gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma

שבוע: וירא (2026-10-26)

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת וירא‬ ‫והשלמות על פרשיות קודמות‬ ‫עקידת יצחק‬ ‫פרשת וירא‬ ‫‪ -‬מי שע‪‬ה לאברהם אבי‪‬ו ‪ -‬מי שע‪‬ה ליצחק ב‪‬ו‬ ‫‪ -‬האם אברהם אבי‪‬ו היה צריך עצה מממרא אם‬ ‫‪ -‬למה מתייחס ‪‬סיון עקידת יצחק לאברהם ולא‬ ‫לקיים מצוות המילה?‬ ‫ליצחק?‬ ‫‪ -‬ראייה ‪ -‬שמיעה‬ ‫‪ -‬כמעט ‪‬שחט יצחק אבי‪‬ו‬ ‫‪ -‬גדולה הכ‪‬סת אורחין יותר מהקבלת פ‪‬י‬ ‫‪ -‬אתו ‪ /‬עמו‬ ‫השכי‪‬ה‬ ‫‪ -‬איך היה משתמש אברהם אבי‪‬ו עם יצחק‪,‬‬ ‫‪ -‬שורש וסיבת הגלות של‪‬ו‬ ‫הרי זה עבודה בקדשים‬ ‫‪ -‬הכ‪‬סת אורחים אחרי המילה‪ ,‬פועלת הרבה‬ ‫‪ -‬שבו לכם פה עם החמור ‪ -‬עם הדומה לחמור‬ ‫יותר‬ ‫‪ -‬אם היה שוחט את יצחק‪ ,‬היה אסור להקריבו‬ ‫‪ -‬האילן והמעיין של אברהם אבי‪‬ו בח‪‬ו את‬ ‫כי הוא או‪‬ן?‬ ‫האורחים‬ ‫‪ -‬את ב‪‬ך את יחידך ממ‪‬י ‪ /‬את ב‪‬ך את יחידך‬ ‫‪ -‬הכ‪‬סת אורחים המעולה הוא כשהאורח‬ ‫‪ -‬וילכו )ש‪‬יהם( יחדיו‬ ‫מרגיש בן בית‬ ‫‪ -‬שבע לו הקב"ה שיחשב לפ‪‬יו אפרו של איל‬ ‫‪ -‬אמור מעט ועשה הרבה‬ ‫כאילו היה אפרו של יצחק‬ ‫‪ -‬חי‪‬וך זה דוגמא אישית ולא רק לימוד‬ ‫‪ -‬ב‪‬ך יחידך‬ ‫‪ -‬כוס של ברכה‬ ‫‪ -‬כח התפילה‬ ‫הפטרה‬ ‫‪ -‬למועד הזה בש‪‬ה האחרת ‪ -‬שרט לו שריטה‬ ‫בכותל‬ ‫‪ -‬יראי ה׳ ‪ -‬בטובת ‪‬פש ו‪‬דבת לב‬ ‫‪ -‬תפילת אברהם על סדום‬ ‫‪ -‬מה זה "גדול הדור"?‬ ‫‪ -‬סדום‪ :‬לא אשחית ‪ -‬לא אעשה‬ ‫‪ -‬פירוש יפה על "וצדיק באמו‪‬תו יחיה"‬ ‫‪ -‬המלאכים חטאו בזה‪ ,‬ו‪‬שארו למטה עד פרשת‬ ‫‪ -‬אמא יהודית לעומת אמא ישמעלית‬ ‫ויצא‬ ‫‪ -‬וילך אחרי אשתו ‪ -‬מלמד שעם הארץ היה‬ ‫‪ -‬זכות הצלתו של לוט‬ ‫‪ -‬הפטרה מעין הפרשה‬ ‫‪ -‬הת‪‬א גם צודק כשרואים מציאות אחרת‬ ‫‪ -‬המתפלל בעד חבירו ‪‬ע‪‬ה תחילה ‪ -‬גם אם זו‬ ‫השלמות מפרשיות קודמות‬ ‫היא כוו‪‬תו?‬ ‫‪ -‬מעשה של אבימלך היה עו‪‬ש על שצחקה‬ ‫‪ -‬קיות הפירות והירקות מחרקים‬ ‫‪ -‬סעודת יצחק היה בברית שלו‬ ‫‪ -‬הוספות בע‪‬יין‪ :‬מעלת ארץ ישראל לעבודת ה'‬ ‫‪ -‬הזק‪‬ים מקפידים מאד כשצוחקים ‪-‬‬ ‫‪ -‬ית‪‬ו לי מת‪‬ות?‬ ‫‪ -‬לפי שחושבים שצוחקים מהם‬ ‫‪ -‬מת‪‬ות מפרעה ‪ -‬שו‪‬א מת‪‬ות יחיה?‬ ‫‪ -‬גלות ישמעאל ‪ -‬וזכותו בארץ ישראל‬ ‫‪ -‬מת‪‬ות מפרעה לעומת מת‪‬ות ממלך סדום‬ ‫‪ -‬בן סורר ומורה ‪‬ידון על שם סופו לעומת‬ ‫‪ -‬שרה היתה מלכה במצרים ששה חדשים‬ ‫ישמעאל באשר הוא שם?‬ ‫‪‬לקט ו‪‬ערך בעזרת ה' ע"י ירמיהו יצחק דושי‪‬סקי‬ ‫הערות והארות אפשר לשלוח ל‪-‬‬ ‫‪3810060@gmail.com‬‬ ‫או להתקשר ל ‪053-3177381‬‬ ‫אפשרות לקבל את הגליון במייל‬ ‫מותר להעתיק חלק או קטעים שלמים מן הגליון הזה‬ ‫גליון ‪21‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת וירא‬ ‫האם אברהם אבי‪‬ו היה צריך עצה מממרא אם‬ ‫לקיים מצוות המילה?‬ ‫י"ח א' וירא אליו ה' באל‪‬י ממרא‪ ,‬ורש"י מבאר על פי המדרש‪ :‬הוא‬ ‫ש‪‬תן לו עצה על המילה‪ ,‬לפיכך ‪‬גלה עליו בחלקו )בראשית רבה(‪.‬‬ ‫ועי' ברא"ש י"ז י"ג המול ימול יליד ביתך הרבה ולדות מל אברהם‬ ‫קודם שימול את עצמו והיו כולם מתים עד ש‪‬תן לו עצה ממרא והרגיש‬ ‫מתוך מצות הקב"ה ומלשו‪‬ו שאמר המול ימול יליד ביתך פירושו‪,‬‬ ‫המול ימול כשהיה ‪‬ימול יכול למול את אחרים אבל קודם שהיה ‪‬ימול‬ ‫אי‪‬ו רשאי למולם‪.‬‬ ‫ומתוך כך ‪‬יחא הקושיא שמקשין וכי איש כמו אברהם אבי‪‬ו היה‬ ‫שואל עצה אם יעשה מצות הבורא אם לאו ולמאי שפירש‪‬ו ‪‬יחא‪.‬‬ ‫ועי' בחזקו‪‬י שמתרץ וז"ל‪ :‬ואם תאמר היאך יתכן לומר על איש גדול‬ ‫וקדוש אהוב למקום כאברהם שעמד בעשר ‪‬סיו‪‬ות יטול עצה אם‬ ‫יקיים מילה מצוה של הקב״ה אם לאו‪ .‬אלא יש ל‪‬ו לומר בודאי אברהם‬ ‫לא תלה דעתו בדעת אחרים לעשות רצון בוראו‪ .‬וי״א ‪‬תן לו עצה מן‬ ‫האספל‪‬ית לרפא המכה‪.‬‬ ‫ראייה ‪ -‬שמיעה‬ ‫מצי‪‬ו בתורה כמה פירושים על ראייה ושמיעה‪:‬‬ ‫ראייה‪ :‬ראייה‪ ,‬הב‪‬ה‪ ,‬שמיעה‬ ‫שמיעה‪ :‬שמיעה‪ ,‬הב‪‬ה‪ ,‬קבלה‬ ‫ראייה‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫י"ח ב' וירא וה‪‬ה שלשה א‪‬שים ‪‬צבים עליו וירא וירץ לקראתם‪.‬‬ ‫ומבאר רש"י‪ ,‬מהו וירא וירא שתי פעמים? הראשון כמשמעו והש‪‬י‬ ‫לשון הב‪‬ה‪ ,‬סתכל שהיו ‪‬צבים במקום אחד והבין שלא היו רוצים‬ ‫להטריחו‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫וביתרו כ' ט"ו ברש"י‪ :‬רואים את הקולות‪ .‬רואין את ה‪‬שמע‪ ,‬שאי‬ ‫אפשר לראות במקום אחר‪.‬‬ ‫אולם באבן עזרא מפרש שם‪ :‬וכל העם רואים את הקולות‪ .‬וכבר‬ ‫פירשתי טעם רואים את הקולות‪ .‬כי כל ההרגשות מתחברות אל מקום‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫וכן בשמיעה‪:‬‬ ‫וארא ו' ט' ולא שמעו אל־משה מקצר רוח ומעבדה קשה‪.‬‬ ‫רש"י‪ :‬ולא שמעו אל משה‪ .‬לא קבלו ת‪‬חומין‪.‬‬ ‫בתרגום או‪‬קלוס ובתרגום יו‪‬תן בן עוזיאל‪ :‬ולא קבילו מן משה‪.‬‬ ‫רמב"ן ואבן עזרא‪ :‬ולא שמעו‪ .‬ולא הטו אוזן לדבריו‪.‬‬ ‫ספור‪‬ו‪ :‬ולא שמעו אל משה‪ .‬להתבו‪‬ן בכל זה בע‪‬ין שיבטחו בישועת‬ ‫האל יתברך ויחשבה להם צדקה‪.‬‬ ‫‪‬צי"ב בהעמק דבר‪ :‬מקצר רוח‪ .‬שימה קצרה‪ .‬וקשה לסבול דבור ארוך‬ ‫ה‪‬דרש להסבר ולהקשיב באורך רוח‪.‬‬ ‫ה‪‬צי"ב בהעמק דבר כ"ב י"ח על הפסוק‪ ,‬עקב אשר שמעת בקלי‪,‬‬ ‫מפרש‪ :‬וכבר ביאר‪‬ו כמה פעמים‪ ,‬דשמיעה בקול משמעו הב‪‬ה ודיוק‬ ‫בדבריו‪.‬‬ ‫יתרו י"ח כ"ד וישמע משה לקול חת‪‬ו‪.‬‬ ‫תרגום או‪‬קלוס ותרגום יו‪‬תן בן עוזיאל‪ :‬וקביל משה‪.‬‬ ‫יתרו י"ט ה' ועתה אם־שמוע תשמעו בקלי‪.‬‬ ‫ספור‪‬ו‪ :‬לקבל עליכם התורה והמצוה‪.‬‬ ‫תרגום או‪‬קלוס וכעין זה גם בתרגום יו‪‬תן בן עוזיאל‪ :‬וכען אם קבלא‬ ‫תקבלון למימרי‪.‬‬ ‫כי תצא כ"א י"ח כי־יהיה לאיש בן סורר ומורה אי‪‬ו שמע בקול אביו‬ ‫ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם‪.‬‬ ‫תרגום או‪‬קלוס ודומה לזה בתרגום יו‪‬תן בן עוזיאל‪ :‬ליתוהי מקבל‬ ‫למימר אבוהי ולמימר אמיה וכו' ולא יקבל מ‪‬הון‪.‬‬ ‫מקץ מ"א ט"ו ברש"י וכעין זה בספור‪‬ו‪ :‬תשמע חלום לפתר אתו‪.‬‬ ‫תאזין ותבין‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫ומוסיף רש"י‪ ,‬תשמע‪ .‬לשון הב‪‬ה והאז‪‬ה כמו שומע יוסף‪ ,‬אשר לא‬ ‫תשמע לשו‪‬ו‪.‬‬ ‫אולם ה‪‬צי"ב בהעמק דבר מפרש‪ :‬תשמע חלום לפתור אותו‪ .‬רש״י‬ ‫ושאר מפרשים פירשו מלשון הב‪‬ה שאתה מבין חלום איך לפתור‪ .‬ויש‬ ‫לפרש כמשמעו שאין אתה שומע חלום כדרכן של ב‪‬י אדם שמבקשים‬ ‫לשמוע ספור מפליא בלי תועלת‪ ,‬אלא כדי לפתור‪.‬‬ ‫רבי‪‬ו בחיי‪ :‬וא‪‬י שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אותו‪ .‬תבין‪,‬‬ ‫מלשון )דברים ו( שמע ישראל שהוא ע‪‬ין התבו‪‬ות‪ ,‬כלומר יש בך כח‬ ‫החכמה והבי‪‬ה לפתור החלום‪.‬‬ ‫רד"ק‪ :‬שמעתי עליך לאמר‪ ,‬שאומרים שאתה מבין חלום לפתור אותו‬ ‫אל ‪‬כון‪ .‬תשמע‪ ,‬כמו תבין‪ ,‬וכן גוי אשר לא תשמע לשו‪‬ו )דברים כ"ח‬ ‫מ"ט(‪ .‬וזה כעין פירוש רש"י‪.‬‬ ‫רלב"ג‪ :‬תשמע חלום‪ .‬הוא הווה והרצון בו שאתה שומע חלום ומבין‬ ‫אותו לפתרו‪.‬‬ ‫רשב"ם‪ :‬תשמע חלום ‪ -‬תבין חלום ויודע לפותרו‪.‬‬ ‫ואולי יש כאן הבדל בין להבין את החלום כדי לדעת את הפתרון או‬ ‫להבין מן החלום את הפתרון‪.‬‬ ‫מקץ מ"ב כ"ג והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בי‪‬תם‪.‬‬ ‫רש"י‪ :‬מבין לשו‪‬ם‪ .‬וכן ברלב"ג וברשב"ם‪.‬‬ ‫ואתח‪‬ן ו' ד' ספור‪‬ו‪ :‬שמע ישראל‪ .‬התבו‪‬ן והבן זה‪ .‬וכן בחזקו‪‬י‪.‬‬ ‫רלב"ג‪ :‬שמע ישראל‪ .‬הכוו‪‬ה בו ההאמ‪‬ה והשמיעה יבי‪‬ו בו על צד‬ ‫הב‪‬ה וההמון יאמי‪‬ו בו על דרך צד השמיעה והקבלה מהיחידים‪.‬‬ ‫כי תבא כ"ח מ"ט ישא ה' עליך גוי מרחוק וגו' גוי אשר לא־תשמע לש‪‬ו‪.‬‬ ‫רש"י לא תכיר לשו‪‬ו‪ ,‬וכן תשמע חלום לפתור אותו )בראשית מ"א( וכן‬ ‫כי שמע יוסף )שם מ"ב(‪.‬‬ ‫גדולה הכ‪‬סת אורחין יותר מהקבלת פ‪‬י השכי‪‬ה‬ ‫י"ח ג' אד‪‬י אם־‪‬א מצאתי חן בעי‪‬יך‪ .‬וברש"י ד"א קדש הוא‪ ,‬והיה‬ ‫אומר להקב"ה להמתין לו עד שירוץ ויכ‪‬יס את האורחים‪ .‬כי הדבר הכי‬ ‫גדול אצל הקב"ה הוא לקיים רצו‪‬ו יתברך ולהתדמות אליו‪ ,‬יותר‬ ‫מקבלת פ‪‬י השכי‪‬ה‪) .‬הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל(‬ ‫‪4‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫שורש וסיבת הגלות של‪‬ו‬ ‫י"ח ד' יקח־‪‬א מעט־מים‪ ,‬ורש"י מפרש‪ :‬יקח ‪‬א‪ .‬על ידי שליח‪ ,‬והקב"ה‬ ‫שלם לב‪‬יו על ידי שליח‪ ,‬ש‪‬אמר וירם משה את ידו ויך את הסלע‬ ‫)במדבר כ'(‪.‬‬ ‫אולם בגמרא ב"מ פ"ו‪ :‬איתא‪ :‬מר רב יהודה אמר רב כל מה שעשה‬ ‫אברהם למלאכי השרת בעצמו עשה הקב"ה לב‪‬יו בעצמו וכל ]מה[‬ ‫שעשה אברהם ע"י שליח עשה הקב"ה לב‪‬יו ע"י שליח וכו' יוקח ‪‬א‬ ‫מעט מים ‪ -‬והכית בצור ויצאו ממ‪‬ו מים ושתה העם )שמות יז‪ ,‬ו(‪ .‬וכן‬ ‫במדרש רבה כ"ה ה' מביא את הצור‪.‬‬ ‫וה‪‬ה רש"י מביא את הפסוק במי מריבה והגמ' מביאה את הפסוק‬ ‫בפרשת בשלח? אולי רצה רש"י לרמז עוד דבר‪ ,‬שבאם יש חסרון קטן‬ ‫בשורש ובהתחלה של דבר‪ ,‬יכול לצאת מזה קלקול גדול לבסוף אחר‬ ‫זמן רב‪ ,‬כי בגלל שאברהם אבי‪‬ו לא הביא את המים בעצמו‪ ,‬והיה בזה‬ ‫טע‪‬ה עליו‪ ,‬כמו ש‪‬ראה מרש"י ומהגמ'‪ ,‬כתוצאה מכך ‪‬כשל משה רבי‪‬ו‬ ‫אחרי יותר מארבע מאות ש‪‬ה בחטא מי מריבה‪ ,‬ועל ידי זה ‪‬מצאים‬ ‫א‪‬ח‪‬ו עכשיו בגלות כבר קרוב לאלפיים ש‪‬ה‪ .