נהורא נפישא · Nehora Nefisha — וירא (2026-10-26)

נפיש"א נהורא
וירא
נפיש"א נהורא
וירא
נפיש"א נהורא
וירא
תוכן ענינים
תורה ................................................................................................ד חידושי
שיחות יקרות ........................................................................................................ה
כח התפילה ופעולתה ..........................................................................................ו
שום תפילה אינה חוזרת ריקם .............................................................................ו
מעלת מצות הכנסת אורחים ..............................................................................ח
סגולת מצות הכנסת אורחים ..............................................................................ט
מעשה רב מהחזון איש ......................................................................................יב
גדולה מקבלת פני השכינה ................................................................................יב
מעלת עמידה בנסיון ..........................................................................................טו
נפיש"א נהורא
וירא
תורה חידושי
מלאך ,וזה כי אמרה הגם הלו''ם ראית''י, וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו
כשעמד לנגדי הי' בדמות וצורה שהי' אחר''י וירא וירץ לקראתם ,רשיז''ל הקשה כתיב נצבים
רוא''י מרחוק ,שלא נשתנה זיוו וצורתו וקומתו, עליו וכתיב וירץ לקראתם .עיי''ש מה שתירץ,
עכ''ד. ועוד לאלוקה מילין.
ובזה יובן הכתוב ,וישא עניו וירא והנה שלשה ב) ויאמר ה' אם נא מצאתי חן בעניך אל נא
אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם ,כי האמת תעבור מעל עבדיך ,בגמרא (שבת קכ''ז ע''א)
הי' שהיו השלשה אנשים אלו עומדים מרחוק, אמר רב יודא אמר רב גדולה הכנסת אורחים
אבל כיון שלא נתמעט דמותם וצורתם ולא מהקבלת פני שכינה ,דכתיב ויאמר ה' אם נא
נשתנה קומתם וזיוום ,ע''כ כתיב נצבים עליו מצאתי חן בעניך אל נא תעבור וגו' ,פרש''י,
משמע קרובים אליו ,שהי' רואה אותם כאילו הם והניחו והלך לקבל האורחים ,והקשו המפרשים
אצלו ואעפ''י שעמדו מרחוק ,ומזה שפט אברהם הרי אברהם אבינו עליו השלום בעצמו מהיכן
אבינו עליו השלום שהם מלאכים ממש ,וע''כ ידע זאת.
וירא וירץ לקראתם שהי' צריך לרוץ אחריהם,
והנה קשה הי' לו לאברהם אבינו מה יום מיומים ונראה לפרש בהקדם מה שכתב בספר צמח דוד
שבאו המלאכים היום בצל קורתו בדמות אנשים להרה''ק רבי דוד מדינוב זי''ע (פרשת לך) על
דלא כאופן הרגיל ,הבין מזה שרצונו יתברך הוא הכתוב (בראשית ט''ז י''ג) ותקרא שם ה' הדובר
שיקיים מצות הכנסת אורחים ולכן החליף אלי' אתה קל רואי ,כי אמרה הגם הלום ראיתי
דמותם לאנשים ,אבל כיון שהשכינה הי' אז עמו, אחרי רואי ,כי הנה ההפרש בין המלאך המתלבש
לכאורה הי' פטור ממצוות הכנסת אורחים ,אלא בדמות אדם לדמות אדם הגשמי כן הוא ,כי אדם
אברהם אבינו חשב בעצמו דאם האמת כן הוא, הגשמיי כשעומד לנגדו ,רואה אותו בדמותו
מדוע הוצרך הקב''ה לשלוח אצלו המלאכים ובגדלו ,וכשיתרחק ממנו יתמעט דמותו וצורתו
בדמות אנשים לקיים מצות הכנסת אורחים, וקומתו ממה שהי' רואה אותו ,כי בעומדו
בלא''ה לא יוכל לקיימה מחמת שהשכינה עתה מרחוק נראה קומתו שנתמעט ,אבל מלאך שהוא
עמו ,אלא מכאן למד אברהם אבינו עליו השלום רוחניי כי אם שמתלבש בדמות אין חילוק
דגדולה מצוות הכנסת אורחים יותר מהקבלת כשרואין אותו בין עומד לפניו ובין רחוק ,וזהו
פני השכינה( .תשס''ב). ששפטה הגר שהוא מלאך ,ותקרא שם הדבר
אתה א''ל רואי ,ואמרה הטעם מנא ידעה כי הוא
בפרשת השבוע
ובענינא דיומא
שנשמעו מפי רבינו הגאב"ד שליט"א
נפיש"א נהורא
וירא
ואלו הם שמצילים את כן העיר .ואם אין כח התפילה ופעולתה
שם עשרה בטלנין אין המקום נקרא 'עיר'
בזוהר הקדוש בפרשתן מצינו ,דברים
אלא רק 'כפר'.
גדולים ונשגבים מאד בגודל מעלת
התפילה .ובפרט כשהוא מתפלל
בציבור ,עם מנין עשרה ,והדבר נלמד
שום תפילה אינה חוזרת ריקם מאברהם אבינו ותפילתו על אנשי סדום,
שאמר לו הקב"ה 'אם יש שם עשרה' לא
יש לפעמים שהאדם מתפלל להשי"ת, אעשה בעבור העשרה ,ולא היה מחריב
עבור דבר מסוים ,כמו עבור פרנסה, את כל העיר בזכות אותם העשרהא.
