gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

באר הפרשה - לשה"ק · BEER HAPARSHA LSH’K — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: באר הפרשה - לשה"ק · BEER HAPARSHA LSH’K

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

באר הפרשה - לשה"ק · BEER HAPARSHA LSH’K — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חיי שרה‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מה' יצא הדבר ‪ -‬כי היתה סיבה מאת ה' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫זיווגים‬ ‫מה' יצא הדבר ‪ -‬השגחה פרטית מגולה ביותר בעסק השידוכים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫לא נוכל דבר אליך ‪ -‬אין הדבר תלוי אלא מן השמים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫למבעי רחמי ‪ -‬קירוב הזיווג ע"י התפילה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫גמילות חסדים‬ ‫הגומל חסדים טובים ‪ -‬שבח הצדיקים הוא במידת גמילות חסדים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טז‬ ‫ספה"ק בת עין‬ ‫ע"י ההתבוננות בחסדי ה' ושהוא מחיה אותנו בכל רגע יגיע ליראה וימתיק כל הדינים‬ ‫הנה ידוע מאמר חז"ל )מדרש הנעלם בראשית( שעיקר בריאת העולם היה בשביל היראה כמאמר הכתוב 'בראשית'‬ ‫בשביל היראה שנקראת ראשית‪ ,‬על כן צריך האדם להשתדל להגיע למדה זו‪ ,‬בחינת היראה‪ ,‬להשלים רצון‬ ‫הבורא ב"ה‪.‬‬ ‫והעצה היעוצה שנוכל להשיג בחינה זו‪ ,‬הוא על ידי שיסתכל האדם תמיד בכל עניניו ועניני העולם הזה איך‬ ‫שבכולם חסדי ה' המחייה אותם בכל עת ורגע‪ ,‬וחיינו מסורים בידו בכל נשימה ונשימה כמאמר הכתוב )תהלים קנ‬ ‫ו( כל הנשמה תהלל וגו'‪ ,‬ר"ל‪ ,‬כל נשימה ונשימה מראה גדולת הבורא ב"ה המחייה בכל רגע‪ ,‬ואלמלא יוסר רוח‬ ‫ה' שבכח הנשימה ההוא אפילו רגע אי אפשר להתקיים אפילו כו' ע"כ‪ .‬ממילא הנשימה ההוא בעצמה מהללת‬ ‫לה' ומשבחת ומספרת גדולת הבורא ב"ה‪ ,‬וכן בכל הנמצאים ונבראים לית אתר פנוי מיניה מן חיותו וכחו המהווה‬ ‫את כולם‪ ,‬כמאמר הכתוב )נחמיה ט ו( ואתה מחיה את כולם ר"ל מחיה לשון הוה‪ ,‬שתמיד מחיה בכל רגע‪ .‬ובהסתכל‬ ‫האדם כן בכל מילי לראות חסדי ה' המחיה אותם כנ"ל בוודאי יפול עליו אימה ופחד ובושה והכנעה מפני ה'‬ ‫ית' ורוממותו‪ ,‬ויאמין באמונה שלימה שבכל מילי הוא רק חסדי ה' ורחמיו המרובים‪ ,‬ואפילו בראותו שבאים עליו‬ ‫שום דינים וצרה ח"ו‪ ,‬יאמין כי מאתו לא תצא הרעות )איכה ג לח(‪ ,‬והוא רק טוב וחסדי ה' עליו להטיב אחריתו‪.‬‬ ‫וכמו שהוא מאמין ובוטח בחסדי ה' שהוא רק טוב וחסד ורחמים והצרה ובחינת דין שבא עליו שהיא רק רחמים‬ ‫כן יתהפך עליו מלמעלה ממדת הדין למדת הרחמים‪ ,‬וזשאחז"ל )בר"ר עג ג( צדיקים מהפכים מדת הדין למדת‬ ‫)בת עין פרשת חיי שרה‪ ,‬דיבור הראשון(‬ ‫הרחמים‪.‬‬ ‫סדר ועימוד‪ :‬א‪.‬י‪.‬ש‪ .‬אשדוד ‪shwrtz@bezeqint.net‬‬ ‫ פרשת חיי שרה‬- ‫באר הפרשה‬ ã ‫פרשת חיי שרה‬ 'ä çéëåä øùà' àéä ïëà éë åì øøáúé äæîå ,(ïçáî) '‫ כי היתה סיבה מאת ה‬- ‫מה' יצא הדבר‬ äî ¯ éäéå ,áåúëä ïåùì øàáúé äæáå .'éðåãà úéáì íäøáà éðåãà é÷åìà 'ä øîàéå' ,(åè¯áé ãë) ïúùøôá äìéë íøèå ,åéôá åìà íéøáã ñéðëä ú"éùä ¯ àåä ,äéä áöéð éëðà äðä ,'åâå ‫ א‬íåéä éðôì àð äø÷ä .úàöåé ä÷áø äðäå øæòéìà øáãì éèä äéìà øîåà øùà äøòðä äéäå ,'åâå íéîä ïéò ìò úáéú øëæð òåãî äù÷äù ééçá åðéáøá åðéöî øáëå äúà ä÷ùà êéìîâ íâå äúù äøîàå äúùàå êãë àð øîåì ìåëé äéä éë ,ïåùì øåúé àìà äðéàù ,'àåä' íò ãñç úéùò éë òãà äáå ÷çöéì êãáòì úçëåä øæòéìàì äðååëäù ïéáð åðîöòîå ,'øáãì äìéë íøè éäéå' 'úàöåé ä÷áø äðäå øáãì äìéë íøè àåä éäéå ,éðåãà ,ä"á÷ä ìù åîù åðééä 'àåä' éë ,àìà .íãå÷î øëæðä ïåùìä ÷åã÷ã éôì äøåàëìù ,'äîëç êùî'ä äù÷ä .'åâå ù"ééò) 'åðçðà àìå åðùò àåä' (â ÷ íéìéäú) øîàðù åîëå òåãîå ,'àåä øáãì äìéë íøè éäéå' øîåì êéøö äéä ,øúåéá ùøôúî äîëç êùîä éøáã øåàìå .(åéøáã êùîäá .'øáãì äìéë íøè àåä éäéå' øîåì áåúëä äðéù .ì"ðëå øæòéìà éøáã ìë úà ááéñ ú"éùä éë íòèä éæà úåèùôá äàøðä éôë äðä éë ,øàáîå ,íãàä ééç úåëåìäú ìëì 'áà ïééðá' ãîìð ïàëîå øæòéìàù íåùî àåä íéî áåàùì äàöé ä÷áøù ,äéåà ,äðçîá ïðåìúî ìå÷ òîùé äáøä íéîòô ä÷áø áìá ä"á÷ä ïúð ïë ìò ,ïîéñ äùòå ììôúä éúøáã äîì ,éðåìô úà éúùâô òåãî ,íùì éúëìä äîì íà ïåçáìå íéî äðîî ù÷áì øæòéìà ìëåéù éãë úàöì éë úòãì åðéìò ...úàæëå úàæë éúéùò òåãî ,êëå êë ,êôéäì àåä øáã ìù åúéîàì íðîà .÷çöéì àéä äéåàø ìëå äùåò àåäù 'íéðîéñ'ä ,íãàä éùòî ìë ,äáøãà àéä ä÷áø éë øæòéìàì çéëåäìå úåàøäì äöø ä"á÷äù àåä ,íéùòð 'ä úàî ìëä ,íäéðéîì úåéåìãúùää éðôåà úåùòì øæòéìà ìù åáìá ïúð ïë ìò ,÷çöé ìù åâåæ úá éðåîìàå êë äùòé éðåìôù ,íìåòä úâäðä úà ááñîä ,ä÷ùà êéìîâ íâå äúù åì øîàú íà ÷åãáì äæ ïîéñ åúéìëúì øáãä úà àéáäì éãëá ìëäå ,'åëå êë øîàé áåàùì äàöé ä÷áøù ììâá à÷ééã ,äáøãàù àöîðå 'àåä' ,‫ ב‬éç ìë éðéòî úîìòðä äðåéìòä äðååëä éôë 'ïåéñð' åúåà øæòéìà äùòéù ä"á÷ä ááéñ ïë ìò íéî ,‫ אימרא יאי שמעתי מהגה"צ מהרי"ד שלעזינגער שליט"א לבאר מדוע באמת ביקש אליעזר הקרה נא לפני היום‬.‫א‬ ‫ ולא יחרב‬,‫ הרי יצחק כבר ממילא בן ארבעים שנה‬...‫מה בער בו לגמור בכי טוב ו'לסגור' את השידוך היום‬ ‫ כי אילו היה מבקש הקרה נא לפני בתוך שבוע‬,‫ אלא ביאורו‬...‫ ומה הלחץ הגדול‬...‫העולם אם יתעכב עוד יום אחד‬ ,‫ הרי היה מראה בזה שאינו מאמין שיתכן שכל השידוך מתחילתו ועד סופו יקרה בתוך יום אחד‬,‫ימים וכדומה‬ ‫ להוכיח שהוא מאמין ובוטח בהקב"ה‬,‫ על כן ביקש הקרה נא לפני היום‬...‫אלא לוקח זמן לברר ועד שמסכימים‬ .(‫שיכול לעשות הכל ברגע אחד )ואין צריך לתת לו זמן לסדר את העניינים‬ ‫ ידע שכך היא דרכה של‬,‫ כאשר הוא 'מצפה לישועה' בכל ענין וענין לפי מצבו‬,‫ומכאן ילמד כל חד בדיליה‬ ‫ וכמו‬,‫ מקום או כח‬,‫ המתפלל יתפלל מתוך בטחון בה' שהוא שומע תפילה והוא כל יכול ללא הגבלת זמן‬,‫תפילה‬ ‫ ותפילה כזאת אכן תהפוך את כל המצב ברגע אחד‬,‫שנאמר )תהילים סב ט( בטחו בו בכל עת ָעם שפכו לפניו לבבכם‬ .‫לטובה ולברכה‬ ‫ ובקשו העם ממנו להקל‬,‫ כאשר עלה לכס המלכות‬,‫ וכמו שמצינו )מלכים א' יב( ברחבעם בנו של שלמה המלך‬.‫ב‬ ‫ ואילו ה'ילדים' ייעצו‬,'‫ ושאל בעצת הזקנים ואמרו לו ש'יהיה עבד לעם וידבר אליהם דברים טובים‬,‫מעול המס‬ ‫ אבי יסר אתכם‬,‫ ושמע לקולם ואמר 'אבי הכביד את עולכם ואני אוסיף על עולכם‬,‫לו שיכביד עליהם את עולו‬ ‫ ולכאורה נראה שמחמת שלא שמע לעצת הזקנים‬.‫ ועי"ז נחלקה המלכות‬,'‫בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים‬ ä ‫ פרשת חיי שרה‬- ‫באר הפרשה‬ úòùá ãéî âøè÷ ïèùä àîúíîù ïåéë äù÷ äøåàëìå àìù êôéäì åà êë úåùòì íãà éðá úåáìá ñéðëîä ùîçå íéùåìù ä"á÷ä ïéúîä äîì äãåòñä éúéùò äë òåãî øòèöéå øîøîúé ìà íìåòìå ,úåùòì úà äñéð' æà ÷øå íéðù æ"ì ïá ÷çöé äùòðù ãò íéðù .‫' ד‬ä úöòî äúéä àôåâ àä éë ,‫ ג‬éúâäð êëå øàáîå .'äìåòì íù åäìòäå êðá àð ç÷ ,'åâå íäøáà úåîú äãé÷òä çëîù ä"á÷ä òãéù éôì ,à"éøäîä ééç åéäéå' (à âë) áéúëã ïúùøôá ãåò åðãîì á"åéë úåîú àìù éãëå ,äúúéî ïîæ òéâä àì ïééãòå ,äøù éðù íéðù òáùå äðù íéøùòå äðù äàî äøù íéùåìù äãé÷òä ïåéñð íò ïéúîäå êéøàä úò íøèá íéìéäú) áéúëã àåä àãä (à çð ø"øá) ùøãîáå ,'äøù ééç åäæå .÷çöé úà ìîâä íåéá äúùî åúåàî íéðù ùîçå êë íéîéîú íäù íùë ,'íéîéîú éîé 'ä òãåé' (çé æì ,'÷çöé úãé÷òì äøù úúéî äëîñð äîì' é"ùø ùøéôù ò"éæ ãàñà é"øäîä ÷"äâä øàáîå .íéîéîú íäéúåðù ïîæ ãò äãé÷òä ïåéñðá ä"á÷ä ïéúîä äîì ,øîåìë äëîñð äîì' é"ùø éøáã úîã÷äá (ïúùøôá à"éøäî éøáã) äæ íúðòè åðòè ìàòîùéå ïèùä éøäå ,äøù úúéî ùéøá äðäã ,'åëå 'äãé÷òä äùòîì åðîà äøù úúéî äðá ïîãæðù äøåùáä é"òù éôì' øîà äæì ,øáëî äìàä íéøáãä øçà éäéå' (à áë) áéúë 'äãé÷ò'ä úùøô ,äæá äæ íééåìú íäéðùù åðééäå 'äøù äúî äèéçùì åäî øàáì é"ùø áúëå ,'íäøáà úà äñéð íé÷åìàäå øñçé àìå 'íéîéîú íäéúåðù' åéäéù äöåø ä"á÷ä éøäå .øáãî áåúëä 'íéøáã' åìà éôìë ,'äìàä íéøáãä øçà' ùîçå íéùåìù ïéúîä äæì ,ãçà òâø åìéôà íäééç éîéî øçà (:èô ïéøãäðñ) íéøîåà åðéúåáøî ùé ,ì"äæá ùøôîå .äøù ìù äéúåðù íéìùäì éãë äðù äãåòñ ìëî ,øîåàå âøè÷î äéäù ,ïèù ìù åéøáã ,ãçà ìéà åà ãçà øô êéðôì áéø÷ä àì íäøáà äùòù éøáãî (á ÷åñô) é"ùø àéáä äðä éë ,øúåéá øàáúéå øîåà éúééä åìéà ,åðá ìéáùá àìà äùò íåìë ,åì øîà úãé÷òì äøù úúéî äëîñð' (âë àîåçðú) ì"æç øçà íéøîåà ùéå .áëòî äéä àì ,éðôì åúåà çáæ åì äðá ïîãæðù äãé÷òä úøåùá éãé ìòù éôì ,÷çöé ïá ìîù ÷çöé ìò øàôúî äéäù ,ìàòîùé ìù åéøáã äðîî äúîùð äçøô ,‫ ה‬èçùð àìù èòîëå äèéçùì äúà ãçà øáàá ÷çöé åì øîà ,äçéî àìå äðù â"é éãé ìòù áåùçìå úåòèì íå÷î ùé äúòîå ,'äúîå àì ,éðôì êîöò çáæ ä"á÷ä éì øîà åìéà ,éðàøéî 'ùøãî'ä àá äæì ,äøù äøèôðå ïåñàä íøâð äãé÷òä .áëòî éúééä ‫ מחמת שנגזר עליו להפסיד המלכות‬,‫ אדרבה‬,‫ אמנם בדברי הכתוב מבואר להיפך‬,‫הפסיד את המלכות על כל ישראל‬ ‫ וכמו שאכן נאמר שם )פסוק טו( 'ולא שמע המלך‬,‫סיבבו מן השמים שישמע לקול הילדים – ואין זה 'טעות' מצידו‬ ‫ והרי‬,'‫אל העם כי היתה סיבה מעם ה' למען הקים את דברו אשר דבר ה' ביד אחיה השילוני אל ירבעם בן נבט‬ ‫ על כן היתה סיבה‬,‫ שמחמת שנגזר על המלכות שתחלק ושירבעם בן נבט יהיה מלך על ישראל‬,‫מפורש להדיא‬ ‫ בגלל שנגזר‬,‫ אלא להיפך‬,‫ ולא שבגלל שנהג כן לכן הפסיד‬,‫מאת ה' להכניס בליבו של רחבעם לשמוע לדברי הילדים‬ .‫להפסיד על כן נהג כן‬ ‫ ענין זה נלמד גם מהאמור בסוף פרשת העקידה 'ויהי אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמור הנה ילדה‬.