gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus

שבוע: וירא (2026-10-26)

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪36‬‬ ‫פרשת וירא‬ ‫שאלה‪ :‬מעשה בתקלה שנגרמה בדוד שמש‪ ,‬ומחמת כן דלפו מים‬ ‫בשבוע שעבר דנו אם מותר למוהל לעשות מעשה הפרדה במחט קודם המילה בשבת‪,‬‬ ‫והבאנו את דברי האחרונים שהתירו להפריד בשבת‪ ,‬אלא שהקשינו בזה טובא לעניין‬ ‫מרובים מהדוד‪ ,‬והגג נתמלא במים ועברו לחדר המדרגות‪ ,‬ובאשר היה‬ ‫מעשה שבת דלכאורה אסור‪.‬‬ ‫קודם לכן בגג לכלוך עצום מחמת יונים אשר היו שם‪ ,‬המים התערבו עם‬ ‫כעת נבוא ונעסוק בעיקר הדין אם ראוי לעשות את מעשה ההפרדה ביום חול‪.‬‬ ‫הלכלוך ונעשו מים סרוחים ביותר‪.‬‬ ‫הנה כתב השו"ע (יו"ד סי' רס"ד ס"ג) את סדר המילה ‪ -‬חותכים את הערלה ואח"כ מפרידים‬ ‫את עור הפריעה מן העטרה בציפורן עד שתתגלה כל העטרה‪.‬‬ ‫בעל הדוד שמש אכן ניקה את המים שדלפו מהדוד שלו‪ ,‬אולם מאחר‬ ‫אופן חיתוך הפריעה ידוע עפ"י המקובלים (ברית אבות פי"א ס"ח‪ ,‬וע"ע מהרח"ו שער‬ ‫והיו המים סרוחים נגרם נזק לקירות חדר המדרגות‪ ,‬ונצרך ניקיון יסודי‬ ‫המצוות סוף פרשת לך לך) שלא יתחוב שני ציפרניו יחד אלא יכניס קודם ציפורן ימין ואח"כ‬ ‫וסיוד מקצועי‪.‬‬ ‫שמאל עיי"ש‪ .‬ועיין בתשובות והנהגות מה שמחה בזה (ח"א יו"ד סי' תקצ"ח‪ ,‬וכן בח"ב סי'‬ ‫תפ"ז‪ ,‬ועוד בח"ג סי' רצ"ה‪ ,‬ובח"ד סי' ר"כ‪ ,‬ובח"ה סימן רצ"א ורצ"ג)‪.‬‬ ‫והשאלה נשאלת האם באחריות בעל הדוד בניקיון וצביעת חדר‬ ‫כ' השו"ע יפרע בציפורן‪ ,‬משמע מלשונו שיש לפרוע בציפורן דוקא‪ ,‬וכבר כתבו בזה גדולי‬ ‫המדרגות‪ ,‬או שמא אינו באחריותו שהרי עיקר הנזק נעשה מחמת‬ ‫ישראל (שו"ת מהר"ץ חיות סי י'‪ ,‬ערוה"ש סט"ז‪ ,‬שו"ת חלקת יואב ח"ג סי' פ"א‪ ,‬זוכר הברית‬ ‫הלכלוך של היונים אשר היה קודם לכן‪ ,‬וחיוב הנקיון והסיוד מוטל על כל‬ ‫סי' י"א סט"ז) ובראשם הערוך לנר (שו"ת בנין ציון קמא סי' פ"ח) שקיום הפריעה בציפורן‬ ‫היה מפורסם ומקובל בכל ישראל ובוודאי קיבלנו כן ממשה רבינו ע"ה‪ ,‬אך כיום כבר נהגו‬ ‫השכנים?‬ ‫רבים לחתוך עור הפריעה יחד עם עור המילה ומיד עם חיתוך הערלה נחתך עור הפריעה‬ ‫תשובה‪ :‬הדין הוא כי אין שום אחריות על בעל הדוד בניקיון וצביעת חדר‬ ‫ועי"ז מתגלה העטרה מיד עם החיתוך ויש בזה חיסרון של פריעה בציפורן וכן חיסרון שאין‬ ‫המדרגות‪ .