למעלה מהזמן · Lemala Me'Hazman — וירא (2026-10-26)

לקבלת השיעור והמדריך לשולחן שבת ,וכן להצטרפות לרשימת התפוצה
ניתן לשלוח מייל לכתובת lemala2626@ gmail.com
לחץ כאן
ב״ה | פרשת וירא | מאמר אחרון בסדרה
משיעורי רבי אליהו רוזמרין שליט״א
למעלה מהזמן | תשפ״ז
ַמ ֲא ֶכֶלת ַה ּט ֹו ב ַה ֻּמ ְח ָל ט — מאמר שלישי
ַה ְּׁש ִא יָפה ְלִא יֵד ָא ל ְׁש ֵמ יִמ י ָט הֹו ר ׁשֹו ֶח ֶט ת ֶא ת ַה ְּמ ִצ יאּות ַע ד ַּד קַ ,א ְך ַה ַה ְׁש ָלָמ ה ַה ְּס דֹו ִמ ית ִע ם ַה ֶּׁש ֶק ט ַמ ְק ִּפ יָא ה ֶא ת ְּפִע יַמ ת ַה ַח ִּייםַ .ה ִא ם ַּת ְס ִּכ ים ַלֲע ֹמד ְּבֶק ַר ע
ַה ְּס ִת יָר ה ּוְלַד ֵּמ ם אֹו ָת ּה ִל ְפֵני ה' ,אֹו ֶׁש ַּת ֲע ִד יף ְלַה ְט ִּב יַע ֶא ת ַיִּק יֶר יָך ְּבֵׁש ם ַה ְּׁש ֵלמּות?
מצטמצמת .היינו מצפים שהברכה תחבר את המשפחה ותאפשר לה ז .אברהם :לעמוד בקרע
לחיות ברווחה .בפועל הברכה נעשית מקנה ,המקנה צריך מרעה, אברהם חי בתוך שני הכישלונות .לפי חשבון חז"ל הוא היה בן
המרעה מוגבל ,וההתרחבות של האחד נעשית הדוחק של השני .ועל ארבעים ושמונה בשנת הפלגה ,ונמרוד ,ראש הדור הזה ,השליך
זה פורץ ריב בין הרועים ,ורש"י אומר שרועי לוט רעו בשדות של אותו לכבשן .ואחר כך ,כל חייו בארץ כנען ,סדום נמצאת לא רחוק
אחרים .המאמר כולו שואל מה הארץ מסוגלת לשאת ,והפסוק ממנו ,ולוט בן אחיו גר בתוכה .אברהם איננו בורח מן השבר .הוא
עצמו עונה כאן" :ולא נשא אתם הארץ". חי בתוכו ,ומראה איך עומדים בו.
ואברהם עומד עכשיו במצב שבו האחווה עצמה דורשת פרידה .אם ואברהם איננו האדם שלא עבר את המשברים האלה .הוא יודע
יתעקש על ישיבה משותפת בשם האחדות ,הוא יחריב את האחווה שהעולם רע לפעמים ,שלוט מנצל את טובו ,שישמעאל אינו יכול
שביקש לשמור .לכן הוא אומר "אל נא תהי מריבה ביני ובינך ...כי להישאר בביתו בכל מצב ,ושאנשי סדום רשעים .ובכל זאת הוא
אנשים אחים אנחנו ...הפרד נא מעלי" .וגם הפרידה הזאת מחזיקה מסרב להגיע למסקנה של דור הפלגה או של סדום .אברהם אינו
בתוכה קרע .במדרש רבה ,רבי יהודה אומר שהקב"ה הקפיד על חוזר לתמימות של בראשית .הוא חוזר לטוב של בראשית ,אחרי
אברהם בשעה שנפרד ממנו לוט :לכל הוא מדבק ,וללוט אחיו אינו שכבר למד את כל מה שלימד אותו נח .הוא יודע שיש אדמה ויש
מדבק? ורבי נחמיה אומר להפך ,שהקפידה הייתה בשעה שלוט הלך קוצים ,שיש רמאות ויש ניצול .הוא יודע להיפרד ,והוא יודע לצאת
עמו .אותו מעשה נתבע משני צדדיו .אברהם נפרד מלוט ,והאחווה למלחמה .אבל הוא אינו מוכן לומר שהטוב האלוקי אינו שייך
ממשיכה לתבוע ממנו את שלה .וכשלוט נשבה ,התביעה הזאת לעולם הזה .ומדוע הוא מסוגל למה שהאחרים אינם מסוגלים?
מוציאה אותו למלחמה. מפני שכולם חושבים שהסתירות בעולם צריכות הכרע ,ולא זו בלבד,
מלחמת המלכים" .וישמע אברם כי נשבה אחיו" .התורה קוראת אלא שהם עצמם מבקשים להכריע :או טוב מוחלט או מציאות ,או
כאן ללוט "אחיו" ,אותו לוט שנפרד ממנו .אברהם מריק את חסד בלי גבולות או גבולות בלי חסד .ואברהם אומר :אינני מסוגל
חניכיו ,שלוש מאות ושמונה עשר איש .הוא רודף אחרי צבאות להכריע ,אבל אינני מוכרח להכריע .יש מי שמחזיק את שני הדברים
ארבעת המלכים עד דן ,נלחם בהם בלילה ,ומשיב את לוט ואת כל יחד.
השבי .הוא יצא להציל אדם .אבל בעולם שבו הוא חי ,הצלת השבוי ואת העמידה הזאת אפשר להבין רק כשרואים את אברהם בתוך
מחייבת מלחמה ,והיד שמבקשת להחזיר חיים נאלצת גם ליטול החיים עצמם .אברהם יודע מהו הטוב האלוקי ,והוא רוצה אותו
חיים .כאן החסד מוכרח לעבור דרך מעשה של הריגה. שלם .אבל מן הרגע שהוא יוצא לדרך ,הוא מגלה שהטוב הזה אינו
והתורה אינה נותנת לניצחון לסגור את הסיפור .מיד אחריו יכול להתממש בשלמותו במעשה אחד .בבראשית נאמר "ויאמר",
נאמר" :אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר, ומיד "ויהי כן" .אצל אברהם הרצף הזה נשבר :הקב"ה מבטיח,
אל תירא אברם ,אנכי מגן לך" .ממה מפחד המנצח? רבי לוי אומר והמציאות אינה מתיישרת לפי ההבטחה .וכך בכל תחנה בחייו .כדי
במדרש שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר :שמא היה בין להציל הוא נאלץ להילחם ,כדי לשמור על הברית הוא נאלץ
האוכלוסין שהרגתי צדיק אחד ,ירא שמים אחד .ורש"י מפרש להרחיק ,ואפילו הברכה שהוא מקבל יוצרת מציאות שאי אפשר
"אנכי מגן לך" :מן העונש ,שלא תיענש על כל אותן נפשות שהרגת. לחיות בה יחד .נלך אחריו בתחנות האלה ,ונראה מה הוא עושה עם
והקב"ה מרגיע אותו במשל .אדם עבר לפני פרדסו של מלך ,ראה הטוב שלא נכנס במעשה.
