ד) ביאר שורש איסור לא תחנם
וז"ל" :אע"ג דלענין לא תתן להם חן כל שעושה
לריוח ישראל מותר ,וכמש"כ הר"ן (פ' השולח) לענין
[ז] ושוב הקשה על הרמב"ם ממה שאיסור השכרה הוא רק
מדרבנן [לדעת רבי מאיר ,דלדעת רבי יוסי מותר].
ותירץ דשם איירי באופן שאין איסור "לא ישבו" ,כגון שאין
שיחרור עבדו ,וכמש"כ בס' החינוך (מצוה תכ"ו) ,הכא לענין חניה
יד ישראל תקיפה ,אבל כשיד ישראל תקיפה אסור להשכיר
בקרקע אין חילוק .דנתינת חן אינו אלא ברגש החנינה ,אבל לא
מן התורה.
בדורש טובת עצמו .אבל חני' בקרקע ,המציאות של עע"ז על
אדמת ישראל בקנין שנאוי לפני המקום ,וכל שקנה קרקע והיא ולומדים מדבריו שכשיש איסור "לא ישבו" ,אסור להשכיר
שלו הרי עע"ז חונה על קרקע הארץ .וגם לא נתנה תורה מן התורה.
לשיעורים ,ובכל נכרי שמכר לו עבר בלאו ,אף שלפי ראות
ועי"ש שכתב שאיסור לא תחנם ,לא תתן חניה ,שייך בכל
עינינו אינו מתאחז בה .ולפיכך אין מקום להתיר למכור לנכרי
זמן ,אף כשאין ידינו תקיפה ,ואינו תלוי בקדושת
בשביל להפקיע קדושת שביעית ,ואדרבה איסור שביעית דרבנן
הארץ ,רק בארצינו ,ומשום זה אסור בכל מקום שכבשו
בזמה"ז ומכירה לאו דאורייתא כטריפה ובב"ח וכיוצ"ב .וכ"כ
עולי מצרים ,וכן אסור אף כשאין ידינו תקיפה.
במשיב דבר (ס' נ') .והמוכר על ידי שליח ,ודאי לא חייל המכירה,
מדין אין שליח לדבר עבירה .ומיהו עפ"ז נצולים מאיסור וז"ל החזו"א" :באיסור חניה בקרקע ליכא פלוגתתא ,שהרי
מכירה" .עכ"ל. עיקרה נאסרה בזמן שאין יד ישראל תקיפה וכו' .אבל
ז
]א ןמיס[
הוא שומר ז' מצות מצד היושר -שאינו ראוי לקבל לגר תושב]*[ , הנה למדנו מדבריו ז"ל שכתב "חניה בקרקע המציאות של
הרי הוא באיסור ל"ת [=לא תחנם] ,ובאיסור ישיבה ,וקרינן בהו עע"ז על אדמת ישראל בקנין שנאוי לפני המקום ,וכל
'פן יחטיאו' בכפירתן .ואע"ג דלענין לאסור יין בעע"ז תלוי, שקנה הקרקע והיא שלו הרי עע"ז חונה על קרקע הארץ",
וכמש"כ הר"מ (פי"ג מהמ"א הי"א) והט"ז (יו"ד ס' קכ"ד ס"ק ד) ,הכא מבואר מזה שאף במקום שהגוי כבר לפני שקנה היה יושב
לענין לא תחנם אין חילוק" .עכ"ל. בה ועכשיו מכרו לו יש בו איסור תורה ,משום שעד עכשיו
וכונתו על הישמעאלים ,שאינם עובדי ע"ז ,אולם אין היה יושב בה בתור שכיר ועכשיו יושב בה בתור בעלים ,וזו
מכירים מעלת עם ישראל ,רק שחושבים שכל תפישה יותר חזקה ,והגורם לזה עובר על לא תחנם.
העולם אינם רק בדרגה של אמונה פסולה שלהם ,בהם לא
ונראה ללמוד מזה שמה שעשו הסכם עם מלך ירדן למסור
שייך גר תושב.
לו הר הבית וכתבו שטרות לפני כל העולם ,עברו
בזה על איסור לא תחנם .וגם לא היה הוה אמינא של פ"נ,
וחוץ מזה נתנו לו אח"כ גם רחוב בארץ ישראל ,וזה בודאי
האם שייך יד ישראל תקיפה לאו של לא תחנם.
לפני ביאת המשיח רק שלמעשה לא חל הקנין ,אבל השתדלות מכירה יש כאן,
[ט]
הנה כשיד ישראל תקיפה יש חיוב של "לא והיה חיוב מחאה למי שראוי לזה.
ישבו בארצך" ומצות והורשתם (עי' ס"ק ג),
ולומדים מדבריו ז"ל שכתב שאיסור מכירת קרקע לגוי
וצריך לעיין אם זה דוקא בביאת המשיח,
הוא יותר חמור מלעבוד בשביעית ,ששביעית
או שייך ג"כ לפני זה.
בזה"ז דרבנן ,ולא תחנם דאורייתא כטריפה וכבשר בחלב.
שהרי ונראה פשוט שאין זה תלוי כלל בביאת המשיח. כ ַ֭ח
ב ֵ֣רי ֹ א"כ כיון שעל שומרי שביעית נאמר (תהלים ,קג ,כ) ִ ּ
"'ג ּ ֹ
הרמב"ם לא הזכיר כאן כלל ענין משיח ,אלא רק יד עֹשֵׂ ֣י ְד ָבר֑וֹ ' ,אלו שומרי שביעית" (מדרש תהלים ,ועוד) .א"כ כ"ש אלו
ועי' כתובות (דף כו ע"ב) ישראל תקיפה ,ומשמע בכל גווני. שמוסרים נפשם שלא ימסרו חלק מארץ ישראל לגוים,
שהוזכר ג"כ יד ישראל תקיפה ,והובא בשו"ע (אה"ע ,ז ,יא). ומקיימים בזה ג"כ מצות ביעור ע"ז ,שהוא בכלל (דברים ,יב ,ב)
וכן משמע כאן בחזו"א (שביעית סי' כד) שכתב דלא ישבו בארצך קמ֞וֹ ת" וגו'.
"א ֵ ּב֣ד ְּת ַ֠א ְ ּבדוּ ן ֶ ֽאת ָּכל ַה ְּמ ֹ
ַ
הוא חיוב על כל אחד ואחד ,ומשמע שאין צריך דברים
מיוחדים ,רק מציאות של יד ישראל תקיפה ,ואם היחיד ובנוגע לטענת הר הבית של הגוים ,עי' מדרש שמואל (פרשה
אינו תקיף רק ע"י רבים אז יש דין על הרבים ,ואינו נוגע לא לב ,וכ"ה בבראשית רבה ,פרשת וישלח ,פרשה עט)" :ג' מקומות אין
למשיח[ .וע"ע בסי' ד' בענין זה באריכות]. אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הם בידם,
ק֤ל ַא ְב ָר ָהם֙ ואלו הן :מערת המכפלה ,דכתיב (בראשית ,כג ,טז) ' ַו ִ ּי ׁ ְש ֹ
ְל ֶע ְפרֹ֔ן ֶאת ַה ֶּכ ֶ֕סף ֲא ׁ ֶש֥ר ִּד ֶ ּב֖ר ְ ּב ָא ְזנֵ ֣י ְבנֵ י ֵח֑ת'; בית המקדש ,דכתיב
יד ישראל תקיפה ע"י ראית (דברי־הימים־א ,כא ,כה) ַ'ו ִ ּי ֵּת֥ן ָּד ִו֛יד ְל ָא ְרנָ ֖ן ַ ּב ָּמק֑וֹ ם ׁ ִש ְק ֵל֣י ָז ָה֔ב ִמ ׁ ְש ָק֖ל
ׁ ֵש ׁ֥ש ֵמ ֽאוֹ ת'; וקבורתו של יוסף ,דכתיב (בראשית ,לג ,יט) ' ַו ִ ּי ֶ֜קן ֶאת
ישועות הקב"ה ֶח ְל ַק֣ת ַה ּ ָׂש ֶד֗ה' .ע"כ.
צריך לעיין מה הגדר של יד ישראל תקיפה,
האם זה רק אם לפי דרך הטבע הצבא יותר
חזק מהצבא של הגוים ,או ג"כ אם לפי הטבע
גדר גר תושב וגדר ערבי ששומר [י]
הגוים יותר חזקים ,רק ע"י שרואים הניסים של הקב"ה
שעוזר במלחמה ,נעשה גדר יד ישראל תקיפה. ז' מצוות [דעת החזו"א]
֜ית ס֤וּ ס
֙יך ִע ָּמ֔ךְ
ונראה להביא ראייה מן התורה ,ונביא ,ומשנה.
"כי ֵת ֵצ֨א ַל ִּמ ְל ָח ָמ֜ה ַעל א ְֹי ֶב ָ֗ך ְ ֽו ָר ִא ָ מן התורה (דברים ,כ ,א)ֽ ִּ :
ָו ֶר ֶ֙כב֙ ַע֚ם ַר֣ב ִמ ְּמ ָך֔ לֹ֥א ִת ָיר֖א ֵמ ֶה֑ם ִּ ֽכי ה֤' לֱא ֶֹה ָ֙
בס"ק ב' כתב שלגר תושב מותר ישיבה,
ואין איסור לא תחנם .ובגדר גר תושב כתב
שיש מחלוקת בין הרמב"ם ובין הראב"ד
[ח]
ַה ַּ ֽמ ַע ְל ָך֖ ֵמ ֶא ֶ֥רץ ִמ ְצ ָ ֽר ִים". אם מקבלים גר תושב בזמנינו (ראה לעיל ס"ק א) ,ודעת הראב"ד
שגם בזמנינו מקבלים לענין שמותר להושיבו.
]*[ ז"ל הרמב"ם (הל' מלכים ,ח ,יא)" :כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי אולם הוסיף לומר שגם לדעת הראב"ד ההיתר לא בכל גוי,
זה מחסידי אומות העולם ,ויש לו חלק לעולם הבא .והוא שיקבל אותן ויעשה
וז"ל" :אף לדעת הראב"ד ,דוקא שהוא שלם באמונת
אותן מפני שצוה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני
נח מקודם נצטוו בהן ,אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו ישראל ,שישראל נתחייב בתרי"ג ,וב"נ בז' ,אבל אם יש לו דעות
מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם". כוזבות והוא משועבד לדעותיו ,אף שאין בהם ע"ז ממש ,וגם
ח
]א ןמיס[
֥ית ַמ ֲע ֶק֖ה ְל ַג ֶ ּג ָ֑ך ְו ֽלֹא
"ו ָעשִׂ ָ
בשמירתם כמו שנאמר (דברים ,כב ,ח) ְ מן הנביאים ,הרי בזמן יהושע ושופטים עשו מלחמה ,והיו
פ֥ל ַה ּנ ֵֹפ֖ל ִמ ֶּ ֽמנּ וּ " .והניסים באים ע"י ית ָ֔ך ִּ ֽכי ִי ּ ֹ
ָתשִׂ ֤ים ָּד ִמים֙ ְ ּב ֵב ֶ הגוים יותר חזקים ,ובכל זאת נצחו.
השתדלות טבעית ,ולא בהתרשלות .וכמו שכתב החזו"א
ש ְל ַמ ְלכ֣וּ ת "ב ׁ ְשנַ ֨ת ׁ ְשל ׁ ִֹש֤ים ָו ׁ ֵש ׁ ֙ ומן הכתובים (דברי־הימים־ב ,טז ,א)ּ ִ :
(שביעית סי' יח ס"ק ד) וז"ל "לא אמרה תורה לסמוך על הברכה ְ
ּ
(ב) ַוי ֵֹצ֨א ָא ָס֔א ָע ָל֞ה ַ ּב ְע ׁ ָש֤א ֶ ֽמ ֶלך ִישְׂ ָר ֵאל֙ ,וגו'.
להמנע מהשתדלות המחויבת בדרכי הטבע" עכ"ל.
א ְצר֛וֹ ת ֵ ּב֥ית ה֖' וּ ֵב֣ית ַה ֶּמ ֶ֑ל ְך ַו ִ ּי ׁ ְש ַל֗ח ֶאל ֶ ּבן ֲה ַדד֙ ָא ָס֜א ֶּכ ֶ֣סף ְו ָז ָה֗ב ֵמ ֽ ֹ
ובמלחמה זו פשעו שלא שמעו אזהרת המזהיר שהתרה ָ
(ג) ְ ּב ִרית֙ ֵ ּבינִ ֣י וּ ֵבינֶ ֔ך וּ ֵב֥ין מר: ֶמ ֶ֣ל ְך ֲא ָר֔ם ַה ּיוֹ ׁ ֵש֥ב ְ ּב ַד ְר ֶמ֖שֶׂ ק ֵלא ֽ ֹ
שהגוים עומדים להתנפל. יתך֗ ֶאת ָ ְ
ך ֶּכ ֶ֣סף ְו ָז ָה֔ב ֵל֞ך ָה ֵפ֣ר ְ ּב ִ ֽר ְ ֑יך ִה ֵ ּנ֨ה ׁ ָש ַל ְ֤ח ִּ ֽתי ְל ָ ֙
ָא ִב֖י וּ ֵב֣ין ָא ִב ָ
יה֔ם ֶא ֶ֕רץ ת ֲא ֵל ֶ "בן ָא ָד֗ם דַּ ֵ ּב֤ר ֶאל ְ ּבנֵ ֽי ַע ְּמ ָ ֙
ך ְו ָא ַמ ְר ָּ ֣ ונא' (יחזקאל ,לג ,ב)ּ ֶ : (ז) וּ ָב ֵע֣ת ַה ִה֗יא ָ ּב֚א ֲחנָ ֣נִ י ַ ּב ְע ׁ ָשא֙ ֶמ ֶ֣ל ְך ִישְׂ ָר ֵא֔ל ְו ַי ֲע ֶל֖ה ֵמ ָע ָ ֽלי... :
ְ
ך ַעל ֶמ ֶ֤לך ֲא ָרם֙ ָ
֣אמר ֵא ָל֗יו ְ ּב ִה ּ ׁ ָש ֶ֨ענְ ֜ ָהר ֶֹא֔ה ֶאל ָא ָס֖א ֶמ ֶ֣ל ְך ְיהוּ ָד֑ה ַו ּיֹ ֶ
יה֔ם ְונָ ְתנ֥וּ֤יש ֶא ָחד֙ ִמ ְק ֵצ ֶ ֖יה ָח ֶ֑רב ְו ָל ְקח֨וּ ַעם ָה ָא ֶ֜רץ ִא ׁ ִּ ֽכי ָא ִב֥יא ָע ֶל ָ
ַ
(ג) ְו ָר ָא֥ה ֶאת ַה ֶח ֶ֖רב ָ ּב ָא֣ה ַעל ָה ָא ֶ֑רץ ְו ָתק֥ע את֛וֹ ָל ֶה֖ם ְלצ ֶ ֹֽפה: ֹ (ח) ל־כ֗ן נִ ְמ ַל֛ט ֵח֥יל ֶ ֽמ ֶל ְך ֲא ָר֖ם ִמ ָ ּי ֶ ֽד ָך: ֔יך ַע ֵּ ת ַעל ה֣' לֱא ֶֹה ָ ְולֹ֤א נִ ׁ ְש ַע֙נְ ָּ ֙
(ד) ְו ׁ ָש ַמ֨ע ַה ּ ׁש ֵֹמ ַ֜ע ֶאת ק֤וֹ ל ַה ּ ׁשוֹ ָפר֙ ַ ּב ּ ׁשוֹ ָפ֖ר ְו ִה ְז ִה֥יר ֶאת ָה ָ ֽעם: ֲהלֹ֧א ַה ּכוּ ׁ ִש֣ים ְו ַה ּלוּ ִב֗ים ָהי֨וּ ְל ַח ִ֧יל׀ ָלרֹ֛ב ְל ֶר ֶ֥כב וּ ְל ָפ ָר ׁ ִש֖ים ְל ַה ְר ֵ ּב֣ה
(ה) ֵאת֩ ֹאש֖וֹ ִ ֽי ְה ֶיֽה: ְולֹ֣א נִ ְז ָה֔רַ ,ו ָּת֥בוֹ א ֶח ֶ֖רב ַו ִּת ָ ּק ֵח֑הוּ ָּדמ֥וֹ ְבר ׁ (ט) ִּכ֣י ה֗' ֵעינָ ֞יו ְמ ׁש ְֹטט֤וֹ ת ש ֶענְ ָך֥ ַעל ה֖' נְ ָתנָ ֥ם ְ ּב ָי ֶ ֽד ָך: א֑ד וּ ְב ִה ּ ׁ ָ ֽ
ְמ ֹ
ק֨וֹ ל ַה ּ ׁשוֹ ָפ֤ר ׁ ָש ַמע֙ ְולֹ֣א נִ ְז ָה֔ר דָּ מ֖וֹ ּב֣וֹ ִ ֽי ְה ֶי֑ה ְוה֥וּ א נִ ְז ָה֖ר נַ ְפ ׁש֥וֹ ִמ ֵ ּלֽט: ְ ּב ָכל ָה ָא ֶ֙רץ֙ ְל ִ֠ה ְת ַח ֵ ּזק ִעם ְל ָב ָב֥ם ׁ ָש ֵל֛ם ֵא ָל֖יו נִ ְס ַּכ ְ֣ל ָּת ַעל ֹז֑את ִּכ֣י
(ו) ְו ַ֠ה ּצ ֶֹפה ִּ ֽכי ִי ְר ֶא֨ה ֶאת ַה ֶח ֶ֜רב ָ ּב ָא֗ה ְו ֽלֹא ָת ַק֤ע ַ ּב ּ ׁשוֹ ָפר֙ ְו ָה ָע֣ם ֽלֹא ֵמ ַע ָּ֔תה ֵי ׁ֥ש ִע ְּמ ָך֖ ִמ ְל ָח ֽמוֹ ת:
נִ ְז ָה֔ר ַו ָּתב֣וֹ א ֶח ֶ֔רב ַו ִּת ַ ּק֥ח ֵמ ֶה֖ם נָ ֶ֑פ ׁש ,ה֚וּ א ַ ּב ֲע ֹונ֣וֹ נִ ְל ָק֔ח ְו ָדמ֖וֹ ִמ ַ ּיֽד עי' ברש"י שזה היה נסיון לאסא ,ואילו היה עומד בניסיון
ַה ּצ ֶֹפ֥ה ֶא ְד ֽרֹ ׁש". ולא היה שולח הכסף להדד ,אלא לוחם אתו ,היתה
ונתברר לי שהיו שני בנ"א צופים בצבא ,אחד בדרום נגד מלכות בית דוד חוזרת למקומה .ובגלל חטא זה לא חזרה
מצרים ,ואחד בצפון נגד סוריא ,והזהירו את למקומה.
הממשלה ,ולא שמעו להם. אלמא שהיה חיוב על אסא לבטוח בה' ע"י שראה במלחמות
וכן מבואר ברמב"ם (סוף פרק ז מהלכות מלכים) שאם אין עושים הקודמות ישועת ה' .ואע"פ שלא היה לו נביא על זה,
השתדלות טבעית ,לפעמים בגלל זה הקב"ה אינו עוזר, שהרי הקב"ה דוקא לא שלח אצלו נביא מקודם כדי לנסות
וז"ל" :ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצאורו ,ואם לא אותו אם מוכן להיכנס למלחמה על סמך המלחמות
נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו ,הרי זה כשופך דמי הקודמות או לא.
הכל ,שנא' (דברים ,כ ,ח) ְ'ולֹ֥א ִי ַּמ֛ס ֶאת ְל ַב֥ב ֶא ָח֖יו ִּכ ְל ָב ֽבוֹ ' .והרי יכ֔ם ַהה ֵֹל ְ֖ך ִע ָּמ ֶכ֑ם' ומן המשנה סוטה (ח ,א; דף מב ע"א) ִּ
"'כ֚י ה֣' ֽ לֱאֹ ֵה ֶ
֥אכת ה֖' ְר ִמ ָ ּי֑ה ְו ָאר֕וּ ר
'אר֗וּ ר עֹשֶׂ ֛ה ְמ ֶל ֶ
מפורש בקבלה (ירמיהו ,מח ,י) ָ (דברים ,כ ,ד) ,הן באים בנצחונו של בשר ודם ,ואתם באים
מֹנֵ ַ֥ע ַח ְר ּב֖וֹ ִמדָּ ֽ ם'" .עכ"ל. פלשתים באו בנצחונו של גלית ,מה היה בנצחונו של מקום.
ב"ה לא היה עדיין מלחמה שעשו ההשתדלות וא"כ בני עמון באו בנצחונו של סופו ,לסוף נפל בחרב ,ונפלו עמו;
המחויבת ,שהקב"ה לא עזר בניסים למעלה מדרך ואתם אי שובך ,מה היה סופו ,לסוף נפל בחרב ,ונפלו עמו.
ְ
יכ֔ם ַהה ֵֹל֖ך ִע ּ ָמ ֶכ֑ם ְל ִה ָ ּל ֵח֥ם ָל ֶכ֛ם וגו' [המשך 'כ֚י ה֣' ֽ לֱאֹ ֵה ֶ
אתם כןִּ ,
הטבע ,או בניסים מלובשים בטבע.
הפסוקִ :עם א ְֹי ֵב ֶיכ֖ם ְלהוֹ ׁ ִש ַ֥יע ֶא ְת ֶכֽם'] ,זה מחנה הארון".
גאולה בלי זכות ומה דאיתא (שם) "זה מחנה הארון" ,אין זה מעכב ,שהרי
ומה שלא שמרו התורה ,אין זה עיכוב בתהליכי גאולת בבית שני עשו החשמונאים מלחמה בלי ארון.
"ו ָז ַכ ְ֣ר ְּת ֶאתבעיתה ,כמבואר בקרא דיחזקאל (טז ,סא) ְ
דל֣וֹ ת ִמ ֵּמ ְ֔ך ֶאל ַה ְ ּק ַטנּ ֖וֹ ת
ת ְ ּב ַק ְח ֵּת ְ֗ך ֶאת ֲאחוֹ ַת ִ֙י ְך֙ ַה ְ ּג ֹ
דְּ ָר ַכ ִי ְך֘ ְונִ ְכ ַל ְמ ְּ ֒ ישועות ה' בדורינו
ית ְך" ,ועי' רש"י ויונתן, ִמ ֵּמ ְ֑ך ְונָ ַת ִּת֨י ֶא ְת ֶה֥ן ָל ְ֛ך ְל ָבנ֖וֹ ת ְולֹ֥א ִמ ְ ּב ִר ֵ ֽ הנה במלחמות הקודמות היה הרבה ישועת ה' למעלה
שאתה לא שומר התורה ,והקב"ה שומר לך הברית .ותוכל מדרך הטבע ,או ניסים מלובשים בטבע .ומה שבכל
לכבוש אומות העולם. "כי ָכ ֹז֥ה ְו ָכ ֶז֖ה
זאת מתו קצת ,זה לא מפקיע מהנס ,כמ"ש ִּ ֽ
וא"כ למה לא לבטוח בה' שיעזור לנו כמו שעזר עד עכשיו, ֹאכ֣ל ֶה ָח ֶ֑רב"( ,שמואל־ב ,יא ,כה) .וכן במלחמות המפרץ היה
ּת ַ
והרי בזמן קיבוץ גלויות ,שכבר התחיל כעת כמו ניסים גלוים בלי השתדלות.
שרואים בחוש לפני ביאת המשיח בזמן עיקבתא דמשיחא,
הקב"ה עוזר במלחמה ג"כ בלי זכות ,רק למען כבוד שמו. מלחמת יום כיפור
ֹאות֖ינוּ"כי ַר ּב֤וּ ְפ ׁ ָש ֵע֙ינוּ ֙ נֶ ְגדֶּ ָ֔ך ְו ַח ּט ֵ וכמו שנא' בישעיה (נט ,יב)ֽ ִּ : ומה שבמלחמת יום כיפור היתה בתחילה נפילה ,ורק אח"כ
ש ַ֤ע(יג) ּ ָפ ׁ ֹ ָע֣נְ ָתה ָ ּב֑נוּ ִּ ֽכי ְפ ׁ ָש ֵע֣ינוּ ִא ָּת֔נוּ ַו ֲע ֹונ ֵֹת֖ינוּ ְי ַ ֽד ֲענֽ וּ ם: היו ניסים וישועת ה' [וע"י מלחמה זו משתמשים
הג֛וֹ ִמ ֵ ּל֖ב הר֧וֹ ְו ֹע ׁ ֶ֣שק ְו ָס ָר֔ה ֹ ש ַ ּ ֽבה֔' ְונָ ס֖וֹ ג ֵמ ַא ַח֣ר לֱא ֵֹה֑ינוּ דַּ ֶ ּבר ֹ ְו ַכ ֵח ׁ ֙ השמאלנים להכניס רוח פחד בתוך העם] .הנה אף שהכל מן
מ֑ד ִּ ֽכי (יד) ְו ֻה ַּס֤ג ָאחוֹ ר֙ ִמ ׁ ְש ּ ָפ֔ט וּ ְצ ָד ָק֖ה ֵמ ָרח֣וֹ ק ַּת ֲע ֹ ש ֶקר: דִּ ְב ֵרי ׁ ָ ֽ השמים ,מ"מ לא נפקע ע"י זה פשיעת העם שפושעים
ט
]א ןמיס[
ועיקר הישועה באה מהקב"ה ,והוא יכול לעזור להילחם ג"כ (טו) ַו ְּת ִה֤י ָ ֽה ֱא ֶמ ֙
ת ָכ ׁ ְש ָל֤ה ָ ֽב ְרחוֹ ב֙ ֱא ֶמ֔ת וּ נְ כ ָֹח֖ה לֹא תוּ ַכ֥ל ָל ֽבוֹ א:
אם יש צורך בדבר( .ועי' לקמן ס"ק יא באריכות). נֶ ְעדֶּ ֶ֔רת ְו ָס֥ר ֵמ ָר֖ע ִמ ׁ ְש ּתוֹ ֵל֑ל]*[ ַו ַ ּי ְ֧רא ה֛' ַו ֵ ּי ַ֥רע ְ ּב ֵעינָ ֖יו ִּ ֽכי ֵא֥ין
שע ֔יש ַו ִ ּי ׁ ְש ּתוֹ ֵמ֖ם ִּכ֣י ֵא֣ין ַמ ְפ ִ ּג ַ
֑יע ַו ּת֤וֹ ׁ ַ ֽ (טז) ַו ַ ּי ְרא֙ ִּ ֽכי ֵא֣ין ִא ׁ ִמ ׁ ְש ּ ָ ֽפט:
ועי' סוטה (דף לד ע"א)" :עודם בירדן ,אמר להם יהושע :דעו על ]**[
(יז) ַו ִ ּי ְל ַ ּב ׁ֤ש ְצ ָד ָקה֙ ַּכ ּ ׁ ִש ְר ָי֔ן לוֹ ֙ ְזרֹע֔וֹ ְו ִצ ְד ָקת֖וֹ ִה֥יא ְס ָמ ָכ ְֽתהוּ :
מה אתם עוברים את הירדן ,על מנת שתורישו את יושבי
ב ׁ ֶ֔שת ַו ַ ּי ַ֥עט ַּכ ְמ ִע֖יל ֹאש֑וֹ ַו ִ ּי ְל ַ ּב ׁ֞ש ִ ּב ְג ֵד֤י נָ ָקם֙ ִּת ְל ּ ֹ
ְוכ֥וֹ ַבע ְי ׁשוּ ָע֖ה ְ ּבר ׁ
הארץ מפניכם ,שנאמר (במדבר ,לג ,נב) ְ'וה֨וֹ ַר ׁ ְש ֶּת֜ם ֶאת ָּכל י ׁ ְֹש ֵב֤י
א ְי ָב֑יו (יח) ְּכ ַע֤ל ְ ּג ֻמלוֹ ת֙ ְּכ ַע֣ל ְי ׁ ַש ֵ ּל֔ם ֵח ָמ֣ה ְל ָצ ָר֔יו ְ ּגמ֖וּ ל ְל ֽ ֹ ִקנְ ָ ֽאה:
יכ֔ם' וגו' ,אם אתם עושין כן -מוטב ,ואם לאו -באין ָה ָא ֶ֙רץ֙ ִמ ּ ְפנֵ ֶ
(יט) ְו ִ ֽי ְירא֤וּ ִ ֽמ ַּמ ֲע ָרב֙ ֶאת ׁ ֵש֣ם ה֔' וּ ִמ ִּמ ְז ַרח ָל ִא ִ ּי֖ים ְ ּגמ֥וּ ל ְי ׁ ַש ֵ ּלֽם:
מים ושוטפין אותיכם .מאי אותיכם? אותי ואתכם" .ע"כ.
(כ) ׁ ֶש ֶ֖מ ׁש ֶאת ְּכבוֹ ד֑וֹ ִּ ֽכי ָיב֤וֹ א ַכ ָ ּנ ָהר֙ ָצ֔ר ר֥וּ ַח ה֖' ֹנ ְ֥ס ָסה ֽבוֹ ]***[ :
ומבואר ק֑ב נְ ֻא֖ם ֽה'" .ע"כ. וּ ָב֤א ְל ִצ ּיוֹ ן֙ גּ וֹ ֵא֔ל וּ ְל ׁ ָש ֵב֥י ֶפ ׁ ַ֖שע ְ ּב ַי ֲֽע ֹ
מלחמה נגד צבא עצום של גוים שכבר לפני ביאת הגואל יהיו מלחמות למען כבוד שמו ,אף
אם אין זכות (עי' רד"ק פסוק טז) .וכן ראינו בעינינו ישועת השם.
