טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — חיי שרה (2026-11-02)

יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד’ • בנשיאות מורנו ורבנו הרה"צ רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א פרשת
פרשת
יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד’ • בנשיאות מורנו ורבנו הרה"צ רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א תבא
כיפרשת
חיי שרה
תבא
אלול כי
טז
כז חשון
תשפ”ו
אלול
טזתשפ"ז
תשפ”ו
שבת מברכים כסלו | ר"ח יום שלישי-רביעי | המולד ליל ג' 3 | 10:27חלק' 850
860
850
שיא ֱאל ִֹקים ַא ָּתה ְּבתו ֵֹכנ ּו ְּב ִמ ְב ַחר ׁ ְש ָמ ֵענ ּו ֲאדֹנִ י נְ ִ ׂ
ְק ָב ֵרינ ּו ְקבֹר ֶאת ֵמ ֶת ָך ִא ׁיש ִמ ֶּמ ּנ ּו ֶאת ִק ְבר ֹו ל ֹא
יִ ְכ ֶלה ִמ ְּמ ָך ִמ ְ ּקבֹר ֵמ ֶת ָך :וַ ָ ּי ָקם ַא ְב ָר ָהם וַ ִ ּי ׁ ְש ַּתח ּו
ְל ַעם ָה ָא ֶרץ ִל ְבנֵ י ֵחת( :כג ,ו-ז) ההשגחה הפרשה המערכת
בכ_+ל
קצרהוא ראוי לאותו כבוד ,ומן הראויחיזוקאין
בלבו כי הליכותיו של אברהם אבינו צריכות להיות
לפרשת
שיושיבו אותו בירכתי השולחן; מאידך
היה השבוע לנו לעיניים כדי להפיק מהן לקחי חיים, זקן בא בימים.
השני לא נתכבד לשבת בראש השולחן, כי מעשה אבות הם סימן לבנים .ולא בכדי
החיזוק
דרכיך
סיפר מורנו הרב שליט”א שפעם נכנס
ובלית ברירה מושיב את עצמו סביבות חקוקים מעשיהם בתורה ,אין זה כי אם כדי לבקר את הצדיק ר’ זונדל קרויזר זצ”ל
השולחן ,אך בלבו פנימה גונח הוא על כך, שישמשו הליכותיהם כ’סימני דרך’ לעבודת בעת שלא חש בטוב ,וכששאלו מה
דעהו
כי לדעתו ראוי היה שיושיבו אותו על במתי הבורא; כלומר ,מלבד מה שפירשה התורה שלומו? השיב :ב”ה כבר עברתי את
המזרח .ושאל החוזה את תלמידיו :מי ביניהם
הגון יותר? וענו התלמידים פה אחד כי ללא הבנין
את החיובים והאיסורים המוטלים על האדם,
חפיצה היא שיזכור את בוראו ורצונו גם
גיל שמונים ,ועדיין יכול לקרות אצלי
דברים כאלו ..וכשאמר את הדברים
ניכר שאמרם בשמחה אמיתית,
ספק זה היושב בראש הוא ההגון יותר ,כי ביתר הליכותיו ,אלו שאינם כרוכים בחיוב
העיקר הוא הדעת ,ואם שפל הוא בדעתו סגי; כלשהו .גם באלו יתבונן איך ומתי יעורר ומתוך הודיה להשי”ת על שזיכהו
מאידך השני הרי בדעתו מחשיב הוא את עצמו ,וחפץ בעשייתן נח”ר לעילא ומן הראוי שיקיימן ,ואיך ומתי להגיע לגיל גבורות למרות שרוב
חבריו כבר מזמן אינם בין החיים,
הוא בכבודו... יגרום חלילה את ההיפך ואין זה לרצון העליון .וכדי ואילו הוא עדיין חי כאן בעולם והוא
אך ה’חוזה’ עצמו לא היה ניחא ליה מדעתם ,ואמר שיזכה האדם לדיעה ישרה כדי להכריע בהליכותיו, נהנה מרוב נחת יהודי מיוצאי חלציו
להם כי ההפך הוא הנכון ,וביאר להם את העניין על עליו להתבונן במעשי אבות ,הם המאלפים בינה לאדם המקיפים אותו ,ואם עכשיו אינו חש
פי מאמר חכמינו ז”ל (קידושין כג‘ ):מעשה מוציא מידי
מחשבה ואין מחשבה מוציאה מידי מעשה’ – כי זה ההלכה
איך ליישר את אורחותיו.
ובכן מן הראוי להתבונן במקראות שלפנינו ,שבהם
כ”כ טוב ,נו ,אז מה? אבל הוא חי!
התורה אומרת ‘ואברהם זקן בא
היושב בראש השולחן הרי בפועל הוא יושב ומתענג נאמר שאברהם פנה אל בני חת כדי לבקש מעפרון בימים וד’ ברך את אברהם בכל’,
על מושבו ,ועל אף שלולא זה שהושיבו אותו בראש חלקה קטנה לקבורת אשתו ,ועפרון אכן נענה ואפשר שהתורה מלמדת אותנו על
השולחן לא היה עושה זאת מדעת עצמו וגם כעת אין לו והפריז לדבר גם על מתנה ,וכששמע אברהם מידתו של אברהם שהיה תמיד מודה
דעתו מסכמת עם המציאות ,בכל זאת עצם המעשה שמסכימים להעביר את המערה לרשותו השתחווה להשי”ת על כל הטוב שנתן לו ,וגם
והמציאות עושים בו רושם וגורמים לו להפוך דעתו להם ,ובכך ביטא את התבטלותו לפניהם. עכשיו כשהוא כבר זקן ,הוא ממשיך
ומודה על כך שד’ ברך אותו בכל ,הוא
במידת מה ,ואם בבואו שנית לא יעמידו אותו בראש, אילו היה זה הפונה לבני חת אחד מקטני אמנה ,היינו חי ולא חסר לו כלום ,למרות שאם
יתעורר בפנימיות לבו צער וכאב על כך; לעומת זאת
השני ,שתוך כדי כאבו יושב בפועל במקום הבינונים,
עובדא זו מוציאה אותו מידי מחשבתו ,וברבות הימים
המעשיות
יורדים תיכף לסוף דעתו – היינו מבינים שהלה תולה
את מכירת החלקה ברצונו של עפרון ,ושעליו לרצותו
היה רוצה היה יכול לספר כמה שנים
רבות הוא חיכה לילדים ולבסוף אחד
לכך במידת ה’חנופה’ .אולם מאחר שמדובר באברהם עוד יצא רשע ,ואשתו מתה עליו ,וכו’
ישלים עם המציאות ,ונמצא שזה עדיף. אבינו שהיה ראש המאמינים ,צריכה הנהגה זו דרישה, וכו’ ,אבל אברהם אבינו פשוט רואה
לאור דברי החוזה זי”ע נוכל לרדת לסוף דעתו של כי ודאי ידע אברהם שאין הדבר תלוי כלל בעפרון ,כי את הטוב ומודה עליו.
