אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — חיי שרה (2026-11-02)

¯·Ç¯´´Áƽȸ±
ÇÀ´½°´³²±¯°³º»³°É´¯¸Æ°°¾´¸Á°³ÈÇó»Á¼¸¿²½»»·´Æ¸»¼Á¸Á´°È¾´»Á
גליון תתע"ה פרשת חיי שרה כ"ז מרחשון תשפ"ז
מספרים שה"חפץ חיים" נמנע מלהשתמש בהפלת גורל אגדה ובקיאות
)מסתבר שהכוונה לגורל הגר"א( ולפי דברינו מובנת הנהגתו ,שכן
להפיל גורל נחשב כמטריח את הקב"ה ,כיון שגורל הגר"א הוא "וידבר אל בני חת לאמר" )כג ,ג(
מעין נבואה קטנה .מה שאין כן אם ישתמש בשכל ,אף על פי השתדלותו הרבה של אברהם אבינו ע"ה לרכוש את מערת
שגם הוא מתנת הבורא ,אבל זהו הטבע שהוטבע בבריאה -שכל המכפלה ,מעוררת תמיהה רבתי לדעת הגר"י לוינשטיין זצ"ל
אדם ישתמש בשכלו .בהשתמשו בשכל ,האדם נחשב כמטריח בספרו "יד יחזקאל" .שכן מדברי חז"ל מוכח שהוא ידע שהמערה
את עצמו ,ומקבל יותר שכר בגין הטירחה הזו. שייכת לו ,ולפיכך היה לו לכאורה לבטוח בה' שימלא את
)ילקוט לקח טוב( משאלתו .אם כן ,מדוע הוא נזקק למידה כה רבה של השתדלות
להשגת השדה והמערה?
"ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו" )כג ,יט( שאלה דומה יש לשאול על שליחות אליעזר עבד אברהם.
"הדא הוא דכתיב )משלי כא( 'רודף צדקה וחסד ימצא הרי אחרי מעשה העקידה נאמר שאברהם התבשר על לידת
חיים צדקה וכבוד' .רודף צדקה זה אברהם ...וחסד שגמל רבקה .ומסתבר שהצטיינותה במעשי חסד התפרסם ,עוד לפני
חסד לשרה") .בראשית רבה נח ,ט( שהיטיבה עם אליעזר .לכן יש לשאול גם כאן :מדוע לא הורה
מה ראו חכמינו ז"ל לשבח את אברהם אבינו על שדאג לקבורת אברהם לאליעזר ללכת ישירות לקחת את רבקה ,ולא להרבות
אשתו ,שואל הגר"ש שבדרון זצ"ל בספרו "לב שלום" ,הרי דרך בהשתדלויות?
העולם הוא שאדם מתעסק בקבורת אשתו? -יתירה מזו -הרי הענין יתבאר על פי היסוד הידוע של הגר"י מסלנט זצ"ל שאמר
הבעל חייב בקבורת אשתו )ראה בכתובות מו( ,האם קיום חובה שהעולם הזה הינו בית מלון יקר מאד ,כי על כל הנאה שמקבלים
נחשב לחסד? יש לשלם מחיר גבוה .ביאור דבריו הוא ,שכל דבר שהאדם לוקח
האמת היא ששאלה זו בטעות יסודה ,שכן עלינו להבחין בין מהעולם הזה ,מהווה טירחה כביכול להקב"ה .כל אחד מבין שעל
צדקה ובין חסד .צדקה היא דבר שנעשה לתועלת המקבל ,כגון הטרחת הבורא יתברך ,יש לשלם הרבה ,כשם שכל הפונה אל
נתינת פרוטה לעני .כיון שהפרוטה אינה מצויה בכיסו של העני, רופא מומחה ,מבין שהתעריף הוא יקר ,קל וחומר לנהנה מן
והנותן מתעורר להבחין במצוקתו ומשלים לו את חסרונו ,זוהי העולם הזה אשר מקבל הנאה מידו של הבורא בעצמו .אכן אין
מצות הצדקה. ערוך להנאה זו ,ומחירה גבוה ביותר.
