gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעינות הלוי · Mayanois Halevi — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: מעינות הלוי · Mayanois Halevi

שבוע: וירא (2026-10-26)

מעינות הלוי · Mayanois Halevi — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ומכ"ק מרן רבינו 'בעל מחשבת הלוי' זצוק"ל‬ ‫ומכ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫פר' וירא תשפ"ז‬ ‫גליון א' – תקצ"ב‬ ‫קח נא את בנך וגו' והעלהו שם לעולה‪.‬‬ ‫ופרש"י‪ ,‬לא אמר לו שחטהו‪ ,‬לפי שלא היה חפץ הקב"ה לשחטו‬ ‫אלא להעלהו להר לעשותו עולה‪ ,‬ומשהעלהו‪ ,‬אמר לו הורידהו‪,‬‬ ‫ע"כ‪ — .‬ויש להתבונן בדבר‪ ,‬דאם לא היה ברצון הבורא ב"ה שישחט‬ ‫לקרבן‪ ,‬מה היתה מטרת העלתו על ההר ולעקדו במקום קדוש זה‪.‬‬ ‫ויש לומר בזה‪ ,‬דהנה כל כוחנו ועמידתנו בגלות החל הזה‪ ,‬היא‬ ‫זכות האבות שיש לנו ומגינא עלינו‪ ,‬כדאיתא במדרש (ויקרא רבה לו‬ ‫ו)‪ ,‬לעולם זכות אבות קיימת ולעולם אנו מזכירים אותם‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫והנה מצינו בתורה הק' שמאריכה בגדלותם של אברהם אבינו‬ ‫ושל יעקב אבינו‪ ,‬באברהם אבינו האריכה התורה הק' בפרשיות‬ ‫לך־לך וירא בכמה מקומות‪ ,‬וכן ביעקב אבינו שהי' עוסק בתורה‬ ‫מימי נעוריו בישיבות שם ועבר‪ ,‬ועד זקנה ושיבה למעלה ממאה‬ ‫שנה המשיך להרביץ תורה‪ ,‬גם בבואו גושנה העמיד בית תלמוד‬ ‫להוראה וכו'‪ ,‬אמנם על יצחק אבינו ע"ה לא מצינו רמז בתורה הק'‬ ‫בגדלותו בתורה ובעבודה‪ — .‬ומאידך‪ ,‬הרי כח וזכות האבות הם רק‬ ‫כשהם שלשתן יחד‪ ,‬גם של אברהם ויעקב וגם של יצחק‪ ,‬ורק אז‬ ‫יתהוה קומה שלימה‪ ,‬ויתקיים ברית האבות לעולם‪.‬‬ ‫ועל כן צוה הקב"ה לאברהם קח נא את בנך אל ארץ המוריה‬ ‫דייקא‪ ,‬היא המקום שמשם הוראה תצא לישראל בכל הדורות וכן‬ ‫איתא בתענית (דף ט"ז‪ ).‬והעלהו לעולה באותו מקום קדוש שיש בו‬ ‫השראת השכינה‪ ,‬והוא המקום אשר בדורות הבאים יקריבו שם כל‬ ‫הקרבנות‪ ,‬ולכן מקום זה מסוגל לקדש האדם בקדושה של מעלה‬ ‫גבוה מעל גבוה‪ ,‬וכן נאמר להלן (כ"ב י"ד) ויקרא אברהם שם המקום‬ ‫ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה‪ ,‬שבמקום זה יתקדשו‬ ‫כל הדורות הבאים‪.‬‬ ‫ולכן דייקא באותו מקום קדוש ציוהו לעקוד את יצחק על גבי‬ ‫המזבח‪ ,‬ועל ידי זה יהי' קדשי קדשים כמו קרבן עולה‪ — .‬וזה כוונת‬ ‫הכתוב באומרו "והעלהו"‪ ,‬שיתעלה כקרבן כליל‪ ,‬ואז יזכה להיות‬ ‫הממוצע בקדושתו בין אברהם אביו ליעקב בנו‪ ,‬ואז יושלם הבנין‬ ‫[תשע"ד]‬ ‫של שלושת אבות‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ובזה יש לבאר מה שאמר לו המלאך אחר העקידה כי עתה‬ ‫ידעתי כי ירא אלקים אתה וגו'‪ ,‬למה מעתה כינהו דייקא בתואר‬ ‫ירא אלקים‪ .‬כיון דתכלית העקידה היתה לצורך הדורות הבאים‪,‬‬ ‫ו רק מי שזוכה ליראה עילאה מוריש כוחו לדורותיו אחריו‪ ,‬כמו‬ ‫שדרשו חכז"ל (ויק"ר פר' כ"ו ו) עה"פ (תהלים י"ט) יראת ה' טהורה‬ ‫עומדת לעד‪ ,‬א"ר לוי‪ ,‬מיראה שנתיירא אהרן מלפני הקדוש ברוך‬ ‫הוא זכה ונתנה לו הפרשה הזו שאינה זזה ממנו ולא מבניו ולא‬ ‫מבני בניו עד סוף כל הדורות‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וכמו כן כאן‪ ,‬על ידי מעשה העקידה שעקד אברהם את יצחק‬ ‫בנו על גבי המזבח במקום קדוש זה‪ ,‬נתעלו למדריגה עליונה‬ ‫שהעיד עליהם הקב"ה כי יראי אלקים הם‪ ,‬וכח יראה זו יעמוד‬ ‫[תשע"ד]‬ ‫לזרעם אחריהם בכל דור ודור‪.