בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — וירא (2026-10-26)

בעקבי הראשונים
"לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה גאוני הדורות בעלי גבורה" (לשון הרמב"ן בהקדמה לפירושו)
● גליון המאה עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רבותינו ,רש"י ובעלי מחלוקתו וירא תשפ"ז ●
אֵ רֲ ָדה נָא וְ אֶ ְראֶ ה הַ ְכצַ ע ֲָק ָתה הַ ָבאָ ה אֵ לַ י עָ שׂ ו ָכלָ ה וְ ִאם לֹא אֵ ָדעָ ה( :יח ,כא)
ארדה נא :למד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה ,הכל כמו שפירשתי בפרשת הפלגה (לעיל יא ,ה).
דבר אחר ,ארדה נא לסוף מעשיהם.
עיון במקורות רש"י
ועל פי פירוש המדרש לעיל ,מפרש רש"י גם כאן את לשון הציון של רש"י לפירושו לעיל בפרשת ההפלגה ,אינו רק
'ירידה' ,שהכל כוונה אחת .אלא שכאן מוסיף רש"י פירוש ציון למקום בו פירש באופן דומה ,אלא הוא ציון למקור
נוסף ,ופירוש זה לא מצאנוהו במדרשים ,אלא פירושו של הפירוש מדברי חז"ל שם .שכאן לא מצאנו פירוש זה
רש"י הוא בדרך הפשט. במדרשים המצויים לפנינו ,אבל על הפסוק לעיל' ,וירד ה'
לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם' ,אמר
וצריך לדעת מדוע לעיל לא פירש רש"י עוד פירוש אחר.
במדרש תנחומא (פרשת נח סי' יח):
ואולי כיון ששם התפרש הדבר להדיא במדרש ,לא הוסיף
רש"י על פירוש חז"ל ,אבל כאן שלא פירשו חז"ל כלום, "וירד ה' לראות .וכי הוא צריך לרדת ולראות ,והלא הכל
יש מקום לפרש או כפירושם לעיל ,או שאדרבה ,כיון שכאן צפוי וגלוי לפניו ,שנאמר (דניאל ב ,כב)' ,ידע מה בחשוכא
לא התפרש בדבריהם כמו שם ,בהכרח שכאן ניתן לפרשו ונהורא עמה שרא' ,אלא ללמד לבריות ,שלא לגמור את
גם כפשוטו.
הדין ושלא לומר דבר מה שלא רואין".
ואפשר עוד ,שלעיל אי אפשר לפרש' ,ארד לסוף
וכן פירש רש"י שם:
מעשיהם' ,כי שם כתוב 'וירד ה' לראות את העיר ואת
המגדל' ,ועל כן שם בהכרח הוא לשון 'ירידה' ממש .אבל "וירד ה' לראות .לא הוצרך לכך ,אלא בא ללמד לדיינים
כאן שכתוב 'ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו' ,ניתן שלא ירשיעו הנדון עד שיראו ויבינו .במדרש רבי
לפרש ,ארדה לסוף מעשיהם. תנחומא"
עיון בפירושי שאר הראשונים
וכעין זה נראה שהוא פירוש רבינו מיוחס שם ,זה לשונו: הראשונים פירשו את לשון ירידה האמור בכתוב ,לעיל
"וירד ה' .משל המקרא הוא ,כלומר ,נזקק המקום לטרוח בפרשת ההפלגה .וכך כתב האבן עזרא שם:
על עסק אותו מגדל ,וכן ארדה נא ואראה". "בעבור שכל מעשה התחתונים תלוים הם בכח הגבוהים,
ומהשמים יתכנו כל העלילות ,על כן נקרא השם' ,רוכב
ועוד עיין בדבריו כאן .ובבכור שור שם כתב:
שמים' (דברים לג ,כו)' ,היושבי בשמים' (תהלים קכג ,א),
"וירד ה' לראות .דרך בני אדם הכתוב מדבר ,כדי שיהא וכדרך לשון בני אדם ,אמר הכתוב 'וירד'".
ניכר לאוזן ,כי ממקומו רואה וחוקר וסוקר הכל".
ובפירוש 'שיטה אחרת' לאבן עזרא התפרש קצת יותר:
נראה שיש בזה שלשה פירושים ,ולכל הפירושים עיקר
"וירד ה' .בעבור שהגזרות יורדות מן השמים אמר הכתוב
כוונת הכתוב לומר ,שה' השגיח ונזקק לדון את הנעשה
בארץ ,אך ההבדל ביניהם מדוע נופל על כך לשון 'ירידה'. ככה".