לעומת זאת ,חסד יסודו בכוונת הנותן ,וברצונו הטוב להיטיב לאור זה יש לומר שבהיות האדם צלם אלוקים ,כשם שיש
עם זולתו .לא מתוך רחמנות על מצבו של הנעזר הוא מזיל את להעריך ולהחשיב מאד את טירחת הקב"ה ,כך יקרה בעיני ה'
הפרוטה מכיסו ,אלא מתוך רצון טהור להיות טוב ולהיטיב עם טירחת האדם .לכן ככל שהאדם מטריח את עצמו להשגת עניינים
חבירו .לכן אנו מוצאים בעניין החסד את המושג "אהבת חסד", בעבודת ה' ,כן מובטחת הצלחתו .דוגמא :מי שזכה לדעת מסכת
שכן עיקר עניינו של חסד הוא בלב! וזוהי מדריגה גבוהה יותר מכח כשרונותיו הברוכים וללא עמל ויגיעה ,אינו דומה למי שרכש
מצדקה ,שמטרתה לעשות צדקה ושיויון .מתוך כך נבין שמידת את ידיעות המסכת על ידי עמל מפרך .כי מי שעמל לא קיבל את
החסד באה לידי ביטוי דווקא במעשים שהאדם רגיל לעשות המסכת במתנה ,אלא קנין היא אצלו ,ועליו אפשר לומר כי התורה
בלאו הכי .דווקא בהם אפשר למדוד את דרגתו בעשיית חסד דיליה היא .ידוע ומפורסם על הגר"א שלא רצה ללמוד תורה מפי
עם הזולת. מלאך ,אלא רצה דווקא להשיג את כל ידיעותיו בעמל ויגיעה!
הג"ר שלום סיים דבריו במעשה שאירע עם ה"חפץ חיים" זצ"ל. עתה יובן שאברהם אבינו לא רצה לזכות בשום דבר ללא עמל.
פעם אחת נכנס ה"חפץ חיים" אל הרוקח בעיר ראדין ,שהיה יהודי הוא הבין שדווקא אם ירבה בהשתדלות להשיג מקום קבורה
רשע וכופר והתנהג כגוי גמור .מגמת פניו היתה לקרב את האיש לשרה ,או אז יזכה לכל הנחת רוח הבאה מקבורה במקום קבורת
לתורה ולמצוות ,ולפיכך נכנס אליו בשעה שהיה טרוד בהכנת אדם וחוה .הוא הדין בעניין מציאת הזיווג ליצחק ,רצונו של
תרופות ,בעוד שהשתרך לפניו תור ארוך של לקוחות .ניגש אליו אברהם היה להביא אשה לבנו על ידי טירחה יתירה .כי ידוע ידע
ה"חפץ חיים" וחיבקו ונישקו בחום רב ,והחל להרעיף עליו שבחים. שבשכר הטירחה יזכה שמזיווג זה יהיו לאלפי רבבה וזרעם ימלא
בין השאר אמר לו :מה מאד יש לקנא בך על חלקך הגדול בעולם את הארץ .כי דווקא בטירחה של צלם אלוקים ,אפשר לזכות
הבא ...כמה מאושר הנך ובעל זכויות רבות מאד ,שהרי אתה מציל לגדולות ונצורות!
ולע"נ הצדקנית נינה מרטין בת מישלין ע"ה | ולע"נ ר' יצחק ב"ר גרשון ז"ל | ולע"נ ר' נח יצחק הלוי ב"ר משה יעקב ז"ל | ולע"נ הרב יהודה אריה בן רפאל אלתר ז"ל |
ולהצלחת ר' אלחנן שמואל בן ר' נח יצחק ומשפחתו
1
"הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך" )כד ,יד( מאות בני אדם ממוות ,שכן ללא התרופות שהנך מכין היו בוודאי
רבים מתים בחוליים ,ואתה במו ידיך מציל כל כך הרבה אנשים
בגמרא )תענית ד ע"א( אמרו ,שאליעזר עבד אברהם שאל
ממוות! אה! כמה מצוות של גמילות חסד אתה מקיים ,בהצלת
שלא כהוגן ,וזכה שהשיבוהו כהוגן ,שאמר" :הנערה אשר אומר
נפש ממש הנך עוסק!!