‬‬ ‫כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו‬ ‫ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על‬ ‫אברהם וגו'‪.‬‬ ‫ופרש"י כי ידעתיו לשון חיבה וכו'‪ ,‬ולמה ידעתיו‪ ,‬לפי שהוא‬ ‫מצוה את בניו עלי לשמור דרכי‪ ,‬ע"כ‪ .‬ודעת הרמב"ן (כאן) שהיא‬ ‫ידיעה בו ממש‪ ,‬כי בחסידיו ישום לבו לדעת אותו בפרט להיות‬ ‫שמירתו דבקה בו תמיד‪ ,‬כי יש ג' מיני השגחות‪ ,‬השגחה כללית‬ ‫והשגחה פרטית‪ ,‬ועוד השגחה מיוחדת לצדיקים לשמרם‪ ,‬ולזה‬ ‫השמירה מיוחדת זכה אברהם ועל זה אמר כי ידעתיו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וכבר אמרתי לפרש הכוונה בזה‪ ,‬דידוע שהקב"ה השפיע‬ ‫לאברהם אבינו השפעה מיוחדת חכמה וידיעה באלקותו ית"ש‬ ‫מה שלא השפיע לשום נברא לפניו ולאחריו‪ ,‬וכן אמרו חכז"ל‬ ‫(ב"ר פר' ס"א א) על אברהם אבינו‪ ,‬אב לא למדו ורב לא היה לו‪,‬‬ ‫ומהיכן למד את התורה‪ ,‬אלא זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כמין‬ ‫שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ובמקום אחר הארכתי בטעמא דמילתא‪.‬‬ ‫וזה כוונת הכתוב‪ ,‬כי ידעתיו היינו שהשפעתי לו ידיעה‬ ‫עצומה באלקותי‪ ,‬ולא השפעתי זאת לשום נברא‪ ,‬למען אשר‬ ‫יצוה את בניו ואת ביתו אחריו עד סוף כל הדורות שישמרו דרך‬ ‫(מתוך הצוואה הק')‬ ‫[תשע"ה]‬ ‫ה' לעשות צדקה ומשפט‪.‬‬ ‫ג‬ ‫אמרות ה' אמרות טהורות‬ ‫במדרש (ויקרא רבה פר' כ"ו א' ב')‪ ,‬ר' תנחום בר חנילאי פתח (תהלים י"ב ז' ח')‪ ,‬אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף‬ ‫בעליל לארץ מזוקק שבעתים וכו'‪ ,‬ודרשו ר' יוסי ממלחיא ור' יהושע דסכנין שם במדרש (סי' ב')‪ ,‬מצינו תינוקות‬ ‫בימי דוד‪ ,‬עד שלא טעמו טעם חטא‪ ,‬היו יודעים לדרוש את התורה מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור‪ .‬והי' דוד‬ ‫מתפלל עליהם‪ ,‬אתה ה' תשמרם‪ ,‬נטר אוריתהון תשמור תורתם בלבם‪ ,‬תצרנו מן הדור זו לעולם‪ ,‬תשמרם שלא‬ ‫ימשכו אחרי הדור הזאת שחייב כליה‪ ,‬ע"ש עוד‪.‬‬ ‫ורש"י בפי' לתהלים מייתי דרשה זאת‪ ,‬ושם ברש"י הוספה קצת‪ ,‬והיה דוד מתפלל עליהם‪ ,‬רבש"ע‪ ,‬ראה כמה‬ ‫תורתך ואמרתך ברו רה ומזוקקת שבעתים בלבם‪ ,‬שמור אותם בלבם‪ ,‬תצרנו מן הדור הזה שלא ילמדו דרכיהם‪,‬‬ ‫להיות דלטורין‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הנה הבינו רבותינו הק'‪ ,‬כי 'אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף' קאי על דברי תורה‪ ,‬שמאת ה' הם כסף טהור‬ ‫בלי פסולת וסיגים‪ ,‬ויש בהם פנימיות‪ ,‬סוד ונגלה‪ ,‬והכל אור רוחני נקי (ועיין ג"כ במלבי"ם שם)‪ ,‬אלא שלנו בשר ודם‬ ‫כשבאנו ללמדם‪ ,‬מחמת חומריות ופגמי בני אדם דברי תורה קשים להשגה‪.‬‬ ‫וכבר מובא כידוע מהאר"י הק' זי"ע‪ ,‬כי הקושיות והמו"מ בכל הלכה‪ ,‬והיגיעה עד שעומדים על האמת‪ ,‬הם כדי‬ ‫להסיר הפסולת‪ ,‬ולבא על קרוב לנתינתם של דברי תורה מפי ה'‪ ,‬שהם אמרות וכסף צרוף בלי שום פסולת כי‬ ‫מאת ה' הם‪ ,‬דאורייתא וקודב"ה חד (זוה"ק ויקרא ע"ג ע"א)‪.‬‬ ‫ולכן תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא חטאו‪ ,‬ולא היתה להם שום מניעה ללמוד תורת אלקים חיים כנתינתן‬ ‫אמרות טהורות‪ ,‬נתגלו להם כל טעמי התורה כבנתינתם בסיני‪ ,‬מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא‪ ,‬וכמש"כ בחי'‬ ‫הריטב"א (עירובין י"ג ע"ב) בשם בעלי התוספות‪ ,‬ונתנה בזה ההכרעה לחכמים‪.