gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לבושי יהודא · Levushei Yehuda — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: לבושי יהודא · Levushei Yehuda

שבוע: וירא (2026-10-26)

לבושי יהודא · Levushei Yehuda — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסייעתא דשמיא‬ ‫ב‪+‬לב"י‬ ‫פנינ ים לפרשה‬ ‫מתוך ספרי חס ידות‬ ‫***‬ ‫גליון ה '‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק‬ ‫(תהלים קיט‪ ,‬יא)‬ ‫צ‪+‬פנ‪+‬תי אמ‪+‬רתך‬ ‫לזכות הרבנית י'וטא ל'אה ב'ת ב'ילא לרפואה שלימה‬ ‫שאמר (ב"ר נט‪ ,‬ח) ועכשיו נקרא אלקי הארץ‪ ,‬ששיגר שמו בפי‬ ‫איזהו עשיר השמחה בחלקו‬ ‫העולם‪ ,‬ולכן הביא הזקנה לימים‪ ,‬ולכן ממנו התחיל הזקנה‬ ‫ויהי חיי שרה (כג‪ ,‬א)‪ .‬ראשי תיבות בגימטריא ש‪-‬די‪ ,‬מורה‬ ‫גם בעולם הזה‪.‬‬ ‫הסתפקותא‪ ,‬וזה היה חיותה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫דברי חיים‬ ‫יושר דברי אמת‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עם חסיד תתחסד‬ ‫קודש קדשים אמר‬ ‫ואברהם זקן בא בימים וד' ברך את אברהם בכל וגו' (כד‪ ,‬א)‪ .‬כי‬ ‫נשיא אלקים | אתה (כג‪ ,‬ו)‪ .‬יש במשמע חול‪ ,‬נשיא וגם אלקים‬ ‫הנה יתברך שמו נוהג בחסדו בכל דור‪ ,‬כביכול בעצמותו‬ ‫ומושל אתה‪ ,‬אבל במסכת סופרים (ילקו"ש משפטים רמז שנא) אמר‬ ‫יתברך שמו מתחסד עם הכל‪ ,‬ואם כן צריך להבין מה‬ ‫קודש‪ .‬אם הוא קודש יש פסיק בין אלקים ובין אתה‪ ,‬וכן‬ ‫פעולתם של צדיקים שגורמים שיתברך שמו יתנהג עם‬ ‫הוא בספרים מדויקים‪ ,‬וצריך להפסיק בודאי‪ ,‬וגם צריך‬ ‫עולמו במדת הרחמים‪ ,‬כיוון שיתברך שמו רוצה בזה ובזה‬ ‫לקדשו‪ ,‬ואם לא קידש השם היריעה פסולה‪.‬‬ ‫היכל הברכה‬ ‫‪‬‬ ‫הנהגתו‪ ,‬ומה פעולה צריך לזה‪.‬‬ ‫רק זה על דרך הפסוק (תהלים סב‪ ,‬יג) ולך ד' החסד‪ ,‬שבאמת אתה‬ ‫בכל יום היו כחדשים‬ ‫רב חסד ונוהג בחסדו כל דור‪ ,‬ועל כל זאת יתברך שמו רוצה‬ ‫ואברהם זקן בא בימים (כד‪ ,‬א)‪ .‬הכתוב אומר לנו צדקתו של‬ ‫בעמו‪ ,‬ונתן להם תורה ומצות שהם צינורות‪ ,‬להמשיך‬ ‫אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬שאף שאז היה זקן והלך כבר בכל‬ ‫השפעה דרך צינורות המצוה לכנסת ישראל‪ ,‬שהמצות הם‬ ‫המדריגות ובכל הבחינות‪ ,‬עם כל זאת בא בימים‪ ,‬שהיה‬ ‫רמ"ח צינורות גימטריא רחם‪ ,‬להמשיך רחמנותו יתברך‬ ‫עבודתו יתברך שמו דומה עליו בכל יום כחדשב‪.‬‬ ‫שמו‪ ,‬מי"ג מדות של רחמים על כנסת ישראל‪ .‬וזה שכתוב‬ ‫זרע קודש‬ ‫ולך ד' החסד‪ ,‬שיתברך שמו רב חסד בעצמותו יתברך שמו‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫זקנה ביום דין‬ ‫ועל כל זאת כי אתה תשלם לאיש כמעשהו‪ ,‬כאלו הוא היה‬ ‫ואברהם זקן בא בימים (כד‪ ,‬א)‪ .‬מבואר בגמרא (בבא מציעא פז‪ ,‬א) דעד‬ ‫משפיעג‪ ,‬ועל ידי מעשיו היה ממשיך החסד‪ ,‬אף שלך ד'‬ ‫אברהם לא היה זקנה‪ ,‬משבא אברהם אבינו ע"ה היה זקנה‬ ‫החסד‪.‬‬ ‫שנאמר ואברהם זקן‪ .