[דברי הקהילות יעקב] וקיבוץ גלויות שכבר התחיל ,מבואר בקרא ,שאם לא יזכו
[יא]
בעהי"ת הראוני בקהילות יעקב ממרן לתשובה יבוא בלי תשובה ,ואח"כ יהא הטהרה.
הסטייפלר זצ"ל (סוטה ,סי' לד) ביאור נפלא מ֖ל ַעל ׁ ֵש֣ם ָק ְד ׁ ִש֑י ֲא ׁ ֶש֤ר ִח ְ ּלל֙וּ הוּ ֙ "ו ֶא ְח ֹ כמו שנא' ביחזקאל (לו ,כא) ָ
בדברי הרמב"ם והרמב"ן ,שאין שום מ֣ר ְל ֵ ֽבית ִישְׂ ָר ֵא֗ל (כב) ָל ֵכ֞ן ֱא ֹ ש ָּמה: ֵ ּב֣ית ִישְׂ ָר ֵא֔ל ַ ּבגּ וֹ ִי֖ם ֲא ׁ ֶשר ָ ּב֥אוּ ׁ ָ ֽ
נ"מ בגודל הצבא של הגוים ,וכשיש חיוב מלחמה ,צריך כ֤ה ָא ַמר֙ ה' ה֔' לֹ֧א ְל ַמ ַענְ ֶכ֛ם ֲאנִ ֥י עֹשֶׂ ֖ה ֵ ּב֣ית ִישְׂ ָר ֵא֑ל ִּכ֤י ִאם ְל ׁ ֵשם ֹּ
ללחום בלי להסתכל על גודל צבא האויב. (כד) ְו ָל ַק ְח ִּת֤י שם... : ֥אתם ׁ ָ ֽ ָק ְד ׁ ִשי֙ ֲא ׁ ֶש֣ר ִח ַ ּל ְל ֶּת֔ם ַ ּבגּ וֹ ִי֖ם ֲא ׁ ֶשר ָ ּב ֶ
את֥י ֶא ְת ֶכ֖ם ֶאל ֶא ְת ֶכם֙ ִמן ַהגּ וֹ ִי֔ם ְו ִק ַ ּב ְצ ִּת֥י ֶא ְת ֶכ֖ם ִמ ָּכל ָה ֲא ָרצ֑וֹ ת ְו ֵה ֵב ִ
וכדי להבין היטב דבריו ,נעתיק מקודם כל דברי הרמב"ם
[פסוק זה מתחיל להתקיים לאט לאט ,ומבואר ַא ְד ַמ ְת ֶכֽם:
(פ"ז מהל' מלכים הל' טו) ,וז"ל" :מאחר שנכנס בקשרי המלחמה
בקרא שיבואו לארץ ישראל עדיין מלוכלכים בחטא .ואח"כ
ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה [ע"פ ירמיהו ,יד ,ח] ,וידע
יכ֛ם ַמ ִ֥ים ְטהוֹ ִר֖ים וּ ְט ַה ְר ֶּת֑ם (כה) ְו ָז ַר ְק ִּת֧י ֲע ֵל ֶ יתקיים מה שנא']:
שעל יחוד ה' הוא עושה מלחמה ,וישים נפשו בכפו ולא יירא
יכ֖ם ֲא ַט ֵה֥ר ֶא ְת ֶכֽם". יכ֛ם וּ ִמ ָּכל ִ ּג ּל֥וּ ֵל ֶ כ֧ל ֻט ְמאוֹ ֵת ֶ ִמ ּ ֹ
ולא יפחד ,ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו ,אלא ימחה זיכרונם
מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה .וכל המתחיל לחשוב ולהרהר וא"כ עכשיו ע"י התבוננות בניסים שעברו נמצאים במצב
'אל במלחמה ומבהיל עצמו ,עובר בלא תעשה ,שנא' [דברים ,כ ,ג] ַ כ ַ֖ח "כ֣י ה֗וּ א ַה ּנ ֵֹת֥ן ְל ָ ֛
ך ֹּ של יד ישראל תקיפה [היינו בגדר ִּ
יהם' ,ולא עוד ֵי ַר ְ֣ך ְל ַב ְב ֶכ֗ם ַאל ִּ ֽת ְירא֧וּ ְו ַ ֽאל ַּת ְח ּ ְפז֛וּ ְו ַאל ַּ ֽת ַע ְרצ֖וּ ִמ ּ ְפנֵ ֶ ֽ "וה֨וֹ ַר ׁ ְש ֶּת֜ם ֶאת ָּכל ַל ֲעשׂ ֣וֹ ת ָח ִ֑יל" (דברים ,ח ,יח)] ,ויש כאן מצות ְ
אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו ,ואם לא נצח ולא עשה יכ֔ם" (במדבר ,לג ,נב) ,ואיסור "לֹ֤א ֵי ׁ ְשבוּ ֙ ְ ּב ַא ְר ְצ ָך֔"
י ׁ ְֹש ֵב֤י ָה ָא ֶ֙רץ֙ ִמ ּ ְפנֵ ֶ
מלחמה בכל לבו ובכל נפשו ,הרי זה כמי ששפך דמי הכל ,שנא' (בראשית ,כג ,לג).
[שם ,ח] ְ'ולֹ֥א ִי ַּמ֛ס ֶאת ְל ַב֥ב ֶא ָח֖יו ִּכ ְל ָב ֽבוֹ ' .והרי מפורש בקבלה
֥אכת ה֖' ְר ִמ ָ ּי֑ה ְו ָאר֕וּ ר מֹנֵ ַ֥ע ַח ְר ּב֖וֹ ִמדָּ ֽ ם'. 'אר֗וּ ר עֹשֶׂ ֛ה ְמ ֶל ֶ [ירמיהו ,מח ,י] ָ
ממשלה ע"פ תורה
וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם רק מכיון שראשי הממשלה של היום אינם מאמינים בה'
בלבד ,מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה ,ויבנה לו בית ולא בניסים ,צריך להקים ממשלת התורה שמאמינים
נכון בישראל ,ויזכה לו ולבניו עד עולם ,ויזכה לחיי העולם בה' ,ומוכנים לעשות מלחמה כדי לקיים מצות אלו[ .מלבד
'כ֣י ָע ֽשׂ ֹה ַי ֲעשֶׂ ה֩ ה֨' ַ ֽלאדֹנִ ֜י ַ ּב ִ֣ית נֶ ֱא ָמ֗ן הבא .שנא' [שמואל־א ,כה ,כח-כט] ִּ שיש חיוב להקים ממשלת התורה ג"כ בשביל לקיים שאר
ך וגו'ֽ ְ :ו ָה ְי ָתה֩ נֶ ֶ֨פ ׁש ָ
ִּכי ִמ ְל ֲחמ֤וֹ ת ה֙' ֲאדֹנִ ֣י נִ ְל ָח֔ם ְו ָר ָע֛ה לֹא ִת ָּמ ֵצ֥א ְב ֖ מצות התורה .ורק עכשיו יש שעת הכושר לזה ,כי כבר
֔יך'" ,עכ"ל הרמב"ם. ֲאדֹנִ ֜י ְצרוּ ָר֣ה׀ ִ ּב ְצר֣וֹ ר ַה ַח ִ ּי֗ים ֵא֚ת ה֣' לֱא ֶֹה ָ הרבה מן החילונים מבינים שבלי אמונה א"א להלחם נגד
ע ֶ֣צם ָי ִד֔י
"כ ִֹחי֙ ְו ֹ
האויבים ,כי אלו שאמרו במלחמות הקודמים ּ
וז"ל הקהילות יעקב: ָע֥שָׂ ה ִל֖י ֶאת ַה ַח ִ֥יל ַה ֶ ּזֽה" (ע"פ דברים ,ח ,יז) ,הם מרגישים היום
"כתב הרמב"ם (פ"ז דמלכים) מי האיש הירא ורך הלבב כמשמעו שאין להם עוד כח .משא"כ אלו שמאמינים בקב"ה ,כי הוא
שאין בלבו כח לעמוד בקשרי המלחמה ,ומאחר שנכנס בקשרי לא הפסיד הכח שלו] וע"ע להלן (סי' ב ס"ק ו).
המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל
יחוד ה' הוא עושה מלחמה ,וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא וכן אין לפחד שאם מקיימים מצות והורשתם שע"י זה יעשו
יפחד ,ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זיכרונם האומות העולם מלחמות ,מכיון שיש רק חיוב השתדלות,
מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה .וכל המתחיל לחשוב ולהרהר
'אל ֵי ַר ְ֣ך ְל ַב ְב ֶכ֗ם'
במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה שנא' ַ ]*[ עי' סנהדרין (דף צז ע"א) וסוף סוטה שפסוקים אלו מתקיימים בזמן
עיקבתא דמשיחא:
עכ"ל [הרמב"ם].
פסוק זה איירי כשלא יזכו לתשובה ,כדאיתא בסנהדרין (דף צח): ]**[
ודעת הרמב"ן (בספר מצות [לא תעשה] מצוה נ"ח) שאינו אזהרה אלא ]***[ גם פסוק בא לפני ביאת הגואל כמבואר בסנהדרין (דף צח ע"א),
הבטחה שאין לו ממה לירא ע"ש .וראיתי בהגאון בעל מנחת ומבואר שגם אחרי מלחמות שהקב"ה עוזר יש עדין צרות.
י
]א ןמיס[
כ"כ בכונתו ז"ל שזהו עקר הלאו שלא ימנע מלבטוח בהשי"ת, חינוך בקומץ מנחה (שנדפס בסופו במצוה תקכ"ה [היום כבר נדפס בפנים])
אבל הרי כן מבואר בכתוב דכתיב לֹ֥א ִת ָיר֖א ֵמ ֶה֑ם כו' ִּ ֽכי ה֤' לֱא ֶֹה ָ ֙
֙יך 'ה ָ ּי ֵרא֙ ְו ַר ְ֣ך ַה ֵ ּל ָב֔ב'
שהקשה מסוטה (דף מ"ד ).דתנן ר"ע אומר ַ
מ ְך כו' ,ובמתניתין דסוטה (דף מ"ב) כי ה' לאקיכם ההולך עמכם, ִע ָּ ֔ [דברים ,כ ,ח] כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי מלחמה ,ורבי
הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום, יוסי הגלילי אומר זה המתירא מעבירות שבידו ,ואמרינן בגמ'
פלישתים באו בנצחונו של גלית .מה היה סופו ,בסוף נפל בחרב מאן תנו לה דתנו רבנן שמע קול קרנות והתריע וכו' לימא ר"ע
ועמו כו' ,הרי מבואר שהתורה צותה להיות בטוח בו ית' ושזהו היא ,ומשני מודה ריה"ג בהא משום ְ'ולֹ֥א ִי ּ ַמ֛ס ֶאת ְל ַב֥ב ֶא ָח֖יו' [שם]
הטעם דאל תיראו מהם ,דהא כתיב כי ה' לאקיכם ההולך עימכם, ע"ש ,ולהרמב"ם ז"ל דהיראה עצמה עבירה היא הרי כפשוטו
משמע דמטעם זה צריך שלא לפחוד. א"ש הא דשמע קול קרנות והתריע דחוזר כריה"ג שהרי עבירה
קעביד במה שמפחד וחוזר עליה מעורכי המלחמה.
והנראה לענ"ד בזה לכאורה דודאי היוצא במלחמה הוא
בספק סכנה והרי ע"מ כן יוצאים וע"ד שכתוב (שמואל ב יא כה) ולענ"ד ל"ק מידי מכמה טעמים ,דמלבד דיש לפרש שמע
ֹאכ֣ל ֶה ָח ֶ֑רב' ,ואם ירא מצד הספק סכנה שיש בדרך
'כ ֹז֥ה ְו ָכ ֶז֖ה ּת ַ
ָ קול קרנות והרתיע דלא מיירי כלל עכשיו במלחמה ,אלא אדם
כלל ,יש לומר דאינו בכלל לאו זה דאל תיראו ,אכן כל זה אם כזה שכשאירע עובדא דשמע קול קרנות באיזה מקום שהוא הרי
מפחד בכלל .אבל אם הפחד בא לו מצד שרואה גודל המחנה זה מרתיע הרי זה חוזר.
של האויב ומשער בלבו שלא ינצח מחמת חוזק מחנה האויב,
עוד נראה דמה שכתב הרמב"ם ז"ל ואחר שיכנוס בקשרי
או שמתרבה בשביל זה הפחד אצלו ,בכה"ג עובר באל תיראו.
מלחמה ישען על מקוה ישראל וכו' דאין הלאו אלא אחר
וזה מפורש כמעט בתורה (פרשת שופטים [דברים ,כ ,א]) ִּ ֽ
'כי ֵת ֵצ֨א שנכנס בקשרי מלחמה ,ולא בשעה שהכהן מדבר אל העם
֜ית ס֤וּ ס ָו ֶר ֶ֙כב֙ ַע֚ם ַר֣ב ִמ ְּמ ָ ֔
ך לֹ֥א ִת ָיר֖א ֵמ ֶה֑ם ַל ִּמ ְל ָח ָמ֜ה ַעל א ְֹי ֶב ָ֗ך ְ ֽו ָר ִא ָ שהוא לפני המלחמה וכשהוא הרתיע ליכא עדיין עבירה בידו
ך ֵמ ֶא ֶ֥רץ ִמ ְצ ָ ֽר ִים' .והיינו שנצחון המלחמה ֙יך ִע ָּמ ְ֔ך ַה ַּ ֽמ ַע ְל ָ ֖
ִּ ֽכי ה֤' לֱא ֶֹה ָ ֙ ואין לו לחזור לריה"ג.
או העדרו אינה כלל מצד כח האויב אם חזק או חלש( .ואע"פ ועוד נראה דהמתבהל פתאום מפני שהוא פחדן בטבע
שצריך לעשות כל טצדקי ותחבולות טבעיים ,כדאשכחן כמה אינו בכלל לאו זה ,אלא דוקא המביא עצמו לידי פחד כמבואר
פעמים בכתוב ,היינו שזהו ענין מלחמה שדוחה התורה לעשות, בלשון הרמב"ם ,וכל המהרהר באשתו ובניו עד שמתבהל וכו'
אבל הנצחון והיפוכו הכל בידי שמים ועל פי הזכות ,וכענין ולא נתנה תורה למלאכי השרת.
שהותר השתדלות לפרנסתו אע"פ שהכל בידי שמים) .וזהו
שאומר הכהן ,פלישתים באו בנצחונו של גלית לבסוף נפלו. וחוץ מזה נראה דהנה יש לחקור בחיוב שלא לפחוד אם
ולכאורה הרי היה עכ"פ גם איפכא שלא גבר ישראל ומי יודע הוא מענין חיוב בטחון ,שיהא בטוח בלבו על השי"ת שינצל
איך יהיה עכשיו ,אכן זהו שאומר שעכ"פ אין לפחוד מצד שלהם ולא יארע לו תקלה .או שהוא חיוב מסירת נפש שצריך שלא יהא
המחנה גדול וכיוצא בזה ,שהרי ראיתם שבשעה שזכו נפלו גם איכפת לו על חייו כלל .ויהא מסור למלחמה לקדש שם שמים.
גיבוריהם היותר חזקים ולזאת יאסור לפחד מחמת ראותו רוב ולכאורה הדבר מוכרח שאין החיוב להיות בטוח שלא
מחניהם כנ"ל ,וצריך להיות בטוח שאין שום יתרון למחנה ימות שהרי כהן מכריז ואומר מי האיש שבנה בית חדש וכו'
הגדולה שלהם ממחנה קטנה לענין הסכנה( .וכה"ג אשכחן פן ימות במלחמה .ושונה כן כמה פעמים ,הרי שבמלחמה הוי
לענין בטחון של היות בטוח שהשי"ת יתן לו כ"כ הוא מדריגה הספק שמא ימות יותר משאילו לא היה במלחמה .וע"ד שאמרו
גדולה מאוד .ולא כל המאמין בוטח ,כמו שכתב הרמב"ן ז"ל חז"ל [ירושלמי ,שבת ,דף יב ע"ב] שהשטן מקטרג בשעת הסכנה ,ואיך
בספר האמונה והבטחון .אבל זה חיוב כללי שיאמין שהכל בידי יחויב להיות בטוח במה שהתורה עצמה אומרת שאינו בטוח.
שמים ויהא ברור אצלו שרוב ההשתדלות לא יואילו מאומה
להשיג יותר ממה שנגזר לו). ואע"פ שהרמב"ם ז"ל כתב שם להלן שכל הלוחם בכל לבו
בלא פחד ויהא כונתו לקדש שם שמים לבד מובטח לו שלא יבא
ולפ"ז אתי שפיר דבשמע קול קרנות והרתיע סתמא מצד רעה ולא יגיעהו נזק וכו' עכ"ל ,מ"מ הרי יכול לפחוד שמא לא
ספק סכנה בעלמא ולא מהשערתו שלא ינצח ,אינו בכלל לאו זה תהא כונתו שלימה .וכעין שמצינו [ברכות ,דף ד ע"א] ביעקב אבינו
ואין לו לחזור מטעם עבירה שבידו לריה"ג. שפחד שמא יגרום החטא .וגם אשכחן בעי שנהרג יאיר בין
מנשה שהיה שקול כנגד רובו של סהנדרין בשביל המעל שמעל
ויתישב על דרך זה ג"כ דברי הרמב"ן ז"ל הנ"ל שאין זה
עכן ,כדאמרינן בפ' יש נוחלין .ובע"כ שבדרך כלל יש חשש
ציווי אלא הבטחה שאין ממה לפחוד ,וקשה שהרי הכהן עצמו
שמא ימות שהרי כהן מכריז כן .וגם אשכחן [שבת ,דף נו ע"א] שכל
'פן ָימוּ ת֙ ַ ּב ִּמ ְל ָח ָמ֔ה' ,ולאמר דהבטחה הוא בדרך כלל
מכריז ּ ֶ
היוצא במלחמות בית דוד כותב גט כריתות לאשתו שלא תתעגן
שאע"פ שיתכן שיחידים ימותו אבל בכלל ישראל ינצחו ,עדיין
אם ימות ,א"כ ע"כ החיוב הוא לילך במסירות נפש ובתקיפות
קשה ,כמו שהשיב במגילת אסתר [על ספר המצוות ,לא תעשה ,נח] דהא
ואל יהא איכפת לו על עצמו כנ"ל.
אשכחן לפעמים שלא היה כן ,ולומר דהבטחה הוא על תנאי אם
יזכו א"כ איך אמרה תורה אל תיראו הרי עדיין איכא חשש שמא אכן בדברי הרמב"ם י"ל מבואר שישען על מקוה ישראל
לא יזכו ח"ו .ולהנ"ל מובן שפיר ,דעכ"פ זה מובטח להם שאל וכתב היינו שיבטח בהשי"ת שלא ימות ,ואם כי אינו מוכרח
אי
]א ןמיס[
שהרי הם אינם מאמינים בהקב"ה ,רק דנים לפי הטבע, ירך לבבכם מפני צהלת סוסים וציחצוח החרבות ,אל תראו מפני
משא"כ המאמין לא מסתכל על ריבוי צבא האויב. הגפת תריסים והשפעת הקלגסים ,אל תחפזו מקול קרנות ,אל
תערצו מפני קול צווחות כדדרשינן כל זה בסוטה שם שענין
וכיוון שכבר כתבנו שמדין טענת הנביא על אסא לומדים
פחדים אלו הוא מפני ההשערה שעל פי הטבע קשה לנצח
שיש חיוב לבטוח בה' מכח המלחמות הקודמות,
והבטיחה תורה שזה אינו כלום ,שהנהגת השי"ת עמנו למעלה
וכאן היו מלחמות קודמות בישועת ה' ,א"כ שוב אין נ"מ
מה גודל מחנה האויב .וממילא אין לפחד שאם יזרקו את מדרך הטבע כי אם על פי הזכות זה אתי שפיר.
הערבים יבואו ערבים אחרים ללחום ,או אפילו כל העולם אכן לומר שכל הלאו להרמב"ם ז"ל הוא רק שלא לפחוד
כולו ,מכיון שאין נ"מ כלל בשיעור גודל מחנה האויב[*]. מהשערתו שהם חזקים יותר ,עדיין יקשה דא"כ מנ"ל להרמב"ם
ז"ל דהמפחד סתמא ע"י שהרהר בבני ביתו וכיו"ב עובר בלאו
כדמשמע מדברי הרמב"ם ז"ל .על כן נראה יותר דלהרמב"ם
מלחמה אפילו במקום סכנה ז"ל בכל אופן שמפחד עובר על לאו זה ,ודוקא במביא עצמו
[דברי הגרי"ז הלוי] לידי פחד ע"י הרהורו וכנ"ל ,אולם מה שסיים הכתוב כי ה'
לאקיך ההולך לפניך ,והיינו שבאמת צריכים אתם להיות בטוח,
במה שכתב הקהילות יעקב (הובא לעיל ס"ק יא),
שצריך ללכת למלחמה אפילו אם יש סכנה,
והוכיח זה מהרבה ראיות ,יש להוסיף כאן
[יב] זהו מענין הבטחה כמו להרמב"ן ז"ל וזה צ"ל כמו שכתבנו
שההבטחה הוא שרוב מחניהם וכוחותם באומות העולם אינו
כלום בענין הנצחון .ולפ"ז מה שכתב כי ה' לאקיכם ההולך וכו'
מה שכתב החינוך (מצוה תכה) במצות החרם תחרימם ,וז"ל אינו נתינת טעם על האסור לפחוד אלא הוספה שבאמת אין
בתו"ד" :ועובר על לאו זה ובא לידו אחד מהם ויכול להורגו מבלי ממה לפחוד מרוב מחניהם ,ועכ"פ קושית הקומץ מנחה מתישב
שיסתכן בדבר ולא הרגו ,ביטל עשה זה" .עכ"ל. כמו שכתבתי לעיל".
וכתב עליו המנחת חינוך (שם) ,וז"ל" :וצ"ע דנהי דכל המצוות עכ"ל הקהילות יעקב.
נדחות מפני הסכנה ,מ"מ מצוה זו דהתורה ציותה ללחום
עמהם ,וידוע דהתורה לא תסמוך דיניה על הנס ,כמבואר ולומדים ממנו שבמקום שיש חיוב מלחמה ,אין שום נ"מ
ברמב"ן [במדבר ,ה ,כ] ,ובדרך העולם נהרגים משני הצדדים בעת מה גודל צבא האויב ,אם זה מיליון או מיליארד
המלחמה ,א"כ חזינן דהתורה גזרה ללחום עמהם אף דהוא חיילים ,ואפילו יביאו כל הנשק שבעולם .מכיון שאנו
סכנה .וא"כ דחויה סכנה במקום הזה ,ומצוה להרוג אותו אף צריכים לעשות רק השתדלות ,ועיקר הישועה באה מהקב"ה.
שיסתכן ,וצ"ע" .עכ"ל המנחת חינוך. וא"כ יוצא שבענינים אלו אין שואלים למומחי מלחמה,
[*]
שאם קיבל התעוררות מן השמים ,וזה יכול היות גם ע"י
נצחונות שעברו ,כמו דוד שאמר (שמואל־א ,יז ,לו) ַ ּ
"ג֧ם ֶ ֽאת ָה ֲא ִר֛י הוספה בענין דעת הקהילות יעקב
ַ ּגם ַהדּ ֖וֹ ב ִה ָּכ֣ה ַע ְב ֶּד ָ֑ך ְ ֽו ָ֠ה ָיה ַה ּ ְפ ִל ׁ ְש ִּת֨י ֶה ָע ֵר֤ל ַה ֶ ּזה֙ ְּכ ַא ַח֣ד ֵמ ֶה֔ם", [תמוז תשע"ח]
ובזה קיבל סמן שיכול להתגבר על גלית.
שאלה:
אבל אם לא קיבל התעוררות מיוחדת מן השמים ,לא יכול
לכאורה אינו מוכרח ,כי אפשר לומר שכל דברי הקה"י
להכנס למצב שבדבר הטבע אין סיכוי לנצח.
נאמרו רק במקרה הגיוני ,שלפני שהלכו לצאת למלחמה
ובדור המדבר שנענשו על שלא רצו להכנס למלחמה, בדקו ,וראו שיש סיכוי טוב לנצח ,ואי"ז בגדר התאבדות.
משום שקיבלו התעוררות מן השמים ללחום ,ומשה רבינו אבל לא נראה כלל ורק על כגון זה נאמר אל תירא מהם.
חיזק אותם במה שראו נסים גדולים ביציאת מצרים ,וההמשך שאחד יוכל להילחם נגד כל העולם[ .וא"כ למה צריך צבא].
במדבר עי' פרשת דברים. דלכאורה זה בגדר מעשה התאבדות בעלמא רח"ל.
ואדם יכול לקבל ההתעוררות אם מתבונן בישועת ה'
תשובה:
שכבר היה.
באמת אתה צודק ,שצריך להיות איזה הגיון.
ומה שנשתנה בדור הזה ,שבענין התעוררות מן השמים,
לא צריך להתחשב אם הוא בדרגא רוחנית גדולה ,אלא גם בלי ובענין זה צריך להשתמש במה שכתב רבינו אברהם בן
זה ,אלא בגלל שעושה למען כבוד שמים שלא יאמרו הגוים הרמב"ם ,בספרו המספיק לעובדי ה' (שער הבטחון ,הובא והורחב הענין
שהקב"ה לא יכול לעזור ולמען ברית האבות ,יכול לעשות במאמר האם צריך לכבוש כעת את כל ארץ ישראל) ,שזה תלוי לפי התעוררות
מלחמה: שהאדם קיבל מן השמים להיכנס למצבים קשים ללחום.
בי
]א ןמיס[
ופי' רש"יְ " :ונָ ׂשּו ֶאת ּכְ ִל ָּמ ָתם ,בהטיבי ְ ּב ׁ ִש ְב ָּת֧ם ַעל ַא ְד ָמ ָת֛ם והובא בשם הגרי"ז הלוי סולובייצ'יק (גליון המנחת חינוך החדש ,אות
להם ולא אגמלם כרעתם אז ָל ֶב ַ֖טח ְו ֵא֥ין ַמ ֲח ִ ֽריד: ב) וז"ל" :בחידושי מרן רי"ז הלוי (עה"ת ,פר' בשלח) ,על
ישאו כלימתם ויבושו מלהרים פנים". (כז) ְ ּב ׁשוֹ ְב ִב֤י אוֹ ָתם֙ ִמן הפסוק ְז ֻבל֗וּ ן ַע֣ם ֵח ֵר֥ף נַ ְפ ׁש֛וֹ וגו' (שופטים ,ה ,יח) ,כתב דהא דאין
ָה ַ֣ע ִּמ֔ים ְו ִק ַ ּב ְצ ִּת֣י א ָֹת֔ם משגיחין במלחמה על סכנת נפשות הוא מדיני מלחמה ,דהרי
ואף שאנו יה֑ם ְונִ ְק ַּד ׁ ְ֣ש ִּתי ָב֔ם ְל ֵעינֵ ֖י ַהגּ וֹ ִי֥ם ַר ִ ּ ֽבים".
א ְי ֵב ֶ
ֵ ֽמ ַא ְרצ֖וֹ ת ֽ ֹ יוצאים אף למלחמת רשות ,אבל המצוה עצמה היא ככל המצוות
עדיין לא בסוף ,מ"מ יש התחלה. דנדחות מפני פיקו"נ ,והרב המחבר ספר החינוך מיירי באחד
שבא לידו שלא במלחמה ,עי"ש באורך" .עכ"ל.
֥יתי אוֹ ָת ְ֖ך כ֤ה ָא ַמר֙ ה֔' לֱא ִֹה֗ים ְו ָעשִׂ ִ "כ֣י ֹ ונאמר ביחזקאל (טז ,נט) ִּ
ַּכ ֲא ׁ ֶש֣ר ָעשִׂ ֑ית ֲא ׁ ֶשר ָ ּב ִז֥ית ועכ"פ נשמע מדברי כולם שמלחמה חייב אפילו במקום
ְ ּב ִ ֽרית :ופי' רש"יְ :וזָ ַכ ְר ְּת .בהטיבי לך ֶאת ְּד ָר ַכיִ ְך ְל ָה ֵפ֥ר ָא ָל֖ה שיש חשש שימות.
הרעים ונכלמת מלפני על
(ס) ְו ָז ַכ ְר ִּת֨י ֲאנִ ֧י ֶאת
שגמלת לי רעה ואני גומלך טובה:
ימ֣י ִ ּב ֵ ית֛י אוֹ ָת ְ֖ך ְ ּב ִר ִ
חֹותיִ ְך .כשתכבשי ,לירש ְּב ַק ְח ֵּתְך ֶאת ֲא ַ נְ עוּ ָר ִ֑י ְך ַו ֲה ִקמוֹ ִת֥י ָל֖ךְ ואהבת את ה"א בכל נפשך
את האומות אשר סביבותיך הקטנות
(סא) ְ ּב ִר֥ית עוֹ ָ ֽלם: ֑יך ְ ּב ָכל ְל ָב ְב ָך֥
"ו ָא ַ֣ה ְב ָּת֔ ֵא֖ת ה֣' לֱא ֶֹה ָ
וזה בכלל מצות (דברים ,ו ,ה) ְ
ְל ָבנֹות .לפרוורים [פרברים] והגדולות:
ךְ
דְּ ָר ַכ ִי ֘ ֶאת ְו ָז ַכ ְ֣ר ְּת ך וּ ְב ָכל ְמא ֶ ֹֽד ָך".
