gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קרוב השם · Karoiv Hashem — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: קרוב השם · Karoiv Hashem

שבוע: וירא (2026-10-26)

קרוב השם · Karoiv Hashem — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪356‬‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫בראשית דברים‬ ‫\\ מדברים בחירות‬ ‫החלטתי‪.‬‬ ‫זהו‪.‬‬ ‫בטור הזה אני מהמר על היוקרה והמקצועיות‬ ‫שלי!‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫בשעה שאתם מרפרפים על מילים אלו‪ ,‬תוצאות‬ ‫הבחירות הגורליות התפרסמו זה מכבר‪.‬‬ ‫אתם יודעים מי ניצח‪ ,‬מי הפסיד‪ ,‬ומי עדיין לא‬ ‫בחר צד‪.‬‬ ‫אבל בשעת כתיבת הטור‪ ,‬במוצאי שבת לך‪-‬לך‪,‬‬ ‫אנו נעוצים עדיין עמוק בתוך אי הוודאות‪.‬‬ ‫תכלית הניסיון‬ ‫ענני ספק ותהיה משייטים בחלל‪.‬‬ ‫פרשת השבוע רצופה בניסיונות – מה הוא‬ ‫מי יודע מה ילד יום?‬ ‫תפקידם?‬ ‫ואף על פי כן‪ ,‬אשים נפשי בכפי‪ ,‬ואנסה לנחש‬ ‫כתבו עליך בפרשה‬ ‫‪3‬‬ ‫כאן בפניכם את התוצאות‪.‬‬ ‫למצוא את עצמך בפרשת השבוע‬ ‫יהיה אשר יהיה‪.‬‬ ‫כיצד גמלה ההחלטה האמיצה הזו? אתם בוודאי‬ ‫שואלים‪.‬‬ ‫מהיכן נובעים העוז ותעצומות הנפש?‬ ‫לפרוץ גבולות‬ ‫אספר לכם‪.‬‬ ‫יש רגעים בחיים בהם מותר לבזבז בלי לחשוב על‬ ‫התהלכתי ברחובות בני ברק בשבת קודש‪.‬‬ ‫מחר‬ ‫כמעט כל אותיות האל"ף בי"ת קרצו אליי בחיבה‬ ‫להתקרב למציאות‬ ‫‪7‬‬ ‫מכל עבר‪.‬‬ ‫לעבוד עם מה שיש ‪-‬שיחת חברים‬ ‫בראשית דברים ‪ /‬המשך‬ ‫\\ מדברים בחירות‬ ‫הגיע הזמן להראות לעולם שגם‬ ‫ונרדם‪.‬‬ ‫מודעות קיר שחור‪-‬לבן ומדבקות‬ ‫אני לא מפזר סתם כך מילים‬ ‫צבעוניות‪.‬‬ ‫אבל גרעין הבלבול שהוא זרע‬ ‫באוויר‪.‬‬ ‫בתוכי היכה שורשים‪.‬‬ ‫מדרכות זרועות פשקווילים‪.‬‬ ‫הנה‪ ,‬אני מעמיד את עצמי למבחן‪.‬‬ ‫אכן יש טעם בדבריו‪.‬‬ ‫הרגשתי כמו בתוך חלום‪.‬‬ ‫מה אומר לכם‪ ,‬ידידי?‬ ‫הסתכלתי סביב‪.‬‬ ‫סיטואציות אבסורדיות ממש‪.‬‬ ‫זו היתה אחת ההחלטות הקשות‬ ‫על כל הפרצופים שמביטים בי מן‬ ‫יריבים מרים חולקים סימני‬ ‫שקיבלתי בחיי‪.‬‬ ‫הקירות במבט מנהיגותי‪.‬‬ ‫צמיגים משותפים על תמונתם‪.‬‬ ‫זה היה כואב‪.‬‬ ‫הנה‪ ,‬תראה‪ ,‬כך מדבר אדם לעניין!‬ ‫מילים טעונות משקל מתבדרות‬ ‫אבל רגע לאחר מכן שטפה הקלה‬ ‫במשב רוח קליל – נערמות זו על‬ ‫כותב בדיוק נמרץ את כל מה‬ ‫את ליבי‪.‬‬ ‫גב זו בשולי הכביש‪.‬‬ ‫שהוא מתעתד לעשות‪.‬‬ ‫עשיתי את זה‪ .‬סוף סוף‪.‬‬ ‫פלאי פלאות‪.‬‬ ‫מצהיר הצהרות בלי להתחמק‪.‬‬ ‫לא למעני‪ .‬למענכם‪.‬‬ ‫שבת ביום‪ ,‬בחזור מאחד‬ ‫ההוא יתקן את העולם‪.‬‬ ‫הפרצופים הקשוחים מהמודעות‬ ‫הקידושים‪ .‬התהלכתי ברחוב‪ ,‬מגיר‬ ‫ההוא יחריב אותו‪.‬‬ ‫פלגי זיעה‪ ,‬טעם של קוגל בפי‪,‬‬ ‫נראו לי לפתע ידידותיים הרבה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫באנו לשנות‪.‬‬ ‫ובליבי מהדהד קול מעצבן‪:‬‬ ‫הנה‪ ,‬גם אתה כמונו מצאת את‬ ‫כל אחד לשיטתו‪.