חבילות של קוצים ,ירד ולקח אותן .כשראה אותו המלך ,התחיל תחנות אלו שנעבור ,הן נקראות בפי רבותינו עשרה ניסיונות
האיש להסתתר .אמר לו המלך :חסכת לי פועלים רבים ,בוא וקח שנתנסה בהם אברהם אבינו ,ולפי דרכנו במאמרנו ,הן כולן
שכרך .אותם אוכלוסין שהרגת ,קוצים כסוחים היו. ניסיונות שבהם אברהם הצדיק הטוב ,שרוצה להידבק במקור
ושימו לב מי זקוק כאן להרגעה :האדם שניצח במלחמת הצלה. הטוב ,עומד מול מציאות נשברת שוב ושוב ,כאשר הארץ תמיד
ההצלחה אינה משתיקה אצלו את השאלה על אדם אחד שאולי חוצצת בינו לבין הטוב האלוקי היורד מן השמים ,ואברהם עומד
נהרג .כאן אברהם עומד ממש מול דור הפלגה .בוני המגדל ,כשנפל ונבוא וארעא. שמיא באמצע
אדם ,לא שמו לב ,כי היו עסוקים בבניין הגדול .אברהם ,אחרי ונבאר.
שהציל את אחיו וניצח ארבעה מלכים ,עדיין חושש מפני אדם אחד הרעב .אברהם עזב את ארצו ,את מולדתו ואת בית אביו ,מפני
שאולי אבד בתוך המעשה הגדול .הידיעה על מחירה של המלחמה שהקב"ה אמר לו "לך לך" .ורש"י מפרש :להנאתך ולטובתך .הוא
אינה משאירה אותו בבית ,והוא אינו מפקיר את השבוי .הוא פועל הולך אחרי טוב שהובטח לו" ,ואעשך לגוי גדול ואברכך" .וכשהוא
בתוך העולם הקשוח ,ואינו מרשה לעצמו להיעשות קשוח כמותו. מגיע אל המקום שבו הטוב אמור להתממש ,הוא מוצא רעב .רש"י
הוא קרוע ונלחם!!! ואת הכאב והלב הפצוע ,בין הטוב המוחלט מדגיש שהרעב היה בארץ ההיא לבדה ,ומנסח את הניסיון :שאמר
לרוע המשתולל ,הוא אינו מתיימר לפתור .הוא נושא אותם לפני לו ללכת אל ארץ כנען ,ועכשיו משיאו לצאת ממנה .נצייר לעצמנו
הקב"ה ,שופך שיחו לפני אלוקיו .ושומע מאת האלוקים "אנכי מגן את אברהם עומד בשדות היבשים .אנשי ביתו רעבים ,הצאן הולך
לך" .אני עומד שם .אני שומר ומגן על נשמתך. ומתמעט ,וההבטחה עוד מהדהדת באוזניו .אותו קול שהכניס אותו
מכניס האורחים .סדום אמרה "בואו ונשכח תורת רגל מארצנו". לארץ עומד עכשיו מאחורי הכורח לצאת ממנה.
כבר אמרנו והסברנו את הפילוסופיה של הסדומניקים :הם מבינים את ביתו הוא אינו יכול להאכיל בהבטחה ,ולכן הוא יורד
היטב את כוח הניצול והרוע שמשתולל בעולם .והם שומרים על למצרים .אבל הוא יורד "לגור שם" ,ולא להשתקע .וכשהרעב חולף,
גבולות ברורים' .שלי שלי ,שלך שלך' .חיה ותן לחיות!! הסיסמא התורה מדייקת לאן הוא חוזר" :אל מקום המזבח אשר עשה שם
של רבים מאוד מתושבי העולם כיום. בראשנה ,ויקרא שם אברם בשם ה'" .הוא נאלץ לעזוב את הארץ,
ואברהם ,ביום השלישי למילתו ,בחום היום ,רואה שלושה אנשים ואינו עוזב את ההבטחה .הוא ממשיך לשמוע אותה גם כשאין לה
ורץ לקראתם ,ואומר "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם" .את הרגל זכר בשטח.
שסדום מגרשת ,אברהם רוחץ .אברהם איננו תמים .הוא יודע ומבין לוט .בפרשת לוט הקרע חריף יותר ,כי כאן הוא נולד דווקא מתוך
היטב מול מי הוא עומד :ערבים שברגע של חולשה הם 'גונבים לו את הצלחת הברכה .התורה מספרת שגם ללוט" ,ההלך את אברם" ,היו
התכשיטים של אשתו' .אבל אברהם אינו מוותר על החסד בגלל שיש צאן ובקר ואוהלים .ורש"י שואל :מי גרם לו שהיה לו זאת? הליכתו
מי שמנצל אותו. עם אברם .הטוב שסביב אברהם מתפשט ומיטיב עם הקרובים אליו.
ויש כאן תמונה שמסכמת את כל התחנות ,שכן כל אחד מהם בונה כך נראה הטוב האלוקי כשהוא פועל כמו שצריך .אברהם מיטיב,
מבנה אחר .נח בונה תיבה ,מקום מוגן מפני העולם ,ובסוף "ויסגר והוא יודע להיטיב ,הוא מרעיף על לוט כפי מידת החסד של אברהם.
ה' בעדו" .דור הפלגה בונה מגדל :הוא אינו מסתפק בהגנה ,הוא ומה קורה בעקבות ההרעפה הזאת? "ולא נשא אתם הארץ לשבת
רוצה להבטיח שלא יהיה עוד מבול ,ולהגיע עד השמים .סדום יחדו ,כי היה רכושם רב" .השפע גדל ,והאפשרות לשבת יחד
עדות ברורה :ההכרעה לא מחקה את הטוב שלא היה אפשר לממש יושבת בשער ,וסוגרת אותו בפני כל מי שבא מבחוץ ועלול לדרוש
בתוך הבית .אברהם אבינו מלמדנו קרע מהו. ממנה משהו .ואברהם חי באוהל ,ועליו נאמר "והוא יושב פתח
ישמעאל והקרע שלנו .לפני זמן קצר ישבתי עם אדם מלומד ,איש האהל כחום היום" .לא בפנים ולא בחוץ ,אלא בפתח .אוהל איננו
טוב לב באמת .התפעלתי ממנו מאוד ,ונהניתי מחכמתו ,מרוחב מגדל ,וגם איננו חומה .יש בו מקום מוגן ,ויש בו פתח שדרכו נכנסים
השכלתו ומטוב ליבו .הוא היה בחור חרדי למדן ועובד לכל דבר, אורחים .אברהם יושב בפתח.