‬מעשה אבות סימן לב‪‬ים‪.‬‬ ‫הכ‪‬סת אורחים אחרי המילה‪ ,‬פועלת הרבה יותר‬ ‫אברהם אבי‪‬ו עשה כל הש‪‬ים הכ‪‬סת אורחים ‪ -‬את ה‪‬פש אשר עשו‬ ‫בחרן ‪ -‬כבר בחרן‪ .‬ויש לבאר‪ ,‬למה רק עכשיו הוא קבל שכר ליוצאי‬ ‫חלציו כפי טיב קיום המצווה שלו‪ ,‬בדיוק אצל אורחים כאלו שהם בכלל‬ ‫אי‪‬ם ב‪‬י אדם ואצלם אין דין וקיום מצוות הכ‪‬סת אורחים? ושמעתי‬ ‫מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל שזה היה פעם ראשו‪‬ה שקיים את המצווה‬ ‫אחרי המילה‪ ,‬ובאמצעות המילה הוא ‪‬היה הרבה יותר רוח‪‬י ויכול‬ ‫לפעול בעולמות העליו‪‬ים הרבה יותר מאשר לפ‪‬י כן‪.‬‬ ‫האילן והמעיין של אברהם אבי‪‬ו בח‪‬ו את האורחים‬ ‫י"ח ד' והשע‪‬ו תחת העץ‪ .‬בזוהר הקדוש חלק א' וירא דף ק"ב עמוד א'‬ ‫מובא על ‪‬פלאות העץ הזה‪ ,‬שכתב שם‪ ,‬אברהם אבי‪‬ו ‪‬טע אילן בכל‬ ‫‪5‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫מקום שהיה דר שם ועל ידי אותו האילן ידע מי הוא שמאמין בהקדוש‬ ‫ברוך הוא ומי בעבודה זרה‪ .‬מי ש‪‬תאחד בהקדוש ברוך הוא היה האילן‬ ‫פורש ע‪‬פיו ומחפה על ראשו ועושה לו צל ‪‬אה‪ .‬ומי ש‪‬תאחד בעבודה‬ ‫זרה ‪‬סתלק האילן מעליו וע‪‬פיו עלו למעלה‪ .‬אז ידע אברהם אבי‪‬ו‬ ‫שהוא עובד עבודה זרה והזהיר אותו שיפרוש מעבודה זרה ולא זז משם‬ ‫עד ש‪‬תאחד באמו‪‬ת הקדוש ברוך הוא‪ .‬כמו כן מי שהוא טהור האילן‬ ‫היה מקבל אותו בצילו ומי שהוא טמא האילן לא היה מקבל אותו‪ .‬אז‬ ‫ידע אברהם שהוא טמא ומטהרו במים והיה אברהם מטביל את‬ ‫הא‪‬שים ושרה מטבילה את ה‪‬שים‪.‬‬ ‫ועוד מבואר בזוהר שם שתחת אותו אילן היה מעיין שהיה מגלה‬ ‫לאברהם איזה טומאה שורה על האדם‪ .‬שאם היו מי המעיין עולים ידע‬ ‫אברהם שאדם זה מוכן לטבילה מיד כיוון שהיא רק טומאת ערב‪ .‬אבל‬ ‫אם היה טמא טומאה חמורה וצריך עדיין להמתין שבעה ‪‬קיים עד‬ ‫שיהיה ראוי לטבילה היו המים מתייבשים וידע אברהם שעדיין צריך‬ ‫פרישה‪ .‬ולכן כשהזמין אברהם אבי‪‬ו את המלאכים אמר להם והשע‪‬ו‬ ‫תחת העץ בכדי שהעץ יבדוק אותם אם טהורים הם וראויים להיכ‪‬ס‬ ‫לביתו‪.‬‬ ‫הכ‪‬סת אורחים המעולה הוא כשהאורח מרגיש בן‬ ‫בית‬ ‫י"ח ו' ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת‪ .‬ואי' בבבא מציעא פ״ז‪,.‬‬ ‫כתיב )בראשית יח‪ ,‬ו( קמח וכתיב סלת‪ ,‬א"ר יצחק מכאן שהאשה צרה‬ ‫עי‪‬יה באורחים יותר מן האיש‪ .‬ולכאורה קשה כי הרי סלת יותר חשוב‬ ‫מקמח ואברהם הוא שאמור להיות הצר עין?‬ ‫והסביר הג"ר בצלאל ראקוב זצ"ל את דברי הגמרא‪ ,‬שכל מה שהאורח‬ ‫‪‬מצא יותר זמן אצל הב‪‬אדם הוא ‪‬היה יותר 'בן בית' ופחות 'אורח'‪.‬‬ ‫ולכן הוא ‪‬ותן לאורח את מה שהוא בעצמו אוכל‪ ,‬בלי לעשות מזה עסק‬ ‫גדול‪ ,‬מאחר שהוא מרגיש שהאורח הוא כבר בן בית‪ .‬וכן ירגיש האורח‬ ‫וזה הרבה יותר ‪‬עים גם לאורח‪ .‬כששרה רצתה לתת סלת ואברהם‬ ‫קמח‪ ,‬זה בגלל שאברהם רצה שישארו הרבה זמן וזה בלתי אפשרי‬ ‫כשעושים עסק גדול מהאורח‪ ,‬כי זה טבע האדם‪ .‬אבל שרה רצתה‬ ‫‪6‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫לעשות משהו מיוחד לאורחים‪ ,‬ובהכרח זה מביא כתוצאה‪ ,‬שהאורח לא‬ ‫יכול להישאר מדי הרבה זמן‪ .‬וסיפר לי רב ראקוב זצ"ל שהיה יהודי‬ ‫בלו‪‬דון בשם ר' יעקב לווי‪‬סון שהיו לו המון אורחים‪ ,‬כל כך הרבה‬ ‫אורחים‪ ,‬שהם לא ידעו מי פה אורח ומי בעל הבית‪ .‬פעם פגש אורח אחד‬ ‫את בעל האכס‪‬יא וחשב שגם הוא אורח ושאל אותו‪ ,‬האם הוא חושב‬ ‫שעדיין יכול להישאר שם‪ ,‬מאחר שהוא כבר ‪‬מצא שם שבועיים? ע‪‬ה לו‬ ‫בעל האכס‪‬יא‪ ,‬אל תפחד‪ ,‬א‪‬י ‪‬מצא פה כבר יותר מחודשיים ולא זרקו‬ ‫אותי‪....‬‬ ‫אמור מעט ועשה הרבה‬ ‫י"ח ז' ואל־הבקר רץ אברהם‪ .‬אי' בגמ' ב"מ פ"ז‪ .‬כתיב )בראשית יח‪ ,‬ה(‬ ‫ואקחה פת לחם וכתיב )בראשית יח‪ ,‬ז( ואל הבקר רץ אברהם אמר רבי‬ ‫אלעזר מכאן שצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה רשעים אומרים‬ ‫הרבה ואפילו מעט אי‪‬ם עושים מ‪‬לן מעפרון מעיקרא כתיב )בראשית‬ ‫כג‪ ,‬טו( ארץ ארבע מאות שקל כסף ולבסוף כתיב )בראשית כג‪ ,‬טז(‬ ‫וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר‬ ‫באז‪‬י ב‪‬י חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר דלא שקל מי‪‬יה אלא‬ ‫ק‪‬טרי דאיכא דוכתא דקרי ליה לתיקלא ק‪‬טירא‪.‬‬ ‫וה‪‬ה באבות פ"א מש‪‬ה ט"ו אי'‪ :‬שמאי אומר‪ ,‬עשה תורתך קבע‪ .‬אמר‬ ‫מעט ועשה הרבה‪ .‬והקשה הג"ר בצלאל ראקוב זצ"ל אב"ד בגייטסהעד‬ ‫יצ"ו‪ ,‬דלכאורה גם להגיד פחות ממה שרוצה לעשות זה ‪‬גד מדת‬ ‫האמת?‬ ‫והסביר‪ ,‬שמאחר שאין א‪‬ו יודעים מה הקב"ה מאפשר ל‪‬ו לבסוף‬ ‫לעשות ולקיים‪ ,‬מכל מה שרצי‪‬ו בהתחלה‪ .‬ואם הוא אומר הכי פחות‬ ‫שאפשר‪ ,‬אז יש לו הסיכוים הכי גבוהים שיהיה לו אפשרות לעשות מה‬ ‫שאמר‪ .‬והאמת הוא‪ ,‬שאברהם אמר רק פת‪ ,‬והפת הזה לא הביא לבסוף‬ ‫מאחר ש‪‬טמאה‪.‬‬ ‫רואים מכאן שאפילו אם אומרים הכי פחות שאפשר‪ ,‬יכול לצאת מצב‬ ‫שעדיין לא מקיימים את דברו‪.‬‬ ‫לעומת זאת עפרון‪ ,‬הוא לא היה שקרן‪ .‬הוא באמת רצה לתת לו במת‪‬ה‪.‬‬ ‫רק שלא הכיר את עצמו‪ .‬ומיד כששמע משהו על כסף‪ ,‬התעורר אצלו‬ ‫את אהבת הממון‪ ,‬ולא היה יכול עוד להתאפק יותר‪ ,‬ובקש הון רב‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫חי‪‬וך זה דוגמא אישית ולא רק לימוד‬ ‫י"ח ז' ויתן אל־ה‪‬ער וברש"י שם‪ :‬זה ישמעאל‪ ,‬לח‪‬כו במצוות )בראשית‬ ‫רבה(‪ .‬ובפסוק ד' כתיב יקח ‪‬א מעט מים ואומר רש"י יקח ‪‬א‪ .‬על ידי‬ ‫שליח‪ ,‬והקב"ה שלם לב‪‬יו על ידי שליח‪ ,‬ש‪‬אמר וירם משה את ידו ויך‬ ‫את הסלע )במדבר כ'(‪.‬‬ ‫אברהם אבי‪‬ו רצה לח‪‬ך ב‪‬ו ושלח אותו להביא מים ולבסוף יצא מזה‬ ‫הקלקול של מי מריבה וכל הגלויות‪ .‬מה היה הטעות של אברהם אבי‪‬ו‬ ‫כביכול?‬ ‫והג"ר מרדכי דרוק זצ"ל היה מביא‪ ,‬על הפסוק להלן י"ח י"ט כי כי‬ ‫ידעתיו למען אשר יצוה את־ב‪‬יו ואת־ביתו אחריו‪ ,‬וכמעט לא רואים‬ ‫בכל התורה‪ ,‬שאברהם דיבר עם יצחק‪ ,‬על אף שזה היה עיקר גדול כמו‬ ‫שמשמע כאן בפסוק? אבל הפשט הוא כי עיקר החי‪‬וך אי‪‬ו בדיבור אלא‬ ‫בדוגמא אישית שלו‪.‬‬ ‫וכן מביא הכתב סופר על הפסוק בעקב י"א י"ט בפרשת 'והיה אם‬ ‫שמוע'‪ :‬ולמדתם אתם את־ב‪‬יכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך‬ ‫בדרך ובשכבך ובקומך‪ .‬והקשה הכתב סופר‪ ,‬למה כתוב בלשון יחיד‬ ‫בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך הרי מדברים מאב ובן‬ ‫שלומדים יחד והיה אמור לכתוב בשבתכם בביתכם ובלכתכם בדרך‬ ‫ובשכבכם ובקומיכם בלשון רבים?‬ ‫ומסביר הכתב סופר‪ ,‬איך אתה מלמד את הבן שלך? בשבתך בביתך‬ ‫ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך‪ ,‬איך שאתה מת‪‬הג בבית‪ ,‬בדרך‪ ,‬בשי‪‬ה‪,‬‬ ‫ואיך אתה קם בבקר‪ .‬הדוגמא האישית זה החי‪‬וך האמיתי והיחיד‬ ‫שיש‪ .‬אי אפשר לח‪‬ך בן אחרת ממה שאתה בעצמך מת‪‬הג‪.‬‬ ‫וכן מפרש הג"ר שמעון שוואב זצ"ל במעין בית השואבה מה רצה מ‪‬וח‬ ‫בהפטרה על פרשת ‪‬שא‪ ,‬כשביקש שהמלאך יחזור עוד הפעם כדי ללמד‬ ‫אותו את הדי‪‬ים ה‪‬וגעים לבן שמשון‪ ,‬והרי המלאך חזר כמעט מדוייק‬ ‫על מילותיו מלפ‪‬י כן ולכאורה לא הוסיף כלום?‬ ‫ומפרש‪ ,‬שמ‪‬וח לא הבין‪ ,‬איך הוא בעצמו מותר ביין וגפן וכו' אבל את‬ ‫הבן חייב לח‪‬ך שיש לו איסור בזה? וכך הוא מפרש את הפסוקים‬ ‫‪8‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫בשופטים י"ג י"ג‪-‬י"ד ויאמר מלאך יהוה אל־מ‪‬וח מכל אשר־אמרתי‬ ‫אל־האשה תשמר‪ .‬מכל אשר־יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר‬ ‫אל־תשת וכל־טמאה אל־תאכל כל אשר־צויתיה תשמר‪:‬‬ ‫ש'תשמר' ו'אל תאכל' אי‪‬ו הולך על אשתו אלא עליו על עצמו‪ ,‬תשמר ‪-‬‬ ‫אתה מזה‪ ,‬ואל תאכל ‪ -‬אתה‪ ,‬כי באמת אי אפשר לח‪‬ך את הבן אחרת‬ ‫ממה שאתה בעצמך מת‪‬הג‪.‬‬ ‫כוס של ברכה‬ ‫י"ח ט' ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר ה‪‬ה באהל וברש"י שם‪:‬‬ ‫אמר רבי יוסי בר ח‪‬י‪‬א‪ ,‬כדי לשגר לה כוס של ברכה‪.‬‬ ‫פעם )בש‪‬ת תש‪"‬א בערך( היה בלוצרן שלום זכר בשבת פרשת וירא‪,‬‬ ‫ומישהו שאל שם‪ ,‬איך היה כוס של ברכה הרי הפת ‪‬טמא ולא אכלו‬ ‫אותו‪ ,‬ואם אין פת וברכת המזון מהיכן יש כוס של ברכה? והביא‬ ‫כמדומ‪‬י בשם הגר"א שזה היה בפסח‪ ,‬והכוס היה אחד מהד' כוסות‬ ‫לפי המ"ד שד' כוסות אי‪‬ן מעכבין זה את זה‪ .‬והקשה הג"ר משה בו‪‬ם‬ ‫קראוס שליט"א בן ר' עקיבא ר"מ בקמ‪‬יץ‪ ,‬שבפסוק כתיב כחום היום‪,‬‬ ‫ואת הד' כוסות ‪‬והגים לשתות בלילה‪....‬‬ ‫ואולי זה היה הכוס של קידוש היום‪ ,‬קידושא רבא‪.‬‬ ‫כח התפילה‬ ‫י"ח י"ב ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה־לי עד‪‬ה ואד‪‬י‬ ‫זקן‪ .‬והספור‪‬ו מביא‪ :‬ותצחק שרה‪ .‬שחשבה שהיה דבר המלאך ברכת‬ ‫‪‬ביא בלבד כע‪‬ין אלישע‪ ,‬לא ‪‬בואה ושליחות האל יתברך‪ .‬וחשבה שלא‬ ‫יושג זה בזק‪‬ים בברכת שום ‪‬ביא כי אמ‪‬ם להשיב הבחרות אחר‬ ‫הזק‪‬ה הרי הוא כתחיית המתים שלא תהיה זולתי במצות האל פרטית‬ ‫או בתפלה משגת חן מאתו‪.‬‬ ‫למועד הזה בש‪‬ה האחרת ‪ -‬שרט לו שריטה בכותל‬ ‫‪9‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫י"ח י"ד למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן וברש"י שם‪ :‬למועד‪,‬‬ ‫לאותו מועד המיוחד שקבעתי לך אתמול‪ ,‬למועד הזה בש‪‬ה האחרת‪,‬‬ ‫עכ"ל‪ .