והוא בטוח ויודע שזה מה שהוא צריך
כעת .אולם ,הקב"ה יודע שבאמת הדבר ויש עוד לראות גודל מעלת ה'מנין' מהא
הזה אינה לטובתו כעת ,ויש אשר לא זו
דאיתא בגמרא (מגילה ג :ושם) בענין החיוב
בלבד שלא תועיל לו ,אלא תזיק לו ח"ו. של עשרה בטלנין -שאפילו במקום
ועל כן נותן לו הקדוש ברוך הוא דבר שכל בני העיר עובדים לפרנסתם מן
אחר במקומה ,שהוא יודע שזה טובה לו
הבוקר ועד הערב ואינם יכולים לילך
באמת ,ולא יזיק לו. לבית המדרש ,מוטל חיוב על העיר
שיהיו שם עשרה בני אדם שיושבים
כמו שמובא בספרים הק' על ענין בבית המדרש ועסקים בתורה ובתפילה,
'סנדקאות' שהיא מסוגל לעשירותב,
א .וז"ל הזוהר הק' (פרשתן דף קה :).עוד פותחת ואומרת אולי ימצאון שם עשרה .אומרת רבונו של עולם שמא היו מאותם העשרה הראשונים של
בית הכנסת שנוטל שכר כנגד כלם שבאים אחריהם ,מה כתיב (ביה) ויאמר לא אשחית בעבור העשרה.
בגמרא מגילה (כג ):יליף לה ממקו"א ,וזל"ש הגמ' :מנא הני מילי ,אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן ,דאמר קרא' :ונקדשתי בתוך בני ישראל',
כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה .מאי משמע ,דתני רבי חייא :אתיא 'תוך' 'תוך' ,כתיב הכא' :ונקדשתי בתוך בני ישראל' ,וכתיב התם:
'הבדלו מתוך העדה' ,ואתיא 'עדה' 'עדה' ,דכתיב התם' :עד מתי לעדה הרעה הזאת' מה להלן עשרה ,אף כאן עשרה.
ובגמרא ברכות (ו :).מנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם ,שנאמר :אלהים נצב בעדת אל.
ב .ז"ל הרמ"א (יו"ד רס"ה י"א) :הגה :ונוהגין להדר אחר מצוה זו להיות סנדק לתפוס התינוק למוהלו (הגהות מיימוני פרק ג' דמילה) ויפה כח הסנדק מכח
המוהל להקדימו לקריאת התורה דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת (מהרי"ל בשם ר"פ)
וכתב שם הדרישה ע"ז :ומהרי"ל דיפה כח הסנדקן מהמוהל דהסנדק מחזיק הילד על ברכו והוי כאילו בנה מזבח והעלה עליו קטרת וכו' ובפ"ק
דיומא מצינו שהקטורת מעשרת דכתיב ישימו קטורה באפך וכתיב בתריה ברך ה' חילו ע"ש ובד"מ עכ"ה.
ו
נפיש"א נהורא
וירא
אברהם אבינו -אף שבאותה שעה לא אולם יש הרבה שכבר עשו הסגולה הזה
הועילה תפילתו להציל את אנשי סדום ולא נעשו עשירים ,מפני שהשי"ת יודע
בפועל ,מכל מקום נשמרה תפילתו שהוא צריך דבר אחר שהוא טוב עבורו
לדורות הבאים!ג וכאשר יהיו בדורות הרבה יותר מן העשירות! כגון שצריך
הבאים במצב קשה ,ויהיו נצרכים לזכות ישועה ורפואה בענין אחר[ ,או שהוא
עשרה צדיקים להציל את העיר - עומד להיות חולה ,ח"ו ,והוא עצמו אינו
התפילה הזו של אברהם אבינו תעמוד יודע כלל מזה] והרי הרפואה נחוצה לו
להם להצילם! הרבה יותר מהעשירות שביקש .וכן
לפעמים ,הקב"ה נותן לו בנים טובים
ובכלל ,איתא בספה"ק ,אשר אנשי סדום והגונים במקום העשירות ,שזהו דבר
היו גלגול של דור המבול ודור הפלגה, נעלה וגדול הרבה מכל עשירות
והיו צריכים תיקון וזיכוך על מה שבעולם.
שקלקלו ,ולא השיגו את תיקונם עד
שאחר כך נתגלגלו נשמתם בבני ישראל ממילא ,צריך האדם לידע ולהאמין:
במצרים ,ואז נתדככו בשלימות ויצא שאין מושג כזה ,שתפילה אינה פועלת
מהם 'כלל ישראל'ד. כלל! כי באמת ,כל תפילה פועלת
ועושה רושם! וכפי שאומרים
המפרשים ,על התפילות שהתפלל
ובספר שרביט הזהב כתב :מצות סנדק היא רבה וגדולה ,מעלת הסנדק כי רגליו דומות למזבח ,וכאילו מקטיר קטורת לשמים ,וזוכה לעושר ,שנאמר
'ישימו קטורה באפך' ,וסמוך ליה 'ברך ה' חילו'.
ג .בספר תפארת שלמה :והענין בזה עפ"י מ"ש בפירוש הפסוק 'רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם' .פירוש הרצון של יראיו ותפלתם
שהיו מתפללים בחיים חיותם ,אפילו בדבר אשר לא עשו פרי אז בדור ההוא ,כגון תפלותיו של אברהם אבינו ע"ה על סדום שלא הועיל .על כל
זאת לא שבו ריקם .כמ"ש למען אשר יצוה את בניו וביתו אחריו .לשון צוותא והתחברות עם כל הדורות הבאים אחריו ,כמ"ש ואת שועתם ישמע
ויושיעם .כאשר יתפללו יעלה לרצון ,להוציאם מצרה לרווחה אמן.
ד .כ"כ בשער הפסוקים (ריש פ' שמות) :והנה התחלת גלגולם היה בדור המבול ...אח"כ נתגלגלו פעם ב' בדור הפלגה ...אח"כ נתגלגלו פעם שלישית
באנשי סדום ...והנה אחר שנתגלגלו ג"פ בג' דורות הנזכר ,וכתיב (איוב ל"ג כ"ט) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר ,אז חזרו להתגלגל פעם
רביעי במצרים ,בבני ישראל ,שהיו נולדים אז בדור הגלות ההוא ,ואז התחילו ליתקן.
וראה בחסד לאברהם (מעין ד נהר נד) :ודע כי אלו הנשמות ...היו מגולגלים בדור המבול ...ואח"כ נתגלגלו פעם שנית באנשי דור הפלגה ,וגם הם
חטאו פעם שנית ...ואח"כ נתגלגלו פעם ג' באנשי סדום וגם הם חטאו ...ואחר שהרעו ג' פעמים בג' גלגולים ,וראה שלא הצליחו אז נטעם פעם ד'
במצרים ,והן הם ישראל שבמצרים ,וזהו טעם לגלות מצרים ,כי הלא הם היו דור המבול...עיי"ש .ועיין עוד במגלה עמוקות פרשת ואתחנן אופן
רל"ו.