‬דאמנם המים של בעל הדוד הזיקו‪ ,‬אך כיון שהזיקו שלא‬ ‫הפריעה נעשית בפני עצמה אלא מאליה והוי כמתעסק‪.‬‬ ‫וע"ע ביבי"א (ח"ז יו"ד סי' כ"ב) שהעלה שאין לשנות לכתחילה מן המנהג ומנהג ישראל‬ ‫באשמתם הרי הם פטורים‪ .‬וכפי שנפסק 'פרצוה ליסטים ויצאה הבהמה‬ ‫תורה הוא ויעשו את הפריעה בציפורן עיי"ש‪.‬‬ ‫והזיקה פטור בעל הבהמה' (ב"ק נ"ה‪ ,:‬שו"ע חו"מ סי' שצ"ו)‪ ,‬ומכאן למדו‬ ‫וגם יש להעיר שאף אם לא חותך עם המילה את עור הפריעה עדיין השיעור שנשאר מחובר‬ ‫אינו מכסה את העטרה בשיעור ציצין המעכבין‪ ,‬וא"כ אין בזה עובר לעשייתן אם מברך‬ ‫הפוסקים (עיין רמב"ן בסוף קונטרס דינא דגרמי) ששורשים שהזיקו‬ ‫ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו אחר החיתוך לנוהגים לברך בין חיתוך לפריעה‪,‬‬ ‫פטור בעל העץ‪ .‬וכן למדו מכאן שמים שפרצו והזיקו פטור בעל המים‪.‬‬ ‫א"כ יש להנהיג לברך ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו קודם הברית‪.‬‬ ‫ואמנם י"א שיש לחייב את בעל המים משום מנהג המדינה‪ ,‬אך דעת‬ ‫שהרי הרמב"ם כ' (פ"ג ה"א) שיש לאבי הנימול לברך ברכת להכניסו בבריתו של אברהם‬ ‫אבינו‪ ,‬וכ' בספר המספיק לעובדי ה' (עמוד ‪ )277‬בשם אביו שיברך קודם המילה‪ ,‬אולם הכסף‬ ‫הגר"ש זעפרני שליט"א שהמנהג לפסוק לפטור כפי עיקר הדין‪.‬‬ ‫משנה מדייק מלשון הרמב"ם שלא כ' קודם המילה‪ ,‬א"כ יברך אחר המילה וכדעת תוס' בשם‬ ‫על כן בעל הדוד פטור מכלום‪ ,‬והתשלום והטיפול מוטל על ועד הבית‪.‬‬ ‫ר"ת (שבת קל"ז‪ :‬ד"ה אבי)‪ ,‬והרמב"ם בתשובה (סי' של"א – של"ב) כ' שיכול לברך בין קודם‬ ‫אמנם אם הייתה התרשלות מצד בעל הדוד‪ ,‬וכגון שאמרו להם שיש‬ ‫המילה ובין אחר המילה‪ ,‬והמהרי"ץ הביא דברי הרא"ש דס"ל שיברך בין מילה לפריעה‪,‬‬ ‫וחשיב עובר לעשייתן עיי"ש‪.‬‬ ‫טפטוף ולא התייחסו עד שנהיה שיטפון‪ ,‬לכאורה יש לחייבם בכל הנזק‪.