אליה הטי נא כדך" )בראשית כד ,יד( יכול אפילו חיגרת אפילו
הרוקח שכאמור היה רחוק מכל זיק של קדושה ,התרגש מאד
עיורת ,השיבוהו כהוגן ונזדמנה לו רבקה .ותמוה ,שרבותינו
למשמע הדברים אשר חדרו אל ליבו .בכל זאת הוא העז לשאול
קראוהו )בראשית רבה ס ,ב( בשם "עבד משכיל" )משלי יז ב(
את החפץ חיים ,מדוע הוא סבור שהוא עוסק במצוות ,הרי למעשה
ואיה השכלתו ,אם שאל שלא כהוגן!
זוהי פרנסתו ועבודתו ,ועל כל דבר הוא מקבל מחיר מלא?!
ברם ,הן אמרו חז"ל )בראשית רבה נט ט( שהיתה לאליעזר בת,
ענה לו החפץ חיים :אף על פי כן! אמנם הנך מקבל כסף בצדק
והשתוקק להשיאה ליצחק ,ואברהם אבינו השיבו" :אתה ארור
וביושר ,שכן זוהי פרנסתך והנך מוכרח להתקיים ,אולם אם רק
ובני ברוך ,ואין ארור מתדבק בברוך"
תואיל לצרף לפעולותיך ברקיחת התרופות ,גם מחשבה שהנך
ודאי נפגע מהתשובה .הן "זקן ביתו" של אברהם אבינו היה.
עושה זאת לשם הצלת נפשות ,הרי תיזקף לזכותך מצות הצלת
"המושל בכל אשר לו" ,ברוחניות! שהיה זיו דיוקנו דומה לשל
נפשות בכל פעולה ופעולה! ואין בזה כל סתירה לכך שהנך נוטל
אברהם ,והיה שליט ביצרו כמותו )בראשית רבה נט ,ח( והיה
שכר על פעולותיך!
דולה ומשקה מתורת רבו )יומא כח ע"ב(
כאן נסתיימה שיחתם .החפץ חיים הלך לדרכו ,והרוקח החל
וכך נדחה!
להתעורר אט אט מ"תרדמתו" .הוא אימץ לעצמו את הרעיון,
אנשי חרן ,עובדי עבודה זרה ,עדיפים עליו!
והתחיל לכוון בכל מעשה ומעשה שעשה למען החולים לשם מצות
אבל הושבע ונשלח והלך.
גמילות חסדים .מתוך זה שינה גם את יחסו אל קהל לקוחותיו,
יכול היה לברר ולמצוא שאכן יש לבתואל בת ,אבל היא בת
ודאג בכנות לצרכי הפונים אליו ,וקיבלם בסבר פנים יפות .במשך
שלוש )ש"י בראשית כה ,כ מיבמות סד ע"א( ויצחק בן ארבעים
הזמן השפיעו עליו המעשים הטובים האלה ,עד שהחל להרהר
)שם( ,הגילאים אינם מתאימים .ולשוב לכנען ,ולשכנע לשאת את
לעצמו :וכי זוהי המצוה היחידה שיש? הרי בצעירותי לימדוני
ביתו-
שיש מצוות תפילין ,שבת ועוד .כך הגיע בסופו של דבר לקיום
ועבד נאמן היה ,ביטל כליל דעתו ורצונו .עד כדי כך ,שהציב
עוד ועוד מצוות ,עד שנהיה למדקדק בקמה כבחמורה.
מבחן בו לא יהיה מעורב כלל ,הקב"ה יזמן ויביא .שדעתו לא
)לב שלום(
תקבע ,ולהחלטתו אין משקל -
בעומק הפרשה
ריתחא דאורייתא
ומצינו בזה כמה דרכים ליישב קושיא זו.
"ויתן אברהם את כל אשר לו" )כ"ה ה'(
במושב זקנים ובר"ח פלטיאל וברא"ם ובגור אריה )לעיל כד,
י( תירצו ,דהנה שרה אמרה כי לא ירש בן האמה הזאת עם בגמ' כתובות נג .איתא "דאמר ליה שמואל לרב יהודה,
בני יצחק ,והקב"ה הסכים לזה שאמר כל אשר תאמר אליך שיננא לא תיהוי בעבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא
שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע ,וא"כ הקב"ה אמר טבא דלא ידיעא מאי זרעא נפיק מיניה וכ"ש מברא לברתא".