ז
נפיש"א נהורא
וירא
כשראה שאין אורחים ,היה מצטער צער הרי נמצא ,שתפילתו של אברהם אבינו
גדול על שאין לו אורחים! והיה רוצה על אנשי סדום ,באמת הועילה להם,
מאד שיזדמנו לו אורחים בביתו! אבל לא באותה שעה ,אלא לעתיד לבא,
שתפילתו נשמר עבור כלל ישראל
ראיתי בספר 'דברי אמונה' (בפרשת שמות) לזמנים הבאים לדורות עולם.
שמביא מה'קדושת יום טוב' שאמר
בשם הרה"ק מצאנז זי"ע ,על דברי עכ"פ ,מכאן ראינן ,שלעולם התפילה
הגמרא (יומא פו' ):היכי דמי בעל תשובה, מועילה ופועלת תמיד! ואין מציאות כזו
באותו מקום ,באותו זמן ,ובאותה אשה'. בעולם שתפילה לא תביא תוצאה!
ופי' דבריהם :כי יש אדם שהוא אומר:
באמת הייתי רוצה לעשות תשובה ,אלא ***
שעכשיו יש לי מניעות שונות -ויש לו
תירוצים שונים ומשונים ,שבגלל זה אינו
יכול לעשות תשובה כדקא יאות .כגון
שה'מקום' גורם -שבמקום אחר היה מעלת מצות הכנסת אורחים
עושה תשובה ,אך במקום זה אינו יכול. עוד יש לראות בפרשה זאת את גודל
או ה'זמן' ,שאין הזמן מוכשר עכשיו, מעלת מצות 'הכנסת אורחים' .כי רואים
מפני שעכשיו הזמן קשה לו ,ויש לו עד היכן היה אברהם אבינו דבוק ומסור
דאגות בפרנסה וכדומה ,ובזמן אחר בכל נפשו במצות הכנסת אורחים .והרי
יעשה תשובה. היה חולה באותו יום (כמובא בב"מ פו:
ובפרש"י עה"ת :שזה היה היום השלישי למילתו),
אך 'בעל תשובה' פירושו ' -באותו מקום ובאותו יום היה החום היה כבד מנשוא
באותו זמן ובאותה אשה' ,שלא לבקש וסבל כאבים עצומים מזה( .שם' :כחום
תירוצים למה אינו יכול לעשות תשובה, היום' -שהוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה
כדי שלא להטריחו באורחים) .ואף על פי כן,
ח
נפיש"א נהורא
וירא
אליו עם תירוצים שונים ,שלא יקיים את אלא לעשות תשובה בלא שום תירוצים
רצון השי"ת. כללה!
*** והנה לאברהם אבינו היו את כל
התירוצים שבעולם להיות פטור באותו
יום ממצות הכנסת אורחים -שהרי היה
חולה וכואב לאחר המילה ,והיה יום חם
סגולת מצות הכנסת אורחים מאד ,ובנוסף לכל -לא היו אורחים
בענין הכנסת אורחים יש בה הרבה סודי בנמצא .ואף על פי כן ,לא רצה לשמוע
סודות עמוקות ,ויש בה סגולות נפלאות שום תירוצים! אלא השתוקק לקיים
ועצומות במצוה זו .הנה איתא במדרש מצות הכנסת אורחים ,וכאשר באו
תנחומא (פרשת כי תצא) ,שמה שזכה האורחים ,לא ביקש שום תירוצים כלל,
אברהם אבינו שיולד לו את יצחק בנו - אלא רץ לקיים המצוה במסירות נפש.
הכל היה בזכות מצות 'הכנסת אורחים'ו.
מכאן אנו רואים ,עד כמה אדם צריך
להתחזק ,ולא לשמוע ליצר הרע שבא
ה .וז"ל ה'קדושת יו"ט' בפרשת שלח (ד"ה או יאמר בכונת הת"י ,בתו"ד) :וצריך להיות גבור כארי להתגבר על יצרו הרע .וכאשר שמעתי מפה קדוש כ"ק
אדמו"ר הגאון הקדוש מצאנז זצוקלה"ה ,לפרש אמרם ז"ל שעיקר התשובה היא שאף אם באותו מקום ובאותו זמן ובאותו אשה לא עבר עבירה,
דהיינו אף שהיצר הרע מסיתו ומצייר לפניו שאין המקום גורם וסובל להתנהג בדרכי החסידות ,ובאותו זמן אינו מוכשר לזה ,כי לא כדורות
הראשונים דורות הללו ,אשר קשו מזונותיהם של ישראל וכדומה .ובאותו אשה היינו שבני ביתו מעכבים אותו בעבודת השם יתברך ,ועם כל זה
לא עבר עבירה והתגבר עליהם ,זהו התשובה המעולה...
ו .וז"ל המדרש (הובא ג"כ בילקוט משלי ד')' :ויש מצות שמתן שכרה בנים -כמו שרה שאירחה את האורחים ,ושונמית על שקבלה את אלישע' .ובכלי
יקר : .גם לענין הבן אמר שוב אשוב אליך כי זכותו לבד גרם לה לילד בן בזכות הכנסת אורחים ,כמו שמצינו בשונמית בזכות נעשה נא עלית קיר
קטנה וגו' והיתה מכנסת אורחים על כן נאמר לה כעת חיה את חובקת בן.
וכתב רבינו בחיי .בספר 'כד הקמח'( .מערכת אורחים) :וכן מצינו שמצוה הזאת של הכנסת אורחים שהפרי שלה והשכר בעולם הזה הם הבנים , .שכל
הזהיר בה זוכה לבנים , .שכן מצינו באברהם ,כי מתחלה היה עץ יבש בלא בנים ,ואחר שנטע נטיעה זו שהמשילה הכתוב לעץ זכה לבנים ,ולכך נראה
לו הקב"ה במקום אילנות ,זהו במקום 'אלוני ממרא' ,ושם בישרו המלאך שישוב עץ לח ויהיה לו בן.