אברהם אבינו :אכן ידע אברהם שבדרך כלל אין לו אם ברצון ה’ ,ולמה לו אם כן להשתחוות לפניו? ומה מספרים שהיה מחנך אחד שהראה
לאדם להתנהג בגינוני הכנעה כלפי אדם שמבקשים גם שעפרון לא היה נמנה עם צדיקי הדור ,ולא היה לתלמידיו דף לבן חלק ,ושאל אותם
מה הם רואים? כולם התבוננו היטב
לרצותו ,כי אין הדבר תלוי בו ,וכן גם לימד את אליעזר
עבדו .אולם במקרה זה הבין אברהם שרצונו של
הקב”ה שכן יגלה אותות של הכנעה ,ולא מפני שהיה
ההתחזקות
ראוי לכל הכבוד הזה...
וביותר מתעוררת התמיהה כשרואים בהמשך הפרשה
בדף ולבסוף אמרו כולם פה אחד
שהם רואים נקודה שחורה ,שאלם
שאליעזר עבד אברהם אכן השכיל להבין שלא זוהי המחנך מדוע כולכם ראיתם את
צורך לרצותו ,כי אם כדי לקיים ‘מעשה מוציא מידי דרכה של תורה ,ובבואו ביתה בתואל לדבר אודות הנקודה השחורה? למה אף אחד מכם
מחשבה’ ,כי תוך כדי שבני חת נתנו את הסכמתם לתת השידוך של רבקה עם יצחק ,כשהסכימו בתואל לא ראה שהדף חלק? אף אחד לא
לו נחלה לקבורה תיארו אותו בתואר ‘נשיא אלקים’, ולבן לדבריו ,ראה גם הוא לנכון לבטא את הודאתו ציין כמה הדף נקי ,רק חיפשתם את
וחשש אברהם שתואר זה יעורר בו ֵגאוּת ,על כן מיהר בהשתחואה ,אך היה זה להקב”ה ,וכלשון הכתוב הנקודה השחורה ובה התמקדתם?!
לעשות מעשה שאינו תואם כלל למי שמכנים אותו (כד ,נב) ‘ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם, הקב”ה נותן לכל אחד מאיתנו כל כך
‘נשיא אלקים’ ובכך ביטל את ההערכה שהייתה לו,
ההשגחה
וישתחו ארצה לה’’ ,ואף שהיה זה בנוכחותם של לבן הרבה דברים טובים( ,מספיק לעשות
ושוב לא הייתה לו סיבה להתגאות. ובתואל לא ראה לנכון לבטא בכך את הודאתו להם ,כי סיבוב בבית חולים כדי לראות כמה
זוהי אכן אחת ההמחשות המלמדת לו לאדם האיך אם להקב”ה בלבד .ונשאלת השאלה :אם אברהם לא בעיות רפואיות אין לנו) ,אבל אנחנו
עליו להפעיל מחשבתו ולדעת על כל פעולה מתי ראה פגם בהודאה לבני אדם מתוך השתחואה ,למה תמיד נוטים לראות את מה שחסר,
מה שלא טוב ,אבל אברהם אבינו
רצויה היא בעיני הבורא ומתי לא. הבין אליעזר אחרת?
ניתן לשמוע את שיחותיו של מורינו ורבינו שליט”א מלמד אותנו לראות את הטוב בכל
כדי להשיב תשובה על תמיהה זו ,נקדים להביא דבר ובכל מצב ,וגם אם ח”ו מגיעים
אידיש • 073-2951321לשון קודש 073-2951320 את המסופר על הרה”ק ה’חוזה’ מלובלין זיע”א, רגעים וזמנים קשים ,נזכיר לעצמנו
0534-100024ורבינו שליט”א
שיחות:של מורינו
שיחותיו
ניתן לשמוע אתעדכוני
שתיאר פעם לתלמידיו מהותם של שני אנשים: כמה דברים טובים יש לנו לעומתם
אידיש • 073-2951321לשון קודש 073-2951320
פנינים
האחד מהם נתכבד לשבת בראש השולחן ,אך ונודה עליהם ,ונתחיל מכך שאנחנו
עדכוני שיחות0534-100024 : עדיין חיים..
דעתו שפלה עליו ,ותוך כדי ישיבתו מהרהר
יו”ר הועדה הרוחנית :הרב יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין (ע”פ‘ :טיב התורה’ – חיי שרה )
1 יו”ר הועדה הרוחנית :הרב יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין
הבנין
נכתב ע"י הרב מאיר רבינוביץ שליט"א
מעלת המנחה וסגולתה דין המתפלל
השולחן שתי
תפילות
ַו ֵיּצֵא יִצְ חָ ק ָל ׂשוּחַ ַּב ּ ָ ׂש ֶדה לִ פְ נוֹת עָ ֶרב
ִשא עֵ ינָיו ַויּ ְַרא וְ ִה ּנֵה גְ מַ ִּלים ָּב ִאים( :כד ,סג)
ַויּ ּ ָ ׂ נכתב ע"י הרב אהרן רבינוביץ שליט"א
הכי צריך להמתין במקום שפסע
ההלכה
עניין ה’יציאה’ האמורה בתפילת המנחה כשיעור זה ואפילו אם אינו רוצה
ממקרא זה דרשו בגמרא (ברכות כו ):ש’יצחק תיקן תפילת מנחה’ ,וכמו כן דרשו שם להתפלל שנית (מ"ב סק"ד) ,דאיתמר .אאיתא בגמרא (ברכות ל' ):כמה
על אברהם שתיקן תפילת שחרית מדכתיב (בראשית יט ,כז) ‘וישכם אברהם בבוקר (יומא נג ב) משמיה דרב מרדכי ,כיון ישהה בין תפילה לתפילה? רב
אל המקום אשר עמד שם’ ,גם על יעקב אמרו שם שתיקן תפילת ערבית מדכתיב שפסע ג' פסיעות לאחריו התם הונא ורב חסדא ,חד אמר כדי
(בראשית כח ,יא) ‘ויפגע במקום’. מיבעי ליה למיקם ,משל לתלמיד שתתחונן דעתו עליו ,וחד אמר
והנה כשמתבוננים באלו המקראות אנו רואים ׁ ֶש ּׁש ֹונָה היא תפילת המנחה משאר שנפטר מרבו שאם חוזר מיד דומה כדי שתתחולל דעתו עליו ,מאן
התפילות שנאמר בה לשון ‘יציאה’[ ,אמנם גם ביעקב נאמר ‘ויצא יעקב’ סמוך
למאמר ‘ויפגע במקום’ ,אבל היציאה שם לא הייתה לשם תפילת ערבית ,כי אם כדי
לברוח ֵמעֵ ָׂשו ,ואלמלא היה צריך לברוח לא היה נצרך ל’יציאה’ לתפילתו] .ואפשר
לכלב שב על קיאו ,שסופו הוכיח
על תחילתו שלא פסע לאחוריו כדי המעשיות
דאמר כדי שתתחונן דעתו עליו,
דכתיב ואתחנן אל ה' ,ומאן דאמר
כדי שתתחולל דעתו עליו ,דכתיב
ליפטר מרבו כיון שחוזר אליו מיד.