‬‬ ‫בוא נראה אותך פעם אחת מסכים‬ ‫הקול האישי שלך‪.‬‬ ‫לצאת לּוזֶ ר‪.‬‬ ‫ברהיטות‪.‬‬ ‫גם אתה מעז לעמוד מאחורי‬ ‫פעם אחת תפסיק להתחבא‬ ‫באומץ לב‪.‬‬ ‫מאחורי המילים‪.‬‬ ‫מילותיך‪.‬‬ ‫במבט ישיר‪.‬‬ ‫לא זוכר מי זה היה‪ ,‬אבל אחד‬ ‫עצרתי באחת‪.‬‬ ‫מרשימת הנבחרים אפילו קרץ‬ ‫כנות שכזו‪.‬‬ ‫מה זה ייתן לך? שאלתי את הקול‬ ‫אליי מתוך התמונה‪.‬‬ ‫הלוואי עליך‪ ,‬עורך מבולבל‪.‬‬ ‫המעצבן‪.‬‬ ‫אחוות מנהיגים‪.‬‬ ‫זה היה רגע מכונן בחיי‪.‬‬ ‫מה תרוויח מכך?‬ ‫אנשים של מעשים‪.‬‬ ‫החלטתי‪.‬‬ ‫אתה מנסה להוכיח לי שאני חסר‬ ‫ברוך הבא למועדון‪.‬‬ ‫חוט שדרה?‬ ‫זהו‪.‬‬ ‫שלכם‬ ‫הקול המעצבן שתק‪.‬‬ ‫בטור הזה אני מהמר על היוקרה‬ ‫העורך‬ ‫והמקצועיות שלי!‬ ‫כנראה ניסה לנסח תגובה חריפה‬ ‫הגליון נתרם לזכות‬ ‫חיים צבי בן חנה ליבא בריינדל ומשפחתו‬ ‫\\ כתבו עליך בפרשה‬ ‫יו”ל ע”י ‘כיסופים’‬ ‫חבקוק הנביא ‪ 5‬רמת בית שמש ג' ‪1‬‬ ‫תכלית הניסיון‬ ‫לכל עניני הגליון‪-‬‬ ‫פרשת השבוע רצופה בניסיונות‬ ‫הערות והארות‪ ,‬נקודות הפצה וכדו'‬ ‫– מה הוא תפקידם?‬ ‫א‬ ‫ניתן ליצור קשר‬ ‫במייל‪26karov@gmail.com :‬‬ ‫ם ישאלך אדם בשוק‪ :‬מה טיב הקשר שלך עם השם יתברך‪,‬‬ ‫ההרשמה לקבלת הגליון במייל‬ ‫והיכן הוא בא לידי ביטוי?‬ ‫בכתובת‬ ‫‪k6646201@gmail.com‬‬ ‫סביר להניח שתהרהר רגע או שניים‪ ,‬ולאחר מכן תסמן‬ ‫אירועים מיוחדים‪ ,‬כמו תפילה מיוחדת‪ ,‬שבת וחג‪ ,‬או רגע אחר‬ ‫מרומם של קרבת השם‪ ,‬כדוגמה לקשר שלך עם הקב"ה‪.‬‬ ‫קו כיסופים‬ ‫שיעורי בית המדרש‬ ‫וקבלת עדכונים שוטפים‬ ‫מן הסתם לא תציין את רגע קימתך מהמיטה בבוקר‪ ,‬או את הזמן בו‬ ‫‪02-664-6201‬‬ ‫אתה עסוק בקניות וסידורים –רגעים סתמיים של יום‪-‬יום‪.‬‬ ‫התחושה הרווחת היא שבזמנים הללו הקשר לא כל כך קיים או לפחות‬ ‫לא בא לידי ביטוי‪.‬‬ ‫זמני השיעורים הקבועים‪:‬‬ ‫קשר עם השם מצטייר בעינינו כמו להבה מתפרצת בזמנים מיוחדים‪.‬‬ ‫ימי רביעי‬ ‫בשאר הזמנים מדובר בגחלים עוממות‪ ,‬שבמקרה הטוב אינן כבויות‬ ‫ללכת עם תורה ‪-‬‬ ‫לגמרי ובתוכן רוחשת אש נסתרת‪.‬‬ ‫תורה כה תנינא (בשעה ‪)20:30‬‬ ‫סיפורי מעשיות (בשעה ‪)21:30‬‬ ‫משפ' מרגלית‬ ‫אך למען האמת‪ ,‬אין זה כך‪.‬‬ ‫רחוב הר' יצחק שמידמן ‪ 22‬בני ברק‬ ‫שינויים בזמני ומיקום השיעורים‬ ‫כל יהודי מן השורה שמקיים מצוות בפשטות‪ ,‬גם אם לא ניכר עליו שום‬ ‫מתעדכנים בקו כיסופים ‪02-664-6201‬‬ ‫קשר וחיבור מיוחד – כאשר הוא ייקלע לניסיון שידרוש ממנו מסירות‬ ‫נפש כפשוטו‪ ,‬הוא יעמוד בו‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לתרומות והנצחות‪:‬‬ ‫נדרים פלוס > קופת 'כיסופים'‬ ‫כשמגיע רגע בו האהבה עומדת בסכנת הכחדה;‬ ‫ההיסטוריה היהודית רוויית הדם הוכיחה‪,‬‬ ‫כשמופיע ניסיון של ניתוק מוחלט – היא‬ ‫שאפילו אנשים שפרקו עול ונטשו לחלוטין את‬ ‫מתעוררת לחיים ונלחמת על קיומה‪.‬‬ ‫דרך התורה‪ ,‬כאשר הם עמדו בפני בחירה בין‬ ‫ניתוק מוחלט מהקב"ה לבין ויתור על החיים –‬ ‫ואז היא חזקה יותר מכל‪ ,‬וגם מנצחת‪.