‬ונראה דהנה ידוע (עי' זוה"ק חיי שרה קכט‪ ,‬א)‬ ‫והנה איתא במדרש שאברהם ראה שמדתו יתברך שמו‬ ‫שאם אינו מתקן הימים הוי כלא היה‪ ,‬ולכן עד אברהם שהיה‬ ‫להתנהג בחסד עם בריותיו מכל העולם‪ ,‬ולכן תפס במדת‬ ‫עולם התהו (סנהדרין צז‪ ,‬א) ורובם הלכו אחרי ההבל‪ ,‬לא היה‬ ‫החסד‪ ,‬שכוונתו היה להיות מרכבה וצינור למדת החסד‪,‬‬ ‫זקנה כיון שלא תקנו הימים‪ ,‬גם שהאריכו ימים הרבה כלא‬ ‫לקיים התורה ומצות‪ ,‬ובזה גרם שזקן בא בימים‪ ,‬שי"ג מדות‬ ‫היה‪ ,‬ואז גם למטה בעולם הזה לא היה ניכר זקנה‪.‬‬ ‫הרחמים נקראים י"ג תיקוני דיקנא (שער מאמרי רשב"י פירוש האדרא רבא‬ ‫אבל אברהם אבינו ע"ה שהתפרסם שמו של הקב"ה כמו‬ ‫קדישא)‪ ,‬והם למעלה מהזמן‪ ,‬וגרם להמשיך השפע מהם‪,‬‬ ‫בשבעה ימי הבנין שנקראים ימים (זוה"ק ח"ב פט‪ ,‬ב)‪ ,‬וזה שכתוב‬ ‫א על דרך הגמרא (חגיגה יב‪ ,‬א) אני אל ש‪-‬די אני הוא שאמרתי לעולם די‪.‬‬ ‫ב ראה דגל מחנה אפרים (עקב ד"ה והיה עקב) כלל גדול לעבודת הבורא ב"ה‪ ,‬העיקר‬ ‫שזקן בא בימים שתחת הזמן‪ ,‬גם לשם המשיך השפע‪ ,‬וד'‬ ‫הוא האמונה‪ ,‬ועל זה היה מזהיר אא"ז [הבעש"ט] זללה"ה‪ ,‬וזהו שורש לכל התורה‬ ‫ברך את אברהם בכל‪ ,‬שבכל כתוב בספרים שכנסת ישראל‬ ‫והעבודה‪ ,‬וזה שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קיט‪ ,‬פו) כל מצותיך אמונה שקר רדפוני‬ ‫עזרני‪ ,‬כי עיקר המצוות היא האמונה להאמין בד'‪ .‬ומי שהוא מאמין בד'‪ ,‬יכול‬ ‫נקרא כן‪ ,‬וד' ברך לשון בריכה ומעיים להשפיע‪ ,‬שד' בירך‬ ‫להתפלל בכל יום‪ ,‬כי אם הוא מאמין שהד' הוא מחדש בכל יום תמיד מעשה‬ ‫בראשית‪ ,‬הוא בכל יום בריה חדשה‪ ,‬וכל העולמות הם ברואים חדשים‪ ,‬וצריך‬ ‫את אברהם עשה אותו בריכה וצינור להמשיך השפע בכל‪,‬‬ ‫להתפלל ולתן שבח והודיה למי שברא הכל וגם ברא אותו‪ ,‬ולהתפלל על נפשו ונפש‬ ‫אשתו ובניו ועל פרנסתו וכל טוב‪ .‬ואם אינו מאמין באמונה שלימה שהקב"ה מחדש‬ ‫ג כתוב במאור עינים (ואתחנן) ולך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשיהו‪ .‬כי זהו‬ ‫בכל יום מעשה בראשית‪ ,‬התפלה והמצות נעשין אצלו כדבר ישן ורגיל‪ ,‬ונמאס‬ ‫חסד גדול מהבורא שמשלם לאדם שכר‪ ,‬שאף על פי שהוא בעצמו העושה הכל‪ ,‬כמו‬ ‫אצלו לדבר דברים אחדים בכל יום ויום‪ .‬וזהו שאמר אא"ז זללה"ה‪ ,‬על פסוק (תהלים‬ ‫שכתוב (איוב מא‪ ,‬ג) מי הקדימיני ואשלם‪ ,‬וכדרשת הש"ס (ויקרא רבה כז‪ ,‬ב) כשנתתי לך‬ ‫עא‪ ,‬ט) אל תשליכני לעת זקנה‪ ,‬פירוש שיזקין הדבר אצלו‪ ,‬כי כמו הזקנה גורם‬ ‫טלית מקודם‪ ,‬עשית בו ציצית‪ ,‬בית קבעת בו מזוזה‪ ,‬רק על ידי חסדו כי חפץ חסד‬ ‫חלישות בכל אברי האדם‪ ,‬מחמת שתש כחותיו ולחלוחו ומריצות הדמים המחיה את‬ ‫הוא‪ ,‬משלם לאדם העושה‪ ,‬אף שבאמת אין זה מעשהו‪ .‬וכן בעבודת ישראל (אבות‬ ‫האדם‪ ,‬כמו כן ברוחניות‪ ,‬שדבר ישן וזקן אין לו בו תענוג וחיות גדול‪ ,‬ולא כן דבר‬ ‫פ"ב מט"ז) ונאמן הוא בעל מלאכתך לשלם שכר פעולתך‪ ,‬פירוש הבורא ב"ה שהוא‬ ‫חדש‪ .‬וזהו בכל יום יהיו בעיניך כחדשים‪ ,‬כי חדשים לבקרים רבה אמונתך‪ ,‬פירוש‪,‬‬ ‫הנותן לך כח לעשות חיל‪ .