ובספר המידות ערך הכנסת אורחים אות ג :הכנסת אורחים מזכה את האשה לבנים.
וכך איתא בזוהר הק' לגבי יתרו ,וז"ל (שמות דף ס"ט :):ובניו ,בניו דיתרו ,דהא לבתר דאתא משה לגביה ,הוו ליה בנין .והכי הוה ביעקב ,דכיון דאתא
לגביה דלבן ,ושוי דיוריה ביה ,הוו ליה בנין .אוף הכא משה ,כיון דשוי דיוריה ביתרו ,הוו ליה ליתרו בנין וכל ביתיה אייתי עמיה ,למיעל לון תחות
גדפי דשכינתא ,ויתרו אמר למשה ,אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה ,ושני בניה כתיב ,ולא כתיב ושני בניך( .ס''א ויבא יתרו חתן משה
ובניו) בנין הוו ליה ליתרו ,דכתיב( ,שופטים א) ובני קני חתן משה עלו מעיר התמרים ובנוי שבק עם משה.
ט
נפיש"א נהורא
וירא
מסוגל לרפואה ,שכן המילה 'אורח' היא ויש מן המפרשים שאמרו רמז על כך:
אותיות אוֹר ח' (אור שמיני) ,ומרומז בזה - ָכם ֶזרַע' (בראשית מ"ז כ"ג) -
דכתיב ' ֵהא ל ֶ
שהכנסת אורחים מביא לאדם את האור ראשי תיבות' :ה'כנסת א'ורחים לכם
של הברכה השמינית שבשמונה עשרה, זרע' ,שעל ידי הכנסת אורחים זוכים
שהיא ברכת 'רפאנו'! כי האורח מביא לזרע של קיימאז.
עמו האור של רפואהח.
***
ּוברַך' -כאשר יהיה
ורמזו זאת במקראֵ ' :
בביתך מי שיברך ברכה על לחמך ועל וכן מצינו מצדיקים רבים זי"ע ,שמצות
מימך אשר נתת לו לאכול ,אזי בזכות זה הכנסת אורחים היא סגולה לרפואה!
ֶך' ,שיוסרו כל
ַה ִסירו ִֹתי ַמ ֲחלָה ִמקִרב ָ
' -ו ֲ וכך איתא מהרה"ק רבי פנחס מקאריץ,
המחלות והחולאים ממנו ' -ס'איז א ועוד ,זי"ע ,שאמרו שהכנסת ה'אורח'
[תרגום :ובניו -בניו של יתרו ,שהרי לאחר שבא אליו משה ,היו לו בנים .וכך היה ביעקב ,שכיון שבא אל לבן ושם בו את דיורו ,היו לו בנים .אף כאן
משה ,כיון ששם דיורו ביתרו ,היו ליתרו בנים ,ואת כל ביתו הביא עמו להכניסם תחת כנפי השכינה .ויתרו אמר למשה ,אני חתנך יתרו בא אליך
ואשתך ושני בניה עמה .כתוב ושני בניה ,ולא כתוב ושני בניך( .ויבא יתרו חתן משה ובניו) בנים היו לו ליתרו ,שכתוב (שופטים א) ובני קיני חתן משה עלו
מעיר התמרים .ובניו השאיר עם משה].
ז .בספר דברי מאיר (פרעמישלאן) מובא שהדבר רמוז בפסוק (ויגש מז ,כג) 'הא לכם זרע' -ראשי תיבות :ה'כנסת א'ורחים לכם זרע – מהוה סגולה
עבורכם לזרע (חייא וקיימא).
ח .כן מובא בליקוטי אמרי פנחס (שער תורת האדם ג) :פעם אחת אכסן הרב רבי רפאל מבערשיד זללה"ה זי"ע אצל הרב רבי שמואל מקאמינקא
זללה"ה זי"ע ואמר לרבי רפאל :שמעתי שהרב שלכם ,רבי פנחס מקאריץ ,אומר שהאורח מסוגל לרפואה ,מאיזה טעם אומר זאת .ואמר ,שרבו
ז"ל אמר ,לפי שבשבח לקל ברוך ,שאנו אומרים בברכת יוצר אור ,מן כי הוא לבדו עד אדון הנפלאות ,מרומזים העשר ספירות ,שהם עשרה אורות,
ותיבת אורח הוא אור ח' ,ורפואות מרומז כנגד אור ח' ,לכן אורח מסוגל לרפואה.
בספר 'ארץ החיים' (מערכת קוריץ ,אות ת) הוסיף ,כי גם הברכה השמינית בתפילת שמונה עשרה ענינה רפואה :אמר ,אשר אורח מביא רפואה ,ולאות
אמת אשר אותיות 'אורח' הוא 'אור ח' ,מחמת שנתן אור לברכה ח' שבשמונה עשרה ,כי ברכה השמינית היא ברכת רפאנו .לכן כשיש לאדם חולה
בתוך ביתו ח"ו והשי"ת יזכה אותו עם אורח ,יהיה לבו בטוח שיהיה להחולה רפואה .וכ"ה באמרי צדיקים אות ג'.
וראה בדגל מחנה אפרים (בסופו ,בקונטרס דברים ששמעתי מפי אא"ז זללה"ה) כתב בזה"ל :שמעתי כי אורח הוא אור ח' ודפח"ח וכו'.
