מעינות הלוי · Mayanois Halevi — וירא (2026-10-26)

ומכ"ק מרן רבינו 'בעל מחשבת הלוי' זצוק"ל
ומכ"ק מרן רבינו שליט"א
פר' וירא תשפ"ז
גליון א' – תקצ"ב
קח נא את בנך וגו' והעלהו שם לעולה.
ופרש"י ,לא אמר לו שחטהו ,לפי שלא היה חפץ הקב"ה לשחטו
אלא להעלהו להר לעשותו עולה ,ומשהעלהו ,אמר לו הורידהו,
ע"כ — .ויש להתבונן בדבר ,דאם לא היה ברצון הבורא ב"ה שישחט
לקרבן ,מה היתה מטרת העלתו על ההר ולעקדו במקום קדוש זה.
ויש לומר בזה ,דהנה כל כוחנו ועמידתנו בגלות החל הזה ,היא
זכות האבות שיש לנו ומגינא עלינו ,כדאיתא במדרש (ויקרא רבה לו
ו) ,לעולם זכות אבות קיימת ולעולם אנו מזכירים אותם ,עיי"ש.
והנה מצינו בתורה הק' שמאריכה בגדלותם של אברהם אבינו
ושל יעקב אבינו ,באברהם אבינו האריכה התורה הק' בפרשיות
לך־לך וירא בכמה מקומות ,וכן ביעקב אבינו שהי' עוסק בתורה
מימי נעוריו בישיבות שם ועבר ,ועד זקנה ושיבה למעלה ממאה
שנה המשיך להרביץ תורה ,גם בבואו גושנה העמיד בית תלמוד
להוראה וכו' ,אמנם על יצחק אבינו ע"ה לא מצינו רמז בתורה הק'
בגדלותו בתורה ובעבודה — .ומאידך ,הרי כח וזכות האבות הם רק
כשהם שלשתן יחד ,גם של אברהם ויעקב וגם של יצחק ,ורק אז
יתהוה קומה שלימה ,ויתקיים ברית האבות לעולם.
ועל כן צוה הקב"ה לאברהם קח נא את בנך אל ארץ המוריה
דייקא ,היא המקום שמשם הוראה תצא לישראל בכל הדורות וכן
איתא בתענית (דף ט"ז ).והעלהו לעולה באותו מקום קדוש שיש בו
השראת השכינה ,והוא המקום אשר בדורות הבאים יקריבו שם כל
הקרבנות ,ולכן מקום זה מסוגל לקדש האדם בקדושה של מעלה
גבוה מעל גבוה ,וכן נאמר להלן (כ"ב י"ד) ויקרא אברהם שם המקום
ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה ,שבמקום זה יתקדשו
כל הדורות הבאים.
ולכן דייקא באותו מקום קדוש ציוהו לעקוד את יצחק על גבי
המזבח ,ועל ידי זה יהי' קדשי קדשים כמו קרבן עולה — .וזה כוונת
הכתוב באומרו "והעלהו" ,שיתעלה כקרבן כליל ,ואז יזכה להיות
הממוצע בקדושתו בין אברהם אביו ליעקב בנו ,ואז יושלם הבנין
[תשע"ד] של שלושת אבות.
ב
ובזה יש לבאר מה שאמר לו המלאך אחר העקידה כי עתה
ידעתי כי ירא אלקים אתה וגו' ,למה מעתה כינהו דייקא בתואר
ירא אלקים .כיון דתכלית העקידה היתה לצורך הדורות הבאים,
ו רק מי שזוכה ליראה עילאה מוריש כוחו לדורותיו אחריו ,כמו
שדרשו חכז"ל (ויק"ר פר' כ"ו ו) עה"פ (תהלים י"ט) יראת ה' טהורה
עומדת לעד ,א"ר לוי ,מיראה שנתיירא אהרן מלפני הקדוש ברוך
הוא זכה ונתנה לו הפרשה הזו שאינה זזה ממנו ולא מבניו ולא
מבני בניו עד סוף כל הדורות ,ע"כ.
וכמו כן כאן ,על ידי מעשה העקידה שעקד אברהם את יצחק
בנו על גבי המזבח במקום קדוש זה ,נתעלו למדריגה עליונה
שהעיד עליהם הקב"ה כי יראי אלקים הם ,וכח יראה זו יעמוד
[תשע"ד] לזרעם אחריהם בכל דור ודור.
כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו
ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על
אברהם וגו'.
ופרש"י כי ידעתיו לשון חיבה וכו' ,ולמה ידעתיו ,לפי שהוא
מצוה את בניו עלי לשמור דרכי ,ע"כ .ודעת הרמב"ן (כאן) שהיא
ידיעה בו ממש ,כי בחסידיו ישום לבו לדעת אותו בפרט להיות
שמירתו דבקה בו תמיד ,כי יש ג' מיני השגחות ,השגחה כללית
והשגחה פרטית ,ועוד השגחה מיוחדת לצדיקים לשמרם ,ולזה
השמירה מיוחדת זכה אברהם ועל זה אמר כי ידעתיו ,ע"כ.
