gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תולדותיהם של צדיקים · Toldoiseihem Shel Tzadikim — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: תולדותיהם של צדיקים · Toldoiseihem Shel Tzadikim

שבוע: וירא (2026-10-26)

תולדותיהם של צדיקים · Toldoiseihem Shel Tzadikim — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ח"י‪ ,‬ח"י מרחשון תשפ"ז‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע‬ ‫נולד בשנת תרי"ב – נלב"ע ביום כ"ב חשון שנת תרפ"ז‬ ‫הגם שכ"ק רבינו ה'להורות נתן' זי"ע לא זכה לראות את הרה"ק מהרי"ד מבעלזא‪ ,‬כי רבינו נולד‬ ‫כחמש שנים אחרי פטירת הרה"ק‪ ,‬אך מכל מקום‬ ‫ינק רבינו את תורת הרה"ק מהרי"ד בראש‬ ‫וראשון מאת בנו כ"ק מרן הרה"ק מהר"א זי"ע‬ ‫שרבינו זי"ע זכה להסתופף בצילו בארה"ק‬ ‫כשמונה שנים‪ ,‬וגם לרבות מאת אבותיו הצדיקים‬ ‫נבג"מ‪ ,‬הן מאביו הרבני הצדיק רבי עמרם זצ"ל‬ ‫הי"ד שהיה נוסע לפרקים מהונגריה עד לבעלזא‬ ‫הרחוקה להסתופף בצל הצדיקים הקדושים‬ ‫מבעלזא על שבתות ומועדים‪ ,‬והן מצד הורי אמו‬ ‫הצדיקת ע"ה הי"ד‪ ,‬ה"ה זקינו הרבני הנגיד‬ ‫הצדיק המפורסם רבי יצחק הערש‬ ‫ראצערסדארפער זצ"ל‪ ,‬שהיה מחשובי החסידים‬ ‫והמקורבים עוד בצל כ"ק מרן אדמו"ר מהר"י‬ ‫מבעלזא זי"ע‪.‬‬ ‫נביא לפניכם כאן דברי תורה‪ ,‬אמרות טהורות‪,‬‬ ‫עובדות והנהגות מהרה"ק מהרי"ד מבעלזא‬ ‫זי"ע‪ ,‬כפי שהביאם כ"ק רבינו זי"ע משמו הטהור‪.‬‬ ‫"מרן אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא זצוקללה"ה‪ ,‬אמר לפרש דברי המדרש (בראשית רבה פר' ל"ד)‬ ‫עה"פ (בראשית ח' ט"ו‪-‬ט"ז) וידבר אלקים אל נח לאמור צא מן התיבה‪ .‬הוציאה ממסגר נפשי‬ ‫להודות את שמיך‪ ,‬בי יכתירו צדיקים כי תגמול עלי (תהלים קמ"ב‪ ,‬ח')‪ .‬הוציאה ממסגר נפשי‪ ,‬זה‬ ‫נח שהיה סגור בתיבה י"ב חודש‪ .‬להודות את שמיך‪ ,‬לתת הודיה לשמיך‪ .‬בי יכתירו צדיקים‪,‬‬ ‫יתכללון בי צדיקיא‪ .‬כי תגמול עלי‪ ,‬שגמלת עלי ואמרת לי צא מן התיבה‪ ,‬ע"כ דברי המדרש"‪.‬‬ ‫"ודקדק מרנא ז"ל‪ ,‬אהא דאמרו "להודות את שמיך‪ ,‬לתת הודיה לשמיך"‪ ,‬דמה בא המדרש‬ ‫להוסיף בפירוש זה‪ ,‬הלא פשוטו של מקרא כך הוא"‪.