ומחמת ייסורי נפש וטרגדיה שעבר ,עזב את דרכנו הטהורה התפילה על סדום .וכשהקב"ה מגלה לו שסדום עומדת להיחרב,
והמקודשת .הלב נחמץ לראות עלם חמודות בחור לתפארת ,שנפל הוא מתפלל" :השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" .והוא מחפש
קורבן לתככי מזימות העולם .אך את זה נשמור לפעם אחרת. בתוך סדום את הצדיק .חמישים ,ארבעים וחמישה ,ארבעים,
במהלך השיחה הוא סיפר שהוא נוסע בין הערבים בארץ וגם שלושים ,עשרים ,עשרה .הוא אינו מוותר על סדום ,וגם אינו
בעולם ,והוא מדבר איתם כאילו שהוא אחד מהם .בתוך הדברים מכחיש את הרע שבה .הוא מביא את השבר לפני הקב"ה.
חזר שוב ושוב על המוטו שלו :מי שהוא אחד מהם ,הם לא מזיקים אברהם יודע ומכיר את הפילוסופיה המשומנת של 'שלי שלי שלך
לו .בהמשך התחיל לדבר על מדרגתו של ישמעאל ,ואז הוא חזר שלך' .יש בסדום מערכת הגיונית .אבל בדיוק זו הנקודה שמכעיסה
'לעולם של חז"ל' ועיניו החלו להאיר באור יקרות והתלהבות: את הקב"ה .הרשעות בגבול החוק .והציניות בלבוש הסדר .סדום
בתחילה הוא ציין לדברי המדרש שאברהם הלך לחפש את ישמעאל אינה מוכנה לעמוד בחיבוטי הנפש מול הניצול והתרסקות הטוב
במדבר אחרי שגירש אותו .והזכיר עוד כמה מאמרים בפרקי דרבי מול העולם הקשוח .לכן היא סוגרת את השערים מבעוד מועד.
אליעזר ובילקוט .ומשם עבר לדבר נגד אלה שאינם מבינים את בתפילת אברהם על סדום אברהם אבינו אומר לקב"ה שלא ניתן
בשורתו של ישמעאל ,ושלישמעאל יש חלק בארץ לפחות כמו לקיים עולם מול הטוב המוחלט ,כיון שהטוב המוחלט גוזר מוות
ליהודים ,שהרי גם הוא יורש של אברהם .וכמובן שמיד נכנס על הרשעים שליבם אטום .ואילו העולם הזה מכריח את האדם
ל'סוגיות החמורות' של ימין ושמאל. להיחשף לשבר הקיומי של אטימות לב .וכמבואר במדרש :אמר לו
כשישבתי איתו הרגשתי ממש את מה שאני מנסה להסביר במאמר הקדוש ברוך הוא :אברהם "אהבת צדק ותשנא רשע" אהבת לצדק
הזה .החסד שלו מושפע מאוד מהתבונה האנושית לה הוא נכסף את בריותי ותשנא רשע מאנת לחייבן" ,על כן משחך אלקים אלקיך
בעולם המערבי ,ולכן הוא נוטה כולו לצד אחד .הוא אינו מסוגל שמן ששון מחבריך" מהו מחבריך? מנח ועד אצלך עשרה דורות,
להכיל את העובדה שרבים מן האנשים שהוא מתרועע איתם, ומכלם לא דברתי עם אחד מהם אלא עמך .אברהם מעורר את
אנשים שבאמת לעולם לא ירצחו יהודי חס ושלום ואפילו יביעו הנקודה הצדיקית שבסדום ,שיצאה סך הכול להגן על עצמה מפני
סלידה מכך ,מאמינים בכל זאת שצריך לגרש את היהודים מן הארץ, הטוב החמקמק שבעולם של מטה .עומק טענת השופט כל הארץ
או לפחות שהיהודים יהיו כנועים תחת שלטונם .ואני כותב זאת הוא שהשופטים בעולם הזה יודעים ומכירים היטב את השבר
בלשון המעטה .הטוב שלו אמיתי ,אבל הוא טוב לפי אמות המידה שהצדק מתמודד מולו.
של בני האדם ,ולכן אין בו מקום לסתירה. תשובתו של הקב"ה לאברהם היא בדיוק זו ,הצדיקים אמורים
הטוב שלו עומד מול בני האדם הקיצונים ,שאומרים שצריך להרוג להילחם בשבר ולא להשלים עמו!! בדיוק כמעשיו של אברהם .עצם
את הערבים .לשחוט אותם .וזה מקומם את מי שמלומד ואמון על המציאות שהקב"ה ביקש את תפילת אברהם על סדום הוא זה:
הטבה עם הבריות .בפרט שמסתמא גם דעת תורתנו הקדושה היא ללמד את הבריות שאברהם יודע ומכיר את הצד החיובי של סדום,
כך ,שאסור לומר ולעשות כן [וזה נושא בפני עצמו בע"ה] .מה שביקשה עולם מתוקן והגון של שלי שלי .ואכן ניתן לבקש שם גם
שקורה הוא :אלה סוגרים את הלב לגמרי ,ואלה פותחים אותו עד צדיקים של ממש .אך הקב"ה שונא את המסקנה של סדום .ואוהב
שאין בו עוד גבול .ושניהם בורחים מאותו מקום. עומד אבינו שאברהם הקרע את
כי לחיות בתוך הסתירה הזאת ,לדעת את הייחוס ואת המדרגה בו.
של ישמעאל ,להבין את המשמעות של 'בן של אברהם אבינו' ,ובכל "ואברהם עודנו עומד לפני ה'" .זו ממש העמידה בקרע .אברהם
זאת להבין שהתורה אינה רוצה שנטה אליו יותר מדי בחסד ,זה רואה כיצד שוב מקור הטוב נהפך לאש וגפרית על הארץ .והוא נשאר
בדיוק הקרע שאנחנו מדברים עליו .זה כבר עדין וחמקמק מדי לרוב עומד לפני ה' .ולמחרת ,אחרי שסדום נהפכה והתפילה לכאורה לא
בני אדם .וזה המקום שבו עומד אברהם אבינו .הוא מגרש את הועילה ,נאמר "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את
ישמעאל ,ובאותה שעה ממשיך לאהוב אותו .בפרקי דרבי אליעזר פני ה'" .חז"ל לומדים מכאן שאברהם תיקן תפילת שחרית .ככה
מסופר שאחרי שלוש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו בדיוק! האדם קם בבוקר ורואה את הטוב המוחלט מעורבב באש
במדבר ,ונשבע שלא ירד מעל הגמל במקום שבו ישמעאל שרוי .הוא וגפרית של סדום .והוא נעמד להתפלל שחרית .ונשים לב :אברהם
הולך אל הבן שגירש ,ואינו יורד מן הגמל .אהבה שאינה מוותרת, מתקן את תפילת שחרית ,מיד אחרי שלא נענה בתפילתו על סדום!
