ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — חיי שרה (2026-11-02)

נ"י _לונדון ב"ב חיפה י-ם
4:09 4:28 4:16 4:24 הדה"נ4:10 : בה"י
5:15 5:27 5:22 5:23 מוצ"ש5:22 :
ר"ת6:01 :
פרשת חיי שרה תשפ"ז
ניצוצי אור ופרפראות יקרות משיעורי מורנו
5:37 5:57 5:57 5:58
ר"ח כסליו :ג'-ד' ,המולד :ליל ג' 10:27ו 3-חלקים הגה"ח ר' דניא_ל חיים א_לתר ש_ליט"א
ראש ישיבת 'פני מנחם' בעיה"ק ירושלים תובב"א
יו"_ל בסיוע הנגיד הרבני המפואר
וַ ּיִ הְ יּו חַ ּיֵ י ָׂש ָרה ֵמ ָאה
רזא דאחד הרה"ח ר' מאיר מ_לניק ומשפ' שיחיו
ברוק_לין -ניו יורק ָׁשנָ ה וְ ֶע ְׂש ִרים ָׁשנָה וְ ֶׁשבַ ע
שיחות ודרשות
ׁשנִ ים (בראשית כג ,א) ָ
לזכור תמיד כי חיי העולם הזה הם כולן שוין לטובה
חיי 'גרות' לעומת הטרקלין – העולם הבא והרי אין לה שווי כלל בכל המעות שבעולם .דהרי
שם מקום משכבם של אדם וחוה (עירובין נג ,).ועוד,
קכ"ז שנים בהכרת הבורא
גר ותושב אנכי עמכם (כג ,ד). אם נדקדק ,נמצא שלעומת קכ"ז שנות שרה,
שמשם הפתח לגן עדן (זוה"ק לך לך פא .).ומי יכול לשלם
היו ימי שני חיי אברהם אבינו מרובים יותר ,קע"ה
'גר' או 'תושב' ערכה .לכן אמר מיד 'בתוככם' ,לפי מה שהיא
שנה (להלן כה ,ז) ,ונמצא יתר עליה מ"ח שנים .הביא
שווה בעיניכם .לפי ערך זה אשלם מלוא מחירה.
כדי להבין מקרא זה ,צריך ביאור .דלכאורה הרי זה תרתי דסתרי הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל (דרוש וחידוש ,כאן) לבאר זאת
אהדדי ,שהרי אי אפשר לו לאדם להיות הן גר והן תושב .ורש"י פירש שווי לפי הבעלים על פי טעם מחודש .שכן אברהם אבינו שהיה בין
בזה 'גר מארץ אחרת ונתישבתי עמכם .ומדרש אגדה אם תרצו הריני עובדי עבודה זרה ,והכיר את בוראו רק בגיל מ"ח
אי נמי ,מתרץ עוד ה'ישמח משה' ,כל עוד
גר ,ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין ,שאמר לי הקב"ה (לעיל יב ,ז)
היתה המערה ברשותם ,אכן לא היתה שווה כל (בר"ר ל ,ח; ועוד) ,והרי קיימא לן שגר שנתגייר כקטן
'לזרעך אתן את הארץ הזאת''.
כך הרבה .רק כשעברה לידי אברהם נתעלתה שנולד דמי (עי' יבמות כב ;.ועוד) .ואם נחסיר מחשבון
ברם ,שני פירושיו טעונים ליבון ,בחדא ,הרי כל מהותו של גר הוא בקדושה ומעתה לא יסולא ערכה בפז .וזהו שאמר שנות חייו שהיו קע"ה ,סך מ"ח ,יעלו בידינו
שבא מארץ אחרת ומתיישב עם התושבים שבמקום ,ולמה קרא על קכ"ז שנה במדויק ,שאלו השנים שחי בהכרת
'בתוככם' ,אשלם כפי ערכה כאשר היא עדיין
עצמו 'גר ותושב' .וגם המובא מן המדרש צריך ביאור ,שאמר להם 'אם בוראו .לעומת זאת גבי שרה אמר קרא 'שני חיי
בתוככם.
תרצו' ,וכי דבר זה נתון כלל לפי רצונם ולפי שיקול דעתם אם ירצו
שרה' ,ודרשינן שכולן שוין לטובה ,ולפי זה משמע
או לא ירצו ,ומה כוונת המדרש.
שמיד הכירה את בוראה .הרי ששנות חייה של
אם לא תעיזו פנים – אשאר גר ַא ְרּבַ ע ֵמאֹת ֶׁש ֶקל ּכֶ סֶ ף ּבֵ ינִי ּובֵ ינְָך שרה שהיו כולן שוות לטובה ,היו קכ"ז ,בדיוק
ביאור יקר על דברי המדרש כתב הגאון רבי אברהם בעריש פלאם כמו שנות חייו של אברהם אבינו מעת שהכיר
זצ"ל מגיד מישרים בעיר מעזריטש [כותב תורותיו ותלמידו המובהק של ַמה הִ וא (בראשית כג ,טו) את בוראו.
המגיד מדובנא זצ"ל] בפירושו 'שפת היריעה' (בתוך ספר 'אהל יעקב' לרבו המגיד מדובנא ,בריש ביני ובינך -בין שני אוהבים כמונו מה היא חשובה לכלום
פרשתנו) על פי משל ,לאחד שהיה לו בית מפואר וביום מן הימים החליט
לעקור משם ולעבור לעיר אחרת ,והעניק במתנה את ביתו הגדול לאחד
מידידיו וכתב לו שטר מתנה ,אך הוסיף תנאי אחד שעל מנת כן נותן
שני אוהבים ְּתנּו לִ י ֲאחֻ ּזַ ת ֶקבֶ ר ִע ָּמכֶ ם וְ ֶאקְ ּבְ ָרה
וכי מאימתי נעשו כאלו אוהבים וידידים ,והרי
לו את ביתו ,שלעולם לא יהיה עז פנים כנגדו. לא הכירו זה את זה עד אותו היום .שהרי 'אותו ֵמ ִתי ִמּלְ פָ נָי (בראשית כג ,ד)
לאחר כמה שנים ,נתן הנותן את דעתו לשוב לארץ מולדתו וביקש היום מנוהו שוטר עליהם' מפני חשיבותו של
רשות מהאדון הנוכחי להתארח בביתו ונענה בשמחה ,לאחר כמה אברהם' (רש"י פס' י) .וודאי לאו אלו היו אוהביו של
'לא תחמוד' בשל עצמו
שבועות שישב שם ,נקעה נפשו של המארח ושאלו בקוצר רוח עד תמה ה'אמרי אמת' זצ"ל (עי' ליקוטי יהודה ד"ה ופגעו) ,והרי
אברהם אבינו.
