לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — וירא (2026-10-26)

גליון סג
פרשת וירא
תשפ"ז
עבודת השבת שבת
עי_לאה
שיר של יום השישי [ג]
סיכום הדברים -הכוונה בכלל ,במסירות נפש על אמונתם [ראה ב"ר הפסוק האחרון והחותם ,הוא החלק
באמירת שיר יום השישי ט י ,ש'מאד' זה המוות' ,והיינו שאפילו המוות השלישי של המזמור ,ובו אנו מעידים
שהוא כיליון הבריאה ,טוב] .והרד"ק כתב על הקב"ה באמונה ובנאמנות שבאחרית
בחלק הראשון [פסוקים א-ב] אנו מעידים:
'שלא יהיה לשום אדם ספק בליבו אז בזה', הימים ישוב לביתו הקדוש ,לאורך ימים.
א .שה' ָמלַ ְך ביום השישי לבריאה על כולה, וגם זה בכלל 'ללא שיעור' .עוד כתב רש"י, (ה) ֵעדֹ ֶת ָיך :מלשון 'עדות' .ומצינו שלשה
על ידי האדם שהכיר בו ,והילל לפניו יחד ש'אף על פי שארכו הימים ,נאמנים הם לה' עדים לקב"ה.
עם כל הברואים. מאד'.
האחד ,הנביאים ,וכתב רש"י 'שהעידו
ב .שבמלכותו התגאה הקב"ה על כל לְ ֵב ְית ָך :כתב האבן עזרא ש'ביתך' כנגד כסא והבטיחו לביתך ,שהוא נאוה קודש' .כיוצא
הבריאה ,והיינו בהנהגה הניסית ,שהיא הכבוד מרום מראשון ,מקום מקדשינו'. בזה כתב הרד"ק שהם מעידים 'על מלכותו'.
מקור לגאווה על כל הגאים. והוא הנזכר לעיל [פסוק ב] 'נָ כוֹ ן ִּכ ְס ֲא ָך וזו עדות הקב"ה ששלח בפי נביאיו.
ג .שאחר כך נאזר הקב"ה בגבורה ,שהיא ֵמ ָאז' .וכתב רש"י' ,שהעידו והבטיחו נביאך
לביתך ,שהוא נאוה קודש'. השני ,ישראל ,כדכתיב [ישעיהו מד ח-ט]
ההנהגה הטבעית ,העומדת קבועה ,וזאת ְ'ו ַא ֶּתם ֵע ָדיֲ ,היֵ ׁש ֱאלוֹ ַּה ִמ ַּבלְ ָע ַדי ְו ֵאין צוּר
על ידי התורה הנקראת 'עוז' ,שבה נברא נַ ֲא ָוה קֹ ֶדׁש :כתב המצודות 'נאוה מלשון ַּבל יָ ָד ְע ִּתי :יֹ ְצ ֵרי ֶפ ֶסל ֻּכ ָּלם ּ ֹתה ּו ַו ֲחמו ֵּד ֶיהם
העולם ,ועל ידה הוא מתנהל. נאוה ויופי' [ראה שיר השירים ו ד] ,והוא
ַּבל יוֹ ִעיל ּו ְו ֵע ֵד ֶיהם ֵה ָּמה ַּבל יִ ְרא ּו ו ַּבל יֵ ְדע ּו
בית המקדש הנקרא 'נאות אלהים' [תהלים
ד .שמאז תחילת הבריאה היה נכון כסאו לְ ַמ ַען יֵ בֹ ׁשוּ' .ופירש האלשיך שיוצרי הפסל
פג יג ,וברש"י] .וכתב הרמב"ן [שמות טו יג]
של ה' ,כדכתיב 'ורוח אלהים מרחפת' ,היא עדים על אפסותם .נמצא שכל העובד
ש'נְ ֵוה ָק ְדׁ ֶש ָך' הוא 'בית המקדש' ,וכן אמרו
השכינה המשפיעה על כל העולם. לאלוה הוא בבחינת ֵעד שלו .ישראל
במכילתא שאין נווה אלא בית המקדש'.
