gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני · HAVINEINI — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: הבינני · HAVINEINI

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

הבינני · HAVINEINI — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫תשפ״ב‬ ‫שבועות תשפ״ב‬ ‫(בחו״ל) שבועות‬ ‫תשפ"ז‬ ‫(בחו״ל)‬ ‫במדבר‬ ‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫פרשת חיי‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נשא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫פרשת‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫חיי שרה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫תשפ"ז‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שנה ט'‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫חוברת ו'‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫גליון ‪440‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫לתרומות וזכויות בהפצת הגליון‬ ‫ושיעורי הבינני‪ ,‬צרו קשר עם 'מכון‬ ‫הבינני'‪ 718.387.1122 :‬או במייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא‪,‬‬ ‫או לקבלת השיעורים‪ ,‬שלחו מייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫קו עדכונים לשיעורים‪ ,‬פארברענג‬ ‫ליל שישי‪ ,‬ומעמדים מיוחדים בא''י‪.‬‬ ‫‪073-347-8404‬‬ ‫‪072.257.7726‬‬ ‫קול הבינני‬ ‫א"י‬ ‫‪718.686.8300‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫‪0333.070.6585‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪0480.20.1618‬‬ ‫בלגיה‬ ‫עימוד‬ ‫נחמן אייזנבאך‬ ‫‪)+972( 053-3153-305‬‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫מפתח הענינים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מדור‬ ‫שיעור שנ"א‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יום שלישי פרשת וירא ט"ז חשון תשפ"ז‬ ‫ומשפחתו‪. .‬הי ‪".‬ו ‪ . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא ‪. . . . . .‬‬ ‫פיגא‪.‬‬ ‫ב‪‬‬ ‫טובה‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"רלמילה‬ ‫אליעזר‬ ‫עשיה מתוך ריצוי לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ושאיפה‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫סוגי נסיונות | שתי דרכים לכבוש‬ ‫בירור המניע לעשיה | התוצאה בהתאם למניע | שני‬ ‫אמונהלרצות אחרים | קסם ההסתכלות על‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור תמידי‬ ‫פטרו‪ ‬נסיון‬ ‫את הלב | שילוב של שני הסוגים |‬ ‫המתופף | נסיון שנוגע בעמקי הנפש | גשר צר מאוד | מקומן של המחמאות בחיינו‬ ‫של הנגן | הבחירה של העובד‬‫בחירתוז"ל‬ ‫הרה |"ח פסח‬ ‫של הנגן‬ ‫הדילמהלע"נ‬ ‫| האדם מרצה את מטיבו | נלמד‬ ‫את ה' | 'נשמת' בבית החולים | רוצה האב בריצוי החברים | ריצוי בני אדם מחמת‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ריצוי ה' | צורך בריא בקבלת אישור | האתגר של מאותגרי הקשב | הצורך לדעת אם‬ ‫מלאכתו רצויה | שימוש לרעה במחמאות | מחמאה היא אור חוזר | את מי רצותי?‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫יום רביעי פרשת וירא י"ז חשון תשפ"ז‬ ‫חיבור רגשי לטובותיו של הקב"ה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יח‬ ‫אין תינוק רואה מעבר לד' אמות | החכם רואה את הנולד | הרגש מקצר את טווח‬ ‫סולם יודע‬ ‫א‪‬אתהאד‪‬‬‫הרגש –קובע‬ ‫מועיל | תמיד‬ ‫הבטחו‪‬הטובות?‬ ‫הראיה | עובדים עלינו בעיניים | לאן נעלמו רבבות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬כשיש‬ ‫נחיצות‬ ‫חיבורלדעת‬ ‫ללאנחו‪‬‬ ‫כשלא צריך ‪ -‬לא נוגעים | השתדלות‬ ‫יותר‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל‬ ‫אין שכל |‬ ‫'טריגר' ‪-‬‬ ‫העדיפויות |‬ ‫רגשי | התעסקות בדברים שעובדים | טיפול בחסרון בשיעור יחסי | הטוב מחכה למילה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫וראו כי טוב ה' | בלי לעיסה לא תטעם | אפשר‬ ‫הפע‪ | ‬טעמו‬ ‫נעסוקלא יצא‬ ‫שבועות למפרע‬ ‫לכבוד‬ ‫טובה | הקורא‬ ‫שמוגשמיי‪.‬‬‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫מייסר | בית כלא עצמי | ברוך הוא וברוך‬ ‫רוחניי‪.‬רגש‬ ‫לדברי‪‬עולם של‬ ‫בלילה רגוע |‬ ‫הרי חג‬ ‫לישוןבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪ ‬וירא י"ח חשון תשפ"ז‬ ‫בכל חמישי פרשת‬ ‫יום‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫נכאים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כט‬ ‫אווירת‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬‫שיוצר‬‫לעורר‬‫היצר‬‫מנצחיםלנואתכדי‬ ‫שניתנו‬ ‫לבני בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לנו את היכולת ליהנות | תחבולה מיוחדת‬ ‫נת‪‬הורס‬ ‫ערכו |‬ ‫אכ‪ ‬את‬ ‫שאיבד‬ ‫דיננובנופש‬ ‫מעשה‬ ‫הקב"ה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שייצא‬ ‫שלצריךהאד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫איתנים | למה אתה קורע את עצמך? | האדם‬‫כל‬ ‫ליסודותנפלאי‪‬‬ ‫זקוקה כלי‪‬‬ ‫היהדות‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬עלייה |‬ ‫להצליח‬ ‫הבחירות בה'‪.‬‬ ‫תעמולת לבטוח‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫להיותעליהודי |‬ ‫מיוסדת‬ ‫להתאים לתפקידו | הכישורים הנצרכים בשביל‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫צריכהעליה‪‬‬ ‫נשמת‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫עלהבית |‬ ‫הישנות‬ ‫כ‪ ‬אל‬ ‫חוזר‬‫השלוםא‪‬‬ ‫שקר וכזב | אדם מרוצה חוסך הרבה כאב |נחזור‬ ‫ומרוצה | הודאה‬ ‫מאושר‬ ‫להיות‬ ‫מצוה‬ ‫|‬ ‫להשתמש‬ ‫הקושיות‬ ‫לכל‬ ‫תירוץ אי‪‬‬ ‫אחד‬ ‫אותך |אותנו‬ ‫מלמדת‬‫להלום‬‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫הטלפון הנייד | אנשים עם טראומות ילדות | למה נגרע? | צרי ותרופה להם |‬ ‫עלאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫נטע אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובתשל ר' א‪‬‬ ‫נעזרים ואחר כך משתלבים | חבורתו‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלהן תשפ"ז‬ ‫וכמהיי שרה כ"א חשו‬ ‫כמהרשת ח‬ ‫פישון פ‬ ‫נחו‪ ‬רא‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬יום‬ ‫כשהאד‪ . ‬מא‬ ‫רוצה‬ ‫להיות ‪. . . . . . .‬‬ ‫הבטחו‪. . . . . ‬‬ ‫המעציבות ‪.‬‬ ‫והמחשבות צרי‪‬‬ ‫בנוגע הידיעות‬ ‫לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לסנן את‬ ‫לומדיםנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫אברהם לא ספד את שרה | לא חופרים בכאב | זמנים קצובים לטיפול בדאגות |‬ ‫מגלגל חובות אבל חי | לא משאירים את הדלת פתוחה | מרבית החדשות שליליות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ד‬ ‫| אחוזים מהחיים נלקחים | להכריז על הנולדים כמו על המתים | האפיקורסות של‬ ‫החדשות הכשרות | מאס בהתפעלות השלילית | אין כניסה למרירות מיותרת |‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫תוביל במקום להיות מובל | כך מוציאים אנשים מחובות | תמיד אפשר לצמוח |‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫היצר מחפש עבודה קלה | עכשיו אין קבלת קהל | טרודים יותר מבעבר ‪ -‬האומנם?‬ ‫| הללו בוכים והללו בוכים | חינוך מיוסד על סדר העולם | לשפוך את הבטן ‪ -‬לא‬ ‫כאן‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪‬תשפ"ז‬ ‫אמונה"ב חשון‬ ‫מדור שרה כ‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫שת חיי‬ ‫יום שני פר‬ ‫הדרך האמיתית להבאת שידוכים לידי גמר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬נג‬ ‫בטבע | שקר דובר כסף נוטל |‬ ‫התלבש‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫לע"נלאהרה"ח‬ ‫הזיווג‬ ‫הקב"ה יושב ומזווג זיווגים |‬ ‫נלמד‬ ‫סתירה בסוגיית השידוכים | הכנת הכלים לקבלת השפע | המשכת השפע לעולם‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫המעשה | הפרדת השייכות בין הסיבה לתוצאה | רמאות בשידוכים כדבר נורמלי |‬ ‫השפעתה של התרבות המערבית | תפילה לא להוות עיכוב | תקופה של ביטול‬ ‫'תשפ"ביותר קל‬ ‫איירעםה ענוה‬ ‫גדול |‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫יותרכ"ג‬ ‫)בחו"ל‬ ‫שצריך סולם‬ ‫במדבר‬ ‫פעמים‬ ‫פרשת‬ ‫לריק |‬ ‫שלישי‬ ‫איננה‬ ‫וענוה |יו‪‬‬ ‫היגיעה‬ ‫| נפגשים כי צריך להיפגש‬ ‫מדור אור החיים הק'‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫ליל שישי פרשת חיי שרה כ"ה חשוון תשפ"ד‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫תפילת האדם שלא יהיה זה שמעכב את העברת השפע ‪ . . . . . . . . . .‬סה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬חוליה‬ ‫מולאצלי |‬‫ייתקע‬‫כראוי‬ ‫אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שהשידוך לא‬ ‫בירוקרטיה |‬ ‫הפע‪ ‬של‬ ‫נעסוק| עולם‬ ‫לפני היום‬ ‫הקרה נא‬ ‫בסוגיית‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬תפילה‬ ‫השמים |‬‫נחו‪‬מןמול‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫העברת חיוך‬ ‫בשרשרת מוסרי התורה | הכרת גודל האחריות |‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לחינוך הבנים‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שישירחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדיליל‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫שיעורי‬ ‫מדור‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לנוי שרה כ"ה חשוון תשפ"ד‬ ‫נת‪‬ת חי‬ ‫"ה פרש‬ ‫הקבשי‬ ‫אכ‪‬יל שי‬ ‫ל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪.‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫מעשיית נפלאי‪‬‬ ‫מופתים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬סט‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬‫להצליח המדות‬ ‫כלי‪‬‬ ‫גדול תיקון‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ללמודטובמהמכריע את הכל | גדול שכרן של מדות טובות‬ ‫ליצחק | לב‬‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬לעבדך‬ ‫שמועילי‪ ‬הוכחת‬ ‫אותה‬ ‫סיפורעליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמשהדברים הנכונים | מעשה אמיתי כנגד‬ ‫מעריכים את‬ ‫אותנו ה' |אי‪‬‬ ‫מלמדת מגדלות‬ ‫התורההתפעלות‬ ‫|‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אלה‪ |.‬מתי יגיעו מעשי למעשיו‬ ‫דרמטי‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫מדור אמונה ובטחון שיעור שנ"א‬ ‫קמ"ז‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונהאמונה‬ ‫מדור‬‫מדור‬ ‫שנ"אובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫מדור שיעור‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫חשון תשפ"ז‬ ‫אמונהט"ז‬ ‫מדורוירא‬ ‫פטרון‬ ‫פרשת‬ ‫יום שלישי‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫עשיה מתוך ריצוי ושאיפה למילה טובה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הדבר מוגדר על‪-‬ידי רבינו בשער יחוד‬ ‫בירור המניע לעשיה‬ ‫המעשה כעבודה זרה‪ ,‬ואם המניע שלו‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫בשיעור הקודם למדנו שכאשר האדם‬ ‫'תשפ"בוגם לעבוד‬‫אייר ההקב"ה‬ ‫לעבוד את‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הוא גם‬ ‫עוסק בדבר מצוה‪ ,‬בתורה‪ ,‬בתפילה‪,‬‬ ‫אחרים‪ ,‬הוא נחשב כעובד עבודה זרה‬ ‫בגמילות חסד או בכל מצוה אחרת‪ ,‬יש לו‬ ‫בשיתוף‪.‬‬ ‫תמיד חשבון מדוע הוא עוסק בו‪ .‬מהי‬ ‫הסיבה? מה מניע אותו לכך? למה הוא‬ ‫התוצאה בהתאם למניע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫מתאמץ בשביל זה?‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫עוד ראינו בשיעור הקודם שהתוצאות‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫יהיו בהתאם למניע‪ ,‬וזה בשלושה אופנים‪:‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לנו‬ ‫בארנו‪ ,‬שאמנם בדרך כלל נדמה‬ ‫שהסיבה היא רק תוספת למעשה עצמו‪ ,‬אם אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫באדם עצמו‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הראשוןמולהואדברי‪‬‬ ‫האופן נחו‪‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫מתבוננים באופן פעולתה של מערכת‬ ‫כשהאדם מתמיד בדבר מתוך מניע מסוים‪,‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫לדברי‪‬קובעת את‬ ‫בנוגעשהסיבה‬ ‫הבטחו‪ ‬רואים‬ ‫האדם‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫המעשה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫א‬ ‫הוא הופך להיות אדם כזה‪ .‬זהו אחד‬ ‫על‬ ‫האדם‪ ,‬היא‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬מערכת‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫שפעולת‬ ‫השבועות‬ ‫הסברנו‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫הסימנים המובהקים ביותר לרצונו האמיתי‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלאת רצונו מן‬ ‫להשתמשלהוציא‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫להשתמש בכליו כדי‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬הערכה‬ ‫הוא‪ .‬מה‬ ‫רוצהג‪‬לקבל‬ ‫בגשמיות‬ ‫האדם‪ .‬אם‬‫להצליח‬‫של‬ ‫רצונו הוא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר אםרחמי‪‬‬ ‫הפועל‪ ,‬ולכן‬ ‫שניתנו אללנו כדי‬ ‫הכח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫מחפש‪ ,‬זו‬ ‫הצלחה מה שהוא‬ ‫מאחרים וזה‬‫שאנשים יעריכוהו‪ ,‬הרי הוא עסוק בכך כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלוזו הסיבה‬ ‫הרוחנית הזה‪,‬‬ ‫ההצלחהבבית הכנסת‬ ‫שהוא מתפלל‬ ‫שעוד ועוד אנשים יעריכוהו‪ .‬הוא לומד‪ ,‬כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫הזה‪ .‬מאחר‬ ‫לבטוחשהוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הלבוש אי‪‬‬ ‫עלאתידיעתו‬ ‫לובש‬ ‫שהוא‬ ‫מיוסדת‬ ‫מתפלל ועושה דברים טובים אחרים ‪ -‬והכל‬ ‫ורוחניות‪,‬‬ ‫גשמיות‬ ‫פעולות‪,‬‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫מאותכ‪ ‬על‬‫עושה א‪‬‬ ‫כדי שיעריכוהו‪ .‬אולם‪ ,‬אם רצונו הוא נחזור‬ ‫בגלל מניע זה‪ ,‬הוא הופך להיות אדם‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ,‬גם כשהוא‬ ‫אותנומאוויו‬ ‫מלמדתוזה כל‬ ‫התורה‬ ‫לעבוד את ה'‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫שמחפש הערכה יומם ולילה‪ ,‬אדם שכל‬ ‫דבר‪ .‬של מה בכך‪ ,‬הוא למעשה‬ ‫עושה אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫שיאמרולעצמי‬ ‫לפי לימהוכשאני‬ ‫אניאלא‬ ‫לי מי‬ ‫אינם‬‫מעשיואי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫עסוק בעבודת ה'‪ .‬חלקי העשייה והדיבור‬ ‫אנילפי מידת הכבוד‬ ‫צעדיו‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫אדם שמחשב את מה‬ ‫הם חלקים חיצוניים‪ ,‬ואינם אלא דרך‬ ‫שיגיע אליו‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהפועל‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬הכח אל‬ ‫לשער‬ ‫הרצון מן‬ ‫הלבבות את‬ ‫להוציא‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪‬ה'‪ ,‬ככל‬ ‫רוצה‬ ‫להיותלעבוד את‬ ‫לעומתו‪ ,‬מי‬ ‫הבטחו‪‬שרוצה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מאוד שיהיה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחוץ עד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שלאדם‬ ‫בנוגע‬ ‫נמצאנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שהוא עושה יותר פעולות מתוך מניע זה‪,‬‬ ‫בהיר לו מה מניע אותו בקיום המצוות‪,‬‬ ‫אף פעולות קטנות ואף כאלה שלא עלו‬ ‫ויזכור שאם המניע שלו הוא לעבוד אחרים‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ונשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בראיות אסורות‪ ,‬או בהונאה וגניבה כדי‬ ‫יפה‪ ,‬הוא הולך ונעשה יותר ירא שמים‬ ‫להגדיל את ההון‪ ,‬וכיוצא בהם‪ .‬כל הדברים‬ ‫]'ערליכער‪-‬איד'[‪ .‬נוכל לראות שהוא נעשה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שאנשים נמשכים אליהם משום שהם‬ ‫יהודי אמיתי ויסודי יותר‪ ,‬ויוצא מהתפיסה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נעימים לגוף‪.‬‬ ‫הילדותית‪ .‬כפי שאמרנו‪ ,‬האדם עצמו מעיד‬ ‫יותר מכולם על הסיבה שבגללה הוא‬ ‫הסוג השני הוא זה שהפרשיות 'לך‪-‬לך'‬ ‫עושה דברים‪ .‬תן לו פרק זמן‪ ,‬ותוכל לראות‬ ‫הי"ווהוא להאמין בה'‪ ,‬לתת‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו בו‪:‬‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫'וירא' עוסקות‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫המצוות‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫בעצמך מה המניע שלולזכות‬ ‫בקיום‬ ‫ובטחוןמלא ולחיות עם אמונה ובטחון‪.‬‬ ‫אמונה אמון‬ ‫פטרון מדור בו‬ ‫ובטחו‪ ‬אומר לאברהם לעזוב את כל‬ ‫הגשמי‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כשהקב"ה‬ ‫פטרו‪‬‬‫ב‪ .‬האופן השני‪ ,‬הוא בשפע‬ ‫אשר לו ולצאת לדרך‪ ,‬החלק הראשון של‬ ‫שמגיע אל האדם‪ ,‬אשר אף הוא תלוי‬ ‫הנסיון הוא הקושי הגשמי‪ ,‬נסיון מהסוג‬ ‫במניע של האדם בעשיית המצוות‪ .‬ראינו‬ ‫על הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לע"נ‬ ‫נלמד‬ ‫אגדות‬ ‫בענין זה את דברי המהר"ל )חידושי‬ ‫הראשון‪ .‬הוא רוצה את ביתו ואת משפחתו‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"אטז(‪:‬הר"ר‬ ‫'אורך‬ ‫מסכת שבת( על הפסוק )משלי ג‪,‬‬ ‫אבל הקב"ה ציוה והוא שומע בקולו‪ .‬אחר‬ ‫כך‪ ,‬כשהוא הולך ואינו יודע לאן‪ ,‬וכן בנסיון‬ ‫ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד'‪,‬‬ ‫לארץ ישראל‬ ‫אייר המגיע‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כשהוא‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫אחריו‪,‬כ"ג‬ ‫שרש"י פירש במסכת שבת )סג‪ ,‬א( שאם‬ ‫)בחו"ל הבא‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫ומוצא בה רעב‪ ,‬נסיונו הוא מהסוג השני‪ :‬מה‬ ‫של‬ ‫שפע‬ ‫האדם עושה לשמה ‪ -‬הוא מקבל‬ ‫עושה הקב"ה? זהו נסיון באמונה ובטחון‪.‬‬ ‫חיים‪ ,‬אם אינו עושה לשמה ‪ -‬הוא מקבל‬ ‫סוג אחר של שפע‪ .‬כך ראינו שהבטחת‬ ‫כך גם בנסיון העקידה‪ .‬תחילתו בכך‬ ‫'והיה אם שמוע' עולה על 'ולעבדו בכל‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬רוצה‬ ‫את א‪‬‬ ‫בנו ואינו‬ ‫תמיד –‬ ‫מועיל מאוד‬ ‫לבבכם'‪ .‬ככל שהאדם משתמש בלבו הבטחו‪‬‬ ‫שאברהם אוהב‬ ‫לוותר עליו‪ .‬אבל עיקר הנסיון כפי שחז"ל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪ ‬שפע‪.‬‬ ‫זוכה ליותר‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬הוא‬ ‫נחיצות‬ ‫לעבודת ה'‪ ,‬כך‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מרגיש בלבו‪:‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫דברי‪‬‬ ‫הסתירהמול‬ ‫הואכראוי‬ ‫מסבירים‪,‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ג‪ .‬האופן השלישי‪ ,‬הוא בשכר שהאדם‬ ‫הרי הקב"ה הבטיח לי 'כי ביצחק יקרא לך‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫זוכה לקבל בעולם הבא‪ ,‬שהוא בוודאי תלוי‬ ‫זרע' )וירא כא‪ ,‬יב(‪ .‬או‪ :‬מדוע הדבר בא עלי?‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫בכוונת הלב ובמניע של האדם בעת קיום‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שלאהאד‪‬‬ ‫יקיים את‬ ‫היההרי‬ ‫לכ‪‬שהנסיון‬‫מוכרח‬‫הסיבה‬ ‫לא‬ ‫והמצוות‪.‬יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שבלבו יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫התורה‬ ‫נסיון שלא‬ ‫מתעורר‬ ‫להצליח אלא‬ ‫רצון ה'‪,‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫נאמן לה'‪.‬‬‫להצליח‬ ‫להיות‬ ‫רחמי‪ ‬הקובע‬ ‫האדם הוא‬ ‫המניע של‬ ‫לסיכום‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫לנו כדי‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫והמגדיר את עיסוקו‪ ,‬והתוצאות משתנות‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הרוחנית שלשלבני אדם‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫בנסיונות רבים‬ ‫כל כך הוא‬ ‫ההצלחה‬ ‫בהתאם כך‪ :‬הן לגבי מי ומה הוא עצמו‬ ‫למשל חוסר פרנסה‪ .‬בדרך כלל עיקר‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫הופך להיות‪ ,‬הן לגבי השפע הגשמי שלו‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫הנסיון שיש לאדם בכך הוא מהסוג השני‪.‬‬ ‫ועלינו‪ .‬ללמוד מה‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫בעולם הבא‬ ‫שמועילי‪‬שכרו‬ ‫והן לגבי‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אין לו מה לעשות‪ ,‬אין לו אפשרות לגנוב‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫דעתו‪ ,‬אבל הוא שבור‪.‬‬ ‫יותר על‬ ‫לקבל עולה‬ ‫כדי אין זה‬ ‫וגם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬שני סוגי נסיונות‬ ‫יש לו קושיות וטענות‪.‬‬ ‫כעת נעסוק יותר בלימוד הנסיון‪ :‬היכן‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫אנו מתמודדים אתו‪ ,‬ומה הן הדרכים‬ ‫אם נרצה‪ ,‬נוכל להגדיר זאת בקצרה‪:‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הקיימים בעולם‬ ‫לשערכלהבטחו‪‬‬ ‫הנסיונות‬ ‫הלבבות‬ ‫להסתייע בהן‪.‬‬ ‫הבחורים‬ ‫אי‪‬‬ ‫בפניהיא‪:‬‬ ‫דרשה בה‬ ‫כשנושאים לדו‪‬‬ ‫בדרך כלל‪,‬‬ ‫השאלה שצרי‪‬‬ ‫פי כמה וכמה‬ ‫לשנינחו‪‬‬ ‫סוגים‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫בעיקר‬ ‫של‬ ‫מתחלקים‬ ‫לנסיונות‬ ‫רוצה‬ ‫להיותמתכוונים‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫נסיונות‪,‬‬ ‫ומדברים על‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מהסוג הראשון‪ ,‬וכשמדברים בפני האברכים‬ ‫הסוג הראשון‪ ,‬כולל את כל נסיונות‬ ‫המשיאים את ילדיהם ‪ -‬מתכוונים לנסיונות‬ ‫התאווה‪ ,‬בין אם מדובר במאכלות אסורות‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫הוא נאמן ובמי הוא נותן את אמונו? על מי‬ ‫מהסוג השני‪ .‬על כל פנים‪ ,‬אלו שני הסוגים‪,‬‬ ‫הוא סומך בלבו?‬ ‫ובדרך כלל כל נסיון נכלל באחד מהם‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נמצא שכל סוגי הנסיונות פועלים לגזול‬ ‫את לב האדם‪ ,‬אלא שללב יש שני חלקים‪:‬‬ ‫שתי דרכים לכבוש את הלב‬ ‫חלק ההרגשים וחלק האמון והנאמנות‪ .‬יש‬ ‫כשמתבוננים בשני הסוגים‪ ,‬רואים שכל‬ ‫בהם"ו יותר מהחלק הראשון‬ ‫נסיונות שיש‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫הר"ר אחרת‪.‬‬ ‫לזכות בדרך‬ ‫אחד מהם כובש את הלב‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫נסיונות שיש בהם יותר מהחלק השני‪.‬‬ ‫ויש ובטחון‬ ‫האדם צריך לקחת את לבו ולמסרו‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫להגדיר זאת כך‪ :‬עלינו להיות כלפי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אפשר‬ ‫פטרו‪ ‬בכל‬ ‫מדור אמונה‬ ‫להקב"ה‪ ,‬כמו שנאמר‪' :‬ולעבדו‬ ‫הקב"ה גם בנים וגם עבדים‪ .‬עבדים‪ ,‬כלומר‬ ‫לבבכם'‪.‬‬ ‫ביטול ונאמנות‪ :‬אני משועבד להקב"ה‪.‬‬ ‫לפניך‪ .‬בנים‪ ,‬כלומר הרגשים וקרבה‪.‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫של הרה"ח‬ ‫נאמן‬ ‫פירושולע"נ‬ ‫כשמדובר בנסיון של תאוה‪ ,‬נלמד‬ ‫ראטה להחזיר את הלב אל‬ ‫תפקידהי"והאדם‪,‬‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫הר"רגופו‬ ‫חנני' זהו‬ ‫האסור‪.‬‬ ‫דבר שלבו נמשך אל הדבר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הקדושה‪ .‬בנסיונות מהסוג הראשון עליו‬ ‫אומר לו שהדבר ערב לחיך ויגרום לו עונג‪,‬‬ ‫וכך לבו נכבש על‪-‬ידי התאוה‪ .‬אחר כך‬ ‫בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שלא להפנות את ההרגשים אל‬ ‫להילחם‬ ‫)בחו"ל‬ ‫במדבר אינו‬ ‫פרשתבשבת ‪-‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫להרגיש טעם‬ ‫כשהוא אמור‬ ‫הדברים המגושמים‪ ,‬כדי שיוכל ליהנות‬ ‫מדברים שבקדושה ולהתחבר להקב"ה‪.‬‬ ‫יכול‪ ,‬כי לבו כבר נתפס על‪-‬ידי משהו אחר‪.‬‬ ‫ובנסיונות מהסוג השני‪ ,‬עליו לומר‪ :‬אני‬ ‫כך פירשו הצדיקים א‪' :‬טהורים יירשוה' ‪-‬‬ ‫מאמין להקב"ה‪ ,‬אני משועבד אליו‪ .‬אפשר‬ ‫למי יש טעם בשבת? למי ששמר את עצמו‬ ‫בטהרתו כל השבוע כי לבו נשאר פנוי‬ ‫יסוד הוא‬ ‫יודע‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫ו'מלכות'‪.‬האד‪‬‬ ‫מועיל 'יסוד'‬ ‫הבטחו‪‬לכך גם‬ ‫לקרוא‬ ‫דקדושה‪.‬‬ ‫חלק ההנאה ומלכות הוא חלק הביטול‪.‬‬ ‫יבש‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬יצור‬ ‫האדם אינו‬ ‫בנוגע‬ ‫להרגשיםהבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫יש לו לב‪ ,‬וללב יש יכולת ליהנות מדברים‪ ,‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫הסוגים רוחניי‪‬‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫כראוי שני‬ ‫שילוב של‬‫ובכך להתחבר אליהם ולהידבק בהם‪ .‬אך אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫כל הנסיונות מהסוג הראשון נותנים לו‬ ‫כשמתבוננים בנסיון שעסקנו בו‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שיש לו‬ ‫האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫והואהרי‬ ‫הנסיון‬ ‫האחרונים‪,‬‬ ‫ומעתה הסיבה‬ ‫בשיעוריםלכ‪‬‬ ‫א‬ ‫הנאה ממקום אחר ושובים את לבו‪,‬‬ ‫על‬ ‫בתורה‬‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫הדי‪ ‬להידבק‬ ‫השבועותעודהואאתיו‪‬היכולת‬ ‫אין לו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לקבל שם‬‫משהוא‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫ולעבוד כדי‬ ‫לרצוֹת אחרים‬ ‫להצליח‬ ‫לאדם ְ ַ‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל כך מבקשים‬ ‫להשתמש‬ ‫המצוות‪ .‬על‬ ‫עלינוובקיום‬ ‫כ‪‬בתפילה‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫סוגי‬ ‫שני‬ ‫את‬ ‫משלב‬ ‫שהוא‬ ‫רואים‬ ‫‪,‬‬ ‫וכבוד‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫באמת'‪ ,‬וכן‬ ‫לעבדךרחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדילבנו‬ ‫מהקב"ה‪:‬לנו'וטהר‬ ‫שניתנו‬ ‫הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הנסיונות‪.‬‬ ‫'ודבק לבנו במצוותיך ויחד לבבנו ליראה כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ראשית‪ ,‬יש בו את חלק ההנאה‪ ,‬כי‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫כלי‪‬שמך'‪.‬‬ ‫את‬ ‫להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחהאלה‬ ‫תאוה‪,‬אי‪‬‬ ‫וההרגשים‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדתהואעלגם כן‬ ‫הכבוד‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫שאחרים‬‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫נמשך לכך‬ ‫על הוא‬ ‫מעניקיםא‪‬לו כ‪‬‬ ‫הנאה‪.‬‬ ‫נחזור‬ ‫הנסיונות מהסוג השני כובשים את הלב‬ ‫להשתמש‬ ‫אמון אי‪‬‬ ‫שייך ללב‪ .‬הרי‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫נתינת‬ ‫התורה‬ ‫מכיוון אחר‪.‬‬ ‫בהירות‪.‬הוא מתמלא עונג‬ ‫יותר חסדים‪,‬‬ ‫לקבל גומל‬ ‫יראו אותו‬ ‫כדי‬ ‫מזה שאחרים מעריצים אותו‪ ,‬והוא רוצה‬ ‫הקב"ה כרת ברית עם אברהם‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫תראה ש‬ ‫לעצמי‬ ‫יכול‬ ‫וכשאניהוא‬ ‫הדברלי מי לי‬ ‫מעורר אותו‪,‬‬ ‫מזה‪ .‬אני‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫עוד‬ ‫משום שמצא את לבבו נאמן לפניו‪ ,‬כמו‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הדם‪.‬‬ ‫להרגיש זאת בזרימת‬ ‫שנאמר‪) :‬לך לך טו‪ ,‬ו( 'והאמין בה' ויחשבה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע הוא עובד‬ ‫הבטחו‪ ‬לבו עמי‪,‬‬ ‫צדקה'‪.‬לשער‬ ‫הקב"ה אמר‪:‬‬ ‫הלבבות‬‫לו‬ ‫היא‪:‬כאשר‬ ‫אי‪‬‬ ‫החלקבההשני‪,‬‬ ‫שצרי‪‬אתלדו‪‬‬ ‫השאלה יש גם‬ ‫לצד זה‬ ‫וכמה‬ ‫מתרחש כמה‬ ‫במחשבתו‬ ‫מהנחו‪ ‬פי‬‫הבטחו‪‬‬ ‫זה ה'המבחן‪.‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫בשבילי‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬פגם זה‬ ‫לבשר ודם‪.‬‬‫להיות‬ ‫הבטחו‪ ‬עובד‬ ‫צרי‪‬עובד‪ ,‬הוא‬ ‫הוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לרצות? למי‬ ‫הוא מנסה‬ ‫בנוגע‬ ‫נחו‪‬את מי‬ ‫האדם?‬‫משהוא‬ ‫של‬ ‫א‪ .‬מטו משמיה דהרה"ק ה'יסוד העבודה' מסלאנים זיע"א‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ח‬ ‫מתאוות רגילות‪ .‬יש בו פרטים שמפריעים‬ ‫קיים אצלו גם כן‪ .‬הוא אינו עבד להקב"ה‪,‬‬ ‫לעבודתו של האדם יותר משאר התאוות‪.‬‬ ‫אלא מכוון בשעת עבודתו לרצות אחרים‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫נמצא שכאשר האדם הוא אדם כזה‪ ,‬לבו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ראשית‪ ,‬זהו נסיון שמלווה את האדם‬ ‫תמיד‪ .‬בנסיון של מאכלות אסורות או של‬ ‫נכבש בשני האופנים‪ .‬ברור שהדבר יכול‬ ‫להיות בדרגות שונות‪ ,‬אבל לפעמים האדם‬ ‫שמירת עינים‪ ,‬הניסיון קיים רק ברגע שהוא‬ ‫מבין שקרה לו עכשיו דבר מגונה‪ .‬בדיוק‬ ‫"ו סיים לאכול‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫וכשהאדם‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מתעורר‪,‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫רצה‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫לזכות‬ ‫היה שם אדם מסוים לזכות‬ ‫שהוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שיראה את הצלחתו‪ .‬הוא אמר פטרון‬ ‫לעצמו שזו‬ ‫חלף‪ .‬הוא כבר אכל ושבע‪ ,‬ואינו‬ ‫הניסיון‬ ‫ובטחו‪‬עשרים וארבע שעות ביממה‪ .‬אף‬ ‫עסוק בכך‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שתמיד‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫הזדמנות יקרה שלא תחזור‪ :‬פלוני‪,‬‬ ‫שהוא נמשך‪ ,‬הוא לא עסוק בכך יומם‬ ‫רדף אותי בישיבה‪ ,‬יראה אותי עכשיו‬ ‫ז"לכן הניסיון של הרצון שאחרים‬ ‫פסחלא‬ ‫ולילה‪.‬‬ ‫במיטבי‪ .‬וזה כבש את לבו‪ ,‬ולבו התרגש‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫יראו ויעריכו אותו‪ ,‬שפוקד את האדם ללא‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫כשם‬‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"אכזה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬הלב יכול להתרגש מדבר‬ ‫הפסקה‪ ,‬שהרי האדם נמצא בין אנשים כל‬ ‫הזמן‪ .‬גם כשהוא מתבודד‪ ,‬אף שאז הדבר‬ ‫שהלב מגביר את פעימותיו כשנכנס אדם‬ ‫'תשפ"בעל כך‪ :‬מה‬ ‫עדייןה חושב‬ ‫הואאייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫יותר‪,‬כ"ג‬ ‫מתבייש‬ ‫)בחו"ל קל לו‬ ‫פרשת והוא‬ ‫במדבר‬ ‫שלישי במקום‬ ‫רצה שיהיה‬ ‫שהוא לא יו‪‬‬ ‫היה ומה יהיה‪ ,‬כמה מעריכים אותו ומה‬ ‫מכך‪ ...‬למה הוא צריך להיות כאן עכשיו? זה‬ ‫יוכל לעשות כדי שיעריכו אותו‪.‬‬ ‫יכול להיות כשממתינים אצל רופא‪ ,‬ולא‬ ‫סתם רופא אלא רופא לנושא מיוחד‪ .‬האדם‬ ‫חיפש מקום רחוק מהעיר כדי שלא לפגוש‬ ‫כוונתנו לומר‪ ,‬שבמציאות מצוי יותר‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬הרצון‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫ויתעורר בו‬ ‫מועיל סביבו‬ ‫הבטחו‪‬אנשים‬‫שיהיו‬ ‫אף אחד ממכריו‪ ,‬והנה בדיוק פלוני נכנס‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬להם‬ ‫שיגרמו‬ ‫דבריםיותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫ולעשות‬ ‫הוא נבהל‪ :‬מה אעשה עכשיו? הוא מרגיש אי‪‬‬ ‫לרצותם‬ ‫זאת בזרימת דמו‪ .‬זהו דבר מורגש‪ .‬כך יכול‬ ‫ניסיון של‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שיתעורר בו‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬‫מאשר‬ ‫להעריכו‪,‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫בתוך מצב זה‬ ‫שהוא מכך‪,‬‬ ‫תאווה‪ .‬יותר‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬כשהאדם‬ ‫נעסוקההפוך‪:‬‬ ‫שבועות בכיוון‬ ‫לכבוד‬ ‫לקרות גם‬ ‫הדבר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול חידברי‪‬‬ ‫נחו‪‬האדם‬ ‫נמצא באמצע דבר שנחשב בעיניו להצלחה מכפי‬ ‫שנים רבות‪ ,‬מאז שנולד‪ ,‬וכבר נעשה הדבר‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ותוך כדי כך נכנס מישהו שהוא דווקאאנהנה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫אצלו כטבע שני‪ .‬כשהוא רואה מישהו‪,‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫מכניסתו‪ ,‬הדבר יכול לעורר בו התרגשות‪ .‬להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫הדבר משפיע מיד על דרך התנהגותו‪ .‬זה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫יש לו הנאה גדולה מכך‪ ,‬ויחד עם זאת הוא‬ ‫שאי‪ ‬משום‬ ‫ג‪ ‬שלו‪,‬‬‫החשיבה‬ ‫להצליחחלק מדרך‬ ‫נעשה‬ ‫רחמי‪ ‬ה'‪.‬ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר‬ ‫ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫עובד את פלוני במקום לעבוד את‬ ‫שתמיד היה במצב זה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לגמרי‪ :‬הוא‬‫ברוחניות‪,‬בכךכלי‪‬‬ ‫כלי‪‬וישלהצליח‬ ‫שהאדם שקוע‬ ‫המתופף בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח‬ ‫קסם על ידיעתו‬ ‫ההסתכלות על‬ ‫מיוסדת‬ ‫עדיין אינו‬ ‫מה‬ ‫ועלינו ומיללמוד‬ ‫כבר יודע‬ ‫לדעת מי‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אי‪ ‬שעדיין אינו‬ ‫שגם מי‬ ‫לדאוג‬ ‫התורה ומנסה‬ ‫יודע‪,‬‬ ‫פעם מישהו שאל את ה'סטייפלר' זצ"ל‪:‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫בהירות‪.‬ויש ענין כה גדול‬ ‫יותר לחתונה‬ ‫לקבלללכת‬ ‫כדי‬ ‫הוא צריך‬ ‫יודע ‪ -‬יתוודע‪ .‬יש אפוא דרגות רבות‪ ,‬אבל‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לשמח את החתן‪ ,‬אך אין לו כישרון מיוחד‬ ‫בסופו של דבר הדבר כובש את לב האדם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫האופנים‪.‬בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫בשני‬ ‫כבר למדנו‬ ‫אינו יודע לרקוד‪ ,‬אינו‬ ‫הוא‬ ‫מה אני‬ ‫לשמחו‪.‬‬ ‫יוכל‬ ‫שבו‬ ‫יודע לשיר‪ ,‬ובכל זאת רוצה מאוד לשמחו‪.‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫כשתגיע‬ ‫נסיון תמידי לרצות אחרים‬ ‫אי‪‬‬ ‫בחכמתו‪ :‬היא‪:‬‬ ‫ה'סטייפלר'לדו‪ ‬בה‬ ‫אמר לו‬ ‫השאלה שצרי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪‬כשיראה‬ ‫רוצה‬ ‫להיותהמתופף‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מול‬ ‫לחתונה‪ ,‬עמוד‬ ‫לענייני‪‬כדי לקבל‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הנסיון לפעול‬ ‫מזה‪ ,‬בנוגע‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫המתופף שמישהו מסתכל עליו‪ ,‬יתאמץ‬ ‫הערכה מאחרים משלב שני סוגי הנסיונות‪,‬‬ ‫יותר‪ ,‬ונמצא שאתה משמח חתן וכלה‪.‬‬ ‫בנוסף לכך הוא חמור במובנים מסויימים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫אף כאן שואלים‪ :‬היכן נמצא הנסיון?‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬כך הם בני האדם‪.‬‬ ‫וכששומעים שהוא נמצא במחשבתו‬ ‫ה'סטייפלר' לא הלך לברר מי המתופף שם‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫וברצונותיו‪ ,‬יודעים שהמצב חמור מאוד‪ ,‬כי‬ ‫הוא אמר‪ :‬אתה רוצה לראות איך אנשים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הוא חדר אל המקום העמוק ביותר‪.‬‬ ‫חושבים? עמוד מול המתופף ותראה‪ .‬אילו‬ ‫היינו יכולים לראות את המתרחש‬ ‫גשר צר מאוד‬ ‫במחשבותיהם של בני האדם‪ ,‬היו כולם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫שבדבר‪,‬‬ ‫הבושה‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫זוכים לכפרת עוונות מגודל‬ ‫ובטחוןהשלישי ‪ -‬שבו אנו עוסקים כאן‬ ‫מדור אמונה הדבר‬ ‫פטרוןרואים‬ ‫תיכף ומיד היו כולם מזדככים‪ .‬היינו‬ ‫רבינו המחבר ‪ -‬הוא שקשה מאוד‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫בדברי‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫עובר אז‬ ‫אז מה קורה כשמישהו נכנס‪ ,‬מה‬ ‫לעמוד איתן בנסיון הזה‪ .‬כשהאדם נמצא‬ ‫במחשבתו‪ .‬על כל פנים‪ ,‬הדבר מלווה את‬ ‫בעולם‪ ,‬הוא מחויב להיות מעורב בין‬ ‫האדם כל הזמן‪ ,‬כי כאמור‪ ,‬מאז ומתמיד‬ ‫הבריות‪ ,‬לקבל כל אדם בסבר פנים יפות‪,‬‬‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫האדם נמצא בין בני אדם ומודד את עצמו‬ ‫ראטה בני אדם‪ ,‬לדעת מה‬ ‫לבם של‬ ‫אתהי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫בעיניהם‪.‬חנני' יו"ט‬ ‫להבין‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫ביחס אליהם‪ ,‬כפי שהוא נתפס‬ ‫משמח אותם ומה אינו משמח אותם‪ .‬ואם‬ ‫'תשפ"ב‪ ,‬כי אם לא‬ ‫מחויב הלהתלמד‬ ‫יודע‪– ,‬הוא‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל אינו‬ ‫בחוקותי(‬ ‫נסיון שנוגע בעמקי הנפש‬ ‫יתלמד ‪ -‬יסתכסך עם אנשים‪ ,‬לא יהיה לו‬ ‫שלום בית ולא יוכל לחנך את בניו‪ .‬וכיון‬ ‫הדבר השני הוא שאלת העומק‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫שכל אדם שונה‪ ,‬מצווה האדם לחדור ללבו‬ ‫עד כמה הדבר נוגע לאדם בלבו‪ .‬ברור‬ ‫של כל אחד‪ ,‬להבין מה הוא חושב‪ ,‬מה‬ ‫שהנסיון לעשות מעשים כדי לקבל הערכה‬ ‫האד‪ ‬יודע‬ ‫הוא –נהנה‬ ‫א‪ ‬ממנו‪.‬‬ ‫ומתיתמיד‬ ‫הבטחו‪‬אותו‬ ‫מועיל‬ ‫משמח‬ ‫מאחרים נוגע במקום עמוק הרבה יותר‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫משאר הנסיונות‪ ,‬שהרי הוא חודר בתוך אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫האדם מחויב לחיות חיים כאלה‪ ,‬וחלק‬ ‫התורה והמצוות שהאדם מקיים‪ .‬כשהאדם‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫גדול ממצוות עשה תלוי בכך‪ .‬ה' ישמור‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫חמור מאוד‪,‬‬ ‫הפע‪‬‬‫נעסוקשזה‬ ‫שבועות‬ ‫תאוה‪ ,‬אף‬ ‫לכבוד‬ ‫באיזו‬ ‫נכשל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הרי הוא‬ ‫להתפלל ‪-‬‬ ‫הולך‬ ‫בנוגע כשהוא‬ ‫אחר כך‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫איך נראה כיבוד אב ואם של מי שאינו יודע‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬רגשי‬ ‫אמנם יש אדם‬ ‫מה מתרחש אצלו‪ ,‬או איך נראה ניחום‬ ‫על‬ ‫יו‪ .‬הדי‪‬‬ ‫הוא אחר‬ ‫במקום‬ ‫נמצא‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא לנחם‬ ‫יותראדם שבא‬ ‫ברוחניותלראות‬ ‫להצליחשלו‪ .‬אפשר‬ ‫אבלים‬ ‫שמתרגש גם בכשלון התאווה וגם בתפילה‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫רוצה‬ ‫אתה‬ ‫מה‬ ‫מתפלא‪:‬‬ ‫והאבל‬ ‫האבל‬ ‫את‬ ‫הן‬ ‫התפילה‬ ‫ויש שהדמעות שיש לו בעת‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר‬ ‫לבטוחבאת‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אל תבוא‪.‬‬‫לבוא‪,‬בלי‬ ‫אינך רוצה‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫דמעות שווא‪ ,‬אך התאווה לא בהכרח חדרה כלל‬ ‫ממני? אם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כשאתה שואל‬ ‫האד‪‬‬ ‫חושב של‬ ‫הרוחנית‬‫מה אתה‬ ‫לצער אותי?!‬ ‫ההצלחה‬ ‫אל המקום העמוק ביותר‪ .‬אך כאן‪ ,‬מאחר כל‬ ‫אותי שאלות מוזרות כאלה?‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫של האדם‬ ‫במחשבתוכלי‪‬‬ ‫נוגע ברוחניות‪,‬‬ ‫שהדברלהצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬‫ללמודיותר‪.‬‬ ‫פוגםועלינו‬ ‫במקום עמוק‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫וברצונותיו‪ ,‬הוא‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מכאן מגיע רבינו המחבר‪ ,‬והוא אומר‪:‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫כלל‪ ,‬כששומעים על אדם שחלה‬ ‫שנעשית עם אנשים‬ ‫למצוה‬ ‫מגיע‬ ‫כשאתה‬ ‫בדרךאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אחרים‪ ,‬עליך להבין באותם אנשים‪ .‬מי‬ ‫במחלה הידועה ר"ל‪ ,‬שואלים‪ :‬היכן המחלה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כדיבעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫אני אינו יכול לתקוע‬ ‫בשופר‬ ‫שאינו יודע לתקועמה‬ ‫לדעת עד‬ ‫זאת?‬ ‫למדנושואלים‬ ‫כבר מדוע‬ ‫אצלו?‬ ‫בו‪ ,‬ומי שאינו יודע לכתוב‪ ,‬אינו יכול להיות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אפשרשבנוגע‬ ‫לשאול עד היכן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫מצבו‪.‬‬ ‫הלבבות‬ ‫חמור‬ ‫כמה‬ ‫לחבירו‪ ,‬הן‬ ‫אי‪‬‬ ‫אדםבה היא‪:‬‬ ‫שביןלדו‪‬‬ ‫המצוות‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫סופר‪.‬‬ ‫השאלה‬ ‫כמה בנוסח‬ ‫וכמה‬ ‫לשאול‬ ‫ואפשר‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫התפשטה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫המחלה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫תעשה‪ ,‬הן‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫מצוות לא‬ ‫הבטחו‪‬והןלהיות‬ ‫מצוות עשה‬ ‫נמצאת? כי ידוע‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעהיאלענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מקום‬ ‫משהואבאיזה‬ ‫אחר‪:‬‬ ‫מיסודות הדת‪ .‬הן מקיפות אותך‪ ,‬ואתה‬ ‫שאם היא פוגעת באברים מסוימים‪ ,‬המצב‬ ‫מחויב לקיימן באופן הנכון‪.‬‬ ‫חמור מאוד‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ינשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫המחמאות )מילות טובות ב(‪ .‬אנו רואים‬ ‫האדם עומד אפוא במקום צר מאוד‪ .‬אם‬ ‫שהאדם זקוק לפעמים לשמוע מילה טובה‬ ‫לא מעניין אותו כלל מה אנשים חושבים‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מזולתו‪ .‬קשה לו מאוד לתפקד כשאינו‬ ‫הרי כל סביבתו יספגו עלבונות ופגיעות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שומע אף פעם מילה טובה‪ .‬ראינו זאת אצל‬ ‫אנשים גדולים מאוד‪ ,‬בעלי שם‪ ,‬שהודו על‬ ‫ממנו על כל צעד ושעל‪ .‬אולם אם הוא‬ ‫מבין מעט בבני אדם‪ ,‬והוא קולט היטב את‬ ‫מילה טובה שקיבלו ואמרו שהם זקוקים‬ ‫הדקויות של כל אחד‪ ,‬ממה כל אחד נהנה‬ ‫הי"ו כן גם בגמרא אצל‬ ‫ומשפחתו‬ ‫נמצא‬ ‫פיגא וכבר‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬לה‪,‬‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫פוליטיקאי‬ ‫לזכותהוא‬ ‫לזכות‬ ‫ומה צריך לומר לכל אחד‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫האמוראים‪ .‬והשאלה היא‪ ,‬כיצד הדבר‬ ‫פטרון יודע‬ ‫מושלם‪ ,‬או 'גראמער' של חתונות‪ .‬הוא‬ ‫ובטחו‪‬עם מה שאנו לומדים כאן‪,‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מתיישב‬ ‫חתונה‪.‬‬‫פטרו‪‬‬ ‫בדיוק איזה סיפור צריך לספר בכל‬ ‫שהאדם צריך לעבוד רק בינו לבין קונו‪,‬‬ ‫הוא יודע שיש חתונות שבהן סיפורים של‬ ‫מבלי להתייחס כלל למה אחרים חושבים‬ ‫חסידות פלונית אינם במקום‪ .‬הוא מבין‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫עליו?‬ ‫היטב בדברים האלה‪ ,‬ואלו חייו‪ ,‬ועתה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫רק"רבינו‬ ‫להיות הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אומרים לו שעבודתו צריכה‬ ‫יותר מזה‪ ,‬מה בנוגע למי שנמצא‬ ‫לבין קונו‪ ,‬מבלי שיעניין אותו כלל מה‬ ‫בתחילת דרכו? ובעצם‪ ,‬מי אינו בתחילת‬ ‫במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הדרך? נדמה כאילו מדובר ב'על מנת‬ ‫פרשתהגדול‪.‬‬ ‫חושבים‪ .‬זהו‬ ‫שלישיהקושי‬ ‫אחרים יו‪‬‬ ‫שתעלה לרקיע'‪ .‬אם רוצים לדבר על‬ ‫קושי זה קיים במידה מסוימת גם‬ ‫מלאכים‪ ,‬זו שיחה אחרת‪ ,‬כאן הרי מדברים‬ ‫באכילה ובשאר דברים גשמיים )ה'אור החיים'‬ ‫לבני אדם‪ ,‬והאדם זקוק למילה טובה‪ .‬לכן‬ ‫הקדוש כבר מרחיב על כך(‪ ,‬כי האדם מצווה‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫יש לתת לכך מקום‪ ,‬הבנה‪ ,‬הסברה‪ .‬אי‬ ‫לעסוק בדברים גשמיים‪ ,‬אך לשם שמים‬ ‫אפשר לומר‪" :‬אכן זו בעיה‪ ,‬האדם זקוק‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬‫הרבה‬ ‫הקושי גדול‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫כאן בנוגע‬ ‫נחיצות אולם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫למילה טובה‪ ,‬ואין מה לעשות"‪ ,‬כי זה אינו‬ ‫כי הדבר תופס את כל דרך חשיבתו והלך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כיצד הדבר‬‫להביןדברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח אפוא‬ ‫אי‪‬‬ ‫נכון‪ .‬עלינו‬ ‫רוחו‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מסתדר‪.‬שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫לקושי‬‫סיבותהרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬ארבע‬ ‫בנוגע‬ ‫דיברנו על‬ ‫הבטחו‪ ‬כה‬ ‫עד‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫האדם מרצה את מטיבו‬ ‫הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫השבועות זה‪:‬‬ ‫של נסיון‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫נבוא לעשות סדר בענין בסייעתא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫א‪ .‬הוא כובש את הלב גם מצד הנאה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬המחבר‬ ‫שרבינו‬ ‫יש‪ .‬מה‬ ‫לנו‪ ,‬ג‪‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח הנה נס‬ ‫דשמיא‪.‬‬ ‫כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫מצדלנו‬ ‫נאמנות‪.‬‬ ‫שניתנו‬ ‫וגם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחבנפש‬ ‫שלם‪ .‬בלי‬ ‫הוא הבין‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה שער‬ ‫חיבר על כך‬‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כפי של‬ ‫שאנו רואים‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה מפליא‪,‬‬ ‫האדם באופן‬ ‫כל‬ ‫ב‪ .‬הוא מלווה את האדם יומם ולילה‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מהראשונים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫באחד לבטוח‬ ‫הרי מדובר‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫בחיבורו‪.‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫ועלינוהעמוק‬ ‫אל מקום‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬חודר‬ ‫ג‪ .‬הוא‬ ‫הוא מונה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫בהם‪.‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫על השגה‬ ‫הישנות‬ ‫כ‪ ‬כל‬ ‫א‪ ‬לנו‬ ‫נחזור אין‬ ‫אשר‬ ‫בפרק השני עשרה דברים אשר אם האדם‬ ‫להשתמש‬ ‫לעסוק אי‪‬‬ ‫בכך‪ ,‬להבין בזה‬ ‫צריך אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה האדם‬ ‫ד‪.‬‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫יאמץ אותם‪ ,‬יוכל לעבוד 'בלתי לה' לבדו'‪.‬‬ ‫אלה‪.‬כיצד לרצות בני אדם כשצריך‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ולהתלמד‬ ‫האחד‬ ‫וכשאני כילעצמי‬ ‫השעריםלילפי סדר‪,‬‬ ‫אי‪ ‬את‬ ‫אני לי מי‬ ‫א‪‬בנה‬ ‫הוא‬ ‫לרצותם‪ .‬למשל‪ ,‬בסעודת השבת האדם‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫כאילואניאומר‪ :‬אם תתבונן‬‫מוביל אל השני‪ .‬מה‬ ‫צריך לרצות את בני ביתו‪.‬‬ ‫בשערים הקודמים ותחיה עם הנושאים‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬הגדול‬ ‫אי‪‬‬ ‫הסיוע‬ ‫לדו‪‬לךבה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫יהיה זה‬ ‫השאלה בהם‪,‬‬ ‫המבוארים‬ ‫בחיינו וכמה‬ ‫המחמאותפי כמה‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬‫מקומןה' של‬ ‫של עבודת‬ ‫כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫להיות לבדו'‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫'בלתי לה'‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ביותר לעבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫קושילענייני‪‬‬ ‫חמישי‪ :‬סוגיית‬ ‫בנוגע‬ ‫כעת נחו‪‬‬ ‫נעבור ל‬ ‫משהוא‬ ‫ב‪compliments .‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫בעת החתונה‪ ,‬חברי החתן ניגשים פעם‬ ‫הבה נתבונן אפוא בפרט אחד שקל‬ ‫אחר פעם אל הנגן ומפצירים בו לעבור אל‬ ‫מאוד להבינו וגם לקיימו מיד‪ .‬אין זה דבר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הסגנונות העדכניים‪" .‬סליחה‪ ,‬רדום פה!" ‪-‬‬ ‫שצריך לעבוד עליו שנים רבות‪ .‬זה דבר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הם אומרים לו‪" .‬אי אפשר לרקוד כך‪ .‬אנחנו‬ ‫חברי החתן‪ ,‬אותנו הזמינו לרקוד ובצורה‬ ‫שאפשר להיאחז בו תיכף ומיד‪ .‬רבינו‬ ‫המחבר מבארשם שכאשר האדם חי עם‬ ‫כזאת אי אפשר"‪ .‬הם אינם מרפים ממנו‪.‬‬ ‫ההכרה שהקב"ה מטיב לו ומחייה אותו‪ ,‬זה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫כלומר ש‬ ‫אליעזר‬ ‫הוא‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫מה שנקרא 'שער הבחינה'‪.‬‬ ‫ובטחוןניכנס לראשו של הנגן‪ .‬מה‬ ‫מדור אמונה הבה‬ ‫מתבונן בטוב‪ .‬בשני השיעורים פטרון‬ ‫האחרונים‬ ‫ובטחו‪‬שם? לא פשוט לו בכלל‪ ,‬כי‬ ‫מתחולל‬‫מדור אמונה‬‫פטרו‪ ‬מקור‬ ‫דיברנו קצת על כך‪ .‬מיהו הקב"ה? ‪-‬‬ ‫למעשה הוא עדיין צריך להיכנס לשוק‪ .‬הוא‬ ‫הטוב‪ .‬מיהו הקב"ה? ‪ -‬מי שנותן לי ברגע‬ ‫נגן חדש ויש לו אינטרס חזק שהבחורים‬ ‫זה כח ראיה‪ ,‬ואני ממשש את ההנאה של‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ייהנו ממנו‪ .‬הרי 'חברא חברא אית ליה'‪,‬‬ ‫כח הראיה‪ ,‬ומתמלא ברגשי הודאה‪ .‬האדם‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ואם הם ייהנו‪ ,‬הדבר יסייע לפרנסתו‪ .‬הוא‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫הקב"ה‪",‬רעד‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫מתבונן עוד ועוד בטובותיו של‬ ‫עומד שם ודעתו אינה מיושבת‪ .‬ובכן‪ ,‬מה‬ ‫שהוא מגיע לידי התרגשות והתפעלות‪.‬‬ ‫לבו?אייר ה'תשפ"ב‬ ‫אז( –עלכ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל יעבוד‬ ‫בחוקותי‬ ‫כאשר מישהו עושה לאדם טובות‪ ,‬הוא‬ ‫בחירתו של הנגן‬ ‫מרגיש אליו קרבה בגלל כך‪ .‬כך עשה‬ ‫אברהם אבינו‪ .‬הוא האכיל והשקה בני אדם‬ ‫התשובה פשוטה מאוד‪ .‬השאלה‬ ‫ואמר להם‪ :‬ראו‪ ,‬הקב"ה נותן לכם כל‪-‬כך‬ ‫הראשונה תהיה‪ :‬מה הקשר שלו עם אבי‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬אחר‬ ‫מכל דבר‬ ‫יותרא‪‬‬‫תמיד –‬ ‫זה יקבע‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬נושא‬ ‫החתן?‬ ‫הרבה‪ ,‬עד שנולדה בלבם אהבה להקב"ה‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הוא‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫ומועיל ואז‬ ‫בנוגעטוב‬ ‫כשהאדםהבטחו‪‬‬ ‫מרגיש ערב‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫קשר עם‬ ‫יותרכלנחו‪‬‬ ‫אין לו‬‫אבל‬ ‫בו‪.‬אם‬ ‫להשתמש‬ ‫עכשיו‪.‬‬ ‫אי‪ ‬יקרה‬‫מה‬ ‫מבין שמי שנותן לו את זה‪ ,‬זה הקב"ה‪ ,‬זה‬ ‫לעצמו‪" :‬אין לי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫יאמר דברי‪‬‬ ‫וודאי מול‬ ‫לבטוחהואכראוי‬ ‫אי‪ ‬החתן‪,‬‬‫אבי‬ ‫הישן‪,‬‬ ‫מהדור‬ ‫הוא‬ ‫החתן‪,‬‬ ‫אבי‬ ‫עם‬ ‫כלום‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬שמעורר‬‫נעסוקוזה מה‬ ‫שבועות‬ ‫אהבה אליו‪,‬‬ ‫בלבו‬‫לכבוד‬ ‫מוליד‬ ‫בלבו הרצון לרצותו‪ .‬כך הוא הסדר‪ :‬מי מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אסתדר אתו כבר‪ ,‬ואם לא ירצה לשלם‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫שעושה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הדי‪ ‬אליו‪ ,‬מי‬ ‫יו‪ ‬קרוב‬‫הואשאני‬ ‫לי‪ ,‬מי‬ ‫שנותן‬ ‫נראה מה לעשות‪ .‬הן בחופה ניגנתי כראוי‪,‬‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יוכל‪ .‬בכל‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫בוודאי לא‬ ‫לשלם כלל הוא‬ ‫להצליח‬‫ולא‬ ‫לי את כל הטובות מאז ומתמיד‪ ,‬אני‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫מרגיש בלבי רצון לרצותו‪.‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬שחייו‬ ‫ג‪ ‬מרגיש‬‫מההוא‬ ‫בגשמיות‪.‬כך"‪.‬‬ ‫אטפל בו אחר‬ ‫להצליח‬ ‫אופן‪,‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח אבי‬ ‫קודמיםבלי‬ ‫לכל‪ ,‬ולגבי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫שהבחורים‬ ‫כלל‬ ‫קודמין‪,‬‬ ‫הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אכ‪ ‬הנגן‬ ‫הדילמה‪ .‬של‬ ‫שייצא דיננו לטובה‬ ‫ההצלחהכבר‪.‬הרוחנית של האד‪‬‬ ‫החתן ‪ -‬נראה‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ניתן דוגמא‪ :‬נגן הוזמן לחתונה‪ ,‬ואבי מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אך מה קורה אם הוא קרוב מאוד לאבי‬ ‫מה‬ ‫ללמוד סולד‬‫ועלינו שהוא‬‫לו‪ ,‬מראש‬ ‫הודיעתמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫החתן‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫החתן‪ ,‬עד כדי כך שבכלל לא רצה לנגן‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬והזהיר אותו‬ ‫אותנו‬ ‫בנגינה‪,‬‬ ‫מלמדת‬ ‫החדשים‬ ‫התורה‬ ‫מהסגנונות‬ ‫בהירות‪ .‬ולשמוח יחד עם‬ ‫רצה לרקוד‬ ‫יותר‬ ‫אלא‬ ‫לקבל‬ ‫בכל תוקף שלא לנגן אותם‪" .‬חתונה היא כדי‬ ‫בחתונה‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כולם‪ ,‬וגם עכשיו הוא ירד באמצע מבמת‬ ‫מעמד קדוש‪ ,‬ואני אומר לך במפורש שאני‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו לובעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫מחליף אותו כדי‬ ‫מה אני‬ ‫התזמורת כשמישהו‬ ‫דוגמאות‪.‬‬ ‫הוא נתן‬ ‫בתנאי זה"‪.‬‬ ‫כבראותך‬‫שוכר‬ ‫לרקוד עם אבי החתן? הוא באמת קרוב‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אל תנגן‪" .‬זו‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ניגון כזה‬ ‫לשערתנגן‪,‬‬ ‫הלבבותכזה אל‬ ‫סגנון‬ ‫משמח‪ :‬אותו‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהואבה היא‬ ‫ויודעלדו‪‬‬ ‫השאלה אותו‪,‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫אליו‪ ,‬מכיר‬ ‫ולהודות לה'‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪‬בהפי כמה‬ ‫לשמוח‬ ‫ואניה'רוצה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שמחתי‪,‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬מגיעים‬ ‫רוצה‬ ‫ועכשיו הבחורים‬ ‫הטהורה‪ .