gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חיי שרה‬ ‫הדלקת הנרות‪ 16.49 :‬פלג המנחה‪16.09 :‬‬ ‫מוצאי ש"ק‪ 17.59 :‬ר"ת‪18.18 :‬‬ ‫שבת בשבתו‬ ‫גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען‬ ‫צאה"כ ליל ש"ק‪ - 17.51 :‬סוזק"ש ש"ק‪ :‬מג"א‪ - 10.31/9.29 :‬גר"א‪10.05 :‬‬ ‫‪6 NOVEMBER 2026‬‬ ‫ב"ה‪ ,‬ערב ש"ק כ"ו מרחשון תשפ"ז • שנה ל"א‪ ,‬גליון אלף תשמ"ד • דף היומי בכורות מ"ט • ‪• Nr 1744‬‬ ‫ונראה‪ ,‬כי ידוע שג' מועדים הם כנגד ג' האבות‪,‬‬ ‫נשיא א‪-‬להים אתה‪ ,‬וכאשר רצה לדבר שנית עמד‬ ‫פסח כנגד אברהם‪ ,‬סוכות כנגד יעקב ושבועות‬ ‫כנגד יצחק‪ ,‬והוא זמן מתן תורה‪ .‬וזהו שרמז לה‪,‬‬ ‫ודבר‪ ,‬ועל כן הוצרך לחזור שנית ויקם אברהם‪.‬‬ ‫(רבינו בחיי)‬ ‫מפנינים יקרים‬ ‫כי יצחק יש בו הכנה לשני הלוחות שיקבלו ישראל‬ ‫ויקם אברהם וגו' וידבר אל בני חת (כג‪,‬ג)‬ ‫בשבועות שרומז לקדושת יצחק‪.‬‬ ‫ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל‬ ‫למדנו הכתוב דרך ארץ כי המדבר ברבים‬ ‫(מהרי"ד מבעלזא)‬ ‫אשר לו וגו' (כד‪,‬ב)‬ ‫צריך לעמוד‪ ,‬וכן חזר על זה למטה (פסוק ז‪-‬ח) ויקם‬ ‫אפשר לומר בדרך צחות‪ ,‬מה זה שאברהם‬ ‫אברהם וגו' וידבר אתם לאמר‪.‬‬ ‫ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או‬ ‫שלח את עבדו אליעזר למצוא זיווג ליצחק‪ ,‬ולא‬ ‫ונראה כי המנהג היה כשידבר היחיד בפני רבים‬ ‫עשור (כד‪,‬נה)‬ ‫הלך בעצמו‪.‬‬ ‫מדבר מעומד ובכלותו לדבר ישב במקומו‪ ,‬וכן עשה‬ ‫לכאורה קשה‪ ,‬הרי בתחלה (פסוק נא) אמרו‬ ‫אלא שאברהם אבינו ע"ה כשמתה עליו שרה‬ ‫אברהם‪ ,‬דבר מעומד‪ ,‬ואמר גר ותושב אנכי עמכם‪,‬‬ ‫הנה רבקה לפניך קח ולך ומדוע חזרו בהם ואמרו‬ ‫אשתו והיה צריך לאחוזת קבר‪ ,‬נשא ונתן עם עפרון‬ ‫ואחר כך ישב במקומו‪ ,‬וענו בני חת שמענו אדני‬ ‫תשב הנערה אתנו ימים או עשור? עוד צ"ב מה‬ ‫החתי‪ ,‬והיה ביניהם דין ודברים‪ ,‬ולבסוף שילם לו‬ ‫שהשיב אליעזר 'אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי'‬ ‫ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר טבין ותקילין‪.‬‬ ‫משלחנו של מרן הרב שליט"א‬ ‫מה הטעם בזה‪ ,‬וכי מפני שהצליח למצוא את רבקה‬ ‫וראה אברהם שהוא איננו יכול לסחור בטוב עם‬ ‫וילך וכל טוב אדניו בידו (כד‪,‬י)‬ ‫לכן לא יאחרו אותו?‬ ‫אנשים כעפרון ודומיהן‪ ,‬לכן בענין השידוך והנדוניא‬ ‫שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו (רש"י)‪.‬‬ ‫פרשת חיי שרה‪ ,‬היא הפרשה בה נזכרת לראשונה‬ ‫ונראה ליישב‪ ,‬דבתחלה אמרו 'הנה רבקה לפניך‬ ‫ליצחק בנו שלח את אליעזר שהיה סוחר שנון‬ ‫בתוה"ק הענין של שידוך ושדכן‪ ,‬מסופר האיך‬ ‫קח ולך' משום שסברו שיצחק אינו רשאי לצאת‬ ‫וממולח‪.‬‬ ‫שאברהם אבינו ע"ה שלח את אליעזר לחפש אשה‬ ‫לחו"ל שהרי עולה תמימה הוא ואסור לו לצאת‬ ‫והנה אליעזר הגם ששלח אברהם אבינו ע"ה‬ ‫לבנו ליצחק‪.‬‬ ‫מארץ ישראל‪ ,‬אבל כיון שנתן להם אליעזר מגדנות‬ ‫עמו עשרה גמלים מטוב אדוניו‪ ,‬עכ"ז הדברים‬ ‫בעל ה"התעוררות תשובה" זצ"ל בספרו "שיר‬ ‫מעון" (מובא ב"תורת משה" לחת"ס)‪ ,‬לומד מפרשה זו‬ ‫וכמש"כ 'ומגדנות נתן לאחיה ולאמה' תמהו דהלא‬ ‫שהיה בהם שויות אמיתית ככלי כסף וכלי זהב‬ ‫ענין נפלא‪ ,‬דהנה אברהם אבינו ע"ה היה גדול הדור‬ ‫קיי"ל דאסור להוציא פירות מארץ ישראל לחו"ל‪,‬‬ ‫נתן לרבקה בלבד‪ ,‬כדכתיב (כד‪,‬נג) ויוצא העבד כלי‬ ‫כדאי' בחז"ל‪ ,‬והיה לו בן יחיד‪ ,‬בן יקיר כליל המעלות‪,‬‬ ‫ודייקו מזה שאליעזר סובר דארם נהרים וסוריא‬ ‫כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה‪ ,‬וללבן ולאמה‬ ‫ואעפ"כ רואים כמה היה צריך להשתדל עבור שידוך‪.‬‬ ‫דינם כארץ ישראל ולכן הותר לו להביא פירות‬ ‫בדרך כלל מחשבת האדם היא‪ ,‬אם הוא איש חשוב‬ ‫נתן רק דברים שאינם בעלי ערך כ"כ‪ ,‬כנאמר שם‬ ‫ויש לו בן מיוחד‪ ,‬אז מתאים שאבי הכלה הוא זה‬ ‫משם‪ ,‬ואמרו דא"כ תשב הנערה אתנו ויבא יצחק‬ ‫ומגדנות נתן לאחיה ולאמה‪ ,‬לעקעך מיט בראנפן‪.‬‬ ‫שצריך להוזיל ממון רב מכיסו עבור השידוך‪ ,‬אבל לא‬ ‫לכאן עכ"פ לזמן מועט‪ ,‬דכיון שדין המקום כאן הוא‬ ‫(רמ"ח מסלאנים)‬ ‫כן חשב אברהם אבינו‪ ,‬על אף שהיה גדול הדור והיה‬ ‫כדין ארץ ישראל מותר ליצחק לבא לכאן‪.‬‬ ‫לו בן מיוחד‪ ,‬היה הוא מוכן לשלם את הכל‪ ,‬ולא בקש‬ ‫להוציא כסף מאחרים‪.‬‬ ‫וענה להם אליעזר שבאמת דין המקום כאן הוא‬ ‫ויאמר ה' א‪-‬להי אדני אברהם וגו' (כד‪,‬יב)‬ ‫ודבר זה הוא לימוד עבורנו‪ ,‬אכן יש להבין את זה‬ ‫דין חו"ל ואסור ליצחק לבוא לכאן' ומה שהוציא‬ ‫על תיבת 'ויאמר' יש טעם שלשלת‪ ,‬וכן על‬ ‫כשצד החתן הוא דל אמצעים‪ ,‬אבל יש אנשים שיש‬ ‫הפירות הוציא רק לצורך הדרך ולא ע"מ להביאם‬ ‫תיבת 'ויתמהמה' אצל לוט (לעיל יט‪,‬טז) יש ג"כ‬ ‫להם די והותר‪ ,‬וכשמגיע לשידוך הוא רוצה רק להוציא‬ ‫לחו"ל‪ ,‬אלא ש'ה' הצליח דרכי'‪ ,‬והיינו שקפצה לי‬ ‫שלשלת‪ ,‬וכן אצל יוסף הצדיק בתיבת 'וימאן' (להלן‬ ‫כסף מצד השני‪ ,‬ומדוע לא יחשוב שזה שהשי"ת‬ ‫נתן לו ממון הוא אכן בשביל כדי שהוא יוזיל מכספו‬ ‫הדרך ומצאתי עצמי בחו"ל ונשארו הפירות בידי‬ ‫לט‪,‬ח) יש ג"כ טעם שלשלת‪ .‬להורות כי שלשלת‬ ‫עבור השידוך‪.‬‬ ‫שלא במתכוין‪ .‬וזהו שאמר 'אל תאחרו אותי'‬ ‫הוא לשון חיבור והתקשרות‪ ,‬שאליעזר היה מקושר‬ ‫מספרים‪ ,‬שאצל מרן ה"חזון איש" זצ"ל נכנסו‬ ‫באמתלא שיבא יצחק לכאן כיון שדין המקום כאן‬ ‫לאברהם‪ ,‬ויוסף הצדיק היה מקושר להשי"ת ‪ -‬ולכן‬ ‫פעם שני מחותנים‪ ,‬ואמר אחד מהם שהוא מוכן לתת‬ ‫הוא כדין חו"ל‪ ,‬ומה שהבאתי לכאן פירות א"י הוא‬ ‫חצי‪ ,‬והשני אמר שאינו רוצה לתת כלום‪ ,‬אמר החזו"א‬ ‫'וימאן'‪ .‬אבל לוט היה מקושר לממונו כפירוש רש"י‪.‬‬ ‫לההוא שהיה מוכן לתת‪ :‬הלא הכל מגיע מהרבונו של‬ ‫משום שה' הצליח דרכי בקפיצת הדרך‪ ,‬אבל באמת‬ ‫(אמרות משה ‪ -‬קאברין)‬ ‫עולם‪ ,‬גם חצי הראשון‪ ,‬ואם המחותן השני אין לו שכל‬ ‫דין המקום כאן הוא דין חו"ל ואסור ליצחק לבא‬ ‫לתת מעצמו‪ ,‬אז הרבוש"ע יתן לך גם את החצי השני‪.‬‬ ‫(חתם סופר)‬ ‫לכאן‪.‬‬ ‫ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו וגו' ותמהר‬ ‫עכ"פ זה "מוסר השכל" גדול לאלו שחושבים‬ ‫שזה לא מתאים אם יש להם בן חשוב והם עוד‬ ‫ותער כדה וגו' (כד‪,‬יח‪-‬כ)‬ ‫מתוך לוח הקהלה‬ ‫צריכים לשלם‪ ,‬אברהם אבינו ע"ה לא כן חשב‪ ,‬כי צריך‬ ‫וצ"ב מאי מיהרה כאן‪ ,‬וגם אליעזר סיפר את‬ ‫להתבונן אם הקב"ה חנן אותך עם ממון‪ ,‬אז תשכיל‬ ‫הדברים לקמן (פסוק מו) ותמהר ותורד כדה מעליה‬ ‫לקיים "כבד את ה' מהונך"‪ ,‬ולא לעשות חשבונות של‬ ‫שבת פ' חיי שרה‪ ,‬כ"ז מרחשון‪.‬‬ ‫וגו'‪ ,‬וצ"ב מאי החידוש בזה שמהרה?‬ ‫כבוד ושטות כשמגיע לשידוכין‪.‬‬ ‫היה סיפור אצל הרה"ק רבי שלמ'קע מזוועהיל‬ ‫הדלקת הנרות‪( 16.49 :‬פלג המנחה‪)16.09 :‬‬ ‫והנראה‪ ,‬דהנה נאמר קודם (פסוק יא) "ויברך‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שבא אליו יהודי לבקש ברכה עבור שידוך לבנו‪,‬‬ ‫מפטירין "והמלך דוד" (מלכים־א‪ ,‬א) עד "לעולם"‪.‬‬ ‫הגמלים וגו' לעת ערב"‪ ,‬עוד נאמר שבקש אליעזר‬ ‫שאל אותו הרה"ק‪ :‬מדברים לך שידוכים? ענה הלה‪:‬‬ ‫מברכין חודש כסלו "יהיה ביום השלישי וביום‬ ‫(פסוק יד) "הקרה לפני היום וגו'"‪ .‬וא"כ בבקשתו גם‬ ‫כן‪ ,‬מדברים שידוכים‪ ,‬אבל בני הוא בחור מאד מיוחד‬ ‫ומגיע לו שמישהו ישלם עבורו מליון דולר! אז ענה‬ ‫הרביעי" ("דער מולד וועט זיין מאנטיק ביינאכט‪,‬‬ ‫בקש שיהא נס זה‪ ,‬שאף שלעת ערב הוא‪ ,‬מ"מ עוד‬ ‫לו רבי שלמ'קע‪ :‬אם אתה מאמין שלבנך מגיע מליון‬ ‫‪ 10‬אזייגער‪ 27 ,‬מינוט און ‪ 3‬חלקים")‪ .‬אין אומרים‬ ‫היום קודם שקיעת החמה תבוא הנערה וכו'‪ .‬וזהו‬ ‫דולר‪ ,‬מדוע אתה צריך שזה יבוא דרך חותנו כ"נהמא‬ ‫אב הרחמים‪.‬‬ ‫שאמר "ותמהר" שמיהרה שקודם שקיעת החמה‬ ‫דכסופא"‪ ,‬הלא השי"ת יכול לתת את זה אליו ישירות‪...‬‬ ‫מוצאי שבת‪( 17.59 :‬לשיטת ר"ת‪)18.18 :‬‬ ‫תשקהו‪ ,‬ויקוים הנסיון שבקש שיהא עוד באותו‬ ‫(ב"חתם סופר" כבר מוזכר ענין זה שזה בחי' של‬ ‫יום ב' תולדות‪ ,‬כ"ט מרחשון‪ ,‬ערב ראש־חודש כסלו‪,‬‬ ‫נהמא דכסופא‪ ,‬וזל"ק (פ' קרח ד"ה המעט)‪ :‬נראה לי מאת‬ ‫(הגרי"ז מבריסק)‬ ‫היום‪.‬‬ ‫ה' היתה זאת להזמין לת"ח‪ ,‬עשירי עם המשיאים‬ ‫יום כיפור קטן‪ ,‬ואין נופלין על פניהם במנחה‪.‬‬ ‫בתם להם‪ ,‬ומאכלם כאכילת המן כי הוא קצת כסופא‬ ‫א' דראש חודש‪ ,‬יום ג' פרשת תולדות‪ ,‬ל' מרחשון‪.‬‬ ‫ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים‬ ‫וצמצום כסמוך על שלחן אחרים‪ ,‬ועי"ז לא יגבה לב‬ ‫שחרית‪ ,‬כנהוג בכל ר"ח‪ ,‬יעלה ויבא‪ ,‬חצי הלל‪,‬‬ ‫על ידיה עשרה זהב משקלם (כד‪,‬כב)‬ ‫הת"ח וישכח אלקיו‪ ,‬מ"מ מרויח שלא יהי' לו עינים‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬מוסף‪ ,‬ולכפרת פשע‪.‬‬ ‫לראות בעה"ז כלל וישיג בשכליות‪ .‬עכ"ל)‪.‬‬ ‫ושני צמידים ‪ -‬רמז לשני לוחות מצומדות‪.‬‬ ‫יהודי צריך לדעת שמה ש"באשערט" יגיע‪ ,‬ולא‬ ‫ב' דראש חודש‪ ,‬יום ד' פרשת תולדות‪ ,‬א' כסלו‪.‬‬ ‫עשרה זהב ‪ -‬רמז לעשרת הדברות שבהן (רש"י)‪.‬‬ ‫צריך לעשות חשבונות כאלו‪ ,‬אם הקב"ה חנן אותך‬ ‫נוהגים בו כדאתמול‪.‬‬ ‫עם כסף‪ ,‬לא תפסיד כלום אם אתה תהיה זה שיתן‪,‬‬ ‫שבת פרשת תולדות‪ ,‬ד' כסלו‪.‬‬ ‫וצריך להבין למה היה צריך אליעזר לרמוז‬ ‫וזה עדיף משתבקש שהשני ישלם לך‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪( 16.38 :‬פלג המנחה‪)16.01 :‬‬ ‫לרבקה ענין מתן תורה?‬ ‫‪1‬‬ ‫שונה הלכות‬ ‫רבי יעקב מפשעווארסק זצ"ל‬ ‫עניני יחוד‬ ‫כ"ז מרחשון תשנ"ט‬ ‫נערך ע"י הגרא"ח שטרנבוך שליט"א רב הכשרות דקהילתנו‬ ‫עובדות וסיפורים שנמסרו בסעודת מלוה דמלכה פ' חיי שרה תשפ"ו בביהמ"ד פשעווארסק‬ ‫מפי הרה"ח ר' אברהם לארינץ הי"ו שזכה לשמש בקודש‬ ‫שומר (המשך)‬ ‫• הרבה אנשים ונשים‪ :‬מותר לאשה להתייחד עם שני‬ ‫ענה שהוא בנו של האיש ההוא‪ ,‬ורוצה להזכיר את אביו‬ ‫יחוס עצמו‬ ‫אנשים או יותר כשהם אנשים כשרים‪ ,‬והטעם משום‬ ‫שהבהילו אותו לבית חולים כי עבר התקף לב‪.‬‬ ‫פעם אמר לי הרבי 'דו ווייסט? יעך בין די נאנסטע‬ ‫דאחד בוש מחבירו (רמ"א שם ס"ה)‪.‬‬ ‫עמדתי משתומם ונחרד‪ ,‬איך שרק ברגע הזה‬ ‫צום רבי ר' הערש (מרימנוב)'‪ ,‬וביאר את דבריו‪' :‬אביו‬ ‫• בלילה (דהיינו משעה שבני אדם רגילים לישן)‪ ,‬מותר לאשה‬ ‫שאל הרבי עליו‪ .‬וכשמסרתי ההזכרה להרבי‪ ,‬אמרתי‪:‬‬ ‫של הרבי ר' הערש לא היה רבי‪ ,‬וגם אבי לא היה רבי'‪.‬‬ ‫להתייחד רק עם שלשה אנשים כשרים‪ ,‬שחוששים‬ ‫רבי‪ ,‬הלא מאיש זה דברנו עכשיו‪ .‬הרבי ביטל זאת מיד‬ ‫דהיינו שהרבי זצ"ל "האט זיך אליין אויסגעארבעט"‪,‬‬ ‫שמא ירדם אחד מהם‪ ,‬ואפילו כששנים מהם ישנים‬ ‫ואמר 'וואס מיינסטו‪ ,‬איך האב מיך אפגעשמועסט‬ ‫לא סתם עבד עם עצמו‪ ,‬אלא שבר את כל עצמותיו‬ ‫מותר לה להתייחד עם השלישי משום שיכולים‬ ‫מיט דעם מלאך'?‬ ‫להשי"ת‪ .‬אכן היו לו מדות טובות שנולד עמהן‪ ,‬אבל‬ ‫להתעורר בכל רגע‪.‬‬ ‫הוא ידע הכל ברוח קדשו‪ ,‬אבל הצליח להסתיר‬ ‫אמר לי שהיו לו מדות שהי' צריך לשבר‪ .‬ושאלתיו‬ ‫• לא תתייחד אשה עם נכרים‪ ,‬אפילו כשהם רבים‬ ‫את עצמו בהסתרה בתוך הסתרה‪ .‬אכן גם רבי איציקל‬ ‫שיגיד לי מדה אחת מהן‪ ,‬והשיב לי‪' :‬סבלנות'‪.‬‬ ‫ונשותיהם עמהם (שו"ע יו"ד סי' קנג ס"ד)‪.‬‬ ‫היה מסתיר א"ע‪ ,‬אבל הוא הסתיר עצמו עוד יותר‪ .‬הכל‬ ‫כנראה שעל מדת סבלנות היה צריך לעבוד קשה‪,‬‬ ‫• במקום הדחק מותר לאיש להתייחד ביום עם שלש‬ ‫הסתיר על ידי צחוק ומדת הפשטות‪ ,‬אבל מתחת לזה‬ ‫ואכן ראו עליו שהי' 'סבלן' גדול‪ ,‬ועל ידי שעבד על‬ ‫נשים או יותר‪ ,‬אבל איש שעסק מלאכתו הוא עם‬ ‫היו כל תהלוכותיו לשם שמים‪ ,‬כל כולו קודש‪.‬‬ ‫עצמו‪ ,‬הגיע למעלותיו הגדולות‪.‬‬ ‫הנשים (כגון מוכר בגדי או תכשיטי נשים)‪ ,‬אסור לו להתייחד‬ ‫אפילו עם הרבה נשים‪ .‬ובלילה (דהיינו משעה שבני אדם‬ ‫גדלות ופשטות‬ ‫ידעו דור אחרון‬ ‫רגילים לישן)‪ ,‬צריך לפחות ארבע נשים‪ .‬ויש מקילים‬ ‫הרבה אפשר לדבר ממדת הפשטות ושפלות הרוח‬ ‫אמר פעם‪" :‬יש לי ענין לספר מעשיות"‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫בשעת הצורך גם בלילה בשלש נשים (שבט הלוי ח"ה‬ ‫שלו‪ .‬מוה"ר דוד וואהל הי"ו סיפר לי‪ ,‬שפעם הגיע בחור‬ ‫ה' סיבב ככה שנשארתי לפליטה אחרי המלחמה‪,‬‬ ‫סי' רב)‪.‬‬ ‫מצרפת ורצה ליכנס להרבי‪ ,‬וידע רק צרפתית‪ ,‬ור' דוד‬ ‫כי התפקיד שלי הוא לפרסם שהיה צאנז‪ ,‬שינאווא‪,‬‬ ‫בעלה בעיר‬ ‫נכנס עמו להיות המתורגמן‪ .‬לפני זה אמר הב' שדודו‬ ‫וקאלאשיץ‪.‬‬ ‫• מותר לאיש להתייחד עם אשה כשבעלה נמצא בעיר‬ ‫ירד מהדרך ונעשה חילוני‪ ,‬ובקש הב' שיכתבו בקוויטל‬ ‫אכן כל מהותו וכל גידולו הי' ממה שקבל מצדיקים‬ ‫(שו"ע שם ס"ח)‪ ,‬ואפילו כשהעיר גדולה מאד (עזר מקודש‬ ‫שהרבי יתפלל שישוב בתשובה‪ .‬הרבי קרא את הקוויטל‬ ‫אלו‪ .‬כך גם נתגדל אצל אביו ר' דוד יצחק שהיה מכניס‬ ‫שם ס"ח)‪ ,‬מפני שאימת בעלה עליה‪.‬‬ ‫והתחיל לצחוק‪ ,‬והב' הסתכל ולא הבין מה הצחוק‪ ,‬נענה‬ ‫בקרבו את ההתקשרות ל'שינאווא'‪ ,‬וסיפר הרבי‪ ,‬איך‬ ‫• כשאין האשה חוששת שבעלה יבא‪ ,‬כגון שהיא‬ ‫הרבי ואמר‪' :‬אילו הייתי יכול לעשות דבר כזה (‪-‬להחזירו‬ ‫שאביו היה מתאר לו איך הרה"ק משינאווא זי"ע‬ ‫נמצאת בבית אחר‪ ,‬ובעלה אינו יודע שהיא נמצאת‬ ‫בתשובה) הייב איך אן ביי מיר‪'...‬‬ ‫התפלל 'ויברך דוד את ה'‪ ,‬לעיני כל הקהל‪ ,‬ויאמר דוד'‬ ‫שם‪ ,‬או שהיא יודעת שבעלה נמצא עכשיו בקצה‬ ‫*‬ ‫והיה אומר לו בדיוק עם הנוסח‪ ,‬והרבה פעמים הורה‬ ‫העיר (או שהלך להתפלל) ואין לו אפשרות לבא בשעה‬ ‫זוכרני אחר הלוויה של רבי איציקל זי"ע ממחרת‬ ‫לי לחזור זאת‪ ,‬וכשנסיתי לחזור על זה שלא בדיוק‪ ,‬הי'‬ ‫הקרובה‪ ,‬יש אוסרים את היחוד (חכמת אדם כלל קכו‬ ‫יוכ"פ (תשל"ז) חזר לביתו‪ ,‬וזה היה אחר זמן רב שלא‬ ‫אומר לא כך הוא הנוסח‪ ,‬והייתי צריך לחזור בדיוק רב‪.‬‬ ‫ס"ו)‪ ,‬ויש מתירים‪ ,‬משום שיש לאשה אימה טבעית‬ ‫אכל (מאז ערב יוכ"פ)‪ ,‬ועלה אז לטעום בבית חתנו‬ ‫כל מה שקבל הי' מוסר הלאה בדקדוק רב‪ ,‬בלי שום‬ ‫מבעלה (דבר הלכה סי' ז ס"ד)‪ ,‬והמחמיר בזה תבוא עליו‬ ‫הרה"צ ר' משה אהרן זצ"ל‪ ,‬וישבו שם כולם שבורים‬ ‫שינוי‪ .‬וחזר מאה ואלף פעמים על כל מה שקבל‪ .‬וכן‬ ‫ברכה‪.‬‬ ‫ורצוצים מההסתלקות‪ ,‬ציטט אז הרבי מדברי הגמ'‬ ‫העובדות מהצדיקים היה חוזר עליהם שוב ושוב‪ ,‬וכל‬ ‫• כשבעלה נמצא בעיר‪ ,‬אך שכח את המפתח שלו בבית‬ ‫בברכות (מב‪,‬ב) שאי' שלאחר שנסתלק רב התיישבו‬ ‫מעשה היה אצלו כמו שטיקל גמרא‪.‬‬ ‫ואינו יכול להכנס בלי שאשתו תפתח לו‪ ,‬מותר לאיש‬ ‫יחד התלמידים לחזור על המאמרים שלו‪ ,‬ורב אדא בר‬ ‫ואכן הוא היה בבואה מהצאנזער רב‪ ,‬השינאווער‬ ‫להתייחד עמה‪ ,‬כיון שהאשה מפחדת שבעלה ידפוק‬ ‫אהבה שכח מאמר וקרע שוב קריעה‪ ,‬ואמר הרבי שמזה‬ ‫רב‪ ,‬והקאלאשיצער רב‪ ,‬הי' "עמוד אש" בג' עמודי‬ ‫בדלת ותצטרך לפתוח לו מיד (שם סק"ב)‪.‬‬ ‫לומדים שצריכים לחזור ולחזור על הכל מה ששמענו‬ ‫העולם‪ ,‬בתורה‪ ,‬בעבודה ובגמילות חסדים‪.‬‬ ‫• אשה שאין בעלה בעיר‪ ,‬אבל היא חושבת שהוא‬ ‫כדי שנזכור מהיכן באנו‪.‬‬ ‫בעיר‪ ,‬מותר להתייחד עמה‪.‬‬ ‫אח"כ כשנכנס לחדרו‪ ,‬הלכתי ונתתי לו קוויטל‪.‬‬ ‫טוהר מדותיו‬ ‫• כשבעלה בעיר והאשה יודעת זאת‪ ,‬אבל האיש‬ ‫בהלוויה לאחר הקבורה הגה"צ ר' אלחנן היילפרין‬ ‫אי אפשר לתאר את טוהר מדותיו‪ ,‬בכל תהלוכותיו‬ ‫שמתייחד עמה אינו יודע שהבעל בעיר‪ ,‬אין כאן‬ ‫זצ"ל הכתיר אותו וקרא "מזל טוב"‪ ,‬והציבור הגישו‬ ‫מדי יום ביומו ראינו "תורה שלמה"‪.‬‬ ‫איסור יחוד‪ ,‬ומ"מ האשה חייבת להודיע לו שבעלה‬ ‫קוויטלעך‪ ,‬ובכינו מאד‪ .‬עכ"פ אני הגשתי אז קוויטל‪ ,‬אז‬ ‫הרבה אפשר ללמוד מזה האיך שהיה מקרב ומחזק‬ ‫בעיר‪ ,‬כדי שלא להכשילו במחשבת איסור‪.‬‬ ‫התחיל לשחוק‪ ,‬אבל אח"כ אמר 'יעצט לאכט מען נאך‪,‬‬ ‫יהודים‪ ,‬וביניהם כל מיני שבורי לב ו'ארחי פרחי'‪.‬‬ ‫• כשהאיש הוא נכרי (כגון פועל שעובד בבית)‪ ,‬אסורה‬ ‫אבער שפעטער וועט מען שוין נישט לאכן'‪.‬‬ ‫היה כאן איש יהודי שקרא את עצמו 'מרדכי בן‬ ‫האשה להתייחד עמו אפילו כשבעלה בעיר‪.‬‬ ‫ואכן כך הוי‪ ,‬שנעשה לרבן של ישראל‪ ,‬מפורסם‬ ‫דבורה'‪ ,‬א לאגער יוד‪ ,‬נולד כאן באנטווערפען‪ ,‬הוריו‬ ‫• אשה שלבו של האיש המתייחד עמה גס בה‪ ,‬כגון‬ ‫בכל העולם בקדושתו‪ ,‬על אף שהלך בתמימות‬ ‫ומשפחתו נלקחו מכאן ולא חזרו הי"ד‪ ,‬והוא חזר בגפו‬ ‫שגדלו יחד מקטנותם‪ ,‬או שהיא עובדת עמו‪ ,‬אין‬ ‫ובפשטות‪.‬‬ ‫שבור ורצוץ‪ ,‬וישב כאן יומם ולילה‪ ,‬כאן הרגיש בנוח‪,‬‬ ‫להם להתייחד אפילו כשבעלה בעיר‪.‬‬ ‫*‬ ‫הרבי היה מקרבו מאוד‪.‬‬ ‫• אשה נאמנת לומר שבעלה בעיר‪ ,‬ועל סמך דבריה‬ ‫הי' קדוש וטהור בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו‪.‬‬ ‫והאיש הזה בקש תמיד מהרבי שיברך שה'שונאים‬ ‫מותר לאיש להתייחד עמה (שו"ת להורות נתן ח"ז סי' צה)‪.‬‬ ‫פעם הלכתי עמו לחתונה שעשה ר' שאול בעער ז"ל‬ ‫יהיה להם מפלה ולא יהיה להם שליטה'‪ .‬פעם בעת‬ ‫פתח פתוח לרשות הרבים‬ ‫שהתקיימה באולם ליד גן החיות באנטווערפען‪ ,‬וישב‬ ‫שבקש זאת בעת אכילת צהרים‪ ,‬הפציר והפציר עד‬ ‫• איסור יחוד הוא דוקא במקום סגור‪ ,‬אבל מותר‬ ‫שם זמן רב כדרכו בקודש‪ .‬בצאתו אחרי המצוה טאנץ‬ ‫שהרבי נענה 'יא גוט איך גיי אייך ווינטשן'‪ ,‬ובירך ואמר‬ ‫להתייחד בדירה שפתחה פתוח אל הרחוב‪ ,‬או אף‬ ‫אמרתי לו שעכשיו מזג אויר יפה אפשר ליכנס לגן‬ ‫'השי"ת יעזור‪ ,‬אלע אייערע שונאים ‪ -‬והלה כבר התחיל‬ ‫אל חדר המדרגות המשמש להליכת רבים‪.‬‬ ‫החיות לראות את החיות‪ .‬נענה ואמר‪" :‬יעך האב אין‬ ‫לשמוח‪ ,‬ואז המשיך הרבי ‪ -‬זאלן ווערן גוטע פריינד'‪...‬‬ ‫מיין לעבן נישט געזעהן קיין חיה (טמאה)‪ ,‬רק פעם אחת‬ ‫הוא הסתער וצעק‪ :‬א מפלה א מפלה‪ - ...‬הרבי רצה‬ ‫• וכן מותר להתייחד אפילו במקום סגור‪ ,‬באופן‬ ‫שאנשים ההולכים ברחוב יכולים להסתכל לתוכה‪,‬‬ ‫בסיביר תעיתי ביער ואז ראיתי דוב או זאב"‪.‬‬ ‫לשמחו אבל גם לא רצה לקלל‪.‬‬ ‫ושאלו הרבי על אחד שהיה עוזר לו (מארגון‬ ‫כגון דירה או חנות שחלונותיהם פתוחים לרחוב‪,‬‬ ‫או דירה בקומה גבוהה‪ ,‬שיכולים להסתכל לתוכה‬ ‫אלקא דמאיר עננו‬ ‫הצענטראלע) אם הוא ג"כ מהשונאים‪ ,‬ונענה ואמר שהוא‬ ‫מהבנין שממול‪( ,‬ואם יכולים לראות מהרחוב רק חלק‬ ‫בעת שנעשה רבי אמר בענותנותו‪' :‬יעך בין נישט‬ ‫כלב עם אזנים ואכן גם הוא צריך מפלה‪ ...‬באותו רגע‬ ‫מהמקום‪ ,‬מותר להתייחד רק בחלק זה שיכולים לראות)‪.‬‬ ‫דער שווער‪ ,‬אבל לקחתי לעצמי שותף‪ ,‬את רבי מאיר‬ ‫צלצל הטלפון בבית ונגשתי להרים‪ ,‬ושאלתי מי זה‪ ,‬אז‬ ‫(המשך בעמוד ג)‬ ‫• ההיתר של "פתח פתוח" הוא רק ביום‪ ,‬אבל בלילה‬ ‫כשאין עוברים ושבים מצויים‪ ,‬אין להתיר אפילו‬ ‫כשהדלת פתוחה לרחוב (באר היטב שם סק"ט)‪.‬‬ ‫רשימת הרבנים‪ :‬הגר"ע האניג שליט"א ‪ /‬הגרי"ז פאללאק שליט"א ‪ /‬הגרא"ש עקשטיין שליט"א ‪ /‬הגרא"ח‬ ‫שטרנבוך שליט"א ‪ /‬הגרא"י רייך שליט"א ‪ /‬הגר"ש לוריא שליט"א ‪ /‬הגרי"י ברייער שליט"א ‪ /‬הגרש"מ‬ ‫מאשקאוויטש שליט"א ‪ /‬הגר"א פריעדמאן שליט"א ‪ /‬הגרחי"ל טייטלבוים שליט"א ‪ /‬הגרשמ"ח גרינפעלד‬ ‫שליט"א ‪ /‬הגרב"נ פייבוש שליט"א ‪ /‬הגרי"י רבינוביץ שליט"א ‪ /‬הגר"נ געלדציילער שליט"א ‪ /‬הגרי"א רייזמן‬ ‫לשכת הוראה‬ ‫• כשיש לאחד מבני הבית מפתח החדר‪ ,‬ויש לו‬ ‫שליט"א ‪ /‬הגר"ד שיינברגר שליט"א ‪ /‬הגרש"צ אדלער שליט"א ‪ /‬הגרי"ד אורשנסקי שליט"א ‪ /‬הגר"ש בעלז‬ ‫שע"י הבד"ץ דקהלתנו‬ ‫שליט"א ‪ /‬הגר"א גולדמן שליט"א ‪ /‬הגר"י גרינוואלד שליט"א ‪ /‬הגרצ"א וויזניצער שליט"א ‪ /‬הגרש"מ טעללער‬ ‫רשות ואפשרות לפתחו מבחוץ ולהכנס שם בכל‬ ‫שליט"א ‪ /‬הגר"ח סופר שליט"א ‪ /‬הגר"א קאליש שליט"א‬ ‫‪Jacob Jacobsstraat 22‬‬ ‫עת שירצה‪ ,‬וכן עושה מדי פעם‪ ,‬יש להקל ולחשבו‬ ‫כפתח פתוח לרה"ר‪ ,‬ומותרים להתייחד שם (שו"ת‬ ‫שעות קבלת קהל ב"לשכת הוראה" שבבנין הקהלה‬ ‫מספר טלפון‪:‬‬ ‫(המשך בעמוד ג)‬ ‫לפנה"צ ‪ / 11:15 - 10:15‬אחה"צ ‪15:00 - 14:00‬‬ ‫ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב וגו'‬ ‫שעה לפני השקיעה עד השקיעה (שבוע הבא משעה ‪)16.00‬‬ ‫‪03.208.4115‬‬ ‫"תיבת הדואר" של "לשכת הוראה"‬ ‫(וסימנך דיין = ‪)4115‬‬ ‫לעילוי נשמת הרה"ח‬ ‫ר' נפתלי ב"ר אהרן ז"ל בערלינגר‬ ‫מתרוקנת בימים א'‪-‬ה' בשעות הנ"ל‬ ‫משעה ‪ 8.00‬בבוקר‬ ‫נלב"ע ב' כסלו תשס"ב ‪ -‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫בעניני לשון הרע הנוגע לשידוכים ‪ -‬בטלפון ‪0484.222.252‬‬ ‫עד ‪ 12.00‬בלילה‬ ‫נדבת בתו מרת נויגרעשל תחי'‬ ‫בימים ג' וה' משעה ‪ 18.00‬עד ‪ 19.00‬ע"י הג"ר אברהם הכהן עהרנטרייא שליט"א‬ ‫‪2‬‬ ‫א יידיש ווארט‬ ‫פשעווארסק (המשך)‬ ‫שונה הלכות‬ ‫ותרד העינה ותמלא כדה וגו' וירץ העבד לקראתה‬ ‫(‪-‬בעל הנס)'‪ ...‬ואכן כאשר קבל דמי פדיון‪ ,‬חציו הפריש‬ ‫דובב מישרים ח"א סוף סי' ה)‪ .‬אבל זה מועיל רק ביום‬ ‫וגו' ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו‬ ‫לרבי מאיר‪ .‬גבאי הקופה אכן העידו שאצלו היה‬ ‫ולא בלילה‪.‬‬ ‫(כד‪,‬טז‪-‬כ)‬ ‫הפושקע יותר מלא ממה שהיה אצל רבי איציקל‪ ,‬על אף‬ ‫• כשהפתח פתוח מותר לאשה להתייחד אפילו עם‬ ‫ברענגט רש"י אז אליעזר האט געזעהן ווי דאס‬ ‫שרבי איציקל הי' ידוע בהתקשרותו לקופת רמבעה"נ‪.‬‬ ‫אדם פרוץ או נכרי או עם מי שעסקו עם הנשים‪.‬‬ ‫וואסער איז ארויף אנטקעגען רבקה‪ ,‬די ראיה צו דעם‬ ‫ואם היה קוויטל קשה הכניס את כל הפדיון לקופת‬ ‫אולם כשלבו גס בה אין להקל אלא בשעת הדחק‪.‬‬ ‫איז‪ ,‬אז קודם שטייט נישט "ותשאב"‪ ,‬נאר די צווייטע‬ ‫רבי מאיר‪ .‬זוכרני‪ ,‬פעם במוצ"ש הגיע ר' הערשל‬ ‫• מעלית‪ :‬ברוב המעליות שבזמננו יש להקל להתייחד‪,‬‬ ‫מאהל‪ ,‬ווען זי האט געשעפט פאר די קאמעלן‪ ,‬שטייט‬ ‫פאמעראנץ הי"ו להזכיר את אביו ר' חיים ז"ל שהיה‬ ‫כיון שהשהות במעלית היא בדרך כלל פחות משיעור‬ ‫"ותשאב"‪ ,‬אז זי האט אליין געדארפט שעפען‪.‬‬ ‫במצב 'סכנת נפשות' בלבו‪ ,‬ולקח כל הכסף שהביא‬ ‫זמן איסור יחוד‪.‬‬ ‫דארף מען טאקע פארשטיין‪ ,‬פארוואס ווען זי‬ ‫והכניס ל'פושקע'‪ ,‬ואמר 'רבוש"ע יהודי שנותן לי תמיד‬ ‫האט געדארפט פאר די קאמעלן‪ ,‬איז דאס וואסער‬ ‫• כששוהים במעלית זמן שיעור יחוד (כגון בבנינים גבוהים‬ ‫נישט ארויף?‬ ‫כסף צריך רפואה'‪.‬‬ ‫ביותר)‪ ,‬אבל יש אפשרות לאדם מבחוץ לפתוח הדלת‬ ‫נאר די ערשטע מאהל איז דאס וואסער געווען‬ ‫בכל יום לפני תפלת שחרית היה מכניס כסף‬ ‫לפני שישהו שם שיעור יחוד‪ ,‬מותר היחוד‪ ,‬שדינו‬ ‫פאר זיך‪ ,‬די צווייטע מאהל איז געווען פאר א מצוה‬ ‫לקופת רמבעה"נ‪ ,‬ושמענו איך שאומר 'רבוש"ע כל‬ ‫כפתח פתוח (דבר הלכה)‪.‬‬ ‫פון גמילת חסד‪ ,‬און פאר א מצוה איז חשוב'ער אז‬ ‫הבאים אלי יוושעו‪ ,‬אלקא דמאיר עננו'‪ .‬וכן כשיצא‬ ‫• מעלית שאפשר לראות מבחוץ את האנשים‬ ‫(קדושת לוי)‬ ‫מען זאל זיך מוטשענען‪.‬‬ ‫לטייל ובכל מקום שהלך‪ ,‬נתן לפני זה לקופה‪ .‬כשיהודי‬ ‫שנמצאים שם‪ ,‬כגון שדפנותיה עשויות מזכוכית‪,‬‬ ‫היה מגיע אליו והזכיר שמתכוננים לשמחה היה אומר‬ ‫מותר להתייחד בו‪.‬‬ ‫לשון חכמים‬ ‫שימסור לבני ביתו שתפריש מדי יום פרוטה לרבי מאיר‪.‬‬ ‫וכן לאברך אחר החתונה היה אומר שיהיה לו קופת‬ ‫• מעלית שפועלת בה מצלמה בכל שעות היממה‪ ,‬יש‬ ‫לעשות שאלת חכם‪.‬‬ ‫מנהג אבותינו בידינו‪ ,‬לקחת עכ"פ דבר מה בעד‬ ‫רמבעה"נ בביתו‪ .‬וכן כתב בצוואתו הק'‪ ,‬לתת בכל שנה‬ ‫אחוזת קבר‪ ,‬אפילו מעני בישראל‪ ,‬כי כן הקפיד אברהם‬ ‫ביארצייט לעלוי נשמתו לקופת רמבעה"נ‪.‬‬ ‫• ההיתר במעלית שיש בה זמן שיעור יחוד‪ ,‬הוא רק‬ ‫אבינו ע"ה‪ ,‬אפילו אחר שכבר קנה בכסף מלא‪ ,‬עדיין‬ ‫בשעות שבהם בני אדם רגילים לעלות ולירד‪ ,‬אבל‬ ‫לא קבר שרה שם עד שהחזיק בה‪ ,‬שיהיה שלו ממש‬ ‫אביהם של ישראל‬ ‫בלילה כשאין אנשים מצויים שם‪ ,‬אסור להתייחד‬ ‫טרם קברו אותה‪ ,‬כדי שלא תהיה הצדקת מונחת רגע‬ ‫אמר פעם‪ ,‬בצעירותי הייתי כמדת שמאי ‪' -‬שארף'‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬דלא שייך ההיתר של פתח פתוח לרה"ר‪ ,‬ולכן‬ ‫אחד בקבר שלא נקרא על שמה ממש‪.‬‬ ‫הרבנית ע"ה סיפרה שתמיד ידעה שאם הוא לא מגיע‬ ‫אין לאיש ואשה לנסוע יחד במעלית שיש בה שיעור‬ ‫(חתם סופר ‪ -‬ליקוטים כג‪,‬ט)‬ ‫בלילה הביתה‪ ,‬אז 'אדער קלעבט ער אדער רייסט‬ ‫זמן איסור יחוד בשעות הלילה‪.‬‬ ‫ירדו שם‪ ,‬והתלויתי להרבי לביתו לרח' 'מערקאטאר'‪.‬‬ ‫ער' (מודעות שונות)‪ ,‬אבל אמר שמעת שהגיע לסיביר‬ ‫• מצלמה‪ :‬במקום שפועלות בו מצלמות בכל שעות‬ ‫ושאלני הרבי למה אני מלוהו הלא אני גר ברחוב‬ ‫והסתובב בין אנשים שונים רכש את מדת הלל‪ ,‬כי היה‬ ‫היממה‪ ,‬ויש יהודי במקום אחד שרואה כל הנעשה‬ ‫אסטען‪ ,‬אמרתי שלא רציתי שילך לבדו באמצע הלילה‪.‬‬ ‫שם בין יהודים שונים‪ ,‬ואז ראה שצריך להתנהג אחרת‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬או שבאפשרותו לראות אחר כך כל מה שנעשה‬ ‫וכן אמר על זה‪ ,‬אליהו הנביא היה 'שארף' ‪ -‬שהלא‬ ‫שם‪ ,‬יש מתירין (דס"ל שזה נחשב לפתח פתוח לרה"ר‪ ,‬ואפילו‬ ‫בעת שהגיע לביתו היה הבית סגור‪ ,‬ושאלתי אם‬ ‫הוא היה פנחס בן אלעזר שעשה מעשה קנאות‪ ,‬אבל‬ ‫כשאין רואים כל התמונות בזמן היחוד אלא לאחר מכן‪ ,‬לא גרע‬ ‫אצלצל בפעמון‪ ,‬ואמר 'חלילה'‪ ,‬והוסיף‪' ,‬בודאי יש‬ ‫בסוף הוא בא להשתתף בכל ברית מילה‪ ,‬והרי גם יהודים‬ ‫מקטנים שנעשים שומרים‪ ,‬שאינם מגלים את קלונם של האיש‬ ‫משמשים שם‪ ,‬אבל אני חושש שחותני יטריח בעצמו‬ ‫לרדת ולפתוח את הדלת'‪ ,‬ונסה לפתוח עם מפתח אבל‬ ‫פשוטים מאוד מקפידים למול את בניהם‪ ,‬והוא הולך‬ ‫והאשה מיד אלא לאחר זמן)‪ ,‬אבל רוב פוסקי זמננו סוברים‬ ‫לכל ברית‪ ,‬גם אצל אנשים כאלו ‪ -‬רואים מזה שנעשה‬ ‫שאין לסמוך רק על מצלמות (שעשויות להתקלקל‪ ,‬וכן יש‬ ‫לא הצליח‪ ,‬ונסה ונסה עד שנשבר המפתח‪.‬‬ ‫ואמר לי שאני צעיר ואנסה ליכנס דרך החלון‬ ‫'אויס שארף'‪.‬‬ ‫אפשרות להוציא התמונות או לזייפם וכו')‪ ,‬ולכן בעת הצורך‬ ‫ולפתוח את הדלת מבפנים‪ ,‬אבל לא הצלחתי כי החלון‬ ‫כן היה אצל רבי שמעון בר יוחאי ‪ -‬שבעת שיצא‬ ‫(המשך יבא בע"ה)‬ ‫יש לעשות שאלת חכם‪.‬‬ ‫היה סגור‪.‬‬ ‫מהמערה היה מאוד 'שארף'‪ ,‬כל מקום שנתנו עיניהם‬ ‫אמרתי לו‪ ,‬שאני גר כאן בסמוך ברחוב 'אסטען'‬ ‫מיד נשרף‪ ,‬אבל אח"כ נעשה 'אויס שארף'‪ ,‬שאמר יכול‬ ‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬ ‫ויכול לבוא לביתי לנוח על הקאנאפע עד הבוקר‪ ,‬וכן‬ ‫אני לפטור את כל העולם מן הדין‪.‬‬ ‫להר"ר בן ציון הכהן ווייסמאן הי"ו‬ ‫עשה‪.‬‬ ‫וכך היה הרבי זצ"ל‪ ,‬שאכן היתה בו מדת שמאי‪,‬‬ ‫חבר ועד הקהלה‬ ‫ובשעה ‪ 8‬בבוקר כבר הלכנו לביתו‪ ,‬כי חששנו שרבי‬ ‫אבל קיים בעצמו את דברי הלל שאמר 'הוי מתלמידיו‬ ‫של אהרן אוהב שלום ורודף שלום‪ ,‬אוהב את הבריות‬ ‫ולכל משפחתו שיחיו‬ ‫איציקל ידאג עליו‪ .‬ואכן כשהגענו כבר עמד והמתין‬ ‫עליו ודאג לשלומו‪ ,‬ואמר לו הרבי 'יעך האב גענעכטיגט‬ ‫ומקרבן לתורה'‪.‬‬ ‫לרגל הכנס הבן שיחי' לעול המצוות‬ ‫ביי ישי'ס (גרינפעלד) איידעם'‪.‬‬ ‫זו היתה עבודתו כל ימי חייו‪ ,‬עוד בחיי חותנו רבי‬ ‫ירוו ממנו ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב‬ ‫שנים רבות עברו מאז‪ ,‬ואף פעם לא הזכיר לי את‬ ‫איציקל זי"ע‪ ,‬הי' תמיד דואג לשלומם של ישראל‪.‬‬ ‫הנהלת הקהלה‬ ‫זה‪ ,‬אבל ממש בסוף ימיו כשכבר היה חלש‪ ,‬פתאום‬ ‫כשיהודי הי' צריך לישועה הי' הוא נגש לחותנו ואמר‬ ‫אמר לי 'אני לנתי אצלך לינת לילה'! ממש פלאי פלאים‪,‬‬ ‫"שווער‪ ,‬יש כאן יהודי שצריך זה וזה"‪ ,‬כמו כן יש‬ ‫כי שלשים שנה לא דבר מזה‪ ,‬אבל מכל מקום הוא לא‬ ‫מכתבים לאין שיעור מה שכתב בשליחות חותנו‪ ,‬זה‬ ‫ביהמ"ד "תהלות ישראל"‬ ‫שכח את הטובה‪ ,‬כך היתה אצלו הכרת הטוב‪ .‬ובעצם‬ ‫הי' בחיי חותנו וכל שכן כשנעשה רבי האיך מסר את‬ ‫‪Belgiëlei 131‬‬ ‫הכל הי' תוצאה ממדותיו התרומיות‪ ,‬הכל הי' אצלו‬ ‫עצמו בשביל יהודים‪.‬‬ ‫שמחים אנו להודיע שבמשך שבתות‬ ‫"מדות" ו"מדות"‪ ,‬ושוב פעם "מדות"‪.‬‬ ‫החורף יתקיים אי"ה‬ ‫*‬ ‫הכרת הטוב‬ ‫מנין לתפלת מנחה‬ ‫היה פעם אחת בחג הסוכות שהגיע איזה בחור‬ ‫ענין הכרת הטוב היה אצלו פלאי פלאים‪ .‬כל מי‬ ‫ושאל את הרבי אם יכול לברך על הארבעה מינים‬ ‫שעשה לו פעם אחת טובה‪ ,‬זכר את זה אח"כ כל ימי‬ ‫בבית מדרשנו‬ ‫שלו‪ ,‬הרבי הסכים ורק אמר לו שיזהר בעת שלוקח את‬ ‫חייו‪.‬‬ ‫בכל שב"ק אחה"צ בשעה ‪14.00‬‬ ‫הלולב שלא לפסלו‪ .‬וכשגמר והחזיר הד' מינים אמר‬ ‫בביהמ"ד אסטען התפלל יהודי ממוצא גאליצי'‬ ‫אותו בחור להרבי‪' ,‬איני יודע אם אני צריך לומר יישר‬ ‫בשם ר' יעקב יצחק פיש ז"ל‪ ,‬ופעם אמר לו ר' משה‬ ‫התודה והברכה‬ ‫כח‪ ,‬כי הלא מצות לאו ליהנות ניתנו‪-( '...‬ולכן בעצם לא‬ ‫געלדציילער ז"ל הלא אתה מגאליצי' וגר כאן רבי‬ ‫לכבוד ידידנו היקר עוסק בצ"צ‬ ‫נהנה כלום מהרבי)‪ ,‬הרבי נסער מזה‪' :‬ככה לימד אתכם‬ ‫מדוע שלא תבא לראות את הרבי‪ ,‬ויהודי זה היה‬ ‫הר"ר אברהם יעקב קאניג הי"ו‬ ‫הראש ישיבה שלכם?!‪ ,‬איפה הכרת הטוב שלך?!'‬ ‫מקורו מהעיר 'זשאבנע' ליד טורנא‪ ,‬ואכן התחיל להגיע‬ ‫על אשר אזר כגבור חלציו ועמד לעזרנו‬ ‫ומשך כל היום לא היה יכול להירגע מזה‪ ,‬שבחור לא‬ ‫להטיש בכל ליל שבת‪ ,‬ובעת שהרבי חילק מהצימע'ס‬ ‫בהשגת אישור בניה‪.‬‬ ‫רצה לומר יישר כח‪.‬‬ ‫צעק אליו 'זשאבנע' ושלח לו שיריים‪ ,‬וכך היה כמה‬ ‫שבועות‪.‬‬ ‫יה"ר שיזכה להמשיך במעשיו הטובים‬ ‫השפעות טובות‬ ‫אח"כ שאלוהו‪ ,‬הלא יש לו שם‪ ,‬למה מכנהו בשם‬ ‫מתוך נחת והרחבה‪.‬‬ ‫הרבי היה לו מנהג‪ ,‬המקור למנהג זה עוד מימי‬ ‫עירו‪ ,‬נענה הרבי 'לנתי לילה אחד בזשאבנע לכן אני‬ ‫מאחלים בהוקרה‬ ‫קדם‪ ,‬כפי שנשמע ממנו פעם בחיים חיותו של חותנו‬ ‫חייב הכרת הטוב לאותה עיר ולקרב יהודי המגיע משם'‪.‬‬ ‫י‪.‬ב‪.‬נ‪.‬צ‪.‬‬ ‫רבי איציקל זי"ע‪ ,‬כשישב פעם לאכול סעודת צהרים עם‬ ‫*‬ ‫זכורני‪ ,‬פעם אחת היתה חתונה באמסטרדאם של‬ ‫חותנו‪ ,‬והרבי היה נוהג לשוחח כל הזמן‪ ,‬סיפורי צדיקים‬ ‫ושאר ענינים‪( ,‬משא"כ רבי איציקל לא דבר הרבה)‪ ,‬וסיפר אז‬ ‫תלמיד הישיבה מקאפעללען‪ ,‬ונסעו ידידים שלמדו‬ ‫ייראוך עם שמש‬ ‫שבבעלזא היה אדם חשוב בשם רבי פייבוש מהיבנוב‪,‬‬ ‫בעבר בקאפעללען עם אוטובוס לשם‪ ,‬והרבי גם הצטרף‬ ‫תפלת שחרית בימות החול כותיקין‬ ‫ועל אף שבבעלזא נמנעו מלהגיד ווערטליך ובדחנות‪,‬‬ ‫לנסיעה (זה עוד היה בחייו של רבי איציקל)‪ ,‬היות שהחתן‬ ‫בביהמ"ד פשעווארסק‬ ‫אבל אותו רבי פייביש כן היה אומר ווערטלעך‪ ,‬והיה‬ ‫היה בעלזע אייניקל (ממשפחת רוקח)‪ .‬הוא שימח שם‬ ‫בכל יום חצי שעה לפני הנץ‬ ‫עושה בדחנות במוצאי שמחת תורה והכריז לפי הא‪-‬ב‬ ‫עם הקהל‪ ,‬כדרכו בקודש לשמוח ולשמח בשמחות‬ ‫יום א' פרשת תולדות בשעה ‪7.18‬‬ ‫כל הענינים הנצרכים לישראל עם מחירים זולים יותר‬ ‫של אחרים‪ ,‬מתוך מדת טובו וחסדו‪.‬‬ ‫*‬ ‫מהשוק‪ ,‬והיה בזה ענין לעורר בשמים שלא יאמיר‬ ‫בשעה ‪ 4‬לפנות בוקר חזרו לאנטווערפען‪,‬‬ ‫בכל שב"ק בביהמ"ד חב"ד‬ ‫(המשך בעמוד ד)‬ ‫והאוטובוס נעצר ברחוב 'וואן‪-‬דען‪-‬נעסטליי'‪ ,‬וכולם‬ ‫התחלת התפילה בשבת קודש זו ‪7.00‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בינו שנות דור ודור‬ ‫הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה‬ ‫ש"ק ‪ -‬כ"ז מרחשון‬ ‫תש"א‪ :‬הקדוש רבי דוד [ב"ר שלום יוסף] פרידמאן ‪-‬‬ ‫האדמו"ר מפלויישט‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫מבצע‬ ‫תשנ"ט‪ :‬רבי יעקב [ב"ר דוד יצחק] לייזער ‪ -‬האדמו"ר‬ ‫מיטוואך א' כסלו ‪Woensdag 11 november‬‬ ‫שמח תשמח‬ ‫מפשעווארסק ‪ -‬אמרי יעקב‬ ‫יוסף יהושע גרין (ווידער)‬ ‫יום א' ‪ -‬כ"ח מרחשון‬ ‫שרה דינה גליק (שטויבער)‬ ‫בהגרלה שנערכה בט"ו מרחשון זכתה‪:‬‬ ‫רבינו יונה [ב"ר אברהם] החסיד מגירונדי ‪ -‬שערי‬ ‫כ"ד‪:‬‬ ‫)‪Joseph Green (New York‬‬ ‫משפ' פאנעט‪-‬פיליפ הי"ו‬ ‫תשובה‬ ‫)‪Sury Gluck (Lamorinièrestraat‬‬ ‫האטליין להצעות‪03.332.06.27 :‬‬ ‫תקל"א‪ :‬רבי אליעזר ליבר [ב"ר אברהם] הגדול‬ ‫‪Chupa: Bais Rochel 18.30 uur‬‬ ‫ההגרלות מתקיימות בר"ח ובט"ו בחודש‪.‬‬ ‫מבארדיטשוב‬ ‫יום ב' ‪ -‬כ"ט מרחשון‬ ‫תרל"ג‪ :‬רבי שמעון יהודה [ב"ר יעקב] פונפעדער ‪ -‬אב"ד‬ ‫טוקאי‬ ‫עליית חתן לתורה‬ ‫שידוכים‬ ‫יום ג' ‪ -‬ל' מרחשון‬ ‫משה ב"ר חיים יעקב ברוך גוטמאן נ"י‬ ‫חנה הערשאפט‬ ‫רפאל אלתר רוט‬ ‫רבי צבי הירש [ב"ר יהודה לייב] הכהן מרימינוב‬ ‫תר"ז‪:‬‬ ‫(גוטמאן‪-‬שפירא)‬ ‫ביהמ"ד ויזניץ‬ ‫בת ר' יוסף יהודה נ"י‬ ‫ב"ר יצחק הלוי נ"י‬ ‫יום ד' ‪ -‬א' כסלו‬ ‫הערשאפט (פינס)‬ ‫רוט (פיין)‬ ‫אנטווערפען‬ ‫ציריך‬ ‫שי"ט‪ :‬רבי שלום שכנא [ב"ר יוסף] מלובלין‬ ‫תס"ד‪ :‬רבי יוסף שמואל [ב"ר צבי הירש] מקראקא ‪-‬‬ ‫מסורת הש"ס‬ ‫נולדה בת‬ ‫אנטווערפען‪ ,‬כ"ו מרחשון תשפ"ז‬ ‫תרנ"ג‪ :‬רבי חיים נתן [ב"ר יקותיאל זלמן] דעמביצער‬ ‫מקראקא ‪ -‬כלילת יופי‬ ‫תרס"ה‪ :‬רבי משה האגער [ב"ר יוסף אלטר] מראדאוויץ ‪-‬‬ ‫למשפ' הרב יחיאל אפרים גולדמן‪-‬אפטערגוט שליט"א‬ ‫בר מצוה‬ ‫ויקח משה‬ ‫הנ"ל והגיע לאות ח' צעק אחד‪' :‬חתנים'‪ ,‬ובאות כ' ‪-‬‬ ‫יעקב ישראל ב"ר מנחם אלטער (גאלדשמידט) נ"י‬ ‫יום ה' ‪ -‬ב' כסלו‬ ‫'כלות'‪ ,‬והרבי אמר 'יא גוט‪ ,‬גערעכט' ‪ -‬ואכן באותו‬ ‫ביהמ"ד צאנז‪-‬זמיגראד‬ ‫תקל"ו‪ :‬רבי שמריהו ווארחובקר ‪ -‬תלמיד הבעש"ט‬ ‫חורף כולם התארסו‪.‬‬ ‫*‬ ‫ת"ש‪ :‬הקדוש רבי נחום [ב"ר יעקב] וויידענפעלד ‪ -‬חזון‬ ‫*‬ ‫יהודה לוי ב"ר בן ציון הכהן ווייסמאן (פארסט) נ"י‬ ‫נחום ‪ -‬אב"ד דאמבראווע (אחי גאב"ד טשעבין)‬ ‫פעם הגיע אליו אחד שהיו לו צרות מרשויות המס‪,‬‬ ‫*‬ ‫תש"ך‪ :‬רבי עקיבא [ב"ר שמחה בונם] סופר ‪ -‬דעת סופר‬ ‫ואמר לו הרבי‪ ,‬אתה הלא הסתובבת אצל חותני‪ ,‬תסע‬ ‫נפתלי יחיאל מיכל בן הרב יעקב הורוויץ (מאסקאוויטש) נ"י‬ ‫תשכ"ג‪ :‬רבי אהרן [ב"ר שניאור זלמן] קאטלער ‪ -‬ראש‬ ‫אל הציון ותאמר שם בקול רם‪" :‬רבי‪ ,‬איך האב מיך‬ ‫ישיבת קלעצק־לייקווד‬ ‫געדרייט ביי אייך‪ ,‬איך דארף א ישועה!"‪ ,‬הלה כן עשה‪,‬‬ ‫ש"ק ‪ -‬ד' כסלו‬ ‫תרל"ח‪ :‬רבי יעקב דוד [ב"ר ישראל יצחק] קאליש ‪-‬‬ ‫האדמו"ר מאמשינאוו‬ ‫נסע להציון ואמר כנ"ל‪ .‬ואכן תיכף אח"כ נתבטל הכל‪,‬‬ ‫ויותר לא שמע מהם‪.‬‬ ‫נולד בן‬ ‫אני מסתפק של מי המופת‪ ,‬אם מרבי יענקעלע או‬ ‫למשפ' ר' יונתן דאשעווסקי‪-‬ריץ נ"י‬ ‫יצאו ונתקדשו‪.‬‬ ‫מרבי איציקל‪ ,‬כי הלא רבי יענקעלע הלביש הכל שלא‬ ‫*‬ ‫אז נענה רבי יענקעלע‪ :‬וכי רק מעכשיו אפשר‬ ‫יבחינו במופתים שלו‪.‬‬ ‫למשפ' ר' אברהם מנחם שווארץ‪-‬ענגלענדער נ"י‬ ‫להתקדש‪ ,‬ואם אחד רוצה להתקדש ביום רביעי אינו‬ ‫גם בסיפור מעשיות הלביש ענינים‪ .‬פעם כשרבי‬ ‫*‬ ‫יכול? ורבי איציקל הכה בידו ואמר 'פון אצינד אן' ‪-‬‬ ‫איציקל זי"ע היה בהיידע‪ ,‬בליל שב"ק עוד לפני 'קידוש'‬ ‫למשפ' ר' שמואל בנימין גראס‪-‬לעזער נ"י‬ ‫כלומר משבת‪ .‬והתחילו להתוכח בזה‪...‬‬ ‫נעמד רבי יענקעלע והתחיל לספר מעשיות‪ .‬והיו שם‬ ‫*‬ ‫(אח"כ הראו לי שהרבי כותב לאחד במכתב‪ ,‬שעל חטאים‬ ‫למשפ' ר' יעקב קליין‪-‬דאנציגער נ"י‬ ‫כמה אורחים מאמעריקה שבאו על שבת לרבי איציקל‪,‬‬ ‫עונות ופשעים אין צריך לעסוק בתשובה כל הזמן‪ ,‬רק שיקח לו‬ ‫וזה הפריע להם‪ ,‬שהם באו לכאן על שבת ורוצים‬ ‫'חצי שעה ביום רביעי' ואז יעשה תשובה‪ ,‬ומזה נראה שהיה לו‬ ‫לשמוע קידוש מרבי איציקל‪ ,‬והוא מתחיל בסיפורי‬ ‫פשעווארסק (המשך)‬ ‫ענין של לעסוק בתשובה ביום ד'‪.)...‬‬ ‫מעשיות‪ ...‬וכשהבחין על מה שהם מתרעמים נענה‬ ‫*‬ ‫ואמר‪' :‬בעת שאני מספר עובדות‪ ,‬יש לי בזה ענין‪ ,‬אני‬ ‫היוקר בשנה הבא‪.‬‬ ‫פעם בליל שבת כשהביאו לפני רבי איציקל זי"ע‬ ‫לא מספר סתם!'‪.‬‬ ‫והתחיל רבי יענקעלע לפרט‪ :‬א' ‪ -‬אויווענעס‪,‬‬ ‫תפוח ופלוימען‪-‬צימעס‪ ,‬כדי שיברך בורא פרי העץ על‬ ‫בסיפורי מעשיות שלו המשיך ישועות וכדו'‪.‬‬ ‫ב' ‪ -‬באבע'ס (‪-‬שזה סותם התנורים)‪ ,‬ג‪-‬ד‪-‬ה לא זכר‪ .‬ורבי‬ ‫התפוח כנהוג‪ ,‬ואח"כ יאכלו את הפלוימען‪-‬צימעס‪.‬‬ ‫איציקל שישב שם‪ ,‬אמר 'ג'אנץ ד'ארע ה'אלץ (‪-‬שזה‬ ‫לקח רבי איציקל את התפוח ואמר למה צריכים את‬ ‫דברים נפלאים‬ ‫היה טוב להסיק לחמם)‪ .‬ו' ז' גם לא זכר‪ .‬ואמר רבי איציקל‬ ‫התפוח‪ ,‬הלא הפלוימען הוא פרי שלם ואפשר לברך‬ ‫היה לו ענין של ויכוחים עם חותנו‪ ,‬דברים נפלאים‪,‬‬ ‫ו'וארעמע ז'אקן‪ ,‬ח' היה ח'אריוועס (‪-‬שטיוול)‪ .‬ככה‬ ‫עליהם‪ ,‬השיב חתנו רבי יענקעלע הלא בכל שבוע‬ ‫למעלה מהשגתנו‪.‬‬ ‫אמר עד הסוף‪ ,‬ובסוף היה ק'ליינע ר'בי'לעך ש'ווינדלען‬ ‫מברכין על התפוח‪ .‬אחר כמה דקות שוב התאונן רבי‬ ‫זוכרני‪ ,‬פעם כאשר עמד רבי איציקל לפני קידוש‪,‬‬ ‫ת'מיד‪ ...‬ורבי יענקעלע היה לו פשט על זה גג על גג‪.‬‬ ‫איציקל על כך למה צריכין את התפוח הלא יש כאן‬ ‫התמרמר רבי איציקל בענותנותו ואמר "אני לא לומד‪,‬‬ ‫זאת סיפר בשעתו‪.‬‬ ‫פרי שלם‪ ,‬נענה רבי יענקעלע ואמר 'הלא בשינאווא‬ ‫לא מתפלל‪ ,‬ולא יכול לעיין בספר (‪-‬מחמת קושי בעיניו)‪,‬‬ ‫והנה במשך השנים כשכבר היה רבי‪ ,‬לעתים‬ ‫נהגו ככה‪ ,‬שברכו על תפוח'‪ .‬לאחר כמה דקות שוב‬ ‫כשל בעוני כחי"‪ ,‬אח"כ נענה רבי איציקל ואמר‪ :‬איתא‬ ‫במוצאי שמחת תורה היה הרבי נוהג לחזור על בדחנות‬ ‫שואל רבי איציקל למה צריכין את התפוח וכו'‪ ,‬אז‬ ‫בספה"ק "זרע קודש" על מה שאומרים בקידוש 'תחלה‬ ‫זו של הא'ב'‪ ,‬להמתיק בשמים שיהיה כל ההצטרכויות‬ ‫נענה רבי יענקעלע וצעק בקול 'יעך בין שינאווא‪ ,‬אבי‬ ‫בזול‪ .‬הנה זוכרני ששנה אחת הסתובבו אצלו כמה‬ ‫נסע לשינאווא‪ ,‬אני לא אזוז משינאווא'‪ ...‬ואז בירך רבי‬ ‫למקראי קודש זכר ליציאת מצרים'‪ ,‬שמעכשיו בשבת‬ ‫איציקל על התפוח‪ ...‬וזה היה לפלא‪ ,‬כי ויכוח זה היה‬ ‫אפשר להתחיל להתקדש ‪ -‬כמו במצרים שברגע אחד‬ ‫בחורים מבוגרים שמזמן הגיעו לפרקם‪ ,‬ולכן כשאמר‬ ‫רק פעם אחת‪ ,‬ויותר לא התוכחו בענין זה‪ ,‬והיה נראה‬ ‫)‪Na 22u.: 0903.92248 (1.50¤ per min.‬‬ ‫תורנות בתי מרקחת‬ ‫שבת היא מלזעוק‬ ‫רופא תורן‪Dokter van wacht - 0900.10.512 :‬‬ ‫בחוש שהיה להם איזה ענין בזה להמתיק משהו‪.‬‬ ‫הצלה‪HATZOLOH - 03.289.00.00 :‬‬ ‫)‪Wachtdienst (9.00-22.00 uur‬‬ ‫ורפואה קרובה לבא‬ ‫צדיק באמונתו‬ ‫‪vrijdag 6 november‬‬ ‫‪maandag 9 november‬‬ ‫‪woensdag 11 november‬‬ ‫‪Van Ghyseghem, Kloosterstr. 166 Bek, Belgiëlei 66‬‬ ‫‪Bankapotheek, Mechelsestwg. 12‬‬ ‫פעם אמר לי בהאי לישנא‪ :‬אתה מלמד ולומד‬ ‫‪zaterdag 7 november‬‬ ‫‪dinsdag 10 november‬‬ ‫‪donderdag 12 november‬‬ ‫עם ילדים קטנים‪ ,‬ואתה בודאי אומר לתלמידים‬ ‫‪Markgrave, Markgravelei 32‬‬ ‫‪Claeys, Quinten Matsijslei 11‬‬ ‫‪Justitia, Justitiestraat 81‬‬ ‫(‪-‬בהיותי מלמד בביה"ס "יסודי התורה") 'לערנט'ס גוט און‬ ‫‪zondag 8 november‬‬ ‫דאווענט'ס גוט וועט איר זיין א צדיק‪ ,‬א צדיק איז אזוי‬ ‫‪Mann, J.V.Rijswijcklaan 82‬‬ ‫ווי דער רבי וואס וואוינט אויף מערקאטאר ‪ ,'56‬והמשיך‬ ‫)חוץ לעירוב( ‪) na 22u.: Het Eilandje, Kattendijkdok Westkaai 41‬ליל ש"ק( ‪6 november‬‬ ‫בתי מרקחת שפתוחים בכל ש"ק‬ ‫ואמר‪' ,‬אתה חושב שאין לילדים קושיות‪ ,‬וכי הם אינם‬ ‫‪Justitia, Justitiestraat 81: 10.00-16.00 - Centraal Station, Pelikaanstraat 3: 10.00-17.00 - Grote Markt 56: 10.00-17.00‬‬ ‫מבינים‪ ,‬שאם הוא רבי ואם הוא צדיק‪ ,‬למה הוא חולה‬ ‫‪Wapper, Schuttershofstr. 48a 9.30-18.30‬‬ ‫ויש לו צרות (והתחיל לפרט כמה דברים שעבר ועובר)‪ ,‬הרי‬ ‫יש להם קושיות'‪ ,‬וחשב עוד ואמר בקול‪' :‬אבער יעך‬ ‫שעות הקבלה בבנין הקהלה ‪Jacob Jacobsstr. 22‬‬ ‫האב נישט קיין קושיות! פארוואס? ווייל אזוי וויל דער‬ ‫המו"ץ הגרא"ח שטרנבוך שליט"א‪:‬‬ ‫הדומ"ץ הגר"ע האניג שליט"א‪:‬‬ ‫מרן הרב שליט"א‪:‬‬ ‫בימים א‪-‬ו ‪10:30-12:00‬‬ ‫בימים ב' ד' ו' ‪11:00-12:00‬‬ ‫בימים ב‪-‬ה בין השעות ‪17:00-18:30‬‬ ‫אייבישטער!'‪.‬‬ ‫משרד הקהלה ‪ -‬שעות פתיחה‪:‬‬ ‫הדומ"ץ הגרי"ז פאללאק שליט"א‪:‬‬ ‫אך ורק בתיאום מראש במשרד הקהלה‬ ‫וזה היה כל מהותו‪ ,‬להיות בטל לרצון השי"ת‪,‬‬ ‫לפנה"צ א‪-‬ו‪ - 9:30-12:45 :‬אחה"צ ב‪-‬ה‪17:00-18:30 :‬‬ ‫בימים א‪-‬ו ‪10:15-11:15‬‬ ‫‪03.233.55.67<5‬‬ ‫ניתן להתקשר בטלפון גם בין השעות ‪14:00-17:00‬‬ ‫הדומ"ץ הגרא"ש עקשטיין שליט"א‪:‬‬ ‫למזכירות הבית דין צדק‬ ‫ולקבל הכל באהבה‪ .‬בכל דבר קשה שעבר עליו היה‬ ‫‪info@machsike-hadass.be - 03.233.55.67‬‬ ‫בימים א‪-‬ה ‪17:00-19:00‬‬ ‫‪03.233.55.67>6 - beisdin@machsike-hadass.be‬‬ ‫אומר 'אזוי וויל דער אייבישטער'‪.‬‬ ‫להרשמה כחבר הקהלה יש לפנות לאחד מחברי הועד‪ ,‬או ע"י אי‪-‬מייל ל‪ ,membership@machsike-hadass.be :‬או לשלוח תיבת ‪ member‬ע"י ‪ sms‬למספר ‪0488.577.313‬‬ ‫זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל‬ ‫להארות והערות בכל הקשור לגליון ולקבלת הגליון נא לפנות דרך המייל ‪Shabato@machsike-hadass.be‬‬ ‫‪4‬‬