gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

המאיר · HAMEIR — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: המאיר · HAMEIR

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

המאיר · HAMEIR — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫בה"י‬ ‫שנה ו’‬ ‫חיי שרה‬ ‫גליון‬ ‫רנ"ב‬ ‫תשפ”ז‬ ‫˛מאמר המאיר˚‬ ‫עיקר זכות העקידה הוא הברכה שברך אברהם אבינו‬ ‫פשט‪ ,‬כי הנה אמרו חז”ל (יומא כח‪ ):‬שקיים אברהם את כל התורה‬ ‫אליעזר נתן לרבקה שכר ברכה‬ ‫כולה עד שלא ניתנה‪ ,‬ובלתי ספק קודם שניגש לשחוט את בנו‬ ‫בפרשתן (בראשית כד כב)‪‘ :‬ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח בירך ברכת הזבח בשם ומלכות כדת וכדין‪ ,‬אמנם אז נאמר לו‬ ‫האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב הציווי (בראשית כב יב) ‘אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה’‪,‬‬ ‫משקלם’‪ ,‬וברש”י‪ :‬רמז לשני לוחות מצומדות ורמז לעשרת ובוודאי קיים מיד את מצוות ה’‪ ,‬אולם אכתי דאג על הברכה שכבר‬ ‫אמר שלא תהיה ברכה לבטלה‪ ,‬לפיכך כאשר ראה והנה איל אחר‬ ‫הדברות שבהן‪.‬‬ ‫והנה ידוע החידוש שכתב בספר אור זרוע (מובא בתורת חיים ב”ק צא‪ ):‬נאחז בסבך שש ושמח ומיהר להקריבו תחת בנו כדי שלא תהיה‬ ‫לבאר הענין בכאן‪ ,‬על פי הדין שהחוטף ברכה מחבירו חייב לשלם הברכה לבטלה‪ ,‬ובזה הראה גודל יראת חטאו‪ ,‬וזהו שאמר לו‬ ‫המלאך שנית‪‘ :‬כי עתה‬ ‫לו עשרה זהובים‪ ,‬שהוא‬ ‫ידעתי כי ירא אלוקים‬ ‫שכר ברכה בהאי עלמא‪,‬‬ ‫עתה’‪ ,‬כי בפעם הראשון‬ ‫ברכת ‘שהכל’ תשובה על כל הקושיות‬ ‫וכתב שמטעם זה נתן‬ ‫היתה הכוונה על‬ ‫אליעזר לרבקה צמידים‬ ‫אל הרה”ק מראפשיץ זי”ע הגיע פעם אדם עם לב נשבר ובכה לפניו על חייו‬ ‫במשקל עשרה זהב‪,‬‬ ‫עצם מעשה העקידה‪,‬‬ ‫הקשים כשפיו מלא טענות ומענות‪ ,‬בכל אשר הוא פונה הוא נכשל וגם מילדיו אינו‬ ‫ובפעם השניה אמר לו‬ ‫דכיון שראה את רבקה‬ ‫שבע נחת‪ ,‬ומדוע זה מגיע לו‪ ,‬ולמה פלוני ואלמוני שאינם טובים ממנו שבעים ונהנים‬ ‫שאמרה ‘שתה וגם‬ ‫על דבר זה‪ ,‬שהיה ירא‬ ‫וחייהם מלאים כל טוב‪ ,‬וכו’ וכו’‪ .