‬‬ ‫אך מי שעושה הפרדה קודם א"כ יש לו להקדים הברכה קודם המילה לדעת הרא"ש דבעינן‬ ‫וזאת משום שהמים שהזיקו בדרך הילוכן חייב מדין אש (בהדי דאזלי‬ ‫עובר לעשייתן‪ ,‬ולא ראיתי נזהרים בזה אף כאשר המוהל עושה הפרדה‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫קמזקי הרי זה אש)‪ ,‬ואף שאין כח אחר מעורב בו ה"ז אש‪( ,‬חזו"א ב"ק סי'‬ ‫ועוד שאין להתיר בשבת לחתוך את עור הפריעה הנשאר כיון שזה גרע מציצין שאינן‬ ‫מעכבין‪ ,‬כיון שאין הערלה מכסה כלל את העטרה‪ ,‬וכמו שהעיר בשו"ת שבט הלוי (ח"ז סי'‬ ‫ב' ס"ק ט"ז)‪ .‬ואף שעיקר הנזק נעשה מלכלוך היונים‪ ,‬אעפ"כ בעל המים‬ ‫ק"פ וקס"ג)‪ ,‬וכן כתב ח"ח (סי' צ')‪ ,‬אלא שאם יש חשש שעור הפריעה יחזור ויכסה את‬ ‫חייב‪ ,‬וכדין אחד הביא את העצים והשני הביא את האש שהאחרון חייב‪.‬‬ ‫העטרה הוי כציצין המעכבין‪ ,‬וכ' בספר ברית אברהם הכהן (נחל ז' סק"ב) בשם הגה"צ‬ ‫אך למעשה גם בכה"ג יש לפטור את בעל הדוד מניקיון וסיוד‪ .‬וזאת‬ ‫מפאפא זצ"ל אם לא פירש יש לקורעו‪.‬‬ ‫אך מ"מ נמצא כי בדבר זה נחלקו ורבים אינם מתירים זה‪ ,‬ועל כן אין לאדם להכניס עצמו‬ ‫משום דחשיב גרמי דממונו המזיק שפטור מלשלם‪( ,‬רמ"א חו"מ סי'‬ ‫במחלוקת בחילול שבת‪ ,‬ומה גם שהוא שינוי ממעשה המילה המקובל וכמוש"כ השו"ע‪.‬‬ ‫שפ"ו‪ ,‬וש"ך שם ס"ק ה')‪ .‬והרי ניקיון נחשב גרמי‪ ,‬וגם בסיוד נחלקו‬ ‫העולה לדינא‪ :‬כיון שיש במעשה זה הרבה בעיות הלכתיות הן בשבת והן בחול ‪ -‬א‪ .‬הוצאת‬ ‫הפוסקים אם חשיב מזיק או גרמי‪( ,‬עיין קצוה"ח סי' שס"ג ס"ק ד'‪,‬‬ ‫דם בשבת‪ .‬ב‪ .‬אף אם אין דם יש חשש איסור גוזז‪ ,‬ולרמב"ם הוי איסור דאורייתא של ממעט‬ ‫יניקה‪ .‬ג‪ .‬יש האוסרים לעשות חיתוך לעור הפריעה באופן כזה כיון שגרע מציצין שאינם‬ ‫ונתיה"מ סי' ש"מ ס"ק ג')‪ ,‬ומספק פטור‪.‬‬ ‫מעכבים‪ .‬ד‪ .‬שינוי ממעשה המילה המקובל שיש בזה חיסרון‪ ,‬ולדברי המקובלים גורם‬ ‫העולה להלכה‪ :‬בעל הדוד שמש פטור בהוצאות הניקיון וצביעת חדר‬ ‫השפעה לתינוק‪.‬‬ ‫המדרגות‪ ,‬והאחריות הינה על ועד הבית‪.‬‬ ‫לכן אין לעשות הפרדה קודם המילה הן בשבת והן בחול‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬פלטה של שבת שלפעמים מניח לחם לחממו ישירות על הפלטה‪ ,‬שכלל גדול הוא שכל דבר שנתקלקל מחמת שימוש סביר על המשכיר‬ ‫לתקן‪ ,‬ורק דברים שנתקלקלו מחמת שימוש לא נכון‪ ,‬מחוייב השוכר לשלם‪.‬‬ ‫האם צריך להטביל את הפלטה לפני השימוש?‬ ‫תשובה‪ :‬מבואר בפרי חדש (סימן ק"ב ס"ד) שבכל כלי הולכים אחר רוב ואמנם כשהיו מנורות להט שהיו זולות‪ ,‬המנהג היה שהשוכר מחליפן על‬ ‫תשמישו‪ .