‬שישלם לך שכר פעולתך‪ ,‬כאילו פעולתך ממש‪ ,‬כמו‬ ‫כי על ידי שחדשים לבקרים‪ ,‬היינו שאתה מחדש בכל יום מעשה בראשית‪ ,‬ועל ידי‬ ‫שכתוב ולך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשיהו‪ ,‬כאילו הוא מעשהו ממש‪.‬‬ ‫זה רבה אמונתך‪ ,‬נמצא עיקר כל התפלה והמצוה היא האמונה‪.‬‬ ‫חלילה חלילה שיהיה הגאולה על ידי מדת הדין הקשה‪ ,‬כי‬ ‫לכנסת ישראל שנקראת כןד‪.‬‬ ‫עולם הזה צריכין לחסדים ולהנהגות החסדים‪ ,‬וזהו הבקשה‬ ‫זרע קודש‬ ‫‪‬‬ ‫ד' אלקי השמים הוא ישלח מלאכו אליהו הנביא וישבו‬ ‫והיו חייך תלוים לך מנגד‬ ‫ישראל בתשובה‪ ,‬ואז יהיה הגאולה והנהגה והיחוד במדת‬ ‫ואברהם זקן בא בימים וד' ברך את אברהם בכל וגו' (כד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫יצחק‪.‬‬ ‫יאמר על דרך דאיתא בגמרא (סוכה נג‪ ,‬א) יש מהם אמרו אשרי‬ ‫ואם לא תאבה האשה שעדיין לא נתברר המ"נ והתשוקה‬ ‫ילדותנו שלא בישה את זקנתנו‪ ,‬וזהו (ויקרא יט‪ ,‬לב) מפני שיבה‬ ‫לאל אמת באמת‪ ,‬אז ונקית האי עבד הנאמן תנקה עצמך‪,‬‬ ‫תקום‪ ,‬על דרך דאיתא בזוהר הקדוש (ח"ג פז‪ ,‬ב) קדם שיבתא‬ ‫ויהיה היחוד בגלות על ידו השתא בשלוחו משבעתי‬ ‫דילך תקום‪ ,‬היינו שתשוב בילדותך‪ ,‬ואז והדרת פני זקן‪,‬‬ ‫[מלשון] (תהלים קיט‪ ,‬קסד) שבע ביום הללתיך הנקראת זאת‬ ‫היינו שלא תביש זקנתך‪ ,‬כמאמרם ז"ל אשרי ילדותנו וכו‪.‬‬ ‫תשפיע שפע אדמת קודש‪ ,‬רק את בני המיעוט והקטנות של‬ ‫וזה יש לומר גם כן כאן‪ ,‬ואברהם בא בימים‪ ,‬היינו שהוא בא‬ ‫בני לא תשב שמה‪.‬‬ ‫בכל הימים‪ ,‬שאף בימי הילדות היה מקרב עצמו להשם‬ ‫היכל הברכה‬ ‫יתברך‪ ,‬וזהו אשרי ילדותנו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דגל מחנה אפרים‬ ‫‪‬‬ ‫הטיבה ד' לטובים‬ ‫הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם לגמלך אשקה (כד‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫זיווג העליון‬ ‫השכינה הקודשה אומרת להעוסקים ומדובקים בתורתינו‬ ‫ואשביעך בד"א השמים וגו' לא תקח אשה לבני וגו' עד רק את‬ ‫הקדושה שתה הם בודאי מקבלים ההשפעה מצד הקדושה‪,‬‬ ‫בני לא תשב שמה (כד‪ ,‬ג‪-‬ח)‪ .‬כל הפרשה של נשואי יצחק עם‬ ‫וגם לגמליך הם תומכי אורייתא וגמלי חסדו עם הלומדי‬ ‫רבקה מרמזת על הגאולה עתידה‪ ,‬שיהיה הנהגה בגבורת‬ ‫תורה אשקה‪ ,‬גם להם ינתן ברכה ושפע לרוב מצד הקדושה‪,‬‬ ‫יצחק‪ ,‬ויהיה כל היחודים בבחינת עטרת בעלה‪ ,‬ואז לא יהיה‬ ‫ולא מצד אחר ח"ו‪.‬‬ ‫חלק לרשעים ביחוד הזה‪ ,‬וזהו לא תקח אשה לבני מבנות‬ ‫דברי יחזקאל‬ ‫הכנעני אותן שהיו נכנעין ליצרם הרע אין להם חלק ביחוד‬ ‫‪‬‬ ‫אם לא אעלה על ראש‬ ‫הזה‪ ,‬כי אל ארצי חסר אם‪ ,‬כי אין כאן ספק וקליפת נוגה‪ ,‬כי‬ ‫[בא ברוך ד' (כד‪ ,‬לא)‪ ].‬אין ארור מתדבק בברוך (בר"ר נט‪ ,‬ז)‪ ,‬ומה‬ ‫בודאי אל ארצי ארץ החיים‪ ,‬ומולדתי ישראל עם קודש‬ ‫שכתוב אצל אליעזר עבד אברהם בא ברוך ד'‪ ,‬הוא מחמת‬ ‫המולידין רצון ואור בכל עת תלך‪.‬‬ ‫כח אברהם העלה אותו לבחינת ברוך גם כן‪ ,‬אבל זולתו לא‬ ‫והעבד המשכיל שואל אולי לא תאבה האשה דהיינו שעדיין‬ ‫יוכלו להתעלות אפילו לבחינת עבדים‪.