‬הרה”ק מראפשיץ האזין אליו ובינתיים ביקש מן‬ ‫על הברכה שלא תהיה‬ ‫לגמליך אשקה’‪ ,‬והבין‬ ‫המשמש שיביא ליהודי כוס טיי חמה‪ ,‬היהודי קיבל בתודה את הכוס ובירך בכוונה‬ ‫נתקבלה‪,‬‬ ‫שתפילתו‬ ‫לבטלה‪ .‬עכתודה”ק‪.‬‬ ‫‘שהכל נהיה בדברו’‪ ,‬לאחר שטעם פנה אליו הרה”ק מראפשיץ בבת שחוק ואמר‬ ‫נתמלא שמחה והודיה‬ ‫ברכת הזבח‬ ‫לו‪‘ :‬הנה בעצמך כבר השבת על כל הטענות’‪‘ ,‬מאי משמע?’ תמה היהודי‪ ,‬והרה”ק‬ ‫עצומה לה’ יתברך‪ ,‬ומיד‬ ‫שבירך אברהם‬ ‫הודית‬ ‫מראפשיץ הסביר‪‘ :‬הלא ברגע זה הכרזת ואמרת ‘שהכל נהיה בדברו’‪ ,‬אם כן‬ ‫הוציא ברכה מפיו (שם כד‬ ‫הוכיחה על גודל‬ ‫שכל הצרות וכל הקשיים‪ ,‬כולל הדברים שאינם מובנים‪ ,‬הכל בא מאתו יתברך והכל‬ ‫כז)‪‘ :‬ברוך ה’ אלוקי אדוני‬ ‫אהבת הבורא‬ ‫בחשבון‪ ,‬ושום דבר לא נעשה מאליו’‪ ...‬הדברים נכנסו ללבו של היהודי ונחה דעתו‪.‬‬ ‫אברהם וכו’‪ ,‬ומאחר‬ ‫והנה מזה יראה‬ ‫על פי זה יש לומר שכאשר נתנה רבקה לאליעזר לשתות ושמעה איך שהוא מברך‬ ‫שרבקה גרמה לו לזכות‬ ‫למתבונן גודל מדרגתו‬ ‫כשהציע‬ ‫ולכן‬ ‫יתברך‬ ‫מאתו‬ ‫בהשגחה‬ ‫שהכל‬ ‫בבירור‬ ‫הרגישה‬ ‫בדברו’‬ ‫נהיה‬ ‫‘שהכל‬ ‫בברכה זו לפיכך שילם‬ ‫של אברהם אבינו‪ ,‬כי‬ ‫לה את השידוך של יצחק נתרצתה תיכף וקבלה את הצמידים‪ ,‬ולכן היו עשרה‬ ‫לה עשרה זהב כשכר‬ ‫הנה היה יכולים לומר‬ ‫זהב משקלם‪ ,‬להורות על הברכה שגרם להשידוך‪ ,‬ששכר ברכה בהאי עלמא עשרה‬ ‫הברכה‪ .‬עכ”ד‪.‬‬ ‫שאפילו מי שיצטווה‬ ‫זהובים‪.‬‬ ‫לשחוט את בנו יחידו‬ ‫ואפשר לרמזו בדין העבד שיוצא בש”ן ועי”ן‪ ,‬שבא להורות‪ ,‬שמי שהוא משועבד‬ ‫אברהם אבינו‬ ‫שנולד לו למאה שנה‪,‬‬ ‫למקרי הזמן וסובל צרות ועמל‪ ,‬יוצא מעבדותו בש”ן‪ ,‬ראשי תיבות ‘שהכל נהיה‬ ‫האיל‬ ‫שחט את‬ ‫אף על פי שיקיים את‬ ‫בדברו’‪ ,‬ובעי”ן‪ ,‬דהיינו כשהוא מאמין שעי”ן ה’ אל יראיו והכל בהשגחתו יתברך שמו‪.‬‬ ‫תהיה‬ ‫כדי שלא‬ ‫מצות ה’ בשלימות‪,‬‬ ‫וכמו שאמר אליעזר בעצמו (בראשית כד מב)‪‘ :‬ואבוא היום אל העי”ן’‪.‬‬ ‫לבטלה‬ ‫ברכתו‬ ‫מכל מקום עד הרגע‬ ‫ויש לומר שלכן נהגו לשתות יי”ש כשסוגרים שידוך‪ ,‬כדי לברך ולומר ‘שהכל נהיה‬ ‫ונראה לבאר הענין בזה‬ ‫האחרון יצפה שמא‬ ‫בדברו’ ומה’ אשה לאיש‪ .‬ואפשר לרמז בדרך צחות (תהלים לב ו – ברכות ח‪‘ :).