לו לעשות כן) ,ויעוי' בדברי דוד לט"ז כאן שג"כ תי' שעשה כן ולפי"ז יש לתמוה כיון דאין להעביר ירושה מבן רשע
עפ"י הדיבור(. לבן צדיק ,איך העביר אברהם כל ירושתו מישמעאל ומבני
ובס' באר שבע )סנהדרין צא (.תמה ע"ז דכ"ז מתרץ איך הפלגשים ונתן הכל ליצחק
הפקיע הירושה מישמעאל שעליו אמרה שרה כי לא ירש בן כה"ק המושב זקנים והרא"ם לעיל )פכ"ד פסוק י'( ובדעת
האמה הזאת משום שראתה אותו מצחק ,אבל בני הגר שנולדו זקנים ובר"ח פלטיאל כאן .והנה עיקר קושיא מבוססת על
אח"כ מנ"ל שציוה ה' שלא ירשו ,ולכאו' יש ליישב שמדברי מה שהראשונים הנ"ל והרא"ם נקטו בפשיטות שהא דאין
הקב"ה שאמר "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולא באחר ,משמע להעביר ירושה מבן רשע לבן צדיק אינו דווקא כשמעביר
דאף בני הגר שיוולדו אח"כ בכלל. הירושה לאחר מיתתו )כגו' בשכיב מרע או בבריא מכאן
בס' שלל דוד עה"ת )מבעל היד דוד( תי' ,דהנה כל הטעם ולאחר מיתה( ,אלא אפי' כשעושה כן מחיים ,וכן מבואר בר"ח
שאסור להעביר הירושה מבן רשע לצדיק הוא משום דילמא פלטיאל שהקשה קושיא זו ,וביאר דע"כ גם מחיים אסור
נפק זרע מעליא מהבן רשע ,אבל כאן שנשאו בניו נשים להעביר הירושה מהבן רשע לבן הצדיק כדמוכח בכתובות
נכריות וקיי"ל דהולד כמותה ,א"כ ידע בודאי שאין הזרע נג ,.ויעו"ע בשו"ת חת"ס )חו"מ סו"ס קנ"א( שדן אם בהעברת
יתייחס אחריו ,וזהו כי ביצחק יקרא לך זרע ,דרק הבנים של נחלה מחיים מיורשיו שייך איסור זה ,וכתב דמהסוגיא שם
יצחק מתייחסים אחריו. בכתובות נג .מוכח להדיא דאף כשנותן מתנה מחיים )ולאחר
)פנינים מבי מדרשא( מיתה( שייך איסור זה.
2
והשיבוהו כהוגן ,ונזדמנה לו רבקה ,ובשרוהו שיצא מכלל ארור
שאלות מענינות בהלכה לכלל ברוך על ידי ששרת את הצדיק באמונה )בראשית רבה ס,
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי( ז(
שאלה :מעשים שבכל שבת שאחר התפילה יש שמחה זו מהותו של עבד נאמן ,שמתעלם מכל שיקוליו ,ואין לו אלא
בבית הכנסת ויוצאים שם ידי קידוש ואוכלים מעט ,ואח"כ רצון אדוניו!
באים לביתם ,ומקדשים שוב להוציא בני הבית. וזה מה שנדרש מאתנו.
אך לכאו' צ"ע שהרי פסק השו"ע )בסימן רע"ג סעיף ד'( זה מה שנאמר" :כי לי בני ישראל עבדים ,עבדי הם אשר
שאין להוציא אחר בקידוש אם כבר יצא ,אא"כ אינם יוד־ הוצאתי אותם מארץ מצרים ,אני ה' אלקיכם" )ויקרא כה ,נה(!
עים לקדש בעצמם ,וכמעט שאינו מצוי בימינו שלא ידעו בני מה הגדרת עבד ה'? שמכפיך רצונו לבוראו ,ואין מכפיף בוראו
הבית לקדש בשחרית לבד ,ואף שכתב המשנ"ב )ס"ק כ'( לרצונו .ידועה האמרה" :אם ראית תלמיד חכם שעבד עברה
דאינו מעכב בדיעבד ,מ"מ לכתחילה גם לדעתו לא ינהג כן. בלילה אל תהרהר אחריו ביום ,ודאי עשה תשובה" )ברכות יט,
תשובה :וז"ה לכאורה נכון עכ"ל .אלא שאח"כ הקשה בזה ע"א( .כלומר ערך תשובה להלכה ,להצדיק את מעשהו...