וּ ְב ָכל נַ ְפ ׁ ְש ָ ֖
לך משועבדים לך ,כמו סדום ובנותיה
ת א ֶ ת ְ ּב ַק ְח ֵּת ְ
֗ך ֒ ּ ְ מ ְונִ ְכ ַל ְ
יתְך .ולא משמרך ְוֹלא ִמ ְּב ִר ֵֽ וכפרנהא: הנה גם מי שקורא קריאת שמע ומניח תפיליו ומזוזה יש לו
דל֣וֹ ת ִמ ֵּמ֔ךְ ך ַה ְ ּג ֹ ְ
ֲאחוֹ ַת ִ֙י ֙
את הברית אשר כרתי אתך ,אלא בחסדי שייכות עם מצות ואהבת ,כמו מי שהולך למלחמה.
וברחמי שאני שומר את בריתי". ֶאל ַה ְ ּק ַטנּ ֖וֹ ת ִמ ֵּמ ְ֑ך ְונָ ַת ִּת֨י אולם יש נ"מ ,שמי שקורא ק"ש ומניח תפילין ,עדיין לא
ֶא ְת ֶה֥ן ָל ְ֛ך ְל ָבנ֖וֹ ת ְולֹ֥א הוכיח את עצמו אם פיו ולבו שווים ,או שמדבר רק מן
ְ (סב) ַו ֲה ִקימוֹ ִת֥י ֲאנִ ֛י ֶאת ְ ּב ִר ִ
ית֖י ִא ָּת֑ך ְו ָי ַד ַ֖ע ְּת ִּ ֽכי ֲאנִ ֥י ֽה': ית ְך: ִמ ְ ּב ִר ֵ ֽ השפה ולחוץ .אולם ההולך למלחמה ומכניס את עצמו
ופי' רש"יְ :ל ַמ ַען ִּתזְ ְּכ ִרי .דרכך בהטיבי ב ׁ ְ֔ש ְּת (סג) ְל ַמ ַ֤ען ִּת ְז ְּכ ִרי֙ ָו ֹ ושמעתי ביאור לסכנה ,הוכיח את עצמו שפיו ולבו שווים.
ָוב ְֹׁש ְּת .להרים פנים לך: ד
֙ עוֹ ְולֹ֨א ִ ֽי ְה ֶיה ָ ּל ְ֥ך בדברי רבי עקיבא ,מאת המגיד ר' שלום שבדרון (שליט"א)
ְּב ַכ ְּפ ִרי ָלְך .בסלחי לך את אשר אלי: ּ ִפ ְתח֣וֹ ן ּ ֶפ֔ה ִמ ּ ְפנֵ ֖י ְּכ ִל ָּמ ֵת ְ֑ך [זצ"ל] (ברכות ,דף סא ע"ב)" :בשעה שהוציאו את רבי עקיבא
עשית תבושי ותדעי כי לא מגמולך הטוב ְ ּב ַכ ּ ְפ ִרי ָל ְך֙ ְל ָכל ֲא ׁ ֶש֣ר להריגה ,זמן קריאת שמע היה ,והיו סורקים את בשרו במסרקות
הטיבותי לך". ָעשִׂ ֔ית נְ ֻא֖ם ה֔' לֱא ִֹה֗ים". של ברזל ,והיה מקבל עליו עול מלכות שמים .אמרו לו תלמידיו:
ובמצודות מפרש שלפעמים רק ע"י ישועת ה' לעם ישראל רבינו ,עד כאן? אמר להם :כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה
בארץ ישראל יכול להגלות חטאי ישראל בגולה, 'ב ָכל נַ ְפ ׁ ְש ָך֖' -אפילו נוטל את נשמתך ,אמרתי :מתי
(דברים ,ו ,ה) ְ
שאם כלל ישראל אינו חוזר בתשובה ע"י יסורים וגלות ,כי ואמר יבא לידי ואקיימנו ,ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?".
הם יאמרו שהיסורים באים משום שהקב"ה אינו יכול ר' שלום ,שלשון "ואקיימנו" הוא כמו קיום שטרות ,דהיינו
לעזור ,אז הקב"ה עוזר להם בניסים גלוים ,ואז רואים להוכיח שהדבר אמת .דהיינו ר"ע טען ,שכל ימיו שהיה
שהקב"ה יכול לעזור ,ואז יבינו שמה שלא עזר מקודם היה קורא ק"ש לא היה יכול להוכיח אם פיו ולבו שווים ,או
משום החטא. שמדבר רק מן השפה ולחוץ ,ורק עכשיו יכול להוכיח שכל
ימיו היה פיו ולבו שווים ,וכל החיים היה מצפה מתי יגיע
ואיתא במס' ברכות (דף יב ע"ב)" :אמר רבה בר חיננא סבא הזמן שיכול להוכיח הדבר.
משמיה דרב :כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו,
'ל ַמ ַ֤ען ִּת ְז ְּכ ִרי֙ מוחלין לו על כל עונותיו .שנאמר (יחזקאל ,טז ,סג) ְ
ב ׁ ְ֔ש ְּת ְולֹ֨א ִ ֽי ְה ֶיה ָ ּל ְ֥ך עוֹ ד֙ ּ ִפ ְתח֣וֹ ן ּ ֶפ֔ה ִמ ּ ְפנֵ ֖י ְּכ ִל ָּמ ֵת ְ֑ך ְ ּב ַכ ּ ְפ ִרי ָל ְ ֙
ך ְל ָכל
ֲא ׁ ֶש֣ר ָעשִׂ ֔ית נְ ֻא֖ם ה' לֱא ִֹה֗ים' .דילמא צבור שאני" .אלמא שזה
ָו ֹ
זכות ע"י הבושה שאין זכויות
אחד מהנהגותיו של הקב"ה ,שעוזר לכלל ישראל ומכניסם
לארץ ישראל כדי שידעו שאף שהם חטאו ועברו על הברית,
הקב"ה עושה בהיפוך ועוזר להם ,וממילא יתביישו מזה,
הנה זה פשוט שבמקום שיש חובה לעשות
מלחמה ,כגון כיבוש ארץ ישראל או ללחום
נגד הצר שבא עלינו ,אפילו על עסקי תבן
[יג]
ויכירו חטאם ,ובושה זאת מכפר על עונותם. וקש בעיר הסמוכה לספר ,אין הולכים לבדוק על מעשי עם
ישראל אם ראוים לזה או לא ,שעכשיו יש חיוב הצלה.
[אחד החטאים הגדולים המצויים בימינו שאדם חושב
מ"מ בזמנינו יש הנהגה מיוחדת בשביל זה ,שיש זכות ממה
עצמו יותר מדאי נמוך ומחשיב עצמו כחמור ,וכ"ש
שמתביישים מן החטא ע"י שהקב"ה עוזר בלי זכות.
כשמחשיב אחרים כחמורים .ובאמת כוחותינו הם יותר
חזקים ואיננו משתמשים כראוי .וכן אם רואים חסרון אצל כ֤ה ָא ַמר֙ ה֔' לֱא ִֹה֗ים ַע ָּת֗ה כמבואר בנביא יחזקאל (לט ,כה)ָ :
"ל ֵכ֗ן ּ ֹ
השני (או ציבור אחר) ,אז במקום לעורר אותו ,או לחלוק ק֔ב ְו ִ ֽר ַח ְמ ִּת֖י ָּכל ֵ ּב֣ית ִישְׂ ָר ֵא֑ל ְו ִק ֵ ּנ ִ
את֖י ְל ׁ ֵש֥ם ָא ׁ ִשיב֙ ֶאת ׁ ְשב֣וּ ת ַי ֲֽע ֹ
עליו על הפרט שאינו עושה כהוגן ,פוסלים את כל האדם (או (כו) ְונָ שׂ וּ ֙ ֶאת ְּכ ִל ָּמ ָת֔ם ְו ֶאת ָּכל ַמ ֲע ָל֖ם ֲא ׁ ֶש֣ר ָמ ֲעלוּ ִב֑י ָק ְד ׁ ִ ֽ
שי:
גי
]א ןמיס[
ביאור המשך הפסוקים ְוה ֹ֨ו ַר ׁ ְש ֶּת֜ם את כל הציבור) .ואין רוצים לראות שבחלק אחר של התורה
הוא יותר חזק ממני ,ואילו הוא היה פוסל כל מעלותי בגלל
[רמב"ן ואור־החיים הקדוש] חסרונותי לא היה נשאר ממני מאומה].
֜ישוּ ֶאת י ׁ ְֹש ֵב֣י
יכ֑ם ְו ָצ ֲרר֣וּ
במדבר (לג ,נה) ְו ִאם לֹ֨א תוֹ ִר ׁ
יכם֒ ְו ָה ָיה֙ ֲא ׁ ֶש֣ר ּתוֹ ִת֣ירוּ ֵמ ֶה֔ם
יכ֔ם ְו ִל ְצנִ ינִ ֖ם ְ ּב ִצדֵּ ֶ
ָה ָא ֶרץ֘ ִמ ּ ְפנֵ ֶ
ְלשִׂ ִּכים֙ ְ ּב ֵע֣ינֵ ֶ
[יד] כניעת רבי יוחנן בן זכאי
וכי תימא א"כ למה רבי יוחנן בן זכאי נכנע בפני הרומיים
֛יתי(נו) ְו ָה ָי֗ה ַּכ ֲא ׁ ֶש֥ר ִּד ִּמ ִ ֶא ְת ֶכ֔ם ַעל ָה ָא ֶ֕רץ ֲא ׁ ֶש֥ר ַא ֶּת֖ם י ׁ ְֹש ִב֥ים ָ ּ ֽב ּה: וחלק בזה על הבריונים.
ַל ֲעשׂ ֥וֹ ת ָל ֶה֖ם ֶ ֽא ֱעשֶׂ ֥ה ָל ֶכֽם".
ונראה דלא קשה ,ששם ראה שהחורבן ממשמש ובא ,והרי
ועי' ברמב"ן שיש כאן שתי סכנות ,אחד סכנת מכשול מפורש בתורה שאם ישראל חטאו יהא חורבן .וכן
החטא ,ושני סכנת נפשות .וז"ל (שם)" :אבל הכונה "ש ֻב ִע֨ים ׁ ִש ְב ִע֜ים נֶ ְח ַּת ְ֥ך ַ ֽעל ַע ְּמ ָ ֣׀
ך ְו ַעל ִע֣יר יש פסוק בדניאל (ט ,כד) ׁ ָ
"בשכים בעיניכם" ,להטעות אתכם ולא תראו ולא תבינו ,כמו ָק ְד ׁ ֶש ָ֗ך" ,ומשם ידעו חורבן בית שני ,כמו שכתבו המפרשים
ש ַ֙חד֙ ְי ַעוֵּ ֣ר ּ ִפ ְק ִח֔ים' (שמות ,כג ,ח) ,וכן ְ'ו ִל ְפנֵ ֣י ִעוֵּ ֔ר לֹ֥א ִת ֵּת֖ן 'כ֤י ַה ּ ׁ ֹ ִּ (שם) ,ועי' נזיר (דף לב ע"ב) .וכן ריב"ז ראה סימנים ברורים מ'
ש֑ל' (ויקרא ,יט ,יד) ,על דעת רבותינו (תורת כהנים ,קדושים ,פרשה ב יד). ִמ ְכ ׁ ֹ שנה לפני החורבן שעתיד להיחרב ,ע"י פתיחת דלתות ההיכל
יאמר כי ינקרו עיניכם להטעות אתכם ולא תראו ולא תבינו, ועוד סימנים כמ"ש ביומא (דף לט ע"ב) .רק שלא ידעו התאריך
וילמדו אתכם בכל תועבותיהם ולעבוד את אלהיהם ,כמו שאמר המדויק .והבריונים לא הסתכלו בסימנים ,וא"כ ראה ריב"ז
בד֙ ֶאת ך ּ ֶפן ַי ֲח ִט֥יאוּ א ְֹת ָך֖ ִל֑י ִּכ֤י ַת ֲע ֹ
(שמות ,כג ,לג) 'לֹ֤א ֵי ׁ ְשבוּ ֙ ְ ּב ַא ְר ְצ ָ ֔ שכעת אין הזמן שהקב"ה רוצה לקיים הברית .והגיע מצב
יכם' -ויטעו אתכם לשוב יה֔ם' .ואחר שיהיו ' ִׂש ִּכים ְּב ֵעינֵ ֶ ֱאלֹ ֵ֣ה ֶ של החורבן ,ועשה הכל כדי שעכ"פ יציל התורה.
יכם' -שיכאיבו ויצערו אתכם לשלול מאחרי ,יהיו ' ְצנִ ינִ ם ְּב ִצ ֵּד ֶ
ולבוז אתכם .ואחר כך ' ְו ָצ ֲררּו ֶא ְת ֶכם' -שילחמו בכם ויביאו אולם עכשיו אנו רואים בחוש שנתהפך המצב ,שבני ישראל
חוזרים אל אדמתם .ונתקיים הנבואה ביחזקאל (סוף
אתכם במצור ,ואני אגלה אתכם מפניהם גלות שלמה .כי ' ַּכ ֲא ֶׁשר
יתי ַל ֲעׂשֹות ָל ֶהם' -על ידיכם ,שיגלו כולם מן הארץ ולא ִּד ִּמ ִ טז) בקיבוץ גלויות ע"י אנשי סדום ושומרון בראש ,ובתוכם
תותירו מהם שם ,ולא שמעתם בקולי ,כן ' ֶֽא ֱע ֶׂשה ָל ֶֽכם' -ולא אנשי יהודה (ע"ע סי' ה ס"ק ג) .וזה מבשר לנו ישועות גדולות
אשאיר מכם בארץ גם אחד" .עכ"ל. בקרוב למען כבוד שמו ולמען בריתו עם אבותינו אברהם
יצחק ויעקב ,ולא מזכותינו.
ועכשיו לפי מה שכתב החזו"א (שביעית סי' כד ס"ק ג ,עי' כאן ס"א ס"ק
ח) שהלאו של לא ישבו בארצכם ,לדעת הרמב"ם ואפילו מי שעדיין לא מרגיש חטאו ,ולא מתבייש מזה,
חוזר ג"כ על אלו ששומרים ז' מצות רק אינם מאמינים מ"מ אחר שהקב"ה יעזור על ידי ישועות גדולות
שעם ישראל מחויב בתרי"ג והם ז' ,א"כ ה"ה מצות למעלה מדרך הטבע ,ומרגישים שאין זה מגיע לנו ,אז
והורשתם ששייך לכו"ע בכל האומות ,כולל ג"כ סוג גוים מתביישים מזה ,וזה יהא כפרה.
כאלה .וכל זה מצד לשיכים בעיניכם ,וכ"ש במקום שרואים
וראייה לזה שמ"מ יש בושה ,שהרי הרבה טוענים שאין אנו
שהורגים יהודים ששייך ג"כ טעם השני ,של צנינים בצידיכם.
באתחלתא דגאולה ,אף שיש כמה סימנים שמסרו
ואין כונת הפסוק שרואים שעכשיו באים להרוג ,דזה לנו חז"ל ,כמו פריחת פירות (סנהדרין דף צח ע"ב) ,וקיבוץ גלויות,
פשיטא ,שזה מדין רודף .אלא אף אם עכשיו לא אולם אין מאמינים בזה ,משום שרואים שהחילונים
הורגים ,רק טבע האומה הזו להרוג בגלל הארץ ,יש שולטים ,וחושבים איך שייך תהליכי גאולה ע"י רשעים
חובה לגרשם. אולם האמת הוא שכיון שאנו לא זכינו ליותר כאלה.
מזה ,מראה לנו הקב"ה שהגאולה באה באופן שכל אחד
ודבר זה יתבאר יפה בדברי האור־החיים הקדוש (במדבר,
מבין שאנו לא ראוים לזה ,רק בגלל כבוד שמים ובגלל
לג ,נה) ,וז"ל" :וצררו אתכם כל הארץ וגו' ,פירוש ,לא
הברית עם אבותינו .ואילו היה בא ע"י שומרי תורה ומצות,
מלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו .אלא גם חלק
ֹאמ֣ר
"אל ּת ַ היינו אומרים שבזכותינו בא ,כמו שנא' (דברים ט ד) ַ
שזכיתם בו אתם וישבתם בו ,וצררו אתכם על חלק שאתם
מר֒ ְ ּב ִצ ְד ָק ִתי֙ ֱה ִב ַ
יא֣נִ י ה֔' ֹתם׀ ִמ ְ ּל ָפנֶ ָ ֘
יך ֵלא ֹ ד֣ף ה֩' לֱא ֶֹה ָ
֨יך א ָ ֥ ִ ּב ְל ָב ְב ָ ֗
ך ַ ּב ֲה ֹ
יושבים בו לומר קומו צאו ממנו ,ופירוש תיבת "על" כדרך
ָל ֶר ׁ ֶ֖שת ֶאת ָה ָא ֶ֣רץ ַה ּ ֹז֑את" .על כן בא ע"י אנשים שכל אחד מבין
'ע֣ל ֲא ׁ ֶש֤ר ֽלֹא ִק ַּד ׁ ְ
ש ֶּתם֙' [דברים, אומרו על אשר מריתם את פי ה'ַ ,
ועי' להלן (סי' ה) שביארנו שזה לא בגלל מעשינו הטובים.
לב ,נא]" .עכ"ל.
שעיקר עוונות החילונים הגלויים הוא זכוכית מגדלת
היינו שמפרש "על" מלשון "בשביל" ,שהם צוררים אתכם ומיקרוסקופ של עוונות החרדים ,שכיסו עונותיהם .וממילא
בשביל הארץ שאתם יושבים בו ,שכיון שלקחתם כשיתגלה שאכן זה היה תהליכי הגאולה ,נכיר חטאינו,
חלק בארץ והם נשארו בחלק האחר ,הם תובעים את והבושה הזאת תכפר על עונותינו .אולם כמובן ששילטון
שאר החלק. החילונים הוא רק זמני ,ואי"ה בקרוב תיפול.
די
]א ןמיס[
אין למנוע מצות והורשתם בשביל וביאור זה נתקיים בימינו ,שהערבים תובעים כל ארץ
ישראל כידוע בשביל שהם נשארים כאן .ואנו
להשתמש בגוים [אוה"ח הק'] צריכים לקיים והורשתם ,ולהושיב שם ישראל.
[ויען דאיתא בשם המקובלים שכל דבר שכתוב מפורש בתורה
עי' אור החיים הקדוש (במדבר ,לג ,נה) וז"ל:
"ואם לא תורישו וגו' והיה וגו' .לדבריהם [טו]
ז"ל שאמרו (מגילה דף י ע"ב) כל מקום שנאמר 'והיה' הוא לשון
יש ענין לחפש ג"כ רמז בתורה ,נראה להביא רמז( :שמות,
תוֹ " .והכונה, מר֙ ִּת ְפדֶּ ֣ה ְבשֶׂ ֔הְ ,ו ִאם לֹ֥א ִת ְפדֶּ ֖ה ַו ֲע ַר ְפ ּ ֑
חמור ,הם הישמעאלים ,כמו דאיתא (יבמות דף סב ע"א ,וש"נ) עם
"ו ָכל ּ ֶפ ֶ֤טר ֲח ֹ
יג ,יג) ְ
הדומה לחמור .ושה ,היינו ישראל ,כמו שנא' (ירמיהו ,נ ,יז) "שֶׂ ֧ה
שמחה ,כאן נתכון לומר שהגם שהם יותירו אותם לצד הרצון
ְפזו ָּר֛ה יִ שְׂ ָר ֵא֖ל" .וציותה התורה שתפדה החמורים בישראל.
והשמחה בהם לצרכיהם ,הוא מבשרם שיהיו לשיכים וגו'". ואם לא תפדה ,יש לאדם ח"ו שייכות עם זה ששמו נרמז כאן,
עכ"ל .ודבריו ז"ל אי"צ הוספה. והשם יעזור שיתקיים בו מה ששמו אומר].
וט
]ב ןמיס[
[סימן ב]
בדיני גירוש עכו"ם מחמת סכנה
אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה ולא פירש מהו מלחמת מצוה
ומהו רשות וסמך על מש"כ כאן .ואע"ג דמהא דכתב עזרת סכנת פרקים מחייב במלחמה
ישראל מיד צר שבא עליהם איכא למידק דדוקא שבא עליהם,
מ"מ מהא דכתב דבמלחמת דוד להרחיב היא מלחמת רשות,
[דעת החזו"א בזה]
איכא למידק דלמעוטי כותים דלא ליתו מצוה .ובכל אופן צריך
טעם על ההשמטה דאינה מן המדה להשמיט דין השנוי במשנה
ומפורש בגמ' ,ומש"כ הל"מ דרמזה אינו מישב כלל" .עכ"ל.
הנה בדין ישמעאלים בזה"ז ,מלבד איסור
לא ישבו בארצך ,יש בהם ג"כ חיוב מלחמה,
מפני שמסכנים את הציבור.
[א]
מורה שרוצה לומר דלמעוטי עכו"ם הוה הלשון ועי' בזה בחזו"א (או"ח ,סי' קיד ,ס"ק ב) וז"ל" :סוטה (מ"ד ב') .כי
מלחמת מצוה ,ומשו"ה דחה הל"מ שס"ל פליגי למעוטי כותים דלא ליתי עליהו .תוכן הסוגיה
דהוה מלחמת רשות. דלכו"ע מלחמת דוד רשות .ויש בה דין חוזרין מעורכי המלחמה,
וגם אין מלחמתן פוטרן ממצוות מדין עוסק במצוה .ומלחמת
היום לכו"ע הוא מלחמת חובה יהושע אין בו דין חוזרין .ופטורין ממצוות כדין עוסק במצוה.
ויש עוד אמצעי ביניהם למעוטי כותים דלא ליתי ,ולכו"ע יש
ונראה דבמצב עכשיו ,שהראש שלהם ימ"ש מכריז שרצונו
בזה דין החוזרין ,ולר"י יש בזה דין עוסק במצוה ,ולרבנן אין
בבעלות ארץ ישראל ,וחלק מן העם הורגים יהודים
לפרקים רח"ל ,ומכינים נשק ,זה נקרא שבאו להלחם. בזה דין עוסק במצוה .ובלשון הר"מ (בפירוש המשנה) משמע
ולכו"ע יש כאן מלחמת חובה[ .חוץ ממה שיש חובה שהורגין ישראל לפרקין אלא שאינן עורכין מלחמה .אלא שאין
להוציאם מכאן מדין לא ישבו בארצך]. אימת ישראל עליהם וכשפוגשים ישראל יחידי או יחידים הורגין
אותו ולוחמים להחלישם ולהטיל אימת ישראל עליהם .וצריך
טעם למה לרבנן לא חשיבי מצוה ,ואם באו להלחם עם ישראל
ההסכם עם הערבים
לכו"ע חשיבה מלחמת חובה ,ואין בזה דין החוזרין ,והכי איתא
ומה שעשו איתו הסכם ,זה לא שוה יותר משטר מזויף.
בירושלמי .עכ"ל.
שהרי הוא אמר אחרי ההסכם בנאום־יוהנסבורג
[דרום־אפריקא ,אייר ה'תשנ"ד] ,שהסכם השלום אינו שוה יותר הנה מסברא ס"ל לחזו"א שאם הורגים לפרקים ,יש בזה
מהסכם־חודיבייה שעשה מוחמד [הנביא שקר שלהם] עם מלך מלחמת מצוה .רק שנתקשה בדברי פיה"מ.
מכה [בשנת ד'שפ"ח] .וביאור דבריו ,שמוחמד עשה הסכם עם ובאמת ראיתי מובא בתרגום הרב קאפח (לפה"מ) גירסא אחרת.
מלך מכה שלא יכבוש את מכה ,ולסוף כבש .ושאלו אותו
למה הפר את ההסכם ,ותירץ שבאיסלם אין עושים הסכם וז"ל פה"מ שלפנינו" :אמנם מחלוקתם בהריגת ההורגים אותם
רק כשזה טוב בשביל האיסלם ,אבל כשזה טוב להפר אותו, ולהחליפם עד שלא יהרגו ישראל ולא ילחמו בארצם .ת"ק
מפירים אותו .וא"כ גילה בדעתו שהוא בן אדם שכל קורא לזה רשות ורבי יהודה קורא לזאת ההריגה מצוה" .עכ"ל.
ההסכמים שלו הם מזויפים. אולם בתרגום הרב קפאח הוא בזה"ל" :לא נחלקו אלא
וכן הם מחנכים את התינוקות כבר בגן ילדים להרוג במלחמת אומות הנלחמים בהם כדי להחלישם שלא
יהודים ,וזה לבד כבר סיבה לחובת גירוש. ילחמו בישראל ולא יתנפלו על ארצם" .עכ"ל .ופי' הרב קאפח
(בביאור שם ,אות " :)12אלמקאתלין להם" ,שהם עמנו במצב מלחמה,
ועי' להלן (סי' ג) באריכות לענין קבלת מס ועבדות וקבלת
אויבים ,אבל אין נלחמים בפועל .ובנדפס" ,ההורגים אותם",
מצות ,ולפי דברי הרשע ימ"ש לומדים שאיתו לא שייך
ואינו נכון ,כי אין לך מלחמת חובה גדולה מזו" .עכ"ל.
כל זה ,שכל מה שיקבל על עצמו יודעים כבר מראש ששקר
בפיו .ועוד לומדים ממנו על כל המושג של האיסלם שיסודו המשך החזו"א" :בר"מ (פ"ה מה' מלכים ה"א) כתב בכלל מלחמת
בנוי להיות שקרן ,וא"כ לא שייך קבלת עבדות ומס למי מצוה ,עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם והיינו שכבר
ששייך לאיסלם ,כי קבלתו שקר .ולענין לישאר בארץ ישראל בא עליהם והשמיט דין מלחמה למעוטי כותים דלא ליתי ,ופירש
בין כך לא שייך ,כי האיסלם אינו מכיר במעלת עם ישראל מלחמת רשות מלחמת דוד להרחיב גבול ישראל .ובפ"ז ה"ד
וזה חסר בז' מצות ,כמ"ש החזו"א (שביעית סי' כד ,הובא ס"א ס"ק ז). כתב דהא דמחזירין היינו במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה
זט
]ב ןמיס[
בגדר מלחמה ע"י מלך או יחידים אולם הנ"מ לגבי מלחמת רשות בחו"ל כשכובשים כל ארץ
ישראל והולכים למלחמת רשות ,שאז לכמה ראשונים אין
[דעת החזו"א] חיוב קבלת מצות ,רק מס ועבדות ,עי' לקמן (סי' ג ס"ק ב).
וא"כ מצד דין ז' מצות היה אפשר לקבל ג"כ מהאיסלם,
זה לשון החזו"א (או"ח סי' קיד ס"ק א) [איירי שם
לענין ד' דברים שפטורים במחנה]" :אפשר
דד' דברים שפטרו במחנה אינו אלא במלחמת
[ד] ששם אין חיוב קבלת ז' מצות .אולם ,מכיון שיש להם דין
שקרנים ,אז קבלת מס ועבדות שלהם לא שוה שום דבר,
ודינם בהריגת כל זכר[ .למעשה צריך עוד לעיין בפרט זה].
כל ישראל מלחמת מצוה או רשות ע"פ מלך וסנהדרין[ .לשון
החזו"א (בסוף הס"ק) במלחמת כל ישראל ע"פ מלך ושופט חיוב כיבוש ארץ ישראל
[ב]
שבדור או ע"פ סנהדרין במלחמת הרשות] .אבל גייס העומד
וחוץ מזה יש לחייב מדין מלחמת יהושע.
על עיר ובני העיר יוצאים להדפם ולהציל ,אף שמלחמתן
דהיינו כיבוש ארץ ישראל ,דהרי ז' עממין
מלחמת מצוה ,מ"מ אינן בכלל פטור מחנה אלא א"כ יש בהם לאו דוקא ,אלא ארץ ז' עממין .כיבוש ארץ
משום הצלה .עכ"ל. ישראל נוהג בכל זמן כמבואר ברמב"ן (ספר המצות סי' ד) ,והוא
ומבואר מזה שיש ג' סוגי מלחמה: מן הספרי (פר' עקב) .ועי' רמב"ם (מלכים ,פ"ה הל' ו) דפשוט דכל
ארץ ישראל בחובת כיבוש ,לא מצד ז' עממין רק מצד ארץ
אמלחמת כל ישראל ,ע"פ מלך ושופט .שהוא מלחמת . המובטחת .ומה שכתב (הל' א) ז' עממין היינו ע"כ ארץ ז'
מצוה.
עממין .עי' ס"א באריכות.
במלחמת רשות ,שצריך מלך וסנהדרין. .
גמלחמת יחידים בסכנת העיר. . בענין חוזרין מעורכי
ובדין א' וב' יש להם פטור מחנה .ובדין ג' מסתפק אם יש המלחמה [המשך החזו"א]
[ג]
להם פטור .ודין א' וג' יש להם דין מלחמת מצוה.