‬על זאת‬ ‫ביתר עומק‪ ,‬בהקדם‬ ‫יאמר לו הקדוש ברוך‬ ‫יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא’ זו אשה‪‘ ,‬רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו’‪,‬‬ ‫מה שכתב בספר קרן‬ ‫הוא למשוך את ידו‬ ‫דהיינו שלא יצטרך לשתות כוסות הרבה ולעמול ולטרוח עד שיגיע להכרה שהכל‬ ‫לדוד בפרשתן לפרש‬ ‫ממנו וינצל‪ ,‬ולכן בוודאי‬ ‫בהשגחה‪ ,‬אלא יהיה די לו בכוס ה’לחיים’ ששותה בשעת השידוך‪...‬‬ ‫הענין של איל העקידה‬ ‫לא יאמר עדיין ברכת‬ ‫שהקריב אברהם בדרך‬ ‫א‬ ‫˛מאמר המאיר˚‬ ‫ברכת הזבח‪ ,‬ומזה בהיל השטן עד‬ ‫הזבח כי עדיין מקווה הוא שמא‬ ‫מאוד ומתערבב כליל‪.‬‬ ‫לדור בסוכה כל השנה‬ ‫לא יצטרך לשחטו‪ ,‬וגם בזה עדיין‬ ‫ולזה הענין כיון אליעזר עבד‬ ‫בעת נישואיו של רביה”ק מהר”י ט”ב מסאטמאר זי”ע‬ ‫מדרגה גבוהה היא‪ ,‬אמנם אברהם‬ ‫אברהם כשהלך להביא את רבקה‪,‬‬ ‫פנה אליו אביו הרה”ק בעל הקדושת יו”ט ואמר לו‪‘ :‬יהודי‬ ‫אבינו מדה אחרת היתה עמו‪ ,‬דמזה‬ ‫כי הוא רצה לעורר את זכות עקידת‬ ‫אחד בא אל הגה”ק בעל דברי חיים זי”ע ושאלה בפיו‪,‬‬ ‫שבירך ברכת הזבח מוכח שלא זו‬ ‫יצחק‪ ,‬וביותר את זכות הברכה‪ ,‬שזה‬ ‫מה יעשה לפרנס את עצמו ובני ביתו‪ ,‬אם יהיה מלמד‬ ‫בלבד שקיים מצוות ה’ בשמחה‪,‬‬ ‫הוכיח על השלימות והאופן הנעלה‬ ‫תינוקות‪ ,‬או לחילופין ישלח ידו במלאכת הסופרות שגם‬ ‫אלא שלא חשב בכלל על בנו יחידו‬ ‫שבו עמד אברהם בנסיון‪ ,‬לפיכך נתן‬ ‫היא מלאכת קודש‪ ,‬או שמא יבטח בשם ה’ ולא יעשה‬ ‫ולא ציפה כלל שיאמר לו ה’ יתברך‬ ‫לה שני צמידים עשרה זהב משקלם‬ ‫כלום‪ ,‬ענה לו הגה”ק בעל הדברי חיים זצ”ל בגערה‪‘ :‬דו‬ ‫למשוך את ידו ממנו‪ ,‬והיה לבו שלם‬ ‫שהם שכר ברכה בהאי עלמא‪ ,‬כדי‬ ‫גאלאגאן! אז מען איז א מלמד אדער א סופר דארף מען‬ ‫לגמרי לשחוט את בנו‪.‬‬ ‫להזכיר דבר זה‪.‬‬ ‫זיך שוין נישט פארלאזן אויפן אייבערשטן?!’‪...