ה .שהתבל שהוא ארץ ישראל ,נכון ,ואינו בעבודתם ֵע ֵדי הקב"ה ,ואומות העולם
ומילת 'נווה' מתפרשת בשתי פנים ,האחת
מט ליפול ,מחמת התורה המקיימתו בכל על בית המשרה רגיעה על יושביו [ראה
בעבודת הבליהםֵ ,ע ֵדי הע"ז .וזו עדות
ישעיה לג כ ,ובמצודות] .והשניה לשון יופי עבדיו.
עת.
[ראה שם נב ז ,וברד"ק] .נמצא שבית שיופיו והשלישי התורה כדכתיב [שמות כה טז]
בחלק השני [פסוקים ג-ד] אנו מתפללים:
משרה רגיעה בלב יושביו ,נקרא בשם ְ'ונָ ַת ָּת ֶאל ָה ָארֹ ן ֵאת ָה ֵע ֻדת' ,ופירש רש"י,
ו .על ד' מלכויות שלאורך כל שנות העולם 'נווה'. התורה ,שהיא לעדות ביני וביניכם,
מתנשאים בגאוותם כנגד מלכותו יתברך. שצוויתי אתכם מצוות הכתובות בה' .וזו
ונקרא 'קֹ ֶדש' לשון פרישות [רש"י ויקרא ׁ
ז .על מלכות גוג ומגוג שבאחרית הימים יט ב] ,להודיע ,שאף שאנו מגדירים אותו עדות המחברת בין הקב"ה שנתנה ,לבין
נושאים קולם ,לפגוע בעצם החיבור הגשמי בלשוננו ,מכל מקום הוא פרוש מאתנו, ישראל המקיימים אותה.
והרוחני. והכתוב 'משמיע את האוזן כדרך שהיא נֶ ֶא ְמנ ּו ְמאֹד :שלושת העדים הנזכרים
ח .ומכריזים ,שכל הנהרות הללו 'יִ שְׂ א ּו רגילה ויכולה לשמוע ,כפי דרך הארץ' נקראים 'נאמנים' .הנביאים כנאמר על אבי
דָּ ְכיָ ם' ,והיינו שיפרסמו היותם דכים, [רש"י דברים כט יט]. הנביאים משה רבינו' ,בכל ביתי נאמן הוא'
וייכלמו על גאוותם ,ובזה יתוקן מה שנשאו ה' לְ א ֶֹר ְך יָ ִמים :יש לפרש על פי מה שהביא [ואיתא בתיקוני זו"ח שכל הנביאים נקראים
קולם בגאוותם כנגד ה' .אבל אנו מכירים הש"ך על התורה לאחד מגורי האר"י [פרשת 'נאמנים' ,וראה מלבי"ם ירמיהו כג לא] .ישראל
ב'דָּ ְכיָ ם' כבר כעת בעת גאוותם. כי תבוא] מספר התמונה ,ש'הימים שאחרי כדכתיב באיוב [יב כ] ֵ'מ ִסיר שָׂ ָפה לְ נֶ ֱא ָמנִ ים'
הגאולה יהיו 'ימים ארוכים' ,ובזה יתקיים [ראה אלשיך שם] ,ובעת חטאם מכתירם
בחלק השלישי [פסוק ה] אנו שבים
המקרא 'שַׂ ְּמ ֵחנ ּו ִּכימוֹ ת ִע ִ ּנ ָיתנוּ' ,ויום יהיה הקב"ה [דברים לב כ] ָּ'בנִ ים לֹא ֵא ֻמן ָּבם'
ומעידים:
ארוך כשנה ,כמו שהיה קודם חטא אדם [ראה רש"י] .והתורה כדכתיב [תהלים יט ח]
ט .שאנו מכירים במלכותו יתברך גם הראשון' [וראה עירובין סה .יומי דאריכי]. ֵ'עדוּת ה' נֶ ֱא ָמנָ ה' .ואף הקב"ה נותן התורה
כאשר הנהרות יהמיון ,ודרך רשעים צלחה, נקרא 'נאמן' ,כדאמרינן בברכות ההפטרה
וחתם ביום השישי בגאולה ,כמו שכתב
ומעידים בנאמנות גמורה על בית המקדש שלאחריה 'נאמן אתה הוא ה' ,ו'נאמן'
הרמב"ן [בראשית ב ג ,וראה רבינו בחיי שם]
השלישי העתיד להבנות ולהיות 'נווה שששת ימי הבריאה כנגד ששת אלפי היינו 'שאינו משנה ואינו משקר באמונתו'
קודש'. שנה שהעולם יתקיים .ויום השישי כנגד [מהר"ל דרך החיים פ"ו מ"ב].