‫ג‬ ‫ אילו היה בני‬,‫ 'בשובו מהר המוריה היה אברהם מהרהר ואומר‬,‫ ופירש רש"י‬,'‫מלכה גם היא בנים לנחור אחיך‬ ‫ בשרו הקב"ה שנולדה רבקה בת‬,‫ היה לי להשיאו אשה מבנות ענר אשכול וממרא‬,‫שחוט כבר היה הולך בלא בנים‬ ‫ והיינו שהיה אברהם מהרהר ואומר שמא לא‬,'‫ וזהו אחרי הדברים האלה הרהורי דברים שהיו על ידי עקידה‬,‫זוגו‬ ‫ ועכשיו‬,‫ שעד עתה סבר אברהם שלא להשיאו מבנות הכנעני‬,‫ וכלומר‬,‫נהגתי כהוגן בכך שלא השאתי אותו לאשה‬ ‫ אני הוא שהכנסתי‬,‫ אל תצטער ואל תתחרט‬,‫ גילה לו הקב"ה‬,‫התחרט וחשב שמחשבות אלו היו ב'טעות' ושלא כהוגן‬ ‫ וכל אותם בנות ענר אשכול וממרא‬,‫ כי עדיין לא נולדה רבקה שהיא בת זוגו‬,‫בליבך לדחות כל הצעות שידוכים אלו‬ ...‫אינם שלו‬ ‫ אלו המחשבות הרבות‬,'‫ וכבר אמרו לפרש את הפסוק )משלי יט כא( 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום‬.‫ד‬ .‫ הקב"ה הוא המכניס אותם בלבו כדי שהם עצמם יביאו שעצת ה' תקום ותצא לפועל‬,‫שבלב איש‬ ‫ הנה יש ממפרשי התורה שפירשו שאכן מתה שרה מחמת שהיה נדמה שנשחט יצחק )עיין באוה"ח הק' שהרחיב‬.‫ה‬ ‫ מדוע אברהם אבינו לא פרחה נשמתו‬,‫ ומעתה יש להקשות מהו ההבדל בין אברהם לשרה‬,(‫בעניין זה ובשאר מפרשים‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת חיי שרה‬ ‫‪å‬‬ ‫כשאמר לו הקב"ה 'העלהו לעולה' או בשעה שעקד את יצחק על גבי המזבח ואחז את המאכלת‪ ...‬ואילו שרה מיד‬ ‫ששמעה מתה‪ .‬ואמרו בעלי המוסר בהקדם כלל גדול‪ ,‬אין הבורא מנסה את האדם במה שאינו יכול לעמוד בו‪ ,‬אלא‬ ‫יחד עם הנסיון הוא נותן בו כוחות למעלה מטבעו שיוכל לעמוד בו‪ ,‬והנה אותו נסיון קשה של העקידה היה נסיון‬ ‫לאברהם‪ ,‬על כן נתן בו הקב"ה כוחות נפשיים שיוכל לעמוד בו‪ ,‬ומשום כך לא פרחה נשמתו‪ ,‬אמנם 'נסיון' זה לא‬ ‫היה נסיון לשרה )כי לא היתה צריכה לשמוע מכל דבר המעשה‪ ,‬רק לראותו כשחוזר מהר המוריה כשהוא בחיים כמו שחשב קוב"ה מתחילה‬ ‫להשאירו בחיים(‪ ,‬וממילא לא ניתנו לה כוחות חזקים מעל טבעה שתוכל להחזיק מעמד אם תשמע שמת יצחק‪ ,‬וממילא‬ ‫פרחה נשמתה‪.‬‬ ‫ומכאן נלמד על כל צרה שלא תבוא ועל כל קושי ונסיון‪ ,‬אל יאמר האדם אין בכוחי להחזיק מעמד‪ ,‬חלוש אני‬ ‫ואין בי שום כוחות נפשיים‪ ,‬כי אם הקב"ה הביא אותך למצב כזה הרי זו הוכחה שיש בך כח לעמוד בזה‪ ,‬ואף אם‬ ‫עד עתה באמת היית חלש – הרי ביחד עם הנסיון ניתן בך כוחות חדשים‪ ,‬כוחות עצומים ואדירים‪ ,‬על כן גם החלש‬ ‫)עד עתה( יאמר )מעתה( גיבור אני‪...‬‬ ‫‪aA‬‬ ‫‪ c‬מן הבאר ‪c‬‬ ‫מסופר כי הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל החזיק את חמותו הזקנה בביתו שנים רבות‪ ,‬באשר‬ ‫הרבנית היתה 'בת יחידה'‪ ,‬ויהי בהגיע הזמן נפטרה חמותו מן העולם‪ ,‬והוצרכו להודיע על כך לבתה הרבנית‪,‬‬ ‫אמנם כל בני המשפחה וכו' משכו ידם מה'תפקיד'‪ ,‬כי איככה נודיע דבר כזה לבת יחידה‪ ...‬רק בעלה הגדול‬ ‫הגרשז"א אמר אני אודיע לה‪ ,‬וכה אמר‪ ,‬כלל מסור בידינו – עם הנסיון נותנים לאדם כח מן השמים לסבול‬ ‫הקושי הייסורים והמכאוב‪ ,‬הידעתם מדוע פרחה נשמתה של שרה אמנו כשהודיעו לה על עקידת בנה יחידה‬ ‫יצחק‪ ,‬כי לא היה הדבר נכון – אלא כמעט שלא נשחט‪ ,‬הקב"ה לא נטל נשמתו‪ ,‬וממילא גם לא ניתנו בה‬ ‫כוחות לסבול ידיעה קשה כזו‪ ,‬אבל כשהשוויגער )חמותו( מתה באמת הרי יחד עם זאת מקבלים כל בני‬ ‫המשפחה כוח לסבול‪.‬‬ ‫וכן היה‪ ,‬הגרשז"א נכנס אל הרבנית‪ ,‬וסיפר לה בפשיטות די באבע איז נפטר געווארן )הסבתא נפטרה( ושניהם‬ ‫געו בבכי‪ ,‬באופן נסבל ולא אבדו עשתונתיה כלל וכלל‪ .‬ללמדנו לכל יחיד ויחיד בנסיונותיו‪ ,‬אל ירך לבבך‪,‬‬ ‫ואל תבהל‪ ,‬ואל תתמה כיצד יש בידי פלוני לסבול צרות ויסורים קשים כאלו‪ ,‬כיצד יכיל לבו מאורע נורא‬ ‫כזה‪ ,‬כי הקב"ה שעשה המאורע והמעשה הוא הנותן כח לסבול ולהמשיך הלאה‪.‬‬ ‫וכך כתב רש"י על הפסוק )תהלים קמז יז( 'משליך קרחו כפתים' – 'ומדרש אגדה‪ ,‬כפתים‪ ,‬הכל לפי משא הבריות‪,‬‬ ‫העני לפי חוסר מלבושיו מיקל עליו'‪ ,‬והיינו שהקב"ה משליך 'קרחו' כפי מידת הבגדים שיש לו לאדם שיוכל להחם‬ ‫עצמו בצינה ובכפור‪ ,‬אבל אם אין לו מלבושים להתחמם בהם אזי לא יביא ה' עליו את ה'קרח'‪ .‬וכדבר הזה ממש‬ ‫ידוע מה שאמרו צדיקים על הפסוק הקודם לו )טז( 'הנותן שלג כצמר' – שהקב"ה מוריד את השלג כפי ה'צמר'‬ ‫שיש לבריות‪ ,‬כי לעולם אין הקב"ה מביא רעה על האדם שאינו יכול לעמוד בה‪.‬‬ ‫מסופר על בחור מיושבי בית מדרשו של הרה"ק הרבי רבי זושא מאניפולי זי"ע‪ ,‬שבאחד הימים הגיע מכתב‬ ‫המודיעו על פטירת אמו‪ ,‬ויהי כראות הבחור את דבר המכתב נחלש עד שנתעלף‪ ,‬מיד חשו אליו יושבי בית המדרש‬ ‫ועוררוהו מעלפונו‪ ,‬כששבה אליו נפשו אמר לו הרה"ק‪ ,‬טעות גמור הוא ועדיין אמך בין החיים‪ .‬ואכן כעבור כמה‬ ‫ימים באו שלוחי ה'בי דואר' לומר שהיה כאן טעות סופר והמכתב נשלח לאדם אחר‪ .‬כעבור מחצית השנה נשנה‬ ‫הדבר ונשלח עבורו הודעה על הסתלקות אמו מהאי עלמא‪ ,‬ובהאי זימנא 'קיבל' את הידיעה בשלוות הנפש‪ ,‬או אז‬ ‫אמר לו הרבי‪ ,‬מהר‪ ,‬סע לביתך כי נכון הדבר‪ ,‬והסביר הרבי רבי זושא דאין כאן 'רוח הקודש'‪ ,‬אלא‪ ,‬בפעם הראשונה‬ ‫שראיתי שאין בכוחו להכיל את הבשורה הקשה הבינותי שיש כאן טעות‪ ,‬כי יחד עם כל קושי ונסיון נותנים לו‬ ‫לאדם 'כוחות הגוף והנפש' שיוכל לסבול הצרה‪ ,‬ומכיוון שהוא לא עמד בזה וודאי שאין צרה זו שלו כי אם של‬ ‫אחר )שקיבל כוחות לעמוד בזה(‪ ,‬כמו שנתאמת לבסוף‪ .‬אמנם בהגיע ה'מכתב' השני ראיתיו 'עומד' בהאי צרה ועקתא‬ ‫בלא לאבד עשתונותיו‪ ,‬הבינותי שעתה אכן כנים הדברים‪ ,‬וקיבל מן שמיא 'כוחות' לעמוד בקושי הצרה‪ ,‬על כן‬ ‫שלחתיו מיד לביתו‪.‬‬ ‫‪æ‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת חיי שרה‬ ‫‪ìëä éë 'äø÷î' ìëáå úò ìëá øåëæì ,ãîìð ïàëîå‬‬ ‫‪éîé 'ä òãåé äáøãà àìà ,ïë øîåìî ïì ñçù úåøåäì‬‬ ‫‪íà äáùçîä åðúàî ÷éçøðå .'ä øáãá äùòð‬‬ ‫‪úåðù 'æ"ë÷'î øúåé äì åáö÷ð àì äìéçúî ,íéîéîú‬‬ ‫‪íå÷îì êìäî éúééä àì íà ...êëå êë äùåò éúééä àì‬‬ ‫‪ááéñ äøöåéì äúîùð áéùäì äðîæ äòéâäáù àìà ,íééç‬‬ ‫‪òãé àìà ,úàæä äøöä ìë éîöòî òðåî éúééä éðåìô‬‬ ‫‪.äðá úãé÷ò ìò äì òãååéù éãé ìò øáãä òøàéù øöåéä‬‬ ‫‪åéìò àåáú úéðåìô äøöù àøåáä øæâù úîçî äáøãàù‬‬ ‫‪áåúëä øæçù íòèá '÷ä 'íééçä øåà'ä øàéá äæáå‬‬ ‫)‪êìä ,äùòù äî úà íãàä äùò ïëì (äøåîâä åúáåèì‬‬ ‫‪ïåùìä ìôë àåä äøåàëìù ,'äøù ééç éðù' øîåì‬‬ ‫‪ àøåáä ïåöøë ìëä íøâðù äî íøâðå ,êìäù ïëéäì‬ו‪.‬‬ ‫‪úáéñù óàù àìà ,'äøù ééç åéäéå' äìéçú øîàð øáëù‬‬ ‫‪äìà êà 'äãé÷òä úøåùá'å øòö éãé ìò äéä äúúéî‬‬ ‫מה' יצא הדבר ‪ -‬השגחה פרטית מגולה ביותר בעסק השידוכים‬ ‫‪åøàéá á"åéëå .øúåé àìå úåçô àì 'äøù ééç éðù' åéä‬‬ ‫‪ìëù ,ïéëåãéùä é÷ñò éáâì íéøåîà íéøáãä øúåéá‬‬ ‫‪åéä åìà øîåìë ,'äøù ééç åéäéå' ÷åñôä ïåùìá íâ ãåò‬‬ ‫‪íä âååéæä øçà ùåôéçá íãàä úåìãúùä éëøã‬‬ ‫‪äæéà úîçî äéîé åøö÷úð àìå ,äì åáö÷ðù äééç úåðù‬‬ ‫‪êåãéùä úà àéáäì äàìôðå äðåéìò úéèøô äçâùäá‬‬ ‫‪äùòî àøåáä äì ïîéæ äúò‬‬ ‫'‪¨ ¦ àåáá äáøãàå ,'äø÷î‬‬ ‫‪ àéîù éîùî åì ãòåéîä‬ז‪åáìá ñéðëîù àåä ú"éùä éë ,‬‬ ‫‪.úåîúù éãë äãé÷òä‬‬ ‫בדומה לכך סיפר הגה"ח רבי זלמן בריזל זצ"ל עובדא שהתרחשה אצל ה'ינוקא' הרה"ק מפראנקפורט זי"ע‪ ,‬פעם‬ ‫באה ידיעה לאחד מחסידיו )שהיה עשיר גדול( ‪ -‬שאחת מספינותיו שנשאה על גבה הון רב טבעה במצולות ים‪ ,‬ויהי‬ ‫כשמעו כי כן‪ ,‬התעלף העשיר‪ ,‬וממש היה מסוכן למות‪ ,‬כי לא היה ביכולתו לסבול הצרה‪ ,‬כבוא דבר המעשה אל‬ ‫הרבי‪ ,‬שלח לאמר לו 'אין השמועה נכונה כלל וכלל'‪ ,‬למותר לציין שכעבור כמה שעות חזרו והודיעוהו שהספינה‬ ‫שטבעה איננה שלו‪ .‬והסביר הרבי‪ ,‬שלא רוח הקודש היתה כאן‪ ,‬אלא‪ ,‬אחר שלא היו לו כוחות הנפש ל'קבל' את‬ ‫הבשורה הקשה‪ ,‬הבנתי שאין זה ספינתו‪ ,‬כי אין מנסים את האדם אם לא שנתנו לו תחילה עוז ותעצומות לעמוד‬ ‫בקושי הנסיון‪.‬‬ ‫ו‪ .‬סיפר הגה"ק ה'חזון איש' זי"ע‪ ,‬בעיר 'בריסק' היה דר אברך שנתעשר ברכשו את ה'יערות' הסמוכות לעיר‪ ,‬והצליח‬ ‫מאד בכריית העצים ומכירתם‪ ,‬ויהי האיש הלוך וגדל עד שכל היערות סביבות בריסק היו בבעלותו‪ .‬ביום מן‬ ‫הימים פרצה שריפה ביערות ותוך שעות ספורות נהפכו כל יערותיו למאכולת אש‪ ,‬האברך נשאר 'נקי מנכסיו' בעירום‬ ‫ובחוסר כל‪ .‬כל אימת שהיה עובר ליד היערות היה נאנח באמרו‪ ,‬אוי‪ ,‬יערות יערות‪ ,‬כמה ממון ודמים השקעתי‬ ‫בכם‪ ,‬וכל יגיעתי אך לריק הייתה‪ .‬פעם אחת שמע ה'מרא דאתרא' הגה"ק ה'בית הלוי' זי"ע היאך שהוא נאנח מרות‪,‬‬ ‫אמר לו הרב‪ ,‬דע לך‪ ,‬אי אתה רשאי לומר כן‪ ,‬אלא עליך להאמין באמונה שלימה‪ ,‬כי לא מחמת שהשקעת כל כך‬ ‫הרבה ממון ביערות נעשית יורד‪ ,‬אלא מאחר ונגזר עליך להיהפך ליורד על כן השקעת את ממונך ביערות‪.‬‬ ‫ז‪ .‬ביאור יקר ביאר הרה"ק ה'חידושי הרי"ם' זי"ע בדברי הגמרא )מו"ק יח‪' (:‬אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי‬ ‫מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה אשה לאיש'‪ ,‬מן התורה דכתיב )בפרשתן כד נ( 'ויאמרו מה' יצא הדבר'‪,‬‬ ‫מן הנביאים דכתיב )שופטים יד ד( 'ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא'‪ ,‬מן הכתובים דכתיב )משלי יט יד( 'בית והון נחלת‬ ‫אבות ומה' אשה משכלת'‪ .‬כי הנה בפרשת השידוכים יש לאנשים חשבונות שונים ומשונים‪ ,‬יש המחפשים דייקא‬ ‫ייחוס רם ומשפחה נכבדה‪ ,‬ויש המביטים על מראה החיצוני‪ ,‬ולאידך‪ ,‬רבים יחפשו אחר בעל ממון ודמים‪ ,‬ובדרך כלל‬ ‫נפגשים אלו הדברים‪ ,‬בעל הכסף משתדך עם בעל הכסף‪ ,‬יחסן עם יחסן וכו'‪ ,‬וכל אחד בטוח בעצמו ששלש אלה‬ ‫בהם התברך מן השמים הם אלו שהביאו לידי גמר הזיווג‪ ,‬וזאת באו חז"ל להוציא מליבם של טועים‪ ,‬ולהודיע‬ ‫שמה' אשה לאיש ואין כל סיבה ועילה נוספת לשידוך‪ .