וגבול שאינו מתבטל ,במעשה אחד .גבורות אב המון גויים! התפילה :הרבה יותר ממה שהיא בקשה מלפני הקב"ה .היא עמידה
והסוף של הסיפור מלמד לאן מובילה הדרך הזאת .כשאברהם מול הקב"ה .ומיד אחר כך התורה אומרת" :ויזכר אלקים את
נפטר נאמר "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו" ,וחז"ל אומרים, אברהם ,וישלח את לוט מתוך ההפכה".
ורש"י מביא ,שמכאן שישמעאל עשה תשובה ,והוליך את יצחק ישמעאל .כשהקב"ה מבשר לאברהם על יצחק ,המילים הראשונות
לפניו .זו התוצאה של התנהלות שנמסרת לקב"ה .אברהם לא פתר שיוצאות מפיו הן על הבן שכבר יש לו" :לו ישמעאל יחיה לפניך".
את השבר לבד .הוא לא נטה כולו לישמעאל ,וגם לא סגר את ליבו ורש"י מפרש :יחיה ביראתך .זו תקווה של אב ,שהבן שכבר עומד
בפניו .הוא הקריב את השבר לכוחו הנשגב של אבינו שבשמים. לפניו יהיה חלק מן הטוב שנמסר לו .אבל הברית אינה יכולה להכיל
התוצאה של מי שעושה כך :בסופו של דבר גם ישמעאל הכיר בכך, בבית אחד את כל מה שהאבא מבקש להחזיק באותו בית .שרה
ונתן ליצחק ללכת לפניו .זה סוד התשובה של ישמעאל :לא שאברהם אומרת "גרש האמה הזאת ואת בנה" ,והתורה מעידה" :וירע הדבר
ויתר על הגבול ,אלא שישמעאל עצמו התקרב לאלוקים. מאד בעיני אברהם על אודות בנו" .שוב :הטוב שאברהם מקבל
ברור לנו ,שאם נזכה לילך בדרכו של אברהם גם כיום בארצנו מהקב"ה ,בן כמו ישמעאל ,מתרסק מול המציאות ,בתוך הבית של
הקדושה ,ונשכיל להקריב את השבר הגדול לפני אבינו שבשמים, אברהם .ואברהם אבינו השותת שופך ליבו לפני הקב"ה ,והקב"ה
נזכה אף אנו להתגשמות המשך דרכו של ישמעאל .ונזכה לראות את עומד עמו בתוך הכאב הזה ואומר לו" :אל ירע בעיניך ...כל אשר
התגלות הנהגתו הנשגבת של הקב"ה .היודע ומכיר את כל גנזי תאמר אליך שרה שמע בקלה ,כי ביצחק יקרא לך זרע" .הקב"ה
נסתרות הלב .יודע ומגיד תעלומות שברי כל הנפשות .והוא זה מחזיק עם אברהם את השבר.
שיודע כיצד מנהלים ומרפאים את השבר הגדול שבו נברא העולם. ונצייר את הבוקר הזה" :וישכם אברהם בבקר" .הוא קם מוקדם
העקידה .עד כאן אפשר היה לומר שיש הבטחה טובה ,ויש עולם ולוקח בעצמו לחם וחמת מים .הוא נותן אותם על שכמה של הגר,
שמקשה על מימושה .בעקידה הסתירה מגיעה כביכול אל תוך דבר ואת הילד ,ומשלח .היד שמשלחת היא אותה יד שהכינה את הלחם.
ה' עצמו ,כפי שאברהם מסוגל להבין אותו .הוא שמע "כי ביצחק אברהם אבינו ,שהכניס ערבים זרים לתוך ביתו ,עוזב הכול ומתמסר
יקרא לך זרע" ,ועכשיו הוא שומע "קח נא את בנך ...והעלהו שם אליהם בשלישי למילתו .מצטווה כאן מקור הטוב לשלח את ילדו
לעולה" .המדרש שם בפיו את התמיהה :אתמול אמרת כי ביצחק מן הבית ,לעבר הלא נודע.
יקרא לך זרע ,חזרת ואמרת קח נא את בנך! בסוף מתברר שלא אהבת אברהם אבינו לישמעאל ממשיכה גם אחרי שגורש .והיא
נצטווה לשחוט .אבל אברהם נדרש ללכת בדרך שלושה ימים ,לפני מתפרשת בפסוק בהמשך :במעשה העקידה .שם אומר הקב"ה "קח
שהתברר לו איך ההבטחה והציווי עומדים יחד. נא את בנך את יחידך אשר אהבת" ,ורש"י מביא את תשובתו של
והמדרש מצייר את הרגע עצמו .בשעה שאברהם שולח את ידו אברהם" :שניהם אני אוהב" .זה נאמר אחרי השילוח ,כמבואר
ליטול את המאכלת" ,עיניו מורידות דמעות ,ונופלות דמעות לעיניו בפרקי דרבי אליעזר שישמעאל חזר לבקר את אביו .השילוח של
של יצחק מרחמנותו של אבא ,ואף על פי כן הלב שמח לעשות רצון ישמעאל לא שינה את הלב של האב הגדול .אברהם לא הפך בדיעבד
יוצרו" .שתי התנועות באות יחד .הציות אינו מבטל את הרחמנות, את הבן ששילח לבן שמעולם לא היה ראוי לאהבתו .הברית עם
והרחמנות אינה מבטלת את הציות .בעקידה אברהם מוותר על יצחק ,הבן הנבחר והמקודש ,מחייבת את אברהם להבחין בין
הדרישה שהטוב האלוקי יהיה מובן לו בשלמותו לפני שהוא עומד הבנים ,אבל האהבה נשארת גם אחרי ההבחנה .והכאב שלו הוא
ולא כל אדם עובר את כל התחנות לפי הסדר .יש מי שנופל מן לפניו .הוא אינו יודע לחבר את כל מה שנאמר לו ,וגם אינו מוחק
המבול ישר לסדום ,ויש מי שמבלה את כל חייו במגדל .ושניהם אחד מן הדברים כדי לקנות לעצמו עולם פשוט ולא מורכב.