שכיוונה התורה לרמז לנו בזה שכדי להתפלל תפילת מנחה צריך האדם להתאמץ
.חמש"כ שתי תפילות ,הוא ויחל משה.
ו’לצאת’ ממצב אחד למשנהו. .בופירש רש"י ,שתתחונן שתהא
כגון בין תפילת שחרית למוסף
או ששכח ולא התפלל וצריך דעתו מיושבת לערוך דבריו בלשון
הזריזות להסיח דעתו מטרדותיו בשעת תפילת המנחה להשלים התפילה בזמן התפילה תחינה ,שתתחולל -לשון חילוי,
‘התאמצות’ ו’יציאה’ זו מתפרשת יפה על פי המובא בטור (או”ח סימן רלב) אודות שלאחריה ולכן מתפלל מתפלל והיא היא ,אלא בלישנא בעלמא
חובת הזהירות בתפילה זו ,וז”ל‘ :וכשיגיע זמן תפלת המנחה יתפלל ,ומאוד צריך
ליזהר בה ,דאמר רבי חלבו אמר רב הונא לעולם יזהר אדם בתפלת המנחה ,שהרי
שתים (מ"ב סק"א).
.טוהנה לפי מה שיבואר בסימן
ההתחזקות
.גהמתפלל שתי תפילות זו אחר
פליגי.
לא נענה אליהו אלא בתפלת המנחה ,שנאמר (מלכים-א ,יח ,לו)‘ :ויהי בעלות ק"ח במשנה ברורה ,דבין ששכח זו ,צריך להמתין בין זו לזו כדי
המנחה ויגש אליהו’ ,והטעם ,מפני שתפלת השחר זמנה ידוע ,בבוקר בקומו ממיטתו הילוך ארבע אמות ,ושיעור זה
ערבית ומתפלל שחרית שתים
יתפלל מיד ,קודם שיהא טרוד בעסקיו .וכן של ערב ,בלילה זמנה ידוע ,בבואו לביתו צריך להיות אחר שעקר רגליו
להשלמה ,ובין כששכח שחרית
והוא פנוי מעסקיו .אבל של מנחה שהיא באמצע היום בעוד שהוא טרוד בעסקיו, ואמר עושה שלום וגו' ,והטעם,
ומתפלל מנחה שתים להשלמה,
צריך לשום אותה אל לבו ולפנות מכל עסקיו ולהתפלל אותה ,ואם עשה כן שכרו כדי שתהא דעתו מיושבת עליו
צריך לומר אשרי בין תפילה
הרבה מאוד’ עכ”ל. להתפלל גם את התפילה השניה
לתפילה ,אם כן לא יצויר דין זה רק
בדבריו אלו נתן טעם לבחינת ה’יציאה’ האמורה בתפילה זו ,כי תפילה זו נקבעה בזמן
שהאדם עסוק בענייניו ,וקשה לו להסיח דעתו מהן ,אולם עליו לדעת שזוהי חובתו,
עליו להכריח את עצמו לצאת ולהתנתק לשעה קלה מכל טרדותיו ,ולהתאמץ כדי
בשכח תפילת המנחה שמתפלל
ערבית שתים להשלמה ,דשם אינו ההשגחה
בלשון תחינה (סי' ק"ה ס"א ומ"ב סק"ב).
.דואמירת תפילת היהי רצון
אומר אשרי ביניהם כמבואר שם, שאומרים אחר עושה שלום וכו',
לכוון כדבעי.
ובאופן זה הדין הוא ,דצריך על כל הוא כבר חלק מההמתנה של
פנים להמתין כדי שיעור מהלך שיעור ארבע אמות ,ובימיהם לא
להתאמץ בכוונת תפילת המנחה שזמנה הוא ‘עת רצון’ ארבע אמות (מ"ב סק"א). אמרו תפילת היהי רצון הנ"ל,
עוד טעם לעניין הצורך להתאמץ ביותר ולצאת מחול אל הקודש ולכוון היטב .יכתב בספר שולחן שלמה שהוא ואמירתו הוא כדי הילוך ארבע
בתפילת מנחה ,על פי האמור בספר ‘סדר היום’ (סדר תפילת המנחה) שאותה הדין אם סיים שמונה עשרה, אמות ,ואפשר דעל כן ניתקן (מקור
שעה היא ‘עת רצון’ ,ולכן צריכים לנצלה כדבעי מתוך כוונה ורעותא דליבא .וז”ל: אף שעדיין לא עקר רגליו ,ונזכר
פנינים
חיים לחו"י כאן).
‘וצריך האדם ליזהר בתפלת המנחה הרבה מאד ,כמו שאמרו ז”ל שמצינו שלא נענה .הואף אם שהה הרבה לאחר
שטעה וצריך לחזור ולהתפלל,
אליהו אלא בתפלת המנחה ,והוא בכוונה המתין לאותה שעה ,כמו שמפורש בפסוק
ימתין שיעור זה (מ"ב סק"ג). תחנונים ,והתיישב דעתו ,אפילו
(מלכים-א יח ,כז) ‘ויהתל בהם אליהו’ ,ונראה שאותה שעה ראויה לענייה משעה
אחרת ,והטעם מפני שאותה שעה מתחלת לשלוט מדת הדין ,ומי שיוכל לשלוט .איאם נזכר באמצע התפילה הכי לאחר שעקר רגליו ישהה
שיש לו טעות וצריך לחזור לראש ארבע אמות (פמ"ג א"א סק"ב).