ח"א שבאופן שהמקדש שותה עמהם ,הרי ממילא בכל גוונא ממש כאותו קצין שרכב על סוסו ועבר על פני ביקתה כפרית
ברכת בורא פרי הגפן שלו ברכה מעליא היא לפחות בתור ותמה :על קיר הבקתה צוירו המון עיגולים ,ובמרכז כל אחד מהם
ברכת הנהנין .ובקידוש היום הלא יש רק ברכה זו ולא יותר ננעץ חץ! באחד לא החטיא את המטרה! "מי הוא קלע מצטין זה"
ולמה יש להחמיר בזה ,ופשיטות לשון השו"ע מיירי על מי אמר בלבו" ,אני חייב לצרפו לגדודי!"
שאינו שותה ואוכל עמהם ,שכל ברכתו היא רק עבורם ,דז"ל ירד מסוסו והתדפק על דלת הבקתה .בעלת הבית פתחה" ,בני
שם יכול אדם לקדש לאחרים אף על פי שאינו אוכל עמהם, הוא" אמרה.
דלדידהו הוי מקום סעודה .ואף על גב דבברכת היין אינו הנער התיצב בפניו ,ונשאל" :מי למדך אמנות הקליעה למטרה".
יכול להוציא אחרים אם אינו נהנה עמהם ,כיון דהאי בפה"ג יש צורך בקשת איתנה וכינונה המדויק ,והתחשבות ברוחות
הוא חובה לקידוש ,כקידוש היום דמי ויכול להוציאם אף על העלולות להסיט את החץ ממסלולו-
פי שאינו נהנה והוא שאינם יודעים עכ"ל. התברר שהנער מצא פטנט .קודם יורה הוא את החץ ,ואחר
כך מציר סביבו את העיגול ,ונמצא שתמיד הוא במרכז ,מרשים
בדיוק!
שאלה :יש להסתפק לפי השיטה ששייך להמשיך עצם שמעתי את הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל מספיד את מורו
קדושת השבת ,עד מתי יכול להמשיך את קדושת השבת, ורבו ,רבם של ישראל החפץ חיים זצ"ל .ואמר :קשה להספיד
ואף שלעניין הבדלה מצאנו שיכול להבדיל כל הלילה דמות ענקים כ"חפץ חיים" .מה נאמר אפוא ,אילו היינו מתבקשים
)ואף אח"כ עד סוף יום שלישי משום תשלומים( ,אבל יש להספיד את משה רבינו ע"ה? האדם הגדול בענקים ,שבלידתו
להסתפק אם גם את קדושת השבת שייך להמשיך כל כך, נתמלא הבית אורה .שעלה למרום והתעמת עם מלאכים ,שכינה
דמסתבר לומר שיש בזה גבול באותו יום ,וכדרך שמצאנו דיברה מתוך גרונו ,ולא קם נביא כמוהו .שהוא סמל ודוגמה למי
לענין קבלת שבת בערב שבת ,שיכול לקבל השבת רק שזכה וזיכה את הרבים! במה מכל זה נתמקד?
מפלג המנחה ולא מקודם לכן אבל הכתוב עצמו מספידו ,ומתמקד בדבר אחד ,בשתי מילים:
תשובה :עד חצות עכ"ל. "וימת שם משה עבד ה'" )דברים לד ,ה(
)מחשבת עם( והכל בכלל!
ומדוע ,כי רבותינו מספרים סיפור ידוע.
מעשה בסוחר עשיר שנסע למסחריו במדינת הים ,ואיתו עבדו
הכנעני .חלה בנכר ,ועמד למות .אמר לעבדו" :עבד נאמן היית,
ובכל כוחך טרחת לשרתני .ויודע אתה כי השארתי בביתי בן
ומה שקנה עבד קנה רבו ,וזכה בירושה כולה! יחיד ,ואיני רוצה להדירו כליל מן הירושה .על כן ,הבא נא נייר
כי הרב האיר עיניו ,שאביו נהג בחכמה מופלאה .שאילו היה וקולמוס ועדים ,ואכתוב צואה .הריני מותר לך את כל רכושי,
מורה לעבד למסור את הירושה לבנו ,הרי "אין אמונה בעבדים", ותכתוב לבני על פטירתי ,ותן לו לבחור דבר אחד מן הירושה,
והיה מבריח את הרכוש ומפקיעו .כיון שהורהו לתת לבנו דבר אחד ויחיד כרצונו".