וכבר אמרתי לפרש הכוונה בזה ,דידוע שהקב"ה השפיע
לאברהם אבינו השפעה מיוחדת חכמה וידיעה באלקותו ית"ש
מה שלא השפיע לשום נברא לפניו ולאחריו ,וכן אמרו חכז"ל
(ב"ר פר' ס"א א) על אברהם אבינו ,אב לא למדו ורב לא היה לו,
ומהיכן למד את התורה ,אלא זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כמין
שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה ,ע"כ.
ובמקום אחר הארכתי בטעמא דמילתא.
וזה כוונת הכתוב ,כי ידעתיו היינו שהשפעתי לו ידיעה
עצומה באלקותי ,ולא השפעתי זאת לשום נברא ,למען אשר
יצוה את בניו ואת ביתו אחריו עד סוף כל הדורות שישמרו דרך
(מתוך הצוואה הק') [תשע"ה] ה' לעשות צדקה ומשפט.
ג
אמרות ה' אמרות טהורות
במדרש (ויקרא רבה פר' כ"ו א' ב') ,ר' תנחום בר חנילאי פתח (תהלים י"ב ז' ח') ,אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף
בעליל לארץ מזוקק שבעתים וכו' ,ודרשו ר' יוסי ממלחיא ור' יהושע דסכנין שם במדרש (סי' ב') ,מצינו תינוקות
בימי דוד ,עד שלא טעמו טעם חטא ,היו יודעים לדרוש את התורה מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור .והי' דוד
מתפלל עליהם ,אתה ה' תשמרם ,נטר אוריתהון תשמור תורתם בלבם ,תצרנו מן הדור זו לעולם ,תשמרם שלא
ימשכו אחרי הדור הזאת שחייב כליה ,ע"ש עוד.
ורש"י בפי' לתהלים מייתי דרשה זאת ,ושם ברש"י הוספה קצת ,והיה דוד מתפלל עליהם ,רבש"ע ,ראה כמה
תורתך ואמרתך ברו רה ומזוקקת שבעתים בלבם ,שמור אותם בלבם ,תצרנו מן הדור הזה שלא ילמדו דרכיהם,
להיות דלטורין ,ע"כ.
הנה הבינו רבותינו הק' ,כי 'אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף' קאי על דברי תורה ,שמאת ה' הם כסף טהור
בלי פסולת וסיגים ,ויש בהם פנימיות ,סוד ונגלה ,והכל אור רוחני נקי (ועיין ג"כ במלבי"ם שם) ,אלא שלנו בשר ודם
כשבאנו ללמדם ,מחמת חומריות ופגמי בני אדם דברי תורה קשים להשגה.
וכבר מובא כידוע מהאר"י הק' זי"ע ,כי הקושיות והמו"מ בכל הלכה ,והיגיעה עד שעומדים על האמת ,הם כדי
להסיר הפסולת ,ולבא על קרוב לנתינתם של דברי תורה מפי ה' ,שהם אמרות וכסף צרוף בלי שום פסולת כי
מאת ה' הם ,דאורייתא וקודב"ה חד (זוה"ק ויקרא ע"ג ע"א).
ולכן תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא חטאו ,ולא היתה להם שום מניעה ללמוד תורת אלקים חיים כנתינתן
אמרות טהורות ,נתגלו להם כל טעמי התורה כבנתינתם בסיני ,מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא ,וכמש"כ בחי'
הריטב"א (עירובין י"ג ע"ב) בשם בעלי התוספות ,ונתנה בזה ההכרעה לחכמים.
ורש"י בתהלים שם כתב בשם המדרש שהיו יו דעים לדרוש את התורה שבעתיים מ"ט פנים לכל צד ,וזה
מדויק ביותר ,כי כידוע מה שאדם יכול להשיג בעוה"ז הם מ"ט שערי חכמה ,אבל לא שער הנו"ן[ ,עיין בפירוש
ר"ע מברטנורא (מגילת רות פרק ג' פס' ט"ו) פירש שם בזה בקשת דוד המע"ה (תהלים קי"ח י"ט כ') פתחו לי שערי צדק
וגו' ,זה השער לה' וגו'].