‬‬ ‫ורש"י בתהלים שם כתב בשם המדרש שהיו יו דעים לדרוש את התורה שבעתיים מ"ט פנים לכל צד‪ ,‬וזה‬ ‫מדויק ביותר‪ ,‬כי כידוע מה שאדם יכול להשיג בעוה"ז הם מ"ט שערי חכמה‪ ,‬אבל לא שער הנו"ן‪[ ,‬עיין בפירוש‬ ‫ר"ע מברטנורא (מגילת רות פרק ג' פס' ט"ו) פירש שם בזה בקשת דוד המע"ה (תהלים קי"ח י"ט כ') פתחו לי שערי צדק‬ ‫וגו'‪ ,‬זה השער לה' וגו']‪.‬‬ ‫וכאשר ראה דוד גודל מדרגתם בתורה‪ ,‬היה מתפלל עליהם‪' ,‬אתה ה' תשמרם' שמור אותם בלבם‪ ,‬ר"ל שלבם‬ ‫ישאר נקי לעולם‪ ,‬ולא יפגמו לבם ע"י עברם ח"ו על 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' (במדבר ט"ו ל"ט)‪ ,‬שזה‬ ‫הפוגם בגודל השגת התורה‪ ,‬כאמור למעלה‪ ,‬דהשגתם עד שלא חטאו‪ .‬ושוב אמר‪ ,‬תצרנו מן הדור זו לעולם‪ ,‬שלא‬ ‫ילמדו ממעשי הדור‪ ,‬ובעיקר לענין לשון הרע ומחלוקת‪ ,‬שהיה' אז עון הדור שסייע לרדוף דוד המלך ע"י לשה"ר‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫ומה שאמרו תינוקות שהיו 'בימי דוד'‪ ,‬היינו שהמלך הצדיק ומנהיג קדוש היה הגורם לכך‪ .‬הלא מצינו (ברכות ד'‬ ‫ע"א) שקרא נפשו חסיד (תהלים פ"ו ב')‪ ,‬שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות‬ ‫בשפיר ושליא לטהר אשה לבעלה‪ ,‬ואידך‪ ,‬לא חסיד אני שכל המלכים ישנים עד ג' שעות ואני חצות לילה אקום‬ ‫(תהלים קי"ט ס"ב) לעסוק בתורה ושירות ותשבחות‪ .‬ואיתא בירושלמי (ברכות פ"א ה"א‪ ,‬ה' ע"ב) דהיה דוד לוקח כינור‬ ‫שלו בחצות לילה והיה משורר‪ ,‬וקמו כל ישראל לתורה עד שמלאו בתי מדרשות מפה לפה‪ .‬א"כ ראו התינוקות‬ ‫אהבת תורה במנהיגם‪ .‬ומצאתי במדרש שוח"ט (תהלים ז' ח') דאיתא שם‪ ,‬תינוקות שהיו בימי שאול ושמואל הנביא‪,‬‬ ‫והוא ג"כ ע"ד זה‪ ,‬כי צדיקים אלה הם שגרמו למדרגת תינוקות אלו‪.‬‬ ‫(פתיחת זמן הקיץ תשס"ב)‬ ‫ד‬ ‫‪ ‬מסורת אבותינו ורבותינו ‪‬‬ ‫‪ ‬יסוד היסודות להאמין כי לא נשתנו העתים‪ ,‬והתורה בכל אזהרותי' דקדוקי' ופרטי' היא‬ ‫נצחית ויש דין ויש דיין על כל דבר‪ ,‬וצורת התורה וצורת המצוה היא כפי אשר מסרו לנו‬ ‫אבותינו ורבותינו וכל המהרהר אחר זה מערער היסוד הגדול אשר כל בית ישראל מושתת‬ ‫עליה‪.‬‬ ‫כל מי שמכיר הענינים וההשתלשלות של דורות בא"י ובכ"מ בחו"ל יודע ויודה‬ ‫‪‬‬ ‫שצריכים אנו להחזיק טובה לאבותינו ורבותינו ואלמלא לא לחמו אנשי השם בחו"ל ובא"י‬ ‫נגד ההשכלה והמשכילים שזה מאתים שנר שרצו לעקור הקערה על פיה‪ ,‬כבר לא היינו עוד‪.‬‬ ‫לעולם יהיו צדיקים שיעוררו בני ישראל לתשובה ויגרמו גאולתן‪ ,‬אבל בסוף הימים‬ ‫‪‬‬ ‫ידמו גם המעוררים‪ ,‬והכל ישתקע בשינה‪ ,‬ובמצב הזה אין לנו אלא להתחזק בדרך אבותינו‬ ‫ורבותינו מורשת הדורות‪ ,‬שלא לחדש דבר ולעשות הכל כאשר ראינו מרבותינו ואבותינו‪.‬‬ ‫כשמשנאינו נשאו ראש ועל עמך יערימו סוד‪ ,‬כשהתחילו לפעפע רוח החפשים‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשכילים‪ ,‬הרפורמים‪ ,‬ואח"כ של גאולת שקר‪ ,‬כשהתחילו להרים ראש ולמרוד נגד הנהגת‬ ‫אבותינו ורבותינו הגאונים והצדיקים‪ ,‬ההנהגה שהי' נמסר לנו מדור דור מיום מתן תורתינו‬ ‫עד היום הזה‪ ,‬באותו עת הקדים הקב"ה רפואה למכה ושלח לא"י אותם גאונים וצדיקים באותו‬ ‫שיעור קומה כהגאון ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל ראש הלוחמים וראשי הגאונים של יהדות‬ ‫החרדית בארה"ק‪ ,‬ועמם כל שלטי הגבורים שהם מסרו נפשם להקים את עם ישראל ואת‬ ‫היהדות הנאמנה לתוה"ק בארה"ק במובן הרוחני ובמובן הגשמי‪ ,‬אותה יהדות שעומד כהיום‬ ‫לפנינו לשם לתהלה ולתפארת‪.