המאיר · HAMEIR — חיי שרה (2026-11-02)

פרשת בה"י
שנה ו’
חיי שרה גליון
רנ"ב
תשפ”ז
˛מאמר המאיר˚
עיקר זכות העקידה הוא הברכה שברך אברהם אבינו
פשט ,כי הנה אמרו חז”ל (יומא כח ):שקיים אברהם את כל התורה אליעזר נתן לרבקה שכר ברכה
כולה עד שלא ניתנה ,ובלתי ספק קודם שניגש לשחוט את בנו
בפרשתן (בראשית כד כב)‘ :ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח בירך ברכת הזבח בשם ומלכות כדת וכדין ,אמנם אז נאמר לו
האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב הציווי (בראשית כב יב) ‘אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה’,
משקלם’ ,וברש”י :רמז לשני לוחות מצומדות ורמז לעשרת ובוודאי קיים מיד את מצוות ה’ ,אולם אכתי דאג על הברכה שכבר
אמר שלא תהיה ברכה לבטלה ,לפיכך כאשר ראה והנה איל אחר הדברות שבהן.
והנה ידוע החידוש שכתב בספר אור זרוע (מובא בתורת חיים ב”ק צא ):נאחז בסבך שש ושמח ומיהר להקריבו תחת בנו כדי שלא תהיה
לבאר הענין בכאן ,על פי הדין שהחוטף ברכה מחבירו חייב לשלם הברכה לבטלה ,ובזה הראה גודל יראת חטאו ,וזהו שאמר לו
המלאך שנית‘ :כי עתה לו עשרה זהובים ,שהוא
ידעתי כי ירא אלוקים שכר ברכה בהאי עלמא,
עתה’ ,כי בפעם הראשון ברכת ‘שהכל’ תשובה על כל הקושיות וכתב שמטעם זה נתן
היתה הכוונה על אליעזר לרבקה צמידים
אל הרה”ק מראפשיץ זי”ע הגיע פעם אדם עם לב נשבר ובכה לפניו על חייו במשקל עשרה זהב,
עצם מעשה העקידה, הקשים כשפיו מלא טענות ומענות ,בכל אשר הוא פונה הוא נכשל וגם מילדיו אינו
ובפעם השניה אמר לו דכיון שראה את רבקה
שבע נחת ,ומדוע זה מגיע לו ,ולמה פלוני ואלמוני שאינם טובים ממנו שבעים ונהנים שאמרה ‘שתה וגם
על דבר זה ,שהיה ירא וחייהם מלאים כל טוב ,וכו’ וכו’ .הרה”ק מראפשיץ האזין אליו ובינתיים ביקש מן
על הברכה שלא תהיה לגמליך אשקה’ ,והבין
המשמש שיביא ליהודי כוס טיי חמה ,היהודי קיבל בתודה את הכוס ובירך בכוונה נתקבלה, שתפילתו
לבטלה .עכתודה”ק. ‘שהכל נהיה בדברו’ ,לאחר שטעם פנה אליו הרה”ק מראפשיץ בבת שחוק ואמר נתמלא שמחה והודיה
ברכת הזבח לו‘ :הנה בעצמך כבר השבת על כל הטענות’‘ ,מאי משמע?’ תמה היהודי ,והרה”ק עצומה לה’ יתברך ,ומיד
שבירך אברהם הודית מראפשיץ הסביר‘ :הלא ברגע זה הכרזת ואמרת ‘שהכל נהיה בדברו’ ,אם כן הוציא ברכה מפיו (שם כד
הוכיחה על גודל שכל הצרות וכל הקשיים ,כולל הדברים שאינם מובנים ,הכל בא מאתו יתברך והכל כז)‘ :ברוך ה’ אלוקי אדוני
אהבת הבורא בחשבון ,ושום דבר לא נעשה מאליו’ ...הדברים נכנסו ללבו של היהודי ונחה דעתו. אברהם וכו’ ,ומאחר
והנה מזה יראה על פי זה יש לומר שכאשר נתנה רבקה לאליעזר לשתות ושמעה איך שהוא מברך שרבקה גרמה לו לזכות
למתבונן גודל מדרגתו כשהציע ולכן יתברך מאתו בהשגחה שהכל בבירור הרגישה בדברו’ נהיה ‘שהכל בברכה זו לפיכך שילם
של אברהם אבינו ,כי לה את השידוך של יצחק נתרצתה תיכף וקבלה את הצמידים ,ולכן היו עשרה לה עשרה זהב כשכר
הנה היה יכולים לומר זהב משקלם ,להורות על הברכה שגרם להשידוך ,ששכר ברכה בהאי עלמא עשרה הברכה .עכ”ד.
שאפילו מי שיצטווה זהובים.