י .ואזי כשישכון ה' בביתו ,יהיה השם שלם האלף השישי ,בו יתגברו מלכי ארץ עד ְמאֹד :היינו ללא שיעור [זוה"ק ח"ב כז .וראה
והכסא שלם בימים הארוכים שיהיו מעת השמדם ,ותיראה מלכות שמים לקראת ראשית חכמה שער היראה פ"א] .וכך נאמנות
הגאולה. האלף השביעי'. ישראל לה' היא ללא שיעור עד המוות ועד
עומד לפני תיקון המידות מדה כנגד
עבודת התפילה המ_לך מדה
מאה ברכות בכל יום [ג]
מידת העצלות [ח]
אמנם לא רק מהמוות מצילים הברכות ,אלא הזמן השלישי -דוד המלך -
אף מכל קללה ,כמו שכתבו הרוקח [סי' שכ] להסיר המיתה והקללה מישראל העצלות כארס הנחש
ובעל הטורים [דברים י ז] לפרש התגין שיש
הזמן השלישי היה בימי דוד המלך ע"ה ,כמו אמר שלמה המלך [משלי כד לב] ָ'ו ֶא ֱחזֶ ה
על האות ק' שבפסוק 'ו ְּבׁ ָש ְכ ְּב ָך ו ְּבקו ֶּמ ָך',
שכתב המנהיג [בהקדמה]' :דבר זה מסורת ָאנֹ ִכי ָאׁ ִשית לִ ִּבי ָר ִא ִיתי לָ ַק ְח ִּתי מו ָּסרְ :מ ַעט
'לומר ,שכשיעמוד בבוקר יתפלל מאה
בידינו מאבותינו למשה מסיני ,שיש עלינו ׁ ֵשנוֹ ת ְמ ַעט ְּתנוּמוֹ ת ְמ ַעט ִח ֻּבק יָ ַדיִ ם לִ ׁ ְש ָּכב:
ברכות ,וינצל מצ"ח קללות ,ועוד שתים,
שהם ַ ּ'גם ָּכל ֳחלִ י ְו ָכל ַמ ָּכה'. מאה ברכות בכל יום ,מן הנביאים ומן וכתב המסילת ישרים [פ"ו] פירוש,
הכתובים'. התבוננתי על הדבר הזה [העצלות] וראיתי
המברך -מתברך המקור בנביאים מבואר במדרש [במד"ר יח גודל הרע שבו ,שהוא כארס ההולך
כא] דכתיב [שמואל ב כג א] 'נְ ֻאם דָּ ִוד ֶּבן ומתפשט מעט מעט ,ואין פעולתו ניכרת
בכתובים גילה דוד המלך גדר נוסף בברכות עד המיתה .וזהו ְ'מ ַעט ׁ ֵשנוֹ ת' וגו' ,ובא
האדם ,כשאמר ִ'ה ֵ ּנה ִכי ֵכן יְ בֹ ַר ְך ָ ּג ֶבר יְ ֵרא יִ ׁ ַשי ,וּנְ ֻאם ַה ֶ ּג ֶבר ֻה ַקם ָעל'' ,עָל' בגימטריה
כמהלך רישך ומחסרך כאיש מגן' .למדנו
ה' .והיינו שהברכה שמברך האדם לה' חוזרת מאה ברכות .והוסיף המנהיג ,שרמזם דוד גם
מדברי הרמח"ל שפעולת העצלות כעין
ומברכת את האדם המברך ,וכשם שאמרו בכתובים כנאמר [תהלים קכח ד]'ִ ,ה ֵ ּנה ִ'כי ֵכן'
ארס הנחש ,שאחרי הכישו לא נשאר על
בברכת כהנים [במדבר ו כז] ַ'ו ֲאנִ י ֲא ָב ֲר ֵכם' יְ בֹ ַר ְך ָ ּג ֶבר יְ ֵרא ה'' ,כי כן' בגימטריה מאה. הבשר אלא רושם קטן ,והארס מחלחל
[ראה רש"י ,וראה עוד בעל הטורים דברים לג א]. הן הנאמר בנביאים והן בכתובים ,שניהם בגופו בנסתר עד המיתו אותו.