וז"ל החזו"א (שם ס"ק ג)" :נראה דהא דתנן
דבמלחמת מצוה אפילו חתן מחדרו ,לא איירי
בזמן צריכים לעזרתם לנצחון המלחמה ,דזה
חלות הכיבוש הוא גם ע"י מלך רשע פשיטא ,דבשביל פיקוח נפש והצלת העם כולם חייבים .אלא
[ה]
אפילו בזמן שאין צורך למספר מסוים [וכן היו רוב מלחמותיהם
הדין של כיבוש מלך ושופט אינו תלוי אם
שלא היה מקום לחיל הצבא הלוחמים אלא למספר מסוים] היה
הוא שומר תורה ומצות או לא כלפי דין זה,
רשות ליקח חתן מחדרו ,שאין להחוזרין שום זכות במלחמת
כמבואר בכל מקום בתנ"ך ,ששייך מלחמה מצוה .וכן במלחמת רשות אינן פטורים אלא בזמן שאין נצחון
ג"כ ע"י מלך עובד ע"ז .וכן כיבוש הארץ לקיים מצות ישראל תלוי בהם ,שמספר הצבא שצורך בהן יש בלעדן .אבל
והורשתם ולקיים הברית שהבטיח הקב"ה לאברהם יצחק אם יש צורך בהן חייבים לבא לעזרת אחיהם .וגם שב הדבר
ויעקב שייך ג"כ ע"י עובדי ע"ז ,כמו בפסל מיכה[ .ועי' שופטים למלחמת מצוה .אבל זה דוקא כשכבר נכנסו למלחמה .אבל
(פרק יח פסוק יח עד סוף הפרק) ויהושע (יט ,מז) ורש"י (שם) .וכן באחאב יואש
מתחילה אין נכנסים למלחמת רשות אם אי אפשר להלחם בלתי
וירבעם בן יואש לענין כיבוש ארץ ישראל]. החוזרים .ולאחר שנכנסו למלחמת רשות בחיל מסוים אם ראו
ועי' תנא דבי אליהו (פרשה ז ,מתוך מהדורת איש שלום) שהמלך ירבעם שצריכים להוסיף חילים .אין לוקחים את אלה שנצטוינו עליהם
בן יואש היה עובד ע"ז ,ורק בזכות מצוה אחת הוא להחזירם בזמן שיש המספר הדרוש בלעדם .ואע"ג דהשתא הם
עולים עלינו דאילו מתחילה עלו אויבינו עלינו היתה נחשבת
כבש .וז"ל" :אמרו עליו על ירבעם בן יואש ,אדם נוהג כבוד
כמלחמת מצוה .מ"מ כיון שנכנסנו למלחמת רשות מתחילה יש
בנביאים היה[ ,לכן] מה שלא מסר הקדוש ברוך הוא ביד יהושע
להחוזרים זכותם .כל זמן שאפשר להלחם ע"י אחרים .אבל אם
בן נון ,וביד דוד מלך ישראל ,מסרו בידו .שנאמר (מלכים־ב,
יש צורך בהם לנצחון המלחמה אפילו חתן מחדרו יוצא .אף
יד ,כה]*[ ) "ה֗וּ א ֵה ׁ ִשיב֙ ֶאת ְ ּגב֣וּ ל ִישְׂ ָר ֵא֔ל ִמ ְ ּלב֥וֹ א ֲח ָמ֖תִּ ...כ ְד ַב֤ר ה֙'...
שנכנסו מתחילה למלחמת רשות" .עכ"ל.
]*[ (כג) ִ ּב ׁ ְשנַ ת֙ ֲח ֵמ ׁש ֶעשְׂ ֵר֣ה ׁ ָשנָ ֔ה ַל ֲא ַמ ְצ ָי֥הוּ ֶבן יוֹ ָא ׁ֖ש ֶמ ֶ֣ל ְך ְיהוּ ָד֑ה ָמ ַ֠ל ְך ָי ָר ְב ָע֨ם ֶ ּבן הנה דין מלחמת רשות אינו נוהג בזמנינו ,שאין לנו סנהדרין.
(כד) ַו ַּי ַ֥עשׂ ָה ַר֖ע ְ ּב ֵעינֵ ֣י ה֑' לֹ֣א ש ְ֣מר֔וֹ ן ַא ְר ָ ּב ִע֥ים ְו ַא ַח֖ת ׁ ָשנָ ֽה: יוֹ ָא ׁ֤ש ֶ ֽמ ֶל ְך ִישְׂ ָר ֵאל֙ ְ ּב ׁ ֹ ואין יוצאים למלחמת רשות אלא עם סנהדרין עי' ריש
(כה) ה֗וּ א ֵה ׁ ִשיב֙ ֶאת ָס֗ר ִמ ָּכל ַח ּטֹאות֙ ָי ָר ְב ָע֣ם ֶ ּבן נְ ָב֔ט ֲא ׁ ֶש֥ר ֶה ֱח ִט֖יא ֶאת ִישְׂ ָר ֵ ֽאל: מס' סנהדרין ,ועוד שצריך לכבוש קודם כל ארץ ישראל.
ְ ּגב֣וּ ל ִישְׂ ָר ֵא֔ל ִמ ְ ּלב֥וֹ א ֲח ָמ֖ת ַעד ָי֣ם ָה ֲע ָר ָב֑ה ִּכ ְד ַב֤ר ה֙' לֱא ֵֹה֣י ִישְׂ ָר ֵא֔ל ֲא ׁ ֶש֣ר דִּ ֶ ּב֗ר ְ ּב ַיד ַע ְבדּ ֞וֹ
אולם מלחמת מצוה אי"צ סנהדרין ,כמבואר ברמב"ם (פ"ה
א֑ד (כו) ִּכי ָר ָא֧ה ה֛' ֶאת ֳענִ ֥י ִישְׂ ָר ֵא֖ל מ ֶֹר֣ה ְמ ֹ יוֹ נָ ֤ה ֶבן ֲא ִמ ַּתי֙ ַה ָ ּנ ִב֔יא ֲא ׁ ֶש֖ר ִמ ַ ּג֥ת ַה ֵ ֽח ֶפר:
(כז) ְולֹא ִד ֶ ּב֣ר ה֔' ִל ְמחוֹ ת֙ ֶאת ׁ ֵש֣ם ְו ֶא ֶ֤פס ָעצוּ ר֙ ְו ֶא ֶ֣פס ָעז֔וּ ב ְו ֵא֥ין ע ֵֹז֖ר ְל ִישְׂ ָר ֵ ֽאל: דמלכים) ,וזה נוהג ג"כ בזמנינו .וא"כ יוצא שעכשיו אין מציאות
ִישְׂ ָר ֵא֔ל ִמ ַּת ַ֖חת ַה ּ ׁ ָש ָמ ִ֑ים ַו ּי֣וֹ ׁ ִש ֵ
יע֔ם ְ ּב ַי֖ד ָי ָר ְב ָע֥ם ֶ ּבן יוֹ ָ ֽא ׁש: של חוזרין.
זי
]ב ןמיס[
דברי תורה .אף במלך צדיק גמור כיהושע בן נון, ֲא ׁ ֶש֣ר דִּ ֶ ּב֗ר ְ ּב ַיד ַע ְבדּ ֞וֹ יוֹ נָ ֤ה ֶבן ֲא ִמ ַּתי֙ ַה ָ ּנ ִב֔יא" וגו' .כיוצא בדבר
֞יש ֲא ׁ ֶשר ַי ְמ ֶ ֣רה ֶאת"כל ִא ׁ כדדרשינן על הפסוק (יהושע א ,יח) ָּ א֑ד וגו' "כי ָר ָא֧ה ה֛' ֶאת ֳענִ ֥י ִישְׂ ָר ֵא֖ל מ ֶֹר֣ה ְמ ֹ אתה אומר (שם ,כו) ִּ
כל ֲא ׁ ֶשר ְּת ַצוֶּ ֖נּ וּ יוּ ָמ֑ת ַר֖ק ֲח ַז֥ק ֗יך ְו ֽלֹא ִי ׁ ְש ַמ֧ע ֶאת דְּ ָב ֶר ָ
֛יך ְל ֹ֥ ּ ִפ ָ יע֔םְולֹא ִד ֶ ּב֣ר ה֔' ִל ְמחוֹ ת֙ ֶאת ׁ ֵש֣ם ִישְׂ ָר ֵא֔ל ִמ ַּת ַ֖חת ַה ּ ׁ ָש ָמ ִ֑ים ַו ּי֣וֹ ׁ ִש ֵ
ֶו ֱא ָ ֽמץ"[ .עי' רד"ק (שם)]*[ .וסנהדרין (דף מט ע"א)]**[ ,ורמב"ם ְ ּב ַי֖ד ָי ָר ְב ָע֥ם ֶ ּבן יוֹ ָ ֽא ׁש" .ומה טיבו של ירבעם ,והלא ירבעם עובד
(הל' מלכים פ"ג הל' ט)]***[ ]. עבודה זרה היה ,אלא שלא קיבל לשון הרע על עמוס הנביא...
באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא ,דור עובד עבודה זרה,
מלכות בית דוד אינו מעכב באופן ארעי
ראש דור עובד עבודה זרה ,הארץ אשר אמרתיְ ,ל ַא ְב ָר ָה֨ם
ודין מלכות בית דוד אינו מעכב באופן עראי ,עי' בזה ך ֶא ְּת ֶנ ָּֽנה (שמות ,לג ,א) -אתנה בידו מ֔ר ְל ַז ְר ֲע ָ ֖קב֙ ֵלא ֹ
ְל ִי ְצ ָח֤ק וּֽ ְל ַי ֲע ֹ
֙יך ֶמ ֶ֔ל ְך" (דברים ,יז ,טו),
ברמב"ן בפרשת "שׂ ֣וֹ ם ָּתשִׂ ֤ים ָע ֶל ָ ֙ של זה .ולבסוף הוא אומר (מלכים ,שם ,כה) "ה֗וּ א ֵה ׁ ִשיב֙ ֶאת ְ ּגב֣וּ ל
֣יש נָ ְכ ִר֔י" ,איירי בזמן שעיקר הפסוק "לֹ֣א תוּ ַכ֗ל ָל ֵת֤ת ָע ֶל ָ ֙
֙יך ִא ׁ ִישְׂ ָר ֵא֔ל ִמ ְ ּלב֥וֹ א ֲח ָמ֖ת" וגו'".
שאין ממנים מלך מבית דוד .וכ"כ בפסוק " ֽלֹא ָיס֥וּ ר ׁ ֵש ֶ֙בט֙
ִ ֽמיהוּ ָד֔ה" (בראשית ,מט ,י) ,שהחשמונאים נענשו משום שלקחו ועי' סנהדרין (דף קב ע"ב)" :אמר רבי יוחנן :מפני מה זכה עמרי
המלוכה לעצמם על אף שלא היו משבט יהודה .אולם למלכות ,מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל .שנא'
האיסור הוא רק בקביעות ,אבל באופן זמני היה מותר (מלכים־א ,טז ,כד) ' ַו ִ ּי ֶ֜קן ֶאת ָה ָה֥ר ׁש ְֹמר֛וֹ ן ֵמ ֶ֥את ׁ ֶש ֶ֖מר ְ ּב ִכ ְּכ ַר ִ֣ים ָּכ ֶ֑סף
להם למלוך. ַו ִ ּי ֶ֙בן֙ ֶאת ָה ָה֔ר ַו ִ ּי ְק ָר֗א ֶאת ׁ ֵש֤ם ָה ִעיר֙ ֲא ׁ ֶש֣ר ָ ּבנָ ֔ה ַע֣ל ׁ ֶשם ׁ ֶש ֶ֔מר ֲאדֹנֵ ֖י
ואיירינן כאן במלך עובד ע"ז ,כמו ָה ָה֥ר ׁש ְֹמ ֽרוֹ ן'" .ע"כ.
"ו ַ ּי ֲעשֶׂ ֥ה ָע ְמ ִר֛י ָה ַר֖ע ְ ּב ֵעינֵ ֣י ה֑' שנא' בפסוק שאחר זה (שם ,כה)ַ :
חובה להעמיד מלך שותו"מ ,אע"פ
ך ָי ָר ְב ָע֣ם ֶ ּבן נְ ָב֔ט כ֖ל ֲא ׁ ֶש֥ר ְל ָפנָ ֽיו( :כו) ַו ֵ ּי ֶ֗ל ְך ְ ּב ָכל דֶּ ֶ֙ר ְ ֙
ַו ָ ּי ַ֕רע ִמ ּ ֹ
שא"א לתקן הכל ֹהי ִישְׂ ָר ֵא֖לוּ ְב ַח ָּטאת֔וֹ ֲא ׁ ֶש֥ר ֶה ֱח ִט֖יא ֶאת ִישְׂ ָר ֵא֑ל ְל ַה ְכ ִע֗יס ֶאת ה֛' לֱא ֵ ֥
והנה אע"פ שהדבר ברור כשמש שיש חובה להעמיד מלך יהם". ְ ּב ַה ְב ֵל ֶ ֽ
שומר תורה ומצות ,מ"מ שמעתי שיש עדיין
משומרי תורה שמעדיפים מלך רשע ,ויש להם כמה וע"ע לעיל (סי' א ס"ק י) שמפורש ביחזקאל (טז) שגם בתהליכי
טעמים ,אחד משום שבשלב הראשון א"א להחזיר הגאולה העתידה יכבשו את ארץ ישראל עוברי עבירה.
בתשובה כל כלל ישראל ,ויצטרכו לאפשר ולהחזיק ג"כ
במעשה עבירות ,כמו חילול שבת ,ומחשיבים זה כאילו
עושים בשם התורה ,וא"כ יותר טוב שחילוני יעשה ולא חיוב העמדת מלך שומר
יהא בשם התורה.
תורה ומצות
[ו]
אולם אף שאין כדאי להשיב על זה ,מ"מ כיון שיש
שחושבים כך ,צריך לכתוב .דהנה אף מלכי יהודה ואף שכתבנו שהכיבוש חל גם אם נכבש ע"י
הצדיקים כגון אסא ויהושפט ,לא יכלו לתקן הכל ,כמו מלך רשע ,מ"מ יש לנו חובה להעמיד מלך
"ו ַ ּי ַ֧עשׂ ָא ָס֛א ַה ָ ּי ׁ ָש֖ר ְ ּב ֵעינֵ ֣י ה֑' ְּכ ָד ִו֖ד ָא ִ ֽביו:
שנאמר (מלכים־א ,טו ,יא)ַ : או שופט ששומר תורה ומצות .ואסור
להעמיד מי שאינו שומר תורה ומצות .ואם העמידו ,אסור
(יב) ַו ַ ּי ֲע ֵב֥ר ַה ְ ּק ֵד ׁ ִש֖ים ִמן ָה ָא ֶ֑רץ ַו ָ ּי ַ֙סר֙ ֶאת ָּכל ַה ִ ּג ֻ ּל ִל֔ים ֲא ׁ ֶש֥ר ָעשׂ ֖וּ
֙ה ִמ ְ ּג ִב ָיר֔ה ֲא ׁ ֶשר ָעשְׂ ָת֥ה (יג) ְו ַג֣ם׀ ֶאת ַמ ֲע ָכ֣ה ִא ּמ֗וֹ ַו ְי ִס ֶר ָ ֙ ֲאב ָ ֹֽתיו: לשמוע לו לעבור על דברי תורה.
ִמ ְפ ֶל ֶ֖צת ָל ֲא ׁ ֵש ָר֑ה ַו ִ ּי ְכרֹ֤ת ָא ָסא֙ ֶאת ִמ ְפ ַל ְצ ָּת ּ֔ה ַו ִ ּישְׂ רֹ֖ף ְ ּבנַ ַ֥חל ִק ְד ֽרוֹ ן: ב֣א ֶאל ָה ָא ֶ֗רץ ומקרא מלא דיבר הכתוב (דברים ,יז ,יד)ֽ ִּ :
"כי ָת ֹ
(יד) ְו ַה ָ ּבמ֖וֹ ת לֹא ָס֑רוּ ַר֣ק ְל ַבב ָא ָס֗א ָה ָי֥ה ׁ ָש ֵל֛ם ִעם ה֖' ָּכל ָי ָ ֽמיו". ֙יך֙ נ ֵֹת֣ן ָל ְ֔ך ִ ֽו ִיר ׁ ְש ָּת ּ֖ה ְו ָי ׁ ַש ְ֣ב ָּתה ָ ּב ּ֑ה ְו ָא ַמ ְר ָּת֗
ֲא ׁ ֶש֨ר ה֤' לֱא ֶֹה ָ
אלמא שהיה צדיק גמור ,ועשה הרבה תיקונים ,אף שלא (טו) שׂ ֣וֹ ם ָּתשִׂ ֤ים ֤ימה ָע ַלי֙ ֶמ ֶ֔ל ְך ְּכ ָכל ַהגּ וֹ ִי֖ם ֲא ׁ ֶש֥ר ְס ִביב ָ ֹֽתי: ָאשִׂ ָ
יכול היה לתקן את הכל .וכן שאר מלכי יהודה עד חזקיה (יח) ְו ָה ָי֣ה ְכ ׁ ִש ְב ּת֔וֹ ַע֖ל ִּכ ֵּס֣א ַמ ְמ ַל ְכ ּת֑וֹ ְו ָכ ַ֨תב ל֜וֹ ְ ָע ֶל ָ ֙
֙יך ֶמ ֶ֔לך וגו'.
המלך לא הסירו הבמות ,אף שיש חטא על עבודת הבמות. (יט) ֶאת ִמ ׁ ְשנֵ ֨ה ַה ּתוֹ ָר֤ה ַה ּזֹאת֙ ַעל ֵס ֶ֔פר ִמ ִ ּל ְפנֵ ֥י ַה ּכ ֲֹהנִ ֖ים ַה ְל ִו ִ ֽ ּים:
ועי' מה שהבאתי (בס"א ס"ק ד) בשם האור החיים והחזו"א ְו ָה ְי ָת֣ה ִע ּמ֔וֹ ְו ָק ָ֥רא ב֖וֹ ָּכל ְי ֵמ֣י ַח ָ ּי֑יו ְל ַמ ַ֣ען ִי ְל ַמ֗ד ְל ִי ְר ָאה֙ ֶאת ה֣'
שאם א"א לתקן הכל אין זה פוטר מלתקן מה לֱא ָֹה֔יו ִל ׁ ְ֠שמֹר ֶ ֽאת ָּכל דִּ ְב ֵר֞י ַה ּתוֹ ָר֥ה ַה ּ ֹז֛את ְו ֶאת ַה ֻח ִ ּק֥ים ָה ֵא ֶ ּ֖לה
ַל ֲעשׂ ָ ֹֽתם".
]*[ "רק חזק ואמץ -דרשו רבותינו ז"ל' ,יומת' יכול אפי' לדבר עבירה? ת"ל אולם אין דין שצריך להיות בקיא בכל פרטי ההלכות,
רק ,אכין ורקין מיעוטין הן":
שבשביל זה יש סנהדרין ,רק שצריך ללמוד באופן
֞יש ֲא ׁ ֶשר ַי ְמ ֶר֣ה ֶאת
'כל ִא ׁ
]**[ "אשכחינהו דפתיח להו במסכתא; אמר :כתיב ָּ
֗יך ְו ֽלֹא ִי ׁ ְש ַמ֧ע ֶאת דְּ ָב ֶר ָ
ּ ִפ ָ כללי המצות ,ואם יש לו שאלה ישאל לסנהדרין ,ואם אין
כ֥ל ֲא ׁ ֶשר ְּת ַצוֶּ ֖נּ וּ יוּ ָמ֑ת' ,יכול אפילו לדברי תורה?
֛יך ְל ֹ
תלמוד לומר'ַ ,ר֖ק ֲח ַז֥ק ֶו ֱא ָ ֽמץ'": סנהדרין יש ת"ח מורי הוראה.
]***[ "המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצות ,אפילו במצוה קלה,
אסור לשמוע למלך לעבור על ד"ת
הרי זה פטור ,דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמין .ואין צריך לומר אם
גזר המלך לבטל מצוה שאין שומעין לו": ובכל גוני אסור לשמוע למלך כשהוא מצוה לעבור על
חי
]ב ןמיס[
ומבואר מכאן שעיקר הנסיון איך יצאו בשבת ללקוט". שאפשר .ולומדים דה"ה לענינינו ,דאנו צריכים לתקן מה
הקב"ה מנסה את האדם לראת אם שומר התורה או לא שאפשר ,לעשות תקשורת על פי תורה ,וע"י להחזיר
הוא בשני הלאוין האלו שלא יותיר ממנו ,ושלא ילקוט בתשובה את כולם ,אף שיקח זמן והולך לאט לאט.
וכן הוזכר עוד שני פעמים ניסיון לאדם במן בשבת. וכן יש ענין הוראת שעה ,כמבואר ברמב"ם (הל' ממרים פ"ב הל'
ָ
ך ה֧' לֱא ֶֹה֛יך ֶז֛ה ָ
יכ ֜ ְ
ת ֶאת ָּכל ַהדֶּ ֶ֗רך ֲא ׁ ֶש֨ר הוֹ ִ ֽל ֲ "ו ָז ַכ ְר ָּ ֣
(דברים ,ח ,ב) ְ ד) שמתירים לפעמים לעבור על דברי תורה באופן
ך ָל ַד ַ֜עת ֶאת ֲא ׁ ֶש֧ר ָ
ס ְת ֗ ָ
ַא ְר ָ ּב ִע֥ים ׁ ָשנָ ֖ה ַ ּב ִּמ ְד ָ ּב֑ר ְל ַמ ַ֨ען ַע ֹֽ ּנ ְתך֜ ְלנַ ּֽ ֹ זמני ,כדי להציל כללות הציבור.
ך ֶאת ך ַו ַ ּי ֲֽא ִ ֽכ ְל ָ ֤ך ַו ַ ּי ְר ִע ֶב ָ ֒
מ֥ר ִמ ְצו ָֹת֖יו ִאם ֽלֹא( :ג) ַ ֽו ְי ַע ְ ּנ ָ ֘ ִ ּ ֽב ְל ָב ְב ָך֛ ֲה ִת ׁ ְש ֹ
בעיה זו גם בציבור החרדי
ך ִּכ֠י לֹ֣א ַעל יע ָ ֗ ֑יך ְל ַמ ַ֣ען הוֹ ִ ֽד ֲ ַה ָּמן֙ ֲא ׁ ֶש֣ר לֹא ָי ַד ְ֔ע ָּת ְולֹ֥א ָי ְדע֖וּ ן ֲאב ֶֹת ָ
ַה ֶ ּל ֶ֤חם ְל ַב ּדוֹ ֙ ִי ְח ֶי֣ה ָ ֽה ָא ָד֔ם ִּכ֛י ַעל ָּכל מוֹ ָצ֥א ִ ֽפי ה֖' ִי ְח ֶי֥ה ָה ָא ָ ֽדם". וצריך לדעת שבעיה זו לא רק על החילונים ,אלא ג"כ על
"ה ַּ ֽמ ֲא ִכ ְ֨ל ָך֥ ָמן֙ ַ ּב ִּמ ְד ָ ּב֔ר ֲא ׁ ֶש֥ר לֹא ָי ְדע֖וּ ן ֲאב ֶֹת ָ החרדים .שהרי אם יתאספו גדולי הדור לדון על
֑יך וכן נא' (שם ,טז) ַ
ָ ָ ָ ָ כמה הלכות ,ואחד מהם תיקוני העירובין ,ויסירו כל
יתך". ך ְ ּב ַא ֲח ִר ֶ ֽ יט ְב ֖ ְל ַמ ַ֣ען ַע ֹֽ ּנ ְתך֗ וּ ְל ַמ ַ֙ען֙ נַ ּס ֶֹת֔ך ְל ֵה ִ ֽ
חשבונות של מוטב יהיו שוגגין וכו' (ע"פ שבת דף קמח ע"ב),
אולם כלל ישראל לא עמדו בנסיון הזה ,כמו שנ' (שמות, וחשבונות שכבר נהגו ,ואין להרהר אחר מה שכבר נעשה,
ק֑ט ְולֹ֖א יע֔י ָי ְצא֥וּ ִמן ָה ָע֖ם ִל ְל ֹ "ו ְי ִהי֙ ַ ּב ּי֣וֹ ם ַה ּ ׁ ְש ִב ִ
טז ,כז) ַ ֽ וכו' וכו' כל שאר סברות אשר מטרתם לעכב גילוי האמת.
מ֥ר ִמ ְצו ַֹת֖י֥אמר ה֖' ֶאל מ ׁ ֶֹש֑ה ַעד ָא֙נָ ה֙ ֵ ֽמ ַאנְ ֶּת֔ם ִל ׁ ְש ֹ ָמ ָ ֽצאוּ ( :כח) ַו ּיֹ ֶ וידונו רק על עצם הדין האם תיקוני עירובין כשרים או
"כ֣י ָכל ָה ֲאנָ ׁ ִש֗ים ָהר ִֹא֤ים ֶאת ונאמר (במדבר ,יד ,כב) ִּ ְותוֹ ר ָ ֹֽתי". לא .בודאי ובודאי יגיעו לידי מסקנה שכמעט כל תיקוני
העירובין בעיירות הם פסולים (הארכתי בזה בספרי בריתי־יצחק עירובין,
֥יתי ְב ִמ ְצ ַר ִ֖ים וּ ַב ִּמ ְד ָ ּב֑ר ַו ְינַ ּס֣וּ א ִֹת֗י ֶז֚ה את ַֹת֔י ֲא ׁ ֶשר ָעשִׂ ִ ְּכב ִֹדי֙ ְו ֶאת ֹ֣
ופתיחת שערי העיר) .מכיון שעיקר היסוד בנוי על דברי הנפש
"ז֚ה ֶע֣שֶׂ ר ֶע֣שֶׂ ר ּ ְפ ָע ִמ֔ים ְולֹ֥א ׁ ָש ְמע֖וּ ְ ּבקוֹ ִ ֽלי" .ופי' רש"י (שם)ֶ :
חיה (ס"ס כה) שכיון שבין כך מחללים שבת בהוצאה ,ממילא
ּ ְפ ָע ִמ֔ים .שנים בים ושנים במן ושנים בשליו וכו' ,כדאיתא
כבר צריך לגרור כל הקולות שאפשר ,אף שע"י זה כבר
במס' ערכין (דף טו ע"א)" .ע"כ[ .וע"ע עוד (סי' ה כאן) בהקבלה של
ובכל מטלטלין ג"כ אלו שבלי ערוב לא היו מטלטלין.
חטאי החילונים לחטאי החרדים] ,וכמדומני שיקח זמן לתקן
זאת אין בטוח שכבר בשבת הראשון יכולים לנתק כל
הכל.
תיקוני עירובין כדי שלא יכשלו בחילול שבת על סמך
מי שמאמין במצות שבת תפילין וציצית ,צריך עירוב מדומה ,ויקח קצת זמן עד שיתקנו הדבר ,שהרי
להאמין גם במצות והורשתם נכנס הדבר כ"כ חזק בתוך כלל ישראל עד שיקח זמן
לנתק תיקוני הערובין[ ,במקום שא"א לתקן דלתות נעולות ,ושאר
ועוד שמעתי טוענים שלא רוצים ממשלת התורה משום תיקונים שצריך ,עי' ביום הראשון תשביתו עמוד קנב] ,ויהיו מתנגדים
שמפחדים מן הערבים ,ויחשבו שיותר טוב גדולים לזה .ומ"מ אין למנוע בשביל בעיה זו וכיו"ב,
שהחילונים יטפלו בזה .וכל זה גרם להם משום שלא להקים ממשלת התורה.
לומדים בתורה דיני הנכרים ודיני מלחמה ,וחושבים שאנו
וזה פשוט שמלאכת הוצאה לא פחות חמור משאר חילול
צריכים כעת להתנהג כמו בחו"ל שלא לקחו רובה ביד
שבת ,כמ"ש (יחזקאל ,כ ,יג)ַ :ו ַ ּי ְמרוּ ִב֨י ֵ ֽבית ִישְׂ ָר ֵא֜ל ַ ּב ִּמ ְד ָ ּב֗ר
אלא אם בא גוי להרוג ברחו או נהרגו ,או בקשו גוי אחר
ְ ּב ֻח ּקוֹ ַת֨י לֹא ָה ָל֜כוּ ְו ֶאת ִמ ׁ ְש ּ ָפ ַט֣י ָמ ָא֗סוּ ֲא ׁ ֶשר֩ ַי ֲעשֶׂ ֨ה א ָֹת֤ם ָ ֽה ָא ָדם֙
לעזרה אם היה אפשרות כזה .ולא מבינים שעכשיו נשתנה
יה֛ם פ ְ֨ך ֲח ָמ ִת֧י ֲע ֵל ֶ א֑ד ָוא ַֹמ֞ר ִל ׁ ְש ּ ֹ ָו ַח֣י ָ ּב ֶה֔ם ְו ֶאת ׁ ַש ְ ּבת ַֹת֖י ִח ְ ּלל֣וּ ְמ ֹ
המצב ,ואם גוי בא להרוג אז הורגים אותו[ ,גם בחו"ל נוהג
(יד) ָו ֶא ֱעשֶׂ ֖ה ְל ַמ ַ֣ען ׁ ְש ִמ֑י ְל ִב ְל ִּת֤י ֵה ֵחל֙ ְל ֵעינֵ ֣י ַ ּב ִּמ ְד ָ ּב֖ר ְל ַכ ּלוֹ ָ ֽתם:
דין הבא להורגך וכו' (סנהדרין דף עב ע"א) ,רק במציאות לא היו רגילים
יהם". ַהגּ וֹ ִי֔ם ֲא ׁ ֶש֥ר הוֹ ֵצ ִ
את֖ים ְל ֵעינֵ ֶ ֽ
להשתמש בזה] .ואם זה אומה שלמה שרוצה לפגוע בכלל
ישראל ,בין בגשמיות ובין ברוחניות ,מגרשים אותם או ּקֹותי ֹלא ָה ָלכּו .נסו אותי בעגל וברפידים ופי' רש"י (שם)ְּ " :ב ֻח ַ
הורגים אותם ,כמו שמצווים אנו מן הבורא עולם .ומי ְו ֶאת ַׁש ְּבת ַֹתי מלקבל את התורה והותירו מן המן:
שמאמין במצות שבת ומצות תפילין ומצות ציצית ,צריך ִח ְּללּו .יצאו מן העם ללקוט מן" .ע"כ .וזה מלאכת
להאמין ג"כ במצות והורשתם .אולם כל זמן שהקב"ה קמ֖וֹ " ,ועי'
֛יש ִמ ְּמ ֹ
"אל ֵי ֵ֥צא ִא ׁ
הוצאה ,כמו שנא' (שמות ,טז ,כח) ַ
עירובין (סוף פ"ק) ,וראשונים (ריש שבת) ,וירושלמי (שם).