‬להיות‬ ‫בנגינתוהבטחו‪‬‬‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬‫שתי בעיות‪:‬‬ ‫תהיינה לי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬‫נחו‪‬מכך‪,‬‬ ‫תסטה‬ ‫אם‬ ‫משהוא‬ ‫עם דרישתם‪ .‬האם תחלוף במחשבתו‬ ‫ראשית‪ ,‬לא יהיו לי כלים להודות‪ ,‬כי זו אינה‬ ‫הרעיון לרצות את הבחורים? בוודאי‪ ,‬הרי‬ ‫מוזיקה; ושנית‪ ,‬הרעשים סתם יפריעו לי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בי‬ ‫'נשמת' בבית החולים‬ ‫הוא צריך להתפרנס‪ .‬אבל אינו מצליח‬ ‫לעבור אל המוזיקה הרועשת‪ .‬הוא אינו‬ ‫נניח שהאדם אינו בעל מדרגה גבוהה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ועדיין הוא צריך ללמוד את 'שער הבחינה'‪.‬‬ ‫מסוגל‪ .‬ומדוע? כי בלבו הוא אומר‪" :‬אני‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אולם עכשיו הוא מוצף בהתרגשות מחמת‬ ‫צריך לרצות את מי שהטיב עמי כל‬ ‫השנים‪ ,‬את מי שאני קרוב אליו‪ ,‬את מי‬ ‫טובה שהקב"ה עשה לו‪ .‬לכל אדם יש‬ ‫שאמשיך להיות בקרבתו גם אחרי החתונה‪.‬‬ ‫עוד"ו לפני שהוא עבד על‬ ‫כאלה‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫מצבים‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫מה‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫שמחתו‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫ביום‬ ‫לזכות‬ ‫אינני מסוגל לצער אותו‬ ‫עכשיו הוא מלא שבח והודאה‪ ,‬כי‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫יהיה עם הבחורים? נראה כבר"‪ .‬פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫איזה נס‪ .‬הוא חזר זה עתה מלידת‬ ‫נעשה לו‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫בנו בבית החולים והולך להתפלל‪ .‬הוא‬ ‫הבחירה של העובד את ה'‬ ‫הולך להתפלל תפילת שחרית של שבת‬ ‫הכנסת שבבנין בית החולים‪ .‬הוא לא‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫בבית‬‫אומר הרה"ח‬ ‫המעשה לע"נ‬ ‫רבינו המחבר בשער יחוד נלמד‬ ‫להתפלל במנין‪ ,‬אך הילד כבר‬‫הי"ו ראטה‬ ‫ליפאיוכל‬ ‫ידע אם‬ ‫הקב"ה‪".‬רמה‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫כך‪ :‬יש אדם שאין לו הרבה עם‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫נולד‪ .‬הוא מציץ בשעונו‪ :‬תשע ועשר דקות‪,‬‬ ‫פירוש 'אין לו הרבה עמו'? ‪ -‬הוא וודאי עובד‬ ‫אותו‪ ,‬אך האם הוא מרגיש קרבה? האם הוא‬ ‫–‬ ‫מאוד‪ .‬הוא הולך להתפלל שחרית‪.‬‬ ‫נפלא‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שהקב"ה‬‫במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫מרגיש‬ ‫שלישיהוא‬ ‫יו‪‬‬ ‫לרצותו? האם‬ ‫רוצה‬ ‫הוא אומר 'נשמת'‪ .‬בעודו אומר 'נשמת'‪,‬‬ ‫הוא רואה שחבירו נמצא שם‪ .‬האם הוא‬ ‫מטיב עמו ברגע זה‪ ,‬ומתפעל מכך עד כדי‬ ‫אומר לעצמו‪" :‬כמה נפלא! כדאי מאוד‬ ‫רצון עז להשיב לו? ‪ -‬אין לו את כל זה‪.‬‬ ‫שחברי יראה שגם כשאני נמצא בבית‬ ‫אדרבה‪ ,‬יש לו קצת טענות‪ .‬אם תשאל אותו‬ ‫על רבונו של עולם‪ ,‬יש לו מה לומר‪ ,‬ועדיף‬ ‫גדולה"?‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫בהתלהבות‬ ‫מתפלל‬ ‫הבטחו‪ ‬אני‬ ‫מועיל‬ ‫החולים‬ ‫שלא להרחיב‪ ,‬כי זה לא יהיה נעים‪ .‬זהו‬ ‫המחשבה הזו שכיחה מאוד‪ ,‬אך לא עכשיו‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הקשר שלו עם הקב"ה‪ ,‬כי למעשה הוא אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מדוע? כי הוא מלא התרגשות‪ ,‬והוא אומר‪:‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬להודות‬ ‫כראוי מול‬ ‫אינני יכול‬ ‫לבטוח עולם!‬ ‫"רבונו של‬ ‫אי‪‬‬ ‫מתמודד כבר שבע שנים עם הפרנסה‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אין‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫עכשיו עם‬ ‫שהוא נמצא‬ ‫מכפי‬ ‫מספיק‪ .‬אני‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬ה'‪,‬הרי‬ ‫ורואה‬ ‫לעבוד את‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע הולך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עתה הוא‬ ‫כאלה"‪.‬הרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫להבלים‬‫מקוםלכ‪‬‬‫הסיבה‬ ‫לי‬ ‫לרוחניותא‪,‬כבוד‬ ‫על‬ ‫לקבל ממנו‬ ‫שאפשרהדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועותאדם‬ ‫שנכנס‬ ‫והערכה‪ .‬מה יעשה ולא יחטא? ללא ספק להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫ביום‬ ‫ככה‬ ‫תחיה‬ ‫המחבר‪:‬‬ ‫רבינו‬ ‫אומר‬ ‫הוא אומר לעצמו‪" :‬לגבי הקב"ה‪ ,‬נראה עוד להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ויום )שהרי‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחמדובר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ברוחניותיוםבלי‬ ‫הצלחהשני‪ ,‬ובכל‬ ‫ראשון‪ ,‬וביום‬ ‫מעט‪ .‬יש בוודאי ענין לעבוד לשמה‪ ,‬אבל כלל‬ ‫בחיים כל‪-‬כך מאירים(‪ ,‬והדבר ישפיע עליך‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫נדבר על המצב הנוכחי‪ .‬כעת יש כאן מישהו כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫שתמיד תרצה לרצות אך ורק את הקב"ה‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫שצריך לרצותו‪ .‬אדרבה‪ ,‬זה יהיה לתועלת‪ ,‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫השם"‪ .‬מה‬ ‫קידוש ללמוד‬‫ועלינו‬‫ייצא‪ ,‬מזה‬ ‫שמועילי‪‬הזמןתמיד‬ ‫בהמשך‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אפשר לראות ששני חברים קרובים‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫פתאום מגיע אדם‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫בנחת‪ ,‬ואם‬ ‫משוחחים‬‫רבינו המחבר אומר לנו דבר כה פשוט‪ :‬כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שלישי ומתחיל להתערב בשיחה‪ ,‬מנסים‬ ‫כשאתה עושה מעשה‪ ,‬אתה מתחבר ברגש‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫שיסתלק‪ .‬מדוע? כי‬ ‫לרמז לו בעדינותמה אני‬ ‫בעלאין לך‬ ‫רבינו אם‬ ‫בהקדמת למי‪.‬‬ ‫והשאלה היא‬ ‫למישהו‪,‬למדנו‬ ‫כבר‬ ‫כשאני מדבר עם אדם קרוב ואתה מתערב‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעלרצות בני‬ ‫אתהבטחו‪‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬תרצה‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫לרצות‬ ‫ענין‬ ‫כאן‪ :‬אדם‬ ‫אי‪‬‬ ‫שיהיההיא‬ ‫איני רוצה‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬‫מפריע לי‪.‬‬ ‫השאלה‬ ‫אתה‬ ‫כמהמתבונן‬ ‫וכמה‬ ‫אתה‬ ‫הבטחו‪ ‬לכן‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫אם קודם‬ ‫אדם‪ .‬אך‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫ההנאה ואת‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫לי את‬‫להיות‬‫הבטחו‪ ‬גוזל‬ ‫צרי‪ ‬כי הדבר‬ ‫נוסף‪,‬‬ ‫לענייני‪‬הרף ‪ -‬לא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫עושה לך ללא‬ ‫שהוא בנוגע‬ ‫בטובות נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫רגשי הקרבה‪ .‬אף שנמשיך לדבר‪ ,‬אני רוצה‬ ‫תצטרך לרצות אף אחד בעולם מלבדו‬ ‫להיות עכשיו אתו לבד‪.‬‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫ביותר‪ .‬יש דברים שלפי כשרויות מסוימות‬ ‫אומר רבינו המחבר‪ ,‬שאם האדם יבנה‬ ‫יש בהם חששות ואי אפשר להגישם‪ ,‬אך‬ ‫את קרבתו אל הקב"ה על‪-‬ידי זכירת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בעל ה'קייטרינג' יודע שאבי החתן אינו‬ ‫הטובות וההתבוננות בהן‪ ,‬זה גופא יגרום‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫רוצה שיגישו רק ירקות ודברים הדומים‬ ‫למאכלי בהמה‪ ,‬לכן הוא מרבה לחשוב מה‬ ‫לכך שאחרים לא יעניינו אותו‪" .‬אינני רוצה‬ ‫עכשיו להתחבר לפלוני‪ .‬אני כבר מחובר‬ ‫אפשר להגיש באופן שהסעודה תהיה‬ ‫להקב"ה"‪.‬‬ ‫ויחד עם זאת עשירה ולא‬ ‫וחסידית‪,‬הי"ו‬ ‫נעימהומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫כסעודת עניים‪.‬‬‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫תיראה‬ ‫רוצה האב בריצוי החברים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫אל אבי‬ ‫פטרו‪‬‬‫נחזור אל הנגן שקרוב מאוד‬ ‫מדוע הוא מרבה לחשוב על כך? כי הוא‬ ‫החתן‪ .‬הוא רוצה לרצותו והולך לרצותו‪ ,‬אך‬ ‫רוצה שהסועדים יהיו מרוצים‪ ,‬בידיעה שזה‬ ‫אומר לעצמו‪" :‬נכון‪ ,‬אבל אני מניח שאבי‬ ‫מוסיף לשמחתו של בעל השמחה‪ ,‬וכך‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫החתן אינו רוצה שכל הבחורים יתרגזו‬ ‫ראטה יגשו אליו ויאמרו לו‪:‬‬ ‫בסוףליפא הי"ו‬ ‫השמחה כולם‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫במציאת‬ ‫וייצאו מהאולם"‪ .‬מחשבתו עסוקה‬ ‫"נאמר לך את האמת‪ :‬מעולם לא היתה לנו‬ ‫פתרון‪ .‬הוא אומר לעצמו‪" :‬ברור לי שאני‬ ‫קדושה‪ ,‬טעם‬ ‫הייתה בה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כה– כ"ג‬ ‫נעימה‪.‬אייר ה‬ ‫)בחו"ל חתונה‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבראפשר‬‫פרשתאך אולי‬ ‫שלישיהחתן‪,‬‬ ‫הולך לרצותיו‪‬את אבי‬ ‫ושמחה"‪ .‬הוא אינו רוצה שכל אחד יקבל‬ ‫לעשות זאת באופן שהבחורים לא יתרגזו‬ ‫רק מנת 'געפילטע פיש' ורביעית שתייה‪,‬‬ ‫ולא ייצאו‪ ,‬ואז אבי החתן יהיה שמח עוד‬ ‫ולמחרת בבית הכנסת יגשו אליו ויאמרו‪:‬‬ ‫יותר"‪ .‬ויש שהוויכוח של האב אינו רק עם‬ ‫"תשמע‪ ,‬אם היית עושה את החתונה בבית‪,‬‬ ‫חברי החתן‪ ,‬אלא גם עם החתן עצמו‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫באולם רחב‬ ‫יודע‬ ‫עשית– א‪‬‬ ‫אותה האד‪‬‬ ‫אבלתמיד‬ ‫מבינים‪,‬‬ ‫מועיל‬ ‫היינו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אומר הנגן בלבו‪" :‬אני רוצה לרצות גם את‬ ‫תחושה של‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫מעט נחו‪‬‬ ‫גדול‪ .‬יותר‬ ‫ציבור אבל‬ ‫ידיים והזמנת‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫האב וגם את החתן‪ .‬אולי בכל זאת יש איזו אי‪‬‬ ‫כבוד לאורחים לא הייתה מזיקה!"‬ ‫דרך לעשות זאת"‪ .‬הוא נושא תפילה קצרה‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬ואת חבריו‬ ‫נעסוקהחתן‬ ‫שבועות‬ ‫לרצות את‬ ‫לכבוד‬ ‫יש דרך‬ ‫"אולי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫ריצוי בני אדם מחמת ריצוי ה'‬ ‫מכפי‬ ‫שהזמיןהריאותי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫החתן‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע באבי‬ ‫הבטחו‪ ‬לפגוע‬ ‫מבלי‬ ‫ובוודאי ישמח הרבה יותר כשכולםא יהיו הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫במילים אחרות‪ :‬כשהקב"ה מצווה את‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫בניגון‪ .‬יש ניגון‬ ‫האדם להבין את לבם ודעותיהם של‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשנזכרבכל‬ ‫עלינו לפתע הוא‬ ‫כ‪‬מרוצים"‪.‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫לשמחם‪,‬שאי‪‬‬ ‫הדבר בא‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ולנסותמה ג‪‬‬ ‫להצליחלרצותם‬ ‫אנשים‪,‬‬ ‫שאפשר לרקוד אותו במחול 'הורה'‪ ,‬והוא‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הקב"ה‬‫לבטוח‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫מקושר אל‬ ‫שהוא כבר‬ ‫הצלחה‬ ‫כללאחרי‬ ‫רק‬ ‫למעשה ניגון חסידי עתיק‪ .‬הוא סבור שזה‬ ‫דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא יפה‪.‬‬ ‫יעלה‬ ‫רוצה שירצה‬ ‫האד‪‬‬ ‫הקב"ה של‬ ‫ההצלחהומבין ש‬ ‫הרוחנית‬ ‫ורוצה לרצותו‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לעיסוקו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬הופך‬ ‫לבטוח‬ ‫אין זה‬ ‫האדם‪ .‬אז‬ ‫ידיעתו‬ ‫את בני‬ ‫מיוסדת על‬ ‫פירושו של דבר שלגבי ההחלטה את מי‬ ‫המרכזי‪ ,‬אף שהוא משקיע בכך מחשבה‪.‬‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫לרצות‪ ,‬אין שום שינוי‪ .‬אך הנגן מבין‬ ‫ואין הדבר נחשב בעיניו לסתירה‪ .‬להיפך‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫שכחלק מריצוי אבי החתן עליו לנסות‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫הוא חושב כל הזמן‪" :‬מה נראה? הוא יהיה‬ ‫לראות אלה‪.‬‬ ‫כיצד אפשר לרצות גם את החתן‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מרוצה?"‬ ‫אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫א‪‬‬ ‫יצליח? יתכן‬ ‫האם זה‬ ‫עליו לנסות‪.‬‬ ‫והחברים‪.‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫שלא‪ ,‬אך אם הוא יכול לעשות זאת מבלי‬ ‫חסידים‪ ,‬כשהיו רחוקים מרבם‪ ,‬היו‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לפגוע בהתחייבותו לאבי החתן‪ ,‬הוא יודע‬ ‫היא‪:‬אומר‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה הרבי‬ ‫לדו‪ ‬היה‬ ‫שצרי‪ - ‬מה‬ ‫את עצמם‬ ‫שואלים‬ ‫השאלה‬ ‫מיוחדת‪.‬פי כמה וכמה‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫לו להנאה‬ ‫שזה יגרום‬ ‫כלפי אביו‬ ‫רוצה‬ ‫מרגיש גם‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שמים‬ ‫להיות‬ ‫כך? כך ירא‬ ‫על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שהיה יהודי חסיד וירא שמים‪ :‬האם אבי‬ ‫כך גם לגבי כשרות‪ .‬אבי החתן ביקש‬ ‫היה אוכל כאן? האם היה מסתובב כאן? כך‬ ‫שכשרות המאכלים תהיה ברמה הגבוהה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫די‬ ‫אלא מתגובותיו של האב‪ .‬הוא מכיר את‬ ‫רוצה הקב"ה שהאדם ינסה כל הזמן לחשוב‬ ‫הילד‪ ,‬הוא יודע שלא תמיד היה כך‪ ,‬וכאן‬ ‫מה רצונו‪ ,‬וכוונתו תהיה‪ ,‬גם בשעה שהוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הוא רואה את הילד מסביר דבר דבור על‬ ‫מדבר עם בני אדם ומשתדל לרצותם‪ ,‬אך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אופניו‪ ,‬והאב כל הזמן מהנהן בראשו ועונה‬ ‫אחריו‪" :‬כן‪ .‬כן‪ .‬הלאה‪ .‬כן‪ .‬כן"‪ .‬הוא מתפלא‪:‬‬ ‫ורק לרצות את קונו‪.‬‬ ‫לפחות אמור לו שהוא אומר יפה! תראה לו‬ ‫זה מה שהיה אצל יעקב אבינו כשאמר‬ ‫הראה לו שאתה מתפעל‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שאתה מרוצה‪,‬‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הוא‬ ‫הר"ר מי‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫ידע את‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫"אנכי עשו בכורך"‪ .‬הוא‬ ‫"כמה נפלא! אתה מסביר היטב"‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון צריך‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ואמור‪:‬‬ ‫מרצה‪ ,‬את מי הוא עובד‪ .‬האם הוא‬ ‫מסתכל ואינו מבין‪ :‬כל‪-‬כך יבש! על כל‬ ‫הוא ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שייכתב על המצבה שלו פטרו‪‬‬ ‫שמעולם לא‬ ‫דבר האב אומר "כן" ותו לא‪ .‬וכשמסיימים‬ ‫הוציא שקר מפיו? לא זה מה שהיה צריך‪.‬‬ ‫ללמוד‪ ,‬הוא סוגר את הגמרא קם והולך‪.‬‬ ‫הוא עובד את הקב"ה‪ ,‬ושואל‪ :‬מה הקב"ה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫רוצה? עכשיו הוא רוצה שאומר "אנכי עשו‬ ‫מסוגל להכיל זאת‪ .‬הוא‬ ‫אינוראטה‬‫הצופה הי"ו‬ ‫תתפתל"‪.‬הר"ר חנני' יו"ט ליפא‬ ‫ביבדלחט"א‬‫בכורך" ואקיים "עם עיקש‬ ‫מרגיש שעליו לגשת אל האב ולהעיר לו‪.‬‬ ‫הוא ניגש –אליו ואומר‪" :‬ר' יענקל! מדוע‬ ‫הוא אשר אמרנו שדרך העבודה היא‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫אינך יכול להחמיא לבנך? אמור לו 'ידעת‬ ‫ללמוד שער הבחינה וליצור את הקשר עם‬ ‫כל‪-‬כך יפה'"‪ .‬משיב לו האב‪" :‬שמע‪ ,‬אני‬ ‫הקב"ה‪ .‬וזאת עושים על‪-‬ידי התבוננות‬ ‫יודע שמה שמחדירים לילד בקטנותו ילווה‬ ‫בהטבותיו‪ ,‬על‪-‬ידי התייחדות עמו לבד‪,‬‬ ‫אותו כל חייו‪' ,‬גם כי יזקין לא יסור ממנו'‪.‬‬ ‫ועל‪-‬ידי עסק התשובה‪ .‬אז הדבר חודר‬ ‫האד‪‬שחסר‬ ‫יודע‬ ‫האםא‪‬זה מה‬ ‫תמיד –‬ ‫ייפטר מזה‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬לאמועיל‬ ‫לעולם‬ ‫עמוק לרצונו של האדם‪ ,‬והוא חושב על‬ ‫לי‪ ,‬שיזדקק כל חייו למילה טובה‪ ,‬שיצטרך‬ ‫עם‬ ‫לעניני‪‬מדבר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגעכשאתה‬ ‫הבטחו‪ ‬גם‬ ‫נחיצות הרבה‪.‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שמישהו יאשר אותו ויחייך אליו‪ ,‬ואחרת לא‬ ‫אנשים‪ ,‬חשוב על הקב"ה‪ .‬אם אינך חושב‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫ילמד ולא יתפלל? ומה יהיה עם הקב"ה?‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הפע‪‬הזמן אתה‬‫נעסוק כי כל‬ ‫לך בעיה‪,‬‬ ‫מעולם‪ ,‬יש‬ ‫עליו‬ ‫בסוגיית‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הראשון שאין‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי‪,‬מול‬ ‫מהיום‬ ‫אותונחו‪‬‬‫שהוא‬ ‫מכפימחנך‬ ‫אני‬ ‫אדם‪ .‬אם‬ ‫הקב"ה‬ ‫חג‬ ‫עםהרי‬ ‫תדבר הרבה‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬בניבנוגע‬ ‫רואה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫עובדים‬ ‫האד‪‬‬ ‫עובדיםשאת‬ ‫הריה' כי‬ ‫לכ‪‬זה‪:‬פשוטה‪,‬‬ ‫מלבד‬‫הסיבה‬‫דבר‬ ‫‪ -‬תזכור שאתה עובד אותו ולא את בני‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫את ה'‪.‬‬ ‫האדם‪ .‬הדבר יסייע לו לאדם ויכבוש את‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫לרצות‬ ‫רצון‬ ‫בכל‬ ‫בו‬ ‫להשתמש‬ ‫יתעורר‬ ‫שכאשר‬ ‫עלינו‬ ‫כך‬ ‫כ‪‬‬ ‫לבו‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫לכאורה נראה שהוא צודק‪ ,‬שהרי כלל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬משועבד‬‫לבו כבר‬ ‫לעורר‬ ‫לנולאכדי‬ ‫יוכל‪ ,‬כי‬ ‫שניתנו‬ ‫זולתו‪,‬‬ ‫את‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫הוא בחינוך שמה שאסור לגדולים אסור גם‬ ‫כלל‬ ‫דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא‬ ‫להקב"ה‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫של התשובה‬ ‫הרוחנית‬ ‫התשובה?‬ ‫ההצלחהאם כן‬ ‫לקטנים‪ .‬מהי‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בשלבי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫כשילדאי‪‬נמצא‬‫ביותר‪.‬ידיעתו‬ ‫פשוטה‬ ‫מיוסדת על‬ ‫ועלינו אישור‬ ‫בריא בקבלת‬ ‫ללמוד מה‬ ‫צורךתמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ונוסי‪‬מי הוא‪.‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות בכלל‬ ‫עלאינו יודע‬ ‫ההתפתחות‪,‬כ‪‬הוא‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫בהירות‪ .‬הוא טוב או רע‪,‬‬ ‫יותר הוא‪ .‬אם‬ ‫מושג מי‬ ‫לו‬ ‫אין‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬אל סוגיית‬ ‫אותנונעבור‬ ‫הסוגיא‬ ‫מלמדת‬ ‫להשלמת‬ ‫התורה‬ ‫המחמאות‪ .‬נותנים לאדם מילה טובה כדי לקבל‬ ‫צדיק או רשע‪ .‬חסרה לו הבנה בסיסית‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כמומיכןליאינו יודע‬ ‫ומאשרים את פעולתו‪ .‬כמו שאמרו חז"ל‬ ‫סדר‬ ‫לעצמי‬‫וכשאני לפי‬ ‫אני‪ .‬לי‬ ‫זהותו‬‫בהכרתאי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫מעשה טוב ומה אינו‬ ‫העולם מה נחשבמה אני‬ ‫יישר כוחך‬ ‫שיברת' ‪-‬‬ ‫למדנו 'אשר‬ ‫כברפז‪ ,‬א(‪:‬‬ ‫)שבת‬ ‫נחשב‪ .‬הוא מנסה לעזור ואין זקוקים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫תארו לכם אב‬ ‫שבנוגע‬ ‫שאלה‪:‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער נשאל‬ ‫הלבבות‬ ‫ששיברת‪ .‬הבה‬ ‫לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫שצרי‪‬קולט‪.‬‬ ‫הוא אינו‬‫השאלה‬ ‫לעזרתו‪.‬‬ ‫יודע היטב‬ ‫וכמה‬ ‫בנו כמה‬ ‫הבטחו‪‬ובסוף‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הרבה בבנו‪,‬‬ ‫שהשקיע‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫תורה‪ .‬עכשיו‬ ‫בנוגעבתלמוד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬הנלמד‬‫החומר‬ ‫את‬ ‫משהוא‬ ‫כשאנחנו אומרים לילד‪" :‬נפלא מאוד‪ ,‬כך‬ ‫הוא יושב עמו ב'אבות ובנים' ולצדם יושב‬ ‫צריך לעשות‪ ,‬אתה נפלא‪ ,‬אתה צדיק‪ ,‬למדת‬ ‫אדם ומתפעל‪ ,‬לא מידיעותיו של הילד‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫וט‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫הראשון מזה הוא שהוא זקוק כל הזמן‬ ‫היטב היום" ‪ -‬אנחנו מחדירים בו שהדבר‬ ‫לאישור שהוא בסדר‪ ,‬שאינו 'שייגעץ'‪ .‬אין‬ ‫שעשה הוא טוב‪ ,‬שזה מה שמביא שפע‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫פירושו של דבר שהוא עובד את פלוני‪,‬‬ ‫שזה מה שמביא הארת פנים‪ .‬כך מוחדרים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אלא שהוא מקבל ידיעה שהוא נוהג כראוי‪.‬‬ ‫הדבר דומה לעובד חדש בשבוע הראשון‬ ‫בו שני היסודות כאחד‪ :‬הראשון‪ ,‬מי הוא;‬ ‫והשני‪ ,‬מה עושים ומה אין עושים‪.‬‬ ‫לעבודתו‪ ,‬שרוצה מאוד לשמוע אם בעל‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫הר"ר זה ראוי‬ ‫לו‪ :‬אין‬ ‫ניגשים לילד ואומרים‬ ‫ממנו‪ .‬לא משום שהחליט‬ ‫הבית מרוצה‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון אינו‬ ‫להתערב כששני אנשים מדברים‪ .‬הוא‬ ‫ובטחון שפלוני מחזיק ממנו‪ ,‬אלא משום‬ ‫שנעים לו‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שהואובטחו‪‬‬ ‫לאחרונה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫יודע זאת‪ ,‬הוא חדש כאן‪ ,‬רקפטרו‪‬‬ ‫רוצה לדעת אם הוא באמת ממלא‬ ‫הגיע לעולם‪ .‬וכשהוא עושה דבר טוב‪,‬‬ ‫את תפקידו כנדרש‪.‬‬ ‫ניגשים אליו אחר כך ואומרים לו‪" :‬אני‬ ‫ז"לאדם שוכר פועלים ואינו עומד‬ ‫שאף הרה"ח פסח‬ ‫פעמים‬ ‫נלמדפי לע"נ‬ ‫רואה שאספת את הלכלוך אף על‬ ‫תושב חוץ לארץ שבונה‬ ‫ראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫למשל‪,‬‬ ‫מעליהם‪,‬‬ ‫מצוה‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫שעשיתהר"ר‬ ‫אחד לא אמר לך! דע לך‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫דירה בירושלים ושוכר חברה לבניית מטבח‪.‬‬ ‫גדולה‪ ,‬דע לך שזה מאוד אנושי‪ .‬להיות‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫החברה שואל אותו‪ :‬באיזה סגנון אתה‬ ‫נציג‬ ‫'מענטש' זה דבר גדול מאוד"‪ .‬כך מלמדים‬ ‫מעוניין? באיזה צבע? צבע זה מתאים לך?‬ ‫אותו את הדברים הבסיסיים אשר נחוצים‬ ‫והוא עונה‪ :‬איני יודע‪ ,‬כפי שאתה מבין‪.‬‬ ‫לו מאוד‪.‬‬ ‫ההוא מתחנן‪ :‬תגיד לי לפחות פעם אחת‬ ‫האתגר של מאותגרי הקשב‬ ‫'כן'‪ .‬אין פירושו של דבר שנציג החברה חי‬ ‫תמיד –‬ ‫לא‪ .‬בעל‬ ‫כללא‪‬וכלל‬ ‫עובד אותו‪,‬‬ ‫במאמר המוסגר‪ :‬כך רואים אצל ילד עם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬אומועיל‬ ‫בשבילו‬ ‫הדירה כבר שלח את הכסף והצהיר שכל‬ ‫הקושי‬ ‫עיקררוחניי‪‬‬ ‫)‪.(ADD‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬‫וריכוז‬ ‫הבטחו‪‬‬‫נחיצות קשב‬ ‫בעיית‬ ‫שלו אינו חוסר הריכוז עצמו‪ ,‬אלא שאחרי אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מה שיעשה יהיה מקובל עליו‪ .‬אך הנציג‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אישור‪ ,‬אני‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מולממך‬ ‫לקבל‬‫כראוי‬ ‫לבטוחרוצה‬ ‫אומר‪ :‬אני‬ ‫כמה שנים של חוסר הצלחה בגלל חוסר אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫אוהב‪.‬גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫רוצה לדעת מה אתה באמת‬ ‫מכפי‬ ‫הריכוז הוא הגיע למסקנא שהוא ילד רע‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫לתקן זאת קשה מאוד‪ ,‬וההשפעה אמלווה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫זהו האופן הבריא של הצורך לקבל‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫אותו שנים רבות‪ .‬אפשר לתת לו תרופות להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫מילה טובה‪ .‬וכאמור לעיל‪ ,‬כך האדם יודע‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫יודע‪" :‬אני הוא‬ ‫כבר בכל‬ ‫להשתמש‬‫עלינואך הוא‬ ‫כ‪‬ועצות‪.‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫שהוא מרצה את הקב"ה‪ .‬כפי שהסברנו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬כולם"‪.‬‬ ‫שמרגיז את‬ ‫לעורר‬ ‫כדיאני זה‬‫החלש‪,‬‬‫התלמיד לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫לרצוֹת את הקב"ה‪,‬‬‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫לרצוֹת אני רוצה ְ ַ‬ ‫כלל‬ ‫לעיל ‪ַ ְ -‬‬ ‫הקב‪".‬ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אכ‪‬לנפשו‬‫עמוק‬‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננועמוק‬ ‫שייצא חדר‬ ‫הדבר‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלהשלימות‬ ‫הרוחנית‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אך‬ ‫ההצלחה‬ ‫עובד את‬ ‫לעבוד אני‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫ש'הדימוי העצמי'‬ ‫להיזהר מאוד‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬לכן יש‬ ‫לבטוחבאופן‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫המוטל עלי‬ ‫כשאניעלעושה את‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫מיוסדת‬‫היא‬ ‫מה‬ ‫כפי ללמוד‬ ‫שמכנים זאת‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫ילד כזה‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫‪ (sĺěć‬של‬ ‫)‪mgĺ‬‬ ‫אחד לפי‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות כל‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫על מרוצה‪.‬‬ ‫פלוני כ‪‬יוצא‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫שגם‬ ‫בהירות‪.‬שהרוקדים יוצאים‬ ‫צריך לראות‬ ‫הנגן‬ ‫עניינו‪:‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬הרבה יותר‬ ‫אותנוחשוב‬ ‫התורה לאמלמדת‬ ‫ייפגם‪ .‬הוא‬ ‫היום‪,‬‬ ‫מעצם הקושי להתרכז‪ ,‬כי כשהוא נפגם‪ ,‬כדי לקבל יותר‬ ‫שמחים מהחתונה‪ ,‬העובד צריך לראות‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בעל‬ ‫וכשאניבעיני‬ ‫תפקידו כנדרש‬ ‫נפגמת כל מהותו של הילד‪ .‬הדבר שכיח‬ ‫לעצמי‬ ‫אניאתלי מי לי‬ ‫ממלא‬ ‫שהוא אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫לרצוֹת‬‫אניביתו צריך ְ ַ‬ ‫בשלום‬ ‫הבית‪ ,‬וכן האיש מה‬ ‫למדנו לב‪.‬‬ ‫כברלדאבון‬ ‫מאוד‬ ‫את בני ביתו‪ ,‬כי הוא יודע שזהו רצון‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫וכמה‬‫רצויה‬ ‫מלאכתוכמה‬ ‫לדעת אם‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי‬ ‫של הצורך‬ ‫עבודת ה'‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫אומרים שהאדם‬ ‫כשאנו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לענייננו‪.‬‬ ‫בנוגע‬ ‫נחזורנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫נמצא שהצורך הבריא לקבל מחמאה‬ ‫צריך לקבל מילה טובה‪ ,‬שהוא צריך‬ ‫מטרתו לקבל את האישור‪ ,‬וקבלת האישור‬ ‫שמישהו יאמר לו "נהניתי" ‪ -‬החלק‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫זט‬ ‫אותו‪ .‬הוא אומר לעצמו‪" :‬אני הרי חוזר‬ ‫היא הדרך לדעת אם אני מרצה את‬ ‫מחר לכולל‪ ,‬ואני רוצה לדעת מי מעריך‬ ‫הקב"ה‪ .‬ראשית אני עובד את הקב"ה‪ ,‬ואחר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אותי‪ ,‬כדי שבכל פעם שיעבור לידי ‪-‬‬ ‫כך‪ ,‬כדי לשכלל את עבודתי ולהשלימה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אתנועע חזק כדי לא לפגום בתמונה‬ ‫המרהיבה"‪ .‬אכן אז זה כבר לא אותו אישור‪.‬‬ ‫אני צריך לקבל משוב )פידבק(‪ ,‬כדי לדעת‬ ‫אם אני באמת עושה עבודה טובה‪ ,‬כי אז‬ ‫הוא סטה מהדרך הנכונה‪ .‬הרי זה כמי כמי‬ ‫אני יודע שאני מרצה את הקב"ה‪.‬‬ ‫כפות"ומאכל‪ ,‬ששתיים מהן היו‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שאכל שלוש‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון גופו והשלישית כבר הייתה‬ ‫לבריאות‬ ‫שימוש לרעה במחמאות‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫למטרה‬ ‫אך מה? בוודאי שהאדם יכולפטרו‪‬‬ ‫לקחת את‬ ‫המחמאה ולעשות בה שימוש לרעה‪ .‬הוא‬ ‫האדם יכול גם לבחון את עצמו‪ :‬אם‬ ‫שוב‪ .‬הרה"ח כאן‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫רוצה להשתעשע בה‪ ,‬לשמוע אותה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫הוא רואה שיש לו הנאה‪ ,‬הוא יכול ללמוד‬ ‫כפי שבעלי המוסר ג אומרים בענין ירבעם‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫מכך את מי הוא עובד‪ .‬תחשבו על הנגן‬ ‫בן נבט‪ ,‬שכאשר אמר לו הקב"ה‪" :‬חזור בך‬ ‫שאנשים רבים באים לומר לו אחרי החתונה‬ ‫ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן" ‪ -‬שאל‪:‬‬ ‫האנשים האלה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫אייר ה‬ ‫כ"גשמחה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫חתונה‬ ‫)בחו"ל שהיתה‬ ‫במדבר‬ ‫נשאלת‪:‬‬ ‫השאלה‬‫פרשת‬ ‫שלישי‬ ‫קב‪ ,‬א(‬ ‫"מי בראש?"יו‪‬‬ ‫)סנהדרין‬ ‫שונים זה מזה‪ .‬זה יכול להיות בעל השמחה‬ ‫הרי מפורש שהקב"ה הקדימו לבן ישי‪,‬‬ ‫שהזמין אותו‪ ,‬שמתקשר אליו למחרת‬ ‫מדוע אם כן שאל מי בראש? אלא שהוא‬ ‫ואומר‪" :‬כבר אמרתי לך אמש‪ ,‬אך רציתי‬ ‫רצה לשמוע זאת שוב‪ .‬כשהאדם רוצה‬ ‫להתקשר אליך שוב באופן מיוחד ולומר לך‬ ‫להשתעשע עם המחמאה‪ ,‬מתחילה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬אחד‪.‬‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫מחמאה מסוג‬ ‫שנהניתי מועיל‬ ‫מאוד"‪ .‬זוהי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הבעיה‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫להחמיא‬‫נחו‪‬‬‫יותראליו‬ ‫וחבריו אבל‬ ‫שניגשים‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬גם החתן‬ ‫יש‬ ‫לדוגמא‪ ,‬אברך בן עשרים ושלוש שלומד‬ ‫דברי‪ ‬לו כמה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שבא להגיד‬ ‫דוד מבוגר‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪ ‬ויש‬ ‫לו‪,‬‬ ‫אליו ואומר‪:‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫מתקשר‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועותאביו‬ ‫לכבודיום אחד‬‫בכולל‪.‬‬ ‫נהנה‬ ‫הוא‬ ‫מזה‬ ‫‪-‬‬ ‫בלבו‬ ‫מרגיש‬ ‫והוא‬ ‫נהנה‪.‬‬ ‫"רציתי לומר לך שקיבלתי עליך דרישת מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫קצת‪ ,‬מזה הוא נהנה הרבה‪ ,‬מזה עוד יותר‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫שלום נפלאה‪ .‬שמעתי שאתה אלומד הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫כיוון שהוא רואה שיש הבדלים בין ההנאות‪,‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫בהתמדה גדולה"‪ .‬איך ההרגשה? ‪ -‬נפלא‪.‬‬ ‫הוא יכול להבין שאין זה האישור בלבד‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הואשאי‪‬‬ ‫אם ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫לדעתמה‬ ‫להצליח‬ ‫את‬ ‫לך‬ ‫מסר‬ ‫"מי‬ ‫השני‪:‬‬ ‫השלב‬ ‫מגיע‬ ‫עכשיו‬ ‫עושה את‬ ‫צריך כדי‬ ‫שהוא‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחעובד‬ ‫שהוא גם‬‫ברוחניות בלי‬ ‫נאמנה‪ ,‬אלא‬ ‫הצלחה‬ ‫דרישת השלום?" זהו שלב חדש‪ .‬מדוע הוא כלל‬ ‫מלאכתו‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬היא‬ ‫לומדהקב"ה‬ ‫בהתמדה‬ ‫שהוא אכ‪‬‬ ‫העובדהלטובה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫שאל?‬ ‫אחרים‪.‬ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫נפלאה‪ ,‬וכיבוד אב שקיים גם הוא נפלא‪ ,‬אך כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מדוע חשוב לו לדעת עכשיו מי מסר את מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫השורש ראוי‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫האלה ונוסי‪‬‬ ‫מחמאותהישנות‬‫נמצאא‪‬שבכ‪ ‬על‬ ‫נחזור‬ ‫דרישת השלום?‬ ‫והבעיה היא כשהאדם משתעשע בהנאה‬ ‫מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫שהוא מקבל‪ ,‬ומבקש לא את האישור‪ ,‬אלא‬ ‫אלה‪.‬לפעמים שאלתו נובעת מכך‬ ‫אמנם‬‫בכלי‪‬‬ ‫לעצמיזה‬ ‫וכשאני אותו‪.‬‬ ‫מעריכים‬ ‫אנשים‬ ‫מי לי‬ ‫לראותאי‪‬כמה‬ ‫אני לי‬ ‫א‪‬‬ ‫שהוא רוצה לדעת אם יש לדברים משקל‪.‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫הנצרך‪ ,‬אלא אם כן זה‬ ‫אינו קשור לאישורמה אני‬ ‫שהרי הדבר תלוי מאוד במי אמר אותם‪,‬‬ ‫תחום עיסוקו‪ :‬אתה עוסק בנשיאות חן‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫המנקה‪ .‬ויש‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הכולל או‬ ‫לשערראש‬ ‫זה היה‬‫הלבבות‬ ‫האם‬ ‫אי‪‬‬ ‫מצליח‬‫שאתהבהאכןהיא‪:‬‬ ‫אישור לדו‪‬‬ ‫מקבלשצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫ואתה‬ ‫וכמה‬ ‫ממקום כמה‬ ‫טהור‪ .‬אך‬ ‫מגיע נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודתאזה' אם‬ ‫לדון גם‬‫של‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫צרי‪ ‬חן(‪.‬‬ ‫לישא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪ ‬מי מעריך‬ ‫בנוגערוצה לדעת‬ ‫נחו‪‬האברך‬‫משהוא לזה‬ ‫מעבר‬ ‫ג‪ .‬מטו משמיה דהגר"ח שמואלביץ זצ"ל ועוד‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫הנכון‪ ,‬אלא גם משום שהוא רוצה להגיע‬ ‫מחמאה היא אור חוזר‬ ‫אל סוף עשייתו‪ .‬הוא רוצה להרגיש‬ ‫האמת היא שהצורך במחמאה הוא דבר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שיגיעתו הניבה תוצאות‪.‬‬ ‫שורשי‪ .‬ואין זו סתם חולשה של האדם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫את מי רצותי?‬ ‫שאוהב מילה טובה‪ .‬בשורש‪ ,‬כל פעם‬ ‫שהאדם עושה דבר מה‪ ,‬הוא בעצם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומגלה אותו‬ ‫חבוי‬ ‫משפיע‪ .‬הוא נוטל כשרון‬ ‫האדם עובד את ראובן‪ ,‬הוא‬ ‫פיגאאלא שאם‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫זקוקובטחון‬ ‫החוצה‪ .‬הוא מנגן בחתונה‪ ,‬בונה מטבח‪,‬‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫לקבלו דווקא מראובן‪ .‬ואם הוא עובד‬ ‫אמונה ובטחו‪‬‬ ‫ורוצה לראות אם צד השני נהנה‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬הוא זקוק לקבלו מהקב"ה‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור את‬ ‫שלימות ההנאה של המשפיע היא‬ ‫המחמאה המושלמת היא כשהקב"ה מראה‬ ‫כשהמקבל מראה בחזרה למשפיע שנהנה‪.‬‬ ‫לרצוֹת ‪ -‬ריצית אותי"‪.‬‬ ‫לו‪" :‬אותי ביקשת ְ ַ‬ ‫הבריאה הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫זהו 'אור חוזר'‪ .‬הקב"ה ברא את כל‬ ‫פעמים שהאדם מרגיש זאת בלבו‪ ,‬פעמים‬ ‫ראטה‬ ‫השליח‪,‬‬ ‫את הר"ר‬ ‫כולה באופן זה‪ .‬המשלח שלח‬ ‫בסייעתא דשמיא מיוחדת‬ ‫הי"וזאת‬ ‫ליפא‬ ‫רואה‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫שהוא‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫השליח מילא את שליחותו‪ ,‬וחוזר ואומר‬ ‫שמגיעה אחר כך‪ ,‬בין שזו 'מצוה גוררת‬ ‫למשלח‪" :‬עשיתי שליחותך"‪ .‬שם זה ענין‬ ‫פרטית נפלאה‪.‬‬‫'תשפ"ב‬ ‫השגחה‬ ‫שזואייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ובין כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מצוה'‪,‬‬ ‫טכני‪ .‬אבל כך הוא הסדר גם לגבי השפעה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬חסידים ואנשי מעשה הרגישו זאת‬ ‫בלבם‪' :‬כי באור פניך נתת לנו'‪ .‬הם הרגישו‬ ‫כשהרב מלמד את תלמידו‪ ,‬ועיני‬ ‫בלבם שעבודתם עלתה לרצון‪ .‬וזו הייתה‬ ‫התלמיד נוצצות והוא אומר‪" :‬זו הפעם‬ ‫בשבילם המחמאה הגדולה ביותר‪ ,‬עד שלא‬ ‫הראשונה שהבנתי את הסוגיא!" ‪ -‬האור‬ ‫‪.‬‬ ‫מאחרים‬ ‫–‬ ‫מחמאות‬ ‫בקבלת‬ ‫צורך‬ ‫הרגישו‬ ‫חוזר אל הרב‪ ,‬והוא מרגיש הנאה עצומה הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫כי הוא רואה שעבודתו נשאה פרי‪ .‬כך הוא אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫למחמאות‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול זקוק‬ ‫דברי‪‬‬ ‫הנקודה‪ .‬כל‬ ‫כראוי אחד‬ ‫לבטוח‬‫אי‪‬זוהי‬ ‫הסדר תמיד‪ :‬האדם עושה מלאכה‪ ,‬ואינו‬ ‫דברי‪‬הוא עובד‪,‬‬ ‫מולשאותו‬‫נחו‪ ‬ממי‬ ‫לקבלו רק‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫עליושהוא‬ ‫אך‬ ‫מכפי‬ ‫מרגיש שבע רצון עד שאינו שומע מאחר‬ ‫ולכן הדבר תלוי תמיד לפי מדרגת האדם‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫בנוגע ממנה‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬מרוצה‬ ‫שהוא‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫א‬ ‫וכאמור לעיל‪ ,‬ככל שהאדם מוסיף לבנות‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫עושה דבר‪ ,‬הוא‬ ‫את הקשר שלו עם הקב"ה ומתבונן‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שהאדם בכל‬ ‫עלינוכל פעם‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪ ‬לכן‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬שירצה‬ ‫בגשמיות ַ‪ .‬מה‬ ‫לרצוֹתוֹ‪,‬ג‪‬וכיון‬ ‫מצפה לקבל 'פידבק'‪ .‬הוא רוצה לשמוע להצליח‬ ‫בטובותיו‪ ,‬ירצה ְ‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אחרים‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי מה‬‫ברוחניותאותו‬ ‫הצלחה יעניין‬ ‫לרצוֹתוֹ‪ ,‬לא‬‫כלל‬‫ְַ‬ ‫מילה טובה על מה שעשה‪ .‬כך הדבר תמיד‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫עת הארת‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתבכלשל‬ ‫ההצלחהיוכל לקבל‬ ‫אומרים‪ ,‬ואז‬‫אך בשורשו הדבר אינו רק משום שהוא כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫מלמעלה‪.‬ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫פנים‬ ‫רוצה לדעת אם הוא עושה את הדבר‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חי‬ ‫לזכות‬ ‫החתן מנחם מענדל בן מלכה פייגא‬ ‫הכלה שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הכלה חוה חיה בת אדל‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫נדבת אבי‬ ‫דייטש הי"ו‬ ‫מדור‬ ‫הר"ר משה שמואל‬ ‫נדבת הר"ר יואל לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫ע"ה הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫פיגא‬ ‫של א"א‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫בבריתו‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫הכנס בנו‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לרגל‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫יום רביעי פרשת וירא י"ז חשון תשפ"ז‬ ‫של הקב"ה‬ ‫לטובותיו‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫רגשי לע"נ הרה"ח‬ ‫חיבור נלמד‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫התמודדות שאינה נבונה‪ ,‬אך היא מבוססת‬ ‫אין תינוק רואה מעבר לד' אמות‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫על כך שהאדם רואה את המציאות‬ ‫רואים דבר מעניין אצל תינוק‪ :‬כאשר הוא‬ ‫הנוכחית וצופה בו‪-‬זמנית את העתיד‪ .‬הוא‬ ‫שמח מאוד או עצוב מאוד‪ ,‬אינו שם לב‬ ‫אומר לעצמו כך‪" :‬איזו עבודה יש לי? כמה‬ ‫לסביבה‪ .‬עכשיו הוא שרוי בכעס‪ ,‬או שהוא‬ ‫אני מרוויח? ‪ -‬כך וכך‪ .‬למעשה‪ ,‬בואו לא‬ ‫רוצה משהו מאוד חזק‪ ,‬והרי הוא בוכה‬ ‫נרמה את עצמנו‪ ,‬השנים מתגלגלות די מהר‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪‬אעשה‬ ‫א‪ ‬איך‬ ‫תמידהילדים‪,‬‬ ‫מועיל את‬ ‫הבטחו‪ ‬לחתן‬ ‫וצועק בכל עצמותיו )'כל עצמותי תאמרנה'(‪.‬‬ ‫ואצטרך‬ ‫על רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫אפילובנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫הרצפה‬ ‫להשתטח‬ ‫נחיצותיכול‬ ‫הוא‬ ‫זאת?" כל זה אינו קיים אצל הילד‪ .‬טוב לו‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫בפישוט ידיים ורגליים‪ ,‬ואף לזרוק חפצים‪.‬‬ ‫המחר אינו‬ ‫מוליודע‪.‬‬‫כראויאינו‬ ‫מחר? ‪-‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪ ‬יהיה‬ ‫מה‬ ‫בסוגיית‬ ‫היא במספר‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקרצונו‬ ‫שבועותכאבו או‬ ‫פי שדרגת‬ ‫לכבוד‬ ‫אף על‬ ‫דברי‪ ‬המציאות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מוללו שכל‬ ‫אומרים‬ ‫ההרגשיםנחו‪‬‬ ‫קיים‪.‬‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫הריסביב‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫דברים‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫סביבו עוד‬ ‫הבטחו‪‬הריבנוגע‬ ‫מתרחשים‬ ‫מאה‪,‬‬ ‫מרגיש‪.‬האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫שהואשהרי‬‫פשוטה‪,‬‬‫היא מה‬ ‫הקיימת לכ‪‬‬ ‫שולחן השבת יושבים עכשיו גם הסב אוהגיס‪ .‬הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫יש כאן עוד אנשים‪ ,‬יש כאן עוד דברים להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫החכם רואה את הנולד‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫המתרחשים‪ ,‬אך הוא אינו מצליח לראותם‪ .‬להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוח'איזהו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫)תמידבלילב‪ ,‬א(‪:‬‬ ‫ראייתו מצומצמת מאוד‪ .‬הנקודה העיקרית כלללכןהצלחה‬ ‫אמרו חז"ל‬ ‫ברוחניות‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫את הנולד‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתרואהשל‬ ‫ההצלחהאת הנולד'‪.‬‬ ‫חכם? הרואה‬‫היא שתפיסת המציאות שלו היא רק כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫באמצעות הרגשים‪ .‬מה שהוא מרגיש‪ ,‬זה מה מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫פירושו שיש לו מבט רחב יותר‪ .‬לא רק מה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שהוא רואה עכשיו‪ ,‬ברגע זה‪ .‬הוא אומר‬ ‫מה‬ ‫היא מה‬ ‫ללמוד‬ ‫ועלינו‬ ‫המציאות‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪,‬‬ ‫המציאות‪ .‬כל‬ ‫שקיים‪ .‬זו‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לעצמו‪" :‬אבחן מה עוד יש כאן‪ .‬אחשוב‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬באב עכשיו‪.‬‬ ‫תשעה‬‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫ואם כך‪,‬‬ ‫התורהמרגיש‪.‬‬ ‫שאני‬ ‫בהירות‪.‬בעוד כמה שנים‬ ‫מציאות זו‬‫תיראהיותר‬ ‫כיצדלקבל‬ ‫כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אם נמשיך בדרך זו"‪ .‬אכן‪ ,‬המבט הרחב‬ ‫זוהי גם הסיבה שאין לו דאגות‪ ,‬ורק‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אניכלפי העתיד וכלפי‬ ‫מהרק‬‫יותר של החכם‪ ,‬אינו‬ ‫בעלכי אינו‬ ‫רבינו‬ ‫לדאוג‪,‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫מתחיל‬ ‫כשהוא למדנו‬ ‫מתבגר הוא‬ ‫כבר‬ ‫התוצאות‪ ,‬אלא כיון שהאדם יודע להרחיב‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫פירושה שהאדם‬ ‫דאגהשבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הלבבותאתלשער‬ ‫העתיד‪.‬‬ ‫רואה‬ ‫להרחיבה גם‬ ‫אי‪‬‬ ‫יודע בה היא‪:‬‬ ‫הוא לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬‫הסתכלותו‪,‬‬ ‫וכמה אתהשאלה‬ ‫כמה יהיה?‬ ‫מהפיבאמת‬ ‫וחושב‪:‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫העתיד‬ ‫רואה את‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬אנשים‬ ‫רוצה‬ ‫לראות שיש עוד‬‫יכוללהיות‬ ‫לצדדים‪ .‬הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬בדיחה‪ .‬את‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעשזו אינה‬ ‫נחו‪‬לקלוט‬‫משהואמתחיל‬ ‫הוא‬ ‫בחדר‪ .‬בכלל‪ ,‬כבר הסברנו בעבר שראיית‬ ‫הילד נצטרך להשיא יום אחד‪ .‬אין זה אומר‬ ‫הנולד אין פירושה ראיית העתיד‪ ,‬אלא‬ ‫שדאגה היא המהלך הנכון‪ .‬דאגה היא צורת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫המציאות הנוכחית‪ ,‬נדמה לו שאין דבר‬ ‫ראיית התוצאות של המעשים‪ .‬במילים‬ ‫מלבדה‪ .‬שום דבר אחר אינו קיים‪ .‬מה‬ ‫אחרות‪" :‬אם אעשה כך וכך‪ ,‬אולי פלוני‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫פירוש 'אינו קיים'? צא ממערתך ותראה‬ ‫ייפגע? אולי הדבר ייצור בעיה?" לאו דוקא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שיש רחוב‪ ,‬צא מרחובך ותראה שיש עיר‪,‬‬ ‫צא מעירך ותראה שיש מדינה‪ ,‬ויש עוד‬ ‫לגבי העתיד‪ ,‬אלא מתוך הסתכלות רחבה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫מדינות‪ ,‬ויש עוד סוגי אנשים‪ ,‬עוד תרבויות‪,‬‬ ‫נוסף‪ .‬הוא‬ ‫לזכותצד‬ ‫אדם חכם אוהב לשמוע‬ ‫"ו התעשת! מהו הצמצום‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫חכמים‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאתלמידי‬‫ב‪ ‬עוד‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫אומר‪" :‬אראה כיצד אדם אחר‪ ,‬שאינו בסגנון‬ ‫ובטחון הוא שרוי עכשיו בעולם הרגש‪,‬‬ ‫הזה? אכן‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מעוניין‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שלי‪ ,‬מסתכל על זה‪ .‬אדרבא‪ ,‬אני‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫הרגש שלו אומר לו שאין כלום‬ ‫ועולם‬ ‫לשמוע את דבריו"‪ .‬זהו גם הרעיון של מאמר‬ ‫מלבדו‪ .‬זו כל המציאות ‪' -‬אני ואפסי עוד'‪.‬‬ ‫חז"ל השני )אבות ד‪ ,‬א(‪' :‬איזהו חכם? הלומד‬ ‫לע"נלו הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמדשיש‬ ‫מכל אדם'‪ .‬הלומד מכל אדם הוא מי‬ ‫מצוי לראות ילד קטן שצבר לעצמו‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"ר"אני‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫הסתכלות רחבה יותר‪ .‬הוא‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫פרוטה לפרוטה במשך כמה שנים‪ ,‬עשה‬ ‫שומע‪ ,‬יתכן שאני חכם ממנו‪ .‬אני מבוגר ממנו‬ ‫חשבון וראה שהסכום המצטבר הגיע כבר‬ ‫לחמישים( – כ"ג‬ ‫‪ -‬נכון‪ ,‬יש לי יותר נסיון ממנו בתחום זה ‪-‬‬ ‫אפילו יותר‪,‬‬ ‫דולר‪ ,‬או‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ושלשהאייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי‬ ‫נכון‪ ,‬ועדיין אני מעוניין לשמוע את דבריו‪.‬‬ ‫למאה ארבעים וארבעה דולר‪ .‬עכשיו שמע‬ ‫מדוע? משום שאני יודע שחוץ ממני יש עוד‬ ‫שחברו קנה צעצוע וגם הוא חפץ בכך‪ .‬הוא‬ ‫אנשים ועוד דברים‪ ,‬ואני רוצה לקבל יותר‬ ‫אומר לאביו‪" :‬אקנה את זה מכספי"‪ .‬זה‬ ‫מידע ממה שיש לי מתוך שכלי המצומצם‪.‬‬ ‫עולה קצת יותר ‪ -‬מאה וחמישים דולר‪" .‬את‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬הזמן‪.‬‬ ‫א‪ ‬לך עם‬ ‫הנותרים –אפרע‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫הדולרים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ששה‬ ‫האדם מצומצם מאוד‪ ,‬וככל שהוא מבין‬ ‫לו‪" :‬איני‬ ‫אומר‬ ‫אביו‬ ‫זאת"‪.‬‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע תשוקתו‬‫הבטחו‪ ‬גוברת‬ ‫נחיצותיותר‪ ,‬כך‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫לקנות בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬רוצה‬ ‫אני‬ ‫ושאיפתו‬ ‫זאת‬ ‫דברי‪‬לגייס את‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולמתחיל‬ ‫כראוי הוא‬ ‫לבטוח כדאי"‪.‬‬ ‫יודע אם זה‬‫לרכוש עוד מידע מבחוץ‪ .‬הוא אומר‪" :‬אברר אי‪‬‬ ‫כל כח השכנוע שלו‪" :‬המנהל מרשה‪ ,‬ואני‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫עוד לפני שאקבל את ההחלטה"‪ .‬האדם מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫קונה זאת מכספי"‪ .‬אנחנו מדברים על ילד‬ ‫הריאולי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫"אבדוק‬ ‫לדברי‪‬אומר‪:‬‬ ‫בנוגעדירה הוא‬ ‫הבטחו‪‬לקנות‬ ‫הולך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫קטן עם צעצוע כדי לדבר בלשון נקייה‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬לקבל‬ ‫על‬ ‫הדי‪ ‬הוא עומד‬ ‫בשוק"‪.‬‬‫אפשרותיו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫יש עוד‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫הדבר קיים גם אצל בן העשרים ובן‬ ‫להצליח‬ ‫אומר‪" :‬אתבונן‬ ‫להשתמש‪ -‬הוא‬ ‫בעניין שידוך‬ ‫כ‪‬החלטה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל‬ ‫עלינו‬ ‫שלו‪.‬שיי‪‬‬‫שאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬אחדמה ג‪‬‬ ‫בעניינים‬ ‫להצליח ואחד‪ ,‬כל‬ ‫העשרים‬ ‫רחמי‪ ‬לקחתי‬ ‫התוצאות? האם‬ ‫שניתנו מהלנויהיו‬ ‫שוב‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫כדי לעורר‬ ‫בחשבון כך וכך? ומה עם הצעה פלונית?" כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לבזבז את כל‬ ‫האד‪‬‬ ‫כדאי של‬ ‫ההצלחהלו‪" :‬לא‬ ‫הרוחנית‬ ‫כל אביו אומר‬ ‫הוא אומר לשדכן‪" :‬יש הרי את ההצעה‬ ‫הכסף בבת אחת עבור צעצוע‪ .‬אין זה דבר‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הישנה‪ .‬אני רק רוצה לשמוע את ה'לא' מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫נבון"‪ .‬והוא בשלו ‪" -‬אני רוצה את‬ ‫מה‬ ‫ללמוד'כן' על‬ ‫ועלינו‬ ‫שאני עונה‬ ‫מהצדתמיד‪,‬‬ ‫השני לפני‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הנחרץ‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הצעצוע"‪ .‬מה קרה כאן? פשוט מאוד‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬יש לו לפלוני‬‫אותנועדיין‬ ‫ההצעה מלמדת‬ ‫שלפנינו‪ ,‬כי אם‬ ‫התורה‬ ‫הוא עתיד להתפכח‪,‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותראותו‪.‬‬ ‫לקבלהציפו‬ ‫הוה אמינא‪ ,‬אני מעדיף להמתין עוד מעט"‪ .‬כדי‬ ‫ההרגשים‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ואז יכאב לו‪" :‬מדוע בזבזתי את כל הכסף‬ ‫זה מה שנקרא רחבות‪ .‬אני רוצה לראות‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כזה בעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫אניאבל עכשיו אינו‬ ‫שטות?"‬ ‫שצברתי עבור מה‬ ‫נקרא חכם‪.‬‬ ‫ואדם‬ ‫למדנובתמונה‪.‬‬ ‫כברחלקים‬ ‫יותר‬ ‫יכול לראות את זה‪ .‬הוא בוכה‪" :‬תמיד אתה‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫שטות‪ .‬אף‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬שזו‬ ‫שאני רוצה‬‫השאלהמהשצרי‪‬‬ ‫אומר על‬ ‫הראיהוכמה‬ ‫טווחפי כמה‬ ‫אתנחו‪‬‬ ‫הרגש ה'מקצר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של עבודת‬ ‫כשהאד‪" ‬אתה‬ ‫רוצה‬ ‫להיותוהאב עונה‪:‬‬ ‫מרשה לי"‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫צרי‪ ‬אינך‬ ‫פעם‬ ‫מהאדם לראות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע מונע‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫העיכוב? מה‬ ‫ומהו נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫פשוט מוצף בהרגשים‪ ,‬ולכן אינך רואה את‬ ‫את התמונה הרחבה יותר? ‪ -‬ההרגשים‪.‬‬ ‫המחר ואינך רואה עוד דברים"‪.‬‬ ‫מכיוון שהוא מרגיש בעוצמה רבה את‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫כ‬ ‫הרגש שלי ראשון‪ ,‬הוא הקובע את‬ ‫עובדים עלינו בעיניים‬ ‫המציאות בעיניי"‪.‬‬ ‫כל עניין הפרסומת בנוי על זה‪ .‬מנסים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לתפוס את רגש האדם כדי שיעשה מעשה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אנשים יודעים כמה בני האדם חלשים‪,‬‬ ‫ולכן הם משחקים על ההרגשים שלהם כל‬ ‫שאינו נבון‪ .‬רוצים לשכנע את האדם לקנות‬ ‫היום‪ ,‬שיעשו כך‪ ,‬ויאמינו כך‪ ,‬ויהיו עצובים‬ ‫דבר של מותרות‪ .‬הרי אין שום סיבה שיקנה‬ ‫"ו ירא שמים לומד את‬ ‫מאושרים‪ .‬היאך‬ ‫ויהיו ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫לכן מנסים‬ ‫יקר‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬הדבר עולה כל‪-‬כך‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ואז הוא אומר‪" :‬רגע אחד! זה בסך‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫ובטחון‬ ‫לפעול על הרגש שלו‪ ,‬ומייחלים שיפסיק‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ובטחו‪‬מה קרה? עכשיו נעשיתי שמח‬ ‫הכל רגש‪.‬‬ ‫פטרו‪‬כל‪-‬כך‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לחשוב לגמרי‪ ,‬שהרגש ישתלט עליו‬ ‫מאוד? ‪ -‬זה היה רגש‪ .‬עכשיו נעשיתי עצוב‬ ‫חזק עד שלא יחשוב כלל מה הוא עושה‪,‬‬ ‫מאוד? ‪ -‬אף זה היה רגש"‪ .‬הרגש אינו קובע‬ ‫ואז יהיה בטוח שהוא אדם מאושר מאוד‬ ‫המציאות‪ .‬חשוב מאוד שהאדם יעמוד‬ ‫אתפסח ז"ל‬ ‫משום שקנה לעצמו דבר זה‪ .‬נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ראטהלא יוכל לצמוח בעניין‬ ‫הי"ולא כן‬‫ליפאשאם‬ ‫יו"ט כך‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' על‬ ‫אפילו בדברים שבקדושה זה פועל‬ ‫החכמה‪.‬‬ ‫באופן זה‪ .‬מארגנים נסיעה למקומות‬ ‫–‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר היא‬ ‫פרשתהקדושים‬ ‫למקומות‬ ‫שלישי‬ ‫הקדושים‪ .‬יו‪‬‬ ‫נסיעה‬ ‫לאן נעלמו רבבות הטובות?‬ ‫דבר קדוש מאוד‪ .‬אין אנו מדברים על‬ ‫כעת מוטלת על האדם עבודה גדולה‪:‬‬ ‫העלייה עצמה; אנו מדברים על הרגש‪.‬‬ ‫להבין שעניין זה קיים בכל הקשור‬ ‫הולכים לנסוע יחד עם הרבי או עם‬ ‫למאורעות חייו‪ .‬יש לו עכשיו בעיה בחיים‪:‬‬ ‫המשפיע‪ .‬מוציאים ממנו מיליון דולר‪ ,‬על‬ ‫יודע‬ ‫חולי‪,‬האד‪‬‬ ‫בעיה של‬ ‫–‬ ‫בעיה שלא‪‬‬‫פרנסה‪,‬תמיד‬ ‫של מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בעיה‬ ‫מה ולמה? ‪ -‬כל הדברים הללו חשובים‬ ‫בעיה של‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫לילדים‪,‬נחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמששלבו‪.‬ציפייה‬ ‫שידוך‪ ,‬בעיה‬‫מאוד‪ .‬לתת מיליון דולר ‪ -‬זה טוב‪ ,‬לנסוע אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬השאלה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולכעת על‬ ‫מדברים‬ ‫איננוכראוי‬ ‫מחלוקת‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫למקומות הקדושים ‪ -‬זה טוב‪ ,‬להיות אי‪‬‬ ‫האם הבעיה אמיתית או לא‪ ,‬או אם היא‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מקושר לצדיק ‪ -‬זה טוב‪ .‬לא זהו הנושא‪ .‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫גדולה או קטנה‪ .‬היא יכולה להיות בעיה‬ ‫חג‬ ‫מבוגר‪,‬הרי‬ ‫עושים‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬אדם‬ ‫בנוגעשלוקחים‬‫הבטחו‪ ‬הוא‬ ‫הנושא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫גדולה ואמיתית; ההתייחסות שלנו אל‬ ‫על‬ ‫הכסף‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫אני לוקח את‬ ‫הדי‪‬‬ ‫לכמה יו‪‬‬ ‫דקות‪:‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫ממנו ילד‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫הבעיות‪ ,‬בהשוואה לטובות שהקב"ה עושה‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכללחיים טובים‬ ‫להשתמשללכת‬‫עלינואתה יכול‬ ‫כ‪‬ועכשיו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬מאוד‬ ‫בגשמיות‪.‬זה‪:‬מה ג‪‬‬ ‫הסתכלותנו‬ ‫היא באופן‬ ‫להצליח‬ ‫עמנו‪,‬‬ ‫רחמי‪ ‬דברים‬ ‫לעורר לעשות‬‫כדי בוודאי‬‫ולשלום‪ .‬לנואפשר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הדברים‬ ‫לבטוח‬ ‫אלפי‬‫עשרות בלי‬ ‫הצלחהכלברוחניות‬ ‫מצומצמת‪.‬‬ ‫טובים עם הרעיון הזה‪ ,‬אבל הכל הוא אותו כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של יותר‪ ,‬אך‬ ‫האד‪‬‬ ‫המתרחשים בחיינו‬ ‫הרוחנית )הרבה‬ ‫ההצלחה‬ ‫הטובים‬ ‫כל‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫כוונתנו למה שאנו יכולים לראות בעינינו( כאילו‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫אינם קיימים‪ .‬מה שקיים עכשיו‪ ,‬הוא רק‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫יותר‪ .‬יש‬ ‫ועלינורחבה‬ ‫יש‪ ,‬ראייה‬‫תמיד‬ ‫שמועילי‪‬לחכם‬ ‫אכן‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הבעיה שהוא מתמודד אתה‪ .‬הוי אומר‪:‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אנשים‪ .‬החכם‬ ‫אותנועודאי‪‬‬ ‫מלמדת‬ ‫מחר‪ ,‬יש‬ ‫התורה‬ ‫אתמול‪ ,‬יש‬ ‫שהוא בריא‪ ,‬שהוא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותררואות‪,‬‬‫לקבלעיניו‬ ‫העובדה ש‬ ‫יכול לומר‪" :‬עכשיו אין ראוי עבורי לנסוע כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫נשא אשה‪ ,‬שיש לו ילדים ‪ -‬אינה נוגעת‪.‬‬ ‫למקומות הקדושים‪ .‬מדוע? כי בבית המצב‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫הדבר שהוא מתמודד‬ ‫הוא אני‬ ‫מה שנוגע עכשיו מה‬ ‫בעל "איננו‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫אומרים לו‪:‬‬ ‫למדנו המארגנים‬ ‫כברעכשיו"‪.‬‬‫קשה‬ ‫אתו עכשיו‪ .‬ואם בעל מדרגה הוא ‪-‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫חשבונות‪ .‬למה‬ ‫עושה‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשערסתם‬ ‫הלבבות אתה‬ ‫מבינים‪.‬‬ ‫קבלותיו‬ ‫אי‪‬‬ ‫זה‪ ,‬היא‪:‬‬ ‫מיוסדות על‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלה שצרי‪‬‬ ‫תפילותיו‬ ‫שטויות? כולם‬ ‫וכמה‬ ‫הראש עם‬ ‫נחו‪ ‬פי כמה‬ ‫הבטחו‪‬‬‫מבלבלה' את‬ ‫אתהעבודת‬‫של‬ ‫להקב"ה באה‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הודאתו‬‫להיות‬‫הבטחו‪ ‬ואף‬ ‫מיוסדות על זה‪,‬‬ ‫ישועות"‪ .‬אם הוא‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לפעוללענייני‪‬‬ ‫עומדיםבנוגע‬ ‫נוסעים‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫מתוך קיום דברי התנא 'חייב אדם לברך על‬ ‫משתכנע מהם‪ ,‬אין זה נובע מחכמה‪ .‬חכם‬ ‫הרעה כשם שמברך על הטובה'‪.‬‬ ‫הוא זה שמצליח לומר‪" :‬לא מי שתופס את‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫הוא אומר‪" :‬את הדברים האחרים אפשר‬ ‫חבירו אומר לו‪" :‬מה קרה? יש עוד‬ ‫לעשות גם מחר‪ ,‬אך היום‪ ...‬האם אתה יודע‬ ‫דברים! הודה לה' שאתה בריא"‪ .‬והוא מביט‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כמה כסף אני צריך לאסוף היום? הצע‬ ‫בו בכעס ואומר לו‪" :‬מזל טוב! אתה רוצה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מספר‪ .‬הרבה יותר מזה‪ ,‬בסדר?" וכך הוא‬ ‫טוען שאין זה קשור לרגש‪" ,‬אני פשוט בעל‬ ‫לומר לי שלמדת 'חובת הלבבות' בשבוע‬ ‫האחרון? אני גם למדתי פעם 'חובת‬ ‫אחריות‪ .‬אתה חושב שאיני רוצה לרקוד‬ ‫הלבבות'‪ .‬אתה רוצה לעזור לי או לפגוע בי?‬ ‫ומשפחתולי הי"ו‬ ‫אחריות"‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫עמך? אך יש‬ ‫אליעזר בן‬ ‫או‬ ‫הר"רלבתי‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫שידוך‬ ‫לזכות‬ ‫בוא נדבר לעניין‪ ,‬יש לך‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫לא?"‪.‬‬ ‫שם אין זה נכון‪ .‬אולי קשה יותר‬ ‫ובטחו‪‬‬‫פטרו‪ ‬מדור אמונהואף‬ ‫אז‪ ,‬אך גם אז זה רגשי‪ ,‬כי יש הרבה דברים‬ ‫הוא מגיע לאותה נקודה‪ ,‬שהיא חוסר‬ ‫שעליך לעשות היום מצד אחריותך‪ .‬האם‬ ‫היכולת להשתמש בחכמה ולראות את‬ ‫כבר למדת עם בנך? ‪ -‬אתה רוצה את‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫התמונה הרחבה יותר‪ ,‬הכל משום‬ ‫ראטהדברים החשובים מאוד‬ ‫הי"והרבה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא‬ ‫הרשימה? יש‬ ‫"ר גם‬‫אכןהרכן‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שרגשותיו עשו ממנו ילד קטן‪.‬‬ ‫להיום‪ ,‬אבל הפכת אותם לבלתי חשובים‪,‬‬ ‫אדם מבוגר יכול להיות ילד קטן‪ .‬רואים‬ ‫מדוע? כי –אמרת שאם לא תעשה אותם‪,‬‬ ‫במדבר איזה‬ ‫פרשתוקונה בו‬ ‫שלישי כספו‬ ‫יו‪‬את כל‬‫אדם שלוקח‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫התוצאות לא תהיינה נוראות כל‪-‬כך‪ ...‬כן‪,‬‬ ‫שטות‪ ,‬ומתפלאים‪ :‬הוא הרי בן ארבעים‬ ‫זה יכול לחכות למחר‪ .‬איני חייב לענות‬ ‫וחמש! ובכן‪ ,‬מי שמכיר אותו מעט אינו‬ ‫לפלוני בטלפון‪ ,‬הוא לא ימות‪ ...‬וכך אמרת‬ ‫מתפלא‪ ,‬כי הוא יודע שהוא אדם ילדותי‬ ‫גם לגבי שאר הדברים הרוחניים המוטלים‬ ‫מתחילתו ועד סופו‪.‬‬ ‫–‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫עליך היום‪...‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫העדיפויות‬ ‫בנוגע‬ ‫סולם‬ ‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫נחיצות‬ ‫הרגש קובע‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬שחרית‪,‬‬ ‫הכנסתיותר‬ ‫לתפילת‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫לבית‬ ‫אי‪‬הוא הגיע‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬בתפילת‬ ‫מול כאן‪,‬‬ ‫כראוי שלו‬‫לבטוחהמטרה‬ ‫אי‪‬‬ ‫ולמעשה‬ ‫אדם ילדותי הוא מי ששקוע לגמרי‬ ‫בסוגיית‬ ‫שבכל פעם‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק עד‬ ‫שבועות בחיים‪,‬‬ ‫לכבוד שיש לו‬ ‫בחסרון‬ ‫שמן שיוכל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫איזה דג‬ ‫דברי‪‬‬ ‫למצוא מול‬ ‫שחרית‪ ,‬היא‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מכפי‬ ‫האד‪‬דזמרה‬ ‫הרי פסוקי‬ ‫לכןשבעת‬ ‫הלוואה טובה‪.‬‬ ‫לתת‬ ‫הריענין‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫דקות‪,‬‬ ‫לדברי‪‬משתי‬ ‫עמו יותר‬ ‫שמדבריםבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫הוא מסתובב הלוך ושוב‪ ,‬ונעצר כל פעם‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מתפלאים ‪-‬‬ ‫הדי‪‬שיחו‬ ‫צףהוא יו‪‬‬ ‫למעלה‪ .‬בני‬ ‫השבועות‬ ‫חסרונו‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫והתשובה היא שזהו‬ ‫הקשר לשיחתנו?‬ ‫ליד מישהו שהוא חושד שהוא האיש‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫כ‪‬מה עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬הטלית‬ ‫על ג‪‬שקית‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫לבדוק מה‬ ‫להצליח‬ ‫מכל דבר‬ ‫רגשותיו יותר‬ ‫המתאים‪ ,‬כדי‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫את לעורר‬ ‫שמפעילכדי‬ ‫הדבר‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫הוא‪.‬בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה אכן זהו‬ ‫כלל‬ ‫והתפילין אם‬ ‫אחר‪ .‬אפשר לסדר את הנושאים במוח‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫האדם לפי סדר האלף‪-‬בית‪ ,‬אפשר לסדרם‬ ‫הוי אומר‪ :‬הרגש שלך הוא הקובע אצלך‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לפי חשיבות‪ ,‬ואפשר לסדרם לפי רוב הרגש‪.‬‬ ‫מה חשוב ומה אינו חשוב‪ .‬אם כן‪ ,‬יש עוד‬ ‫מה‬ ‫כפתור ללמוד‬ ‫שיסדר את‬ ‫תמיד‪ ,‬עלועלינו‬ ‫שמועילי‪ ‬לוחצים‬ ‫ובכן‪ ,‬אם‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות ונוסי‪‬‬ ‫רגשותיך‪ ,‬ושוב‬ ‫להשפיע על‬ ‫כ‪ ‬על‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫שהצליח‬ ‫דבר‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬עובר לראש‬ ‫מלמדתרגש‪,‬אותנו‬ ‫החסרון‬ ‫התורה‬ ‫הנושאים לפי‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫הרחבה‪ .‬אינך חכם‪.‬‬ ‫התמונה‬ ‫יותר‬ ‫לקבל את‬ ‫כדי‬ ‫אינך רואה‬ ‫האדם אומר‪" :‬אני מדבר על כך‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫הרשימה‪.‬‬ ‫שכללעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫כל הזמן‪ ,‬כי זה מה שעומד בראש מעייני"‪.‬‬ ‫'טריגר'לי‪ -‬אין‬ ‫אני לי מי‬ ‫כשיש‬‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫כך הדבר באדם שיש נושא המעורר בו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫להחזיר תוך יום‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שעליו‬ ‫לשער בכך‬ ‫הלבבות מדובר‬ ‫ואם‬ ‫עליו דמו‬ ‫אי‪‬‬ ‫שמדברים היא‪:‬‬ ‫פעםלדו‪ ‬בה‬ ‫עזה‪ ,‬וכל‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫תגובה‬ ‫השאלה‬ ‫"איני ילד‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫אומר‪:‬כמה‬ ‫הבטחו‪‬הוא‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫של כסף‪,‬‬ ‫גדול ה'‬ ‫עבודת‬‫סכום‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬הדבר‬ ‫רוצה‬ ‫להיותהדבר? פשר‬ ‫הבטחו‪‬מה פשר‬ ‫צרי‪ ‬לראשו‪.‬‬ ‫עולה‬ ‫לענייני‪ ‬אני מעלה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫המוטלת עלי‪,‬‬ ‫אחריות‬ ‫בנוגע‬ ‫מתוך‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אבל‬ ‫משהוא‬ ‫הוא שיש לו שכל רב‪ ,‬אך כשמדברים עמו‬ ‫לראש הרשימה את הנושאים החשובים‬ ‫על נושא זה הוא נעשה שוטה לכל דבר‪.‬‬ ‫ביותר להיום‪ .‬כאן הוא מדבר כבר כמבוגר‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בכ‬ ‫ולומד‪ ,‬אדרבא‪ ,‬תשקיע בו‪ ,‬צור עמו קשר‬ ‫מדוע? כי אז הרגש שלו מתחזק כל כך עד‬ ‫ובנה אותו‪ .‬האם אתה יודע כמה אתה יכול‬ ‫שהוא מאבד את מעט הדעת שיש לו בכל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לבנות את הבחורים הטובים ולרומם את‬ ‫הנושאים האחרים‪ .‬פתאום שומעים אותו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫קרנם?" ומה המשגיח עונה לו? ‪ -‬האם אתה‬ ‫משגיח בישיבה? מבחינה תאורטית אתה‬ ‫צועק‪ ,‬מדבר שלא לעניין‪ ,‬פולט אש וגפרית‪.‬‬ ‫הכל משום שהוא מוצף שם רגשית‪ ,‬ולכן‬ ‫צודק מאוד‪ .‬נראה לי שאינני סבור כמוך?‬ ‫נשאר לו פחות מקום להשתמש בשכלו‬ ‫הבחורים הטובים מתנהלים‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא ידיד יקר‪,‬‬ ‫ב‪ ‬אך‪,‬‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫של‬ ‫הר"ר‬ ‫לגופו‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות בו‬ ‫לזכות‬ ‫כדי ללבן את הנושא ולדון‬ ‫מנוחות‪ .‬למה לי לגעת בהם? ארבעת‬ ‫ובטחון‬‫אמונה מי‬ ‫פטרון מדור על‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬הקשים ‪ -‬הופכים לי את כל‬ ‫הבחורים‬‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫הישיבה‪ .‬אין לי ברירה‪ ,‬אני חייב לטפל בהם‬ ‫לכל אחד יש עניינים כאלה‪ .‬לכל אדם‬ ‫כל הזמן‬ ‫יש נושאים בחיים המציפים את רגשותיו‪.‬‬ ‫בנושאים הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫יש אנשים שזה קורה להםנלמד לע"נ‬ ‫ראטהשיש לו ארבע עשרה‬ ‫הי"ואדם‬ ‫ליפא זה‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט כעין‬ ‫הר"ר‬ ‫לכאן‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א או‬ ‫הקשורים לחסידות שלהם ‪ -‬לכאן‬ ‫ילדים ומתוכם אחד חולה‪ ,‬כששואלים אותו‬ ‫הכלל הוא שכאשר נוגעים בדברים‬ ‫בילד החולה‪,‬‬ ‫איירכלה הזמן‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הוא– כ"ג‬ ‫מתעסק‬ ‫המציפים את הרגש‪ ,‬האדם מאבד שם את‬ ‫)בחו"ל מדוע‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫הוא אינו מצליח להבין‪" .‬אתה שואל אותי‬ ‫שכלו ואינו רואה כלום‪.‬‬ ‫מדוע אני הולך רק עמו לבית החולים כל‬ ‫שבוע? ‪ -‬הרי האחרים אינם צריכים להגיע‬ ‫כשלא צריך ‪ -‬לא נוגעים‬ ‫לבית החולים‪ .‬אינני מבין כלל מה אתה‬ ‫כעת‪ ,‬כשאנו באים אל הטובות‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫שואל"‪.‬‬ ‫והחסרונות שיש לאדם‪ ,‬עלינו לשאול‪ :‬מה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הרגש‬ ‫לעניני‪‬את‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫שהחסרון מציף‬ ‫נחיצות הסיבה‬ ‫באמת‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫זה מה שקורה אתנו בחיינו‪ ,‬לא מפני‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫ולא הטובות? אני יודע שכך היא המציאות‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫משום שאנו‬‫דברי‪‬‬‫מול אלא‬‫ושלום‪,‬‬‫כראוי‬ ‫שאנו לבטוח‬ ‫כופרים חס‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬שחסר לו‪,‬‬‫רק במה‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועותעסוק‬ ‫לכבוד שהאדם‬ ‫אני יודע‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬כשיש לי‬ ‫מולמעשי ‪-‬‬ ‫לעצמנונחו‪‬‬ ‫חשבון‬ ‫עושים שהוא‬ ‫וכל שאר הדברים כאילו אינם נוגעים אליו מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫לטכס עצה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מנסההאד‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬אנישהרי‬ ‫לכ‪‬לחשוב‪,‬‬ ‫הסיבהדקות‬ ‫כמה‬ ‫יו‪‬מדוע?‬‫הואהיא‪:‬‬‫השאלה‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫כלום‬ ‫אעשה‬ ‫שלא‬ ‫מה‪,‬‬ ‫למצב‪.‬‬ ‫לעזור‬ ‫כיצד‬ ‫הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫השבועות‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫למען חובותיי?! מה אתה רוצה? כן‪ ,‬אני‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫דבר‬ ‫ש‬ ‫היא‬ ‫בכל‬ ‫ביותר‬ ‫להשתמש‬ ‫הפשוטה‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫התשובה‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫צריך להתקשר לפלוני או לפנות אליו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫להתעסק‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫אין צורך‬ ‫לנו כדי‬ ‫לטפל בו‪,‬‬ ‫שניתנוצורך‬ ‫שאין‬ ‫ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לביתו‪ .‬זו אחריותי‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫מאחר‬‫לטפל"הבו‪,‬נת‪‬‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬צורך‬ ‫דבר שיש‬ ‫דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫ואילו‬ ‫בו‪,‬‬ ‫שיש להתעסק בעניינו‪ ,‬מעורר באדם כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מוצפים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫אי‪‬שאנו‬ ‫העיקרית‬ ‫הסיבהידיעתו‬ ‫זוהי‬ ‫מיוסדת על‬ ‫לאחרונה את‬ ‫מה‬ ‫שהזכרנו ללמוד‬ ‫כפי ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬‫קשים‪.‬‬ ‫רגשות‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ונוסי‪‬בתחילה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫החסרון‪.‬‬‫הישנות‬ ‫כל‪-‬כך עלבגלל‬ ‫רגשית א‪ ‬כ‪‬‬‫מאמר העולם‪ ,‬שמטעם זה מנענעים את נחזור‬ ‫שאלנו מדוע אנו שקועים כל‪-‬כך בחסרון‪,‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫הלולב רק ב'אנא ה' הושיעה נא'‪ ,‬כי מה כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫מדוע אנו מחוברים אליו כל‪-‬כך‪ ,‬ואמרנו‬ ‫שמצליח ‪ -‬אין נוגעים בו‪ .‬רק מה שצריך‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אותנו‪,‬‬ ‫מציפיםלעצמי‬ ‫שההרגשים וכשאני‬ ‫משוםאני לי מי לי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫שזה‬ ‫עולמות‪.‬‬ ‫מנענעים‬ ‫ישועה‪ ,‬שם‬ ‫רבינו בעל חובת‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אניהתמונה הרחבה‪.‬‬ ‫מה את‬ ‫ולכן אין אנו רואים‬ ‫כעת אנו אומרים שמטעם זה ההרגשים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫"מדוע אתה‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫המשגיח‪:‬‬ ‫לשער את‬ ‫אחד שואל‬‫הלבבות‬ ‫היא‪:‬אצלנו‬ ‫אי‪‬‬ ‫מקוםבהשיש‬ ‫בכל לדו‪‬‬‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהאותנו‬ ‫מציפים‬ ‫וכמה‬ ‫הבחורים‬‫בארבעתכמה‬ ‫רק נחו‪ ‬פי‬‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודתכלה' הזמן‬ ‫מתעסק‬ ‫של‬ ‫התרעה א‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיות מנגנון‬‫הבטחו‪ ‬שיש‬ ‫חסרון‪ ,‬משום‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בחור שיושב‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגעכאן יש‬‫נחו‪ ‬הנה‬ ‫משהוא‬ ‫המשתוללים?‬ ‫א‪ .‬ווארנונג‪-‬מעכאניזם ‪alert mechanism -‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫התעסקות בדברים שעובדים‬ ‫בנפשנו המצפצף לנו ואומר‪ :‬שים לב! עליך‬ ‫להתעורר‪ ,‬כי אם לא תתעורר‪ ,‬המצב לא‬ ‫אך חשוב הרבה יותר ללמוד על הטעות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫השניה‪ ,‬המתמקדת בחלק השני‪ .‬אנחנו‬ ‫יהיה טוב‪ .‬נו!!! עשה בזה משהו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫רגילים שהדברים העובדים כראוי אינם‬ ‫השתדלות ללא חיבור רגשי‬ ‫זקוקים לטיפול‪ .‬ברוך השם‪ ,‬הם עובדים‪ .‬רק‬ ‫אולם שתי טעויות גדולות יש בתפיסה‬ ‫עובדים כראוי‪ ,‬שם הקב"ה‬ ‫בדברים שאינם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫צורך בן פיגא‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות הר"ר‬ ‫לזכותואין‬ ‫האומרת שמה שעובד ‪ -‬עובד‪,‬‬ ‫שנעשה משהו‪ .‬למשל‪ ,‬יש לאדם שני‬ ‫ובטחון‬ ‫רוצה‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫להתעסק בו‪ ,‬ומה שאינו עובד ‪ -‬יש לפעול‬ ‫האחד ‪ -‬ראוי להודות ולהלל‪ :‬מתנה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫ילדים‪,‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫עבורו כדי שיעבוד‪ .‬הטעות הראשונה היא‬ ‫מן השמים‪ .‬הוא לומד ומתפלל‪ ,‬ויש לו‬ ‫שלפי האמת ההשתדלות אינה מועילה‬ ‫מדות מפוארות‪ .‬מעורר התפעלות‪ .‬והשני‬ ‫מתקשה ז"לבכל התחומים‪ .‬והוא מרגיש‬ ‫האדם הרה"ח פסח‬ ‫לעולם‪ ,‬אף כשצריך לעשותה‪ .‬ואם‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫רוצהראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫שמרגיש‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫עסוק כל‪-‬כך בחסרונו‪ ,‬משום‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫ממנו שיטכס עצה כיצד‬ ‫שהקב"ה‬ ‫שעליו לפעול בעניינו עד שאינו רואה שום‬ ‫לעזור לילד השני‪ .‬אולי לשכור לו אברך‬ ‫דבר אחר בחייו‪ ,‬אין זה אלא משום שהוא‬ ‫–‬ ‫אתו יעזור לו? אולי עליי להקדיש‬ ‫שילמד‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדברושמה‬‫פרשתלמצב‪,‬‬ ‫שלישילעזור‬ ‫יו‪ ‬יכול‬ ‫מרגיש שהוא‬ ‫יותר זמן לדבר עמו? ‪ -‬הרי הקב"ה הטיל‬ ‫שיעשה אכן יועיל‪ .‬אילו עשה את‬ ‫עלי את התיק הזה כדי שאטפל בו‪.‬‬ ‫ההשתדלות בקרירות‪ ,‬כפי ההלכה וכפי‬ ‫השקפת התורה‪ ,‬לא היה מתחבר לכך‬ ‫ומה עם הילד הראשון? ‪ -‬אה‪ ,‬הילד‬ ‫רגשית‪ .‬הוא היה יכול לעשות מה שצריך‬ ‫סימן‬ ‫כל‪-‬כך‪,‬‬ ‫פורח‬ ‫–‬ ‫שהוא‬ ‫מאחר‬ ‫הראשון‪,‬‬ ‫ולהתקדם הלאה‪ .‬הסיבה שהוא מתחבר הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הוא יכול‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותרבו‪.‬נחו‪‬‬ ‫מלטפל‬‫אותי אבל‬ ‫שהקב"ה פטר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫לכך רגשית היא שהוא מרגיש שאם לא אי‪‬‬ ‫אפילו להשתמש בלשון רוחנית ולומר‪:‬‬ ‫יעשה את ההשתדלות הזאת ‪ -‬הדבר לא אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הקב"ה שלח לי ידיעה ששם אין צורך בי‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫יקרה‪ ,‬ואם יעשה אותה ‪ -‬זה כן יקרה‪ .‬הרי מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫רוחניי‪ .‬הריחמה‪,‬‬ ‫חג‬ ‫לדברי‪ ‬השתדלות‬ ‫בנוגע היא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שהשתדלותו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫טעות מוחלטת‪ .‬כל דבר העובד כראוי‬ ‫כן‪,‬א‪,‬עליו‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬בה‪ .‬אם‬ ‫שהואיו‪‬בוטח‬ ‫השתדלות הוא‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫שיש לך בחיים‪ ,‬הקב"ה נתנו לך כדי‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫האמונהבכל‬ ‫ובטחון‪.‬‬ ‫להשתמש‬‫על יסודות‬‫עלינו‬ ‫כ‪‬לחזור‬ ‫שיי‪‬‬ ‫על ידו‬ ‫ותכירשאי‪‬‬‫מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬עת‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫שתעסוק בו בכל‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ותתפעל‬‫לבטוח‬ ‫בליעליו‪,‬‬‫ותדבר‬ ‫הצלחההקב"ה‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫בטובתו של‬‫אפשר לראות כמה פעמים אדם יושב כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הלב‪ .‬צריך‬ ‫האד‪‬‬ ‫מקרב של‬ ‫הרוחנית‬‫ההצלחהעל כך‬‫ממנו‪ ,‬ותודה‬ ‫ולומד‪ ,‬עושה את ההשתדלות המינימלית כל‬ ‫לזכור שהודאה אינה רק דיבורים‪ .‬הודאה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ומסיח את דעתו‪ ...‬התקשרתי לפלוני‪ ,‬כעת מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫היא מדה‪ .‬היא צורה מסוימת של חשיבה‬ ‫מה‬ ‫ללמודהעולם‬ ‫כאילו כל‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬בלימוד‪,‬‬ ‫את עצמי‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫אשקיע‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫והרגשה כלפי הדבר‪ .‬האדם נברא כדי‬ ‫להשתמש‬ ‫במהירות‪ .‬להתפלל‬‫אותנו אי‪‬‬ ‫מלמדתמסתדר‬‫התורה והענין‬ ‫מת‪...‬‬ ‫בהירות‪ .‬שיש לו בחיים‬ ‫יותרדבר טוב‬ ‫לקבלבכל‬ ‫להתמקד‬ ‫הוא מתפלל‪ ,‬בלי לחשוב כל הזמן על כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ולהיות עסוק בו‪ .‬הקב"ה אומר )ישעיה מג‪,‬‬ ‫הצרה; ללמוד הוא לומד‪ ,‬ואת ההשתדלות‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מגיע בעל‬ ‫לארבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫תהלתי יספרו'‪ .‬בראתי‬ ‫מה אני‬ ‫כא(‪' :‬עם זו יצרתי לי‬ ‫פחות שפע‬ ‫כלאחר יד‪.‬‬ ‫עושה‬ ‫הוא‬ ‫אותך כדי להטיב לך בכל עת וכדי שתהיה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעשפע באופן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫רואים יותר‬ ‫הלבבותזה‪.‬לשער‬ ‫אדרבה‪,‬‬ ‫באופן‬ ‫אלוקינו‬ ‫אי‪‬‬ ‫'ברוךבההואהיא‪:‬‬ ‫לדו‪‬‬‫ולילה‪.‬‬ ‫השאלה יומם‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫עסוק בזה‬ ‫אינך צריך‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬ ‫נחו‪‬בזה‪.‬‬ ‫לטפל‬ ‫חשבת ה'שעליך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫זה‪.‬עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬ולספר‬ ‫רוצה‬ ‫להללו ולשבחו‬ ‫לכבודו‪ ,‬להיות‬ ‫בראנוהבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬‫ש‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בסדר‪ .‬את‬ ‫לענייני‪‬ההשתדלות‬ ‫נחו‪‬הכל‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא בזה‪.‬‬ ‫לטפל‬ ‫הודו'‪ .‬אף בתפילה אומרים‪' :‬וקרבתנו מלכנו‬ ‫עליך לעשות בקרירות‪ ,‬כלומר בלי לחבר‬ ‫לשמך הגדול וכו' להודות לך'‪ .‬הקב"ה‬ ‫אותה אל התוצאה שהוא חפץ בה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דכ‬ ‫מתפלל ומברך‪ .‬לכן ברא הקב"ה בתים‪,‬‬ ‫בראנו בשביל זה‪ ,‬הקב"ה קרבנו בשביל זה‪,‬‬ ‫לכן ברא הקב"ה ילדים‪ ,‬ולכן ברא את כל‬ ‫ונתן לנו תפקיד להיות עסוקים בזה‪.‬‬ ‫יחסי ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונה‬ ‫שאר הדברים‪.‬‬ ‫מדור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הטוב מחכה למילה טובה‬ ‫טיפול בחסרון בשיעור‬ ‫ולגבי החסרון‪ ,‬האם אתה יודע כמה‬ ‫מתבונן בדבר פשוט זה‪ ,‬הוא‬ ‫עליך לעשות למענו? פעמים רבות אנשים‬ ‫אליעזר ב‪ ‬פיגאכשהאדם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫הר"ראליעזר בן פיגא‬ ‫לזכות‬ ‫להרגיש שהמקום שעליו לטפל בו‪,‬‬ ‫מתחיל‬ ‫לזכות ושומעים‬ ‫מדברים על שיעור ההשתדלות‪,‬‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪ ‬בטוב‪ .‬בחסרון אינו יודע‪ ,‬יש לו‬ ‫הוא דווקא‬ ‫מהם תשובות מוזרות מאוד‪ .‬אכן‪ ,‬אם נרצה‪,‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫שם ספק‪ .‬בטוב אין שום ספק שיש לו‬ ‫נוכל לתת תחילה תשובה כללית ולומר כך‪:‬‬ ‫אחריות לעסוק בו‪ .‬ועל זה קבעו חז"ל‬ ‫כפי היחס שיש בין החסרון שיש לך לבין‬ ‫של מאה ברכות‪ ,‬כדי לשמחו‪.‬‬ ‫השקעתך הרה"ח פסח‬ ‫מינימום ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬‫הטוב שיש לך‪ ,‬כך צריכה להיות‬ ‫ראטהכל אחד מהנושאים‪ .‬כן‪,‬‬ ‫הי"ו סביב‬ ‫וריקוד‬ ‫שמחה‬ ‫ליפא‬ ‫"ר זה‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫אבל‬ ‫לא‪ .‬הר‬ ‫בו‪ .‬כל‪-‬כך קשה להבין? ממש‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫'מלביש ערומים' הוא ענין שלם‪ .‬אך הוא‬ ‫מפחיד‪ .‬מאוד מפחיד‪.‬‬ ‫חוטף את החליפה שלו ורץ לתפוס את‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדברלקדש‬ ‫פרשת שסיים‬ ‫שלישי‬ ‫המשפחה‬ ‫יו‪ ‬אבי‬ ‫חשבו על‬ ‫האוטובוס‪ .‬חבל‪ .‬החמצת‪ .‬זה כמו שבנך‬ ‫הילד מחכה לחיוך‪ .‬הוא מחכה ומחכה‪,‬‬ ‫על היין‪ ,‬ובמקום לחלק את היין לכל בני‬ ‫ואתה אוחז בחליפה ובורח‪ ,‬והילד נשאר‬ ‫המשפחה‪ ,‬הוא לוקח את הגביע‪ ,‬נותן אותו‬ ‫בבית נבוך‪ .‬הטוב של הקב"ה מחכה להכרה‬ ‫לאחד הילדים ואומר לו לשתות את כולו‪.‬‬ ‫למה? כי ילד זה מתמודד עם קשיים‪ .‬כל‬ ‫–‬ ‫ולמילה טובה ואתה בורח‪.‬‬ ‫הילדים עומדים מסביב ושואלים‪ :‬למה? מה הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫הטוב נועד לכך‪ ,‬להשתמש בו בשביל‬ ‫אי‪‬‬ ‫קשיים‪.‬‬ ‫אתנו? אך הוא בשלו‪ .‬לילד זה יש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬אחרי זה‬ ‫כראוי מול‬ ‫הקב"ה‪ .‬אה‪,‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בטובתו של‬ ‫הרי ברור לכל בר דעת שהוא טועה‪ ,‬כי מה אי‪‬‬ ‫ההכרה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫את היין יש‬ ‫נעסוקהילד?‬ ‫שבועות‬ ‫ולקשייו של‬ ‫לכבוד‬ ‫הקידוש‬ ‫ליין‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬עוד נקודה‬ ‫מסכת מול‬ ‫ברכות‪ .‬יש‬ ‫סוף נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫משנה‬ ‫יש‬ ‫לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫בנוגעבשווה‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬לכולם‬ ‫לחלק‬ ‫קטנה שאי אפשר לסיים את המסכת‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לברך על‬ ‫יותר אדם‬ ‫ברוחניות חייב‬ ‫להצליח שלמעשה‪,‬‬ ‫בלעדיה‪,‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שהאדם יקח את‬ ‫הרעה כשם שמברך על הטובה‪ .‬יש לו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫נותן בכל‬ ‫כאן‪ ,‬הדין‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪ ‬אף‬ ‫עלינו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫נפשו ויחלקה בשווה לכל הדברים שיש לו‬ ‫לאדם גם כמה דברים שנראים כדברים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫טובבלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫בחיים‪ ,‬טובים ורעים כאחד‪ .‬מדוע אינו‬ ‫עליהם‬ ‫הם‪ ,‬ואף‬ ‫הם בעצם‬ ‫רעים‪ ,‬ואף‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הסדר של‬ ‫הרוחנית‬ ‫עושה כן? כי הוא אומר‪ :‬שם צריכים אותי‪,‬‬ ‫של מסכת‬ ‫ההצלחהכך הוא‬ ‫כל להודות‪.‬‬‫יש‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬זה ממש‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫לא נכון!‬ ‫להצליח‬ ‫צריכים אותי‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬לא‬ ‫ושם‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ברכות‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודלפניך‬ ‫ועלינוהיצורים‬ ‫נכון! תמיד‪,‬‬ ‫'חובת כל‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫אינו‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אומר ב'נשמת'‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫להודות מלמדת‬ ‫ולהלל'‪ .‬אתה‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬לא יצא‬ ‫יותר למפרע‬ ‫הקורא‬‫כדי לקבל‬ ‫כדי שנהללך ונשבחך ונפארך‪.‬‬ ‫אלה‪.‬‬‫שנבראנו‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אנחנו הלכנו והפכנו את הסדר‪ .‬התחלנו‬ ‫הרי לשם כך באנו לעולם להגדיל כבוד‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫ואנו משקיעים כוחות‬ ‫מסכת ברכות מהסוף‪.‬‬ ‫מה אני‬ ‫לגלות שיש‬ ‫הזה כדי‬ ‫למדנולעולם‬ ‫כבר‪ .‬באנו‬ ‫שמים‬ ‫מרובים בקבלת יסורים באהבה ואמונה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע יש עשב‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בטובתו‪.‬‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫בעולם ונכיר‬ ‫אלוקים‬ ‫מה‪ :‬אתם‬ ‫אי‪‬‬ ‫אומר‪:‬היא‬ ‫והקב"ה בה‬ ‫דור שלם‪.‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫ובטחון‪.‬‬ ‫השאלה‬ ‫כמהכי אין‬ ‫וכמה‬ ‫האדמה‪,‬‬ ‫בפתחנחו‪ ‬פי‬ ‫עומד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אבל הוא‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬כשאנו‬ ‫רוצה‬ ‫להיות היוצרות‪.‬‬ ‫הפכתם את‬ ‫עושים?הבטחו‪‬‬ ‫עשב בכלל?‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעמי צריך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שיתפלל‪.‬‬ ‫משהוא מינחו‪‬‬ ‫עדיין‬ ‫מסתכלים בסידור שלנו‪ ...‬אחר כך‬ ‫כל תכלית העשב היא שיהיה אדם עם‬ ‫מתפלאים על דוד המלך‪ ,‬היתה לו צרה כזו‬ ‫דעת ומכיר שיש בכך טובה ומשבח‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫ממשיך להסתכל ולהתלהב מהיופי‪ .‬מחכים‬ ‫וצרה כזו‪ ,‬איך הוא הצליח להיות כל‪-‬כך‬ ‫לראות אותו לוקח את המזלג‪ ,‬אבל הוא אינו‬ ‫מחובר? ‪ -‬מי אמר שלא? אך זה היה אחוז‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מבין עבור מה צריך את המזלג ‪ -‬אולי‬ ‫כל‪-‬כך קטן‪ .‬היה לו את אבשלום‪ .‬האם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫להשתמש בו כסימנייה בספר? שואלים אותו‬ ‫אם משהו לא בסדר‪ ,‬והוא משיב‪ :‬לא‪ ,‬זה‬ ‫אמרתי שלא? אך ו נספר מה עוד היה‪ .‬יש‬ ‫מזמורים רבים מאוד‪ .‬רוח הקודש על נושא‬ ‫מצוין‪ ,‬אני ממש נהנה‪ .‬רציתם להסב לי‬ ‫זה‪ ,‬רוח הקודש על נושא זה‪ .‬כל הלילה הוא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫נהנה הרבה‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אני‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הנאה והנה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫אומר שירות ותשבחותלזכות‬ ‫להקב"ה‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫מנסים להסביר לו‪ .‬שמע נא! ההנאה‬ ‫מדור אמונהאזובטחו‪‬‬ ‫בטובות‬‫פטרו‪‬‬ ‫וככל שהאדם מוסיף להתבונן‬ ‫שיש לך עכשיו היא באה מחוש הראיה‪ .‬חוש‬ ‫שיש לו‪ ,‬אחוזי הרעה הולכים ופוחתים‪.‬‬ ‫הראיה יכול לתת לאדם מעט הנאה‪ .‬אבל אם‬ ‫למה? כי הטובה מתגדלת ומתרחבת‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫תכניס את האוכל לפיך‪ ,‬תלעס ותבלע‪ ,‬תהיה‬‫"ח‬‫הרה‬ ‫את לע"נ‬ ‫עצמו‬ ‫נלמד‬ ‫ומתרבה עוד ועוד‪ .‬ואז הוא מוצא‬ ‫ומכופלת‪ .‬האדם שואל‬ ‫כפולה‬ ‫ראטה‬ ‫הנאה הי"ו‬ ‫חנני' לך‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫הפשטות‪.‬‬ ‫שר ומהלל להקב"ה‪ ,‬וזהו ממש‬ ‫כמתפלא‪ :‬מה?! לתוך הפה?! בפה מדברים‪.‬‬ ‫אבל כשהאדם אינו קולט את היסוד‪ ...‬הוא‬ ‫כיצד יתכן להכניס בו דברים מבחוץ? שוב‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫בצערי‪ ,‬אני‬ ‫מרגישבמדבר‬ ‫אינךפרשת‬ ‫מבין‪...‬‬ ‫שלישי‬ ‫באמת לא יו‪‬‬ ‫מסבירים לו‪ :‬הכנס מהמנה שבצלחת אל‬ ‫באמת בעל יסורים נורא‪ ...‬אזי ההרגשים‬ ‫פיך‪ ,‬תלעס ותרגיש הנאה נפלאה‪ .‬הוא‬ ‫מציפים אותו והוא בטוח שרק בדברים‬ ‫מסתכל שוב כאינו מאמין ‪ -‬מה עבר עליך‬ ‫האלה הוא צריך לטפל כל הזמן‪ .‬ובאמת זה‬ ‫היום‪ ,‬שאתה מדבר שטויות כאלה?‬ ‫לגמרי הפוך‪ .‬בדברים האלה אינך צריך‬ ‫יודע‬ ‫א‪‬עלהאד‪‬‬ ‫חששותיו‬ ‫תמיד –‬ ‫מתגבר‬ ‫מועילכשהוא‬ ‫הבטחו‪‬לבסוף‬ ‫אך‬ ‫לעשות כמעט שום דבר‪ ,‬ובדברים האחרים‬ ‫נחו‪‬פתאום‬ ‫יותרקורא‬ ‫אבל הוא‬ ‫בו‪ .‬לפיו‪,‬‬ ‫האוכל‬ ‫ומכניס את‬ ‫לעניני‪ .‬רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע כל הזמן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫להיות עסוק‬ ‫נחיצותצריך‬ ‫אתה‬ ‫לדעת‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫הרגשתי הנאה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מוללאדברי‪‬‬ ‫מעולם‬ ‫לבטוחוואו!‬ ‫כראוי‬ ‫בהתרגשות‪:‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫כזו‪ .‬מה הדבר הזה? אני אומר לך את‬ ‫ה' בסוגיית‬ ‫נעסוקטוב‬ ‫הפע‪‬‬ ‫וראו כי‬ ‫לכבוד טעמו‬ ‫שבועות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫האמת‪ ,‬מעולם לא הרגשתי דבר כזה‪ .‬הוא‬ ‫חג‬ ‫לאדם‬ ‫רוחניי‪.‬לוהרי‬ ‫לדברי‪‬רק שיש‬ ‫בנוגע זה לא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יתירה מזו‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לרוחניותא‬ ‫הקב"ה‪ ,‬עד‬ ‫הטבתו של‬ ‫הוא על‬ ‫השבועותלדבר‬ ‫אחריות‬ ‫מתחיל להסתכל על עצמו ‪ -‬מה קורה אתי?‬ ‫על‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫נורמלי? משהוא‬ ‫ומסבירים לו‪:‬‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫להצליח‬ ‫נורמלי? אני לא‬ ‫אני‬ ‫מזה‪ .‬דוד המלך‬ ‫להשתמש יותר‬ ‫לידי התרגשות‪.‬‬ ‫כ‪‬שיבוא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬עכשיו‪,‬‬ ‫בגשמיות‪.‬מהמה ג‪‬‬ ‫שקורה לך‬ ‫ממש נורמלי‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫אתה‬ ‫אומר )תהלים לד‪ ,‬ט(‪' :‬טעמו וראו כי טוב ה''‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח לזה‬ ‫בלי קוראים‬ ‫ברוחניות כן‪,‬‬ ‫הנאת אכילה‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫שיש לך‬ ‫ניקח את האכילה כדוגמא‪ .‬יש מי שאינו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הלעיסה ויש‬ ‫האד‪‬‬ ‫הנאת של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ואכילה‪ .‬יש‬ ‫טעימהההצלחה‬ ‫כל‬ ‫יודע מה זה אכילה‪ .‬נניח שיש אדם כזה‬ ‫לבטוח אחר‪.‬‬ ‫אי‪‬יש טעם‬‫מאכל‬ ‫על ולכל‬‫הגרון‪,‬‬ ‫הנאת‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬לא הכניס‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫האחרונות‬ ‫השנים‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שבשלושים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת‬ ‫מחר נביא לך אי"ה מאכלים אחרים‪ .‬יש‬ ‫מה‬ ‫ללמודמחובר‬ ‫תמיד‪,‬מאזועלינו‬ ‫שנולד היה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לפיו‪ .‬אולי‬ ‫דבר‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫טעם מתוק ויש טעם מר‪ ,‬יש טעם חריף‬ ‫להשתמש‬ ‫הראשונה שהוא‬ ‫הפעם אי‪‬‬‫הגיעה אותנו‬ ‫למכונות‪.‬מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫מלא התפעלות‪ .‬אך‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר הוא‬ ‫לקבלמלוח‪.‬‬ ‫כדי טעם‬ ‫ויש‬ ‫להכניס מזון לפיו‪ .‬הרופא אמר שהוא‬ ‫יכול‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כעבור כמה ימים הוא מתרגל‪ ,‬מפסיק‬ ‫יכול לאכול‪ .‬מכינים לו מנה מכובדת עם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫ובתוכהבעל‬ ‫יפיפייהרבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫האכילה‪ ,‬וההתרגשות‬ ‫להתבונן בטעם מה אני‬ ‫כמה מיני‬ ‫צלחת‬ ‫כבר יפה‪.‬‬ ‫הגשה‬ ‫נעלמת כלא הייתה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע עם רוטב‬ ‫הבטחו‪‬פרוסת דג‬ ‫לשער שונים‪,‬‬ ‫הלבבותבגוונים‬ ‫ירקות‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כמהמרענן‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫משקה‬‫כוס פי‬ ‫הבטחו‪‬וכןנחו‪‬‬ ‫נענע עליו‪,‬‬ ‫ועלה של‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫בלי לעיסה לא תטעם‬ ‫לו‪ ,‬מתיישב‬ ‫מה שהוכן‬ ‫נחו‪ ‬את‬ ‫משהוא רואה‬ ‫האדם‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫אנחנו מתנהגים עם טובותיו של הקב"ה‬ ‫ואומר‪ :‬תודה רבה‪ .‬מודה לכם מעומק הלב‪.‬‬ ‫בדיוק כך‪ ,‬ואף חמור יותר‪ .‬הקב"ה נתן‬ ‫מחכים לראות מה הוא עושה‪ ,‬ורואים שהוא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וכ‬ ‫מתמלא צער‪ .‬אילו היית יודע כמה הדבר‬ ‫לאדם איזו טובה והאדם אומר‪ :‬מצוין‪.‬‬ ‫כואב לי‪ ...‬והלה מביט בו בתמיהה ‪ -‬מה‪,‬‬ ‫אומרים לאדם‪ :‬לא!!! ‪' -‬טעמו וראו כי טוב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לחסרון זה יש רגש?! איני מבין‪ .‬דבר פלוני‬ ‫ה''‪ .‬לעולם לא תוכל להרגיש את הטוב אם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫חסר לי‪ ,‬אז מה?‬ ‫לא תלעס אותו‪ ,‬ואם לא תתבונן כיצד‬ ‫מרגישים עמו וכיצד מרגישים בלעדיו‪ .‬כך‬ ‫נניח שיש לו כמה בנים‪ ,‬ואחד מהם אינו‬ ‫גם לא תקיים את הכתוב "זכר רב טובך‬ ‫זה לא כואב‪ .‬ברוך השם‪,‬‬ ‫לנשאלהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬‫פיגא דיו‪.‬‬ ‫חכם‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫לראות‬ ‫הר"ר‬ ‫תוכלאליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫כיצד‬ ‫לזכות‬ ‫יביעו"‪ ,‬כי אם לא תטעם‪,‬‬ ‫ובטחון די לו שהוא ירא שמים ושואף‬ ‫הכל טוב‪.‬‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫את טוב ה'?‬ ‫ועושה כפי יכולתו‪ .‬אין לנשאל את‬ ‫לטובובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫השאיפה שבן ייראה כפי שכל המשפחה‬ ‫האדם טוען‪ :‬אכן ראיתי‪ .‬הודיתי‪ .‬כאותו‬ ‫הרחבה מצפה‪ ,‬והוא אינו דואג על שידוכים‪,‬‬ ‫ילד ששואל את חבירו‪ :‬אתה סולח לי? זה‬ ‫וכך הוא מתהלך שמח וטוב לב‪ .‬לשואל‬‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫את‬‫לע"נ‬ ‫היה מדה של בקשת סליחה או נלמד‬ ‫שאמרת‬ ‫ראטהכמה בנים ואחד מהם‬ ‫הי"וגם כן‬‫ליפא יש‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫לעומתו‪,‬‬ ‫הר"רצוה‬‫ביבדלחט"אאביך‬ ‫המילים מן השפה ולחוץ כי‬ ‫אינו חכם דיו‪ ,‬ואם נרצה‪ ,‬הבן הלא מספיק‬ ‫עליך? אי אפשר לטעום את הטוב אם אין‬ ‫מספיק חכם‬ ‫חכם המהלא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫שלו‪ –,‬כ"ג‬ ‫יותר אייר‬ ‫)בחו"ל חכם‬ ‫בחוקותי(‬ ‫פותחים‬ ‫מתבוננים ואין‬ ‫במדבר‬ ‫אם אין‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫עוסקים בו‪,‬יו‪‬‬ ‫של הנשאל‪ ,‬וכעת הוא מדבר עם הנשאל‬ ‫את המוח להתרגש ולהתפעל‪ .‬כל עוד אינך‬ ‫ומתאר לו את צערו‪ ,‬והנשאל אינו מצליח‬ ‫עושה זאת‪ ,‬אינך טועם אותו‪ .‬אינך יודע‬ ‫להבין ‪ -‬תסביר לי מדוע זה מוציא אותך‬ ‫כלל מהו‪ .‬הוא מונח לצדך כבר כמה שנים‪.‬‬ ‫מהכלים‪ .‬אני יכול להבין שמדובר בחסרון‪,‬‬ ‫השיניים למשל‪ .‬אף פעם לא סבלת מכאבי‬ ‫האד‪‬שונה‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫שרצית– שזה‬ ‫א‪ ‬יהיה‬ ‫להבין תמיד‬ ‫הבטחו‪‬גם מועיל‬ ‫ואולי‬ ‫שיניים ואינך יודע בכלל שיש לך שיניים‬ ‫אבל אינני יכול להבין מדוע אינך ישן‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫המשמשות אותך? כך הוא לגבי כל דבר אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫בלילות בגללו‪ .‬איני מבין‪ .‬טוב‪ ,‬איני צריך‬ ‫שיש לך‪ .‬התבוננות תביא אותך לידי‬ ‫כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫להבין כל דבר‪...‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬לך הנאה‪,‬‬ ‫נעסוקתביא‬ ‫התפעלות‪,‬שבועות‬ ‫וההתפעלות‬ ‫לכבוד‬ ‫ואז תימשך אל הקב"ה על‪-‬ידי הטוב‪ ,‬וזה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫מייסר‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫רגשהרי‬ ‫עולם של‬ ‫מה שיוליד בלבך אהבה‪ .‬אינך יודע אאפילו הסיבה לכ‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫הענין הוא שהאדם נכנס לעולם שלם‬ ‫להצליח‬ ‫מה זה‪ .‬כשתעשה את זה‪ ,‬או אז נדבר ותגיד‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬איזה‬ ‫בגשמיות‪.‬שהוא‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫חושב על‬ ‫רגש כל פעם‬ ‫להצליח‬ ‫של‬ ‫לנו איך אתה מרגיש‪ .‬זה עולם חדש‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫ילד לא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלייש לו‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניותאם‬ ‫הצלחהלו‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫חסרון שיש‬ ‫כלל‬ ‫רגוענת‪ ‬לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫לישון אכ‪‬‬ ‫בלילה‬ ‫אפשרלטובה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫כרכים רק על‬ ‫האד‪‬‬ ‫יש לו ארבעה‬ ‫הרוחנית של‬ ‫בריא בנפש‪,‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫סוגיא שנקראת בושה‪ ,‬בושה כשבאים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫מהצדכלי‪‬‬ ‫ההפוך‪ .‬מאותו‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫לראות זאת‬ ‫כלי‪‬אפשר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לשמחות‪ ,‬בושה כשהולכים עם הילד‬ ‫מה‬ ‫ללמוד כמה‬ ‫ועלינו‬ ‫כמו כולם‪.‬‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫חסרונות‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שיש לו‬ ‫אחד‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ברחוב‪ ,‬בושה כששואלים אותו היכן ילד‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫השם‪ ...‬גם לו יש‬ ‫שמכיריםמלמדת‬ ‫אותו‪ ...‬ברוך‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫ללכת אתו לרופא‪ ,‬וכן‬ ‫בושהיותר‬ ‫כשצריך‬ ‫פלוני‪,‬לקבל‬ ‫כדי‬ ‫הוא‪ .‬מתמודד עם כסף ומתמודד עם‬ ‫צרות‪...‬אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫הלאה‪ .‬פירושו של דבר שהבעיה שלו חיה‬ ‫כמה מהילדים‪ ,‬ומי שיודע‪ ...‬בכלל השלום‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כרכים יש לו לדאגה‪,‬‬ ‫מה אני‬‫ובועטת‪ .‬ועוד כמה‬ ‫שמח‪ ,‬מלא‬ ‫מסתובב‬ ‫אבל הוא‬ ‫כברשם‪...‬‬‫בית‬ ‫וכן הוא מסתבך לגמרי‪ ,‬כי הוא חושב שהוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהוא עושה‬ ‫לשער הבטחו‪‬‬ ‫שואלים‪ :‬כיצד‬ ‫הלבבותואנשים‬ ‫חיות‪.‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫אי‪‬‬ ‫ללאבהספק‬ ‫היא‪:‬‬ ‫שצרי‪ ‬לו‪,‬‬ ‫לדו‪‬‬ ‫השאלה זה קרה‬ ‫יודע למה‬ ‫כמה אותו‬ ‫וכמה‬ ‫לשאול‬ ‫הבטחו‪ ‬אליו‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫מישהו ניגש‬ ‫עבודת ה'‬ ‫זאת?‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬להבין‬ ‫רוצה‬ ‫הוא לא מצליח‬ ‫ואם כן‬ ‫להיות‬ ‫מעניש אותו‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הפוך‪ .‬השואל‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫שיח אך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬אותו‬ ‫בנוגע‬ ‫ומתחיל שם‬ ‫משהוא‬ ‫למה אחיו או גיסו אין לו אינו צריך‬ ‫אומר לו‪ :‬גם לי יש את הצרה הזו ואינני ישן‬ ‫להתמודד עם דבר כזה‪ .‬הוי אומר‪ :‬החסרון‬ ‫בלילות‪ .‬כל פעם שאני חושב עליה‪ ,‬אני‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫שרצה‪ ,‬הוא מתיישב שם בפנים בתוך‬ ‫שיש לו הוא המסכת הקשה ביותר בש"ס‪.‬‬ ‫החדר‪ ,‬נועל את הדלת ואינו יוצא‪ .‬זהו זה‪.‬‬ ‫יש לו מפרשים על גבי מפרשים‪ .‬אחר כך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יש לו דירה ענקית עם שתים עשרה חדרים‬ ‫כששואלים אותו‪ :‬מה נשמע עם מעלותיך?‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫גדולים ומאווררים‪ ,‬ויש לו חדרון קטן‪ ,‬חשוך‬ ‫וחנוק‪ ,‬שספק אם הוא חייב במזוזה כלל‪,‬‬ ‫הוא עונה בשפה רפה‪ :‬כן‪-‬כן‪ .‬וכששואלים‬ ‫אותו‪ :‬מה נשמע עם כל הדברים שמתנהלים‬ ‫והוא נכנס אל תוכו‪ ,‬נועל את הדלת‪ ,‬ואומר‬ ‫אצלך על מי מנוחות? הוא מעוות את פניו‬ ‫בעל"ו מדרגה ומקבל יסורים‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫לכולם שהוא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫את‬ ‫הר"רכלל‬ ‫אליעזר‬ ‫להבין‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫בכעס‪ .‬הוא אינו מצליח‬ ‫ובטחון‬ ‫באהבה‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון הרי‬ ‫השאלה‪ .‬הרי הסיפור עם הילד הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫תופסים‬‫פטרו‪‬‬ ‫עניין שלם‪ ,‬ושאר הדברים אינם‬ ‫זה נובע מאותו מקור‪ .‬העולם הזה שואב‬ ‫כלל מקום‪.‬‬ ‫אותנו כל הזמן למקום כזה‪ .‬והאדם צריך‬ ‫לזה‪ .‬האדם צריך להשתמש עם‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫להתנגד‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫מי אמר לך זאת? הרי זו עצת היצר‬ ‫הזה מנסה לגייס לצדו‬ ‫ראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫שהעולם‬ ‫החושים‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫גם"ראת‬ ‫אגב‪ ,‬הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לגזול ממך את העולם הזה‪.‬‬ ‫כדי להתנגד לעולם הזה‪' .‬טוב ללכת אל‬ ‫העולם הבא‪ ,‬אבל כעת מדברים על העולם‬ ‫בית אבל –מלכת אל בית משתה'‪ .‬למה? כי‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫לו רוב‬ ‫פרשת שיש‬ ‫במדבר‬ ‫לקחת אדם‬ ‫שלישי‬ ‫הזה‪ .‬הוא יו‪‬‬ ‫הצליח‬ ‫כך הוא נזכר בחיים‪ .‬פשט פשוט‪ .‬עד שלא‬ ‫טובות ולהעסיק אותו בשטות ולגרום לו‬ ‫הלך לבית האבל‪ ,‬לא זכר שאנשים מתים‪.‬‬ ‫לשבת שם כל היום וכל הלילה‪ .‬מי אמר‬ ‫מה‪ ,‬אנשים מתים?! הוא צריך לשבת בפנים‬ ‫לך שעליך לשבת שם? יש לך די והותרמה‬ ‫ולשאול‪ :‬כיצד נפטר? מתי נפטר? הכל כדי‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫שיזכור שאנשים מתים‪– .‬מה‪ ,‬הוא לא ידע‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪‬‬ ‫שאנשים מתים?! הוא ידע‪ .‬ילד בן שנתיים‬ ‫עסוקים‬ ‫שאינם רוחניי‪‬‬ ‫האנשיםלעניני‪‬‬ ‫אכן‬ ‫נחיצות מרבית‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫יודע כבר‪ .‬אבל מה? החושים מסייעים‬ ‫בצרתם‪ ,‬הדבר נובע אצלם ממקום של‬ ‫דברי‪ .‬רוחניי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫לאדם לחיות עם המציאות הזאת‬ ‫אי‪‬‬ ‫הפע‪‬התעסקתי‬ ‫אומר‪ :‬כבר‬ ‫בסוגיית‬ ‫האדםנעסוק‬ ‫הדעת‪.‬‬ ‫שבועות‬ ‫הסחת‬ ‫לכבוד‬ ‫עם זה מספיק‪ .‬הגיע הזמן להסיח את דעתי‪ .‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫חושים‪ ,‬ו‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫אם אין‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫עםהרי‬ ‫הזה עובד‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫העולםלכ‪‬‬ ‫או שהדבר נובע מבריחה מאחריות‪.‬א הוא הסיבה‬ ‫האדם מגייס את החושים כדי לחוש‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אומר לעצמו זה לא קשור אלי‪ ,‬ומתעלם‪.‬‬ ‫בעזרתם את הדברים האמיתיים‪ ,‬וישאיר‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ובחינות‬ ‫כמושגים‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫האמיתייםמה ג‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫הדברים‬ ‫את‬ ‫עצמירחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬‫כדי כלא‬ ‫שניתנו לנו בית‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫בלבד‪ ,‬בעוד את הבלי העולם הזה ירגיש‬ ‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כראוי‪ .‬של האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫לא יחיה‬‫ההצלחה‬ ‫עם החושים‪,‬‬ ‫הדרך הנכונה היא שהאדם אומר‪ :‬יש לי כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫רגש‪ ,‬וכשאגיע אליו ‪ -‬אגיע אליו‪ ,‬אך ראה מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬כמו ששם צריך לעשות זאת‪ ,‬כך‬ ‫מה‬ ‫ללמוד אותי‬ ‫ועלינומעסיקות‬ ‫תמיד‪,‬לי‪ ,‬והן‬ ‫טובות יש‬‫שמועילי‪‬‬ ‫כמה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫האדם‪ ,‬חוץ מזה שהוא מחויב להתבונן‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫לעמול על זה‬ ‫האדםאי‪‬‬‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫יותר‪ .‬על‬ ‫התורההרבה‬ ‫כעת‬ ‫בהירות‪ .‬ולשמוח בברכת‬ ‫שבח יותר‬ ‫והודאה בפיו‬ ‫וליתןלקבל‬‫הרבה‪ .‬למה? כי הקב"ה ברא עולם הזה כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫המזון‪...‬‬ ‫באופן שמספר לנו את ההיפך‪ .‬אותו עולם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני‬ ‫מה‬ ‫בעלצריכים‬‫רבינושאנו‬ ‫בהקדמת‬ ‫לחשוב‬ ‫למדנו אותנו‬ ‫כברשמבלבל‬ ‫הזה‬ ‫ברוך הוא וברוך שמו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ושבכל שאר‬ ‫שבנוגע‬ ‫להקב"ה הבטחו‪‬‬ ‫בהשתדלותנו‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫לעזור‬ ‫היא‪:‬וברוך‬ ‫אי‪‬‬ ‫ב'ברוך הוא‬ ‫לדו‪ ‬בה‬‫שצרי‪‬פעם‬ ‫התבוננתם‬ ‫האם‬ ‫השאלה‬ ‫עולם הזה‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬‫אותו‬‫בנו‪.‬נחו‪‬‬ ‫עבודתאיןה' צורך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הדברים‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬סגולתה‬ ‫רוצה‬ ‫להיות על גודל‬ ‫הבטחו‪ ‬מאמרים‬ ‫שמו'? אכן‪ ,‬יש‬ ‫לענייני‪ ‬ועוצם ידי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לעבוד עם כוחי‬‫אותנו בנוגע‬ ‫מפתה נחו‪‬‬ ‫משהוא‬‫ש‬ ‫של אמירת 'ברוך הוא וברוך שמו'‪ .‬מהו‬ ‫ולעשות ריבוי השתדלות‪ ,‬גורם לכך‬ ‫ההסבר? ההסבר הפשוט הוא שכל פעם‬ ‫שבמקומות שבהם אין האדם מצליח כפי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חכ‬ ‫בו‪ .‬הוא רואה אותיות ואומר‪ :‬הסתכל‪,‬‬ ‫שאתה שומע שמו של הקב"ה‪ ,‬הדבר מזכיר‬ ‫הקב"ה עשה את זה‪ .‬השתמש בכל החושים‬ ‫לך שהקב"ה הוא מקור הברכה‪ .‬זה מביא לך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כדי לחוש בהטבתו של הקב"ה‪ ,‬הכל כדי‬ ‫טוב‪ ,‬זה מביא לך ברכה‪ .‬שמעת את שמו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫להשקיע בזה את הרגש‪.‬‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬אתה יכול להמשיך הלאה? לא‪,‬‬ ‫איני יכול להמשיך הלאה‪ .‬ובכן‪ ,‬מה אתה‬ ‫מדובר בעבודת חיים‪ ,‬אבל אין טוב‬ ‫רוצה לומר? מדוע אינך אומר כל פעם‬ ‫מהסיבות לכך היא שזהו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ממנה‪ .‬אחת‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫דין‬ ‫הר"ר"אית‬ ‫אליעזר‬ ‫שאתה שומע שמו שללזכות‬ ‫הקב"ה‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןהבריאה‪ .‬זה בא עוד לפני הכל‪ .‬זה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מיסודות‬ ‫ואית דיין"? יש אנשים שמבחינה פטרון‬ ‫רגשית הם‬ ‫ובטחו‪ ‬שלא אכל ולא שתה ולא ישן‬ ‫מדור אמונה‬ ‫דומה למי‬ ‫פטרו‪‬כי אין‬ ‫אומרים כך‪ .‬אך לא‪ ,‬לא אומרים כך‪,‬‬ ‫שכוס המים נתנה לו יותר מכל‪ ,‬כי היא‬ ‫חיים כך‪ .‬הקב"ה אינו רוצה שתחיה בצורה‬ ‫היתה הקרובה ביותר ליסוד חיותו‪ .‬ברור‬ ‫כזו‪ .‬אם תאמר 'ברוך הוא וברוך שמו'‪ ,‬כבר‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שגם הדברים האחרים נתנו לו הנאה‪ .‬הרבה‬ ‫תרגיש אחר כך שאינך רוצה לעבור על‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫עבודות מביאות את האדם לרוממות‪ ,‬אבל‬‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫הר"ר‬ ‫נכון‪,‬‬ ‫לדבר‬‫ביבדלחט"א‬ ‫רצונו‪ .‬וזה מה שמביא את האדם‬ ‫סיבה יש לכך שעבודה כזו מביאה לו‬ ‫וזה מה שמוליד אהבת ה' ויראת ה'‪ .‬הקב"ה‬ ‫ממנה‪ ,‬והיא‬ ‫למעלה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫שאין‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫חיותכ"ג‬ ‫)בחו"ל לאדם‬ ‫במדבר אתו‪.‬‬ ‫אל תחיה‬ ‫השקר‪.‬‬ ‫פרשת‬ ‫אומר‪ :‬הלחם‬ ‫יו‪ ‬עם‬ ‫שלישי‬ ‫שמדובר ביסוד החיים‪ .‬היא כמו המים‪.‬‬ ‫תפקידו של העולם הזה הוא לשאוב אותך‬ ‫ודאי שצריכים עוד דברים‪ ,‬אבל הם כבר‬ ‫אל המקום הזה‪ ,‬אבל אינך צריך לשתף אתו‬ ‫בנויים עליה‪.‬‬ ‫פעולה‪ .‬אדרבא‪ ,‬אם אתה רוצה טוב‪ ,‬אחוז‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫יום חמישי פרשת וירא י"ח חשון תשפ"ז‬ ‫קמ"ז‬ ‫שיעור נכאים‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫שיוצר אווירת‬ ‫אמונה‬ ‫היצר‬ ‫מדור‬ ‫מנצחים את‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אין צורך לומר שהאדם איבד את ישוב‬ ‫מעשה בנופש שאיבד את ערכו‬ ‫היכולת ליהנות במשך השבועות‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫הר"ראליעזר בן פיגא‬ ‫דעתו ואת‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫הבאים‪ ,‬גם בנסיעתו ובמקום הנופש לא‬ ‫לפרנסתו‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫היה פעם יהודי שעבד קשה פטרון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪ ‬הקיץ‬ ‫ותמיד חלם לנסוע אל ההרים בימות‬ ‫ראה לא אנשים ולא הרים‪ ,‬לא נכדים ולא‬ ‫בנים‪ ,‬והיה אפוף כל הזמן רק בדאגה ופחד‬ ‫עם משפחתו‪ ,‬כולל ילדיו הנשואים‪ ,‬ולשהות‬ ‫ובהתקשרות לעורכי דין‪ .