מתי הוא מתכוון לשהות כאן ,השיבו האורח הלא זה הוא ביתי מאז כך כתב הרמב"ם (הלכות גזילה ואבידה פ"א הי"א) ,שאיסור 'לא
ומקדם .כעס עליו בעל הבית הנוכחי והודיעו נחרצות כי גרש יגרשנו פירש ה'אמרי חיים' זצ"ל (ליקוטים) ,כך אמר עפרון: תחמוד' (שמות כ ,יד) הוא כשמפצירים במישהו למכור
מביתו החוצה .הלך אפוא הראשון אל הבית דין שבעיר וביקש לדון אני כה אוהב כסף ,ואתה כל כך אוהב קדושה נכס ,וכשאינו מסכים מרבים עליו רעים כדי שהוא
בעניינו על פי דברי שטר המתנה .וכמובן ,בית הדין הוציא פסק כהלכתו ומקום קדוש זה .אם כן בין שני 'אוהבים' כמונו, ייאלץ למכור .וכי לא כך עשה כאן אברהם אבינו,
שהצדק עמו ולו שייך הבית ,וכתנאי המפורש בשטר ,שמקבל המתנה הלא כמה שתתן לי לא יספיק לי ולא יהיה רב חלילה .שהרי באמצעות בני חת הרבה רעים על
לא יהיה עז פנים כנגד הנותן ,ואין לך עז פנים גדול מזה ,כי הוא ביקש מדי אצלך ,על כן הבה נשתווה על ארבע מאות עפרון ,ולמה אין זה 'לא תחמוד' להדיא .ומתרץ,
מקום ללון ,ובעל הבית החציף פניו להשליכו החוצה ,בעוד שעשה עמו
שקל כסף. כי לכן אמר אברהם כי מן הדין כל הקרקע שלו
טובה גדולה והעניק לו את הבית כולו במתנה.
(עי' רש"י כאן) ,ולא בא להפציר בהם ולהציע ממון
והנמשל הוא ,הקב"ה נתן את הארץ לאברהם אבינו ,כמו שנאמר (לעיל ויש להוסיף שזהו גם מה שאמר לו אברהם
טובא אלא כדי להשתיק טענותיהם ולברר הקנין.
טו ,יח) 'לזרעך נתתי את הארץ' ,אך נתן זכות זמנית לכנענים לגור שם עד (פס' יג) 'אך אם אתה לו שמעני ,נתתי כסף השדה
בוא אברהם ,שנאמר (שם טז) 'ודור רביעי ישובו הנה' ,כי עדיין לא הגיע קח ממני' ,ופירש רש"י 'נתתי' – 'הלואי נתתי והוסיף עוד ,כי תמצא שכן אמרו חז"ל במדרש
הזמן ,שכן 'לא שלם עוון האמורי עד הנה' .לכך אמר אברהם אבינו לך כבר' .מאחר ש'אוהב כסף לא ישבע כסף' (בר"ר נח ,יד) שעשר פעמים נכתב כאן 'בני חת' כנגד
אל בני חת ,אני מבקש מכם דבר קטן' ,תנו לי אחוזת קבר עמכם', (קהלת ה ,ט) ,בכל שעה שעוברת גדלה חמדתו יותר עשרת הדברות .ובאו לרמז כי מעשיו של אברהם
ואם תרצו לתת ,סימן שאתם ישרי לב וממילא 'אני גר' ועדיין זכותכם ויותר ,לכן הלוואי וכבר נתתי הממון ,וכך לא כשרים ומזוקקים היו ולא סתרו אף אחד מעשרת
לשבת כאן .אך והיה אם לא תתנו ,כי עזי פנים אתם ,הרי שלא עמדתם הייתי נצרך להוסיף עוד ועוד לפי גודל חמדתו הדברות ,מראשון שבהם ועד 'לא תחמוד'.
בתנאי ,ובזה נשלם עוון האמורי ונתמלאה סאתכם והדרא הארץ לדוכתה
שתפחה עוד בינתיים.
ולבעלה הראשון ,וממילא אני אזכה בה.
אחד 'גר' אחד 'תושב' ּבְ כֶ סֶ ף ָמלֵ א יִ ְּתנֶ ּנָה ּלִ י ּבְ תֹוכְ כֶ ם
ועתה ,הבה וניגש לפירושו של המגיד מדובנא זצ"ל עצמו (אהל יעקב ,בריש וַ ּי ָָקם ְׂש ֵדה ֶעפְ רֹון ֲא ֶׁשר ּבַ ַּמכְ ּפֵ לָ ה
פרשתנו) ,אשר מלמדנו דרך וחיזוק בעבודת ה' .וכה פירש ,כי אברהם לַ ֲאחֻ ּזַת ָקבֶ ר (בראשית כג ,ט)
אבינו נקט לשון המשתמעת לשני פנים ,כדי שלא יוציא מפיו דבר (בראשית כג ,יז)
שקר ,וכך הם יוכלו להבין כרצונם ,בעוד שהוא מכוון לכוונה אחרת
שווי בעיני המוכר
לגמרי .ופתח אברהם אבינו פיו בחכמה ,לאמר 'גר ותושב אנכי עמכם',
שדה שבתוך המכפלה דייק ב'ישמח משה' (ד"ה בכסף) מאי 'בתוככם',
כלומר ,אני ואתם ['אנכי עמכם'] ביחד ,הננו 'גר ותושב' .דהיינו ,האחד תמוה ,וכי 'שדה עפרון' הוא 'אשר במכפלה', דנראה מיותר .ולכל הפחות היה לו לכתוב כן
מאתנו הוא ה'גר' והאחר הוא ה'תושב' [וכעין ההלצה הידועה באחד מגדולי והלא אדרבה ,המכפלה היא אשר בשדה עפרון. בסוף' ,לאחוזת קבר בתוככם'.
העניים בעיר שנעמד ליד גביר העיירה והכריז 'שנינו ביחד שווים מאה אלף רובלים',
אמר הרה"ק ופירש כי כך
לתמיהת ההמון הוסיף 'הלא אני אין כלום בידי ,ואילו הגביר הונו מגיע למאה אלף ברכת מזל טוב
רובל ,הרי שלשנינו יחד יש מאה אלף רובל' .]...וכוונת דבריו מוסתרת בין רבי י ש ראל לידידנו הרה"ח ר' חיים בער יוסטמן שליט"א ,מנציבי המכון ותומכיו אמר אברהם :וכי
אברהם מסקולען לרגל נישואי בתו תחי' בשעטומ"צ שייך לומר על
השיטין ,כאומר 'אם תרצו הריני גר' ,כלומר ,אתם בוודאי תרצו לפרש עב"ג הבחור החתן המופלג יצחק הי"ו בן הרה"ח ר' יעקב דרו שליט"א
מדמים בנפשכם כי אתםאת דברי שאני הוא הגר והזר בתוככם ,ואתם ַ זצ"ל על פי דברי יזכו לבנין עדי עד ,דורות ישרים מבורכים ,נחת מכל יוצ"ח ברוב שלום וברכה מערת המכפלה
מתוך שפע וס"ד כל הימים 'בכסף מלא',
בעלי הבית מן הדין .אבל האמת היא 'ואם לאו ,הריני תושב ואטלנה ה'אור החיים' מאחלים בהוקרה :ישראל מוזסון ואברהם מרדכי טאומן ,בשם מכון 'אור חדש'
הנעלה והנשגב ,הרי הכל טפל לו .ולכך מקדים את הקדוש בריש חומש במדבר ,על הפסוק 'במדבר סיני
(בראשית כד ,ח) ַרק ֶאת ּבְ נִי ֹלא ָת ֵׁשב ָׁש ָּמה אוהל מועד ,שבמהותו הוא גדול מאשר כל מדבר באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית' (במדבר
אבל יעקב בן בני סופו לחזור סיני .בזה מבאר הרה"ק מסקולען הכא ,הלא כל א ,א) ,שמקשה מפני מה לא השוה הפסוק את מדותיו.