‬כי בפרשת לך לך י"ז כ"א כתיב אשר תלד לך שרה למועד הזה‬ ‫בש‪‬ה האחרת‪ ,‬וזה היה ג' ימים לפ‪‬י כן‪ ,‬כי זה היה לפ‪‬י המילה‪ ,‬ועכשיו‬ ‫כבר שלישי למילה ‪ -‬שזה גם יו"ט ראשון של פסח‪ .‬אז מתי היה ה'מועד‬ ‫הזה'? כי יצחק ‪‬ולד ביום ראשון של פסח? או שאמר לו לפ‪‬י המילה‪ ,‬ב'‬ ‫ימים לפ‪‬י פסח‪ ,‬שיצחק יוולד ביום ראשון של פסח וזה המועד‪ ,‬ולא‬ ‫בעוד ש‪‬ה מ'היום'?‬ ‫וה‪‬ה בפסוק כ"א ב' כתיב‪ :‬ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזק‪‬יו למועד‬ ‫אשר־דבר אתו אלהים‪ .‬וברש"י שם‪ :‬את המועד‪ ,‬דבר וקבע כשאמר לו‬ ‫למועד אשוב אליך )שם י"ח(‪ ,‬שרט לו שריטה בכותל‪ ,‬אמר לו כשתגיע‬ ‫חמה לשריטה זו בש‪‬ה האחרת‪ ,‬תלד‪ ,‬ע"כ‪ .‬הלשון 'למועד אשוב אליך'‬ ‫הוא בתחילת פרשת וירא ולא בסוף לך לך וא"כ הבטיח עם השריטה‬ ‫בכותל על יום ראשון של פסח שיוולד‪ ,‬וזה התאריך שקבע לפ‪‬י המילה‪.‬‬ ‫גם צריכים להבין‪ ,‬איך היה השריטה בכותל? לא מצאתי מי שמסביר‬ ‫את זה‪ .‬השמש זורחת על כל מקום בעולם כל יום‪ ,‬ורק אם יש צל‬ ‫מסוים‪ ,‬אפשר לקבוע‪ ,‬שכשתגיע הצל הזה למקום מסוים אז יהיה מועד‬ ‫מסוים‪ .‬וזה ‪‬קרא בלע"ז "זא‪‬ע‪‬אוהר" פירושו שעון שמש‪ .‬שעון שעובד‬ ‫עם השמש לפי הצל‪ .‬אבל זה שעון שעובד כל יום ומראה את שעות‬ ‫היום‪ ,‬מתי שיש שמש‪ ,‬אבל כאן משמע שהבטיח לו לבעוד ש‪‬ה‪ ,‬וא"כ‬ ‫איך היתה השריטה?‬ ‫ויש לי שתי דרכים להבין את זה‪:‬‬ ‫א' שהבטיח לו‪ ,‬שבעוד ש‪‬ה מהיום‪ ,‬באותה שעה יוולד יצחק‪ ,‬והשריטה‬ ‫היתה לקבוע את השעה‪.‬‬ ‫ב' אורך הצל הוא לפי גובה השמש‪ ,‬בקיץ הצל קצר יותר‪ ,‬כי השמש‬ ‫גבוה יותר‪ ,‬ובחורף הצל ארוך יותר כי השמש ‪‬מוכה יותר‪ .‬והשריטה‬ ‫היתה לקבוע את אורך הצל‪ ,‬וזה קורה פעמיים בש‪‬ה )סוכות ופסח‬ ‫בערך אותו אורך‪ ,‬תקופת תשרי ותקופת ‪‬יסן האמיתים‪ ,‬אמורים‬ ‫להיות ממש אותו אורך( וכך הבטיח‪ ,‬שאם הצל באותו אורך ‪ -‬אבל רק‬ ‫בעוד ש‪‬ה‪ ,‬אז יוולד יצחק‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫תפילת אברהם על סדום‬ ‫וה‪‬ה תפילת אברהם אבי‪‬ו על סדום הוא פלא‪ .‬האם מישהו מאית‪‬ו‬ ‫היה מתפלל על היטלר ימ"ש? מדובר על א‪‬שים רעים מאוד‪ ,‬היפך מדת‬ ‫החסד ‪ -‬מדתו של אברהם אבי‪‬ו‪ ,‬הורגים את האורחים‪ .‬למה להתפלל‬ ‫עליהם? ועוד‪ ,‬הקב"ה מסביר ל‪‬ו בפסוק י"ח וי"ט למה הוא חייב‬ ‫להודיע על הפיכת סדום לאברהם אבי‪‬ו‪ :‬ואברהם היו יהיה לגוי גדול‬ ‫ועצום ו‪‬ברכו־בו כל גויי הארץ‪ .‬כי ידעתיו למען אשר יצוה את־ב‪‬יו‬ ‫ואת־ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא‬ ‫יהוה על־אברהם את אשר־דבר עליו‪.‬‬ ‫למה שיהיה זה סיבה שאברהם אבי‪‬ו חייב לדעת על מהפיכת סדום?‬ ‫מה הקשר?‬ ‫ותירץ הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל כי אברהם אבי‪‬ו ידע שאים צדיקים‬ ‫בסדום‪ ,‬והוא התפלל כדי להוציא מהקב"ה הבטחה שמתי שיש גזירה‬ ‫על כלל ישראל‪ ,‬אפשר לבטלו בתפילה כשיש י' צדיקים בי‪‬יהם‪ .‬וזה‬ ‫באמת קיבל‪ .‬ועכשיו מובן את הסיבה למה הקב"ה רצה להודיע לו‪ ,‬כי‬ ‫הוא יהיה לגוי גדול ועצום והם יצטרכו להבטחה זו‪.‬‬ ‫סדום‪ :‬לא אשחית ‪ -‬לא אעשה‬ ‫המלבי"ם מבאר את הויכוח בים אברהם אבי‪‬ו להקב"ה לגבי הצלת‬ ‫סדום‪:‬‬ ‫שאלות‪ :‬טע‪‬ת אברהם היה שלא יספה צדיק עם רשע‪ .‬ואיך שאל עי"ז‬ ‫שי‪‬צלו כל א‪‬שי המקום בעבורם הלא די שי‪‬צלו הצדיקים לבד‪.‬‬ ‫על שאלה של ארבעים וחמשה ושל עשרים אמר ה‪‬ה ‪‬א הואלתי לדבר‪.‬‬ ‫ועל השאלה של שלשים ושל עשרה אמר אל יחר לאד‪‬י ועל שאלה של‬ ‫ארבעים אמר סתם; על שאלה של מ"ה ושל עשרים ועשרה אמר לא‬ ‫אשחית ועל ארבעים ושלשים אמר לא אעשה‪.‬‬ ‫האף תספה צדיק עם רשע‪ .‬כי כ"מ ש‪‬יתן רשות למשחית אי‪‬ו מבחין‬ ‫בין טוב לרע‪ ,‬וע"כ כשעבר ה' ל‪‬גוף את מצרים כתיב ועברתי בארץ‬ ‫מצרים א‪‬י ולא מלאך ולא שרף וכו' כמ"ש חז"ל‪ ,‬כי אחר שהיה צריך‬ ‫לפסוח על בתי ב"י‪ ,‬וזאת לא יעשה המשחית שאי‪‬ו מבחין בין טוב לרע‪,‬‬ ‫ותחלה חשב אברהם שה' ילך אתם ופסח על בתי הצדיקים‪ ,‬אבל‬ ‫‪11‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫כשראה שהוא עוד‪‬ו עומד לפ‪‬י ה' והם הלכו לבדם‪ ,‬והם ישחיתו את‬ ‫הצדיקים ג"כ לכן טען על זה‪.‬‬ ‫י״ח כ״ד‬ ‫אולי יש‪ .‬כי בזה שאין המשחית מבחין בין טוב ורע‪ ,‬בארו חז"ל שדוקא‬ ‫בין צדיק שאי‪‬ו גמור ובין רשע אי‪‬ו מבחין‪ ,‬אבל צדיקים גמורים יבחין‬ ‫גם המשחית‪ .‬ואהרן עמד בין החיים ובין המתים ועצר המגפה‪ .‬וכבר‬ ‫פירשו המפרשים מ"ש בסורא הוה דברא בשבבותיה דרב לא הוה‬ ‫דברא‪ ,‬סברי כ"ע משום כבודו דרב הוא‪ ,‬אתחזי להו בחלמא‪ ,‬זכותיה‬ ‫דרב ‪‬פיש רק משום האי גברא דהוה משאיל מרא וחצי‪‬א לבה"ק‪ ,‬כי‬ ‫כשחשבו שהוא בעבור רב חשבו שרב הוא צדיק שאי‪‬ו גמור שלכן‬ ‫מוכרח להציל כל השכו‪‬ה‪ ,‬כי המשחית לא יבחין אותו באשר הוא צדיק‬ ‫שאי‪‬ו גמור‪ ,‬והודיעו בחלום‪ ,‬שזכותיה דרב ‪‬פיש ולא היה צריך להציל‬ ‫כל השכו‪‬ה‪ ,‬כי גם המשחית לא היה ‪‬וגע בו באשר הוא צדיק גמור‪ ,‬ורק‬ ‫משום האי גברא דהוה שאיל מרא וחצי‪‬א‪ ,‬שהוא לא היה צדיק גמור‬ ‫והמשחית לא היה מבחין להצילו‪ ,‬הוכרח להציל את כל השכו‪‬ה‪ .‬וע"ז‬ ‫טען אברהם אולי יש חמשים צדיקים שאי‪‬ם צדיקים גמורים רק שהם‬ ‫צדיקים בתוך העיר הזאת‪ ,‬שלפי ערך א‪‬שי סדום הם צדיקים‪ ,‬ואותם‬ ‫לא יבחין המשחית להצילם‪ ,‬אחר שאי‪‬ם צ"ג‪ ,‬וא"כ האף תספה ולא‬ ‫תשא למקום למען חמשים הצדיקים אשר בקרבה‪ ,‬ר"ל שהם רק‬ ‫צדיקים בקרבה לפי ערך א‪‬שי סדום‪.‬‬ ‫י״ח כ״ה‬ ‫חללה לך‪ .‬ר"ל הלא אתה השופט משפט הכלל‪ ,‬וצריך אתה לדון מעשה‬ ‫הרשע לפי מקומו באשר הוא שם‪ ,‬שמי שהוא צדיק בערך א‪‬שי מקומו‬ ‫כבר יחשב שם לצדיק הגם שבמקום אחר בין א‪‬שים צדיקים יהיה‬ ‫רשע‪ ,‬וא"כ חלילה להמית מי שהואצדיק עם רשע‪ ,‬ר"ל שהוא צדיק‬ ‫בערך הרשע‪ ,‬הגם שוהיה כצדיק כרשע‪ ,‬הגם שהצדיק הזה יהיה כרשע‪,‬‬ ‫שבמקום אחר יחשב ג"כ לרשע‪ ,‬אבל חלילה לך השופט כל הארץ הלא‬ ‫אתה שופט את הכלל‪ ,‬וצריך אתה להשקיף עליו שבערך שכ‪‬יו וא‪‬שי‬ ‫עירו הוא צדיק ואי‪‬ו מן הדין שיספה עמהם אחר שהוא צדיק בערכם‪.‬‬ ‫י״ח כ״ו‬ ‫ויאמר ה'‪ .‬הודה לו שאם אמצא בסדום חמשים צדיקים‪ ,‬אפילו שלא‬ ‫יהיו צדיקים גמורים רק יהיו צדיקים בתוך העיר בערך א‪‬שי סדום‬ ‫ישא לכל המקום שכולל לכל ערי הככר‪.‬‬ ‫י״ח כ״ז‬ ‫‪12‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫ויען‪ .‬ה‪‬ה מה שתפס אברהם מספר חמשים הוא כדי שיגיע לכל עיר‬ ‫מערי הככר עשרה צדיקים שהם עדה שאין עדה פחות מעשרה‪ ,‬ו‪‬חשב‬ ‫כאלו ‪‬גד עדה הרשעה יש עדת צדיקים‪ ,‬אולם באשר הוא היה המתחיל‬ ‫לדבר והוא קצב המספר הזה‪ ,‬חשב בלבו הלא יוכל להיות שדי בפחות‬ ‫ממספר הזה‪ ,‬וז"ש ה‪‬ה ‪‬א הואלתי לדבר הלא א‪‬י הייתי המתחיל‬ ‫בדבור וא‪‬כי עפר ואפרואיך דעת קדושים אדע‪ ,‬ויוכל להיות שהפרזתי‬ ‫על המדה וא"צ דוקא חמשים‪ ,‬ועפ"ז אוכל לשאול על פחות ממספר זה‪.‬‬ ‫י״ח כ״ח‬ ‫אולי יחסרון‪ .‬הלא יכול להיות שבין החמשים הצדיקים ימצאו חמשה‬ ‫שהם טובים מא‪‬שי סדום ובכ"ז הם רעים לערך הארבעים וחמשה‬ ‫האחרים‪ ,‬עד שאם תרצה לצרף אותם אל מספר החמשים‪ ,‬יחסרון ע"י‬ ‫החמשים‪ ,‬שלערך מעשה החמשים הם חסרים בערכם עד שהחמשים‬ ‫יחסרון חמשה שלא יהיו שוים עמהם‪ ,‬וכי תשחית בעבור זה את כל‬ ‫העיר‪ ,‬ויאמר השיב לו שאי‪‬ו צריך כלל אל החמשה שהם חסרים‬ ‫בצדקתם ‪‬גד רעיהם‪ ,‬כי די לו אם יהיו רק ארבעים וחמשה‪ ,‬והיל"ל לא‬ ‫אעשה כמו שיתבאר רק תפס הלשון שאמר אברהם התשחית‪ ,‬א"ל לא‬ ‫אשחית‪.‬‬ ‫י״ח כ״ט‬ ‫ויוסף עוד‪ .‬הוא תוספות דבור הקודם שאחר ששמע שדי בארבעים‬ ‫וחמשה‪ ,‬וזאת ידע שהחמשה ה‪‬וספים על ארבעים הם כמו שאי‪‬ם אחר‬ ‫שאי‪‬ם עדה‪ ,‬וע"כ שאם ימצאו ארבע ערים שי"ל עדה של צדיקים די‬ ‫בזה‪ ,‬וע"כ אמראולי ימצאון שם ארבעים אחר שהחמשה לא יועילו‬ ‫כלל‪ ,‬והודה לו ה' ואמר לא אעשה‪ ,‬ר"ל שאף בהעיר שאין בה עדת‬ ‫צדיקים לא אעשה דבר כי הרוב יגי‪‬ו על המעט‪.‬‬ ‫י״ח ל׳‬ ‫ויאמר אל ‪‬א יחר לאד‪‬י‪ .‬ר"ל הלא ממה שאמרת שהרוב יגי‪‬ו על המעט‬ ‫אין חלוק אם הרוב הוא ארבע ערים או שלש ששלש הוא ג"כ רוב ‪‬גד‬ ‫שתים‪ ,‬ו‪‬שמע מדברך שה"ה ששלשים די רק שא‪‬י רוצה לדבר ולפרש‬ ‫זה בפירוש ואל יחר לאד‪‬י מה שאדברה ואפרש דבריך אולי ימצאון שם‬ ‫שלשים‪ ,‬והשיב לו שהבין דבריו כהוגן וה"ה אם אמצא שם שלשים לא‬ ‫אעשהשום מעשה‪ ,‬ואף שתי הערים שאין בהם עדת צדיקים י‪‬צלו‪.‬‬ ‫י״ח ל״א‬ ‫ויאמר‪ .‬ה‪‬ה עתה בא בשאלה חדשה‪ ,‬כי זאת ידע שא"א שאם יהיו‬ ‫עשרים יועיל‪ ,‬כי שתי ערים שיהיו בם עדת צדיקים לא יוכלו להציל את‬ ‫‪13‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫השלשה שאין בהם שהם הרוב‪ ,‬אבל השאלה היא אם עכ"פ יצילו שתי‬ ‫הערים את עצמם‪ ,‬אחר שיש בכ"א עדת צדיקים‪ .‬או ‪‬אמר שגם לרעה‬ ‫‪‬לך אחר הרוב ויספו בעון השלש שהם הרוב‪ ,‬ועז"א ה‪‬ה ‪‬א הואלתי כי‬ ‫זה התחלת דבור חדש‪ ,‬שהגם שממה שא"ל תחלה שהרוב מכריע את‬ ‫המועט לטובה‪ ,‬משמע שה"ה שהרוב מכריע את המועט לרעה‪ ,‬א‪‬י‬ ‫מבקש שיהיה כאלו לא דבר‪‬ו עדיין כלל‪ ,‬וזה התחלת דבורי אולי‬ ‫ימצאון שם עשרים‪ ,‬אם אז י‪‬צלו שתי הערים‪ ,‬וע"ז השיב לא אשחית‪,‬‬ ‫ולא אמר לא אעשה‪ ,‬כי אז יעשה משפט בשלש ערים שאין בהם‬ ‫צדיקים‪ ,‬רק שלא ישחית את הככר דרך השחתה להפך את כל הככר‬ ‫שאז יספו גם השתי ערים‪ ,‬רק יעשה משפט אחר שימותו א‪‬שי שלש‬ ‫הערים‪ ,‬והככר עם ש‪‬י ערים שיש בהם צדיקים ישארו‪.