מנהיג הדבר שהחילונים יטפלו ,זה נקרא הנהגה עליונה,
אולם אין לנו רשות לבא בשיטה שתפקיד זה מוטל על וענין להותיר מן המן לא שייך בזמנינו רק פעם אחת
ע ֶ֣צם
"כ ִֹחי֙ ְו ֹ
החילונים .ועוד ,אם החילונים מטפלים יאמרו ּ בשנה [ביעור חמץ בערב פסח] ,וכולי האי ואולי היו
ָי ִד֔י ָע֥שָׂ ה ִל֖י ֶאת ַה ַח ִ֥יל ַה ֶ ּזֽה" (דברים ,ח ,יז)]*[ ,משא"כ שומרי מקיימים זה כראוי .ושני ענינים אלו הם נסיון גדול
תורה ,מאמינים בה'. ֤אמר ה֙' ֶאל מ ׁ ֶֹש֔ה ִהנְ נִ ֨י ַמ ְמ ִט֥יר "ו ּיֹ ֶ
לאדם ,כמו שנא' (שמות ,טז ,ד) ַ
ָל ֶכ֛ם ֶל ֶ֖חם ִמן ַה ּ ׁ ָש ָמ ִ֑ים ְו ָי ָצ֨א ָה ָע֤ם ְו ָ ֽל ְקטוּ ֙ דְּ ַבר י֣וֹ ם ְ ּביוֹ מ֔וֹ ְל ַמ ַ֧ען
֔יך ִּכ֣י ה֗וּ א ַה ּנ ֵֹת֥ן ְל ָך֛ ּ ֹ
כ ַ֖ח ַל ֲעשׂ ֣וֹ ת ָח ִ֑יל ְל ַמ ַ֨ען ]*[ והפסוק הבאְ :ו ָז ַֽכ ְר ָּת֙ ֶאת ה֣' לֱ ֹא ֶה ָ "ל ַמ ַ֧ען ֲאנַ ֶּס֛נּ וּ ֲה ֵי ֵל ְ֥ך
ֲאנַ ֶּס֛נּ וּ ֲה ֵי ֵל ְ֥ך ְ ּבתוֹ ָר ִת֖י ִאם ֽלֹא" .וכתב רש"יְ :
ָה ִק֧ים ֶאת ְ ּב ִרית֛וֹ ֲא ׁ ֶשר נִ ׁ ְש ַ ּב֥ע ַל ֲאב ֶֹת ָ
֖יך ַּכ ּי֥וֹ ם ַה ֶ ּזֽה: ְ ּבתוֹ ָר ִת֖י .אם ישמרו מצות התלויות בו ,שלא יותירו ממנו ולא
טי
]ג ןמיס[
[סימן ג]
בדין שאילת שלום לפני המלחמה
ועוד יש נ"מ לגבי נשים אם לא השלימו ,שבז' אומות
הורגים גם הנשים ,ובשאר אומות אין הורגים אלא
ד' סוגי אומות
הזכרים אבל הנשים משאירים אפילו לא קיבלו ז' מצות ,עי'
חזו"א (סי' קנז ס"ק א סד"ה סוטה וס"ק ב ד"ה ובספרי) ,ומשמע שמותר
"ר֣ק ַה ָ ּ֠נ ׁ ִשים ְו ַה ַּט֨ף
להשאיר אותם ,כדכתיב בקרא (דברים ,כ ,יד) ַ
"כי ִת ְק ַר֣ב ֶאל ִע֔יר
(יא)
ְ
כתוב בתורה (דברים ,כ ,י)ֽ ִּ :
֖יה ְל ׁ ָש ֽלוֹ ם: ֥את ֵא ֶל ָ
ך וּ ָפ ְת ָח֖ה ָל֑ך ְו ָה ָי֞ה ָּכל ָה ָע֣ם
֑יה ְו ָק ָר ָ
ָ
ְל ִה ָ ּל ֵח֖ם ָע ֶל ָ
ְו ָה ָיה֙ ִאם ׁ ָשל֣וֹ ם ַּ ֽת ַענְ ֔
[א]
ב֣ז ָל ְ֑ך" ,ועכשיו לגבי כל֩ ֲא ׁ ֶש֨ר ִי ְה ֶי֥ה ָב ִע֛יר ָּכל ׁ ְש ָל ָל ּ֖ה ָּת ֹ
ְו ַה ְ ּב ֵה ָמ֜ה ְו ֹ (יב) ְו ִאם לֹ֤א ַת ׁ ְש ִלים֙ ִע ָּמ ְ֔ך ך ָל ַמ֖ס ַו ֲע ָב ֽדוּ ָך: ַה ִ ּנ ְמ ָצא ָב ּ֗ה ִי ְהי֥וּ ְל ָ ֛
שאר אומות בארץ ישראל שלא השלימו שהורגים כל זכר, ֖יך ְ ּב ָי ֶד ָ֑ך
(יג) וּ נְ ָתנָ ּ֛ה ה֥' לֱא ֶֹה ָ ֽיה:ת ָע ֶל ָ ך ִמ ְל ָח ָמ֑ה ְו ַצ ְר ָּ ֖ ְו ָעשְׂ ָת֥ה ִע ְּמ ָ ֖
אז הנשים והטף אסור להשאיר אותם בארץ מדין לא ישבו (יד) ַר֣ק ַה ָ ּ֠נ ׁ ִשים ְו ַה ַּט֨ף ְו ַה ְ ּב ֵה ָמ֜ה ית ֶאת ָּכל ְזכוּ ָר ּ֖ה ְל ִפי ָ ֽח ֶרב: ְו ִה ִּכ ָ ֥
בארצך ,ומדין והורשתם .שכל מה שמותר להשאיר הנשים, ב֣ז ָל ְ֑ך ְו ָ ֽא ַכ ְל ָּת֙ ֶאת ׁ ְש ַל֣ל א ְֹי ֶב֔יךָ כל֩ ֲא ׁ ֶש֨ר ִי ְה ֶי֥ה ָב ִע֛יר ָּכל ׁ ְש ָל ָל ּ֖ה ָּת ֹ ְו ֹ
זה כשדין המלחמה הוא רק מדין מלחמה סתם ,שזה לא ק֥ת ִמ ְּמ ָ ֖
ך ח ֹ(טו) ֵּכ֤ן ַּת ֲעשֶׂ ה֙ ְל ָכל ֶה ָ֣ע ִר֔ים ָה ְר ֹ ֖יך ָ ֽל ְך:
ֲא ׁ ֶש֥ר נָ ַת֛ן ה֥' לֱא ֶֹה ָ
מחייב הריגת נשים .אבל כשיש דין מלחמה מצד והורשתם, (טז) ַר֗ק ֵמ ָע ֵר֤י ָ ֽה ַע ִּמים֙ א֑ד ֲא ׁ ֶש֛ר לֹא ֵמ ָע ֵר֥י ַה ֽ ּגוֹ ִים ָה ֵא ֶ ּ֖לה ֵ ֽה ָ ּנה: ְמ ֹ
בודאי יש חובה לגרש ג"כ הנשים. ך נַ ֲח ָל֑ה לֹ֥א ְת ַח ֶ ּי֖ה ָּכל נְ ׁ ָש ָ ֽמה". ֔יך נ ֵֹת֥ן ְל ָ ֖ ָה ֵא ֶ ּ֔לה ֲא ׁ ֶשר֙ ה֣' לֱא ֶֹה ָ
אולם אם הנשים קיבלו ז' מצות והורגים הזכרים משום הנה כאן כתובים שני סוגי אומות( :א) ז' אומות בארץ
שלא קיבלו מס ועבדות ,אז משאירים הנשים ,שהרי ישראל( .ב) שאר האומות חוץ לארץ ישראל.
עכשיו מדין מלחמה יוצאים בהריגת הזכרים ,ומדין
אולם יש עוד שני סוגים( :א) שאר אומות בארץ ישראל( .ב)
והורשתם סגי בקבלת מצות .ויש לעיין אם הנשים צריכות
ז' אומות בחו"ל.
לקבל עכשיו מס ועבדות ,או מותר להשאירם בלי זה.
ולכאורה זה עושים בע"כ ,שמשמעות הפסוק שאם לא ואם אנו דנים על שאר האומות בארץ ישראל ,זה פשוט
קיבלו מס ועבדות שהורגים הזכרים ,משום שאין לנו שליטה שהחומרה שנותנים עליהם בחו"ל נותנים ג"כ בארץ
ממושכת על הזכרים כשלא קיבלו וממילא הורגים אותם, ישראל ,כגון הריגת כל זכר אם לא השלימו ,וכן מס ועבדות
שלפי שעה יש לנו שליטה ,אבל על הנשים יש לנו שליטה אם השלימו.
ב֣ז ָל ְ֑ך" ,וכל זה
"ת ֹ
ממושכת ,ומשום זה כתוב (שם) לשון ָּ אולם לגבי הקולות לשאר האומות בחו"ל צריך לדון אם
כשמקיימים השליטה ,אבל אסור להשאירם בלי שליטה הם שייכים גם בארץ ישראל.
עליהם .וכן הטף יגדלו ואח"כ ימרדו ,ע"כ צריכים לחנכם
מקטנותם להיות נכנעים לישראל.
מי צריך לקבל ז' מצוות
קבלת ז' מצוות מדין השלמה
או דין אחר
הנה לענין אם צריכים לקבל ז' מצות ,יש
בזה שתי דעות ,דעת הרמב"ם (הלכות מלכים ,ו)
שבין ז' אומות ובין שאר אומות בחו"ל
[ב]
[ג]
צריכים לקבל ז' מצות ,שזה מתנאי ההשלמה .ואם לא
אולם יש לחקור ,אם קבלת ז' מצות הוא
קיבלו ,דינם כדין לא השלימו ,ודנין כדין הפרשה כל אחד
מתנאי ההשלמה ,או רק מצד חיוב גירוש.
לפי מה שהוא.
ויש נ"מ בזה ,האם כבר בתחילת ההשלמה
כשתובעים מס ועבדות צריך ג"כ לדבר על ז' מצות .או ודעת הראב"ד (שם) והרמב"ן (בחומש שם) שלאומות בחו"ל סגי
שבשעת ההשלמה מדברים רק על מס ועבדות ,ואח"כ במס ועבדות ואי"צ קבלת ז' מצות .ולפי דבריהם צריך
מדברים על קבלת מצות .ומי שאינו מקבל ,הורגים אותו לדון מה לגבי קבלת ז' מצות לשאר אומות בארץ ישראל.
מדין בן נח שעבר על ז' מצות ,או מגרשים אותו מדין
והנה זה פשוט שבארץ ישראל כל אחד צריך לקבל ז' מצות,
והורשתם ,או מדין לא ישבו בארצכם.
ובלי זה יש דין של לא ישבו בארצך ,או עכ"פ דין של
ונראה שזה תלוי בשני הביאורים ברמב"ן (דברים ,כ ,י) וז"ל והורשתם ,וכבר הארכנו בזה (סי' א ס"ק ד) .כי זה לא מדין
בא"ד" :נראה שיש הפרש עוד בשאלת השלום, האומה רק מדין הארץ ,וממילא בזה דינם כז' אומות.
כ
]ג ןמיס[
מה֙ ְל ַמס ע ֵֹב֔ד ַע֖ד ַה ּי֥וֹ ם
ימ֑ם ַו ַ ּי ֲע ֵל֤ם ׁ ְשלֹ ֹ
ָי ְכל֛וּ ְ ּבנֵ ֥י ִישְׂ ָר ֵא֖ל ְל ַ ֽה ֲח ִר ָ שבערים הרחוקות נשאל להם לשלום ושיהיו לנו למס
ַה ֶ ּזֽה" .פסוק זה הביא ג"כ הרמב"ם (שם). ויעבדונו ,אבל בערי (הערים) [העמים] האלה נשאל להם
לשלום ומיסים ועבדות על מנת שיקבלו עליהם שלא לעבוד
לכאורה אלו השלימו רק אחרי כמה וכמה ועכשיו ע"ז ,ולא הזכיר הכתוב זה בפרשה הזאת ,שכבר נאסר לנו
מלחמות ,וא"כ לפי התוס' למה קיבלו אותם.
ך ּ ֶפן ַי ֲח ִט֥יאוּ א ְֹת ָ ֖
ך ִל֑י ִּכ֤י בעובדי ע"ז [שמות ,כג ,לג] 'לֹ֤א ֵי ׁ ְשבוּ ֙ ְ ּב ַא ְר ְצ ָ ֔
ויש לומר שרק הדור הראשון שלא הסכימו מתחילה יה֔ם' .ויתכן שלא נצטרך להודיע להם רק השלום בד֙ ֶאת ֱאלֹ ֵ֣ה ֶ
ַת ֲע ֹ
להשלים א"א להשלים איתם עוד ,שכבר הוחזקו והמסים והשעבוד ,ואחר שיהיו משועבדים לנו נגיד להם שאנו
שאין רצונם להשלים ,אבל בדור הבא דנים כתחילה. עושים משפטים בע"ז ובעובדיה בין יחיד בין רבים" .עכ"ל.
ובחזו"א (יו"ד סי' קנז ס"ק ד) נקט בדעת הרמב"ן כצד הראשון,
וברמב"ן בפסוק שלאחר זה הסתפק אם מיאנו מתחילה
רק כתב שדעת תוס' (גיטין דף מו ע"א) כצד השני.
ואח"כ קיבלו ,אם מהני או לא .שבביאור א'
כתב הטעם שהגבעונים הוצרכו להערים ,ולא סמכו על וענין קבלת מצות ,כתב הרמב"ן (שם) וז"ל" :וכן מה שנאמר
אפשרות שלום .משום שלא ידעו שאפשר להשלים ,וכן רצו כל֙
'ל ַמ ַ֗ען ֲא ׁ ֶש֨ר ֽלֹא ְי ַל ְּמד֤וּ ֶא ְת ֶכם֙ ַל ֲעשׂ ֔וֹ ת ְּכ ֹ
כאן [פסוק יח] ְ
להרויח שלא לקבל מס .ועוד תירץ שמקודם מיאנו ושוב ּֽתוֹ ֲעב ָֹת֔ם' ואמרו בספרי [שופטים ,רב] ,הא אם עשו תשובה אינן
באמת אין יכולים להשלים. נהרגים ,בשבעת עממים הוא ,והתשובה הוא שיקבלו עליהם
שבע מצות שנצטוו בני נח ,לא שיתגיירו להיותם גרי צדק".
ושואל החזו"א (יו"ד סי' קנז ס"ק ב ד"ה ברמב"ן) מה הצד לומר
עכ"ל .וכ"כ בחזו"א (יו"ד סי' קנז ס"ק א).
שג"כ אחר שהתחילו במלחמה יכולים לחזור,
דא"כ איך מפרשים הדין דאם כנענים מחוץ לארץ ישראל
עשו תשובה מקבלים ,הרי אפילו כנענים בארץ ישראל
יכולים לחזור. מתי אפשר לגוים לחזור
ואולי אפשר לומר שלביאור זה מפרשים שאחר שהתחילו בתשובה
[ד]
במלחמה איתם שוב אין יכולים לחזור ,וכל מה סוטה (דף לה ע"ב) :אם חוזרים בתשובה מקבלין
שהרמב"ן מסתפק ,זה כשהתחילו באופן כללי מלחמות אותן ,איירי בז' אומות שחוץ לגבולם.
בארץ ישראל ולא איתם והם מיאנו שאז יכולים לחזור. ומשמע שבז' אומות לא מהני תשובה.
ובזה אפשר ליישב ג"כ הרמב"ם שס"ל (הל' מלכים ,ו) שגם אם עי' תוס' (שם ,ד"ה לרבות) שהקשה איך קיבלו את רחב ,הרי
מיאנו מתחילה יכולים לחזור ,וא"כ קשה מתי יש היא היתה מהכנענים שבתוכה .ותירץ ,שלפני
נ"מ בין ז' אומות בחו"ל וז' אומות בארץ ישראל .דלפי שהתחילו במלחמה ,מקבלים ג"כ ז' אומות שבתוך ארץ
מש"כ אפשר לומר שמודה הרמב"ם שאחר שהתחילו ישראל .אולם אחר שהתחילו במלחמה ,לדעת ר"ש
במלחמה איתם אין יכולים לחזור בז' אומות בארץ ישראל. מקבלים מז' אומות שחוץ לגבול ,ולדעת ר"י לא מקבלים
כלל אפילו ז' אומות חוץ לגבול.
הנה הרמב"ן בתורה (דברים ,כ ,י) הוכיח ג"כ שגם בז' אומות
גדר מס ועבדות פותחים לשלום .והוכיח ג"כ מיהושע (יא ,יט) " ֽלֹא ָה ְי ָת֣ה
[ה]
צריך לקבל שניהם ,ואם קיבלו רק מס ולא ֙ימה֙ ֶאל ְ ּבנֵ ֣י ִישְׂ ָר ֵא֔ל ִ ּב ְל ִּת֥י ַה ִחוִּ ֖י י ׁ ְֹש ֵב֣י ִג ְבע֑וֹ ן ֶאת
ִע֗יר ֲא ׁ ֶש֤ר ִה ׁ ְש ִל ָ
עבדות ,או רק עבדות בלי מס ,אין מקבלין כ֖ל ָל ְקח֥וּ ַב ִּמ ְל ָח ָ ֽמה( :כ) ִּכ֣י ֵמ ֵא֣ת ה֣'׀ ָה ְי ָת֡ה ְל ַח ֵ ּז֣ק ֶאת ִל ָ ּבם֩ ַה ּ ֹ
אותם .עי' ספרי (דברים ,פרשת שופטים ,פיסקא ר), ימ֔ם ."...ומדייק מזה ִל ְק ַר֨את ַה ִּמ ְל ָח ָמ֤ה ֶאת ִישְׂ ָר ֵאל֙ ְל ַמ ַ֣ען ַ ֽה ֲח ִר ָ
הובא ברמב"ם (הל' מלכים ,ו ,א). שאילו השלימו היו מקבלים אותם .וכך מדייק הרמב"ם
(הל' מלכים ,ו).
ומהו מס ומהו עבדות ,לכאורה יש כאן שני פרושים.
הנה מפסוק זה אפשר עדיין לומר כתירוץ התוס' שאיירי
דעת הרמב"ם (הל' מלכים ,ו ,א) דמס הינו כסף ועבודת
אילו השלימו לפני שהתחילו במלחמה ואז היו
המלך בגופם וממונם .ועבדות שיהיו נבזים ושפלים למטה
מקבלין אותן.
ולא ירימו ראש בישראל ,אלא יהיו כבושים תחת ידם ולא
ודעת הרמב"ן (דברים, יתמנו על ישראל לשום דבר בעולם. אולם הרמב"ן הוסיף עוד ראייה משלמה (מלכים־א ,ט ,טו)ְ :ו ֶז֨ה
כ ,יא) שמס הוא שיעלה מלך ישראל או סנהדרין מס לבנות מ֗ה ִל ְבנוֹ ת֩ ֶאת ֵ ּב֨ית ה֤' לה׀ ַה ֶּמ ֶ֣ל ְך ׁ ְשלֹ ֹ שר ֶה ֱע ָ ֣ ְד ַבר ַה ַּמ֜ס ֲא ׁ ֶ ֽ
בית המלך וערי מסכנות אשר לו ,וכן לבנין בית ה'. (כ) ָּכל ָה ָ֠עם ְו ֶאת ֵ ּביתוֹ ֙ ְו ֶאת ַה ִּמ ּל֔וֹ א ְו ֵא֖ת חוֹ ַמ֣ת ְירוּ ׁ ָש ִָל֑ם וגו':
והשיעבוד הוא ,שיוכל כל איש מישראל ליקח מהם לחטוב ַהנּ וֹ ָת֨ר ִמן ָה ֱאמ ִֹר֜י ַה ִח ִּת֤י ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי֙ ַה ִחוִּ ֣י ְו ַה ְיבוּ ִס֔י ֲא ׁ ֶש֛ר ֽלֹא ִמ ְ ּבנֵ ֥י
עציו ולשאוב מימיו ונותן לו שכר הראוי. יהם֙ ָ ּב ָא ֶ֔רץ ֲא ׁ ֶש֧ר ֽלֹאיה֗ם ֲא ׁ ֶש֨ר נ ְֹתר֤וּ ַא ֲח ֵר ֶ (כא) ְ ּבנֵ ֶ ִישְׂ ָר ֵא֖ל ֵ ֽה ָּמה:
אכ
]ד ןמיס[
[סימן ד]
מצוות שנוהגות לפני ביאת המשיח
בכה וזה בכה .וכן יש לבדוק אולי בציבור אחר נמצא מי
ָ "ו ָ ֽא ַה ְב ָּת֥ ְל ֵר ֲע ָ ֖
ך ָּכמ֑וֹ ך" (ויקרא ,יט ,יח) שמקיים המצוה ,וע"י מצות ְ הקדמה לסימן ,ביסוד של חידוש
אפשר לזכות לזה ,כמ"ש האור החיים הק' (שמות ,לט ,לב) "ו ַאף ַ ּגם ֹז֠את עי' במשך חכמה (ויקרא ,כו ,מד ,פר' בחוקתי) על הפסוק ְ
עי"ש]*[ . יה֗ם ֽלֹא ְמ ַא ְס ִּת֤ים ְו ֽלֹא ְג ַע ְל ִּתים֙ ְל ַכ ּל ָֹת֔ם א ְי ֵב ֶ
ִ ּ ֽב ְהיוֹ ָת֞ם ְ ּב ֶא ֶ֣רץ ֽ ֹ
יהם" ,שכתב יסוד גדול בהנהגת ית֖י ִא ָּת֑ם ִּכ֛י ֲאנִ ֥י ה֖' לֱא ֵֹה ֶ ֽ
ְל ָה ֵפ֥ר ְ ּב ִר ִ
חידוש בתורה ומצוות כלל ישראל ,שטבע האדם שצריך תמיד לחדש דברים
והנהגות חדשות ,ואם אין נותנים לו אפשרות זו ,אז משתמש
ויסוד של חידוש הוא אפילו במצות שנוהגים תמיד ,כמו
בתכונה זו כדי להרוס התורה ולחפש דרכים זרים ,וזה
שאמרו חז"ל בכל יום יהיו בעינך כחדשים]**[ .
החידוש שלו .ואחר שנתקלקלו חוזרים בתשובה ,כי עכשיו
תורה זה החידוש .ואם מסכימים לחדש חידושים בתוך התורה,
"'א ׁ ֶש֨ר ָאנ ִֹכ֧י ְמ ַצוְּ ָ ֛
ך וכן לענין התורה ,כמ"ש רש"י (דברים ,ו ,ו)ֲ : וכן לחלוק על הראשונים בדרך התורה ,אז נשמרים
ַה ּי֖וֹ ם' ,לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, מקילקול ,שאז משתמשין בתכונה זו לחדש חידושים כדי
אלא כחדשה שהכל רצים לקראתה .דיוטגמא -מצות המלך לשמור התורה .אולם בחו"ל קשה לחדש חידושים ,ומשו"ה
הבאה במכתב". היו תמיד קילקולים ,כיון שבתורה עצמה לא יכלו לחדש,
לכן חידשו לעבור על התורה .אולם בארץ ישראל יש יותר
ארץ ישראל אפשרות לחדש בתורה ומצות ,וממילא אין משתמשים
"ו ָה ָי֞ה וכן לענין ארץ ישראל ,עי' רש"י על הפסוק (שמות ,יג ,יא) ְ בתכונה זו להרוס התורה .עי"ש באריכות כי קיצרתי.
ך ְו ַ ֽל ֲאב ֶֹת ָ
֑יך וּ נְ ָתנָ ּ֖ה ִּ ֽכי ְי ִ ֽב ֲא ָך֤ ה֙' ֶאל ֶא ֶ֣רץ ַ ֽה ְּכנַ ֲענִ ֔י ַּכ ֲא ׁ ֶש֛ר נִ ׁ ְש ַ ּב֥ע ְל ָ ֖
ויוצא לפי"ז שמי שרוצה שתלמידיו יהיו שומרי תורה
ָ ֽל ְך" .ופי'" :תהא בעיניך כאילו נתנה לך בו ביום ,ואל תהיה
ומצות ,ידרבן אותם לחפש בתורה דברים חדשים
וכמ"ש ברש"י בעיניך כירושת אבות" .כי זה עיקר החיות.
ומצות שלא היו יכולים לקיים עד עכשו ,או שסמכו על איזה
אש֖ית ָ ּב ָר֣א ,אמר רבי יצחק: "ב ֵר ׁ ִ הראשון בתורה (בראשית ,א ,א)ּ ְ :
שיטת יחידאי לפטור עצמם מהמצוה ,ועכשו רואים שמ"מ
ח ֶ֧ד ׁש ַה ֶ ּז֛ה ָל ֶכ֖ם' (שמות, מ'ה ֹלא היה צריך להתחיל את התורה אלא ַ
צריך לקיימו ,וזה יתן מרץ גדול ,וזה ישמור אותם שיהיו
תמיד שומרי תורה ומצות ועוסקים בתורה לשמה.
]*[ וז"ל :ויעשו בני ישראל וגו' .והגם שלא עשה אלא בצלאל וחכמי לב,
שלוחו של אדם כמותו וכאילו כל ישראל עשו ,והגם שלא מצינו שעשה בצלאל ואין זה שייכות עם מה שהחת"ס ז"ל אמר במליצה "חדש
אלא במאמר ה' ולא הם שלחוהו ,אף על פי כן הרי הסכימו עליו. אסור מן התורה" .שזה איירי לשנות מנהג שהוא
עוד נראה כי כאן עשה הכתוב מחברת הכללות בקיום התורה והראה כי כהלכה ,אז הקפיד שלא לשנותו ,אבל בודאי ובודאי אם יש
בני ישראל יזכו זה לזה והתורה נתנה להתקיים בכללות ישראל כל אחד יעשה
מצוה שבא כעת אפשרות קיומו עכשיו ,היה הוא בעצמו
היכולת שבידו ויזכו זה לזה .ואולי כי לזה רמז באומרו (ויקרא יט ,יח) ְ'ו ָ ֽא ַה ְב ָּת֥ ְל ֵר ֲע ָ ֖
ך
ָּכמ֑וֹ ָך' ,פירוש לצד שהוא כמותך כי בשלומו ייטיב לך ובאמצעותו אתה משלים רודף אחריו בלי שום ספק.
שלימותך ואם כן אינו אחר אלא אתה עצמך וכאחד מחלקיך ,ובזה מצאנו נחת
ובס"ד נביא (להלן) כמה דוגמאות למצוות ששייך לקיים
רוח כי ה' צוה תרי"ג מצות ומן הנמנע שימצא אדם אחד שישנו בקיום כולם וזה
לך האות כהן ולוי וישראל ונשים ,יש מצות עשה בכהנים שאין מציאות לישראל כעת.
לעשותם ,ויש מצות לישראל שאינם בכהנים ,וכן בלוים ,וכן בנשים ,ומה מציאות
יש ליחיד לקיימם להשלים תיקון לרמ"ח איבריו ושס"ה גידיו אשר יכוונו להם,
אלא ודאי שתתקיים התורה במחברת הכללות ויזכו זה מזה ,והוא מה שאמר
לחפש מה אפשר לקיים
הכתוב כאן ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' כינה לכולם יחד מעשה כולם וצריך לעורר כלל ישראל שיבדקו בכל פסוק ופסוק בתורה,
הגם שמהם הביאו הנדבה מהם עשו מלאכה יאמר על כללותם שעשו הכל ,וסמך וכן כל גמרא וגמרא בבלי וירושלמי וכו' ,אם יש
מאמר זה למלאכת הבגדים אשר עשאום יחידים מישראל ,להעירך כי על פרט זה
מצוה שכבר הגיע אפשרות קיומו ,או שכבר הגיע הזמן כבר
יאמר שעשאוהו בני ישראל באין הבדל ,ומעתה כל אחד מישראל הביא כל הי"ג
מינים שבנדבה ועשה כל המלאכות האמורות :עכ"ל האוה"ח הק'.
מזמן רק שהיה טעות בהלכה ,וע"י גילוי אור התורה
"א ׁ ֶשר
]**[ ז"ל פסיקתא זוטרתא (לקח טוב ,דברים ,פרשת ואתחנן ,דף יא ע"א ,ד"ה והיו)ֲ :
שנתגלה בדורינו אפשר לגלות הטעות .ואז צריך להשתדל
ָאנ ִֹכ֥י ְמ ַצוְּ ָך֖ ַה ּי֑וֹ ם .שיהו בכל יום ויום כמו חדשים בעיניך ,כאלו קבלתם היום לקיימו ,ולא לנצל האמונה בביאת המשיח כדי לפטור מזה.
