תורת המזוזה · Toras Hamezize — וירא (2026-10-26)

תו+רת
בס"ד
המזוזה
_להחדרת מצות עשה דאורייתא ש_ל מצות מזוזה
גיליון מס' - 7חשון תשפ"ז
בפתח המזוזה
האם מעלית חייבת במזוזה ?
סוגיית הגמ':
בגמ' פ"ק דיומא (יא ).אי' יכול שאני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה בית מיוחד לדירה
יצאו אלו שאינם מיוחדים לדירה ,והקשה בתוס' דבפרק הקומץ (מנחות לג ):תניא בית שער אכסדרה
ומרפסת חייבים ,ותי' התוס' דביומא דתניא פטורים היינו מדאורייתא והא דתניא חייבים היינו מדרבנן,
א"נ דהכא דפטורים היינו בבית שער של אכסדרה ובית שער של מרפסת ,והתם דחייב איירי בבית שער
של בית ,והרי"ף תירץ התם שחייב כשבתים פתוחים לתוכו ,אך בסתם בית שער פטור ממזוזה ,ובטור
נפסק להלכה כתי' הרי"ף דסתם בית שער פטור ואם בית פתוח לו חייב ,ובב"י נפסק דיש לחוש לדברי
רש"י ולקבוע מזוזה גם בבית שער שאינו פתוח לבית ,ודין בית שער שחייבת היינו גם כשיש כמה
שערים זה לפנים מזה,
והנה בדין מעלית נחלקו הפוסקים האם חייבת במזוזה או פטורה,
באיזו קומה לקובעה: השיטות והטעמים לפטור:
בשו"ת מנחת יצחק פסק דיקבע מזוזה אחת באגרות משה (או"ח ח"ב הערה ס"ו) ובשו"ת בצל
על המעלית עצמה בתוכה בצד ימין החכמה (ח"ג סי' פ"ג פ"ה) ועוד הרבה
לכניסתו ,וכדין בית שער שפחות פוסקים ס"ל דמעלית פטורה
מד' על ד' שחייבת במזוזה והעיקר ממזוזה ,ומצינו בספרי הפוסקים
האם לקבוע בברכה: משום החדר עצמו. שלא יקבע בעל כמה טעמים לפטור ,חדא דגם
לדעת הסוברים דיש לקבוע בשאר הקומות לימין
מאידך ,רוב הפוסקים סבירא הבית בעצמו המזוזות רק אם נחשב כבית שער ,הוי
הלובי ,כתבו הפוסקים (שבט הלוי ,הגרי"ש אלישיב,
להו דצריך לקבוע מזוזה בכל יביא אצלו הסופר או ת"ח בית שער שאינו קבוע ,דומיא
חוט שני) דאם יש בלובי מחוץ למעלית ד' אורך
על ד' רוחב ,יש לקבוע בברכה ,אך במנחת יצחק
קומה וקומה (שבט הלוי ,הגרי"ש הבקי בדינים אלו דייקי דסוכת החג בחג שפטורה.
אלישיב ,הגר"ח קנייבסקי ,חוט שני, ויהיה בהקביעות כי כמה ובשו"ת בצל החכמה הרחיב
ובתשובות והנהגות ועוד כתבו דאין לברך על לבאר יותר טעם זה ,דמעלית
קביעתה.
חובת הדר ועוד). וכמה אפי' ת"ח שקבעו היא מקום שנמצאים שם אלא
המזוזות להיפך וכדו' רגעים ספורים ומטולטלת וגם
בניין עם שתי כניסות: ובפרט בימינו אלה שלסדר
בבניין שקיימת שתי כניסות כגון בנין שבנוי על באיזה צד יש לקבוע: כלי הבית קורין הבעל
אינה קבועה במקומה ,אלא
עולה ויורדת ,על כן כל פעם
לשיטת המנחת יצחק שיש
ההר ויש כניסה בקומה מינוס וכניסה נוספת
לקבוע מזוזה בתוך המעלית,
בן ק"ו כ"ש לסדרם מלאכה שעולה ויורדת נעקרת מהיות
בקומת קרקע ובקומה זו יש גם דיירים ,יש לדון
יש לקבוע בימין למעלית, מזוזה לקבוע ק"ו של בנו בית שער ,ועוד טעם אחר מצינו
היכן לקבוע המזוזה בקומת קרקע עם בצד ימין יש אשר בתינו פתחי על בספרי הפוסקים ,דלא עדיף
למעלית שהיא לדרך לביתם של כל הדיירים ויש אומרים דצריך לקבוע
ויוכל דינים וכמה כמה בו מספינה ושאר כלי תחבורה
שבכל הבניין או לקובעה בצד שמאל למעלית בימין לחדר המדרגות ,אך
שפטורים ,כנפסק בשו"ע (סי'
שהיא לדרך לביתם של הדיירים שדרים בקומת להלכה נפסק ברוב הפוסקים לקלקל יותר מתקונו לכן רפ"ו סעיף י"א) ,ויש עוד טעמים
הקרקע ,לכאורה נראה דיש ללכת לפי רוב דבקומת כניסה יש לקבוע כל הרוצה לקיים המצווה בספרי הפוסקים עוד טעמים
תשמישו והיא לקובעה לצד ימין למעלית מכיון בימין למעלית ,ובשאר כהלכתה יקח לו הסופר לפטור ואכמ"ל.