‬‬ ‫י״ח ל״ב‬ ‫ויאמר אל ‪‬א יחר לאד‪‬י‪ .‬אחר שהודה לו ה' שלרעה לא ילך אחר רוב‬ ‫הערים רק אם ש‪‬י ערים יהיו בהם עדת צדיקים י‪‬צלו הם והככר‪ ,‬ה"ה‬ ‫שזה בעיר אחת שיש בה עשרה צדיקים‪ ,‬רק שא‪‬י רוצה לפרש זה‪ ,‬ואל‬ ‫יחר לאד‪‬י מה שא‪‬י מדבר ומפרש‪ ,‬וע"כ אמר ג"כ לא אשחית‪ ,‬ר"ל שלא‬ ‫יושחת הככר רק יכלה יושבי ארבע הערים במגפה והעיר והככר לא‬ ‫יושחתו‪ ,‬וילך ה' כי מעתה אין עוד לבקש‪.‬‬ ‫המלאכים חטאו בזה ו‪‬שארו למטה עד פרשת ויצא‬ ‫י"ט י"ג כי־משחתים א‪‬ח‪‬ו את־המקום הזה‪ .‬ובתרגום יו‪‬תן בן עוזיאל‬ ‫פרשת ויצא כ"ח י"ב מביא על הפסוק וה‪‬ה מלאכי אלהים עלים וירדים‬ ‫בו‪ :‬והא תרין מלאכיא דאזלו לסדום ואטרדו מן מחיצתהון מן בגלל‬ ‫דגליין מסטירין דמרי עלמא והוו מטרידין ואזלין עד זמן ד‪‬פק יעקב‬ ‫מבית אבוי והי‪‬ון לוון יתיה בחיסדא עד בית אל ובההוא יומא סלקין‬ ‫לשמי מרומא‪.‬‬ ‫ובלשון הקודש‪ :‬וה‪‬ה ש‪‬י מלאכים שהלכו לסדום ‪,‬ו‪‬דחו ממחיצתם‬ ‫משום שגילו סודותיו של אדון העולם ‪,‬והיו ‪‬דחים והולכים עד הזמן‬ ‫שיצא יעקב מבית אביו ‪.‬והם ליוו אותו בחסד עד בית אל‪.‬‬ ‫ודומה לזה בדעת זק‪‬ים מבעלי התוס' ד"א וה‪‬ה מלאכי אלהים עולים‬ ‫היי‪‬ו המלאכים שהלכו להפוך את סדום שתלו הכבוד לעצמן שאמרו כי‬ ‫משחיתים א‪‬ח‪‬ו וגם גלו מסתורין של הקב"ה ולכך ‪‬דחו ממחיצתו של‬ ‫הקב"ה קל"ה ש‪‬ים ועכשיו עלו‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫זכות הצלתו של לוט‬ ‫י"ט כ"ט ברש"י ויזכור אלהים את אברהם‪ .‬מהו זכירתו של אברהם על‬ ‫לוט? ‪‬זכר שהיה לוט יודע ששרה אשתו של אברהם ושמע שאמר‬ ‫אברהם במצרים על שרה אחותי היא‪ ,‬ולא גלה הדבר‪ ,‬שהיה חס עליו‪,‬‬ ‫לפיכך חס הקב"ה עליו )בראשית רבה(‪.‬‬ ‫והקשה הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל‪ ,‬הרי אברהם עשה חסד גדול‬ ‫שבכלל לקח איתו את לוט‪ ,‬והפסיד מזה את הדיבור של הקב"ה להרבה‬ ‫זמן‪ ,‬ואיך היה הוא אמי‪‬א שלוט יעיז לגלות למצרים‪ ,‬ששרה אשתו של‬ ‫אברהם ולהכ‪‬יס את אברהם אבי‪‬ו לסכ‪‬ה?‬ ‫רואים מזה‪ ,‬שאם מישהו מושחת במידות ועושה מאמץ כדי להיות מעט‬ ‫מאוד פחות מושחת‪ ,‬בכל זאת הוא מקבל שכר על זה‪.‬‬ ‫הת‪‬א גם צודק כשרואים מציאות אחרת‬ ‫אי' בפסחים צ"ג‪ :‬צ"ד‪ .‬אמר מר‪ :‬מעלות השחר עד ה‪‬ץ החמה חמשת‬ ‫מילין‪ ,‬מ‪‬א לן? דכתיב‪ :‬״וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים וגו׳״‪,‬‬ ‫וכתיב‪ :‬״השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה״‪ .‬ואמר רבי ח‪‬י‪‬א‪:‬‬ ‫לדידי חזי לי ההוא אתרא והויא חמשה מילין‪.‬‬ ‫מיתיבי‪ ,‬רבי יהודה אומר‪ :‬וגו' ומעלות השחר עד ה‪‬ץ החמה ארבעת‬ ‫מילין‪ ,‬משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין‪ ,‬וגו'‪ .‬לימא‬ ‫תיהוי תיובתא דרבי ח‪‬י‪‬א? לא‪ ,‬״ויאיצו״ שא‪‬י‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫האמורא רבי ח‪‬י‪‬א מדד וראה שבין סדום לצוער הם ה' מילין‪ ,‬והת‪‬א‬ ‫רבי יהודה אומר שבין עלות ו‪‬ץ הם כדי הילוך ד' מילין‪ ,‬והגמ' שואלת‬ ‫על האמורא? כי הת‪‬א תמיד צודק‪ .‬הוא דור קודם‪ .‬וגם אם א‪‬ח‪‬ו‬ ‫רואים במציאות אחרת‪ .‬ולבסוף הגמ' מתרצת שהמלאכים מיהרו‪ ,‬ולכן‬ ‫היו יכולין ללכת ה' מילין במקום ד'‪ .‬אבל בלי התירוץ עדיין הת‪‬א‬ ‫צודק‪) .‬הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל(‬ ‫‪15‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫כ' ט'‪-‬י' ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו וגו' ויאמר אבימלך אל‬ ‫אברהם וגו'‪ .‬הג"ר אליהו רוטשילד שליט"א בשם אביו בשם האז‪‬יים‬ ‫לתורה מסביר‪ ,‬אל תרצה את חברך בשעת כעסו‪ ,‬לכן ‪‬תן לו לדבר‬ ‫פעמיים עד שע‪‬ה לו‪ ,‬כדי שירגע בי‪‬תיים‪.‬‬ ‫המתפלל בעד חבירו ‪‬ע‪‬ה תחילה ‪ -‬גם אם זו היא‬ ‫כוו‪‬תו?‬ ‫וירא כ"א א' וה' פקד את שרה כאשר אמר‪ .‬מביא הג"ר חיים ק‪‬יבסקי‬ ‫זצ"ל בטעמא דקרא אי' בב"ק צ"ב‪ .‬כאשר אמר‪ ,‬אברהם על אבימלך‪,‬‬ ‫דאמור רב‪‬ן כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא‬ ‫‪‬ע‪‬ה תחילה‪ ,‬הובא ברש"י כאן‪ .‬יש לעיין אם זהו דווקא כשמתכוין רק‬ ‫לטובת חבירו אז ‪‬ע‪‬ה תחילה או דגם אם מתפלל על חבירו ומתכוין כדי‬ ‫שהוא יע‪‬ה תחילה אמרי‪‬ן הכי? ומדברי המגן אברהם בס"ס ר"ל סק"ו‬ ‫מבואר דגם אם מכוין שהוא עצמו יע‪‬ה תחילה אמרי‪‬ן הכי‪.‬‬ ‫מעשה של אבימלך היה עו‪‬ש על שצחקה‬ ‫כ"א א' ה‪‬צי"ב בהעמק דבר מביא‪ :‬ויעש ה׳ לשרה כאשר דבר‪ .‬כפל‬ ‫המאמר הוא תמוה‪ .‬ופירש״י בזה אי‪‬ו מרווח דבאמת במאמר ה׳ כבר‬ ‫‪‬אמר לידה ג״כ‪ .‬ולהיפך בדבר ה׳ לא ‪‬זכר שרה מאומה‪ .‬והיה אפשר‬ ‫לפרש דעל ישמעאל דבר ה׳ אלא הוא הדבר אשר פירש‪‬ו שהקב״ה‬ ‫התרעם על שרה במה שצחקה והסתפקה במה שלא ראתה ש‪‬וי בפ‪‬י‬ ‫אברהם כאשר מצאה א״ע בעד‪‬ה של ילדות ובשביל זה ‪‬ע‪‬שה במעשה‬ ‫אבימלך וכאשר יבואר עוד ש‪‬ולד לבריות ספק בעיקר הלידה אם אי‪‬ו‬ ‫מאבימלך‪ .‬באשר עליה לא היה עוד פלא כי הכל ראו אותה ילדה‪.‬‬ ‫משא״כ באברהם שהיה עדיין ‪‬יכר לבן מאה ש‪‬ה‪ .‬וזהו ויעש ה׳ לשרה‬ ‫כאשר דבר ודבור הוא לשון עז כידוע היי‪‬ו במה שרגז עליה‪ .‬כן עשה לה‪.‬‬ ‫ומסיים ותהר ותלד לאברהם בן לזק‪‬יו ולא כתיב לזק‪‬יה שהרי היא‬ ‫‪‬עשית ילדה‪ .‬אבל אברהם לא ‪‬שת‪‬ה מטבע גופו ומכל מקום ילדה ממ‪‬ו‬ ‫בן‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫סעודת יצחק היה בברית שלו‬ ‫כ"א ח' ביום הגמל את יצחק‪ .‬מביא הדעת זק‪‬ים מבעלי התוס'‪ ,‬ביום‬ ‫הג' מל את יצחק והיי‪‬ו לשמו‪‬ה ימים‪ .‬אולם ברש"י מביא‪ ,‬ויגמל‪.‬‬ ‫לסוף כ"ד חדשׁ )גיטין ע"ה(‪.‬‬ ‫הזק‪‬ים מקפידים מאד כשצוחקים ‪-‬‬ ‫לפי שחושבים שצוחקים מהם‬ ‫כ"א ט' ותרא שרה את־בן־הגר המצרית אשר־ילדה לאברהם מצחק‪.‬‬ ‫ובצרור המור מפרש בזה"ל‪ :‬ותרא שרה את בן הגר מצחק‪ .‬אם הע‪‬ין‬ ‫כפשוטו הוא שהזק‪‬ים מקפידים מאד כשצוחקים הא‪‬שים‪ .‬לפי‬ ‫שחושבים שצוחקים מהם‪ .‬ולפי ששרה היתה זק‪‬ה ואמרה כל השומע‬ ‫יצחק לי‪ .‬כשראתה לישמעאל מצחק חשבה שצחק ממ‪‬ה‪ .‬ולכן אמרה‬ ‫גרש את האמה הזאת ואת ב‪‬ה‪.‬‬ ‫ויש להודות על חכמים זכרו‪‬ם לברכה שאמרו שראתה הצדקת בו דברי‬ ‫עבירה ויראה שיוציא את ב‪‬ה לתרבות רעה‪ .‬ולכן אמרה את בן הגר‬ ‫המצרית ולא אמרה את ישמעאל כי היה דומה לאמו המצרית‬ ‫והכשפ‪‬ית‪ .‬אף על פי שילדתו לאברהם‪ .‬ואמר כי לא יירש בן האמה‬ ‫הזאת‪ .‬כלומר ומה היא ממת‪‬ת בכאן אם לא שתמות בלא עתך לירש‬ ‫אותך‪ .‬ואין הדין כן כי לא יירש בן האמה הזאת עם בן הגבירה‪.‬‬ ‫גלות ישמעאל ‪ -‬וזכותו בארץ ישראל‬ ‫וממשיך הצרור המור בזה"ל‪ :‬וירע הדבר מאד בעי‪‬י אברהם‪ .‬וכל זה‬ ‫לחזק גלות ב‪‬יו ביד ישמעאל בעון זה‪ .‬כמו שפירשתי למעלה בלידת‬ ‫ישמעאל‪ .‬ולכן אמר לו השם אל ירע בעי‪‬יך על ה‪‬ער‪ .‬הלואי שלא היה‪.‬‬ ‫כי שרה רואה למרחוק יותר ממך‪ .‬ולכן שמע בקולה‪ .‬כי היא רואה מה‬ ‫שעתיד לעשות לב‪‬יך‪ .‬ולכן וישכם אברהם בבקר לקיים מצות בוראו‪.‬‬ ‫ולולי העו‪‬ות בכאן היה ראוי למות כשכלו המים‪ .‬בע‪‬ין שלא ימית את‬ ‫ב‪‬י ישראל בצמא‪ .‬אלא ששמע אלהים את קול ה‪‬ער באשר הוא שם‬ ‫‪17‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫בצער‪ .‬ועוד לקיים הבטחת אברהם אביו ש‪‬אמר לו והפריתי אותו‪ .‬וזהו‬ ‫כי לגוי גדול אשימ‪‬ו‪ .‬ויפקח אלהים את עי‪‬יה‪ .‬לפי ששערי דמעה לא‬ ‫‪‬עלו וכתיב ותשא את קולה ותבך‪ .‬ולכן פקחה עי‪‬יה וראתה באר מים‪.‬‬ ‫ואמר שגדל ה‪‬ער ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים לחזור לגלוליה‪.‬‬ ‫ובפרשת לך לך ט"ז י"ב מביא‪ :‬ועם כל זה הועיל לו )המילה( כי בעו‪‬ש‬ ‫זה ‪‬יתן לישמעאל ממשלה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫ושם בפרק י"ז פסוק א'‪ :‬ואמר שהיה אברם בן תשעים ש‪‬ה כש‪‬ולד‬ ‫ישמעאל‪ .‬להורות כי אולי ‪‬דבק אברם עם הגר לפי שראה בעצמו זקן‬ ‫ואימתי יעמיד תולדות‪ .‬ואולי אמר זה להורות על חטאתו שעדיין לא‬ ‫היה זקן כי תרח חיה יותר ממאתים ש‪‬ה ואברם עדיין לא היה מגיע‬ ‫לסוף ימיו ולא היה ראוי שיהיה ‪‬חפז לקחת שפחה‪.‬‬ ‫ובפסוק ג'‪ :‬ולא די זה‪ ,‬אלא שאמר בפיו‪ :‬לו ישמעאל יחיה לפ‪‬יך‪ .‬בע‪‬ין‬ ‫שבזה ‪‬חתמה הגזירה להיות ב‪‬יו ביד ב‪‬י ישמעאל כמו שכתבתי‬ ‫למעלה‪ .‬ומן הראוי היה שהשם ישלים דברו ושלא יתן לו את יצחק אחר‬ ‫שהוא רוצה להשתעשע בישמעאל‪ .‬ולכן אמר לו השם אבל שרה אשתך‬ ‫יולדת לך בן‪ .‬אע"פ שלא היה ראוי‪ .‬וקראת שמו יצחק לפי שיושב‬ ‫בשמים ישחק משחוק שלך‪ .‬ורוז‪‬ים יצחקו לך ומב‪‬יך בעון זה‪ .‬ועם כל‬ ‫זה והקימותי את בריתי אתו מצדו‪ .‬ולזרעו אחריו ולא עם זרעך‪ .‬וא‪‬י‬ ‫רוצה להשביע צמאך וזהו ולישמעאל שמעתיך ו‪‬תתיו לגוי גדול‪ .‬בע‪‬ין‬ ‫שב‪‬יך יפלו בידו ועם כל זה ואת בריתי אקים את יצחק באריכות‬ ‫הימים‪ .‬אחר שהוא מקודש מן הבטן‪ .‬וזהו שתק‪‬ו עליו אשר קידש ידיד‬ ‫מבטן‪ .‬ר"ת אקי"ם‪.‬‬ ‫ובפרק ט"ז א' מביא בע‪‬ין ישוב ארץ ישראל על ידי ישמעאל‪ ,‬וז"ל‪ :‬אחר‬ ‫כך אמר ושרי אשת אברם לא ילדה לו‪ .‬להורות על הגליות וסבתם כי‬ ‫לפי שהיתה שרי עקרה הוצרך לבא אל שפחתה ואמרה אולי אב‪‬ה‬ ‫ממ‪‬ה כי א‪‬י זק‪‬ה‪ .‬ולא ראתה כי יצא מכאן ישמעאל שלקח ארצ‪‬ו‬ ‫ובית קדשי‪‬ו והוא שולט בכל ארץ ישראל וכל זה בא לו בזכות המילה‬ ‫ש‪‬שאר להם אף על פי שאין להם פריעה כמוזכר במדרש ה‪‬עלם‪.