מהר סיני": ולא מספיק אדם אחד לזה ,אלא צריך הרבה בנ"א לזה ,זה
בכ
]ד ןמיס[
הישנות ,כי אז שוב כל הפסח הוא מלומדה ,אלא צריך יב ,ב) ,שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל .ומה טעם פתח
לחיות בחיות כסדר ,במחשבות חדשות לחדש ולהתחדש 'כ ַ֣ח ַמ ֲ֭עשָׂ יו ִה ִ ּג֣יד ְל ַע ּמ֑וֹ ָל ֵת֥ת ָל ֶ֝ה֗ם
בבראשית ,משום (תהלים קיא ,ו) ּ ֹ
בחידושים חדשים. נַ ֲח ַל֥ת גּ וֹ ִ ֽים' ,שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם,
שכבשתם ארצות שבעה גוים ,הם אומרים להם כל הארץ של
ועי' אור החיים הקדוש על הפסוק (במדבר ,כג ,כב) "א מוֹ ִצ ָ
יא֣ם
הקדוש ברוך הוא היא ,הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו,
ִמ ִּמ ְצ ָ ֑ר ִים" ,שבכל שנה יש התחדשות הגאולה .וז"ל:
ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" .עכ"ל.
"אמר 'מוציאם' ולא 'הוציאם' ,הגם שרז"ל אמרו (ברכות ,דף לח ע"א)
והכוונה שהכל הולך אחר ההתחלה ,ומצוה ראשונה היא
דאפיק משמע ,והוכיחו מכאן ,אף על פי כן יותר משמע לשון
לחדש בכל חודש מחדש את החודש ,וזה מלמד שהכל צריך
ונראה על דרך אומרם ז"ל עבר אם היה אומר 'הוציאם'.
אלא שהיה כאן חשבון יותר להיות בצורה של חידוש.
(פסחים ,דף קטז ע"ב) 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו
חשוב ,להתחיל התורה ביסוד מצות כיבוש ארץ ישראל,
הוא יצא ממצרים' ,על־כן אמרו יודעי פנימיות התורה כי כל ליל
שע"י שהגוים טוענים ליסטים ,ובנ"י משיבים שהארץ
פסח מתבררים כוחות הקדושה מהקליפה ,ונוספים בעם בני
שייכת להקב"ה והוא נתן לנו הארץ ,בזה מתגלה שהקב"ה
ישראל והיא הבחינה עצמה של יציאת מצרים .והוא אומרו
ברא העולם והוא שליט עליה .וגם זה חידוש גדול של שינוי
'לא מוציאם' ,כי לא יציאה ראשונה לבד ,אלא בכל שנה ושנה
בעלות של ארץ ישראל מגוים לישראל ,ושינוי הנהגה של
מוציאם כנזכר .עכ"ל.
ישראל ממדבר לישוב ארץ ישראל .והכל במילת בראשית
כונתו נראה ע"י מצות תשביתו ,ואכילת מצה ומרור, שמורה על החידוש של חידוש הבריאה ,וכיון שהכל הולך
וסיפור יציאת מצרים. אחר התחלה שהוא חידוש הראשון ,ממילא כל ההמשך הוא
להמשיך לחדש חידושים חדשים.
וכן הגאולה העתידה תבוא בזכות מצות תשביתו ,עי' תיקוני
"כ֛י י֥וֹ ם נָ ָק֖ם זוהר (תיקון כא ,דף נא ע"א) על הפסוק (ישעיהו ,סג ,ד) ִּ נטילת ידים בבוקר
'ח ַלק ִל ָ ּבם' (הושע ,י ,ב), "ו ָדא ִאיהוּ ָ ְ ּב ִל ִ ּב֑י וּ ׁ ְשנַ ֥ת ְ ּגאוּ ַל֖י ָ ּ ֽב ָאה" .וז"לְ : וכן בבוקר נוטלים ידים משום שהאדם נעשה כבריה חדשה,
וּמאן ָח ַלק ִל ָ ּבם ,שְׂ אוֹ ר ְו ָח ֵמץ דְּ ִאינוּ ן ִע ֶרב ַרב ,וכו' ,דַּ ֲע ַל ְייהוּ ָ "ח ָד ׁ ִשים֙
עי' מ"ב (סי' ד ס"ק א) על שם הפסוק (איכה ,ג ,כג) ֲ
יכם' אשוֹ ן ַּת ׁ ְש ִ ּביתוּ שְׂ אֹר ִמ ָ ּב ֵּת ֶ 'א ְך ַ ּב ּיוֹ ם ָה ִר ׁ ִא ְּת ַמר (שמות ,יב ,טו) ַ ַל ְ ּב ָק ִר֔ים ַר ָ ּב֖ה ֱאמוּ נָ ֶ ֽת ָך" .כי בלי חידוש אין חיות ,ולא זוכים
וכו' .וּ ְב ִגין ָּדא 'אוֹ ר ְל ַא ְר ָ ּב ָעה ָעשָׂ ר ּבוֹ ְד ִקין ֶאת ֶה ָח ֵמץ ְלאוֹ ר ַה ֵ ּנר' לאמונה רק ע"י חידוש.
יתא וּ ִפ ּקוּ ַד ָ ּיאְ ,ד ִא ְּת ַמר ְ ּבהוֹ ן יהי אוֹ ַר ְי ָ
(ריש פסחים)ְ ,ו ָדא אוֹ ר ַה ֵ ּנר דְּ ִא ִ
'כי נֵ ר ִמ ְצ ָוה ְותוֹ ָרה אוֹ ר' ,נֵ ר ְ ּב ִל ָ ּבא ,אוֹ ר ְ ּב ַע ְיינִ ין ,דְּ ִאיהוּ (משלי ,ו ,כג) ִּ ברכת שהחיינו
אוֹ ר ַה ֵ ּנרּ ִ ,ב ְד ִחילוּ וּ ְר ִחימוּ ְ ּבי''הִ ,מ ְת ַע ְ ּב ִרין ֲח ׁשוֹ ָכא ְו ַק ְדרוּ ָתא וכן אין מברכין שהחיינו אלא על פרי חדש ,על כלים חדשים,
'כי יוֹ ם נָ ָקם ְ ּב ִל ִ ּבי'"]*[ .עי"ש. ִמ ַ ּנ ְייהוּ ,וּ ְב ִגין ָּדא ִּ ועל מצוה חדשה ,כי החידוש הוא החיות ובלי חידוש
וכן הגאולה העתידה הוא בצורת חיות חידוש ,כמו אין חיות ,ולכן כשהשיג כלי חדש מברך על החיות.
"ו ַל ְ ּל ָבנָ ה ָא ַמר
שמברכים בברכת החדש (סנהדרין ,דף מב ע"א) ְ פסח והגאולה
ׁ ֶש ִּת ְת ַחדֵּ ׁשֲ ,ע ֶט ֶרת ִּת ְפ ֶא ֶרת ַל ֲעמוּ ֵסי ָב ֶטן ׁ ֶש ֵהם ֲע ִת ִידים ְל ִה ְת ַח ֵּד ׁש
ולכן בפסח שהוא זמן הגאולה ,זמן החידוש ,זמן
ְּכמוֹ ָת ּה ,וּ ְל ָפ ֵאר ְליוֹ ְצ ָרם ַעל ׁ ֵשם ְּכבוֹ ד ַמ ְלכוּ תוּ ָ .ברוּ ְך ַא ָּתה ה'
ההתחדשות ,זמן החיות ,נאסר כל חמץ ,שמורה על
ְמ ַח ֵּד ׁש ֳח ָד ׁ ִשים".
ישנות ,על שינה ועצלות ,חסרון פעילות ,מלומדה והרגל,
תשובה וצריך להשביתו ולאבדו ולשורפו שזה חסרון חיות.
ולבטלו כעפרא דארעא ,בל יראה ובל ימצא ,ואוי לו למי
יב֨נ ּו ה֤'׀ ֵא ֶל ָ ֙
֙יך ְ ֽונָ ׁש֔וּ ָבה ַח ֵּד ׁ֥ש ָי ֵמ֖ינוּ ְּכ ֶ ֽק ֶדם" (איכה ,ה ,כא) ,שגם "ה ׁ ִש ֵ
ֲ
וצריך לאכול שמשאיר אצלו החמץ ,העצלות השינה.
התשובה לחזור לקדמותו צריך להיות בצורה של
מצה שמורה על פעילות וזריזות ,על חיות ,על חידוש
חיות וחידוש והתחדשות.
וצריך לשאול מה נשתנה הלילה הזה ,שיש והתחדשות.
והתשובה ג"כ מרומז במצות תשביתו שהוא ביטול העצלות "ע ָב ִד֛ים
כאן שינוי דהיינו חידוש והתחדשות ,והתירוץ הוא ֲ
וקיום הזריזות ,עי' פסחים (דף ז ע"ב) "אור לארבעה ע֖ה ְ ּב ִמ ְצ ָר ִ֑ים ַו ּי ִֹצ ֵ
יא֧נוּ ה֛' ִמ ּ ִמ ְצ ַר ִ֖ים ְ ּב ָי֥ד ֲח ָז ָ ֽקה" (דברים, ָה ִי֥ינוּ ְל ַפ ְר ֹ
עשר ,בודקין את החמץ לאור הנר – מנא הני מילי? אמר רב ו ,כא) ,שהוא חידוש והתחדשות ושינוי וחיות בכל עם ישראל.
חסדא למדנו מציאה ממציאה ,ומציאה מחיפוש ,וחיפוש וכל מי שלא רצה לצאת ,מת בג' ימי אפילה ,כי הוא לקוי
בשינה ועצלות וחסרון התחדשות ,חסרון חיות ,שזה אבק
שאוֹ ר ְו ָח ֵמץ ֶׁש ֵהם ֵע ֶרב ]*[ תרגוםְ :ו ֶזה ּו ָח ַלק ִל ָ ּב''םּ .ו ִמי ָח ַלק ִל ָ ּבם? ַה ּ ְ ׂ ורק מיתה ,וממילא מת באפילה שהוא זמן שינה וחושך.
יכם' ,וכו'. 'א ְך ַ ּב ּיוֹ ם ָה ִר ׁ
אשוֹ ן ַּת ְׁש ִ ּבית ּו ְשׂ אֹר ִמ ָ ּב ֵּת ֶ יהם נֶ ֱא ַמר ַ ַרב ,וכו'ֶׁ ,ש ֲע ֵל ֶ
מי שרצה לראות האור ,ורצה לצאת כדי להתחדש ולחיות
ּו ִמ ּ ׁש ּום ֶזה' ,אוֹ ר ְל ַא ְר ָ ּב ָעה ָע ָשׂ ר בּ וֹ ְד ִקין ֶאת ֶה ָח ֵמץ ְלאוֹ ר ַה ֵ ּנר'ְ ,ו ֶזה אוֹ ר ַה ֵ ּנר
'כי נֵ ר ִמ ְצ ָוה ְותוֹ ָרה אוֹ ר' ,נֵ ר ַ ּב ֵּלבְ ,ואוֹ ר
וכל דור ודור חייב אדם לראות את בחיות ,הוא נגאל.
ֶׁש ִהיא תוֹ ָרה ּו ִמ ְצווֹ תֶׁ ,ש ֶ ּנ ֱא ַמר ָ ּב ֶהם ִּ
ָ ּב ֵעינַ יִ םֶׁ ,שה ּוא אוֹ ר ַה ֵ ּנרּ ְ ,ביִ ְר ָאה ְו ַא ֲה ָבה ְ ּבי''ה ,נֶ ֱע ָב ִרים ַה ֲח ֵׁש ָכה ְו ַה ַּק ְדר ּות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים (סדר ההגדה; מס' פסחים ,דף קטז ע"ב),
ֵמ ֶהםּ ,ו ִמ ּ ׁש ּום ֶזה ִּ
'כי יוֹ ם נָ ָקם ְ ּב ִל ִ ּבי'. שצריך לעורר בעצמו החידוש והחיות .ולא סגי בזכרון
גכ
]ד ןמיס[
דעת רבים שאמונת המשיח מציאה ממציאה -כתיב
יכ֑ם' ,וכתיב
מחיפוש ,וחיפוש מנרות ,ונרות מנר.
א֕ר לֹ֥א ִי ָּמ ֵצ֖א ְ ּב ָב ֵּת ֶ'ש ְב ַע֣ת ָי ִמ֔ים שְׂ ֹ הכא (שמות ,יב ,יט) ׁ ִ
פוטרת אותם מהרבה מצות ט֖ן ִּכ ָ ּל֑ה ַו ִ ּי ָּמ ֵצא֙'.
התם (בראשית ,מד ,יב) ַ'ו ְי ַח ּ ֵפ֕שׂ ַ ּב ָ ּגד֣וֹ ל ֵה ֵח֔ל וּ ַב ָ ּק ֹ
ומציאה מחיפוש דידיה ,וחיפוש מנרות -דכתיב (צפניה ,א ,יב)
ראיתי רבים שחושבים שיש כמה מצות
שכתובים שיעשו ע"י משיח ,אע"פ שאין
תנאי מפורש בתורה שאין לעשות אותם
[א] ש ִַל֖ם ַ ּב ֵ ּנר֑וֹ ת' ,ונרות מנר ,דכתיב (משלי,
ח ֵ֝פ֗שׂ ָּכל ַח ְד ֵרי ָ ֽב ֶטן'" .ע"כ.
'ב ֵע֣ת ַה ִה֔יא ֲא ַח ּ ֵפ֥שׂ ֶאת ְירוּ ׁ ָ
כ ,כז) 'נֵ ֣ר ה֭' נִ ׁ ְש ַמ֣ת ָא ָד֑ם ֹ
ָּ
רק ע"י משיח ,מ"מ חושבים עצמם כפטורים ממצות אלו, שמחת נישואין
וחושבים שכך רצון התורה להשתמש באמונה בביאת וכן שמחת נישואין לאיש בגלל שהוא חידוש ,כמו שנ' (דברים,
המשיח כדי להשתמט מכמה מצות. והקפידה התורה "כי ִי ַ ּק֥ח ִא ׁ ֙
יש ִא ּ ׁ ָש֣ה ֲח ָד ׁ ָש֔ה". כד ,ה) ִּ ֽ
שכל החיים יהיה בגדר חידוש ,כדאיתא במס' נדה (דף לא ע"ב)
אולם הדבר הוא טעות מעיקרו ,וכל המצות מחויב אדם
"תניא ,היה ר"מ אומר :מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה ,מפני
לקיים כל זמן שיש אפשרות לזה ,ואף אם יש מצות
שרגיל בה ,וקץ בה .אמרה תורה :תהא טמאה שבעה ימים ,כדי
שהרבה זמן לא היה אפשר לקיים ,מ"מ כשמגיע האפשרות
שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה".
לזה ,מחויבים לקיים.
ואם זה מצוה שכל יחיד צריך לעשות -צריך כל אחד להשתדל. שמחה
ואם זה מצוה שמוטלת על הציבור -יש חיוב להשתדל וכן בגאולה העתידה נאמר (תהלים ,צו ,א) ׁ ִ
"ש֣ירוּ ַל֭ה' ׁ ִש֣יר ָח ָד ׁ֑ש",
להקים ציבור ,ולעוררם לקיים מצוות אלה .וכמו שהיה חיוב "מ ְזמ֡וֹ ר ׁ ִש֤ירוּ ַ ֽלה֨'׀ ׁ ִש֣יר ָח ָ֭ד ׁש" (שם ,צח ,א) .שהשמחה והשיר
ִ
בכל הדורות להקים קהילות כדי לקיים כל המצות שמוטלים בא ע"י התחדשות.
על קהילה ,כמו להביא רב וראש ישיבה ולעשות חיידר
ושחיטה וסדר גיטין וכו' וכו' ,כמו־כן עכשיו שנמצאים בארץ ביאור מעשה דרבי אלעזר בן ערך
ישראל יש חיוב לעשות כל המצוות שנוגעים לציבור. וכיון שעיקר חיות האדם הוא החידוש ,לכן כשרבי אלעזר
ח ֶ֧ד ׁש ַה ֶ ּז֛ה
"ה ֹ
בן ערך שכח את תלמודו ,קרא במקום ַ
ולא רק דברים שנוגעים לקהילה פרטית ,אלא יש חיוב ג"כ
ָל ֶכ֖ם" (שמות ,יב ,ב)" ,החרש היה לבם" ,כמ"ש במס' שבת (דף קמז
לעשות דברים שנוגעים לכל הציבור כולו ,כשיש
ע"ב) ,דהיינו כיון שחסר לו כח החידוש ,נעשה ליבו כחרש.
אפשרות לזה.
[יש כאן ג' טעויות ,במקום החדש אמר החרש ,דהיינו שאין
ואף דברים שנוגעים לכל הציבור היה ג"כ שייך באופן לו חידוש רק כחרש שאינו שומע ואינו מדבר .במקום הזה
תיאוריטי בחו"ל ,וכמו המלחמה שהיה בזמן אסתר אמר היה ,שזה הוא דבר חדש שנתחדש עכשיו והיה הוא
שהיה הצלת כל כלל ישראל בחו"ל ,מ"מ בדרך כלל המציאות הישן ,במקום לכם אמר לבם ,שלכם הוא בחירת האדם
האפשרי ניתן לדברים אלה בעיקר בארץ ישראל. שהוא בוחר בכח חיותו ,ולבם ב"בית" אחד הוא כמו לב
המלאך שאין לו בחירה עצמית רק עושה הכל בכפיה].
האם פטורים להחזיר בתשובה משום שזה ולכן אחר שביארנו (לעיל ,כותרת ארץ ישראל) שלשון ראשית הוא
תפקידו של משיח?! ג"כ לשון חידוש ,נמצא שבפסוק החדש הזה יש ה'
מילים של חידוש.
וראיה ברורה לזה ,שאפילו דברים שכתובים שיעשו ע"י
משיח אין זה שום פטור לפני זה ,שהרי אחד מן התחדשות בדורינו
הדברים שנאמר במשיח הוא שמחזיר בני ישראל בתשובה,
ושמעתי שבזמן האחרון נמצאים בעהי"ת הרבה אנשים
כמ"ש הרמב"ם (הל' מלכים ,ס"פ יא) .האם יעלה על הדעת לומר
אשר הולכים ומבררים כמה מצות אשר
שמי שמסוגל להחזיר אחד או ציבור שלם בתשובה שפטור
נשתכחו או נעלמו מכלל ישראל .ואשרי חלקם ,שזוכים
מזה משום שמחשיב עצמו כאילו לוקח תפקידו של משיח
ומזכים כל כלל ישראל .ולא רק במצות שחידשו ,אלא
או שדוחק את הקץ?! אלא ודאי שכל זמן שיש אפשרות לזה
שחידשו ג"כ המושג של חידוש ,שע"י זה עושים ג"כ
צריך לעשות ,וכן כל שאר הדברים שנאמרו שם.
המצות הישנים כחדשים.
וע"ע במדרש בראשית רבה (פרשה צח ט)" :אמר רבי חנין :אין
אולם זאת למודעה ,שכל דבר חדש צריך לבדוק ע"י ת"ח
ישראל צריכים לתלמודו של מלך המשיח לעתיד לבא,
המתמצאים בענין ,ת"ח שמסכימים ליסוד שיש
רשוּ ' ,לא ישראל .א"כ למה מלך'א ָליו גּ וֹ ִים ִי ְד ׁ
שנא' (ישעיהו ,יא ,י) ֵ
מצוה לחדש חידושים ,ולחפש מצות שנשתכחו.
המשיח בא ומה הוא בא לעשות ,לכנס גלויותיהן של ישראל
וליתן להם ל' מצות"[ .היינו לאומות העולם כדלקמן וכמו ע"כ ההקדמה.
דכ
]ד ןמיס[
מלחמה לפני ביאת המשיח .ובאמת הוא טעות יסודי בכל דאיתא בירושלמי (ע"ז פ"ב)] .אלמא שכל המצות אפשר לדעת
התורה כולה .וענין מלחמות להצלת ישראל הוזכר בשו"ע מקודם ,ואפשר לקיים מקודם.
(סי' שכט ,סעי' ז) ,וכן מצות נקמה נוהג ג"כ בזמנינו כשיש ולומדים מזה שבאמונה לביאת המשיח ,צריך להשתמש
אפשרות לזה ,עי' מ"ב (סי' שו ס"ק נח בסוף]*[ ). לחיזוק התורה והאמונה ,ולא לביטול התורה ח"ו.
מצות תכלת מצות ישוב ארץ ישראל
וכן מצות תכלת נוהג בכל הדורות כשיש
אפשרות ,כמבואר בתורה .רק שיש שרוצים
לפטור את עצמם ממה שמצאו בספרי (וזאת
[ג] רבים חשבו ועדיין חושבים ,שיש מצות
שתלוים במשיח ,כגון מצות ישוב ארץ
ישראל ,ובגלל זה הרבה יראים ושלמים
[ב]
הברכה ,פיסקא שנד) על הפסוק (דברים ,לג ,יט) "וּ שְׂ ֻפנֵ ֖י ְטמ֥וּ נֵ י ֽחוֹ ל", עדיין יושבים בחו"ל .ולא רק משום שטוענים ששם יש
שהתכלת נגנז לצדיקים לעתיד לבוא .אולם הרי הוא מזמן פרנסה ובארץ ישראל אין פרנסה[ ,אין אנו דנים כעת אם טענה זו
המשנה ,ומצאנו בגמ' (פרק התכלת ,דף מג ע"א) שגם בסוף זמן מוצדקת ,או שזה רק תירוץ לכסות על עצלנותו] ,אלא משום שבאים
בשיטה שמצות ישוב ארץ ישראל נוהגת רק כשמשיח יבוא.
האמוראים ,בזמן רב אחאי ,היה להם תכלת.
אולם הדבר הוא טעות מעיקרו ,והרי איתא במשנה (סוף
ועי' בזה בהקדמת רבי חיים מולוז'ין לפי' הגר"א לספרא
כתובות ,דף קי ע"ב) "הכל מעלים לארץ ישראל" ,והובא
דצניעותא ,שמדרשים אלו אין נוגעים להלכה .וזה
ברמב"ם (הל' אישות ,יג ,יט) ובשו"ע (אבה"ז ,עה ,ג־ד) .וזה נוהג בכל
מוכרח .וגם הלשון של "לצדיקים" משמע שזה לא ענין קיום זמן שיש אפשרות לזה .ועי' בשו"ע (יו"ד ,סי' רסז סעי' פד) שנוהג
מצוה ,אלא שכר מצוה .וע"כ ששם מדברים מתכלת מיוחד, גם בזמנינו שהארץ ביד עכו"ם [זמנינו היינו זמן הרמב"ם והשו"ע,
אבל סתם תכלת נוהג בכל פעם כשנמצא. וכ"ש בזמנינו אנו] .ועי' בפתחי תשובה (אה"ע ,סי' עה) שדחה כל מי
שאומר אחרת.
והדבר תלוי במציאות ,ובזמנינו כבר נמצא ע"י הרב אליהו
טבגר שליט"א ,שהוא "ארגמן קהה קוצים" .ולא ובמצות ישוב ארץ ישראל כלול ג"כ מצות כיבוש ארץ
ה"דיונון" של האדמו"ר מראדזין זצ"ל ,אולם זכותו של ישראל ששייך לקיים היום ,והוא יסוד של
האדמו"ר מראדזין זצ"ל גדול מאוד בענין זה ,שהוא חידש בראשית ברא ,וכמ"ש רש"י הראשון בתורה (בראשית ,א ,א):
היסוד שיש מצוה לחפש החילזון ,וביטל כל המערערים על אש֖ית ָ ּב ָר֣א ,אמר רבי יצחק :לא היה צריך להתחיל את "ב ֵר ׁ ִ
ְּ
עצם היסוד ,ולחם בכל עוז נגד מתנגדי "חדש" .ואף שבשעתו ּ
ח ֶ֧ד ׁש ַה ֶז֛ה ָל ֶכ֖ם' (שמות ,יב ,ב) ,שהיא מצוה ראשונה מ'ה ֹ
התורה אלא ַ
היו רדיפות הרבה נגדו ,ולא מצד שלא היה נכון החילזון, שנצטוו בה ישראל .ומה טעם פתח בבראשית ,משום (תהלים קיא ,ו)
שהרי זה לא סיבה לרדיפה ,רק סיבה שלא לקבל דבריו. 'כ ַ֣ח ַמ ֲ֭עשָׂ יו ִה ִ ּג֣יד ְל ַע ּמ֑וֹ ָל ֵת֥ת ָל ֶ֝ה֗ם נַ ֲח ַל֥ת גּ וֹ ִ ֽים' ,שאם יאמרו
ֹּ
אלא רדפו אותו משום שחידש יסוד הנכון שיש לחפש אומות העולם לישראל לסטים אתם ,שכבשתם ארצות שבעה
גוים ,הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא ,הוא
החילזון[ .ואז היה מקובל בכמה מקומות שיש מצוה גדולה
בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ,ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה
לרדוף כל מי שסובר שיש מצוה לחפש מצוה שלא היה
מהם ונתנה לנו" .עכ"ל( .ילקוט שמות רמז קפז .תנחומה ישן יא).
מורגלים] .ועכשיו כבר הוחלש רדיפה זו ,ומי שרוצה היום
ללבוש תכלת יש מקומות שאין רודפים אותו [אף שעדיין יש ועי' מה שהארכנו (לעיל סי' ב ס"ק ה ,ולקמן ס"ק ה) שגם אם נכבש
רבים שנמנעים מללבוש תכלת בגלל פחד הרדיפות שעושים ע"י חילונים ,מתקיים בזה הברית ,וגם על זה אסור
נגדם] .אולם יש נטייה גדולה לחפש תמיד במדרשים כדי לומר ליסטים אתם ,וכעת צריכים להמשיך הכיבוש .ועי'
לפטור עצמם מן המצות. באריכות לעיל (סי' א) על מצות והורשתם ,שמכל הבחינות
הגיע הזמן לקיימו.
מספר החוטים וכן ענין הורשת העכו"ם מארץ ישראל אינו תלוי במשיח ,רק
ביד ישראל תקיפה ,כמבואר ברמב"ם (הל' ע"ז ,פרק י ,הל' י),
וכאן יש להעיר על מה שראיתי יראים ושלמים שאכן כן והובא בחזו"א (שביעית סי' כד ס"ק א ד"ה ומבואר) .ויד ישראל תקיפה
מקיימים מצות תכלת ,אולם ידוע המחלוקת במספר הוא ענין מציאותי ,ולא ענין של משיח .וכן בר־כוכבא עשה
החוטים ,אם אחד מתוך ח' כדעת הרמב"ם ,או שנים מתוך מלחמות .והיה רק ויכוח אם הוא משיח או לא ,אבל על עצם
המלחמות לא היה מחלוקת ,כמבואר בירושלמי (סוף תענית).
]*[ וז"ל" :כתב כנה"ג דללכת חוץ לתחום בשבת לנקום נקמת אביו מרוצחים
מותר ותמה עליו המג"א וש"א דהא לא עדיף משאר צורך מצוה דאסור לילך חוץ אולם הרבה אנשים וביניהם ג"כ גדולי ת"ח שמשתמשים
לתחום עבורה" .ע"כ. בנפילת בר כוכבא ,שאנו פטורים מכל מושג של
הכ
]ד ןמיס[
הרבה פעמים בין ברמב"ם בין בשו"ע]*[ . ח' כדעת הראב"ד ,או ד' מתוך ח' כדעת התוס' .ורבים
עושים כדעת הרמב"ם ,ורבים כדעת הראב"ד.
ובפרט שיש כבר הרבה סיבות שג' שבועות כבר לא נוהגים
עכשיו .עי' הקדמת רבי חיים ויטאל על עץ חיים וכתבנו בקונטרס "חוט תכלת" שהעיקר כדעת הראב"ד,
וכן איתא בגמ' (ח"א ,הקדמה ,עמ' ח) שנוהג רק אלף שנים. ע"פ הספרי שלח ,ובספרי כי תצא גורס הגר"א
סנהדרין (דף צח ע"א) שאם ארץ ישראל נותן פירות בשפע ,אין וחוץ מזה ,שאם עושים כהראב"ד אז כהספרי שלח.
וכן כל הניסים שקרו במלחמות לך קץ מגולה מזו. יוצאים ג"כ דעת הרמב"ם ,משא"כ אם עושים כהרמב"ם
כולם מורים שכבר הרבה זמן שהגיע סיפא האחרונות. אין יוצאים דעת הראב"ד[ ,היינו מצות תכלת אבל מצות ציצית
"אם ָּת ִע֧ירוּ ׀ ְ ֽו ִאם ְּת ֽעוֹ ְרר֛וּ ֶאת ָה ַא ֲה ָב֖ה ַעד
דקרא (שיר השירים ,ב ,ז) ִ ואלו שעושים כדעת הרמב"ם בודאי מקיימים דלא גרע מלבן].
ֶׁש ֶּת ְח ָּֽפץ" ,ואנו כבר במצב של "תחפץ". צריכים לישב כמה גמרות בדוחק גדול ,עי' עירובין (דף צו ע"ב).
ושאלתי כמה בנ"א שעושים כדעת הרמב"ם למה לכם
וחוץ מזה ,לא שייך כלל ענין ג' שבועות ,דמה תאמר שלא
להיכנס בספק דאוריתא .ובשלמא מה שאין עושים כדעת
יעלו בחומה ,אנו כבר עלינו ,וזה היה בהסכם האומות.