שלרוב דיירי הבניין היא משמשת לבית שער הקומות יש לקבוע בימין או ת"ח הבקי בדינים אלו
לכיוון ביתם. לחדר המדרגות ,והטעם
לקיים מצוה מן המובחר. השיטות והטעמים לחיוב:
משום דהחיוב הוא מטעם
מאידך ,השבט הלוי (מבית
חדר המכונות: (קול סופרים דיני תפילין סוף לוי
בית שער שדרכו נכנסים
לבית ,ועל כן כהולך לביתו דרך אות ז') אלישיב ח"ב עמ' כ"ט) והגרי"ש
חדר המכונות של המעלית יש לדון האם היא וחובת נתן מנחת יצחק ,להורות
חייבת כדין בית האוצר כיון שמאחסנים של את המעלית ,נכנס לבניין ודרכו נכנס
להבית שער שנקרא מעלית ,ואחר כך במזוזה. דחייבת הדר ,ועוד ,סבירא להו
המכונות ,אז דינו אם המכונות מחוברים לקרקע פי על ואף שער. כבית דנחשב וטעמם משום
הרי הם בטלים לקרקע וא"כ חדר זו פטורה נכנס מהמעלית ללובי שמחוץ לביתו והיוצא מזה
שכל המזוזות בדרכו לבית היא בצד ימין לצד לבית, להגיע דרכה כך עכ"פ אבל שאינו קבוע,
ממזוזה אבל אם הם לא מחוברים לקרקע אז יש היא דמעלית משום הטעם כתב יצחק ובמנחת
לחייבו במזוזה. ביתו ,וכך פשט המנהג.
חלק מתשמישי הבית.
לתגובות ושאלות בהלכות מזוזה התקשרו | 073-302-5229כמו"כ ניתן לשלוח תמונות במייל a0733025229@gmail.com :
שאלות שהגיעו למכון
חדר כביסה: בעלון הנוכחי נציג בפניכם אודות מה שמצוי בהרבה בתים בחדר
הב"ח (סי' רפ"ו סק"ה ד"ה ומ"ש) כתב וז"ל היכן דמכבסין בגדי קטנים דנפיש שירות שהינה חדר לכשעצמה שפעמים שיש לה את כל התנאים
זוהמא דתינוקת נמי פטור מן המזוזה וכו' ,ומיהו צריכין ליזהר שלא ישים המחייבים במזוזה ,אך היות שעיקר מטרת השימוש של החדר היא
מזוזה במקום שרגילין שם לרחוץ או לכבס טינופת דבגדי קטנים עכ"ל. לחדר כביסה ע"כ אפשר דיש לחדר זו דין של חדר שאינו עשוי לכבוד
ומכאן למדו הפוסקים שחדר כביסה פטורה ממזוזה ,אך יש מקום לעיין שפטורה ממזוזה.
מצד איזה טעם נפטר חדר זו ממזוזה ,אי משום עצם היותה חדר שאינה ובעזהי"ת נרחיב בדין זה:
עשויה לכבוד ומטעם זה אפי' בזמנינו שבדרך כלל החדר כביסה אינה
מקום כ"כ לטינופת דהכל היא במכונות וגם בגדי הקטנים אינם מטונפים סוגיית הגמ':
כ"כ כבזמניהם ,אך אעפ"כ תהא פטורה ממזוזה משום היותה מקום בגמ' (יומא יא' ).בשעריך' אחד שערי בתים ואחד שערי חצירות ואחד
שאינה עשוי לכבוד ,ואי משום דלפעמים נמצא שם בגדי טינופת של שערי עיירות ,ורפת ולולין ומתבן ואצרות יין ושמן חייבין במזוזה וכו'
קטנים היא גורם לשימוש גנאי וביזיון ,אפי' שהחדר לעצמה לאו דוקא יכול שאני מרבה אף בית הכסא וכו' ת"ל בית מה בית העשוי לכבוד
מקום שעשויה לכבוד ,ומטעם זה בזמנינו תהא החדר כביסה חייבת יצאו אלו שאינן עשוין לכבוד.
במזוזה מטעם הנ"ל.