‬‬ ‫וכל זה סיבב אברהם באומרו ה' אלקים מה תתן לי‪ ,‬וכן בשמעו לקול‬ ‫שרי ליקח פילגש מצרית אחר שהשם הבטיחו בב‪‬ים מה לו למהר את‬ ‫הקץ‪ .‬ולכן כתב בכאן ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית מארץ‬ ‫טמאה ומעם טמא‪ .‬ועוד היות שפחתה והיא היתה הגברת ו‪‬הפוך הוא‬ ‫ושפחה כי תירש גבירתה‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫והעד על זה ותקל גבירתה בעי‪‬יה עד שחזרה להיות שפחה‪ .‬וכשראתה‬ ‫שרי הרע שעשתה‪ .‬התחילה לדבר דברים לא כן כ‪‬גד אברהם חמסי‬ ‫עליך ותשובתה בצדה כי בפיה אמרה כי היא עשתה הדבר‪ .‬וזהו א‪‬כי‬ ‫‪‬תתי שפחתי בחיקך ואם כן מה חטא אברהם‪ .‬אבל היא אמרה אמת‬ ‫שא‪‬י אמרתי בא ‪‬א אל שפחתי במיעוט דעתי כי דעתן של ‪‬שים קלה‪.‬‬ ‫אבל אתה ראוי שתאמר לא אחלל בריתי בשפחתי‪ .‬ולכן ישפוט ה' בי‪‬י‬ ‫ובי‪‬יך‪ .‬והוא לא השיב לה דבר לומר בע‪‬ות‪‬ותו או לפי שראה שהוא‬ ‫חטא בזה‪ .‬ועתה הוסיף לחטוא ואמר ה‪‬ה שפחתך בידך וגומר ואיה‬ ‫רחמ‪‬ותו ואיה תורתו שלמד שכתוב בה לא תסגיר עבד אל אדו‪‬יו‪ .‬ובלא‬ ‫תורה השכל יחייבהו בע‪‬יין שבעון זה ‪‬מסרו ב‪‬יו ביד ישמעאל‪ .‬ורעה‬ ‫עוד מזאת ותע‪‬יה שרה‪ .‬האם זה דרך מוסר הצדקת שאברהם אמר לה‬ ‫עשי לה הטוב בעי‪‬יך לקרר דעתה‪ .‬והיא עשתה והצליחה ותע‪‬יה שרה‪.‬‬ ‫והיה ראוי שתקרר דעתה ותאמר עכשיו ש‪‬ת‪‬ה בידי לא יגע בה רע כי‬ ‫זה מדרך מוסר‪ .‬ולכן ברחה מפ‪‬יה‪.‬‬ ‫ממדרש אמריה צועקת ברוב כחה בוכה משתי עי‪‬יה ואומרת‪ .‬אוי ואבוי‬ ‫כי הגביר הסגיר‪‬י והבעל והגברה עי‪‬ית‪‬י‪ .‬והשם שמע צעקתה וראה‬ ‫דמעתה ושלח אליה מלאך והשגיח בה‪ .‬וזהו וימצאה מלאך ה' על עין‬ ‫המים כמו מי יתן ראשי מים‪ .‬וכפל ואמר במדבר על העין לרמוז‬ ‫שבכתה בשתי עי‪‬יה ולכן השגיח בה וזה בדרך שור כמו עלי שור‪ .‬וכל זה‬ ‫להורות כי שערי דמעה לא ‪‬עלו‪ .‬ולכן אמר לה אי מזה באת כלומר‬ ‫למה ברחת כי כל זה לטובתך שובי אל גבירתך והתע‪‬י תחת ידיה‪ .‬כי זה‬ ‫יסבב כי ברוב הימים תע‪‬ה את ב‪‬יה וזהו הרבה ארבה את זרעך‪ .‬ולכן‬ ‫תמצא בכאן ארבעה פעמים גברת‪ .‬ותקל גבירתה בעי‪‬יה ותברח מפ‪‬יה‬ ‫שהוא כמו מפ‪‬י הגבירה‪ .‬מפ‪‬י שרי גבירתי א‪‬כי בורחת שובי אל‬ ‫גבירתך‪ .‬הרי ד' כ‪‬גד ארבע גליות אשר שפחה תירש גבירתה‪ .‬או יהיה‬ ‫הראשון ה‪‬ה שפחתך בידך כי זה אכזריות גדולה‪ .‬ולכן חזר מלאך ה'‬ ‫ואמר לה ה‪‬ך הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע ה' אל ע‪‬ייך‬ ‫וברוב הימים תמצא‪‬ו‪.‬‬ ‫בן סורר ומורה ‪‬ידון על שם סופו לעומת ישמעאל‬ ‫באשר הוא שם?‬ ‫יש חמש מהלכים להבין למה בן סורר ומורה ‪‬ידון על שם סופו‬ ‫וישמעאל באשר הוא שם‪:‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫א' טוב אחרית דבר מראשיתו‪ .‬כדי שהאחרית יהיה טוב גם הראשית‬ ‫חייב להיות טוב‪ .‬כשבו‪‬ים ב‪‬יין הבסיס חייב להיות מספיק חזק כדי‬ ‫לסבול את משקל כל הב‪‬יין אחרת כל הב‪‬יין לא יציב גם אם ב‪‬ו את‬ ‫החלק העליון חזק‪ .‬ההתחלה של בן סורר ומורה הוא‪ ,‬אשת יפת תואר‪,‬‬ ‫לכן אין סיכוי שיצא מזה טוב‪ .‬משא"כ ישמעאל‪ ,‬אמו רצתה להתקרב‬ ‫אל אברהם אבי‪‬ו והשאירה את בית פרעה מלך מצרים מאחוריה כדי‬ ‫להצטרף אליו‪ ,‬והתחת‪‬ה איתו כדי שאברהם יצליח דרך זה להוליד גם‬ ‫משרה‪ ,‬אז כל המטרה היתה לטובה לכן יש סיכוי‪ ,‬שיצא ממ‪‬ו טוב‪,‬‬ ‫וד‪‬ין אותו באשר הוא שם‪ .‬הגר' מרדכי דרוק זצ"ל‬ ‫ב' אי‪‬ו שומע בקול‪‬ו‪ ,‬מי שלא שומע תוחכת מוסר אין לו סיכויים‬ ‫להטיב דרכיו‪ .‬כי יהיה לאיש וגו׳ אי‪‬ו שמע‪ .‬צריך לדעת אמרו אי‪‬ו‬ ‫שהיה לו לומר ״אי‪‬ו שומע״‪ ,‬ואולי שבא להעיר כי כשאדם ממליך‬ ‫בתוכו יצר הרע ‪‬שללת ממ‪‬ו הידיעה והשמיעה מה‪‬אמר אליו‪ ,‬כי היצר‬ ‫עומד על מפתח הלב ומו‪‬ע הדברים מהגיע אל ה‪‬פש כי הם יחיבוהו‬ ‫לצאת משם‪ .‬והוא אמרו כי יהיה לאיש וגו׳ אי‪‬ו שמע וגו׳‪ ,‬פרוש‪,‬‬ ‫מושלל הוא בערך השמיעה‪ ,‬כי לא יגיעוהו הדברים מצד המו‪‬ע היושב‬ ‫על מפתחי הלב כאמרם זכרו‪‬ם לברכה )ברכות סא‪ .(.‬עכ"ל האור‬ ‫החיים ודומה לזה בספור‪‬ו‬ ‫ג' דהכא התחיל כבר בעבירה קצת‪ ,‬ולפיכך ד‪‬ין אותו כמו שיהיה‬ ‫לבסוף‪ .‬וגבי ישמעאל‪ ,‬לא עשה שום עבירה ש‪‬אמר עליו שיהיה ‪‬ידון על‬ ‫שם סופו עכ"ל הגור אריה בשם הרא"ם ודומה לזה בחזקו‪‬י‬ ‫ד' ישמעאל בעצמו לא חטא רק הצאצאים שלו‪ ,‬לכן ‪‬ידון באשר הוא‬ ‫שם‪ ,‬אולם הבן סורר ומורה חטא בעצמו לכן ‪‬ידון על שם סופו‪.‬‬ ‫ה' דהא דקאמר ד'אין האדם ‪‬ידון אלא לפי מעשיו של אותו שעה'‪,‬‬ ‫היי‪‬ו בדין בית דין של מעלה‪ ,‬לפי שאין ראוי לדון אלא כפי אותו שעה‪.‬‬ ‫אבל בית דין של מטה ד‪‬ין על שם סופו‪ ,‬כדי להצילו מבית דין של‬ ‫מעלה‪ ,‬שהם ידו‪‬ו אותו כדי שלא ימות בדי‪‬יהם חייב‪ .‬ואין דומה עו‪‬ש‬ ‫בית דין של מעלה לבית דין של מטה‪ ,‬דבית דין של מטה מכריחין לקיים‬ ‫המצוה )כתובות פו‪ ,(.‬ובית דין של מעלה ‪‬ות‪‬ין רשות עכ"ל הגור אריה‪.‬‬ ‫עקידת יצחק‬ ‫מי שע‪‬ה לאברהם אבי‪‬ו ‪ -‬מי שע‪‬ה ליצחק ב‪‬ו‬ ‫‪20‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫מי שע‪‬ה לאברהם אבי‪‬ו בהר המוריה הוא יע‪‬ו‪ .‬מי שע‪‬ה ליצחק ב‪‬ו‬ ‫כש‪‬עקד על גבי המזבח הוא יע‪‬ו‪ .‬על איזה תפילה מדובר? אברהם‬ ‫אבי‪‬ו התפלל‪ ,‬מכיון שיש סתירה בין כי ביצחק יקרא לך זרע ובין‬ ‫והעלהו לעולה‪ ,‬והקב"ה חייב לוותר על אחד מש‪‬י הפסוקים האלו‪,‬‬ ‫הלואי שיצחק יכול להישאר בחיים‪ .‬אבל אם אתה רוצה שא‪‬י אקריב‬ ‫אותו‪ ,‬א‪‬י אעשה את זה בשמחה ובשלימות‪ .‬וכן התפלל יצחק גם כן‪ ,‬כי‬ ‫כשרוצים להרוג יהודי ח"ו‪ ,‬מותר לו להתפלל שיוכל לקיים מצוות 'וחי‬ ‫בהם'‪ .‬אבל אם הקב"ה לא מוכן לוותר‪ ,‬אז הוא יעשה את זה בשמחה‪.‬‬ ‫)הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל(‬ ‫למה מתייחס ‪‬סיון עקידת יצחק לאברהם ולא‬ ‫ליצחק?‬ ‫הסביר הג"ר יצחק דוב קופלמן זצ"ל‪ ,‬למה ‪‬קרא עקידת יצחק ‪‬סיון‬ ‫של אברהם אבי‪‬ו ולא של יצחק אבי‪‬ו? כי אם היה שוחט את יצחק‪,‬‬ ‫אברהם אבי‪‬ו היה ‪‬שאר בחיים בלי הבן לכל החיים‪ ,‬וזה הרבה יותר‬ ‫קשה לחיות עם ‪‬סיון מאשר למות עם ‪‬סיון‪ .‬ה‪‬סיון הרי ‪‬משך אצלו‬ ‫לכל החיים‪ ,‬מה שאין כן אצל יצחק זה היה רק עד שהיה ‪‬שחט‪.‬‬ ‫)תש‪"‬ב(‬ ‫גם בלעם רצה רק למות כמו אדם ישר אבל לחיות חיים כאלו היה קשה‬ ‫מדי בשבילו לכן אמר תמות ‪‬פשי מות ישרים אבל לחיות ישר לא רצה‪.‬‬ ‫אולם הראה לי ר' משולם אברהם שיחי' מה שכתב האבן עזרא כ"ב א'‪:‬‬ ‫י"א איך אמר אברהם ו‪‬שובה‪ ,‬ואחרים ע‪‬ו כי היה בדעתו להביא‬ ‫עצמותיו‪ ,‬ואברהם דחם בדברים כדי שלא יסורו עד שובו‪ ,‬ושלא ירגיש‬ ‫יצחק ויברח‪ ,‬ורז"ל אמרו שהיה יצחק כאשר ‪‬עקד בן שלשים ושבע‬ ‫ש‪‬ים‪ ,‬ואם דברי קבלה ‪‬קבל ומדרך סברא אין זה ‪‬כון‪ ,‬שהיה ראוי‬ ‫שתהיה צדקת יצחק גלויה‪ ,‬ויהיה שכרו כפול משכר אביו שמסר עצמו‬ ‫ברצו‪‬ו לשחיטה‪ ,‬ואין בכתוב מאומה על יצחק ואחרים אמרו שהיה בן‬ ‫חמש ש‪‬ים‪ ,‬גם זה לא יתכן‪ ,‬בעבור ש‪‬שא עצי העולה והקרוב אל הדעת‬ ‫שהיה קרוב לי"ג ש‪‬ים והכריחו אביו ועקדו שלא ברצו‪‬ו‪ ,‬והעד שאביו‬ ‫‪21‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫הסתיר הסוד ממ‪‬ו‪ ,‬ואמר "אלהים יראה לו השה" כי אילו אמר לו‬ ‫אתה העולה יתכן שיברח‪.‬‬ ‫ולפי זה‪ ,‬בודאי היה ה‪‬סיון רק של אברהם אבי‪‬ו‪.‬‬ ‫כמעט ‪‬שחט יצחק אבי‪‬ו‬ ‫א‪‬ח‪‬ו לומדים פרשת העקידה אבל לא מרגישים את מה שעבר אברהם‬ ‫אבי‪‬ו ע"ה אז‪ ,‬כי א‪‬ח‪‬ו כבר יודעים שסוף היה 'טוב' ולא ‪‬שחט‪ .‬הראה‬ ‫לי הג"ר בצלאל ראקוב זצ"ל מרא דאתרא בגייטסהעד מה שאומרים‬ ‫בסליחות בעקידה‪ ,‬הפיוט שמתחיל 'אז בהר מור דץ'‪ ,‬שם כתוב השה‬ ‫עקוד והאש תוקד‪ .‬וכן בפיוט 'אם אפס רבע הקן' כתוב ידיו ורגליו עקד‪,‬‬ ‫וחרבו עליו פקד‪ ,‬לשומו על עצים שקד‪ ,‬והאש על המזבח תוקד‪ .‬תדמיין‬ ‫לך שהכל מוכן‪ ,‬האש בוער והבן עקוד‪ ,‬ואין סיבה לעיכוב‪ ,‬ואברהם‬ ‫אבי‪‬ו מתכו‪‬ן שבעוד חצי ש‪‬ייה אין לו את הבן‪ ,‬כי הקריב אותו‬ ‫להבורא יתברך שמו‪ .‬ואז ממש בש‪‬ייה האחרו‪‬ה התוכ‪‬ית השת‪‬ה‪.‬‬ ‫‪‬סה להרגיש את מה שהרגיש אברהם אבי‪‬ו ע"ה לפי השגתי‪‬ו‪...‬‬ ‫)תש‪"‬ה(‬ ‫אתו ‪ /‬עמו‬ ‫וירא כ"ב ג' ויקח את־ש‪‬י ‪‬עריו אתו‪ .‬אומר ה‪‬צי"ב בהעמק דבר וז"ל‪:‬‬ ‫את ש‪‬י ‪‬עריו אתו‪ .‬כאן כתיב אתו‪ .‬ובבלעם כתיב עמו וכן בשאול בס׳‬ ‫שמואל א׳ כ״ח‪ .‬תבאר )במדבר ה׳ ד׳( הבדל בין אתו לעמו‪ .‬דעמו משמע‬ ‫יותר השתוות והתרועעות יחדיו יותר מלשון אתו ומש״ה בא ההפרש‬ ‫בזה‪ .‬שאברהם לא התרועע את ‪‬עריו אז כמו בלעם ושאול‪.‬‬ ‫ובזה יש להבין מה שלומדים מ'שבו לכם פה עם החמור' שאין יחוס‬ ‫לעבד וגוי‪ ,‬כי אם היה כתוב 'שבו לכם פה את החמור' היה מובן פשוטו‬ ‫כמשמעו‪ ,‬אבל אם כתוב 'עם' חמור‪ ,‬אדם וחמור הם שו‪‬ים במהותם‬ ‫ולא שייך לצרפם יחד ב'עם'‪ ,‬ולכן דורשים שלגבי יחוס הם באמת מאוד‬ ‫דומים זה לזה‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫איך היה משתמש אברהם אבי‪‬ו עם יצחק‪ ,‬הרי זה‬ ‫עבודה בקדשים‬ ‫כ"ב ז' ויאמר ה‪‬ה האש והעצים ואיה השה לעלה‪ .‬יש לעיין למה המתין‬ ‫לשאול זה עד לאחר ג' ימים‪ ,‬ולא שאל מיד? ותירץ בטעמא דקרא של‬ ‫הג"ר חיים ק‪‬יבסקי זצ"ל‪ ,‬שיצחק הבין שהוא יהיה השה לעולה‪ ,‬אבל‬ ‫עתה שראה שאברהם ‪‬תן עליו עצי עולה‪ ,‬הבין שהוא לא הקרבן‪ ,‬דאם‬ ‫כן אסור להשתמש בו דהוי עבודה בקדשים‪ .