‬‬ ‫הם בחרו למות על קידוש השם‪.‬‬ ‫זו הסיבה שגם יהודים רחוקים מאד עמדו‬ ‫מה שמוכיח שהקשר הפנימי בין יהודי לאלוקיו‬ ‫בניסיון ומסרו את נפשם‪.‬‬ ‫קיים בכל מצב ובכל דרגה‪.‬‬ ‫אלא שבמהלך החיים‪ ,‬מול הניסיונות הרגילים‪,‬‬ ‫מעתה בוקעת ומתעצמת השאלה‪ :‬להיכן נעלם‬ ‫נדמה לנו ששניהם יכולים להתקיים יחד‪.‬‬ ‫הקשר הפנימי הזה בחיי היומיום?‬ ‫אנו לא מרגישים שנפילה קטנה בראיה אסורה‬ ‫מדוע בניסיונות הרבה יותר פשוטים אנו לא‬ ‫למשל או בדיבור אסור‪ ,‬מאיימים על נקודת‬ ‫עומדים? איפה היא אותה אהבה שבכוחה נקפוץ‬ ‫האהבה‪.‬‬ ‫לאש ונמסור נפש?‬ ‫כביכול יש לנו מקום בלב לשתי אהבות‪ .‬אהבת‬ ‫השם ואהבות זרות‪.‬‬ ‫אהבת עולם ואהבה רבה‬ ‫ישנם שני סוגי אהבה‪.‬‬ ‫וכשהנקודה הפנימית אינה חשה בסכנה‪ ,‬היא‬ ‫עלולה להירדם‪.‬‬ ‫בכל יהודי טמון גרעין אהבה להשם‪ .‬האהבה‬ ‫היא חלק ממהותו‪ .‬מושרשת בו בתולדה‪ .‬ירושה‬ ‫סוג האהבה השני נקרא‪ :‬אהבה רבה‪ .‬זו אהבה‬ ‫גלויה ניכרת ומורגשת‪.‬‬ ‫היא לו מאברהם אבינו‪.‬‬ ‫באותם רגעים בהם אנו מרגישים את האהבה‪,‬‬ ‫האהבה הזו נקרא אהבת עולם – מלשון 'העלם'‬ ‫היצר הרע וכל ניסיונותיו ופיתויו אינם תופסים‬ ‫ומלשון 'עולם'‪ .‬היא עולמית ונצחית‪ ,‬אך באותה‬ ‫מקום ולא מתמודדים מולה‪.‬‬ ‫מידה נסתרת ונעלמת‪.‬‬ ‫התפקיד שלנו הוא להגיע כמה שיותר אל‬ ‫במהלך השגרה איננו מבחינים בה‪ .‬היא קבורה‬ ‫המקום הזה‪.‬‬ ‫היטב בפנים‪ .‬נמה בשלווה‪.‬‬ ‫להציף את האהבה הנסתרת שקיימת בתוכנו‪,‬‬ ‫מתי היא מתעוררת משנתה? כאשר מאיימים‬ ‫ולתת לה ביטוי בחיי היום יום‪.‬‬ ‫על קיומה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כתבו עליך בפרשה‬ ‫בחלוקה כללית‪ ,‬הקשר קיים בשלושה מצבי‬ ‫כאשר האהבה מקבלת ביטוי ורוחשת על פני‬ ‫צבירה‪.‬‬ ‫השטח‪ ,‬כל בחירה שגויה‪ ,‬גדולה או קטנה‪,‬‬ ‫מורגשת מיד כסתירה לאהבה‪.‬‬ ‫המצב האידאלי הוא קשר מורגש ומוחש שבא‬ ‫לידי ביטוי בדיבורים‪ ,‬במעשים ובהרגשה‪.‬‬ ‫כל נפילה מרגישה כמו איבוד קשר‪.‬‬ ‫המצב הקטסטרופלי הוא קשר שנקלע למריבה‬ ‫וכמור‪ ,‬כאשר יש מלחמה בין אהבה לניתוק –‬ ‫וחיכוך‪.‬‬ ‫האהבה מנצחת‪.‬‬ ‫ומצב הביניים‪ :‬קשר סטטי‪ ,‬בו לא ניכר שום‬ ‫השאלה היא כמובן‪ :‬איך מביאים את הקשר‬ ‫דבר – לא קשר מיוחד וגם לא מריבה מיוחדת‪.‬‬ ‫לידי גילוי‪ ,‬באופן שיהפוך מאהבת עולם‬ ‫נסתרת‪ ,‬לאהבה רבה גלויה ומתפרצת?‬ ‫אבל האמת היא שהמצב הזה הוא המסוכן‬ ‫ביותר‪ .‬כי הוא עלול להתמשך כך לעולם‪ ,‬בלי‬ ‫שלושה מצבי קשר‬ ‫ששום דבר ישתנה‪.‬‬ ‫קשר מצטייר בעיני העולם כמשהו שלם‪ ,‬פורח‪,‬‬ ‫אין טריגר שיגרום לקשר לקבל ביטוי‪ .‬הכל‬ ‫קבוע ותמידי‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬מה הבעיה?‬ ‫כביכול יש אחד מהשניים – או קשר מושלם או‬ ‫לפעמים הנס של הקשר הזה הוא התפרצות של‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫מריבה‪.‬‬ ‫האמת אינה כך‪.