וכן מבואר בזוה"ק [ח"ג ר"ע ]:בדרך כלל, דברי דוד המלך ,כי דוד היה נביא כמבואר ביאור הדברים ,כי ישנם מידות שכבר
ש'מאן דמברך לקב"ה איתברך' ,ואמרו בגמ' [סוטה מח ,:וראה רש"י מגילה יד .].ומאידך בעת התעוררותם ניכרת רעתם ,כגאוה
במדרש תנחומא [בראשית ד] 'כשם שהאדם כתב האריז"ל [שער רוה"ק] שדוד היה רבן הבזויה בעין כל ,וכדומה ,אך העצלות
מברך להקב"ה כך ה' מברכו'. של כל בעלי רוח הקודש ,והגר"א בתיקוני אינה כן .והיינו שחלק מהעצלות שהיא
והדברים מפורשים בדברי הרמב"ן [כתבים הזוה"ק [קכב ]:כתב שהיה ראש לכל בעלי עצלה מלהראות את חסרונה .והחסרון
ח"ב ,מאמר תרי"ג מצווות] שכתב' :היו החכמים רוח הקודש [ובשו"ת רב פעלים ח"ד סו"י ח' כתב הגדול בזה ,כי במידות האחרות ,האדם
זריזים וזהירים להשלים המאה ברכות ,לפי בשם האריז"ל שאף שזכה לנבואה ,אבל דרגתו עצמו והסובבים אותו מוכיחים אותו ,ויש
שהקב"ה חפץ בברכה ,ועל זה אמרו [סוכה בשלימות היתה ברוה"ק]. לו תקוה ,אבל העצלות מרדימה את האדם
נג' ].אם תבוא אל ביתי אני אבוא אל ביתך, והסובב ,וכשמכיר במצבו כבר כלתה אליו
ובטעם שתיקן זאת דוד שנית ,איתא במדרש הרעה.
שנאמר [שמות כ כא] ְּ'ב ָכל ַה ָּמקוֹ ם ֲאׁ ֶשר שם 'שבכל יום היו מתים מישראל מאה
ַאזְ ִּכיר ֶאת ׁ ְש ִמי ָאבוֹ א ֵאלֶ ָיך ו ֵּב ַר ְכ ִּת ָיך' ,ורצונם אנשים ,בא דוד ותיקן להם מאה ברכות, ובזה שונה העצלות משאר המידות .כי
לומר ,אם תדע לייחד שם המיוחד ולהאציל וכיון שתיקנם נתעצרה המגפה' ,וכן הביא הגאוה לדוגמה מסיתה את האדם להראות
אליו ברכה ,גם אני אבוא לביתך לתקן צורכי הטור [סימן מו] ש'השיב רב נטרונאי ריש מעלתו ,ובזה תם כוחה וענינה ,אבל
גופך'. מתיבתא דמתא מחסיא ,שלא היו יודעין על העצלות אין יסוד ענינה למנוע מהאדם
מה היו מתים ,עד שחקר והבין ברוח הקודש לעשות מעשה שצריך לעשות ,אלא עיקרה
המברך ומתברך -מברך לאחרים ותיקן לישראל מאה ברכות'.