ובתולדות יצחק (בליקוטי הש"ס) :בשם מרן הבעל שם טוב זצוקללה"ה זי"ע ,אורח אותיות אור ח' וזהו בינה ,שהוא מדה השמינית מתתא לעילא,
שמשם מקור כל ההארות ,מקור כל ההשפעות וישועות ,מקור כל הברכות ,וזהו (ברכות דמ"ו ע"א) אורח מברך ,ולכן אמרו ז"ל (סוטה דל"ח ע"ב) כל
המברך מתברך:
וראה בעש"ט וירא מקור חיים :מה שידוע מרבינו מהר”י בעש׳׳ט הק׳ זי”ע ועכ”י ,ששמעתי מאאמו”ר הרה”ג מהרי”א זצ”ל שאמר בשמי׳ שאורח
מביא רפואה ,אורח נוטריקון אור ח׳ ,שתאיר הברכה השמינית הוא ברכת רפאנו -רופא חולי עמו ישראל ,והשבח הח׳ בלא׳ ברוך וכו׳ הוא בורא
רפואות ,ואולי י”ל שזה התחיל אחר שריפא האורח המלאך רפאל שהי׳ בדמות איש -את אברהם אע”ה ,ואז נשרש שלעולם יהי׳ אורח מביא
רפואה ויאיר אור ח׳ ברכת רפאינו ,כידוע מחז”ל שמעשה אבות סימן לבנים ,יעוין בסה”ק נועם מגדים בפ׳ אמור בפ׳ וידבר משה וגו׳ מה שמביא
בשם רבינו מהר”י בעש”ט הק׳ זי”ע ועכ”י השכלה נפלאה ,ועוד בסה”ק נוע”מ בענין מה שנשרש ע”י נסי אבות.
י
נפיש"א נהורא
וירא
וידוע המעשה עם הרה"ק ה'קדושת לוי' (כי היא סגולה סגולה פאר רפואה'
מבארדיטשוב זי"עיא ,שאמר שהוא לרפואה)ט.
רוצה להכניס לסוכתו אפילו בני אדם
פשוטים מאד -אף מי שאינו צדיק גדול. 'און ס'שטייט מורא'דיגע זאכן אויף
שאלו אותו :מדוע? והשיב :משום הכנסת אורחים ס'איז מאריך ימים...
שכאשר יבוא משיח צדקינו ,לא יתנו לו ס'איז 'אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן
רשות ליכנס לסוכת עורו של לויתן עם קיימת לו לעולם הבא'(ואיתא דברים נפלאים
כל הצדיקים ,שהרי בשמים אין הוא על הכנסת אורחים ,שהיא מסוגל לאריכות ימים...
נחשב לצדיק כלל -אז יטעון שמכל והיא ממצות שאוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן
מקום הרי אף אני הכנסתי לתוך סוכתי קיימת לו לעוה"ב).
בני אדם פשוטים ביותר ,שאינם צדיקים!
וכך ינהגו עמו מן השמים מדה כנגד ***
מדה ,ויכניסו אותו למחיצת הצדיקים
אף על פי שאינו צדיק! ומזה נראה, ואומרים בשם הרה"ק 'ר' ארון לייב
שמצות הכנסת אורחים היא דבר גדול מפרעמישלאן' זי"ע :שכפי שהאדם
מאד. מקבל את האורחים בעולם הזה ,בחשק
ובסבר פנים יפות ,כך יקבלו את נשמתו
*** בכבוד ובמאור פנים כאשר יעלה
לשמים לאחר פטירתו!י
כתוב בשם הרה"ק ר' אורי מסטרעליסק
זי"ע :שבאם האדם אוכל ויש לו אורח ***
על שולחנו ,ואשתו אינה אוכלת עמו על
ט .כך מובא לפרש -בשם תלמידו הרה"ק ר' שמואל מקאמינקא זי"ע.
י .עיין במעבר יבק (שפתי צדק פרק כב ד"ה עוד אמרו); ובבאר לחי רואי (להדרכי תשובה ממונקאטש) על תיקוני הזוהר תיקון ו דף כג ע"ב ד"ה בה מודדין
ליה.
יא .הובא בעשר אורות.
יא
נפיש"א נהורא
וירא
האתרוג בזהירות רבה ,כך צריך לכבד אותו שלחן ממש ,אלא אוכלת בשלחן
ולשמור על האורח! שמעתם פעם נפרד -הרי הוא כאילו מכוין בזה את כל
שהאתרוג יאמר לאדם' :אל תנענע אותי, כוונות האר"י ז"ל באכילתו!יב
אל תשמור עלי ,אל תנקה אותי'? כך גם
אתה ,תהיה כמו האתרוג ,ותן לי לקיים ***
בך את המצוה היקרה הזו כראוי!
***
מעשה רב מהחזון איש
עוד מסופר מעשה נפלא ,שפעם אחת
הגיע אורח מחוץ לעיר לביתו של ה'חזון
גדולה מקבלת פני השכינה
איש' זצ"ל ,וכבר היתה שעה מאוחרת
אמרו חז"ל' :גדולה הכנסת אורחים יותר בלילה .החזון איש קיבל אותו בשמחה
מקבלת פני השכינה!' דכתיב (בראשית יח רבה ,ואמר לו שהוא יכול לישון כאן
ג) ויאמר (ה') אם נא מצאתי חן בעיניך אל בביתו .האורח הסכים וקיבל את
נא תעבור וגו' (שבת קכ"ז .).ויש מקשים ההצעה.
על זה :בשלמא לפי אותו הפשט (שבועות
לה :וברש"י עה"ת) שמה שנאמר 'ויאמר ה'' מיד החל החזון איש יחד עם אחותו
הוא שם קדוש -שאברהם אבינו אמר להכין את המטה עבורו .האורח,
להקב"ה 'אל נא תעבור מעל עבדך', בראותו את החזון איש טורח עבורו כך,
והניח את השכינה הקדושה והלך נבהל ואמר :לא ,חס ושלום ,איני צריך
להקביל את פני האורחים -שפיר רואים שיכינו עבורי ,אני יכול לסדר בעצמי!
מזה שהכנסת אורחים גדולה יותר ענה לו החזון איש ואמר' :אורח הוא כמו
מקבלת פני השכינה ,שהרי המתין לו אתרוג!' וכפי ששומרים ומכבדים את
יב .כ"כ בספר אמרי קדוש (סטרעליסק) אות קי"ד :אמר ,הזהיר להיות על שלחנו אורח בכל סעודתו ,אז אפי' אוכל כל שבעו כגוי גמור ,מ"מ נחשב
כאלו כיוון כל כוונות האר"י .ובתנאי שלא יאכל עם אשתו ובנותיו על השלחן.