וכאשר ראה דוד גודל מדרגתם בתורה ,היה מתפלל עליהם' ,אתה ה' תשמרם' שמור אותם בלבם ,ר"ל שלבם
ישאר נקי לעולם ,ולא יפגמו לבם ע"י עברם ח"ו על 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' (במדבר ט"ו ל"ט) ,שזה
הפוגם בגודל השגת התורה ,כאמור למעלה ,דהשגתם עד שלא חטאו .ושוב אמר ,תצרנו מן הדור זו לעולם ,שלא
ילמדו ממעשי הדור ,ובעיקר לענין לשון הרע ומחלוקת ,שהיה' אז עון הדור שסייע לרדוף דוד המלך ע"י לשה"ר
וכו'.
ומה שאמרו תינוקות שהיו 'בימי דוד' ,היינו שהמלך הצדיק ומנהיג קדוש היה הגורם לכך .הלא מצינו (ברכות ד'
ע"א) שקרא נפשו חסיד (תהלים פ"ו ב') ,שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות
בשפיר ושליא לטהר אשה לבעלה ,ואידך ,לא חסיד אני שכל המלכים ישנים עד ג' שעות ואני חצות לילה אקום
(תהלים קי"ט ס"ב) לעסוק בתורה ושירות ותשבחות .ואיתא בירושלמי (ברכות פ"א ה"א ,ה' ע"ב) דהיה דוד לוקח כינור
שלו בחצות לילה והיה משורר ,וקמו כל ישראל לתורה עד שמלאו בתי מדרשות מפה לפה .א"כ ראו התינוקות
אהבת תורה במנהיגם .ומצאתי במדרש שוח"ט (תהלים ז' ח') דאיתא שם ,תינוקות שהיו בימי שאול ושמואל הנביא,
והוא ג"כ ע"ד זה ,כי צדיקים אלה הם שגרמו למדרגת תינוקות אלו.
(פתיחת זמן הקיץ תשס"ב)
ד
מסורת אבותינו ורבותינו
יסוד היסודות להאמין כי לא נשתנו העתים ,והתורה בכל אזהרותי' דקדוקי' ופרטי' היא
נצחית ויש דין ויש דיין על כל דבר ,וצורת התורה וצורת המצוה היא כפי אשר מסרו לנו
אבותינו ורבותינו וכל המהרהר אחר זה מערער היסוד הגדול אשר כל בית ישראל מושתת
עליה.
כל מי שמכיר הענינים וההשתלשלות של דורות בא"י ובכ"מ בחו"ל יודע ויודה
שצריכים אנו להחזיק טובה לאבותינו ורבותינו ואלמלא לא לחמו אנשי השם בחו"ל ובא"י
נגד ההשכלה והמשכילים שזה מאתים שנר שרצו לעקור הקערה על פיה ,כבר לא היינו עוד.
לעולם יהיו צדיקים שיעוררו בני ישראל לתשובה ויגרמו גאולתן ,אבל בסוף הימים
ידמו גם המעוררים ,והכל ישתקע בשינה ,ובמצב הזה אין לנו אלא להתחזק בדרך אבותינו
ורבותינו מורשת הדורות ,שלא לחדש דבר ולעשות הכל כאשר ראינו מרבותינו ואבותינו.
כשמשנאינו נשאו ראש ועל עמך יערימו סוד ,כשהתחילו לפעפע רוח החפשים,
המשכילים ,הרפורמים ,ואח"כ של גאולת שקר ,כשהתחילו להרים ראש ולמרוד נגד הנהגת
אבותינו ורבותינו הגאונים והצדיקים ,ההנהגה שהי' נמסר לנו מדור דור מיום מתן תורתינו
עד היום הזה ,באותו עת הקדים הקב"ה רפואה למכה ושלח לא"י אותם גאונים וצדיקים באותו
שיעור קומה כהגאון ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל ראש הלוחמים וראשי הגאונים של יהדות
החרדית בארה"ק ,ועמם כל שלטי הגבורים שהם מסרו נפשם להקים את עם ישראל ואת
היהדות הנאמנה לתוה"ק בארה"ק במובן הרוחני ובמובן הגשמי ,אותה יהדות שעומד כהיום
לפנינו לשם לתהלה ולתפארת.
".. קשה לי להשיב ע"ז ,כי פשוט דמעולם איני מקיל בזה ,ואולי השומע שמע וטעה ,וגם
חקרתי אצל שומעי לקחי שרשמו כל הדברים ,ואמרו שלא נמצא דבר כזה ,וגם ידע כ"ת שלא
זו שאיני מרים ח"ו ראשי נגד רבותינו ,אלא שזה כיובל שנים שנתן לי השי"ת הזכי' לגדל גדולי
ומופלגי תורה ויראה שזה הדבר נר לרגלם לשום ראשם תחת כפות רגלי רבותינו הקדמונים,
ואיך אני עני אעשה כזאת"( .שו"ת ח"ו קכו)
"כי עיקר התקשרות אל הצדיקים ללכת בדרכיהם הטובים וללמוד תורתם" [שו"ת חלק יא ,סימן ערב].