‬‬ ‫"ואמר לפרש‪ ,‬דהנה נח היה מחוייב בהודייה כדין ד' הצריכים להודות‪ ,‬שהרי ניצול מן המבול‪,‬‬ ‫והיה כיוצא מבית אסורים‪ ,‬וכיורדי הים‪ ,‬וחולה שנתרפא שהרי הכישו ארי – אך הרי מבואר בש"ס‬ ‫ברכות (נד‪ ):‬דצריך לאודויי קמי עשרה דכתיב וירוממוהו בקהל עם‪ ,‬ותרין מינייהו רבנן דכתי'‬ ‫ובמושב זקנים יהללוהו עיי"ש‪ ,‬ואילו נח יחד עם כל יוצאי התיבה לא היו אלא ח' (ובצירוף עוג‬ ‫שניצל‪ ,‬היו ט') – ועל כן שת נח עצה בנפשו לכלול את עצמו עם הודיית הצדיקים שבדורות הבאים‬ ‫שיודו להשי"ת על הצלת נח‪ ,‬וכמו שפירש רש"י ז"ל במדרש "בי יכתירו צדיקים יתכללון בי‬ ‫צדיקיא "‪ ,‬שהצדיקים יקבעו בתפלתם "וגם את נח באהבה זכרת" ונח כלל עצמו עם הודיית‬ ‫הצדיקים שבדורות הבאים שתהיה כדין בעשרה ותרי מינייהו רבנן"‪.‬‬ ‫"וזה רמז דברי המדרש‪" ,‬הוציאה ממסגר נפשי זה נח שהיה סגור בתיבה י"ב חודש"‪ ,‬וא"כ‬ ‫כשיצא נתחייב "להודות את שמיך" כדין יוצא מבית אסורים וכו' – ואולם תקשה דאיך יכול‬ ‫להודות מכיון דליכא קמי עשרה‪ ,‬וע"ז בא המדרש לפרש "לתת הודיה לשמיך" בעתיד‪ ,‬ועל איזה‬ ‫אופן‪ ,‬על ידי "בי יכתירו צדיקים יתכללון בי צדיקיא"‪ ,‬שהצדיקים בדורות הבאים יודו להשי"ת‬ ‫ויאמרו "וגם את נח באהבה זכרת"‪ ,‬וכפרש"י הנ"ל‪ ,‬והודייה זו תהיה כדין קמי עשרה‪ ,‬ובהודייתם‬ ‫של הצדיקים שתהיה כדין‪ ,‬הכליל עצמו גם נח להודות לה' על הצלתו והיינו "יתכללון" בי צדיקיא‪,‬‬ ‫מלשון התכללות‪ ,‬ע"כ תוכן דבריו הקדושים מפי השמועה"‪.‬‬ ‫(להורות נתן‪ ,‬פר' נח‪ ,‬עמ' ל"ט‪-‬מ')‬ ‫*‬ ‫"הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ‬ ‫ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו (בראשית ד' ז')"‪.‬‬ ‫"פירש"י‪ ,‬הלא אם תיטיב‪ ,‬כתרגומו פירושו‪ .‬והוא דהתרגום‬ ‫מפרש "שאת" דישתבק לך‪ ,‬והוא מלשון נשיאת עון‪ ,‬שאם‬ ‫תשוב בתשובה הקב"ה ימחול עווניך‪ ,‬והרמב"ן ז"ל מפרש‬ ‫"שאת" מלשון יתר שאת‪ ,‬שתתרומם מעלתך עיי"ש‪.‬‬ ‫ודקדק זקיני החתם סופר ז"ל בחי' עה"ת‪ ,‬דלדברי הרמב"ן‬ ‫ז"ל הך תנאי דאם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ איינו‬ ‫ההיפוך מאם תיטיב שאת‪ ,‬והול"ל דאם לא תיטיב אז לא‬ ‫יהיה לך יתר שאת‪ ,‬אבל חטאת מנלן"‪.