שיתגברו הרחמים על הדין כוחו גדול ומפיקים לו רצונו וחפצו ,כיון שהפיק רצון
שמים בהתחננו אליו ,ולעורר רחמים בזמן הדין ,וממלאים כל שאלותיו ונענה .לכן התפילה ,אינו צריך להמתין .וואם הוא במקום שאי אפשר לו
צריך לכוון כראוי ולהיותו לאיש לשבר מנעולין ולבטל כל הטומאה אשר התחילו שיעור של הליכת ארבע אמות (אשי לעקור רגליו ,כגון שאחר מתפלל
להתעורר בזמן ההוא’ עכ”ל. ישראל פרק ל הערב כ"ג). תפילת שמונה עשרה אחריו,
הרי לך מדבריו שמלבד מה שנדרש האדם להתאמץ כדי להתגבר על טרדותיו, .ביהשליח ציבור גם כן צריך בודאי די לנו בשיעור שהיית ארבע
מסוגל זמן זה למילוי משאלותיו אם יכוון בהן היטב. להמתין כדי הילוך ארבע אמות, אמות לבד ,ולא צריך יותר ,ופשוט
והמקור לדבריו שבתפילת המנחה מתעוררים הדינים הוא בזוהר הקדוש (ח”א
רל ).וז”ל‘ :בכלהו צלותי בעי בר נש לכוונא דעתיה ,ובהאי צלותא יתיר מכלהו,
קודם שיחזור למקומו להתפלל
בקול רם (שו"ע סי' קכ"ג ס"ב ובביה"ל שם).
המערכת
(שו"ת אבן ישראל ח"ט סי' ס"ג).
.זוכל זה אפילו אם אינו רוצה
בגין דדינא שרייא בעלמא’[ .תרגום :בכל שלוש התפילות צריך האדם לכוון דעתו, .גיכתב המגן אברהם ,דדין זה לחזור למקום שבו התפלל תפילתו
ובתפילה זו – תפילת מנחה ,צריך לכוון בה יותר משאר התפילות ,כיוון שהדינים דוקא בתפילת שמונה עשרה, הראשונה ,אלא מתפלל התפילה
שורים בעולם בזו השעה]. רצה לומר ,בתפילת שמונה עשרה השניה במקום שעומד שם אחר
ודוגמתה ,ולא אתא לאפוקי כי אם שפסע שלוש פסיעות ,אחרי
תפילות של בקשת רחמים דעלמא התפילה הראשונה ,אבל אם רוצה
להכיר ברום מעלתה של תפילת מנחה
דאינו צריך להשהות (כה"ח אות א). לחזור למקומו הראשון ,בלאו
ולאחר שרואים גודל מעלתה של תפילה זו ,ועד כמה
צריכים לכוון בה ,מן הראוי שנקבל על עצמנו שלא השולחן
המע
לזלזל בה ,חז”ל (ברכות ו ):כבר דרשו על מקרא שכתוב
(תהלים יב ,ט) ‘כרום זולות לבני אדם’ ,שקאי על עבודת חיזוק קצר איך כל השנים היו שוות?
לפרשת
התפילה שהיא עומדת ברומו של עולם ובני אדם
מזלזלים בה ,ואפשר לומר שככל שהתפילה מגעת יותר
השבוע וַ ִּי ְהי ּו ַח ּיֵי ָ ׂש ָרה ֵמ ָאה ׁ ָשנָ ה וְ ֶע ְ ׂש ִרים ׁ ָשנָ ה
שנִ ים (כג ,א)
וְ ׁ ֶש ַבע ׁ ָ
ברומו של עולם מזלזלים בה יותר ,וכפי שכל הרואה
יודע שבפועל מזלזלים בתפילה זו יותר מכל התפילות,
ועכשיו שאנו יודעים רום ערכה ,מבינים ג”כ למה מכביד
מפרש רש”י‘ :כולן שווין לטובה’ .לכאורה ,כיצד אפשר
לומר כן? והרי שרה אמנו עברה בחייה ניסיונות קשים – שנים
החיזוק
היצר כל כך על האדם בבואו להתפלל תפילה זו ,ישנם
כאלו שרק דקות ספורות לפני השקיעה הם נזכרים שעוד
רבות של עקרות ,לקיחתה לבית פרעה ולאחר מכן לבית מידת
אבימלך ,וצער הגר וישמעאל.
צריכים להתפלל מנחה ,ותפילתם היא בחיפזון וכמעט מבאר ה’שפת אמת’ ,שאין הכוונה שכל ימיה היו קלים ההשתוות
בלי כוונה ,ויש שנזכרים יותר מוקדם אבל הוגים אותה ונעימים ,אלא שכל השינויים שעברו עליה לא שינו את
כמצוות אנשים מלומדה ,וכל זה הוא מזימה מצד היצר דבקותה בקב”ה .למדרגה זו קוראים בספרים הקדושים ‘מידת
היא יסוד
החפץ שנאבד השכר הטוב של תפילה זו בזה ובבא.
אולם עלינו לשים לב לתחבולה זו ,ולהיזהר מלהסיח
ההשתוות’. גדול בעבודת
זהו יסוד גדול בעבודת ה’ .החיים רצופים בתקופות של
דעתנו ממתנה נפלאה זו.
ומעתה יְ ז ּ ֶַכה אותנו הקב”ה שנזכה לכוון היטב בתפילה
שמחה ושל ניסיון ,של הצלחה ושל התמודדות ,אך האדם צריך ה’
לשאוף שלא לתת לשינויי החיים לשנות את עבודת ה’ שלו.
זו ,ולהמשיך על ידה כל ההשפעות הטובות.
2
ִטיב הַ ִשידוּכִ ים
ההשגחה המערכת המעשיות
פירש רש”י“ :אֻ לַי לא תלך האשה – ‘אֵ לַי’ כתיב ,בת היתה לו משנכנסו השניים בדחילו וברחימו פנימה ,ניגש ראשונה
סיפורי השגחה פרטית לאליעזר ,והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות הר”ר אברהם שהיה הגדול מביניהם ,הגיש את הקוויטעל
אליו להשיאו בתו .אמר לו אברהם ,בני ברוך ואתה ארור ,ואין שבידו ,והגבאי ר’ שלום החל קורא הקוויטעל בקול כדרכו,
שנש_לחו _למערכת ע"י הקוראים כשהרבי הקדוש יושב בהדרו על קצה כיסא קדשו ,ראשו ארור מתדבק בברוך”.
מן המיצר ענני מקשים העולם ,שהיה צריך לכתוב ‘אלי’ חסר וי”ו במקומו ,מוטה כלפי מטה אל תוכו כדרכו בקודש ,ומאזין ומקשיב לקול
ימי מלחמה שררו בארץ הקודש .כמו
כל עם ישראל ,היינו צמודים לבית
ולממ”ד .חשנו צורך לצאת מעט
ה) ,ולא כאן שרק מספר ומשחזר את כל הקורות עימו ,ואילו משסיים ר’ שלום את קריאת הפתקא ,הציג את השאלה של
ההצעה המדוברת כעת על הפרק לפני הצדיק ,וברגע כמימריה
ההתחזקות
בעת ששאל אליעזר את השאלה הזאת מאברהם (לעיל פסוק הקורא לפניו.