עומדים במעשה שלפנינו. מעשה העקידה אינו מאורע חד פעמי ,הוא דפוס שחוזר על עצמו
מעשה במגיד שיעור .כולנו מכירים את אביגדור ,האברך העדין, אצל כל הורה והורה .כל מחנך ומחנך .ואני מציע לכל אחד לעצום
הרך כמשי ,שבשנותיו הצעירות מסתובב בעולם חדור אמונה בטוב עיניים במקום שקט ,ולנסות לשמוע את המילים 'אתמול אמרת
הנצחי ,ודרך הטוב הזה הוא רואה את העולם ואת יושביו .הוא לי ...והיום אתה אומר לי '...שוב ושוב .אתמול והיום .עד שפתאום
הראשון שרץ להתרים כסף לבניין המקווה .הוא החלוץ שעומד לצד האדם ימצא שעיניו דומעות ,וליבו מבעבע ,והוא מקריב את השבר
האברך שפשט רגל .ידיו רב לו לקרב את הבחור הנושר מן השכונה. והקרע שלו לפני הקב"ה.
זו בראשית שלו. ואחרי שראינו את אברהם מול לוט ,מול ישמעאל ומול סדום,
ויהי היום ,והפרנסה דוחקת ,והוא נעשה מגיד שיעור בישיבה כדאי לעמוד על הבחנה דקה שאולי לא שמים לב אליה בתחילה.
ידועה ומכובדת .תוך שבועות ספורים הוא נעשה כאב לתלמידיו, כאשר אנחנו אומרים שאברהם עומד בקרע ,לכאורה זה אומר שהוא
וכזרקור לכל בני הישיבה .כשבחור נכנס לשיעור באיחור ,הוא לא נוקט עמדה אלא עומד בקרע .וזו טעות שרבים נופלים בה ,כיון
מגפפו ,מנשקו ומעודדו :בטח איחרת מסיבה טובה ,ומחר תבוא שאכן עצם המושג של להיות בתוך הקרע הוא קשה ומורכב .וכיון
בזמן .וכשהמנהל תופס בחור שהלך לכותל באמצע הסדר ,אביגדור שכבר הבין אותו האדם ,הוא מוצא אותו נוח לשהות בו.
משתטח בעד הבחור לפני המנהל ,ממזרח ועד מערב ,ומסביר לו וכאן מונח החידוש העמוק .האדם פעמים רבות מוכרח להכריע
שהבחור הזה הלך להתפלל להצלחת הישיבה ולהצלחת המנהל מה לעשות ,אבל הוא אינו מוכרח להכריע שאחד משני הערכים הוא
החשוב. שקר .אברהם מכריע שישמעאל צריך לצאת מביתו ,וישמעאל נשאר
כעבור חודשיים בלבד מתחיל אביגדור לשמוע זמירות מפי המנהל. ראוי לאהבתו .הוא מרחיק את לוט ,והאחווה נשארת במקומה.
זה לא שייך כך .השיעור שלך נהפך לשוק ,כל אחד עושה מה שהוא הוא מכיר ברשעותה של סדום ,ומתפלל עליה .זו הבחנה אדירה ,בין
רוצה .נכון שאומרים עליך שאתה מיוחד ,אבל אתה משפיע על הכרעה של מעשה לבין ביטול של ערך .האדם אינו יכול לחיות בלי
כיתות אחרות ,וכל המסגרת נעשית רופפת .ובכלל ,גם אתה סך להכריע ,אבל הוא יכול להכריע במעשה ,ולהשאיר בחיים את הערך
הכול בן אדם ,ויש סיפורים שאתה לא יודע ולא מכיר .למשל ,תפסו שלא זכה להתממש .דור הפלגה הכריע שהמציאות צריכה להיעלם
בחור מן השיעור שלך עם עיתונים ,ואתה אפילו לא יודע מזה .לא מפני הטוב .סדום הכריעה שהטוב צריך להיעלם מפני המציאות.
עדכנתי אותך ,כדי שלא תבלבל את הסדר .זרקתי את הבחור מן אברהם מכריע מה נכון לעשות ,ואת מה שנשאר ,את הסתירה
הישיבה בעצמי. עצמה ,הוא מביא לפני הקב"ה .זה הדיין שפוסק כדין ומתפלל על
כך הדברים הולכים ומתגלגלים ,עד שאביגדור פוגש במקרה בבית החייב ,וזה אברהם שמשלח וממשיך לאהוב.
כנסת שכונתי את חיים עוזר .חיים עוזר הוא בחור בן עלייה .הוא וכך ההבחנה הזאת ,בין הכרעה במעשה לבין ביטול של ערך,
יודע כמה מסכתות על בוריין ,עם כל הראשונים והאחרונים ,ומכין מקבלת עומק של חיים .אברהם לומד אותה תחנה אחר תחנה .בכל
את עצמו לקבל היתר הוראה בבוא היום .כבר תקופה שפניו כבושות פעם הוא נדרש לעשות מעשה ,ומגלה שהמעשה אינו יכול לשאת
בקרקע ,ואביגדור מרגיש שליבו טעון עליו .הוא ניגש ,מתיישב לידו, בתוכו את כל הטוב שהוא מכיר .ברעב הוא עוזב את הארץ ,בלוט
מחבק אותו ואומר לו מילה טובה .וחיים עוזר ,בלי משים ,מטיח הוא נפרד מאחיו ,במלחמה הוא הורג כדי להציל ,בישמעאל הוא
בו :אתה פשוט נותן לגיטימציה לעבירות .אתה לא בונה משמעת של משלח בן שהוא אוהב ,ובעקידה הוא הולך בדרך שאינו מבין .ואת
יראה .בחורים לומדים אצלך שהכול נסלח .ואביגדור אינו שם לב מה שלא נכנס במעשה ,הוא אינו משליך מן הלב .הוא ממשיך לשאת
שבחורים גונבים את ליבו ,ועושים שטויות על חשבון האשראי אותו לפני ה'.
הגדול והאמון שהוא נותן בהם .למשל יוחנצ'י ,שאביגדור קורא לו ח .בנפש :חמש תחנות ותפילה
"מיין הייליגער יוחנן בן זכאי" ,הולך כל יום חמישי לקומזיץ ,ומה כל מה שתיארנו איננו רק סיפור על הדורות הראשונים .זה מסלול
שנעשה שם ,אביגדור לא רוצה לדעת. שאדם עובר בחייו ,ולפעמים יותר מפעם אחת.