‬וכיון שרוב תשמיש הפלטה הוא הנחת סירים‪ ,‬דבר שלא מצריך חשבונו‪ ,‬אך זאת משום שהשוכרים היו מוחלים על כך‪ ,‬אבל מנורות לדים‬ ‫שהם יקרות והשוכרים לא מוחלים על ההוצאה‪ ,‬החיוב מוטל על המשכיר‪.‬‬ ‫טבילה‪ ,‬אף שישנו מיעוט תשמיש שהאוכל נוגע בפלטה‪ ,‬פטור מטבילה‪.‬‬ ‫ועיין בספר כשרות הכלים מהגאון יששכר חזן שליט"א (עמ' י"ז) שליקט וכדין בוילר שהתקלקל שהחיוב על המשכיר‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬אחד מבני הבית של השוכר החזיק סיר ונפל לו בכיור והכיור נסדק‪,‬‬ ‫דברי הפוסקים בזה‪ ,‬ושהמסקנה לפסוק כהפרי חדש‪.‬‬ ‫[ומ"מ נראה שמי שרגיל להניח כל שבת לחם על הפלטה בלי הפסק של האם השוכר חייב בתיקון הכיור או המשכיר?‬ ‫תשובה‪ :‬השוכר חייב לשלם דאין זה שימוש סביר‪.‬‬ ‫נייר אפיה או נייר אלומיניום‪ ,‬עליו להטביל בלי ברכה]‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מנורות לדים בבית שכור שהפסיקו לעבוד‪ .‬מי חייב לשלם עליהם‪ ,‬ואמנם אם היה נופל לו באונס וכגון שנשברה הידית באופן פתאומי וכד' היה‬ ‫פטור‪ ,‬אבל כשנפל בלי סיבה דינו כנתקל שאין זה אונס‪( ,‬שו"ע חו"מ סימן‬ ‫המשכיר או השוכר?‬ ‫ד"ש ס"א)‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬המשכיר מחוייב לשלם‪.‬‬ ‫לשאלות ובירורים ניתן לפנות‬ ‫ללשכה לממונות – 'זכור לאברהם'‬ ‫הן אמת כי כאן ההוצאה היא ליזם בתשלום לקבלן‪ ,‬בתוספת הריווח לקבלן‪ ,‬אך האם גם היזם יכול‬ ‫המשך הנידון ביזם אשר מכר דירה לכמה רוכשים בטאבו משותף ‪ -‬מקרה ו'‬ ‫להרוויח בחישוב השבח המגיע ליורד ברשות?‬ ‫תוך כדי בנייה וחפירה חלק מהחצרות שהבטיח היזם גדלו‪ ,‬וכשראה היזם כי השטח גדל‪ ,‬גדל תאבונו‪,‬‬ ‫לכא' נוכל ליתן לו תשלום על הטרחה [ישנה מחלוקת בין רש"י לרמב"ם בפירוש המשנה האם טרחה‬ ‫ופנה לרוכשים בתביעה שישלמו לו על תוספת השטח‪ ,‬ובחלק מהדירות בראותו את השטח הגדול‬ ‫נחשבת כהוצאה] בצירוף ריווח מסוים‪ ,‬אבל לא נחייב את הרוכשים בתשלום מלא כפי שווי מ"ר‬ ‫שנוצר לאחר הבנייה אף הגדיל את החדרים‪ ,‬וכאן תבע תוספת תשלום‪ ,‬והוסיף טענה כי שילם לקבלן‬ ‫למכירת נכס כזה‪ ,‬ואפי' לא לפי שווי המ"ר ששילמו בתחילה ליזם‪.