‬‬ ‫"וי"ל עפ"י דברי מרן רבינו הקדוש מהר"א מבעלזא זי"ע‬ ‫זצוקללה"ה‪ ,‬שאמר בשם אביו רבינו מהרי"ד זי"ע לדקדק‬ ‫על דברי התרגום בפסוק שכתב "הלא אם תוטיב עובדך‪,‬‬ ‫המצבה על ציון הרה"ק‬ ‫מהרי"ד מבעלזא זי"ע‬ ‫ישתבק לך‪ ,‬ואם לא תוטיב עובדך‪ ,‬ליום דינא חטאת נטיר‪,‬‬ ‫דעתיד לאתפרעא מינך אם לא תתוב‪ ,‬ואם תתוב ישתבק לך"‪,‬‬ ‫ודקדק על כפל לשון התשובה שבתרגום‪ .‬ואמר ליישב עפ"י דברי אביו רבינו מהר"י זי"ע שהעיר‪,‬‬ ‫דהרי תשובה הוא אחת מתרי"ג מצוות‪ ,‬ועשיית מצוה צריכה שתהיה בגוף נקי מעוונות‪ ,‬והיינו‬ ‫שצריך לשוב בתשובה לפני עשיית המצוה‪ ,‬וא"כ איך אפשר לשוב בתשובה‪ ,‬הרי קודם שישוב אינו‬ ‫מנוכה מחטא‪ .‬אלא שהעצה היא לשוב בתשובה ב' פעמים‪ ,‬ואחרי התשובה הראשונה‪ ,‬יכול לשוב‬ ‫שנית בתשובה שלימה כשהוא מנוקה מעוון‪ ,‬עכ"ד אדמו"ר מהר"י זי"ע‪ .‬ושתי תשובות אלו‬ ‫מרומזין בכפל לשון התשובה שבתרגום‪ ,‬שצריכין לשוב ב' פעמים בתשובה וכנ"ל‪ ,‬עכ"ד אדמו"ר‬ ‫מהרי"ד זי"ע"‪.‬‬ ‫"ואדמו"ר מהר"א זי"ע אמר ליישב כפל לשון התרגום‪ ,‬עפ"י המבואר ביומא (פו‪ ):‬דע"י תשובה‬ ‫מיראה זדונות נעשות כזכיות‪ ,‬וזה מרומז בתרגום‪ ,‬שמקודם ישוב בתשובה מיראה‪ ,‬ואח"כ זוכה‬ ‫לתשובה מאהבה‪ ,‬וזהו "ואתה תמשל בו"‪ ,‬שאתה תמשל בעבירות‪ ,‬שתהפוך אותן לזכויות‪ ,‬והיינו‬ ‫רמז לשון רש"י‪ ,‬ואתה תמשל בו אם תרצה תתגבר עליו‪ ,‬שתתגבר על העבירות לגמרי ע"י שיהפכו‬ ‫מזדונות לזכיות‪ ,‬ע"כ דבריו הקדושים"‪.‬‬ ‫"והנה ראיתי בשם מרן הקדוש מהרי"ד מבעלזא זי"ע‪ ,‬שאמר לפרש קרא (ירמיה נ' כ') בימים‬ ‫ההם וגו' יבוקש את עון ישראל וגו'‪ ,‬ודקדק דמה צורך יש בעונות עד שיבוקשו‪ ,‬ואמר שכיון‬ ‫שישראל יעשו תשובה מאהבה‪ ,‬ואז הרי זדונותיהם יהפכו לזכיות‪ ,‬ועל כן יבוקשו עונותיהם כדי‬ ‫להרבות זכויותיהם של ישראל‪ ,‬ע"כ דבריו הקדושים"‪.‬‬ ‫"ועל פי זה א"ש‪ ,‬הלא אם תיטיב שאת‪ ,‬שאם תיטיבו עונותיכם שיהפכו לטובה ע"י תשובה‬ ‫מאהבה עד שהם יהפכו לזכויות‪ ,‬וכדברי מרן מהר"א ז"ל‪ ,‬אז שאת‪ ,‬אז תתוסף מעלה על מעלותיכם‬ ‫שהרי זדונותיכם יהפכו לזכויות וכל שהזדון הוא גדול יותר כך יגדלו זכויותיכם‪ ,‬אבל אם לא תיטיב‪,‬‬ ‫כלומר שלא תשובו בתשובה מאהבה המביאה העוונות לזכיות‪ ,‬אלא שתשובו בתשובה מיראה‬ ‫גרידא‪ ,‬שהזדונות נהפכות רק לשגגות‪,‬‬ ‫והעבירה עדיין לא נמחקה והיא קיימת בעולם‪,‬‬ ‫הרי אז לפתח חטאת רובץ‪ ,‬חטא השוגג יהא‬ ‫רובץ תמיד‪ .