‬‬ ‫כשהקשר עולה על שרטון‪ ,‬זו הזדמנות לפתוח‬ ‫אותו להיכנס לעומקו‪ ,‬ולהחזיר אותו למצב‬ ‫קשר מעצם מהותו הוא דינמי ומשתנה‪ ,‬ובהכרח‬ ‫פריחה‪.‬‬ ‫מורכב מעליות וירידות‪.‬‬ ‫המריבה קוטעת את המצב הסטטי‪ ,‬אבל בעצם‬ ‫כך לגבי קשר בין בני זוג‪ ,‬כך לגבי קשר בין‬ ‫מגלה את מה שהיה מאחוריו‪ ,‬או יותר נכון – את‬ ‫אנשים‪ ,‬וכך גם לגבי הקשר שלנו עם השם‬ ‫כל מה 'שלא היה'‪.‬‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫ואז דווקא יכולים להגיע למצב אמיתי של שלום‬ ‫קשר הוא חי‪ ,‬וכמו כל החיים יש בו לבלוב‬ ‫וקשר‪ ,‬בו שני הצדדים חווים יחד את הטוב ואת‬ ‫וקמילה‪ .‬ובכל מצב צבירה שהוא – הוא עדיין‬ ‫האהבה‪.‬‬ ‫מוגדר קשר‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫להתגלות היא הנושא שלנו – הניסיונות‪.‬‬ ‫נסיון מעורר‬ ‫כל זה נכון גם ביחס לקשר שלנו עם השם‬ ‫כשאדם עומד מול נסיון לא שגרתי‪ ,‬נסיון‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫שעלול לגרום לו לנפילה רצינית הרבה יותר‬ ‫ממה שהוא מרשה לעצמו‪ ,‬הוא נאלץ להחליט‬ ‫כפי שהקדמנו‪ ,‬בכל יהודי קיימת אהבה מוסתרת‬ ‫ולבחור צד‪.‬‬ ‫– אהבת עולם – זו אהבה סטטית כביכול‪ ,‬והיא‬ ‫גם דו‪-‬צדדית‪.‬‬ ‫או להתעלם ולאפשר לעצמו ליפול עמוק יותר‪,‬‬ ‫מצידנו לא נרשמת התלהבות מיוחדת‪ ,‬וגם אין‬ ‫או להיפך – לומר לעצמו‪ :‬אני לא מסוגל לעשות‬ ‫לנו סיבה מיוחדת לעמוד בנסיונות‪ ,‬כי ההרגשה‬ ‫את זה‪ .‬זה לא מתאים‪ .‬זה לא שייך‪.‬‬ ‫היא שהקשר לא יינזק אם פה ושם יתרחשו‬ ‫מעידות קטנות‪.‬‬ ‫בהחלטה הזאת הוא בעצם מעורר את נקודת‬ ‫וכך זה גם מצד הקב"ה‪ .‬הוא כביכול לא מרגיש‬ ‫האהבה הפנימית‪ ,‬וגורם לה להתפרץ החוצה‬ ‫צורך לעשות דברים דרמטיים‪ ,‬אלא רק לתחזק‬ ‫ולהתגלות‪.‬‬ ‫את הקיים‪.‬‬ ‫דווקא המצב בו הוא עומד בפני ריחוק גדול‪,‬‬ ‫המצב הזה עלול להימשך שנים חלילה‪ ,‬עד‬ ‫שנוצרת מריבה‪.‬‬ ‫גורם לו להיזכר מחדש בקשר הקרוב שיש לו‪,‬‬ ‫ולחלץ את אהבתו מתרדמתה‪.‬‬ ‫זה קורה כאשר לאחד מהצדדים כביכול נמאס‬ ‫מהמצב הסטטי‪ ,‬והוא מעורר פרובוקציות כדי‬ ‫כשם שבזמן נסיון של שמד מתעוררת אצל כל‬ ‫להעיר את האהבה‪.‬‬ ‫יהודי נקודת האהבה הפנימית‪ ,‬כך היא יכולה‬ ‫זה יכול לבוא מצד השם יתברך‪ ,‬כשפתאום אנו‬ ‫להתעורר בכל נסיון לא שגרתי‪.‬‬ ‫מתחילים להיתקל בבעיות והפרעות שמכריחות‬ ‫אותנו לבחון מחדש את הקשר‪.‬‬ ‫במילים פשוטות‪ ,‬כל ניסיון‪ ,‬אם רק נשים לב‬ ‫אליו ונגדיר אותו כניסיון‪ ,‬מסוגל להפיק מתוכנו‬ ‫וזה גם יכול לבוא מצידנו‪ ,‬אם נשכיל לקרוא‬ ‫רגש עמוק של קשר ואהבה שלא היו ניכרים‬ ‫תיגר על המצב היבש והקר הזה‪ ,‬ונחפש קשר‬ ‫אמיתי‪.‬‬ ‫בחוץ קודם לכן‪.‬‬ ‫ואחת ההפרעות שעוצרות את מהלך החיים‬ ‫דווקא מתוך ניסיון של ריחוק נוצר קירוב גדול‪.‬‬ ‫הסתמי ומכריחות את האהבה המוסתרת‬ ‫‪6‬‬ ‫\\ להתקרב למציאות‬ ‫לפרוץ גבולות‬ ‫יש רגעים בחיים בהם מותר לבזבז‬ ‫בלי לחשוב על מחר‬ ‫ואז הצהרנו כזאת‪:‬‬ ‫"פעם בשבוע ניתנת גם לנו ההזדמנות לגעת‬ ‫בסוג של חיי ביטחון אמיתיים בדרגתם הגבוהה‬ ‫– זה קורה בשבת קודש‪ .