להפילה תרדמה עליו לבל יעשה מאומה,
וישקע בשינה כלפי כל הסובב אותו .ולכן,
איתא במדרש תהלים [א ה] 'בתחילה היה וכתב הב"ח 'שדברי רב נטרונאי באו להורות מלבד מה שלא עושה המוטל עליו ,גם אינו
הקב"ה מברך עולמו ,ושוב אמר לאברהם שיהיו נזהרין לברך אותם ,כי איכא סכנת בודק מעשיו ותוצאותיהם ,כי הוא ישן.
ֶ'ו ְהיֵ ה ְּב ָר ָכה' ,עד כאן הייתי זקוק לברך
מיתת מאה ישראל בכל יום ,כמו שהיה קודם טעם הדבר יבואר על פי מה שכתב
עולמי ,מכאן ואילך הברכות מסורות לך,
שתיקן דוד מאה ברכות אלו' .מבואר מדבריו מהרח"ו בספר שערי קדושה [ח"א ש"ב]
ולמאן דאהני לך לברכה ,בריך'.
שמימי דוד ואילך הדבר מוטבע בעולם, ש'כל המידות רעות מושרשות בד' מדרגות
הרי שבשעה שאמר הקב"ה לאברהם 'לֶ ְך לְ ָך', שאם לא יברכו ישראל מאה ברכות ,יסתכנו נפש היסודית מצד הרע והקליפה אשר
והפקיד בידו את סוד ברכת האדם ,כמבואר במיתה .לכן הזכיר דוד הדבר בשם ָ'על' ,ולא בה' ,ועל יסוד העפר כתב :ש'ממנו נמשכת
במאמר הראשון ,אמר לו ֶ'ו ְהיֵ ה ְּב ָר ָכה', בשם 'תקנה' ,כי עול הוא על ישראל מאותה מידת העצבות בכל פרטיו .ותולדתה אחת,
והפקיד בידו את הברכה התחתונה. העת ,שאם לא יברכו יחזרו למות ח"ו. והוא העצלות לקיים התורה והמצוות'.
נמצאת הברכה משולשת .בתחילה האדם והטעם שבאה עליהם מיתה ולא חולי ,כי ואף שהאדם מורכב מארבע יסודות ,האש
מברך כלפי מעלה ,ועל ידי כך מתברך אין זה בגדר עונש ,אלא ביטול זכות הקיום. הרוח המים והעפר ,מכל מקום עיקרו העפר,
בעצמו למטה ,ושוב הוא מברך אחרים. לפי שהקב"ה ברא את עולם להיטיב עימו, כנאמר [בראשית ב ז] ַ'ו ִ ּי ֶיצר ה' ֱאל ִֹהים ֶאת
דבר זה עובר בירושה בישראל ,וככל שהאדם וכיון שדרך ההטבה היא רק ע"י ברכת ָה ָא ָדם ָע ָפר ִמן ָה ֲא ָד ָמה' ,ועל כן כשמידה
פועל יותר בברכתו להשפיע על העליונים, האדם ,הנותנת כביכול כוח למעלה ,כמבואר זו משתלטת עליו היא פוגעת בעיקר שם
כך הוא מתברך יותר ,ומתוך כך נמסר בידו במאמר הראשון ,אם אין ישראל מברכים, האדם שבו ,כי האדם נוצר להלך כנאמר
גם מפתח הברכה לברך את האחרים. מאבדים את זכות קיומם בעולם. [זכריה ג ז] ְ'ונָ ַת ִּתי לְ ָך ַמ ְהלְ ִכים ֵּבין ָהעֹ ְמ ִדים
ָה ֵא ֶּלה' ,ועל כן הישן חשוב כמת [ברכות נז.]:
לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ
הר"ר יוסף יעקב בהר"ר אריה ליב גולדשטוף זצ"ל להנצחות ולקבלת הגליון במייל
נלב"ע כ"א טבת תשפ"ו L0527114615@gmail.com
איש ישר דרך ,מתמיד בתורתו ,מתבטל בביטול גמור לרבותיו ,עבד את ה' בצניעות ,ועוולה לא נמצא בשפתיו
הגליון יו"ל בסיועם הנדיב של הר"ר דוד משה הי"ו ורעייתו מרת רחל תחי' מץ