‬‬ ‫‪".. ‬קשה לי להשיב ע"ז‪ ,‬כי פשוט דמעולם איני מקיל בזה‪ ,‬ואולי השומע שמע וטעה‪ ,‬וגם‬ ‫חקרתי אצל שומעי לקחי שרשמו כל הדברים‪ ,‬ואמרו שלא נמצא דבר כזה‪ ,‬וגם ידע כ"ת שלא‬ ‫זו שאיני מרים ח"ו ראשי נגד רבותינו‪ ,‬אלא שזה כיובל שנים שנתן לי השי"ת הזכי' לגדל גדולי‬ ‫ומופלגי תורה ויראה שזה הדבר נר לרגלם לשום ראשם תחת כפות רגלי רבותינו הקדמונים‪,‬‬ ‫ואיך אני עני אעשה כזאת"‪( .‬שו"ת ח"ו קכו)‬ ‫"כי עיקר התקשרות אל הצדיקים ללכת בדרכיהם הטובים וללמוד תורתם" [שו"ת חלק יא‪ ,‬סימן ערב]‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אגרות הלוי‬ ‫תורה שבכתב ללא חלוקת פרקים‬ ‫‪ -‬אין מניחים את הודאי מפני הספק ‪-‬‬ ‫ב"ה‪ .‬יום ג' פרשת מטות מסעי בין המצרים תשס"ה לפ"ק‬ ‫הנה כבוד ידידנו המכובד מהר"ר ‪ .....‬זוכה להחזיר עטרה‬ ‫ליושנה‪ ,‬ע"י שמסר נפשו להדפיס חמשה חומשי תורה‪ ,‬רק עם‬ ‫חלוקת פרשיות פתוחות וסתומות כפי הנמסר בתורה שבע"פ‪,‬‬ ‫וכמבואר ברמב"ם הל' ספר תורה [פ"ח ה"ד]‪.‬‬ ‫וכידוע שהראשונים לא הזכירו חלוקת הקפיטלן‪ ,‬וכבר ידוע‬ ‫וכמעט פשוט שזה שליטת יד זרים גלחים שהחזיקו בספר תנ"ך‪.‬‬ ‫וכבר ידוע שהפירוש נשתנה ע"י משמעות הפסוקים‪ .‬ומה‬ ‫שנשתמשו בזה לפעמים רבותינו הגאונים‪ ,‬אין בזה הוכחה‪.‬‬ ‫עכ"פ פשיטא אין מניחים את הודאי הנמסר ודאי‪ ,‬מפני‬ ‫ספק של הספק‪ ,‬שאין הוכחה עליו מדורות הראשונים‪ ,‬וזכות‬ ‫גדול זכה לעצמו‪ ,‬ומה' ישא ברכה‪.‬‬ ‫ע"ז בעה"ח‪ ,‬מצפה לרחמי ה'‬ ‫שמואל הלוי ואזנר‬ ‫ו‬ ‫לא מלו רבו‪ ,‬ומשמע שם מדבריו שאין עליו‬ ‫נשים אם ישנו לומר שלא עשני גויה ושפחה‬ ‫חיוב‪ .‬וצ"ל דכונתו כאן דיש בגופו ענין מצות‬ ‫אשר שאל בענין ברכת שלא עשני גוי ועבד‬ ‫(שו"ת חלק א סימן רה)‬ ‫מילה‪.‬‬ ‫לאשה אם יאמרו כן או גויה ושפחה‪ ,‬כדעת‬ ‫הגאון יעבץ והחיד"א בעבודת הקדש‪.‬‬ ‫בהמ"ז לאחר ס"ג אי מצטרף לחשבון ק' ברכות‬ ‫לדידי אין ספק כי מנהג אשכנז אשר נהגו לפני‬ ‫אשר שאלני אם הא דמברכים בהמ"ז אחרי‬ ‫גדולי ישראל אמיתים היה שגם נשים מברכות‬ ‫סעודה ג' במוצש"ק ולפעמים גם בלילה כבר‬ ‫גוי ועבד‪ ,‬וכדעת הגאון אשל אברהם ועוד‪ ,‬ועיין‬ ‫אם מצטרף לחשבון ק' ברכות של יום שבת‪.‬‬ ‫ג"כ בס' לקוטי מהרי"ח בסדר ברכת השחר‪.‬‬ ‫אין פנאי להאריך אבל מדברי מג"א סי' מ"ו ח'‬ ‫והנראה לענ"ד‪ ,‬בסי' מ"ו ס"ד הלשון צריך לברך‬ ‫שכ' דביוה"כ כיון שמפסיקין מבעו"י חסר‬ ‫בכל יום שלא עשני גוי ושלא עשני עבד ושלא‬ ‫סעודה אחת דהיינו של ערב יוה"כ מכלל‬ ‫עשני אשה ומסיים המחבר והנשים מברכות‬ ‫דסעודת מוצאי יוה"כ כן נחשב לחשבון ק'‬ ‫שעשני כרצונו‪ ,‬פשוטם וסתימתם של דברים‬ ‫ברכות‪ ,‬ומכ"ש ברכת המזון של סעודה ג'‬ ‫שבשאר ברכות אין הבדל בין איש לאשה‪ ,‬ואף‬ ‫שהתחיל מבעו"י ושייכת לשבת ממש‪ ,‬הן אמת‬ ‫שיכלתי לת' דגוי ושפחה אינו הבדל כמו‬ ‫דהנתיב חיים שם תמה על המג"א דסעודת‬ ‫שעשני כרצונו אבל שתיקתם של גדולי‬ ‫מוצאי יוה"כ שייך כבר ליומא דבתרא‪ ,‬היינו‬ ‫פוסקים הקדמונים מוכח דשוים הם ממש‪,‬‬ ‫בסעודת מוצאי יוה"כ דהא באמת כבר סעודת‬ ‫והיינו גוי כולל זכר ונקבה‪ ,‬וכן עבד כולל זכר‬ ‫יום אחר אבל בנ"ד כו"ע מודים דמצטרף וגם כל‬ ‫ונקבה‪ ,‬והדברים מתפרשים גם מצד שורש‬ ‫הפוסקים העתיקו דברי מג"א כפשוטן‪.‬‬ ‫נשמות ילודי הדורות‪.‬‬ ‫(שו"ת ח"ה סימן כ"ג)‬ ‫(שו"ת חלק י סימן ח ד"ה א)‬ ‫נשים אם חייבות בתקנת מאה ברכות‬ ‫הקדים ברכת שלא עשני אשה לשאר הברכות‬ ‫ואשר שאל אם נשים חייבות בתקנת ק' ברכות‪.