‬אך על כך נרחיב‬ ‫בעזרת השם בפרק הבא"‪.‬‬ ‫ת הפרק הקודם סיימנו בהצהרה‬ ‫מיוחדת‪.‬‬ ‫תחילה דיברנו באריכות על כך שדרגת‬ ‫הביטחון המושלמת בענייני פרנסה‬ ‫היא 'מהיד לפה'‪.‬‬ ‫א‬ ‫אז הנה הגיע הפרק הבא‪.‬‬ ‫כלומר השתמשות בכל השפע שהשגנו היום‬ ‫בשביל היום‪ ,‬בלי לחשוב על מחר‪.‬‬ ‫ודבר בעיתו מה טוב – לקראת יציאתו לאור‬ ‫בקרוב בעזרת השם של הספר על שבת‪ ,‬מתוך‬ ‫הבאנו אסמכתא לכך מ'מעשה מביטחון' של‬ ‫מדור 'גוט שבת' שהתפרסם כאן בעלון במשך‬ ‫רבינו‪ ,‬שם מתאר האדם המאושר את שגרת‬ ‫תקופה ארוכה‪.‬‬ ‫יומו‪:‬‬ ‫יֹוצא ַּב ֹּב ֶקר וַ ֲאנִ י ְמ ַת ֵ ּקן ֵאיזֶ ה ְ ּד ָב ִרים‬ ‫"וַ ֲאנִ י ֵ‬ ‫גבולות היכולת‬ ‫ְ‬ ‫ּ‬ ‫ה‪-‬ש ָּׁשה‬ ‫ּוכְ ׁ ֶש ֲאנִ י ְמ ַק ֵּבץ ִמזֶ ה ֵאיזֶ ה ַסך ֲח ִמ ָּׁש ׁ ִ‬ ‫ההנהגה הכשרה של כל יהודי במשך ימות‬ ‫הּובים ֲאנִ י קֹונֶ ה ִלי ָּכל ֵא ּלּו ַה ְ ּד ָב ִרים ׁ ֶשל ֲאכִ ָ‬ ‫ילה‬ ‫זְ ִ‬ ‫השבוע‪ ,‬היא הנהגה של צמצום מסוים‪.‬‬ ‫ּוש ִת ָ ּיה"‪.‬‬ ‫ְׁ‬ ‫ימות החול הם זמן של חשבונות וגבולות‪.‬‬ ‫כל מה שאני מרוויח אני מוציא לאכילתי‪ ,‬בלי‬ ‫להשאיר למחר‪.‬‬ ‫אדם שפורץ את גבול היכולת שלו ומבזבז‬ ‫ממון‪ ,‬אינו נוהג כראוי‪.‬‬ ‫אולם כבר הדגשנו שזו דרגה גבוהה‪ ,‬ומאיתנו‬ ‫לא נדרש להתעלם לגמרי מהעתיד‪ ,‬אבל‬ ‫גם אדם שידו משגת לחיות ברחבות ושפע‪,‬‬ ‫לפחות לא לחיות בתוכו – אלא רק לחשוב על‬ ‫במשך השבוע עליו לבדוק האם הוצאותיו‬ ‫העתיד מתוך ההווה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ואין זה נראה כרעבתנות‪ ,‬כיוון שאינו עושה‬ ‫תואמות להכנסותיו‪ ,‬או שמא הוא חורג‬ ‫כן בימות החול"‪.‬‬ ‫מגבולות היכולת הכלכלית שלו‪.‬‬ ‫ואכן זהו עניינו של לחם המשנה – הגדלה‬ ‫כמובן אין מדובר על דקדוקי עניות‪ ,‬עליהם‬ ‫והרחבה‪.‬‬ ‫כבר אמרו חז"ל שהם מוציאים את האדם‬ ‫מהעולם‪ .‬הכוונה היא על חיים מחושבים‬ ‫רבינו בליקוטי מוהר"ן‪ ,‬משתמש כמה פעמים‬ ‫ומותאמים לאפשרויות הכלכליות‪.‬‬ ‫ביחס ללחם משנה‪ ,‬בביטוי‪ :‬שפע כפולה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בשבת קודש השפע שאנו מקבלים‬ ‫אולם בשבת קודש ההנהגה שונה‪.‬‬ ‫מלמעלה הוא שפע כפול‪ ,‬ועל כך מורה הלחם‬ ‫משנה‪.‬‬ ‫בשבת‪ ,‬כל יהודי לפי השגתו‪ ,‬צריך לצאת קצת‬ ‫מהצמצום שלו ולפרוץ את גבולותיו‪.‬‬ ‫מה משמעותו של השפע הכפול?‬ ‫וכפי שלימדו אותנו חז"ל שהוצאות שבת‬ ‫כותב רבינו (ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה מ) כך‪:‬‬ ‫אינן עולות לחשבון הפרנסה הקצובה לנו‬ ‫משמים‪.‬‬ ‫"כי ֵאין ָא ָדם ֵמת וַ ֲח ִצי ַּת ֲאוָ תֹו ְּביָ דֹו‪ ,‬נִ ְמ ָצא ֶׁש ֵאין‬ ‫ִּ‬ ‫ְמ ַמ ּ ֵלא ַּת ֲאוָ תֹו ְּורצֹונֹו ְּב ָממֹון ְל ָ‬ ‫עֹולם‪ִּ ,‬כי ָּת ִמיד‬ ‫כמובן‪ ,‬גם כאן צריך לנהוג בשום‪-‬שכל‪ ,‬ולא‬ ‫ָח ֵסר לֹו ַּכ ַ ּנ"ל‪.‬‬ ‫להשתולל בהוצאות מופרזות למעלה מכל‬ ‫היגיון‪.