אחד בלבד ,לא חשד ולא חשש ,והודיע והזמין .ומשבחר בעבד, שמח העבד ,הביא עדים ששמעו ואישרו בחתימתם.
זכה בכל! הסוחר נפטר ,והעבד השתלט על כל הרכוש ,סחר בו והכפילו
וזו ,אמר רבי אלחנן ,בחינת "עבד השם" .שאין לו משלו דבר, ושלשו .גם הודיע לבן על מות אביו וצואתו .התאבל הבן ,ותמה.
וכידא אריכתא ומה שקנה עבד קנה רבו ,ויד עבד כיד רבו- פנה אל הרב והשתאה על החלטת אביו להדירו מן הירושה .האיר
וכשהרמב"ם כותב שיכול כל אדם להיות כמשה ,כונתו לבחינת הרב עיניו והמריצו לנסוע אל מעבר לים.
עבד השם של משה ,וכזה היה ה"חפץ חיים" זצ"ל! התקבל בכבוד על ידי העבד העשיר ,שארחו ברוחב יד והרשהו
ויש אין ספור בחינות בזה ,וזו משימתנו .להכפיף עצמנו יותר לבחור כראות עיניו .אמר ,כעצת הרב" :אעשה זאת בפני בית
ויותר לבוראנו ,ולהיות יותר ויותר לעבדיו! הדין".
)והגדת( הלכו יחדיו ואמר" :מכל הירושה ,הריני בוחר בעבד" -
3
עם נטיה ורצון לצד אחד! השפעת הנטיה היא כה גדולה ,עד שהצד בין שבילי המוסר
שכנגד אינו עולה כלל על המאזניים! מאזני השכל "מתקלקלים" ,במקרה
זה ,ואינם מסוגלים לשקול כהוגן .המהר"ל ב"גור אריה" מפרש את נימוק "ויתן תבן ומספוא לגמלים" )כד ,לב(
התורה שלא לקחת שוחד " -כי השוחד יעוור עיני חכמים"" :שלא תעלה
"יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים ,שהרי פרשתו
על דעתו הסברא הנכונה"" .ויסלף דברי צדיקים"" :שאפילו אם יעוררוהו
של אליעזר שנים ושלושה דפין היא אמורה ,והשרץ מגופי
על הדברים המצודקים יסלפם". תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא" )ילקוט
מי הוא האדם הנקי מ"נגיעותיו"? אומר הגרי"ס זצ"ל )שם( :רק מי חיי שרה קט(
שזכה למעלת תיקון היצר הרע .מי שעדיין נמצא במדריגה הנמוכה יותר
של כבישת היצר הרע ,עדיין תאות יצרו בידו והוא אוהבה ,אלא שכובשה. באמת ,איך אפשר להבין את פישרה של האריכות הגדולה ] 918מילים![
אי לזאת עדיין הוא עלול להיות קדוש בכבלי ה"נגיעות" .יוצא מכך דבר שבשיחתו של אליעזר? שאלה זו הנשאלת בפי כל ,מהווה פתיחה לשיחה
נורא! אדם הגיע למדריגה של כבישת היצר הרע ,ואף על פי כן עלולות בנושא ה"נגיעה" של הגר"א וייסבלום שליט"א בספרו "הארת דרך" )עמ'
נגיעות לסנוור את עיניו .אם כן ,איך יוכל אדם לשפוט על פי שכלו ,כל זמן לט( .כדי להדגיש את חומרת הנושא ,נקדים ונאמר שאדם שאינו מדוע
שלא זכה לתקן את מידותיו? אומר הגרא"א דסלר זצ"ל )מכתב מאליהו לכך שקיים עולם הנקרא "תת הכרה" ,ושעולם זה הוא המכוון את דרכיו -
ח"א עמ' (57שישנה דרך לבחון את ההחלטה אם היא נקיה מ"נגיעות": עלול להיכשל על כל צעד ושעל! ענין חמור זה דיו לשמש עילה לאריכות
אם היא באה מבלי להילחם עם עצמו ,יש לבדוק היטב אם ה"נגיעה" הרבה שהאריכה כאן התורה .אמנם שרץ הוא מגופי תורה ,אך אדם עלול
אינה "שותפה" להחלטה .רק דעה או החלטה שעלתה בידו בקושי ,מתוך בגלל "נגיעה" לטהר את השרץ ולסלף דברי תורה! כפי שכותב הגר"י
מאמץ להכיר את האמת ומתוך מלחמה נגד ה"נגיעות" ,יש תקוה שהיא סלנטר זצ"ל ב"אור ישראל" )אגרת ד(" :התאווה בוערת והנטיה דולקת
תהיה אמיתית .עוד הוא כותב )שם ,עמ' (60שמחסדי הבורא הוא ,שלא לטהר את השרץ" וכו' .כדי שפסק דין יהיה אמיתי על הפוסק להיות נקי
נתן ליצר רשות לכסות את האמת לגמרי ,ולפיכך כל המחפשה בכל ליבו מ"נגיעות".