יב
נפיש"א נהורא
וירא
האהל ,וזה היה מדרגה של 'קבלת פני הקב"ה -כביכול עד שיעשה את מצות
השכינה'. הכנסת אורחים .אבל לשיטה האומרת
ששם זה חול -שדיבר להגדול שבהם,
והנה ,כאשר ראה את האורחים ,מיד א"כ מנין שהכנסת אורחים גדול מקבלת
פסק מאותה דביקות שהיה שרוי בה, פני השכינה?
ורץ בזריזות כדי לקבל את האורחים.
ומזה מוכח שפיר שהכנסת אורחים ותירץ על זה ה'מאור עינים' באופן נפלא:
גדולה יותר מקבלת פני השכינהיג. אברהם אבינו היה 'דבוק אין באשעפער'
(דבוק בהשי"ת) בדביקות עצומה בלי
*** הפסק[ ,וכך הי' עבודת הצדיקים
הגדולים שהיו תמיד בדביקות בבורא
(אכן יש מקשים בזה) :הרי אנו למדים את עולם בלי הפסק כלל -וכגון אצל
היסוד הזה מהך -דכן עשה אברהם הרה"ק מרוזשין זי"ע ,שהי' רואים עליו
אבינו ,אולם אברהם אבינו עצמו מנין עוצם דביקותו בבורא עולם בכל עת].
ידע זאת שהכנסת אורחים גדולה יותר?
'והוא יושב פתח האהל' -באופן כזה
ויש בזה שני תירוצים .האחד :מה היתה ישיבתו של אברהם אע"ה בפתח
שמובא בספרים בשם הרה"ק ר' יעקב
שמשון משפטיווקא זי"עיד :דכיון שראה
יג .כ"ה במאור עינים פרשת וירא וז"ל :בשבת קכז אמר רב יהודה אמר רב ,גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה ...גם להבין לפי זה
דרשת רבי יהודה אמר רב ,דאמר גדולה הכנסת אורחים וכו' .איך מוכח מזה ,הכנסת אורחים גדול מקבלת פני השכינה ,דלמא משום שבקיימו
מצות הכנסת אורחים יהיה שם גם כן קבלת פני השכינה כנודע שלכך נקרא המצוות מצוה על שם הדביקות שמדבק האדם חלק האלקי השוכן
בקרבו אל הכלל אין סוף ב״ה מלשון צוותא ...עיי"ש היטיב.
וכבר מבואר כן בפי' האברבנאל עה"ת ,בפסוק 'אל נא תעבור מעל עבדך' .דמבאר שם ,שלפי שאברהם אבינו לא הפסיק דביקותו בהשם יתברך
בכל פעולותיו ,וכמו שכתוב בספר מורה נבוכים חלק ג' פרק נ"א ,אודות מדרגת האבות הקדושים שהיו מתעסקים בהנהגת בני אדם ובהרבות ממון
ומשתדלים במקנה וכבוד ,וכשהיו עושים המעשים ההם ,לא היו עושים אותם רק באבריהם לבד ,ולבותם ודעותם לא יסורו מלפני האלוק ,מפני
שתכלית כוונתם היתה בכל המעשים ההם להתקרב אל האלוק קרבה גדולה .ולכך ביקש מהשם יתברך ,אל נא תעבור מעל עבדך ,שלא יעבור
מעליו ,מחמת שרצונו להישאר דבוק בו גם בזמן שעוסק עם האורחים ובענינים אחרים.
יד .הובא בשמו בספר 'שם משמעון' .לרבי אלתר שפירא ,נין ונכד לרבי פנחס מקוריץ ורבי יעקב שמשון משפיטווקא זיע"א .ומקור הדברים
מספר וויכוחא רבה (דף נ ע"א).
יג
נפיש"א נהורא
וירא
דאיתא בגמרא (יומא כח' ):קיים אברהם אברהם אבינו שהוציא הקב"ה חמה
אבינו את כל התורה כולה עד שלא מנרתיקה (ב"מ פו ,):הבין שעשה כן
ניתנה ואפילו עירובי תבשילין' ולכאורה השי"ת כדי שלא יזדמנו לו אורחים
קשה ,מהיכן היה יודע איזה דבר היא עוברים ושבים ויצטרך להטריח עצמו
מצוה ואיזהו עבירה ,הרי עדיין לא לקבלם ,א"כ מזה עצמו מוכרח שהכנסת
ניתנה תורה? ומבאר ,כי נפשו של אורחים גדולה יותר ,דאל"כ -אלא
אברהם אע"ה היתה מזוככת כל כך - דקבלת פני השכינה גדולה -בזה לבד
שכל אבר מגופו היה מרגיש איזו מצוה שנתגלה לו השכינה סגי שלא יצטרך
שייכת אליו ,ומעצמו נמשך לקיום לטפל עם האורחים ,ולא היה צריך
המצוה. להוציא את החמה מנרתיקה כלל .אלא
ע"כ דאילו לא הוציא החמה היה עדיין
ובזה מפרש מה שנאמר אצל העקידה מחיוב לקבל האורחים אף שהיה
'וישלח אברהם את ידו ויקח את השכינה אצלו .ממילא חזינן מזה
המאכלת' -וצ"ב מדוע נקט לשון ד'גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת
'שליחות יד' ,ולא נאמר סתם שלקח את פני השכינה'.
המאכלת? וכמו דכתיב בשאר הפעולות
של העקידה כגון 'ויבן את המזבח' או ועוד יש לתרץ ,על פי מה שאמר הרה"ק
ר' מענדל'ע מרימנוב זי"עטו -על הא
טו .וז"ל בדברי מנחם (פרשת וירא ד"ה וישלח) :וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת ,וכו' ,יש לדקדק שבכל המעשים שעשה אברהם בעקידת
בנו עם הידים עד עתה ,לא נאמר בשום אחד וישלח את ידו ,רק אצל לקיחת המאכלת .כגון בנין המזבח כתיב סתם ויבן את המזבח ,וכן ויערוך את
העצים ,וכן ויעקוד את יצחק ,וכן בכל העשיות לא נאמר שליחת יד ,רק במקום הזה.