‬‬ ‫פּולה וכו' ֶׁש ְ ּבזֶ ה ַה ּׁ ֶש ַפע‬ ‫ֲא ָבל יֵ ׁש ְ ּב ִחינַ ת ֶׁש ַפע ְּכ ָ‬ ‫פּולה"‪.‬‬ ‫נִ ְת ַמ ּ ֵלא ְרצֹונֹו‪ֵ ,‬מ ַא ַחר ֶׁש ִהיא ְּכ ָ‬ ‫אבל הגבולות וההגבלות של ימות החול אינם‬ ‫קיימים בשבת‪.‬‬ ‫על מנת להסביר את הדברים‪ ,‬נצטרך להרחיב‬ ‫מעט‪.‬‬ ‫שפע כפול‬ ‫כאמור‪ ,‬שבת היא זמן של רחבות ושפע‪ ,‬ואחת‬ ‫רוצה מאתיים‬ ‫ההצהרות על כך זו הבציעה על לחם משנה‪.‬‬ ‫ישנו ביטוי מפורסם של חז"ל‪' :‬יש לו מנה‬ ‫רוצה מאתיים'‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שיש לאדם יותר‪,‬‬ ‫הבציעה על שני לחמים היא סוג של הצהרה‬ ‫כך הוא רוצה יותר‪.‬‬ ‫על רחבות‪ .‬היפך הצמצום‪.‬‬ ‫ככל שהמושגים שלנו גדלים‪ ,‬גדל גם הצורך‪.‬‬ ‫ואכן עוד כמה הלכות מצאנו בסדר בציעת הפת‬ ‫בשבת‪ ,‬שמבטאות גם הן את אותה הצהרה‪.‬‬ ‫אם עד היום הסתפקנו בארוחה בסיסית‬ ‫ופשוטה‪ ,‬כעת‪ ,‬כשנחשפנו לאפשרויות מגוונות‬ ‫למשל‪ ,‬לבצוע עבור כל סועד פרוסה גדולה‬ ‫יותר‪ ,‬עד שלא נקבל ארוחת‪-‬גורמה לא נרגע‪.‬‬ ‫שתספיק לו למשך הסעודה כולה‪.‬‬ ‫ככל שהאדם מתעשר יותר‪ ,‬רמת החיים שלו‬ ‫וכלשון הטור‪" :‬ומצווה לבצוע פרוסה גדולה‬ ‫עולה‪ ,‬והוא נצרך להרבה יותר בשביל לספק‬ ‫שתספיק לו לכל הסעודה‪ ,‬מפני שנראה‬ ‫את רצונותיו‪.‬‬ ‫כמחבב סעודת השבת שחפץ לאכול בה הרבה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫להתקרב למציאות‬ ‫לצערנו‪ ,‬בעולם התזזיתי שלנו‪ ,‬האכילה ביום‬ ‫נמצא שכל שפע גשמי מוליד צורך גדול יותר‪,‬‬ ‫חול היא תמיד ממהרת ולחוצה‪ .‬תמיד צריך‬ ‫ואין לדבר סוף‪.‬‬ ‫להספיק עוד כמה דברים‪ .‬תמיד אנחנו לפני‬ ‫משהו דחוף‪.‬‬ ‫מה הפתרון לבעיה הזו? שפע כפול‪.‬‬ ‫מה שחסר באכילה כזו הוא בעיקר דעת וחיות‪.‬‬ ‫שפע כפול הוא שפע שלא מורכב רק מרובד‬ ‫גשמי‪ ,‬אלא נלווה אליו הרובד הרוחני המקביל‬ ‫אכילה בלי ישוב הדעת היא אכילה מנותקת‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫משורשה‪ ,‬ואינה משביעה באמת‪.‬‬ ‫שפע כפול שמגיע יחד עם דעת וחיות‬ ‫בשבת קודש‪ ,‬זו ההזדמנות שלנו לאכול אכילה‬ ‫פנימית‪ ,‬מזין באמת ולא רק סותם‪ .‬הוא‬ ‫קדושה‪ ,‬בישוב הדעת ובנחת‪ ,‬ולטעום לפחות‬ ‫באמת ממלא את החיסרון‪ ,‬כי הוא כפול –‬ ‫פעם אחת בשבוע טעם של שפע כפול‪.‬‬ ‫גשמי ורוחני‪.‬‬ ‫החלה שאנו אוכלים אמנם אינה מזון רוחני‬ ‫נכון שאנו חיים כאן בעולם הזה‪ ,‬וממילא‬ ‫כמו המן שירד לבני ישראל במדבר‪ ,‬אבל היא‬ ‫השפע שאמור להזין אותנו‪ ,‬צריך בסופו של‬ ‫זכר למן‪.‬‬ ‫דבר להיות מתורגם למשהו גשמי – אבל‬ ‫התועלת שלו היא רק בגלל שהוא השתלשלות‬ ‫כי בשבת קל יותר להרגיש ולהתחבר למימד‬ ‫מהרובד הרוחני‪.‬‬ ‫הרוחני של השפע‪.‬‬ ‫אם השפע מנותק מהשורש הרוחני שלו‪ ,‬הוא‬ ‫האוכל הגשמי בשבת הרבה פחות מגשם את‬ ‫איננו משלים אלא רק מכביד‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬כי הוא מגיע מלווה ברובד הפנימי שלו‪.