‬‬ ‫לא הגיע עת רצון וגאולה שיהיה היחוד הקדוש הזה‪ ,‬ההשב‬ ‫שארית ישראל ‪ -‬שער השבבי"ם דרוש ג‬ ‫אשיב את בנך אל הארץ דהיינו שיהיה הנהגה ויחוד אף‬ ‫‪‬‬ ‫בגלות בגבורת יצחק מדת הדין הקשה‪ ,‬ואז יהיה דוחקא‬ ‫עבד מלך מלך‬ ‫וישם לפניו לאכל‪ ,‬ויאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי‪ ,‬ויאמר‬ ‫בתר דוחקאה ויסורים מרורים‪ ,‬ואז על ידו יהיה הגאולה ולא‬ ‫דבר‪ ,‬ויאמר עבד אברהם אנכי (כד‪ ,‬לג‪-‬לד)‪ .‬שמעתי מהרב החסיד‬ ‫יצטרך אריכות הגלות כל כך‪ ,‬כי כשיהיה דוחקא בתר‬ ‫הקדוש מו"ה אלעזר בן הקדוש החכם שלשלת היוחסין מו"ה‬ ‫דוחקא ממהר פורקנא‪ ,‬כי כשיתרבו הצרה יתרככו הלבבות‬ ‫אלימלך [מליזענסק] זצללה"ה‪ ,‬התורה הקדושה מלמדת‬ ‫ויעשו תשובה‪ ,‬וזהו שאלת העבד הנאמן שיתנהג גם עולם‬ ‫הזה על ידי מדת הדין הקשה ואז יבוא קץ משיח במהרה‪.‬‬ ‫אותנו דרך הטוב והישר‪ ,‬כשאדם בא בדרך במקום שאינם‬ ‫ויאמר אליו אב הרחמן השמר לך פן תשב את בני שמה‬ ‫מכירים אותו‪ ,‬והוא אינו מכיר אותם‪ ,‬ומי שהוא איש כשר‬ ‫שדרכו בקודש‪ ,‬ומשומר בכל דרגיו להתנהג על פי התורה‬ ‫וחסידות‪ ,‬אזי הוא צריך לדקדוק מאוד על כל תנועה במקום‬ ‫ד ראה (זוה"ק ח"א קכט‪ ,‬א) ואברהם זקן וכדין בא בימים‪ ,‬באינון יומין עלאין באינון‬ ‫יומין ידיעאן ברזא דמהימנותא‪ ,‬וד' ברך את אברהם בכל‪ ,‬דמתמן נפקין כל ברכאן‬ ‫הזה שבא שם‪ ,‬אם ח"ו אינו כדין שלא כתורה ח"ו‪ ,‬הן‬ ‫וכל טיבו‪.‬‬ ‫ה בדבש השדה (להר' דוב בעריש שו"ב בריישא; זה ספר ליקוט מתורות מתוקים מדבש ששמע‬ ‫בכשרות התנהגות ביתם להבדיל בין טמאה לטהרה‪ ,‬ובפרטי‬ ‫מרבותיו; אות צא) כתוב‪ ,‬שמעתי בשם הרב הצדיק ר"ר שמעלקי [מניקלשבורג] והה"צ‬ ‫בעניני מאכלים כשר וטרפה‪.‬‬ ‫הגאון מו"ה אברהם דוד מבוטשאטאטש [מח"ס דעת קדושים] זצלה"ה בפרשת‬ ‫וישלח עה"פ (בראשית לב‪ ,‬יז) ורוח תשימו בין עדר ובין עדר וע"ז כתב במסורה ורוח‬ ‫ובפרט דפרט העבד הזה‪ ,‬אשר היה רגיל בבית קדוש ונורא‬ ‫לית‪ ,‬אחד רוח והצלה יעמוד ליהודים‪ .‬פירוש שלית בכל התורה פסוק כזה המתחיל‬ ‫אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬אשר התורה הקדושה מעידה עליו‬ ‫בתיבת ורוח‪ ,‬רק אחד רוח והצלה וכו'‪ .‬ואמר כי כתוב בזוהר (ילקוט בראשית רמז קל) על‬ ‫זה הפסוק שיעקב אבינו ע"ה התפלל בזה על גלויות ישראל וצרותיהם שיהיה להם‬ ‫ששמר התורה והמצות חקים ומשפטים‪ ,‬אשר על כן‬ ‫הרווחה בין צער לצער‪ ,‬ואיתא עוד בזוהר ובכל הספרים הק' שבסוף ימי הגלות‬ ‫קרוב לפורקנא‪ ,‬יהיה ח"ו דוחקא בתר דוחקא רחמנא לצלן‪ ,‬ואז יהיה רוח והצלה‬ ‫התיישב את עצמו העבד הקדוש הזה בחכמתו כששמו לפניו‬ ‫ליהודים‪ ,‬ויבא גאולתינו ופדות נפשינו‪ .‬והנה זאת כונת המסורה‪ ,‬כי יעקב אבינו ע"ה‬ ‫התפלל שיהיה לישראל נייחא בין צער לצער‪ ,‬ורוח לית פירוש כשתראה שלית רוח‬ ‫ו גמליך מלשון גומל חסד‪.‬‬ ‫כלל‪ ,‬רק דוחקא בתר דוחקא‪ ,‬אז יש עוד אחד‪ ,‬רוח והצלה יעמוד ליהודים‪.‬‬ ‫נעשה בריה חדשה‪.