חשיבותה של השדה אינה אלא בזכות המכפלה, שכן במקום הוא מדבר על הכלל תחילה ,המדבר,
רמאות שתתגלה ונמצא כי במהותה המכפלה גדולה מהשדה לאין ואחר כך על הפרט – אוהל מועד .ואילו בתאריך הוא
יש להבין ,מה מקום לציין הכא שלא מעניינו 'אבל שיעור .נמצא שפיר 'שדה עפרון אשר במכפלה' .ולכך מקדים את הפרט' :באחד לחודש השני בשנה השנית'.
יעקב בן בני סופו לחזור'.
אמר 'מכפלה' ולא 'מערת המכפלה' ,כי אין הכוונה ומתרץ ה'אור החיים' כי הלא הקב"ה מקומו של עולם
אמר ה'חתם סופר' זצ"ל ,כי אף שציוה אברהם את למערת הקבורה המצומצמת שבמקום ,אלא למהות ואין העולם מקומו ,והעולם הוא שטפל לו (בר"ר סח ,ט).
אליעזר לקחת אשה ממשפחתו ולא לפנות לבנות המכפלה ,היינו שנכפלה בזוגות שנועדו לקבורה שם. נמצא כי בבואנו לדבר מענין אוהל מועד ,המקום
רזא דאחד -המשך מעמוד א
עוד עשר שנים ,ויקויים בה 'ואם בגבורות שמונים שנה' ,ובינתיים מן הדין' .שכן אברהם אבינו הוא אדון הארץ האמיתי ,ומן הדין והצדק
תתעסק בכל הוויות עולם הזה ,ורק 'אחר תלך'. שיֵ שב בה כחפצו ,לפי שכולה שלו.
ברם ,אליעזר שהיה תלמידו של אברהם אבינו ודלה והשקה מתורתו ועבודת הקודש הוסיף שם המגיד מדובנא זצ"ל דברים יקרים בחובת האדם בעולם הזה ,כי זה מה
של רבו ,דעה אחרת היתה לו 'ויאמר אליהם אל תאחרו אותי' .כלומר ,אל תאחרו ותדחו שנאמר (במדבר כה ,כג) 'והארץ לא תמכר לצמיתות וגו' כי גרים ותושבים אתם עמדי' ,שכביכול
את ההכנה מעולם הזה לעולם הבא ,שכן 'וה' הצליח דרכי' ,כי הדבקים בה' ובמצוותיו, גם הקב"ה אומר לנו 'אני ואתם שנינו יחד מהווים גרים ותושבים' .כלומר ,האחד הוא
כבר בעולם הזה המה מכינים עצמם לעולם הבא ,כאיש ההולך בדרך והעיקר אצלו הוא התושב -והוא הקב"ה ,שמלוא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה ,ואילו אנו בחיים
להגיע למחוז חפצו לשלום .ויראי ה' חיים בעולם הזה מתוך דביקות בתורה ובמצוות, חיותנו בעולם הזה שהוא עולם עראי וכחלום יעוף ,נחשבים 'גרים' -היום כאן ומחר לא.
בבחינת 'עולמך תראה בחייך ואחריתך לחיי עולם הבא' (ברכות יז ).וזוכרים תדיר כי הם ולפיכך צריך כל אחד להכין עצמו בפרוזדור כדי להגיע לטרקלין שהוא עולם הבא ,מוכן
בבחינת 'גר' בלבד' ,כי הולך האדם אל בית עולמו' (קהלת יב ,ה). עם צידה לדרך של תורה ומעשים טובים ,ובכך להכין לעצמו מושב טוב עם הצדיקים.
לעקור מסורת אבות אבל לפעמים האדם חושב על עצמו כי הוא הוא ה'תושב' ,וקונה לעצמו רכוש ועוסק
כך פירש הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זצ"ל [נלב"ע כ"ב במרחשוון תרפ"ז] ,במה שאומרים כל ימיו לקנות עוד ועוד בעולם הזה כאילו הוא חי כאן לנצח ,ובאמת לא זו הדרך ישכון
ב'הגדה של פסח' 'צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו וכו' ,ולבן בקש אור ,כי הארץ לא תמכר לצמיתות ,אלא האדם מוגבל כאן בכמה וכמה שנים טובות,
לעקור את הכל ,שנאמר (דברים כו ,ה) 'ארמי אובד אבי' .ופירש הרה"ק מבעלזא מאמר זה ולאחר מכן עולה לעולם הבא .והמשכיל בדבר ,עליו להשליך את כל ענייני עולם הזה
ֹ
בליל התקדש חג הפסח ,ברוב התלהבות דקדושה ,כי לבן הארמי ראה את בני ישראל מאחורי גֵ וו ,ויעשה תורתו קבע ומלאכתו עראי כגר בארץ ,ואז יהיה תושב במושב טוב
כיצד הם דבקים במעשי אבותיהם ,וכל אחד אומר הנני עושה כמעשי 'אבי' -מה היה לעולם הבא בגן עדן.
אבא אומר בכגון דא ,איך היה אבא עושה בענין שכזה .בא לבן הארמי ורצה לעקור את שנינו גרים ושנינו תושבים
הכל ,שיהיו 'אובד אבי' -יאבדו ישראל את מעלתם ואת דביקותם במעשי אבות שהם
קרוב לפירוש זה פירש ה'חתם סופר' זצ"ל (חת"ס בפרשתנו שנת תק"ס) בהקדם דברי הרמב"ן (לעיל
סימן לבנים ,ורצה להדיחם מאמונת אבות בטענת שווא ,שכל מעשי אבותיהם היו נכונים
כג ,ד) ,שפירש הכתוב על פי המנהג שנקבע אצלם ,שלכל בני המשפחה היה בית קבורה
לשעתם בעולם עתיק יומין ,אבל כיום צריכים להתחדש ולשנות מהם.
מיוחד איש לבית אבותיו בלבד ,ואילו את הגרים והזרים קברו בחלקת שדה אחרת.