שם נאמר “אולי” בוי”ו מלא ,וצריך ביאור.
ולהשתחרר מההסתגרות בבית. פתח הרב הקדוש את פיו ואמר :דער טאטע זכרונו ברם תירץ הרה”ק השרף מקוצק זצוק”ל,
זימן לנו ה’ טרמפ ונסענו עם בני
המשפחה ,ממושב אלומה לכיוון בית
שמש ,משם יצאנו למסלול הליכה בת
לברכה [מרן המהרי”ד מבעלז זצוק”ל] היה נוהג
לומר ,שלשה דברים צריכים אנו בשידוכים :א)
בריאות הגוף והנפש ב) שיהיו תלמידי חכמים ג)
“ ָואֹמַ ר שבעת שהנגיעה בפעולה ,ועושה ופועלת בנפש,
אין האדם מרגיש בעצמו שהנגיעה מובילה
אותו ,כי האדם קרוב אצל עצמו ואינו מכיר
כשעתיים.
כעבור חצי שעה הרגשתי שאיני יכול
שיהיה ‘מעט’ יחוס – .ותיכף נתן את ידו לבחור
החשוב בברכת הצלחה ,שיעלה הזיווג יפה ויצליח אֶ ל אֲ דֹנִי בחסרונו ,ורק לאחר מכן כשכבר יצא מאותו דבר
ומשחזר ומביט ומתבונן למפרע בטעם תהלוכות
עוד לפסוע ולו פסיעה אחת .היינו ה’ דרכו.
ההשגחה
מפעלותיו יכול לגלות ולהכיר בהם שהיו נגועים
אֻ לַי ל ֹא
באזור הררי על כביש ללא שוליים משסיים הראשון ניגש תיכף השני ,הלא הוא הר”ר בנגיעה העצמית.
כאשר מצד אחד כביש ומעברו השני אביש והגיש אף הוא את הקוויטעל לפני הצדיק. ולפיכך בזמן אמת בעת ששאל אליעזר את
עמק מרהיב ביופיו .התיישבתי בצד וכמעשהו של ר’ שלום בראשון כן מעשהו בשני, שאלתו לא חלי ולא הרגיש ששאלתו נובעת
תֵ לֵ ְך
הכביש עם הרגליים לכיוון העמק, הוא החל להקריא את הפתקא בקול אל אוזניו של מחמת הנגיעה האישית של בתו שלו ,ורק אחר
מודה לה’ על נפלאות הבריאה הצדיק ,ומשסיים לקרוא הציג גם כאן את השאלה כך כשכבר ראה שנמצאה רבקה והבין שאת
הציורית הפרוס לרגלינו. של הבחור בדבר השידוך המוצע לפניו כעת. הבת שלו כבר לא יקח אברהם ,וכבר עומד עתה
כעבור זמן התאוששות ניסו בניי
הָ ִא ׁ ּ ָשה
אך להפתעתם כאן נדם קולו של הצדיק ,ולעומת מבחוץ ומספר את הסיפור שכבר היה ,אז תפס
לתמוך בי משני צדדי על מנת שאקום
ואמשיך להליכה .אבל כל הניסיונות
לקום ולהקים אותי לא צלחו ,הרגליים
מה שבשאלה הקודמת נתן מיד את תשובתו
הברורה והבהירה ,בשאלה זו לא ענה ולא כלום! פנינים
למפרע שנגיעתו האישית היא שהביאה אותו
לשאול שאלה זו ,ושפתיים ישק.
אַ חֲ ָרי”
לאחר שתיקה של כמה רגעים ,חזר ר’ שלום על ובדרך המוסר תירצו בה בדרך הפוך ,ואלו ואלו
לא הצליחו לסחוב אותי.
שאלתו בשנית :אביש פרעגט וועגען דער שידוך! דברי אלקים חיים .דהנה מתחילה היה רעיון
אחרי דקות ארוכות של מנוחה בקשו – אך הרבי שקע בשרעפיו ,ושוב לא ענה ולא כלום. זה של שידוך בתו עם יצחק דבר רחוק ממנו,
בני ביתי שאנסה שוב לקום ולהתקדם (כד ,לט)
וכמשמעות התפתלות לשון רש”י“ :שהיה מחזר
ושוב המתינו עוד זמן מה ,אך הרבי בשתיקה
לאזור יותר מרכזי .אולי יעבור שם למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו
רכב ונבקש עזרה ,מכיוון שישבנו ליד אריכתא לא עונה ולא כלום ,ושוב ניסה ר’ שלום
את כוחו ,וחזר על שאלתו בשלישית ,אך גם זו לא הועילה להשיאו בתו” ,ועדיין נתיירא לפנות אליו ישירות
כביש שומם לחלוטין ללא נפש חיה.
בהצעה זו ,ואם כן לא היתה הנגיעה משפיעה עליו כל כך הרבי הקדוש אינו עונה.
השבתי שחפץ אני לקום ולהמשיך בתוקף.
המערכת
במסלול אבל אני לא מצליח למרות לאחר שלוש פעמים ,רמז ר’ שלום שאין להציג את השאלה
שוב ,ובתלתא זימני הוי חזקה ,לפיכך ניגש ר’ אביש אף הוא ‘ועתה בפניהם, שאלתו את אליעזר שמטיל בעת עתה אבל
רצוני העז.
הגידו לי’ אם מקבלים אתם הצעה זו או לא ,או אז נתכוון וקיבל את ברכת הצדיק ,ולאחר שקבלו את ברכת הפרידה
“אם כך” פתחה אשתי ואמרה“ :אם
עד כדי כך הוא מצבך ,אז בטוחני לנגיעתו יותר חזק ,לומר ולרמז ‘אֵ לַי’ לא תלך האשה ,כמו כדין ,יצאו שוב הני תרי צנתרי דדהבא בדרכם חזרה
שהקב’’ה ישלח לנו מהמקום השמם שאומר אדרבה הלוואי שלא תרצו לשולחה ,שבכך יתכן ירושלימה.
הזה טרמפ!!!” יותר שאלי יגיע שידוך זה .ומתחילה היתה יותר כמו שאלה לאחר שהגיעו כל אחד לביתו ,ניגשו אכן משפחתו של ר’
‘תיאורטית’ ועכשיו היא יותר ‘מעשית’ הנוגעת לו למעשה ,אברהם גוטליב לברר היטב אודות שלושת הקריטריונים
טרם כילתה לדבר ורכב חלף על פנינו שהציב להם הרבי ,בדקו ומצאו שמצד הבריאות אכן ולכן נרמזת הנגיעה פה דיייקא.
במהירות ובחריקת בלמים עצר את
רכבו וחזר ברוורס .יצא מהרכב נהג
עם קוקו מלא קעקועים ניגש אלי,
המדוברת ומשפחתה כולם בקו הבריאות השלמה ,וכיוצא
בימי בחרותו של הרה”ג רבי אביש אייזין זצ”ל ר”מ בדבר בדין הבדיקה השנית הרי המדובר במשפחה של תלמידי
בישיבתנו “שער השמים” פעיה”ק ת”ו [בן הגה”צ רבי שלום חכמים יראים ושלמים מטובי בני ירושלים של מעלה ,וכמו כן
השולחן
* * *
לפט את שני זרועותיי ,הקים אותי אייזין זצל”ל דאין ומורה צדק דפה] כשהגיע לפרקו ,דברו אף בגדרי הבדיקה השלישית שתבע הרבי שיהיה ‘מעט’ יחוס,
באחת על כל כובד משקלי ,הושיב בו נכבדות בהצעת שידוך שהיה נראה בעיניהם כי טוב ויפה נמצאה אותה משפחה מן המיוחסות שבירושלים ,ועד מהרה
אותי בתוך המושב הקדמי של רכבו, הוא ,ורצה לשאול באורים ותומים בדעת קדשו של הרה”ק נשברה הצלחת ,ונסגר אותו שידוך על הצד היותר טוב.
הורה לאשתי ולילדים להיכנס מאחור והלום רעהו הר”ר אביש אייזן ניגש אף הוא עם משפחתו רבי אהרן קדוש ה’ מבעלזא זצוק”ל.
ואמר“ :אני נוסע למושב אלומה ,אם באותה עת היה גם ידידו הקרוב הרה”ח רבי אברהם גוטליב לבירור הפרטים אודות השידוך המוצע לפניהם ,ועד מהרה
זה עוזר לכם תגידו לי היכן תרצו זצ”ל ,חברו לספסל הלימודים ,עסוק באותו ענין ובאותה נתגלה שאותו שידוך כבר ירד מן הפרק ,ומחמת כמה סיבות
לרדת בדרך!!!” שאלה של שידוך אחד שהציעו לפניו ,וגם הוא רצה לנסוע אל נצרך הצד השני לעזוב את אותה הצעה ,והתברר למפרע
היינו בהלם מוחלט ,הרכב היחיד שבעת עומדו לפני הצדיק כבר לא היתה ‘שאלה’ זו רלוונטית הצדיק הקדוש מבעלז ,ולשמוע דעת קדשו בענין.
שנסע בכביש השמם נוסע לבית יצאו להם אפוא הני תרי צנתרי דדהבא לדרכם תל אביבה ,שני במקומה ,רק שאלת סרק שאולי היתה פעם שאלה...
שלנו?!!! חברים קרובים וידידים בלב אחד ובעצה אחת ,אל צדיק הדור ,עתה הבינו הכל והשתוממו עד היכן מרחקת ראייתו של
הצדיק ברוח קדשו ,שלראשון נתן ופרש את תשובתו בבהירות כדי להציע את שאלותיהם הזהות לפניו.
ישבתי כל הדרך חצי מעולף ,הבחור בהגיעם אל ביתו נאווה קודש ישבו תחילה עם הגבאי הנאמן ובנחרצות ,ואילו על השאלה השניה שכבר לא היה בה ממש
סיפר שהוא חרדי לשעבר ועכשיו הרה”ח רבי שלום פוגל ז”ל ,וכתב להם את פתקאותיהם לא ענה ולא כלום.
התחיל להתחזק ,והסיפור שקרה מטיב אותו מעשה למדו ולקחו ‘לקח מוסר’ ,שלא להחליט כנהוג ,כשבשניהם כתובה אותה שאלה באותו לשון של זיווג
ברגע זה נתן לו חיזוק עצום באמונה בדעת עצמם כלום ,רק לשאול ולהיוועץ תמיד בדעת תורה, הגון ,תרווייהו באותו ענין ,רק השמות מחולקין.
שהכל מושגח ושמרנו על קשר ובפרט בענייני השידוכים ,כענין שמעיד הכתוב (שמואל לאחר שהיו שני הקוויטלעך מסודרים יפה בידי שני הבחורים
בהמשך... “ה ּנֵה נָא ִא ׁיש אֱ ל ִֹקים ָּבעִ יר הַ ּזֹאת ,וְ הָ ִא ׁיש נִ כְ ָּבד, א ט ,ו) ִ הירושלמיים נעמדו בהכנה דרבה בחדר ההמתנה שמבחוץ
בעל המעשה:ה.נ.ב. כּ ֹל אֲ ׁ ֶשר י ְַד ֵּבר בּ וֹא יָבוֹא .עַ ּ ָתה נֵלְ כָה ּׁ ָשם ,אוּלַי ַי ִ ּגיד לָ נוּ אֶ ת עדי תיפתח הדלת בפניהם ,וייקראו לבוא אל הקודש פנימה,
••• דַּ ְר ּכֵנוּ אֲ ׁ ֶשר הָ לַ כְ נוּ עָ לֶ יהָ ” .וכבר הורנו רבותינו ז”ל (שמו”ר ובינתיים עסקו יחדיו בתורה ותפילה ,ובהכנת לבבם להורותם
ג ,ח) שכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל ,ולהשומעים הדרך הישר אשר יעשון.
המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה לדבריהם יונעם ותבוא עליהם ברכת טוב. והנה הגיעה העת ,נפתחה הדלת ,הקהל החל לזרום פנימה
פרטית מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס * קבוצות קבוצות ,כדרכו בקודש של הצדיק להכניס בכל פעם
בפקס15326517922 :
או לo.y.wines@gmail.com : אל החדר כמה אנשים יחדיו שעמדו בזה אחר זה במרחק ,מעשה פלא שמעתי ממרן הגאב”ד רבי יצחק טוביה
וניגשו כל אחד בתורו לפני הצדיק .שני הבחורים החברים ווייס זצוק”ל ,בעל “שערי טוביה”
מרא דאתרא דפה ירושלים קרתא | המשך בעמוד הבא |> שהגיעו יחדיו נקראו גם הם לבוא ביחד לפני המלך בבקשתם.
3
וכיאות ,ולאחר שהעניק לו את ברכתו בכל לב, דשופריא.
הזכיר הרבי מסלונים את נכדו הבחור ,ה”ה כ”ק מעשה זה התרחש לפני שנים רבות בימי צעירותו של
האדמו”ר מסלונים שליט”א ,בנו של חתנו היקר הגאון ,בהיותו עוד במדינות הים ,כשהגיעה הצעת
הגה”ק בעל “נתיבות שלום” זצוק”ל ,שהגיע שידוך לבחור אחד נעים הליכות ממכריו ,היתה זו
לעונת השידוכין ,וצריך ברכה טובה שימצא שידוך הצעה קסומה ונכבדה ,בת טובים ממשפחה חשובה
טוב והגון. ומיוחדת שזכו לשתי השולחנות תורה וגדולה
הבעלזער רב נענה לקראתו בשמחה ובברכה, במקום אחד ,אך משום מה היה הבחור מהסס בדבר
והוסיף לפניהם את מה ששמע וקיבל מפי אביו והתקשה לתת את הסכמתו לשידוך זה.
הקדוש [מרן מהרי”ד מבעלזא] שבשידוכים יש הדבר היה לפלא ,מה מקום היסוס וגמגום יש בהצעה
לברר ולבדוק בשלשה דברים ,בריאות ותלמידי טובה כל כך ,שכבר התקדמה יפה אל שלבי הגמר,
חכמים ו’מעט’ ייחוס ,כמו שהובא לעיל .אך הוסיף אבל הבחור עדיין חושב ומהרהר בדבר...
לומר בחיוך הנסוך על פני קדשו :זאת אמר אבי בדאגתו הכנה של הרב לאותו בחור ,ניגש עימו
לכל איש ישראל ,אבל אתם הלא ‘יחסנים’ אתם... הצידה ודיבר עימו באהבים בשאלה המציקה,
ולפיכך אל תתפשרו על ‘מעט’ יחוס ...אתם צריכים מדוע זה מסרב הוא לתת את הסכמתו ,ועל מה הוא
להשתדך עם ‘יחסנים’ ממש! עכל”ק. מתלבט כל כך בהצעה טובה שכזו? ואם נכון הדבר
[וכבר נודע מאמר צדיקים בפרשת כי יקח איש אשה בעיניו למה ‘סוחב’ הוא את תשובתו ומעכב בדבר,
חדשה (דברים כד ,ה) ‘נ ִָקי י ְִהיֶה לְ בֵ יתוֹ’ ,שנרמז הרי כבר למדנו בפרשתנו פרשת השידוכים ,שאמר
כאן איכות האשה שצריך האיש לחפש לביתו, הכתוב (כד ,נו) ‘אַ ל ְּתאַ חֲ רוּ א ִֹתי וַה’ ִהצְ לִ יחַ דַּ ְר ִּכי,
והוא ברמזי נוטריקון ומספר ‘נקי’ שהוא :נ’דן – ׁ ַש ְּלחוּנִ י וְ אֵ לְ כָה’ ,כידוע מנהג אנשי ירושלים שלא
ק’רן – י’חוס .ק’ גימטריא מאה ,לומר שה’קרן’ לעכב שידוך טוב המתקדם ,ואף באמצע אישון לילה
צריכה להיות מאה אחוז מושלם ,שהם המדובר נסגרים שידוכים טובים ויפים בערי יהודה ובחוצות
או המדוברת עצמה .נ’ גימטריא חמישים ,לומר ירושלים ,ולמה לנו לעכב ההצלחה בזה?
שה’נדן’ צריך להיות בחמישים אחוז כמקובל. אומר לך האמת ,גילה הבחור לאוזנו של הרב,
ואילו י’ גימטריא עשר ,לומר שה’ייחוס’ מספיק זה מכבר גילו אצלי שמקננת בי מחלה פלונית,
שיהא בעשר אחוז ,...ושפח”ח]. חוששני על כך ,שלכאורה צריך לשאול את פי הכלה
לאחר קבלת ברכת הפרידה עם ברכת השנים ומשפחתה אם חפצים הם בדבר ,אבל אינני מסוגל
וברכת השידוכים שבאמתחתם יצאו הרבי מסלונים ‘לגלות’ בפניהם אודות מחלתי זו ,ולכן מתמהמה
תקופה ארוכה ,ועדיין טרם פגשו את הרב דסלר לשמוע
עם פמלייתו לדרכם ,ובתוך יומיים הגיעה לפתחם הצעה הדבר.
ממנו את כל פרטי תשובתו של החזון איש ,ועל סמך
נכבדה ,ה”ה בתו של הרה”ק רבי נפתלי חיים אדלר נפעם הרב למשמע אוזן ,וכאב ליבו בדבר ,מאחר
מה לקח אחריות בדבר ונתן את הסכמתו לאותו שידוך,
מדז’יקוב זצוק”ל חתנו הגדול של מרן בעל “אמרי שהשידוך כבר הגיע כמעט לקו הסיום ,ולא ידע להשית
מבלי לספר ולומר שום דבר בנידון.
חיים” מויז’ניץ זצוק”ל ,משפחה של יחסנים ממש! עצות בנפשו ,כי לא היתה זו מחלה קשה או מסוכנת
כלשונו של הצדיק מבעלז ,ועד מהרה יצא השידוך לאחר תקופה נפטרו שניהם ,גם החזון איש וגם הרב
דסלר ,עלו והתעלו למקום מנוחתם בעולם שכולו טוב, חלילה ,רק איזה קושי בריאותי ,ואף הוא נבוך בדבר,
אל הפועל ,ונישא הרבי למחברתו הטהורה הרבנית כיצד עליהם לנהוג בהך שאילתא.
הצדקנית ע”ה ,לאורך ימים ושנים טובות בבריאות ואותה ‘שאלה’ נשארה בגדר תעלומה ,שעד היום איש
יודע את הסיבה ואת הטעם שבאותו פסק. בצר לו הביא הרב את השאלה הקשה הזו לפני רבו
איתן ,ולדורות עולם של צדיקים וישרים ,אמן. הגאון רבי משה שניידר זצ”ל מלונדון ,אך גם הוא
* והעיד לי רבינו הגאב”ד זצ”ל ,שהוא ידע והכיר היטב מי
הבעל ומי האשה באותו שידוך ,ועקב אחריהם עשרות נבוך בזה ולא אבה לקחת הדבר על עצמו ,והעביר את
בחור חשוב אחד מבחירי תלמידי ישיבת פונביז’ היה השאלה הקשה לפני רבו הגאון הצדיק הרב אליהו
בשנים ,וראה שזכו לחיים טובים ומאושרים ,והקימו
נחשב לכליל המעלות ,אך למרבה הפלא בהגיעו לגיל דסלר זצוק”ל ,בעל “מכתב מאליהו” ,שהיה מלפנים
בית גדול שמגדלים בו תורה וקדושה למישרים ,בנים
השידוכים נפלו להם ההצעות בזו אחר זו ,ומשום מה גאב”ד לונדון הבירה ,ובאותה עת כבר עבר לארץ
ובנות טובים ונאמנים לה’ ולתורתו ,כולם חיים וקיימים
הוא לא הצליח בענין השידוכין. ישראל ושימש בראשות ישיבת פונביז’ המעטירה
בבריאות טובה ואיתנה ,וזכו לראות שלשלת של זהב
וכשהתלונן על כך בצר לו לפני ראש הישיבה הגאון בדורות ישרים מבורכים. שבבני ברק.
הרב שך זצוק”ל בעל “אבי עזרי” ,אמר לו שהיה מעשה כשהגיעה אותה ‘שאלה’ אל הרב דסלר ,לא מצא לה
כשנשאל הגאב”ד על זהות אותה משפחה לדעת במי
מעין זה אצל רבינו החפץ חיים זצוק”ל ,ואז דיבר בקדשו מענה ברור מצד עצמו ,והחליט אף הוא כקודמיו
המדובר ,אמר שחושש לנפשו אם נכון ‘לגלות’ מי הוא
לאמר :וכי מי לנו גדול מיצחק אבינו ע”ה ,הרי הוא היה הרבנים ‘להעביר’ את שאלתו לפני רבו מרן החזון איש
בעל המעשה ,ולכן החריש ולא גילה את שמה של אותה
‘בנש”ק’ כליל המעלות ,בחור מופלג ומושלם בכל מידה זצוק”ל ,שכל הדבר הקשה היו מעלין לפניו אל לשכת
משפחה.
נכונה ,אביו אברהם אבינו מגדולי הדור ,עשיר בממון הגזית.
ובכל הנצרך ,וכבר כתב שטר מתנה על כל אשר לו [ובפעם אחרת כשניסה פעם אחד מתלמידיו של הגאב”ד
להפתיע אותו באמצע שהיה שקוע מאוד בלימודו, מחמת דחיפות השאלה ,כשהצד השני עומד וממתין
ליצחק (רש”י כד ,א) – .ואף על פי כן לא מצא שידוך טוב בציפייה דרוכה לתשובה ,נכנס הרב דסלר היישר אל
עד שהתפלל וביקש והתחנן בדבר לפני השם יתברך. ושאלו במפתיע מי היא אותה משפחה ,מי הבעל ומי
האשה ,החוויר הרב מאוד והשתומם כשעה חדא ,אך הקודש פנימה ,והציג את השאלה הקשה לפני החזון
כאשר מפורש בפסוקי פרשתנו (בראשית כד ,סג-סז): איש.
תיכף תפס את עצמו ואמר :מילדותי השתדלתי לאמץ
ִשא עֵ ינָיו ַו ּי ְַראש ֶדה לִ פְ נוֹת עָ ֶרבַ ,ו ּי ּ ָׂ “ ַו ֵּיצֵא יִצְ חָ ק לָ ׂ
שוּחַ ַּב ּ ָ ׂ ותיכף באותו היום לקראת ערב ,הגיעה הטלגרמה
לעצמי את לשונו של החפץ חיים! ...ממני לא תשמע
וְ ִה ּנֵה גְ מַ ּ ִלים ָּב ִאים וגו’ַ ,ו ּי ִַּקח אֶ ת ִרבְ קָ ה ו ְַּת ִהי ל ֹו לְ ִא ּׁ ָשה”, לביתו של הרב ,שבה כתב הרב דסלר בקצרה :שאלתי
לעולם את שמות בעל המעשה].
וכמ”ש ה”כלי יקר” על אתר. את פי רבינו החזון איש ,שהוא איש אמת ,איש אלקים,
כשסיים רבי יצחק טוביה את סיפורו ,ביאר בטוב טעם
מכאן למדנו ,סיים החפץ חיים ,שבשביל שידוך טוב ולאחר ששמע כל הפרטים ציווה לגמור השידוך בכי
את הלימוד המורם הלכה מתוך מעשה ,שכשמהלכים
צריך תפילה! לא מספיק שהבחור יהיה טוב ונאה, טוב .ומחמת נחיצות התשובה הנני ממהר להאיץ את
לאורם של הצדיקים תלמידי חכמים אין רואים
ומושלם בתורה ובמידות טובות ,צריך לבקש ולהתפלל תשובתו ,ובפעם אחרת אסביר לכם טעם אותו הפסק
מכשול ,ועליהם דיבר הכתוב בספר החכמה (משלי י,
על כך מלפני מלך מזווג הזיווגים ,שהוא יתברך ימציא שפסק החזון איש ,ואפרש לפניכם את טעמו ונימוקו
ט) לאמר“ :הוֹלֵ ְך ַּב ּתֹם יֵלֶ ְך ֶּבטַ ח ,ו ְּמעַ ֵּק ׁש דְּ ָרכָיו ִיוּ ֵָדעַ ”.
עבורו את השידוך הטוב והנכון עבורו. עימו.
*
שמע הבחור לעצתו של הראש ישיבה שקיבל ממרן כמובן שהתשובה נתקבלה בשמחה ,על אתר נענו ונתנו
החפץ חיים ,והחל להרבות בתפילות על מציאת בימים הנוראים שבין כסה לעשור הגיע פעם כ”ק
הרה”ק בעל “ברכת אברהם” מסלונים זצוק”ל אל את תשובתם החיובית ,השידוך נסגר בברכה ,הבית קם
השידוך ,ואכן זכה במהרה למצוא את זיווגו הטוב, והיה ,וזכו להקים את ביתם לשם ולתפארת ,בשמחה
והעמיד את ביתו הטוב לשם ולתפארת. הרבי הזקן מבעלז זצוק”ל ,ששהה בימים המקודשים
בשכונת ‘קטמון’ שבירושלים ,ונכנס אצלו לברכת ובששון אהבה ואחוה שלום וריעות.
* מחמת מרחק המקום שבין אנגליה לארץ הקודש,
השנים כנהוג.
מֵ הַ ׁ ֵשם יָצָ א הַ ָ ּדבָ ר! הרבי מבעלז קבלו בכבוד ובסבר פנים יפות כראוי שבאותם ימים היה כרוך בנסיעה קשה ויקרה ,חלפה
יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך ,הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים .המעוניינים יקבלו את העלון במייל (אפשר גם ישירות לדפוס) בקובץ להדפסה.
Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should Email - Sheldon@hpins.net Or | zeligk@gmail.com or text 718-249-7173
4