‬עד כאן המעשה‪.‬‬ ‫שם בצוותא חדא במשך שלושה שבועות‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הוא אמר לעצמו ששם יוכל להתנתק‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"רכמה‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫במשך‬ ‫ממירוץ החיים וליהנות באמת‪.‬‬ ‫אם נשאל איזה מעשה הוא מרושע יותר‬ ‫חדשים חשב ותכנן והזמין וילה גדולה‬ ‫‪ -‬האם זה שגרם להחסיר לו יומיים מהנופש‬ ‫'תשפ"ב שגזל ממנו‬ ‫דברים אייר ה‬ ‫חשובים‪ ,‬או זה‬ ‫כמה – כ"ג‬ ‫בחוקותי(‬ ‫שיהיה בה מקום לכל הילדים‪ ,‬וכן שכר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל ועוד‬ ‫מישהו שיכין את האוכל לכל תקופת‬ ‫את היכולת ליהנות ממה שיש לו ‪ -‬כל אחד‬ ‫שהותם שם‪ ,‬ועוד הזמין משחקים מגוונים‬ ‫יענה שהמעשה השני יותר מרושע‪ .‬אם כן‪,‬‬ ‫לתעסוקה לילדים‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫הבה נחשוב קצת עם מי אירע המעשה‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬המעשה קורה עם כל אחד מאתנו‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬היה מישהו שקינא בו וזמם הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫יכול‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הוא לא‬ ‫הבטחו‪‬כלבנוגע‬ ‫התכניות‪.‬‬ ‫נחיצות לו את‬ ‫להרוס‬ ‫נחו‪ ‬לדעת‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫הורס את היכולת ליהנות‬‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫היה לסבול שהלה עומד ליהנות‪ ,‬וטיכס אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לנשמה יש תוכנית‪ :‬להגיע לעולם הזה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬להפיק את‬ ‫נעסוק כדי‬ ‫שבועות לעשות‬ ‫בדעתו מה‬ ‫לכבוד‬ ‫עצה‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫וליהנות בו על‪-‬ידי הכרת הבורא באמצעות‬ ‫חג‬ ‫משכיר הרי‬ ‫הווילה‬ ‫לדברי‪‬אלרוחניי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫בתחילה הלך‬ ‫זממו‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫שהשוכר‪ ,‬לא‬ ‫הדי‪ ‬כדי‬ ‫תרמית‬ ‫ההנאות שקיימות בו‪ .‬בכל מקום שהאדם‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‬ ‫איזויו‪‬‬ ‫אתוהוא‬ ‫ועשה‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫השבועות‪ ,‬אלא‬ ‫סוף‪ .‬בכל‬ ‫עד אין‬ ‫ליהנות‬ ‫הוא יכול‬ ‫נמצא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שלושתבכל‬ ‫להיות שם כל‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬יוכלעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬חכמת‬‫יכולג‪‬לראות‬ ‫הוא מה‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שהוא רואה‪,‬‬ ‫להצליח‬‫מה‬ ‫יצטרך לעזוב יומיים קודם לכן‪ ,‬וכן פעל‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי של‬ ‫לבטוח‬ ‫הטבתו‬ ‫ולהרגיש את‬ ‫ברוחניות‬ ‫הבוראהצלחה‬ ‫שדברים שונים שהזמין ‪ -‬לא יגיעו במלואם‪ .‬כלל‬ ‫הוא יכול‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫קרבתו‪ .‬של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה טעם‬‫ולהרגיש את‬ ‫כל‬ ‫להרגיש את החמימות כשהקב"ה נותן לו‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫וכשהתקרב הזמן‪ ,‬אמר לעצמו‪ :‬עד כה מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫פרוסת לחם וקיתון של מים‪ ,‬ומספק לו עוד‬ ‫מה‬ ‫הטכני‪ ,‬ללמוד‬ ‫שיחסרו לו‬ ‫במישור ועלינו‬ ‫שמועילי‪‬רק תמיד‪,‬‬ ‫פעלתי‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫אלפי דברים שמנעימים לו את החיים‪,‬‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫משהו מעבר לזה‪.‬‬‫לעשות אי‪‬‬‫צריך אותנו‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫דברים‪ .‬אני‬ ‫עליהם‪ ,‬אבל היצר‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרלא חלם‬ ‫דבריםלקבל‬ ‫שמעודו‬ ‫אומר ועושה‪ ,‬ויהי בחצות הלילה האחרון כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫הרע מקנא ורוצה להרוס לאדם‪.‬‬ ‫שלפני היציאה אל הנופש‪ ,‬דפקו שוטרים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעלהיהודי‪,‬‬ ‫רבינו של‬ ‫דלת ביתו‬ ‫בהקדמת‬ ‫)מחופשיםלמדנו‬ ‫כמובן( על‬ ‫כבר‬ ‫ליצר הרע יש שליטה מסוימת מחמת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעשיש עליך‬ ‫הבטחו‪" ‬דע לך‬ ‫ואמרו לו‪:‬‬‫לשער‬‫הלבבותאותו‬ ‫העירו‬ ‫היא‪:‬לאדם‬ ‫אי‪‬‬ ‫להרוס‬‫יכול בה‬ ‫והוא לדו‪‬‬‫שצרי‪‬‬ ‫האדם‪,‬‬‫השאלה‬‫עוונות‬ ‫הפנקסים‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬ ‫נחו‪ ‬כל‬ ‫הבטחו‪‬את‬‫בודקים‬ ‫חקירות‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬ממנו‬ ‫רוצה‬ ‫להיותיכול לקחת‬ ‫המישורים‪ .‬הוא‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪‬‬ ‫בשני‬ ‫שתצטרך לשבת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ויתכן‬ ‫נחו‪‬שלך‪,‬‬ ‫בנוגע‬ ‫והחשבונות‬ ‫משהוא‬ ‫דברים ולגרום לו חסרון‪ .‬האדם מגלה שכאן‬ ‫בכלא‪ .‬בינתיים משאירים אותך חופשי‪ ,‬אבל‬ ‫אין הדברים מתנהלים כמתוכנן‪ ,‬כאן חסר‬ ‫דע לך שאתה נמצא בחקירות"‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ל‬ ‫הרע בדבר קטנטנן ובלתי נוח כדי להרוס‬ ‫לו‪ ,‬וכאן דברים אינם מסתדרים‪ .‬אבל‬ ‫לאדם את מצב רוחו‪ .‬מדוע? כי האדם נכנס‬ ‫במהלך זה היצר הרע מצליח לקחת רק‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לגמרי עם גופו למקום הזה ושוכח מכל‬ ‫מה שהוא לוקח‪ ,‬וכל השאר נשאר‪ .‬מתוך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מה שקורה‪ ,‬דעתו נגזלת ממנו‪ ,‬ומשום כך‪,‬‬ ‫אף על פי שהטוב מקיף אותו מכל עבר‪,‬‬ ‫אלפי הדברים שיש לו לאדם‪ ,‬הוא לוקח‬ ‫ממנו שניים או חמשה‪ ,‬ועדיין יש לו‬ ‫אינו רואה דבר והרי הוא ברוגז על כל‬ ‫היכולת ליהנות מכל השאר‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לכן‪ ,‬היצר הרע מחליט פטרון‬ ‫לפעול גם‬ ‫תחבולה מיוחדת לבני עלייה‬‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מזה‬ ‫במישור השני‪ .‬הוא אומר כך‪ :‬חוץ‬ ‫עוד הרבה דרכים יש ליצר הרע‪ .‬חשוב‬ ‫שאני מחסיר ממנו זעיר שם זעיר כאן‪ ,‬אני‬ ‫לדעת זאת‪ .‬דוגמא לדרך נוספת היא‬ ‫מאוד‬ ‫יכול לקחת ממנו גם את היכולת ליהנות‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ראטהבן עלייה‪ ,‬הוא מכשיל‬‫הי"ו עם‬ ‫ליפאנפגש‬ ‫כשהוא‬ ‫ממה שיש לו‪ .‬כך הוא יוכל להיות שם‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫אותו באיזה דבר כדי שתהיה לו עגמת‬ ‫בעולם הזה עם כסף ועם אוכל‪ ,‬עם‬ ‫נפש ולא יראה יותר את הטוב שאופף אותו‬ ‫משפחה ועם בריאות‪ ,‬עם גשמיות ועם‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫במדבר אחד‪.‬‬ ‫אפילו רגע‬ ‫ליהנותפרשת‬ ‫ולאשלישי‬‫רוחניות ‪ -‬יו‪‬‬ ‫'תשפ"ב ספק בלבו‪.‬‬ ‫אייר ה‬ ‫הוא מכניס‬ ‫או כ"ג‬ ‫כעין זה‬ ‫מכל צד‪.‬‬ ‫הוא לא צריך לקחת ממנו כלום‪ .‬הוא רק‬ ‫פשוט אגרום לו להיות מודאג כל היום‬ ‫צריך לעורר בו ספק‪ .‬לספק יש כח עצום‬ ‫ולהיות עסוק בכל עת במה שאין לו‪ .‬אין‬ ‫לגזול את הראש של האדם‪ .‬האדם אינו‬ ‫שום בעיה ‪ -‬אומר היצר הרע‪ .‬אין צורך‬ ‫מעלה בדעתו שזה עצת היצר ושהיצר כבר‬ ‫לגזול את הטוב מהאדם כדי שיחיה בצער‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫האד‪ ‬יכול‬ ‫א‪ ‬כבר‬‫הרגע‪ .‬אתה‬ ‫מרוויח באותו‬ ‫וסבל‪ .‬צריך פשוט 'לגנוב לו את הלב' ואז‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫יותר קל‪.‬‬ ‫זה הרבה‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬הכל‪.‬‬ ‫נחיצותלהשאיר‬ ‫אפשר‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬היצר‪.‬‬ ‫יותראומר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫הנכון ‪-‬‬ ‫הדבר‬‫להשתמש‬ ‫לעשות את‬‫אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬או כך‪.‬‬ ‫מולתבחר כך‬‫כראוי אם‬ ‫משנה לי‬‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫בכלל לא‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬עבור כל‬ ‫נעסוק‬ ‫ליצר הרע‬ ‫שבועותשיש‬ ‫לכבודהתוכנית‬ ‫זוהי‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫האדם מרגיש ‪ -‬חיי נמצאים עכשיו על‬ ‫חג‬ ‫העולם‬‫נבראהרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בה‪ .‬כך‬ ‫בנוגע מצליח‬ ‫הבטחו‪‬והוא די‬ ‫אחד‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫כף המאזניים! אינך מבין‪ ,‬מדובר בהחלטה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫לפעול‪.‬‬ ‫דרכים שונות‬ ‫הרע הדי‪‬‬ ‫השבועות ליצר‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫הזה‪ ,‬ויש‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫החלטה אם‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫ברוחניותצריך‬ ‫להצליחביותר‪ .‬הוא‬ ‫רצינית‬ ‫בכלבאותה צורה‪.‬‬ ‫להשתמש זאת‬ ‫עלינו הוא עושה‬ ‫כ‪‬לא תמיד‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫החלטה‬ ‫שאי‪‬‬ ‫צריךג‪‬לקבל‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫הואמה‬ ‫את הכולל‪,‬‬‫להצליח‬ ‫לעזוב‬ ‫לפעמים כשקולטים מה הוא עשה‪ ,‬הוא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחבענין‬ ‫בליהחלטה‬‫לקבל‬‫ברוחניות‬ ‫הצלחההוא צריך‬ ‫כלל‬ ‫לגבי שידוך‪,‬‬ ‫עובר לתחבולה חדשה‪ .‬צריך להתבונן בזה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כבר עכשיו‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫צוחק של‬ ‫היצר הרע‬ ‫הרוחנית‬ ‫רפואי‪ .‬אבל‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫ולראות איך האדם חי כל הזמן במצב כזה‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחהרווח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬בספק ‪-‬‬‫ידיעתושרוי‬ ‫על אם הוא‬‫מיוסדתאומר‪:‬‬ ‫כי הוא‬ ‫כולו שלי‪ ,‬כי כאן הוא לא נמצא‪ .‬היכן הוא‬ ‫מה‬ ‫ללמודנפלא‪,‬‬ ‫ועלינוטוב‪ .‬יום‬ ‫תמיד‪ ,‬לאדם‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬הולך‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫כן? מה זה משנה?‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬דברים והם‬‫אותנולעשות‬ ‫מלמדת מנסה‬ ‫התורהרענן‪ ,‬הוא‬ ‫הוא‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫הוא מנסה להתפלל ויש לו ריכוז‪,‬‬ ‫מצליחים‪,‬‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫זוהי דרכו של היצר לקחת את האדם‬ ‫הוא מנסה ללמוד והחברותא דווקא כן‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינולפיבעל‬ ‫אני למקום חשוך‬ ‫להכניסו‬ ‫על כל כולו‪ ,‬מה‬ ‫רוחו‪ .‬יום‬ ‫בהקדמתסוגיא‬ ‫למדנוכן היתה‬ ‫כברודווקא‬ ‫הגיע‬ ‫ולהסתיר ממנו את כל הטובות שהקב"ה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהרע? האם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עושה היצר‬ ‫לשערמה‬ ‫הלבבות ובכן‪,‬‬ ‫מצויין‪.‬‬ ‫להתפלל‬ ‫אי‪‬‬ ‫אפילו היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬‫שצרי‪ ‬יכול‬ ‫השאלה האדם‬ ‫עושה לו‪.‬‬ ‫כמהלא‪ .‬די‬ ‫וכמה‬ ‫נמרצות?פיממש‬ ‫ה' מכות‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫להכותו‬ ‫עליועבודת‬‫של‬ ‫כשהאד‪‬שמחת‬ ‫רוצה‬ ‫להיותספיקו‪ ,‬אבל‬ ‫הבטחו‪ ‬לו את‬ ‫שהקב"ה יפשוט‬ ‫הטלפון שלו‪.‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫את מכשיר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬איבד‬ ‫בנוגע‬ ‫שהאדם‬ ‫בכך‬ ‫משהוא‬ ‫החיים‪ ,‬טעימת הטוב‪ ,‬ההכרה מי הוא‬ ‫זהו‪ .‬נגמר הסיפור‪ .‬מצב רוחו אבד‪ ,‬והיצר‬ ‫הקב"ה‪ ,‬כל אלה נשללו ממנו‪.‬‬ ‫הרע כבר מסודר לכמה ימים‪ .‬די לו ליצר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫למה אתה קורע את עצמך?‬ ‫היהדות זקוקה ליסודות איתנים‬ ‫דוגמא לדבר‪ :‬אם האדם מתמודד עם‬ ‫וכפי שאמרנו כבר בתחילת השבוע‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫תאוות‪ ,‬ויש רשימה ארוכה של דברים‬ ‫אברהם אבינו רצה ללמד לבני דורו את‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שעליהם הוא דווקא כן חושב‪ .‬יראת שמים‬ ‫היסוד כיצד העולם פועל‪ .‬יש להתבונן‪:‬‬ ‫‪ -‬בסדר‪ ,‬צריך לעבוד על יראת שמים‪ .‬הוא‬ ‫אברהם אבינו הרי הגיע לעולם לפני שהיה‬ ‫למה? כי הוא שמע שתורה‬ ‫תורה‪ .‬הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫חושב על‬ ‫פיגא‬ ‫הוא עשה‬ ‫לזכות כן‬ ‫המושג להיות יהודי‪ .‬מה אם‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ומצלא‪ ,‬וצריך ללמוד יותר תורה‪ .‬עוד‬ ‫מגנא‬ ‫עם האנשים שגייר? היהדות הרי לא הייתה‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪ ‬על עניין שנקרא הרגלים‪ .‬על‬ ‫הוא חושב‬ ‫אז עדיין‪ .‬מה הוא רצה מהם? פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫הדברים האלה הוא חושב‪ ,‬ומחפש ספרים‬ ‫העוסקים בהם; וכן הוא מחפש קבוצה ‪-‬‬ ‫התשובה הפשוטה היא שיש יסודות‬ ‫ז"לחברים‪ ,‬אינני יכול לעבוד לבד‪,‬‬ ‫היהדות‪ ,‬הרה"ח‬ ‫"אניפסח‬ ‫צריך‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫במציאות הבריאה שבאים לפני‬ ‫ראטההיצר הרע תופס אותי"‪.‬‬ ‫הי"ו לבד‪,‬‬ ‫ליפאעובד‬ ‫יו"ט אני‬ ‫שבורים‬ ‫חנני' אם‬ ‫הם הר"ר‬ ‫וכשהם שבורים )ובדרך כלל‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫במקצת(‪ ,‬היסודות שעליהם היהדות צריכה‬ ‫כל הדברים האלה אמיתיים ונכונים‪ ,‬אין‬ ‫להתיישב ‪ -‬רעועים‪ .‬אם נדמה את היהדות‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫וברוראייר ה‬ ‫–‬ ‫בכך‪ ,‬כ"ג‬ ‫בחוקותי(‬ ‫אותם ממקורות‬ ‫ששמעת‬ ‫)בחו"ל ספק‬ ‫פרשת במדבר‬ ‫מעמידים את‬ ‫שלישי כאילו‬ ‫יו‪ ‬הרי זה‬ ‫לכסא מלכים‪,‬‬ ‫נאמנים וכך כתוב בחז"ל‪ .‬אבל מה שאינך‬ ‫כסא המלכים על שולחן פלסטיק רעוע‬ ‫מעלה בדעתך הוא שאילו היית אדם‬ ‫ומתנדנד‪ ,‬אשר צריך רחמי שמים בכל רגע‬ ‫באמת מרוצה‪ ...‬אינני משתמש עדיין במילה‬ ‫שלא יקרוס תחתיו‪.‬‬ ‫'שמחה'‪ ,‬כי אז תחשוב מיד על איזה מאמר‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫האד‪‬מעלה‬‫א‪ ‬אינך‬ ‫מרוצה ‪-‬‬ ‫חז"ל‪ .‬לא‪-‬לא‪ .‬אדם‬ ‫היהדות עשירה כל‪-‬כך‪ ,‬יש לה פתרון לכל‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬נפשך‬ ‫יותר היתה‬ ‫הייתאבל‬ ‫כזה‪ ,‬לא‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫בדעתך שאילו‬ ‫דבר ויש לה כל‪-‬כך הרבה אור ועונג‪ ,‬אבל אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מולכאב‪.‬‬ ‫כראויאיזה‬ ‫לחפות על‬‫צריכהלבטוח‬‫היא יושבת על יסודות הבריאה‪ .‬היהדות הרי אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫ניתנה לנו שנתפוס אותה מבעד לעולם מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫פירושו של דבר שהתורה תלויה‬ ‫חג‬ ‫הבטהרי‬ ‫סביבך‪.‬‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬האדם‪:‬‬ ‫בנוגעמצוה את‬ ‫הבטחו‪‬היהדות‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫בבריאות הנפש‪ ,‬ואדם בעל נפש בריאה הוא‬ ‫לרוחניותא‪,‬אדם‪,‬‬ ‫על‬ ‫תתנהג עם בני‬ ‫יו‪‬כךהדי‪‬‬ ‫הואזה‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫תעשה עם‬ ‫כך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫מי שיודע לטעום טוב‪ .‬הוא קולט מהו‬ ‫להצליח‬ ‫בכל הכל מתנהל‬ ‫מצוקה ‪-‬‬ ‫תתנהג במצבי‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬כך עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬פשוט;‬ ‫תמידמהזהג‪‬כל‪-‬כך‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫הזה‪ .‬ולא‬ ‫להצליח‬ ‫הדבר‬ ‫עושים עם‬ ‫לעורר הקן‬ ‫הזה‪ .‬שילוח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫העולם כדי‬ ‫בתוך‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח לזה‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫שבור‪ ,‬ונגיע‬ ‫מקרים זה מאוד‬ ‫בהרבההצלחה‬‫כלל‬ ‫ציפור‪ ,‬וציצית עם חוטים‪.‬‬ ‫אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪.‬‬ ‫כאשר האדם‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתש של‬ ‫ההצלחה הכלל הוא‬‫בהמשך בס"ד‪.‬‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫את יסודות‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬מבין‬ ‫להצליחאין האדם‬ ‫כלי‪‬ובכן‪ ,‬אם‬ ‫לבטוחנועדה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬שהיא‬ ‫ידיעתו כפי‬ ‫על הבריאה‬ ‫מיוסדת על‬ ‫מסתכל‬ ‫להיות למען הנבראים‪ ,‬יש לו יסודות‬ ‫מה‬ ‫ללמודכי אז‬ ‫ועלינו גדולה‪,‬‬ ‫שרוי בבעיה‬ ‫שמועילי‪ ‬הואתמיד‪,‬‬ ‫הבריאה‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫חזקים כל‪-‬כך‪ ,‬ומה שיקרה בהמשך הוא‬ ‫להשתמש‬ ‫וה'חובת הלבבות'‬‫אותנו אי‪‬‬ ‫ה'מסילתמלמדת‬ ‫ישרים' מעוות‬ ‫התורה‬ ‫מעוות‪ .‬ה'חובת הלבבות' אכן בא ללמדנו כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫שכל יסודות השונות ביהדות יתיישבו‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫דבר זה גם כן‪ .‬מאה אחוז ‪ -‬קודם שער‬ ‫לעמול‬ ‫הואלילאוכשאני‬ ‫יצטרךלעצמי‬ ‫לי מי‬‫מהר‪.‬‬ ‫חישאני‬ ‫אצלו‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫שעררבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫הבחינהלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫אניעצמו‪ .‬הוא יעמול‪,‬‬ ‫מהאת‬‫כל‪-‬כך קשה ולקרוע‬ ‫הבטחון‪ .‬אבל‬ ‫ואחר כך‬ ‫אבל הוא יעמול כאן‪ ,‬על יסודות הבריאה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫היכן הדברים‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬עד‬ ‫לשער מבינים‬ ‫הלבבות‬ ‫למעשה איננו‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫אחר כך‬ ‫וכמה‬ ‫נתקע כמה‬ ‫האדםנחו‪ ‬פי‬ ‫כאשרהבטחו‪‬‬ ‫מגיעים‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬מרגיש‬ ‫רוצה‬ ‫כאשר האדם‬ ‫הבטחו‪ ‬שני ש‬ ‫להיות‬ ‫הזכרנו ביום‬ ‫בדעתו שבזה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע מעלה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫רבים ואינו‬ ‫בדברים נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫איזה דבר טוב וערב‪ ,‬מבלי לרצות ומבלי‬ ‫השורש נעוץ‪ .‬ובחלום הרחוק ביותר אינו‬ ‫לחשוב‪ ,‬הוא נמשך אל מקורו‪ ,‬כי הוא רוצה‬ ‫משער שיש קשר ביניהם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בל‬ ‫מועמדות לתפקיד חינוכי‪ ,‬כגון להיות‬ ‫לקבל ממנו עוד מזה‪ .‬הוא מרגיש שהוא‬ ‫משגיח בישיבה או לעבוד עם בחורים‬ ‫רוצה לעבוד את ה'‪ .‬הוא מקבל אהבת ה'‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מתקשים‪ .‬הסדר בעולם כשרוצים לקבל‬ ‫אברהם אבינו הביא את בני האדם לאהבת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עובד חדש הוא לערוך אתו ראיון עבודה א‪,‬‬ ‫שבו מדברים ומשוחחים אתו‪ .‬למה? כדי‬ ‫ה' מבלי לדבר אתם מילה על אהבת ה';‬ ‫הוא לא דרש בענין אהבת ה'‪ .‬לא היה לו‬ ‫'למשש אותו קצת'‪ ,‬להרגיש אותו‪ ,‬לראות‬ ‫ספרי חסידות לפתוח להם ‪ -‬שום דבר לא‬ ‫או"ו לא‪ .‬בדרך כלל שואלים‬ ‫מתאים הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאהוא‬ ‫ב‪ ‬אם‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫כפי‬ ‫הר"ר ה'‬ ‫אליעזר‬ ‫אהבת‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫היה לו‪ .‬והוא עורר בלבם‬ ‫בשעת מעשה שאלות רבות הנוגעות‬ ‫אותוובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שעשה‬ ‫פטרון‬ ‫שאיננו יכול לתאר‪ .‬אי אפשר לומר‬ ‫זה; ויש גם שהוא בגדר הדיוט‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לתפקיד‬ ‫יהודים‪,‬‬‫פטרו‪‬‬ ‫מהם יהודים לוהטים‪ ,‬כי הם לא היו‬ ‫קופץ בראש‪ ,‬כך שאין צורך לשאול אותו‬ ‫אבל הוא עשה מהם נבראים עם אהבת ה'‪.‬‬ ‫יותר מדי ‪ -‬כבר רואים מיד מי הוא ומה‬ ‫הוא הגיש להם אוכל‪ ,‬ועשה זאת עם הארת‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הוא‪ .‬למשל‪ ,‬אם הוא כל הזמן שואל מה‬ ‫פנים‪ ,‬עם חום‪ ,‬עם אהבה‪ ,‬כפי שהספרים‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫לגבי הכסף וכמה מוכנים לשלם לו‪ ,‬מבינים‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫הר"ר‬ ‫קורה‬ ‫ביבדלחט"אמה‬ ‫מסבירים‪ ,‬והם יצאו מכליהם ‪" -‬‬ ‫מיד שרק הכסף מעניין אותו‪ ,‬ואז אומרים‬ ‫כאן? מעולם לא הרגשנו כך!"‪ .‬והוא אמר‬ ‫אותך‪ ,‬נתקשר‬ ‫נצטרך‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫"בעזרת– כ"ג‬ ‫השם‪ ,‬אם‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבראוכל?‬ ‫)בחו"ל לו‪:‬‬ ‫פרשתאיך יש‬‫שלישילכם ‪-‬‬ ‫להם‪" :‬בואויו‪‬ואספר‬ ‫אליך"‪.‬‬ ‫איך יש מים? מי ברא אותם?"‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬כשמדובר במלאכת החינוך‪ ,‬הרי‬ ‫זהו אחד מיסודות הבריאה שבאים לפני‬ ‫מדובר במלאכה הדורשת סבלנות מרובה‬ ‫היהדות‪ ,‬וזה היה תפקידו של אברהם אבינו‬ ‫האד‪‬לו את‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬שיש‬‫ומחפשים –אדם‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫הבטחו‪‬הנפש‪,‬‬ ‫והבנת‬ ‫ללמדו לבני דורו‪ .‬יש גם את תפקידו של‬ ‫לכל אחד‬ ‫באים‬ ‫לעניני‪ ‬הם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגעיעקב‪ ,‬אבל‬ ‫תפקידו של‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותואת‬ ‫יצחק‬ ‫לדעת‬ ‫נועדהנחו‪‬‬ ‫לא יותר‬ ‫האלה‪.‬בו‪.‬היאאבל‬ ‫להשתמש‬‫הכישורים‬ ‫אי‪‬‬ ‫‪ -‬מחפשים אדם שאינו מתעצבן בקלות‬ ‫רק אחר כך; אחר כך בא בנין‪ ,‬בנין מפואר‪,‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מדת החסד‬ ‫אבל זה‬ ‫וכדומה‪ .‬יושב המראיין עם האיש ורואה‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוקעלהפע‪‬‬ ‫שבועותלהיות‬ ‫לכבוד חייב‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬כל הזמן‬ ‫סבלנות‪,‬מולומסתכל‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מכפי‬ ‫לדברי‪‬לעולם‪.‬‬ ‫אבינו הביא‬ ‫שהוא חסר‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫שאברהםבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫אומר לו‬ ‫לסיים‪.‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הולכיםהרי‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫ושואל מתי‬ ‫בשעון‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫על‬ ‫תהלים ‪,‬יותר‬ ‫הפסוק שחוזר על עצמו ב‬ ‫צרי‪‬‬ ‫התפקיד‬‫משהוא‬ ‫כועס יותר‬ ‫עליך‪ ,‬אבל‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח "אינני‬ ‫המראיין‪:‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל"הודו לה' כי‬ ‫להשתמשהפסוק‬ ‫כ‪‬מכלעלינו‬ ‫פסוק אחר הוא‬ ‫אתה צריך‬ ‫שיי‪‬‬ ‫תצליחג‪‬בו‪.‬שאי‪‬‬ ‫ולא‪ .‬מה‬ ‫הולם אותך‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬‫אינו‬ ‫לה'‪ ,‬אתה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעוררמודים‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫כדיחסדו"‪.‬‬‫לעולם‬ ‫שניתנוכי לנו‬ ‫טוב‬ ‫מבטיח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אותך‪ ,‬אני‬ ‫לבטוח‬ ‫שאינני לוקח‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫להודות לי‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫נת‪‬שמו‬ ‫לנו‬ ‫לו"הברכו‬ ‫הודוהקב‬ ‫טוב‪" .‬‬ ‫אכ‪‬‬ ‫דיננו‪ -‬כי‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שייצאלמה?‬ ‫יודע‬ ‫לך"‪ .‬כעין זה‪ ,‬אם הוא רואה שהוא אדם‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫כי טוב ה'"‪ .‬כי זוהי תפיסתי‪ .‬כך אני תופס‬ ‫שמתרגז בקלות‪ ,‬אף אז הוא אומר לו‪" :‬זה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫את כל הבריאה כאן‪ .‬פשוט טוב‪ .‬זה טוב‪,‬‬ ‫לא יעבוד‪ .‬עליך לחפש עבודה אחרת"‪.‬‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫זה נפלא‪ .‬אני מסתכל על זה כך‪ .‬אחר כך‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬אפתח ספר‪.‬‬ ‫אותנועכשיו‬ ‫מלמדת בסדר‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫מתחיל האדם ‪-‬‬ ‫בהירות‪.‬בשביל להיות‬ ‫הנצרכים‬‫הכישוריםיותר‬ ‫כדי לקבל‬ ‫שהוא‪ .‬מרגיש שהכל טוב ויפה‪ ,‬מגיע‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫אחרי‬ ‫יהודי‬ ‫הזמן לפתוח ספר‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אניעל להיות יהודי‬‫כשמדברים‬ ‫מה‬ ‫לענייננו‪,‬‬ ‫אמיתי‪ ,‬יהודי מוצלח‪ ,‬האדם צריך להיות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫לתפקידו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫להתאים‬ ‫לשער‬ ‫צריך‬ ‫הלבבות‬ ‫האדם‬ ‫היא‪:‬עדיין‬ ‫אי‪‬‬ ‫יתכן בה‬ ‫שיש לו‬ ‫בטוב‪.‬לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהשחי‬ ‫אדם כזה‬ ‫וכמה‬ ‫כמה כמה‬ ‫פי על‬ ‫בזה‪,‬נחו‪‬‬ ‫נדבר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫שנרחיב‬ ‫של לפני‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬מתקשה‬ ‫הבטחו‪‬יתכןלהיות‬ ‫שעדיין הוא‬ ‫צרי‪ ‬לעשות‪,‬‬ ‫דרך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שבא להגיש‬‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע אדם‬ ‫נקודות‪ .‬נחו‪‬‬ ‫תארו לכם‬ ‫משהוא‬ ‫א‪interview .‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫צרורות‪ .‬תתחיל מההתחלה‪ .‬מהו העולם?‬ ‫לקבל יסורים באהבה‪ ,‬אבל אינו מגיע‬ ‫אחד מהשקרים שמנסים להחדיר למחשבתו‬ ‫כל‪-‬כך מהר ליסורים ‪ -‬לא כל דבר מוגדר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫של האדם הוא‪" :‬עכשיו נורא ואיום ואז‬ ‫אצלו כיסורים‪ .‬הוא אינו אדם שחי בעולם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יהיה נפלא"‪ .‬לא הבנת אפילו את‬ ‫האלף‪-‬בית; צריך להתחיל אתך מכיתה גן‪.‬‬ ‫היסורים‪ ,‬אלא בעולם אחר‪ .‬איזה עולם?‬ ‫העולם האמיתי ‪' -‬כי טוב ה''‪ .‬לחיות‬ ‫כל מילה שהוצאת מהפה ישבה על שבעה‬ ‫בעולם של חסרון‪ ,‬הוא דבר שנובע‬ ‫ומשפחתומיןהי"ו‬ ‫עיוות הוא זה?‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שקרים‪ .‬איזה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫בעולם‬ ‫חיאליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫האדם‬ ‫לזכות‬ ‫מרשעותו של היצר הרע‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫משקפיו‬‫פטרון‬‫של טוב‪ ,‬אבל היצר הרע צובע את‬ ‫ובטחו‪‬אצל כל אחד מהמתמודדים‬ ‫מדור אמונהרואים‬ ‫פטרו‪‬חסרון‪.‬‬ ‫בצבע שחור וכך הוא רואה רק‬ ‫לנשיאות או לראשות הממשלה בכל אחת‬ ‫העולם אינו עולם של חסרון; העולם הוא‬ ‫ממדינות העולם‪ ,‬שחוץ מהשקר שהוא‬ ‫עולם נעים מלא בטוב‪ .‬אבל היצר הרע‬ ‫ז"ל הולך להיות מלך גואל ומושיע‪,‬‬ ‫שהוא‬‫פסח‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫מפיץ‬ ‫עושה טיפול מיוחד לכל אחד ואחד‪ ,‬כדי‬ ‫ראטה גדול ‪ -‬שעכשיו נורא‬ ‫עוד שקר‬ ‫מפיץהי"ו‬ ‫הוא ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"ראבל‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫נהנים‪,‬‬ ‫שירגיש ‪ -‬אולי אנשים אחרים‬ ‫ואיום‪ .‬מתעסקים אפוא עם אנשים שאינם‬ ‫אני איני מבין על מה אתה שח‪ ,‬כי אני‬ ‫שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫אמת‪ .‬האמת הרי הפוכה לחלוטין‪:‬‬ ‫אומרים‬ ‫באופן נורא‪.‬‬ ‫מתייסר יו‪‬‬ ‫דבר ראשון‪ ,‬המצב נפלא! ועכשיו מה יש‬ ‫לכם לומר? יסודות הבריאה לא הולכים‬ ‫לכן‪ ,‬אם האדם מרגיש שהוא בעל יסורים‬ ‫להשתנות‪ .‬ויסוד הבריאה הוא שהדברים‬ ‫נורא‪ ,‬אומרים לו‪ :‬אני יודע שהיצר הרע‬ ‫נפלאים וטובים‪.‬‬ ‫מסובב את ראש האדם לצד השני ‪ -‬שלום‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫עליכם‪ .‬זוהי דרכו של היצר הרע‪ .‬אבל‬ ‫האד‪‬מתים‪,‬‬ ‫שאנשים‬‫רואים א‪‬‬ ‫שואל האדם‪ :‬הן‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫מה‬ ‫האמיתי‪.‬‬ ‫בנוגעהעולם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נדבר על‬ ‫נחיצות הבה‬ ‫תחילה‬ ‫הפרנסה‪,‬‬ ‫יותרעם‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫מתמודדים‬ ‫להשתמש‬ ‫שאנשים‬ ‫אי‪‬רואים‬ ‫הן‬ ‫שקורה כאן באמת הוא שהדברים טובים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אינם דברי‪‬‬ ‫יכולים לשבת‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוחשאנשים‬‫אי‪ ‬רואים‬ ‫הן‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬הזמן ‪ -‬גם‬‫נעסוקזה כל‬ ‫שבועות‬ ‫מתואר‪ .‬כך‬ ‫לכבוד‬ ‫שאינו‬ ‫באופן‬ ‫דברי‪‬נדבר‪ .‬איך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול מעט‬‫נחו‪ ‬עוד‬ ‫עונים לו‪:‬‬ ‫בכולל‪ .‬שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫עולה‪ ,‬גם‬ ‫חג‬ ‫וגם כשהוא‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫הדולר יורד‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫כששער בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שלימה על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שנההאד‪‬‬ ‫במשךהרי‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬‫לכ‪‬תעסוק‬‫אומרים? ‪-‬‬ ‫הסיבה‬ ‫התמנה‬ ‫על‬ ‫הדי‪ ‬כשהשני‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫לנשיא וגם‬ ‫התמנה‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫כשזה‬ ‫השבועות‬ ‫כיצד העולם פועל ואז נראה איך אתה תופס‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫לנשיא‪ ,‬והדברים פשוטים עד מאוד‪ .‬מערכות‬ ‫את הדברים האלה שאתה רואה‪ .‬כעת אתה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫בחירות‪ ,‬אמריקה‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬וכל ההבלים‬ ‫עדיין תופס הכל בתפיסה מעוותת‪ .‬מעודך‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫האלה אינם משנים את יסודות הבריאה‪.‬‬ ‫ומוחך‬ ‫העולםבליפועל‪,‬‬ ‫ברוחניות‬‫הצלחהכיצד‬ ‫כלל ראית‬‫לא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של בבעיות‬‫מקום מלא‬‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫שהעולם הוא‬ ‫כל‬ ‫משוכנע‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫אנשים‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫מכניסים את כל‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫לראות‪.‬‬ ‫כלי‪‬רחמנות‬ ‫תופס את‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪ ‬אינך‬ ‫לשרוד בו‪.‬‬ ‫ידיעתו‬‫על כדי‬ ‫להלחם‬ ‫וצריך‬ ‫מיוסדת‬ ‫ללמוד זה או‬ ‫ועלינו אם בצד‬ ‫בדברים האלה‪,‬‬ ‫מה‬ ‫שלהםתמיד‪,‬‬ ‫הרגש‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬לענות‬ ‫עליה‪‬‬ ‫יכול אפילו‬ ‫עלשאינני‬ ‫הישנות‬ ‫בכלל‪ ,‬כך‬ ‫הבריאהא‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫מעלה ולא מוריד‪.‬‬ ‫מלמדת הרי לא‬ ‫התורההשני‪ ,‬וזה‬ ‫בצד‬ ‫אחר‪-‬כך נדבר‪.‬‬ ‫יותרלענות‪.‬‬ ‫לי למי‬ ‫כדי‪ -‬אין‬ ‫לך‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל‬ ‫מתמלאים חמלה כשרואים אדם שהרגש‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫נבוא אל הנקודה‪ :‬אם אתה רוצה‬ ‫שלו שקע בדברים כאלה‪ .‬אנו מדברים על‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בעלאחרות‬ ‫חובת‬ ‫הבעיות‬ ‫בהקדמתעל‬ ‫רבינו‬ ‫האווילי שבו‪ ,‬לא‬ ‫החלק‬ ‫כבר למדנו‬ ‫אתה רוצה להתחיל‬ ‫אם‬ ‫מה אני‬ ‫לעבודה‪,‬‬ ‫להתקבל‬ ‫לעשות דברים כאן בעולם‪ ,‬דבר ראשון‬ ‫לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫שקיימות בזה‪.‬‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪ :,‬אדם‬ ‫אי‪‬‬ ‫מאושר‬‫אדםבה‬ ‫אתהלדו‪‬‬ ‫לראות אם‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫צריך‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫תעמולת הבחירות שקר וכזב‬ ‫‪.‬‬ ‫טוב‬ ‫ולהרגיש‬ ‫טוב‬ ‫לראות‬ ‫ביכולתו‬ ‫שיש‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫אתה אדם כזה? כן או לא? אם אינך אדם‬ ‫יש לו לאדם תפיסה שאם פלוני יעלה ‪-‬‬ ‫כזה‪ ,‬דבר ראשון תהפוך לאדם כזה ואז‬ ‫יהיה נפלא‪ ,‬ואם השני יעלה ‪ -‬יהיה צרות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דל‬ ‫גילוי סוד‪ .‬לגלות סוד הוא רק יצר של סוג‬ ‫תחזור‪ .‬בדיוק כמו שבכל עבודה זקוקים‬ ‫נפש מסויים; הנפש מרגישה שאין לה‬ ‫לכישורים מיוחדים ‪ -‬פעמים שצריך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מספיק ערך‪ ,‬ועכשיו אם אומר שאני יודעתי‬ ‫סבלנות‪ ,‬פעמים שצריך כוחות הגוף‪ ,‬פעמים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כבר מזמן ‪ -‬אה‪ ,‬קיבלתי אויר לנשמה‪.‬‬ ‫מישהו יודע שאני שווה משהו‪.‬‬ ‫שצריך יכולת ארגון ‪ -‬כך גם כאן‪ ,‬כדי‬ ‫שתוכל לחיות כאן בעולם הזה וליהנות‪,‬‬ ‫ובעיקר‪ ,‬להיות יהודי‪ ,‬אשר הנאה אצל‬ ‫את עצמו באופן בריא‪,‬‬ ‫שמעריך‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫מי‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫צריך‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫שהוא‬ ‫יהודי היא עבודה‪ .‬זהולזכות‬ ‫הדבר‬ ‫לזכות‬ ‫הזה אינו נצרך לו כלל ‪ -‬אין לו‬ ‫ובטחון‬‫הדבר‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןלהיות‬ ‫כדי לעשות את עבודתו ‪ -‬אתה צריך‬ ‫ובטחו‪‬נסיון‪ .‬לא תמיד זה נובע מכך‬‫בעניין זה‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫אדם כזה‪.‬‬ ‫שעשה עבודה רוחנית גדולה עם עצמו‪,‬‬ ‫אבל כל הנסיונות האלה פועלים כך‬ ‫אדם מרוצה חוסך הרבה כאב‬ ‫דברים אינם מסודרים בשורשם‪,‬‬ ‫שכאשר ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫דוגמא פשוטה‪ :‬כל הקשיים של בין אדם‬ ‫ראטה‬ ‫והקב"ה מצווה אותו אל‬ ‫שבאהי"ו‬ ‫הנסיון‬ ‫ברגעליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫כשהאדם‬ ‫לחבירו ‪ -‬קנאה‪ ,‬תחרות וכדומה ‪-‬‬ ‫תעשה כך‪ ,‬האדם מגיב בכעס‪ :‬נו!!! "לא‬ ‫מרוצה ומאושר‪ ,‬הרבה יותר קל לו‪.‬‬ ‫שבקת חיי– לכל בריה‪ .‬כל‪-‬כך קשה להיות‬ ‫במדברשורש‪,‬‬ ‫פרשתיש לה‬ ‫מחלוקת‪,‬‬ ‫כשיש‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שלישי‬ ‫מחלוקות ‪-‬יו‪‬‬ ‫יהודי‪"...‬‬ ‫שורש של חוסר שביעת רצון; תמיד זה כך‪.‬‬ ‫אתה אומר שפלוני פגע בך מאוד קשה‪,‬‬ ‫קשה להיות יהודי אם לא מרוצים ‪ -‬בזה‬ ‫אבל למה נפגעת כל‪-‬כך קשה? ‪ -‬מפני‬ ‫אתה צודק‪ ,‬אינני דן אותך‪ .‬רחמנות עליך‪.‬‬ ‫שכבר היית כאוב קודם לכן‪ ,‬והוא רק זרה‬ ‫אני באמת לא דן אותך‪ .‬אבל הבה ונהיה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫יתחילו‬ ‫אחר‪ – ,‬א‪‬‬ ‫והדברים‬ ‫מסוג תמיד‬ ‫אדםמועיל‬‫הבטחו‪‬‬ ‫בני‬ ‫מלח על הפצעים‪ .‬תמיד זה כך ‪ -‬קשה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אמר;‬ ‫לעניני‪‬הוא‬ ‫אדםבנוגע‬ ‫שטוב לו‪ .‬אז‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותלפגוע ב‬ ‫מאוד‬ ‫להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪‬‬ ‫להסתדר‪.‬‬ ‫האדם המרוצה אינו צריך לעבוד עכשיו‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫השלום חוזר אל הבית‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬זה‪.‬‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫והביטחון בגלל‬ ‫לכבוד האמונה‬ ‫מיד על‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫האד‪ ‬שלום‬ ‫קוראים לזה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בימינו שהרי‬ ‫בית‪.‬פשוטה‪,‬‬‫שלוםלכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫כך הוא לגבי גניבת ממון ואונאה ולשון‬ ‫א‬ ‫בית‪ ,‬אבל מושג זה כולל הרבה מאוד‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬חיים'‬ ‫הדי‪‬כפי שה'חפץ‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫שרשים‪,‬‬ ‫השבועות להם‬ ‫הרע ‪ -‬יש‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫דברים ‪-‬בין היתר‪ ,‬הימנעות מכעס‪ ,‬ענייני‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל לאדם‪" :‬אל‬ ‫להשתמש אומר‬ ‫בפתיחתו‪ .‬אתה‬ ‫כ‪‬מונהעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫שידוכים‪ ,‬ועוד נושאים רבים‪ .‬כששומעים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬שרשים‬ ‫לעורר‬ ‫יש לו כבר‬ ‫לנו כדי‬ ‫הרע"‪ ,‬אבל‬ ‫שניתנולשון‬ ‫תדבר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫שידוכים‪,‬‬ ‫בלי על‬ ‫ברוחניותבירור‬ ‫למשל בעת‬ ‫הצלחה‬ ‫כללאדם‪,‬‬ ‫על‬ ‫ומתפשטים‬ ‫ומעמיקים‬ ‫שהולכים‬ ‫לנו‬ ‫אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫דיננו לטובה‪.‬‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫אדם של‬ ‫מרוצה שטוב‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה בן אדם'‪.‬‬ ‫שהוא 'נחת של‬‫כל‬ ‫איך לתפוס‬ ‫ברוחניות‪,‬דרך‬ ‫במחשבותיו;‬ ‫להצליחיש לו כבר‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחמאלף‪.‬‬ ‫נדיר אי‪‬‬ ‫ביותר‪ ,‬אחד‬ ‫ידיעתו‬ ‫אדם על‬ ‫כזה הוא‬ ‫מיוסדת‬ ‫לו ‪-‬‬ ‫דברים והוא ברוגז על כל העולם‪ ,‬ולכן‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫אחד מבניו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות על‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫שאחד רואה‬ ‫יש על‬ ‫זה‪ ,‬כ‪‬‬ ‫כעיןא‪‬‬ ‫או‬ ‫נחזור‬ ‫קשה לו מאוד‪ .‬הוא אומר‪" :‬מה אני יכול‬ ‫יתכן שהוא נולד כך‬ ‫יותר כזו;‬ ‫בעל נפש‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫שהואלקבל‬ ‫כדי‬ ‫לעשות? אדם הוא אדם‪ ,‬וחז"ל כבר אומרים‬ ‫מצד תכונת נפשו ואין לו כל‪-‬כך הרבה‬ ‫באבק‪ .‬לשון הרע"‪ .‬למה הוא מדבר‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫כולם‬ ‫השאלה‬ ‫הנקודה‪.‬לעצמי‬ ‫זוהי וכשאני‬ ‫אניאךלי לא‬ ‫מי לי‬ ‫נסיונותאי‪‬בזה‪,‬‬ ‫א‪‬‬ ‫בעל "אינני‬ ‫רבינואומר‪:‬‬ ‫בהקדמת הוא‬ ‫למדנוחי בכאב‪...‬‬ ‫כי הוא‬ ‫חובת‬ ‫כך?כבר‬ ‫אניאדם כזה? ‪ -‬הוא‬‫מהשל‬‫היא‪ :‬מהי המציאות‬ ‫יכול‪ .‬אני חייב לומר את זה‪' .‬דאגה בלב‬ ‫אדם באמת מרוצה‪ .‬הוא אדם נוח וקליל‪.‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫איש ישיחנה'"‪.‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫אוהבים אותו‪.‬‬ ‫כולם‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫להיות כאוב‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע מבלי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬לחיות‬ ‫משהוא דרך‬ ‫יש‬ ‫בוודאי‪ ,‬אנשים אומרים לעצמם‪" :‬אבל‬ ‫כל‪-‬כך‪ ,‬יש דרך לפעול שלא יהיה לו יצר‬ ‫אני עדיין לא שם"‪ .‬אך הבה נבין שכל אדם‪,‬‬ ‫כה חזק לומר את זה‪ .‬אפילו הנושא של‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫תירוצים אחרים ‪' -‬עקבתא דמשיחא'‪ .‬יש‬ ‫מהמקום שהוא עומד‪ ,‬אם יעבוד על הנושא‪,‬‬ ‫להם ארבע מאות וחמישים דיבורים‬ ‫יהיה לו הרבה יותר קל בכל‪-‬כך הרבה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫וביטויים לסיבת הדבר שבגללה לא הולך‬ ‫ענינים של יהדות‪ .‬חינוך‪ ,‬למשל‪ -‬האדם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫להם‪' .‬היינטיגע צייטן' )הזמנים של ימינו(‪ ,‬כבר‬ ‫כתוב בספרים; או הטכנולוגיה‪ ,‬או הריכוז ‪-‬‬ ‫צועק על ילדיו; הוא שבור מאוד‪ ,‬הוא מאוד‬ ‫מאוד ברוגז‪ ,‬הוא מאוד מאוד כאוב‪ .‬יש לו‬ ‫"הריכוז לא קיים היום"‪ .‬כן‪-‬כן‪-‬כן‪ ,‬אבל‬ ‫תורות שלימות‪ .‬כל דבר קשה לו פי שמונה‪.‬‬ ‫שבגלל זה השכר יהיה כל‪-‬כך‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫הקב"ה אומר‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובגלל שאין ריכוז היום‪ ,‬הקב"ה‬ ‫ובטחון‬ ‫היכולת‬ ‫מדור אמונה‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫כל שכן כשמדובר בעניין של‬ ‫פטרון‬ ‫מאוד את היגיעה‪ .‬אל תשאל‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מחשיב‬ ‫הבקשה היא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫להתפלל‪ .‬התפילה רובה שבח‪ .‬פטרו‪‬‬ ‫ספרים שלימים של תשובות‪ .‬אבל כל‬ ‫מיעוט‪ .‬כל פסוקי דזמרה‪ ,‬הודו‪ ,‬שיר של‬ ‫התשובות מובילות אותו אל המסקנא‪:‬‬ ‫יום‪ ,‬עלינו לשבח‪ ,‬הברכות‪ ,‬נשמת‪ ...‬הוא לא‬ ‫אני הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לע"נ‬ ‫נוכח‪ ...‬הוא שומע דיבורי קודש נלמד‬ ‫נפלאים‪.‬‬ ‫המצב גרוע מאוד‪ ,‬אלא שמכל מקום יש לו‬ ‫ראטהזה חייב להיות כך‪.‬‬ ‫הי"ו רוח‪.‬‬ ‫ליפא נחת‬ ‫להקב"ה‬‫חנני' יו"ט‬ ‫"ר לך‬‫האםהריש‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שואל אבל האם אתה ביכולת?‬ ‫את התכונה הזו?‬ ‫אבל זה– שיעלה בדעתו‪ ...‬מי אמר את‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫זה?‪ ...‬זה מזכיר מאוד את הסברו של רבי‬ ‫נשמת צריכה להלום אותך‬ ‫חיים על דברי הגמרא במסכת חגיגה 'איזהו‬ ‫תארו לכם שמחפשים עובד בשביל‬ ‫שוטה?'‪ .‬הגמרא אומרת‪ :‬סימן זה אינו‬ ‫סחיבת משאות‪ ,‬והנה נכנס אדם צנום וכחוש‪,‬‬ ‫מספיק‪ ,‬כי יתכן שעשהו בגלל סיבה‬ ‫נשען על מקל הליכה‪ ",‬ומבקש להציע את‬ ‫מועמדותו‪ .‬אומרים לו‪ :‬אח יקר! קראת הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫כי‬ ‫מספיק‪,‬‬ ‫אינו‬ ‫הוא‬ ‫אף‬ ‫זה‬ ‫סימן‬ ‫פלונית‪,‬‬ ‫אפשר שהיתה לו סיבה פלונית‪ .‬אבל אם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בעיתון איזה עובד מחפשים כאן?"‪ .‬והוא אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫עשה שלושה דברים‪ ,‬הוכחה היא שהוא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לכל אחד‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול אם‬‫כראוי חיים‪:‬‬‫שאל רבי‬‫שוטה‪.‬לבטוח‬ ‫עונה‪" :‬כן‪ ,‬ברור‪ ,‬אבל אני הולך לעמול בע"ה"‪ .‬אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪" ‬הנה כאן‬ ‫נעסוקומראה‪:‬‬ ‫מוציאשבועות‬ ‫תפארת שלמה‬ ‫לכבוד‬ ‫הוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫מהדברים יש הסבר הגיוני למה הוא עשה‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫לכל הרי‬ ‫דבר"‪.‬חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬להגיע‬ ‫בנוגע‬ ‫יגיעה יכולים‬ ‫הבטחו‪‬שעם‬ ‫כתוב‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫אותו‪ ,‬אם כן עדיין מי אומר שהוא שוטה?‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫שלוש‬ ‫בגלל‬ ‫שלשתם‬ ‫את‬ ‫שעשה‬ ‫יתכן‬ ‫הרי‬ ‫האדם מגיע לחנוכה‪ ,‬או לאמירת להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שלוש‬ ‫יש‬ ‫אם‬ ‫חיים‪:‬‬ ‫רבי‬ ‫השיב‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫סיבות‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫'נשמת'‪ ,‬או לליל הסדר‪ ,‬ואינו בכלל האדם להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫קושיות‪ ,‬עדיף לענות תירוץ אחד על‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫המתאים לכך ‪ -‬האם אתה קולט זאת? אומר כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שלשתן מאשר לענות שלושה תירוצים‬ ‫לנו‬ ‫שזו נת‪‬‬ ‫סגולה‪".‬‬ ‫הקב"ה‬‫אכ‪‬כתוב‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫ראיתי‬ ‫דיננו אבל‬ ‫שייצא‬ ‫האדם‪" :‬כן‪,‬‬ ‫שונים‪.‬ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫הולמת אותו‪.‬‬ ‫'נשמת'כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫שאמירת‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫אינך האדם‬ ‫נכון‪ ,‬הוא עושה הכנה קודם התפילה ‪ -‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עם שבע‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות סוגיא‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫היא‪ .‬יש לך‬ ‫נפלאהעל‬ ‫הבנהא‪ ‬כ‪‬‬ ‫מעולה! אבל אתה צריך להיות אדם מסוג נחזור‬ ‫בהירות‪.‬לענות תירוץ לכל‬ ‫אתה יכול‬ ‫קושיות;‬ ‫עשרה‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כזה‪ ,‬ואינך‪ .‬אם אתה רוצה להגיש את כדי לקבל יותר‬ ‫אחת מהקושיות‪ ,‬אך תחשוב שיש לך תירוץ‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מועמדותך לעבודה זו‪ ,‬אינני רוצה לפגוע‬ ‫שלא‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאניהוא‬ ‫לי הפשט‬ ‫הכל‪...‬‬ ‫אניעללי מי‬ ‫שעונה‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫אחד‬ ‫חובת‬ ‫בעל הולך‬ ‫רבינו אתה‬ ‫בהקדמת‬ ‫יעבוד;‬ ‫זה לא‬‫למדנו‬‫בך‪,‬כבראבל‬ ‫היום ‪ -‬למדת אותה‬ ‫עד אני‬ ‫למדת את הסוגיאמה‬ ‫הבטחו‪‬בנפרד‪.‬‬ ‫שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לשערכל דבר‬ ‫להתמודד עם‬ ‫הלבבות‬ ‫עקום‪ ,‬לכן היו לך קושיות‪ .‬עכשיו כל‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלההתיישבו‪...‬‬‫הקושיות‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫תירוץ אחד לכל הקושיות‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אותו הדבר הוא כאן‪ :‬יש לו נסיונות‬ ‫אנשים רואים שהם מתמודדים לכל דבר‬ ‫בדיבור ‪ -‬סוגיא שלימה‪ .‬אה‪ ,‬דיבור‪ ,‬לשון‬ ‫בנפרד‪ ,‬והם שמים לב לכך‪ .‬יש להם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ול‬ ‫כי מה הפירוש 'לא תתורו'? 'לא תתורו'‬ ‫הרע? יחידים שבדור יכולים להיזהר‪.‬‬ ‫פירושו כמו ירידה מהדרך‪ .‬יש דרך‪ .‬הוא‬ ‫שמירת עיניים? אה‪ ,‬זו סוגיא אחרת‪ .‬הרחוב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫באמצע לנסוע על הכביש והוא יורד לצד‬ ‫של ימינו‪ ,‬הטכנולוגיה‪ ,‬התרבות המערבית‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫להתפלל מנחה‪' .‬לא תתורו' פירושו לא‬ ‫לרדת מהכביש‪ .‬לאו דווקא 'לבבכם' זה‪,‬‬ ‫‪ -‬חורבן נורא‪ ,‬אינני יכול להסביר לך‪ .‬מה‬ ‫זה קשור ללשון הרע? זה נושא אחר‪ .‬אל‬ ‫אלא כל סוג של 'לבבכם'‪ .‬למשל‪ ,‬הוא‬ ‫תערבב את היוצרות‪ .‬לימוד ברציפות‪ ,‬בין‬ ‫ונכנס בזה בראשו ורובו‪.‬‬‫בחדשות הי"ו‬ ‫שקועומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫האדם‬ ‫אתאליעזר‬‫הר"ר‬ ‫אדם לחבירו‪ ...‬ואז לזכות‬ ‫לוקחים‬ ‫לזכות‬ ‫לו‪" :‬יש לי בעיה אתך ‪ -‬איפה הלב‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אומרים‬ ‫ואומרים לו‪ :‬אתה צריך אמונה פטרון‬ ‫ובטחון כדי‬ ‫איפה הרגש שלך? אחר כך אתה‬ ‫שלך?ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬צריך‬ ‫שתוכל להשיא את הצאצאים‪ ,‬ואתה‬ ‫מתפלא שיש לך עוד בעיות‪"...‬‬ ‫גם שיהיה לך שלום בית‪.‬‬ ‫עלי הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הטיל לע"נ‬ ‫האדם אומר כך‪ :‬הקב"ה נלמד‬ ‫היסוד הוא להיות אדם מרוצה ומאושר‪,‬‬ ‫ראטהקלים הרבה יותר‪ .‬זה‬ ‫הי"ו יהיו‬ ‫ואז ליפא‬ ‫הדברים‬ ‫מצליח‪".‬רנניח‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫מיליון דברים‪ ,‬אינני יכול‪ ,‬אינני‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫יפגוש אותך בכל מקום‪ .‬הקנאה והתאוה‬ ‫שאעבוד על לשון הרע ‪ -‬האם אני יכול‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫'תשפ"בהעולם‪ .‬על‬ ‫האדם מן‬ ‫מוציאין את‬ ‫)בחו"ל והכבוד‬‫לעבוד על לשון הרע ובו בזמן על דברים‬ ‫אייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫מה הקנאה והתאוה והכבוד יושבים? הם‬ ‫כתוב‬ ‫נוספים? זה בלתי אפשרי‪ .‬כך הרי‬ ‫הרי יושבים על חוסר שביעות רצון‪ .‬כל‪-‬כך‬ ‫שצריך ללכת לאט לאט‪ .‬אם נלך על הכל‬ ‫פשוט‪ .‬מה הנקודה המשותפת לכל‬ ‫בבת אחת‪ ,‬הכל יקרוס‪ .‬ובכן‪ ,‬אין ברירה ‪-‬‬ ‫השלושה? הוא לא מרוצה‪ .‬כיון שהוא לא‬ ‫זה שאינני עובד עכשיו על הנושאים‬ ‫אם –ישא‪‬‬ ‫מספיק‪ ,‬מה‬ ‫מקנא ‪-‬‬ ‫הבטחו‪‬הוא‬ ‫מרוצה‬ ‫האחרים‪ ,‬היא 'עבירה לשמה'‪ ,‬כי אין לי‬ ‫יודע‬ ‫לו האד‪‬‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫לקנאות?‬ ‫לו‬ ‫יש‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות אחרת‪.‬‬ ‫ברירה‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אבל אם האדם מבין את השורש‪ ,‬וחוזר‬ ‫דברי‪ ‬שיש לו‬ ‫מול מישהו‬ ‫כראוי מכיר‬ ‫אי‪‬מהלבטוח‬ ‫תשאל‪ ,‬אני‬ ‫בסוגיית‬ ‫מרוצה ‪-‬הפע‪‬‬ ‫כל‪-‬כך נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫פשוט מרוצה‪.‬‬ ‫לכבודהוא‬ ‫לאחור‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬אנו הרי‬ ‫מול על זה‬‫מקנא‪.‬‬‫נחו‪‬‬ ‫שהואזאת‬ ‫מכפי ובכל‬ ‫הכל‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫האסורים‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫אצלו‪ .‬הדברים‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫מתיישבים‬ ‫דברים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שאנוהאד‪‬‬ ‫אומרים ‪-‬‬ ‫פשוטה‪,‬מהשהרי‬ ‫בדיוק זה‬‫מדברים!לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מתרגז כל‬ ‫והואהדי‪‬‬ ‫בכלל לא‬ ‫לו‪,‬יו‪‬‬ ‫חסריםהוא‬ ‫השבועות‬ ‫אינם‬ ‫משהואהיכולת‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פיתח את‬ ‫להצליח כלום‪ ,‬כי‬ ‫ברוחניותלאיותר‬ ‫שאין לו‬ ‫בכלחלולה כל‪-‬כך‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש היתה‬ ‫לכתחילה נפשו לא‬ ‫כ‪‬כך‪ .‬עלינו‬ ‫שאי‪ ‬לצדך‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שזה מונח‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬עוזר‬ ‫להצליחטוב‪ .‬זה לא‬ ‫לטעום‬ ‫רחמי‪‬באמצע‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫להסתכל וכו';‬ ‫לעוררהוא היה‬ ‫לנו כדי‬ ‫שניתנורוצה‬ ‫שהיה‬ ‫זה לא עוזר שזה מונח בחשבון הבנק; אתה‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הודאה‪ .‬הוא לא עבד בכלל על שמירת‬ ‫צריך להיות אדם כזה שיודע איך לטעום‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫עיניים ‪ -‬לא יצא לו‪ ,‬הוא עוד לא הגיע לזה‬ ‫להודות‪ ,‬להתבונן‪ ,‬להבין שזהו קרבת‬ ‫לאחרונה‪.‬נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫להצליח פקד אותו‬ ‫כלי‪‬הנסיון לא‬ ‫כי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח והוא‬ ‫של הקב"ה‬ ‫טובואי‪‬‬‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫להבין שזה‬ ‫אלוקים‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬לדברים‪.‬‬ ‫הישנות‬ ‫לשים לב‬ ‫נושאים‪,‬‬‫לפתוחעל‬ ‫נחזורלך‪,‬א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נתנו‬ ‫מאושראי‪‬ומרוצה‬ ‫להשתמש‬ ‫להיותאותנו‬ ‫התורהמצוה‬ ‫מלמדת‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אלה‪.‬הלכה )סימן א'( מביא את שש‬ ‫ב‬ ‫בכלי‪‬ביאור‬ ‫הודאה על הטלפון הנייד‬ ‫המצוות התמידיות‪ .‬הוא מביא את לשון‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אברך שהיה לו סיפור‬ ‫אחד סיפר כאן על‬ ‫מה אני‬ ‫בעל אחרי‬ ‫רבינותתורו‬ ‫בהקדמת'ולא‬ ‫למדנו שכוונת‬ ‫כברהחינוך‬‫ספר‬ ‫כזה‪ :‬הוא איבד את הפלאפון ולא מצא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעלשני אלה‬ ‫הבטחו‪ ‬איננה‬ ‫לשער עיניכם'‬ ‫הלבבות ואחרי‬ ‫לבבכם‬ ‫היא‪:‬משום‬ ‫אי‪‬‬ ‫מדעתו‪,‬‬ ‫אותו בה‬ ‫הוציא לדו‪‬‬ ‫הדבר שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫אותו‪,‬‬ ‫משקיע את‬ ‫וכמה‬ ‫שהאדםפי כמה‬ ‫אלא ה'בכל פעם‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫בלבד‪,‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫החשובים‬ ‫רוצה‬ ‫הטלפונים‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬מספרי‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬זכר את‬ ‫שלא‬ ‫לענייני‪ ‬כן את כל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ומסיט על‪-‬ידי‬ ‫נחו‪‬דבר‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואבאיזה‬ ‫נפשו‬ ‫לו ולא יכול היה להתקשר לאיש‪ .‬אחר כך‬ ‫ההרגשים וכל הלהט שלו מעבודת ה'‪ ,‬הוא‬ ‫עלה בדעתו דבר פשוט‪ ,‬הוא אמר לעצמו‪:‬‬ ‫עובר על 'לא תתורו'‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫לומדת להתנתק‪ .‬האדם אומר לעצמו‪ :‬אם‬ ‫"מעודי לא הודיתי להקב"ה על הטלפון‬ ‫ארגיש את הדברים‪ ,‬צערי יהיה גדול מדי‬ ‫הנייד ‪ -‬כל פעם שצריך טובה ממישהו‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ולא אוכל לעמוד בו‪ .‬על כן עליי להיזהר‬ ‫אפשר להוציא את המכשיר מהכיס‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שלא להתחבר יותר מדי למצבים‪ ,‬ואף לא‬ ‫לעצמי‪ .‬עליי תמיד לבנות סביבי חומה‬ ‫ולהתקשר אליו‪ .‬אפשר להתקשר הביתה‬ ‫ולדבר"‪ .‬הוא התחיל להודות להקב"ה על‬ ‫בצורה‪ ,‬ולומר לעצמי‪ :‬לא ראיתי‪ ,‬לא‬ ‫זה‪.‬‬ ‫מעניין אותי‪ ,‬אין לי כלום‬ ‫זה הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שמעתי‪ ,‬אין‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון הכל כדי שנפשי לא תתמוטט‪.‬‬ ‫אמונה פלוני‪.‬‬ ‫מדור עם‬ ‫מה קורה אצלנו? אנו מרגישים‬ ‫פטרוןכל‪-‬כך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫מכניסים‬‫פטרו‪‬‬‫אבודים מהנסיונות האלה‪ ,‬שאנו‬ ‫דבר זה יכול לקרות לאנשים שחוו‬ ‫אותם מיד לקופסה השחורה‪ .‬החלק הטוב‬ ‫דברים קיצוניים ויש להם 'פוסט טראומה'‪,‬‬ ‫שהקב"ה נתן לך שאתה יכול לסדר עניינים‪,‬‬ ‫או לאנשים שנולדו רגישים מאוד )אנשים‬‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫אתה יכול להתקשר לבנק‪ ,‬אם ילד יוצא‬ ‫ראטההמרגישים כל דבר פי‬ ‫הי"ו ‪,(SP‬‬ ‫ליפא‬ ‫במיוחד‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫רגישים‬ ‫הטיב‬‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הקב"ה‬ ‫מהבית‪ ,‬הוא יכול להתקשר ‪-‬‬ ‫מאה מאנשים אחרים )ויש הרבה מאוד כאלה(‪.‬‬ ‫לך‪ .