ובכך ביקש 'לעקור את הכל' ,כי כל זה הוא יסוד מוסד בעבודת ה' ,להחזיק במסורת ולכך אמר להם אברהם אבינו ,אמנם אני גר מארץ אחרת ואין לי ירושה מאבותי למקום
אבותינו בידינו ,להביט ולהשכיל במעשי האבות מימים ימימה ,לראות ולרעות את קבורה בארץ הזאת ,אך כיון שהנני תושב עמכם ,כי חפצתי לשבת בארץ הזאת ,לכן
גדיותינו על משכנות הרועים. תקברו אותה במקום מכובד כאחד מכם.
וכאן אכן אנו מוצאים כי כבר ביקש לבן לעקור דרך זו מאחותו ,וללמדה לשבת בתוך ׂ
הוסיף על כך ה'חתם סופר' ,כי אברהם אבינו שיבר את אזנם לאמר כי מנהג זה הוא
תענוגי העולם הזה ,ולא להתדבק בדרך אברהם אבינו .אבל לעומתו התעצמה רבקה מעשה שטות וטפשות ,שהרי כל זמן שהאדם חי בעולם הזה ,הרי הוא 'גר' גם בארץ
אמנו ע"ה והתגברה ללכת דייקא בדרכי אברהם ובדרך שרה חמותה ,יחד עם יצחק ׁ
לשנים ,ומאידך בשעה שמת מולדתו ,כי העולם הוא חולף ועובר ,דירת עראי קצובה ָ
ההולך בדרכי אביו ,ויחדיו להקים בית בעולם הזה שכולו עומד על הכנה לעולם הבא האדם ,הרי הוא תושב בכל מקום שנקבר .כפי שנרמז במאמר חז"ל (מו"ק ט' ).לחרוב ביתך
'ויביאה יצחק האהלה שרה אמו' (כד ,סז) -יצחק הכניס אותה למצב של דירה ב'אוהל' וליתוב אושפיזך' [שיחרב בית קבורתך ,דלא תמות ,אלא תחיה לאורך ימים ,רש"י] ,הרי לנו דרק
ארעי ,מתוך הבנה שהעולם הזה אינו אלא פרוזדור. קברו של אדם נחשב כביתו ,ואילו מגוריו בעולם הזה הרי הם בשבילו כאכסניה זמנית
וכפי שפירש הרה"ק רבי דוב בעריש מאושפיצין זצ"ל [מתלמידי הרבי מלובלין זצ"ל] בספרו כאורח נוטה ללון .ואם כן ,מדוע שלא יקברו לכל אדם -יהיה מי שיהיה -בתוך שטח
'דברי צדיקים' (ריש פרשתנו) את הפסוק 'בא ַ ּביָ מים' (כד ,א) ,והוא לשון יתור בפסוק .אלא נחלת קברותיהם ,הלא כולם שווים בגרותם.
שלאורך כל ימי חייו של אברהם אבינו היו לנגד עיניו 'ב' ימים' -שני ימים אלו :יום
וזה 'גר ותושב אנכי עמכם' ,היינו ,גם אנכי גם אתם ,שנינו ,גרים וגם תושבים כולנו,
הלידה ויום המיתה [וככל הנראה כוונתו דדרשינן 'בימים' כאילו נכתב 'ב' ימים'] .כלומר ,זכר הן
שהרי בעולם הזה שנינו 'גרים' ,ולאחר מיתה שנינו 'תושבים' ,ולכן 'תנו לי אחוזת קבר
את יום לידתו – 'מאין באת' (אבות פ"ג מ"א) ,מהיכן ועל מה נשלח לעולם השפל ,שהוא רק
עמכם'.
כדי להרבות מצוות ומעשים טובים ,שלא יהיה שכרו נהמא דכסופא .וכן זכר בכל ימי
חייו את יום המיתה – 'לאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון' (אבות שם). 'תשב הנערה אתנו' -כתושב
ומחשבה זו היתה מסייעת לו לפרוש מעבירות ולהרבות במעשים טובים .וזה 'בא ַ ּבימים', באורח זו נלך ,לפרש עוד משא ומתן שהיה בין אליעזר עבד אברהם לבין לבן ובתואל
מנוקד בפת"ח -המורה על ימים ידועים ומפורסמים ,והם שני ימים אלו .ועד זקנה 'שלחוני לאדונִ י' ,אמרו לו 'תשב הנערה
בהמשך הפרשה .כשאמר להם אליעזר (כד ,נד-נו) ַ
ושיבה 'בא' אברהם אבינו בשני ימים אלו שלא סרו מנגד עיניו .וכן נרמז בתיבת 'בא' אתנו ימים או עשור אחר תלך' ,אך אליעזר עמד על דעתו 'ויאמר אליהם אל תאחרו
שיש לה שני פנים כמו 'כי בא השמש' שעניינו הן ביאת השמש על הארץ ,בזריחתה, אותי וה' הצליח דרכי ,שלחוני ואלכה לאדוני' .ותמוה ,אריכות הדברים הללו למה לנו,
והן ביאתה וירידתה בערב ,בשקיעתה .וזהו 'בא בימים' הן יום הביאה לעולם והן יום ואם אמנם אמרו חז"ל 'יפה שיחתן של עבדי אבות' (בר"ר ס ,ח) ,אך לא לשיחתם של לבן
הביאה לעולם הבא .וכן רמז יש בתיבת 'בא' שהיא נוטריקון ביאה אסיפה ,לרמז על ובתואל היתה כוונתם ,ומדוע תספר התורה גם את דבריהם בפרוטרוט .וגם ,מדוע באמת
היום שבא לעולם ,והיום שבו יאסף אל עמיו ,ואותם הימים היו לנגד עיניו .והמתהלך שינו את רצונם מבתחילה ומיאנו לשלחה.
במחשבה כזו זוכה לעשות רצון ה' תדיר.
אין זאת אלא ,שתוך כדי הדברים הבינו שאליעזר בא לנסות את רבקה ולהרגיל
ולהאמור יתבאר בעומק ,שכאשר האדם זוכר את שני הימים האלו ,הרי שכל חייו הם
אותה אל צורת החיים שבבית אברהם אבינו ,שהיא על פי ההבנה האמורה שכל
כ'גר' בארץ ,כאורח הנוטה ללון בדרכו אל מילוי השליחות והגעה אל הפרוזדור מלא
העולם הזה הרי הוא מקום של הכנה לעולם הבא וכל יושבי תבל אינם אלא כ'גרים'
בדברים טובים ,ומה לו לרכוש ולקנות הלא אינו תושב של קבע כאן.