‬‬ ‫במג"א סוף סק"ט אם בירך שלא עשני אשה‬ ‫מפשטות דברי הב"י והפוסקים ריש סי' מ"ו‬ ‫בראשונה לא יברך שוב על עכו"ם ועבד‪ .‬וכ' בחי'‬ ‫דחשבו ק' ברכות של כל אדם וחשבו בחשבון‬ ‫רעק"א‪ ,‬ולע"ד‪ ,‬הא מ"מ עבד עדיף מאשה‬ ‫טלית ותפילין וכה"ג ברכות דלא שייכי בנשים‬ ‫דישנו במצות מילה‪.‬‬ ‫ולא כתבו מאי איכ"ל מכלל דפשיטא להו‬ ‫עיין בחי' רעק"א (יו"ד ריש סי' רס"ז) שפלפל‬ ‫דהתקנה לא שייכי בנשים‪ .‬שות חלק ה סי' כ"ג)‬ ‫אם יש על העבד בעצמו חיוב מצות מילה אם‬ ‫ז‬ ‫מחשבת הלוי‬ ‫חידו"ת ממרן רבינו זיע"א‬ ‫כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו‬ ‫דרך ה' וגו' (יח יט)‪.‬‬ ‫יש לדקדק מהו שאמר 'אחריו'‪ ,‬גם אומרו 'יצוה' טעון ביאור שהרי לא מצאנו בשום‬ ‫מקום שאברהם אבינו יאמר דברי תוכחה ליצחק או לישמעאל‪ .‬ואפשר לומר המכוון‪,‬‬ ‫שהתכוונה התורה הקדושה ללמד את הכלל היסודי במלאכת חינוך הבנים‪ ,‬שהוא‪ ,‬היות‬ ‫האב 'דוגמא אישית' של התנהגות ישרה ונכוחה‪ ,‬שכאשר האב מתנהג כהוגן בכל‬ ‫אורחותיו‪ ,‬אזי הולכים אחריו הצאצאים ועושים כמעשהו לשמור דרך ה' ולעשות צדקה‬ ‫ומשפט ‪ -‬כמעשי האבות כן מעשי הבנים‪ .‬וזהו שאמר 'אשר יצוה את בניו וגו' אחריו'‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אברהם אבינו ע"ה היה דוגמא אישית של שמירת דרך ה' ועשיית צדקה ומשפט‪,‬‬ ‫וממילא הלכו בניו אחריו והתרגלו והתחנכו גם כן לשמור 'דרך ה' לעשות צדקה‬ ‫ומשפט'‪.‬‬ ‫ומה שקורא הנהגת חינוך זו בלשון 'אחריו' אפשר לומר‪ ,‬שאנו רואים בתכסיסי‬ ‫מלחמה שאם קציני הצבא יוצאים לשדה הקרב בראשונה בגבורה ועוז רוח והם קוראים‬ ‫את החיילים 'אחריהם'‪ ,‬אזי נדבקים החיילים כולם בעוז רוחו של המפקד וגם הם באים‬ ‫לשדה הקרב חדורי רוח גבורה ורצון לנצח‪ ,‬אבל אם הקצינים עצמם ישארו בתוך‬ ‫המדינה וישלחו את החיילים לשדה הקרב לבדם‪ ,‬אזי יוצאים החיילים מתוך רפיון רוח‬ ‫וקהות חושים והמערכה אבודה מראש בלא שום סיכוי לנצחון‪ .‬ללמדך‪ ,‬שהדוגמא‬ ‫האישית של המפקד היא הערובה לניצוח המלחמה‪.‬‬ ‫ובאמת רמוז ענין זה בתורה הקדושה שעל הפסוק (במדבר כז‪ ,‬יז) 'אשר יצא לפניהם'‬ ‫הביא רש"י מהספרי (פסקא קלט) לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין‬ ‫את חיילותיהם למלחמה‪ ,‬אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג וכו' וכדרך‬ ‫שעשה יהושע וכו' וכן בדוד הוא אומר (ש"א יח‪ ,‬טז) 'כי הוא יוצא ובא לפניהם' יוצא בראש‬ ‫ונכנס בראש‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכעין מלכותא דארעא מלכותא דרקיעא היינו עבודת ה' ומלאכת‬ ‫ח‬ ‫שמים של חינוך בני ובנות ישראל‪ ,‬שהאב הוא ראש הצבא בביתו בית נאמן בישראל‪,‬‬ ‫צריך להיות הראש והראשון בהתנהגות נאותה וישרה כהוגן וכראוי‪ ,‬ואחריו יבואו‬ ‫צאצאיו זרע בירך ה' ללכת גם כן בזו הדרך הטובה והמקובלת לפני כסא הכבוד‪.‬‬ ‫וראה מה שפירש הספורנו את הפסוק שאמר בלעם (שם כג‪ ,‬י) 'תמות נפשי מות ישרים‬ ‫ותהי אחריתי כמוהו'‪ ,‬פירוש‪ ,‬ובלבד שתהיה אחריתי וצאצאי מעי כמו ישראל‪ ,‬כי אמנם‬ ‫בניו של אדם ויוצאי חלציו נקראים 'אחריתו' כמו 'תהי אחריתו להכרית' (תהלים קט‪ ,‬יג)‬ ‫וכן 'ולא לאחריתו' (דניאל א‪ ,‬ד)‪ ,‬ע"כ‪ .‬והיינו‪ ,‬שבלעם הרשע הבין והכיר‪ ,‬שדרך העולם הוא‬ ‫שהדורות מעתיקים את מעשי אבותיהם וכמו שמתנהגים האבות כן עושים הבנים‪,‬‬ ‫וכשראה את מעלת בני ישראל שהם 'ישרים' הדבקים והולכים בדרכי אבותיהם הישרים‬ ‫והצדיקים‪ ,‬ביקש על עצמו שגם הוא ימות מות 'ישרים' וצדיקים כמוהם‪ ,‬ואזי יהיו גם‬ ‫'אחריתו' אלו צאצאיו ויוצאי ירכו דוגמתו ישרים ומובחרים‪.