לשחוט את בנו יחידו ואפשר לרמזו בדין העבד שיוצא בש”ן ועי”ן ,שבא להורות ,שמי שהוא משועבד אברהם אבינו
שנולד לו למאה שנה, למקרי הזמן וסובל צרות ועמל ,יוצא מעבדותו בש”ן ,ראשי תיבות ‘שהכל נהיה האיל שחט את
אף על פי שיקיים את בדברו’ ,ובעי”ן ,דהיינו כשהוא מאמין שעי”ן ה’ אל יראיו והכל בהשגחתו יתברך שמו. תהיה כדי שלא
מצות ה’ בשלימות, וכמו שאמר אליעזר בעצמו (בראשית כד מב)‘ :ואבוא היום אל העי”ן’. לבטלה ברכתו
מכל מקום עד הרגע ויש לומר שלכן נהגו לשתות יי”ש כשסוגרים שידוך ,כדי לברך ולומר ‘שהכל נהיה ונראה לבאר הענין בזה
האחרון יצפה שמא בדברו’ ומה’ אשה לאיש .ואפשר לרמז בדרך צחות (תהלים לב ו – ברכות ח‘ :).על זאת ביתר עומק ,בהקדם
יאמר לו הקדוש ברוך יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא’ זו אשה‘ ,רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו’, מה שכתב בספר קרן
הוא למשוך את ידו דהיינו שלא יצטרך לשתות כוסות הרבה ולעמול ולטרוח עד שיגיע להכרה שהכל לדוד בפרשתן לפרש
ממנו וינצל ,ולכן בוודאי בהשגחה ,אלא יהיה די לו בכוס ה’לחיים’ ששותה בשעת השידוך... הענין של איל העקידה
לא יאמר עדיין ברכת שהקריב אברהם בדרך
א
˛מאמר המאיר˚
ברכת הזבח ,ומזה בהיל השטן עד הזבח כי עדיין מקווה הוא שמא
מאוד ומתערבב כליל. לדור בסוכה כל השנה לא יצטרך לשחטו ,וגם בזה עדיין
ולזה הענין כיון אליעזר עבד בעת נישואיו של רביה”ק מהר”י ט”ב מסאטמאר זי”ע מדרגה גבוהה היא ,אמנם אברהם
אברהם כשהלך להביא את רבקה, פנה אליו אביו הרה”ק בעל הקדושת יו”ט ואמר לו‘ :יהודי אבינו מדה אחרת היתה עמו ,דמזה
כי הוא רצה לעורר את זכות עקידת אחד בא אל הגה”ק בעל דברי חיים זי”ע ושאלה בפיו, שבירך ברכת הזבח מוכח שלא זו
יצחק ,וביותר את זכות הברכה ,שזה מה יעשה לפרנס את עצמו ובני ביתו ,אם יהיה מלמד בלבד שקיים מצוות ה’ בשמחה,
הוכיח על השלימות והאופן הנעלה תינוקות ,או לחילופין ישלח ידו במלאכת הסופרות שגם אלא שלא חשב בכלל על בנו יחידו
שבו עמד אברהם בנסיון ,לפיכך נתן היא מלאכת קודש ,או שמא יבטח בשם ה’ ולא יעשה ולא ציפה כלל שיאמר לו ה’ יתברך
לה שני צמידים עשרה זהב משקלם כלום ,ענה לו הגה”ק בעל הדברי חיים זצ”ל בגערה‘ :דו למשוך את ידו ממנו ,והיה לבו שלם
שהם שכר ברכה בהאי עלמא ,כדי גאלאגאן! אז מען איז א מלמד אדער א סופר דארף מען לגמרי לשחוט את בנו.
להזכיר דבר זה. זיך שוין נישט פארלאזן אויפן אייבערשטן?!’...
ובזה יש לפרש את הפסוק (שם כב
‘שמע בני’ ,סיים הקדושת יו”ט את דבריו‘ ,הנה כתיב יז)‘ :כי ברך’ מאחר שבירכת ברכת
עשרת הדברות בזכות (ישעיה ד ו) ‘וסוכה תהיה לצל יומם’ ,והקשו בגמרא (סוכה ב):
הזבח ,והוכחת בזה את עוצם
נסיון העקידה דהוה ליה לומר ‘וחופה תהיה לצל יומם’ ,משמע שחופה
אהבתך לבורא יתברך שמו ,לפיכך
אמנם אכתי נשאר לנו לברר מאי וסוכה דומים זה לזה ,ולכאורה מה ענין זה לזה?! ויש
בזכות זה‘ :אברכך וארבה ארבה את
ענין עשרת הדברות הכא ומדוע לומר שהדמיון הוא ,להורות לאברך שנכנס לחופה ובונה
זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר
נרמזו כאן באותם צמידים .אכן את ביתו ,שצריך להיות כדוגמת הסוכה ,דכמו בסוכה
שהיא מחוץ לבית תחת כיפת השמים ,ויושב בצלא על שפת הים וגו’ ,הכל נמשך בזכות
יש לומר דהנה איתא במדרש (מובא הברכה שבירכת.