בלבד .ולכן בחן את רבקה לראות את יפי מדותיה והנהגתה ,כדי לבודקה אם תסכין
ויש לנו לתלות הדברים לחכימא ברמיזא בדברי רש"י בפירושו הראשון 'הריני גר לחיים כאלו שכל כולם רק הכנה להכנס בטרקלין של העולם הבא .כשהבינו את זאת
מארץ אחרת ונתיישבתי עמכם' ,שאף בעסקו בענייני עולם הזה שכבר נתיישב עמהם נבהלו ואמרו לו 'תשב הנערה אתנו' -רצוננו הוא שתחיה בצורה אחרת 'עם שתי
בארץ ,עדיין 'הריני גר מארץ אחרת' – מקומי האמיתי אינו כאן אלא בארץ אחרת ,כי רגלים על הקרקע' כדאמרי אינשי ,כלומר לדעת ליהנות היטב בעולם הזה כתושבים
בכל מצב אני זוכר את תכליתי ואת יעדי ,שהוא הטרקלין -העולם הבא. של קבע' ,תשב הנערה אתנו' ,שתהא בת עולם הזה ,לא רוחנית וצדיקה שבחייה
העולה לנו מכל זה ,כי בכל פעם שהאדם עוסק בענייני העולם הזה ,צריך לזכור כי היא כבר בת עולם הבא .אתנו – עם בני העולם הזה ,תשב – ישיבה של קבע .והגם
עיקר העיקרים הוא עבודת ה' וההכנה לעולם הבא ,ומסוגל יום השבת לכך שעל ידו הוא כי האמת כדבריך שסוף כל אדם למיתה ,ועיקר החיים הם חיי העולם הבא ,הנה
זוכה להשיג השגה זו גם בכל ששת ימי המעשה ,שכן אנו כגרים בעולם הזה ועיקר כל זה אינו צריך להטריד מחשבותינו כעת ,כי 'אחר תלך' ,אין זה אלא מאוחר מאד,
מקום מושבנו הוא בעליונים לעולם הבא ,ועל ידי שנכין עצמנו כראוי ,נזכה אכן שנהיה עוד שנים רבות ,ובינתיים אכול ושתה וחטוף מכל מעדני העולם .כפי שניבא ישעיהו
תושבים נכבדים בעולם הבא וליהנות מזיו הצדיקים ומזיו השכינה .ויהי רצון שנזכה (כב ,יג) 'והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן אכול בשר ושתות יין ,אכול ושתו
להיטיב מעשינו מתוך יישוב הדעת האמיתית ,ולעשות כל מעשינו לנחת רוח לבורא כי מחר נמות' .ולכך אמרו 'תשב הנערה אתנו ימים' ,היינו שבעים שנותיו של אדם,
(מעובד מתוך שיחת ליל שב"ק חיי שרה תשפ"ה) יתברך שמו ,אכי"ר . ככתוב (תהלים צ ,י) 'ימי שנותינו בהם שבעים שנה'' .או עשור' ,ואולי גם תאריך ימים
ב
ומעיקרא ,בעת ששלחו אברהם ,אמר (פס' ז) 'הוא ישלח אם אכן תקיים הכל 'עד אם כילו לשתות' .רק 'ויהי הכנעני ,היה אליעזר יכול להונות את אברהם
מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני'. כאשר כילו הגמלים לשתות ,ויקח האיש נזם זהב' ולקחת אשה מבנות הכנעני ,וללמדה לומר כי היא
(פס' כב) .כי עתה ידע שאכן גם עושה הרבה ,והיא מבית בתואל הארמי ,שכן מי יוכל להכחישה .שמא
אכן ,מתחילה היה אליעזר אמור ללכת כדרך כל האשה ליצחק. תאמר כי עשוי יצחק לצאת ולבקר את חותנו ,ואז
הארץ ומתעכב בצעידתו מהלך כמה ימים ,בעוד תתגלה התרמית – אין לחוש לכך ,שכן כבר אמר לו
שהמלאך פורח ביעף אחת ושתים (עי' ברכות ד .):עתה, אברהם שיצחק הוא עולה תמימה ולעולם אינו יוצא
משבא אף הוא בקפיצת הדרך כמלאך ,שפיר הוי
'אתך' .כי יחדיו באו הנה.
(בראשית כד ,כח) וַ ָּת ָרץ הַ ּנַ ֲע ָר חוצה לארץ (עי' בר"ר סד ,ג) .מעתה ,אין על אליעזר מורא
מלרמות את אברהם ,כי מי יכחישהו ,לכן אמר לו
כשבאה השעה הכל רץ אברהם מיד' :אבל יעקב בן בני סופו לחזור' .היזהר
מצינו כאן ריצה ,וכן מקודם באמרו 'וירץ העבד מרמאות ,שכן עתידה היא להתגלות על ידי נכדי
ֹאמר ְׁש ֵתה וְ גַ ם ּגְ ַמּלֶ יָך ַא ְׁש ֶקה וָ ֵא ְׁש ְּת
וַ ּת ֶ לקראתה' (פס' יז) ,ושוב נאמר 'ותמהר ותער כדה' (פס' יעקב אשר ישוב לשם ,ו'מילתא דעבידא לאגלויי,
כ) ,וגם לבן אחיה נאמר בו 'וירץ לבן אל האיש' (פס'
ׁש ָק ָת ה (בראשית כד ,מו) וְ גַ ם ַהּגְ ַמּלִ ים ִה ְ לא משקרי בה אינשי' (ר"ה כב ;:בכורות לו...).
כט) ,ומהן כל הריצות הללו ,לאן אצה דרכם.
כשושנה בין החוחים אלא ,בא ללמדנו שאף שעד עתה התמהמה זיווגו
וכי כך מדבר שדכן ,שעומד ומשבח את הכלה ,והרי של יצחק עד ארבעים שנה ,מכל מקום בזמן שבו ּובָ ּה ֵא ַדע ּכִ י ָע ִׂש ָית ֶחסֶ ד ִעם ֲאד ֹנִי
זה אינו מקובל ,ששדכן יהלל את הכלה באוזני בני נגזר שיגמר השידוך ,כן יהיה .וכאשר באה השעה
(בראשית כד ,יד)
משפחתה .הלא הם כבר מכירים ויודעים במעלותיה, של זיווגו של אדם ,הכל רץ ואץ במהירות .כי הכל
ואדרבה ,בפני משפחת הכלה עליו להרבות בשבחי לפי גזירת שמים ,ואף אם נראה שמתמהמה ,אינו לחוש את צרכי הזולת
החתן כדי שיסכימו לקחתו. אלא לפי חפץ עליון ,ובבוא השעה היעודה אין מי מה ענין חסד לכאן .ועוד ,איזו הוכחה יש במעשה
שיעצור ויעכב את המיועד לו לאדם. זה לדעת שמתאימה היא לביתו של אברהם אבינו.
אלא ,מבארים (עי' טעמא דקרא; נתיבי ישורון ,על פס' לא ,בשם אביו רבי
במקום בו מאכילים פטומות לכל אורח ערבי ,מה
מרדכי יחיאל לוריא) שאליעזר בא כאן בתכסיס הפוך .אם הכל מבעוד יום ייחשבו מעט מים הניתנים לאיש הבא יגע מן הדרך.