‬אתה צריך להרגיש מזה קרבת אלוקים‪.‬‬ ‫אף שלא – אירעו להם דברים קיצוניים‪,‬‬ ‫זה מה‬ ‫פרשתשמים‪,‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר‬ ‫שלישי יראת‬ ‫זה מה ש יו‪‬‬ ‫יוליד בלבך‬ ‫בחוויה שלהם הם חוו דברים קשים מאוד‪.‬‬ ‫שיעזור לך לחיות בטוב‪ ,‬זה מה שישמור‬ ‫זו הסיבה שאפשר לראות שבאותו בית‪ ,‬כל‬ ‫על עיניך‪.‬‬ ‫הילדים הצליחו להתמודד עם הקשיים ולא‬ ‫יצאו פגועים )על כל פנים לפי הנראה לעין(‪ ,‬כי‬ ‫אנשים עם טראומות ילדות‬ ‫אז הוא‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬קרה?‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫מכליו‪ ,‬מה‬ ‫מועיליצא‬ ‫הבטחו‪‬אז אבא‬‫אמרו‪:‬‬ ‫אבל יש דבר‪ ,‬אשר הדרך הקיצונית כפי‬ ‫הצליף בי את מכותיו‪ ,‬בסדר‪ ,‬זה עבר כבר‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שנתאר אותה עכשיו אולי אינה נוגעת לכל אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ורק אחד מהילדים‪ ,‬בעל הנפש הרגישה‪,‬‬ ‫לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נפגע קשות‪.‬‬ ‫אחד‪ ,‬אם כי לדאבון לב יש רבים שהיא אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫נוגעת להם מאוד‪ ,‬אבל שורשיה נוגעים לכל מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫האד‪‬בעולם‬‫שהושתל‬ ‫חג‬ ‫לאור הרי‬ ‫הסוגיא‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫שאללדברי‪‬‬ ‫מעומק לבו‬ ‫בנוגע‬‫הבטחו‪‬אחד‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אדםהרי‬ ‫מקרה‪ ,‬יש לך‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫בכל לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫בתוך מציאות כזו‪ ,‬והיא בנתה לו תפיסה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫שקיבלו‬ ‫הדי‪ ‬שהנסיון‬ ‫יו‪‬אנשים‬‫הוא יש‬ ‫השבועות‬ ‫לומדים‪:‬‬ ‫שאנו‬ ‫הוא שמאז שנולדו חוו יסורים נפשיים להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫האומרת שהעולם הוא עולם קשה‪ .‬היזהר!‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫נוראיים‪ .‬הם נולדו בבית שאינו מתפקד‪ ,‬להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫‪ -‬האם אתם מכירים את האנשים האלה? ‪-‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫היזהר והישמר‪ .‬צריך מאוד מאוד להיזהר‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫בית שכל היום נשמעו בו צרחות וצעקות‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫של נכונים‪,‬‬‫הרוחנית האלה‬ ‫כל לאההצלחה‬ ‫פשוט‪ ...‬הדברים‬ ‫זה‬ ‫קללות וגידופים‪ ,‬ועוד אופנים רבים שבהם‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוח בהם‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫משתמשים‬‫מתי אי‪‬‬‫ידיעתו‬‫על רק‬‫מיוסדת היא‬ ‫השאלה‬ ‫נפגעו כבר בילדותם המוקדמת‪ .‬שאל‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫ונוסי‪ ‬גנבים‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫רעים‪ ,‬כולם‬ ‫הישנות‬ ‫האנשים‬ ‫קשה‪,‬כ‪ ‬על‬‫העולם א‪‬‬‫השואל‪ :‬עוד לפני שהיתה לי דעת להבין נחזור‬ ‫חמסנים‪.‬‬ ‫כולם‬ ‫להשתמש‬ ‫כבר אירעו לי‬ ‫להתמודד‪,‬אי‪‬‬ ‫מלמדת אותנו‬ ‫התורהקורה ואיך‬‫מה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כאלה‪ ,‬ואולי בתמידות ממש‪ .‬זו‬ ‫דברים אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫על כל פנים יש הרבה אנשים כאלה‪,‬‬ ‫היתה כניסתי לעולם הזה‪ ,‬ומה שקרה לי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫התפיסהבעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫כברשלמדנו‬ ‫מקרב הציבור שלנו‪,‬‬ ‫מה אני‬‫הרבה מאוד אנשים‬ ‫שהעולם‬ ‫התגבשה אצלי‬ ‫הוא‬ ‫אשר זהו הסיפור שלהם והם אינם יודעים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הוא עולם של צער‪ ,‬שצריך להלחם כדי‬ ‫הלבבות‬ ‫שאסור‬ ‫אי‪‬‬ ‫סבורים‬ ‫היא‪:‬‬ ‫הם בה‬‫הנאה‪.‬לדו‪‬‬ ‫השאלהחוויית‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫כלל מהי‬ ‫עבודת‪ .‬ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫לשרוד בו‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬מפחיד‬ ‫רוצה‬ ‫להיות הוא מקום‬ ‫מקום ההנאה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ליהנות‪ ,‬כי‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫מאוד מאוד‪ ,‬כי כל הזמן צריך אך ורק‬ ‫הבה נבין כעת מה שקורה לאנשים‬ ‫להתגונן‪.‬‬ ‫כאלה )לא כולם באותה דרגה‪ ,‬כמובן(‪ .‬נפשם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חל‬ ‫ארדוף אשיג אחלק שלל"‪ ,‬חמש אלפי"ן לרמז‬ ‫למה נגרע?‬ ‫שמסתתר בו אלופו של עולם( ואחד מתפקידיו‬ ‫שואל השואל‪ :‬מה יעשה הבן? אתה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לגזול מן האדם את היכולת ליהנות‪ .‬היצר‬ ‫אומר לי‪ :‬אתה יודע מה אתה יכול לעשות?‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הרע עושה זאת לכל אחד‪ ,‬אך לכל אחד‬ ‫בצורה אחרת ולא באותה דרגה‪ .‬יש מי‬ ‫‪ -‬תחשוב כמה דברים טובים יש לך‪ ...‬זה‬ ‫מלח על הפצעים‪" .‬אמור עשר פעמים‪ :‬טוב‬ ‫שיכול ליהנות‪ ,‬אבל הכניס את היכולת שלו‬ ‫לי‪ .‬עמוד על כסא וצעק בכל הכח‪ :‬טוב לי‪,‬‬ ‫וכעת הוא צריך להוציאה‬ ‫בתאוות‪,‬הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ליהנות‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫נפלא לי"‪ .‬זה לא יזיז לי דבר בנפש‪ .‬השואל‬ ‫ובטחון ולהשקיעה בדברים האמיתיים‪.‬‬ ‫מהתאוות‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬לפני‬ ‫התבטא בצורה מבהילה מאוד‪ ,‬לא‬ ‫ובטחו‪ ‬הזה קורה לכל אחד‪ ,‬ועליך נגזר‬ ‫ובכן‪ ,‬הדבר‬‫מדור אמונה‬ ‫שהתנצל עשר פעמים שאינו מתכוון אלא‬ ‫שזה יקרה בעוצמה כה גדולה‪ ,‬ודווקא‬ ‫לסבר את האוזן ולהוכיח עד היכן יכולה‬ ‫בתקופה שעוד לא היתה לך דעת‪.‬‬ ‫הנפש‪ .‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫להגיע דרגת הסבל המסבכת את‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הצליף‬ ‫ימ"שהר"ר‬ ‫הוא אמר כך‪ :‬תאר לך שנאצי‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫עלינו להבין שלאדם כזה‪ ,‬הנושא נחוץ פי‬ ‫באדם חסר ישע מכות רצח‪ ,‬ואתה ניגש אל‬ ‫מיליון מכל אדם אחר‪ ,‬אך העצות אינן באותו‬ ‫הקרבן תיכף ומיד לאחר מכן ואומר לו‪ :‬תן‬ ‫עליך להתבונן‬ ‫איירלוהסתם‪:‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"גלומר‬ ‫אפשר‬ ‫אי( –‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל סגנון‪.‬‬ ‫בחוקותי‬ ‫תודה שהוא לא נתן לך עוד כמה צליפות‪.‬‬ ‫בטובות‪ .‬צריך לחזור אתו לשלב יותר מוקדם‬ ‫היית יכול למות‪ .‬הודה לה' שנשארת‬ ‫כדי לתקן זאת‪ .‬צריך לזכור שכדי שיוכל‬ ‫בחיים‪...‬‬ ‫להיות אב או אם לילדים‪ ,‬הוא זקוק בהכרח‬ ‫ליכולת זו ליהנות‪ ,‬להרגיש הנאת זולתו‪,‬‬ ‫אכן‪ ,‬עלינו ללמוד כמה יסודות בנושא‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬אדם‪.‬‬ ‫רגשית לבני‬ ‫–‬ ‫ולהתחבר א‪‬‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬הנאה‪,‬‬ ‫לתת לו‬ ‫זה‪ .‬אחד מהם כבר הזכרנו‪ :‬אם הנפש‬ ‫תפקידו‪ ,‬כפי‬ ‫אבל את‬‫יכולבו‪.‬לקיים‬ ‫אחרת‪ ,‬אינו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫מסובכת כל כך‪ ,‬אין כל תועלת באמירה אי‪‬‬ ‫דברי‪‬לקיים את‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫האדם יכול‬ ‫אין מול‬ ‫מקודם ש‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫שדיברנו‬ ‫לאדם "הסתכל על הדברים האחרים שיש אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫לך‪ ,‬ראה כמה טוב יש לך בחיים"‪ .‬זה לא מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫תפקידיו כשדבר זה אינו מסודר אצלו‪ ,‬ואצל‬ ‫אנשים כאלה זה חסום‪.‬‬ ‫הרי למי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫הדבר‬ ‫לדברי‪ ‬דומה‬ ‫בנוגעאת נפשו‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬כלל‬ ‫מרפא‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הידועהא‪ ,‬ר"ל‬ ‫על‬ ‫המחלהלרוחניות‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫הואאת‬ ‫אצלו‬‫השבועות‬ ‫שגילו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫אולם הקב"ה ברא את העולם והוא בורא‬ ‫להצליח‬ ‫בכל יום ויטמין‬ ‫לקחת כל‬ ‫עלינומציע לו‬ ‫כ‪‬ומישהו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬האלה‪,‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫המקרים‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ברבים מן‬ ‫להצליח ובכן‪,‬‬ ‫רפואות‪.‬‬ ‫כפי שהוא‬ ‫לעוררפלאות‪,‬‬ ‫יעשה לו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לנושזהכדי‬‫ומבטיח לו‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוח על‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫וכשמדברים‬ ‫האדם למומחה‪,‬‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫יזדקקהצלחה‬ ‫כלל‬ ‫שומר עליו מפני הצטננות‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שעובד עם‬ ‫האד‪‬‬ ‫למי של‬ ‫בוודאי הכוונה‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫מומחה‪,‬‬‫כל‬ ‫אמונה ובטחון‪ ,‬שאם לא כן הוא אינו מתקן‬ ‫כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬להם‬ ‫צרי ותרופה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫את היסודות‪ .‬הכלל הוא שהאדם יצטרך‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫אך עוד כמה יסודות צריך לזכור‪ .‬על נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לחזור אחורנית ולהבין מתי הונחו ההנחות‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬עשה לו את‬ ‫מלמדתאת אותנו‬ ‫עצמו‪ :‬מי‬ ‫התורה לשאול‬‫האדם‬ ‫בהירות‪.‬שנתיים או בגיל‬‫האם בגיל‬ ‫גיל? יותר‬ ‫באיזהלקבל‬ ‫כדי‬ ‫שנעשה? למה זה נעשה לו? למה‬ ‫מהאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫כל‬ ‫ארבע? אכן‪ ,‬המומחים יודעים כיצד עושים‬ ‫זה קרה לו? והתשובה היא שבשורש נעשה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫זאת עם הנפש‪ .‬הם יכולים להגיע אל‬ ‫לו מה שהיצר הרע עושה לכל בני האדם‪,‬‬ ‫מה אני‬ ‫הידיעה באיזה גיל הניח האדם את ההנחה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫קיצונית יותר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בצורה‬ ‫נעשה‬‫לשער‬ ‫הלבבות זה‬ ‫אך לו‬ ‫מנפשו‪.‬‬ ‫נכבד‬ ‫חלק‬ ‫וחסמה‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫אותו‬ ‫שהגבילה‬ ‫נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫הבטחו‪‬בחיים‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫מוקדם יותר‬ ‫של‬ ‫ובשלב‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ואחרי שהאדם מצליח לעקור הנחות‬ ‫את היצר הרע הקב"ה ברא )כמו שדרש‬ ‫אלו‪ ,‬שהן שקריות‪ ,‬ולחזור אל האמונה‬ ‫הבעל שם טוב הק' זיע"א את הפסוק "אמר אויב‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫שמקרה כזה הוא יוצא מן הכלל‪ .‬אין הוא‬ ‫שהעולם הוא עולם טוב‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם האדם‬ ‫יוצא מן הכלל‪ ,‬אלא שלא תמיד אפשר‬ ‫רואה מישהו אחר סובל‪ ,‬עליו לחזור אל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להשתמש עם אותם מילים שמשתמשים‬ ‫האמונה שהקב"ה רצה שיסבול‪ .‬לכן צריך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בהן בדרך כלל‪ .‬למשל‪ ,‬מי שהחסיר בכל‬ ‫כיתה א' ואינו יודע לקרוא‪ ,‬אם המלמד‬ ‫לעבוד עם אמונה ובטחון‪ .‬עליך לדעת‬ ‫לחזור‪ .‬האם אתה זוכר שראית את פלוני‬ ‫יאמר לו‪" :‬אם רק תרצה יותר‪ ,‬תוכל‪ ",‬הרי‬ ‫מקבל מכות רצח? האם אתה זוכר את‬ ‫למה?"ו כי לילד שיושב לצדו ‪-‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאצער גדול‪.‬‬ ‫ב‪ ‬זה‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫בצד‬ ‫עמדת‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫ואתה‬ ‫לזכות‬ ‫אחותך הקטנה מתייסרת‬ ‫נכון‪ .‬אבל לילד זה‪ ,‬צריך לדבר‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הדבר‬ ‫פטרוןנולדה‬ ‫ונפשך דוממת? האם אתה זוכר שאז‬ ‫ובטחו‪‬באמת חסר לו‪ ,‬ואם חסר לו ‪-‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אחרת‪ ,‬כי‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ואכזרי?‬ ‫בך ההנחה שהעולם הוא עולם רע‬ ‫צריך פשוט להשלים לו את החסר‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬הבה נלמד‪ .‬עכשיו הרי יש לך כבר‬ ‫דעת‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫חבורתו של ר' נטע‬ ‫משתלבים‬ ‫הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫נעזרים ואחר כך‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫החסיד רבי נטע ציינוירט זצ"ל היה‬ ‫הגמרא בכתובות מסתפקת אם האדם‬ ‫אומר בפורים אחר הצהריים לאלו שבאו‬ ‫חבורה'תשפ"ב‬ ‫שנקראת ‪' -‬ס'איז‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫מתגבשתאייר ה‬ ‫יכול להעיד על מה שראה בקטנותו‪ .‬הרעיון‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל לבקרו‪:‬‬ ‫שם הוא שהאדם יכול לקחת תמונה שראה‬ ‫מיר גוט' )טוב לי(‪ ,‬וכדי להימנות בחבורה זו‪,‬‬ ‫בקטנותו ולפרשו עם הדעת שיש לו כבר‬ ‫צריך לעמוד על כסא ולהכריז כמה פעמים‪:‬‬ ‫עכשיו‪ .‬זה מה שצריך עכשיו לעשות‪ .‬עוד‬ ‫"טוב לי‪ ,‬נפלא לי"‪ .‬כך האדם מתקבל‬ ‫קצת ועוד קצת‪ ,‬כי צריך למצוא כל מה‬ ‫לחבורה זו‪ ,‬ומאז במשך כל השנה‪ ,‬כל פעם‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫ששכח‪ .‬ואז כשהוא מתרפא‪ ,‬הוא יכול‬ ‫האד‪‬לעצמו‬‫תמיד עליוא‪‬לומר‬ ‫מועיל קושי‪,‬‬ ‫לו איזה‬‫הבטחו‪‬‬ ‫שיש‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לי"‪ .‬יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫נפלאאבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫לעזוב את המומחה )ולא להישאר נזקק לו לכל אי‪‬‬ ‫שוב‪" :‬טוב לי‪,‬‬ ‫החיים(‪ ,‬ולעבור ישירות אל ה'חובת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫כל הספרים‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקואל‬ ‫שבועות‬ ‫הבחינה‪,‬‬ ‫לכבוד‬ ‫הלבבות'‪ ,‬שער‬ ‫דברי‪ ‬לאנשים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול תרופה‬‫נחו‪ ‬היא‬ ‫הנהשהוא‬ ‫תרופה זו‬ ‫מכפי‬ ‫בריאים‪ .‬אם אתה לוקח מישהו שיש לו עבר‬ ‫להבינו‪.‬לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫העוזריםבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫א‬ ‫קשה ואתה נותן לו את התרופה הזאת‪,‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬קרוא‬ ‫שאינו יודע‬ ‫למיהדי‪‬‬ ‫דומה יו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫הדבר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נועדה‬ ‫יותרהיא לא‬ ‫ברוחניות‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫רק הורס‬‫להצליח‬ ‫אתה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלולומדים גמרא‬ ‫להשתמש‬ ‫בכיתה ו'‪,‬‬ ‫עלינו‬ ‫והוא כבר‬ ‫כ‪‬וכתוב‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬קצת‪,‬‬ ‫ג‪‬התרפא‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫אחרי מה‬ ‫שהוא‬ ‫להצליחאך מה?‬ ‫בשבילו‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫כלום ונושר‬ ‫לעוררעדיין‬ ‫והואכדי‬ ‫אינו מבין‬ ‫ותוספות‪,‬לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫הנחותיו‪,‬‬ ‫מאין בלי‬ ‫נשאבו‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫מבין כבר‬ ‫כללהוא‬ ‫כי‬ ‫נת‪‬אותו‬‫שיקדם‬ ‫אברך‬ ‫זקוק ל‬ ‫דיננוהוא‬ ‫מהמערכת‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שייצא‬ ‫של שיחכה‬ ‫האד‪‬‬ ‫בחבורה זו‪.‬‬ ‫הרוחנית‬‫להתקבל‬ ‫הוא יכול‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נמצאים כל בני‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שבו כלי‪‬‬ ‫להצליח המקום‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫לאט לאט עד‬ ‫כלי‪‬‬ ‫אחד‪.‬על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫פורים‬ ‫מיוסדת‬ ‫כיתתו‪ ,‬ואז הוא יכול לחזור אל הכיתה‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ולעשות מה שכולם עושים שם‪ .‬הוא לא‬ ‫נסיים בהדגשה שזה נועד לא רק‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫אבד מן העולם‪ .‬אך בכיתה ד' הפסיד‬ ‫קיים אצל כל אחד‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרכי הדבר‬ ‫לקבל‬ ‫כאלה‪,‬‬ ‫כדי‬ ‫לאנשים‬ ‫חדשים‪ ,‬כי כך רצה הקב"ה‪ ,‬משום‬ ‫שלושהאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אך בזעיר אנפין‪ ,‬וכל אחד צריך לעבוד על‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫אינו כועס‬ ‫חובת‬ ‫איש בעל‬ ‫בחו"ל‪.‬רבינו‬ ‫חתונה‬ ‫בהקדמת‬ ‫שהיתה לו‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫מאיפה להתחיל אתו‪,‬‬ ‫מה אני‬‫רק‬ ‫היא‬ ‫השאלה‬ ‫זה‪,‬‬ ‫עליו; צריך רק לבנות מחדש את כיתה ד'‪,‬‬ ‫אם להתחיל מהמשנה או מהגמרא‪ .‬הנה‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫ואז בסייעתא דשמיא ישתלב עם חבריו‪.‬‬ ‫מצליח‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫מאוד‬ ‫היא‪:‬‬ ‫אחיובה‬ ‫מאוד כי‬ ‫לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה עד‬ ‫אחד מרוגז‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪‬מצליח‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫אחד שמאוד‬ ‫הבטחו‪ ‬יש לו‬ ‫להיות‬ ‫כל הסיפור ‪-‬‬ ‫זה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ונעשו יהודים‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נתרפאו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬אדם‬ ‫בנוגע‬ ‫ואלפי בני‬ ‫משהוא‬ ‫וזה מה שיצר אצלו את ההנחה שהקב"ה‬ ‫הרי אי אפשר להיות יהודי‪ ,‬ואף לא אדם‬ ‫הוא רע חס ושלום‪.‬‬ ‫סתם‪ ,‬בלי זה‪ .‬אך שלא נחשוב‪ ,‬חס ושלום‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫מ‬ ‫אלא להיפך‪ ,‬מרגיז אותי‪ ,‬אני צריך להבין‬ ‫כוונתנו לומר שזה לא שחור לבן‪ ,‬כאילו‬ ‫שיש לי הנחות‪ .‬חייב להיות שיש לי הנחות‪,‬‬ ‫אומר‪ :‬או שנמצאים בקטגוריה של‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כלומר‪ ,‬שיטה שבניתי לעצמי‪ ,‬ועוד יש לי‬ ‫המסכנים‪ ,‬או שנמצאים בקטגוריה של‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫דרך שסללתי לעצמי להתמודד אתה מול‬ ‫הקשיים שלי‪ ,‬ואת שתיהן אני צריך לעקור‬ ‫האנשים הפשוטים‪ ,‬ואז סתם צריך לומר‬ ‫טוב לי‪ .‬לא! יש הרבה הנמצאים בתווך‪.‬‬ ‫מהשורש‪.‬‬ ‫נמצא שכל אחד צריך לשאול את עצמו‪:‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫שכאשר‬ ‫לזכות‬ ‫הוא זה‬ ‫לזכות‬ ‫מאין נבעו הנחותיי? מי‬ ‫כשהאדם עוקר את שתי אלה מהשורש‪,‬‬‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון בעל‬ ‫ניסה לחנכני אמר לי שמעודו לא ראה‬ ‫נעשה גם אדם שמח וגם‬ ‫הוא ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬לי את‬ ‫יסורים כמוני? מי הוא היה? מי מכר‬ ‫ערליכער‪-‬ייד‪ ,‬ואז הוא יכול לצמוח‬ ‫השקר הזה? אכן כן‪ ,‬כל אחד צריך לעקור‬ ‫ולהתקדם ולהגיע גבוה מאוד‪ ,‬מאחר‬ ‫את הנחותיו‪ .‬על האדם לומר לעצמו‪ :‬אם‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שהיסודות מתוקנים‪.‬‬ ‫אני רואה שלומר 'טוב לי' לא עושה לי טוב‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫נדבת‬ ‫הר"ר ברוך פערלאוויטץ הי"ו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לרגל השלישי למילה לבנו‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫יום ראשון פרשת חיי שרה כ"א חשון תשפ"ז‬ ‫והמחשבות"ו המעציבות‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫הידיעות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫את‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לומדים לסנן‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלקחה בחטף‪ ,‬ולא סתם נלקחה‪ ,‬אלא צורת‬ ‫אברהם לא ספד את שרה‬ ‫ז"ל היתה קשה מאוד‪ .‬ה' ירחם‪,‬‬ ‫הסתלקותה‬ ‫לספוד הרה"ח פסח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫בפרשה נאמר‪' :‬ויבוא אברהם‬ ‫המתרחשת מרגע לרגע‪ ,‬זה‬ ‫טרגדיה‬ ‫כשיש‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"רדבר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫נכתב‬ ‫לשרה ולבכותה'‪ .‬ובהמשך לא‬ ‫קשה ומר עד מאוד‪ .‬אין לנו השגה באברהם‬ ‫בענין ההספד‪ ,‬אלא כך נאמר‪' :‬ויקם אברהם‬ ‫אבינו‪ ,‬אומר לנו ה'תפארת שלמה'‪ ,‬אך‬ ‫היה– לו‬ ‫מעל פני מתו'‪ .‬ביאר ה'תפארת שלמה'‬ ‫'תשפ"בצדקנית‪ ,‬כזו‬ ‫אייר ה‬ ‫מאוד‪ .‬כזו‬ ‫כ"גקשה‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בוודאי‬ ‫שכאשר ביקש להספיד את שרה‪ ,‬הגיע אליו‬ ‫אשת חיל‪ .‬אין לנו השגה‪ .‬היא המתינה כל‬ ‫היצר הרע לשאוב אותו לעצבות‪ ,‬וכיון‬ ‫כך הרבה שנים לילד‪ ,‬ומשזכתה לילד‪,‬‬ ‫שהרגיש שהוא מתחיל לשאוב אותו‪ ,‬הבין‬ ‫בשעה שאברהם לקח אותו כדי להעלותו‬ ‫שאין זה הדבר הנכון להתבונן בזה עכשיו‪,‬‬ ‫לעולה בציווי ה'‪ ,‬קרה דבר כזה והיא מתה‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫ולכן הסיח את דעתו‪ ,‬כי הבין שלא ייצא‬ ‫האד‪ ‬בגלל‬ ‫אדרבא‪ ,‬א‪‬דווקא‬ ‫מבהלה‪ .‬אבל‬ ‫תועלת‪.‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שוםהבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫מזה‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬עצום‪,‬‬ ‫יותרוהכאב‬ ‫בעלתבו‪ .‬אבל‬ ‫משמעות‬ ‫להשתמש‬ ‫שהטרגדיה‬ ‫אי‪‬‬ ‫מליפול מזה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫להיזהר‬ ‫עליו מול‬ ‫אברהם ש‬ ‫כראוי‬ ‫הבין לבטוח‬ ‫דבר זה חיוני ביותר לכל יהודי בהרבה אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דברי‪ ‬מהאדם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול מונעת‬ ‫העצבות‬ ‫כי נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫לעצבות‪,‬‬ ‫אופנים‪ ,‬וננסה להרחיב בזה בס"ד‪ .‬כשיש מכפי‬ ‫לעשות את המוטל עליו‪ ,‬ואפילו באופן‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לאדם כאב‪ ,‬מכל סוג שהוא‪ ,‬יש אשהוא הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫פשוט‪ ,‬היא מונעת אותו מלהתרומם‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫מרגיש‪ :‬אם זהו כאב שאינו מצדיק להיות להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מי‬ ‫עם‬ ‫שהצדק‬ ‫בכל‬ ‫מבין‬ ‫להשתמש‬ ‫אני‬ ‫הרי‬ ‫ניחא‪.‬‬‫עלינו‬ ‫‪-‬‬ ‫שבור‬‫כ‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מהן היא‬‫שאי‪‬‬ ‫ואחת‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫עצות‪ ,‬ג‪‬‬ ‫האדם לחפש‬ ‫להצליח‬ ‫על‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לך כל כך‬‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫תראה‪ ,‬יש‬ ‫אותי כדי‬ ‫לאמור‪:‬‬ ‫שמעורר לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫דברים‬‫לבטוח‬ ‫לעשות‬ ‫מעשית‪ :‬שלא‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫עצה הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫להיות‬‫עליךנת‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫טובים‪ ,‬אכ‪‬‬ ‫מדוע‬ ‫דבריםלטובה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫הרבה‬ ‫מטה‪ .‬נסביר‪:‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫כלפי של‬ ‫ההצלחהרגשותיו‬ ‫הרוחנית‬ ‫שימשיכו את‬ ‫עסוק במה שאין לך? אבל אם המדובר הוא כל‬ ‫איננו מדברים עכשיו על הנקודה של קבלת‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בדבר שנחשב לכולי עלמא אסון גדול ואין מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫יסורים באהבה או על האמונה שזה לטובה‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫על כך עוררין ‪ -‬ראוי מאוד לשבת בתוך נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לא על זה אנו מדברים‪ .‬אנו מדברים על כך‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫הכאב ולהתעכב בו‪.‬‬ ‫בהירות‪ .‬זה ימשוך את‬ ‫מבין שדבר‬‫אתה יותר‬ ‫אםלקבל‬ ‫כדי‬ ‫ש‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫רגשותיך ‪ -‬אל תלך לשם‪ .‬זה הכל‪ .‬כשם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בכאב בעל חובת‬ ‫לא חופרים‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫כבר למדנו‬ ‫שאפשר להכשל בו‬ ‫למקום‬ ‫מה אני‬ ‫ללכת‬ ‫שאסור‬ ‫בדברים אחרים‪ ,‬כך אסור לך ללכת לשם‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שלמה'‪ :‬כשיש‬‫ה'תפארתשבנוגע‬ ‫לשער הבטחו‪‬‬ ‫הלבבות‬ ‫אומר לנו‬ ‫לנסיון‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫היא‪:‬‬‫מכניסבהאותך‬ ‫שצרי‪‬זה לדו‪‬‬ ‫השאלהלשם‪ ,‬כי‬‫אל תלך‬ ‫כמהלעולם‬ ‫וכמה‬ ‫כלפיפימטה‬ ‫אותונחו‪‬‬ ‫שמושך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כאב ה'‬ ‫עבודת‬ ‫לאדם‬ ‫של‬ ‫ירגיזוהו או‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות הללו‬ ‫שהרגשים‬ ‫צרי‪ ‬שיודע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אדם‬ ‫לענייני‪ ‬איזה אסון‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ולהעמיק בו‪.‬‬ ‫נחו‪‬לשבת‬ ‫בנוגע‬ ‫זה נכון‬ ‫אין‬ ‫משהוא‬ ‫יכניסוהו לעצבות‪ ,‬אם הוא רוצה להתנהג‬ ‫יכול להיות גדול יותר מאסון כזה‪ ,‬שהאשה‬ ‫נכון מבחינה מעשית‪ ,‬הן למען העולם הזה‬ ‫הצדקנית‪ ,‬יד ימינו של אברהם אבינו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במ‬ ‫מגלגל חובות אבל חי‬ ‫שלו‪ ,‬הן למען העולם הבא שלו‪ ,‬עליו‬ ‫להיזהר שלא ללכת למקום שיעוררו בו‬ ‫אברך בעל משפחה גדולה מאוד‪ ,‬אשר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הוצרך לגלגל חובות עצומים בין הגמ"חים‬ ‫הרגשים אלו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לצורך נישואי הצאצאים‪ ,‬סיפר לי פעם‬ ‫זמנים קצובים לטיפול בדאגות‬ ‫שיום אחד הבחיון שכל היום כולו הוא‬ ‫חושב כיצד להמשיך לגלגל‪ ,‬ואז גמלה בלבו‬ ‫ענין זה נוגע לכל אחד‪ ,‬לאו דווקא למי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לכך בן פיגא‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ההחלטה שהוא מסתכל כל ערב בפנקסו‪,‬‬ ‫ונביא‬ ‫שיש לו טרגדיות‪ .‬נתבונן בדבר‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫רואה שיש מישהו שעליו להחזיר‬ ‫ואם הוא‬ ‫כמה דוגמאות‪ .‬הדוגמא המצויה ביותר היא‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫לו כסף למחרת‪ ,‬הוא משתדל לגייס את‬ ‫סוגיית הדאגות‪ .‬לכל אחד יש לו דברים‬ ‫הסכום‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬הוא מסיט את הנושא‬ ‫שמעוררים בו דאגה‪ .‬זה לא חייב להיות‬ ‫כאילו אינו קיים‪.‬‬‫פסח ז"ל‬‫מדעתו‬‫אבל הרה"ח‬ ‫גדול‪,‬לע"נ‬ ‫צרות‪ ,‬זה לא חייב להיות דברנלמד‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫בהם‪,‬‬ ‫מתבונן‬ ‫הר"ר‬ ‫הם דברים שכל פעם שהוא‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מדוע החליט כך? כי הבחין שחייו אינם‬ ‫לבו מתעצב והוא נראה עגום‪ ,‬נוסח תשעה‬ ‫חיים‪ ,‬כי כל מי שנכנס לשחרית‪ ,‬נעשה מיד‬ ‫באב‪ .‬על האדם לשים לב לכך ולומר‬ ‫פעם שנכנס‬ ‫איירוכןה כל‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫פוטנציאלי‪.‬‬‫–‬ ‫בחוקותי( כ"ג‬ ‫)בחו"ל מלווה‬ ‫במדבר‬ ‫על זה‪.‬‬ ‫פרשתעכשיו‬ ‫שלישילחשוב‬ ‫יו‪ ‬רוצה‬ ‫לעצמו‪ :‬אינני‬ ‫לשמחה‪ ,‬היה בודק ‪ -‬מצוין‪ ,‬הניחו לי‬ ‫לא בגלל שזה דבר שאני מתקשה בו‪ ,‬שהרי‬ ‫לראות מי נמצא כאן ויכול להלוות לי כסף‪.‬‬ ‫מותר לו לכבוש את מוחו ולהעסיקו בכל‬ ‫באופן כזה‪ ,‬אין החיים חיים‪ .‬הוא אמר‬ ‫עת‪ .‬זה לא עובד כך‪ .‬לא יכול להיות‬ ‫לעצמו‪ :‬לא יתכן שהקב"ה רוצה שנחיה כך‪,‬‬ ‫שקודם התפילה אחשוב על דברים כאלה‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬בסדר‪,‬‬ ‫אחריות ‪-‬‬ ‫–‬ ‫שאקח א‪‬‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫רוצה‬ ‫שהקב"ה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ואף‬ ‫אין לזה הגיון‪ .‬למה? כי זה מושך אותי‬ ‫הפנקס‪ .‬אני‬ ‫משליך את‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫שאניבו‪ .‬אבל‬‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬אמרתי‬‫לא‬ ‫למטה‪ .‬סליחה! לא עכשיו‪.‬‬ ‫ומתייחס אליו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולבו דברי‪‬‬ ‫מסתכל‬ ‫אצלי‪,‬כראוי‬‫לבטוח‬ ‫משאירו‬ ‫אי‪‬‬ ‫ברצינות רבה‪ ,‬אבל די שאעבוד כל ערב‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬לו דלת‬‫נעסוקשהיתה‬‫שבועותלאדם‬ ‫לכבוד דומה‬ ‫הדבר‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫עבור החזר ההלוואה של יום המחרת בלבד‪,‬‬ ‫לדפוקהריאצלו‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬היו‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫לעניים‪ .‬יכולים‬ ‫פתוחה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫ואם אין מה להחזיר מחר ‪ -‬אין כלום‪ .‬אני‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫טובה‪,‬‬ ‫בכסף‪ ,‬במילה‬ ‫עוזריו‪ ‬הדי‪‬‬‫היה הוא‬ ‫השבועות‬‫והוא‬ ‫אחרים‪.‬משהוא צרי‪‬‬ ‫בדברים יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫עכשיו‬ ‫להצליח‬ ‫עוסק‬ ‫בכלנעשה לו כבד‪.‬‬ ‫שהדבר‬ ‫עלינוושתייה‪ ,‬עד‬ ‫כ‪‬באכילה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫המשפחה גדלה והעניים התרבו‪ ,‬והוא הבין להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫פתוחה בה'‪.‬‬ ‫הדלת לבטוח‬ ‫משאירים את‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫שאינו יכול להמשיך לנהל כך את ביתו‪ ,‬כלללאהצלחה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של מרגיש‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית האדם‬ ‫הדאגות זה כך‪.‬‬ ‫ומאז תלה מודעה על הדלת שבשעות כל בכלההצלחה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מסויימות אינו יכול לקבל ושלא ידפקו על מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ראשית‪ ,‬שהדאגות לא גרמו לו לשכב‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫במיטה בעצבות‪" .‬אני רק חושב עליהן" ‪-‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫וגמילות‬ ‫ועלינובצדקה‬ ‫הוא תמיד‪,‬‬ ‫ממשיך לעסוק‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הדלת‪.‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הוא אומר‪ .‬הוא מטכס עצה‪ :‬אולי פלוני‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מוגבלות‪ .‬הצדיקים‬ ‫בשעות‬‫מלמדת‬‫התורה אבל‬ ‫חסד‪,‬‬ ‫ילד בשידוכים‪ ,‬הוא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר יש לו‬ ‫יכול לקבל‬ ‫לעזור לי‪...‬‬ ‫הביאו דוגמא זו‪ .‬יש לך דלת ועליך כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מחכה לאישור מהבנק‪ ...‬למי אין דברים כל‬ ‫להחליט שיש דברים שאינם נותן להם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אומר האדם‪ :‬אם זה‬ ‫מסודרים‪ .‬אני‬ ‫מה‬ ‫הזמן שאינם‬ ‫בעלכל כך‪,‬‬ ‫רבינוקשים‬ ‫שאינם‬ ‫בהקדמת‬ ‫להיכנס‪.‬למדנו‬ ‫אפילו דברים‬ ‫כבר‬ ‫דבר אמיתי שאני צריך לטפל בו מתוקף‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫לחשוב עליהם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מחויב‬ ‫לשערשאתה‬ ‫הלבבותדברים‬ ‫ואפילו‬ ‫היא‪ ...:‬לא‬ ‫אי‪‬‬ ‫לעצבות‬‫אותי בה‬ ‫מביא לדו‪‬‬‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהואינו‬ ‫אחריותי‬ ‫אבל אני‬ ‫וכמה‬ ‫שומע‪,‬כמה‬ ‫בעניינם‪ ...‬אני‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫עצהה' הבטחו‪‬‬ ‫ולטכס‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫חושב איך‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיותאני רק‬ ‫הבטחו‪ ‬צרות‪,‬‬ ‫אמרתי שיש לי‬ ‫שאר השעות‪,‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לשש‪ .‬בכל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫חמשבנוגע‬ ‫משהוא בין‬ ‫נחו‪‬‬ ‫מקבל‬ ‫אני יכול לשפר את המצב‪ ...‬אבל למעשה‬ ‫הנושא אינו נוגע אליי כלל‪ .‬אינני חושב‬ ‫זה מושך אותך למטה‪ ,‬ואם זה מושך אותך‬ ‫עליו‪ .‬איננו נותן לו בשום אופן להיכנס‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫מה שקורה הוא שאף אם תצליח לכוון‬ ‫למטה‪ ,‬זה גוזל ממך את היכולת של תורה‪,‬‬ ‫בתפילה‪ ,‬כל תפילתך תהיה עליו‪ .‬ברפאנו‬ ‫את היכולת של תפילה‪ ,‬את היכולת לקיים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אתה חושב על הילד‪ ,‬ובאתה חונן‬ ‫עוז וחדוה מקומו‪ .‬אתה חצי כבוי‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובהשיבנו‪ .‬הנח לזה! יש עולם מלבד ילדך‬ ‫זה‪ ,‬וכשתצטרך לחשוב על הילד‪ ,‬אז‬ ‫למה לחשוב על זה עכשיו? הדלת לא‬ ‫תחשוב עליו‪.‬‬ ‫חייבת להיות פתוחה כל הזמן‪ .‬יש אמנם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫כשהדלתות‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫כזו‪,‬‬ ‫לזכות‬‫שכנים שחיים בצורהלזכות‬ ‫מרבית החדשות שליליות‬ ‫מזה לזה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫פתוחות כל הזמן ונכנסים ויוצאים‬ ‫גדולה‪ .‬יש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫כאילו היה מדובר בדירה אחת פטרו‪‬‬ ‫עוד אחת מהדוגמאות של דברים‬ ‫דברים כאלה‪ ,‬אבל בנמשל זה ודאי לא‬ ‫שמושכים את האדם כלפי מטה‪ ,‬היא נושא‬ ‫הנהגה נכונה‪ .‬סליחה! יש כאן דלת‪ .‬דלת זו‬ ‫החדשות‪.‬ז"ללחדשות יש בוודאי עוד בעיות‪,‬‬ ‫עוסקים הרה"ח פסח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫נפתחת בין חמש לשש‪ .‬אז ורק אז‬ ‫ראטה שהאדם צריך להכיר‬ ‫מהבעיות‬ ‫אחת‬ ‫אבל‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו‬ ‫אותךהר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫למטה‪,‬‬ ‫בנושא‪ .‬תכיר בכך שזה מושך‬ ‫בה היא‪ ,‬שאתרי החדשות‪ ,‬כמו גם משדרי‬ ‫ואם זה מושך אותך למטה‪ ,‬אין זה דבר‬ ‫החדשות‪ ,‬בנויים באופן שלילי בשיעור של‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫כזה‪.‬‬ ‫פרשתלהיות‬ ‫לא נברא‬ ‫היהודי‬ ‫נורמלי‪ ,‬כי יו‪‬‬ ‫הוא כל הזמן‬ ‫אחוזים‪.‬ה כך‬ ‫כ"ג אייר‬‫ותשע‬ ‫תשעים‬ ‫במדבר‬ ‫שלישי‬ ‫בכל המדינות‪ .‬הם לא מצהירים זאת באופן‬ ‫אתה קם בבוקר‪ ,‬זה לא הזמן עכשיו‬ ‫רשמי‪ .‬באופן רשמי הם רק מציגים את‬ ‫לחשוב על הדברים שאתה צריך לטפל‬ ‫המציאות‪ ,‬אבל המסר שהם משדרים תמיד‬ ‫בהם‪ .‬יש לך עכשיו דברים אחרים שאתה‬ ‫הוא‪ :‬זה לא בסדר‪ ,‬זה לא טוב‪ ,‬המצב חמור‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫אחראי עליהם‪ .‬עכשיו אין הזמן לסידורים‪.‬‬ ‫עכשיו‬ ‫השחר‪,‬רוחניי‪‬‬ ‫ברכות‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫לומר‬ ‫בנוגע‬ ‫נחיצות הזמן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עכשיו‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬במידה‬‫יותר כך‪.‬‬ ‫נעשה‬‫למהבו‪.‬זהאבל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬מעניין‬ ‫הזמן להודות להקב"ה‪ .‬אם האדם צריך‬ ‫דברי‪ ‬התרבות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מושתת על‬ ‫זה ודאי‬ ‫כראוי מול‬ ‫מסויימת‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫קודש‪ ,‬מוכרח‬ ‫דברי‪‬לי וכולם‬‫מול מגיע‬ ‫נחו‪‬הכל‬‫שהואשבה‬ ‫המערבית‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫שבתהפע‪‬‬ ‫השבוע על‬ ‫נעסוק‬ ‫לכבודכלשבועות‬ ‫לחשוב‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫להיות שיהיו לו זמנים שבהם ירגיש כאילו‬ ‫חייבים לי‪ ,‬והדמוקרטיה נותנת לי את‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫כל מלאכתו עשויה‪ .‬הן אי אפשר לחיות כך‪.‬‬ ‫הזכות ואת החובה למצוא את כל‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ולהסיח את‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫במציאות זו‬ ‫חייבהוא‬ ‫להכיר‬ ‫השבועות‬ ‫האדם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואגדלותי‬ ‫אחד‪.‬יותר‬ ‫אדרבה‪ ,‬זו‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫החסרונות שבכל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬דעתו‪ ...‬אינני עוסק בזה‪ ,‬זה מושך אותי‬ ‫בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬פלוני‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫ואומר כמה‬ ‫מחדש‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫בא כל יום‬‫להצליח‬ ‫שאני‬ ‫למטה‪ ...‬לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫תפקידו‬ ‫בלי את‬ ‫ברוחניותעושה‬ ‫הצלחה הוא לא‬ ‫משוגע וכמה‬‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫משומרי הסף‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫זוכה להיות‬ ‫הרוחנית של‬ ‫כראוי‪ .‬אני‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫שוב‪ ,‬ה'תפארת שלמה' דיבר על דבר‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לאנשים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לתת‬ ‫לבטוח‬ ‫הצד ולא‬ ‫לעמוד מן‬ ‫ידיעתו‬ ‫תפקידי‬ ‫מיוסדת על‬ ‫שמושך את האדם עד כדי עצבות‪ ,‬אשר אז‬ ‫לטעות‪ .‬כל פעם שאני רואה טעות‪ ,‬אני‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫יש בזה‬ ‫ועלינוזה כך‪,‬‬ ‫גם‪ ,‬כשאין‬ ‫תמיד‬ ‫שמועילי‪ ‬אבל‬ ‫זה פשוט‪.‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫מעלה אותה לפני הכל‪ .‬זה דבר כל כך‬ ‫להשתמש‬ ‫התורההפחות קצת עצבות‪ .‬כל משא שהאדם‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫לכל‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫פגום‪ ,‬ואיננו קולטים שזה גורם לנו לחשוב‬ ‫מכניס בו קצת עצבות‪ .‬הוא אומר‬ ‫סוחב‪ ,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫לעצמי‬ ‫אתלידעתנו‬ ‫וכשאני‬ ‫ומבלבל מי‬ ‫באופן זה‬ ‫אי‪ ‬אני לי‬ ‫א‪‬‬ ‫לעצמו‪ :‬חשבתי שאצליח‪ ,‬נו‪ ,‬זו כבר פרשה‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫גדולה‪ ,‬בסדר‪...‬‬ ‫בדרך כלל האדם אינו מסתכל על זה כך‪.‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫החדשות‬ ‫אי‪‬‬ ‫פונהבהאלהיא‪:‬‬ ‫שצרי‪ ‬אנילדו‪‬‬ ‫הוא אומר‪:‬‬ ‫להיפך‪,‬‬ ‫השאלה‬ ‫כמהכך‪ ,‬או‬ ‫וכמה‬ ‫מצליח כל‬ ‫שאינו‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫לך ילד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יש ה'‬ ‫של ואם‬ ‫עבודת‬ ‫מהדאגות‪ .‬זה‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיותדעתי‬ ‫להסיח את‬ ‫כשאני רוצה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬או משום‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מלמד לא טוב‪,‬‬ ‫נחו‪‬לו בנוגע‬ ‫משהוא שיש‬ ‫משום‬ ‫הרי הנפוץ ביותר‪ ,‬וזה גם נכון‪ .‬אין לאדם‬ ‫שהוא בגיל המעבר ‪ -‬אל תחשוב עכשיו על‬ ‫כח לחשוב על דאגותיו ולכן הוא אומר‪ :‬אם‬ ‫הילד‪ .‬אם אתה חושב כל הזמן על הילד‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דמ‬ ‫כשם שיש מי שגבו כפוף לגמרי ויש מי‬ ‫כן‪ ,‬אראה נא את החדשות‪ .‬כך הוא יכול‬ ‫שאינו כפוף לגמרי רק קצת‪ ,‬כך בנפש‪,‬‬ ‫להסיח את דעתו מהכל‪ .‬כן‪ ,‬אבל אתה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫האדם אומר‪ :‬לא קרה כלום‪ ,‬הכל טוב‪ ,‬הכל‬ ‫מחליף פרה בחמור‪ ,‬כי ודאי נכון שלא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נפלא‪ ,‬אבל הוא קצת כפוף‪ .‬אתה יודע מה‬ ‫הסיבה? כי מסתובבות אצלו עכשיו‬ ‫נעים לך לחשוב על דאגותיך‪ ,‬אבל מה‬ ‫שמונח מאחורי מה שאתה שומע או קורא‬ ‫מחשבות‪ .‬מחשבות בכלל לא נוראיות‪ ,‬אבל‬ ‫הוא מסר שאומר‪ :‬המצב לא טוב‪ ,‬זה נורא‪.‬‬ ‫לקחת"ו ממנו קצת מהחיים‪...‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאהצליחו‬ ‫ב‪ ‬הן‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫וכך זורעים בלבך דאגהלזכות‬ ‫ופחד‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫מתנדנד ואומר בניגון הגמרא "בסדר‪,‬‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫האדם‬ ‫ובטחו‪‬הלאה"‪ ,‬ושוב מציץ לראות את‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בוא נלמד‬ ‫פטרו‪‬נקיות‪.‬‬ ‫אפשר להביא לזה דוגמאות‬ ‫החדשות‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬איננו מדברים‬ ‫למשל‪ ,‬שמחירי המוצרים הולכים לעלות‪.‬‬ ‫עכשיו על חוסר ההיגיון שבדבר או על‬ ‫נניח שלא מאשימים אף אחד‪ .‬בדרך כלל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביטול הזמן‪ .‬אנו מדברים על זה שהאדם‬ ‫יודעים גם מי אשם‪ ,‬לפי שמסתדר עם‬ ‫את המסר שהמצב אינו‬ ‫הזמןראטה‬ ‫כל הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫מקבל‬ ‫מאשימים"ראף‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫הפוליטיקה‪ .‬אבל נניח שאין‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫אחד‪ .‬רק מודיעים‪ :‬רבותי! מחיר הדלק‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫מושך את‬ ‫במדבר‬ ‫שלישיפרוטות‪.‬‬ ‫פרשת זה‬ ‫יו‪‬בשלוש‬ ‫הולך לעלות‬ ‫להכריז על הנולדים כמו על המתים‬ ‫האדם‪ ,‬וזה זורע בו דאגות על לא כלום‪.‬‬ ‫כעת שמעתי על הגאון רבי עזריאל‬ ‫אחוזים מהחיים נלקחים‬ ‫אויערבך שליט"א שהלך בליווי אחד‬ ‫התלמידים מביתו לבית הכנסת לתפילת‬ ‫אנחנו לא מודדים עצבות באחוזים‪ .‬אנחנו‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫האד‪‬ובדרך‬ ‫עשרא‪‬דקות‪,‬‬ ‫ערבית‪ ,‬מהלך של‬ ‫מסתכלים על זה כאילו יש רק שני מצבים‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫מכוניות עם‬ ‫שלוש‬‫לידםאבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫הליכתם‪ ,‬עברו‬ ‫או להיות שמח או להיות עצוב לגמרי ‪-‬‬ ‫דברי‪ ‬עצר ליד‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לוויות‪ ,‬והוא‬ ‫שהכריזו על‬ ‫כראוי מול‬ ‫רמקוללבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫'אויס מענטש'‪ .‬אם מסתובב אצלי רגש של‬ ‫והקשיב‬ ‫בסוגיית‬ ‫נחשב הפע‪‬‬ ‫אצלנו כעצבות‪.‬‬ ‫אינונעסוק‬‫שבועות‬ ‫לכבודבלב‪ ,‬זה‬ ‫עצבות‬ ‫דברי‪ ‬בזה משום‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אומרים שיש‬ ‫נחו‪)‬יש מול‬ ‫מכפיאחדשהוא‬ ‫כל‬ ‫כבוד המת(‪ .‬אחר כך פנה לתלמידו ואמר לו‬ ‫הרישיח‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫שקיים דו‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫האדם‪ .‬יש‬ ‫בנוגעאומר‬ ‫הבטחו‪‬שבור ‪-‬‬ ‫אינני‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫שזו עוולה‪ .‬מסתובבים ברחוב ומרגישים‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ושואל‪ :‬מה‬ ‫הדי‪‬שלישי‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫נכנס אדם‬ ‫אנשים‪,‬‬‫השבועות‬ ‫בין שני‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בכלקרה כלום‪ .‬אם‬ ‫מהם‪ :‬לא‬ ‫עונה לו אחד‬ ‫שהעולם מתים‪ .‬צריך שיסתובבו מכוניות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬קרה?עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬כי זהו‬ ‫על‪ .‬מה‬ ‫לידתג‪‬ילדים‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח ויכריזו‬ ‫הוא שואל‬ ‫מתוח?‬ ‫כל כך‬ ‫ברחובות‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫אתהכדי‬ ‫למהלנו‬ ‫כן‪,‬‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ילדיםלבטוח‬ ‫נולדים כל‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה ברוך השם‪,‬‬ ‫כלל העולם‪.‬‬ ‫סדר‬ ‫אותו? והלה עונה‪ :‬איני מתוח‪ .‬אתם מכירים‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫מצער‪ .‬מה‬ ‫מקרה של‬‫הרוחנית‬ ‫ההצלחהלפעמים‬ ‫כל‬ ‫הזמן‪ .‬קורה‬ ‫את השיח הזה? פירושו של שיח כזה הוא‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫עכשיו? בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬זה לבטוח‬ ‫ידיעתו על‬ ‫הרחוב לדבר‬ ‫צריך כל‬ ‫מיוסדת על‬ ‫שמי שיש לו הבנה עדינה יותר מבחין שפניו‬ ‫מה‬ ‫ללמוד מצוי‬ ‫שלשום‪.‬ועלינו‬ ‫בשלום בית זה‬ ‫כתמולתמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫אינם‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ודאי שיש צורך להודיע שיש לוייה כדי‬ ‫להשתמש‬ ‫ומיד‪ .‬מה קרה?‬‫תיכף אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת זאת‬ ‫התורה מרגישים‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫בהירות‪.‬למת את כבודו‬ ‫יותר לחלוק‬ ‫לקבל‬ ‫אנשים‬ ‫כדי‬ ‫שיבואו‬ ‫כלום‪ .‬לא‪ ,‬קרה משהו‪ ,‬תגיד לי‪ .‬לא‬ ‫קרהאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לא‬ ‫האחרון‪ ,‬מה גם שלפעמים הלוויה מתקיימת‬ ‫מבין‪ ,‬למה אתה חושב שקרה משהו? הן לא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫לחייךבעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫אניאפשר להמתין עד‬ ‫מהואי‬ ‫בתוך שעות ספורות‬ ‫כל היום?‬ ‫צריך‬ ‫למדנו מה‪ ,‬אני‬ ‫כבר‬ ‫אמרתי כלום‪.‬‬ ‫שיבואו הציבור להתפלל מנחה בבית‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫או מחשבות‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬הרגשים‬ ‫לשער כן‪ ,‬יש‬ ‫הלבבות‬ ‫התשובה היא‪:‬‬ ‫הנקודה‬ ‫אי‪‬‬ ‫המודעות‪.‬בהאבלהיא‪:‬‬ ‫ויקראו את‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫הכנסת‬ ‫השאלה‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫שמסתובביםה'אצלך‪.‬‬ ‫של עבודת‬ ‫כשהאד‪ ‬מאוד‬ ‫רוצה‬ ‫להיות היא נקודה‬ ‫הבטחו‪‬להסביר‬ ‫שהוא התכוון‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫חזקה‪ ,‬שמי שחי בעיר הגדולה‪ ,‬שומע כל‬ ‫ההרגשים והמחשבות שמסתובבים אצל‬ ‫הזמן הכרזות של לוויות והרושם שהוא‬ ‫האדם לוקחים ממנו אחוזים של חיים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫המ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫מסופר על הגרי"ז מבריסק זצ"ל בעת‬ ‫מקבל הוא שהמצב נורא ואיום‪ ,‬וכך הוא‬ ‫המלחמה ששאלוהו איך יתכן שאין לו פחד‬ ‫נמשך כלפי מטה ואינו יודע למה‪ .‬יש שהוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫והפצצות עפות מכל עבר‪ ,‬והשיב‪ :‬יש לי‬ ‫שואל את עצמו‪ :‬מה קרה? למה אני כל כך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מחשבות של פחד‪ ,‬אבל מספיק לחשוב‬ ‫אותן במשך דקה אחת ביום‪ .‬אינני צריך‬ ‫עצוב? הוא מנסה להיזכר ואינו מצליח‪.‬‬ ‫ואינו קולט שהוא מקבל מהאויר את‬ ‫לחשוב אותן כל הזמן‪.‬‬ ‫התחושה שהמצב גרוע‪ .‬הוא הרי קם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫גורמת‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫כותרת‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫בבוקר‪ ,‬לוקח את העיתון וכל‬ ‫ובטחון כן‪ ,‬אין מצוה לחשוב על הבעיה‬ ‫פטרון מדור אמונה הנה כי‬ ‫לו מחדש לדפיקות לב‪ .‬כל הכותרות‬ ‫ובקומך‪ .‬אינך עוזר לאף אחד בזה‬ ‫בשכבך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫שליליות‪ ...‬זה לא בסדר‪ ,‬וזה לאפטרו‪‬‬ ‫בסדר‪ ,‬וזה‬ ‫שאתה חושב עליה כל היום‪ .‬אתה רק לוקח‬ ‫עשה עוולה‪ ,‬וזה מת‪ ...‬כל גוי שהרים פטיש‬ ‫אדם שיש לו כוחות וכשרונות ומושך אותו‬ ‫או צעק‪ ...‬מצוין‪ ,‬עכשיו הולכים לדבר על‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫למטה‪.‬‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫זה‪ ,‬שכל אחד יידע ‪ -‬בצרפת היתה התקפה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שהמצב"רהוא‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫אנטישמית‪ .‬נו‪ ,‬ולכן? ולכן תדע‬ ‫האפיקורסות של החדשות הכשרות‬ ‫כמו טרום מלחמת העולם השניה‪ ,‬כי המצב‬ ‫לענייננו‪ ,‬כשאתה שם לב שאתה מתעניין‬ ‫פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫בחדשות‪ ,‬אתה נמשך למטה‪ .‬החדשות רובו‬ ‫ליום‪.‬‬ ‫שלישי‬‫יו‪ ‬מיום‬ ‫הולך ומחמיר‬ ‫שקר‪ ,‬כידוע שכל הנאמר והנכתב הוא תמיד‬ ‫זוהי המציאות‪ ,‬מפרסמים תמיד את כל‬ ‫לפי אג'נדה מסוימת‪ .‬אינן חדשות אמיתיות‪,‬‬ ‫הדברים השליליים‪ ,‬והשליליות מטפטפת‬ ‫כי אם מה שאנשים מושחתים רוצים‬ ‫על לב האדם‪ ,‬עד שהוא מקבל את ההבנה‬ ‫שצריכים רחמי שמים‪ .‬זה נכון שצריכים הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫שנחשוב‪ .‬אמנם כן‪ ,‬אחר כך יש את‬ ‫מה‬ ‫שמעבירים‬ ‫חרדים‬ ‫הלבלרים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫יודע‬ ‫לעניני‪‬אתה‬ ‫הוא אומר‪:‬‬‫אבלבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותשמים‪,‬‬ ‫רחמי‬ ‫שהמושחתים אומרים‪ .‬כוונתנו לומר‪ ,‬שלא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫החדשות הוא‬ ‫מול את‬ ‫שמפרסם‬‫כראוי‬ ‫לבטוחשמי‬ ‫למה צריכים רחמי שמים? כי המצב נורא‪ .‬אי‪‬‬ ‫חייב להיות‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬זה הרי לא‬ ‫נעסוק‬ ‫מגרונו‪.‬‬ ‫בוקעת‬ ‫שבועות‬ ‫לכבודמרעידה‬ ‫ואנחה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬השופר‪.‬‬ ‫שהוא רק‬‫פעמיםמול‬ ‫הבעיה‪.‬נחו‪‬‬ ‫בעצמו שהוא‬‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫מקבל‬‫שהואהרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬‫הרושם‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע נכון‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות‬ ‫מתחיל‬ ‫מפריע לו הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫יש שאנו חושבים שהאמונות והדעות‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הדי‪ ‬רק‬ ‫יו‪ ‬וזה‬‫אמיתי‪.‬‬ ‫לא הוא‬ ‫בכלל‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫להצליחמהרחוב רק‬ ‫מהכופרים‬ ‫כששומעים‬ ‫נפגמות‬ ‫עלינוה'‪ .‬להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬מעבודת‬ ‫שיי‪‬‬ ‫המוסרשאי‪‬‬ ‫והחסידות‬ ‫בעלימה ג‪‬‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫כפירה‪ .‬כל‬ ‫להצליח‬‫דברי‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫תפיסה‬‫לבטוח‬ ‫אמרו ש‬ ‫ברוחניותהםבלי‬ ‫הצלחהכך אחרת‪.‬‬‫הסתכלו על‬ ‫שוב‪ ,‬האדם צריך להכיר בכך שיש כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫עולםשלרע ומלא‬ ‫האד‪‬‬ ‫שהעולם הוא‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫האומרת‬ ‫מצבים שהוא יושב בשליליות‪ ,‬וזה מושך כל‬ ‫למה? כי‬ ‫אפיקורסות‪.‬‬ ‫עלסוג של‬ ‫מיוסדתהיא‬ ‫בצרות‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬עצבות הם‬ ‫אחוזים‪ ,‬של‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחושני‬ ‫כלי‪‬‬ ‫אותו למטה‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫זה היפך המבואר בפסוקים והיפך המציאות‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫ממקומות‬ ‫ועלינו אליו‬ ‫והם מגיעים‬ ‫תמיד‪,‬‬‫עצבות‪,‬‬‫שמועילי‪‬‬ ‫גם כן‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫פתח כל ספר שתרצה‪ ,‬אפילו את ה'תפארת‬ ‫להשתמש‬ ‫אפילו‪ .‬מי שחושב‬‫אותנו אי‪‬‬ ‫חושב עליהם‬‫התורה לאמלמדת‬ ‫שהוא‬ ‫בהירות‪.‬הקב"ה ברא את‬‫ותראה ש‬ ‫כאן‪,‬יותר‬ ‫לקבל‬ ‫בדאגותיו )לא צרותיו( במשך עשרים וארבע כדי‬ ‫שלמה'‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫העולם ואך ורק כדי להטיב לבריותיו‪,‬‬ ‫שעות‪ ,‬חושב שזה הגון ואינו יודע מה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫למדנו בהקדמת‬ ‫אני מקבל השפעה‬ ‫ותבין שמהרחוב מהאתה‬ ‫עצבות‪ .‬מי‬ ‫כשמדברים על‬ ‫כבר ממנו‬ ‫רוצים‬ ‫הפוכה‪ ,‬השפעה של אפיקורסות‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫למען האמת‪,‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בעצבות‪.‬‬ ‫לשעראינני‬ ‫הלבבות‬ ‫בעצבות כאן?‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫גדולות‪ ,‬ואף‬ ‫וכמה‬ ‫דאגות פי כמה‬ ‫ה' שאינן‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודתאף‬ ‫הדאגות‪,‬‬ ‫של‬ ‫מאס בהתפעלות השלילית‬ ‫יש בהן כמה‬ ‫שתסתדר בסוף‪,‬‬ ‫משהוא חושב‬ ‫שאתה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫והאמת היא שאחת מהסיבות לכך שכל‬ ‫אחוזים של עצבות ומושכים אותך למטה‪.‬‬ ‫החדשות בנוי על שליליות היא שזהו‬ ‫הן לא נועדו לשהות בהן‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ומ‬ ‫השלילית על כל דבר שהיה בעבר ובהווה‬ ‫החידוש‪ .‬במילים אחרות‪ :‬כי כשהולך טוב‪,‬‬ ‫ועל כל מה שיהיה בעתיד? לא מעוניין‪ .‬זה‬ ‫זה הרי רגיל‪ .‬מה אני צריך לספר לך על‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לא הולך לעזור לי בעבודת ה'‪ .‬כך הוא‬ ‫כך? כשקרה דבר מוזר‪ ,‬שאחד מת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נכנס לעולמו של הקב"ה‪ .‬הוא נכנס לתהלה‬ ‫לדוד‪ ,‬שועט אל תוך הטובות שהקב"ה‬ ‫בצעירותו ר"ל‪ ,‬אני צריך לספר לך על כך‬ ‫ולעורר בך התעניינות‪ .‬מקור ההתפעלות‬ ‫עושה עמו‪ .‬וכך הוא אומר‪ :‬אני מקבל בין‬ ‫הוא בכך שזה לא כדרך כל הארץ‪ .‬בדרך‬ ‫אתה רוצה לבוא אז לספר‬ ‫אם הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫חמש לשש‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫כשאתה‬ ‫כלל אין אנשים מתים לזכות‬ ‫בצעירותם‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון הצרות ‪ -‬בשמחה‪.‬‬ ‫אמונה על כל‬ ‫מדור לי‬‫פטרון אתה‬ ‫שומע מישהו ילד את בתו השישית‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫כשקורה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫אומר "ברוך השם" וממשיך הלאה‪.