שי צבי · Shai Tzvi — וירא (2026-10-26)

וירא פרשת בס"ד
והנה איתא בגמרא (יומא פו :).עבר על עשה ושב ,אינו זז
משם עד שמוחלין לו .עבר על לא תעשה ועשה תשובה, במדרש (במדבר רבה יז ,ב) איתא :לך אכול בשמחה לחמך ושתה
תשובה תולה ,ויום הכפורים מכפר .עבר על כריתות ומיתות בלב טוב יינך (קהלת ט ,ז) .הפסוק הזה מדבר כנגד אברהם,
בית דין ועשה תשובה ,תשובה ויום הכפורים תולין ,ויסורין בשעה שאמר הקב"ה לאברהם 'קח נא את בנך את יחידך',
ממרקין ,ע"כ .הרי דאיכא עוונות שיום הכיפורים אינו אלא ע"כ .וצריך ביאור.
התחלת כפרתם ,והיסורים משלימים .אולם כבר הקדמנו,
שהדברים אינם אמורים אלא כשאדם מקבל את היסורים ב) במדרש פליאה
(הובא בכסא דוד להחיד"א ,דרוש טז לשבת שובה)
בשמחה ,וכאברהם אבינו שקיבל את עשרת הנסיונות ברצון איתא :בשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו ,אמר,
ובטוב לבב ,אבל אם מתקצף ובועט בהם ,אין בהם מחילת רבונו של עולם ,תן לבני עשרת ימי תשובה .וצריך ביאור.
עוונות.
ונראה בהקדם מה שכתב בחובות הלבבות
(שער חשבון הנפש,
בשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק וזו כוונת המדרש פרק ג ,חשבון העשרים ושבעה)א ,כי כשעה באה חלילה על האדם,
בנו ,אמר ,רבונו של עולם ,תן לבני עשרת ימי תשובה .כי בגופו או בממונו ,הוא צריך לקבל אותה בשמחה וברצון ,כי
עשרת ימי תשובה הם כולם הכנה ליום האחרון שבהם ,יום מה שאנו משבחים את אברהם אבינו על שעמד בעשרה
הכיפורים .וכשאדם אינו מקבל את היסורים בשמחה ,לפעמים הנסיונות ,אינו אלא משום שעשה זאת ברצון ובטוב לבב,
כפרת עוונותיו שהתחילה ביום הכיפורים ,אינה נשלמת .אבל ולעומת זאת דור המדבר נענשו ,משום שקיבלו את גזירת
כשקיבל אברהם אבינו את נסיון עקידת בנו בשמחה ובטוב המקום בכעס וקצף ,ולמדים אנו מכך כי המקבל את הסבל
לבב ,השריש בזה הכח לכל ישראל לקבל תמיד היסורים ברצון ,אחריתו טובה ,ומי שהסבל הוא על אפו ונגד רצונו,
בשמחה וברצון ,ובכך ממילא יזכו להשלמת הכפרה שהתחילה אינו מקבל עליו שכר ,ואינו זוכה על ידו למחילת עוונות,
ביום הכיפורים. עכ"ד.
ובזה מבואר שפיר מאמר המדרש לך אכול בשמחה לחמך
ושתה בלב טוב יינך .הפסוק הזה מדבר כנגד אברהם ,בשעה
שאמר הקב"ה לאברהם 'קח נא את בנך את יחידך' .והיינו
כי לא היינו משבחים את אברהם על שעמד בנסיון הקשה
של העקידה ,אלא משום שעשה זאת בשמחה ובלב טוב ,אבל
אם היה מקיים את גזירת המקום בכעס וקצף ,לא היה
ראוי לשבח אלא לתוכחה.
ושלא היה לבם טוב עם האלהים ועם נביאו ,כמו שאמר (תהלים עח ,לו) א) וזה לשונו :חשבון האדם עם נפשו ,כשתבא עליו רעה בגופו
ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו .ופעמים רבות היו או בממונו או בענין מעניניו ,ויקבל הכל מאלהיו בשמחה ,ויסבל סבל
מראים מרדם ומריים באלהים והפרת בריתו ,כאשר תמצאם בכל ענין רוצה בדין האלהים ,ולא סבל מתקצף על גזרתו ,כמו שנאמר (ישעיה ח,
מתאוים לשוב מצרים והדומה לזה .והסבל הטוב ,מדה טובה .והסבל יז) וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו ,ואל יהיה כמי שנאמר
שבעליו מוכרח בו ,אין לבעליו שכר עליו ואין מחילה בו .הסתכל, עליו (שם ,כא) והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה.
אחי ,מה בין שני הסבלים ,והתבונן ההפרש שיש בין שני הענינים, ודע אחי ,כי העשר נסיונות שניסה המקום את אברהם אבינו ,לא היינו
עכ"ד. משבחים לו עמדו בהם ,לולי שהיה מקבל הכל מאלהיו ברצון ובטוב
לבב ,כמו שנאמר (נחמיה ט ,ח) ומצאת את לבבו נאמן לפניך .ויוצאי
מצרים לא נתחייבו להאשימם ולהוכיחם במדבר ,אלא על התקצפם,
לקבלת הגליון ,ולהערות והארותL0527654612@gmail.com :