‬‬ ‫ועל פי האמור יתבאר מה שכתב רש"י‪ :‬למען הביא ‪ -‬כך הוא מצוה לבניו שמרו דרך‬ ‫ה' כדי שיביא ה' על אברהם וגו'‪ .‬ותמהו המפרשים תמיהה רבתי‪ ,‬וכי היה אברהם מצוה‬ ‫את בניו לשמור דרך ה' בשביל קבלת שכר שיביא ה' על אברהם וגו'‪ ,‬הלא אין הדעת‬ ‫נותנת שחינך את בניו לעבוד את ה' על מנת לקבל פרס‪ .‬אלא ודאי‪ ,‬עיקר חינוכו של‬ ‫אברהם היה‪ ,‬שהיה מצוה את בניו 'לבוא אחריו' לבית המדרש ולבית התלמוד ולהרבות‬ ‫חסד ולקרוא בשם ה' להרגילו ית' בפי הבריות‪ ,‬והפסוק אומר שמתוך כך זכה‬ ‫שהתקיימה בו ההבטחה שהבטיחו הקב"ה (לעיל יז‪ ,‬ז) 'והקימותי את בריתי וגו' להיות לך‬ ‫לאלוקים ולזרעך אחריך'‪ .‬ועי' בספורנו כאן שפירש על זה הדרך‪.‬‬ ‫וזהו יסוד גדול ונפלא בעבודת החינוך‪ ,‬שהאב מנחיל את מעשיו ואת דרכיו לבניו‬ ‫והוא להם מורה דרך בחייו ולבתר חייו עד עולם‪ ,‬וכמעט שהאב אינו צריך להוכיחם‬ ‫ולהורותם בפה על כל פרט ופרט‪ ,‬כי איך שהוא מתנהג ואיך שהוא מקיים מצוה ונשמר‬ ‫מלא תעשה כך מתנהגים בניו אחריו‪ ,‬וכאשר אתה מסתכל בתהלוכות הבנים והתנהגותם‬ ‫הינך רואה בהם דמות דיוקן אביהם ‪ -‬לטב ולמוטב‪.‬‬ ‫[שמואל א פרק כה]‬ ‫ט‬ ‫ידות הלוי‬ ‫פרקי הדרכה והליכות חיים‬ ‫ממרן רבינו שליט"א‬ ‫לא נברא האדם בשביל עצמו וצרכיו ‪ -‬רק להועיל לזולת זו מטרת חייו‬ ‫שום חשבון לא עומד בפני המטרה – יעוד החיים אינה ניתנת להמרה‬ ‫והוא יושב פתח האוהל כחום היום‪ .‬אברהם אבינו אב המון גויים‪ ,‬אברהם אבינו זקן בא בימים‪,‬‬ ‫אברהם אבינו חולה‪ ,‬ועם כל זה אברהם אבינו יושב ומצפה לעשות חסד עם הזולת‪ ,‬בלי‬ ‫חשבונות מי הוא‪ ,‬מה הוא‪.‬‬ ‫ולא די בזה‪ ,‬לראות את הצמאון לעשות חסד עם הבריות‪ ,‬הגם שהוא נשיא זקן וחולה‪ ,‬עוד נוסף‬ ‫לזה 'חום היום' שהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה‪ ,‬ונעשה חום בלתי רגיל בלתי מצוי‪ ,‬שגם אדם‬ ‫צעיר ובריא קשה לו לשבת בחוץ‪ ,‬אבל אברהם אבינו בוערת בו מדת החסד‪ ,‬צמאון בעוצמה‬ ‫גדולה עד מאוד לעשות חסד הבריות‪ ,‬ורצון זה מוציא אותו החוצה אל פתח האוהל‪ ,‬לשבת‬ ‫ולחכות לאיזה אורח שאולי יבוא בחום הגדול הזה‪.‬‬ ‫אברהם אבינו נביא ה'‪ ,‬וירא אליו ה' באלוני ממרא‪ ,‬אבל הוא עסוק עם משהו אחר‪ ,‬תוך כדי‬ ‫גילוי שכינה‪ ,‬הוא יושב פתח האוהל ומחכה לעשות חסד‪ ,‬ומשראה אנשים שאפשר להטיב‬ ‫עמהם‪ ,‬עזב את השכינה ורץ לקראתם עם גילו המתקדם‪ ,‬עם חליו‪ ,‬ועל אף היותו אדם חשוב‪,‬‬ ‫נשיא‪ ,‬ואב המון גויים שאולי לא מתאים לעשות כדבר הזה‪ ,‬יש לו את מי לשלוח לצאת החוצה‬ ‫לחפש אורחים‪.‬‬ ‫התנא במסכת אבות (פרק ה') אומר‪ ,‬עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו‪ ,‬וכתבו המפרשים מדוע‬ ‫הדגיש 'אבינו' מה שלא נכתב כן במשנה הקודמת עשרה דורות מנח עד אברהם‪ ,‬ולא נכתב‬ ‫שם התואר 'אבינו'‪ ,‬כדי להורות שאברהם אבינו הנחיל לבניו כאב לבן את הכוח לעמוד‬ ‫בנסיונות‪.‬‬ ‫גם מדת החסד בהרבה מקרים היא נסיון‪ ,‬ולפעמים נסיון גדול‪ ,‬האם מתאים לי לעשות את זה‪,‬‬ ‫זה לא תואם את גילי‪ ,‬זה לא מתאים למעמד שלי‪ ,‬ושוב מעלה היצר חשבונות שונות‪ ,‬למי אתה‬ ‫רוצה לעזור‪ ,‬האם זה מגיע לו‪ ,‬האם כשאתה היית צריך עזרה ממנו קבלת משהו‪ ,‬גם את זה‬ ‫הנחיל אברהם אבינו לנו בניו‪ ,‬את הרצון‪ ,‬את הכוחות‪ ,‬להתחסד עם הבריות בלי חשבונות‪.‬‬ ‫וכמו שפירש חידושי הרי"ם ברוך אתה ה' 'מגן אברהם' הקב"ה מגין על מדת החסד של אברהם‬ ‫אבינו‪ ,‬שתשאר קיימת בלבן של ישראל‪.