התוס' ,בזה יש הרבה הוכחות מן הספרי (שלח) ,ויונתן (ריש
ומה תאמר שלא ימרדו באומות העולם ,הרי אין אנו מורדים
קורח) ,וכל המדרשים (ריש קורח) ,והזוהר וכו' שלא כהתוס' ,אבל
בהם ,אלא הם מורדים בנו ,שהערבים הורגים יהודים,
לדעת הרמב"ם לא זכינו אפילו לראייה אחת מן הגמרא ,רק
ורצונם לקחת הארץ מידינו אשר קיבלנו ע"י השבועה
שצריך לחפש איזה רמז בגמ' מה שמתפרש ג"כ בצורה
שנשבע הקב"ה לאבותינו .ואם אומות העולם לא מסכימים
אחרת .וא"כ למה לנו להיכנס בספק זה .ואמרו לי שכך
שאנו נזרוק הערבים אשר לוחמים בנו ,אז הם המורדים.
מקובל שהרמב"ם היה יותר גדול מן הראב"ד ,אולם הדבר
וראייה ברורה לזה ,שהרי איתא בשו"ע (סי' שכט סעי' ו) שגוים
צע"ג ,וכי מה הפסדת אם תעשה כהראב"ד.
שבאו על עסקי תבן וקש בעיר הסמוכה לספר לוחמים נגדם,
וכן שלא לדחוק ולא אמרינן שיש כאן מרידה באומות.
הקץ לא שייך ,שלא אנו שדוחקים הקץ ,רק הקב"ה שהכניס חשיבות מצוות תכלת
אותנו במצב כזה שאנו צריכים לקיים מצות גירוש .ובפסוק ומצות תכלת היא חשובה מאוד ,ועי"ז זוכים לקיים כל
נאמר " ִה ְׁש ַּב ְע ִּתי ֶא ְת ֶכם ְ ּבנ֤וֹ ת ְירוּ ׁ ָש ִַל֙ם֙ ִ ּב ְצ ָבא֔וֹ ת א֖וֹ ְ ּב ַא ְיל֣וֹ ת ַה ּ ָׂש ֶד֑ה "ונָ ְ֥תנ֛וּ ַעל
מצות התורה ,כמו שנאמר (במדבר ,טו ,לח) ְ
ִאם ָּת ִעירּו ְֽו ִאם ְּת ֽע ְֹוררּו ֶאת ָה ַא ֲה ָב֖ה ַע֥ד ׁ ֶש ֶּת ְח ּ ָ ֽפץ" ,ועל הקב"ה את֗וֹ
ית֣ם ֹ יצת֒ וּ ְר ִא ֶ
יצ֥ת ַה ָּכנָ ֖ף ּ ְפ ִת֥יל ְּת ֵכ ֶֽלת( :לט) ְו ָה ָי֣ה ָל ֶכם֘ ְל ִצ ִ
ִצ ִ
אין איסור זה .אלא הוא דוחק אותנו ,ואם עי"ז תצא ישועה וכך אמרו חז"ל ית֖ם א ָֹת֑ם". וּ ְז ַכ ְר ֶּתם֙ ֶאת ָּכל ִמ ְצ ֹו֣ת ה֔' ַו ֲעשִׂ ֶ
לכל ישראל אנו נשמח ,ואם אנחנו בשב ואל תעשה אנו (סוטה ,דף יז ע"א) "תניא ,היה ר"מ אומר :מה נשתנה תכלת מכל
מרחקים הקץ ח"ו ,ובהדי כבשי דרחמנא למה לך. מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים ,וים דומה לרקיע,
ורקיע דומה לכסא הכבוד".
וכן יש שחושבים שדחיקת מעשים מעין זה של מלחמות
הוא דוקא ע"י נביאים שעומדים לפנינו היום ואומרים ובפרט בזמנינו שנתחדש התכלת ,וע"י מצוה זו יכול אדם
לך תעשה זה וזה .ואין הדבר כן ,אלא צריך להבין מה להוכיח שכל מצות התורה שכבר מקיים ,לא מקיים
המצב שכך צריך לעשות ,וזה בכלל השגחת ה' ,וכן כל מגילת אותה בתור מצות אנשים מלומדה אלא כיון שכך כתוב
אסתר היה בצורת הסתר והכל היה השגחת ה'. בתורה .משא"כ מי שאינו לובש תכלת ,לא יכול להוכיח אם
מקיים המצות בגלל שכך כתוב בתורה ,או רק בגלל שכך
נתרגל .וא"כ מצות תכלת גופא כולל בזה קיום אמיתי של
גאולה קימעה קימעה כל מצות ה'.
ראיתי בנ"א שחושבים שהגאולה מתחילה
דוקא בהופעת המשיח ,וכל מה שמתקדם
לזה אין לו שייכות עם הגאולה.
[ה] ג' שבועות
]*[ הל' מזוזה פ"ה הל' י; הל' שבת פ"ו הל' יא; הל' שמיטה ויובל פ"ד הל'
כה ,כז; הל' אישות פי"ג הל' כ; הל' נזקי ממון פ"ה הל' ב; הל' שכנים פ"ד
הל' י; פ"ו הל' ב; הל' גזילה ואבידה פ"י הל' ה בראב"ד; הל' עבדים פ"ח
וכן יש שהשתמשו במאמר חז"ל (סוף כתובות)
על ג' שבועות ,שלא יעלו בחומה ושלא ימרדו
באומות העולם ושלא לדחוק הקץ ,כדי
[ד]
לפטור מכל השתדלות לבוא לארץ ישראל ,לבנות ארץ
הל' ט; הל' איסורי המזבח פ"ז הל' ג; הל' מלכים פ"ה הל' ט עד יב ,הובא
ושו"ע או"ח סי' רמח סע' ד; סי' שו בחזו"א שביעית סי' כד; פ"ז הל' יד. ישראל ,לשמור על ארץ ישראל ,וכו' וכו' ,וכן יש שרצו
סע' יא; יו"ד סי' רנא סע' ג; סי' רסז סע' פב עד פה; סי' רפו סע' כב; אה"ע לפטור עצמם ממצות מלחמה נגד הגוים כעת.
סי' עה סע' ג; חו"מ סי' קסח סעי' א; טור סי' רמט; וכן הל' מלחמה הוזכר
ברמב"ם בכל הל' מלכים ,הל' שבת פ"ב הל' כג; ופכ"ז הל' יז; שו"ע או"ח אולם מאמרים אלה לא הוזכרו כלל לא ברמב"ם ולא
סי' שכט סעי' ו ,וסי' תז סעי' ג: בשו"ע ,משא"כ מצות ישוב ארץ ישראל הוזכרה
וכ
]ד ןמיס[
אולם יש נגיעה עצומה להביא תמיד מאמר זה של ג' וזה הפוך ממה שכתבו חז"ל הרבה פעמים ,שגאולתם של
שבועות על השולחן ,וכן להכחיש שאנו בתחילת ישראל קימעה קימעה (הארכתי בספרי שוב אשוב אליך) ,עי' זוהר
הגאולה ,ויותר מזה להכחיש מושג של תחילת גאולה ,וכך וישלח (דף קע) ,ובירושלמי (ריש ברכות) ,ועוד הרבה מקומות.
לפטור עצמם מהרבה מצות שחושבים שנוגעים דוקא בביאת
וכן יש מוכיחים שאין אנו באתחלתא דגאולה ,ממה
המשיח ,כי ע"י כל זה יחד ,פטורים מכמה מצות ,ובעיקר
שהמדינה נעשתה ע"י חילונים .וראייה זו מופרכת מן
מצות שצריך מסירות נפש ,ולפעמים ג"כ להיכנס לסכנה,
דם֙
֣ית ֶה֔ן ֶאת ׁ ְשב֤וּ ת ְס ֹ "ו ׁ ַש ְב ִּתי֙ ֶאת ׁ ְש ִב ְ
הפסוקים ביחזקאל (טז ,נג) ְ
כגון מלחמות ,כי ע"י שאומרים שרק אחר ביאת המשיח
ית ִ֖י ְך ְ ּבתוֹ ָכ ְֽהנָ ה".
֑יה וּ ׁ ְשב֥וּ ת ׁ ְש ִב ַ
֔יה ְו ֶאת ׁ ְשב֥וּ ת ׁש ְֹמר֖וֹ ן וּ ְבנוֹ ֶת ָ
וּ ְבנוֹ ֶת ָ
נוהגים תכלת ומלחמות וכו' וכו' ,וגם אין מציאות של
תחילת גאולה ,וכ"ש שאין אנו בתחילת הגאולה ,ממילא וכך הולכים תהליכי גאולת בעתה ,והפסוק (דברים ,ל ,ג) ְ
"ו ׁ ָש֨ב
פוטרים עצמם מהרבה מצות. ך ִמ ָּכל ָה ַ֣ע ִּמ֔ים",ך ְו ִר ֲח ֶמ ָ֑ך ְו ׁ ָש֗ב ְו ִק ֶ ּב ְצ ָ ֙
֛יך ֶאת ׁ ְשבוּ ְת ָ ֖
ה֧' לֱא ֶֹה ָ
יתקיים דוקא בצורה כזו .והכל משום עונות עם ישראל ,עי'
במלבים (שם) .ועי' להלן (סי' ה ס"ק ג).
הקמת ממשלת התורה וכן כשרואים שיש כבר חלק חשוב של קיבוץ גלויות ,כמו
וכן עצם הקמת ממשלת התורה אי"צ למשיח,
כמש"כ מפורש ברמב"ם (פ"ה מהל' גזילה הל' יא)
וז"ל" :במה דברים אמורים שהמוכס כליסטיס,
[ו] ד' מיליון יהודים ,שהוא פי מאה משיבת ציון בזמן
עזרא ,אז מראים כל החסרונות שיש עכשיו ברוחניות
וההרוגים רח"ל וכו' וכו' ,והכל משום שאין רוצים להאמין
בזמן שהמוכס גוי ,או מוכס העומד מאליו ,או מוכס העומד בזה שגאולתן של ישראל קימעה קימעה.
מחמת המלך ואין לו קצבה אלא לוקח מה שירצה ומניח מה
וגדר קימעה ,היינו שבהתחלה עדיין נמצאים במצב שיש בו
שירצה .אבל מכס שפסקו המלך ואמר שילקח שליש או רביע או
הרבה חסרונות ,ובכל זאת אין זה סתירה לחלק
דבר קצוב ,והעמיד מוכס ישראל לגבות חלק זה למלך ,ונודע
הגאולה שיש בזה.
שאדם זה נאמן ,ואינו מוסיף כלום על מה שגזר המלך ,אינו
בחזקת גזלן ,לפי שדין המלך דין הוא .ולא עוד אלא שהוא עובר ובגאולת מצרים אחר מכת דם שזה כבר תהליכי הגאולה,
המבריח ממכס זה ,מפני שהוא גוזל מנת המלך ,בין שהיה המלך היה עדיין ירידה רוחנית ,עד נפילה ל־מ"ט שערי
גוי בין שהיה מלך ישראל" .עכ"ל .והובא בשו"ע (חו"מ סי' שסט טומאה ,כמבואר באור החיים הק' (שמות ,ג ,ח) .וכן היה מיתת
סעי' ח) ,והשו"ע לא איירי בזמן משיח. ד' חלקים מה' במכת חושך .ובכל זאת היה מתהליכי
הגאולה ,כיון שכבר היה ישועה ניכרת לעם ישראל ,אף
אלמא ששייך מלך ישראל בזמה"ז ,וסתם מלך ישראל היינו
שעדיין לא נגמר הישועה.
בארץ ישראל ,ובודאי שלא שייך לומר בסתימת
הרמב"ם והשו"ע שזה רק בחו"ל .וכן מפורש בתוס' שהובא ועי' מגילה (דף יז ע"ב)" :מה ראו לומר קיבוץ גלויות לאחר ברכת
בר"ן (נדרים דף כח ע"א) שסתם מלך ישראל היינו בארץ ישראל. השנים? דכתיב (יחזקאל ,לו ,ח) ְ'ו ַא ֶּת֞ם ָה ֵר֤י ִישְׂ ָר ֵאל֙ ַענְ ּ ְפ ֶכ֣ם ִּת ֵּת֔נוּ
וּ ֶפ ְר ְי ֶכ֥ם ִּתשְׂ א֖וּ ְל ַע ּ ִמ֣י ִישְׂ ָר ֵא֑ל ִּכ֥י ֵק ְרב֖וּ ָל ֽבוֹ א'[ .עי' סנהדרין (דף צח ע"א)
אולם יש שיטת התוס' שהובא בר"ן (שם ד"ה במוכס) והובא
וכיון שנתקבצו גלויות ,נעשה שקיום פסוק זה הוא קץ מגולה].
ברמ"א (חו"מ סי' שסט סעי' ח) שבמלכי ישראל אין דין
ב֖ר ֤יבה ָי ִדי֙ ָע ַל ִ֔י ְך ְו ֶא ְצרֹ֥ף ַּכ ּ ֹ דין ברשעים ,שנא' (ישעיהו ,א ,כה) ְ'ו ָא ׁ ִש ָ
דינא דמלכותא דינא ,משום שכל כח דינא דמלכותא הוא
֤יבה ׁש ְֹפ ַט ִ֙י ְ ֙
ך יל ִי ְך]' .וכתיב (ישעיהו ,א ,כו) ְ'ו ָא ׁ ִש ָ יג ִ֑י ְך ְ[ו ָא ִס ָ֖ירה ָּכל ְ ּב ִד ָ ִֽס ָ
משום שהארץ שלו ,ויכול להוציא בני מדינתו מארצו .אבל
וכיון שנעשה דין מן הרשעים ,כלו הפושעים. ֣אשֹנָ ֔ה'. ְּכ ָב ִר ׁ
בארץ ישראל אינו יכול להוציאם מארצו ,כיון שכל עם
וכולל זדים עמהם ,שנא' (ישעיהו ,א ,כח) ְ'ו ׁ ֶש ֶ֧בר ּפ ׁ ְֹש ִע֛ים ְו ַח ָּט ִא֖ים
ישראל שותפים בארץ ישראל .אולם כל זה שייך רק לענין
וכיון שכלו הפושעים ,מתרוממת קרן ַי ְחדָּ ֑ו ְוע ְֹז ֵב֥י ה֖' ִי ְכ ֽלוּ '.
דברים שצריך לבא מכח הדין המיוחד של דינא דמלכותא
צדיקים ,דכתיב (תהלים ,עה ,יא) ְ'ו ָכל ַק ְרנֵ ֣י ְר ׁ ָש ִע֣ים ֲא ַג ֵּד ַ֑ע ְּת֝רוֹ ַמ ְ֗מנָ ה
דינא ,שיכול לקחת מיסים וארנונא בע"כ ,אבל בעצם דין
ַ ֽק ְרנ֥וֹ ת ַצ ִ ֽדּ יק' .וכולל גירי הצדק עם הצדיקים ,שנא' (ויקרא ,יט ,לב)
מלכות אינו חולק ,וכן הוא בדברי הר"ן שם[ .וכן כתב
ת ּ ְפנֵ ֣י ָז ֵק֑ן' .וסמוך ליה (עי' שם ,לג) ְ'ו ִ ֽכי ָיג֨וּ ר יבה֙ ָּתק֔וּ ם ְו ָה ַד ְר ָּ ֖ 'מ ּ ְפנֵ ֤י שֵׂ ִָ
מפורש בשו"ת חת"ס (חו"מ ,סי' מד ,ד"ה אך)]*[ ] .ובודאי בכל
והיכן מתרוממת קרנם ,בירושלים ,שנא' (תהלים, ִא ְּת ֶכ֜ם ֵ ּג֗ר'.
וכיון שנבנת 'ש ֲ֭אלוּ ׁ ְשל֣וֹ ם ְירוּ ׁ ָש ִָל֑ם ִי ׁ ְ֝ש ָל֗יוּ א ֲֹה ָ ֽב ִי ְך'. קכג ,ו) ׁ ַ
]*[ וזת"ד ,שאף הסוברים שבמלכי ישראל אין אומרים דינא דמלכותא
דינא ,אין הדברים אמורים אלא במיסים ומכס שמטיל בעל כרחם ,שאין 'א ַח֗ר ָי ׁ ֻש֙בוּ ֙ ְ ּבנֵ ֣י ִישְׂ ָר ֵא֔ל וּ ִב ְק ׁשוּ ֙ ירושלים ,בא דוד ,שנא' (הושע ,ג ,ה) ַ
אומרים בהם בני מדינה רצונם בכך .אבל במנהגים ונימוסים שהם לטובת וכיון שבא דוד ,באתה תפילה, יה֔ם ְו ֵא֖ת דָּ ִו֣ד ַמ ְל ָּכ֑ם'. ֶאת ה֣' לֱא ֵֹה ֶ
המדינה ,לדברי הכל אין לחלק בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם .ולכן שנא' (ישעיהו ,נו ,ז) ַ'ו ֲה ִביאוֹ ִת֞ים ֶאל ַה֣ר ָק ְד ׁ ִש֗י ְושִׂ ַּמ ְח ִּתים֙ ְ ּב ֵב֣ית
כתב דהא דב"ב (דף נד ע"ב) מלכא אמר לא ליקנא ארעא אלא באגרתא ,אין
יה֧ם וכיון שבאת תפילה ,באת עבודה ,שנא' 'עוֹ ל ֵֹת ֶ ְּת ִפ ָ ּל ִת֔י'.
וא"כ כ"ש לכל הענינים אשר אין חילוק בין ארץ ישראל לחו"ל .עכ"ד.
צריך מלך רק בי"ד ,רק במציאות אין בי"ד יכול לשלוט בלי המלך .שיש וכיון שבאת עבודה ,באתה חי'.
יה֛ם ְל ָרצ֖וֹ ן ַ ֽעל ִמ ְז ְ ּב ִ ֑ ְו ִז ְב ֵח ֶ
להקים מלכות ע"פ התורה כדי לקיים כל דיני התורה: תודה ,שנא' (תהלים ,נ ,כג) 'ז ֵֹב ַ֥ח ּתוֹ ָד֗ה ְי ַֽכ ְ ּ֫ב ָד֥נְ נִ י' .ע"כ ,עי"ש.
זכ
]ד ןמיס[
ועי' רמב"ם הל' חנוכה (פ"ג הל' א) וז"ל" :בבית שני כשמלכו יון הדברים שכופין בני העיר ,כגון שמירת העיר ,ואם צריך
גזרו גזרות על ישראל ...עד שריחם עליהם לאהי אבותינו לשמור כל המדינה כלול זה ג"כ ,שייך מלכות ,וכן לענין
והושיעם מידם והצילם ,וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים להוציא מטבע ,שאין חולק שיטה זו על מושג מלכות רק על
והרגום ,והושיעו ישראל מידם ,והעמידו מלך מן הכהנים, גבית ארנונא.
וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני".
וכן לומדים מן התוס' הזה שאין רשות למלך להוציא
והנה זמן ארוך היה שולט מלכות הורדוס ,והוא בודאי לא
יהודים ממקומם בארץ ישראל ,וא"כ כ"ש שיכול
נתמנה מפי הסנהדרין ,שלא היה ראוי לזה ,לא מצד יחוסו
ומחויב לשמור עליהם ,ויכול לגבות מבני מדינתו הכל כדי
ולא מצד מעשיו ,עי' ב"ב (דף ד ע"ב) ,ומ"מ נחשב למלך ,עי'
לשמור על אנשי מדינתו.
בגמ' שם .וע"כ משום שמטבעו היה יוצא .וא"כ עאכו"כ
שצריך להקים ממשלת התורה כדי לקיים התורה .ולא ודין זה שאין המלך יכול להוציא ישראל מאדמתן ,כו"ע
להשתמש בחסרון סנהדרין כדי לפטור עצמו ממצות הקמת מודים .ואף לאלו ראשונים שס"ל שגם בארץ ישראל
ממשלת התורה. שייך דינא דמלכותא ,שהם ס"ל שדינא דמלכותא אינו כפוף
לסברא שיכול להוציא בני המדינה ממקומם ,אלא מסברא
אחרת ,אבל בעצם הסברא שאינו יכול להוציא בנ"י מארץ
מצות יבום ישראל ,כו"ע מסכימים.
וכן במצות יבום ,שעקרו אותו במאות שנים
האחרונות ,וכבר הארכתי בזה בספרי יבום או
חליצה ,שיש חיוב להחזיר ממצוה זו כמו
[ז] מינוי מלכות בלי סנהדרין ונביא
ויש להקשות על זה שכתבנו ששייך מושג מלכות לפני ביאת
שכתוב בתורה .ושמעתי שיש טוענים שעד ביאת המשיח המשיח ,והרי איתא ריש סנהדרין ,והובא ברמב"ם (ריש
פטורים מזה ,וכבר נהגו וכו' ,ומנהג עוקר הלכה וכו' .אולם הלכות מלכים ,פ"א הל' ג) שאין ממנים מלך אלא ע"פ בי"ד של
זה צע"ג ,וכי במצות יבום כתיב משיח .וכבר טען בזה שבעים ואחד ,וע"פ נביא.
החזו"א (אה"ע סי' קכב).
עי' ברמב"ן (דברים ,יז ,טו) על הפסוק "שׂ ֣וֹ ם ָּתשִׂ ֤ים ָע ֶל ָ
֙יך֙ אולם
מ ֶלך" ,שאף שנאמר בספרי (דברים ,שופטים ,פיסקא קנז ,טו)
ֶ֔ ְ
ראייה שאין איסור ,גם לדעת אבא שאול שצריך נביא ,מ"מ כשאין נביא אינו מעכב .וזה כונת הפסוק
[בזה המקום נראה להוסיף ראייה מן המשנה (ריש החולץ) שגם ֣יש נָ ְכ ִר֔י" (דברים ,יז ,טו) ,כשאין נביא .וכן "לֹ֣א תוּ ַכ֗ל ָל ֵת֤ת ָע ֶל ָ
֙יך֙ ִא ׁ
לדעת אבא שאול אין איסור ליבם כשמכון לשם נוי, כשר מכל משפחות ישראל ,אפילו אינו מזרעו של דוד ,באופן
ויש רק דין מצות חליצה קודמת ,דאיתא שם הכונס יבמתו ואפשר לומר שע"פ הסכמת בני המדינה עראי ,עי"ש.
ונמצא מעוברת אם אין הולד של קיימא יקיים ,ואמרינן אפשר ג"כ בלי סנהדרין ,ובזה איירי הרמב"ם (הל' גזילה ,פ"ה הל'
בגמ' לדעת ר"ל דביאת מעוברת לא שמיה ביאה יחזור יא) וכמו שכתב (שם הל' יח)" :במה דברים אמורים במלך ׁ ֶש ַּמ ְט ְ ּבעו
ויבעול ויקיים ,והנה הרי אנו מדברים בעבריין שעבר על יוצא באותן הארצות ,שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ
איסור ליבם תוך ג' חדשים ,ונכנס לספק כרת של אשת אח, וסמכה דעתן שהוא אדוניהם והם לו עבדים ,אבל אם אין מטבעו
וחזקתו שעושה לשם נוי ולא לשם מצוה ,וא"כ איך המשנה יוצא הרי הוא כגזלן בעל זרוע וכמו חבורת ליסטים המזויינין
מתרת לו לכתחילה לבעול ,אלא ודאי שאין איסור. שאין דיניהן דין ,וכן מלך זה וכל עבדיו כגזלן לכל דבר" .ע"כ.
והרי הרמב"ם (הל' גזילה) איירי ג"כ במלך גוי ,והוא בודאי לא
וכן יש להעיר על מה שכתב החזו"א (סי' קלד ,לדף מא) שלשם נוי
נתמנה מפי סנהדרין ,ודומיא דהכי איירי במלך ישראל.
אינו מקיים מצוה ,ומיישב בזה למה קטן אף שאינו
ואומנם יתכן שאין לו כל דיני מלכים שהוזכרו בהל' מלכים,
מקיים מצוה מותר ,שרק קטן שאינו מצווה ,אבל גדול
אולם עכ"פ יש לו דינא דמלכותא דינא .וכ"כ הרדב"ז (פ"ה
שמצווה ואינו מקיים יש בו פגם .וזה קשה מן הגמ' (דף כא
מהל' מלכים) שע"פ הסכמת בני מדינה אפשר למנות מלך.
ע"א) לענין פצוע דכה ואלמנה מן האירוסין דאמרינן פוטרות
צרתה ,משום דעשה דוחה ל"ת ואין אומרים דאפשר ולכאורה הרמב"ם בהל' גזילה איירי ג"כ שמתחילה שלט
בחליצה משום דחליצה במקום יבום אינה מצוה ,והרי שם בע"כ ורק אח"כ הסכימו בני המדינה עליו,
איירינן בעבריין דעובר על איסור דרבנן שאמרו שאסור ורואים זה ע"י שמטבעו יוצא ,שהרי בצד השני באותו שאין
ליבם בכהאי גווני ,וסתמא עושה לשם נוי ,ובכל זאת מקיים לו דין מלך ,איירי בודאי שלקח השילטון בע"כ רק שאין
מצוה .וע"כ מה דלשם נוי יש בו פגם וקטן מותר לכתחילה, מטבעו יוצא ,וא"כ ה"ה ברישא התחיל כך ורק כיון שלבסוף
זה לא משום דלשם נוי אין בו מצוה ,אלא יש בו מצוה אבל מטבעו יוצא ,סימן שהסכימו עליו בני מדינה .ועכ"פ פשוט
יש בו פגם ,ופגם הזה מותר לעשות ,ואם רוצה מיבם .רק דלא בעינן סנהדרין ,שהרי לא זכר הרמב"ם שם איך נתמנה
שמצות חליצה קודמת רק הזכיר שמטבעו יוצא.
חכ
]ד ןמיס[
ובודאי שאין רשות לבי"ד להכריע במוחלט בשבילו ,וכ"ש וכתבנו בספר יבום או חליצה (ס"א אות יד) שכוונת אבא שאול
אם אומר שכונתו לשם שמים. שיש קילקול ביבום ,אינו רוצה לומר שקלקול היבום
יותר גדול על תיקון היבום ,שז"א ,רק שקילקול היבום יותר
ואין לך מצוה בתורה שיכול להציל שלא ימחה שם מאחד
גדול מקילקול החליצה .ובין ביבום בין בחליצה התיקון יותר
מישראל ,רק ע"י מצות יבום ,כמו שנאמר (דברים ,כה ,ו)
גדול מן הקילקול .ובתיקון היבום כולל כל ביאות ,בין ביאה
"ו ֽלֹא ִי ָּמ ֶח֥ה ׁ ְשמ֖וֹ ִמ ִ ּישְׂ ָר ֵ ֽאל".
ְ
לשם נוי ובין ביאת קטן שאינו מקיים כלל מצוה].
ואף שמתפללים שלא יבואו בנות ישראל לא לידי יבום ולא
לידי חליצה ,מ"מ אם יזדמן יבם פנוי והוא והיא הקשר בין יבום ומשיח
רוצים ,יניח הבי"ד את היבם להכריע ,ולא יגזרו על כלל
ישראל לבטל מצות יבום .והתורה נתנה רשות ליבם לסרב וכתב הגאון רפאל אהרן יפה"ן זצ"ל (הקדמה על חידושי הריטב"א),
ליבום ,ולא לבי"ד. וז"ל" :מסכת יבמות פותחת את סדר נשים שבתלמוד,
ובתוס' ישנים למכילתין [יבמות ,דף ב ע"א ,ד"ה חמש] בתי' ב' הטעם
וחליצה הוא שייכות עם מחיית שם ,ומבואר במפרשים (עי' 'ב֛א
דהיא מצוה ראשונה שארעה בנשים ,כדכתיב (בראשית ,לח ,ח) ּ ֹ
בפירוש על סדר חליצה ,בסוף) שהוא מיתה שניה ,ואבילות, ֶאל ֵא ׁ ֶ֥שת ָא ִח ָ
֖יך' וכו'.
"כ ָ֚כה ֵי ָעשֶׂ ֣ה
וחולצים המנעל כאבל ,ואומרים (דברים ,כה ,ט) ָּ
֔יש ֲא ׁ ֶש֥ר לֹא ִי ְבנֶ ֖ה ֶאת ֵ ּב֥ית ָא ִ ֽחיו" .ויסוד מצות יבום הוא ָל ִא ׁ ונראה בביאור הדבר ע"פ הזוהר (וישב קסו) דהא ההוא דמת
בנין בית וחיות חדשה לנשמת הנפטר .ונקרא במגילת רות בלא בנין כד נפיק מהאי עלמא לא עאל בפרגודא ולא נטיל
גאולה ,שמזה בא החידוש והתחדשות של מלכות בית דוד. חולק בההוא עלמא ,ונשמתיה לא אתכליל באתר דכל נשמתין
כי בשעת קידוש לבנה שמברכים מחדש חדשים אומרים ואתכלילת ואתגזר דיוקניה מתמן וכו' ,והואיל וכדין הוא ברא
"דוד מלך ישראל חי וקים" ,כי הקיום והחיוב בא ע"י חידוש. ליה קב"ה פרוקא "דיפרוק ליה מידא דמחבלין" ,וקא אחי
ויבום נקרא בנין בית ,ומלכות בית דוד נקרא בנין בית ,כמו 'כי ֵי ׁ ְשב֨וּ ַא ִח֜ים ַי ְחדָּ ֗ו' וגו' בגין
דקריב ליה דכתיב [דברים ,כה ,ה] ִּ ֽ
ך ה'" .ומי שמטפל בביטול "ב ִ֖ית ַי ֲעשֶׂ ה ְ ּל ָ ֥
שנא' (שמואל־ב ,ז ,יא) ַ דנשמתא לא עאלה קמיה דקוב"ה וכו' [ע"כ] ע"ש.