‬‬ ‫אין כניסה למרירות מיותרת‬ ‫איזו טרגדיה ר"ל‪ ,‬אתה לא יכול להמשיך‬ ‫אחת מהסיבות שהתורמים או המחלקים‬ ‫הלאה בדרכך‪ .‬עשר פעמים אתה שואל‪ :‬איך‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫קמחא דפסחא וכדומה קובעים שעות‬ ‫זה קרה? רגע אחד‪ ,‬מי היה שם ראשון?‬ ‫ראטה‬ ‫מסוימות ויש מהם שמחייבים לעבור‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬‫ביבדלחט"א הר‬ ‫פרוצדורה שלימה של חתימת טפסים וכו'‬ ‫מזה גופא צריך האדם להתעורר‬ ‫כדי– כ"ג‬ ‫נחוץ לו יגיע‪.‬‬ ‫שבאמת‬ ‫שרק מי‬ ‫)בחו"ל ‪ -‬היא‬‫ולשאול את עצמו‪ :‬אם כן מדוע אני חי‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫אם הדלת פתוחה בכל עת וכל אחד יכול‬ ‫התשובה‬ ‫בתוך העולם של השליליות? אכן‬ ‫להיכנס‪ ,‬גם אנשים שלא נחוץ להם מגיעים‪.‬‬ ‫פשוטה שהאדם חפץ בהתפעלות ולא למד‬ ‫יצירת קושי היא סוג של סינון‪.‬‬ ‫איך לקחת התפעלות מטוב‪ ,‬ולכן אינו יכול‬ ‫לקחת התפעלות רק מרע‪ ,‬אבל מדוע הוא‬ ‫אף כאן‪ ,‬האדם צריך ליצור לעצמו סינון‬ ‫לוקח התפעלות מהרע? ‪ -‬כי רע זה משונה‪ ,‬הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫ולומר לעצמו מתוך החלטה נחושה‪ :‬רק רע‬ ‫ומטיב‬ ‫לעניני‪‬טוברוחניי‪‬‬ ‫משונה? ‪ -‬כי‬ ‫בנוגע הקב"ה‬ ‫נחיצות זההבטחו‪‬‬ ‫ומדוע‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫שמאוד מאוד נחוץ לי לדעת ‪ -‬אני רוצה‬‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫בכל עת‪ ,‬והוא העמידך כאן כדי שתיקח‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לדעת‪ .‬אינני מקבל קהל בכל שעה‪ ,‬ואם יש‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫טיפש לחיות‬ ‫תהיה‬ ‫שבועות‪ .‬אל‬ ‫התפעלות מהטוב‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬כגון לוייה‬ ‫מול אותו‪,‬‬ ‫נחו‪‬לדעת‬ ‫משהו שהוא‬ ‫שקריטי לי‬ ‫את כל חייך בתוך השליליות‪ .‬אתה הורס מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫האד‪‬מסוים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרילי פתח‬ ‫פשוטה‪,‬בה‪,‬ש יש‬ ‫לכ‪‬להשתתף‬ ‫הסיבהצריך‬ ‫שאני‬ ‫את חייך‪ .‬פשוטו כמשמעו‪ .‬אתה לוקח את‬ ‫תוכל‬ ‫והידיעה‬ ‫פתוח‬ ‫משאיר‬ ‫אני‬ ‫אותו‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫חייך ומחסל אותם‪ .‬למד איך לקחת להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫להגיע אלי‪ .‬את כל שאר הדברים הקורים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בהתפעלות‬ ‫בכל‬ ‫ולמאס‬ ‫להשתמש‬ ‫מהטוב‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫התפעלות‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫בעולם וגורמים לבני האדם להיאנח‪ ,‬אני‬ ‫לך‪ .‬רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬‫כדי היה‬ ‫השלילית‪.‬לנומספיק‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫רוצה להשאיר בחוץ‪ .‬אינני מעוניין שיגיעו‬ ‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫אלי‪ .‬מישהו שואל אותו‪ :‬מה‪ ,‬לא שמעת?!‬ ‫כל‬ ‫אפשר לראות אדם שכל פעם שנכנס‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫והוא עונה‪ :‬מה‪ ,‬הפלא הוא עלי?! למה אתה‬‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫ניאנח‬ ‫הבה‬ ‫לחדר‪ ,‬משרה אווירת נכאים‪...‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫לפתוח את‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬‫חשוב‬ ‫מדועעלהיה לך‬ ‫הישנות‬ ‫שמעת? כ‪‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫כן‬ ‫כולנו ביחד‪ ...‬מגיע זמן שאין לך כבר כח‬ ‫מרירות? מה יש לך‬ ‫בהם‬ ‫ולשאוב‬ ‫חושיך‬ ‫להשתמש‬ ‫אתה‬ ‫לו‪:‬‬ ‫מתחיל אי‪‬‬ ‫לומר‬ ‫אתה אותנו‬ ‫מלמדת‬‫הזה‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫לאדם‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫מזה? זה הרי שובר לך את הנפש‪.‬‬ ‫בבקשה להסתלק מכאן? עשה לי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬‫יכול‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫טובה‪ .‬אני כבר לא מסוגל לשמוע את‬ ‫שנפשו נשברת‪ ,‬כי‬ ‫קולט‬ ‫אינו‬ ‫האדם‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫תלונותיך‪ .‬בטנך כואבת לך‪ ,‬ראשך כואב לך‪,‬‬ ‫מדובר רק בידיעות קטנות ולא בדברים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כבר כח לזה‪.‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אין לי‬ ‫לשעראותך‪.‬‬ ‫הלבבותהרגיז‬ ‫פלוני‬ ‫היא‪:‬נעשה‬ ‫אי‪‬‬ ‫אבל זה‬ ‫לדו‪ ‬בה‬‫שצרי‪ ‬גסה‪,‬‬ ‫השאלה לעצבות‬ ‫שמכניסים‬ ‫מרירות‪ .‬פי כמה וכמה‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫להכניס כאן‬ ‫תפסיק‬‫של‬ ‫כשהאד‪‬מדברים‬ ‫רוצה‬ ‫להיות עוד יותר‬ ‫מחשבתו‪,‬‬ ‫צרי‪ ‬ממהלך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫חלק‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אחרים‪ ,‬כי הוא מסתכל על הדברים האלה‬ ‫כך האדם ממאס בכל דבר שנושב רוח‬ ‫כאילו הם סדר העולם‪.‬‬ ‫שלילית‪ .‬אתה רוצה להציג את הסתכלותך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫מישהו מתרעם‪ ,‬מישהו מוחה‪ ,‬האם בגלל‬ ‫כשהרמב"ם כותב שהאדם מושפע‬ ‫זה אתה צריך להצטדק? אם לפלוני כואב‪,‬‬ ‫מסביבתו‪ ,‬הוא מתכוון גם לזה‪ .‬אל תחיה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שילך לרופא‪ .‬אכן אם נפגעת מפלוני‪,‬‬ ‫בסביבה שלילית‪ .‬הדבר כל כך בולט‪ .‬ילדים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מתחיל נושא חדש‪ ,‬כי אתה מרגיש שאתה‬ ‫חייב להצטדק‪ .‬אבל אם זה לא כואב לך‪,‬‬ ‫שגדלו בבית שיש בו שמחת חיים ורואים‬ ‫רק את הטוב‪ ,‬הם ילדים בריאים בנפשם‪.‬‬ ‫אין לך חיוב להצטדק‪ .‬אתה יכול להמשיך‬ ‫כשהם מקימים את ביתם‪ ,‬הם מקימים בית‬ ‫קרה כלום‪.‬‬‫לאהי"ו‬‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הלאה כאילו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אכן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫שמחות‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫שמח ועורכים סעודות שבת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫פטרוןכאלה‪,‬‬ ‫לא אלמן ישראל‪ ,‬יש אלפי בתים‬ ‫לענייננו‪ ,‬בחיי האדם תמיד יהיה משהו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫בתים שמחים מאושרים‪ .‬וכשזהפטרו‪‬‬ ‫להיפך‪ ,‬זה‬ ‫שיצטרך לסדר‪ .‬תחשבו על אם למשפחה‬ ‫ניכר על הילדים לצד השני‪ ,‬כי הם חיים‬ ‫קצת יותר גדולה‪ ,‬איך זה נראה עם ילדים‬ ‫עם תפיסה מעוותת ושלילית‪.‬‬ ‫קטנים‪ ,‬כל אחד והענינים שלו‪ .‬אין כזה‬‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫"נ‬ ‫לע‬ ‫נלמד‬ ‫צריכה לעשות כלום‪ .‬לוח‬ ‫אינניראטה‬ ‫היוםהי"ו‬ ‫דבר‪:‬ליפא‬ ‫מובלהר"ר חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫תוביל במקום להיות‬ ‫השנה תלוי על הקיר והוא מלא בכיתובים‬ ‫אולם באמת יש סיבה עמוקה יותר לכך‬ ‫ליענקי‪ ,‬תור‬ ‫ארבע‬ ‫בשעה‬ ‫–‬ ‫לרופא‬ ‫תור‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫‪-‬‬ ‫במדבר של‬‫למחשבות‬ ‫פרשת‬‫שלישילתת‬ ‫שאסור לויו‪‬לאדם‬ ‫לרופא השיניים בשעה שש למוישי‪ ,‬אסיפת‬ ‫דאגות ושל מרירות להסתובב אצלו במוח‪,‬‬ ‫הורים לבנים בין תשע לאחד עשרה‪ ,‬אסיפת‬ ‫והיא כדלהלן‪ :‬בעולם המסחר יש כלל ברזל‬ ‫הורים לבנות וכו'‪ .‬כך היא המציאות‪ .‬ברוך‬ ‫שהעומד בראשה של חברה עסקית‪ ,‬מוחו‬ ‫ה'‪ .‬הקב"ה קבע כך כי רצה שהאדם יהיה‬ ‫צריך להיות פנוי לחשוב על רעיונות‬ ‫אם‬ ‫אבל‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫–‬ ‫לחטוא‬ ‫זמן‬ ‫לו‬ ‫יהיה‬ ‫ולא‬ ‫טרוד‬ ‫חדשים‪ ,‬לבנות ולהרחיב‪ ,‬ולא שיהיה עסוק הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫האדם עסוק רק בפתירת בעיות‪ ,‬אף פעם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בכיבוי דליקות ומציאות פתרונות לבעיות‪ .‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אינו יכול לחשוב מה עוד אפשר לעשות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אם לא יניח דגש על זה‪ ,‬זה ממילא יקרה‪ ,‬אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫בשביל להתקדם ולהתרחב‪ .‬הוא תמיד‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫כי עולם הטבע ימשוך אותו להיות כל הזמן‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫במרדף אחר החיים ואין לו זמן לשום דבר‬ ‫מכפי‬ ‫דליקות‪ .‬לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫בכיבוי‬ ‫הרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫חדש‪ .‬צריך להילחם עם זה‪.‬‬‫הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אנשים שעורכים‬ ‫אנשיםג‪‬מחובות‬ ‫להצליח מוציאים‬ ‫כך‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמששניבכל‬ ‫עלינו לראות אצל‬ ‫כ‪ ‬אפשר‬ ‫שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫עימות ביניהם‪ ,‬שהמנצח הוא זה שמצליח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫משפחה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫כדוגמאבליבעל‬ ‫להביא‬ ‫ברוחניות‬ ‫כללאפשר‬ ‫הצלחה‬ ‫כל הזמן להוביל את השיח ולא לנסות‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫החודש וצובר‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחה לגמור את‬ ‫הרוחנית של‬ ‫שאינו מצליח‬ ‫כל‬ ‫להצטדק ולהתגונן‪ .‬אם אחד מהם מתחיל‬ ‫חובות מחודש לחודש כשהר החובות הולך‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שהוא כלי‪‬‬ ‫מספק תשובות‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחעל פי‬ ‫כלי‪‬‬ ‫להתגונן‪ ,‬אף‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ונערם והוא מרגיש שהוא טובע בים‪ .‬יום‬ ‫מה‬ ‫ללמודשצריך‬ ‫ועלינו‬ ‫שהוא זה‬ ‫שמועילי‪‬כולםתמיד‪,‬‬ ‫מרגישים‬ ‫נכונות‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אחד הוא מתיישב עם עסקן שיש לו ארגון‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫התחתונה‪ .‬כלל זה‬ ‫מלמדתוידו על‬ ‫התורהתירוצים‬ ‫לתת‬ ‫את החודש‪ ,‬והלה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרלגמור‬ ‫העוזרלקבל‬ ‫לאנשים‬ ‫כדי‬ ‫התנהלות בין אנשים‪ .‬אל תהיה‬ ‫בכלי‪‬לכל‬ ‫נכון‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫שואל אותו‪ :‬מה כשרונך? הוא עונה‪ :‬לא‬ ‫אף פעם במצב של התגוננות‪ ,‬כי אם אתה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫לתתרבינו בעל‬‫בהקדמת‬ ‫שאתה יכול לעשות?‬ ‫יודע‪ .‬מה אתה חושב‬ ‫מה אני‬ ‫תירוצים‪ ,‬סימן‬ ‫למדנו צריך‬ ‫כבר שאתה‬‫במצב‬ ‫‪ -‬מעולם לא חשבתי‪ .‬האמת היא שאני טוב‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ונמצא אתה‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫להצטדק‬ ‫לשער‬ ‫שצריך‬ ‫הלבבות זה‬ ‫שאתה‬ ‫התנסיתי בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬לאבה היא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬מעולם‬ ‫פלוני‪ ,‬אבל‬ ‫בתחום‬ ‫השאלה‬ ‫כמה שאני‬ ‫וכמה‬ ‫פי תיתי‬ ‫מהיכא‬ ‫לעצמך‪ :‬נחו‪‬‬ ‫אמור הבטחו‪‬‬ ‫מפסיד‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫אומר‪ :‬אני‬ ‫רוצה‬ ‫הכוונה‪ ,‬הוא‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הרבהלהיות‬ ‫בסוף‪ ,‬אחרי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יש בעיה ‪-‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע לפלוני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫להתגונן? אם‬ ‫צריך‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫טוב בתחום פלוני‪ ,‬אבל אינני יכול להתחיל‬ ‫שיתמודד‪ .‬חז"ל כבר אומרים "דכאיב ליה‬ ‫עכשיו לעסוק במקצוע חדש‪ ,‬וכי אני יכול‬ ‫כאיבא‪ ,‬אזיל לבי אסיא"‪ .‬מישהו צועק‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חמ‬ ‫ואומר כך‪ :‬מה קורה כאן? האם האדם מוכר‬ ‫לעשות תכנונים מהיום להיום? זה לא עובד‬ ‫הבלים או שמוכר משהו אמיתי רק‬ ‫כך‪ .‬זה יקח חדשים עד שאוכל להתחיל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שהתנהלותו אינה נכונה? הוא בודק ואומר‪:‬‬ ‫להכניס משהו‪ ,‬ואני כבר צריך היום‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בעצם הוא מוכר פה דבר אמיתי ויש אנשים‬ ‫שקונים אותו‪ ,‬אם כן צריך לבדוק היכן‬ ‫להרוויח‪ .‬היום אני זקוק לכמה אלפי דולר‬ ‫ואתה נותן לי רעיון ללכת לקורס ותוך‬ ‫מקום התורפה‪ .‬הוא ממשיך לבדוק ועולה‬ ‫שנתיים אוכל לפתוח עסק מרוויח‪.‬‬ ‫הנה"ומצאתי‪ ,‬בעל הבית אינו‬‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאהנקודה ‪-‬‬ ‫ב‪ ‬על‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫למה? כי בתו בבית החולים או כי‬ ‫ובטחון‬ ‫אומר לו‬ ‫מדור אמונה‬ ‫נוכח‪,‬‬ ‫ובכן‪ ,‬מה הלה אומר לו? הואפטרון‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫שלו חולה‪.‬‬ ‫אמונה ַ‬ ‫החברה‬ ‫ֶ‬ ‫פטרו‪‬עצמנו‬ ‫מדור‬ ‫כך‪ :‬אתה יודע מה? אנחנו ניקח על‬ ‫את כל חובותיך ונטפל בהם בינתיים‪ ,‬ואתה‬ ‫תמיד אפשר לצמוח‬ ‫תתחיל לעבוד‪ ,‬וכשתתחיל להרוויח‪ ,‬חלק‬ ‫מה הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הנהלע"נ‬ ‫נלמד‬ ‫מהרווחים ילך לפרעון החובות‪.‬‬ ‫הנמשל‪ .‬האדם נוצר עם‬ ‫אל‬ ‫נחזור‬ ‫כעת‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫התועלת‬ ‫התועלת הגדולה של מהלך כזה?‬ ‫כלים ועצות לכל דבר וענין עד יומו‬ ‫היא לגלות לו שיש בו אדם‪ .‬בדרך כלל‬ ‫האחרון‪ .‬מאוד חשוב להבין זאת‪ .‬כל עוד‬ ‫כאן‪ –,‬יש‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אדם יכול ליצור הרבה יותר מכפי שהוא‬ ‫הכלים הנצרכים‬ ‫את הכל‬ ‫כ"גלואייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל האדם‬ ‫יוצר‪ ,‬אבל בדרך כלל הוא חצי כבוי‪ .‬באים‬ ‫לך‪ ,‬את המוח ואת הלב ואת חלק אלו‪-‬ה‬ ‫אנשים מבחוץ ומנסים לעורר גם את החצי‬ ‫ממעל ואת השמחה שמביאה אותו להיות‬ ‫הכבוי‪ .‬הוא בעצמו אינו יכול לעשות זאת‬ ‫פרה ורבה ואת החכמה והדעת שהקב"ה‬ ‫כי הוא בתוך החושך‪ .‬אם יוציאו אותו מתוך‬ ‫נותן לו וסייעתא דשמיא‪ ,‬כך שכל עוד הוא‬ ‫תמיד –בכלא‪‬תקופה‬ ‫יודע‬ ‫החושך‪ ,‬יוכל להביא עוד כסף‪.‬‬ ‫האד‪‬בחייו‪,‬‬ ‫מועיללצמוח‪.‬‬ ‫הוא יכול‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כאן‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫עם כל‬ ‫ולהתעלותנחו‪‬‬ ‫לצמוח אבל יותר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫הוא יכול‬ ‫כשמדברים אתו בתחילה‪ ,‬הוא אומר‪ :‬אי‪‬‬ ‫כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬‫כמו בחור‪.‬‬‫לבטוח‬ ‫הרעננות‬‫אינך קולט‪ .‬אני עובד לפנות בוקר‪ .‬בארבע אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לפנות בוקר אני מסיע אנשים‪ ,‬אחר כך יש‬ ‫הוא נמצא כבר בתקופת חיתון הילדים‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבהיוםלכ‪‬‬ ‫לי כולל קודם התפילה‪ .‬אינני יכול להוסיף‬ ‫שזקוקה‬ ‫חדשה‬ ‫פרשה‬ ‫יש לו‬ ‫וכל‬ ‫על‬ ‫עשרה‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫עובד שבע‬ ‫אנייו‪‬כברהדי‪‬‬ ‫שעות‪,‬הוא‬ ‫השבועות‬ ‫עוד‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא יכול‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫בתקופה זו הוא‬ ‫להצליח כן! אף‬ ‫לטיפול‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬שעות ביום‪ .‬מה אתה יכול לעשות? האם‬ ‫בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬ורואים‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫בשמחה ג‪‬‬ ‫ותענוג‪.‬‬ ‫להצליחבלי סוף‪,‬‬ ‫לצמוח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬שלושים‬ ‫לעורר‬ ‫היום לכדי‬ ‫שניתנויכוללנו כדי‬ ‫למתוח את‬ ‫אתה‬ ‫לבטוחחיים‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי שמחת‬ ‫ברוחניותלהם‬ ‫אנשים שיש‬ ‫כלל אצל‬ ‫הצלחה‬ ‫זאת‬ ‫שעות?דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא‬ ‫אינו מגיע‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתשנהשל‬ ‫ההצלחהמי שבמשך‬ ‫אפשר לראות‬‫כל‬ ‫לתפילת שחרית‪ .‬אל תשאלו‪ .‬הקב"ה לא‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ואז מסבירים לו‪ :‬שמע נא‪ ,‬כעת יש לך‬ ‫דורש ממני להגיע לתפילת שחרית ‪ -‬הוא‬ ‫מה‬ ‫ללמוד שנה‪.‬‬ ‫שבע עשרה‬‫שעובדיםועלינו‬ ‫ועגלה תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫סוס‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אומר‪ .‬אני ער כל יום עד שלוש לפנות‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫כמה הם כבר יכולים להרוויח? אנחנו נחזיר‬‫התורה‬ ‫בתי ועם פלוני בני‪.‬‬‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרפלונית‬ ‫בוקר‪,‬לקבל‬ ‫מדבר עם‬ ‫כדי‬ ‫האדם ואז תראה שיש לך דבר‬ ‫בכלי‪‬אתאלה‪.‬‬ ‫בך‬ ‫אני נמצא בתקופה כה קשה בחיים‪ ,‬אני‬ ‫שמעולם לא העלית בדעתך‪ .‬נוציא אותך‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫צריך שאתפלל‪ .‬אני‬ ‫אינואני‬ ‫אומר לך שהקב"המה‬ ‫מהבור החשוך שאתה נמצא ‪ -‬איש תבונות‬ ‫אומר לך‪ .‬שוב‪ ,‬אתה חושב שבלילה הייתי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬לךשבנוגע‬ ‫רעיונות חדשים‬ ‫הלבבות‪ -‬לשער‬ ‫ותראה שיש‬ ‫ידלנה‬ ‫דיברתי עם‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬‫הבלים?!‬ ‫ושאר לדו‪‬‬ ‫בחדשות‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫עסוק‬ ‫גדולים‪.‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫סכומים‬ ‫של‬ ‫להרוויח‬ ‫כשהאד‪ ‬לטוען‬ ‫רוצה‬ ‫התווכחתי‪ ,‬התקשרתי‬ ‫צרי‪ ‬ופלוני‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות‬ ‫פלוני‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫רבני‪ .‬יש לי זוגות נשואים‪ ,‬כל אחד והסיפור‬ ‫כך הוא הדבר לגבי עסק שמוציא יותר‬ ‫שלו‪ ,‬יש לי דירות שקניתי להם‪ .‬תודה‬ ‫משמכניס‪ .‬בא מומחה‪ ,‬מסתכל על התמונה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫אתה קורא לזה שאתה משיא את‬ ‫לא‪-‬ל‪ .‬אין לי טענות‪ .‬אבל אין לי זמן‬ ‫הילדים‪ ,‬אבל זה לא קשור לזה כלל‪ .‬אני‬ ‫לנשום‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מאמין לך שאתה משיא ילדים‪ ,‬אבל לא זהו‬ ‫היצר מחפש עבודה קלה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הבעיה שלך‪ .‬הבעיה שלך היא שלא למדת‬ ‫איך לא לחשוב על דברים שלא בזמנם‬ ‫אנו מסתכלים על זה כאילו יש תקופות‬ ‫הנכון‪ .‬אם יש משהו שנחוץ לחשוב עליו ‪-‬‬ ‫שבהן האדם אינו יכול לצמוח‪ ,‬כי ברוך ה'‬ ‫אי"ה‪".‬ו‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫כשיגיע הזמן‬ ‫אליעזר בן‬ ‫יש‬ ‫כאובה‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬‫לזכותכה‬ ‫לזכות‬ ‫הטרדות התרבו‪ .‬וזה טעות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרוןיש מי‬ ‫מי שמגיע למסקנא זו בגלל הטרדות‪,‬‬ ‫עכשיו אין קבלת קהל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬עליך‬ ‫שמגיע אליה בגלל שהוא עצוב בלבו‪.‬‬ ‫תורם זה שמחלק כסף אבל קבע תקנה‬ ‫להבין כך‪ :‬כשהיצר הרע רואה שיש אדם‬ ‫להגיע רק בין חמש לשש‪ ,‬בשעה זו‬ ‫חדשה‬ ‫עם כוחות‪ ,‬הוא אומר דבר פשוט‪ :‬אין לי‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ומזומן ומחייך ומתייחס‬ ‫מוכן‬ ‫כח להלחם עם כל עצה וכל רעיון שיהיה‬ ‫ראטה‬ ‫יושבהי"ו‬ ‫הוא ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫"ר לו‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫אשבור‬ ‫לו‪ .‬הוא יחליט לקום מוקדם ואני‬ ‫לכל אחד כיהודי‪ .‬ובכן‪ ,‬יש מי שאינו יכול‬ ‫להתרגל לזה‪ .‬הוא מגיע אל התורם בין‬ ‫את שעון המעורר שלו‪ .‬יש לי בעיה עם‬ ‫'תשפ"בהתקנה הזו‬ ‫ואומר הלו‪ :‬מהי‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫למעריב‬ ‫אחריו כל‬ ‫)בחו"ל מנחה‬ ‫לרדוףבמדבר‬‫אצטרךפרשת‬ ‫מהלך כזה‪,‬יו‪‬כישלישי‬ ‫לבוא רק בין חמש לשש? תמיד היית נותן‬ ‫הזמן‪ .‬כל פעם שיהיה לו איזה חיזוק‪,‬‬ ‫לי בכל עת שהגעתי‪ ,‬ואתה יודע שאני‬ ‫אצטרך להלחם בו‪ .‬אין לי כח לזה‪ .‬אקח את‬ ‫צריך לחתן את בתי ואני דחוק מאוד‪.‬‬ ‫האדם ואקבור אותו ואהיה מובטח‬ ‫והתורם מתעקש‪ :‬אינני דוחה אותך חס‬ ‫בניצחוני‪ .‬איך אעשה זאת? על‪-‬ידי‬ ‫יודע‬ ‫אומרא‪‬לךהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫שאעסיק אותו מבפנים‪ .‬אני חייב לעשות‬ ‫לבוא בין‬ ‫ושלום‪ .‬אילו הייתי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬בביתי‪,‬‬ ‫יותרנמצא‬ ‫ואזבו‪.‬לאאבל‬ ‫הייתי‬ ‫להשתמש‬ ‫חמש לשש‬ ‫זאת אתו‪ ,‬אחרת‪ ,‬הוא יוציא לפועל את אי‪‬‬ ‫אינני עושה‬ ‫מול אבל‬ ‫טענתך‪.‬‬ ‫לבטוח את‬ ‫הייתי מבין‬ ‫תוכניותיו בעבודת ה'‪ ,‬מה גם שיש לו כבר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪‬זה שאתה‬‫מול בבית‪.‬‬‫לשש אני‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬החיים מה‬ ‫נעסוק‬ ‫במהלך‬ ‫שבועותלמד‬ ‫לכבודכי כבר‬ ‫נסיון‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫חמש נחו‪‬‬ ‫מכפיביןשהוא‬‫כן‪.‬‬ ‫אינך רוצה להתאים את עצמך‪ ,‬אינו ענייני‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫בנוגע‬ ‫לא עושים‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬ומה‬ ‫עושים‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫אינני צריך להפסיד את היכולת להתפלל‬ ‫על‬ ‫מושך ‪,‬אותו‬ ‫לוקח היצר הרע את האדם‪,‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בגלל שאתה אינך רוצה להתאמץ‪ .‬יש זמן‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלנותן לעצבות‬ ‫להשתמשוהאדם‬ ‫של עצבות‪,‬‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬לעולם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫לתפילה וזמן‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫לתורה‪,‬מהזמןג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫דבר‪ ,‬זמן‬‫להצליח‬ ‫לכל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שום קשר‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫אין לזה‬ ‫לנו כדי‬ ‫השתדלות‪.‬‬ ‫שניתנו‬ ‫חדש ‪-‬‬ ‫שם‬ ‫נדבות‪.‬ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לחלוקת‬ ‫נת‪‬יודע‬‫הקב"הכבר‬ ‫אכ‪ ‬הרע‬ ‫לטובה‪.‬היצר‬ ‫דיננו אבל‬ ‫להשתדלות‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לאדם להיות‬ ‫כך הוא הדבר לגבי המחשבות‪ .‬כמה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫להציעכלי‪‬‬ ‫להצליחלהביא‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫שאינו יכול‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫בעצבות‪ .‬האם אוכל לבוא אל האדם ולומר‬ ‫שהדבר יהיה חשוב ‪ -‬יש לו זמן‪ .‬ברור שיש‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לו יש לי חידוש במסכת עצבות? הוא הרי‬ ‫דברים שדוחים את הכל‪ ,‬אבל לא זה‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫לא ירצה לשמוע‪ .‬אני חייב לתת לזה שם‬ ‫בהירות‪.‬הרגילות מסירות‬ ‫הטרדות‬‫כאן‪.‬יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫הסיפור‬ ‫מכובס‪.‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אותו מן התורה והתפילה‪ ,‬סתם בגלל שלא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫ולומר לעצמו‪ :‬עכשיו‬ ‫מה אני‬‫למד לשלוט על זה‬ ‫בעל פשטה‬ ‫תמיד‪.‬רבינו‬ ‫כשחנות‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫העצה‬ ‫כבר הרי‬ ‫זה‬ ‫אינני מקבל קהל‪ .‬אינני מדבר על נושא זו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אותה‪ ,‬אינם‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬שקנו‬ ‫לשערהחדשים‬ ‫הבעלים‬‫הלבבות‬ ‫רגל‪,‬‬ ‫חדשות‬ ‫אי‪‬‬ ‫רואההיא‪:‬‬ ‫אינניבה‬ ‫היום‪,‬לדו‪‬‬ ‫אלו של‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫בשעות‬ ‫השאלה‬ ‫כמה ראשון‬ ‫וכמה‬ ‫פי דבר‬ ‫הקודם‪.‬‬ ‫השם נחו‪‬‬ ‫ה' את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודתלה‬ ‫משאירים‬‫של‬ ‫העולם‪ .‬אם‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיותשייהפך‬ ‫של היום‪.‬‬ ‫בשעות אלו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מושך שיסביר‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫חדש‪ ,‬שם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לה שם‬ ‫בנוגע‬ ‫נותנים‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הם‬ ‫משהוא‬ ‫אין לי מה לעשות‪ ,‬אחפש דברים יותר‬ ‫לאנשים למה כדאי לבוא לקנות אפילו‬ ‫חשובים להתעסק בהם‪.‬‬ ‫מרחוק‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נ‬ ‫המרווחים בין שלוש הפעמים הראשונות‬ ‫טרודים יותר מבעבר ‪ -‬האומנם?‬ ‫הם של שבע דקות‪ .‬המרווח בין השלישי‬ ‫זה הרי חילוק בין הדורות הקודמים לדור‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לרביעי הוא של שלושים דקות ושוב‬ ‫שלנו‪ .‬בדורות הקודמים‪ ,‬האדם הפשוט‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שלושים דקות או יותר‪ .‬הוא מתקשר בחזרה‬ ‫ושומע את כל הסיפור שהתרחש כשהוא‬ ‫כשלא היה לו מה לעשות‪ ,‬פתח את ספר‬ ‫התהלים‪ ,‬וספר התהלים הוא שמונים אחוז‬ ‫ישב ולמד‪ ,‬את הדרמה שהיתה כאשר הילד‬ ‫והתקשרו הי"ו‬ ‫נאבד ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫הר"ר תהלים‪,‬‬‫לזכות אומר‬ ‫תהילה‪ .‬היום גם כשהאדם‬ ‫למשטרה‪ ,‬ואת הסוף הטוב‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫ובטחון‬ ‫הוא בעיקר מתעכב על 'תפילה לעני כי‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ברוך ה' מצאו את הילד‪.‬‬ ‫כאשר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬שקוע‬ ‫יעטוף'‪ .‬אתם יודעים למה? כי הוא‬ ‫הבה נחשוב‪ .‬אברך זה קיבל החלטה‬ ‫בחסרונו ומכיר את התהלים רק משם‪ .‬וזו‬ ‫שהוא לא צריך להיות מעודכן בכל דבר‪.‬‬ ‫הסיבה שכל פעם שמציעים לו לפתוח את‬ ‫הוא אומר‪ :‬הרגש שלי אינו הפקר‪.‬‬ ‫פסחכי ז"ל‬ ‫למה?‬‫בימים הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ספר התהלים‪ ,‬הוא שב לדאגותיו‪.‬‬ ‫ענין של פיקוח נפש‪ ,‬כבר‬ ‫ראטה‬‫הי"ויהיה‬ ‫ליפא זה‬ ‫שוב‪ ,‬אם‬ ‫בעת‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫בתהלה‬ ‫הר"ר‬ ‫עברו‪ ,‬היהודים מילאו את לבם‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫יידעו איך להשיג אותי‪ .‬אבל סתם?! סתם‬ ‫אמירת התהלים‪ .‬תהלים כשמו כן הוא ‪-‬‬ ‫מלשון תהלה‪.‬‬ ‫ברחוב כדי שכל‬‫'תשפ"ב‬ ‫ולהניחו‬ ‫את– כ"ג‬ ‫הרגשאייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל לקחת‬ ‫בחוקותי(‬ ‫אחד יוכל לעשות בו כחפצו‪ ,‬להרגיזו‪,‬‬ ‫מפני מה אין בני אדם מחדשים היום‬ ‫למכור לו הבלים‪ ,‬להעציבו?! לא‪ ,‬מה‬ ‫חידושים? יש בוודאי אנשים שמחדשים‬ ‫פתאום? אני שם עליו מנעול‪ .‬אני פותח‬ ‫היום חידושים נפלאים‪ ,‬אבל למה כל כך‬ ‫אותו כשצריך וסוגרו כשלא צריך‪ .‬אינני‬ ‫מעט חידושים ולמה כל כך מעט אנשים?‬ ‫האד‪‬למשוך‬ ‫יודע‬ ‫דברים – א‪‬‬ ‫שהולכים‬ ‫לשמוע תמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬‫מעוניין‬ ‫התשובה היא כי האדם המצוי אומר היום‪:‬‬ ‫אותי למטה‪ .‬אף פעם לא ושום דבר לא‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אין לי מתי לחדש‪ ,‬אני טרוד מאוד‪ .‬למה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫בוכים רוחניי‪‬‬ ‫והללודברי‪‬‬ ‫בוכים מול‬ ‫הללו כראוי‬‫הוא כל כך טרוד? כי לא למד לחיות עם אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫זה שלא חושבים כל הזמן על הכל‪.‬‬ ‫אף במחשבות רוחניות זה כך‪ .‬הצדיקים‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הנפשהרי‬ ‫לכ‪‬חשבון‬ ‫הסיבה על‬ ‫שזה לא‬ ‫ואמרו‬ ‫דיברו‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫זאת גם‬ ‫הדי‪ ‬לעשות‬‫יו‪‬ללמוד‬ ‫הזמןהוא‬ ‫צריך‬ ‫השבועות‬ ‫עם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫נועד לעשותו כל היום‪ .‬אפילו דברים שיש‬ ‫להצליח‬ ‫שהאשה יודעת‬ ‫להשתמש כמו‬ ‫עלינו זמנים‪ .‬בדיוק‬ ‫כ‪‬בבית‪ .‬יש‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאנשים‬ ‫שאי‪‬‬‫ג‪ ‬מה‬‫מה כגון‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫השכינה‪,‬‬ ‫משום צער‬ ‫להצליח‬‫בהם‬ ‫רחמי‪ ‬עבודתו‬ ‫בעלה בשעות‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫כדיאללעורר‬‫מתקשרת‬ ‫שאינה‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫שהאדם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫היום‪ .‬יש‬ ‫הצלחה נועדו לכל‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫חוטאים‪ ,‬לא‬ ‫כי הוא עסוק שם עד למעלה ראש‪ .‬היא כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של וכאב לו‬ ‫האד‪‬‬ ‫מצב הדור‬ ‫שבכה על‬ ‫הרוחנית‬ ‫נתלה בצדיק‬ ‫ההצלחה‬ ‫יודעת כבר שיש שעה קבועה שבה היא כל‬ ‫איך יתכן שיהודים נכשלים בדברים חמורים‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫יכולה להתקשר‪ .‬באופן כזה‪ ,‬החיים הרבה מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מה שאינו מבין הוא שאותו צדיק היה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫יותר נורמליים‪ .‬ההרגשים מתיישבים נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מתהלך עם כזו שמחת חיים וכל כולו תמיד‬ ‫במקומם‪.‬מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪ .‬וחדוה במקומו'‪.‬‬ ‫והודיהיותר‬ ‫בבחינת 'עוז‬ ‫שבחלקבל‬ ‫כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אחרת‪ ,‬לא היתה רוח הקודש שורה עליו‪.‬‬ ‫בדיוק כמו אברך הכולל שבתחילת‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫שבהם בכה על צער‬ ‫זמנים אני‬ ‫אך מה? היו לו מה‬ ‫בעלהמיועד‪,‬‬ ‫הפלאפוןרבינו‬ ‫במתקן‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו את‬ ‫כבר השאיר‬ ‫הסדר‬ ‫השכינה‪ .‬בא האדם שחי בצורה שלילית‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לקחתו‪ ,‬הוא‬ ‫שבנוגע‬‫הבטחו‪‬הסדר‬ ‫לשער אחרי‬ ‫הלבבות‬ ‫וכשהוא חוזר‬ ‫בצדיק כדי‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫לדו‪‬עצמו‬‫שצרי‪ ‬את‬ ‫טבעו ותולה‬ ‫השאלה‬ ‫מעצם‬ ‫כמהלוחץ ‪-‬‬ ‫וכמה‬ ‫נענו‪.‬פיהוא‬ ‫שלאנחו‪‬‬ ‫חמשה'שיחות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫מוצא‬ ‫של‬ ‫הצדיקים היו‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיותאומר‪:‬‬ ‫עצמו‪ .‬הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬‫להצדיק את‬ ‫פעמים‪ ...‬והנה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫התקשרה חמש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫האשה‬ ‫אה‪,‬‬ ‫משהוא‬ ‫תמיד בוכים‪ .‬לא נכון‪ .‬הם לא היו בוכים‬ ‫כשהוא עוקב אחרי זמני ההתקשרות‪ ,‬הוא‬ ‫תמיד‪ .‬זה לא נכון‪ .‬לא חיים כך‪.‬‬ ‫רואה דבר מעניין‪ .‬בדרך כלל זה כך‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫ביקורת‪ .‬אתה רוצה קשר עם הילדים? דבר‬ ‫חבל! כי אדרבא‪ ,‬השראת השכינה‬ ‫אתם כמה שיותר בצורה חיובית ‪ -‬מה‬ ‫שהאדם זוכה לה על‪-‬ידי שמתקיים בו עוז‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫נשמע? מה קורה? תראה כמה אתה מצליח‪,‬‬ ‫וחדוה במקומו‪ ,‬מועילה לכך שכאשר הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כל כך נפלא‪ .‬אחרי זה אתה יכול להשחיל‬ ‫הערה ולומר‪ :‬למעשה‪ ,‬צריך לעבוד על‬ ‫בוכה אחר כך על השכינה‪ ,‬הוא באמת‬ ‫מתכוון לצער השכינה‪ .‬הן בימינו רוב בני‬ ‫נושא זה‪ .‬לא נכון להתלבש כך‪...‬‬ ‫אדם שבוכים ונאנחים‪ ,‬בוכים ונאנחים על‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫שמכיר‬ ‫הר"ר‬ ‫ומיאליעזר‬ ‫הכאב העמוק שיש להםלזכות‬ ‫בפנים‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון בגלל שצריך להיזהר על הנפש‬ ‫מדור אמונה לא רק‬ ‫פטרון שיש‬ ‫אותם‪ ,‬יודע הרבה על מקורות הכאב‬ ‫ובטחו‪‬של ימינו שנפגעת כל כך מהר‪,‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫השברירית‬ ‫פטרו‪‬כשאין‬ ‫להם בפנים‪ ,‬וזה פשוט מאוד‪ ,‬כי‬ ‫אלא גם בגלל שזהו סדר הבריאה‪ ,‬כי אתה‬ ‫האדם שרוי בשמחה‪ ,‬הוא מהווה כר נרחב‬ ‫בעצמך אם היית מדבר לעצמך בחלוקה זו‬ ‫להרבה בעיות‪ .‬אך מה? פעמים שהם‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫של עשרים שמונים‪ ,‬היית חי‪ .‬אתה אינך חי‬ ‫אומרים ‪ -‬אני לא מרגיש טוב‪ ,‬פעמים שהם‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫כך כלפי עצמך‪ .‬כל היום אתה חושב על‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫ולפעמים‬ ‫אומרים ‪ -‬יש לי קלקול קיבה‪,‬‬ ‫בעיות וכל מה שיוצא ממך‪ ,‬זה ביקורת‪.‬‬ ‫כשאינם יכולים לומר בגלוי מה כואב להם‪,‬‬ ‫'תשפ"בכל כך טוב‬ ‫שהעולם‬ ‫כשהאדם( –חיכ"ג אייר‬ ‫בתפיסה ה‬ ‫הדור‪) .‬בחו"ל בחוקותי‬ ‫במדבר‬ ‫פרשתשל‬ ‫שלישי המצב‬ ‫הם אומרים‪:‬יו‪‬כואב לי‬ ‫ונפלא וזהו מהותו‪ ,‬כל דבר שהוא בא‬ ‫לעורר‪ ,‬הוא עושה זאת באמת לשם תיקון‪.‬‬ ‫בעצם זה עובד הפוך‪ .‬כל הזמן הוא‬ ‫חושב על הקב"ה‪ ,‬והוא בשמחה‪ ,‬ואינו‬ ‫לשפוך את הבטן ‪ -‬לא כאן‬ ‫מפסיק להודות לו‪ ,‬וכיון שהוא כל כך קרוב‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬זצ"ל‬ ‫מטשעבין‬ ‫תמיד –‬ ‫הגאון א‪‬‬ ‫מועילאל‬ ‫הבטחו‪ ‬הגיע‬ ‫אחד‬ ‫אליו‪ ,‬כשמגיע ליל שבת והוא אומר "פרוק‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫העצמאי נחו‪‬‬ ‫ועבר על‬ ‫החינוךאבל יותר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫להתלונן על‬‫אי‪‬‬ ‫ית ענך מפום אריותא ואפק ית עמך מגו‬ ‫דברי‪ ‬אמר לו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כשסיים‪,‬‬‫ליקויים‪.‬מול‬ ‫רשימה של‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫אי‪‬‬ ‫גלותא" ‪ -‬הדמעה שמתגלגלת על לחיו היא‬ ‫לבנות מוסדות‬ ‫בסוגיית‬ ‫הוא מרגיש‬‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫לשבת‪.‬‬ ‫כל כך‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫השייכת‬ ‫דמעה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הולךדברי‪‬‬‫אתהמול‬‫נחו‪‬‬‫הסתם‬ ‫שהוא‬‫הגאון‪ :‬מן‬ ‫מכפי‬ ‫בכל ערי הארץ‪ .‬הלה הסתכל כמתמיה ‪-‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫השכינה‪,‬‬ ‫לדברי‪‬מרגיש את‬ ‫עם בנוגע‬ ‫ישראל‪ ,‬הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫את‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫מה‪ ,‬אני יכול לבנות מוסדות?! או אז אמר‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫'מנוחה‬ ‫הוא שורר‬‫יו‪ ‬כיהדי‪‬‬ ‫יודעהוא‬ ‫למה?‬ ‫השבועות‬ ‫אתה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫מוסדות‪,‬‬ ‫יותר לבנות‬ ‫ברוחניותאם לא‬ ‫להצליח מטשעבין‪:‬‬ ‫לו הגאון‬ ‫בכלנספר תהלתך'‪.‬‬ ‫להשתמש'ותמיד‬ ‫עלינוכי הוא רקד‬ ‫כ‪‬ושמחה'‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫הולךג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫אינך מה‬ ‫להצליח‬ ‫רחמי‪ ‬מרומם‪.‬‬ ‫הוא כל כך‬ ‫והודאה‪.‬‬ ‫מוסדות‬ ‫להקים‬ ‫איפוא רצית?‬ ‫מה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שבחכדי‬ ‫מלאלנו‬ ‫הוא‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫להתלונן?‬ ‫סתם‬ ‫רצית?בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה כן מה‬ ‫כלל‬ ‫חילופיים‪ ,‬אם‬ ‫הוא בכלל לא בעולם הזה‪ .‬ועכשיו הוא‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫אומר כך‪ :‬רבונו של עולם! חייב להיות‬ ‫תמיד זה כך‪ .‬כל מנהיגי הקהילות‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫שאתה רוצה שבית המקדש ייבנה‪ ,‬שהרי זה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מתמודדים עם זה‪ .‬אנשים מגיעים עם‬ ‫ומרומם‪.‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫קדושתמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫כל כך‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫טענות ותלונות‪ ...‬יש שהאדם מגיע ואומר‪:‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬נושא מורכב‪ ,‬אבל‬ ‫לקבלאנייותר‬ ‫מבין שהוא‬ ‫כדי‬ ‫נושא זה‪,‬‬ ‫אלה‪ .‬מיוסד על סדר העולם‬ ‫בכלי‪‬חינוך‬ ‫חשבתי לעצמי שממש חבל‪ ,‬וחשבתי אולי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני וכזה‪ ,‬וכך יהיה‬ ‫מה כזה‬ ‫אפשר לעשות שינוי‬ ‫בעל שלנו‬ ‫הגמרא‬‫רבינו‬ ‫בהקדמת כך‪,‬‬ ‫שלנו בנוי‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫הסידור‬ ‫בזה הרבה יותר תועלת‪ .‬כשזהו הסגנון‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע כך‪ .‬אפילו‬ ‫ספרי הבטחו‪‬‬ ‫החסידות בנויים‬ ‫הלבבותכך‪,‬לשער‬ ‫בנויה‬ ‫היא‪ :‬ומיד‬ ‫אי‪‬‬ ‫מתקשר בהתיכף‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫המוסדות‬ ‫השאלה‬ ‫ראש‬ ‫הראשון הוא‬ ‫וכמה‬ ‫הכללפי כמה‬ ‫הילדים‪,‬נחו‪‬‬ ‫אתהבטחו‪‬‬ ‫כשמחנכים ה'‬ ‫של עבודת‬ ‫שומעים?‬ ‫רוצה‬ ‫להיותלהם‪ :‬אתם‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬ואומר‬ ‫לעובדים תחתיו‬ ‫אחוז בצורה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע שמונים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬מינימום‬ ‫משהוא אתם‬ ‫לדבר‬ ‫מישהו הגיע עם רעיון נפלא‪ ,‬מה אתם‬ ‫חיובית‪ .‬שמונים אחוז של דיבור חיובי‪,‬‬ ‫אומרים על זה?‬ ‫מחמאות וכדומה‪ ,‬כנגד עשרים אחוז של‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בנ‬ ‫אתה בעצמך לא הגעת לזה כי אתה כל‬ ‫אבל סתם לבוא ולשפוך מה שיש בבטן?!‬ ‫כך שבור‪ .‬אתה כל כך 'אויס מענטש' שאינך‬ ‫אין לאף אחד כח לזה‪ .‬צריך להתלמד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יכול לחשוב על שום דבר‪ .‬באת אל המחנך‬ ‫לחיות כבני אדם‪ .‬כשחיים כבני אדם ‪-‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לבכות ‪ -‬כן‪ ,‬עקבתא דמשיחא‪ .‬הצדיקים‬ ‫בכל הדורות דיברו על כך שבעקבתא‬ ‫בונים‪ .‬מגיעים עם רעיונות‪ .‬יש שהאב מגיע‬ ‫אל המחנך לבקש עצה לבנו‪ .‬אפשר לחשוב‬ ‫דמשיחא יטפסו על קירות‪ ...‬באת מהמקום‬ ‫שעצתו של המחנך היתה בבחינת שכינה‬ ‫"ו כך‪ .‬אנו מסתכלים כך‬‫תחוםהיזה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא בכל‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫פשט‬ ‫אליעזר‬‫שום‬‫הר"ר‬ ‫לזכותאין‬ ‫לזכות‬ ‫מדברת מתוך גרונו‪ .‬אחרת‪,‬‬ ‫העולם‪ .‬אילו היה האדם חי עם‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מדור על‬ ‫פטרון‬ ‫שמה? ‪-‬‬ ‫איך הוא הגיע עם עצת הפצצה‪,‬‬ ‫הנכונה‪ ,‬היה מגיע לעצה זו לבד‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫התפיסה‬ ‫פטרו‪ ‬יוצא‬ ‫שתאמר לו מילה טובה‪ .‬וואו! הוא‬ ‫והיה מיישם אותה‪ .‬צריך איפוא להלחם עם‬ ‫מהמחנך כל כך שמח‪ .‬הוא מודיע לאשתו‪:‬‬ ‫היצר והקב"ה בוודאי יעזרנו‪.‬‬ ‫וואו! הוא באמת יודע‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫לזכות‬ ‫החתן משה יעקב בן חיה ביילא‬ ‫והכלה טויבא צארטל בת רבקה מליא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫נדבת אבי החתן הר"ר יחזקאל ענגל הי"ו‬ ‫לע"נ הרה"ח ר' אביגדור שלום‬ ‫ב"ר דוד מרדכי ז"ל מייזעלס‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫פיגא‬ ‫מייזעלס הי"ו‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫יואל‬ ‫הר"רבניו‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכותנדבת‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫הי"ו‬ ‫יצחק אמונה‬ ‫מייזעלס‬ ‫פטרון מדור‬ ‫והר"ר‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫יום שני פרשת חיי שרה כ"ב חשון תשפ"ז‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לידי גמר‬ ‫שידוכיםראטה‬ ‫להבאת‬ ‫יו"ט ליפא הי"ו‬ ‫האמיתיתהר"ר חנני'‬ ‫הדרך ביבדלחט"א‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫'תשפ"ב)למחרת באו‬ ‫רגליהה תבירא‬ ‫דיןאייר‬ ‫שמיטא‪,‬כ"ג‬ ‫עינו‬ ‫הקב"ה יושב ומזווג זיווגים‬ ‫אליה‪ ,‬זה מוחו פצוע‪ ,‬זה עינו שמוטה‪ ,‬זה רגלו‬ ‫שבורה(‪ .‬אמרה להון‪ :‬מה לכון )אמר להם‪ :‬מה‬ ‫פרשת חיי שרה היא פרשת השידוכים‪.‬‬ ‫קרה לכם?(‪ .‬דא אמרה לית אנא בעי לדין‪,‬‬ ‫והנה יש מאמר במדרש‪ ,‬אשר חלקים ממנו‬ ‫ודין אמר לית אנא בעי לדא )זאת אומרת‬ ‫ידועים וחלקים ממנו פחות ידועים‪ ,‬והוא‬ ‫האד‪ ‬יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫איני א‪‬‬ ‫בפרשת ויצא‪" :‬מטרונה שאלה את ר' יוסי‬ ‫רוצה לזו(‪.‬‬ ‫אינני רוצה לזה וזה אומר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ברא‬ ‫לעניני‪‬ימים‬ ‫לו‪ :‬לכמה‬‫בנוגע‬‫אמרה‬‫הבטחו‪‬‬‫חלפתא‪,‬‬‫נחיצות‬‫בר‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫דברי‪ ‬יוסי בר‬ ‫מול את ר'‬ ‫והביאה‬ ‫שלחה‬ ‫אי‪"‬מיד‬ ‫הקב"ה את עולמו? אמר לה‪' :‬לששת ימים'‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫דברי‪‬כא‪-‬להכון‪,‬‬ ‫מול א‪-‬לוה‬ ‫נחו‪ ‬לית‬ ‫אמרה לו‪:‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫את השמים‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫עשה ה'‬ ‫שבועותימים‬ ‫לכבוד'כי ששת‬ ‫כדכתיב‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫חלפתא‪.‬שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫אמת היא תורתכון )אין אלו‪-‬ה כאלוקיכם‪ ,‬אמת‬ ‫חג‬ ‫עושה‬‫הואהרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לו‪ :‬מה‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע אמרה‬‫הבטחו‪‬הארץ'‪.‬‬ ‫ואת‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫היא תורתכם(‪ ,‬נאה ומשובחת‪ ,‬יפה אמרת‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫על‬ ‫הדי‪ ‬אמר לה‪:‬‬ ‫הואועדיו‪‬עכשיו?‬ ‫שעה‬ ‫מאותה‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר אם‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫בתו של פלוני‬ ‫קלה היא‬ ‫אמרתי לך‪,‬‬ ‫לא כך‬ ‫אמר‪:‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש ‪ -‬בכל‬ ‫ומזווג זיווגים‬ ‫כ‪‬יושבעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הקב"ה שאי‪‬‬ ‫כקריעת ים‬ ‫לפנימה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחקשה היא‬ ‫בעיניך‪,‬‬ ‫לפלוני‪ ,‬אשתו של פלוני לפלוני‪ ,‬ממונו של‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח בעל‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫להן‪ ,‬מזווגן‬ ‫הצלחה מה עושה‬ ‫סוף? הקב"ה‬‫כלל‬ ‫פלוני לפלוני‪ .‬אמרה לו‪ :‬ודא הוא אומנתיה‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה נת‪‬‬ ‫לעשות כן‪,‬‬ ‫אכ‪‬יכולה‬ ‫אף‪ .‬אני‬ ‫לטובה‬ ‫זהו דיננו‬ ‫אומנותו(?!‬ ‫שייצא‬ ‫)וכי‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלכפי שהם‬ ‫הרוחנית‬ ‫)כלומר‪ ,‬לא‬ ‫בטובתן‬ ‫כרחן שלא‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬לי‪ ,‬לשעה‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫שפחות יש‬ ‫להצליחכמה‬ ‫כמה עבדים‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫דכתיבלבטוח‬ ‫)תהלים סח(‬ ‫הוא אי‪‬‬ ‫על‪ ,‬הדא‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדתורוצים(‬ ‫חושבים‬ ‫'אלוקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים‬ ‫מה‬ ‫ללמוד קלה‬ ‫לזווגן‪.‬ועלינו‬ ‫אמר לה‪ :‬אם‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬יכולה‬ ‫קלה אני‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫הקב"ה כקריעת‬ ‫בכושרות' )הוא מזווג שני יחידים ובונה מהם‬ ‫להשתמש‬ ‫לפניאי‪‬‬ ‫קשה היא‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורהבעיניך‪,‬‬ ‫היא‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בית(‪ ,‬מהו 'בכושרות'? ‪ -‬בכי ושירות‪ ,‬מאן‬ ‫סוף‪.‬אלה‪.‬‬ ‫ים‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫בכי‪.‬‬ ‫וכשאניבעי ‪-‬‬ ‫לעצמי‬ ‫ומאן דלא‬ ‫שירה‪,‬‬ ‫מי לי‬ ‫אומר‬ ‫אני לי‬ ‫א‪- ‬אי‪‬‬ ‫דבעי‬ ‫חובת‬ ‫בעלעשתה?‬ ‫רבינו מה‬ ‫בהקדמתחלפתא‪,‬‬ ‫למדנו‬ ‫ר' יוסי בר‬ ‫כבר‬ ‫"הלך לו‬ ‫מה אני‬ ‫"אמר רבי ברכיה‪ :‬כלשון הזה השיבה ר'‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ואלףשבנוגע‬ ‫שפחות והעמידה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫עבדים‬ ‫הלבבותאלף‬ ‫נטלה‬ ‫ועושה‬ ‫אי‪‬‬ ‫יושבהיא‪:‬‬‫הקב"ה בה‬ ‫השאלהחלפתא‪:‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫יוסי בר‬ ‫פלן יסב‬ ‫וכמה‬ ‫אמרה‪:‬‬ ‫פי כמה‬ ‫שורות‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫ה' הבטחו‪‬‬ ‫שורות‬ ‫אותןעבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬ומוריד‬ ‫רוצה‬ ‫להיותומרים לזה‪,‬‬ ‫משפיל לזה‬ ‫סולמות‪,‬הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פלונית( ופלונית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫יתחתן עם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לפלונית נחו‪‬‬ ‫)פלוני בנוגע‬ ‫משהוא‬ ‫לזה ומעלה לזה )הכל לפי מה שצריך כדי שירצו‬ ‫תיסב לפלוני‪ ,‬וזיווגה אותן בלילה אחת‪.‬‬ ‫להזדווג זה עם זה‪ .‬למשל‪ ,‬הוא נותן לאדם כסף‬ ‫למחר אתון לגבה‪ ,‬דין מוחיה פציעא‪ ,‬דין‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דנ‬ ‫וראתה שהם מסתכסכים ומתקוטטים‪ ,‬ואז‬ ‫בשביל זה‪ ,‬וכפי שמצוי לראות שהאדם בתקופה‬ ‫הודתה שרק הקב"ה יכול לעשות זיווגים אשר‬ ‫מסוימת יש לו כסף ואחרי שנעשה הזיווג הכסף‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫חיים כל ימיהם בטובים ובנעימים‪ .‬אבל לא‬ ‫נאבד ממנו(‪ .‬הוי אומר )תהלים עה( 'אלוקים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כך המדרש מסיים‪ ,‬אלא כך הוא אומר‪:‬‬ ‫הקב"ה עושה מה שצריך‪ ,‬יש שמרוצים ויש‬ ‫שופט זה ישפיל וזה ירים'‪.‬‬ ‫שאינם מרוצים‪.‬‬ ‫"יש שהוא הולך אצל זיווגו ויש שזיווגו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שנאמר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫אצלו‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫בא אצלו‪ .‬יצחק בא זיווגו‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןשם בעל התניא‪ :‬הבה ונבין את‬ ‫פטרון והנה‬ ‫מדור אמונה אומר‬ ‫'ויצא יצחק לשוח בשדה וגו' וירא‬ ‫הוויכוח בין המטרונה ורבי יוסי בן‬ ‫אופיובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שנאמר‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫גמלים באים'‪ .‬יעקב הלך אצל זיווגו‪,‬‬ ‫חלפתא‪ .‬היא רצתה לומר שהזיווג התלבש‬ ‫'ויצא יעקב מבאר שבע'"‪ .‬עכ"ל המדרש‪.‬‬ ‫גם כן בטבע כמו משא ומתן ושאר דברים‬ ‫כפי הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לע"נ‬ ‫נלמד ש‬ ‫הנה בסוף דברי המדרש מבואר‬ ‫שמתנהגים על פי הטבע‪ .‬יש סדר איך‬ ‫ראטה על פי שאנו יודעים‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫מתנהל‪ .‬ואף‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫העולם‬ ‫כך"רנגזר‬ ‫הזיווג‪ ,‬הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שנגזר מן השמים מה יהיה‬ ‫שיש מנהיג לבירה והכל נעשה בהשגחה‬ ‫איך זה ייעשה‪ ,‬וכן כמה זמן זה יקח‪ .‬הן‬ ‫'תשפ"ב מה שצריך‬ ‫מהלך‪ .‬זה‬ ‫כ"גזה יש‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי(עם– כל‬ ‫)בחו"ל פרטית‪,‬‬ ‫ידוע מה שאומרים שבזה דומה זיווגו של‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫לעשות‪ ,‬זה מה שנורמלי לעשות‪ ,‬זה מה‬ ‫סוף‬ ‫ים‬ ‫אדם לקריעת ים סוף‪ ,‬כי בקריעת‬ ‫שנקרא השתדלות‪ .‬הקב"ה ברא את הטבע‬ ‫הלכו בני ישראל בחצי עגול‪ ,‬כידוע‪,‬‬ ‫ואף הטבע הוא אלוקים‪ ,‬אבל לטבע יש‬ ‫וכשהולכים בחצי עגול‪ ,‬ככל שהולכים יותר‬ ‫כללים‪ .‬ביקשה היא לומר שהזיווג מתנהל‬ ‫קרוב לעיגול הפנימי ‪ -‬הדרך יותר קצרה‪,‬‬ ‫תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫דפוס זה‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬על פי‬ ‫מועיל‬ ‫גם כן‬ ‫וככל שהולכים יותר קרוב לעיגול החיצוני‬ ‫שכולם‬ ‫שגםרוחניי‪‬‬ ‫בנוגעונמצא‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫ארוכה‪,‬‬ ‫הדרך יותר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬‫‪-‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אבל רבי יוסי בן חלפתא הסביר לה‬ ‫הלכו אותה דרך‪ ,‬אין אורך דרכו של זה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫יודעים מדברי‬ ‫שלפי האמת הזיווג לא התלבש בטבע‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוקאנוהפע‪‬‬ ‫זה‪ .‬עוד‬ ‫דרכו של‬ ‫שבועות‬ ‫כאורך‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬של סדר‬ ‫מול ברורים‬ ‫נחו‪‬כללים‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫מתנהל לפי‬ ‫ואינו‬ ‫שכמו כן‬ ‫)פרשת כי תצא(‬ ‫בנוגעזיע"א‬ ‫הבעש"ט הק'‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫העולם‪ ,‬והסיפור הזה היה הוכחה לכך‪ ,‬כי‬ ‫הסיבה‬ ‫נגזר מן השמים כמה הוה אמינות יצטרך‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הטבע‪ ,‬לא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותרלפי‬ ‫מתנהל‬ ‫היה הזיווג‬ ‫ברוחניות‬ ‫אילו‬ ‫להצליח‬ ‫האדם לעבור עד שימצא את זיווגו‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬מהם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הפחות אחד‬ ‫לכלמה ג‪‬‬ ‫להצליחשלא יהיה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫יימלט‬ ‫הוא מן‬ ‫שהזיווג‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫התלבש בטבע‬‫לא לעורר‬ ‫הזיווגכדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אלאבלי‬ ‫מרוצה‪ .‬הן זה‬ ‫ברוחניות‬ ‫שיהיההצלחה‬‫כלל‬ ‫השמים‪ ,‬וכשמישהו מזווג לבד על פי סדר‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫והנה בספר מאה שערים )ליקוט מתורותיהם כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫הטבע ‪ -‬אין זה עולה יפה‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬יש מבעל‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫אות כ"א(‬ ‫להצליח אמרי קודש‬ ‫כלי‪‬צדיקי חב"ד‬ ‫של‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודבדברי‬ ‫ועלינואיזה קושי‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫לכאורה יש‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫כדלהלן‪:‬‬ ‫התניא‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫לפלוני‪ .‬בת‬ ‫הישנות‬ ‫פלוני‬ ‫קול על‬ ‫מכרזת בת‬ ‫בת כ‪‬‬ ‫וזהו א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬שהמטרונה‬‫אותנומתואר‬ ‫בתחילה‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫המדרש‪ .‬כי‬ ‫בהירות‪.‬הטבע‪ .‬וזהו מה‬ ‫לא בדרך‬ ‫פירושהיותר‬ ‫קול‬ ‫כדי לקבל‬ ‫לזווג בין עבדיה‪ ,‬וכשהסתכסכו‬ ‫ניסתה אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שכתוב במדרש שבששת הימים נבראו כל‬ ‫ביניהם‪ ,‬הבינה שאינה יכולה‪ .‬ואחר כך כתוב‬ ‫בכללםלעצמי‬ ‫המשא‬ ‫בטבע‪,‬וכשאני‬ ‫שהתלבשומי לי‬ ‫הדבריםאי‪ ‬אני לי‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫בעלבעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫שהקב"הלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫אינו אני‬ ‫ומתן‪ ,‬אבל הזיווג מה‬ ‫כרחם‪ ,‬יש‬ ‫האדם‬ ‫מזווג את בני‬ ‫פועל באופן זה‪ ,‬אך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע שירה‪ .‬מה‬ ‫הבטחו‪‬שאומרים‬ ‫לשערויש מהם‬ ‫הלבבות‬ ‫שבוכים‬ ‫מהם‬ ‫בת קול מכרזת וגוזרת שיהיה כך ללא סיבה‪.‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כמה מסיים‬ ‫וכמה‬ ‫המדרש‬ ‫הבטחו‪ ‬היה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫החילוק? אילו‬ ‫אם כן‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫שהקב"ה יודע את הסוד ומדובר בפלא גדול‪,‬‬ ‫כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫כסף נוטל‬‫להיות‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬שקר‬ ‫הבטחו‪‬דובר‬ ‫כל הזיווגים הנעשים על ידו ‪ -‬חיים באושר‬ ‫הוא אומר שם עוד שמטעם זה כל‬ ‫גדול‪ .‬היא חשבה שהיא יכולה לעשות זיווגים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫שהתכוון למישהו אחר ונתן מידע נפלא‪,‬‬ ‫השידוכים נגמרים על‪-‬ידי שקרים‪ ,‬אשר‬ ‫והוא האמין לו וסגר את השידוך‪ ,‬ורק לאחר‬ ‫לכאורה אינו מובן מדוע לא יהיה כמו משא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מכן התבררה הטעות‪ .‬המעשים האלה הם‬ ‫ומתן שנגמר דווקא על‪-‬ידי שנצמדים אל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מעשים שבכל יום ואין מי שיתכחש להם‪.‬‬ ‫על דרך זו יש את הסיפור עם ה'חתם סופר'‬ ‫האמת‪ ,‬והרי גם זה קנין הוא ונאמר עליו‬ ‫'כי יקח'‪ ,‬אך התשובה היא שלא נתלבשו‬ ‫שכתב מכתב לבחור אחד להמליץ עליו‬ ‫הזיוגים בטבע ואין הטבע הסיבה לקיומו‪.‬‬ ‫שחיפש את הבחור המעולה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא נגיד אחד‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫בפני‬ ‫אליעזר בן‬ ‫ומתן‪,‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫במשא‬ ‫לזכות‬‫לזכות‪.‬‬ ‫אדרבא‪ ,‬הטבע מקלקל אותו‬ ‫והבחור לא יכול היה למוסרו לו‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ביותר‪,‬‬ ‫כשהאדם עושה דברים לפי סדר פטרון‬ ‫העולם‪ ,‬זהו‬ ‫לחבירו למסרו לנגיד‪ ,‬וכשהנגיד פתח‪,‬‬‫ונתנוובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬‫אך כאן‬‫פטרו‪‬‬ ‫סיבה שיצליח‪ ,‬כי הטבע מקיימו‪.‬‬ ‫מצא כתוב בכתב ידו של ה'חתם סופר'‬ ‫הטבע אינו מקיימו‪.‬‬ ‫שמוציא מכתב זה הוא הבחור המעולה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביותר ולקחו לחתן‪ .‬הסיפורים האלה‬ ‫הוא מסיים שם בסגנון יותר פנימי‪,‬‬ ‫יותר מבכל תחום אחר‪,‬‬ ‫וקיימיםראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ברורים‬ ‫והם הר"ר‬ ‫הסיבה‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שהמזלות הם מקור הטבע‬ ‫ורואים שם באופן ברור שהקב"ה מנהל את‬ ‫לכך שבני אדם חושבים בשכל אנושי‪,‬‬ ‫איפוא חולק על‬ ‫אין'תשפ"ב‬ ‫והפלא‪.‬‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫פלאכ"ג‬ ‫)בחו"ל העולם‪.‬‬‫שלוחים‪ ,‬ומה‬ ‫פרשת במדבר‬ ‫אינם אלא‬ ‫שלישי‬ ‫שהמלאכים‬ ‫יו‪‬‬ ‫וידוע‬ ‫כך שדבר זה קיים‪.‬‬ ‫שלא ניתן לשלוחים‪ ,‬כמו זיווגים‪ ,‬לא יוכלו‬ ‫המזלות להנהיגם‪ .‬רק כשיש טעות בשכל‪,‬‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬אנו רואים שיש זעקה‬ ‫אז יכול הזיווג להיתפס ולבוא לידי גמר‪.‬‬ ‫גדולה בשנים האחרונות‪ ,‬כשרבים קמים‬ ‫בדרך כלל אנו מסתכלים על טעות בשכל‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬הרבה‬ ‫א‪ ‬כל‪-‬כך‬ ‫תמיד –‬ ‫כשורה‪.‬‬ ‫כעל דבר נמוך‪ ,‬אך לא‪ ,‬שורש הזיווגים הוא הבטחו‪‬‬ ‫ואומרים מועיל‬ ‫שמשהו אינו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪‬בחורות‬ ‫לדעת‬ ‫הרבה‬ ‫כל‪-‬כךיותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫מבוגרים‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫למעלה מהשכל‪ ,‬ואינו יכול להתלבש כי אי‪‬‬ ‫בחורים‬ ‫דברי‪ ‬לעשות‬ ‫התעוררות גדולה‬ ‫אם בדבר שמתנגד לשכל ומטעה אותו‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לבטוחוישכראוי מול‬ ‫מבוגרות‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫יותר בכל האופנים‪ ,‬כגון שהחברים יתכנסו‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬כקריעת ים‬ ‫נעסוק קשה‬ ‫שלכן הוא‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד מסיים‬ ‫בזה הוא‬ ‫סוף‪ ,‬כי הים הוא מלכות‪ ,‬וצריך לשבור את מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫פעם בשבוע ויחשבו על רעיונות‪ ,‬וכך‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫אומרים‪ :‬צריך לעשות‪ .‬אם תעשו‪ ,‬תראו‬ ‫התניא‪.‬על‬ ‫דברי בעל‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הואעדיו‪‬כאןהדי‪‬‬ ‫עיי"ש‪.‬‬ ‫הטבע‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫אחד ינסה‬ ‫יותר שכל‬ ‫ברוחניות תנסו‪,‬‬ ‫להצליח עוזר‪ .‬תנסו‪,‬‬ ‫שהקב"ה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫באמת שאי‪‬‬ ‫שיש לזה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ורואיםמה ג‪‬‬ ‫להצליחאחד‪...‬‬ ‫לקחת‬ ‫סתירה בסוגיית השידוכים‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫שעוסקים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ארגונים‬ ‫הצלחההיום אפילו‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫השפעה‪ .‬ויש‬ ‫כלל‬ ‫והנה את דבריו אפשר ללמוד בכמה‬ ‫ודעות לכך‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתהמ של‬‫ומחדירים את‬ ‫בכך ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫דרכים ואפשר גם להתבלבל מהם‪ ,‬כי הנה‬ ‫והתוצאות יפות מאוד‪ .‬ברור שיש גם כאב‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫זה ששידוך הוא דבר שמימי ‪ -‬ידוע‪' .‬מה'‬ ‫כי יש כל‪-‬כך הרבה שמתעכבים עדיין‪ ,‬אבל‬ ‫מה‬ ‫הפסוק ללמוד‬ ‫בפרשה‪ .‬ויש‬ ‫כלשון ועלינו‬ ‫הדבר'‪ ,‬תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫יצא‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫לצד זה רואים במציאות שכאשר עושים‬ ‫להשתמש‬ ‫התניא שראינו‬‫אותנובעלאי‪‬‬ ‫דיבורים מלמדת‬ ‫מצדיקים‪ ,‬כגון‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫שידוכים‪.‬‬ ‫יותריותר‬ ‫לקבל‬ ‫נסגרים‬ ‫כדי‬ ‫יותר ‪-‬‬ ‫ש‪.‬בשידוכים הכללים שונים מכל‬ ‫אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫עתה‪,‬‬ ‫זה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫דבר אחר‪ ,‬עד כדי כך שבעל התניא אומר‬ ‫ההתעוררות גדולה לתקן את‬ ‫חובת‬ ‫רבינוידיבעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנולידי גמר‬ ‫כבר‬ ‫בכל מקרה מה אני‬ ‫הטעייה‪.‬‬ ‫רק על‬ ‫ששידוך בא‬ ‫המנגנון כדי שיותר שידוכים יוכלו להסגר‪...‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬עושים‬ ‫אי‪‬‬ ‫זה לא‬ ‫לדו‪‬את בה‬ ‫שצרי‪‬טוב‪,‬‬ ‫השאלה עושים‬ ‫את זה לא‬ ‫המתרחשים‬ ‫וכמה‬ ‫הסיפוריםפי כמה‬ ‫ישה'לנו את‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫של ועוד‬ ‫עבודת‬ ‫הוא לא‬ ‫רוצה‬ ‫להיות האב כי‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫לצעוק על‬ ‫טוב‪ ...‬צריך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫עברו ללא שום‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעבימים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שהתרחשו‬ ‫משהואכפינחו‪‬‬ ‫היום‬ ‫עושה כך וכך‪ ,‬וכאן צריך לדלג על ילד‪...‬‬ ‫שינוי‪ ,‬סיפורים מפליאים‪ ,‬כאשר אדם בירר‬ ‫והמציאות היא שאנו הרי רואים שחלק גדול‬ ‫על מישהו מסוים‪ ,‬והלה היה בטוח‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ונ‬ ‫לפעמים יש לו לאדם חוסר בהירות‬ ‫מזה נכון מאוד ואנשים נושעים‪ .‬ואנחנו‬ ‫ומשתמש כל פעם עם מה שנוח לו או‬ ‫שואלים לדעת מה פשר הדבר‪ .‬כאן יש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שמתרגז על שניהם‪.‬‬ ‫דיבורים של צדיקים ששידוכים אין להם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הכנת הכלים לקבלת השפע‬ ‫שום שייכות לטבע‪ ,‬ויש גם אמרה בשם‬ ‫אחד מהצדיקים שבשידוכים אין צורך‬ ‫ובכן‪ ,‬יש לפעמים דברים פשוטים שאם‬ ‫לעשות השתדלות‪ .‬עד כדי כך‪ .‬עוד אומרים‬ ‫פיגא ומשפחתו הי"ו‬ ‫אליעזר ב‪‬‬ ‫הר"רוכבר‬ ‫לזכות‬ ‫ומשפחתו אותם ‪ -‬הם נשכחים‪,‬‬ ‫פיגא מאספים‬‫יש בן אין‬‫אליעזר‬ ‫שמים‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫ששידוך הוא על פי גזירת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫ופתאום‬ ‫שמנסים ומנסים ושום דבר לא זז‬ ‫וכשמאספים אותם ‪ -‬רואים כמה זה פשוט‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫מגיעה הצעה חדשה משום מקוםפטרו‪‬‬ ‫ללא שום‬ ‫יש שלושה חלקים לסוגיית ההשתדלות‪.‬‬ ‫האמת היא שאחד מהם אינו בגדר‬ ‫השתדלות והשידוך נגמר‪ .‬וכאן אומרים‬ ‫השתדלותז"ל בכלל‪ ,‬אבל אם המון העם‬ ‫שהבעיה היא שלא עושים מספיק‪ ,‬או שלא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫השתדלות‪ ,‬נשתמש בשם‬ ‫בשם‬ ‫עושים נכון‪ .‬בעל התניא הרי אומר שאין זה‬ ‫ראטה‬ ‫ליפאלוהי"ו‬ ‫קוראים‬ ‫מתלבש בשכל כלל‪ .‬ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫זה להגדיר גם אותו‪ .‬החלק הראשון הוא‬ ‫דבר שאינו קשור לא למשא ומתן בדווקא‬ ‫ובכן‪ ,‬אדם מחוכם יכול להסתכל על זה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫ולא לשידוכים בדווקא‪ ,‬אלא בכל שפע‬ ‫כאילו זה תלוי באיזה גליון מרימים‪ ,‬אם‬ ‫שהקב"ה רוצה לשלוח לעולם הזה‪ ,‬צריך‬ ‫הגיליון של פרשת חיי שרה או הגליון של‬ ‫שיהיו כלים לחול בהם השפע‪ .‬אחרי‬ ‫כל פרשה אחרת‪ .‬או אפשר שזה תלוי‬ ‫שהקב"ה רוצה שהשפע יגיע‪ ,‬צריך שיהיה‬ ‫בשנים‪ .‬שנה אחת מדברים דיבורי‬ ‫לשפע היכן לשרות‪ ,‬באופן שהמקום לא‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫התעוררות על כך שזה דבר שמימי והכל‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫יהווה סתירה לשפע ולא יעכב את השפע‬ ‫בחור‬ ‫לעניני‪ ‬על‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ומביאים סיפור‬ ‫נחיצות שמים‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫בגזירת‬ ‫להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שהתעכב והתעכב ורק אחרי שמונה שנים אי‪‬‬ ‫מלבוא‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נכנסה לשנת‬ ‫כלולים‬ ‫בסוגיית‬ ‫עכשיוהפע‪‬‬ ‫שבועותרקנעסוק‬ ‫לכבודשכלתו‬ ‫התברר‬ ‫דברי‪ ‬השייכים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מולהדברים‬ ‫שהואזו נחו‪‬‬ ‫בהגדרה‬ ‫מכפי‬ ‫הי"ח שלה‪ ,‬כך שלא היה יכול להתארס‬ ‫למחשבה‪ .‬אם האדם פועל בדרך משל‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫קודם לכן‪ ,‬וכעין זה עוד מאה סיפורים‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫מתוך 'כוחי ועוצם ידי'‪ ,‬היינו שבטוח בעצמו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לרוחניות ‪,‬כדרך‬ ‫נעשים שלא‬ ‫שהשידוכים הדי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪‬‬ ‫להוכיח‬ ‫משהוא יש לו‬ ‫ברוחניותלידייותר‬ ‫גמר‪ ,‬כי הנה‬ ‫להצליח‬ ‫יכול להביאו‬ ‫שהוא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬הטבע‪ .‬ובשנה השניה מתעוררים לעשות‪,‬‬ ‫בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הכלשאי‪‬‬ ‫קיים‪ .‬ודאי‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫מושלמת‪ .‬ג‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫וגדולה ובת‬ ‫תורה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬רבותי!‬ ‫לעורר‬ ‫כולה לכך‪:‬‬ ‫והדרשה לנו כדי‬ ‫מוקדשת כל‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח שכל‬ ‫קל למי‬‫לאבלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫אחריו‪ ...‬הן‬ ‫כלל‬ ‫שירדפו‬ ‫לנו‬ ‫"ה נת‪‬‬ ‫הגדולה‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫המצוה‬ ‫לטובה‪ .‬חזק‪.‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫להיכנס לזה‬ ‫צריך‬ ‫שלא לחשוב‬ ‫האד‪‬‬ ‫אצלו של‬ ‫ההצלחה קיימים‬ ‫הרוחנית‬ ‫הנתונים האלה‬ ‫כל‬ ‫בישראל‪ .‬אנשים‬ ‫לבנות בתים‬ ‫ביותר היא‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שבאמת‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫אי‪‬רואה‬ ‫ידיעתושהוא‬ ‫מיוסדת זו‪,‬עלמה גם‬ ‫מחשבה‬ ‫אחרים צריכים לעסוק בזה יותר‪ ,‬ואף‬ ‫רודפים אחריו‪ .‬אך מחשבות כאלה של‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫ההורים עצמם צריכים לשפר את גישתם‬ ‫גאוה‪ ,‬הן סיבה שהשפע לא יוכל לשרות‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫ואת צורת התנהלותם‪ .‬חייבים לטכס עצה‪.‬‬ ‫אצלו‪ .‬כלל הוא בכל תחום‪ .‬גם במשא ומתן‪,‬‬ ‫רוצה שנעשה השתדלות‪ .‬לא‬ ‫הקב"ה אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אם‬ ‫וכשאניכהוגן‪,‬‬ ‫לעצמי‬ ‫עשה דבר‬ ‫שהאדםמי לי‬ ‫אףא‪‬עלאי‪‬פיאני לי‬ ‫אבל צריך‬ ‫בהקדמתהעולם‪,‬‬ ‫מנהלים את‬ ‫כוחי ועוצם ידי‪ ,‬גרם‬ ‫צירף לו מחשבה של‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫שאנחנולמדנו‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫לעשות השתדלות‪ .‬צריך להביא שדכנים‬ ‫לכך שהשפע לא יוכל לחול אצלו‪.‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫מומחים ולראות מה אפשר לעשות‪ .‬לא‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫ה' תהלים‪.‬‬ ‫עבודת‬ ‫לומר‬ ‫של‬ ‫מספיק‬ ‫כשהאד‪ ‬אחת‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיותהוא דוגמא‬ ‫ועוצם ידי'‬ ‫'כוחיהבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫עצבות היא דוגמא נוספת‪ ,‬ובכלל‪,‬‬ ‫אולם השאלה היא איך שני אלה עולים‬ ‫כשהאדם משוקע בעבירות זה בעיה‪ .‬כדי‬ ‫בקנה אחד‪ .‬שניהם הרי כתובים‪ ,‬אך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫השפעה יותר גדולה עליהם‪ ,‬אך להביא את‬ ‫שהשפע יוכל לחול על האדם‪ ,‬צריך האדם‬ ‫השפע לעולם הזה‪ ,‬היינו שהשפע שנוצר‬ ‫להיות בקדושה ובשמחה‪ .‬כלל זה קיים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בעולמות העליונים ייכנס לעולם הזה‪,‬‬ ‫תמיד‪ .‬אם האדם רוצה שהשפע יגיע‪ ,‬אנו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫צריך לעשות את המצוה בפועל‪ ,‬כגון‬ ‫לקשור את התפילין‪.‬‬ ‫מדברים כעת על שפע שמוכן לו מן‬ ‫השמים וכבר נגזר לבוא עליו‪ ,‬הוא צריך‬ ‫להכין כלי‪ ,‬והכלל הראשון הוא לא לריב‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫בענין זה את דברי הריטב"א‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאכבר הזכרנו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אני‬ ‫הר"ר"אין‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬‫עם הקב"ה ח"ו‪ .‬אם לזכות‬ ‫מתקיים בו‬ ‫ובטחון)דף ז( שמצות תפילין כוללת‬ ‫פסחים‬ ‫אמונה‬ ‫מדור ב‬ ‫פטרון מעל‬ ‫והוא יכולין לדור" ‪ -‬השידוך ממתין לו‬ ‫דיבור ומעשה‪ .‬הוא מדבר שם‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מחשבה‬‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫התקרה ואינו יכול להיכנס‪.‬‬ ‫בטעם שמברכים עובר לעשייתן‪ ,‬ומבאר‬ ‫שהברכה היא חלק מהמצוה‪ .‬האדם ממשיך‬ ‫אין כאן שום חידוש בנושא‪ ,‬אך עלינו‬ ‫כפי הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫כללי‪,‬לע"נ‬ ‫להבין שזה קשור לשפע באופןנלמד‬ ‫על עצמו את קדושת התפילין באמצעות‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫"ר לו‬ ‫בפרנסה‪ ,‬הר‬ ‫שיש‬ ‫ביבדלחט"א‬‫שאפשר לראות לפעמים‬ ‫הדיבור ‪ -‬ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם‬ ‫אשר קדשנו במצוותיו וצונו‪ .‬קודם‬ ‫לאדם את כל הנתונים להתפרנס בכבוד‪ ,‬אך‬ ‫במעשה‪ ,‬וכך‬ ‫בדיבור ואז‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫במחשבה‪– ,‬אחר‬ ‫כ"גכךאייר ה‬ ‫פלא‪ .‬יש‬ ‫)בחו"ל בחוקותי(‬ ‫במדבר‬ ‫מעורר‬ ‫שלישיוזהפרשת‬ ‫יו‪ ‬אצלו‬ ‫משהו תקוע‬ ‫האדם ממשיך את קדושת התפילין עד אליו‬ ‫שנוטים לחשוב שזה קשור לעין הרע‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫שמישהו הכניס בו‪ ,‬ואז האדם הולך ללוחשי‬ ‫לחשים‪ .‬אכן אם האדם פוגם במדת היסוד‪,‬‬ ‫הכלל הוא שכל סוג של שפע שהקב"ה‬ ‫הוא שרוי בבעיה‪ ,‬כי השפע שצריך להגיע‬ ‫יודע‬ ‫לעשייה של‬ ‫הזה‪ –,‬א‪‬‬ ‫זקוק האד‪‬‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫לעולם‬ ‫להביא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫רוצה‬ ‫אינו יכול להגיע עד אליו וודאי שאינו יכול‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪‬לעולם‪.‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר זה‬ ‫אבל שפע‬ ‫להכניס‬ ‫מצוה שטבעה‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫להתקיים אצלו‪ .‬הוא מרוויח כסף ופתאום אי‪‬‬ ‫נפלאה‪.‬‬ ‫הוא נעלם‪ .‬כל הזמן השפע בורח ממנו‪.‬‬ ‫אתה נוטל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי ה'מול‬ ‫לבטוח עבודת‬ ‫עשייה היא‬‫כאמור‪ ,‬סוגיא היא שנוגעת לכל סוג של אי‪‬‬ ‫רצון לעבוד את ה'‪ ,‬ומביאה לידי גמר של‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫עשייה‪ .‬האדם יכול לרצות ליתן צדקה‪,‬‬ ‫מזה‪.‬הרי חג‬ ‫היהודי יודע‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬‫בנוגעכלל‬ ‫הבטחו‪‬ובדרך‬ ‫שפע‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי האד‪‬‬ ‫על ש‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪ ‬לרחם‬ ‫הסיבה יכול‬ ‫ולהוריד עליו‬ ‫העני‬ ‫האדם‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואמעמקי‬ ‫יותראת העני‬ ‫ברוחניותלברך‬ ‫להצליחהאדם יכול‬ ‫דמעות‪,‬‬ ‫המשכת השפע לעולם המעשה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫את ידו‬‫שאי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫להכניס‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫אחר כך‬ ‫להצליח‬ ‫והוא יכול‬ ‫לבו‪,‬‬ ‫ברם חלק נוסף יש כמבואר בשם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לבטוחאיננו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי לעני‪.‬‬ ‫ברוחניותוליתן‬ ‫להוציא מכספו‬ ‫לכיס‪,‬הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫משמואל פרשת וירא אשר הזכרנוהו כמה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שהעני קיבל‬ ‫האד‪‬‬ ‫עכשיו על זה‬ ‫הרוחנית של‬ ‫ההצלחה‬ ‫מדברים‬‫כל‬ ‫פעמים‪ .‬הוא מביא שם בשם אביו ה'אבני‬ ‫מטבעות לידו‪ .‬זה אינו נוגע לנו עכשיו‪ .‬מה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬יש בשיטת‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫סתירה‬ ‫להצליחשלכאורה‬ ‫כלי‪ ‬ששאל‬ ‫נזר'‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שנוגע לנו הוא שאדם זה עשה פעולה‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודשיטתו‬ ‫ועלינו‬ ‫מצד אחד‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫יוחאי‪ ,‬כי‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שמעון בר‬ ‫רבי‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫וכיון שכן‪ ,‬נעשה דבר גדול‪ .‬השפע שעורר‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬שאין מתכוון‬ ‫אותנו ודבר‬ ‫המחשבה‪,‬‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫שהעיקר הוא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לעולם הזה‪.‬‬ ‫יותר נכנס‬ ‫לקבל‬ ‫בשמים‪,‬‬ ‫כדי‬ ‫למעלה‬ ‫ומצד שני אנו רואים שאין האדם‬ ‫מותר‪ ,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫יוצא ידי חובה אם אינו מקיים את המצווה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫לשידוכים בדיוק כמו‬ ‫נושא זה שייךמה אני‬ ‫בעל לקיים‬ ‫רבינואפשר‬ ‫בהקדמת‬ ‫חזקה אי‬ ‫למדנוכוונה‬ ‫כבר‬ ‫בפועל‪ .‬עם‬ ‫לשאר דברים‪ .‬אם רוצים שהשפע יגיע‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫לתקוע בשופר‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫חייבים‬ ‫לשערשופר‪.‬‬ ‫הלבבותתקיעת‬ ‫מצות‬ ‫לעשות‬ ‫אי‪‬‬ ‫חייבים‬ ‫היא‪:‬‬ ‫לעשות‪ .‬בה‬ ‫הזה ‪ -‬צריך‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫לעולם‬ ‫השאלה‬ ‫והשיב פי כמה‬ ‫ה'אבני נזר'‬ ‫וכמה‬ ‫המצוות‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫וכך בכל‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬להיכנס‬ ‫רוצה‬ ‫כדי שיוכל‬ ‫הבטחו‪‬הזיווג‬ ‫להיות‬ ‫פעולה עבור‬ ‫העליונים נעשים‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בעולמות לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬‫התיקונים‬ ‫ש‬ ‫משהוא‬ ‫לעולם הזה‪ .‬זה כבר קרה למעלה בשמים‪,‬‬ ‫יותר על‪-‬ידי המחשבה והיחודים‪ ,‬כי‬ ‫אבל עכשיו צריך להמשיך את זה‪ .‬מעשה‬ ‫בהיותם עולמות עליונים‪ ,‬יש לפנימיות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חנ‬ ‫הזמן הוא משנן לעצמו שזה לא האומנות‪,‬‬ ‫המצוה של הזיווג כולל את כל הדברים‬ ‫לא האומנות מביאה את הפרנסה‪ ,‬והוא‬ ‫שאנו מכירים‪ ,‬כגון להציע רעיונות‪ .‬האדם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫עוסק באומנתו רק כדי לקיים לעבדה‬ ‫מעלה רעיון במוחו‪ ,‬ובמקום להתבייש‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ולשמרה ככל היסודות שלמדנו‪ ,‬אבל בסוף‬ ‫סדר הגיוני יש‪.‬‬ ‫הולך ומציע‪ .‬הוא עושה בזה פעולה כדי‬ ‫שהשפע ייתפס בעשייה‪ .‬דומה לכך‪ ,‬הגיעה‬ ‫הצעה חדשה והוא הולך ומברר‪ .‬בזה שהוא‬ ‫יש יוצאים מן הכלל? ‪-‬‬ ‫שםהי"ו‬ ‫פיגאהאם גם‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫שלאליעזר‬ ‫עשייה‪,‬‬ ‫הר"ר‬ ‫הולך לברר‪ ,‬הוא עושהלזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פעולה‬ ‫כי הלבוש של הטבע מעולם לא‬ ‫בוודאי‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לעולם‬‫פטרון‬ ‫ובזה הוא ממשיך את הדבר הקיים‬ ‫להסתיר לגמרי את השגחתו של‬ ‫נועדובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬מגיעה‬ ‫הזה‪ .‬עוד יש את השלב של הפגישה‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ .‬זה לבוש כזה אשר מי שאינו חושב‬ ‫הצעה והולכים להיפגש‪ .‬אף זה פעולה של‬ ‫ואינו מתבונן‪ ,‬יכול לחיות את כל ימיו מתוך‬ ‫עשייה הוא‪ .‬כל פעולה כזו היא השלב‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫מחשבה שכך הוא הסדר ‪ -‬כן‪ ,‬בוודאי‪ ,‬בגלל‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫השני של המשכת השפע הקיים לעולם‬ ‫הרוויח הרבה כסף‪ ...‬אם‬‫ראטה‬ ‫הי"ו הוא‬ ‫מוכשר‪,‬‬‫ליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫שהוא‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫הוא מתבונן מעט‪ ,‬בוודאי‪ ,‬ברגע אחד הוא‬ ‫את – כ"ג‬ ‫הלבוש‪.‬אייר ה'תשפ"ב‬ ‫)בחו"ל מסיר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫לתוצאה‬ ‫במדבר‬ ‫הסיבה‬ ‫שלישיביןפרשת‬ ‫השייכות‬ ‫הפרדת יו‪‬‬ ‫ואז בא החלק השלישי‪ ,‬וחשוב מאוד‬ ‫אך בשידוכים מדובר בפלא‪ ,‬כי שם‬ ‫להבין שהוא עומד בנפרד‪ .‬החלק השלישי‬ ‫הקב"ה לא יצר את הלבוש הזה‪ ,‬ולכן הרבה‬ ‫הוא‪ ,‬שבשאר הדברים‪ ,‬הגם שבשורש‬ ‫יותר ניכר שם שאין שייכות בין הסיבה‬ ‫הפעולה המעשית אינה סיבה לתוצאה‪ ,‬וכל‬ ‫הנכונים‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמידאת– א‪‬‬ ‫הצעדים‬ ‫מועיל עושה‬ ‫לתוצאה‪ .‬האדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מי שלומד שער הבטחון יודע זאת‪ ,‬מכל‬ ‫פעם ראשונה‪ ,‬שניה ושלישית‪ ,‬ואינו רואה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מקום התלבשות הטבע גורמת לכך‬ ‫שזה עושה משהו‪ .‬מעניין‪ .‬הוא היה בטוח‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בקלידברי‪‬‬ ‫כראוילו מול‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫שייראה שיש להם קשר‪ ,‬כאילו מי‬ ‫קלות‪ ,‬כי הוא‬ ‫זה ילך‬ ‫שעם ילד‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שמפרסם הרבה ‪ -‬מגיעים אליו לקוחות‬ ‫דברי‪‬הוא עדיין‬ ‫מולובסוף‬ ‫נחו‪‬כולה‪,‬‬ ‫גאוות שהוא‬ ‫המשפחה‬ ‫מכפי‬ ‫הריברא‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫המעשה‬ ‫בנוגע ימי‬ ‫הבטחו‪ ‬בששת‬ ‫רבים‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫וכברהאד‪‬‬ ‫דיברנו על‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫להיפך‪,‬הרי‬ ‫מתעכב לכ‪‬‬ ‫אתו‪ ,‬וכן‬ ‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫להראות‬ ‫הדי‪ ‬לדברים‬ ‫ראייהיו‪‬‬ ‫שגורמת‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צורה של‬ ‫משהוא שבעל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הצורך בשקר‬ ‫ועליותר‬ ‫להצליח שנעשות‬ ‫ברוחניות‬ ‫הטעויות‬ ‫להצליחדיבר עליו‪.‬‬ ‫התניא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל כל זה בשאר‬ ‫להשתמש‬ ‫ותוצאות‪ .‬אך‬ ‫עלינו סיבות‬ ‫כ‪‬כאילו יש‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬זו אינה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫התלבשות‬ ‫אבל כדי‬ ‫בשידוכים‬ ‫לעורר‬ ‫הדברים‪ ,‬לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫רמאות בשידוכים כדבר נורמלי‬ ‫קיימת‪.‬דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫בדרך כלל כשמדברים על שקרי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫יש כלי‪‬‬ ‫כללים ברורים‪.‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫ומתן‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫כלי‪‬במשא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫השדכנים‪ ,‬מתבדחים על כך‪ ,‬ומזכירים את‬ ‫מה‬ ‫ללמוד הוא‬ ‫לראות ועלינו‬ ‫באיזו אומנות‬ ‫בודקתמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫האדם‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הרמז הידוע ‪ -‬שקר דובר כסף נוטל‪ .‬אך‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מבוקשת על‪-‬ידי בני‬ ‫מלמדת‬ ‫אומנות‬ ‫התורה‬ ‫מוצלח ואיזו‬ ‫מעוררבהירות‪.‬‬ ‫נקודה שבאמת צריכה‬ ‫התניא יותר‬ ‫בעל לקבל‬ ‫כדי‬ ‫והוא‪ .‬הולך ולומד אותה ומתפרנס‬ ‫האדם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫להביא לידי התבוננות‪ .‬זה דבר מפליא‪.‬‬ ‫בכבוד‪ .‬יש סדר‪ .‬בארץ ישראל יש לפעמים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני הוא שלא לומר‬ ‫במשא ומתן הסדרמהההגון‬ ‫בעלמנועים‬ ‫רבינו‬ ‫כי הם‬ ‫בהקדמת‬ ‫מבולבלים‬ ‫אנשים למדנו‬ ‫שמרגישים‬ ‫כבר‬ ‫שום שקר‪ .‬ישרות היא התנאי הראשון‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בצורה שבנוגע‬ ‫נורמלית מחמת‬ ‫לעבוד הבטחו‪‬‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫מללכת‬ ‫היא‪ :‬אינו‬ ‫אי‪‬‬ ‫שמרמה‪,‬‬ ‫שצרי‪ ‬סוחר‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהבמסחר‪.‬‬ ‫בהצלחה‬ ‫כמהאך לא‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫שאיןפיסדר‪.‬‬ ‫להםנחו‪‬‬ ‫הגיוסה'ונדמה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫חובת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬אנשים‬ ‫רוצה‬ ‫אמנם הרבה‬ ‫הנורמלי‪ .‬יש‬ ‫להיות‬ ‫הסוחר הבטחו‪‬‬ ‫במקומות האחרים‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לראותולענייני‪‬‬ ‫ואפשרבנוגע‬ ‫סדר‪,‬נחו‪‬‬ ‫יש‬ ‫משהוא‬ ‫כאלה‪ ,‬אולי אלפים אפילו‪ ,‬אבל זה נורמלי‪.‬‬ ‫בעולם‪ .‬הסדר הוא שהאדם לומד אומנות‬ ‫באופן נורמלי חותמים על חוזה ועושים את‬ ‫ומתחיל לעסוק בה ומרוויח‪ .‬ודאי שכל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫האדם בין כה וכה השידוך כבר נגזר מן‬ ‫הכל כדי שלא יוכלו לרמות זה את זה‪ .‬אך‬ ‫השמים וכפי שאיני צריך לעשות השתדלות‪,‬‬ ‫בשידוכים זה דבר מפליא‪ ,‬שהסדר הוא דווקא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אין לי לעבוד על הביטול והענוה ‪ -‬הוא‬ ‫באופן זה‪ ...‬לא‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬הוא לא שיקר‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫טועה טעות גדולה‪ ,‬כי לעבוד על הענוה‬ ‫הוא דבר הנצרך ללא שום ספק‪ ,‬כי אין‬ ‫הוא רק פירש‪ ...‬ככה זה הולך כל הזמן‪ .‬האדם‬ ‫מסתיר דברים שונים‪ ,‬ומתקשר לרבו לשאול‬ ‫השפע יכול לחול במקום שיש בו גאוה‪ ,‬כי‬ ‫אם לגלות אותם או לא‪ .‬כך הוא הסדר‪ .‬אותו‬ ‫ומשפחתועלהי"ו‬ ‫בעל הגאוה 'אין אני והוא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫הקב"ה אומר‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫רבו‬ ‫הר"ר כאן‬ ‫אליעזר‬ ‫אבל‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ישר‪,‬‬ ‫אדם ישר‪ .‬הוא אדם מאוד‬ ‫לדור‪ '...‬כך צריך להבין שאין השפע‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫יכולין‬ ‫אומר לו‪ :‬את הדבר הזה אינך צריך פטרון‬ ‫לגלות‪ .‬אם‬ ‫ובטחו‪‬כאן אם אין עושים פעולות של‬ ‫מדור אמונה‬ ‫יכול לחול‬ ‫פטרו‪ ‬אינך‬ ‫אתה רוצה‪ ,‬אתה יכול לגלותו‪ ,‬אבל‬ ‫עשייה‪ .‬אין זה קשור למה שאומרים‬ ‫צריך‪ .‬למה רבו אומר לו כך? ואצל כל גדולי‬ ‫שהשידוך הוא למעלה מדרך הטבע‪ .‬זה נכון‬ ‫ישראל שבכל הדורות זה היה כך‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שזה למעלה מדרך הטבע‪ ,‬אבל זה לא אומר‬ ‫אין צריך לעשות את‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו זה‬ ‫ככל ליפא‬ ‫שבגלל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫יש לזה הסבר גם לפי האמת‪ .‬שוב‪ ,‬יש‬ ‫העשיות הנכונות‪.‬‬ ‫אנשים שעושים עוולות גדולות גם כן‪ ,‬אך‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫מדברים על‬ ‫אנו במדבר‬‫פרשת‬ ‫מדברים‪.‬‬ ‫אנושלישי‬ ‫לא על זהיו‪‬‬ ‫השפעתה של התרבות המערבית‬ ‫הדברים הקטנים שבאמת אין צורך לגלות‬ ‫והנה כשנתבונן על מצב דורנו לראות‬ ‫אותם‪ .‬למה אינך מגלה אותם? אמור שבנך‬ ‫מה הם הדברים הנצרכים כדי שהשפע יוכל‬ ‫כועס מינימום שלוש פעמים בשבוע‪ .‬שאל‬ ‫להגיע‪ ,‬נראה שדבר ראשון נדרש מן האדם‬ ‫אותו אם הוא רוצה‪ .‬לא‪ ,‬הוא לא מספר‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬לחזק‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫האמורים‪ ,‬הן‬ ‫מועילהענינים‬ ‫הבטחו‪‬על כל‬ ‫לעבוד‬ ‫החשבוןרוחניי‪‬‬ ‫ההגיוני‬ ‫בנוגעכילעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬התניא‬ ‫נחיצות‬ ‫מסביר בעל‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬לעבוד‬ ‫לחזור יותר‬ ‫בתשובה‪,‬‬ ‫להשתמשבה'‪,‬בו‪ .‬אבל‬ ‫אי‪ ‬הבטחון‬‫את‬ ‫דברי‪ ‬שייכים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫והענוה‪,‬מולאשר הם‬ ‫אי‪ ‬הביטול‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫על‬ ‫אינו עובד כאן‪ .‬זה באמת פלא למה שידוך‬ ‫מול ועוד‬ ‫נחו‪‬והלב‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫יצא לפועל‪.‬‬ ‫הפע‪‬‬‫נעסוק לא‬ ‫ושידוך זה‬‫שבועות‬ ‫לכבודלפועל‬ ‫זה יצא‬ ‫דברי‪‬נדרש מן‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לעולם שהוא‬ ‫המחשבה‬ ‫מכפי‬ ‫האדם לעשות את ההשתדלות הנכונה‪.‬‬ ‫חג‬ ‫עשרה‬ ‫רוחניי‪.‬לוהרי‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫ביותר והיו‬ ‫בנוגעהחכם‬ ‫הבטחו‪‬האדם‬ ‫הוא‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ולמעשה‬ ‫עד הסוף‬ ‫בשבילו‬ ‫הדי‪‬‬ ‫שביררו‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫אנשים‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואלנסות‬ ‫יותר שנקרא‬ ‫ברוחניות שלישי‬ ‫עוד יש דבר‬ ‫להצליח‬ ‫אך‬ ‫בכלסיפרנו בעבר‬ ‫אליו‪ .‬כבר‬ ‫לא הגיע‬ ‫כ‪‬המידע‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬אנשים‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫לשלוח‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שיקרו‪.‬‬ ‫להצליחלדברים‬ ‫לגרום‬ ‫את הסיפור עם ה'שפת אמת' זיע"א שפסק‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לבטוח זה‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי בשידוך‬ ‫ברוחניותרוצה‬ ‫הצלחהאני מאוד‬ ‫ולדחוף כי‬ ‫כלל‬ ‫על שידוך אחד שהוא שידוך מן השמים‪ ,‬כי‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫השלישי הוא‬ ‫האד‪‬‬ ‫נראה שהחלק‬ ‫הרוחנית של‬ ‫ההצלחה‬‫כשנתבונן‬ ‫כל‬ ‫הלה כל בני עירו שנאו אותו ורק ידיד אחד‬ ‫החלק המצוי ביותר בדורנו‪ ,‬בעוד בשנים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬הצד השני‬ ‫ברוחניות‪,‬הנכון‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫וכשבא השידוך‬ ‫כלי‪ ‬לו‪,‬‬ ‫היה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫הראשונים אנו לקויים‪ .‬בגלל שיש בימינו‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫ועלינו זוהי‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫ובירר אצלו‪.‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫אותו ידיד‬ ‫פגש‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כל‪-‬כך הרבה שפע‪ .‬הקב"ה הרי קבע‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬התוצאה אל‬ ‫הלבוש אותנו‬ ‫המקשר את‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בשידוכים‬ ‫בהירות‪.‬יותר קלים היום‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫הגשמיים יהיו‬ ‫כדי‬ ‫שהחיים‬ ‫קטן‪ .‬בהרבה‪.‬‬ ‫הסיבה אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לכל אחד יש מזגן בבית ויכול לקרר ולחמם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫יכולאנילאכול מכל סוגי‬ ‫כרצונו‪ ,‬וכל אחדמה‬ ‫בעללשאלה‬ ‫קשר‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמתשום‬ ‫למדנו זה אין‬ ‫כבר‬ ‫אולם לכל‬ ‫המאכלים‪ ,‬וכן יש לכל אחד את כל הצרכים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע כפי שכל‬ ‫הבטחו‪‬להיעשות‪.‬‬ ‫לשערצריכות‬ ‫פעולות‬‫הלבבות‬ ‫כמה‬ ‫למציאות‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהביא היא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬מהלדו‪ ‬בה‬ ‫האפשריים‪ ,‬וזה‬ ‫השאלה‬ ‫כמה הטבע‬ ‫וכמה‬ ‫למעלהפימדרך‬ ‫שהגם שזה‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫אחד מבין‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫פחות קשה‬ ‫רוצה‬ ‫להיות הרבה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫אנשים עובדים‬ ‫מעניינת‪.‬הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬הוולד ומה'‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעיום קודם‬ ‫ארבעים‬ ‫משהואנגזר‬ ‫נחו‪‬‬ ‫וכבר‬ ‫מבעבר‪ ,‬וההבנה שהאדם לעמל יולד ושאין‬ ‫יצא הדבר‪ ,‬אינו יכול להמעיט בעבודת‬ ‫לבזבז את הזמן ‪ -‬נשחקה‪ .‬יושבים ומבלים‬ ‫הביטול והענוה‪ ...‬כל אחד מבין שאם יאמר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ס‬ ‫לעשות עצמו כלי לשפע ‪ -‬אנו זקוקים‬ ‫את הזמן‪ .‬כמה שנים מדברים על כך‬ ‫לישועה גדולה‪ ,‬וכן בחלק השני שהוא‬ ‫שהולכים לבנות משרד‪ ,‬שהרי חייבים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להמשיך את השפע לעולם הזה ‪ -‬אנו‬ ‫לעשות השתדלות‪ .‬לא סתם משרד‪ ,‬אלא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זקוקים לישועה גדולה‪ ,‬ובחלק השלישי‬ ‫בקשר שאינו קיים בין ההשתדלות‬ ‫משרד מפואר כנאה וכיאה לעסק שמכבד‬ ‫את עצמו‪ ,‬משרד שעשוי כל כולו מזכוכית‪.‬‬ ‫והתוצאה‪ ,‬שם אנו מנסים להשקיע את‬ ‫אחר כך מתיישבים בתוך המשרד‪ ,‬ואז‬ ‫"ו לא פשוט‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫באמת‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫כוחותינו‪ .‬זה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫כל‬ ‫הר"ר‬ ‫עושים את‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫הולכים לדבר עם אנשי שיווק‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרוןהזמן‪.‬‬ ‫הדברים האפשריים כדי לבזבז את‬ ‫בעיה זו קיימת לא רק בשידוכים‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונהוהנה‬ ‫פטרו‪‬במשך‬ ‫האנשים שעובדים קשה באופן פיזי‬ ‫מוצאים אותה גם בשידוכים‪ ,‬אבל היא לא‬ ‫שתים עשרה שעות ביום ‪ -‬הולכים‬ ‫ז"ל שם‪ .‬היא בעיה בסגנון החיים‬ ‫פסח רק‬ ‫קיימת‬ ‫ומתמעטים‪ .‬הכל בגלל המציאות שהשתנתה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫שאנו חיים‪ .‬אנו צריכים לחיות את התורה‬ ‫ובגלל התרבות המערבית שהשתלטה על‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫בעולם הר"ר‬ ‫שנותרו‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫העולם‪ .‬יש עדיין מקומות‬ ‫שלנו באופן אחר‪ ,‬את התפילה שלנו באופן‬ ‫אחר ואת המשא ומתן שלנו באופן אחר‪,‬‬ ‫מאחור ועובדים שם קשה מצאת החמה עד‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫מדותינו באופן‬ ‫לעבודה על‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫צריכים‬ ‫המפותחים‪,‬‬ ‫)בחו"ל וכן אנו‬ ‫במקומות במדבר‬ ‫שלישי פרשת‬‫יו‪ ‬אבל‬ ‫צאת הנשמה‪,‬‬ ‫אחר‪ .‬מדובר בצורת הסתכלות על הבריאה‪.‬‬ ‫לומדים לעבוד כמה שפחות‪ ,‬בלי שום קשר‬ ‫לשאלה כמה כסף יש לאדם‪ .‬מרימים‬ ‫תפילה לא להוות עיכוב‬ ‫טלפונים ‪ -‬זה כן‪ .‬וגם זה בין כוס קפה לשניה‪.‬‬ ‫האד‪ ‬נכון‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫תמידחי– א‪‬‬ ‫קצת יותר‬ ‫מועילהאדם‬‫והנה אם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ודבר זה משפיע לא רק על העצלות‬ ‫נחו‪ ‬יותר‬ ‫יותרלעבוד‬‫מתחיל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬עלבנוגע‬ ‫נחיצותאלא גם‬ ‫לדעת‬ ‫הוא אבל‬ ‫באופן ממילא‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫עובד‬ ‫כשהאדם‬ ‫הגאוה‪.‬‬ ‫שלנו‪,‬‬ ‫ישר‪ .‬הוא אומר אז לעצמו‪ :‬דבר ראשון‬ ‫בידיעה שזה מה שצריך לעשות ועובד כל‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אינני רוצה להיות זה שמעכב את השפע‬ ‫בסוגיית‬ ‫ואינו חושב‬ ‫מספיקהפע‪‬‬‫מכניסנעסוק‬‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫ואינו‬ ‫היום‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫מלבוא‪ .‬ה'אור החיים' הקדוש בפרשתן‬ ‫הרי הוא‬ ‫חג‬ ‫ממילא‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬באופן‬‫בנוגע העולם‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬לו כל‬ ‫שמגיע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שהתפלל‬‫האד‪‬‬ ‫עבדשהרי‬ ‫אברהם‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪‬אליעזר‬‫הסיבה על‬ ‫מדבר‬ ‫לרוחניותא‪,‬היום‬ ‫הדי‪ ‬זו שקיימת‬ ‫מציאות‬ ‫על‬ ‫אך יו‪‬‬ ‫כנוע‪.‬הוא‬ ‫יותר‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫חסד עם‬‫משהוא‬‫יותר ועשה‬ ‫ברוחניות היום‬ ‫"הקרה נא לפני‬‫להצליח‬‫לה'‬ ‫בכלכל מה שהוא‬ ‫להשיג‬ ‫עלינו אחד יכול‬‫כ‪‬שבה כל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫התפלל על‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫מהכבר‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫אברהם‬ ‫אברהם"‪.‬‬ ‫אדוני‬ ‫להצליח‬ ‫רוצה מתי שהוא רוצה‪ ,‬וכל אחד רואה את‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫השמים‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫היה מן‬ ‫לבטוח‬ ‫מוכןבלי‬ ‫והשידוך כבר‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫השידוך‬ ‫כלל‬ ‫עצמו כמי שזוכה לתורה וגדולה‪ ,‬אם משום‬ ‫שללהיעשות‬ ‫הרוחנית ראוי‬ ‫התפלל שיהיה‬ ‫אבל אליעזר‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫שיש לו ש"ס בבית או משום שיש לו חתן‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫הדבר על ידו כי מצוי לפעמים שתהיה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬אחד בחלק‬ ‫ברוחניות‪,‬שמצד‬ ‫להצליחגורמת לכך‬ ‫תלמיד חכם‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מניעה לקיים דברי התפילה מצד האמצעי‪.‬‬ ‫מה‬ ‫לישועה‬‫ללמוד‬‫זקוקים‬‫ועלינו‬‫וההכנעה‪ ,‬אנו‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‬ ‫הביטול‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬ועל כך‬ ‫הישנותמישהו‬ ‫על על‪-‬ידי‬ ‫צריךכ‪‬לבוא‬ ‫השפע א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫מנסים לגרום‬ ‫אנו אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת שני‬ ‫התורה‬ ‫גדולה‪ ,‬ומצד‬ ‫יהווה העיכוב‪ ,‬שהאב‬‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרשלא‬ ‫האדםלקבל‬ ‫מתפלל‬ ‫כדי‬ ‫שיקרו בלי שום מאמץ‪ .‬האדם‬ ‫לדבריםאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לא יהווה עיכוב‪ ,‬שהאדם לא יהווה עיכוב‪,‬‬ ‫מתקשר לשדכן ואומר לו‪ :‬חפש לי משהו‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי‬ ‫חובת‬ ‫ושהקרן עצמו לא יהווה עיכוב‪.‬‬ ‫בעל לו זמן‬ ‫רבינו‪ -‬אין‬ ‫חוזר אליו‬‫בהקדמת‬ ‫כברואזלמדנו‬ ‫כשהשדכן‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫מה אני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אנו שולחים‬ ‫שבנוגע‬ ‫להתאמץ‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫במקום‬ ‫הלבבות לו‪.‬‬ ‫לענות‬ ‫היא‪:‬שפסק‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה זי"ע‬ ‫מבעלזא‬ ‫השאלהעלשצרי‪‬‬ ‫הרה"ק לדו‪‬‬ ‫סיפרנו‬ ‫נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫בשבילנו‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫להתאמץ‬ ‫עבודת ה'‬ ‫אחרים‬‫של‬ ‫על‪-‬ידי הגאון‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫שהוצע‬ ‫הבטחו‪‬שידוך‬ ‫להיות‬ ‫למישהו לגמור‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מטשעבין זצ"ל‪ ,‬כי אמר בציינו לדברי ה'אור‬ ‫אנו חיים בעולם של עצלות ומה שקורה‬ ‫החיים' הקדוש‪ :‬השדכן אף הוא אחד מאלה‬ ‫הוא דבר מעניין‪ .‬בחלק הראשון שהוא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫בעצמו ולברר מדוע אינו רוצה לספר‪ ,‬וכן‬ ‫שהשפע צריך לבוא על ידם‪ ,‬ואם יש שדכן‬ ‫הלאה‪.‬‬ ‫יותר הגון‪ ,‬יותר קל לשפע לבוא על ידו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ואז מגיע חלק העשייה‪ .‬אף כשהאדם‬ ‫עובד בשביל זולתו‪ ...‬הוא מציע הצעה‪ ,‬הוא‬ ‫הרעיון אינו להאשים אף אחד‪ ,‬אלא‬ ‫להבין שהשפע קיים‪ ,‬כי ארבעים יום קודם‬ ‫דוחף את פלוני‪ ,‬הוא מנסה לשכנע את שני‬ ‫יצירת הוולד כבר הוכרז בת פלוני לפלוני‪.‬‬ ‫אהרן הכהן‪ ...‬הוא נחשב‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫הצדדים כמו‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ייכנס‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫שהשפע‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫מה שצריך עכשיו זה רק‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןלעצמו‪ .‬דבר פלא ראינו בכל‬ ‫כעושה‬ ‫פטרוןקשה‪,‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לעולם שלנו‪ ,‬ובשביל זה צריך לעבוד‬ ‫שתלמידי חכמים גדולים ויראי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הדורות‬ ‫כי זהו התפקיד שנתן לנו פטרו‪‬‬ ‫הקב"ה כדי‬ ‫שמים שלא היתה להם שום שייכות לעולם‬ ‫שהשכינה תוכל לשרות כאן‪ .‬אם בית‬ ‫העסקנות‪ ,‬היו מתקשרים מדי פעם ‪ -‬יש לי‬ ‫פירושו השראת השכינה‪ ,‬תפקידנו הוא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫רעיון בשבילך‪ ,‬יש לי הצעה בשבילך‪ .‬הם‬ ‫להכין מקום להשראת השכינה‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לא היו שדכנים‪ ,‬אבל כך עשו‪ .‬אפשר‬ ‫לשמוע פה ושם ‪ -‬מי היה השדכן שלך? ‪-‬‬ ‫ודאי שיש עוד חשבונות‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫'תשפ"בשצריך לתת‬ ‫שפע הוא‬ ‫אייר ה‬‫פלוני‪.‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫חכם כ"ג‬ ‫במדרש‪ :‬יש שהוא בא אצל זיווגו ויש‬ ‫)בחו"ל תלמיד‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫לו להיכנס לעולם הזה‪ .‬יש לנו בענין זה את‬ ‫האדם‬ ‫שזיווגו בא אצלו‪ ,‬וכן יש זמן מתי‬ ‫דברי המהרש"א בענין מה שאמרו חז"ל‬ ‫נושע‪ .‬אין זה שולל את החלק הזה שיש‬ ‫ששואלים את האדם אם עסק בפריה ורביה‪,‬‬ ‫חשבונות ויש נסיונות בעולם‪ .‬אך אנו‬ ‫שהכוונה היא האם פעל בשביל אחרים‬ ‫מדברים על החלקים האחרים‪ .‬יש כל‪-‬כך‬ ‫בתיםתמיד –‬ ‫בישראל‪ .‬א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מועיל‬‫הבטחו‪‬להם‬ ‫לעזור‬ ‫הרבה מהחלקים האחרים‪ ,‬כי הקב"ה רוצה‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫שיוכל לחול בו‬ ‫לעניני‪‬‬‫לשפע‬ ‫מקום‬ ‫בנוגע‬ ‫נחיצות שנכין‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מאתנו‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫עצמו‪ ,‬שלא‬ ‫דברי‪‬להתייאש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫האדם כלפי‬ ‫כראוי מול‬ ‫אי‪‬וכןלבטוח‬ ‫מן העשייה בראותו ששום דבר אינו‬ ‫וענוהבסוגיית‬ ‫ביטולהפע‪‬‬ ‫שלנעסוק‬ ‫לכבודתקופה‬ ‫שבועות‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מתקדם‪ .‬אבל כשיודעים מה חשיבותה של‬ ‫הרי כך‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫חושב‬ ‫שהאדם‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע פעם‬ ‫הבטחו‪ ‬כל‬ ‫אכן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬ששם‬ ‫הרימבינים‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הפעולהלכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לעשות‪,‬‬ ‫שצריכים‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫רואים‬ ‫הגאוה‪ ,‬והלא‬ ‫עם הדי‪‬‬ ‫השבועות נכון‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫ומתמודד‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא הצעה‬ ‫מציע לאדם‬‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫כשמישהו‬ ‫להצליח‬ ‫העיקר‪.‬‬ ‫נמצא‬ ‫לידי ענוה יותר‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫האדםבכל‬ ‫עלינושמביא את‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬שהדבר‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫דוחק בו‪:‬‬ ‫והלה‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫בשבילי‪,‬ג‪‬‬ ‫להצליחאומר זה לא‬ ‫והאדם‬ ‫מכל‪ ,‬הוא נושא השידוכים‪ ,‬אם הוא נותן‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫תפגוש‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫תברר‪ .‬לך‬ ‫לבטוח‬ ‫הצלחהאומר לך‪,‬‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫תברר‪ .‬אני‬ ‫כלל‬ ‫לזה לקרות‪ ...‬מכל המעברים שהאדם עובר‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫תראה אותו‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫רשמי‪ ,‬של‬ ‫הרוחנית‬ ‫רשמי‪ ,‬לא‬ ‫אותו‪ .‬כן‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫השידוכים לוקחים את האדם ומטלטלים‬ ‫והוא מתעקש ‪ -‬זה לא בשבילי‪ .‬אבל הלה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬לוקחים כל‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫בתקופה זו‬ ‫להצליח‬ ‫מכל‪ ,‬כי‬ ‫כלי‪‬‬ ‫אותו יותר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מתעקש עוד יותר דוחק אותו לקיר ובלית‬ ‫מה‬ ‫ללמוד אותה‬ ‫שיש‪ ,‬לוועלינו‬ ‫לאדם‪ ,‬מניחים‬ ‫קטנהתמיד‬‫שמועילי‪‬‬ ‫חולשה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ברירה הוא נוסע אל מחוץ לעיר ופוגש את‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫ומגזימים בה‪ ,‬וכן‬ ‫דנים בה‬‫מלמדת‬ ‫התורההשולחן‪,‬‬ ‫על‬ ‫הראשון שהוא רואה‬ ‫הרגעבהירות‪.‬‬ ‫ועליותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫הבחור‪,‬‬ ‫לו‪ .‬חולשות שאין לו‪ .‬אם האדם‬ ‫מייחסיםאלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אותו‪ ,‬הוא אומר בלבו‪ :‬מה פלוני חשב? הוא‬ ‫מבין שזה הדבר הטוב ביותר עבור‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינואתבעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫אני שזה לא בשבילי!‬ ‫אמרתי לו‬ ‫מטורף לגמרי! מה‬ ‫השידוך‪,‬‬ ‫שמקדם‬ ‫למדנו מה‬ ‫כבר‬ ‫השידוך‪ ,‬זה‬ ‫אני יודע מה אני אומר‪ .‬מה‪ ,‬אני אומר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אותושבנוגע‬ ‫במקום הנכון‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער שם‬ ‫הלבבותכי זה‬ ‫למה?‬ ‫היא‪:‬הדבר‬ ‫אי‪‬‬ ‫עושה את‬ ‫לדעת שהוא‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫עליושצרי‪‬‬ ‫סתם?! ‪-‬‬ ‫השאלה‬ ‫כמה לברר‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫צריךפיללכת‬ ‫והואנחו‪‬‬ ‫זיבורית‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מביאים לו‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬אין זה‬ ‫רוצה‬ ‫להיותאומר 'לא' ‪-‬‬ ‫פי שהוא‬ ‫הנכון‪ .‬אף על‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬מגיע עם‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע פעם הוא‬‫בושות‪ .‬וכל‬ ‫משהואלו נחו‪‬‬ ‫ויש‬ ‫פוגם בעשייתו‪ .‬למה? כי חלק העשייה‬ ‫תיק‪ .‬יש לו ענין רפואי ואינו יודע אם‬ ‫פירושו לפעול כאן בעולם הזה‪ ,‬וכמה שאין‬ ‫לספר או לא לספר‪ ,‬והוא צריך לחפור‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בס‬ ‫תצמיח את תבואתה‪ ,‬ואף שהוא יכול לקבל‬ ‫מקשרים את העשייה לתוצאה‪ ,‬זה עובד‬ ‫את מזונו ממקום אחר‪ ,‬הוא לא יכול לחיות‬ ‫עוד יותר טוב‪ .‬למה? כי למעשה שידוך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫עם התחושה שהוא מתייגע לריק‪.‬‬ ‫הוא דבר המנוגד לשכל‪ .‬חלק הלבוש אינו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אך הא גופא‪ .‬כמה שהאדם ישנן לעצמו‬ ‫קיים‪ .‬אבל חלק הטרחה צריך להיות‪.‬‬ ‫שעבודתו אינה לריק‪ ...‬הגם שזה לא קל‪ ,‬כי‬ ‫היגיעה איננה לריק‬ ‫"ו כבר בפעם החמישית‪.‬‬ ‫והוא‬ ‫פיגא לא נושע‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫עוד‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫מחפש‬ ‫הר"ר‬ ‫כבראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫הוא‬ ‫יש שהאדם מתבייש‪.‬‬ ‫כבר כח‪ .‬אך דע לך שאתה מביא‬ ‫לו‬ ‫אין‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שכולם‬‫פטרון‬ ‫שידוך כל‪-‬כך הרבה זמן‪ .‬אינני צריך‬ ‫בענין זה לעולם‪ ,‬כי כך עושים את‬ ‫שפע‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫יידעו שהגעתי לבית הכנסת כדיפטרו‪‬‬ ‫לתפוס את‬ ‫זה‪ ,‬ולא רק בגלל שיש רשימה של שמות‬ ‫פלוני אחרי ערבית ולבקש ממנו לדבר עם‬ ‫שצריך לעבור עד שמגיעים אל השם‬ ‫גיסו‪ .‬אינני אדם מסוג כזה‪ .‬אני רוצה שעם‬ ‫אפשר להסתכל על זה גם כאילו‬ ‫האמיתי‪ .‬ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫כל שידוך שאני עושה‪ ,‬הרושם שייווצר יהיה‬ ‫עשייה שצריך לעשות‪ .‬חוץ‬ ‫כמות של‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫חנני' יש‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫שאנשים‬ ‫שכולם רדפו אחריי‪ .‬אינני צריך‬ ‫מחלק הביטול וחלק הענוה‪ ,‬יש כמות של‬ ‫יידעו על טרחתי‪ .‬לא‪-‬לא‪-‬לא! הטרחה של‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫עשייה שהאדם צריך לעשות כדי להביא‬ ‫הם הם‬ ‫העשייה‪,‬‬ ‫במדבר‬ ‫שלפרשת‬ ‫והביטול‬ ‫שלישי‬ ‫העשייה יו‪‬‬ ‫את השפע לעולם הזה‪.‬‬ ‫הדברים שמכניסים את השפע לעולם הזה‪.‬‬ ‫פעמים שצריך סולם יותר גדול‬ ‫ובכן‪ ,‬חלק מסוגיית השידוכים הוא מה‬ ‫ה'מאור עינים' מבאר שמפני כך אמרו‬ ‫שנקרא פיתום ורעמסס‪ .‬עובדים ויגעים‬ ‫התפלל אדם ולא נענה יחזור ויתפלל‪ ,‬כי כל‬ ‫ומשקיעים נפש זמן וכוחות הן בעשיית‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫פעם שהאדם מתפלל‪ ,‬הוא משלשלו לעוד‬ ‫קבלת‬ ‫ההחלטות‪.‬רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬בקבלת‬ ‫בנוגע לעניני‪‬‬ ‫הבירורים והן‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫ועוד עד‬ ‫יותרעוד‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להצטמצם‬ ‫להשתמש‬ ‫צריך‬ ‫אי‪‬‬ ‫עולם‪ ,‬כי זה‬ ‫החלטות היא הרי דבר שיכול להוציא את‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬התפללת‬ ‫מולובכן‪ ,‬אם‬ ‫כראויהזה‪.‬‬ ‫לבטוחלעולם‬ ‫שזה מגיע‬‫אי‪‬‬ ‫הפע‪‬ללמוד ולא‬ ‫יכול לא‬ ‫הוא לא‬ ‫מדעתו‪.‬‬ ‫האדם‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫קרה כלום‪,‬‬‫דברי‪‬‬ ‫מול שלא‬ ‫נחו‪‬רואה‬ ‫שהוא‬ ‫ואתה‬ ‫מכפי‬ ‫והתפללת‬ ‫להתפלל‪ ,‬כי הוא צריך לתת תשובה ובאמת‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫אלא זה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הריכלום‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלאשקרה‬ ‫לא נכון‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבהשזהלכ‪‬‬ ‫תבין‬ ‫אינו יודע‪ .‬בתו כבר בת עשרים ואחת‬ ‫על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫משהואהשפע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותרלפעמים‬‫למטה‪.‬‬ ‫לא הגיע‬ ‫ברוחניות‬ ‫עדיין‬ ‫להצליח‬ ‫המשפחה‪ ,‬לא‬ ‫ופלוני דווקא בחור מצוין‪.‬‬ ‫מגיע ממקום יותר גבוה וצריך סולם יותר‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכללו עוד הצעה‬ ‫להשתמש‬ ‫בעיניו‪ ,‬ויש‬ ‫מוצאת חן‬‫עלינו‬ ‫כ‪‬כל‪-‬כך‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫גדול כדי להורידו עד למטה‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬זה עולה‬ ‫לעוררתשובה‪.‬‬ ‫צריכיםכדי‬ ‫להביא לו‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫ועדיין‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫נת‪‬חדש‪.‬‬ ‫סיפור‬ ‫מתחיל‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫ואזאכ‪‬‬ ‫דיננוהחיים‪.‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫בכוחות‬ ‫לו‬ ‫שייצא‬ ‫של בקלות‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית נאמר‬ ‫שצריך חיזוק‪ .‬זה‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל ודאי‬ ‫עליכם‪ .‬ובסוף?‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שלום כלי‪‬‬ ‫את הבת‪.‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬תשכנע‬ ‫להצליח‬ ‫לך‬ ‫אבל זה נושא קשה ומר‪ .‬אך הבה נבין‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫‪ -‬כלום לא יוצא מזה‪ .‬ואילו היה זה קורה‬ ‫לפחות מה אנו עושים‪ .‬כשהאדם מבין מה‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫פעם אחת בלבד ‪ -‬נו‪ .‬אבל זה כבר קרה‬ ‫שהוא עושה‪ ,‬זה מקל עליו לא להרגיש‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫כל‪-‬כך הרבה פעמים והאדם נאנח ואומר‪:‬‬ ‫הוא מבין שבכל‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרלריק‪.‬‬ ‫לקבלהיא‬ ‫כדי‬ ‫שיגיעתו‬ ‫אלה‪ .‬כח‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לי כבר‬ ‫אין‬ ‫עשייה‪ ,‬הוא עושה מה שצריך כדי לקדם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫של בעל‬ ‫ביותררבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אני התווכח על כסף‬‫האדם‬ ‫את מציאת הזיווג‪.‬מה‬ ‫זה‪ ,‬הוא‬ ‫הקשה‬ ‫החלק‬ ‫לגבי שידוך מסוים ובסוף השידוך לא יצא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעלריק הוא‬ ‫הבטחו‪‬לא ניגע‬ ‫לשער למען‬ ‫הלבבות לריק‪.‬‬ ‫היגיעה‬ ‫לעצמו‪ :‬כזה‬ ‫אי‪‬‬ ‫אומרבה היא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬הואלדו‪‬‬ ‫השאלההפועל‪.‬‬ ‫בכלל אל‬ ‫ואף לא‬ ‫וכמה‬ ‫מה פיבכך‬ ‫כמה‬ ‫הבטחו‪‬שלנחו‪‬‬ ‫זה ה'לא דבר‬ ‫תפילה‪.‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬כל‪-‬כך‬ ‫רוצה‬ ‫לא היה נוגע‪.‬‬ ‫להיות‬‫הבטחו‪‬בכלל‬ ‫טיפש אני‪ .‬זה‬ ‫שטבוע בבריאה‪.‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע דבר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬גאוה‪ .‬זהו‬ ‫תוצאה של‬ ‫משהוא‬ ‫הרבה שיחות טלפון עשיתי בשביל זה‪ .‬סתם‬ ‫ה'חובת הלבבות' מדבר על כך‪ .‬האדם‬ ‫בזבוז זמן וכח‪ .‬לא נכון‪.‬‬ ‫מתפלל כשהוא זורע את אדמתו שהיא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫תאר לך שאתה עושה חסד עם זולתך‪.‬‬ ‫עם ענוה יותר קל‬ ‫אתה עומד בהושענא רבה לפני אמירת‬ ‫נאמר עוד יותר‪ :‬כשהאדם משנן את כל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫התהלים ויש איזה פרשה ואתה מתלבט אם‬ ‫האמור בשעה שהוא עושה את העשיות‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫להושיט את עזרתך‪ ,‬ובסוף אתה מחליט‬ ‫להושיט‪ ,‬ואתה מדבר ומקשיב‪ ,‬מקשיב‬ ‫הוא לכתחילה לא חושב שדווקא שידוך זה‬ ‫צריך לבוא לידי גמר‪ .‬שוב‪ ,‬זה קל לומר‪ ,‬אבל‬ ‫ומדבר‪ ,‬וזה דורש ממך שעה שלימה‪ .‬ואחרי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫הר"רזה עכשיו‬‫לעצמו‪:‬‬ ‫הוא לוחם עם עצמו ואומר‬ ‫אליך הבשורה שהם נפרדו‪.‬‬ ‫מגיעה‬ ‫פיגאטוב‬ ‫ב‪ ‬יום‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫השלב הנצרך‪ ,‬מתי שזה יקרה ‪ -‬זה יקרה‪.‬‬ ‫מה? עשייתך אינה בטילה כלל‪ .‬למה?‬ ‫אמונה אז‬ ‫פטרון מדור נו‪,‬‬ ‫מבין שעשייתך היתה פעולה של‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה אתה‬ ‫מדור כי‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫הן רואים שאותו אחד שכשדיברו‬ ‫עשייה בשביל יהודי אחר‪ .‬נו‪ ,‬האם בנך אינו‬ ‫נכבדות לבנו הראשון‪ ,‬אם רק דיברו‪ ,‬אפילו‬ ‫יהודי אחר?‬ ‫לדבר הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לא נפגשו עדיין‪ ,‬כבר לא היה ניתן‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ראטהצריך להיפגש‬ ‫נפגשים כי‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו‬ ‫מלאכה‬ ‫ביטול הר"ר‬ ‫אתו‪ .‬אין חברותא‪ ,‬אין כלום‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫עכשיו בכל הרחוב‪ .‬עכשיו כשהוא כבר‬ ‫מסופר על החסיד רבי ישראל גולדהבר‬ ‫עומד לקראת שידוכי בנו השלוש עשרה‬ ‫'תשפ"בהלך לשאול‬ ‫שידוךהמסוים‪.‬‬ ‫לו‬ ‫–‬ ‫שהציעו‬ ‫זצ"ל‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר‬ ‫במדבר‬ ‫כהרגלו‪,‬‬ ‫פרשת ובא‬ ‫שלישי הולך‬ ‫)ועוד היד יו‪‬‬ ‫נטויה(‪ ,‬הוא‬ ‫את רבו הרה"ק רבי יוחנן מסטאלין זיע"א‪.‬‬ ‫מתפלל ולומד בחברותא כפי סדריו‬ ‫ענה לו רבו‪ :‬תיפגש‪ .‬לא ייצא כלום מזה‪,‬‬ ‫הקבועים‪ ,‬ופתאום הוא נכנס אחר הצהריים‬ ‫אבל תיפגש‪.‬‬ ‫‪ -‬גמרתי שידוך‪ .‬איך יתכן? שואל אותו‬ ‫הוי אומר‪ :‬יש סדר של עשייה‪ ,‬ועושים‬ ‫חבירו‪ .‬הן למדתי אתך אתמול בערב! והוא‬ ‫משיב בניחותא‪ :‬למדנו ואחר כך היתה הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫בלי חשבונות‪ .‬הבעש"ט הק' אומר זאת‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫בפירוש‪ .‬בדיבור ההוא בפרשת כי תצא הוא‬ ‫אי‪‬‬ ‫הפגישה‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שמספיקדברי‪‬‬ ‫שדיברו אותן‪,‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוחהצעות‬ ‫אומר שיש‬‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫להניח במקום‬ ‫מסוגלהפע‪‬‬‫שהאדםנעסוק‬ ‫לכבודלךשבועות‬‫הא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ויש הצעות‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫לעסוק בהן‪,‬‬ ‫שהואשצריך‬ ‫הצעות‬ ‫מכפי‬ ‫יש‬ ‫האד‪‬שצריך‬ ‫הרי אומר‬ ‫אין זה‬ ‫לכ‪ ‬להיפגש‪.‬‬ ‫הסיבה כבר‬ ‫שצריך‬ ‫הריאחד‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬וכל‬ ‫לדברי‪ ‬בחיים‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫ולהתקדם הלאה‬ ‫בלבו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסדר‪.‬‬ ‫זהו‬ ‫אבל‬ ‫משהו‪,‬‬ ‫מזה‬ ‫לצאת‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫)בתקווה(‪.‬‬ ‫קורה לו‬‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫הוא זה‬ ‫השבועות‬ ‫כשמתבגר ‪-‬‬ ‫ההתפעלות היא כבר לא כפי שהיתה‪ .‬הוא להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫של שאי‪‬‬ ‫האדם יותר‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫והענוה ג‪‬‬ ‫להצליחכשהביטול‬‫אכן‬ ‫רחמי‪ ‬הסתכל‬ ‫לעורר לספר‪...‬‬ ‫כדיכבר הלך‬‫לנוהוא‬‫שניתנוחשב‪,‬‬ ‫כבר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫נעשה לו‬ ‫הראשוןלבטוח‬ ‫הצלחהגם החלק‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫חזקים‪ ,‬אזי‬ ‫על החתן‪ ,‬למשל )חילוק של דור אחד(‪ .‬כל מה כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של לו יותר‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתנעשה‬ ‫ההצלחההחלק השני‬ ‫יותר קל וגם‬ ‫שמעניין אותו הוא למי הוא הולך לספר‪ ,‬כל‬ ‫קל‪ .‬איך אמר הגאון מטשעבין זצ"ל? ‪-‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מה תהיה תגובתו של פלוני‪ .‬הכלה מבחינתו מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שבסיביר הוא ראה אנשים שלא שרדו בגלל‬ ‫הסיפור‪ .‬מה‬ ‫של ללמוד‬ ‫ועלינו‬ ‫הפחות‪ ,‬חשוב‬ ‫החלק תמיד‬‫שמועילי‪‬‬ ‫היא‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שלא היה להם את המקל הזהב‪ .‬לוקחים‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪ .‬לעבוד בסיביר‬ ‫לקבל יותר‬ ‫ומכריחים אותו‬ ‫כשהאדם הוא בעל ענוה‪ ,‬הגם שהוא כדי‬ ‫בנש"ק‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שתים עשרה שעות ביום‪ .‬זה מאוד קשה לו‪.‬‬ ‫עובד כמו בבניית פיתום ורעמסס ולא נעים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רגיל לכך‪ .‬מכריחים‬ ‫לא אני‬ ‫באמת קשה‪ .‬הוא מה‬ ‫בעל את ה'‬‫רבינו בכך‬ ‫בהקדמת‬ ‫שהוא עובד‬ ‫חושב‬‫למדנו‬ ‫כשהוא‬ ‫לו‪,‬כבר‬ ‫אותו לאכול עם כולם מאותה קערה‪ .‬הוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נעשה לו קל‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עכשיו ‪-‬‬ ‫לשערבזה‬ ‫הלבבות פועל‬ ‫ושהוא‬ ‫היא‪:‬כאלה‬ ‫אי‪‬‬ ‫לאנשים‬ ‫שצרי‪ ‬הפכנו‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫מסוגל‪ .‬אנחנו‬ ‫וכמה לאהשאלה‬ ‫כמה הגיע‬ ‫הבטחו‪‬שהנחו‪ ‬פי‬ ‫בעש"ט הק'‬ ‫הרי מה‬ ‫יותר‪ .‬זה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬לפלוני‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫לאדם‪ :‬התקשר‬ ‫אומריםלהיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מפונקים‪.‬‬ ‫לענייני‪‬אם זה מה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע אמצעי‪.‬‬ ‫עשייה איננה‬ ‫לחדש‪ .‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫והוא עונה‪ :‬אראה מחר‪ .‬למה? כי זהו צורת‬ ‫שאתה צריך לעשות עכשיו‪ ,‬הרי זה מטרה‪,‬‬ ‫ההתנהגות שלו תמיד‪ .‬אתמול אשתו‬ ‫כי עכשיו אתה עובד את ה' ונעשה דבוק בו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דס‬ ‫האדם התקשר וביזה את עצמו‪ ,‬הוא‬ ‫ביקשה ממנו טובה והיא קיבלה אותו מענה‬ ‫בירר על שידוך פלוני והיה לו לא נעים‪,‬‬ ‫‪ -‬נראה אי"ה‪ .‬לכן קשה לנו לקום ולעשות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הוא התחנן שלא ייפגשו כי אמר "מחר אני‬ ‫שלא על מנת לקבל פרס ושלא על מנת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פוגש אותו בבית הכנסת מה אני צריך את‬ ‫חוסר הנעימות הזה?"‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬כן נפגשו‬ ‫לראות תוצאות‪ .‬יש לכם מושג כמה זה‬ ‫קשה לנו? זה הרי הפוך מכל הגישה שלנו‪.‬‬ ‫וזה לא יצא לפועל‪ ...‬זה טוב בשביל הענוה‪,‬‬ ‫אבל חייבים‪ .‬וכשהאדם עושה‪ ,‬הקב"ה עוזר‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫העשייה‪ .‬זה בכלל לא לריק‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאטוב בשביל‬ ‫ב‪ ‬זה‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫מה‬ ‫הר"ר‬ ‫לדעת‬ ‫לו‪ .‬אנחנו לכל הפחותלזכות‬ ‫לזכות‬ ‫צריכים‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫השידוך זקוק לעשייה‪.‬‬ ‫פטרון מדור כי‬ ‫האחריות המוטלת עלינו‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫מדור אור החיים הק'‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫החיים‬ ‫מדוראור‬ ‫נתנדב ע"י הרוצה בעילום שמו לזכות ברכה וישועה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫חשוון תשפ"ד‬ ‫אמונהכ"ה‬ ‫מדור שרה‬ ‫ליל שישי פטרון‬ ‫פרשת חיי‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫תפילת האדם שלא יהיה זה שמעכב את העברת‬ ‫השפע פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לו‪ :‬אעשה הכל כדי שבקשתך תאושר‪ ,‬אבל‬ ‫הקרה נא לפני היום‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫דע לך שעלי להעביר את הבקשה למנהל‪,‬‬ ‫אליעזר אמר‪ :‬ה' אלוקי אדני אברהם‬ ‫ואני באמת מקווה שהוא יאשרה‪ .‬מחכה‬ ‫הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני‬ ‫הוא ומחכה לתאריך הנקוב‪ ,‬וכשהתאריך‬ ‫היה‬‫"בּטוּח ָ ָ‬ ‫אברהם‪ .‬כתב ה'אור החיים' הק'‪ַ ָ :‬‬ ‫מגיע‪ ,‬התשובה המתקבלת היא‪ :‬המנהל‬ ‫אשׁר‬ ‫מקוּבּלת ֲ ֶ‬ ‫שׁתּפילּתוֹ ְ ֶ ֶ‬ ‫בּאדוֹנוֹ ֶ ְ ִ ָ‬ ‫אליעזר ַ ֲ‬‫ֱ ִ ֶ ֶ‬ ‫באמת אישרה‪ ,‬הוא רק צריך לשלוח את‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬האד‪‬‬ ‫–‬ ‫ולקחתּ‬ ‫]לפני‪ָ ְ ַ ָ ְ ‬‬ ‫מלאכוֹ ְ ָ ֶ‬ ‫ישׁלח ַ ְ ָ‬ ‫התפּלּל הוּא ִ ְ ַ‬ ‫ִ ְ ַ ֵ‬ ‫שיוסיף את‬ ‫תמידשמעליו‬ ‫מועיל אחד‬ ‫הבטחו‪ ‬לעוד‬ ‫האישור‬ ‫הוּא רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫)אליעזר(‬ ‫בנוגע ִ‬ ‫והוֹסיף‬ ‫וגוֹ'‪ְ ,‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לבני[ ְ‬ ‫נחיצות ִ ְ ִ‬ ‫אשּׁה‬ ‫ִ ָ‬ ‫חתימתו‪ ,‬וההוא לזה שמעליו‪ ,‬עד שתוכל‬ ‫הדּבר‬‫ליעשׂוֹת ַ ָ ָ‬ ‫שׁיּהיה הוּא ָראוּי ֵ ָ‬ ‫להתפּלּל ֶ ִ ְ ֶ‬ ‫ְ ִ ְ ַ ֵ‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫פעם צריך‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫ההלוואה‪ .‬כל‬ ‫באמתלבטוח‬ ‫לקבל את‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫מניעה‬ ‫שׁתּהיה ְ ִ ָ‬ ‫הפע‪ֶ ‬‬ ‫נעסוק‬ ‫לפעמים ֶ ִ ְ‬ ‫שבועות ִ ְ ָ ִ‬ ‫ימּצא‬‫לכבוד ִכּי ִ ָ ֵ‬ ‫ַעל ָידוֹ‪,‬‬ ‫יוכל לעבור‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מולבאמת‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪‬שזה‬ ‫שהוא כדי‬ ‫מכפיתפילות‬ ‫עוד‬ ‫האמצעי‬ ‫חג‬‫הרי ָ ִ‬ ‫רוחניי‪ְ ֶ ָ .‬‬ ‫מצּד‬‫התּפילּה ִ ַ‬ ‫בנוגע ַ ְ ִ ָ‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫דּברי‬ ‫הבטחו‪ֵ ְ ִ ‬‬‫לקיּים‬‫ְַ ֵ‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫השלבלכ‪‬‬ ‫אל‬ ‫הסיבה‬ ‫שׁיּקרה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותאַ‪ֶ ְ ,‬‬ ‫לאלוֹקי ֲאדוֹנוֹ ֶ‬ ‫הדי‪ֵ ‬‬ ‫התפּלּל ֵ‬ ‫הוא ְ ַ ֵ‬ ‫יו‪‬‬ ‫לזה ִ‬ ‫)השליח(‪ָ ,‬‬ ‫השבועות ֶ‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫לפניו"‪.‬‬ ‫ְ ָ ָ‬ ‫אכן שם מדובר בעולם הגשמי‪ ,‬ואינו כי‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫התלוישאי‪‬‬ ‫בבני אדם‪.‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫הדעת‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחשל שיקול‬ ‫אם ענין‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬כמה זה‬ ‫לעורר קולטים‬ ‫שלא תמיד‬‫נפלא כדי‬ ‫יסוד לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הברכה‬‫לבטוח‬ ‫ממקור‬‫שפע בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫כשמגיע‬‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫ולהבדיל‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫מעשה‪".‬ה נת‪‬‬ ‫כשהקב"ה‬ ‫לעניןאכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬‬‫דיננואחד‬ ‫שייצא לכל‬ ‫נוגע‬ ‫המיועד לו‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫למקוםשל‬ ‫להגיע עד‬ ‫הרוחנית‬ ‫והשפע צריך‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫עובר כלי‪‬‬ ‫מעולם לעולם‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחלעולם‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שולח שפע‬ ‫לבטוח צריך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫צלחת‪ ,‬הוא‬‫לשבור אי‪‬‬ ‫שנוכלידיעתו‬ ‫ובענייננו‪ ,‬על‬ ‫מיוסדת‬ ‫ללמוד מגיע‬ ‫מה‬ ‫ועלינועד שהוא‬ ‫מדרגה לדרגה‪,‬‬ ‫יורד תמיד‪,‬‬ ‫כשהוא‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫וכל פעם‬ ‫עליה‪‬‬ ‫אחרי זו‪,‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫רבות‪ ,‬זו‬ ‫הישנות‬ ‫בדרגות על‬ ‫לעבור א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫ומקבלאי‪ ‬את צורתו‬ ‫להשתמש‬ ‫המיועד אותנו‬ ‫למקום מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫צריכים לעוד סייעתא דשמיא שלא יהיה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫המסוימת‪ .‬והנה כל פעם שזה קורה‪ ,‬זקוקים‬ ‫שם עיכוב‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לסייעתא מיוחדת שזה באמת יצליח לעבור‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫השלבים‪.‬‬ ‫כל למדנו‬ ‫אתכבר‬ ‫מהעוה"ז‪ :‬כשחבילה‬ ‫נביא עוד דוגמא‬ ‫מה אני‬ ‫נשלחת ממדינה למדינה‪ ,‬יש שהגעת‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬קורה‬ ‫לברר מה‬ ‫עולם של בירוקרטיה‬ ‫אי‪‬‬ ‫ומנסים בה‬ ‫השאלהמתעכבת‪,‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫המשלוח‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫היא‪ :‬היכן‬ ‫רוצה‬ ‫ששואלים‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫מהשאלות‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬ואחת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אתו‪,‬‬ ‫אישור להלוואה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעלקבל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הולך לבנק‬ ‫אדם נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫הוא תקוע? הן יתכן שהמשלוח כבר עבר‬ ‫וכדומה‪ ,‬ורואה לשמחתו שהפקיד המקבל‬ ‫את הים הגדול‪ ,‬ועכשיו הוא תקוע בנמל‪.‬‬ ‫אותו הוא אחד שמכירו‪ ,‬והנה הפקיד אומר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וס‬ ‫יכול לזרוק איזו מילה אצל פלוני‪ ...‬למה‬ ‫מנסים לברר‪ :‬מי יודע? למי אפשר‬ ‫אתה מסתכל שמה? עליך להבין שאתה‬ ‫להתקשר? כי יודעים שיש לו כל‪-‬כך הרבה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫חוליה מאוד חשובה‪ .‬אין לך אחריות טכנית‬ ‫תחנות מעבר עד שהוא מגיע ליעדו‪ ,‬וכמה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בלבד לכסות את הוצאות החתונה‪ .‬אם‬ ‫הקב"ה קבע שאתה תהיה זה שאחראי‬ ‫שמחים כאשר סוף כל סוף מגלים אותו ליד‬ ‫הדלת‪ .‬זה מה שקורה כל פעם עם השפע‬ ‫למציאת השידוך לבנך‪ ,‬עליך למלא את‬ ‫המגיע מן השמים‪.‬‬ ‫הנכון ביותר‪ .‬הדרך לכך‬‫באופן הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫תפקידך‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫על‪-‬ידי חזרה בתשובה על חטאיך‬ ‫היאובטחון‬ ‫שהשידוך לא ייתקע אצלי‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫במציאת השידוך באופן רוחני‪ ,‬כך‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫ועיסוק‬ ‫וצריך האדם להבין שהאחריות מוטלת‬ ‫שהשפע באמת יוכל לעבור דרכך‪.‬‬ ‫עליו שהשפע לא יישאר תקוע אצלו‪ .‬כבר‬ ‫כבר הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫השמים‪ ,‬לע"נ‬ ‫התפללו‪ ,‬כבר הסכימו מן נלמד‬ ‫פעמים שהילד שואל מאמו אם הוא יכול‬ ‫דרכך‬ ‫לעבור‬ ‫חתמו‪ ,‬אבל עכשיו זה צריך‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לקבל כך וכך‪ ,‬והיא משיבה‪ :‬נשאל את אבא‪,‬‬ ‫ולהתקדם הלאה‪ ,‬ועליך להיזהר שלא‬ ‫אם הוא מרשה‪ ,‬אף אני מרשה‪ .‬ויש שזה‬ ‫יישאר תקוע אצלך על‪-‬ידי מחשבה של‬ ‫'תשפ"ב לאב‪ .‬כעין‬ ‫לאם‪ ,‬ומאם‬‫אייר ה‬ ‫מהאב‬ ‫–‬ ‫חלילה‪,‬כ"ג‬‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל חוזר‬ ‫במדבר‬ ‫וזה מה‬ ‫פרשתחטא‪,‬‬ ‫שלישיעל‪-‬ידי‬ ‫כוחי ועוצםיו‪‬ידי או‬ ‫זה יש ששואלים אחד באסיפה אם הוא‬ ‫שביקש אליעזר‪ .‬הוא אמר‪ :‬זה ברור שצריך‬ ‫מסכים לדבר מסוים‪ ,‬והוא משיב‪ :‬תשמע‪,‬‬ ‫למצוא זיווג ליצחק‪ ,‬וכי ספק יש בדבר?! זה‬ ‫אם העולם מסכים‪ ,‬אני לא אעכב‪ .‬מצדי אין‬ ‫כבר נקבע ארבעים יום קודם יצירתו‪ .‬ומי‬ ‫עיכוב‪ .‬אכן יש שהאדם צריך שתהיה לו‬ ‫עוסק בזה? אביו‪ .‬אם כן צריך שזה יוכל‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬שצריך‬ ‫א‪‬הרוחני‬ ‫–‬ ‫תמידהשפע‬ ‫כך לגבי‬‫מועיל‬ ‫הבטחו‪ ‬לומר‬ ‫היכולת‬ ‫לעבור את אברהם אבינו‪ .‬ברוך ה'‪ ,‬אומר‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬הפחות‬‫יותר לכל‬ ‫אבל אבל‬‫להשתמשאיןבו‪.‬זה קל‪,‬‬ ‫אליעזר‪ ,‬מצד אברהם אבינו אין מה לחשוש‪ .‬אי‪‬‬ ‫לעבור דרכו‪.‬‬ ‫דברי‪‬על כך ‪-‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ושיתפלל‬‫במחשבתומול‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫שזה יעבור‬‫הוא הרי דבוק כל כולו בה'‪ ,‬כך שאין שום אי‪‬‬ ‫מולשמעכב‪.‬‬ ‫כאן מי‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אהיהנחו‪‬‬‫שהוא‬ ‫מכפי לא‬ ‫שאני‬ ‫עיכוב מצדו‪ .‬אבל סוף כל סוף הוא שלח‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫לדברי‪‬מאוד‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬וכיון‬ ‫שהשידוך לא הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫שכן‪ ,‬יתכן‬ ‫אותי‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫מוסרי‬ ‫בשרשרת‬ ‫חוליה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫על כן‬ ‫עיכוב מצדי‪.‬‬ ‫יהיההדי‪‬‬ ‫כי יו‪‬‬ ‫לפועלהוא‬ ‫השבועות‬‫ייצא‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל גורם מעכב‬ ‫שלא אהיה‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬אשאעלינו‬ ‫תפילה לה'‬ ‫שיי‪‬‬ ‫השידוכים‪ ,‬כך‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫בסוגייתג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫להצליח שזה קיים‬‫וכפי‬ ‫רחמי‪‬והשידוך‬‫לעוררעל ידיי‬ ‫יוכל לעבור‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שהשפע כדי‬ ‫שניתנו לנו‬‫כדי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ואם רק‬ ‫להעביר‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫שצריך בלי‬ ‫ברוחניות‬‫בכל ענין‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל קיים‬ ‫הוא‬ ‫דיננו‪ .‬לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצאלפועל‬ ‫ייצא‬ ‫שללסייעתא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתזוכים‬ ‫ההצלחהזאת‪ ,‬היינו‬‫היינו מבינים‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כלפי מה הדברים אמורים? הקב"ה קבע מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫דשמיא רבה בכל מעשינו‪ .‬הרי כל עיסוקנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫במשך היום הוא בהעברת שפע ‪ -‬זהו‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד כזה‪.‬‬ ‫יהיה באופן‬ ‫הזיווגועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫מציאת‬‫שמועילי‪‬‬ ‫שסדר‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫למעשה‪ ,‬תפקידו של האדם בעולם‪ .‬כל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬מציעים‪ ,‬וכל‬ ‫מחפשים אותנו‬ ‫והשדכנים‬ ‫ההורים מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בנו‪ ,‬כל פעם שהרב‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לומד עם‬‫שהאב יותר‬ ‫פעם לקבל‬ ‫מי שיש לו חלק בדבר‪ ,‬זקוק לתפילה כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לומד עם תלמידו‪ ,‬כל פעם שהאברך לומד‬ ‫מיוחדת‪ ,‬כי הוא עצמו אם אינו ראוי‪ ,‬יכול‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כשאתה לומד עמו‬ ‫דוקא אני‬ ‫עם בחור‪ ,‬ולאו מה‬ ‫בעליש חוץ‬ ‫הרבה‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫ופעמים‬ ‫שמעכב‪.‬‬‫למדנו‬‫כבר מי‬ ‫להיות‬ ‫מתוך ספר‪ ,‬אלא גם כשאתה רוצה לומר לו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אחרים שמנסים‬ ‫הבטחו‪‬גםשבנוגע‬ ‫מההוריםלשער‬ ‫והשדכנים‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪:‬דרגות‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה עבר‬‫לדו‪‬כבר‬‫שצרי‪‬השפע‬‫השאלה חיזוק‪.‬‬ ‫איזה דבר‬ ‫כמהאם כל‬ ‫וכמה‬ ‫אצלם‪.‬‬ ‫שמבררים‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫עבודתידה'אוהבטחו‪‬‬ ‫להושיט‬‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬יכול‬ ‫רוצה‬ ‫להיות שהוא כבר‬ ‫הבטחו‪ ‬בשלב‬ ‫הרבה ונמצא‬ ‫לענייני‪ ‬בתשובה‪,‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעהיו חוזרים‬ ‫בשרשרת‬ ‫החוליותנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫להיתפס בעוה"ז‪ .‬בהר סיני התרחש הדבר‬ ‫היו רואים שהשפע מגיע בקלות ובלי שום‬ ‫כאשר דברי התורה נכתבו באש שחורה על‬ ‫עיכוב‪ .‬אתה מסתכל כל הזמן ושואל‪ :‬מי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫בשליחות זו‪ ,‬היתכן שדווקא אצלי זה‬ ‫גבי אש לבנה‪ .‬משה קיבל תורה מסיני‬ ‫יתקלקל?! עזור לי רבונו של עולם שלא‬ ‫ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אקלקל‪.‬‬ ‫לאנשי כנסת הגדולה‪ .‬יש לך מושג איזה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫העברת חיוך מן השמים‬ ‫מרחק זה כבר עשה? מאנשי כנסת הגדולה‬ ‫אל התנאים ומהם אל האמוראים‪ ,‬ועכשיו‬ ‫וכן הוא לגבי גמילות חסדים‪ .‬חסד הוא‬ ‫זה כבר נמצא אצלך ואתה רוצה להעביר‬ ‫חיוך שאתה נותן לחברך‪,‬‬ ‫הקב"ה‪.‬הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שפע של‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫נתגלגל‬ ‫שכבר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫את זה הלאה‪ .‬דיבור זה‬ ‫הארת פנים הבאה מן השמים‪ ,‬ואתה‬ ‫הואובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןאצלך‪,‬‬ ‫בכל‪-‬כך הרבה עולמות‪ ,‬כבר נמצא‬ ‫להיות האחרון בשרשרת ולהעבירה‬ ‫ובטחו‪‬‬‫נבחרת‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬ללמד‬ ‫ואתה רוצה למסור אותו‪ .‬אתה רוצה‬ ‫לחברך‪ .‬אל תקלקל אותה על‪-‬ידי שתאמצה‬ ‫לבנך או לתלמידך משנה או ענין ביהדות‪.‬‬ ‫לעצמך‪ .‬פעמים שהקלקול נובע מעצלות‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬דע לך שתפקידך הוא לא סתם‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫האדם מתעצל ועושה שליחותו כשהוא חצי‬ ‫להעביר לו הלאה את מה שיש לך‪ ,‬כי‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ישן‪ ,‬ובגלל זה‪ ,‬אינה נמסרת כמו שצריך‪.‬‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫מצדך‬‫ביבדלחט"אאםהר"ר‬ ‫אפשר שלא ייכנסו בלבו כראוי‪.‬‬ ‫יש איזה עיכוב‪ ,‬יתכן שדבריך לא ייקלטו‬ ‫העולם אומרים שאוהבים לשמוע סיפור‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫ראשון‪,‬כ"גכי אייר ה‬ ‫בוודאי ינסו‬ ‫למה‪.‬במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫יידע‬ ‫אחד לא‬ ‫שלישי‬ ‫בלבו‪ ,‬ואף יו‪‬‬ ‫מכלי ראשון‬ ‫כששומעים‬ ‫מכלי‬ ‫להטיל את האשמה על המקבל שאינו‬ ‫אפשר לקוות שזה פחות או יותר בערך‬ ‫מעוניין ללמוד וכיו"ב‪ ,‬ולא יידעו שהעיכוב‬ ‫הסיפור‪ ,‬אך ככל שהסיפור עובר מאיש‬ ‫הוא מצדך‪.‬‬ ‫לאיש‪ ,‬באופן הטוב צומח לזה זקן‪ ,‬ובאופן‬ ‫הפחות טוב ‪ -‬אין כמעט קשר בין הסיפור‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הכרת גודל האחריות‬ ‫המסופר לסיפור האמיתי‪ .‬מדוע? כי כל‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫פעם שהסיפור עובר‪ ,‬משתנים בו כמה‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫על‬ ‫על האדם להסתכל אפוא תמיד‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫היה עובר‬ ‫דברי‪‬‬ ‫השפע מול‬ ‫הרוחני‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫פרטים‪ .‬אם‬ ‫עצמו בדומה לאליעזר‪ .‬מה אומר אליעזר? אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬לא היינו‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫באופן כזה‪,‬‬ ‫בירידתושהוא‬ ‫מזה לזה‬ ‫הוא אומר‪ :‬עד אלי ברור לי שאין שום מכפי‬ ‫האד‪ ‬מגיע‬ ‫עד שהיה‬ ‫צדיקהריגמור‪,‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫מעלי הוא‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫העומד‬ ‫הבטחו‪ ‬כי‬ ‫עיכוב‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בחיים‪ ,‬שכיהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫להישאר‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬‫יכולים‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫התורה‬ ‫אם‬ ‫בכלל‪.‬‬ ‫ניכר‬ ‫היה‬ ‫לא‬ ‫‪-‬‬ ‫אלינו‬ ‫על‬ ‫רבונו‪ ,‬של‬ ‫אברהם אדוני‪ .‬עכשיו עזור לי‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫צריכה להציל את האדם מן החטא‪ ,‬פירושו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל להעביר את‬ ‫ושאוכל‬ ‫להשתמש‬ ‫שלא אעכב‬ ‫כ‪‬עולםעלינו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫של דבר שיש בה אש אוכלה אש‪ ,‬ואם כן‬ ‫הלאה‪ .‬כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫השפע‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מספיק‬ ‫לבטוח‬ ‫בליכשהיא‬ ‫האדם‬‫ברוחניות‬ ‫להגיע אל‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל צריכה‬‫היא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫פעם יצא לי לראות מי שהוטל עליו‬ ‫חמה‪ .‬אחרת‪ ,‬לא תוכל לכלות את תאות‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ותיק בימים‬ ‫תפילה‬ ‫להודיע לבעל‬ ‫התפקיד‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫היצר‪.‬‬ ‫מה‬ ‫עליו ללמוד‬ ‫לפנות את‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬ואילך‬ ‫שמועילי‪ ‬שמכאן‬ ‫הנוראים‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אכן הקב"ה קבע את סדר השתלשלות‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬כמה תפילות‬ ‫אותנו‬ ‫אחרים‪...‬‬ ‫תפילה‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫מקומו לבעלי‬ ‫התורה לא תצטנן‪.‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרשאש‬ ‫באופן‬‫לקבל‬ ‫התורה‬‫צריך אדם כזה להתפלל שימסור את כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אמנם אלה העומדים בתווך‪ ,‬צריכים להזהר‬ ‫שליחותו באופן הנכון ולא ייכשל בלשונו‪...‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אניהתורה‪ ,‬כשהאדם‬ ‫שלא לקלקל‪ ,‬אבלמהמצד‬ ‫דשמיא הוא‬ ‫סייעתא‬ ‫מבין כמה‬ ‫כשהאדם‬ ‫יושב והוגה בקדושת לוי‪ ,‬אש התורה חודרת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע בשרשרת‬ ‫הבטחו‪ ‬חלקו‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫שבעשותו את‬ ‫צריך‬ ‫היא‪:‬דווקא‬ ‫אי‪‬‬ ‫שלומדים‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬הסיבה‬ ‫אכן זוהי‬‫השאלה‬‫לנפשו‪.‬‬ ‫מתפלל‪ .‬הוא‬ ‫וכמה‬ ‫הואפי כמה‬ ‫יקלקל‪,‬נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫התפקידים ‪-‬ה' לא‬ ‫של עבודת‬ ‫כשהאד‪‬תלמידי‬ ‫רוצה‬ ‫מספריהם של‬ ‫להיות‬‫הקדושים‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מהספרים‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬‫לענייני‪‬של עולם‬‫הכנעה לרבונו‬‫נחו‪ ‬בנוגע‬‫משהוא מתוך‬ ‫פונה‬ ‫הבעש"ט הק'‪ ,‬אשר עליהם אנו יודעים‬ ‫ואומר‪ :‬אני מקווה לעשות את תפקידי‬ ‫בוודאות שדברי קדשם נמסרו באופן זה‪.‬‬ ‫נכונה‪ .‬כל‪-‬כך הרבה אנשים כבר השקיעו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חס‬ ‫אתה רוצה להצליח לחנכו‪ ,‬אתה לא סתם‬ ‫תפילה לחינוך הבנים‬ ‫מבקש שתצליח לחנכו‪ ,‬אלא אתה מבקש‬ ‫עכ"פ אם האדם היה מסתכל באופן זה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שלא תהיה מי שמעכב להעביר את התורה‬ ‫על כל דבר שהוא מעביר לזולתו‪ ,‬אפילו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מסיני‪ .‬אתה אומר כך‪ :‬התורה שניתנה מסיני‬ ‫צריכה להגיע אל הילד הזה‪ ,‬ועלי הטילו את‬ ‫הדבר הקטן ביותר‪ ,‬היה מגיע אליו עשרת‬ ‫מונים‪ .‬ודי לו לאדם שלא יתפלל שלא‬ ‫התפקיד‪ ,‬והראיה שאני עומד כאן‪ ,‬על כן‬ ‫לקלקל כדי שיהיה באמת מי שמקלקל‪ ,‬כי‬ ‫שאצליח להיות ממוסרי‬ ‫ומשפחתולה'הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אשא תפילה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הוא‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫יקלקל‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫כשאין האדם מתפלל לבל‬ ‫ויחד עם כן אתה עוסק בתשובה כי‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫בתורה‬‫פטרון‬ ‫בוטח בעצמו‪ .‬וכפי שזה קיים‬ ‫אתה יודע שהחטאים הם המעכבים‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ובשידוכים ובגמילות חסדים‪ ,‬כך זה לגבי‬ ‫הגדולים ביותר‪ .‬אכן ההסתכלות הזאת‬ ‫חינוך‪ .‬לחנך אינו דבר קל‪ .‬יש שצריך ללכת‬ ‫יכולה לעזור הרבה מאוד ולמנוע מאתנו‬ ‫נגד תכונותיו של הילד ולעוררו והילד אינו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הרבה ביטול זמן ועגמת נפש‪.‬‬ ‫רוצה לשמוע‪ .‬הצד שכנגד חזק מאוד‪ ,‬ואם‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫מדור שיעורי ליל שישי‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫ליל שישי‬ ‫מדור‬ ‫שיעורי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫חשוון תשפ"ד‬ ‫אמונהכ"ה‬ ‫מדור שרה‬ ‫ליל שישי פטרון‬ ‫פרשת חיי‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫גדול תיקון המדות מעשיית מופתים‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שישב קרוב מאוד אל החוזה‪ ,‬והחוזה אמר‬ ‫אותה הוכחת לעבדך ליצחק‬ ‫לאחד מהתלמידים שישב לצדו שיסביר‬ ‫הצדיקים למדו יסוד גדול מהפרשה‪.‬‬ ‫'תשפ"בלו כמה מאות‬ ‫אייר ה‬ ‫)כידוע שהיו‬ ‫דיבור– כ"ג‬ ‫בזוה"ק‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל איזה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫אליעזר ראה שהמים עלו לקראת רבקה‬ ‫תלמידים בעלי רוח הקודש(‪ ,‬והלה התחיל לומר‬ ‫שלא כדרך הטבע‪ ,‬אך עדיין לא החליט‬ ‫דברי תורה עמוקים ונשגבים‪ ,‬אז התקרב‬ ‫בלבו שזהו השידוך האמיתי‪ ,‬ורק כשביקש‬ ‫החוזה לאותו תלמיד צעיר ואמר לו‪ :‬אתה‬ ‫ממנו למלאות לו מים ואמרה שתה וגם‬ ‫שומע שהוא אומר סודות עמוקים? בא‬ ‫–‬ ‫לגמלך אשקה‪ ,‬אז גמלה בלבו ההחלטה‬ ‫האד‪ ‬יודע‬ ‫א‪‬‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ואומר לך‪ ,‬לב טוב מכריע את הכל‪.‬‬ ‫שמדובר בשידוך האמיתי‪ .‬מכאן שמדות‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫טובות חשובות מן המופתים‪ .‬כשרואים‬ ‫אין זה מוריד מגדלותו של היודע לומר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬זה מעלה‬ ‫כראוי מול‬ ‫סודותלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הפע‪‬בזה ראיה‪.‬‬ ‫עדיין אין‬ ‫מופתים ‪-‬‬ ‫תורה‪ ,‬אבל‬ ‫עמוקים של‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק‬ ‫עושהשבועות‬ ‫אחד‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫טוב‪ .‬העיקר‬ ‫דברי‪‬‬ ‫בעל לב‬‫נחו‪‬שלמול‬ ‫חשיבותו‬‫מכפיגודלשהוא‬ ‫את‬ ‫רק כשרואים אדם מזוכך ומתוקן במדותיו‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שואפים‬ ‫האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫שנדעהרי‬ ‫לאן אנו‬ ‫לכ‪‬בהירות‪,‬‬ ‫הסיבה‬ ‫שתהיה לנו‬ ‫‪ -‬יודעים שמדובר בירא ה' אמיתי‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫להגיע‪.‬‬ ‫בכל מזידיטשוב‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להרה"ק רבי צבי‬ ‫להשתמש הירש‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫טובות שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫מדות‬‫של מה‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫גדול שכרן‬ ‫להצליח‬ ‫נכנס ויוצא‬ ‫לעוררשהיה‬ ‫משרת קרוב‬ ‫שניתנו היה‬ ‫זיע"א‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לנו כדי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫בחדרו בכל עת ויכול היה לחזות בעבודת‬ ‫ה'חתם סופר' זיע"א אשר למד תורה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫קדשו באין מפריע‪ .‬פעם אמר לו הצדיק‬ ‫של מעיינות‬ ‫הרוחנית וכל‬ ‫בקדושה ובטהרה‬‫לשמהההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫חודשכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫תשרי‪ :‬ראית‬ ‫העבודה של‬ ‫אחרי כל‬ ‫לבטוח)שו"ת‬ ‫אי‪ ‬בלשונו‬ ‫פתוחיםידיעתו‬ ‫לפניו‪ ,‬כתב‬ ‫מיוסדת על‬ ‫החכמה‬ ‫מה‬ ‫ללמודלוותר‬ ‫ועלינואני מוכן‬ ‫שעבדתי?‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫העבודה‬ ‫את כל‬ ‫עליה‪‬‬ ‫עונשן של‬‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫שקשה‬ ‫על"כשם‬ ‫כ‪ ‬כ(‪:‬‬ ‫א‪ ‬סי'‬ ‫נחזור חו"מ‬ ‫חת"ס‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫לשבור מדה אחת‪.‬‬ ‫מלמדת שאזכה‬ ‫הכל ובלבד‬ ‫התורה‬ ‫על‬ ‫מוכרי תבואה ופירות(‬ ‫ומשקלות של‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫מדותלקבל‬ ‫)מדות יותר‬ ‫כדי‬ ‫אתה‪ .‬למד מהי הצלחה אמיתית‪.‬‬ ‫מכאן‬ ‫מעונשן של עריות‪ ,‬כך גדול שכרן של‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫מכאן אתה למד שההתקרבות אל ה'‬ ‫אריות לעצמי‬ ‫בתורה‪,‬‬ ‫משכרן לישלוכשאני‬ ‫אני לי מי‬ ‫מדות אי‪‬‬ ‫טובות‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫אומרים אני‬ ‫מה‬ ‫בעל הרבה‬ ‫רבינו סימן‬ ‫בהקדמת‪ -‬הוא‬ ‫למדנו המדות‬ ‫כבר‬ ‫על‪-‬ידי תיקון‬ ‫)על מי שרכש מדות‬ ‫ומה הבריות‬ ‫לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הלבבות‬ ‫אמיתי‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫טובות(? פלוני שלמד תורה‪ ,‬אשרי שזה ילד‪,‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫אשרי שזה גידל"‪.‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫לב טוב מכריע את הכל‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אכן כשרוצים לראות את האמת‪ ,‬רואים‬ ‫דומה לזה מסופר שהיה אחד מתלמידי‬ ‫את זה בכל עת‪ .‬כשרואים מי שקשה לו אך‬ ‫החוזה מלובלין זיע"א שבצעירותו היה פעם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ע‬ ‫לרבינו האבן עזרא להתפעל כל‪-‬כך מעשיית‬ ‫מתגבר על מדותיו ‪ -‬רואים גדלות‪ ,‬גדלות‬ ‫כתנות העור לאדם ואשתו?‬ ‫אמיתית‪ .‬כי כדי להתגבר על המדות‪ ,‬צריך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לשבור את הגוף ולחזק את הנשמה‪ ,‬ואינו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫וראיתי בזה פירוש נפלא‪ .‬הקב"ה ברא‬ ‫את האדם ונתן לו את כל העולם ורק דבר‬ ‫דבר קל‪ ,‬וכשהאדם מצליח לעשותו ‪-‬‬ ‫רואים בו גדלות‪ .‬מי שזורק מראי מקומות‬ ‫אחד צוה לו שלא לעשות‪ ,‬והוא הלך והמרה‬ ‫‪ -‬אין רואים בו גדלות‪ .‬זה לא בהכרח נובע‬ ‫והדבר המיט חורבן על‬ ‫ועשהו‪,‬הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא פיו‬ ‫ב‪ ‬את‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫בגלל‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫מופרך‬ ‫מגדלות‪ .‬הוא אמנם לאלזכות‬ ‫נעשה‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןועד היום אנו עסוקים בתיקונה‪.‬‬ ‫הבריאה‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫גדלות‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬אבל אין זה מעיד בהכרח על‬ ‫הקב"ה מטפל בו עכשיו ואומר לו‪:‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ובכן‪ ,‬אם‬ ‫פטרו‪‬בעפר‬ ‫כשרוצים ללמוד מן האדם ולהתאבק‬ ‫בא הנה ואעזור לך‪ .‬אעשה לך בגדים‪ ,‬אכסה‬ ‫רגליו‪ ,‬צריך לראות אצלו גדלות‪ ,‬כי כך‬ ‫אותך‪ ,‬העיקר שיהיה לך טוב ‪ -‬על כגון דא‬ ‫נזכרים בתכלית קיומנו בעולם‪ ,‬ומקבלים‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נאמר‪ :‬מי ימלל גבורותיו ומי יספר מעשיו‬ ‫הכנעה ושפלות כשרואים איזו דרך ארוכה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫רואים"ראת‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫עדיין צריך ללכת‪ ,‬ויחד עם כן‬ ‫ונפלאותיו ואין חקר לגדולתו‪ .‬לזה ייקרא‬ ‫גדלות‪ .‬אכן כן‪ ,‬זה מה שהקב"ה עושה‪ ,‬וכל‬ ‫גדולתו של הקב"ה‪ ,‬כי רואים מה גודל‬ ‫על זה‪ .‬אנו‬ ‫אייר המיוסד‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫תומרכ"גדבורה‬ ‫במדברלהאיר‬ ‫)בחו"ל הספר‬ ‫פרשתלנשמה‬ ‫הגורמת‬ ‫התורה‬ ‫שלישי‬ ‫כוחה של יו‪‬‬ ‫אומרים שהקב"ה הוא א‪-‬ל ארך אפיים‪,‬‬ ‫מבעד לגוף העכור‪.‬‬ ‫ואיננו קולטים את משמעותו‪ .‬תוך כדי‬ ‫שהאדם חטא וגרם הרס לבריאה וציער את‬ ‫ובכן‪ ,‬כשאתה רואה את האדם בעתותיו‬ ‫הקב"ה‪ ,‬עטפו הקב"ה באהבתו ואמר לו‪ :‬בא‬ ‫הקשות עובד על עצמו‪ ,‬והוא מתאמץ כי‬ ‫האד‪ ‬יודע‬ ‫א‪ ‬צרכיך‪.‬‬ ‫את כל‬‫תמיד –‬ ‫ואספק לך‬‫הבטחו‪‬לךמועיל‬ ‫ואעזור‬ ‫אין זה מגיע לו בקלות‪ ,‬וכל שכן אם הוא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אדם כזה שאתה מכירו וזוכר איך היה נראה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שנתדבק בה'‬ ‫מול כדי‬ ‫ניתנה לנו‬ ‫עד לפני כמה שנים‪ ,‬ורואה איך הוא נראה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫לבטוחהריכראוי‬‫אי‪‬התורה‬ ‫ויתקיים זה א‪-‬לי ואנוהו ‪ -‬היה דומה לו‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫נולדהפע‪‬‬ ‫במרומי ההר‪...‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫שהוא לא‬ ‫לכבודויודע‬ ‫עכשיו‪,‬‬ ‫אתה רואה אותו עובד על מדותיו והולך מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מתדבקים בה' על‪-‬ידי שמתדמים לו ‪ -‬מה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הוא רחום‪ ,‬אף אתה רחום‪ .‬אכן האדם יכול‬ ‫הסיבה‬ ‫הטבעיות‪ ...‬הרי אתה‬ ‫לרוחניותא‪,‬רואה‬ ‫תכונותיו‬ ‫כנגד‬ ‫על‬ ‫הוא יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואעל‪-‬ידי‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫העליונה ביותר‬ ‫אל הדביקות‬ ‫להצליח‬ ‫להגיע‬ ‫גדלות אמיתית‪ .‬וממילא אתה שואל‪ :‬איך‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬זו היא‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫יתברך‪ .‬ג‪‬‬ ‫ועבודה‬ ‫להצליח במדותיו‬ ‫שמתנהג‬ ‫עושים זאת? אתה רוצה ללמוד ממעשיו‬ ‫כמותו‪ .‬רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לשמהלעורר‬‫תורה כדי‬ ‫וללמוד לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫הרוחנית‪-‬חיצונית‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫החיים‪ ,‬והרוח‬ ‫ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫עבודתהצלחה‬‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫מעריכים את‬ ‫האד‪‬‬ ‫מזו‪ .‬של‬ ‫ברחוב‪ ,‬הפוכה‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫הנושבת‬ ‫כל‬ ‫מי שהשיג כל מיני דברים חיצוניים אשר‬ ‫ה' נפלאי‪‬‬ ‫מגדלות‬ ‫כלי‪‬‬ ‫התפעלות‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫אינם תכלית האדם‪ .‬וצריך להלחם עם‬ ‫מה‬ ‫ללמוד חטא‬ ‫בראשית ועלינו‬ ‫לאחר סיפור‬ ‫פרשת תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ב‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ההסתכלות החיצונית‪ ,‬כל שרוצים להגיע‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬ה' אלוקים‬ ‫אותנו ויעש‬ ‫מלמדת נאמר‪:‬‬ ‫התורה ואשתו‪,‬‬ ‫האדם‬ ‫בהירות‪.‬לעשות זאת כמה‬ ‫יותראחד צריך‬ ‫לקבל וכל‬ ‫כדי שהוא‪.‬‬ ‫לאן‬ ‫ולאשתו כתנות עור וילבישם‪ .‬והנה‬ ‫לאדם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫וכמה פעמים ביום‪ .‬ברור שלימוד התורה‬ ‫המסתכל שם בפירוש האבן עזרא‪ ,‬רואה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫ימללבעל‬ ‫בהקדמתמירבינו‬ ‫כבר למדנו‬ ‫אנילזה‪ ,‬אבל הערכתו‬ ‫ביותר‬ ‫הוא הכוח המועיל מה‬ ‫גבורותיו‪,‬‬ ‫מתבטא בלשון‪:‬‬ ‫שהוא‬ ‫היא כשעל ידי לימוד התורה הוא זוכה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע ואין חקר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ונפלאותיו‪,‬‬ ‫לשער‬ ‫מעשיו‬ ‫הלבבות‬ ‫יספר‬ ‫ומי‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה‪ .‬הוא‬ ‫היא‪:‬רואה‬ ‫הקב"ה‬ ‫שצרי‪‬שללדו‪‬‬ ‫השאלהבמדותיו‬ ‫להתדבק‬ ‫לכאורה יש‬ ‫וכמה‬ ‫פלא‪ ,‬כי‬ ‫פי כמה‬ ‫מעורר נחו‪‬‬ ‫והדברהבטחו‪‬‬ ‫לגדולתו‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬השבוע‬ ‫רוצה‬ ‫להיות במשך כל‬ ‫גדול כאשר‬ ‫צרי‪‬כהישג‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫זאת‬ ‫או על לידת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעעל המבול‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בלשון זה‬ ‫להתבטאנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫הוא לא בא לכלל כעס‪ .‬הוא רואה שהוא‬ ‫יצחק לאברהם והוא בן מאה ואשתו בת‬ ‫מתקדם‪ .‬הוא מצליח לצאת מעצמו‪ ,‬הוא‬ ‫תשעים או על קריעת ים סוף‪ .‬מה גרם לו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אע‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬‫במדבר‬ ‫(בא״י) שרה‬ ‫נשא‬ ‫פרשת חיי‬ ‫כמו שאמרו חז"ל יפה שיחתן של עבדי‬ ‫מצליח לפייס את חבירו‪ ,‬וכן הלאה‪,‬‬ ‫אבות‪ ,‬צריך האדם להשתדל ללמוד את זה‬ ‫והמידות הרי מקיפות את כל תחומי וחלקי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ולהכניסו בלבו פנימה‪.‬‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מעשה אמיתי כנגד סיפור דרמטי‬ ‫מדור‬ ‫הנכונים‬ ‫מעריכים את הדברים‬ ‫אמנם האדם אוהב את המופתים כי הם‬ ‫הדבר נוגע הן בינו לבין עצמו‪ ,‬והן במה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫הר"ראליעזר בן פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫מוסיפים לו צבע לחיים‪ ,‬והוא מתרגש‬ ‫בכל קהילה‬ ‫שהוא רואה אצל אחרים‪ ,‬והרי‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ומתפעל מהם‪ ,‬ואף שאין לזה ממש שם של‬ ‫ישנם אנשים שעבדו הרבה על עצמם‪ .‬הן אנו‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫מופת‪ ,‬עדיין אנשים אוהבים לקרוא סיפורים‬ ‫חיים בין חסידים ואנשי מעשה ויש ביניהם‬ ‫מעוררי השראה של השגחה פרטית‪ .‬הפלא‬ ‫הרבה מאוד שהתקדמו בתיקון מדותיהם‪ .‬אך‬ ‫אבל היזהר שיהדותך לא תיראה‬ ‫פסח ז"ל‬‫ופלא!‬ ‫כשמסתובבים הרה"ח‬ ‫איננו רגילים להסתכל על זה‪ .‬נלמד לע"נ‬ ‫בכיתה ב'‪ .‬ילד בכיתה ב'‬ ‫הי"וילדראטה‬‫ליפאשל‬‫כיהדות‬ ‫רואים‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫טבא‪,‬הר"ר‬ ‫בליל שבת לאחל ברכת שבתא‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מתרגש ומתפעל רק מסיפורים דרמטיים‪,‬‬ ‫כאילו על מצחו של זה רשום‪" :‬ראש כולל"‪,‬‬ ‫אך לא כשהוא רואה יהודי שמישהו בייש‬ ‫ועל מצחו של זה רשום‪" :‬אברך כולל זה כבר‬ ‫לא רואה בזה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫מים‪ .‬הוא‬ ‫כ"ג פיו‬ ‫–‬ ‫ומילא את‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל אותו‬ ‫לראותבמדבר‬‫שצריךפרשת‬‫מהשלישי‬ ‫שש שנים"‪.‬יו‪‬‬ ‫באמת הוא‬ ‫שום סיפור‪ .‬וכן בכל כיו"ב‪ .‬אתה רואה אדם‬ ‫תיקון המדות‪ .‬אדם זה מוכר לי ואני יודע‬ ‫שמקבל יסורים באהבה‪ .‬אתה מכיר את‬ ‫שהוא קורע את עצמו לתיקון מדותיו‪.‬‬ ‫מצבו ויודע שהוא מדוכא עכשיו ביסורים‪,‬‬ ‫והקב"ה הרי יודע את האמת‪ .‬אנשים אינם‬ ‫ואתה רואה איך הוא מקבל שבת‪ .‬אתה‬ ‫מקבלים הערכה מן הרחוב על תיקון‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫רואה את החיוך על פניו כשהוא זוכה לקיים‬ ‫מדותיהם‪ .‬אף אחד אינו מצביע על אדם כזה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬את זה‬ ‫לכתוב‬‫יותר‬ ‫אבליכול‬ ‫האםבו‪.‬אתה‬‫להשתמש‬ ‫ואומר‪ :‬יש לך מושג איזו עבודה יש לו בכל אי‪‬‬ ‫דבר מצוה‪.‬‬ ‫תכתוב? אין‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫שבת? מה‬ ‫היוצא לכבוד‬ ‫כראוי מול‬ ‫בגליוןלבטוח‬ ‫יום? המצב בביתו מורכב‪ ,‬ויש לו ילדים אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬כך אינך‬ ‫אם מפני‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫כאן‪.‬מול‬‫לכתובנחו‪‬‬ ‫מכפימהשהוא‬ ‫לך‬ ‫מורכבים‪ .‬כל יום הוא יורק ספל של דם‪...‬‬ ‫מתפעל מאדם זה ‪ -‬סימן הוא שחסר לך‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ואף שיום אחד לא הצליח‪ ,‬מכל אמקום הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫מיסודות הדת‪ .‬יש כאן יהודי לצדך שהוא‬ ‫לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫הדי‪‬‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫ומעדנת‬ ‫מזככת‬ ‫השבועות‬ ‫התורה‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫יותר גדול מבעל מופת‪ .‬איך היית מרגיש‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬תוכל‬ ‫ג‪ ‬שנים‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שבעודמהכמה‬ ‫להצליח‬ ‫שהאדם עוסק‬ ‫היית יודע‬ ‫אם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫כמה רחמי‪‬‬ ‫הנתינה‪,‬לעורר‬ ‫לנו כדי‬‫שניתנו ענין‬ ‫וכן‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫יחד עם‬ ‫הכנסת‬‫בביתבלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫התפללתי‬ ‫הצלחה‬ ‫בנתינה לאחרים בכל מיני אופנים‪ ...‬ה'דברי כלל‬ ‫לספר‪ :‬אני‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחהוהרביהרוחנית של‬ ‫משטעפינעשט‪ .‬עמדתי‬ ‫הרבי מריבניץ‬‫חיים' זיע"א היה מחפש ליתן לעני שאינו כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מופתים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫אי‪ ‬וכמה‬ ‫ידיעתולכמה‬ ‫עלועד אני‬ ‫ממש‬ ‫לצדם‬ ‫מיוסדת‬ ‫הגון‪ ,‬זאת על אף שלפי המבואר בש"ס‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫גדול‪ .‬כן!‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות יותר‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫על על דבר‬ ‫מדובר‬‫כאן כ‪‬‬ ‫האדם מתפלל שלא יכשל בנתינה לעני הגון‪ ,‬נחזור‬ ‫גלויים‪ .‬א‪‬‬ ‫צריך לומר את זה בפה מלא‪ .‬הן הצדיקים‬ ‫להשתמש‬ ‫בנתינה בלי שום‬‫אותנו אי‪‬‬ ‫רצה מלמדת‬ ‫להרגיל עצמו‬ ‫התורה‬ ‫כי‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫האלה תקנו ג"כ את מדותיהם‪ ,‬אחרת לא‬ ‫הוא רצה לעקור מתוכו את מדת‬ ‫חשבון‪.‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מדברים‬ ‫אנו לעצמי‬ ‫שהגיעו‪ .‬אבל‬ ‫וכשאני‬ ‫לאןלי מי לי‬ ‫מגיעיםאני‬ ‫היוא‪ ‬אי‪‬‬ ‫הקמצנות‪ .‬הבה אתן למישהו שאין שום‬ ‫רואים בעיניהם‪.‬‬ ‫על החלק שבני אדם‬ ‫חובת‬ ‫בעלואעפ"כ‬ ‫רבינועוול‬ ‫עשה לי‬‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫לו‪ .‬הוא‬ ‫כברליתן‬ ‫סיבה‬ ‫מה אני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫אתן לו ואעמוד לימינו‪ .‬הבה אפתח מקום‬ ‫הלבבות‬ ‫ומכיר את‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫הכנסת‬ ‫בביתלדו‪‬‬ ‫מתפלל‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫אתה‬ ‫נפתח‪.‬וכמה‬ ‫פי כמה‬ ‫נחו‪ ‬לא‬ ‫שמעולם‬‫הבטחו‪‬‬ ‫בנפש‪,‬ה'מקום‬ ‫חדשעבודת‬ ‫של‬ ‫כמה הוא‬ ‫רוצה‬ ‫ואתה יודע‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬לצדך‬ ‫להיות‬ ‫היהודי העומד‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫עובד על תיקון מדותיו‪ ...‬ולא תמיד זה‬ ‫כשהאדם יתבונן‪ ,‬יראה שזה מקיף את‬ ‫היהודי שמצליח בדברים אחרים‪ .‬הוא בכלל‬ ‫כל תחומי חייו‪ .‬ואם התורה מרחיבה בזה‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בע‬ ‫יותר גדול ממופתים‪ .‬תאמר כדבר פשוט‪:‬‬ ‫לא נחשב לתלמיד חכם גדול‪ .‬אבל תסתכל‬ ‫הקב"ה נתן לנו תורה ותראה כמה גדול‬ ‫עליו‪ ,‬תראה איך הוא מזכך ומעדן את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כוחה‪ .‬היא לקחה אדם שהוא בשר ודם‬ ‫עצמו‪ .‬אין זה בא לו בקלות‪ ,‬אבל הוא עובד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ועשתה ממנו מלאך‪ .‬וכך תראה איך היא‬ ‫מכלה את כל היצרים הקשים שיש לו‬ ‫קשה ועולה מדרגה לדרגה‪.‬‬ ‫לאדם‪ ,‬ותאמר בלבך‪ :‬אשרי שזה גידל‪ ,‬כי‬ ‫מתי יגיעו מעשי למעשיו‬ ‫הי"ו‬ ‫לזכך את האדם‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאהתורה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫יכולה‬ ‫ב‪ ‬רק‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫כך‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫להסתכל‬ ‫האדם חייב להתרגל‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ולהבין כל פעם שהוא רואה דבר כזה‪,‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫לימוד הוא מהפרשה לזכור תמיד את‬ ‫שהוא רואה דבר יותר גדול ממופת‪,‬‬ ‫מה אנו מחשיבים‪ ,‬ולזכור שדייקא התורה‬ ‫ויתפעם ויתרגש‪ ,‬ויאמר‪ :‬הלוואי! מתי תהיה‬ ‫והתפילהז"להן הכלים המעולים ביותר‬‫סופר' הרה"ח פסח‬ ‫לי נגיעה בדרגות כאלה‪ .‬כשה'חתם‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫להוביל את האדם לזה‪ ,‬וכיון שהאדם מתקן‬ ‫אומר "גדול שכרן של מדות טובות משכרן‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫את מדותיו‪ ,‬הוא מתדמה לעליון‪ ,‬ואז הוא‬ ‫של אריות בתורה"‪ ,‬הוא בעצם אומר כך‪:‬‬ ‫זוכה להשראת השכינה ולכל הטוב‬ ‫כשתתפכח מכל הדמיונות וההבלים של‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫עמה‪.‬‬ ‫אייר ה‬ ‫מביאה‬ ‫השכינה‬‫–‬ ‫שהשראת כ"ג‬ ‫)בחו"ל בחוקותי(‬ ‫במדבר שזה‬ ‫באופן פרשת‬ ‫הברור ביותר‬ ‫תראה שלישי‬ ‫העוה"ז‪ ,‬יו‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫ארה"ק‬ ‫חדר ארונות‪ ,‬ארון מס ‪76‬‬ ‫מרכז בעלזא‬ ‫ירושלים‬ ‫עין יעקב ‪ 31‬מול שטיבלאך מא"ש‬ ‫חנות ספרים עין יעקב‬ ‫רחוב זית רענן‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫רחוב מלכי ישראל‬ ‫מקוה באיאן‬ ‫שמואל הנביא‬ ‫מקווה דושינסקי‬ ‫רחוב בן איש חי ‪ 10‬שכונת חפציבה‬ ‫מקווה שע"י ביהמ"ד המרכזי‬ ‫בית שמש‬ ‫רח' בן איש חי ‪ 66‬גבעת ירושלים‬ ‫ביהמ"ד תולדות אהרן‬ ‫רמה ב טל‪053-317-0944 :‬‬ ‫ביהמ"ד בית גדליה‬ ‫רחוב נהרדעא ‪18‬‬ ‫קיוסק שע"י מקוה פופנהיים‬ ‫רחוב רבי יהושע ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול וויזשניץ‬ ‫קרית נדבורנה‬ ‫בית המדרש הגדול נדבורנה‬ ‫בני ברק‬ ‫רחוב יואל‬ ‫מקוה בית פנחס‬ ‫רחוב רבינא‬ ‫מקוה ויזניץ‬ ‫רחוב בעלזא ‪5‬‬ ‫מקוה בעלזא‬ ‫רחוב יצחק ניסים פינת עוזיאל‬ ‫ביהמ"ד זכרון רפאל‬ ‫רחוב אור החיים‬ ‫סופר מילר‬ ‫רחוב עזרא‬ ‫מעדניית יאפצ'ק‬ ‫רחוב ברויער ‪ 27‬שיכון ה'‬ ‫בית המדרש לעלוב‬ ‫רחוב חזון איש ‪33‬‬ ‫סאטמער מרקט‬ ‫רחוב ר׳ חנינא בן דוסא רובע ז‬ ‫בית המדרש בית דוד שאול‬ ‫אשדוד‬ ‫רחוב יהודה הנשיא ‪ 8‬רובע ז‬ ‫מאפיית הנשיא‬ ‫רחוב חטיבת הנגב רובע ג‬ ‫בית מדרש בעלזא מרכזי‬ ‫מרכז מסחרי בעל הנס‬ ‫מאפיית אנגל‬ ‫רחוב האדמור מבעלזא רובע ג‬ ‫היכל שמחה בונים‬ ‫רחוב התלמוד ‪9‬‬ ‫ביהמ"ד מאקווא‬ ‫רחוב חטיבת גבעתי ‪3‬‬ ‫ביהמ"ד בית ישי‬ ‫רחוב פחד יצחק ‪5‬‬ ‫בית המדרש 'בית אהרן׳‬ ‫ביתר עילית‬ ‫רחוב הרצוג ‪ 5‬חדר ארונות ארון ‪59‬‬ ‫בית המדרש בעלזא‬ ‫חיפה‬ ‫‪052-762-0720‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול סערט ויזניץ‬ ‫רחוב מיכאל ‪10‬‬ ‫חנות הופמאן‬ ‫‪052-760-0162‬‬ ‫שכונת הבעש"ט‬ ‫פתח תקוה‬ ‫רחוב מנחם בגין ‪ 115‬א‬ ‫מקווה בעש"ט‬ ‫רחוב נתיבות שלום ‪2‬‬ ‫מקווה קרעטשניף‬ ‫קריית גת‬ ‫רחוב טרפון‬ ‫בית המדרש אמרי חיים ויזניץ‬ ‫מו ד י ע י ן‬ ‫מתחם בתי הכנסת ברכפלד‬ ‫ביהמ"ד היכל שמואל אהרן צאנז‬ ‫עילית‬ ‫גרין פארק‬ ‫בית מדרש באיאן‬ ‫רחוב גור אריה‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫גבעת זאב‬ ‫רחוב ט"ז בסמוך למלון רימונים‬ ‫ביהמ"ד לעלוב‬ ‫צפת‬ ‫‪052-7670873‬‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫טבריה‬ ‫הדף היומי ‪8‬‬ ‫ביהמ"ד דרכי איש‬ ‫תל אביב‬ ‫קרית צאנז‬ ‫חנות ספרים טובים‬ ‫נתניה‬ ‫אם ברצונך לקחת חלק בזיכוי הרבים ולפתוח מוקד הפצה למכירת הקונטרס באזור מגוריך‪,‬‬ ‫ניתן לפנות ל'מכון הבינני' בכתובת מייל ‘ ‪ˆ‘@ƒ Š‘Šƒ˜‹‡‹‹.‬‬ ‫‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫חו"ל‬ ‫‡—‡˜ Š–‪4615 14‬‬ ‫ביהמ"ד זכרון מרדכי טאהש‬ ‫בארא פארק‬ ‫‡˜ Š–‪4909 13‬‬ ‫–—‘ •‹ ”‡Š•‘‬ ‫ע"י המקוואות‬ ‫מאנרא‬ ‫‡˜ ‘‹•‹˜‹ ‪50‬‬ ‫–‡”ƒ Žƒ”–‡‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫‪Š›ŽŽ‹• ‡””ƒ ‡ 25‬‬ ‫ספרים שאפע ווישניץ‬ ‫מ א נ סי‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5678‬‬ ‫•‹”„—‘‬ ‫מונטריאל‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5665‬‬ ‫ ›’‘‬ ‫‪ƒ‰‡ ‡‡•–”ƒƒ– 170‬‬ ‫בית המדרש אהל משה‬ ‫אנטווערפן‬ ‫‪ƒ ’ƒ‰‡•–”ƒƒ–. 6‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא מרכזי‬ ‫‪„‡Ž‰‹‡Ž‡‹ 80‬‬ ‫בית הלל‬ ‫ƒ –•ƒ ‪47‬‬ ‫בית המדרש סקווירא‬ ‫לונדון‬ ‫†ƒ‘ •ƒ†Ž‹ –‬ ‫בית מסחר עולם הספר‬ ‫‡ ƒ””‡ œŽ‡ ‪1‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫‡˜‹” ‡ŽŽ‹˜ƒ†Ž‹ ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול ישמח ישראל‬ ‫וועסטקליף‬ ‫†ƒ‘ –”—‘ –‡Žƒ ‪105‬‬ ‫ביהמ"ד מילואים לאפוד‬ ‫בית המדרש מחזיקי הדת‬ ‫מאנשסתר‬ ‫מקוה מחזיקי הדת‬ ‫ויואל משה דסאטמאר מקוה‬ ‫געשעפט‬ ‫אויב ווילט איהר אנטייל נעמען אין דעם זיכוי הרבים‪ ,‬סיי פארקויפן אין אייער שוהל \‬ ‫מקוה א‪.‬ד‪.‬ג‪ .‬אדער נעמען א חלק אין די הוצאות‪ ,‬ביטע רופט‪718.387.1122 :‬‬