א) לפירוש האבן עזרא ,משום שמקרה התחתונים תלוי והרד"ק כאן ציין לדבריו לעיל ,שם כתב:
בגזירת העליונים ,והרי זה כמו שהגזרות יורדות מן "וירד ה' .בהשגחת הקל במעשה השפלים ,יכנה הכתוב
השמים.
בענין הזה בלשון ירידה ,וכן בענין סדום ,לפי שירידה
ב) לפירוש הרד"ק ורבינו מיוחס ,השגחת ה' יתברך היא אצל כבודו להשגיח בתחתונים ,אלא שכן ראה הקל
בתחתונים היא כביכול 'ירידה' בכבוד ה' ,אלא שה' עושה יתברך באדם מפני שתוף השכל אשר בו".
להערות והארות ,ולהצטרפות לרשימת המנויים :שמעון גומבו ss025322898@gmail.com - 0527152244 -
כלשון בני אדם' אלא במקום שהוא בא לסבר את האוזן, כן למעלת האדם ,אך שייך בזה לשון ירידה .ואין זה לשון
וכאן אם היה כתוב 'וירא' לא היה הכתוב חסר כלום ,וכיון ירידה מלמעלה למטה ,אלא לשון ירידה מבחינת הכבוד
שאין ה' צריך לרדת בשביל לראות ,אין צריך כלל לנקוט והמעלה.
לשון ירידה .ולכן פירשו חז"ל שהתורה כתבה לשון ירידה ג) בבכור שור נראה שאין זה אלא משל בעלמא ,ודברה
ללמד הוראה לדיינים. תורה כלשון בני אדם ,שכיון שבשר ודם צריך לבוא
וסיוע לכך ,שלענין המבול כתב הכתוב (לעיל ו ,ה)' :וירא ה' לראות ,תפס לשון זה גם כלפי ה'.
כי רבה רעת האדם בארץ וגו' ,ולא הוסיף לשון ירידה .וכן
ובפשטות נראה ,שאף רש"י מפרש לשון 'וירד' כדברי
מצוי לשון 'וירא ה' כמה פעמים במקרא .ואכן ראה ברד"ק
הבכור שור ,שדברה תורה כלשון בני אדם .שהרי גם אם
בפרשת נח שם ,שהוצרך לתת טעם ,מדוע במבול לא
נאמר שהתורה באה ללמד את הדיינים שצריך ראיה,
נאמר לשון ירידה [ולא זכיתי להבין דבריו] .נמצא שלשון
עדיין מהן משמעות התיבות 'וירד ה'' .אלא שהטעם
ירידה כאן הוא מיותר ,ועל כן נתנו חז"ל טעם לדבר[ .אלא
שדרשו חז"ל את תיבת 'וירד' ,היא מפני הייתור ,שהיה
שאף לדרשת חז"ל עדיין צריך לפרש ,מדוע למדה התורה
יכול הכתוב לומר' ,וירא ה' את העיר ואת המגדל' ,ומה
הוראה זו לדיינים רק כאן ,ולא לעיל בענין המבול].
הוצרך לומר' ,וירד לראות' .ולא שמענו 'דברה תורה
עיונים בדברי רש"י ומפרשיו
אמנם מדברי הרד"ק כאן נראה דרך אחרת בזה ,ז"ל: בדברי המדרש ורש"י נראה שכוונתם לפרש את לשון
"ארדה נא ואראה .ענין הירידה בקל יתברך ,פירשנו 'ירידה' .וכן נראה ממה שפירש רש"י בפירושו השני,
'ארדה נא לסוף מעשיהם' ,ולא הזכיר כלל את ענין הראיה,
בפסוק וירד ה' לראות את העיר .ואמר 'ואראה' וכו' ,אף
וכן יש לדייק ממה שציין רש"י בדיבור המתחיל' ,ארדה
על פי שהכל גלוי וידוע לפניו יתברך ,נכתב זה ללמד נא' ,ולא הביא את תיבת 'ואראה' [כך הוא הדיבור המתחיל
לבני אדם שלא ימהרו במשפטם ,שהרי הקל אמר ,לראות, ברוב הדפוסים הישנים] .וכן דייקו מפרשי רש"י.