נראה על פי שאמרו חז"ל על פסוק וישכם אברהם בבוקר ,מכאן למדנו הזריזות של אברהם שהיה זריז גדול בעבודת השם יתברך ,והיינו לפי שהיה
דבוק תמיד להבורא יתברך שמו באהבה גדולה ועצומה עד אין סוף ,והיה שומר ומצפה לשמוע איזה ציווי מהשם יתברך כדי שיקיים תיכף באהבה
ובזריז ות גדול ,ויהא נחת רוח למי שאמר ונעשה רצונו ,לכן תיכף כששמע מפי הגבורה קח נא את בנך וכולי ,והעלהו שם לעולה ,נזדרז כל כך לקיים
המצוה באהבה ובדביקות גדול ,עד שמגודל דביקותו לא הרגיש תנועות האיברים כלל ,רק אחר שקיים מצות בוראו ,והעלהו לעולה ,אז נתרשלו
איבריו ,מחמת שכבר קיים המצוה ששמע ,כי על השחיטה לא נצטווה כלל בפירוש ,לא נאמר רק והעלהו ,וכבר העלה .ונפסק ממנו הזריזות ,ואחר
כך כשרצה לשחוט לא היה עוד זריזות בהיד עד שהוצרך לעשות בכח ,וזהו שנאמר‘ :וישלח אברהם את ידו ויקח’ ,רוצה לומר שהוצרך לשלוח את
ידו בכח לקחת המאכלת .ועל זה אמר לו הקדוש ברוך הוא‘ :אל תשלח ידך אל הנער’ ,רוצה לומר ,אין אתה צריך להטריח כל כך את ידך ,כי עתה
ידעתי כי ירא אלקים אתה ולא חשכת גומר ,רוצה לומר ,כבר קיימת המצוה של ‘והעלהו שם לעולה’ ,אשר מזה אני יודע ‘כי ירא אלקים אתה’,
ולכן אין אתה צריך להטריח יתירה ,לשלוח את ידך לקחת המאכלת כי כבר קיימת את המצוה.
וראה בדברי שאול מבעל ה'שואל ומשיב' בפרשת חקת שמביא כן בשמו.
יד
נפיש"א נהורא
וירא
[והנה יש לפעמים אשר האדם נמנע 'ויערוך את העצים' וכו' ולא אמר שם
מלעשות הכנסת אורחים ,שחושש 'וישלח את ידו'.
שיגרום למריבה בתוך ביתו ,שבני ביתו
אינם רוצים כל כך ...והוא חושב שעדיף אלא הביאור הוא ,שכל מעשיו של
למנוע מזה משום שלום בית ,שכן אם אברהם אבינו עד עכשיו -היו על פי
אין שלום בתוך ביתו אז לא תשרה בה רצון ה' ,וממילא כל איבריו הלכו
השכינה .אבל ,איתא בספה"ק -דהרי מעצמם לקיים את המצוה .אולם כאשר
'גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני הגיע לשחוט את בנו יצחק ,לא רצו
השכינה' ,ועל כן אל ירא האדם כל כך איבריו וידו לזוז לעשות את מעשה
משום שלום בית ויבטל מצות הכנסת השחיטה ,משום שבאמת רצון השם לא
אורחים ,שהרי גדולה היא יותר מקבלת היה שישחט אותו אלא רק שיעלהו
פני השכינהטז]... לעולה ,לכן היה צריך לשלוח את ידו
בכח נגד הרגשת אבריו! ולכך אמר לו
*** ה' 'אל תשלח ידך' כי לא ציותי אותך
אלא שתעלהו לעולה.
וכן היה הדבר כאן -מאחר שהרגיש
מעלת עמידה בנסיון בנפשו שיש לו לרוץ אל האורחים ,הבין
ועוד ענין אחר ראינו בפרשיות הללו, שמצוה זו גדולה ונעלה יותר מקבלת פני
שכתוב בתוכם ענין העשרה נסיונות השכינה.
טז .כן כתב בספר תולדות נ"ח (על התורה ,ליקוטים) ובספר שיחת חולין של ת"ח (פ"א); וכן מביא בספר חשוקי חמד (סוכה נג ):בשם הרה"ק ר"מ מרימנוב
זי"ע.
ואגב יצויין דבר נפלא שכתב בדגל מחנה אפרים (ליקוטים ד"ה י"ל טעם) וז"ל :י"ל טעם על מה שאין אומרים לשם יחוד על מצות הכנסת אורחים
שיזדמן לאחד לקיים ,ולמה יגרע זה מכל המצות .אך דהאמת הוא שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה' ולכך אין שייך לומר לשם
יחוד ,וד"ל .עכל"ק.
טו
נפיש"א נהורא
וירא
מה שעמד בנסיון -אז הפר הקב"ה את שנתנסה בהן אברהם אבינו ע"ה ,ועמד
השבועה והגזירה שגזר עליו! ובזכות זה בכולם.
זכה וילדה לו אשתו בן בבית הכלא.
וכח זה של מסירות נפש עבור רצון
והבן הזה היה שאלתיאל ,שהוא אביו הבורא ,הטביע גם בנפשות זרעו אחריו
של זרובבל -ראש הגולה! הוא היה לדורות עולם -ועי"ז יש לנו הכח לעמוד
קדוש עליון ,וממנו נמשכה שושלת בנסיונות בכל מצב.
מלכות בית דוד וממנו יצא משיח
צדקנו! ובזכות הנסיון ההוא זכה והנה כח זה של עמידה בנסיון עצום עד
שזרובבל בנו יהיה ראש הגולה וממנו מאד! כמו שמצינו במדרש בפרשת
תהיה ישועתם של ישראל. מצורעיז ,מעשה נורא ביכניה מלך
יהודה (שנקרא גם יהויכין) :בזמנו לא הלכו
כמו דאיתא במדרש ,שכאשר יבוא בדרך ה' ,ונשבע הקב"ה שלא ישאר שם
משיח צדקנו במהרה בימינו ,הוא יאמר ושארית מבית יכניה .ולא יהיו לו בנים
קדיש -ה'קדיש של זרובבל בן להמשיך את שושלת מלכות בית דוד!