‬‬ ‫לאכול‪ ,‬מה לי להאריך השאלות על כל דבר ודבר בפרטי אם‬ ‫זרע קודש‬ ‫נעשה בכשרות כדין‪ ,‬אני לא אומר לכם רק דבר אחד‪ ,‬והם‬ ‫‪‬‬ ‫האומר בשם מביא גאולה לעולם‬ ‫מעצמם ילמדו מהדיבור הזה הכל‪ ,‬שכל כוונתי שאני מדקדק‬ ‫ואבא היום (כד‪ ,‬מב)‪ .‬מביא רש"י דברי המדרש‪ ,‬אמר רב אחא‬ ‫גם כן‪ ,‬כמו שראיתי בבית אדוני‪ ,‬ועל זה אמר בקיצור עבד‬ ‫יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים‬ ‫אברהם אנכי ובזה תשכילו שח"ו לא תאכילנו דבר שאינו‬ ‫כו'‪ ,‬שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה‪ ,‬והרבה גופי‬ ‫מתוקן‪.‬‬ ‫דבש השדה ‪ -‬אות יט‬ ‫‪‬‬ ‫תורה לא נתנו אלא ברמיזה‪ .‬על דרך אשר שמענו השם‬ ‫הבעל שם טוב זצלה"ה‪ ,‬שאמר כשיושבים ביחד ידידים‬ ‫עבד מלך מלך‬ ‫אהובים חסידים יראי השם‪ ,‬ומספרים מעשיות מצדיקים‪,‬‬ ‫ויאמר עבד אברהם אנכי (כד‪ ,‬לד)‪ .‬על דרך דאיתא בגמרא (תנא דבי‬ ‫היינו כל אחד מספר איך שעבד הצדיק הזה את הבורא‬ ‫אליהו פכ"ג) חייב כל אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי‬ ‫יתברך‪ ,‬וזה מספר איך שעבד מצדיק זה עבודתו‪ ,‬זאת הוא‬ ‫אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬וזהו נרמז בפסוק ויאמר עבד‪ ,‬רצה‬ ‫נחשב לפני המקום כאילו למדו מעשה מרכבה‪ ,‬ע"כ דברי‬ ‫לומר מי שירצה לומר מי שירצה להיות עבד לד'‪ ,‬צריך‬ ‫הבעש"ט הק' זצלה"ה‪.‬‬ ‫לאמר‪ ,‬אברהם אנכי‪ ,‬רצה לומר בבחינות אברהם‪ ,‬ולא להיות‬ ‫היינו שזה מביא התעוררות גדול ללבב אנשי יראי השם‪,‬‬ ‫עניו בעצמו לומר מה אני חשוב להיות עבד לאלקי הגדול‪,‬‬ ‫וקנאה גדולה לעבודת הבורא יתברך‪ ,‬כי כל צדיק יש לו דרך‬ ‫כי זה הוא עצת היצר הרוצה לדחות את האדם מעבדות ד‪.‬‬ ‫אחר לעבודת הבורא וכמה וכמה דרכים‪ ,‬והשומע זאת נמס‬ ‫על כן לא ישמע לו‪ ,‬אדרבה יחזק עצמו ויאמר‪ ,‬עבד אברהם‬ ‫לבו בקרבו‪ ,‬ומקבל על עצמו גם כן לעבוד את הבורא‬ ‫אנכי‪ ,‬גם אני אוכל להיות כאברהם‪ ,‬וגם הוא לא היה רק‬ ‫בהשתוקקות חדש‪ ,‬והקנאה הזו חשובה לפני המקום ב"ה‪,‬‬ ‫בשר ודם ילוד אשה כמוני‪ ,‬והתחזק את עצמו ללכת בדרכי‬ ‫כמאמר (משלי כג‪ ,‬יז) אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ד' כל‬ ‫ד'‪ ,‬גם אני אוכל לעשות כמוהוז‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫היום‪.‬‬ ‫זכרון חייםח; וואלברום‬ ‫ואפשר שזה הוא כוונת רב אחא יפה שיחתן של עבדי אבות‬ ‫‪‬‬ ‫בני אני היום הולדתיך‬ ‫לפני המקום‪ ,‬היינו שיפה שיחה כזו שמשיחים מצדיקים‬ ‫שעבדו את הבורא ב"ה‪ ,‬היינו העבדות של האבות היינו‬ ‫[ואבא היום אל העין (כד‪ ,‬מב)‪ .‬פירש רש"י היום יצאתי והיום‬ ‫הצדיקים‪ ,‬מתורתן של בנים‪ ,‬היינו תורה סתם‪ ,‬כי זאת נחשב‬ ‫באתי]‪ ,‬באליעזר מצינו שהלך בדרך הזה‪ ,‬שבכל יום היה‬ ‫לימוד מעשה מרכבה‪ ,‬כדברי הבעש"ט‪ .‬ואפשר גם כן שעל‬ ‫בעיניו כחדשים‪ ,‬וזה שאמר ואבא היום אל העין‪ ,‬היום‬ ‫דרך זה הוא מדייק אחר כך‪ ,‬והרבה גופי תורה לא נתנו אלא‬ ‫יצאתי והיום באתי‪ ,‬כאילו היום בא אל הבאר‪ ,‬מעין עבודתו‬ ‫ברמיזה בלשון גופי התורה‪.