ורצונו ,ימצאנה .אך כל זמן שאינו מחפש אותה ,הוא אינו רואה אותה בפרשת חיי שרה מתגלה נקודה זו בכל בהירותה .עיון במדרשי חז"ל
כלל. ]ראה בספרו שהאריך בהבאת המדרשים[ על אודות מעלותיו של אליעזר,
המפרשים מתקשים מדוע רק בסיפורו של אליעזר ללבן )כד ,לט( מגלה שמדובר כאן בדמות מופלאה! תלמיד חכם מופלג ,מושל בתורת
רומזת התורה על נגיעתו של אליעזר במילה "אלי" שהיא רומזת ל"אלי", רבו ,דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים ,זיו איקונין שלו מעין של אברהם,
ואילו בשעה שאליעזר אמר זאת לאברהם )כד ,ה( כתוב "אולי" בכתיב שכינה עמו ,מסתפק במועט ,מכיר שהוא עבד ,זוכה לניסים גלויים;
מלא? מתרץ הרב דסלר )שם ח"ב ,עמ' (203שבשעה שדיבר עם אברהם והמעלה הגדולה ביותר :מושל ביצרו ,כמו אברהם אבינו.
עדיין לא הבחין כלל ששאלתו "אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי" אמנם יש להוסיף שהגרי"ס כותב )באור ישראל ל( שאברהם הגיע
נבעה מ"נגיעה" .רק אחרי שהובהר לו על ידי אברהם שאין שום סיכוי למעלת מושל ביצרו דהיינו מדריגת תיקון היצר הרע ,בעוד שאליעזר
שיצחק ישא את בתו ,סרה ה"נגיעה" ,ואז היה יכול להבחין שכל השאלה הגיע רק למדריגת כבישת היצר הרע .כך שאמנם בפועל היתה מדריגתם
ההיא נוצרה כתוצאה מאותה "נגיעה" .כאשר הבחין בכך ,ניגש לבצע שווה ,אך באיכות היתה מדריגת אברהם אבינו גדולה לעין ערוך[.
את השליחות במלוא הנאמנות .הוא הבין שמעתה אינו יכול לסמוך על על כל הגדלות והצדקות הזו של אליעזר ,האפילה נקודה נסתרת,
שכלו בענין זה ,כי מאזניו מאזני מרמה המה .לכן החליט להסתמך על מה שנעלמה גם מעיני אליעזר .דבר זה מבואר ב"ילקוט" )שם קז(" :ויאמר
שהקב"ה יקרה לפניו] .ואף על פי שחז"ל מגדירים הסתמכות זו כשאלה אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי וגו' ,הדא הוא דכתיב"
שלא כהוגן ,אומר הסבא מנובהרדוק זצ"ל שכיון שה"שלא כהוגן" הזה כנען בידו מאזני מרמה .כנען -זה אליעזר ,בידו מאזני מרמה -שהיה יושב
נבע מגדלות ,לכן השיבוהו כהוגן[. ומשקל בתו אם ראויה אם אינו ראויה .לעשוק אהב -לעשוק אהובו של
חז"ל מגלים לנו )שם קט(" :על ידי ששימש )אליעזר( את הצדיק עולם ,זה יצחק )שרצה לגזול את יצחק לעצמו( .אמר :אולי לא תאבה
באמונה ,יצא מכלל ארור לכלל ברוך"" .אמונה" מלשון נאמנות .הוא ביטל האשה -אתן לו בתי .אמר לו :אתה ארור ובני ברוך ,ואין ארור מידבק
את כל מציאותו העצמית וניגש לבצע את רצון אדוניו בנאמנות בלי צל בברוך".