יבוא ויספר להם מיהו יצחק הצדיק ,מיד יאמרו לו באופן נוסף ביאר הרב מבריסק זצ"ל (חידושים עה"ת ,כא),
שכנראה טעה במשפחה .כאן זה בית שמגדלים בו על פי מה שאמרו חז"ל יפה שיחתן של עבדי אבות אכן יתבאר על פי מה שהביא בזה הרב מפלונסק
בתואל'ים ולבן'ים רמאיים ,ומי שהוא צדיק ועולה (בר"ר ס ,ח; רש"י להלן פס' מב) ,וכיון שאליעזר ביקש 'הקרה נא רבי צבי יחזקאל מיכלזון זצ"ל (עי' ספר פינות הבית ,הקדמת
תמימה אין לו מה לחפש כאן .לכך בא וסיפר עד לפני היום' ,נתקבלה תפילתו והכל הוצרך להתנהל הר הבית ,מה ):ביאור נחמד בשם אבי אמו הגאון רבי
כמה חסודה היא רבקה ,אשר בענוות חן מיהרה יתרה כדי שהשידוך יצא לפועל טרם תשקע במהירות ֵ שמואל אליהו שווערדשארף מבילגורייא זצ"ל .גומל
להשקות לו ולגמליו .מששמעו כן ,נדהמו .האכן יש החמה ,כפי שביקש אליעזר 'היום'. חסדים אמיתי ,אינו נותן לפי צרכיו שלו ,אלא
במשפחתנו כזו ש'הקדיחה תבשילה ברבים' ,אשר יודע ומרגיש בצרכי הזולת ונותן לאחרים לפי מה
במקום לרמות ולגנוב היא גומלת חסד?! אם כך ,ענו שלא להתמהמה ברחוב שטוב עבורם .והנה רבקה היתה אז בת שלש שנים
ואמרו פה אחד' ,קח ולך ,ותהי אשה לבן אדונך' (פס' רבי משה חפץ זצ"ל [מחכמי איטליה] (מלאכת מחשבת) [נלב"ע (רש"י לקמן כה ,כ ד"ה בן ארבעים) ,ואילו יצחק אבינו היה אז בן
נא) .היא אכן לא מתאימה לבית כמו שלנו ,כי אצלנו א' בכסליו תע"ב] ביאר כי צניעותה של רבקה אשמעינן ארבעים שנה (להלן כה ,כ) ,והרי אמרו חז"ל (שבת קנב).
אין מקום כלל לחסדים .המקום ההולם עבורה הוא הכא .שהעיד בה הכתוב (פס' טז) 'בתולה ואיש לא ידעה', עד ארבעין שנין מיכלא מעלי ,מכאן ואילך משתי
ביתו של אברהם אבינו. והיינו בבחינת 'כל כבודה בת מלך פנימה' (תהלים מה ,יד), מעלי ,ונמצא שאין טובתו של זה כטובתה של זו.
שלא הכירו בה אנשים כלל (עי' כלי יקר לעיל פס' יב) ,כי מדירה לרבקה מהני טפי מיכלא ,וליצחק – משתי ,ואיך
בזה יתבאר גם מה שאמר להם בסיום דבריו
היתה את רגליה מרשות הרבים .עתה שנזדמן לה יהיו דעותיהם שוות .אכן בזאת תיבחן רבקה ,אם
'ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני הגידו
לצאת ולשאוב מים ,עשתה הכל במהירות רבה ,כדי תגיש לפניו מאכלים ,הרי שאמנם בעלת חסד היא,
לי' ,ותמוה הוא ,וכי מי יבקש מהצד השני 'אנא עשו
לא לשהות זמן מיותר ברחוב בין הבריות .לכן הוצרך אך לא במידה הראויה לביתו של אברהם אבינו,
חסד והשתדכו עמי' ,הלא בזה הוא מגלה כי יש
אליעזר אף הוא לרוץ ,כדי להספיק לדבר את דבריו לחשוב לפי צרכי הזולת .רק אם תשכיל להבין לפי
איזה פגם גדול אצלו שעל כן הוא מבקש שידוך
טרם תחזור לביתה. צרכיו של אליעזר הזקן ,שהוא צריך שתייה מרובה,
בתור 'חסד ואמת' .אלא בא לומר להם ,אחר אשר
בזה שפיר 'אותה הוכחת' ,כי הסתכלות כזאת הגונה
ראינו כיצד בתכם שוחרת לחסד ומתנהגת באמת
ומתאימה לבית אברהם.
ובתמים ,הגידו לי נא האם גם אתם כאלו שעושים
חסד ואמת ,כמו שנהוג אצל אדוני .הלא אתם
(בראשית כד ,לג) ּיּוׂשם לְ פָ נָיו לֶ ֱאכֹל
וַ ַ
בית של חמסנים ורמאים ,ומה לכם חפץ בבת זו
אצלכם שלא תמצאו בה נחת ,ולא תוכלו לשדכה
מתן בסתר וְ הָ ִאיׁש ִמ ְׁש ָּת ֵאה לָ ּה ַמ ֲח ִריׁש לָ ַד ַעת
איתא במדרש (עי' תרגום יונתן) שרצו להרעילו .ומניין
עם נבלים שכמותכם. אכן יָ דע להיזהר מן המאכל. הַ הִ צְ לִ יחַ ה' ַּד ְרּכֹו (בראשית כד ,כא)
אף הם יחד ענו ואמרו' ,מה' יצא הדבר' (פס' נ), ביאר רבי מאיר הויזין מקופנהגן זצ"ל [מדורות אמור מעט ועשה הרבה
שאכן אין היא הולמת להיות בביתנו ,ואיננו יודעים הראשונים של יהודי קופנהגן אשר בדנמרק .נלב"ע בשנת תק"ע] יש לתמוה ,הלא מעיקרא אמר (פס' יד) 'הנערה אשר
איך נזדמנה לבוא אל משפחתנו .אין זה אלא מעשה בספרו 'קרן אור פני משה' כי ממה שנאמר 'ויושם אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ,ואמרה שתה וגם
שמימי ובלתי מובן' .מה' יצא הדבר'. לפניו' ,משמע שהמאכל הונח לפניו מבלי שהוא גמליך אשקה ,אותה הכחת לעבדך ליצחק' ,והנה אכן
יבחין מי הגישו .אמר אליעזר בלבו ,הרי 'הנותן אמר לה (פס' יז) 'הגמיאיני נא מעט מים מכדך' ,ואף
מתנה לחברו צריך להודיעו' (עי' ביצה טז ,).וכן הוא הנוהג היא אמרה לו (פס' יח–יט) 'שתה אדוני ...גם לגמליך
וַ ּיֹוצֵ א הָ ֶעבֶ ד ּכְ לֵ י כֶ סֶ ף ּוכְ לֵ י זָהָ ב שבעולם ,אם כן למה הפעם מגיש הארוחה הסתיר אשאב' .ואם כן נתמלא כל תנאו ,ולמה המתין חרש
שלא ידעו מיהו .אין זה אלא משום שיש לו מה
נָתן
ּובְ גָ ִדים וַ ּיִ ֵּתן לְ ִרבְ ָקה ִּומגְ ָּדנֹת ַ להחביא .אם כן ,מוטב אישמר מזה.