‬‬ ‫כאשר השפע מגיע כפול – חיצוני ופנימי‪ ,‬גשמי‬ ‫אנו בהחלט אוכלים ונהנים‪ ,‬וגם מצווים‬ ‫ורוחני – הוא משביע באמת‪.‬‬ ‫להרבות בתענוגים‪ ,‬אך יחד עם זאת אנו‬ ‫מסוגלים להתחבר אל השם יתברך תוך כדי‬ ‫אכילת שבת‬ ‫אכילה גשמית‪.‬‬ ‫האכילה של יום חול שונה מאוד מהאכילה‬ ‫פעולה שכזו ביום חול דורשת הרבה יותר‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫מאמץ וכוונה‪.‬‬ ‫האכילה היום‪-‬חולית מלווה בהרבה לחץ‬ ‫אולם בשבת‪ ,‬מכוח קדושתה והשפע האלוקי‬ ‫ודאגה‪.‬‬ ‫הגלוי שמאיר בעולם‪ ,‬אנו מסוגלים להיות‬ ‫ניזונים באמת מפנימיות השפע‪.‬‬ ‫שימו לב איך אנשים אוכלים ארוחה‪ ,‬ותוך כדי‬ ‫אוכלים גם את הלב של עצמם‪.‬‬ ‫אוכלי המן‬ ‫אוכלים תוך כדי קריאת עיתון‪ ,‬ועם כל ביס‬ ‫וכאן אנו מגיעים לנקודה שעבורה נכנסנו‬ ‫וביס הם בולעים את הצרות והבעיות שבכל‬ ‫לנושא‪.‬‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הם לא יכלו להוסיף כלום על מה שקיבלו‪ ,‬ולא‬ ‫בתפיסה הפנימית שלנו‪ ,‬אכילה באה תמיד על‬ ‫לגרוע – בין אם אכלו הרבה ובין אם מעט‪ ,‬זה‬ ‫חשבון הפרנסה‪ .‬כלומר‪ ,‬כל ביס שאתה נוגס‪,‬‬ ‫לא שינה כלום במצב פרנסתם‪.‬‬ ‫וכל פה נוסף שדורש אוכל‪ ,‬מוריד מהפרנסה‪.‬‬ ‫בשבת קודש יש לנו אפשרות להתקרב לאכילה‬ ‫הסיפור הזה התחיל אי‪-‬אז בשחר ההיסטוריה‪,‬‬ ‫מהסוג הזה‪.‬‬ ‫בחטא אדם הראשון‪.‬‬ ‫תחושת ביטחון‬ ‫כשאדם הראשון אכל מעץ הדעת הוא התקלל‬ ‫בקללת‪" :‬בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך"‪,‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬אנו חונכנו‪ ,‬וכך מחנכים גם את‬ ‫ילדינו‪ ,‬להסתכלות שגויה על המושג פרנסה‪.‬‬ ‫"בזעת אפך תאכל לחם"‪.‬‬ ‫ההסתכלות הזו גורמת לנו לחוסר שביעות‬ ‫אתה תאכל‪ ,‬אבל בעצבות‪.‬‬ ‫רצון‪ ,‬ולחוסר שובע אמיתי באכילה‪.‬‬ ‫אתה תאכל‪ ,‬אבל תזיע‪.‬‬ ‫תוך כדי אכילה או שאר ההסתפקויות‬ ‫מהעולם‪ ,‬אנו מודעים לכך שהפעולות הללו‬ ‫לא רק מהמאמץ להשגת האוכל‪ ,‬אלא גם תוך‬ ‫גורמות לנו חסר; שנצטרך לשאת בתוצאות‬ ‫כדי אכילה – האכילה שלך תהיה מלווה בדאגה‬ ‫של ההנאה הזו; שיהיה חסר לנו כסף בגלל‬ ‫תמידית‪.‬‬ ‫הוצאות אלו‪.‬‬ ‫כך זה בכל ענייני ההסתפקות וההצטרכות‬ ‫בלי לשים לב‪ ,‬זה המסר שאנחנו משדרים גם‬ ‫מהעולם הזה‪ .‬תמיד כשאתה קונה משהו בחנות‬ ‫למשפחה שלנו‪ :‬אין לנו מספיק כסף‪ .‬לא יהיה‬ ‫– ירד לך מהחשבון‪ .‬וזה מעורר דאגה ולחץ‪.‬‬ ‫לנו‪ .‬אי אפשר‪.‬‬ ‫גם מי שאין לו בעיות פרנסה‪ ,‬והוא מרוויח די‬ ‫כמובן שיש עניין לחנך ילד לשים לב להוצאות‬ ‫סיפוקו‪ .‬עדיין ההסתפקות מהעולם הזה יושבת‬ ‫כספיות‪ ,‬ולחיות עם חשבון ושיקול הדעת‪ .‬אבל‬ ‫על נקודת הקיום שלו‪.‬‬ ‫כל זה לא קשור לאמירה ש'אין לנו מספיק'‪.‬‬ ‫האוכל תמיד יוצר חיסרון‪ .‬הוא נלקח מתוך סך‬ ‫ילד לא צריך לשמוע את המשפט 'אין לנו‬ ‫מה שיש לי‪.‬‬ ‫מספיק'‪.‬‬ ‫מותר לו לדעת שאנחנו לא קונים מוצר פלוני‬ ‫השאיפה הגדולה שלנו היא להצליח לנתק את‬ ‫כי איננו זקוקים לו‪ ,‬או שהוא לא דחוף לנו‬ ‫זה‪.