‬ואליך תשוקתו שהוא יכול‬ ‫להחטיאך‪ ,‬וכמו שכתבו בסה"ק שחטא בשוגג‬ ‫יכול להביא ח"ו לחטא במזיד‪ ,‬וע"כ אין עצה‬ ‫אחרת אלא‪ ,‬ואתה תמשול בו‪ ,‬שתתגבר עליו‬ ‫להפכו לזכיות‪ ,‬וכדברי מרן מהר"א זי"ע‪.‬‬ ‫ומצאתי ב"ה קרוב לזה בפנים יפות להפלא"ה‬ ‫זי"ע"‪.‬‬ ‫(להורות נתן השלם‪ ,‬פ' בראשית‪ ,‬עמ' ס"ג‪-‬ס"ד)‬ ‫*‬ ‫"שמעתי שפעם אחת הביאו מלפפונים חדשים‬ ‫הגה"צ רבי אשר אנשיל כ"ץ זצ"ל‬ ‫אב"ד סערדאהעלי‬ ‫להה"ק מהרי"ד מבעלזא ז"ל לפסח לברך עליו‬ ‫בורא פרי האדמה‪ ,‬ואחר כך מצאו שהיו רגילים‬ ‫להשקותם במים חמוצים‪ ,‬והודיעו להה"ק מבעלזא שלא ישתמש בהם‪ ,‬ואמר הה"ק דבאמת קשה‬ ‫מאוד ליזהר ממשהו חמץ‪ ,‬אלא שהמאכלים שאבותינו היו רגילים לאכול‪ ,‬כבר התפללו עליהם‬ ‫שישמרו אותם מן השמים מחימוץ‪ ,‬אבל לאכול מאכלים חדשים שלא שערום אבותינו‪ ,‬ליכא‬ ‫שמירה על זה"‪( .‬להורות נתן על המועדים‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' קנ"ט)‬ ‫*‬ ‫"סיפר לי הגה"צ רבי יצחק בנימין מענדלאוויטש זצ"ל הרב מלאדאן (ניו יורק) שסיפר לו הגה"צ‬ ‫מוה"ר אשר אנשיל כ"ץ ז"ל אב"ד סערדאהעלי‪ ,‬איך שסיפר לו זקיני הצדיק רבי יצחק צבי‬ ‫ראצערסדארפער ז"ל‪ ,‬ששאל את אדמו"ר הגה"ק מהרי"ד מבעלזא ז"ל הטעם שחסידים נוהגים‬ ‫ללבוש שני כיסויי ראש כובע וכיפה‪ ,‬והשיב לו שכתב הזוהר דיש יראה עילאה ויש יראה תתאה‬ ‫ושני הכיסויים הוא לרמז הנ"ל"‪( .‬עובדא דרבי עמרם‪ ,‬בסו"ס דברי בן עמרם חלק א'‪ ,‬עמ' שכ"ז)‬ ‫*‬ ‫"כתב בהגדה חודש האביב להגה"צ מוה"ר אשר אנשיל כ"ץ ז"ל אב"ד סערדאהעלי‪ ,‬ששמע מפ"ק‬ ‫מהרי"ד מבעלזא ז"ל שאמר‪ ,‬דהעולם נוהגין שלא לומר שלום עליכם בליל פסח שחל בשבת‪ ,‬דבכל‬ ‫השנה מבקשים מהמלאכים שיסייעוני לעבודת ה'‪ ,‬אבל בליל פסח כל השערים פתוחים לכל‬ ‫ישראל ואין צורך בסיוע המלאכים‪ .‬אבל זקנו מהר"ש ז"ל אמרו‪ ,‬והטעם דאטו כך עושין לבני לויה‪,‬‬ ‫שבכל השנה צריכין אנו למלאכים ומברכים אותנו ועכשיו שאין צריכין להם לא יברכונו בשלום"‪.‬‬ ‫(להורות נתן על הגדה של פסח‪ ,‬עמ' רע"ט‪-‬ר"פ)‬ ‫*‬ ‫"מובא מהרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע‪ ,‬שעל ידי לימוד תורה מתכפר גם על חילול השם בעולם‬ ‫הזה‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ויתכן לומר הטעם‪ ,‬כי אמרו חז"ל (ברכות ס"ג‪" ):‬זאת התורה אדם כי ימות באוהל"‪,‬‬ ‫אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה‪ ,‬נמצא שבלימוד התורה נחשב כאילו המית‬ ‫עצמו מן העולם הזה‪ ,‬ממילא מתכפר לו גם עוון חילול השם‪ ,‬שעל ידי שממית עצמו באהלה של‬ ‫תורה נתקיים בו מיתה ממרקת שמועיל גם לחילול השם"‪.‬‬ ‫(אוצרות להורות נתן – תורה‪ ,‬עמ' שי"ח)‬ ‫הרה"ק מוה"ר ישכר דוב מבעלזא זצ"ל אמר הטעם‬ ‫שתיקנו להתחיל לומר סליחות ביום ראשון בשבת‬ ‫דווקא‪ ,‬כי אנו אומרים בהתחלת הסליחות ביום‬ ‫ראשון "איך נפתח פה לפניך דר מתוחים‪ ,‬באלו‬ ‫פנים נשפוך שיחים‪ ,‬געלנו נתיבותיך הישרים‬ ‫והנכוחים"‪ ,‬ואם כן תקשי באמת באלו פנים נשפוך‬ ‫שיחים‪ .‬אולם איתא במכילתא (יתרו כ' י"א) על כן‬ ‫ברך ה' את יום השבת ויקדשהו‪ ,‬ברכו במן וקדשו‬ ‫במאור פניו של אדם‪ .‬ובמדרש רבה (בראשית‬ ‫פי"א) איתא‪ ,‬לא דומה אור פניו של אדם כל ימות‬ ‫השבת כמו שהוא דומה לשבת‪ .‬הרי דבשבת זוכין‬ ‫למאור פנים‪ .‬ולכן תקנו להתחיל בסליחות במוצאי‬ ‫מנוחה דווקא‪ ,‬כי אז עדיין שורה עליו אור פנים של‬ ‫שבת קודש‪ ,‬ובזה יש לנו התנצלות על השאלה באלו‬ ‫הגה"צ רבי יצחק בנימין מענדלאוויטש זצ"ל‬ ‫פנים נשפוך שיחים‪ ,‬שבאים לשפוך שיח במאור‬ ‫הרב מלאדאן‬ ‫פנים של שבת עכ"ד‪.‬‬ ‫ויש להוסיף‪ ,‬כי אנו אומרים בהתחלת הסליחות "לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים"‪ ,‬אולם ע"י‬ ‫שמירת שבת קודש נהפכות אותיות בשת לאותיות שבת‪ ,‬ולכן תקנו לומר סליחות במוצאי שבת‬ ‫כדי שבמקום בשת הפנים נבוא בשבת הפנים‪ ,‬במאור פנים של שבת‪.‬‬ ‫(להורות נתן על המועדים‪ ,‬חלק ג' עמ' ט')‬ ‫*‬ ‫איתא בשם הרה"ק מוהרי"ד מבעלזא זצ"ל‪ ,‬אהא דכתיב (שמות ג' כ"ב) "ושאלה אשה משכנתה‬ ‫ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנותיכם ונצלתם את מצרים"‪ ,‬וצריך‬ ‫ביאור אמאי ישימו את הבגדים דוקא על בניהם ובנותיהם ולא על עצמם‪.‬‬ ‫אלא דהמצרים לבשו בגדים קצרים בלתי צנועים‪ ,‬ולכן הגדולים לא יכלו ללבשן‪ ,‬אלא שהשמלות‬ ‫שלבשו המצריות הגדולות היו ראויין לישראל הקטנים‪.‬‬ ‫(להורות נתן על הגדה של פסח‪ ,‬עמ' תקי"ט)‬ ‫***‬ ‫התבטאויות שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא זי"ע על הרבני הגביר‬ ‫הצדיק המפורסם רבי יצחק הערש ראצערסדארפער זצ"ל‪ ,‬זקינו של כ"ק רבינו‬ ‫ה'להורות נתן' זי"ע‪ ,‬שסופרו ע"י כ"ק רבינו זי"ע‪.‬‬ ‫"ידוע מה שאמר פעם כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע לזקיני הגה"צ רבי שלמה סופר זצ"ל‪ ,‬על‬ ‫חותנו רבי איציק הערש ראצערסדארפער זצ"ל‪ ,‬שהוא צדיק בדיבור‪ ,‬במעשה ובמחשבה"‪.‬‬ ‫*‬ ‫מספרים שאחד ממקורבי כ"ק מרן אדמו"ר מהרי"ד‬ ‫מבעלזא זי"ע‪ ,‬שהה בפרעשבורג בדיוק בעת הלווייתו של‬ ‫זקיני רבי איציק הערש ראצערסדארפער זצ"ל‪ ,‬וכעבור זמן‬ ‫כשביקר אותו חסיד בבעלזא‪ ,‬התעניין אצלו מרן מהרי"ד‬ ‫זי"ע מה ראה בדרכו‪ ,‬וסיפר הלה שהשתתף בהלווייתו של‬ ‫רבי איציק הערש‪ ,‬וראה שמוליכים את ארונו בעגלה‬ ‫הרתומה לששה סוסים‪ ,‬והתושבים אמרו לו‪ ,‬שבדרך כלל‬ ‫מוליכים את הארון בעגלה הרתומה לשני סוסים בלבד‪,‬‬ ‫ולאדם חשוב רותמים ארבעה סוסים‪ ,‬ואילו לאדם חשוב‬ ‫כרבי איציק הערש לקחו עגלה עם ששה סוסים‪ .‬תמה מרן‬ ‫מהרי"ד זי"ע ואמר‪" ,‬וכי זהו הכבוד שחולקים לאיש צדיק‬ ‫גדול כרבי איציק הערש שיוליכוהו בששה סוסים?"‪.‬‬ ‫*‬ ‫פעם אחת אמר כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע לה'יושבים'‬ ‫בבעלזא בזה הלשון‪" :‬מה שחושבים שרבי איציק הערש‬ ‫הרבני הצדיק המפורסם‬ ‫רבי יצחק הערש ראצערסדארפער זצ"ל‬ ‫ראצערסדארפער יש לו ממון רב‪ ,‬יש לו פחות בהרבה‪ ,‬ומה‬ ‫שחושבים שיש לו יראת שמים‪ ,‬הרי יש לו הרבה יותר"‪.‬‬ ‫*‬ ‫שמעתי מפה קדשו של כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע‪ ,‬שפעם נסע רבי איציק הערש לבעלזא‪,‬‬ ‫ובגלל שעתו לא היתה פנויה‪ ,‬לא הספיק לקנות כרטיס נסיעה‪ ,‬וכך יצא שנסע בחינם מבלי‬ ‫ששילם‪ ,‬ובאשר שחשש לגזל עכו"ם‪ ,‬שאל את פי כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע כדת מה לעשות‪ ,‬והשיב‬ ‫לו שיקנה כרטיס נסיעה ויקרענו‪( .‬שיחות מלוה מלכה‪ ,‬חלק רביעי‪ ,‬עמ' מ'‪-‬מ"ב)‬ ‫*‬ ‫מייל‪ - 7683428@gmail.com :‬טלפון‪052-7683428 :‬‬