‬והנה ג' מיני אנשים אלו מצאנו בתורה בנביאים ובכתובים‪.‬‬ ‫בתורה‪ ,‬מצאנו בזיווגו של יצחק אבינו שהלך אליעזר לארם נהריים למצוא שידוך הגון ממשפחה הוגנת ומיוחסת‬ ‫ממשפחת בית אבותיו ושם נאמר 'ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר' ‪ -‬שלא יצא השידוך לידי גמר מחמת‬ ‫כל סיבה שהיא‪ ,‬רק מפני שכך ציווה ה' את הברכה‪ .‬בנביאים‪ ,‬מצאנו ששמשון הגיבור הלך אחר עיניו וחיפש אשה‬ ‫לפי המראה‪ ,‬ושם נאמר 'ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא'‪ ,‬והגורם לשידוך היה אך ורק משום שכך רצה המזווג‬ ‫זיווגים‪ ,‬וכן החושב ששידוכו יצא לפועל משום ממונו הרב ישים אל לבו את הפסוק שבכתובים 'בית והון נחלת‬ ‫אבות ומה' אשה לאיש'‪ .‬כי המגיד מראשית אחרית ‪ -‬הוא יתן שם ושארית‪.‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת חיי שרה‬ ‫‪ç‬‬ ‫‪ ïåëðä êåãéùä äæ ïéàù ïîéñ åàì íàå äöò åì ïúåðù àåä ,íéåñî ïééðò øøáì ïåöøä úà‬ט‪øáãä ïéàå ,‬‬ ‫‪ ììë åãéá éåìú‬י‪.‬‬ ‫‪äæì ïåùì äðòî ïúåðä àåäå ,à÷ééã éðåìô íãà ìåàùì‬‬ ‫‪ úåðòì äî úãë åúåà íéìàåùù‬ח‪,øáãá àöåéë ìëå ,‬‬ ‫‪à"ç ùéà äùòîá àáåä) ò"éæ 'ùéà ïåæç'ä ÷"äâä íùá òåãé ìëä ááñé øîâ éãéì êåãéùä úà àéáäì 'úé åðåöøáå‬‬ ‫‪'âéäðî'ä àåäå åîìåò 'ìäðî' ä"á÷äù óàù ,(áéø‬‬ ‫‪ïåëðä åðéà âååéæä íàå ,åúéìëú éãéì øáãä úà àéáäì‬‬ ‫‪íéñåëî äçâùää éëøãù íéîòô î"î ,íéàåøáä ìëì úà ìëàé àì ïë ìò ...íåìë íãàì øåæòé àì àéîù ïî‬‬ ‫‪åéðô øéúñäì ,åéðôì äáùçîá äúìò êë éë ,íéøúñðå èøô éì òãåð àì äîì ,êë åà êë éúøîà äîì åáéì‬‬ ‫‪íãàä ìù åãé ìàì ùé å"ç åìéàë úåòèì íå÷î ùéù ãò éúãñôä' ïë ìòù äæ ïôåàá éúâäð äîì åà ,íéåñî‬‬ ‫‪é÷ñòá 'íéîùä ïî åðì åçéðä íå÷î' íðîà ,åðåöøë úåùòì øîâð óåñáì íàå ,ùéàì äùà 'äî éë òãé àìà ,'éîöòì‬‬ ‫‪ úéèøôä åúçâùä ìë ïéòì éåìâá åðúåàøäì íéëåãéùä ,íéîùä ïî âååéæä àåä éë äðéî òîù ¯ áåè éëá øáãä‬יא‪,‬‬ ‫וכך פירשו בלשון הכתוב )משלי יח כב( 'מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה''‪ ,‬שהקב"ה מכניס בו בעל כרחו 'רצון'‬ ‫לאותו זיווג שנקבע לו מן השמים‪ .‬ועל דרך זה פירש הרה"ק ה'פני מנחם' זי"ע במה שאמרו )מכות י‪' (.‬בדרך שאדם‬ ‫רוצה לילך מוליכין אותו'‪ ,‬שגם הדרך שאדם רוצה לילך – הרצונות שיש לו בעניני השידוכים‪ ,‬אף זה בכלל ה'מוליכין‬ ‫אותו'‪ ,‬שהקב"ה מוליך את האדם כפי הנגזר עליו על ידי שמכניס בו רצון‪...‬‬ ‫ח‪ .‬עומק נוסף למדו בלישנא דקרא 'כי מה' יצא הדבר' – שמלבד זאת שעצם השידוך הוא משמיא‪ ,‬הרי גם מה'‬ ‫יצאו אלו דיבורים ייאמרו‪ ,‬בכדי להביא על ידם את הזיווג לידי גמר‪.‬‬ ‫סיפר לנו איש מהימן ידיד נאמן‪ ,‬בעזהשי"ת בא בני בקשרי אירוסין למזל"ט לפני תקופה‪ ,‬במשך תקופה ארוכה‬ ‫בירר עליו ה'מחותן' בכל מקום שהיה נדמה לו שיוכל לשמוע עליו איזה פרט ואפילו דקה מן הדקה‪ ,‬בין ה'השתדלויות'‬ ‫ביקש מחברו שהוא 'מגיד שיעור' בישיבה קטנה שבקהילתם ער זאל כאפן א שמועס )שיתפוס שיחה( עם הבחור‪,‬‬ ‫ויאמר לו מבינות על הבחור‪ ,‬המגי"ש ענה לו לא נהוג שמגי"ש מישיבה קטנה ידבר סתם עם בחור מישיבה גדולה‪.‬‬ ‫ויהי ממחרת‪ ,‬אינה ה' והבחור פגש את המגי"ש החשוב‪ ,‬ומעצמו נענה ואמר לו‪ ,‬הנה לפני חודש בשבת הגדול‬ ‫התפללתם בביהמ"ד )של הקהילה( לפני התיבה‪ ,‬מודה אני לכם כי נהניתי כל רגע ורגע ממתיקות התפילה וכו'‪ .‬מיד‬ ‫התקשר המגי"ש למחותן ואמר לו יש לי עבורכם 'פריסת שלום' )ד"ש( משמים‪ ,‬וסיפר לו מה שאירע עתה‪ ,‬וכה אמר‬ ‫לו‪ ,‬מה' יצא הדבר‪ ,‬חוש מהר לגמור הדבר בכי טוב‪ .‬ומספר בעל העובדא‪ ,‬השתוממתי כשעה חדא‪ ,‬כי מדובר‬ ‫מבחור בגיל שמונה עשרה ה'מחזק' יהודי מבוגר בן שישים‪ ,‬ומן הנראה שגם זה נחשב ל'מילה טובה'‪ ...‬ועוד זאת‬ ‫נלמד בה שהרבה דרכים למקום לגרום שזיווג המיועד משמיא יגיע לגמר טוב‪.‬‬ ‫ט‪ .‬כה אמר הגאון רבי יצחק הוטנער זצ"ל בשם הגה"ק ה'חפץ חיים' זי"ע‪ ,‬שגור בפי העולם לומר על שידוך שלא‬ ‫נגמר‪ ,‬שזה לא היה הבאשערט שלך )השידוך המיועד שלך(‪ ...‬וטעות לומר כן‪ ,‬אלא אדרבה צ"ל היה באשערט שזה‬ ‫לא שלך‪...‬‬ ‫י‪ .‬פעם שאל איש יהודי את הרה"ק ה'פני מנחם' זי"ע אודות שידוך המוצע לבנו האם זהו השידוך משמים‪ .‬השיבו‬ ‫בפשטות‪ ,‬נחיה ונראה‪ ,‬אם יצא מן הכח אל הפועל הרי לנו סימן כי אכן הוא מן השמים‪ ,‬ואם לאו אות היא‬ ‫כי אין זה השידוך משמים‪.‬‬ ‫יא‪ .‬הנה ה'שידוך' הראשון מששת ימי בראשית היה 'ויאמר ה' אלוקים לא טוב היות האדם לבדו‪ ...‬ויפל ה' א'‬ ‫תרדמה על האדם וישן' )לעיל ב ח‪-‬כא(‪ ,‬יש שרמזו בזה לימוד לדורות עולם לכל צאצאי אדם הראשון כי פעמים‬ ‫רבות מתעקש אדם לומר רצוני דייקא בשידוך פלוני‪ ,‬או לאידך פעמים שיאמר שידוך זה הס מלהזכיר‪ ...‬לכן אמר‬ ‫הקב"ה לאדם אני אשיג לך 'זיווגך' ההגון לך‪ ,‬וכיצד‪ ,‬אפיל עליך תרדמה ובזה הזמן אציג לפניך זיווגך‪ ,‬ו'כזה ראה‬ ‫וקדש'‪ ,‬וכדאמרי אינשי אל תעזור ואל תפריע‪...‬‬ ‫כה פירש הרה"ק רבי שלומ'קה מזוועהיל זי"ע את הנוסח בשטרי תנאים 'העומד מצד בנו החתן' כי אין האב‬ ‫אלא עומד מצד‪ ,‬ואת הכל עושה הקב"ה בכבודו ובעצמו‪ .‬ולא עוד שפעמים מעמידהו הקב"ה בצד שלא יפריע‬ ‫ב'חכמתו' ובחששותיו‪ ,‬אלא ככל אשר יגזור ה' כן יקום וכן יהיה )יסוד צדיק עמו' רפג(‪.‬‬ ‫בדרך זה ממש אמר הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע לבאר הטעם שהמשיא את בנו או את בתו נקרא בשם מחותן‪,‬‬ ‫ולכאורה היה צריך לומר שהוא מחתן ומהו מחותן‪ ...‬אלא כי אכן אין הוא המחתן‪ ...‬אלא אבינו שבשמים הוא‬ ‫‪è‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת חיי שרה‬ ‫‪åìàë ùéù íåùî åà ,íéøáåãîä íéããöá ùéù íéîâôäå‬‬ ‫‪åéúåéøá úà àéáîå êéìåî ,åîìåò âéäðî ä"á÷ä ãöéë‬‬ ‫‪åà åúåà íéàðåù íäù úîçî òåðîìå ì÷ì÷ì íéöåøä‬‬ ‫‪ äðäå äðä‬יב‪ íéðåù íéø÷î óøöî ,íéùðà ÷çøîå áø÷î ,‬יג‬ ‫‪úåöøá ,î"î ¯ ïåîîä ïåøñç úåáøì íâå ,úøçà äáéñî‬‬ ‫‪.áåè éëá øîâéù ãçà êåãéù øåáò äæ ìëå‬‬ ‫‪åãøé íéîù åìòé' éæà øîâ éãéì àåáú åæ 'äòöä'ù 'ä‬‬ ‫‪'úåðåøñç'ä ,'áåè éë'á øîâéå øáãä ìâìâúéù ãò 'úåîåäú‬‬ ‫‪ùéàì äùà 'äî éë êåçáùé ìëäå êåãåé ìëä ïëàå‬‬ ‫‪ ì÷ì÷ì ìëåé àì àðåù íåù ,åîìòé‬יד‪óñë' úìàù íâå ,‬‬ ‫‪êøãá äàøð íà óàù ,ììë íéðô øúñä àìá‬‬ ‫‪àì íéîùä ïî íà ,úàæ úîåòì ...òéøôú àì 'ïìðî‬‬ ‫‪úåðåøñçä ãöî åà ,úåàéöîä ãöî éåëéñ íåù ïéàù òáèä‬‬ ‫המחתן‪ ,‬ואבי החתן והכלה אינו אלא 'מחותן'‪ ...‬בלשון נפעל )ער ווערט געפירט(‪.‬‬ ‫ביסוד הדברים פירשו עוד מה שמצינו בלשון חז"ל שה'חתן' נקרא בשם ארוס‪ ,‬וכבר תמה ה'תוס' יו"ט' )נדרים פ"י‬ ‫מ"ג( שלפי דקדוק הלשון היה צריך לקרוא לו בשם מארס ולא ארוס מלשון ש'נפעל' ע"י אחרים )ותי' שם לפי דרכו‪,‬‬ ‫ואנו נוסיף באופן אחר(‪ ,‬אלא רמז יש בדבר‪ ,‬שאכן‪ ,‬אין החתן מארס כלל‪ ...‬כי מן השמים ממציאים את הזיווג‪ ,‬והוא‬ ‫רק 'ארוס' – נפעל מן השמים‪...‬‬ ‫ובזה ביארו דלכן 'ארבעים יום קודם יצירת הולד‪ ,‬בת קול יוצאת ואומרת‪ ,‬בת פלוני לפלוני' )סוטה ב‪ ,(.‬והיינו בשעה‬ ‫שההורים עדיין לא התחילו לעשות מאומה לטובת הולד‪ ,‬אז כבר מכריזים בשמים 'בת פלוני לפלוני'‪ .‬כי 'שלושה‬ ‫שותפים באדם‪ ,‬הקב"ה אביו ואמו' )קידושין ל‪ ,(:‬ולכן קובע הקב"ה את הזיווג בטרם ייעשו אביו ואמו שותפים‪ ,‬ועדיין‬ ‫אין בידם לומר אף אנו 'שותפים' בעסק זה וברצוננו לחוות דעה בעניין‪ ...‬רצוננו בשידוך פלוני‪ ,‬שידוך פלוני אינו‬ ‫'מתאים' לנו‪ ,‬וכביכול יעשה כרצונו‪...‬‬ ‫‪aA‬‬ ‫‪ c‬מן הבאר ‪c‬‬ ‫הרה"ק ה'פני מנחם' זי"ע אמר בשם אביו הרה"ק ה'אמרי אמת' זי"ע לרמז בלשון הכתוב )כד ז( 'הוא ישלח‬ ‫מלאכו לפניך' ר"ת 'הימל' )שמים(‪ ,‬כי מן השמים מנהיגים ומסובבים כל פרשת השידוכים )ספר 'הפני מנחם' ח"ב‬ ‫עמ' קיט(‪.‬‬ ‫ובפעם אחרת אמר ש'מלאכו' היינו אותו מלאך שהכריז לפני שנים ‪' -‬בת פלוני לפלוני'‪ ,‬הוא מלווה גם‬ ‫את כל הדרך אל השידוך ומסדר את כל הנצרך‪.‬‬ ‫יב‪ .‬דוגמא לדבר‪ ,‬איתא ב'פרקי דרבי אליעזר' )פט"ז( שרבקה לא יצאה מימיה לשאוב מים‪ ,‬ועתה יצאה לשאוב‪ ,‬והכל‬ ‫בכדי שיוכל אליעזר למצוא אותה ויתקיים הסימן שביקש‪.‬‬ ‫יג‪ .‬נודע מה שאמרו צדיקים )בדרך שיחה להגר"ח עמוד קיא‪ ,‬בשם ספר חסידים‪ ,‬ועוד( שפעמים הקב"ה מביא מלחמה לעולם‬ ‫בכדי שעל ידי זה יצא שידוך אל הפועל‪.‬‬ ‫לפני כמה שנים הגיעה משפחה מלעיקוואד לארה"ק לרגל נישואי בנם בארה"ק‪ ,‬אחרי השבע ברכות התקשר‬ ‫שדכן אל האב להציע שידוך‪ ,‬בחור פלוני לבתם‪ ,‬נענה אבי ה'מדוברת' לשדכן‪ ,‬הנה אנחנו כבר בדרך לשדה התעופה‬ ‫)עירפאר"ט( לשוב הביתה‪ ,‬ממש חבל שלא התקשרת לפני יומיים‪ ,‬אבל עכשיו אין זה בכדי שיעשה‪ ...‬כאשר הגיעו‬ ‫לשדה התעופה נודע להם ששלג כבד ירד מן השמים בארה"ב ולכן ביטלו כעת את כל הטיסות‪ ,‬וכל אחד יעמוד‬ ‫בקשר בימים הקרובים לברר מתי יתחדשו הטיסות‪ ,‬בלית ברירה חזרה כל המשפחה לעיה"ק ירושלים‪ ,‬כשבדרך‬ ‫חזרתו לירושלים הודיע לבעלי האכסניא שהם צריכים את האכסניא לעוד יומיים בערך‪ ,‬תוך כדי הנסיעה נזכר‬ ‫ב'הצעה' שנשמעה באזנו ביום האתמול‪ ,‬התקשר אל השדכן‪ ,‬וסיפר לו את כל מעשה העיכוב‪ ,‬ושמחמת כן הם‬ ‫בדרך חזרה לעיה"ק ירושלים‪ ,‬והוא מוכן לברר כמה בירורים על השידוך שהציע לבתו‪ ,‬ואכן מצא הדבר חן לפני‬ ‫ב' הצדדים‪ ,‬ועד זמן הטיסה שנקבע ליומיים לאחמ"כ כבר היה הווארט והתנאים‪ ,‬והשלג נמס‪ ,‬כי כבר בא על תיקונו‬ ‫הראוי‪) ...‬שמועות טובות(‪.‬‬ ‫יד‪ .