‬‬ ‫לפי מטרים‪.‬‬ ‫אך אם הדירות עדיין לא בבעלות הרוכשים נצטרך לדון בבעלות מי הן‪ ,‬לפי השאלה נראה כי היזם‬ ‫לאחר שבדק הבורר את החוזים‪ ,‬ראה שעורך החוזים לא החתים את הצדדים על שירטוט מדויק של‬ ‫מעולם לא זכה בנכס‪ ,‬אלא רק הכניס רוכש כלשהו‪ ,‬מתוך הרוכשים של המיזם שלו‪ ,‬ועליו נרשם כל‬ ‫הדירה אותה רכשו‪ ,‬וגם לא על שירטוט החצר המוצמדת‪ ,‬וכן לא קצצו את המחיר לפי מ"ר‪ ,‬כך שלטענת‬ ‫הנכס‪ ,‬והוא לקח את המשכנתא על עצמו‪ ,‬ומצד שני בעל הנכס הרי לא השקיע מאומה‪ ,‬אלא רק‬ ‫הרוכשים הם זכו מההפקר‪ ,‬ובמיוחד שהנכס לא היה שייך ליזם‪ ,‬אלא רק ע"י שהביא רוכשים וכו'‬ ‫היזם‪.‬‬ ‫התקדם עם הבנייה‪ ,‬והמכירות של הדירות‪ ,‬ומעולם לא שילם על הנכס המקורי ולא נרשם על שמו‪.‬‬ ‫והנה כיוון שההרחבה הנוכחית (בין בחצרות ובין בדירות) נעשית בשטח שנחפר מחדש‪ ,‬נוכל לדון‬ ‫על כן יש לברר אם הדין אכן עם הרוכשים‪.‬‬ ‫ככל חפירה למי היא שייכת‪ ,‬ואכמ"ל‪( ,‬יש לעיין בקונטרס בנייה כהלכה אשר פורסם בהמשכים בעלון‬ ‫תשובה‪ :‬לגבי ההוספה של המטרים בדירות‪ ,‬כיוון שהיה צריך לשלם על הבנייה‪ ,‬וודאי שצריך לשלם לו‬ ‫זה)‪.‬‬ ‫לכה"פ את הוצאותיו‪.‬‬ ‫ונראה בין על הצד שהוא שטח משותף לשכנים ובין על הצד שהוא שטח הפקר‪ ,‬נוכל ליתן לו דין יורד‬ ‫ולכא' הדבר תלוי האם הרוכשים זכו בדירות מיד בחתימה על הסכם הרכישה והתשלומים הראשונים‪,‬‬ ‫לשדה אחר (לא שדה חברו)‪ ,‬ומכיוון שלא זכה בשטח ע"י בנייתו (אכמ"ל הסיבות)‪ ,‬יוכל לקבל את‬ ‫או שמא רק לאחר סיום התשלומים ומסירת המפתח לרוכשים‪.‬‬ ‫הוצאותיו בלבד וללא ריווח‪ .‬וכעין מי שבנה בנכסי הגר ובא אחר והעמיד דלתות‪[ ,‬ועי' עוד בשו"ע‬ ‫אם נאמר שהדירה בבעלות הרוכשים‪ ,‬הרי שנדון את המקרה כיורד לשדה חברו בשדה העשוייה ליטע‪,‬‬ ‫חו"מ סימן רע"ה]‪.‬‬ ‫דקי"ל (חו"מ סימן שע"ה) דמשלם את השבח‪ ,‬אף כאן ישלם לו את השבח‪.‬‬ ‫הרה"ג דניאל כהן שליט"א‬ ‫ומכאן נלמד לנידו"ד שאין בכח חתימת המעביד לחייבו במה שסיכמו ביניהם שהעובד מוותר על החיובים‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬אחד שרצה להתקבל לעבודה‪ ,‬המעביד סיכם איתו על תנאי העבודה‪ ,‬ובין היתר סיכם איתו על שלילת זכויות‬ ‫וע"ע עמק המשפט (חוזים סי' י"ט) שכתב כן מדנפשיה‪ ,‬דמסתבר שאם התובע מודה שהסופר שינה ממה שציוהו‬ ‫מסויימות המקובלות לטובת העובד‪ ,‬ואכן העובד הסכים לכך‪ .‬כשרצו לכתוב את הדברים בחוזה מסודר‪ ,‬המעביד‬ ‫הנתבע‪ ,‬שאינו חייב‪ .‬וע"ע בספר בנין שלם (חו"מ סי' מ"ה)‪.‬‬ ‫הוציא מה‪ AI -‬חוזה לפי מה שהוא ביקש וחתמו על כך‪.‬‬ ‫והנה הרמ"א (אה"ע סי' ס"ו סעיף י"ג) כתב 'עם הארץ שבא לגרש‪ ,‬ואמר אח"כ שלא הבין מה שהיה כתוב בכתובה אינו‬ ‫אחר זמן נתברר שבחוזה היה כתוב את כל הזכויות המקובלות לעובדים‪ ,‬והמעביד אף הוא חתם על זה‪ ,‬כעת תובע‬ ‫נאמן‪ ,‬דודאי העדים לא חתמו מה שלא העידו בפניו תחילה על פה' ע"כ‪ ,‬והא מתשובת הרשב"א‪ .‬וקשה דבחו"מ (סי'‬ ‫העובד את כל זכויותיו מאחר שמעביד חתם על כך‪ ,‬האם המעביד מחוייב בזכויות אלו?‬ ‫מ"ה שם) נתבאר דאף אם לא קרא ולא ידע כיון שחתם זה מחייב‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬בעה"ב שהתנה עם השכיר לפני שהתחיל להעסיקו את תנאי העבודה אצלו‪ ,‬אף שתנאים אלו אינם מקובלים‪,‬‬ ‫וביאר הישועות ישראל דבכתובה שחתומים בה עדים‪ ,‬אין לעדים לחתום עד שיקריאו לו‪ ,‬דאל"כ אף שזה חתם‪ ,‬מי‬ ‫הכל כפי מה שהתנה‪ .‬ואמנם חוקית אין מועיל תנאי לשלול את זכויות השכיר‪ ,‬ואף אם מחל על זכויותיו במפורש אינו‬ ‫יימר שזה לא שינה ממה שסיכמו ביניהם‪ ,‬ואיך יחתמו על זה בעוד שיתכן שזה שקר‪ ,‬שהרי אם זה שינה מדעת‬ ‫תופס‪ ,‬מ"מ לפי דין תורה בודאי שהכל לפי התנאי‪ ,‬ואין לילך בזה אחר החוק כלל‪ ,‬ואף לא יעזור מנהג בזה‪ ,‬שהרי הם‬ ‫המתחייב‪ ,‬אף שזה אמר להם לחתום אין הוא מתחייב בכך‪ ,‬ואילו היו עדים שזה שינה אינו חייב‪ ,‬ואיך יחתמו העדים‬ ‫התנו להדיא דלא כהמנהג‪ ,‬והכל כפי תנאם‪ ,‬וכ"ז פשוט וא"צ לפנים‪.‬‬ ‫על זה‪ ,‬על כן חייבים הם להקרות לו‪ ,‬וכיון שחזקה שהקרו לו כדין אין הלה נאמן לומר שלא ידע מה היה כתוב בשטר‪.‬‬ ‫כתב השו"ע (חו"מ סי' מ"ה סעיף ג') 'הודאה בחתם ידו והשטר בגופן של עכו"ם (כתב שלהם)‪ ,‬ודבר ברור שאינו ידוע‬ ‫וע"ע שו"ת חת"ס (חחו"מ סי' ה'‪ ,‬ב') דדוקא כשחתם ישנה לסברא דהימניה‪ ,‬משא"כ בעדים שחתמו‪.‬‬ ‫לקרות ויש עדים שחתם עד שלא קראו‪ ,‬מ"מ מתחייב הוא בכל מה שכתוב בו'‪ ,‬ע"כ‪ .