ברש”י מסכת אבות פ”ה מ”ג) שבשכר דמהימנותא ורק הקב”ה סוכך עליו ,כמו כן במשך כל
ימי חייו אין לו לשבת אלא בצילא דמהימנותא ואין לו
עשרה נסיונות שנתנסה אברהם זכו
לסמוך כלל על דברים אחרים רק לבטוח בו יתברך שמו,
השטן נבהל מזכות הברכה
ישראל לעשרת הדברות ,והנה איזה
מן הנסיונות היה עיקר? הוי אומר וכמו כן אתה דע לך שאין לך על מי להשען ,לא עלי ובזה יומתק לפרש את דברי
נסיון העקידה ,כמו שכתב רש”י ז”ל ולא על חותנך ,כי אין אנו יכולים לעזור לך לא בפרנסה הירושלמי המובאים בתוספות
על הפסוק (בראשית כב ב) ‘קח נא את ולא בדברים אחרים ,רק בה’ תשים בטחונך כל ימי חייך, בראש השנה (טז :ד”ה כדי) ,שכאשר
בנך וגו’‘ :אין נא אלא לשון בקשה, ובאברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה ,והוא ימלא כל שומע השטן את התקיעות בראש
אמר לו בבקשה ממך עמוד לי בזה מחסורך’ .ע”כ. השנה ‘זימנא חדא בהיל ולא בהיל’,
הנסיון ,שלא יאמרו הראשונות לא על פי זה נראה לפרש הפסוק בפרשתן (בראשית כד כג): אולם כאשר שומע את קול השופר
היה בהן ממש’ ,דהיינו שלולא נסיון ‘היש בית אביך מקום לנו ללין?’ ,דהנה אליעזר שאל בשנית אז בהיל לגמרי ומתערבב
העקידה היו אומרים שכל הנסיונות לרבקה אם יצחק אבינו יוכל ללון בעמקה של הלכה, ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא,
הקודמים אינם חשובים כל כך, והיאך יתפרנסו .ועל זה ענתה לו רבקה (שם כד כה)‘ :גם כי הנה אחד מטעמי תקיעת שופר
ממילא מובן שהעקידה היא הנסיון תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון’ ,כי הנה אותו הוא להזכיר זכות עקידת יצחק ,ויש
הנכבד והקשה מכולם .והנקודה היום היה חג הסוכות (עיין יד משה על מדרש רבה ,בר”ר סו”פ לומר שהתקיעות הראשונות באות
העיקרית של נסיון העקידה ,שבו נט) ,ולזה אמרה שאם הבית שיקימו יהיה בבחינת סוכה, להזכיר את עצם מעשה העקידה,
ניכרה ביותר שלימות אברהם שיחסו בצילא דמהימנותא ,אז מובטחים הם גם בתבן ועל זה גופא עדיין אינו בהיל כל
אבינו עם בוראו ,היא ברכת הזבח גם במספוא גם בכל הצרכים ובוודאי יוכל ללון בעמקה כך ,אולם התקיעות השניות באות
שבירך אברהם קודם העקידה, של הלכה .וזהו שאמרו במדרש (מובא בישמח משה)‘ :וה’ להזכיר את שחיטת האיל ,שזה
כמו שנתבאר .נמצא שבזכות אותה ברך את אברהם בכל’ – בכל זה אליעזר’ ,דהיינו שמי מורה על גודל מדריגת אברהם
ברכה ששכרה היא עשרה זהובים שנתברך באותו לימוד שלמד אליעזר שם יש לו הכל אבינו במעשה העקידה ,שכל כך
זכו ישראל לעשרת הדברות ,ממילא ואינו חסר דבר .ומה נמלצו לפי זה דברי הגר”א הידועים היה לבו שלם עם בוראו לשחוט את
שפיר מובן מדוע רמז כאן בצמידים שבתיבת ‘בכל’ רמוזה מצוות סוכה ,כי אכן מי שיש לו בנו עד שלא חשב כלל על אפשרות
הללו על עשרת הדברות .ודו”ק. בחינת סוכה יש לו הכל .ודו”ק. שלא יצטרך לשחטו וכבר בירך
ליטול חלק בהוצאת הגליון ולהארות והערות או לקבל הגליון ,ניתן לפנות gilyonhamier@gmail.com
דפוס עריכה
והוצאה לאור מיוחד
ל גליון זה ועוד ספרים וגליונות
עת הצורך
ה רבים וחשובים נערכו ע"י עורכי
דפוס מלכות בארה"ק דפסה של חדש!!!
2ימים הדפסת מלכות הוצאה לאור בארה"ק
עוסק כבר מזה שנים ספרים גם
בהדפסת ספרים באיכות בכמות צוות אברכים תלמידי חכמים
ובמהירות הנדרשת קטנה
שידם רב להם
עימוד -גראפיק -הדפסה -שופינג במכמני התורה והחסידות
@ ב
ma0733834811@gmail.com ✆ 347-584-8866