‬חידוש נפלא מצינו בדברי הרה"ק ה'שפת אמת' זי"ע )תרל"ח ד"ה בפסוק( לבאר במה שאמרו לבן ובתואל 'מה' יצא‬ ‫הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב'‪ ,‬שהרי רשעים היו‪ ,‬והיאך נהיו 'בעלי אמונה' לומר שמה' יצא הדבר‪...‬‬ ‫אלא ביאורו‪ ,‬שהם באמת רצו לעכב את השידוך‪ ,‬אלא 'שלא יכלו לפתוח פיהם ולעכב'‪ ,‬וזהו שאמרו לא נוכל דבר‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת חיי שרה‬ ‫‪é‬‬ ‫אליך רע או טוב – כפשוטו ממש‪ ...‬לא נוכל לדבר )נעשו אלמים לשעה‪ ,(...‬ומכך הבינו בעל כרחם כי מה' יצא הדבר‪...‬‬ ‫ומכאן נלמד‪ ,‬כי ברצות ה' שיבוא השידוך לידי תכלית טוב לא יוכל איש לפתוח פה ולעכב‪ ,‬עד שאם יתעקש –‬ ‫יהפך לאילם‪...‬‬ ‫מעשה באחד שנכנס אל הרה"ק ה'שפת אמת' זי"ע לשאול אותו על דבר 'הצעה' שהציעו לו עבור בנו‪ ,‬שאלו‬ ‫הרה"ק‪ ,‬האם בירר אצל 'אנשי המקום' אודות הבת ואביה‪ ,‬והשיב ששאל אחד והלה הפליג בשבחיהם‪ ,‬מיד נענה‬ ‫לו הרה"ק‪ ,‬כי זה שידוך מן השמים‪ .‬כשיצא מן החדר וסיפר לאנשי הבית מה שהיה אצל הרבי‪ ,‬התפלאו מאוד על‬ ‫נוסח התשובה‪ ,‬כי לא היה רגיל השפת אמת לדבר בלשון כזה‪ ,‬על כן שאלו את השפ"א על דבר תשובתו‪.‬‬ ‫השיב להם השפת אמת‪ ,‬אתמול היה אצלי אותו פלוני אבי הבת‪ ,‬וסיפר לי‪ ,‬שיש בביתו כמה בנות שהגיעו לפרקן‪,‬‬ ‫אך מאחר שכל בני עירו שונאים אותו חוץ מאחד שאוהבו על כן הוא חושש שהמה ידברו עליו סרה ויקלקלו לו‬ ‫את השידוכים‪ ,‬ומי ירצה להשתדך עמו‪ ...‬והנה מגיע אבי הבן לשאול על 'בת פלוני' ואמר לי ששאל אחד שדיבר‬ ‫עליו טובות‪ ,‬ונוכחתי לראות כיצד נזדמן לו מכל אנשי העיר דייקא אותו יחיד ומיוחד שהוא אוהבו של אבי הבת‪...‬‬ ‫ועל כן ראיתי בעליל שזהו שידוך מן השמים‪...‬‬ ‫והן הן הדברים אשר אמר הרה"ק ה'אהבת ישראל' זי"ע‪ ,‬כי אם השידוך באשערט )הגון וראוי( ישלחו מן השמים‬ ‫את המחותנים אל האוהבים‪ ,‬והם יאמרו עליו כל הטוב‪ ,‬ואם לאו יגיעו אל השונאים והם יורידו את השידוך‪...‬‬ ‫כה אמר הרה"ק הסבא משפאלע זי"ע )איש הפלא עמוד שסד‪ ,‬הובא בתפאל"מ בפרשתן(‪ ,‬וז"ל‪ ,‬לכל אדם יש מעלות ויש‬ ‫חסרונות וכאשר נגזר על האדם שידוך משמים אז יורד א לאקשען ברעה"ט‪ ,‬היינו קרש רחב מן השמים ומכסה את‬ ‫כל החסרונות און עס בלייבט גוליע )כל כולו בשפת רוסיא( מעלות‪ ,‬אבל כשהשידוך שהציעו לו עכשיו אינו מה שנגזר‬ ‫עבורו מן השמים מ' יום קודם יצירת הולד‪ ,‬אזי יורד א לאקשען ברעה"ט מן השמים ומכסה את כל המעלות און‬ ‫ס'בלייבט גוליע חסרונות‪.‬‬ ‫כיו"ב אמר הרה"ק ה'פני מנחם' זי"ע שבבוא העת לגמור השידוך מוליך הקב"ה את ההורים כ'בלינדע פערד' )סוסים‬ ‫עוורים( שלא יראו כל חסרון במדובר ובכך יתנו את הסכמתם ויצא השידוך לפועל‪.‬‬ ‫הגה"ק ה'חזון איש' זי"ע סיפר פעם לאחותו הצדקנית אשת חבר להגה"ק מסטייפעלע זצוק"ל‪ ,‬היום היה אצלי‬ ‫יהודי שבא לברר אודות בחור )לעניין שידוכים(‪ ,‬והנה כששאלני על 'יראת שמים'‪ ,‬עניתיו 'ס'קען זיין בעסער' )יש לו במה‬ ‫לשנות דרכיו ולהתעלות יותר ממצבו העכשווי(‪ ,‬כמו כן כששאלני על 'התמדתו ואהבת התורה שבקרבו'‪ ,‬עניתיו 'ס'קען זיין‬ ‫בעסער'‪ .‬כך עניתי על כל שאלותיו וספיקותיו‪ ,‬ורציתי בזה לרמז לו ‪ -‬אין הבחור ראוי לך‪ .‬על כל דבר נענה האיש‬ ‫ואמר‪ ,‬מבין אני שאין בו כל חסרון שהרי אין 'מושלמים' בעולם הזה‪ ,‬ומכיוון שהרבי אינו אומר אלא שיש לו מקום‬ ‫להיטיב דרכיו משמע שהוא עומד על דרך טוב‪ ...‬וה'חסרון' היחיד שיש לו שעדיין יש לו מקום להתעלות‪ ,‬הרי זה‬ ‫ה'חתן' המתאים לי‪ ,‬ועוד באותו היום נגמר השידוך בכי טוב‪ .‬ובכן‪ ,‬אמר החזו"א‪ ,‬הבט נא וראה‪ ,‬האיך הקב"ה מנהיג‬ ‫את עולמו‪ ,‬הרי יהודי זה 'בר דעת' הוא‪ ,‬ואף אני אמרתי לו דברים )כמעט( מפורשים 'יש לבחור הרבה מה לשנות‬ ‫ולהיטיב את מעשיו'‪ ,‬והאיך נהיה כדבר הזה‪ ,‬שהבין מדברי שאין כל חסרון בבחור‪ ,‬אלא‪ ,‬בהגיע העת והזמן לזווג‬ ‫את בת פלוני לפלוני‪ ,‬נהפך כל העקוב למישור‪ ,‬ו'תקפוץ' הארץ ואף השמים אם יצטרכו לזה‪ ,‬ה'חכם' יהפוך לסכל‬ ‫והשומע לחרש‪ ,‬והשידוך יגמר‪' ...‬כי מה' אשה לאיש'‪.‬‬ ‫פעם קבל איזה 'מחותן' בפניו )של הפני מנחם( כי זה לאחרונה לקח 'חתן' לבנו והכל מכרו לו כי החתן הנו ממש‬ ‫'רבי עקיבא אייגער'‪ ,‬ועתה משנגמר השידוך נתברר לו שלא מיניה ולא מקצתיה – לא רעק"א שבדור הקודם‪ ,‬ולא‬ ‫בדור הזה‪ ,‬לא תלמיד חכם ולא בן תלמיד חכם‪ ,‬אלא כמעט עם הארץ גמור‪) ...‬תחת מה שאמרו לו כי הוא 'נודע ביהודה'‬ ‫נתברר שהוא 'נודע בגויים'(‪.‬‬ ‫נענה הרה"ק ואמר‪ ,‬הנה בבוא העת והזמן לגמור השידוך עם 'בת פלוני לפלוני' שהוכרז ארבעים יום קודם יצירת‬ ‫הוולד‪ .‬נוטל הקב"ה את ה'שכל' מהורי המדובר‪ ,‬שלא יזיקו ולא יפריעו את הדבר מלבוא לידי גמר‪ ,‬ורק לכן הצליחו‬ ‫לפתותך בקל ש'חתן דנן' הנו רעק"א בכבודו ובעצמו‪ ...‬אמנם כעת משנגמר השידוך החזירו לך את השכל במתנת‬ ‫חינם מן השמים‪ ,‬וכי על זה דווה לבך‪ ,‬האם היה עדיפא לך להישאר מבלי שכלך‪ ...‬ימלא פיך תהילתו על שהחזיר‬ ‫לך שכלך בשלימותו‪.‬‬ ‫מעשה מסופר על איש שהציעו לו 'בחור' לבתו‪ ,‬נהג האיש כמנהג בני ישראל ובא לשמוע את חוות דעתו של‬ ‫המשגיח‪ ,‬המשגיח שהכיר את הבחור וידע שעפ"י הלכות שמירת הלשון מותר לו לענות אמת לאמיתה‪ ,‬ענה )ב'לשון‬ ‫‪àé‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת חיי שרה‬ ‫‪éðåìôì éðåìô úá âååæî àåä ä"á÷ä àìà ,ãåò àìå‬‬ ‫‪àì éøä ,éðåìô åúåàì äéäú éðåìô úá äúåàù åæéøëä‬‬ ‫‪ùåðà ãéá çë ïéàå ,éðåìô íå÷îáå éðåìô íåéá‬‬ ‫‪ùéù úåàìôð úåìòî àì ,íìåòáù øáã íåù ìéòåé‬‬ ‫‪,ãçà òâøá åìéôà ãòåéîä ïîæä úà øçàì åà íéã÷äì‬‬ ‫‪íà íâå ,á"öåéë úåáéñ øàùå áäæå óñë àìå íéããöì‬‬ ‫‪àìà åðà ïéàå ,íìåòáù úåéåìãúùä ìë åøæòé àìå‬‬ ‫‪àìå ,íåìëì íã÷úú àì äòöä äúåà ,íéòø åéìò äáøé‬‬ ‫‪ 'øöåéä ãéá øîåç'ë‬טו‪÷"äøä øîåà äéä åéäù éôëå .‬‬ ‫‪.íå÷î íåùì òéâú‬‬ ‫הקודש' כמנהג בני עדות המזרח מימות עולם( לאבי הבת 'הכל לא בסדר'‪ ...‬כלומר שיבין ברורות ולא יעלה על דעתו לגשת‬ ‫לשידוך זה‪ .‬ויהי ממחרת‪ ,‬הוזמן המשגיח ל'אירוסין' של הבחור עם בתו של האיש שבירר אצלו אתמול‪ ,‬בבואו‬ ‫לשמחת האירוסין שאל את אבי הכלה‪ ,‬כיצד גמרתם את השידוך אחרי ששמעת ממני אתמול דברים מפורשים‪...‬‬ ‫ענה לו האב‪ ,‬משבאתי הביתה והצגתי בפני בני ביתי ובתי את דבריך‪ ,‬אמרה הבת‪ ,‬שמצידה אין בענין הקול כדי‬ ‫לעכב את השידוך‪ ,‬ואף אם קולו של החתן אינו ערב כל כך אין בזה כל חסרון‪ ...‬הא לך‪ ,‬כי אם הזיווג מיועד מן‬ ‫השמים‪ ,‬לא יועילו כל טצדקי למנעו‪ ,‬עד שמן השמים הטעו את האב לחשוב שהמשגיח אומר לו הקול לא בסדר‪...‬‬ ‫)והבין מתוך כך שבכל ענין אחר מבלעדי ה'פרט' של הקול‪ ,‬הוא בסדר גמור(‪.‬‬ ‫טו‪ .‬הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל היה מספר שתי מעשיות פלאי פלאות זה לעומת זה עד כמה אי אפשר להקדים‬ ‫או לאחר את הזמן הנקבע מן השמים‪.‬‬ ‫כה היה מעשה בחתן שעמד תחת חופתו‪ ,‬וכאשר היה צריך למסור את הטבעת לפתע נפלה מידו ונעלמה‪ ,‬חיפשו‬ ‫אחריה ומצאוה והחזירוה לחתן‪ ,‬וכבר אבה לתת אותה אך הנה שוב נפלה‪ ...‬וחזרו וחיפשו עד שמצאו‪ ...‬ונכנס חשש‬ ‫בלב המחותנים‪ ,‬שמא סימן מן השמים שאין זה השידוך הנכון‪ ...‬והלא דבר הוא‪ ,‬לאו בכל יומא מתרחש מקרה‬ ‫כזה שתיפול הטבעת פעמיים ושלוש‪ ...‬והנה היה שם בחופה הגרי"ז מבריסק אשר הבין מיד את המתחולל בלב‪...‬‬ ‫ותיכף פתח פיו להרגיעם‪ ,‬ואמר‪ ,‬התדעו מפני מה נפלה הטבעת שתי פעמים‪ ,‬כי עדיין לא הגיע הזמן‪ ...‬מן השמים‬ ‫נקבע הזמן המיועד והרגע המדויק בו יקדש החתן את הכלה‪ ,‬אמנם אתם הייתם מוכנים ומזומנים זה כמה רגעים‬ ‫מקודם הזמן‪ ...‬על כן סיבבו מן השמים שיהיו לכם עיכובים עד שתגיע השעה שנקבעה ממעל‪.‬‬ ‫והוסיף עוד לספר‪ ,‬על בחור בעל תשובה שלמד בישיבה לבעלי תשובה‪ ,‬וכשהגיע לפרקו הציעו עבורו כלה שאף‬ ‫היא חזרה בתשובה‪ ,‬ולאחר כל הבירורים והבדיקות והחקירות 'שברו צלחת'‪ ...‬וקבעו זמן לנישואין‪ .‬במשך כל הזמן‬ ‫בין השידוך לחתונה היה הכל למישרין ‪ -‬רבני הישיבה דאגו לכל צרכיו‪ ,‬הזמינו ושילמו עבור ה'אולם'‪ ,‬וגם סידרו‬ ‫לו כל שאר צרכי הנישואין‪ .‬והנה הגיע היום‪ ...‬ולעת ערב הגיעה הכלה עם חברותיה וקצת מבני משפחתה‪ ,‬וכן‬ ‫החלו להתאסף שאר המוזמנים‪ ,‬אך החתן איננו‪ ...‬השעון המשיך במרוצתו והחתן איננו‪ ,‬וכבר החלו לדאוג‪ ,‬מי יודע‬ ‫מה אירע לחתן‪ ...‬אחד מהידידים רץ אל הישיבה בה למד החתן )כי עדיין לא היו פלאפונים באותם הימים( ולהפתעתו מצא‬ ‫את החתן בכבודו ובעצמו‪ ...‬שאלו הבחור‪ ,‬ידידי היקר‪ ,‬האם ידעת איזה יום היום‪ ...‬השיב 'החתן' ידעתי גם ידעתי‪,‬‬ ‫אבל מה אעשה שהחלטתי כי לא חפצתי לקחתה‪ ...‬החלטתי שהיא איננה מתאימה לי ואיני מעוניין בשידוך‪ ...‬מיהר‬ ‫הלה אל האולם וסיפר לראש השיבה דברים כהווייתם‪ ...‬לא ידע רה"י מה לעשות‪ ,‬ובינתיים שלח להודיע לכלה‬ ‫שהחתן אינו מרגיש טוב‪...‬‬ ‫רה"י מיהר לבנין הישיבה‪ ,‬שם ניסה לדבר על לבו של הבחור‪ ,‬אבל נתקל בעקשנות איתנה – אני לא אשאנה‪,‬‬ ‫על כן‪ ,‬מיהר רה"י והחיש פעמיו לבית הגה"ק ה'סטייפלער' זי"ע לשאול את פי קדשו כדת מה לעשות‪ ,‬שאל‬ ‫הסטייפלער את רה"י‪ ,‬האם יש בישיבה בחור אחר המתאים לה‪ ...‬מטבע הדברים בישיבה כזאת רה"י מכיר היטב‬ ‫את נפשות תלמידיו‪ ,‬חשב רה"י מעט עד שעלה ברעיונו שם של בחור אחר‪ ,‬אמר לו הסטייפלער‪ ,‬מהר לישיבה‬ ‫ותציע לבחור ותאמר לו שיגש מיד אל החופה‪ ...‬ודחק הסטייפלער ברה"י שיעשה זאת במהירות ככל שאפשר‪ .‬הלך‬ ‫רה"י אל הישיבה וגילה שבדיוק באותו הלילה הקדים הבחור וכבר עלה על יצועו ונרדם והנה הוא ישן שנת ישרים‪,‬‬ ‫אינו יודע מאומה מכל המתחולל סביבו‪ ...‬חזר רה"י לסטייפלער ואמר לו עליכם להעיר אותו משנתו‪ ...