ה
אגרות הלוי
תורה שבכתב ללא חלוקת פרקים
-אין מניחים את הודאי מפני הספק -
ב"ה .יום ג' פרשת מטות מסעי בין המצרים תשס"ה לפ"ק
הנה כבוד ידידנו המכובד מהר"ר .....זוכה להחזיר עטרה
ליושנה ,ע"י שמסר נפשו להדפיס חמשה חומשי תורה ,רק עם
חלוקת פרשיות פתוחות וסתומות כפי הנמסר בתורה שבע"פ,
וכמבואר ברמב"ם הל' ספר תורה [פ"ח ה"ד].
וכידוע שהראשונים לא הזכירו חלוקת הקפיטלן ,וכבר ידוע
וכמעט פשוט שזה שליטת יד זרים גלחים שהחזיקו בספר תנ"ך.
וכבר ידוע שהפירוש נשתנה ע"י משמעות הפסוקים .ומה
שנשתמשו בזה לפעמים רבותינו הגאונים ,אין בזה הוכחה.
עכ"פ פשיטא אין מניחים את הודאי הנמסר ודאי ,מפני
ספק של הספק ,שאין הוכחה עליו מדורות הראשונים ,וזכות
גדול זכה לעצמו ,ומה' ישא ברכה.
ע"ז בעה"ח ,מצפה לרחמי ה'
שמואל הלוי ואזנר
ו
לא מלו רבו ,ומשמע שם מדבריו שאין עליו נשים אם ישנו לומר שלא עשני גויה ושפחה
חיוב .וצ"ל דכונתו כאן דיש בגופו ענין מצות אשר שאל בענין ברכת שלא עשני גוי ועבד
(שו"ת חלק א סימן רה) מילה. לאשה אם יאמרו כן או גויה ושפחה ,כדעת
הגאון יעבץ והחיד"א בעבודת הקדש.
בהמ"ז לאחר ס"ג אי מצטרף לחשבון ק' ברכות
לדידי אין ספק כי מנהג אשכנז אשר נהגו לפני
אשר שאלני אם הא דמברכים בהמ"ז אחרי
גדולי ישראל אמיתים היה שגם נשים מברכות
סעודה ג' במוצש"ק ולפעמים גם בלילה כבר
גוי ועבד ,וכדעת הגאון אשל אברהם ועוד ,ועיין
אם מצטרף לחשבון ק' ברכות של יום שבת.
ג"כ בס' לקוטי מהרי"ח בסדר ברכת השחר.
אין פנאי להאריך אבל מדברי מג"א סי' מ"ו ח'
והנראה לענ"ד ,בסי' מ"ו ס"ד הלשון צריך לברך
שכ' דביוה"כ כיון שמפסיקין מבעו"י חסר
בכל יום שלא עשני גוי ושלא עשני עבד ושלא
סעודה אחת דהיינו של ערב יוה"כ מכלל
עשני אשה ומסיים המחבר והנשים מברכות
דסעודת מוצאי יוה"כ כן נחשב לחשבון ק'
שעשני כרצונו ,פשוטם וסתימתם של דברים
ברכות ,ומכ"ש ברכת המזון של סעודה ג'
שבשאר ברכות אין הבדל בין איש לאשה ,ואף
שהתחיל מבעו"י ושייכת לשבת ממש ,הן אמת
שיכלתי לת' דגוי ושפחה אינו הבדל כמו
דהנתיב חיים שם תמה על המג"א דסעודת
שעשני כרצונו אבל שתיקתם של גדולי
מוצאי יוה"כ שייך כבר ליומא דבתרא ,היינו
פוסקים הקדמונים מוכח דשוים הם ממש,
בסעודת מוצאי יוה"כ דהא באמת כבר סעודת
והיינו גוי כולל זכר ונקבה ,וכן עבד כולל זכר
יום אחר אבל בנ"ד כו"ע מודים דמצטרף וגם כל
ונקבה ,והדברים מתפרשים גם מצד שורש
הפוסקים העתיקו דברי מג"א כפשוטן.
נשמות ילודי הדורות.
(שו"ת ח"ה סימן כ"ג)
(שו"ת חלק י סימן ח ד"ה א)
נשים אם חייבות בתקנת מאה ברכות הקדים ברכת שלא עשני אשה לשאר הברכות
ואשר שאל אם נשים חייבות בתקנת ק' ברכות. במג"א סוף סק"ט אם בירך שלא עשני אשה
מפשטות דברי הב"י והפוסקים ריש סי' מ"ו בראשונה לא יברך שוב על עכו"ם ועבד .וכ' בחי'
דחשבו ק' ברכות של כל אדם וחשבו בחשבון רעק"א ,ולע"ד ,הא מ"מ עבד עדיף מאשה
טלית ותפילין וכה"ג ברכות דלא שייכי בנשים דישנו במצות מילה.