עד הסוף 'לדעת ההצליח ה' דרכו' .הרי כבר ניתן לו
סימן מובהק בדיוק לפי המבחן שהציב.
לְ ָאחִ יהָ ּולְ ִא ָּמּה (בראשית כד ,נג) תירץ ה'אור החיים' הקדוש ,כי אכן מעיקרא
בגדים לדוגמא
ֹאמר ֵאלָ י ה' ֲא ֶׁשר הִ ְתהַ ּלַ כְ ִּתי וַ ּי ֶ היה די בסימן זה .אלא שרבקה ענתה 'גם לגמליך
אשאב עד אם כילו לשתות' .כיון שהוסיפה מילים
כה עורר הרה"ק המהרי"ד מבעלזא זצ"ל [נלב"ע כ"ב לְ פָ נָיו יִ ְׁשלַ ח ַמלְ ָאכֹו ִא ָּתְך אלו ,חשד אליעזר שהיא אינה מתאימה לביתו של
במרחשון תרפ"ז] את בית יעקב אלו הנשים בדברי מוסר אברהם אבינו ,שהוא היה 'אומר מעט ועושה הרבה'
(ועי' דבש וחלב [קרענגיל] ,ד"ה וע"ד המוסר) ,בדקדקו בהאי קרא ,מהו ּׁשה לִ בְ נִי (בראשית כד ,מ)וְ לָ ַקחְ ָּת ִא ָ (עי' ב"מ פז ,).ואילו היא מפריזה בדבריה ואולי אינה
'ובגדים' .וכי ידע אליעזר מראש את מידות בגדיה עושה כן .לכך ,אחר שגמרה דבריה בחן אם מקיימת
של מי שטרם הכיר כלל ,עד שיכול היה להתאים בפסיעות של המלאך כל מה שאמרה .ואחר שהביאה לו לשתות ,ואף
עבורה בגדים. מאי שנא הכא שאמר 'ישלח מלאכו אתך', מיהרה לשאוב לכל גמליו ,עדיין השתאה והמתין
ג
נציבי מכון ‘אור חדש'
אשר נשא _לבם אותם _להיות עמודי התווך
ופטרוני המכון בהפצת מעיינות התורה והחסידות
א_לה יעמ+דו ע_ל הב+רכה
הרב שלמה חנוך אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו
ותירץ בדרך מוסר והדרכה ,שאכן לא הביא אליעזר
פלעטבוש -ניו יורק
וַ יְ סַ ּפֵ ר הָ ֶעבֶ ד לְ יִ צְ חָ ק ֵאת ּכָ ל הַ ְּדבָ ִרים ֲא ֶׁשר בגדים עבורה שתלבש .אלא הביא דוגמא של בגדי נשים,
הרב נפתלי צבי אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו כדי שהנערה תראה ותבין איך מתלבשים בביתו של
לייקווד – ניו ג'רזי ָע ָׂשה .וַ יְ בִ ֶאהָ יִ צְ חָ ק הָ א ֱֹהלָ ה ָׂש ָרה ִאּמֹו וַ ּיִ ַּקח אברהם אבינו .שתדע שמדובר במלבושים צנועים ושונים
ּׁשה (בראשית כד ,סו–סז) ֶאת ִרבְ ָקה וַ ְּת ִהי לֹו לְ ִא ָ
הרב אליעזר דוד איצקוביץ ומשפחתו שיחיו מהמקובל בעולם.
ברוקלין -ניו יורק
האהלה שרה אמו -ויביאה האהלה ונעשית דוגמת שרה אמו
הרב שלמה יוסף בידרמן ומשפחתו שיחיו (בראשית כד ,נח) ֹאמר ֵאלֵ ְך
וַ ּת ֶ
מונסי -ניו יורק מבחן במעשים ולא במופתים מעצמי ואף אם אינכם רוצים
דקדק הרה"ק המהר"י מבעלזא זצ"ל ,אליעזר ניסה
הרב ירמיה בראך ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק לשכנע את יצחק כי זהו זיווגו ,בספרו לו את כל הדברים הסכמה לרצון שמים
אשר נעשו לו ,שקפצה לו הארץ ונזדמנה לו רבקה טרם בפשטות משמע שענתה בהתרסה ,שנחושה היא
הרב חיים אברהם בראך ומשפחתו שיחיו כילה לדבר וכו' .אבל יצחק לא הביט אל כל אלה ,כי לא בהחלטתה לילך אף בניגוד לרצון הוריה .אך למה
לייקווד -ניו ג'רזי
באותות ובמופתים תיבחן .רק אחר שהביאה האוהלה ,ומצא אכן שתענה להם כך ,והרי בסך הכל באו לשאול
משפחת ברין הנכבדה שיחיו את מעשיה כשרים כמעשי שרה אמו ,עתה ניאות לשידוך. אותה לדעתה ,ולמה לא תענה בנחת שדעתה ללכת
ירושלים – ישראל
כל היתר לא השפיע עליו .לא מופתים ולא סימנים. עם האיש.
הרב ישראל שמעון בריקמן ומשפחתו שיחיו אלא יש המבארים (ועי' באר מים חיים) ,כי אכן אין זה בהתרסה,
ברוקלין -ניו יורק
וְ ֵאּלֶ ה ְׁשנֵי ַחּיֵ י יִ ְׁש ָמ ֵעאל ְמ ַאת ָׁשנָה אלא בדרך פשיטות של הנקבע בגזירת שמים .וכך השיבה
הרב יהודה לייב אברהם גוטמן ומשפחתו שיחיו להם :הרי אתם רואים כי הכל מתנהל משמים ,לכן אין לי
ברוקלין -ניו יורק ׁשנִים (בראשית כה ,יז)
ֹל�ים ָׁשנָה וְ ֶׁשבַ ע ָ ּוׁש ׁש ִ
ְ ספק ,שאלך .ואף אם אינכם רוצים ,ואף אם אני בעצמי
למה נמנו שנותיו של ישמעאל ,כדי לייחס בהם שנותיו של יעקב לא ארצה ,לא יעזור לנו מאומה ,כי הכל כפי גזירת עליון.
הרב יוסף ברוך גליקסמן ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק והרי ראיתם מה קרה לבתואל שרצה לעכב ומת ,אם כן
חלוקת שנות ישמעאל הבה נסכים בטובות.
הרב אברהם יעקב גרינשטיין ומשפחתו שיחיו רש"י שואל רק למה הוזכרו
פלעטבוש -ניו יורק
שנותיו של ישמעאל ,אבל למה
שב מב
הרב ידידיה גרינשטיין ומשפחתו שיחיו לא הקשה על הפירוט ,מאת שנה,
ַמ ְת ִ ּכ ִיפין ַה ְת ָחלָ ה
וע א צע!