‬רה"י חשש‬ ‫שזה כבר יהיה מידי הרבה מיכולתו של הבחור – החתן החדש‪ ,‬אבל הסטייפלער דחק בו‪ ,‬כמובן שכך עשה‪ ,‬העיר‬ ‫את הבחור‪ ,‬והלה הסכים מיד‪ ,‬הוא לבש בגדי שבת והלך לאולם‪ ...‬בינתיים כבר הודיעו לכלה כל מה שמתחולל‪,‬‬ ‫ודברו בשבחו של הבחור המיועד ואף היא הסכימה‪) ,‬קיימו 'עד שיראנה'( ולאחר זמן קצר נערכה החופה בקול ששון‬ ‫וקול שמחה‪...‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת חיי שרה‬ ‫‪áé‬‬ ‫‪åãøé íéîù åìòé' ïåëðä òâøä òéâäá éë ,äéçé åúðåîàáå ÷"äâä íùá (ïúùøôá äãåäé éèå÷éì) ò"éæ 'ìàøùé úéá'ä‬‬ ‫‪ 'úåîåäú äøéúéä úåæéøæä ïééðò ùøôì ò"éæ ÷ñéøáî íééç éáø‬יז ‪.àîéé÷ ìù øù÷á øù÷úéå øîâé êåãéùäå‬‬ ‫‪ãáòä õøéå' ,(ë¯ æé ãë) áéúëãëå ,øæòéìà ìöà åðéöîù‬‬ ‫‪ïî òá÷ðù øçàî éë ,'ãåò õøúå ...øäîúå ...äúàø÷ì‬‬ ‫לא נוכל דבר אליך ‪ -‬אין הדבר תלוי אלא מן השמים‬ ‫‪øæòéìàù ïåéë ,íåéä åúåàá ãåò øáãä øîâéù íéîùä‬‬ ‫‪àöé 'äî åøîàéå ìàåúáå ïáì ïòéå' (ð ãë) ïúùøôá ïë ìò ,äìá÷úð åúìéôúå íåéä éðôì àð äø÷ä ììôúä‬‬ ‫‪,'áåè åà òø êéìà øáã ìëåð àì øáãä‬‬ ‫‪úöéô÷'ë ïåæôçáå úåøéäîá ìëä ìäðúéù çøëåî äéä‬‬ ‫‪äøéúñä àì ,êéìà øáã ìëåð àì ,ì"æå ,í"áùøä áúëå øîâéù éãëá ¯ 'åãëå ä÷áø úåøéäî ,ãáòä úöéø ,'êøãä‬‬ ‫‪ ãçà òâø áåëéò àìì åðîæáå åúòá áåè éëá øáãä‬טז‪ïéá øáãä äø÷é) åðçøë ìò éë ,åððåöøá éåìú ïééðáä àìå .‬‬ ‫‪ íéöåø àì åà íéöåø (åðà íà‬יח‪¯ úàæ äùò ä"á÷ä éë ,‬‬ ‫‪.ì"ëò ,åãéá úìåëéäù‬‬ ‫‪êãùì åéìòå 'ùã÷î ùéàä' ÷øôì íãà òéâäá ,ïë ìò‬‬ ‫‪ìáìáúé àì ,í÷øô ìà åàá øáëù åúáå åðá úà‬‬ ‫‪ãìåä úøéöé íãå÷ íåé íéòáøà' (.á äèåñ) 'îâá àúéà úåùòì äî òãåé éðéà ,'àá éðà äðà éðà' øîàé àìå‬‬ ‫‪øàåáîå 'éðåìôì éðåìô úá úøîåàå úàöåé ìå÷ úá‬‬ ‫‪íéîùáù åéáàá ÷éæçäì àìà åì ïéà ,úåðôì ïàìå‬‬ ‫סיים רבי בן ציון ואמר‪ ,‬אתה הראית לדעת‪ ,‬אם מקדימים את הזמן – יכול החתן לעמוד תחת החופה ולא יוכל‬ ‫לקדש‪ ...‬הטבעת תיפול ותחזור ותיפול‪ ...‬לעומת זאת‪ ,‬אם הגיע הזמן – יתכן שה'מדובר' יישן בעמקות נפלאה‪ ,‬אמנם‬ ‫הכל מסביבו יתחולל ויסתובב בכדי שתתקיים הכרזת הבורא 'בת פלוני לפוני' – ובהגיע הרגע יעירו אותו משנתו‬ ‫וישלחו אותו מהמיטה מיד אל החופה‪...‬‬ ‫טז‪ .‬הרה"ק ה'בית ישראל' זי"ע היה אומר 'ווען ס'קומט די ריכטיגע מינוט‪ ,‬געדויערט עס ווייניגער פון א מינוט'‬ ‫)בהגיע הרגע המיוחל נגמר הדבר בפחות מרגע(‪.‬‬ ‫יז‪ .‬סיפר הגאון רבי משה מרדכי שולזינגער זצ"ל על אחד מאנשי ירושלים אשר בתו בגרה וישבה בביתו ימים‬ ‫ושנים‪ ,‬ולא היה נראה שום קרן אור בתוך אותה חשיכה גדולה‪ ,‬ולא היה יכול לעמוד אבי הבת באותה צרה‬ ‫ונפשו היתה עגומה עליו ביותר‪ .‬והפציר בו הגאון רבי זאב צ'צ'יק זצ"ל להיכנס אל הרב מבריסק לגולל בפניו את‬ ‫צרתו‪ ,‬נענה לו הרב מבריסק‪ ,‬ווען ס'וועט קומען די ריכטיגע צייט וועט עס דורך ברעכן אייזערנע טויערן ‪ -‬כשיגיע‬ ‫הרגע המתאים יישברו אף שערים של ברזל‪ ...‬והתכוון לומר לו‪ ,‬הסר דאגה מליבך‪ ,‬בתך עדיין לא נתארסה כי עוד‬ ‫לא הגיע הזמן‪ ,‬אך כשיבוא הזמן הראוי – שום דבר לא יעכב‪) ...‬הרב מבריסק ח"ג עמ' ‪.(506‬‬ ‫יח‪ .‬סיפר הגר"א מווילנא‪ ,‬שבאחת ממסעות ה'גלות' שערך הייתה אכסנייתו בבית אחד ה'בעלי בתים' שאירחו בכבוד‬ ‫גדול‪ ,‬וראה שם איך ש'בעל הבית' מכבד את בני ביתו באופן מופלא מאד‪ ,‬בהגיע זמנו של הגר"א להמשיך‬ ‫במסעו ונפרד לשלום מ'בעל האכסניא' נשאל הגר"א‪ ,‬האם מצאה הנהגתי חן בעיני רבינו‪ ,‬נענה ה'גר"א' כי הוא‬ ‫ממש מלא התפעלות למראה הנהגה חשובה כזו‪ ,‬ענה היהודי אל יתפעל כ"כ‪ ,‬כי כל זה הוא רק משום מעשה‬ ‫שהיה‪.‬‬ ‫וזה דבר המעשה – עילוי גדול הייתי בימי עלומי ושמי הטוב הלך לפני למרחקים‪ ,‬מיד בהכנסי לעול תורה‬ ‫ומצוות בהיותי בן י"ג שנה ויום אחד נלקחתי להיות לחתן לבת אחד מעשירי עיירה פלונית‪ ,‬חותני התחייב על 'נדן'‬ ‫)נדוניא( גדול מאד‪ ,‬מחמת היותי כה צעיר לימים הוקבע זמן הנישואין לכשאהיה בן כ'‪ ,‬והוסכם עם חותני שלא יסלק‬ ‫כעת עתה את כל הנדן‪ ,‬אלא בשבע השנים הבאות ישלם עבורי ל'חברותא' שאוכל להוסיף ולהתעלות בתורה ויראה‪,‬‬ ‫ובזמן הנישואין יסלק את השאר‪ .‬ואכן עמד בדבריו ב'שבע השנים הטובות' ושילם לחברותא כאשר אמר‪ ,‬אך כאשר‬ ‫קרב ובא זמן החתונה ירד חותני מנכסיו ונעשה עני מרוד‪ ,‬מכיוון שכן‪ ,‬החליט אבי לבטל את קשרי השידוכין‪ ,‬על‬ ‫אף שאני לא נתתי את הסכמתי לכך‪ ,‬ביודעי את חובת 'הכרת הטוב' שיש עלי על כל השנים ששילם עבורי ל'מלמד'‪.‬‬ ‫לא ארכו הימים ושוב באתי בברית האירוסין ונישואין עם בת עשיר אחר‪ .‬אך לדאבון לב כעבור זמן קצר נתגלה‬ ‫בי מום כלשהו‪ ,‬הלכנו לדרוש ברופאים ולאחר בדיקתם אמרו שאין רפואה למכתי‪ ,‬משכך‪ ,‬עמד העשיר שאגרש‬ ‫את בתו‪ ,‬וכך נשארתי חסר כל‪ ,‬כשדבוקים עלי שני כינויים – עזיבת שידוך וגרוש‪ ,‬ברוב יגוני פניתי לדור ב'הקדש'‬ ‫)בית ההקדש היה מיועד לחסרי בית‪ (...‬שם ישבתי גם בכיתי‪ ,‬עד שניגש אלי יהודי אחד ושאלני לסיבת בכיי המר‪ ,‬גיליתי‬ ‫‪âé‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת חיי שרה‬ ‫‪àìà ,êåãéùä áø÷ì àìå ÷çøì àì íéøçà ãéá àìå‬‬ ‫‪íåùá éåìú âååéæä úàéöî ïéà éë ,'îâä éøáãá àéãäì‬‬ ‫‪áéùåî' àåäù ä"á÷ä ìù åðåöøáå åøîàîá éåìú ìëä‬‬ ‫‪óàå ïåîîá àìå äçôùîä úåáéùçá àì ,íìåòá äáéñ‬‬ ‫‪íøèá ãåò òá÷ð øùà éôëå ,(æ çñ íéìéäú) 'äúéá íéãéçé‬‬ ‫‪íâ ,äìëä ìù åà ïúçä ìù íéâìôåîä úåðåøùëá àì‬‬ ‫‪ éðåìôì àäú éðåìô úá éë ãìåä úøéöé‬יט‪.‬‬ ‫‪åîöò íãàä ãéá ïéà ,äæá àöåéëå ïëãùä úåöéøçá àì‬‬ ‫בפניו את כל מסכת חיי ואת המום שמצאו בגופי‪ ,‬נענה היהודי ואמר לי‪ ,‬הנה מכיר אני נערה אשר גם לה יש מום‬ ‫הדומה לשלך‪ ,‬אולי תשתדכו ביניכם וכן הוה‪.‬‬ ‫לאחר החופה משנכנסתי לחדר הייחוד סיפרה לי הכלה כי גם היא לא נולדה עם מום זה‪ ,‬אלא הוא נתגלה‬ ‫אצלה זה לאחרונה‪ ,‬אחר שנתארסה לפני כמה שנים עם עילוי גדול‪ ,‬ונתבטל השידוך מפני חוסר ממון‪ ,‬ומרוב צער‬ ‫ויגון נולד אצלה המום‪ ,‬מיד הבנתי שזו היא ארוסתי משכבר הימים‪ ,‬וכל סבלה בקבלת המום היה אך ורק בכדי‬ ‫שיסכימו הכל שנינשא שנינו‪ ,‬עתה אמור נא לי רבי‪ ,‬האם לאחר שהיא סובלת בגיני עד עצם היום הזה אין זה מן‬ ‫החיוב שאכבדנה בכל לבי נפשי ומאודי‪ .‬סיים הגר"א ואמר‪ ,‬כדאי היה לסבול את כל נדודי הדרכים‪ ,‬בכדי לשמוע‬ ‫מעשה זה המלמד לאנוש בינה‪ ,‬עד כמה הקב"ה מנהיג את עולמו בחשבון בהשגחה הפרטית על כל נברא ונברא‪,‬‬ ‫בכל פרטיו וענייניו‪ ,‬ואי אפשר לו לאדם להתחכם נגד גזירת הבורא יתברך‪ ,‬כמו אלו שעזבו את השידוך‪ ,‬ולבסוף‬ ‫נישאו זה לזה‪ ,‬אלא שהמתחכם מסוכן הוא לקבל מום כדי להעמידו על מקומו הראוי לו‪.‬‬ ‫יט‪ .‬כתיב בריש פר' ויצא )כח יב( 'והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה'‪ ,‬וביארו צדיקים עפ"י דברי המדרש‬ ‫)ב"ר סח ד( 'מטרונא אחת שאלה את רבי יוסי בר חלפתא‪ ,‬לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו‪ ,‬אמר לה לששה‪.‬‬ ‫אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו‪ ,‬אמר לה הקב"ה יושב ומזווג זיווגים‪ ,‬בתו של פלוני לפלוני‪,‬‬ ‫אשתו של פלוני לפלוני‪ ...‬אמר רבי ברכיה כלשון הזה השיבה רבי יוסי‪ ,‬הקב"ה יושב ועושה סולמות‪ ,‬משפיל לזה‬ ‫ומרים לזה‪ ,‬ומוריד לזה ומעלה לזה‪ ,‬הדא הוא דכתיב )תהלים עה ח( כי אלוקים שופט זה ישפיל וזה ירים'‪ .‬וביארו‪,‬‬ ‫כי אין כאן מחלוקת‪ ,‬ולא בא רבי ברכיה אלא להשלים את דבריו של רבי יוסי ‪ -‬שהקב"ה יושב ומזווג זיווגים‪,‬‬ ‫ופעמים הרבה יש מי שמחשיב עצמו יותר מידי ולא נאה לו להשתדך עם פלוני הנחשב כפחות ממנו‪ ,‬והרי שידוך‬ ‫זה הוא הזיווג שהוכרז למעלה 'בת פלוני לפלוני'‪ ,‬מה עושה הקב"ה ‪ -‬פעמים יגביה הבורא את הנמוך ופעמים ישפיל‬ ‫את הגבוה‪ ,‬וזהו אומרם הקב"ה עושה סולמות מעלה לזה ומוריד לזה‪ .‬לכן‪ ,‬לעת כזאת כשהלך יעקב אבינו לתור‬ ‫אחר זיווגו הראהו הקב"ה בחזיון הלילה 'והנה סולם מוצב ארצה' שהשידוכים הרי הם כסולם כמו שנתבאר‪.‬‬ ‫יש שהמליצו שלכן מברכים בעת התקשרות שידוכין 'שיהא הזיווג עולה יפה'‪ ,‬היינו שלא ישפילו את הגבוה‪,‬‬ ‫אלא הקב"ה יגביה את מי שפחות בחשיבותו מביניהם‪.‬‬ ‫אמור מעתה‪ ,‬ללמד בינה לאותם אנשים אשר בבואם לארס את צאצאיהם‪ ,‬יחשבו חשבונות רבים האם המדובר‬ ‫או המדוברת יש בו די והותר 'חשיבות' עבורם‪ ,‬אם מפאת הממון ואם מפאת הייחוס‪ ,‬ולרגע שוכחים המה ש'מה'‬ ‫אשה לאיש'‪ ,‬וזה השידוך אשר נגזר משמים כבר ארבעים יום קודם יצירת הוולד‪ ,‬כשיצתה הבת קול ואמרה 'בת‬ ‫פלוני לפלוני' הוא אשר יקום ויהיה‪ .‬וכמה ישנם אנשים ההורסים לעצמם את חייהם במו ידיהם על ידי חשבונות‬ ‫הללו – ואף שבוודאי על האדם לבדוק אם השידוך 'תואם' את מצבו וכיו"ב‪ ,‬אמנם דברינו בכאן הוא על אותם‬ ‫המשימים רק את זאת על כובד המשקל‪ ,‬וידחו בשאט נפש‪ ...‬ואינם שמים על לבם שאר ענינים נחוצים כמידות‪,‬‬ ‫ירא"ש וכו'‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ק ה'פני מנחם' זי"ע‪ ,‬על יהודי אחד פשוט מהעיר ווארשא‪ ,‬שהיה מרבה לפקוד את מעונו של אביו‬ ‫הרה"ק ה'אמרי אמת' זי"ע ומפציר בו שיברכו ויבטיחו בעשירות וריבוי נכסים‪ ,‬והרבי לא ברכו‪ ,‬אך הלה לא הרפה‬ ‫עד שהרבי נעתר לבקשותיו ובירכו בעשירות‪.‬‬ ‫ואכן נתקיימה ברכת הרבי ועלתה קרנו של היהודי בעשירות גדולה עד שנהפך להיות אחד מעשירי העיר ווארשא‪,‬‬ ‫והנה‪ ,‬בן יחיד היה לו ל'עשיר' אשר החל להתקרב לגיל בן י"ח לחופה‪ ,‬באחד הימים אירע אסון נורא‪ ,‬הבן נקלע‬ ‫לתאונה נוראה )עקסידענ"ט( ונעשה בעל מום נורא ברגליו‪ .‬מכיוון שכן הוכרח לקחת שידוך בת טובים את בתו של‬ ‫החייט העני והדלפון של ווארשא‪ ,‬אשר הסכים לתת לו את בתו‪ ,‬לאחר שהתחייב לשלם את כל הוצאות הנישואין‬ ‫ודמי נדוניה כהוגן‪.‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת חיי שרה‬ ‫‪ãé‬‬ ‫למבעי רחמי ‪ -‬קירוב הזיווג ע"י התפילה‬ ‫)‪íâ àáåäå ,âì 'îò øåà ìäé‬‬ ‫‪ò"éæ à"øâäî àúéà äëå‬‬ ‫‪åðéáà éðôì íéðåðçúáå äìéôúá åáøä ,åéçå åùò úàæ‬‬ ‫‪åçèá' (è áñ íéìéäú) áéúë ,ì"äæá (à"øâä ùîåçá‬‬ ‫‪ä"ã .çé÷ íéçñô) í"áùøä áúëù åîëå ,íéîùáù‬‬ ‫‪äæá çåèáì ùéù 'åëå âååéæä ãåñ àåäå 'úò ìëá åá‬‬ ‫‪íéâååéæä ïéðò úà ì"æç åîéãù íòèä øàáì (úòéø÷ë‬‬ ‫‪àì 'ä íà' (à æë÷ íù) øîàðù åîëå ,'åëå 'ä ìò‬‬ ‫‪ óåñ íé úòéø÷ì‬כא ¯ ‪,øîåìë ,éîçø éòáîì äéðéî à÷ôðå‬‬ ‫‪àø÷ðä âååéæä àåäù 'åá åéðåá åìîò àåù úéá äðáé‬‬ ‫‪ìò àåäå 'âååéæä úàéöî øãñ' åðãîìì '÷ä ì"æç åàáù‬‬ ‫‪÷ñò àåä àåùù 'åëå 'ä íà øîàå ,òåãéë úéá ïéðá‬‬ ‫‪àåä àåìä åîöòáå åãåáëá 'ïëãùä'î íéîçø úù÷á éãé‬‬ ‫‪,'åëå 'ä úàî àåä ìëäù ,âååéæä ïééðòá íãà éðá‬‬ ‫‪.ùéàì äùà åðîî éë ä"á÷ä‬‬ ‫‪ ì"ëò‬כ‪.‬‬ ‫בצר לו נכנס היהודי אל ה'אמרי אמת' בבכי תמרורים‪ ,‬על מצבו של בנו ועל השידוך שאינו הגון שנקרה לידיו‬ ‫בהכרח ממש‪ .‬אמר לו הרבי‪ ,‬הנה ארבעים יום קודם יצירת הוולד הוכרז כי זהו זיווגו של בנך‪ ,‬על כן‪ ,‬לא ברכתיך‬ ‫בעשירות כי ידעתי שכשתהיה מעשירי העיר לא תסכים לזווג את בנך היחיד אלא לבת גדולים או לבת עשירים‬ ‫ובעלי ממון‪ ,‬אך משהתעשרת סיבב הקב"ה שייהפך בנך להיות בעל מום‪ ,‬וכך יסכים בלית ברירה אחרת לישא את‬ ‫בתו של החייט‪ ,‬כפי שנגזר עליו מקדמת דנא‪ .‬והדברים נוראים ומבהילים‪.‬‬ ‫בענין אלו ה'סולמות' מצינו בספר 'חסידים' )סימן רטז(‪ ,‬אם ראית רשע עשיר‪ ,‬המצליח בנכסיו‪ ,‬ועקב עשרו הוא‬ ‫משיא את בניו עם אנשים חשובים וגדולים‪ .‬אל תתמה‪ ,‬אלא דע לך שכל סיבת ומטרת עשרו שנתן לו הקב"ה‪,‬‬ ‫הוא רק בכדי שיקחו אנשים גדולים וצדיקים את צאצאיו להינשא עמו‪ ,‬שאילמלא עושרו לא היו מתחתנים עמו‬ ‫עקב רשעותו‪ .‬ומדוע זוכה אותו רשע הן לעשירות הן שגדולים מתחתנים בו‪ .‬דבר זה בא לו‪ ,‬או מזכות אבותיו‬ ‫העומדת לו‪ .‬או משום שהיו מביישים אותו ומבזים אותו קודם לכן‪ ,‬וזכות אותו ביזיון אשר ספג היא שעמדה לו‬ ‫לזכות לעושר ולחתנין רבנן )נלמד מכאן‪ .‬א‪ .‬כי אף הרשע יזכה לכל הטובות אם ישתוק למחרפיו‪ ,‬ק"ו למי שאינו רשע אם אך ישתוק –‬ ‫מה טוב חלקו וחבלו‪ .‬ב‪ .‬ראה כמה מסובב הקב"ה בעולמו כדי שיגיע לכל איש זיווגו ההגון לו(‪.‬‬ ‫ונחזור לענין‪ ,‬הרה"ק רבי מנחם מנדל מווישווא זי"ע אמר בדרך צחות לבאר מדוע מברכים בשמחת נישואין‬ ‫ברכת 'שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם'‪ .‬כי יסוד ושורש כל הקשיים אשר יש ב'שידוכים'‬ ‫או בשלום בית שאחד מחשיב את עצמו יותר מחברו לאמר‪ ,‬הנני מיוחס יותר מהשני‪ ,‬על כן אנו מברכים את החתן‬ ‫והכלה שישמחם הקב"ה 'כשמחך יצירך בגן עדן מקדם' כמו אדם וחווה ששהו בגן עדן ולא היה להם כל הבדל‬ ‫ביחוס‪ ,‬כך גם הם ישמחו בנעימים ללא התנשאות מצד הייחוס‪.‬‬ ‫בדרך אחרת ביארו בברכה זו‪ ,‬כי מעשים בכל יום שאחר השידוך עולים הרהורים בלב האדם‪ ,‬הייתי יכול להשיג‬ ‫שידוך נאה יותר‪ ,‬חשוב יותר או מכובד יותר‪ ,‬לזה אומרים 'שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן‬ ‫מקדם'‪ ,‬כמו שאז לא היה בידו לבחור לעצמו כי אם את חוה‪ ,‬ולא היה שייך אצלו לקחת שידוך אחר המתאים‬ ‫וכיו"ב‪ .‬וכזאת ייאמר לדידן‪ ,‬אחר גמר השידוך ידעו שזה היחיד המתאים ביותר והראוי ביותר לרום מע"כ )אמרי אמת‬ ‫ליקוטים – נשואין‪ .‬ועוד ספרים(‪.‬‬ ‫כ‪ .‬מובא בספר 'מעתיקי השמועה' בשם הגרי"ז מבריסק זצ"ל‪ ,‬שבכל שאר עסקי העולם מחויב האדם לעשות‬ ‫השתדלות הטבעית‪ ,‬הן בענייני הפרנסה ש'בזעת אפך תאכל לחם'‪ ,‬והן לגבי בריאות הגוף שצריך לגשת אל‬ ‫הרופא וכל כיוצא בזה‪ ,‬אכן לגבי שידוכים אין מקום להשתדלות כלל‪ ,‬ואין צורך להתרוצץ משדכן פלוני למשנהו‬ ‫ולחזר אחר אבדתו‪ ,‬כי מה' אשה לאיש‪.‬‬ ‫והמשיך 'הרב' ואמר‪ ,‬שמא תאמרו אם כן למה אף אני פונה לשדכנים ועושה השתדלות לצורך שידוכי בניי‪,‬‬ ‫באמת אין בזה צורך ותועלת אלא כדי להרגיע את ה'נערווען' )עצבים(‪ ...‬גם ידוע שהרה"ק מסאטמאר זי"ע נשאל‬ ‫פעם כמה גדר השתדלות עבור הזיווג‪ ,‬ענה הרה"ק‪ ,‬שפעם אחת בשבוע ידבר עם 'שדכן' אודות שידוך‪ ...‬ויש שאמרו‬ ‫שהכל תלוי לפי גודל בטחונו‪ ,‬בין כך ובין כך‪ ,‬גם כשהוא 'משתדל' עבור שידוכי צאצאיו ידע שאינו עושה כן אלא‬ ‫רק מצד חובת השתדלות‪ ,‬אך לא יחשוב שבידו לקרב או לרחק איזה שידוך‪.‬‬ ‫כא‪ .‬סיפר ידידנו איש צדיק רבי אהרן עלמאן שליט"א אחד ממכריו הממתין זמן רב לישועת בתו למצוא זיווגה‬ ‫ההגון לה‪ ,‬באחד הימים הציע לו ידיד שיסע יחד עם בתו לציון הקודש של ה'אור החיים' הק'‪ ,‬לקולו שמעו‬ ‫‪åè‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת חיי שרה‬ ‫‪,íìåò ìù åëøãî äðäù ,'åúùàá ÷áãå åîà úàå åéáà‬‬ ‫‪,íéâåøè÷äå íéáåëéòä ìë ÷ìñì äìéôúä àéä äìåãâå‬‬ ‫‪øúåéáå ,íéáåùç íéðééðòá 'úåèìçä' èéìçäì íúùâá‬‬ ‫‪.åðîæ íãå÷ åìéôà êåãéùä úàéöîì àéáäìå‬‬ ‫‪äî ,ïåîéøë úå÷ôñ íéàìî íä éøä ,íéëåãéùä úùøôá‬‬ ‫‪úùøô íçðî éðô) ò"éæ 'íçðî éðô'ä ÷"äøä øîàù åîëå‬‬ ‫‪ùé ,íéîùì ãòå õøàäî úåðåéîãå úåðåöø íäì ùéù íâ‬‬ ‫‪(:çé ÷"åî) àøîâá øàåáî äðäù (â äãåòñ ä"ðùú øáãîá‬‬ ‫‪...åðì òéöî êðä úàæëå úàæë ,äà ,'ïëãù'ì íéøîåàä‬‬ ‫'‪,'øçà åðîã÷é àîù ,ãòåî ìù åìåçá äùà ñøàì øúåî‬‬ ‫‪'äãáëðå úøàåôî' äçôùî íò êãúùäì àìà åððåöø ïéà‬‬ ‫‪íéã÷äì íãà ãéá ùé íà äîå ,øîåçå ì÷ íéøáãä àìäå‬‬ ‫‪,äîåãëå ïéñçåé ìòáå øéáâá åððåöø åì åøîàéù åà ...åðåîë‬‬ ‫‪ãéá ùéù ù"ë ,íéîçø úù÷áá åäòø ìù úà ìåèéìå‬‬ ‫‪'íéëñäì' íäì éàãë íàä ,úå÷ôñ íéàìîä ùé ,êãéàì‬‬ ‫‪åâååéæ úà äøäî àåöîì íéîçø úù÷áá øäîì íãàä‬‬ ‫‪åéáà áåúëä éøáãá æîåøî äæå ,åàì íà úéðåìô äòöäì‬‬ ‫‪ ãìåä úøéöé íãå÷ åøåáò åæéøëäù åìù‬כב‪.‬‬ ‫¯ ‪àì åùåøéôù ,ì á íéøáã 'ïåçéñ äáà àìå' åîë) úåðåöøä åìà‬‬ ‫‪äî úãë úå÷ôñ øîåìë ,'íà'¦ ïåùìî ¯ åîà úàå ,(äöø‬‬ ‫‪ìò ä"ã úéùàøá) ò"éæ 'íòåð éøîà'ä ÷"äøä øàéá‬‬ ‫‪äëå‬‬ ‫‪,åîà úàå åéáà úà ùéà áæòé åøîà íäéðùìå ,úåùòì‬‬ ‫‪úà ùéà áåæòé ïë ìò' (ãë á) àø÷ã àðùéìá (ïë‬‬ ‫ועלו לציון הקודש שם שפכו לבם בתפילה‪ .‬כעבור יומיים בלבד הציעו איזו הצעה שבס"ד באה לידי גמר כעבור‬ ‫שבועיים ימים‪.‬‬ ‫במעמד הווארט סיפר החתן שקיבל על עצמו ללמוד במשך שלושים יום 'אור החיים' דבר יום ביומו‪ ,‬והיום כלו‬ ‫שלושים היום‪ ...‬וראו שמשמיא נשלחו להתפלל דייקא על ציון אור החיים הק'‪ ,‬בזכות הקבלה טובה של החתן‬ ‫ללמוד אור החיים דבר יום ביומו‪.‬‬ ‫הרה"ח רבי נתנאל ראדזינער זצ"ל נכנס פעם אל ה'חזון איש' זי"ע‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬רבי‪ ,‬קושיא אחת יש לי‪ ,‬והיא קשה‬ ‫כקריעת ים סוף‪ ,‬ברמזו על 'קשה' זיווגו של אדם כקריעת ים סוף )סוטה ב‪ ,(.‬אמר לו החזו"א‪ ,‬הרי סוף דבר היה‬ ‫שהקב"ה קרע את הים‪ ,‬אף אתה‪ ,‬תנוח דעתך‪ ,‬כי סוף דבר שתתיישב קושיתך‪...‬‬ ‫סיפר אחד מזקני האדמורי"ם שבדורנו‪ ,‬שבבחרותו חיכה זמן רב על זיווגו‪ ,‬פעם אחת בהיותו כבן כ"ח שנה הרגיש‬ ‫ש'באו מים עד נפש'‪ ,‬ונכנס אל הגה"ק ה'חזון איש' זי"ע וגולל בפניו את פרשת הזיווג כי קשתה עליו ההמתנה‪,‬‬ ‫אמר לו ה'חזון איש'‪ ,‬וכי לכמה אתה נצרך‪ ,‬ענהו הבחור‪ ,‬אחד‪ ,‬אמר לו ה'חזון איש' נו‪ ,‬אחד‪ ,‬עדיין יש בעולם‬ ‫עבורך אחד‪ ,‬ומה לך מתייאש‪.‬‬ ‫כב‪ .‬מעשה בבחור בן טובים ויר"ש שלמד באחת מהישיבות המפורסמות בארץ ישראל‪ ,‬אך משום מה לא הצליח‬ ‫למצוא את זיווגו‪ ,‬וכה עברו הימים מיום ליום ומחודש לחודש כשלבו נשבר בקרבו מחמת מצבו הקשה‪.‬‬ ‫לקראת שבת אחת החליטו בני הישיבה לשבות בשב"ק במירון סמוך ונראה לציון המצויינת של רשב"י‪ ,‬אותו‬ ‫בחור הצטרף ונסע עמהם‪ ,‬אך במשך כל השבת הסתגר בחדרו כשהוא שקוע בצערו ולא עלה לציון אפילו פעם‬ ‫אחת‪ ,‬רק במוצאי שבת נתעורר בו רצון לפקוד את הציון בטרם יחזור לישיבה‪ .‬בהגיעו אצל הציון פתח באמירת‬ ‫תהלים בהשתפכות הנפש ובדביקות עצומה‪ ,‬עד שלאחר כמה שעות גמר את כל הספר מרישא ועד גמירא‪ .‬כאשר‬ ‫סיים תפילתו הביט לאחוריו ולא מצא את חבריו שכבר חזרו בצוותא לישיבה‪ ,‬והבין שעתה עליו לחזור לישיבה‬ ‫בכוחות עצמו‪ ,‬אך כיון שלא היתה הפרוטה מצויה בכיסו הלך לביתו של אחד מתושבי מירון‪ ,‬סיפר לו מעשה שהיה‬ ‫וביקש ממנו שילווהו סכום מעות להוצאות הדרך‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬הגם שהוא אינו מכירו אך בידו להתקשר לראש הישיבה‬ ‫שלו המכירו‪ ,‬והוא בודאי ימליץ להלוות לו סכום זה‪ ,‬ובהזדמנות ישלח לו את סכום ההלוואה‪ ,‬בעה"ב שוחח עמו‬ ‫על דא ועל הא למשך זמן מה ולאחמ"כ הלווה לו כפי בקשתו ונפטרו לשלום‪.‬‬ ‫היהודי שהתפעל מאד מאצילותו של הבחור מיהר להתקשר לראש ישיבתו וסיפר לו שכך וכך היה מעשה‪ ,‬ובירר‬ ‫אצלו 'מה טיבו' של הבחור כי בת יש לו שהגיעה לפרקה‪ ,‬על כן ברצונו לברר אצלו מה טיבו‪ ,‬למותר לציין‪ ,‬שראש‬ ‫הישיבה הרבה והפליג בשבחו של הבחור בתורה ובמידות טובות‪ ,‬ואכן מיד שלח הלה שדכן שידבר עם אבי הבחור‬ ‫להציע את השידוך‪ ,‬וכעבור יומיים שברו צלחת בשמחת התנאים בשעה טובה ומוצלחת בבית אבי הכלה באת"ק‬ ‫מירון‪ ,‬ונתברר למפרע‪ ,‬שתפילתו במוצאי יום מנוחה הרקיעה שחקים‪ ,‬ועל ידה זכה לישועה הגדולה‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא‬ ‫אף בעיני בשר ראה שבגלל שהאריך בתפילתו באותה שעה זכה לראות בישועתו‪ ,‬שהרי איחורו גרם לו לפגוש את‬ ‫חותנו לעתיד‪ ,‬ועי"ז באו בברית האירוסין ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל‪.‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת חיי שרה‬ ‫‪æè‬‬ ‫‪åîöòá ÷çöé íéé÷ êà øùàë ,ïëàå ,åâååéæ ìò ììôúé‬‬ ‫‪íéìéäú) 'éôå çúôú éúôù 'à' ú"ø ¯ åúùàá ÷áãå àìà‬‬ ‫'‪øùàë ¯ åúìéôú øîâá ãéî ,'äãùá çåùì ÷çöé àöéå‬‬ ‫‪úåðåöøä íéá òáèúå ò÷ùú ìà ,àð áåæò ì"ø ,(æé àð‬‬ ‫‪ìë ,'íéàá íéìîâ äðäå àøéå' åúìéôú øçà åéðéò àùð‬‬ ‫‪øúéáå úàù øúéá äìéôúä ãåîòá ÷áãä ...úå÷ôñäå‬‬ ‫‪,õøàä åì äöô÷ ¯ 'ãáòä åì øôéñ'ù øåôéñá ììëð äæ‬‬ ‫‪íéîùä ïî ïåëðä âååéæä òéâäá ê÷åôéñ ìò àåáúå ,æåò‬‬ ‫‪,åúøéæçá åì õåô÷ì äëéøö äúééäù å"÷ ,ë"à ,äù÷ú ìàå‬‬ ‫‪ øîâ éãéì‬כג‪.‬‬ ‫‪'åúìéôúá (÷ø) ä÷áø äðîãæðù' øæòéìà åì òéãåä äæá éë‬‬ ‫‪éãéì àåáé àì åì ãòåéîä êåãéùä íâù ,åøîà úîàá‬‬ ‫)‪àøåáä åì ïéúîä åøåáò ïëåî äéä âååéæäù íâä (÷çöé ìù‬‬ ‫‪ äìéôúä é"ò ÷ø øîâ‬כד‪(åñ ãë) ïééðòá æîåøîë ,‬‬ ‫‪.äìéôúä ìò‬‬ ‫'‪äìâ' é"ùøéôå ,'íéøáãä ìë úà ÷çöéì ãáòä øôñéå‬‬ ‫‪åì äðîãæðùå õøàä åì äöô÷ù ,åì åùòðù íéñéð åì‬‬ ‫‪ ò"éæ 'øôåñ íúç'ä ÷"äøä øàéáå .'åúìéôúá ä÷áø‬הגומל חסדים טובים ‪ -‬שבח הצדיקים הוא במידת גמילות‬ ‫חסדים‬ ‫)‪õøàä åì äöô÷ òåãî á"ö äøåàëìã (êøã ìòå ä"ã ú"äò‬‬ ‫‪,íéãñç úåìéîâ úìòî ìò ãîìì úùøãð äôé åæ äùøô êøãä ìë úà úëìì êøöåä åúøæçá åìéàå åúëéìäá ÷ø‬‬ ‫‪äìãúùä äîë ãò åðîà ä÷áøá åðéöîù éôëå‬‬ ‫‪àøåáä äöø àìù ,åøåàéá àìà .åãâðë õåô÷úù éìáî‬‬ ‫‪ì÷äì íäéëøöì áì úîéù êåúî ,íéøçàì áéèéäì ïë ìò ,åâååéæ ìò ììôúéù ãò ÷çöéì ä÷áø úà úåìâì‬‬ ‫‪ íäéìò‬כה ‪ ìåáâ éìá‬כו‪.‬‬ ‫‪÷çöéù éãë ,õøàä åì äöô÷ àìå åëøãá øæòéìà øçàúð‬‬ ‫כג‪ .‬סגולה נפלאת הובאה ב'כף החיים' )סי' תכו סק"י( שלא יאבדו לומר ברכת הלבנה בכוונה ובציבור‪ .‬ויש שנתנו רמז‬ ‫בדבר‪ ,‬כי 'לבנה' ר"ת ב'תולה נ'שאת ל'יום ה'רביעי )לשון המשנה ריש מסכת כתובות(‪.‬‬ ‫‪aA‬‬ ‫‪ c‬מן הבאר ‪c‬‬ ‫איתא במדרש )בר"ר סח ב(‪' ,‬בשעה שהלך יעקב חרנה במצוות אביו לישא לו אשה‪ ,‬ובא אליפז בן עשו‬ ‫הרשע ולקח את כל אשר לו‪ ,‬אז אמר יעקב 'שיר למעלות אשא עיני אל ההורים מאין יבוא עזרי'‪ .‬מכאן‬ ‫למדו סגולה בדוקה למצוא הזיווג בנקל‪ ,‬לומר קודם עקירת רגליו בתפילת העמידה פרק 'שיר למעלות אשא‬ ‫עיני אל ההרים' )הובא בבני יששכר בפרשת ויצא‪ ,‬ומקורו בספר עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו(‪.‬‬ ‫ואולי י"ל‪ ,‬שסגולת פרק זה עפ"י המבואר בספרים שכשאדם מכיר שבכוחות עצמו 'חסר ישע' הוא ‪-‬‬ ‫מאין יבוא עזרו‪ ,‬ורק 'עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ' אז קרובה ישועתו לבוא‪ .‬ולכן מצאנו ג"כ שמזמור‬ ‫זה מסוגל לא רק לזיווג אלא לעוד כמה ישועות גדולות‪.‬‬ ‫כד‪ .‬כה אמר הגה"ק ה'חפץ חיים' זי"ע )נמסר בידי הרב מפוניבז' זצ"ל ע"י הגרא"מ שך זצ"ל(‪ ,‬כי בנוהג שבעולם כשיש למישהו‬ ‫בן בחור כליל המעלות 'פאר הדור' ‪ -‬מתמיד עצום ות"ח מופלג בעל מידות ועובד ה' הוא דואג פחות‪ ,‬ואינו‬ ‫מרגיש כ"כ צורך להתפלל על זיווגו של בן זה – כי מי לא יאבה לזכות בחתן פאר כזה‪ ,‬ומה גם אם יש לאותו אב‬ ‫עשירות מופלגת – בוודאי לא יתפלל‪ ,‬כי מי לא ירדוף אחרי שידוך כזה‪ ...‬וכאן מצינו כי אליעזר עבד נאמן לאברהם‬ ‫אבינו יצא לחפש זיווג ל'בן אדונו' יצחק שהיה בחור מושלם בכל מידה נכונה‪ ,‬עד שנקרא עולה תמימה לה'‪ ,‬ללא‬ ‫כל חסרון‪ ,‬אף הוא עצמו מובטח בנדוניא עשירה ש'כל טוב אדוניו' בשטר כתוב וחתום ליצחק‪ ,‬ואעפי"כ לא פסק‬ ‫פומיה מתפילה לה' 'ועשה חסד עם אדוני' משל היה המדובר בבחור ה'נעבעך' )המסכן( הגדול שבדור‪ ,‬אף בבית‬ ‫בתואל עמד והתחנן 'אם ישכם עושים חסד ואמת'‪ ...‬ובזה ביאר מה שאמרו חז"ל )בר"ר ס ח( 'יפה שיחתן של עבדי‬ ‫אבות מתורתן של בנים'‪ ,‬כי תפילה בהרגשה כזו היא גדולה מ'תורה'‪ ,‬והיא היא תורה בעצמה‪...‬‬ ‫וללמדנו על חובת התפילה‪ ,‬גם אם נדמה לו שהוא הבחור המושלם והמופלג ביותר ששייך‪ ...‬כי אי אפשר להשיג‬ ‫בעולם הזה מאומה בלא שיקדם לה תפילה‪.‬‬ ‫כה‪ .‬וכך פירש ה'אור החיים' הקדוש במה שנאמר )כד יח‪-‬יט( 'ותאמר שתה אדוני‪ ..‬ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך‬ ‫אשאב עד אם כלו לשתות'‪ ,‬שלא אמרה לו שתה אדוני וגם לגמליך אשקה‪ ,‬אלא בתחילה אמרה לאליעזר‬ ‫שישתה‪ ,‬ורק לאחר ששתה כל צרכו הוסיפה לומר לו שתשאב גם לגמליו‪ ,‬וטעם הדבר הוא כי חששה רבקה שאם‬ ‫תאמר לו מיד שתשקה גם את הגמלים אזי היה יודע אליעזר שצריכה לטרוח היא גם בעבור הגמלים‪ ,‬והיה ממהר‬ ‫לשתות כדי שלא להטריחה כל כך ולא היה מרווה צמאונו‪ ,‬על כן בתחילה אמרה לו שתה אדוני ולא הזכירה עוד‬ ‫‪æé‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת חיי שרה‬ ‫‪úà óàå åúà øùà íéùðàäå øæòéìà úà äú÷ùäù‬‬ ‫‪äìò ã óðò ïåùàø ùøåù) 'úáù ìù åøåãéñ'á áúë‬‬ ‫‪äëå‬‬ ‫‪íééðù' ,ç ñ ùøãîä éøáãëå) äøéúé úåëéøàá åøëæð íéìîâä‬‬ ‫‪àìå åðîà ä÷áøì åùòð íéñéð äáøä äðäù ,(àé‬‬ ‫‪àåä ìåãâ çáù éë øàáîå .('äðåùå äøîåà àåä íéôã äùåìùå‬‬ ‫‪ì"æç åøîàù åîë ,àîìòá àæéîøá àìà äøåúá åøëæð‬‬ ‫‪,íéáåè íéãñç ìîåâå úåáåèä úåãéî ìòá àåäù íãàì‬‬ ‫)‪åìòù äàøù ¯ (æé ãë) 'äúàø÷ì ãáòä õøéå' (ä ñ ø"øá‬‬ ‫‪ 'íéúôåîä éìòá' ìù íéúôåî äîëå äîëî øúåé‬כח‪.‬‬ ‫‪äìäàä ÷çöé äàéáéå' (æè íù) åùøã ãåò ,äúàø÷ì íéîä‬‬ ‫‪ìë åøæç äøù ìäåàì äñðëðùëù ,(æñ ãë) 'åîà äøù‬‬ ‫‪íéúôåîä ììâá ä÷áø äøçáð àìù íéøôñá øàáúð ïëå áøòî ÷åìã øð ¯ äøù éîéá íù åéäù íééåìâä íéñéðä‬‬ ‫‪ììâá àìà äúàø÷ì íéîä åìòùå äì åùòðù‬‬ ‫‪ìò øåù÷ ïðòå äñéòá äéåöî äëøá ,úáù áøòì úáù‬‬ ‫‪ úåáåèä äéúåãéî úçà äáéú úæéîøá àìà øëæð àì äæ ìëå ,ìäåàä‬כט‪ã"éøäîä ÷"äøä úàæ ÷ééãù åîëå ,‬‬ ‫‪ úéð÷ãö äúåà ìù úåéîåøúä äéúåãéî åìéàå .ãáìá‬כז ‪øîàðù äî ìò 'ïúðåäé íåâøú' éøáãî ò"éæ àæìòáî‬‬ ‫דבר בעניין הגמלים‪ ,‬וממילא שתה אליעזר כאוות נפשו‪ ,‬ואז הודיעה לו שתשאב עוד מים עבור הגמלים‪.‬‬ ‫גם מצינו בשל"ה הק' )סוף פרשתן( שביאר את האמור )כד כ( 'ותמהר ותער כדה אל השוקת'‪ ,‬שבא הכתוב להעיד‬ ‫על הפלגת זהירותה בכבוד הבריות‪ ,‬שהנה לאחר ששתה אליעזר מן הכד נשארו בו מעט מים‪ ,‬והתבוננה רבקה‬ ‫לעצמה שאם תתן מים אלו אל הגמלים יהא בכך זלזול מעט בכבודו של אליעזר‪ ,‬בזה שהיא נותנת לו ולבהמותיו‬ ‫לשתות מאותם מים וכאילו משווה ביניהם‪ ,‬לעומת זאת אף בשפיכת המים אל הארץ יש פחיתת הכבוד ש'שיירי‬ ‫המים' הם כ'מי שופכים'‪ ...‬על כן 'נתחכמה ותרץ להשוקת‪ ,‬ומכח הריצה הגדולה עשתה כאילו נפל הכד מאיליו מידיה‬ ‫ונשפך והיתה ממלאה בו מים‪ ,‬ובזה נשאר אליעזר בכבודו'‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫כו‪ .‬פעם שאל 'עובר אורח' את הרה"ק רבי שלומ'קה מזוועהיל זי"ע היכן הוא 'אדרעס' )כתובת( פלוני‪ ,‬הסביר לו‬ ‫הרה"ק איה המקום‪ ,‬ולאחמ"כ המשיך ללכת עמו והוליכו עד המקום שבו היה חפץ‪ ,‬בדרכו נענה האיש ואמר‪,‬‬ ‫רבי‪ ,‬הבנתי‪ ,‬הבנתי אין צורך שהרבי יטרח כל כך עבורי‪ ,‬נענה לו הרה"ק‪ ,‬בשעה שאיש יהודי מקיים מצווה הנו‬ ‫דבוק בהקב"ה‪ ,‬רצוני להיות דבוק בו ית' עוד קצת‪ ...‬על כן לא אעזבך ואמשיך בקיום המצוה‪.‬‬ ‫כעין מעשה זה היה אצל הגה"צ רבי ברוך יצחק פריינד זצ"ל‪ ,‬ולתמיהת ה'הלך' מדוע אינו מניחו ללכת בעצמו‬ ‫אחר שכבר הבין איה המקום המדויק שעליו להגיע‪ ,‬הסביר הגה"ח‪ ,‬בכל יום )באמירת 'תפילה לדוד' קודם שיר של יום( הנני‬ ‫מתחנן לפני יוצרי ובוראי 'הורני ה' דרכך'‪ ,‬גם אז רצוני שהוא יראה לי ברור את הדרך אלך בה ואיה המקום אשר‬ ‫עלי להגיע‪ ,‬על כן נהגתי את עצמי 'מה הוא אף אתה‪ '...‬ואראך את הדרך בפרוטרוט‪...‬‬ ‫כז‪ .‬הנה שמעתי מחכם גדול אחד שליט"א‪ ,‬שדבר נפלא מצינו גבי אליעזר‪ ,‬כי מתחילה נקרא בפרשה זו עבד‪' ,‬ויקח‬ ‫העבד ‪ -‬וירץ העבד' )כד י; יז(‪ ,‬ואילו לאחר שאמרה לו רבקה 'שתה אדוני' )פסוק יח( כתיב כמה פעמים והאיש‪,‬‬ ‫'והאיש משתאה ‪ -‬ויקוד האיש' )כא כו(‪ ,‬דאליעזר היה עבד ולא היה רגיל שידברו אליו בלשון כבוד‪ ,‬לכן כאשר‬ ‫אמרה לו רבקה 'שתה אדוני' ושמע לראשונה כדברים האלה הוטב לו מאד ונשתנה מן הקצה לקצה ונעשה איש‪,‬‬ ‫ללמדנו מה יש ביד מילה טובה אחת של ילדה קטנה להועיל ]ועיי' ב'רבינו בחיי' למה מקודם נקרא עבד ושוב‬ ‫איש ושוב בסוף עבד‪ ,‬וכתב דמסוף תפילתו עד גמר השידוך הלך אתו מלאך‪ ,‬לכן נקרא איש על שם המלאך‪,‬‬ ‫ומקודם ואח"כ נקרא עבד[‪.‬‬ ‫כח‪ .‬כי ה'מופתים' מעשי ה' המה‪ ,‬ואילו שבירת המידות – יגיעתו של אדם הוא )בשם הרה"ק מקאזמיר זי"ע(‪.‬‬ ‫יותר מכך אמר הרה"ק ה'שפע חיים' זי"ע‪ ,‬כי מכאן נלמד‪ ,‬שיכול להיות אדם בעל מופת ועדיין יהיה רחוק רחוק‬ ‫ממידות מתוקנות‪...‬‬ ‫וכעין אותה 'שיח חסידים' שפעם נפגשו שני יהודים‪ ,‬וכל אחד מהם היה מהלל ומשבח את רבו‪ ,‬זה אומר‪ ,‬הנה‬ ‫רבי הוא אדם גדול וקדוש‪ ,‬ועליו נאמר צדיק גוזר והקב"ה מקיים‪ ,‬ורבו מופתיו עד שככל היוצא מפיו יעשה המקום‪.‬‬ ‫נענה השני ואמר‪ ,‬אכן לא אדע אם אוכל לומר כן על רבי‪ ,‬אבל זאת אומר לך בוודאות‪ ,‬כי מה שהקב"ה גוזר רבי‬ ‫מקיים בהידור רב ודקדוק גדול‪.‬‬ ‫כט‪ .‬וכך אמר הגאון מטשעבין זצוק"ל כשנשאל על מה יש להשים דגש בעת ה'בירורים' על הבחור‪ ,‬נענה ואמר‬ ‫כי ג' דברים נצרכים לו לבחור‪ ,‬ואלו הם‪ .‬א‪ .‬מידות טובות‪ .‬ב‪ .‬מידות טובות‪ .‬ג‪ .‬מידות טובות‪ ...‬והמשכיל יבין‪.‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת חיי שרה‬ ‫‪çé‬‬ ‫‪éìåìéâ úà áåæòì ùéàå ùéà ìë éãéá äðåúð 'äøéçá'äå‬‬ ‫)‪ä÷áø úà ç÷éå åîà äøù äìäàä ÷çöé äàéáéå' (æñ ãë‬‬ ‫‪äùåøéá íéøáåò úåáåè úåãéî ë"àùî ,'äá ïéîàäìå æ"ò‬‬ ‫'‪dîçøå‬‬ ‫‪¨ £ ¦ § ¯ 'åîà éøçà ÷çöé íçðéå äáäàéå äùàì åì éäúå‬‬ ‫‪óéãòä ïëìå ,ïáì áàî íéøáåòù íéòáè øàù úîâåã‬‬ ‫‪úîçî äáäàù ,'déîà‬‬ ‫‪¥ ¦ éãáeòk‬‬ ‫‪¥ § § ïð÷úã‬‬ ‫‪¨ § © § àäãáeò‬‬ ‫‪¨ ¨ § àîçã‬‬ ‫‪¨ ¨ § ïéâa‬‬ ‫§¦‬ ‫‪äöø éë ,ò"ì æ"ò éãáåò íä íà óà åúçôùî úà‬‬ ‫‪ìë ììâá àìå ,åîà äùòîë íéð÷åúî äéùòî äàøù‬‬ ‫‪'ééò) úåáåè úåðåëúå úåãéî íäá ùéù 'íéáåè'á ÷áãéù‬‬ ‫‪úåúåàá ø÷éòä ïéà éë ,(é"ùøá íéøëæðä) åììä íéñéðä‬‬ ‫‪.(íãå÷ äðäã ä"ã å"òøú ìàåîùî íù‬‬ ‫‪ úåáåèä äéúåãéî ììâá ÷ø àìà 'åëå ÷ìåã øðë íéúôåîáå‬ל‪.‬‬ ‫‪ úåáà äùòîå‬לא ‪ íéðáì ïîéñ íéùåã÷ä úåäîéàå‬לב‪éë .‬‬ ‫‪åðéöîã (éùéîçä ùåøã) 'ï"øä úåùøã'á áúë äæ ïéðòá‬‬ ‫‪ìù íúáåè ìò ã÷åù úåéäì íãàä ìë äæ‬‬ ‫‪äùà ç÷ú àì' (à çë) á÷òé úà äåéö ÷çöéù‬‬ ‫‪ íéøçà‬לג‪ì"æç éøáãá (ãé ÷åñô) 'ø÷é éìë'ä øàéáù åîëå ,‬‬ ‫‪íøà äðãô êìéå á÷òé úà ÷çöé çìùéå ...ïòðë úåðáî‬‬ ‫)‪êéøö ïéà äôåâ ìë úåôé äéðéòù äìë ìë' (.ãë úéðòú‬‬ ‫‪åæéà éëå ,á"ö äøåàëìå ,'éîøàä ìàåúá ïá ïáì ìà‬‬ ‫‪ïéò äì ùéù íéøçà éôìë åðééä úåôé äéðéò ¯ 'ä÷éãá‬‬ ‫‪æ"ò éãáåòî àåäù ïáì ìù åúá úà úç÷ì ùé úåôéãò‬‬ ‫‪äéøçà ä÷éãá êéøö ïéà áåùå ,íéãñç úìîåâ àéäå äáåè‬‬ ‫‪éë ,åøåàéá àìà .ïòðë òøæî úåöøàä ééåâ øàù ìò‬‬ ‫‪.úåãéîä ìëá äîéìù ÷ôñ éìá àéä éë‬‬ ‫'‪¯ ïáì áàî äùåøéá åøáòé àì úåáåè íðéàù 'úåòã‬‬ ‫ל‪ .‬לאידך גיסא ישים לבו לדברי המהר"ל זי"ע )גור אריה( והחתם סופר זי"ע )תו"מ ד"ה נזם( בדברי רש"י שאליעזר נתן‬ ‫לרבקה 'נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה' )כד כב( כי 'בקע' רומז למחצית השקל שהם בקע לגולגולת‪,‬‬ ‫ו'שני צמידים' רמז לשני לוחות מצומדות‪ ,‬שמאחר שראה בה שמצוינת היא בגמילות חסדים בא לרמז לה על שני‬ ‫העמודים הנוספים שעליהם עומד העולם‪ ,‬כי לוחות הברית הם כנגד 'תורה'‪ ,‬ומחצית השקל הוא שורש הקרבנות‬ ‫שהם עמוד ה'עבודה'‪ ,‬כי אצל בני ישראל אין די ב'גמילות חסדים' כי אם בכל שלושת העמודים יחדיו תורה ועבודה‬ ‫וגמילות חסדים‪.‬‬ ‫לא‪ .‬ראה 'טוב לבו' של אברהם עד היכן הוא בא‪ ,‬דכתיב בפרשתן )כד א‪-‬ב( 'ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את‬ ‫אברהם בכל ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו'‪ ,‬ולא הלך בעצמו לתור אחר 'שידוך לבנו' )עיי' באברבנאל וכלי יקר‪,‬‬ ‫שהוא מכיוון שכבר היה זקן וכוחותיו התמעטו‪ ,‬וכ"כ בהעמק דבר(‪ ,‬ומוסיף טעם נפלא ב'העמק דבר'‪ ,‬וז"ל‪ ,‬וה' ברך את אברהם‬ ‫בכל‪ ,‬עוד טעם על שלא הלך בעצמו משום שהיו עסקיו עם כל אדם‪ ,‬זה בא ושואל בעניני אמונה‪ ,‬וזה להתפלל‬ ‫עליו‪ ,‬וכדאיתא בב"ב )טז‪ (:‬שמרגלית היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו וכו'‪ ,‬והכוונה היא ‪ -‬תפילתו וברכתו‪,‬‬ ‫וכיוצא בזה היו הרבה עניינים מוטלים עליו‪ ,‬ומשום זה לא היה יכול לצאת ממקומו‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והדברים נפלאים‪ ,‬שהרי‬ ‫כאמור בתורה חשש אברהם מאוד עד שהוצרך להשביע את אליעזר שלא יקח אשה מבנות הכנעני‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫הסכים לשלוח אותו לתור אחר זיווג לבניו יחידו הנולד לו אחר מאה שנים – והכל‪ ,‬כדי שלא לעצור את ה'קבלת‬ ‫קהל' שהוא מסייע בזה לאחרים‪.‬‬ ‫לב‪ .‬פעם בא אל הרה"ק ה'אמרי חיים' מוויז'ניץ זי"ע אחד שלא היה מל"ו צדיקים‪ ...‬עם בנו שנעשה 'בר מצווה'‬ ‫ל'הנחת תפילין' אצל הרבי‪ ,‬אחר התפילה הניח היהודי מזונות ולחיים על השולחן לכבד בהם את הרבי והחסידים‬ ‫לכבוד השמחה‪ ,‬החסידים עמדו נבוכים כי לא ידעו מה יעשו‪ ,‬שהרי לא יעלה על הדעת כלל לאכול מאכלים‬ ‫שכשרותם אינה מבוררת כ"כ‪ ,‬לאידך גיסא לא רצו לבייש אדם מישראל‪ .‬עודם עומדים ומהרהרים כדת מה לעשות‪,‬‬ ‫חלץ ה'אמרי חיים' תפילין של רש"י‪ ,‬ניגש אל השולחן ולקח מעט 'מזונות' באמרו לחסידים ‪ -‬אף אני נוהג שלא‬ ‫לטעום כלום בין הנחת תפילין של רש"י להנחת תפילין דר"ת‪ ...‬ובזאת נטל מעט מן ה'מזונות'‪ ,‬הגישם למשמשו‬ ‫והורה לו להכניסם לחדרו למען יוכל לטעום מהם אחר תפילין דר"ת‪ ...‬וממנו ראו כל החסידים ועשו אחריו‪ ,‬רוקנו‬ ‫את השולחן ולאידך לא טעמו מאומה‪ ,‬ונמצא שלא נכלם איש יהודי‪.‬‬ ‫לג‪ .‬והדרך הישרה שעל ידה ירבה בעשיית צדקה וחסד היא על ידי שיתחזק באמונה שכל ממונו וכל אשר לו הם‬ ‫מאשר גזר עליו הבורא ית"ש‪ ,‬אבל כל זמן שנדמה לו שכוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה ח"ו הרי שקוע‬ ‫ומעוטף הוא באהבת כספו וזהבו‪ ,‬וקשה לו לתת משלו לאחרים‪ ,‬ורק כשמשריש בעצמו שהכסף אינו שלו כלל‪,‬‬ ‫ואין לזה שום שייכות אליו ולמעשיו אז יהא נקל בעיניו לתת לאחרים‪ .‬ובדרך זה פירש הרה"ק ה'קדושת ציון'‬ ‫מבאבוב זי"ע מה דאיתא בפרשתן )כד לא( 'למה תעמוד בחוץ ואנכי פיניתי הבית ומקום לגמלים' ופירש רש"י 'פניתי‬ ‫‪èé‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת חיי שרה‬ ‫‪éðãà ìò ö"îåèòùá íúéá úåðáì ìàøùé éðá ìë åëæéå ìå÷ äçîù ìå÷å ïåùù ìå÷ òîùé åðé÷åìà 'ä äøäî‬‬ ‫‪.â"åøá áø òôùå äáçøä êåúî äàøéäå äøåúä‬‬ ‫‪ íéìùåøé úåöåçáå äãåäé éøòá äìë ìå÷å ïúç‬לד‪,‬‬ ‫הבית – מעבודת אלילים'‪ ,‬שרק לאחר שמסלק ומפנה מעצמו מחשבות כפירה וע"ז שהכסף הוא שלו ומכח מעשיו‬ ‫אז יש מקום לגמלים – לגמילות חסדים לאחרים‪.‬‬ ‫לד‪ .‬הגה"ק ה'דברי חיים' זי"ע כתב מכתב בפרשת וירא להגאון ר' עזריאל קללער זצ"ל אבד"ק שאמקוט‪ ,‬ובראש‬ ‫המכתב בירכו בברכת השנים‪ ,‬כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬לשנה טובה וכו'‪ .‬והנה‪ ,‬בסיום התשובה כתב הדב"ח‪ ,‬אל‬ ‫יתמה על מה שכתבתי ברכה לכתיבה וחתימה טובה‪ ,‬כי בשבת זו קוראים בתורה הק' את הקריאות של שני ימים‬ ‫של ראש השנה‪ ,‬ומאחר שהקריאה מעוררת את הזמן הרי מתעוררים בשבוע זו כל המדרגות וההשפעות והארות‬ ‫קדושות שיש בב' ימי ראש השנה‪ ,‬לכן שפיר דמי לברך ברכת השנים בזו השעה )מובא בספר 'אור יצחק' להרה''ג ר' עזריאל‬ ‫יצחק קעללר אבד שאמקוט חלק ג' מכתבים עמוד ‪ ,18‬בשם ספר החיים(‪.‬‬ ‫אמור מעתה‪ ,‬בשבוע זה פרשת חיי שרה‪ ,‬בוודאי הקריאה בענין הזיווגים תעורר את הזמן ויושפע שפע רב‪,‬‬ ‫ישועות גדולות והשפעות טובות למצוא איש איש את זיווגו הראוי לו בשעטומ"צ‪ ,‬בקרוב ובנקל‪.‬‬ ‫מה' יצא הדבר )כד נ(‬ ‫סיפר הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל מה ששמע מבעל המעשה עצמו‪ ,‬בת‬ ‫ישראל נכנסה להגה"ק ה'חזון איש' זי"ע ותינתה את מר גורלה‪ ,‬כי הגיעה‬ ‫לפרקה זה עידן ועדנים‪ ,‬ואכן השדכנים מציעים לה הרבה הצעות‪ ,‬אך הכל‬ ‫עונים עליה 'לא' באל"ף רבתי‪ ,‬איש בעולם אין רוצה אותה‪ ,‬כולם מסרבים‬ ‫לה‪ ,‬ובכתה בכאב צורב‪ ,‬וכי כל כך גרועה אנכי‪ ...‬כזאת 'גארנישט' )איני שוה‬ ‫מאומה( עד שאף אחד לא רוצה בי‪.‬‬ ‫נענה לה הגה"ק ה'חזון איש' זי"ע ברוגע ובשלווה‪ ,‬אני רוצה להסביר משהו‬ ‫ותענו לי באמת‪ ,‬אם הנני נצרך לשלוח מכתב למשפחת 'פרידמן' מרחוב‬ ‫רבי עקיבא ‪ ,2‬ואמסור המכתב בידכם בכדי שתעבירו אותו לאותה משפחה‪,‬‬ ‫והנה‪ ,‬קיימתם השליחות‪ ,‬הלכם והגעתם לבנין המיועד‪ ,‬אבל מצאתם שם‬ ‫שהבנין בן ג' קומות‪ ,‬ובכל קומה דרים ג' משפחות‪ ...‬אין שם תיבות דואר‬ ‫)פאסט קעסטליך( וגם לא נכתב 'שם משפחה' על הדלתות‪ ,‬וממילא אינכם‬ ‫יודעים היכן מתגוררים משפחת פרידמן‪ .‬מה תעשו‪ ...‬האשה שתקה‪ ,‬והחזו"א‬ ‫שאל שוב‪ ,‬אני רוצה לדעת מה הייתם עושים‪ ,‬ענתה בחשש מה‪ ,‬בלית‬ ‫ברירה אדפוק בדלת הראשונה ואשאל האם משפחת פרידמן זה כאן‪ ,‬והיה‬ ‫אם הם יאמרו כאן לא 'פרידמן' אנחנו משפחת 'איצקוביץ' אשאל אותם‪,‬‬ ‫היכן דרים בבנין זה משפחה בשם פרידמן‪ ,‬והם יאמרו כי משפחת פרידמן‬ ‫דרים בקומה השלישית‪ .‬אמר לה החזון איש‪ ,‬וכי תצעקו בכאב ובכעס מדוע‬ ‫זה לא פרידמן כאן‪ ...‬למה אתם עושים לנו את זה‪ ...‬מדוע אתם אומרים‬ ‫שכאן דרים איצקוביץ ולא פרידמן‪ ...‬וודאי שלא תצעקו כן‪ ,‬כי מה יש לכם‬ ‫לצעוק ולהתלונן‪ ,‬הרי פרידמן דרים למעלה‪ ,‬מה יש לכעוס ועל מי יש‬ ‫לכעוס‪ ,‬כאן מתגוררת משפחת איצקוביץ ושם למעלה פרידמן‪ ,‬על כן עולים‬ ‫עד הקומה שלישית ומוצאים שם את פרידמן ונותנים להם את המכתב‪.‬‬ ‫הגביה החזון איש את קולו‪ ,‬תדעו לכם שברגע שאתם שומעים את התשובה‬ ‫'לא' על השידוך‪ ,‬הרי משמעות הדבר הוא ששידוך זה אינו שלכם‪ ,‬אתם‬ ‫לדוגמא עתידים להנשא לחתן ששמו פרידמן‪ ,‬ולכן כאשר מדברים עבורכם‬ ‫הצעת משפחת איצקוביץ הם עונים בלא‪ .‬וכי יש לכם לצעוק עליהם או‬ ‫להפגע מכך‪ ,‬ולשאול אותם מדוע אינכם פרידמן‪ ,‬הרי זה האיש איצקוביץ‪,‬‬ ‫והוא אינו החתן שלכם‪ ,‬מה לכם לכעוס‪ ...‬וכי זו ראיה על עצם מציאות‬ ‫שלכם שאתם טובים או לא‪ ...‬מה פתאום‪ ,‬הרי הדברים פשוטים שלא זה‬ ‫השידוך שלכם‪ ...‬ברגע שיגיע 'פרידמן' השידוך יבוא לכלל גמר בשעה טובה‪,‬‬ ‫ברגע שהשידוך שלכם יגיע הוא ירוץ עד כדי גמר‪ ,‬וכך היה‪.‬‬ ‫סיפר הגר"ח קנייבסקי זצ"ל על עצמו‪ ,‬שבהיותו בחור בן י"ז שנים השתדלו‬ ‫מאוד דודו ה'חזון איש' ואביו ה'סטייפלער' למצוא שידוך עבורו‪ ,‬ובמהלך‬ ‫השנים דברו בו נכבדות בעשרות הצעות‪ ,‬אך ראה זה פלא‪ ,‬תמיד 'הצד‬ ‫השני' השיב בלאו‪ ...‬סופו של דבר‪ ,‬לאחר שש שנים בהיותו בחור 'בא‬ ‫בשנים' בן כ"ג‪ ,‬הציע החזו"א את בתו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ ,‬ונגמר‬ ‫הדבר בכי טוב‪ .‬באותו הזמן היתה הכלה בת י"ז שנים‪ ...‬נמצא שכאשר‬ ‫'נכנס' רבי חיים זצ"ל לעונת השידוכין היתה כלתו המיועדת לו משמיא לפני‬ ‫ה'בת מצווה'‪ ...‬והיה לומד מכאן לקח טוב לעודד שבורי לב כי רבים ממאנים‬ ‫בהם ומשיבים פניהם ריקם‪ ,‬כי הסיבה שעדיין לא התארסו כי עדיין לא‬ ‫הגיע הזמן‪ ,‬ומן השמים מסבבים זאת בסיבות שונות ו'מגלגלים' באופן כזה‬ ‫כאילו אינם מתאימים וכדומה‪...‬‬