ולא כתבו מאי איכ"ל מכלל דפשיטא להו עיין בחי' רעק"א (יו"ד ריש סי' רס"ז) שפלפל
דהתקנה לא שייכי בנשים .שות חלק ה סי' כ"ג) אם יש על העבד בעצמו חיוב מצות מילה אם
ז
מחשבת הלוי
חידו"ת ממרן רבינו זיע"א
כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו
דרך ה' וגו' (יח יט).
יש לדקדק מהו שאמר 'אחריו' ,גם אומרו 'יצוה' טעון ביאור שהרי לא מצאנו בשום
מקום שאברהם אבינו יאמר דברי תוכחה ליצחק או לישמעאל .ואפשר לומר המכוון,
שהתכוונה התורה הקדושה ללמד את הכלל היסודי במלאכת חינוך הבנים ,שהוא ,היות
האב 'דוגמא אישית' של התנהגות ישרה ונכוחה ,שכאשר האב מתנהג כהוגן בכל
אורחותיו ,אזי הולכים אחריו הצאצאים ועושים כמעשהו לשמור דרך ה' ולעשות צדקה
ומשפט -כמעשי האבות כן מעשי הבנים .וזהו שאמר 'אשר יצוה את בניו וגו' אחריו',
כלומר ,אברהם אבינו ע"ה היה דוגמא אישית של שמירת דרך ה' ועשיית צדקה ומשפט,
וממילא הלכו בניו אחריו והתרגלו והתחנכו גם כן לשמור 'דרך ה' לעשות צדקה
ומשפט'.
ומה שקורא הנהגת חינוך זו בלשון 'אחריו' אפשר לומר ,שאנו רואים בתכסיסי
מלחמה שאם קציני הצבא יוצאים לשדה הקרב בראשונה בגבורה ועוז רוח והם קוראים
את החיילים 'אחריהם' ,אזי נדבקים החיילים כולם בעוז רוחו של המפקד וגם הם באים
לשדה הקרב חדורי רוח גבורה ורצון לנצח ,אבל אם הקצינים עצמם ישארו בתוך
המדינה וישלחו את החיילים לשדה הקרב לבדם ,אזי יוצאים החיילים מתוך רפיון רוח
וקהות חושים והמערכה אבודה מראש בלא שום סיכוי לנצחון .ללמדך ,שהדוגמא
האישית של המפקד היא הערובה לניצוח המלחמה.
ובאמת רמוז ענין זה בתורה הקדושה שעל הפסוק (במדבר כז ,יז) 'אשר יצא לפניהם'
הביא רש"י מהספרי (פסקא קלט) לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין
את חיילותיהם למלחמה ,אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג וכו' וכדרך
שעשה יהושע וכו' וכן בדוד הוא אומר (ש"א יח ,טז) 'כי הוא יוצא ובא לפניהם' יוצא בראש
ונכנס בראש ,ע"כ .וכעין מלכותא דארעא מלכותא דרקיעא היינו עבודת ה' ומלאכת
ח
שמים של חינוך בני ובנות ישראל ,שהאב הוא ראש הצבא בביתו בית נאמן בישראל,
צריך להיות הראש והראשון בהתנהגות נאותה וישרה כהוגן וכראוי ,ואחריו יבואו
צאצאיו זרע בירך ה' ללכת גם כן בזו הדרך הטובה והמקובלת לפני כסא הכבוד.
וראה מה שפירש הספורנו את הפסוק שאמר בלעם (שם כג ,י) 'תמות נפשי מות ישרים
ותהי אחריתי כמוהו' ,פירוש ,ובלבד שתהיה אחריתי וצאצאי מעי כמו ישראל ,כי אמנם
בניו של אדם ויוצאי חלציו נקראים 'אחריתו' כמו 'תהי אחריתו להכרית' (תהלים קט ,יג)
וכן 'ולא לאחריתו' (דניאל א ,ד) ,ע"כ .והיינו ,שבלעם הרשע הבין והכיר ,שדרך העולם הוא
שהדורות מעתיקים את מעשי אבותיהם וכמו שמתנהגים האבות כן עושים הבנים,
וכשראה את מעלת בני ישראל שהם 'ישרים' הדבקים והולכים בדרכי אבותיהם הישרים
והצדיקים ,ביקש על עצמו שגם הוא ימות מות 'ישרים' וצדיקים כמוהם ,ואזי יהיו גם
'אחריתו' אלו צאצאיו ויוצאי ירכו דוגמתו ישרים ומובחרים.