‬והשיב לו אברהם‪ ,‬אלוקים‬ ‫יראה לו השה‪ ,‬ועדיין לא הקדשתיך ומותר לעבוד בך‪) .‬שוב ראיתי כל‬ ‫זה בספר ח‪‬וכת התורה(‬ ‫שבו לכם פה עם החמור ‪ -‬עם הדומה לחמור‬ ‫למה היה עכשיו לפ‪‬י עקידת יצחק‪ ,‬הזמן ה‪‬כון ללמוד את הלימוד‬ ‫שאין לגוי ועבד יחוס? הסביר הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל שאברהם‬ ‫אבי‪‬ו הלך בלב שלם לעקידה‪ ,‬גם אם יש סתירה בין ההבטחה של 'כי‬ ‫ביצחק יקרא לך זרע' ובין הציווי של 'והעלהו לעולה'‪ ,‬ואם כל זה לא‬ ‫התרעם והלך לתומו‪ .‬וכדי לחזק בתוכו את האמו‪‬ה‪ ,‬למד עכשיו את‬ ‫ההלכה‪ ,‬שאין יחוס לעבד ולגוי‪ ,‬ולכן לא שייך שיסקיים ההבטחה‬ ‫שיהיה לו זרע דרך ישמעאל‪ ,‬כי הרי הוא אי‪‬ו מתייחס אחריו‪.‬‬ ‫אם היה שוחט את יצחק‪ ,‬היה אסור להקריבו כי הוא‬ ‫או‪‬ן?‬ ‫כתב בספר טעמא דקרא כ"ב י"ג ויקח את־האיל ויעלהו לעלה תחת ב‪‬ו‬ ‫ופירש רש"י על כל עבודה שעשה ממ‪‬ו היה מתפלל ואומר יהי רצון שזו‬ ‫כאילו היא עשויה בב‪‬י וכו' כאילו דמו זרוק וכו'‪ .‬ומשמע דאם היה‬ ‫אברהם שוחט את יצחק היה גם זורק את דמו‪.‬‬ ‫ויש להקשות איך היה מותר לו לזרוק את הדם והלא או‪‬ן הוא ופסול‬ ‫לעבודה‪ .‬ויש לומר דמבואר בחז"ל עיין בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"א‬ ‫וילקוט שמעו‪‬י שיר השירים רמז תתקפ"ח שהיה לו דין כהן גדול וכהן‬ ‫‪23‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫גדול מקריב גם או‪‬ן כדאיתא ביומא י"ג עמוד ב'‪ .‬וכן פירש הרמב"ם‬ ‫בפרק ב' מהלכות ביאת המקדש הלכה ו'‪.‬‬ ‫ועוד יש לומר דמאחר שעלה הדם על המזבח שוב לא ירד וגם בבמה‬ ‫הדין דלא ירד כמו שכתוב בשיח השדה‪ .‬ואפשר דגם אם הכהן כבר עלה‬ ‫על המזבח הדין דלא ירד‪.‬‬ ‫עוד יש לומר דהיה זורק את הדם כשעדיין מפרכס ואז עדיין לא חל‬ ‫עליו א‪‬י‪‬ות‪.‬‬ ‫את ב‪‬ך את יחידך ממ‪‬י ‪ /‬את ב‪‬ך את יחידך‬ ‫וירא כ"ב י"ב‪-‬י"ז‪ :‬ויאמר אל־תשלח ידך אל־ה‪‬ער ואל־תעש לו מאומה‬ ‫כי עתה ידעתי כי־ירא אלהים אתה ולא חשכת את־ב‪‬ך את־יחידך ממ‪‬י‪.‬‬ ‫וישא אברהם את־עי‪‬יו וירא וה‪‬ה־איל אחר ‪‬אחז בסבך בקר‪‬יו וילך‬ ‫אברהם ויקח את־האיל ויעלהו לעלה תחת ב‪‬ו‪ .‬ויקרא אברהם‬ ‫שם־המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה‪ .‬ויקרא‬ ‫מלאך יהוה אל־אברהם ש‪‬ית מן־השמים‪ .‬ויאמר בי ‪‬שבעתי ‪‬אם־יהוה‬ ‫כי יען אשר עשית את־הדבר הזה ולא חשכת את־ב‪‬ך את־יחידך‪ .‬כי־ברך‬ ‫אברכך והרבה ארבה את־זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על־שפת הים‬ ‫וירש זרעך את שער איביו‪.‬‬ ‫אומר החתם סופר בספרו תורת משה וז"ל‪ :‬יש לדקדק מה טעם אמר‬ ‫לו כן אחר מעשה האיל ולא מיד אחר עקידת ב‪‬ו? ועוד מאי ש‪‬א‬ ‫בתחלה אמר לו 'ב‪‬ך יחידך ממ‪‬י'‪ ,‬ובפעם ש‪‬ית לא אמר לו 'ממ‪‬י'?‬ ‫ו‪‬ראה מה טעם רצה אברהם אבי‪‬ו ע"ה לעשות מום בב‪‬ו? ועוד מה‬ ‫אמר לו 'אל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי'‪ ,‬מה ‪‬תי‪‬ת טעם יש בזה?‬ ‫‪‬ראה לי כמו שכתבתי במקום אחר‪ ,‬כי ח‪‬ה דקדקה לומר 'כל הימים‬ ‫אשר היה הוא שאול לה'‪ ,‬רק שאלה ולא יותן לגמרי לה'‪ ,‬כי אם תת‪‬הו‬ ‫לה' שוב לא יהיה ב‪‬ה‪ ,‬כמו שכתב ב‪‬י יו‪‬ה יו"ד סי' ע"ר לע‪‬ין מקדיש‬ ‫ספר תורה ששוב אי‪‬ו שלו ואי‪‬ו יוצא ידי חובת כתיבת ספר תורה‪ ,‬ושם‬ ‫ביארתי‪ .‬והשתא אחר שהקדיש את יצחק לה' עולה‪ ,‬שוב לא היה זרעו‬ ‫של אברהם ולא היה יכול לברכו ארבה את זרעך‪ ,‬כי אפס זרעו ואין לו‪,‬‬ ‫עד שהקריב איל תמורתו ופדאו וחללו על האיל‪ ,‬על כן אחר כד קרא‬ ‫מלאך ש‪‬ית ואמר יען לא חשכת מלהיותו ב‪‬ך יחידך כי חיללתו על‬ ‫האיל‪ ,‬והרי הוא זרעך כמקדם‪ ,‬על כן ארבה זרעך דייקא‪ ,‬ואמ‪‬ם קיימא‬ ‫‪24‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫לן בשבועות י"א‪ .‬תמימים אי‪‬ם ‪‬פדין‪ ,‬על כן רצה אברהם לעשות בו‬ ‫מום כדי שיכול לפדותו‪ ,‬אך כל המקדיש על דעת בית דין‪ ,‬לב בית דין‬ ‫מת‪‬ה עליהם ו‪‬פדה תמימים כמבואר סוף פרק קמא דשבועות שם‪ ,‬על‬ ‫כן אמר לו המלאך‪ ,‬אל תעשה לו מאומה שום מום‪ ,‬כי אי‪‬ך צריך‪ ,‬כי‬ ‫עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ולא חשכת ב‪‬ך יחידך ממ‪‬י‪ ,‬ועל דעתי‬ ‫הפרשת ולב הקב"ה יתברך שמו הת‪‬ה עליו מתחילה‪ ,‬עכ"ל החתם‬ ‫סופר‪) .‬תשפ"ו(‬ ‫וילכו )ש‪‬יהם( יחדיו‬ ‫כ"ב ו' וילכו ש‪‬יהם יחדו‪ .‬מפרש רש"י‪ :‬אברהם שהיה יודע שהולך‬ ‫לשחט את ב‪‬ו היה הולך ברצון ושמחה כיצחק‪ ,‬שלא היה מרגיש בדבר‪.‬‬ ‫כ"ב ח' וילכו ש‪‬יהם יחדו‪ .‬מפרש רש"י‪ :‬ואף על פי שהבין יצחק שהוא‬ ‫הולך להשחט‪ ,‬וילכו ש‪‬יהם יחדו בלב שוה‪.‬‬ ‫כ"ב י"ט וישב אברהם אל־‪‬עריו ויקמו וילכו יחדו אל־באר שבע‪ ,‬אע"פ‬ ‫שאברהם אבי‪‬ו עשה את הדבר הכי גדול בעולם‪ ,‬שא‪‬ח‪‬ו קיימים עדיין‬ ‫בזכות זה‪ ,‬לא הרגיש מיוחד והיה יחדיו עם ישמעאל ואליעזר שלא עשו‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫‪‬שבע לו הקב"ה שיחשב לפ‪‬יו אפרו של איל כאילו‬ ‫היה אפרו של יצחק‬ ‫וירא כ"ב י"ד מביא הדעת זק‪‬ים מבעלי התוס' בזה"ל‪ :‬ואתמר במדרש‬ ‫כשאמר לו הקב"ה לאברהם אל תשלח ידך אל ה‪‬ער והעל האיל תחת‬ ‫ב‪‬ו לא רצה אברהם לה‪‬יחו עד ש‪‬שבע לו הקב"ה שיחשב לפ‪‬יו אפרו‬ ‫של איל כאילו היה אפרו של יצחק ו‪‬שבע לו ומיד הורידו מעל המזבח‬ ‫ואחר שהורידו אמר לו תן לי חותמך על הדבר הזה‪ .‬א"ל מן הדין אין לי‬ ‫למסור חותמי מכיון שלא שאלת אותו בשעת מעשה ועוד שכבר ‪‬שבעתי‬ ‫לך‪ .‬אמ‪‬ם אעשה חסד עמך וליעקב בן ב‪‬ך אמסר‪‬ו הה"ד תתן אמת‬ ‫ליעקב חסד לאברהם כלו' תתן אמת שהוא חותמו של הקב"ה בשביל‬ ‫חסד שאמרת לעשות לאברהם‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫דומה לזה מביא הרא"ש עם כמה שי‪‬ויים על הפסוק כ"ב ט"ו‪ :‬במדרש‬ ‫אחד כש‪‬עקד יצחק בקש אברהם מאת מלך מלכי המלכים הקב"ה‬ ‫ובכה ויתח‪‬ן לו שכל זמן שיזכרו ישראל לפ‪‬יו את עקידת יצחק שתהא‬ ‫כפרה להם כאלו היה ‪‬שרף ע"ג המזבח אמר חסד הוא זה שאתה דורש‬ ‫מלפ‪‬י שאלו היית אומר ודורש ממ‪‬י קודם אשר היית עוקד ב‪‬ך היה‬ ‫ת‪‬אי אבל עתה מה שעשה עשוי ומ"מ אשבע לכם על ב‪‬ך יעקב ואתן לו‬ ‫חותמי לעשות ולהזכיר את ב‪‬יך את המעשה הזה אשר עשית כל זמן‬ ‫שיזעקו ויתפללו וזש"א הכתו' תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר‬ ‫‪‬שבעת כלו' תתן חותמך שהוא אמת שתקיים החסד אשר עשית‬ ‫לאברהם אשר ‪‬שבעת לקיים מה שאמרת לעשות לזרעו אחריו‪) .‬תשפ"ו(‬ ‫ב‪‬ך יחידך‬ ‫כ"ב ב' ויאמר קח־‪‬א את־ב‪‬ך את־יחידך אשר־אהבת את־יצחק ולך־לך‬ ‫אל־ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך‪ .‬כתב‬ ‫האור החיים ‪ :‬את ב‪‬ך וגו'‪ .‬כאן רמז לג' אהבות שחייבה תורה לכל‬ ‫איש ישראל לאהוב הבורא ברוך הוא בכל לב ובכל ‪‬פש ובכל מאוד‬ ‫)דברים ו‪ ,‬ה( בכל לב אין לך דבר שחביב בלב אדם כאהבת הב‪‬ים והוא‬ ‫אומרו את ב‪‬ך‪ .‬וכ‪‬גד בכל ‪‬פשך אמר את יחידך וכיון שאין לו אלא הוא‬ ‫הוא ה‪‬פש כי מי שאין לו ב‪‬ים חשוב כמת‪ .‬וכ‪‬גד ובכל מאודך אמר‬ ‫אשר אהבת פי' אותו אהבת יותר מכל ק‪‬יי‪‬יך וכל ק‪‬יי‪‬יו כ‪‬גדו אין‬ ‫ואף על פי כן העלהו לי וגו'‪ .‬ו‪‬תכוון ה' לפרט כל זה להודיעו שהגם‬ ‫שיש‪‬ו אצלו בכל ההדרגות אף על פי כן חפץ ה' שיקריבהו לו לעולה‪.‬‬ ‫שמעתי מהג"ר אליהו רוטשילד שליט"א זה מה שאומרים בתח‪‬ון‬ ‫בש‪‬י וחמישי‪ ,‬א‪‬א מלך ח‪‬ון ורחום וכו' ותראה לפ‪‬יך עקדת יחיד למען‬ ‫ישראל‪ .‬ועי' באור החיים ואתח‪‬ן ו' ה' בכל לבבך ובכל וגו'‪ .‬רבותי‪‬ו ז''ל‬ ‫אמרו )ספרי( בזה מה שאמרו יעויין שם דבריהם‪ ,‬ו‪‬ראה ש‪‬תכוון ה'‬ ‫במאמר זה להסיר טי‪‬א מלב אוהביו‪ ,‬והוא שאמרו רבותי‪‬ו ז''ל )מוע''ק‬ ‫כ''ח‪ (.‬ב‪‬י חיי ומזו‪‬י לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא ע''כ‪ ,‬וה‪‬ה ג'‬ ‫דברים אלו הם כללות חשק האדם וחפצו בעולם‪ ,‬החיים‪ ,‬והב‪‬ים‪,‬‬ ‫והמזו‪‬ות‪ ,‬והחסר אחד מה‪‬ה ב''מ יקרא מת‪ ,‬ושלשתם אי‪‬ם תלויים‬ ‫להשיגם באמצעות עבודת ה' ואהבתו‪ ,‬וזה יסובב ההרחקה מאוהבי ה'‪,‬‬ ‫ומה גם בהתקבץ להאוהב ש‪‬ים מהם חוסר הב‪‬ים והעו‪‬י יתחמץ לבבו‬ ‫‪26‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫בקרבו‪ ,‬והגם שיתחזק עם לבבו לבבו לא ישמע לו כי המורגש אליו‬ ‫ירחיק‪‬ו משמוע לאהוב‪ :‬לזה בא דבר ה' וצוה לו על הדבר הזה שיעריך‬ ‫אהבת ה' בלבו בג' דברים הגם שיטלם ממ‪‬ו‪ ,‬כ‪‬גד הב‪‬ים אמר בכל‬ ‫לבבך על דרך אומרו )בראשית כ''ב ב'( את ב‪‬ך וגו' אשר אהבת וגומר‬ ‫והאהבה כזו היא אהבה הממלאת לב אדם וחשקו‪ ,‬וכ‪‬גד חיי אמר ובכל‬ ‫‪‬פשך‪ ,‬וכ‪‬גד מזו‪‬י אמר ובכל מאודך‪ ,‬שיעריך בדעתו שלשתם יחד בה'‪,‬‬ ‫כי הוא טוב לישראל מעשרה ב‪‬ים‪ ,‬ושלחן גבוה עליון הוא מאוד כמאמר‬ ‫הת‪‬א )אבות פ''ו( ששולח‪‬ך גדול משולח‪‬ם‪ ,‬והחיים ממ‪‬ו תוצאות‬ ‫חיים‪ ,‬ואף כי אחרי מות הצדיק יקרא חי כאומרו )ש''ב כ''ג( וב‪‬יהו בן‬ ‫יהוידע בן איש חי הרי שאפילו אחר מיתה יקרא חי )ברכות י''ח‪.(.‬‬ ‫הפטרה‬ ‫יראי ה׳ ‪ -‬בטובת ‪‬פש ו‪‬דבת לב‬ ‫מלכים ב' ד' ח' ויהי היום ויעבר אלישע אל־שו‪‬ם ושם אשה גדולה‬ ‫ובתרגום יו‪‬תן בן עוזיאל וְ ַתמָ ן ִא ְתּ ָתא דַ חֲ לַת חֶ ְט ִאין‪.‬‬ ‫ועי' מדרש בראשית כ"ב י"ב אוצר מדרשים‪ ,‬מדרש שלשה וארבעה ב׳‬ ‫ח׳ אות ל"ט‪ :‬בארבעה כתיב יראי ה׳‪ :‬אברהם‪ ,‬ויוסף‪ ,‬ואיוב‪ ,‬ועובדיהו‪.‬‬ ‫באברהם ‪ -‬כתיב עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה )בראשית כ״ב‪:‬י״ב(‪,‬‬ ‫ביוסף ‪ -‬כתיב את האלהים א‪‬י ירא )שם מ״ב(‪ ,‬באיוב ‪ -‬כתיב איש תם‬ ‫וישר וירא אלהים‪ ,‬בעובדיה ‪ -‬כתיב כי עבדך היה ירא את ה׳(‪) .‬מלכים ב‬ ‫ד׳‪:‬א׳(‪ ,‬וכי כל הצדיקים לא היו יראים את ה׳? אלא ללמד שהיתה‬ ‫יראתן של אלו בטובת ‪‬פש ו‪‬דבת לב‪ ,‬אברהם היה מאכיל לכל עובר‬ ‫ושב ש‪‬אמר ויטע אשל בבאר שבע )בראשית כ״א‪:‬ל״ג(‪ ,‬יוסף כלכל את‬ ‫אביו ואת אחיו ואת טפם ש‪‬אמר ויכלכל יוסף את אביו וגו׳ )שם מ״ז(‪,‬‬ ‫איוב היה מאכיל ומשקה לכל עובר ושב והיה ביתו פתוח לרוחה ש‪‬אמר‬ ‫בַּ חוּץ ל ֹא ָי ִלין גֵּר ְדּל ַָתי ָלא ַֹרח ֶאפְ ָתּח )איוב ל"א ל"ב(‪ ,‬עובדיהו כלכל‬ ‫מאה ‪‬ביאים ש‪‬אמר וָאֲ ַכ ְלכְּ לֵם ֶלחֶ ם וָמָ יִם )מ״א י"ח י"ג(‪ ,‬ולמה לחם‬ ‫ומים? מלמד שהמים היו קשין עליו יותר מן הלחם ולא היתה בו צרת‬ ‫עין‪) .‬מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל(‬ ‫‪27‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫וגם אשה השו‪‬מית היתה מארחת את אלישע ה‪‬ביא כל הזמן‪ ,‬וגם היא‬ ‫‪‬קראת בתרגום יב"ע יראת חטא‪.‬‬ ‫מה זה "גדול הדור"?‬ ‫מלכים ב' ד' ח' ויהי היום ויעבר אלישע אל־שו‪‬ם ושם אשה 'גדולה'‪.‬‬ ‫הג"ר יצחק דוב קופלמן זצ"ל שאל פעם )כשהיה במלון ב'ארוזה' ו‪‬תן‬ ‫שמועס בשבת פרשת עקב כמדומ‪‬י ש‪‬ת תשס"ח(‪ :‬מה ההגדרה של גדול‬ ‫הדור? ואז הסביר‪ ,‬שרואים כאן ש'גדול' הוא‪ ,‬מי שמסוגל לבטל את‬ ‫עצמו עד כדי כך ‪,‬שלא רק שהוא מוותר על ה‪‬גיעות האישיות שלו‪ ,‬כדי‬ ‫להיטיב עם הש‪‬י ב'מעשה'‪ ,‬אלא גם מסוגל ל'הרגיש' מה הש‪‬י באמת‬ ‫צריך ‪,‬ואפילו כשזה מ‪‬וגד ל‪‬גיעות שלו‪ .‬זה קל יותר 'לעשות מעשה'‬ ‫כ‪‬גד ה‪‬גיעה של עצמו‪ ,‬בשביל הש‪‬י‪ ,‬מאשר 'להרגיש' כ‪‬גד ה‪‬גיעה של‬ ‫עצמו‪ ,‬בשביל הש‪‬י‪.‬‬ ‫הרי ברור שאם אלישע היה גר אצלם‪ ,‬יש להם מזה השפעות טובות‪.‬‬ ‫אבל היא הרגישה שהוא יכול להשיג יותר במדריגה הרוח‪‬י שלו‪ ,‬כשיש‬ ‫לו את השקט בחדר שלו‪ ,‬לכן היא עשתה לו עליית קיר‪ ,‬גם אם היא‬ ‫מפסידה מזה את הקירבה אליו עם כל ההשפעות טובות ש‪‬ובע‬ ‫מהקירבה הזאת‪ .‬ולכן היא ‪‬קראת אשה 'גדולה'‪.‬‬ ‫ואם כן פ‪‬י הדברים‪ ,‬אז גם גדול הדור הוא זה‪ ,‬שלא רק מוותר לציבור‬ ‫‪‬גד טובת עצמו אלא גם מרגיש בלי ‪‬גיעות מה טוב לציבור‪ ,‬גם אם זה‬ ‫לרעתו‪ 100% .‬התבטלות לציבור‪.‬‬ ‫פירוש יפה על "וצדיק באמו‪‬תו יחיה"‬ ‫מלכים ב' ד' ט"ז ויאמר למועד הזה כעת חיה את חבקת בן‪ .‬הבן הזה‬ ‫היה חבקוק ה‪‬ביא‪ .‬שמעתי מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל שלכן היה שמו‬ ‫חבקוק כי היא חיבקה אותו פעמיים פעם כש‪‬ולד‪ ,‬וכמו שהבטיח לה‬ ‫אלישע את 'חבקת' בן‪ ,‬ופעם אחרי התחייה‪.‬‬ ‫והוא הוסיף על זה‪ ,‬במה שכתוב במלכים ב' ד' )כ"ג( וכ"ו‪ :‬ואמר־לה‬ ‫השלום לך השלום לאישך השלום לילד? ותאמר שלום‪ .‬ושאל הג"ר‬ ‫‪28‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫מרדכי דרוק זצ"ל‪ ,‬איך היא שיקרה ל‪‬ביא? הילד מת‪ ,‬ואיך היא אומרת‬ ‫לו שלום? ותירץ‪ ,‬שהיא היתה כ"כ בטוחה שהוא יחיה‪ ,‬מאחר שהיא‬ ‫אמרה לו בפירוש בעת שבירך אותה בילד הזה‪" ,‬אל תכזב בשפחתך"‪,‬‬ ‫וכך טע‪‬ה לאלישע‪ :‬ותאמר השאלתי בן מאת אד‪‬י? הלא אמרתי לא‬ ‫תשלה אתי! ולכן אמרה 'שלום'‪ ,‬עם כל האמו‪‬ה שלה‪ .‬פירוש‪ ,‬א‪‬י יודע‬ ‫איך‪ ,‬אבל ברור לי שהוא יחיה לבסוף‪ .‬ובזכות הבטחון הזה‪ ,‬עשתה לה‬ ‫ה‪‬ס הגדול של תחית המתים‪.‬‬ ‫וזה מה שאמרו חז"ל במכות כ"ד‪ .‬בא חבקוק והעמידן על אחת‪ ,‬ש‪‬אמר‬ ‫חבקוק ב' ד' ״וצדיק באמו‪‬תו יחיה״‪ ,‬פירוש הדברים‪ :‬וצדיק ‪ -‬חבקוק‪,‬‬ ‫באמו‪‬תו של אמא שלו ‪ -‬יחיה‪.‬‬ ‫אמא יהודית לעומת אמא ישמעלית‬ ‫מלכים ב' ד' כ' וישאהו ויביאהו אל־אמו וישב על־ברכיה עד־הצהרים‬ ‫וימת‪ .‬שמעתי מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל‪ ,‬כי זה ההבדל בין הגר המצרית‬ ‫ואשה השו‪‬מית ‪ -‬אמא יהודית‪ .‬אמא יהודית‪ ,‬לוקחת את התי‪‬וק שעוד‬ ‫מעט ימות‪ ,‬קרוב אליה כדי לתת לו אהבה אחרו‪‬ה‪ ,‬כי זה מה שהתי‪‬וק‬ ‫צריך‪ .‬וגם אם זה קשה לה‪ .‬היא דואגת לתי‪‬וק לפ‪‬י שהיא דואגת‬ ‫לעצמה‪ .‬ואצל הגר כתיב בראשית כ"א ט"ו ט"ז ותשלך את־הילד תחת‬ ‫אחד השיחים‪ .‬ותלך ותשב לה מ‪‬גד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה‬ ‫אל־אראה במות הילד‪ ,‬ותשב מ‪‬גד ותשא את־קלה ותבך‪ .‬על אף שהילד‬ ‫צריך את האמא ברגעים האחרו‪‬ים שלו‪ ,‬אבל היא עשתה מה שטוב לה‪,‬‬ ‫כי אמרה אל־אראה במות הילד‪ ,‬ולכן ותשלך את־הילד‪ ,‬ותלך ותשב לה‬ ‫מ‪‬גד הרחק כמטחוי קשת‪ .‬היא דואגת לעצמה לפ‪‬י שהיא דואגת לילד‪.‬‬ ‫ומי יודע‪ ,‬אם זאת הסיבה‪ ,‬שהישמעאלים הם כל כך אכזריים?‬ ‫וילך אחרי אשתו ‪ -‬מלמד שעם הארץ היה‬ ‫מלכים ב' ד' ל' ויקם וילך )אלישע ה‪‬ביא( אחריה‪ .‬ובשופטים י"ג י"א‬ ‫ויקם וילך מ‪‬וח אחרי אשתו‪ .‬ואי' בברכות ס״א‪ :‬אמר רב ‪‬חמן‪ ,‬מ‪‬וח‬ ‫עם הארץ היה‪ ,‬דכתיב‪ :‬וילך מ‪‬וח אחרי אשתו‪.‬‬ ‫ואיך הלך אלישע אחרי האשה השו‪‬מית?‬ ‫‪29‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫מלכים ב' ד' ל"א וגחזי עבר לפ‪‬יהם וישם את־המשע‪‬ת על־פ‪‬י ה‪‬ער‬ ‫ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד־לו לאמר לא הקיץ ה‪‬ער‪.‬‬ ‫ובמצודת דוד‪ :‬ואין קול‪ .‬אמרו רבותי‪‬ו ז״ל )ירושלמי ס‪‬הדרין י ב(‪ :‬כי‬ ‫גחזי לא שמע לדברי ה‪‬ביא‪ ,‬והיה עוד מלגלג בדרך‪ ,‬לומר שהולך‬ ‫להחיות את המת‪.‬‬ ‫וברד"ק‪ :‬חגור מת‪‬יך‪ .‬אמר לו זה‪ ,‬לפי שילך במהרה בזריזות‪ .‬כי תמצא‬ ‫איש לא תברכ‪‬ו‪ .‬זה אמר לו כדי שלא יתעכב בדרך ותהיה כו‪‬תו‬ ‫בשליחותו ולא יפ‪‬ה לבו לדבר אחר לא במעשה ולא בדבור‪ .‬ובדרש‪,‬‬ ‫שהיה כשחוק בעי‪‬יו וכל האדם שהיה פוגע בו היה אומר לו התאמין‬ ‫שהמטה הזה מחיה את המת לפיכך לא עלתה בידו‪.‬‬ ‫ובמלבי"ם‪ :‬השאלות‪ :‬אם חשב אלישע שגם גיחזי יחייהו בקל על ידי‬ ‫שימת המשע‪‬ת איך לא ‪‬עשה כדבריו? ואיך הצטרך הוא עצמו לשכב על‬ ‫הילד ולשום פיו על פיו?‬ ‫וקח משע‪‬תי בידך‪ ,‬אלישע חשב תחלה שהיה רק עילוף )כי ה' לא הודיע‬ ‫ב‪‬בואה כ‪''‬ל( ובזה היה די שימת המשע‪‬ת ועל ידי שלוחו‪ ,‬וצוהו שלא‬ ‫ידבר עם שום אדם שלא להפסיק הכח ש‪‬תן אלישע בידו להיות‬ ‫במקומו ולפעול כמוהו‪ ,‬וקראו בשם ‪‬ער שמורה שהשפיע עליו כח‬ ‫ועצמה שיתעוררו כחותיו שזה גדר שם ‪‬ער‪ ,‬ולכן אמר לו גחזי לא הקיץ‬ ‫ה‪‬ער‪ ,‬כי לפי דעתו היה רק תרדמה ועילוף וצריך שיקיץ מש‪‬תו‪.‬‬ ‫הפטרה מעין הפרשה‬ ‫וה‪‬ה יש כמה ע‪‬יי‪‬ים במה שהפטרה זו היא מעין הפרשה )מהג"ר‬ ‫מרדכי דרוק זצ"ל(‪:‬‬ ‫א' בשתיהם יש הבטחה של‪ :‬למועד הזה כעת חיה ‪ -‬לגבי לידת בן‪.‬‬ ‫ב' אברהם אבי‪‬ו ועובדיהו היו ש‪‬יהם מאלו ש‪‬קראים ירא ה' בגלל‬ ‫ש‪‬ת‪‬ו לאחרים לאכול‪.‬‬ ‫ג' הדמיון בין אמא יהודית לאמא ישמעאלית‬ ‫‪30‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫השלמות מפרשיות קודמות‬ ‫‪‬קיות הפירות והירקות מחרקים‬ ‫בראשית ג' י"ז ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכל‪‬ה כל ימי חייך‬ ‫וברש"י‪ :‬מעלה לך דברים ארורים‪ ,‬כגון זבובים‪ ,‬פרעושים ו‪‬מלים‪.‬‬ ‫ואולי יש היום יותר בעיות בכשרות הפירות והירקות‪ ,‬כי זה חלק של‬ ‫הקללה של חטא עץ הדעת‪ ,‬ולפ‪‬י ביאת המשיח והתיקון השלם‬ ‫מרגישים את הקילקול בזה יותר‪ ,‬לקראת התיקון השלם?‬ ‫דבר מע‪‬יין יצא לי‪ ,‬דאי' בגמרא ברכות מ‪ .‬דת‪‬יא‪ ,‬אילן שאכל ממ‪‬ו‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬רבי מאיר אומר‪ :‬גפן היה‪ ,‬שאין לך דבר שמביא יללה על‬ ‫האדם אלא יין‪ ,‬ש‪‬אמר‪ :‬״וישת מן היין וישכר״‪ .‬רבי ‪‬חמיה אומר‪:‬‬ ‫תא‪‬ה היתה‪ ,‬שבדבר ש‪‬תקלקלו בו ‪‬תק‪‬ו‪ ,‬ש‪‬אמר‪ :‬״ויתפרו עלה‬ ‫תא‪‬ה״‪.‬‬ ‫כשמסתכלים בחוברת של העדה החרדית לגבי בדיקת פירות וירקות‬ ‫מתולעים‪ ,‬מביאים את הדרך איך לבדוק כל דבר‪ .‬בתא‪‬ים כתוב‪" :‬ראוי‬ ‫לכל ירא שמים שלא לאכלם"‪ .‬בדיוק במה שחטאו‪ ,‬לפי רבי ‪‬חמיה‪,‬‬ ‫בחטא עץ הדעת‪ ,‬בדיוק פירות אלו הם בלתי אפשרי לבדוק מ‪‬גיעות‪.‬‬ ‫ואולי לפי דברי‪‬ו‪ ,‬כי העו‪‬ש והתיקון שייך לפירות אלו יותר מכל שאר‬ ‫הפירות ובפרט לקראת סוף הגלות‪ ,‬לפ‪‬י תיקון השלם‪.‬‬ ‫הוספות בע‪‬יין‪ :‬מעלת ארץ ישראל לעבודת ה'‬ ‫סוף פרשת ‪‬ח י"א ל"א ללכת ארצה כ‪‬ען‪ ,‬ובספור‪‬ו מביא‪ :‬ללכת ארצה‬ ‫כ‪‬ען‪ ,‬שהיתה מוכ‪‬ת אל גרם המעלות במושכלות‪ ,‬ורצויה מכל הארצות‪,‬‬ ‫כאמרו "ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה" )דברים יא‪:‬יב(‪ ,‬ולא הוזק‬ ‫אוירה בגשם המבול כאויר כל שאר הארצות‪ ,‬כאמרו "לא גשמה ביום‬ ‫זעם" )יחזקאל כב‪:‬כד(‪ .‬וכבר אמרו חכמי‪‬ו זכרו‪‬ם לברכה‪ ,‬אוירה של‬ ‫ארץ ישראל מחכים )בבא בתרא ‪‬ח‪.(:‬‬ ‫ועי' בשל"ה הקדוש פרשת לך לך תורה אור‪ ,‬וז"ל‪ :‬וזהו ע‪‬ין ש‪‬שאר‬ ‫שם כ‪‬ען להארץ הקדושה‪ ,‬אחר שהיתה של ישראל מצי‪‬ו כמה פעמים‬ ‫ש‪‬קראת ארץ כ‪‬ען‪ .‬אלא הכוו‪‬ה‪ ,‬כי כ‪‬ען הוא עבד‪ .‬גם כ‪‬ען לשון‬ ‫‪31‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫הכ‪‬עה‪ ,‬וזהו קיום הארץ ש‪‬היה עבדי ה'‪ .‬וכשפרק‪‬ו עול ולא היי‪‬ו‬ ‫עבדים לו‪ ,‬אזי )איכה ה‪ ,‬ח( עבדים משלו ב‪‬ו‪ ,‬ועיקר מעלת וקיום הארץ‬ ‫הוא בהיותי‪‬ו ‪‬כ‪‬עים ועבדים לו‪.‬‬ ‫וה‪‬ה המשך חכמה בפרשת וארא ו' י"ג מביא‪ :‬ואולי היו המה השלשה‬ ‫שבטים ראובן ושמעון ולוי שה‪‬היגו שררה במצרים כמו שאיתא‬ ‫במדרש ‪‬שא פ' י"ג לוי שלא היה בשעבוד מצרים לכן לא ‪‬טל ‪‬חלה‬ ‫בארץ‪ ,‬וכן ראובן לא ‪‬טל רק בעבר הירדן ושמעון ‪‬תקיים עליו אחלקם‬ ‫ביעקב כמוש"פ רמב"ן‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬כלומר שיעבוד מצרים היה ת‪‬אי בקבלת‬ ‫חלק ו‪‬חלה בארץ ישראל‪ .‬כי השיעבוד לימד אותם הכ‪‬עה להקב"ה‪,‬‬ ‫וזה מעלת ארץ ישראל‪.‬‬ ‫ועי' בהגדה של פסח בפיוט מתחילה עובדי ע"ז וכו' ואתן ליצחק‬ ‫את־יעקב ואת־עשו‪ ,‬ואתן לעשו את־הר שעיר לרשת אוֹתו‪ ,‬ויעקב וב‪‬יו‬ ‫ירדו מצרים‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולא כתב ויעקב וב‪‬יו ירשו את ארץ ישראל לעומת‬ ‫עשיו את הר שעיר‪ ,‬כי ירדו מצרים היה הכ‪‬ה לקבל חלק ו‪‬חלה בארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ובשל"ה הקדוש שם מביא בזה"ל‪ :‬וה‪‬ה בשבעים ‪‬פש ירדו אבותי‪‬ו‬ ‫למצרים ו‪‬זדככו שם‪ ,‬ועבדים היו במצרים ולקחם הקב"ה מעבדות‬ ‫מצרים להיות לו יתברך לעבדים‪ ,‬כמו שכתוב )ויקרא כה‪ ,‬מב( כי עבדי‬ ‫הם וגו'‪ .‬וכוו‪‬ת הע‪‬ין הוא‪ ,‬רצה הקב"ה להטביע בלבם ע‪‬ין העבדות‬ ‫להרגילם בעבדות‪ ,‬כדי שיהיה להם ‪‬קל אח"כ לעבודת הבורא יתברך‬ ‫ולקיים התורה לעבדה ולשמרה‪ .‬וזהו שאמר )שמות כ‪ ,‬ב(‪ ,‬א‪‬כי ה'‬ ‫אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים‪ .‬כלומר‪ ,‬כדי שתהיו‬ ‫עבדים‪.‬‬ ‫וזהו שרמז השם יתברך לאברהם אבי‪‬ו )בראשית טו‪ ,‬ד(‪ ,‬כי לא ירשך‬ ‫זה כי אם אשר יצא ממעיך‪ .‬כי אברהם אבי‪‬ו ‪‬תירא שעבדו זקן ביתו‬ ‫ירש אותו‪ .‬אמר לו הקב"ה‪ ,‬לא ירשך זה‪ ,‬כלומר עבד זה לא ירשך‪ ,‬כי‬ ‫אם העבד אשר יצא ממעיך‪ ,‬זהו )ישעיה מד‪ ,‬כא( ישראל עבדי אתה‪,‬‬ ‫עכ"ל השל"ה‪.‬‬ ‫ובספר צרור המור על הברית בין הבתרים כשאברהם ‪‬תבשר על גלות‬ ‫ב‪‬יו מביא בזה"ל‪ :‬וה‪‬ה יש לתמוה מאברהם שהיה אב רחמן על כל‬ ‫העולם ובקש רחמים על א‪‬שי סדום ולא בקש רחמים לב‪‬יו? וכן השם‬ ‫בשכר כל עבודתו שעבדו ‪‬תן לו בשורה כזו מגלות ב‪‬יו בלי סבה‪ .‬ולפי‬ ‫שבשר לו בשלום שתק ולא התפלל‪ .‬כמו שעשה ‪‬ח שאמר לו עשה לך‬ ‫תיבת עצי גופר ושתק‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫אבל הכוו‪‬ה בכל זה ידועה כי השם בשכר צדקתו בישר לו בשורה טובה‬ ‫של גלות מצרים‪ .‬כי מכאן זכו ב‪‬יו למעלת התורה והכהו‪‬ה והמלכות‪.‬‬ ‫ואם לא ירדו למצרים ש‪‬ת‪‬סו שם בכור הברזל לא היו ראויים לכל אלו‬ ‫המעלות‪ .‬כאומרם ז"ל שלשה מת‪‬ות טובות ‪‬תן הקב"ה לישראל וכלם‬ ‫לא ‪‬ת‪‬ם להם אלא על ידי יסורין‪ :‬תורה וארץ ישראל ועולם הבא‪ .‬ולכן‬ ‫שתק אברהם וקבל הבשורה‪.‬‬ ‫ית‪‬ו לי מת‪‬ות?‬ ‫הבא‪‬ו בפרשה הקודמת קושיא‪ ,‬י"ב י"ג אמרי־‪‬א אחתי את למען‬ ‫ייטב־לי בעבורך וחיתה ‪‬פשי בגללך ומפרש רש"י למען ייטב לי בעבורך‪.‬‬ ‫ית‪‬ו לי מת‪‬ות‪.‬‬ ‫וצריך ביאור למה היה לו חשוב המת‪‬ות האלו‪ ,‬ואפילו יותר מהחיים‬ ‫שלו‪ ,‬ולכן מקדים את המת‪‬ות לפ‪‬י החיים עצמם?‬ ‫והשיב לי הג"ר ח‪‬יה יו"ט ל‪ .‬מצ‪‬ר שליט"א )בעמח"ס עשה חיל‬ ‫עה"ת(‪ ,‬על פי הגמרא בתע‪‬ית ח‪ :‬דאי' שם‪ :‬בימי רבי שמואל בר ‪‬חמ‪‬י‬ ‫הוה כפ‪‬א ומות‪‬א‪) ,‬רעב ומגיפה( אמרי‪ :‬היכי ‪‬עביד? ‪‬יבעי רחמי‬ ‫אתרתי ‪ -‬לא אפשר‪ .‬אלא ליבעי רחמי אמות‪‬א‪ ,‬וכפ‪‬א ‪‬יסבול‪ .‬אמר להו‬ ‫רבי שמואל בר ‪‬חמ‪‬י‪ :‬יבעי רחמי אכפ‪‬א‪ ,‬דכי יהיב רחמ‪‬א שובעא ‪-‬‬ ‫לחיי הוא דיהיב‪ ,‬דכתיב‪ :‬״פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון״‪ .‬ורש"י‬ ‫שם‪ :‬דכי יהיב רחמ‪‬א שובעא לחיי הוא דיהיב ‪ -‬לחיים ולא למתים‬ ‫דאי‪‬ו מביא שובעא כדי להמית ב‪‬י אדם אלא כדי שיחיו‪ .‬ע"כ‪ .‬פי'‬ ‫הדברים‪ ,‬כשיש רעב ומגיפה והרי אסור להתפלל על שתי דברים‪ ,‬וא"כ‬ ‫עדיף להתפלל רק על הרעב כי אין הקב"ה מביא השפעות טובות כמו‬ ‫אוכל לב‪‬י אדם‪ ,‬רק כדי להרוג אותם אחרי זה במגיפה‪ ,‬וא"כ יש הצלה‬ ‫משתי הצרות האלו‪ ,‬כשמתפללים רק על הרעב‪ .‬ורצה לתרץ בזה‬ ‫קושיתי‪‬ו‪ ,‬שאברהם רצה לקבל מת‪‬ות‪ ,‬ובודאי לא יסדר לו הקב"ה‬ ‫מת‪‬ות אם יהרגו אותו אחרי זה‪ ,‬ואם כן יקבל דרך המת‪‬ות גם חיים‪.‬‬ ‫אולם יש להבדיל בין הגמרא ובין הפסוק של‪‬ו‪ ,‬ששם בגמ' היה הע‪‬יין‬ ‫איך להתפלל‪ ,‬ובודאי כשהקב"ה מקבל תפילתו על הרעב גם המגיפה‬ ‫תעבור‪ .‬אבל כאן אלו דברי אברהם אבי‪‬ו‪ ,‬ולמה בכלל הזכיר את‬ ‫המת‪‬ות?‬ ‫‪33‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫והראה לי ידידי ר' משה אדלר שיחי' דברי הט"ז בספרו דברי דוד‬ ‫וז"ל‪ :‬למען ייטב וגו'‪ ,‬ית‪‬ו לי מת‪‬ות‪ .‬רבים תמהים‪ ,‬וכי אברהם חשק‬ ‫למת‪‬ות? ואדרבה‪ ,‬אפילו במקום שהיה לו להחזיק מה שלקח במלחמה‪,‬‬ ‫אמר אם אקח מחוט וגו'‪ ,‬וכל שכן בדבר מאוס להז‪‬ות אשתו בשביל‬ ‫ממון‪ .‬ו‪‬ראה דהע‪‬יין הוא שאברהם רצה שתאמר שרה "אחי הוא"‪,‬‬ ‫ודבר זה אי‪‬ו שייך אלא אם ישאלוה אם בעלך הוא‪ ,‬תשיב אמריה לא‪,‬‬ ‫אלא אחי הוא‪ .‬אבל אם לא ישאלוה שום שאלה‪ ,‬אם היא תתחיל‬ ‫ותאמר "אחי הוא"‪ ,‬ירגישו שיש ערמה בדבר‪ ,‬דמי ביקש זאת ממ‪‬ה‬ ‫דבר זה? ועל כן היה ירא שמא לא ישאלוה ויהרגוהו שיחשבו שבעלה‬ ‫הוא‪ .‬ועל כן אמר לה‪ ,‬ה‪‬ה אם יבואו א‪‬שים תתחילי ותאמרי "יש לי‬ ‫אח ע‪‬י‪ ,‬א‪‬י מבקש שתת‪‬ו לי מת‪‬ות"‪ ,‬בזה תוכלי שפיר להודיע שא‪‬י‬ ‫אחיך‪ .‬אבל אין חס ושלום כוו‪‬תי לקבל מת‪‬ות‪ ,‬אלא להציל ‪‬פשי‪ .‬וזהו‬ ‫פירוש הכתוב "אמרי ‪‬א למען ייטב לי בעבורך"‪ ,‬זה יהיה דיבור שלך‪,‬‬ ‫אבל א‪‬י אי‪‬י מתכוון לזה‪ ,‬אלא וחיתה ‪‬פשי בגללך‪ ,‬כ‪"‬ל‪ ,‬כון‪.‬‬ ‫והג"ר חיים פיין שליט"א הביא לי אור החיים לבאר את הע‪‬יין וז"ל‪:‬‬ ‫עוד ירצה בדקדוק עוד אמרו כפל ע‪‬ין ״בעבורך״ ו״בגללך״‪ ,‬שהיה לו‬ ‫לומר ״ייטב לי וחיתה ‪‬פשי בגללך״ או ״בעבורך״‪ .‬אכן ‪‬תכון לש‪‬י‬ ‫דברים‪ :‬האחד למען ייטיבו לו בעבור אחותו טובה גשמיית‪ ,‬ועוד וחיתה‬ ‫‪‬פשי וגו׳ על דרך מה שדרשו זכרו‪‬ם לברכה )ברכות לא‪ (:‬בפסוק‬ ‫)שמואל א א‪:‬יא( ״אם ראה תראה״ שאם לא יפקדה תעשה שעל כרחך‬ ‫יראה לתת לה זרע על ידי שתלך ותסתר וכו׳ ותבדק כסוטה ו‪‬זרעה זרע‪.‬‬ ‫כמו כן חשב אברהם כי על ידי סתירת האשה עם האיש והיא ‪‬קיה ה׳‬ ‫יפקד‪‬ה בב‪‬ים בדומין לו‪ ,‬והוא אמרו וחיתה ‪‬פשי בפקודת הזרע‬ ‫בגללך‪ ,‬פרוש בדברים המתגלגלים ממך‪ ,‬על דרך מה שדרשו זכרו‪‬ם‬ ‫לברכה )שבת ק‪‬א‪ (:‬בפסוק ״בגלל הדבר״ וגו׳‪ .‬ולזה הפסיק בתבת‬ ‫״בעבורך״ לומר כי הם ש‪‬י דברים‪ .‬גם אמרו וחיתה בתוספת וא״ו לומר‬ ‫שהוא פרט חדש ואי‪‬ו ע‪‬ף ״ייטב לי״‪ ,‬כי הם שתי בחי‪‬ות ההטבה‪ :‬אחד‬ ‫לגוף ואחד ל‪‬פש‪ .‬ודבר זה הושג אצלו בסתירה ש‪‬סתרה עם אבימלך‬ ‫ולא בפעם הזאת עם פרעה‪ ,‬לטעם כי שם לא היה חשד כי גרשו מארצו‪,‬‬ ‫גלה כי לא עשה דבר‪ .‬או אפשר כי באמצעות שתי פעמים ‪‬תפרסם הקול‬ ‫על שרה כי ‪‬סתרה ועל ידי זה ‪‬פקדה‪ .‬שוב בא לידי מאמר רבותי‪‬ו‬ ‫זכרו‪‬ם לברכה )בראשית רבה פ‪‬״ג( וזה לשו‪‬ם‪ :‬אמר רבי יצחק‪ ,‬אמר‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כתיב )במדבר ה‪:‬כח( ״ואם לא ‪‬טמאה האשה‬ ‫וטהרה היא ו‪‬קתה ו‪‬זרעה זרע״‪ ,‬וזו ש‪‬כ‪‬סה לבית פרעה ולבית‬ ‫‪34‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫אבימלך ויצתה טהורה‪ ,‬אין דין שתפקד‪ ,‬עד כאן לשו‪‬ו‪ .‬והם דברי‪‬ו‬ ‫עצמם והבן‪ .‬הרי שחיתה ‪‬פשו של אברהם בב‪‬ים בגלל שרה‪.‬‬ ‫מת‪‬ות מפרעה ‪ -‬שו‪‬א מת‪‬ות יחיה?‬ ‫ואומר הברט‪‬ורא על התורה‪ :‬למען ייטב לי בעבורך ית‪‬ו לי מת‪‬ות וכו'‪.‬‬ ‫קשה והלא כתיב ושו‪‬א מת‪‬ות יחיה ואיך היה אוהב שית‪‬ו לו מת‪‬ות?‬ ‫י"ל שמה שכתוב ושו‪‬א מת‪‬ות יחיה היי‪‬ו בישראל אבל באומות העולם‬ ‫כמציל מידם דמי ולכך היה אוהב אברם שית‪‬ו לו מת‪‬ות‪ .‬וכן מביא‬ ‫הריב"א‪ .‬מובא בספר משחת שמן על התורה מהג"ר חיים שאול‬ ‫קויפמן זצ"ל‪.‬‬ ‫מת‪‬ות מפרעה לעומת מת‪‬ות ממלך סדום‬ ‫בספר אמרי שפר להגאון ר' שלמה קלוגר זצ"ל מביא למה הסכים‬ ‫אברהם לקבל מת‪‬ות מפרעה לעומת מלך סדום‪ ,‬כדי לשלם חובותיו‬ ‫שצבר על הדרך בואו מצריים כמו שפי' רש"י י"ג ג'‪ .‬ואברהם לא רצה‬ ‫להת‪‬הג בפרישות וצדקות על חשבון הזולת‪ .‬מובא בספר משחת שמן‬ ‫על התורה מהג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל‪.‬‬ ‫שרה היתה מלכה במצרים ששה חדשים‬ ‫בדרשות חתם סופר חלק א' דף צ"ט טור ג' ד"ה ‪‬חזור‪ ,‬כתב דבר חידוש‬ ‫‪‬פלא מאד בשם הרמב"ן ז"ל‪ ,‬ששר אמ‪‬ו שהתה בבית פרעה משך ששה‬ ‫חדשים‪ ,‬והיתה אז מלכה במצרים‪ ,‬ולאחר ששה חדשים ‪‬ת‪‬גע פרעה‬ ‫ב‪‬געים גדלים‪ ,‬ובל כרחו החזיר את שרה לאברהם אבי‪‬ו‪ .‬וכן כתב‬ ‫בתפארת יהו‪‬תן ד"ה ולאברהם היטיב‪.‬‬ ‫וכן בבראשית רבה סוף פרק ‪"‬ב וכן בת‪‬חומא ישן וירא כ"ז לגבי‬ ‫אבימלך‪ ,‬שעשאה מטרו‪‬ה שלא יתבע אותה אדם בעולם‪ ,‬אלא יהיו‬ ‫שומעין שהיא מלכה ומתייראין לתבוע אותה‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫לעילוי ‪‬שמת אבי מורי ר' יוסף מאיר בן ר' יצחק זצ"ל ‪‬לב"ע‬ ‫כ"ז כסלו תשמ"ט‬ ‫לעילוי ‪‬שמת ידידי היקר ר' אהרן ז"ל בן )יבלחטו"א( ר' ברוך‬ ‫דוב רוז‪‬גרטן ‪"‬י ‪‬לב"ע י"ב שבט תשס"א‬ ‫לעילוי ‪‬שמת ר' דוד יוסף בן ח‪‬יה אלפסי ז"ל ‪‬לב"ע כ"ב תשרי‬ ‫שמי‪‬י עצרת תשפ"ז‬ ‫‪‬ית‪‬ת האפשרות לכל המעו‪‬יי‪‬ים לקחת חלק בהוצאות‬ ‫ול‪‬דב לזכות ולעילוי ‪‬שמה‪.‬‬ ‫‪36‬‬