‬‬ ‫התוה"ק אומרת 'והלכת בדרכיו'‪ ,‬ודרשו חז"ל לדבוק במדותיו ית"ש מה הוא רחום אף אתה‬ ‫רחום וכו'‪ ,‬אפשר לומר עוד‪ ,‬על פי מה שכתבו בספה"ק לשם מה ברא הקב"ה את העולם הזה‪,‬‬ ‫כלום חסר לו כבוד ויקר ממלאכים שרפים חיות ואופנים שמשבחים אותו באופן הכי נעלה‪,‬‬ ‫למה לו עולם שקר‪ ,‬עולם של הבל הבלים‪ ,‬ותירצו שהקב"ה הוא המלך הטוב והמטיב‪ ,‬וברצונו‬ ‫להטיב ולכן ברא את העולם‪.‬‬ ‫א"כ עלינו לדבוק במדותיו‪ ,‬ולהעצים את הרצון להטיב לבריות‪ ,‬וכמו שכתבו בספה"ק שהאדם‬ ‫לא בשביל עצמו נברא‪ ,‬רק להיטיב לאחרים כפי כוחו [הקדמה לנפש החיים‪ ,‬ייטב לב ריש פ' ויצא‪ ,‬ועוד]‪.‬‬ ‫אכן אין לך כמעט ד' אמות בשכונות היהדות החרדית שאין שם איזה גמ"ח‪ ,‬אם זה הלוואות‬ ‫לחתנים או לשאר צרכים‪ ,‬אם זה תרופות או מכשירים שונים‪ ,‬אם זה צרכי תינוקות או ספסלים‬ ‫י‬ ‫ושלחנות והרשימה ארוכה‪ ,‬וכמה אנשים טובים יש שאזנם כרויה לשמוע את כאב הזולת‪,‬‬ ‫ולהושיט להם יד‪ ,‬ולייעץ להם עצה הוגנת‪.‬‬ ‫בקראנו פרשה זו‪ ,‬בראותנו לנגד עינינו איך אבינו אברהם התמסר לזולת‪ ,‬אנחנו מתחזקים‬ ‫ביותר‪ ,‬ומנסים למצוא את עצמנו על המפה המרהיבה הזו‪ ,‬היכן ובמה אנחנו עוזרים לזולת‪,‬‬ ‫מה אנחנו עושים למענם‪ ,‬מה אנחנו מקריבים עבורם‪ ,‬היכן ה'אברהם' שבנו‪ ,‬הרי גם אנחנו בניו‪,‬‬ ‫גם אנחנו אומרים אלקי אבותינו אלקי אברהם‪ ,‬היכן הסימן המזהה בעצמותנו את היותנו בני‬ ‫אברהם – איש החסד‪.‬‬ ‫כמה שהעזרה מצויה וזמינה בכל פינה‪ ,‬עדיין מתגלגלים ברחובות‪ ,‬ובפינות הקהילות‪ ,‬הרבה‬ ‫הרבה אפשרויות להתחסד‪ ,‬הרבה אפשרויות להטיב‪ ,‬לפעמים בהלוואה‪ ,‬לפעמים לשלוח‬ ‫ארוחת ערב לבית היולדת עבורה ועבור המשפחה‪ ,‬לעזור בשעת שמחה כל שהיא‪ ,‬בעזרה כל‬ ‫שהיא‪ ,‬ועוד ועוד‪ ,‬ועל כולם מצויה ומזדמנת בכל עת ובכל שעה להגיד מילה טובה‪ ,‬מחמאה‪,‬‬ ‫לקרוב או לרחוק‪ ,‬ולפעמים באפשרותך להיות 'מחיה מתים במאמרו' ‪ -‬ממש‪.‬‬ ‫לא צריך לשבת בכסא גלגלים כדי להעיר את הלב‪ ,‬גם לא מטה בבית חולים צריכה לעורר את‬ ‫הרגש לעזרה‪ ,‬רק קצת מחשבה ו הרבה רצון‪ ,‬תפנה אותנו למי שצריך אותנו‪ ,‬מעט שימת לב‬ ‫לזולת תסייע לזהות את הכתובת שמחכה לנו‪.‬‬ ‫הנסיון הגדול במצבים כאלה היא אין לי אתו כלום‪ ,‬זה לא מתאים‪ ,‬אין לי כוח‪ ,‬היום אני לא‬ ‫יכול‪ ,‬היום יש לי מדאי הרבה טרדות וכו'‪ ,‬הרים וגבעות של סיבות נצבים בפניך לשכנע אותך‬ ‫שלא לעשות את החסד הזה‪ ,‬ואפילו למנוע ממך להגיד 'גוט מארגן – בוקר טוב' עם חיוך על‬ ‫שפתיים‪ ,‬גם זה יקשה בעיניך אם תחיה עם חשבונות‪.‬‬ ‫אברהם אבינו לא בא רק ללמד אותנו לעשות חסד עם הזולת‪ ,‬אלא שהוא מלמד אותנו‬ ‫להתחסד עם הבריות גם כשיש מלאי גדול של תירוצים המתקבלים על הדעת‪ ,‬גם‬ ‫כשבאמתחתך סיבות רבות ומוצדקות לפטור אותך מלחשוב על השני‪ ,‬להתעלות מעל הכל‪,‬‬ ‫ולדבוק בדרכי השי"ת להטיב עם הבריות‪ ,‬וכמש"כ בספה"ק שכל ביאת האדם לעוה"ז היא‬ ‫להועיל לבריות‪.‬‬ ‫אם זו סיבת חיותנו‪ ,‬אם זו מטרתנו בעוה"ז‪ ,‬איך נוותר על החיים בגלל תירוצים‪ ,‬התירוצים הכי‬ ‫טובים הסיבות הכי מוצדקות אין בהם כדי להצמיח את החיים‪ ,‬לכל היותר זה יכול לעזור שלא‬ ‫להיענש על העלמת העין‪ ,‬אבל צמיחת החיים לא תבוא מזה‪ ,‬וא"כ מה הועילו לנו החשבונות‬ ‫המתגמדים ובטלי ם כעפרא דארעא אל מול יעוד החיים הגדול‪.‬‬ ‫גם מי שחשקה נפשו בתורה ועבודה‪ ,‬ומדמה בנפשו שהתמסרות לציבור תגזול ממנו שעות‬ ‫של לימוד‪ ,‬העסק עם הזולת תמנע ממנו לעלות במסילה אשר בית א‪-‬ל עולה‪.‬‬ ‫הפרשה הזו נותנת לו תשובה הוגנת‪ ,‬כאמור כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו‬ ‫אחריו ושמרו דרך ה' לעשות 'צדקה' ומשפט‪ ,‬אברהם אבינו התמסר למשפחתו ולבני דורו‪,‬‬ ‫והקב"ה מגלה לנו שלכך הוא אוהב את אברהם אבינו [עי' רש"י]‪.‬‬ ‫אם כתבו רבותינו בספה"ק שלא נברא האדם בעולם בשביל 'עצמו'‪ ,‬רק להועיל ולהיטיב‬ ‫לזולתו‪ ,‬הוי אומר שגם לא למען עצמותו הרוחנית נברא האדם‪ ,‬כל היותו חי‪ ,‬כל עצמותו‬ ‫הטעונה בכוחות וכשרונות אינם אלא למען הבריות‪ ,‬וכמש"כ החת"ס בנוסף לדברי רש"י‬ ‫שהכוונה 'כי ידעתיו ' מלאתי את לבו בידיעות‪ ,‬כי המתחסד עם הבריות ונותן את עצמו וזמנו‬ ‫לזולת‪ ,‬הקב"ה לא נותן לו שיפסיד‪ ,‬גם לא ברוחניות‪ ,‬הקב"ה משלים את ידיעותיו‪.‬‬ ‫אמנםכה]היא‬ ‫וידוע מה שאמרו חז"ל (סוכה מ"ט ע"ב) תורה ללמד היא תורה של חסד‪ ,‬והלומד לעצמו‬ ‫[שמואל א פרק‬ ‫תורה‪ ,‬אבל לא תורה של חסד‪ ,‬ושבחן של ישראל היא שהם לומדים 'תורה של חסד'‪.‬‬ ‫יא‬ ‫הברכה שתרמו להוצאת הגליון‬ ‫על זיע"א‬ ‫יעמדו הלוי'‬ ‫אלה בעל 'שבט‬ ‫ממרן רבינו‬ ‫‪ ‬עושים חסד עם נשמתי ‪‬‬ ‫‪ ‬השותפים הקבועים ‪‬‬ ‫הי"ו – ארה"ב‬ ‫הרה"ח משה יהודה גראסמאן‬ ‫הי"ו ‪ -‬ירושלים‬ ‫משה רוט‬ ‫הרה"ח‬ ‫‪-‬חבר נשיאות המעינות‪-‬‬ ‫‪-‬חבר נשיאות המעינות‪-‬‬ ‫לע"נ אביו הר"ר צבי אלימלך ב"ר יצחק אליהו ז"ל‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הנכדה תחי'‬ ‫נלב"ע כ"ד חשון תשע"ט ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫הרה"ח מרדכי קריצלר הי"ו ‪ -‬אלעד‬ ‫הרה"ח משה מילר הי"ו ‪ -‬אשדוד‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכד ני"ו‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הבת תחי'‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫הרה"ג יעקב מאיר שטייג שליט"א‬ ‫הרה"ח דוד פרייזלר הי"ו ‪ -‬אלעד‬ ‫לע"נ אמו מרת רייכל ב"ר יעקב מאיר ע"ה‬ ‫לרגל שמחת הבר המצוה לבנו ני"ו‬ ‫נלב"ע כ"ה חשון ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ולרגל שמחת הולדת הנין ני"ו למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫הרה"ח יצחק הי"ו והרה"ח יואל הי"ו הלר‬ ‫הרה"ח נתן אדלר הי"ו – ארה"ב‬ ‫לע"נ אמם מרת מלכה ב"ר יצחק ע"ה‬ ‫לע"נ אביו הר"ר יואל ב"ר נתן ז"ל‬ ‫נלב"ע כ"ו חשון תש"פ ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫נלב"ע כ"ו חשון ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫נלב"ע כ"ה ניסן תשפ"ו ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לע"נ הרה"ח אליעזר שלמה ב"ר יששכר ז"ל בנדיקט‬ ‫הרה"ג מרדכי יהושע הי"ו הרה"ג יצחק אלי' הי"ו‬ ‫הרה"ג אברהם אליהו גלבר שליט"א ‪ -‬בית שמש‬ ‫גראסמאן‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הבת תחי'‬ ‫לע"נ אביהם הר"ר צבי אלימלך ב"ר יצחק אליהו ז"ל‬ ‫נלב"ע כ"ד חשון תשע"ט ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫הרה"ח אברהם בלומנטל הי"ו ‪ -‬ביתר‬ ‫הרה"ח מאיר ווארך הי"ו ‪ -‬ארה"ב‬ ‫לע"נ אביו הר"ר יחיאל ב"ר יהושע פאליק ז"ל‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבן ני"ו‬ ‫נלב"ע כ"א חשון ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫יו"ל ע"י מכון מעינות הלוי‬ ‫הו"ל והפצת תורת מרן רבינו הגה"ק בעל שבט הלוי זי"ע‬ ‫ת‪.‬ד‪ 550 .‬ב"ב דוא"ל‪ i5798836@gmail.com :‬טל‪03-5798836 :‬‬