שאלתיאל' ,והקדיש הזה יהיה חזק
וקדוש כל כך -שקולו ישמע עד עומק נבוכדנצר מלך בבל הגלה אותו ואסר
הגיהנום ,וכל הרשעים שבגהנום יענו אותו בבית המאסר בבבל ,וגזר עליו
עמו 'אמן יהא שמיה רבא' ,ובזכות שמי שנכנס אליו -אינו יוצא לעולם!
ה'אמן' הזה יוציאו אותם מעומק והדלתות סגורות לעד בלי שום פתח
הגיהנום ויביא אותם לגן עדן! הצלה!
וכל זה הוא מכח זה של עמידה בנסיון והנה ,שם בעת שהיה יושב במאסר -
אחד! גזירה קשה עם שבועה מאת השם הזדמן לפניו נסיון גדול בקדושה,
יתברך נהפכה לגמרי לברכה ולמקורו והתגבר על היצר .וכאשר ראו משמים
יז .עיין במדרש ויקרא רבה (פרשה יט ו) בסוף פרשת מצורע באורך.
טז
נפיש"א נהורא
וירא
(פרשת אמור) שמי שיש לו נסיונות קשות, של משיח ,רק מכח זה שאדם אחד עצר
אות היא כי יש בו כוחות ומדריגות את עצמו וכבש את יצרו בנסיון! 'ס'איז
גדולות ,ואם ינצלם לקדושה יגיע א פחד נורא דער מדרש' (הרי המדרש הזה
למעלות נשגבות!יח הוא פחד נורא).
והבעל דבר יודע זאת היטב ,ולכן הוא ***
נלחם בכל עוז כדי להפיל את האדם ,כי
הוא מבין שאם יעמוד האדם בנסיונו - והנה האדם יכול לחשוב לפעמים' :מי
יהיה מזה קידוש ה' גדול ,ויעורר עוד אני ומה אני ,הרי אנכי מלא בנסיונות
כמה בעלי תשובה ,ויצילם נפשות הרבה קשים ואין אני שוה כלום'.
מישראל!
זהו טעות גדול! כי אם אתה עומד בנסיון
והנני רגיל להמשיל הדבר במשל :כי ומשבר את הטבע ,אתה יכול להגיע
הלא הגנבים אינם מחזרים אלא אחר למדרגות רמות ונשגבות ביותר ,ולפעול
בתי העשירים ,ששם נמצא כסף לרוב. ישועות לדורות עולם! הבורא עולם
אבל במקום שאין שם פרוטה מה להם שמח עמך שמחה עצומה!
לבקש שם?
ודבר זה הוא יסוד נחוץ בעבודת ה'! ואין
וכן הוא הדבר ברוחניות :היצר הרע ליפול לידי יאוש ח"ו ,ואל יפול ברוחו,
יודע ומכיר היטב הכוחות שיש בתוך כי אדרבה -הרי כתב הבאר מים חיים
יח .וז"ל (שם בפסוק לא יטמא בעל בעמיו ד"ה א"י) :ותדעו אחיי ורעיי כי הנה אלה הרשעים ושלוי עולם הבוערים בלבבם לכל מיני התאוות ועבירות רעות
בחמדה עזה וחזקה אילו היו רוצים להכנס לקדושה היו יכולין להכנס ממש כמו כן שיחשק ויתלהב ויתאוה ויחפוץ בלהבי יקודי אש לאהבת ה'
ותורתו ומצוותיו .כי את זה לעומת זה וגו' .וכפי אשר נראה כוחו בקליפה מהתאוה המופלגה והחמדה עזה .כן היה כוחו בקדושה לאהבת ה' מה
שאדם אחר שלא נברא בכח הזה להיות אהבה עזה תקוע בלבבו לדבר מן הדברים לא היה יכול להגיע כלל למדריגה עליונה כזו.
ועל זה אמר ריש לקיש (בבא מציעא פ"ד ).התם רבי קרו לי הכא רבי קרו לי כי הוא לפי מדרגתו בכל מקום אשר פנה והביט ,היה גדול ונפלא בערכו.
ובעת היותו בליסטים היה רב וגדול בבחינתם ,וכשנכנס תחת כנפי השכינה נעשה רב וגדול מאוד אף נגד חכמים אחרים כמאמר חז"ל (יומא ט'):
ורבה בר בר חנה מי משתעי בהדיה ריש לקיש והלא רבי אליעזר מרא דארעא דישראל הוי ולא הוי משתעי ריש לקיש בהדיה .עתה ראה והבט מה
שיוכל להעשות מרשעי ישראל .וכל אדם בערכו כפי ערך תאותו בתאות וחמדת עולם הזה ,כן לעומתו היה יכול ליכנס בקדושה להתאוות לחמוד
לבוראו כזה וכזה ויותר לפי שזה היא אהבת אמת .ותאות עולם הזה הוא רק טיפה מן הטיפה שנפלה מאהבת האמת לאהבת עולם הזה בכדי להיות
הבחירה ביד האדם ולבררה מתוכה כאשר כתבנו כמה פעמים...
יז
נפיש"א נהורא
וירא
הוא מביא ישועה וברכה לו ולכל כלל כל אדם ,ואף אם הוא בעצמו אינו יודע
ישראל. לפעמים.
יעזור השי"ת 'מ'זאל זיך קענען שטארקן, ועל כן כשרואה האדם שהיצר מתגבר
מ'זאל קענען טוהן א נחת רוח פארן עליו ביותר -ידע ברור כי יש בתוכו
באשעפער' (שנוכל להתחזק ,ולעשות נחת רוח כוחות עצומים ,ובידו להגיע למדריגות
להבוי"ת) 'און מ'זאל קענען מקרב זיין די רמות!
גאולה שלימה' (ונוכל לקרב הגאולה שלימה)
במהרה בימינו אמן. ומזה יתעורר האדם להתחזק בעצמו,
ולדעת את כחו ,לעמוד בנסיונות ,ובזה
יח