ועל פי האמור יתבאר מה שכתב רש"י :למען הביא -כך הוא מצוה לבניו שמרו דרך
ה' כדי שיביא ה' על אברהם וגו' .ותמהו המפרשים תמיהה רבתי ,וכי היה אברהם מצוה
את בניו לשמור דרך ה' בשביל קבלת שכר שיביא ה' על אברהם וגו' ,הלא אין הדעת
נותנת שחינך את בניו לעבוד את ה' על מנת לקבל פרס .אלא ודאי ,עיקר חינוכו של
אברהם היה ,שהיה מצוה את בניו 'לבוא אחריו' לבית המדרש ולבית התלמוד ולהרבות
חסד ולקרוא בשם ה' להרגילו ית' בפי הבריות ,והפסוק אומר שמתוך כך זכה
שהתקיימה בו ההבטחה שהבטיחו הקב"ה (לעיל יז ,ז) 'והקימותי את בריתי וגו' להיות לך
לאלוקים ולזרעך אחריך' .ועי' בספורנו כאן שפירש על זה הדרך.
וזהו יסוד גדול ונפלא בעבודת החינוך ,שהאב מנחיל את מעשיו ואת דרכיו לבניו
והוא להם מורה דרך בחייו ולבתר חייו עד עולם ,וכמעט שהאב אינו צריך להוכיחם
ולהורותם בפה על כל פרט ופרט ,כי איך שהוא מתנהג ואיך שהוא מקיים מצוה ונשמר
מלא תעשה כך מתנהגים בניו אחריו ,וכאשר אתה מסתכל בתהלוכות הבנים והתנהגותם
הינך רואה בהם דמות דיוקן אביהם -לטב ולמוטב.
[שמואל א פרק כה]
ט
ידות הלוי
פרקי הדרכה והליכות חיים
ממרן רבינו שליט"א
לא נברא האדם בשביל עצמו וצרכיו -רק להועיל לזולת זו מטרת חייו
שום חשבון לא עומד בפני המטרה – יעוד החיים אינה ניתנת להמרה
והוא יושב פתח האוהל כחום היום .אברהם אבינו אב המון גויים ,אברהם אבינו זקן בא בימים,
אברהם אבינו חולה ,ועם כל זה אברהם אבינו יושב ומצפה לעשות חסד עם הזולת ,בלי
חשבונות מי הוא ,מה הוא.
ולא די בזה ,לראות את הצמאון לעשות חסד עם הבריות ,הגם שהוא נשיא זקן וחולה ,עוד נוסף
לזה 'חום היום' שהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה ,ונעשה חום בלתי רגיל בלתי מצוי ,שגם אדם
צעיר ובריא קשה לו לשבת בחוץ ,אבל אברהם אבינו בוערת בו מדת החסד ,צמאון בעוצמה
גדולה עד מאוד לעשות חסד הבריות ,ורצון זה מוציא אותו החוצה אל פתח האוהל ,לשבת
ולחכות לאיזה אורח שאולי יבוא בחום הגדול הזה.
אברהם אבינו נביא ה' ,וירא אליו ה' באלוני ממרא ,אבל הוא עסוק עם משהו אחר ,תוך כדי
גילוי שכינה ,הוא יושב פתח האוהל ומחכה לעשות חסד ,ומשראה אנשים שאפשר להטיב
עמהם ,עזב את השכינה ורץ לקראתם עם גילו המתקדם ,עם חליו ,ועל אף היותו אדם חשוב,
נשיא ,ואב המון גויים שאולי לא מתאים לעשות כדבר הזה ,יש לו את מי לשלוח לצאת החוצה
לחפש אורחים.
התנא במסכת אבות (פרק ה') אומר ,עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ,וכתבו המפרשים מדוע
הדגיש 'אבינו' מה שלא נכתב כן במשנה הקודמת עשרה דורות מנח עד אברהם ,ולא נכתב
שם התואר 'אבינו' ,כדי להורות שאברהם אבינו הנחיל לבניו כאב לבן את הכוח לעמוד
בנסיונות.
גם מדת החסד בהרבה מקרים היא נסיון ,ולפעמים נסיון גדול ,האם מתאים לי לעשות את זה,
זה לא תואם את גילי ,זה לא מתאים למעמד שלי ,ושוב מעלה היצר חשבונות שונות ,למי אתה
רוצה לעזור ,האם זה מגיע לו ,האם כשאתה היית צריך עזרה ממנו קבלת משהו ,גם את זה
הנחיל אברהם אבינו לנו בניו ,את הרצון ,את הכוחות ,להתחסד עם הבריות בלי חשבונות.
וכמו שפירש חידושי הרי"ם ברוך אתה ה' 'מגן אברהם' הקב"ה מגין על מדת החסד של אברהם
אבינו ,שתשאר קיימת בלבן של ישראל.