‬‬ ‫ובזה יש לפרש את הפסוק (שם כב‬ ‫‘שמע בני’‪ ,‬סיים הקדושת יו”ט את דבריו‪‘ ,‬הנה כתיב‬ ‫יז)‪‘ :‬כי ברך’ מאחר שבירכת ברכת‬ ‫עשרת הדברות בזכות‬ ‫(ישעיה ד ו) ‘וסוכה תהיה לצל יומם’‪ ,‬והקשו בגמרא (סוכה ב‪):‬‬ ‫הזבח‪ ,‬והוכחת בזה את עוצם‬ ‫נסיון העקידה‬ ‫דהוה ליה לומר ‘וחופה תהיה לצל יומם’‪ ,‬משמע שחופה‬ ‫אהבתך לבורא יתברך שמו‪ ,‬לפיכך‬ ‫אמנם אכתי נשאר לנו לברר מאי‬ ‫וסוכה דומים זה לזה‪ ,‬ולכאורה מה ענין זה לזה?! ויש‬ ‫בזכות זה‪‘ :‬אברכך וארבה ארבה את‬ ‫ענין עשרת הדברות הכא ומדוע‬ ‫לומר שהדמיון הוא‪ ,‬להורות לאברך שנכנס לחופה ובונה‬ ‫זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר‬ ‫נרמזו כאן באותם צמידים‪ .‬אכן‬ ‫את ביתו‪ ,‬שצריך להיות כדוגמת הסוכה‪ ,‬דכמו בסוכה‬ ‫שהיא מחוץ לבית תחת כיפת השמים‪ ,‬ויושב בצלא‬ ‫על שפת הים וגו’‪ ,‬הכל נמשך בזכות‬ ‫יש לומר דהנה איתא במדרש (מובא‬ ‫הברכה שבירכת‪.‬‬ ‫ברש”י מסכת אבות פ”ה מ”ג) שבשכר‬ ‫דמהימנותא ורק הקב”ה סוכך עליו‪ ,‬כמו כן במשך כל‬ ‫ימי חייו אין לו לשבת אלא בצילא דמהימנותא ואין לו‬ ‫עשרה נסיונות שנתנסה אברהם זכו‬ ‫לסמוך כלל על דברים אחרים רק לבטוח בו יתברך שמו‪,‬‬ ‫השטן נבהל מזכות הברכה‬ ‫ישראל לעשרת הדברות‪ ,‬והנה איזה‬ ‫מן הנסיונות היה עיקר? הוי אומר‬ ‫וכמו כן אתה דע לך שאין לך על מי להשען‪ ,‬לא עלי‬ ‫ובזה יומתק לפרש את דברי‬ ‫נסיון העקידה‪ ,‬כמו שכתב רש”י ז”ל‬ ‫ולא על חותנך‪ ,‬כי אין אנו יכולים לעזור לך לא בפרנסה‬ ‫הירושלמי המובאים בתוספות‬ ‫על הפסוק (בראשית כב ב) ‘קח נא את‬ ‫ולא בדברים אחרים‪ ,‬רק בה’ תשים בטחונך כל ימי חייך‪,‬‬ ‫בראש השנה (טז‪ :‬ד”ה כדי)‪ ,‬שכאשר‬ ‫בנך וגו’‪‘ :‬אין נא אלא לשון בקשה‪,‬‬ ‫ובאברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה‪ ,‬והוא ימלא כל‬ ‫שומע השטן את התקיעות בראש‬ ‫אמר לו בבקשה ממך עמוד לי בזה‬ ‫מחסורך’‪ .‬ע”כ‪.‬‬ ‫השנה ‘זימנא חדא בהיל ולא בהיל’‪,‬‬ ‫הנסיון‪ ,‬שלא יאמרו הראשונות לא‬ ‫על פי זה נראה לפרש הפסוק בפרשתן (בראשית כד כג)‪:‬‬ ‫אולם כאשר שומע את קול השופר‬ ‫היה בהן ממש’‪ ,‬דהיינו שלולא נסיון‬ ‫‘היש בית אביך מקום לנו ללין?’‪ ,‬דהנה אליעזר שאל‬ ‫בשנית אז בהיל לגמרי ומתערבב‬ ‫העקידה היו אומרים שכל הנסיונות‬ ‫לרבקה אם יצחק אבינו יוכל ללון בעמקה של הלכה‪,‬‬ ‫ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא‪,‬‬ ‫הקודמים אינם חשובים כל כך‪,‬‬ ‫והיאך יתפרנסו‪ .