ברוקלין -ניו יורק ושלושים שנה ,ושבע שנים ,כמו
ַמ ְר ִּג ִשין ִּב ְמ ִת
ל
הצדיקיםי ׁ אברהםיק ּות ַ
ח
כאןא ָדםנדרוש בן ק' כבן ו ֲע ֵר
רון
ושרה .וכי אצל
הרב שלמה הלר ומשפחתו שיחיו
ל'ב ובן גם ָ
לייקווד -ניו ג'רזי
לְ ַה ְׁשלָ ָמה ִ ּב ְת ִד ָירה
וּ
תט ּ
ל' כבן ז' ,והרי כל ימיו חוטא
ְּב ֵני
רב מ
וב ַה ּת ֹו ָרה
ָהי ּו
הרב שאול וואססערטהייל ומשפחתו שיחיו היה .ואם כן מפני מה חולקו לפי כר
הסדרה שכבשה
טומס ריבר – ניו ג'רזי
אִ ם
יחידות שנים אלו. את עולם התורה
בשורה נפלאה לכל עמלי תורה ושוחריה
לע"נ הרה"ח ר' מאיר בן הרה"ח ר' שמחה יצחק זאיאנץ ז"ל מובא לתרץ בשם ה'פני יהושע', בשעה טובה ומוצלחת
נלב"ע ג' בסיון תשפ"א הושלמה הסדרה המבוקשת
כי אימתי שב בתשובה ,בוודאי של הספר הנפלא ,מתוק מדבש
הרב מנדל טייטלבוים ומשפחתו שיחיו לא לאחר גיל חמשים .שהרי ונופת צופים ,בדברי תורה ערבים
לונדון -אנגליה
לפני העקידה כשהיה יצחק בן
הרב חיים בער יוסטמן ומשפחתו שיחיו
ל"ז התווכח עם ישמעאל ,שטען
ברוקלין -ניו יורק שהוא מל את עצמו בעת שהיה
בידו להתנגד ,והסכים (בר"ר נה,
הרב אהרן לב ומשפחתו שיחיו
ירושלים -ישראל ד) .זוהי אינה אמירה של רשע,
הרב יעקב יוסף לב ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק ובזמן העקידה היה ישמעאל כבן
חמשים .לפי חשבון זה ,ששב שיעורים על סדר פרשיות התורה והמועדים,
הרב יעקב זעליג לנדאו ומשפחתו שיחיו בעיון ופלפול ,מאוצרותיהם של גדולי הדורות,
ברוקלין -ניו יורק ישמעאל בגיל חמשים ,נותרו לו ראשי ישיבות ורבותינו הקדושים ,מוגשים ביד אמן
עד סוף ימיו עוד פ"ז שנים בהן
הרב חיים דוד מונדרוביץ ומשפחתו שיחיו מפי הגאון החסיד פה מפיק מרגליות
היה בעל תשובה .מלבד זאת יש
לייקווד – ניו ג'רזי
לו עוד י"ג שנים ראשונות של רבי דניאל חיים אלתר שליט"א
ראש ישיבת פני מנחם -ירושלים תובב"א
הרב דוד מרגליות ומשפחתו שיחיו חייו שגם בהם לא נידון כרשע,
לונדון -אנגליה בעריכה מיוחדת ובשפה השווה לכל נפש
סך הכל מאה שנים בלא להרשיע. מבית 'ניצוץ אחד' שע"י מכון 'אור חדש'
צא וחשוב עוד שבע שנים מהיותו
הרב יעקב מאיר פיגא ומשפחתו שיחיו
לייקווד -ניו ג'רזי בן י"ג ועד כ' שנה ,בהן אף שלא
היה צדיק ,אך בית דין של מעלה
הרב שלמה פעדער ומשפחתו שיחיו אינם מענישים (שבת פט ,):אלו גם
וויליאמסבורג -ניו יורק
נחשבות כנקיות בלא חטא .נמצא
הרב מרדכי צבי קאהן ומשפחתו שיחיו שהחלוקה בשנותיו ברורה מאוד.
לונדון -אנגליה
שנות החטא היו מגיל עשרים עד מ ו ג ב ל ע ד א ' בכסליו ת ש פ"ז
הרב מרדכי יהודה הלוי קליין ומשפחתו שיחיו
גיל חמשים דהיינו ל' שנות חטא.
ברוקלין -ניו יורק שנות הצדקות היו ק' ,ועוד ז' שנים
שרק נחשב צדיק בבית דין של
הרב יעקב קריימן ומשפחתו שיחיו מעלה .זהו 'מאת שנה ,ושלושים
ברוקלין -ניו יורק לרכישה יש להיכנס _ל'נדרים פ_לוס'
שנה ,ושבע שנים' .בדיוק נמרץ.
מוסד 'אור חדש לחסידות' > קטגוריה חדא פלפלתא
הרב יוסף שטרייכר ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות
ניתן _לשמוע את שיעורי מורנו הרב ש_ליט"א ארצות הברית: בני ברק: ירושלים:
משפחת שקאפ הנכבדה שיחיו בט_לפון073-321-1945 : בכל חנויות הספרים המובחרות •סאטמר•ספרים•סטור•,קדושת•יום•טוב•7 •גירסא•ספרים•,חפץ•חיים•13
שיקגו -אילינוי ובארה"ב בט_לפון1917-456-8021 : N. GREENFELD INC
הוצאה לאור והפצת ספרי קודש
•ספרייתי••-האחים•גיטלר•,שלמה•המלך•2 •ביהמ"ד•פני•מנחם•,יוסף•זיו•3
•אוריתא•,שד'•ירושלים•10 •ספרים•וינקל•,עלי•הכהן•15
1>2דף היומי בב_לי אידיש * _לשידור חי TH•STREET•BROOKLYN,•NY•11218•39•1366 •מרכז•הספרים•,הרב•שך•2 •ספרי•הישיבה•,בית•ישראל•1
הרב מאיר שרייבער ומשפחתו שיחיו 2>2שיעורי ירוש_למי אידיש 3>2חומש רש״י אידיש •TEL.•718.633.8103•FAX.•718.438.2846 •אלתר•ספרים•,הרב•לנדא•1 •ביהמ"ד•ארי•שבחבורה•,הארגמן•4
ציריך -שווייץ 5>2דרשות באידיש 4>2שפת אמת אידיש 4382846@GMAIL.COM •פאר•,צייטלין•20 •ולדמן•ספרים•,ביהמ"ד•הגדול•בעלזא
3>1שפת אמת _לה״ק 1>1דף היומי בב_לי _לה״ק ביתר: •למדן••-בית•הספרים•,כהנמן••64ב' •אברמוביץ•ספרים•,מאה•שערים•13
5>1דרשות ב_לה״ק •קודש •ספרי•קודש•ויזניץ••-גבעת•פינחס •ספרי•עין•יעקב•,עין•יעקב•31
עיצוב ועימוד :י+צחק 0527-130-217 בילר•ספריםבכתובת דוא"_לshiurey.r.d@gmail.com : ניתן _לפנות
_למכון 'אור חדש' ירוש_לים_ .לקב_לת הג_ליונות ,הערות ,תרומות והנצחות • הזכויות שמורות
שנקיס•פתח•תקוה•16 • © כ_ל
בית שמש:
אשדוד:
