gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim

שבוע: וירא (2026-10-26)

בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעקבי הראשונים‬ ‫"לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה ‪ ‬גאוני הדורות בעלי גבורה" (לשון הרמב"ן בהקדמה לפירושו)‬ ‫● גליון המאה‬ ‫עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רבותינו‪ ,‬רש"י ובעלי מחלוקתו‬ ‫וירא תשפ"ז ●‬ ‫אֵ רֲ ָדה נָא וְ אֶ ְראֶ ה הַ ְכצַ ע ֲָק ָתה הַ ָבאָ ה אֵ לַ י עָ שׂ ו ָכלָ ה וְ ִאם לֹא אֵ ָדעָ ה‪( :‬יח‪ ,‬כא)‬ ‫ארדה נא‪ :‬למד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה‪ ,‬הכל כמו שפירשתי בפרשת הפלגה (לעיל יא‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫דבר אחר‪ ,‬ארדה נא לסוף מעשיהם‪.‬‬ ‫עיון במקורות רש"י‬ ‫ועל פי פירוש המדרש לעיל‪ ,‬מפרש רש"י גם כאן את לשון‬ ‫הציון של רש"י לפירושו לעיל בפרשת ההפלגה‪ ,‬אינו רק‬ ‫'ירידה'‪ ,‬שהכל כוונה אחת‪ .‬אלא שכאן מוסיף רש"י פירוש‬ ‫ציון למקום בו פירש באופן דומה‪ ,‬אלא הוא ציון למקור‬ ‫נוסף‪ ,‬ופירוש זה לא מצאנוהו במדרשים‪ ,‬אלא פירושו של‬ ‫הפירוש מדברי חז"ל שם‪ .‬שכאן לא מצאנו פירוש זה‬ ‫רש"י הוא בדרך הפשט‪.‬‬ ‫במדרשים המצויים לפנינו‪ ,‬אבל על הפסוק לעיל‪' ,‬וירד ה'‬ ‫לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם'‪ ,‬אמר‬ ‫וצריך לדעת מדוע לעיל לא פירש רש"י עוד פירוש אחר‪.‬‬ ‫במדרש תנחומא (פרשת נח סי' יח)‪:‬‬ ‫ואולי כיון ששם התפרש הדבר להדיא במדרש‪ ,‬לא הוסיף‬ ‫רש"י על פירוש חז"ל‪ ,‬אבל כאן שלא פירשו חז"ל כלום‪,‬‬ ‫"וירד ה' לראות‪ .‬וכי הוא צריך לרדת ולראות‪ ,‬והלא הכל‬ ‫יש מקום לפרש או כפירושם לעיל‪ ,‬או שאדרבה‪ ,‬כיון שכאן‬ ‫צפוי וגלוי לפניו‪ ,‬שנאמר (דניאל ב‪ ,‬כב)‪' ,‬ידע מה בחשוכא‬ ‫לא התפרש בדבריהם כמו שם‪ ,‬בהכרח שכאן ניתן לפרשו‬ ‫ונהורא עמה שרא'‪ ,‬אלא ללמד לבריות‪ ,‬שלא לגמור את‬ ‫גם כפשוטו‪.‬‬ ‫הדין ושלא לומר דבר מה שלא רואין‪".‬‬ ‫ואפשר עוד‪ ,‬שלעיל אי אפשר לפרש‪' ,‬ארד לסוף‬ ‫וכן פירש רש"י שם‪:‬‬ ‫מעשיהם'‪ ,‬כי שם כתוב 'וירד ה' לראות את העיר ואת‬ ‫המגדל'‪ ,‬ועל כן שם בהכרח הוא לשון 'ירידה' ממש‪ .‬אבל‬ ‫"וירד ה' לראות‪ .‬לא הוצרך לכך‪ ,‬אלא בא ללמד לדיינים‬ ‫כאן שכתוב 'ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו'‪ ,‬ניתן‬ ‫שלא ירשיעו הנדון עד שיראו ויבינו‪ .‬במדרש רבי‬ ‫לפרש‪ ,‬ארדה לסוף מעשיהם‪.‬‬ ‫תנחומא"‬ ‫עיון בפירושי שאר הראשונים‬ ‫וכעין זה נראה שהוא פירוש רבינו מיוחס שם‪ ,‬זה לשונו‪:‬‬ ‫הראשונים פירשו את לשון ירידה האמור בכתוב‪ ,‬לעיל‬ ‫"וירד ה'‪ .‬משל המקרא הוא‪ ,‬כלומר‪ ,‬נזקק המקום לטרוח‬ ‫בפרשת ההפלגה‪ .‬וכך כתב האבן עזרא שם‪:‬‬ ‫על עסק אותו מגדל‪ ,‬וכן ארדה נא ואראה‪".‬‬ ‫"בעבור שכל מעשה התחתונים תלוים הם בכח הגבוהים‪,‬‬ ‫ומהשמים יתכנו כל העלילות‪ ,‬על כן נקרא השם‪' ,‬רוכב‬ ‫ועוד עיין בדבריו כאן‪ .‬ובבכור שור שם כתב‪:‬‬ ‫שמים' (דברים לג‪ ,‬כו)‪' ,‬היושבי בשמים' (תהלים קכג‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫"וירד ה' לראות‪ .‬דרך בני אדם הכתוב מדבר‪ ,‬כדי שיהא‬ ‫וכדרך לשון בני אדם‪ ,‬אמר הכתוב 'וירד'‪".‬‬ ‫ניכר לאוזן‪ ,‬כי ממקומו רואה וחוקר וסוקר הכל‪".‬‬ ‫ובפירוש 'שיטה אחרת' לאבן עזרא התפרש קצת יותר‪:‬‬ ‫נראה שיש בזה שלשה פירושים‪ ,‬ולכל הפירושים עיקר‬ ‫"וירד ה'‪ .‬בעבור שהגזרות יורדות מן השמים אמר הכתוב‬ ‫כוונת הכתוב לומר‪ ,‬שה' השגיח ונזקק לדון את הנעשה‬ ‫בארץ‪ ,‬אך ההבדל ביניהם מדוע נופל על כך לשון 'ירידה'‪.‬‬ ‫ככה‪".‬‬ ‫א) לפירוש האבן עזרא‪ ,‬משום שמקרה התחתונים תלוי‬ ‫והרד"ק כאן ציין לדבריו לעיל‪ ,‬שם כתב‪:‬‬ ‫בגזירת העליונים‪ ,‬והרי זה כמו שהגזרות יורדות מן‬ ‫"וירד ה'‪ .‬בהשגחת הקל במעשה השפלים‪ ,‬יכנה הכתוב‬ ‫השמים‪.‬‬ ‫בענין הזה בלשון ירידה‪ ,‬וכן בענין סדום‪ ,‬לפי שירידה‬ ‫ב) לפירוש הרד"ק ורבינו מיוחס‪ ,‬השגחת ה' יתברך‬ ‫היא אצל כבודו להשגיח בתחתונים‪ ,‬אלא שכן ראה הקל‬ ‫בתחתונים היא כביכול 'ירידה' בכבוד ה'‪ ,‬אלא שה' עושה‬ ‫יתברך באדם מפני שתוף השכל אשר בו‪".‬‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולהצטרפות לרשימת המנויים‪ :‬שמעון גומבו ‪ss025322898@gmail.com - 0527152244 -‬‬ ‫כלשון בני אדם' אלא במקום שהוא בא לסבר את האוזן‪,‬‬ ‫כן למעלת האדם‪ ,‬אך שייך בזה לשון ירידה‪ .‬ואין זה לשון‬ ‫וכאן אם היה כתוב 'וירא' לא היה הכתוב חסר כלום‪ ,‬וכיון‬ ‫ירידה מלמעלה למטה‪ ,‬אלא לשון ירידה מבחינת הכבוד‬ ‫שאין ה' צריך לרדת בשביל לראות‪ ,‬אין צריך כלל לנקוט‬ ‫והמעלה‪.‬‬ ‫לשון ירידה‪ .‬ולכן פירשו חז"ל שהתורה כתבה לשון ירידה‬ ‫ג) בבכור שור נראה שאין זה אלא משל בעלמא‪ ,‬ודברה‬ ‫ללמד הוראה לדיינים‪.‬‬ ‫תורה כלשון בני אדם‪ ,‬שכיון שבשר ודם צריך לבוא‬ ‫וסיוע לכך‪ ,‬שלענין המבול כתב הכתוב (לעיל ו‪ ,‬ה)‪' :‬וירא ה'‬ ‫לראות‪ ,‬תפס לשון זה גם כלפי ה'‪.‬‬ ‫כי רבה רעת האדם בארץ וגו'‪ ,‬ולא הוסיף לשון ירידה‪ .‬וכן‬ ‫ובפשטות נראה‪ ,‬שאף רש"י מפרש לשון 'וירד' כדברי‬ ‫מצוי לשון 'וירא ה' כמה פעמים במקרא‪ .‬ואכן ראה ברד"ק‬ ‫הבכור שור‪ ,‬שדברה תורה כלשון בני אדם‪ .‬שהרי גם אם‬ ‫בפרשת נח שם‪ ,‬שהוצרך לתת טעם‪ ,‬מדוע במבול לא‬ ‫נאמר שהתורה באה ללמד את הדיינים שצריך ראיה‪,‬‬ ‫נאמר לשון ירידה [ולא זכיתי להבין דבריו]‪ .‬נמצא שלשון‬ ‫עדיין מהן משמעות התיבות 'וירד ה''‪ .‬אלא שהטעם‬ ‫ירידה כאן הוא מיותר‪ ,‬ועל כן נתנו חז"ל טעם לדבר‪[ .‬אלא‬ ‫שדרשו חז"ל את תיבת 'וירד'‪ ,‬היא מפני הייתור‪ ,‬שהיה‬ ‫שאף לדרשת חז"ל עדיין צריך לפרש‪ ,‬מדוע למדה התורה‬ ‫יכול הכתוב לומר‪' ,‬וירא ה' את העיר ואת המגדל'‪ ,‬ומה‬ ‫הוראה זו לדיינים רק כאן‪ ,‬ולא לעיל בענין המבול‪].‬‬ ‫הוצרך לומר‪' ,‬וירד לראות'‪ .‬ולא שמענו 'דברה תורה‬ ‫עיונים בדברי רש"י ומפרשיו‬ ‫אמנם מדברי הרד"ק כאן נראה דרך אחרת בזה‪ ,‬ז"ל‪:‬‬ ‫בדברי המדרש ורש"י נראה שכוונתם לפרש את לשון‬ ‫"ארדה נא ואראה‪ .‬ענין הירידה בקל יתברך‪ ,‬פירשנו‬ ‫'ירידה'‪ .‬וכן נראה ממה שפירש רש"י בפירושו השני‪,‬‬ ‫'ארדה נא לסוף מעשיהם'‪ ,‬ולא הזכיר כלל את ענין הראיה‪,‬‬ ‫בפסוק וירד ה' לראות את העיר‪ .‬ואמר 'ואראה' וכו'‪ ,‬אף‬ ‫וכן יש לדייק ממה שציין רש"י בדיבור המתחיל‪' ,‬ארדה‬ ‫על פי שהכל גלוי וידוע לפניו יתברך‪ ,‬נכתב זה ללמד‬ ‫נא'‪ ,‬ולא הביא את תיבת 'ואראה' [כך הוא הדיבור המתחיל‬ ‫לבני אדם שלא ימהרו במשפטם‪ ,‬שהרי הקל אמר‪ ,‬לראות‪,‬‬ ‫ברוב הדפוסים הישנים]‪ .‬וכן דייקו מפרשי רש"י‪.‬‬ ‫ואמר‪ ,‬ואראה‪ ,‬וענין הראייה‪ ,‬להתבונן במעשה ההוא אם‬ ‫אלא שלפי זה צריך להבין‪ ,‬הרי המדרש לומד מהפסוק‬ ‫יש דרך לפוטרם מן העונש‪ ,‬כאדם שנושא ונותן בדין"‬ ‫ש'לא לומר מה שלא רואין'‪ ,‬וכן רש"י כתב‪ ,‬שלא יפסקו‬ ‫בפשטות גם דבריו בנויים על דברי התנחומא‪ ,‬אלא שהוא‬ ‫דיני נפשות אלא בראיה‪ .‬ואיך למדים מלשון ירידה‪,‬‬ ‫מפרש שהלימוד אינו מלשון 'ירידה'‪ ,‬שאת לשון זה ביאר‬ ‫שצריך הדיין לראות‪.‬‬ ‫כבר לעיל‪ ,‬שהכוונה שעצם ההשגחה בתחתונים חשובה‬ ‫אבל הפירוש הוא [כך עולה מדברי הרא"ם‪ ,‬עיין עליו‪ ,‬וראה‬ ‫כלפי ה' 'ירידה'‪ ,‬וכמו שהבאנו‪ .‬אלא שגם מלשון 'ראיה'‪,‬‬ ‫עוד בגור אריה ובשאר מפרשים]‪ ,‬שאם היה כתוב 'וירא את‬ ‫שפירושה התבוננות‪ ,‬יש ללמוד שצריך לא למהר לשפוט‬ ‫את העיר ואת המגדל'‪ ,‬אז לא הייתה מתפרשת הראיה‬ ‫אלא להתבונן עד שיהיה הדבר מוחלט בעיניו‪.‬‬ ‫בלשון ראיה ממש‪ ,‬אלא מלשון ידיעה והבנה [עיין רש"י‬ ‫והנה צריך להבין את מה שכתב המדרש 'מה שלא רואין'‪,‬‬ ‫בתחילת הפרשה פסוק ב']‪ ,‬כלומר‪ ,‬ה' ידע שבנו מגדל ולכן‬ ‫וכן הוא לשון רש"י‪' ,‬אלא בראיה'‪ ,‬וזה פשוט שהבית דין‬ ‫אמר לבלות את שפתם‪ .‬לכן אומר הכתוב‪' ,‬וירד ה'‬ ‫אינם צריכים לראות בעצמם‪ .‬ולכאורה הכוונה‪ ,‬שהבית דין‬ ‫לראות'‪ ,‬והירידה היא ההליכה ממקום למקום כדי לראות‬ ‫יפסקו רק על פי ראיית עדים‪ ,‬ולא על פי אומדנא‪ .‬ולפי זה‬ ‫בעין ממש‪ ,‬וממילא מתפרשת הראיה ראיה ממש‪ ,‬ולמדנו‬ ‫לכן כתב רש"י כאן 'בדיני נפשות'‪ ,‬כי דיני ממונות נידונים‬ ‫לדיין שצריך ראיה‪.‬‬ ‫מאומד ואין צריך ראיה ממש‪ ,‬וכמבואר בסנהדרין (לז‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫וכן הוא בפסוק אצלנו‪ ,‬שאם היה כתוב 'אראה הכצעקתה'‪,‬‬ ‫וכן פירש בבאר בשדה (לעיל בפרשת ההפלגה)‪.‬‬ ‫לא היה הפירוש 'ראיה' ממש‪ ,‬אבל 'ארדה ואראה'‬ ‫אלא שבדור ההפלגה‪ ,‬אין ברור שהיה העונש דיני נפשות‬ ‫מתפרש בראיה ממש‪ .‬נמצא שלשון ירידה נכתב כדי לומר‬ ‫[עי' שם ברש"י בפסוק ז' וט']‪ .‬ואכן שם לא כתב רש"י כלשון‬ ‫שצריך ראיה בדיני נפשות‪.‬‬ ‫שכתב כאן‪ ,‬אלא כתב 'עד שיראו ויבינו'‪ ,‬משמע שאינו‬ ‫אמנם לפירוש השני של רש"י‪ ,‬גם אחר שכתוב 'ארדה‬ ‫מפרש כמו כאן שבא לומר שצריך 'ראיה' ממש‪ ,‬אלא‬ ‫ואראה'‪ ,‬אין זה מתפרש בראיה ממש אלא בראיה והבנה‪,‬‬ ‫שצריך שיהיה הדבר ברור אצלו כעין ראיה‪ ,‬וכעין פירוש‬ ‫'ראיה שכלית'‪ .‬מה שאין כן בפסוק לעיל‪ ,‬שבו בהכרח‬ ‫הרד"ק‪ ,‬שצריך שיהיה התבוננות מרובה‪ .‬וצ"ע בזה‪.‬‬ ‫הכוונה לראיה ממש‪ ,‬וכמו שהתבאר‪.‬‬ ‫תמצית הדברים‪:‬‬ ‫א] המדרש ורש"י מפרשים שהכתוב מלמד לדון בראיה בלבד‪ .‬ב] בראשונים ג' פירושים בלשון 'ירידה'‪( :‬א) הגזירות‬ ‫'יורדות' מלמעלה‪( .‬ב) הדין בתחתונים הוא כ'ירידה' כלפי ה'‪( .‬ג) דברה תורה כלשון בני אדם‪ .‬ג] נראה שגם למדרש‬ ‫דברה תורה כלשון בני אדם‪ ,‬אלא שלשון 'ירידה' מיותר‪ .‬ד] לרש"י הלימוד מלשון 'ירידה'‪ ,‬ולרד"ק מלשון 'ראיה'‪ .‬ה]‬ ‫לרד"ק למדנו שיתבוננו היטב‪ ,‬לרש"י כאן הלימוד‪ ,‬שלא ידונו באומד‪ ,‬ולרש"י לעיל נראה הכוונה‪ ,‬שיהיה ברור כמו ראיה‪.‬‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולהצטרפות לרשימת המנויים‪ :‬שמעון גומבו ‪ss025322898@gmail.com - 0527152244 -‬‬