‬ועל זה ענתה לו רבקה (שם כד כה)‪‘ :‬גם‬ ‫כי הנה אחד מטעמי תקיעת שופר‬ ‫ממילא מובן שהעקידה היא הנסיון‬ ‫תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון’‪ ,‬כי הנה אותו‬ ‫הוא להזכיר זכות עקידת יצחק‪ ,‬ויש‬ ‫הנכבד והקשה מכולם‪ .‬והנקודה‬ ‫היום היה חג הסוכות (עיין יד משה על מדרש רבה‪ ,‬בר”ר סו”פ‬ ‫לומר שהתקיעות הראשונות באות‬ ‫העיקרית של נסיון העקידה‪ ,‬שבו‬ ‫נט)‪ ,‬ולזה אמרה שאם הבית שיקימו יהיה בבחינת סוכה‪,‬‬ ‫להזכיר את עצם מעשה העקידה‪,‬‬ ‫ניכרה ביותר שלימות אברהם‬ ‫שיחסו בצילא דמהימנותא‪ ,‬אז מובטחים הם גם בתבן‬ ‫ועל זה גופא עדיין אינו בהיל כל‬ ‫אבינו עם בוראו‪ ,‬היא ברכת הזבח‬ ‫גם במספוא גם בכל הצרכים ובוודאי יוכל ללון בעמקה‬ ‫כך‪ ,‬אולם התקיעות השניות באות‬ ‫שבירך אברהם קודם העקידה‪,‬‬ ‫של הלכה‪ .‬וזהו שאמרו במדרש (מובא בישמח משה)‪‘ :‬וה’‬ ‫להזכיר את שחיטת האיל‪ ,‬שזה‬ ‫כמו שנתבאר‪ .‬נמצא שבזכות אותה‬ ‫ברך את אברהם בכל’ – בכל זה אליעזר’‪ ,‬דהיינו שמי‬ ‫מורה על גודל מדריגת אברהם‬ ‫ברכה ששכרה היא עשרה זהובים‬ ‫שנתברך באותו לימוד שלמד אליעזר שם יש לו הכל‬ ‫אבינו במעשה העקידה‪ ,‬שכל כך‬ ‫זכו ישראל לעשרת הדברות‪ ,‬ממילא‬ ‫ואינו חסר דבר‪ .‬ומה נמלצו לפי זה דברי הגר”א הידועים‬ ‫היה לבו שלם עם בוראו לשחוט את‬ ‫שפיר מובן מדוע רמז כאן בצמידים‬ ‫שבתיבת ‘בכל’ רמוזה מצוות סוכה‪ ,‬כי אכן מי שיש לו‬ ‫בנו עד שלא חשב כלל על אפשרות‬ ‫הללו על עשרת הדברות‪ .‬ודו”ק‪.‬‬ ‫בחינת סוכה יש לו הכל‪ .‬ודו”ק‪.‬‬ ‫שלא יצטרך לשחטו וכבר בירך‬ ‫ליטול חלק בהוצאת הגליון ולהארות והערות או לקבל הגליון‪ ,‬ניתן לפנות ‪gilyonhamier@gmail.com‬‬ ‫דפוס‬ ‫עריכה‬ ‫והוצאה לאור‬ ‫מיוחד‬ ‫ל‬ ‫גליון זה ועוד ספרים וגליונות‬ ‫עת הצורך‬ ‫ה‬ ‫רבים וחשובים נערכו ע"י עורכי‬ ‫דפוס מלכות בארה"ק‬ ‫דפסה של‬ ‫חדש!!!‬ ‫‪ 2‬ימים‬ ‫הדפסת‬ ‫מלכות הוצאה לאור בארה"ק‬ ‫עוסק כבר מזה שנים‬ ‫ספרים גם‬ ‫בהדפסת ספרים באיכות‬ ‫בכמות‬ ‫צוות אברכים תלמידי חכמים‬ ‫ובמהירות הנדרשת‬ ‫קטנה‬ ‫שידם רב להם‬ ‫עימוד ‪ -‬גראפיק ‪ -‬הדפסה ‪ -‬שופינג‬ ‫במכמני התורה והחסידות‬ ‫@ ב‬ ‫‪ma0733834811@gmail.com‬‬ ‫✆ ‪347-584-8866‬‬