של "נגיעה" עצמית .לבצע דבר שהוא נגד רצונו העצמי -זהו שינוי על- אומר הגרי"ס זצ"ל ב"אור ישראל" באיגרת הנ"ל" :כי בוודאי אליעזר,
טבעי ,ואמנם זכה בזה לשינוי מהות! "יצא מכלל ארור לכלל ברוך". שהיה שליט ביצרו ,לא ישים פניו לדבר דיבור קל ,בטרם יתיישב וישקול
סוגיית ה"נגיעות" היה סוגיא גדולה .אך עלינו לדעת שאם נתעלם בדעתו אם כשר הדבר .אכן מאזניים שלו מאזני מרמה הנה ,יען לא היה
מהנושא הזה ,נהלך בעולמנו בעיניים עצומות ובוודאי ניכשל ב"נגיעות" רק שליט ביצרו .והשקר ,הוא המרמה ,בלי חפץ )רצון( תעטרהו ,והאמת
גסות! אם אנו יודעים עליהן ופוקחים עינינו ומנסים להילמט מהן - עדיין תעמוד מרחוק"! אדם יכול להיות תלמיד חכם מופלג וצדיק ,אך
הסתלקנו לפחות מה"נגיעות" הגסות .על ידי תשומת לב גדולה ועבודה אם "מאזני הצדק" שלו הם מעוותים ,הוא אינו רואה מאומה .הוא פשוט
רבה ,אנו יכולים להקטין יותר ויותר את גסות ה"נגיעות". עיוור! "כנען" -עצם היותו משבע אומות ,בהכרח הוא ש"בידו מאזני
אדם יכול לחיות כל שנותיו מבלי להרגיש ואף לא לדעת שכל חייו היו מרמה" .אומות אלו הן כל כך מוטבעות בעולם החומר ,עד שלא ייתכן
מונהגים על ידי "נגיעות"! מהו המבחן אשר באמצעותו אפשר לקבוע אם בשום אופן שהמאזניים שלהם לא יהיו "מאזני מרמה" .התאוות והמידות
דעה מסויימת הוא החלטה כלשהי אינן נגועות בנגיעה? כתשובה לשאלה הרעות כה מושרשות בהן ,עד שהן גורמות בהכרח שהשיקול לא יהיה
זו יהיו נר לרגלנו דברי הרב דסלר הנ"ל :אם הדעה או ההחלטה פרצו אמיתי.
כמו מאליהן ללא כל מאבק עם עצמו ,קרוב לוודאי ש"נגיעה" הפעילה לכל אורך חייו של כל אדם ניצבות בפניו בעיות מסובכות או יומיומיות,
אותן .אך אם בעל הדעה או המחליט שוקל ומתלבט ומתקשה ונאבק עם הדורשות הכרעה .השכל הוא המאזניים שבהם נשקלים שני הצדדים של
עצמו וההחלטה עלתה לו בקושי -הרי שהוא עבר את המבחן הראשוני, הבעיות .אמנם השכל הוא כח אדיר ,שאפשר לסמוך על שיפוטו .זו היא
ואז יתכן שההחלטה היתה טהורה ונקיה .זו היא פרשה קטנה שרוב גופי מתנת אלקים שהקב"ה חנן כל אדם .אלא שמו השכל עומד כח ,הנראה
תורה תלויים בה. כדבר חלש וחיוור ,אבל אליבא דאמת גם הוא כח אדיר! זו היא "הנגיעה".
)ילקוט יוסיף לקח( כאשר קיימת "נגיעה" כלשהי ,השאלה המוגשת לשפיטת השכל ,מוגשת
כל המעונין לקבל מנוי שבועי דרך פקס או מייל נא לשלוח מייל ל GISHMAKEVORT@GMAIL.COMאו ישלח בקשה לת.ד 18303 .מיקוד 91182ירושלים או להשאיר הודעה בתא
כתובת ומספר טלפון ובל"נ נטפל בבקשתכם הקולי שמספרו 151527131458בצירוף שם 2
וכן כל המעוניין להקדיש העלון לעלוי נשמת או לרפואת וכו' מתבקש לשלוח למייל הנ"ל או להשאיר הודעה בתא הקולי הנ"ל.
5
2