‬‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬על דרך שמובא בתנא דבי אליהו (רבתי פ"ב) בכל‬ ‫דבש השדה [מדיליה] ‪ -‬אות עז‬ ‫יום אדם נמכר ובכל יום אדם נפדה‪ ,‬בכל יום אדם מת ובכל‬ ‫‪‬‬ ‫אדם מתחיה‪ .‬ולכן אמר היום יצאתי והיום באתי‪ ,‬שכבר‬ ‫האומר בשם מביא גאולה לעולם‬ ‫יצאתי מעולם הזה ובהיום באתי לעולם הזה‪ ,‬ולכן צריך בכל‬ ‫יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים (ב"ר ס‪ ,‬ח)‪ .‬והנה‬ ‫יום להתחיל מחדש בעבודתו יתברך שמו‪ ,‬כיון שבכל יום‬ ‫שמעתי בשם אדמו"ר הקדוש מלובלין‪ ,‬ששיחתן יפה מחמת‬ ‫שאנו הבנים קוראים בתורה‪ ,‬ועל ידי זה נתייפה שיחתן‪,‬‬ ‫ז כתוב בזרע קודש‪ ,‬עה"פ (יב‪ ,‬א) לך לך מארצך‪ .‬כי אברהם אבינו ע"ה היה משוטט‬ ‫דעיקר הוא תורת הבניםט‪.‬‬ ‫ומחשב במחשבתו תמיד שפלותו‪ ,‬וחשב בדעתו איך יכול אני להיות צדיק גדול‬ ‫דברי חיים‬ ‫בשלימות‪ ,‬ושעל ידי יתפרסם קדושתו יתברך שמו כרצוני ותשוקתי‪ ,‬ואני בא מארץ‬ ‫‪‬‬ ‫מולדתי מעיר כשדים אנשי רשע‪ ,‬ומולדתי ומשפחתי ואבותי הנה עובדי ע"ז‪ ,‬ואיך‬ ‫אפשר לאיש כזה להיות צדיק וקדוש כל כך‪ .‬ובאמת אף שטוב מאוד שהאדם יחשוב‬ ‫דע לאן אתה הולך‬ ‫שפלותו‪ ,‬ולבוא למדת הכנעה וענווה‪ ,‬על כל זאת ויגבה לבו בדרכי ד' כתיב (דברי‬ ‫הימים ב יז‪ ,‬ו)‪ ,‬כי לעבודתו יתברך שמו צריך האדם להרחיב דעתו ולהגביה את עצמו‪.‬‬ ‫ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק וגו'‪ ,‬ותאמר אל העבד‬ ‫ועל ידי מה יהיה הדרך לזה להגביה דעתו‪ ,‬אם שפלותו והכנעתו הקבועה בלבו הוא‬ ‫הלזה וגו'‪ ,‬ויאמר העבד הוא אדוני ותקח הצעיף ותתכס (כד‪ ,‬סד‪-‬‬ ‫על דרך זה‪ ,‬כיון שיודע שאין שיעור וערך וסוף לחסדו ורחמנותו יתברך שמו‪ ,‬ואם‬ ‫אמר יאמר האדם כנ"ל‪ ,‬שאנכי מחמת שבאתי מדור ומשפחה ואבי שהם רשעים‪ ,‬או‬ ‫סה)‪ .‬פירש רש"י ותתכס לשון ותתפעל כמו ותקבר ותשבר‪.‬‬ ‫מחמת שכבר אני בעצמי עשיתי הרבה עבירות‪ ,‬על ידי זה אי אפשר לי להיות צדיק‬ ‫יש לדקדק למה הביא רש"י ז"ל ראיה דייקא מן תיבת‬ ‫גדול כל כך‪ ,‬אם כן יאמר כן נותן ח"ו גבול וערך וסוף לרחמנותו יתברך שמו‪,‬‬ ‫ובאמת לא כן הוא‪ .‬וזה שלמד יתברך שמו לאברהם לך לך מארצך וממולדתך ומבית‬ ‫ותשבר שהוא לשון ותתפעל ולא מתיבות אחרים שבתנ"ך‪.‬‬ ‫אביך‪ ,‬כנ"ל שאתה עוסק במחשבה זו שאתה שפל מאוד‪ ,‬מחמת שביאתך הוא מהם‬ ‫כנ"ל‪ ,‬סלק המחשבה הזאת מעצמך‪ ,‬ותגבה לבך בדרכי ד' ויתפרסם על ידך קדושתי‬ ‫וגם מאי נפקא מינה אם הוא לשון ותתפעל מאי רמז לנו‬ ‫כרצונך‪.‬‬ ‫רש"י בזה‪.‬‬ ‫ח להרה"ק ר' חיים אבד"ק קאמינסק ווואלברום תלמיד הרה"ק הרבי מלובלין‬ ‫והרה"ק ר' מאיר מאפטא מח"ס אור לשמים‪ .‬לע"ע לא הותיר אחריו זש"ק‪ ,‬ובאוות‬ ‫נפשו בקש זאת מאלה אשר עמדו לפניו‪ ,‬להדפיס ספר הזה‪ ,‬פן ישכח שמו וזכרו‬ ‫ט ראה שם באריכות ביאור לדברים אלו‪.‬‬ ‫לעולמים‪.‬‬ ‫צריך לילך עם השושבינין לכסות את הכלה בצעיף‪ ,‬הרב‬ ‫ויש לומר כוונתו על פי שפירש רש"י קודם לזה‪ ,‬על תיבת‬ ‫המגיד הקדוש זצללה"ה אמר‪ ,‬שיש לילמוד מיחוד יצחק‬ ‫ותרא את יצחק‪ ,‬פירש רש"י ראתה אותו הדור ותוהא מפניו‪,‬‬ ‫ורבקה ששם כתיב ותרא את יצחק וגו'‪ ,‬ותקח הצעיף ותתכס‪.‬‬ ‫היינו שראתה אותו הדור ויפה תואר‪ ,‬וזה שכתוב ותאמר אל‬ ‫ורבינו הקדוש מלובלין זצללה"ה אמר‪ ,‬שמקובל בידינו‬ ‫העבד מי האיש הלזה‪ ,‬שהוא יפה תואר ונחמד למראה‬ ‫שהיחוד הגדול הוא היחוד מיהודה ותמד‪ ,‬כי הוא הגואל‬ ‫ההולך לקראתינו‪ ,‬ויאמר העבד הוא אדוני‪ .‬וכיון שידעה‬ ‫האחרון שהוא בחינת מלכות‪ ,‬כדאיתא בזוה"ק (משפטים קד‪ ,‬ב)‬ ‫שהוא בן זוגה היתה יראה שלא תתיחד עם זווגה בתאוה‬ ‫יהודה אתה ודרי מרישא ועד סיפא‪ ,‬יעו"ש באריכות‪ .‬ולכן‬ ‫גשמית ח"ו‪ ,‬וזה שפירש רש"י ותקח הצעיף ותתכס לשון‬ ‫יש לנו ללמוד משם‪ ,‬ושם כתיב כי כסתה פניה‪ ,‬עוד קודם‬ ‫ותתפעל‪ .‬רצה לומר שנתפעלה ובקשה עצות לנפשה היאך‬ ‫שבא יהודה‪.‬‬ ‫תנצל מתאוה גשמית ח"ו רק תתיחד עם זווגה לשם שמים‪,‬‬ ‫נהר שלום; קאלשין ‪ -‬ליקוטים‬ ‫לקחה לה עצה לזכור יום המיתה‪ ,‬וזה שפירש רש"י כמו‬ ‫‪‬‬ ‫ותקבר ותשבר‪ ,‬רצה לומר שחשבה אז ביום הקבורה‪ ,‬ועל‬ ‫חסד כל היום‬ ‫ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ותלד לו את זמרן וגו'‬ ‫ידי זה ותשבר התאוה גשמית רק שתקיים מצות הבורא‬ ‫יתברך שמו בדחילו ורחימו לעשות רצון הבורא לבד‪.‬‬ ‫(כה‪ ,‬א)‪ .‬דהנה אברהם אבינו היה איש חסד (זוה"ק ח"ג רסז‪ ,‬א)‪ ,‬וכל‬ ‫דברי יחזקאל‬ ‫מה שהוסיף מדרגה המשיך חסד יותר‪ ,‬ויקח אשה מקבל‬ ‫‪‬‬ ‫ממנו (עי' תיקו"ז פט‪ ,‬א)‪ ,‬ושמה קטורה לשון (בראשית יט‪ ,‬כח) קיטר‬ ‫שש וארגמן לבושה‬ ‫הארץ‪ ,‬שגם הגבורות הגדולות המתיק אותם בחסד הגדול‪,‬‬ ‫ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק וגו'‪ ,‬ותקח הצעיף‬ ‫על ידי זה ותלד לו את זמרן כו'‪ ,‬גם אנשים עבים היו חוזרים‬ ‫ותתכס (כד‪ ,‬סד‪-‬סה)‪ .‬פעם אחת נתוועדו יחד על איזה נישואין‪,‬‬ ‫בתשובה כמו בריה חדשה וכקטן שנולד‪.‬‬ ‫הרב המגיד הקדוש מקאזניץ זצללה"ה‪ ,‬ורבינו הקדוש‬ ‫דברי אמת; לובלין‬ ‫מלובלין זצללה"ה זי"ע‪ ,‬ונתווכחו בזה אם גם החתן בעצמו‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬אשפ"ך לפניו שיחי [ה]‬ ‫כי הנה מדרך הצדיקים להעלים התפלה‪ ,‬להלביש אותה בדבר אחר‪ ,‬כדי שלא יהיה‬ ‫שוועתנו קיבל יודע תעלומות‬ ‫עליה קטרוג‪ ,‬כי המחשבה ופנימיות התפלה גם המלאכים אין ידוע להם‪ .‬ולזה למי‬ ‫תפלה עושה מחצה (ויק"ר י‪ ,‬ד; דב"ר ח‪ ,‬א)‪ .‬כי אף אם אינו פועל למטה‪ ,‬פועל‬ ‫שצריך בנים יש עצה שיתפלל על עשירות‪ ,‬וידוע שלמה לו לאדם עשירות רק בשביל‬ ‫למעלה‪ ,‬כי אם לא היה נענה האיך ינוח השי"ת בהזכרת שמותיו לבטלה‪ .‬ולפעמים‬ ‫בנים‪ ,‬להלבישם ולהנעילם ולהחזיקם לתלמוד תורה ולהשיאם ולשדך אותם עם‬ ‫על ידי שפעל בשרשו נפעל גם למטה ולפעמים לא נפעל למטה‪.‬‬ ‫תלמידי חכמים‪ ,‬ממילא הוא תפלה על בנים‪ .