מכאן למדו הפוסקים שמקום שנפיש זוהמא או חדר שאינו עשויה
ומל' הב"ח משמע דטעם הפטור היא משום טינופת ,וע"כ בזמנינו נקטו
לכבוד פטורה ממזוזה וכך נפסק בשו"ע (רפ"ו סעי' ב' ד').
הפוסקים שאין לפטור חדר כביסה ממזוזה ,וכן פסק להלכה בשו"ת
תשובות והנהגות (ח"ב תקמ"ח) ועוד הרבה פוסקים ,ובחוט שני (לקט הל' הגדרת הפטור:
מזוזה פ"ג) פסק שמ"מ יקבענה בלא ברכה אפי' אם היא בגודלו יותר מד' מצינו ב' אופנים ששייכים לפטור של אינה עשוי לכבוד ,חדא שעצם
על ד' ,ובשו"ת שבט הלוי (ח"ב קנ"ב) משמע שפוטר ממזוזה בצירוף אם
מטרת החדר היא לאו לדיורין אלא לשימוש שלא לכבוד ,כגון מקווה
החדר היא פחות מד' על ד' ,אך כתב דיש לחייב דלת זו במזוזה מצד היותה
בית הכסא וכדו' שאפי' בזמנינו דבדרך כלל הם נקיים ולא מצוי בהם
כניסה לחדר הגדול ע"כ יקבענה בצד שמאל לחדר כביסה ,ובשו"ת שבט
זוהמא אך אעפ"כ עצם תשמיש החדר היא מקום שאינו עשוי לכבוד,
הלוי (ח"ה סי' קס"ז) כתב שיקבע מזוזה ויכסנה או יקבענה אחורי הדלת.
ואופן הב' היא חדר שעצם תשמישו היא לאו דוקא מקום שאינו עשוי
היוצא לדינא: לכבוד אלא השימוש שמשתמש בחדר גורם שיהיה מקום גנאי ,ובזה
בחדר כביסה שהיא בגודלו יותר מד' על ד' נקטו רוב הפוסקים דיש לחייבה יש נפק"מ אם היא נפיש זוהמא היא פטורה ממזוזה אבל אם יש רק
במזוזה ,ובפרט אם משתמש בחדר זו בשימושים נוספים דאז מתחייב קצת זוהמא היא חייבת במזוזה ,משא"כ בבית הכסא אפי' שהיא נקי
גם מדין בית האוצר ,אך יש ליזהר לכסות המזוזה כראוי כנפסק בשו"ע לגמרי עדיין פטורה היא ממזוזה מצד היותה מקום שאינו עשוי לכבוד,
(רפ"ו ס"ה) ,וכן יש ליזהר שפתח מכונת הכביסה או סל הכביסה לא יהיה וכך נפסק בשו"ע (סי' רפ"ו ס"א) דרפת בקר ולולין של תרנגולין חייבים
נגד מקום קביעת המזוזה ,וכדנפסק בפ"ת (רפ"ו סק"ז) שאין לסמוך על במזוזה וכתבו הט"ז (שם סק"א) והש"ך (שם סק"ב) דאע"פ דיש שם
הכסוי אם זה בקביעות נגד הביזיון כגון לכבס לפניה בגדי קטנים וטינופת. טינופת אך מ"מ חייבים במזוזה כיון דלא נפישא זוהמייהו.
שו"ת למעשה
שאלה :מה הדין בצורת הפתח שיש לה מצד אחד מזוזה כהלכתה ומצד השני הקיר נמשך לפתח ולפנים?
(ראה תמונה)
תשובה :אם הקיר הנמשך היא בצד ימין שהיא מקום קביעת המזוזה אז לכו"ע היא פטורה ממזוזה ,אבל אם
הקיר הנמשך היא בצד שמאל לפתח ,נחלקו הראשונים בזה ולהלכה נפסק בטור (סי' רפ"ז ס"א) דחייבת במזוזה
ובשו"ע (שם) פוטרה ממזוזה אך בט"ז ובש"ך הובאו דברי הטור ופסקו כדבריו שחייבת ,אך יקבענה בלא ברכה.
נתרם לזכות
החתן הרב אברהם שמואל בן רחל ביילא נתרם לזכות
והכלה שרה רחל בת חיה מרים החתן הרב משולם זוסיא בן אסתר
בתו של מורינו הגאון הגדול רבי עקיבא ואזנר שליט"א והכלה בלומא רחל בת ליבא דבורה
בזכות מצווה נשגבה של מזוזה יזכו לבנות בית נאמן בישראל דורות בזכות מצווה נשגבה של מזוזה יזכו לבנות בית
ישרים ומבורכים נאמן בישראל דורות ישרים ומבורכים
***
נתרם ע"י תלמידיו שומעי לקחו
לתרומות והנצחות וכן להרשמה לקבלת הגיליון ניתן לשלוח בקשה לכתובת המייל a0733025229@gmail.com