‬והוא מתשובת הרשב"א (מיוחסות‬ ‫עפי"ז יש ליישב גם דברי הרמ"א הנ"ל‪ ,‬דהתם איירי בעדים‪ ,‬וככל כתובה דזמנם‪ .‬אולם יש כמה נפק"מ לדינא בין‬ ‫סי' ע"ז)‪ .‬ושם כתב ב' טעמים‪ ,‬חדא דתלי' שיודע לקרוא וקרא וחתם‪ ,‬טעם שני כתב הרשב"א‪ ,‬שגם אם לא קרא‪ ,‬מ"מ‬ ‫החת"ס לישועות ישראל ואכמ"ל‪ .‬וע"ע ברמ"א (סו"ס ס"ח) ובשו"ת חמדת משה (שם)‪.‬‬ ‫כל הסומך על נאמנות של אחרים‪ ,‬גומר בדעתו להתחייב בכל מה שכתוב בו‪ .‬והשו"ע נקט את הטעם השני לומר דבכל‬ ‫אמנם אם המעביד והעובד דיברו ביניהם‪ ,‬ואחר זמן המעביד הביא חוזה וחתמו‪ ,‬נלענ"ד שחייב המעביד במה שכתוב‬ ‫גווני מתחייב‪.‬‬ ‫בחוזה‪ ,‬שיכול העובד לטעון דאף שסיכמו בע"פ לא כך‪ ,‬כיון שהמעביד הביא חוזה זה‪ ,‬הרי שחזר בו‪ ,‬ואינו מחוייב‬ ‫אולם כתב הישועות ישראל (שם) שכל זה דוקא באם התובע אומר שלא שינה הסופר ממה שציוה לכתוב‪ ,‬רק‬ ‫להאמינו שקרתה כאן טעות‪.‬‬ ‫שהנתבע מכחישו‪ ,‬בזה אמרי' שהחתימה מחייבת‪ ,‬כיון שהאמינו‪ ,‬אבל אם התובע מודה שציוה לסופר לכתוב סתם‪,‬‬ ‫ועד כאן לא אמרי' שאין בזה לחייבו‪ ,‬אלא כשהלכו יחד לסופר וציוו אותו לכתוב שטר‪ ,‬ויודעים שהוסיף דבר שלא‬ ‫והסופר הוסיף מדעתו איזה דבר לטובת בעל השטר‪ ,‬לא מהני חתימת הנתבע לחייבו‪ .‬וכ"כ בשו"ת חמדת משה‬ ‫נצטוה עליו‪ ,‬אבל באופן שאין התובע יודע‪ ,‬יכול לדרוש את זכויותיו בחוזה‪ .‬כנלענ"ד‪.‬‬ ‫(פרלמוטר ‪ ,‬סי' קל"ח) תלמיד הישועות ישראל‪ ,‬דמסתבר שאם התובע מודה שהסופר שינה ממה שציוהו הנתבע‬ ‫העולה להלכה‪ :‬אם העובד מודה שכך סוכם ביניהם‪ ,‬רק שהמעביד הוציא את החוזה באותו מעמד מה‪ ,AI-‬ולא‬ ‫אינו חייב‪ ,‬והטעם שעל דעת כן לא התחייב עיי"ש‪ .‬ובישועות ישראל הוסיף דאפי' לא שינה הסופר‪ ,‬רק‬ ‫קראו שוב את החוזה לפני שחתמו עליו‪ ,‬אין לעובד זכות לתבוע יותר ממה שסוכם ביניהם בע"פ ‪.‬‬ ‫הוסיף תנאי שלא ציוהו לכתוב‪ ,‬אין זה מחייב‪ ,‬אף שחתמו על השטר‪.‬‬ ‫העלון מוקדש לע"נ מכלוף בן עליזה ע"ה‬ ‫להנצחת העלון‬ ‫לשכה לממונות 'זכור לאברהם'‬ ‫בית הוראה 'עושה שלום'‬ ‫רחוב אש קודש ‪ 6‬ביתר עילית‬ ‫או לקבלתו במייל‬ ‫‪055-6743601‬‬ ‫‪02-3750741‬‬ ‫‪BeitHoraaOsehShalom@gmail.com‬‬ ‫‪Zachor123456@gmail.com‬‬ ‫ניתן מענה לשאלות בהלכה בין השעות ‪8:00-00:00‬‬