ואמר ,ואראה ,וענין הראייה ,להתבונן במעשה ההוא אם
אלא שלפי זה צריך להבין ,הרי המדרש לומד מהפסוק
יש דרך לפוטרם מן העונש ,כאדם שנושא ונותן בדין" ש'לא לומר מה שלא רואין' ,וכן רש"י כתב ,שלא יפסקו
בפשטות גם דבריו בנויים על דברי התנחומא ,אלא שהוא דיני נפשות אלא בראיה .ואיך למדים מלשון ירידה,
מפרש שהלימוד אינו מלשון 'ירידה' ,שאת לשון זה ביאר שצריך הדיין לראות.
כבר לעיל ,שהכוונה שעצם ההשגחה בתחתונים חשובה אבל הפירוש הוא [כך עולה מדברי הרא"ם ,עיין עליו ,וראה
כלפי ה' 'ירידה' ,וכמו שהבאנו .אלא שגם מלשון 'ראיה', עוד בגור אריה ובשאר מפרשים] ,שאם היה כתוב 'וירא את
שפירושה התבוננות ,יש ללמוד שצריך לא למהר לשפוט את העיר ואת המגדל' ,אז לא הייתה מתפרשת הראיה
אלא להתבונן עד שיהיה הדבר מוחלט בעיניו. בלשון ראיה ממש ,אלא מלשון ידיעה והבנה [עיין רש"י
והנה צריך להבין את מה שכתב המדרש 'מה שלא רואין', בתחילת הפרשה פסוק ב'] ,כלומר ,ה' ידע שבנו מגדל ולכן
וכן הוא לשון רש"י' ,אלא בראיה' ,וזה פשוט שהבית דין אמר לבלות את שפתם .לכן אומר הכתוב' ,וירד ה'
אינם צריכים לראות בעצמם .ולכאורה הכוונה ,שהבית דין לראות' ,והירידה היא ההליכה ממקום למקום כדי לראות
יפסקו רק על פי ראיית עדים ,ולא על פי אומדנא .ולפי זה בעין ממש ,וממילא מתפרשת הראיה ראיה ממש ,ולמדנו
לכן כתב רש"י כאן 'בדיני נפשות' ,כי דיני ממונות נידונים לדיין שצריך ראיה.
מאומד ואין צריך ראיה ממש ,וכמבואר בסנהדרין (לז ,ב). וכן הוא בפסוק אצלנו ,שאם היה כתוב 'אראה הכצעקתה',
וכן פירש בבאר בשדה (לעיל בפרשת ההפלגה). לא היה הפירוש 'ראיה' ממש ,אבל 'ארדה ואראה'
אלא שבדור ההפלגה ,אין ברור שהיה העונש דיני נפשות מתפרש בראיה ממש .נמצא שלשון ירידה נכתב כדי לומר
[עי' שם ברש"י בפסוק ז' וט'] .ואכן שם לא כתב רש"י כלשון שצריך ראיה בדיני נפשות.
שכתב כאן ,אלא כתב 'עד שיראו ויבינו' ,משמע שאינו אמנם לפירוש השני של רש"י ,גם אחר שכתוב 'ארדה
מפרש כמו כאן שבא לומר שצריך 'ראיה' ממש ,אלא ואראה' ,אין זה מתפרש בראיה ממש אלא בראיה והבנה,
שצריך שיהיה הדבר ברור אצלו כעין ראיה ,וכעין פירוש 'ראיה שכלית' .מה שאין כן בפסוק לעיל ,שבו בהכרח
הרד"ק ,שצריך שיהיה התבוננות מרובה .וצ"ע בזה. הכוונה לראיה ממש ,וכמו שהתבאר.
תמצית הדברים:
א] המדרש ורש"י מפרשים שהכתוב מלמד לדון בראיה בלבד .ב] בראשונים ג' פירושים בלשון 'ירידה'( :א) הגזירות
'יורדות' מלמעלה( .ב) הדין בתחתונים הוא כ'ירידה' כלפי ה'( .ג) דברה תורה כלשון בני אדם .ג] נראה שגם למדרש
דברה תורה כלשון בני אדם ,אלא שלשון 'ירידה' מיותר .ד] לרש"י הלימוד מלשון 'ירידה' ,ולרד"ק מלשון 'ראיה' .ה]
לרד"ק למדנו שיתבוננו היטב ,לרש"י כאן הלימוד ,שלא ידונו באומד ,ולרש"י לעיל נראה הכוונה ,שיהיה ברור כמו ראיה.
להערות והארות ,ולהצטרפות לרשימת המנויים :שמעון גומבו ss025322898@gmail.com - 0527152244 -