‬וכן עשה יצחק‪ ,‬ששפך תפילתו‬ ‫וזה דברי רבי חנינא בן דוסא (ברכות לד‪ ,‬ב) אם שגורה תפלתי בפי‪ ,‬אז יודע אני‬ ‫בעושר‪ ,‬היינו שהיה צריכים בנים‪ ,‬והתפלל על עשירות‪ ,‬ותוכן מחשבתו על הבנים‪,‬‬ ‫שיש לה התקשרות מלמעלה למטה ומתוקן הכל‪ ,‬יודע אני שהיא מקובל‪ ,‬פירוש‬ ‫ולאו דוקא בתפלה‪ ,‬רק אף בדברים אחרים שאינם מעניני תפלה‪ ,‬רק שמדברים‬ ‫על החולה‪ ,‬כי אם כוונתו על התפלה‪ ,‬היא מקובלת ראוי לומר (עי' במפורשים שם)‪,‬‬ ‫דברים אחרים מעניני העולם יכולים לקשר מחשבתם ולהעלים בתוך הדבורים‬ ‫והבן‪ .‬אלא וודאי דקאי על החולה‪ .‬והנה קשה באמת למה לא אמר על התפלה‪,‬‬ ‫תפלתם‪.‬‬ ‫ולמה שכתבתי אתי שפיר‪ ,‬דהתפלה מקובלת תמיד‪ .‬ואם לאו יודע אני שהוא‬ ‫מאור ושמש‪ ,‬תולדות‬ ‫מטורף רצה לומר החולה‪ ,‬כי התפלה אין לה התקשרות למטה‪ ,‬רק פרחת לעליא‬ ‫אדון הכל‬ ‫ונשארת שם‪.‬‬ ‫כתוב‪ ,‬שמעתי מפי קדוש כבוד אדמו"ר הק' מוה' יעקב יצחק זצללה"ה‬ ‫ישמח משה‪ ,‬בהעלותך‬ ‫מלובלין‪ ,‬שפירש מנין שהקב"ה מניח תפילין‪ ,‬מנין שהקב"ה מתפלל‪[ ,‬ותירץ]‬ ‫דברי תפילתך בפינו‬ ‫שהכל עושה הקב"ה‪.‬‬ ‫פירש אדוני מו"ר המנוח הצדיק מורינו אלימלך זללה"ה‪ ,‬גמרא (ברכות ז‪ ,‬א)‬ ‫אור לשמים‪ ,‬פתח הדבר‬ ‫מנין שהקב"ה מתפלל בכל יום‪ ,‬רצה לומר‪ ,‬שכביכול מצמצם עצמו בתוך האדם‬ ‫לבל ידח ממנו‬ ‫הצדיק ומתפלל בתוכו‪.‬‬ ‫אמרו חז"ל (סנהדרין מד‪ ,‬ב) לעולם יקדים אדם תפלה לצרה‪ ,‬שנאמר (איוב לו‪ ,‬יט)‬ ‫דודאים בשדה‪ ,‬ויקרא‬ ‫היערוך שועך לא בצר וכל מאמצי כח‪ ,‬דרשו אם מקדים עצמו‪ ,‬הכל מאמצין כוחו‪,‬‬ ‫מי יעמוד לפניך‬ ‫כל פמליא של מעלה‪ ,‬אבל אם ממתין עד בא הצרה‪ ,‬הרי הכל דוחין את תפלתו‬ ‫מי שרוצה שיתרבה כבוד שמים יכול להתפלל על זה בגלוי‪ ,‬הגם שנודעים לס"א‪,‬‬ ‫ותשובתו‪ ,‬ומקטרגין‪ .‬אף דלכתחילה ראוי להקדים‪ ,‬מכל מקום אם לא הקדים‪ ,‬אל‬ ‫אי אפשר להיות קטרוג שלא תקבל התפלה‪ ,‬כי הכל עבדך ומי יכול לרצות בגלוי לא‬ ‫ימנע עצמו מן הרחמים‪ ,‬אף שהפמליא אינם מסכימים להתקבל תשובתו ותפלתו‪,‬‬ ‫להתרבות כבוד שמים‪ ,‬מה שאין כן אם חפץ לשבע גשמיות‪ ,‬צריך לפעמים להצפין‬ ‫יעשה לו השם יתברך חתירה מתחת כסא כבודו‪.‬‬ ‫התפלה‪ ,‬ולהסתיר מהס"א שלא תהיה קטרוג‪.‬‬ ‫ישמח משה‪ ,‬האזינו‬ ‫זאת זכרון‪ ,‬בהעלותך‬ ‫גליון זה יו"ל לע"נ הרה"ח המפורסם משרידי דור דיעה‬ ‫עוטה אור כשלמה‬ ‫רבי נתנאל צבי בן רבי מאיר וואקס ז"ל‬ ‫מדריגות הצדיקים שהם מלבישים בקשתם במלבושים שאין השומע דבריהם‬ ‫נלב"ע כ"א מרחשון תשס"ב‬ ‫אשר תמיד היה דבוק ומקושר ברבותינו הק' לבית צאנז‪ ,‬עסק בספרן של צדיקים ובתורתן‪,‬‬ ‫מבין פנימיות מחשבתם ומדמה שהוא מדבר דברים פשוטים‪ ,‬אמנם האמת אינו כן‬ ‫מסר שיחתן והיה מעבדי האבות‪.‬‬ ‫רק פנימיות מחשבתם הוא למעלה למעלה עד אין תכלית ואפילו המלאכים אינם‬ ‫‪‬‬ ‫מבינים המכוון של תפלתם‪ ,‬רק השי"ת לבדו‪ ,‬כי הוא היודע מחשבות‪ .‬וכדרך‬ ‫ממרומים ישפיע רחמים על בתו הרבנית הצדיקת‬ ‫מרת יוטא לאה בת בילא לרפואה שלימה‬ ‫שפרשנו המדרש על פסוק ויעתר פי' המדרש מלמד ששפך תפלתו בעושר ואמרנו‬ ‫יו"ל ע"י מערכת לבושי יהודא ‪ -‬זאקליקוב | לקבלת הגליון‪ ,‬ולפרטים‪che860410@gmail.com | 845-395-4281 :‬‬