ובהמשך מגיעה אליו דרישת שלום מאחד ההורים ,ששואל ומטיח התחנה הראשונה היא האידאל .האדם הצעיר רואה את העולם
בפניו :מניין לך כתפיים לחינוך כזה? אצל מי ראית את זה? אני לא מצד הבורא .הוא רוצה ללמוד כמו שצריך ,להתפלל כמו שצריך,
מזלזל בך חס ושלום ,אבל אתה עדיין צעיר ידידי ,יש לנו מסורה גם לבנות בית מושלם .זו בראשית שבתוכו.
על חינוך! וכך היו הדברים מתגלגלים ,עד שאביגדור ,המגיד שיעור התחנה השנייה היא המשבר .המציאות אינה עומדת באידאל,
החשוב ,הרגיש שהוא מתחיל להיסדק .כעבור שנה הוא עזב את והאדם ,בשם הטוב ,מוחק את מה שאינו מושלם .זה המבול
המשרה .זה המבול שלו. שבנפש.
אחרי כמה שנים הציעו לאביגדור להיות מנהל של חיידר .הוא התחנה השלישית היא קבלת המציאות .האדם לומד לחיות עם
התחבט רבות ,אבל מנהל הבנק יודע לדבר בשבעים לשונות... העולם כמו שהוא .סדר של שלוש שעות שאינו נשבר ,במקום עשר
לבסוף נעתר .ותוך תקופה קצרה מכניסתו לתפקיד הוא נהיה שעות מדומיינות .הילד הזה ,ולא הילד הדמיוני .זה נח שבנפש.
קשוח ,כלפי המלמדים וכלפי התלמידים גם יחד .הוא הנהיג סדר ואם הוא מפסיק להתפלל ,המנוחה נעשית נוחות :ככה זה .אבל
קפדני ומשמעת מדוקדקת ,ובמידת מה היו שיכלו לחשוד בו שהוא מכאן מתחיל גם השבר :האדם עדיין זוכר את הטוב המושלם,
מתנשא ,או שהוא סוגר את חדרי ליבו מלשמוע. ועכשיו הוא חי בעולם שסותר אותו בכל יום.
על הקיר במשרדו נתלה תקנון .בשמונה וחמש דלת החיידר ננעלת, התחנה הרביעית באה כשהאדם מתייצב .יש לו כלים ,ניסיון
ומי שמאחר ממתין בחדר ההמתנה עד ההפסקה .אין יוצאים מן ומעמד ,והלב של בראשית ,שלא כבה בתוכו ,מתעורר שוב .הגעגוע
הכיתה בלי פתק חתום .מלמד שמבקש לחרוג מן התוכנית ,מגיש לטוב המושלם חוזר אליו .אבל הוא כבר אינו מבקש אותו מן
בקשה בכתב .הורה שמבקש הנחה בשכר הלימוד ,מופנה לטבלה. הקב"ה .הוא מחליט לייצר אותו בעצמו .זה יכול להיות מוסד,
וכשילד בא באיחור ,עם עיניים אדומות ועם סיפור ,אביגדור אינו ישיבה ,ארגון חסד ,שיטה חינוכית ,או בית שכל פרט בו מתוכנן.
שואל מה קרה .הוא כבר יודע שלכל אחד יש סיפור .הוא שמע פעם וכל זה עשוי להיות טוב מאוד ,עד שהטוב נעשה הטוב שלו .הוא
את כל הסיפורים ,ובמחיר מלא. קובע מה נכון ,וכולם צריכים להתאים .התלמיד שאינו נכנס
ומי שהיה מסתכל היטב ,היה רואה שכל תקנה בתקנון הזה היא לשיטה ,העובד שנשחק ,המשפחה שמשלמת את המחיר .אם נפלה
צלקת .על כל סעיף יכול היה אביגדור לספר מעשה .הסעיף על לבנה ,הוא בוכה .אם נפל אדם ,הוא לא שם לב .זה דור הפלגה
האיחורים נכתב בדמו של הבחור שגופף ונישק בשיעור .הסעיף על שבנפש .ולרוב זה נגמר בפיזור :הפרויקט מתפרק ,האנשים עוזבים,
היציאה מן הכיתה נכתב בדמו של הבחור שהלך לכותל ,או אמר השפה המשותפת מתבלבלת.
שהלך לכותל .הסעיף שמחייב לדווח למנהל על כל דבר ,נכתב בדמם והתחנה החמישית באה אחרי ההתרסקות .נניח אדם שהקים
של העיתונים שלא ידע עליהם .והסעיף שאוסר על המלמדים גמ"ח ,ובמשך שנים הלווה ונתן .ואז הוא מגלה שחלק ממי שלוו
להבטיח לתלמידים דבר שאינו בתוכנית ,נכתב בדמו של יוחנצ'י, ממנו לא החזירו ,שאחרים ניצלו את טוב ליבו ,ששמו נעשה כתובת
"מיין הייליגער יוחנן בן זכאי" ,והקומזיץ של יום חמישי. לכל מי שמחפש מישהו לנצל .והוא אומר לעצמו :מספיק .אי אפשר
ויום אחד מגיע אליו מלמד צעיר ,נלהב ,שליבו פתוח .הוא נתן לנהל כאן חיים של טוב .הוא סוגר את הגמ"ח ,או משאיר אותו
לילד חלש לצאת מוקדם ,כי ראה שהילד אינו מחזיק מעמד. פתוח עם כל כך הרבה תנאים וטפסים וערבים שאיש כבר אינו נכנס.
ובהפסקה הוא חילק לו בשקט את הכריך שלו ,כי הילד בא בלי הוא בונה לעצמו חיים מסודרים והוגנים .הוא משלם כל חוב בזמנו,
אוכל .אביגדור קורא לו לחדר ,ונוזף בו .לא מפני שהכריך רע ,ולא אינו לוקח טובות ואינו נותן טובות .השולחן שלו בשבת סגור
מפני שהמנהל אכזר .אלא מפני שהמלמד הכניס לחיידר טוב שלא לאורחים .וכשעולה בו דחף נדיב ,הוא מעניש אותו מבפנים :למה
בא מן התקנון .ואביגדור יודע לאן זה מוביל .הוא היה שם .ומי נתת ,הרי ינצלו אותך .זו סדום שבנפש .והוא איננו רשע .הוא אדם
שיושב מולו ושומע את הנזיפה ,אינו יודע שהוא שומע את אביגדור שנפגע ,שראה נצלנים באמת ,ושלא מצא מי שיחזיק איתו את
של פעם מדבר אל עצמו .זו הריבה של סדום ,שהוציאה פת לעני השבר.
בתוך כד.