התוה"ק אומרת 'והלכת בדרכיו' ,ודרשו חז"ל לדבוק במדותיו ית"ש מה הוא רחום אף אתה
רחום וכו' ,אפשר לומר עוד ,על פי מה שכתבו בספה"ק לשם מה ברא הקב"ה את העולם הזה,
כלום חסר לו כבוד ויקר ממלאכים שרפים חיות ואופנים שמשבחים אותו באופן הכי נעלה,
למה לו עולם שקר ,עולם של הבל הבלים ,ותירצו שהקב"ה הוא המלך הטוב והמטיב ,וברצונו
להטיב ולכן ברא את העולם.
א"כ עלינו לדבוק במדותיו ,ולהעצים את הרצון להטיב לבריות ,וכמו שכתבו בספה"ק שהאדם
לא בשביל עצמו נברא ,רק להיטיב לאחרים כפי כוחו [הקדמה לנפש החיים ,ייטב לב ריש פ' ויצא ,ועוד].
אכן אין לך כמעט ד' אמות בשכונות היהדות החרדית שאין שם איזה גמ"ח ,אם זה הלוואות
לחתנים או לשאר צרכים ,אם זה תרופות או מכשירים שונים ,אם זה צרכי תינוקות או ספסלים
י
ושלחנות והרשימה ארוכה ,וכמה אנשים טובים יש שאזנם כרויה לשמוע את כאב הזולת,
ולהושיט להם יד ,ולייעץ להם עצה הוגנת.
בקראנו פרשה זו ,בראותנו לנגד עינינו איך אבינו אברהם התמסר לזולת ,אנחנו מתחזקים
ביותר ,ומנסים למצוא את עצמנו על המפה המרהיבה הזו ,היכן ובמה אנחנו עוזרים לזולת,
מה אנחנו עושים למענם ,מה אנחנו מקריבים עבורם ,היכן ה'אברהם' שבנו ,הרי גם אנחנו בניו,
גם אנחנו אומרים אלקי אבותינו אלקי אברהם ,היכן הסימן המזהה בעצמותנו את היותנו בני
אברהם – איש החסד.
כמה שהעזרה מצויה וזמינה בכל פינה ,עדיין מתגלגלים ברחובות ,ובפינות הקהילות ,הרבה
הרבה אפשרויות להתחסד ,הרבה אפשרויות להטיב ,לפעמים בהלוואה ,לפעמים לשלוח
ארוחת ערב לבית היולדת עבורה ועבור המשפחה ,לעזור בשעת שמחה כל שהיא ,בעזרה כל
שהיא ,ועוד ועוד ,ועל כולם מצויה ומזדמנת בכל עת ובכל שעה להגיד מילה טובה ,מחמאה,
לקרוב או לרחוק ,ולפעמים באפשרותך להיות 'מחיה מתים במאמרו' -ממש.
לא צריך לשבת בכסא גלגלים כדי להעיר את הלב ,גם לא מטה בבית חולים צריכה לעורר את
הרגש לעזרה ,רק קצת מחשבה ו הרבה רצון ,תפנה אותנו למי שצריך אותנו ,מעט שימת לב
לזולת תסייע לזהות את הכתובת שמחכה לנו.
הנסיון הגדול במצבים כאלה היא אין לי אתו כלום ,זה לא מתאים ,אין לי כוח ,היום אני לא
יכול ,היום יש לי מדאי הרבה טרדות וכו' ,הרים וגבעות של סיבות נצבים בפניך לשכנע אותך
שלא לעשות את החסד הזה ,ואפילו למנוע ממך להגיד 'גוט מארגן – בוקר טוב' עם חיוך על
שפתיים ,גם זה יקשה בעיניך אם תחיה עם חשבונות.
אברהם אבינו לא בא רק ללמד אותנו לעשות חסד עם הזולת ,אלא שהוא מלמד אותנו
להתחסד עם הבריות גם כשיש מלאי גדול של תירוצים המתקבלים על הדעת ,גם
כשבאמתחתך סיבות רבות ומוצדקות לפטור אותך מלחשוב על השני ,להתעלות מעל הכל,
ולדבוק בדרכי השי"ת להטיב עם הבריות ,וכמש"כ בספה"ק שכל ביאת האדם לעוה"ז היא
להועיל לבריות.
אם זו סיבת חיותנו ,אם זו מטרתנו בעוה"ז ,איך נוותר על החיים בגלל תירוצים ,התירוצים הכי
טובים הסיבות הכי מוצדקות אין בהם כדי להצמיח את החיים ,לכל היותר זה יכול לעזור שלא
להיענש על העלמת העין ,אבל צמיחת החיים לא תבוא מזה ,וא"כ מה הועילו לנו החשבונות
המתגמדים ובטלי ם כעפרא דארעא אל מול יעוד החיים הגדול.