מחית השם ועוסק בהקמת השם עליו נאמר (אסתר ,ו ,ט) " ָּכ ָ֚כה ע"פ הזוהר אנו למדים דמצות ייבום היא היחידית שבמצוות
֔יש ֲא ׁ ֶש֥ר ַה ֶּמ ֶ֖ל ְך ָח ֵפ֥ץ ִ ּב ָ
יק ֽרוֹ ". ֵי ָעשֶׂ ֣ה ָל ִא ׁ כמדומני שיסודו לתקן נשמת הזולת לאחר מיתתו ,ונמצא
דמצות יבום מגלמת בתוכה שילוב של חוזק האמונה בנצחיות
של נשמת היחיד מישראל ביחד עם עבודת החסד ואחריות
מצות חצוצרות הזולת ,המתבטאת בשיעבוד רצון בחירה אישית למען הזולת.
עוד יש טוענים שלפני ביאת המשיח פטורים
ממצות חצוצרות ,ויש שאומרים שאפילו
מתקיעה בשופר בעת צרה פטורים .וזה
[ח] ולכן אפשר שזו היא הסיבה שמצות ייבום היא המצוה
הראשונה שנאמר בשבטי י-ה ,ששני יסודות אלו ,של חיזוק
האמונה בנצחיות ,בשילוב עם אחריות לזולת ,זהו יסוד גם
צע"ג ,וכי במצות חצוצרות כתיב משיח .אלא צריך לתקוע בהתהוות וקיום עם ישראל .ואפשר דמטעם זה נתגלה מצות
ב֨אוּ ִמ ְל ָח ָמ֜ה ְ ּב ַא ְר ְצ ֶכ֗ם "ו ִ ֽכי ָת ֹ בחצוצרות כמו שנאמר (במדבר ,י ,ט) ְ ייבום ביחוד אצל יהודה ,דהרי יהודה הוא שיש בו ממדה זו של
יכ֔םַעל ַה ַ ּצר֙ ַה ּצ ֵֹר֣ר ֶא ְת ֶכ֔ם ַו ֲה ֵרע ֶֹת֖ם ַ ּב ֲחצ ְֹצרֹ֑ת ְונִ ְז ַּכ ְר ֶּת֗ם ִל ְפנֵ י֙ ה֣' ֽ לֱאֹ ֵה ֶ 'אנ ִֹכי֙ ֶ ֽא ֶע ְר ֶב֔נּ וּ ִמ ָ ּי ִד֖י ְּת ַב ְק ׁ ֶש֑נּ וּ ' והיינו
אחריות כמש"כ [בראשית ,מג ,ט] ָ ֽ
יכֽם" .ועי' בזה ברמב"ם (ריש הל' תענית) ,ושו"ע ְונוֹ ׁ ַש ְע ֶּת֖ם ֵמא ְֹי ֵב ֶ מדת המלכות כידוע ,ומעתה מובן מדה כנגד מדה ,דמלכות בית
(או"ח סי' תקעו) ,ומ"ב (שם ס"ק א) ,והארכתי בזה בקונטרס דוד שורשו בכלל ישראל בקיום מנהג זה של ייבום ,שהיה נהוג
חצוצרות מלחמה. גם בשאר קרובים עוד מימי יהודה ,ובהמשך בימי רות ,שע"י
התהווה מלכות בית דוד שמסמלת את נצחיות נשמת כנסת
ניצוח האויבים ע"י תקיעה בחצוצרות ישראל בקיום ' ֽלֹא ָיס֥וּ ר ׁ ֵש ֶ֙בט֙ ִ ֽמיהוּ ָד֔ה' [בראשית ,מט ,י] ,וע"י יבוא
'כי ָמ ְל ָא֣ה ָה ָא ֶ֗רץ כלל ישראל לתיקון השלם ע"י מלך המשיח ִּ ֽ
וע"י מצוה זו יכולים להתגבר על האויבים ולהמית מהם
דֵּ ָעה֙' [ישעיהו ,יא ,ט] .ע"כ דברי הגאון הנ"ל.
בשעת המלחמה.
ולומדים ממנו שכדי להגיע למלך המשיח צריך לקיים מצות
וזה עזר הרבה ,כמ"ש בענין מלחמת אביה עם ירבעם (דברי־
יבום ,וממילא א"א לומר שאפשר לנצל האמונה
֜אש ָה לֱא ִֹה֧ים׀ ְוכ ֲֹהנָ ֛יו ַו ֲחצ ְֹצר֥וֹ ת "ו ִה ֵ ּנה֩ ִע ָּמ֨נוּ ָברֹ ׁ הימים־ב ,יג ,יב)ְ :
בביאת המשיח כדי לפטור עצמו ממצות ייבום לפני בואו.
יכ֖ם יכ֑ם ְ ּבנֵ ֣י ִישְׂ ָר ֵא֗ל ַאל ִּת ָ ּ ֽל ֲחמ֛וּ ִעם ה֥' לֱא ֵ ֹֽהי ֲאב ֵֹת ֶ ֣יע ֲע ֵל ֶ
ַה ְּתרוּ ָע֖ה ְל ָה ִר ַ
יה֑ם (יג) ְו ָי ָֽר ְב ָע֗ם ֵה ֵסב֙ ֶאת ַה ַּמ ְא ָר֔ב ָלב֖וֹ א ֵ ֽמ ַא ֲח ֵר ֶ ִּכי לֹ֥א ַת ְצ ִ ֽליחוּ :
(יד) ַו ִ ּי ְפנ֣וּ ְיהוּ ָד֗ה ְו ִה ֵ ּנ֨ה יהם: ַו ִ ֽ ּי ְהיוּ ֙ ִל ְפנֵ ֣י ְיהוּ ָד֔ה ְו ַה ַּמ ְא ָר֖ב ֵמ ַא ֲח ֵר ֶ ֽ חשיבות יבום
כ ֲ֣הנִ ֔ים ַמ ְח ְצ ִר֖ים ָל ֶה֤ם ַה ִּמ ְל ָח ָמה֙ ּ ָפנִ ֣ים ְו ָאח֔וֹ ר ַ ֽו ִ ּי ְצ ֲעק֖וּ ַלה֑' ְו ַה ּ ֹ ועי' רמ"א (אבה"ע ,סי' קסה ,סעי' א) שאין חשש איסור ביבום
֣יש ְיהוּ ָד֔ה ֙יע֙ ִא ׁ ֣יש ְיהוּ ָד֑ה ַו ְי ִה֗י ְ ּב ָה ִר ַ (טו) ַו ָ ּי ִר֖יעוּ ִא ׁ ַ ּב ֲחצ ְֹצ ֽרוֹ ת: אפילו ידוע שמכון לשם ממון.
טכ
]ד ןמיס[
והרי כתב הרמב"ם (פה"מ ,ריש סנהדרין ,ד"ה סמיכת) שכבר לפני (טז) ְו ָה לֱא ִֹה֗ים נָ ַג֤ף ֶאת ָי ָֽר ְב ָעם֙ ְו ָכל ִישְׂ ָר ֵא֔ל ִל ְפנֵ ֥י ֲא ִב ָ ּי֖ה ִויהוּ ָ ֽדה:
ביאת המשיח ,יהא אור גדול של תורה ,מה שלא היה (יז) ַו ַ ּי ּ ֥
כוּ ַו ָ ּינ֥וּ סוּ ְבנֵ י ִישְׂ ָר ֵא֖ל ִמ ּ ְפנֵ ֣י ְיהוּ ָד֑ה ַו ִ ּי ְּתנֵ ֥ם לֱא ִֹה֖ים ְ ּב ָי ָ ֽדם:
בדורות הקדמונים ,וז"ל" :זה יהיה בלא ספק כשיכון הבורא ָב ֶה֛ם ֲא ִב ָ ּי֥ה ְו ַע ּמ֖וֹ ַמ ָּכ֣ה ַר ָ ּב֑ה ַו ִ ּי ּ ְפל֤וּ ֲח ָל ִלים֙ ִמ ִ ּישְׂ ָר ֵא֔ל ֲח ֵמ ׁש ֵמא֥וֹ ת
יתברך לבות בני אדם ותרבה זכותם ותשוקתם לשם יתברך (יח) ַו ִ ּי ָּכנְ ע֥וּ ְבנֵ י ִישְׂ ָר ֵא֖ל ָ ּב ֵע֣ת ַה ִה֑יא ַו ֶ ּי ֶֽא ְמצוּ ֙ ְ ּבנֵ ֣י ֥יש ָ ּב ֽחוּ ר:
ֶא ֶ֖לף ִא ׁ
ולתורה ותגדל חכמתם לפני בא המשיח כמו שיתבאר זה והנה שם יהם" .ע"כ. ֹהי ֲאבוֹ ֵת ֶ ֽ ְיהוּ ָד֔ה ִּכ֣י נִ ׁ ְש ֲענ֔וּ ַעל ה֖' לֱא ֵ ֥
בפסוקים הרבה במקרא". מדברים במלחמה יהודה נגד ישראל ,ובכל זאת מכח
החצוצרות נצחו יהודה את ישראל .וא"כ כל שכן מלחמת
ובעה"י נתקיים בנו מקצת נבואה זו ,שרואים שבעה"י ישראל נגד הגוים בודאי יש בזה זכות גדול שינצחו את
הרבה ת"ח מחדשים חידושים לאמיתה של תורה, האויבים ע"י תקיעה בחצוצרות.
ויש סיעתא דשמיא עצומה ,ויוצאים הרבה ספרים על כל
מצוה דבר שלא היה לעולמים.
ע"י חידוש מצות חצוצרות מרויחים הרבה דברים
אקיום המצוה עצמה. .
בחיוב אמונה של עיקר בחזרה בתשובה ע"י התעוררות הקול ,כמבואר .
הראשון מי"ג עיקרים ברמב"ם (הל' תענית).
גהצלת כלל ישראל ,וניצחון במלחמה .ואפשרות .
העיקר הראשון מי"ג עיקרים הוא "אני מאמין
באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו הוא בורא
ומנהיג לכל הברואים ,והוא לבדו עשה ועושה
[י] כיבוש של עוד שטחים ,כשיש התעוררות בזה.
דהצלת החיילים מסברת כוחי ועוצם ידי. .
ויעשה לכל המעשים". ההכרת הניסים ע"י כל הציבור. .
הנה אמונה זו כוללת ג"כ שהקב"ה יכול לשנות הנהגותיו, ואמונה בתורה ,שע"י קיום המצות הקב"ה עוזר. .
פעם נוהג כך ופעם נוהג אחרת ,וזה יסוד של "עשה
זהחזרה של מצוה שנשתכחה מישראל. .
עושה ויעשה" ,שהוא המחליט על העשה ,והוא המחליט על
העושה ,והוא המחליט על היעשה. חהתעוררות שצריך ללמוד תורה שבכתב ותורה שבעל .
פה הלכה למעשה.
והתורה היא ניצחית ,אבל אפשרות קיומה או חיוב קיומה
כמו שלפני משכן משתנים לפי החלטת הקב"ה. טהחזרה של מושג פר העלם דבר של ציבור ,החזרה .
שילה היו הבמות מותרות ,ואח"כ נאסרו ,ואחר החורבן של מושג ששייך לתקן דבר שנשתכח במשך הדורות,
הותרו ,ובבנין בית המקדש חזרו ונאסרו ,ושוב לא הותרו דהיינו החזרה של מצות תשובה על מצוות שנשתכחו
לעולם .והכל אותה תורה ,אבל שינוי הנהגה ,שינוי דין. מישראל.
וכן לענין התכלת ,שבזמן שנמצא חייבים ,נשתכח פטורים, יע"י כיבוש הארץ מפרסמים בכל העולם שארץ ישראל .
וכן בענין שלום ומלחמה ,יש שעת חזרו ונמצא חייבים. שייך לעם ישראל ,כיון שהקב"ה נתן לנו את הארץ,
שלום ויש שעת מלחמה ,אותה תורה ושינוי הנהגה ושינוי ואנו העם הנבחר.
וכן יש בזה אלף אלפי נ"מ בשינוי דין ושינוי מציאות. דין.
.איע"י הכרה זו מכירים כל באי העולם שהקב"ה ברא
וזה אחד מנהגותיו של הקב"ה ,שהמציאות היא ההנהגה את העולם ,והוא הבעלים והשליט ,ונותן למי שירצה.
של הקב"ה ,שלא רק שברא הברואים ,אלא ג"כ מנהיג "ו ָה ָי֧ה ה֛' ְל ֶמ ֶ֖ל ְך ַעל ָּכלויתקיים מה שנאמר (זכריה ,יד ,ט) ְ
אותם .ומי שסובר שאין ביד הקב"ה לשנות הנהגותיו ,חסר ָה ָא ֶ֑רץ ַ ּב ּי֣וֹ ם ַהה֗וּ א ִי ְה ֶי֧ה ה֛' ֶא ָח֖ד וּ ׁ ְשמ֥וֹ ֶא ָ ֽחד".
לו מעיקרי האמונה שהוא המנהיג את הבריאה .וממילא מי
שטוען שעל אף שינוי המציאות צריך להתנהג כמו מקודם
ואי"צ לבדוק בתורה איך צריך להתנהג לפי המציאות של אור תורה לפני ביאת המשיח
[ט]
עכשיו -צריך לבדוק קודם אם הוא מאמין באמונה שלימה
בעיקר הראשון של י"ג עיקרים ,ואחר שחיזק הרבה האמונה ויש עוד שמביאים על השולחן מאמר חז"ל
שלו ,אז יכול לחזור ולדון. (שבת דף קיב ע"ב) אם הראשונים כמלאכים אנו
כבני אדם אם הראשונים כבני אדם אנו
כחמורים ,ומשו"ה תמיד כשרוצים לחדש מצוה שלא היתה
שופט שבימיך אפשרות לקיימה עד עכשיו ,או כשרוצים להוכיח שיש טעות
וזה היסוד של שופט שבימיך [ראש השנה ,דף כה ע"ב] ,שצריך בהנהגה הקודמת ,אומרים שאנו חמורים וחמורים ,והכל
לשפוט לפי המצב של ימיך ,וממילא מחויב להבין כדי להשפיל דורינו ולהכחיש שאנו באתחלתא דגאולה.
ל
]ד ןמיס[
נכנע להם ,ואפילו מקללים את מי שהורג ערבים שהכינו מושג של ימיך ,מציאות של ימיך ,ולא של דור שעבר .הדינים
פוגרום נגד יהודים וע"י זה מציל יהודים ,וקוראים אותו השייכים בימיך ,ולא לדור שעבר ,שנתחדשו בימיך ,ולא
רודף ורוצח .וכנראה שמקיימים במשך כל השנה חייב אדם המשך דור שעבר כשנשתנה המציאות ,ויתחשב עם מה
לבסומי וכו' עד דלא ידע בין וכו' (מגילה ,דף ז ע"א)... שנתחדש בימיך ,מה שנתגלה בימיך .להבין תקופת ימיך,
תכונת בנ"א בימיך ,הנהגת הבורא בימיך.
וכנראה שאחד תלוי בשני .שיש תכונה לאדם לאהוב ,ויש
תכונה לשנוא ,ומי שמידתו לשנוא את הערבים ואם יש מי שרוצה לנצל השינוי להרוס את התורה ,אז חסר
האויבים ,אין מידתו לשנוא את היהודים .ומי שאינו אוהב לו במושג של "שופט" ,שיש דין של שופט של ימיך,
את היהודים ,חסרה לו מידה זו ,ולבסוף משתמש במידת שזה "דיין" של ימיך" ,מורה הוראה" של ימיך" ,מנהיג
האהבה לאהוב את האויבים .וכן מי שאינו משתמש במדת התורה" של ימיך ,ולא עם הארץ של ימיך ,ולא טיפש של
השינאה לשנוא את האויבים ,לבסוף שונא את היהודים. ונמצא שיש שני סוגי פסולים, ימיך ,ולא רשע של ימיך.
וכן אמרו חז"ל בענין שאול המלך (ילקוט שמעוני ,שמואל־א ,רמז קכא; אחד עם הארץ של ימיך ,ושני שופט של דור שעבר ,זה חסר
תנחומא מצורע ,יד ,ב) כל המרחם על אכזרים ,לסוף נעשה אכזר על לו דין שופט ,וזה חסר לו דין ימיך.
רחמנים ,ולכן שאול שלא רצה להשמיד את עמלק ,לבסוף
הרג את נוב עיר הכהנים.
ואולי על כאלו ועל כיו"ב נאמר (ישעיהו ,כח ,א) " ה֗וֹ י ֲע ֶט ֶ֤רת ֵ ּגאוּ ת֙ בדין "עד דלא ידע" ,אם נוהג
֥אש ֵ ּגֽיא
ׁ ִש ּכ ֵֹר֣י ֶא ְפ ַר ִ֔ים ְו ִציץ נ ֵֹבל ְצ ִב֣י ִת ְפ ַא ְר ּת֑וֹ ֲא ׁ ֶש֛ר ַעל רֹ ׁ
יצת נ ֵֹבל ְצ ִב֣י ִת ְפ ַא ְר ּת֔וֹ ֲא ׁ ֶש֥ר ַעל ׁ ְש ָמנִ ֖ים ֲהל֥וּ ֵמי ָי ִֽין( :ד) ְ ֽו ָה ְ֨י ָת֜ה ִצ ַ בכל השנה [מליצה]
[יא]
ה ְ ּב ֶט ֶ֣רם ַק ִ֔יץ ֲא ׁ ֶש֨ר ִי ְר ֶא֤ה ָ ֽהר ֶֹאה֙ אוֹ ָת ּ֔ה ֖אש ֵ ּג֣יא ׁ ְש ָמנִ ֑ים ְּכ ִב ּכוּ ָר ּ ֙
רֹ ׁ
עוד ראיתי בנ"א אשר כבר במשך שנים
ְ ּבעוֹ ָד ּ֥ה ְ ּב ַכ ּפ֖וֹ ִי ְב ָל ֶ ֽע ָ ּנה".
רבות צועקים על האיסור החמור
ואז יתקיים המשך הפסוקים (שם ,ה)ּ ַ :ב ּי֣וֹ ם ַהה֗וּ א ִ ֽי ְה ֶי ֙
ה להתחבר לרשעים ,ומנצלים טענה זו
ה֣' ְצ ָבק֔וֹ ת ַל ֲע ֶט ֶ֣רת ְצ ִב֔י ְו ִל ְצ ִפ ַיר֖ת ִּת ְפ ָא ָר֑ה ִל ׁ ְש ָא֖ר ַע ּֽמוֹ : לפסול כל מי שיש לו איזה שייכות עם ציונות ,והם גופא
יבי פט ַל ּיוֹ ׁ ֵשב֙ ַעל ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפ֔ט ְו ִ ֨
ל ְגבוּ ָ ֔רה ְמ ׁ ִש ֵ ֥ (ו) וּ ְלר֖וּ ַח ִמ ׁ ְש ּ ָ ֑ כעת מברכים אנשים אשר מתחברים עם רוצחים ארורים
ש ְע ָרה". ִמ ְל ָח ָמ֖ה ׁ ָ ֽ ימ"ש ,ומאידך פוסלים כל מי שלוחם נגד הערבים ,ואינו
אל
]רבחמה לש םירפסה תיצמת[
[תמצית הספרים של המחבר]
[משנת תשס"א]
ביום הראשון תשביתו ,ביאור הלכה ועירעור עצום ספר בריתי יצחק גרות ,ביאור הלכה בדיני גרות והטפת
נגד מכירת חמץ הנהוגה ,וזעקה נגד קיום מצוות בצורת דם ברית ,זעקה נגד גרות בקבלת מצות בצורת "הצגה",
"הצגה". ואיסור לגייר לשם אישות.
בסוף קונטרס זה מאמר התורה חסה על ממונם של ספר בריתי יצחק עירובין ,פילפול בסוגיות ובהלכה על
ישראל ,מבואר גודל הענין לגור במקום הזול ,ולא לתבוע כל המסכתא ,וערעור גדול על רוב רובם של תיקוני עירובין,
בשביל שידוך הרבה כסף כדי לדור במרכז הארץ ,וחוץ מזה שנהוג לגרור קולות ע"ג קולות שיוצא לגמרי מכללי הפסק.
יש מצוה לישב כל הארץ.
פתיחת שערי העיר ,להוכיח שאף המצריכים ס"ר
קונטרס גרמא כמעשה ,ביאור הלכה ועירעור נגד נסיונות מצטרף כל העיר ,ועוד דיני רשות הרבים ושכירות רשות.
להתיר חילול שבת במסוה של גרמא וכח שני ומניעת מונע. ובו השגות על ספר רחובות העיר שבא לישב הקושיות על
הערוב באטווערפען .וכן תוכחה לאלו שגוררין קולות בהל'
חוט תכלת ,ביאור הלכה במספר חוטי תכלת וקשירתם,
עירובין.
הכרעה כדעת הראב"ד במספר החוטים שנים תכלת וששה
לבן .דברי חיזוק להחלזון "ארגמן קהה קוצים" שנמצא יבום או חליצה ,ביאור הלכה והתעוררות לבטל הנהגת
בזמן האחרון .התנגדות לאלו שאין רוצים לדון בדברים ההתנגדות ליבום בגלילות אשכנז ,גם לדעת אבא שאול.
שנתחדשו. והשאלה ששואלים ליבם (שאינו נשוי) אם רוצה יבום או
חליצה צריך להיות אמיתי ולא שאלה פיקטיבית ,וחיזוק
חצוצרות מלחמה ,לחדש מצות חצוצרות בעת צרה,
לדאגה שלא ימחה שם אחד מישראל.
ויותר בעת מלחמה ,וחיזוק לניצוח במלחמה נגד האויבים.
ובסוף החיבור כתבתי דרוש על פרשת יהודה ותמר
לא ישבו בארצך ,חיוב גירוש גוים שאין מקיימים ז'
שהיא פרשת אורו של משיח ,שמסביר כל התקופה שלנו
מצוות ,וכ"ש אומה שמסכנת קיומינו ,וחיזוק למתנחלים
והשתלשלות ישוב ארץ ישראל שהתחיל במיעוטו ע"י גדולי
שמקיימים מצות ביעור ע"ז ,והבטחה לניצוח במלחמה.
ישראל והמשיך בתוקף ע"י חילונים ,ולבסוף יתהפך לשומרי
בסוף הקונטרס מאמר בני בני בני ,דרוש בפרשת דוד תורה.
ואבשלום במצות תשובה לשומרי תורה ,לבאר שחטאי
בגדי שלום ואמת ,התוכן ,חיזוק לחיוב קישוט לאשה
החילונים הגלוים הם כזכוכית מגדלת לחטאי שומרי תו"מ
בבית ,ולמעט ברחוב .והתנגדות לפאה נכרית ברחוב ,כ"ש
הנסתרים מתחת מסוה של היתרים מדומים והצעת מאמרי
להפאות החדשות של זמנינו .וכן ראיות חזקות ששוק
"כ֥י
חז"ל שלא במקומם .ביסוד של הפסוק (שמואל־ב ,יב ,יב) ִּ
באשה ערוה היינו חלק שלמטה מן הברך ,והמ"ב שלא כ"כ
֣ית ַב ָּס ֶ֑תר ַו ֲאנִ ֗י ֶא ֱעשֶׂ ה֙ ֶאת ַהדָּ ָב֣ר ַה ֶ ּז֔ה נֶ ֶ֥גד ָּכל ִישְׂ ָר ֵא֖ל ְונֶ ֶ֥גד
ַא ָּת֖ה ָעשִׂ ָ
הוא טעות גמור ,וכן טועה בדבר משנה אהלות (פ"א מ"ה) ועוד
ש ֶמ ׁש".ַה ּ ׁ ָ ֽ
הרבה ראיות.
חממות גוש קטיף ,ביאור הלכה שלא להתיר זריעת
תיקוני שבת כהלכתו ,הערות על ספר שמירת שבת
ירקות בחממות בשביעית אף בעציץ שאינו נקוב ,וכן דחית
כהלכתה.
צירוף ההיתר מכירת העציצים לגוי בצורת "הצגה".
קונטרס שוב אשוב אליך ,ואיסור החזרת שטחים,
להוציא בלעו מפיו ,ע"פ האוה"ח הקדוש
(שמות ,ג ,ח)
הסברת התקופה שאנו בתהליכי הגאולה ,וחיוב הכרת
בתהליכי גאולה מתוך נ' שערי טומאה ,והיחס בין חרדים
הניסים של ששת הימים ,וחשיבות שטחים שנכבשו ,וחומר
לחילונים.
האיסורים לתתם לגוים.
קונטרס הקמת ממשלת התורה ,ביאור הלכה על חיוב
קונטרס חשיבות ארץ חמדה ,חשיבות התישבות בכל
לעשות ממשלת התורה ,וראשי פרקים של תפקיד ממשלה זו.
שטחי ארץ ישראל .ואין לנו רק התורה שנתנה למשה
קונטרס קדושת הארץ באילת וגבולי צפון ,לחזק הדעה רבינו ע"ה ,ומצוה לומר האמת אף שמקבלים בזיונות מזה,
שאילת היא ארץ ישראל לענין יו"ט שני (ולא לענין תרו"מ והסברת התקופה.
בל
]םירפסה תיצמת[
בלחיצת יד לערפאת ולטלויזיה וכיו"ב ר"ל .מצות כיבוש ושביעית) ,מכח גבולי משפטים ,ולא מחמת גבולי מסעי .וכן
ארץ ישראל כולל גירוש גוים שאין שומרים ז' מצות, לחזק השיטה שגבול צפון מגיע עד טורי אמנוס שנמצאים
והדגשה על כל גוי שאינו מאמין שעם ישראל הוא העם היום בדרום טורקיה ,בגובה של עיקום הפרת .וכן עד עיקום
הנבחר .וכן כולל הוצאת הכלים הטמאים מן הבית ,שע"י הפרת הוא ארץ ישראל גמור ומשם מתחיל סוריא .וכדי
רואים דברי כפירה ועריות וכיו"ב. לכבוש עד שם הוה מלחמת מצוה ואי"צ סנהדרין ,נכתב
להעיר ללומדים.
עוד בתוך הספר ,ביאור הלכה ודברי חיזוק בנושא "כסוי
ראש לגדר ערוה והפיכתו לרועץ" ,קריאה לביטול היתר פנו דרך ה' ,מצות פינוי קברים לצורך בנין כביש לעה"ק
פאה נכרית ברחוב .וכן קריאה לביטול החומרא שהנהיגו ירושלים.
ע"פ הזוהר לכסות כל השערות בבית ,שחומרא זו גורמת
ושפל אנשים יקים עלה ,ביאור ענין של משיח בגאולת
בדורינו להריסת בתי ישראל ,וכמו שר"ע ביטל חומרות
בעיתה ,שהוא בדרגא נמוכה מכל הבחינות ,והעולם מתנהג
זקנים הראשונים מטעם זה .וכן גרם הבנה מוטעית במצות בנסים מלובשים בטבע ,ואין לצפות לאיש מופת עושה ניסים,
כיסוי ראש ,שעיקרה הרחקה מעריות ,והוטעה לענינים ואי"צ לנביא ולא לת"ח מופלג ,אלא כמתואר ברמב"ם הל'
אחרים ,וגרם לאי הבנת איסור פאה נכרית ברחוב. מלכים ,ולא כמתואר בהל' תשובה .ונסיון לישב הסתירה
הביטו אל אברהם אביכם ,ביאורים לאורך פרשת ובסופו דרושים בס' בראשית בהתחפשויות, בהרמב"ם.
וירא ממצות מילה עד העקדה לסימן בתהליכי הגאולה, יעקב לעשו ,תמר לזונה ,ויוסף למלך אכזר ,המרמזים איך
ולמה התחפשו תהליכי הגאולה בתוך מדינה חילונית ,ואיך
מזמן אור החיים הקדוש הגר"א והבעש"ט ,עד הסכם
הקב"ה כביכול "התחפש" בתוך הבריאה ,ביסוד של מלא
"וויי" ,והתחלפות הממשלה לממשלה שבקדושה ,ובנין
כל הארץ כבודו.
הוספה במהדורא השניה ,ממשלת ברק בית המקדש.
הוספה במהדורה השלישית ,עוד הפעם מאמר ונפילתה. ד' סוגי מנהיגים כחם ומגבלותיהם ,ביאור חילוק
בני בני בני ,עי' לעיל ,וכאן ניתוסף עוד הפעם משום שהוא מנהיגות למלך שופט כהן ונביא ,ואפשרות טעות לכל אדם,
ג"כ מרומז בפרשת וירא בשחיטת האיל. כולל סנהדרין ומלך המשיח ,כדי שכל נברא לא יתגאה
שנתהפך לבורא או מעין זה תואר מוגזם שאסור לומר על
לא תנסו את ה' – תורה לא בשמים היא ,ביאור ,שקיום
נברא ,או שהבורא ית' מתגשם בו שזה בכלל ע"ז .וביאור
מצות צריך לקיים כשאפשר ,בלי להתנות שהקב"ה צריך
כמה פרטי טעות שטעו גדולי עולם.
לעשות נסים ,וכלול בזה עליה להר הבית ,שאין לחכות
לעלות עד שהקב"ה יעשה נסים. בתוך הספר מאמר "הקב"ה עם הגולן" ,וגודל הקילקול
גל