‬‬ ‫כרגע‪ .‬אבל 'אין לנו מספיק' – אין כזה מושג‪.‬‬ ‫להצליח להגיע למצב שבו הפרנסה אינה‬ ‫זו גם המודעות שאמורה ללוות אותנו עצמנו –‬ ‫קשורה לאכילה‪ .‬לפחות פעם בשבוע‪.‬‬ ‫לא חסר לנו מאומה‪.‬‬ ‫פעם בשבוע לאכול כמו אוכלי המן‪ ,‬שבכל יום‬ ‫אם נחיה בתחושה של חוסר‪ ,‬נשדר את‬ ‫קיבלו את המנה המדויקת הנצרכת להם באותו‬ ‫ההרגשה הזו למשפחה‪ ,‬גם אם לא נאמר להם‬ ‫רגע‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫להתקרב למציאות‬ ‫מה דעתכם‪ ,‬כאשר אתם יוצאים לקניות לשבת‬ ‫זאת במפורש‪ .‬וכך הילדים יגדלו מגיל צעיר‬ ‫יחד עם מישהו מהמשפחה‪ ,‬לשבור בכוונה‬ ‫עם השריר העצבני והמתוח הזה של‪ :‬אין לנו‬ ‫תחילה את הקו הזה?‬ ‫מספיק‪ ,‬מה יהיה?‬ ‫המשפחה שלנו‪ ,‬האישה והילדים‪ ,‬צריכים‬ ‫לא להיסחף ולהיכנס לחובות‪ ,‬אבל כן לחצות‬ ‫לדעת שלא חסר לנו כלום‪ .‬אנחנו מלאי שפע‪.‬‬ ‫קצת את הרף‪.‬‬ ‫זה לא יהפוך אותם למפונקים‪ ,‬כי בהחלט לא‬ ‫גם אם אנו מחזיקים מוצר מסוים ביד‬ ‫נקנה להם כל דבר שיתחשק להם‪ .‬אבל הם לא‬ ‫ומרגישים שלקנות אותו זה כבר בזבוז‪ ,‬כן‬ ‫יחיו בתחושה של חוסר ואין‪.‬‬ ‫לקחת אותו ולהניח בעגלה לכבוד שבת קודש‪.‬‬ ‫צריך לחשוף את האישה הילדים ליכולת‬ ‫וכאשר נשמע את הקול הפנימי המעצבן הזה‬ ‫ולשפע‪ ,‬ופחות לחוסר‪ .‬עד כמה שאפשר‪.‬‬ ‫שאומר‪ :‬אין לך מספיק‪ ,‬נענה לו‪ :‬בטח שיש לי‬ ‫מספיק‪ ,‬אבא שלי משלם על זה‪" .‬לוו עלי ואני‬ ‫כיום‪ ,‬כל המחנכים והמדריכים מדברים על כך‬ ‫שצריך שתשרור בבית תחושת ביטחון‪.‬‬ ‫פורע"‪ ,‬כך הוא אמר לנו‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬גם בבית העשיר ביותר‪ ,‬אם האוירה היא‬ ‫ההנהגה הזו מביאה עשירות הביתה וגם‬ ‫שכרגע יש בשפע‪ ,‬אבל מי יודע מה יהיה מחר?‬ ‫מרחיבה את הנפש‪.‬‬ ‫ושצריך לשמור ולשמור כדי שלא ייגמר לנו‬ ‫בהמשך – זה מייצר חוסר ביטחון‪.‬‬ ‫אני קונה ברווח‪ ,‬מותר לי‪ .‬כך צריך להיות‪ .‬אני‬ ‫בן מלך‪ .‬אני לא מצמצם‪.‬‬ ‫גבולות החוסר‬ ‫והאמת היא‪ ,‬שכל אחד מאתנו מסוגל לחיות‬ ‫כמובן‪ ,‬אנו לא מדברים על הגזמה‪ .‬זה ברור‬ ‫חיים מתוקים של ביטחון‪ ,‬כאשר האמירה‬ ‫ופשוט‪ .‬אלא רק על שבירה קטנה של גבולות‬ ‫הכללית שתלווה אותם תהיה‪ :‬יש לנו כל כך‬ ‫החוסר‪.‬‬ ‫הרבה‪ ,‬ברוך השם‪ .‬שפע עצום‪.‬‬ ‫ובכלל‪ ,‬הדיבור בבית בנושא קניות לשבת‬ ‫כיצד? בכוחה של השבת‪.‬‬ ‫תמיד צריך להיות ממוקד במה שקנינו‪ ,‬ופחות‬ ‫בכמה זה עלה לנו‪ ,‬וכמה נחסר מחשבון הבנק‬ ‫תודעת השפע נקנית בשבת קודש‪ .‬שבת היא‬ ‫בגלל ההוצאה הזו‪.‬‬ ‫זמן של שפע כפול‪ .‬זמן בו אנו מתחברים‬ ‫לשפע‪.‬‬ ‫לחשב ולמדוד כל קניה לפי היכולת שלנו – זה‬ ‫ואגב‪ ,‬שלב הקניות לשבת מתאים מאוד‬ ‫שייך לימות החול‪.‬‬ ‫לעבודה מעשית בתחום זה‪.‬‬ ‫שבת היא זמן של שפע ורחבות‪.‬‬ ‫הרי לכל אחד יש את הרף שבו הוא מרגיש‬ ‫שהוא מתחיל לבזבז ולהגזים‪ .‬כל אחד לפי‬ ‫זמן של שפע כפול ומכופל‪.‬‬ ‫היכולת הכלכלית וההשגות שלו‪.‬‬ ‫‪11‬‬