גם מי שחשקה נפשו בתורה ועבודה ,ומדמה בנפשו שהתמסרות לציבור תגזול ממנו שעות
של לימוד ,העסק עם הזולת תמנע ממנו לעלות במסילה אשר בית א-ל עולה.
הפרשה הזו נותנת לו תשובה הוגנת ,כאמור כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו
אחריו ושמרו דרך ה' לעשות 'צדקה' ומשפט ,אברהם אבינו התמסר למשפחתו ולבני דורו,
והקב"ה מגלה לנו שלכך הוא אוהב את אברהם אבינו [עי' רש"י].
אם כתבו רבותינו בספה"ק שלא נברא האדם בעולם בשביל 'עצמו' ,רק להועיל ולהיטיב
לזולתו ,הוי אומר שגם לא למען עצמותו הרוחנית נברא האדם ,כל היותו חי ,כל עצמותו
הטעונה בכוחות וכשרונות אינם אלא למען הבריות ,וכמש"כ החת"ס בנוסף לדברי רש"י
שהכוונה 'כי ידעתיו ' מלאתי את לבו בידיעות ,כי המתחסד עם הבריות ונותן את עצמו וזמנו
לזולת ,הקב"ה לא נותן לו שיפסיד ,גם לא ברוחניות ,הקב"ה משלים את ידיעותיו.
אמנםכה]היא וידוע מה שאמרו חז"ל (סוכה מ"ט ע"ב) תורה ללמד היא תורה של חסד ,והלומד לעצמו
[שמואל א פרק
תורה ,אבל לא תורה של חסד ,ושבחן של ישראל היא שהם לומדים 'תורה של חסד'.
יא
הברכה שתרמו להוצאת הגליון
על זיע"א
יעמדו הלוי'
אלה בעל 'שבט
ממרן רבינו
עושים חסד עם נשמתי
השותפים הקבועים
הי"ו – ארה"ב הרה"ח משה יהודה גראסמאן הי"ו -ירושלים משה רוט הרה"ח
-חבר נשיאות המעינות- -חבר נשיאות המעינות-
לע"נ אביו הר"ר צבי אלימלך ב"ר יצחק אליהו ז"ל לרגל שמחת אירוסי הנכדה תחי'
נלב"ע כ"ד חשון תשע"ט ת.נ.צ.ב.ה. למז"ט ובשעטומ"צ
הרה"ח מרדכי קריצלר הי"ו -אלעד הרה"ח משה מילר הי"ו -אשדוד
לרגל שמחת הולדת הנכד ני"ו לרגל שמחת אירוסי הבת תחי'
למז"ט ובשעטומ"צ למז"ט ובשעטומ"צ
הרה"ג יעקב מאיר שטייג שליט"א הרה"ח דוד פרייזלר הי"ו -אלעד
לע"נ אמו מרת רייכל ב"ר יעקב מאיר ע"ה לרגל שמחת הבר המצוה לבנו ני"ו
נלב"ע כ"ה חשון ת.נ.צ.ב.ה.
ולרגל שמחת הולדת הנין ני"ו למז"ט ובשעטומ"צ למז"ט ובשעטומ"צ
הרה"ח יצחק הי"ו והרה"ח יואל הי"ו הלר הרה"ח נתן אדלר הי"ו – ארה"ב
לע"נ אמם מרת מלכה ב"ר יצחק ע"ה לע"נ אביו הר"ר יואל ב"ר נתן ז"ל
נלב"ע כ"ו חשון תש"פ ת.נ.צ.ב.ה. נלב"ע כ"ו חשון ת.נ.צ.ב.ה.
נלב"ע כ"ה ניסן תשפ"ו ת.נ.צ.ב.ה. לע"נ הרה"ח אליעזר שלמה ב"ר יששכר ז"ל בנדיקט
הרה"ג מרדכי יהושע הי"ו הרה"ג יצחק אלי' הי"ו הרה"ג אברהם אליהו גלבר שליט"א -בית שמש
גראסמאן לרגל שמחת אירוסי הבת תחי'
לע"נ אביהם הר"ר צבי אלימלך ב"ר יצחק אליהו ז"ל
נלב"ע כ"ד חשון תשע"ט ת.נ.צ.ב.ה. למז"ט ובשעטומ"צ
הרה"ח אברהם בלומנטל הי"ו -ביתר הרה"ח מאיר ווארך הי"ו -ארה"ב
לע"נ אביו הר"ר יחיאל ב"ר יהושע פאליק ז"ל לרגל שמחת נישואי הבן ני"ו
נלב"ע כ"א חשון ת.נ.צ.ב.ה. למז"ט ובשעטומ"צ
יו"ל ע"י מכון מעינות הלוי
הו"ל והפצת תורת מרן רבינו הגה"ק בעל שבט הלוי זי"ע
ת.ד 550 .ב"ב דוא"ל i5798836@gmail.com :טל03-5798836 :