כדי להתאים למיטה .מנהל חיידר שקובע שעת כניסה ומקפיד והחיידר מתנהל למופת .ההורים מרוצים ,הסדר מופתי ,אין
עליה ,מחזיק סדר שמאפשר לחיידר להתקיים .אבל כשבא לפניו שערוריות ואין סיפורים" .גאון שבעת לחם ושלות השקט" .רק
ילד בוכה ,והוא מסרב אפילו לברר למה איחר ,מפני שהתקנון חשוב לפעמים ,כשאביגדור עובר במסדרון ורואה ילד שעומד ליד הדלת
בעיניו מן הילד ,שם מתגלה סדום שבנפש. הנעולה ובוכה ,משהו קטן נצבט בו .והוא מעניש את הצביטה הזאת
התיקון לשתי הסכנות האלה הוא הדרך של אברהם .לא לסגור את מבפנים ,כמו שלמד :אם תפתח לו ,תצטרך לפתוח לכולם .תשלוט
הגמ"ח ,ולא להעמיד פנים שאין נצלנים .לדעת להתרחק ממי בעצמך ,אתה כבר אדם בוגר ,יש לך את זה ,אתה חזק...
שמנצל ,כמו "הפרד נא מעלי" ,ובכל זאת לא לנטוש אותו כשהוא זו סדום שבנפש ,בציור חי .הוא איננו רשע .הוא לא נעשה גרוע ממי
בצרה .להציב גבולות ,אבל להציב אותם לפני ה' ,כש"וירע הדבר שלא היה רחמן מעולם .הוא אדם שהיה פעם הטוב האלוקי בעיני
מאד בעיניו" ,ולא כחוק קר שכתבתי לעצמי כדי שלא אצטרך עצמו ובעיני אחרים ,ונשבר כשגילה שהעולם מנצל את הטוב הזה,
להרגיש .ובעיקר :להתפלל .לבוא לפני הקב"ה ולומר לו את האמת. ושגם הוא עצמו אינו יכול להיות הטוב המושלם .ומן השבר הזה
אני יודע מהו הטוב ,ואני רואה שהעולם הזה סותר אותו .אינני נולדו החוקים .חוקי סדום אינם חוקים של מי ששונא את הטוב.
יכול לסגור את השבר הזה לבד ,ואינני רוצה לוותר עליו .עזור לי הם חוקים של מי שהתייאש ממנו .כל סעיף בתקנון הוא גדר סביב
לעמוד בו. הלב שלו ,כדי שלא יצטרך עוד להיפגע .והאירוניה הקשה מכולן:
ואדם יכול לבחון את עצמו בשלוש שאלות .הראשונה :האם אני אביגדור ,המגיד שיעור שנלחם במנהל של הישיבה ,נעשה בסוף
מנסה להפוך את העולם למושלם בכוח? אם כן ,אני בסכנת דור אותו מנהל בדיוק.
הפלגה .השנייה :האם אני משתמש במציאות כתירוץ לסגור את אבל כדאי להתבונן היטב ,כי שני המנהלים האלה נראים זהים,
הלב? אם כן ,אני בסכנת סדום .והשלישית :האם אני מסוגל להציב והם עומדים בשתי תחנות שונות .מנהל הישיבה הוא המגדל .הוא
גבול בלי לוותר על התפילה ,על החמלה ועל האחריות? אם כן ,אני בונה מסגרת ,והמסגרת חשובה בעיניו מכל בחור שבתוכה" .אתה
מתחיל ללכת בדרכו של אברהם .כי אברהם איננו האדם שאין לו משפיע על כיתות אחרות ,וכל המסגרת נעשית רופפת" ,הוא אומר
גבולות .הוא האדם שהגבולות שלו עדיין עומדים לפני ה'. לאביגדור .והבחור שנתפס עם העיתונים נזרק מן הישיבה בלי
זו העמידה של אברהם" .ואברהם עודנו עומד לפני ה'" .ולמחרת, שאביגדור ,המגיד שיעור שלו ,ידע על כך" ,כדי שלא תבלבל את
גם אם לא נענה ,הוא חוזר אל המקום אשר עמד שם. הסדר" .הלבנה נשמרה ,האדם נפל ,ואיש לא שם לב .מנהל הישיבה
סיכום :עפר ואפר שעומד לפני ה' מחוקק כדי שהישיבה תהיה טובה ,כדי להכריח את המציאות
התורה פותחת בעולם שאמור להיות שמים ,ומגלה שהוא אינו להיות מה שצריך .בשביל לבנות מוסד בעל 'שם' צריכים לייצר
יכול להתקיים .אחרי המבול היא נותנת לארץ רשות להיות ארץ, מנגנון של סדר כדבעי ,המנהל תמיד אומר.
ומשאירה את האדם בתוך שבר :הוא יודע את הטוב המושלם ,וחי לעומתו אביגדור ,כשנעשה מנהל ,כותב תקנון שנראה כמעט אותו
בעולם שסותר אותו .ומיד אחר כך היא מראה לנו שתי דרכים לגמור דבר ,עם אותה דלת נעולה ואותו פתק חתום .אבל השורש שלו אחר.
עם השבר לבד .דור הפלגה סוגר אותו כלפי מעלה ,בטוב שהאדם הוא בונה חומה סביב הלב .הוא מחוקק כדי שהעולם לא ידרוש
מייצר וכופה על כולם ,וטוב כזה סופו להתרסק ולהוביל להרג. ממנו עוד להיות טוב .זה בדיוק ההבדל שראינו בין החוקים של דור
סדום קורסת לתוכו כלפי מטה ,ומבטלת את הטוב כי ממילא אי הפלגה לבין החוקים של סדום .אביגדור עצמו דילג על המגדל .הוא
אפשר לחיות אותו כאן ,ונסגרת בעולם שהחוק הוא כל מה שיש בו. עמד מולו כל ימיו בישיבה ,נלחם בו ונשבר מולו ,ומן המבול שלו
ושני הכישלונות מתחילים באותה נקודה ,במי ש"הסיע עצמו נפל ישר לסדום .וכך עומדות במעשה הזה שתי הדרכים זו מול זו:
מקדמונו של עולם" .הם שכחו את הטוב של אלוקים ,ולא נתנו לו מנהל הישיבה ,שמבלה את חייו במגדל ,ואביגדור ,שנופל מן המבול
להחזיק את השבר .והעולם שלנו ,שעבר את שתי התחנות האלה ישר לסדום .ועל הקיר ,התקנון של שניהם נראה אותו דבר.
באותו סדר ,יכול ללמוד מהן יותר מכל דור לפניו. וכדאי לשים לב מה היה חסר לו .לא לב רך יותר ,כי לב רך היה לו
אברהם עומד מול שניהם .מול דור הפלגה ,שרצה לעשות לעצמו בשפע .ולא לב קשה יותר ,כי אליו הגיע בסוף .גם חוקרים שבדקו
שם ,הוא קורא בשם ה' .מול סדום ,ששכחה את תורת הרגל ,הוא רופאים ואנשי טיפול מצאו שמי שנשחק ונסגר איננו בהכרח מי
רוחץ את רגלי האורחים .הוא מתרחק ממי שמנצל את הטוב ,ובכל שהרגיש יותר מדי ,אלא מי שנשא את הסבל לבדו ,בלי דרך להחזיק
זאת יוצא למלחמה בשבילו .הוא משלח את מי שצריך לשלח ,ו"וירע אותו .מה שהיה חסר לאביגדור הוא מישהו שיחזיק איתו את
הדבר מאד בעיניו" .והוא איננו מנסה לסגור את השבר .הוא מביא השבר .כשחיים עוזר הטיח בו את דבריו ,וכשההורה שאל אותו
אותו לפני הקב"ה. מניין לו כתפיים ,הוא עמד מולם לבד .הוא לא הביא את השבר לפני
האדם של בראשית טוב ,משום שהוא עדיין אינו יודע מספיק על הקב"ה .הוא ניסה לשאת אותו על כתפיו ,וכשהכתפיים נסדקו,
הרע .האדם של סדום כבר יודע הכול על הרע ,ולכן הפסיק להאמין הוא בנה חומה.
בטוב .ואברהם יודע על הרע ,ובכל זאת בוחר בטוב .זו כבר איננה ועכשיו נצייר את אותו אביגדור ,באותו חיידר ובאותו בוקר,
תמימות .זו מדרגה גבוהה לאין ערוך מן התמימות הראשונה. כשהוא הולך בדרכו של אברהם .הוא עדיין נועל את שער החיידר
אברהם איננו האדם שנשאר טוב משום שמעולם לא פגש את הרע. בשמונה וחמש .ייתכן שאף ינקוט אמצעי משמעת ,כי בלי סדר אין
הוא האדם שפגש את הרע ,הכיר בו ,למד לחיות מולו ,ואף על פי כן חיידר .אבל כשהילד עומד ליד הדלת ובוכה ,הוא נעצר .הוא שואל
סירב לתת לו להגדיר מהו הטוב ,משום שלא החזיק את הסתירה מה קרה .הוא מרגיש את הכאב ,ובודק איך לשמור על הכלל
לבדו. ולהשאיר בו מקום לאדם .וכשמלמד צעיר מחלק בשקט כריך לילד
ובשורש של כל המהלך הזה עומדת תובנה אחת .הקב"ה הוא רעב ,הוא קורא לו לחדר ואומר לו :עשית טוב .עכשיו בוא נחשוב
השלם ,אבל בעיני הנבראים הוא אינו יכול להיתפס בשלמותו. יחד איך אף ילד לא יבוא לכאן בלי אוכל .וכשהוא מרגיש שהלב שלו
שלמות אמיתית מחזיקה סתירות ,ושכל האדם אינו יכול להחזיק קורס ,הוא חוטף איזה טלית ,או ספר מקודש ,ועומד בבכי לפני ה'
אותן .ולכן הנברא פוגש את השלם רק בשבר .עולם בראשית תבע מן יתברך .אבא ,זה כואב!
הנברא שלמות בלי שבר ,ונמחק במבול .דור הפלגה ניסה לבנות המנהל בדרכו של אברהם עומד בפני הכרעות כמעט בכל יום ,והוא
שלמות כזאת מלמטה ,והתפזר .סדום ויתרה על השלמות וסגרה את אף מציב גבולות כמעט בכל יום .אבל הגבולות שלו עומדים לפני ה',
עצמה בחוק ,ונהפכה .ואברהם לימד את הדרך היחידה :לחיות ולא מול הצלקות שלו .ויש כאן עוד דבר .דור הפלגה העמיד מערכת
בתוך הסתירה ,ולהקריב אותה לקב"ה .כי מה שאדם אינו יכול טובה במקום אנשים טובים .ואברהם לא תלה שלט על פתח האוהל,
להחזיק בשלמותו ,הוא יכול להחזיק רק כשהוא שבור ,וכשהוא הוא ישב בו בעצמו .הוא רץ לקראת האורחים ,ראה אותם ,והגיש
מביא את השבר אל מי שהוא השלם. להם בידיו .וגם כשאמר ללוט "הפרד נא מעלי" ,הגבול שלו היה
דור הפלגה לקח עפר ,שרף אותו בכבשן ,ובנה ממנו מגדל כדי גבול של אדם מול אדם ,ולא תקנה שנכתבה מול כולם .אדם שיושב
להגיע לשמים .אברהם אמר "ואנכי עפר ואפר" ,ועמד לפני ה' .זה בפתח ,מכריע בכל פעם מחדש ,ומתפלל על מה שלא הצליח .מנהל
כל ההבדל .מי שמנסה להפוך את העפר לשמים ,מתרסק .מי בחיידר של אברהם אבינו ,כאשר הוא הוצרך לשלוח ילד הביתה:
שמתייאש מן העפר ונועל אותו בפני השמים ,נהפך .ומי שנשאר עפר הילד לא 'נזרק' .הוא נסע הביתה במונית .וכעבור כמה ימים המנהל
ואפר ועומד לפני ה' ,מתפלל בתוך הקרע ,וחוזר למחרת אל המקום הגיע לביתו של הילד ,כמו אברהם אבינו שבא על הגמל למקום
אשר עמד שם ,הוא שמחזיק את העולם. מגוריו של ישמעאל .ונשבע שלא ירד.
וכאן צריך להבחין היטב ,כי קל לטעות .גם לבעל הגמ"ח שפגשנו
לקבלת השיעור המודפס בענין 'העלהו ולא קודם עומדות כל התחנות .הוא יכול לסגור הכול ביום אחד ,וזה
שחטהו' שנמסר בקו אור עולם המבול .הוא יכול להפוך את הגמ"ח למפעל שחשוב יותר מן הלווים
לחץ כאן שלו ,מערכת שכופה על כל אחד את הסדר שלה ,וזה המגדל .והוא
יכול להשאיר את הדלת פתוחה רק על הנייר ,וזו סדום .ובאותה
שעה ,ערבים ותנאים בגמ"ח יכולים להיות בדיוק המחרשה של נח:
הכלי המעשי שמאפשר להמשיך לעשות חסד בלי להתמוטט .גם
אברהם העמיד גבולות .המבחן הוא מה קורה כשהחוק נתקל באדם
שאינו מתאים לו .האם החוק נעצר רגע ושומע ,או שהאדם נחתך
