שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — חיי שרה (2026-11-02)

חיי שרה
הדלקת הנרות 16.49 :פלג המנחה16.09 :
מוצאי ש"ק 17.59 :ר"ת18.18 :
שבת בשבתו
גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען
צאה"כ ליל ש"ק - 17.51 :סוזק"ש ש"ק :מג"א - 10.31/9.29 :גר"א10.05 :
6 NOVEMBER 2026 ב"ה ,ערב ש"ק כ"ו מרחשון תשפ"ז • שנה ל"א ,גליון אלף תשמ"ד • דף היומי בכורות מ"ט • • Nr 1744
ונראה ,כי ידוע שג' מועדים הם כנגד ג' האבות, נשיא א-להים אתה ,וכאשר רצה לדבר שנית עמד
פסח כנגד אברהם ,סוכות כנגד יעקב ושבועות
כנגד יצחק ,והוא זמן מתן תורה .וזהו שרמז לה,
ודבר ,ועל כן הוצרך לחזור שנית ויקם אברהם.
(רבינו בחיי)
מפנינים יקרים
כי יצחק יש בו הכנה לשני הלוחות שיקבלו ישראל ויקם אברהם וגו' וידבר אל בני חת (כג,ג)
בשבועות שרומז לקדושת יצחק. ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל למדנו הכתוב דרך ארץ כי המדבר ברבים
(מהרי"ד מבעלזא) אשר לו וגו' (כד,ב) צריך לעמוד ,וכן חזר על זה למטה (פסוק ז-ח) ויקם
אפשר לומר בדרך צחות ,מה זה שאברהם אברהם וגו' וידבר אתם לאמר.
ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או שלח את עבדו אליעזר למצוא זיווג ליצחק ,ולא ונראה כי המנהג היה כשידבר היחיד בפני רבים
עשור (כד,נה) הלך בעצמו. מדבר מעומד ובכלותו לדבר ישב במקומו ,וכן עשה
לכאורה קשה ,הרי בתחלה (פסוק נא) אמרו אלא שאברהם אבינו ע"ה כשמתה עליו שרה אברהם ,דבר מעומד ,ואמר גר ותושב אנכי עמכם,
הנה רבקה לפניך קח ולך ומדוע חזרו בהם ואמרו אשתו והיה צריך לאחוזת קבר ,נשא ונתן עם עפרון ואחר כך ישב במקומו ,וענו בני חת שמענו אדני
תשב הנערה אתנו ימים או עשור? עוד צ"ב מה החתי ,והיה ביניהם דין ודברים ,ולבסוף שילם לו
שהשיב אליעזר 'אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי' ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר טבין ותקילין. משלחנו של מרן הרב שליט"א
מה הטעם בזה ,וכי מפני שהצליח למצוא את רבקה וראה אברהם שהוא איננו יכול לסחור בטוב עם וילך וכל טוב אדניו בידו (כד,י)
לכן לא יאחרו אותו? אנשים כעפרון ודומיהן ,לכן בענין השידוך והנדוניא שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו (רש"י).
פרשת חיי שרה ,היא הפרשה בה נזכרת לראשונה
ונראה ליישב ,דבתחלה אמרו 'הנה רבקה לפניך ליצחק בנו שלח את אליעזר שהיה סוחר שנון בתוה"ק הענין של שידוך ושדכן ,מסופר האיך
קח ולך' משום שסברו שיצחק אינו רשאי לצאת וממולח. שאברהם אבינו ע"ה שלח את אליעזר לחפש אשה
לחו"ל שהרי עולה תמימה הוא ואסור לו לצאת והנה אליעזר הגם ששלח אברהם אבינו ע"ה לבנו ליצחק.
מארץ ישראל ,אבל כיון שנתן להם אליעזר מגדנות עמו עשרה גמלים מטוב אדוניו ,עכ"ז הדברים בעל ה"התעוררות תשובה" זצ"ל בספרו "שיר
מעון" (מובא ב"תורת משה" לחת"ס) ,לומד מפרשה זו
וכמש"כ 'ומגדנות נתן לאחיה ולאמה' תמהו דהלא שהיה בהם שויות אמיתית ככלי כסף וכלי זהב ענין נפלא ,דהנה אברהם אבינו ע"ה היה גדול הדור
קיי"ל דאסור להוציא פירות מארץ ישראל לחו"ל, נתן לרבקה בלבד ,כדכתיב (כד,נג) ויוצא העבד כלי כדאי' בחז"ל ,והיה לו בן יחיד ,בן יקיר כליל המעלות,
ודייקו מזה שאליעזר סובר דארם נהרים וסוריא כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ,וללבן ולאמה ואעפ"כ רואים כמה היה צריך להשתדל עבור שידוך.
דינם כארץ ישראל ולכן הותר לו להביא פירות בדרך כלל מחשבת האדם היא ,אם הוא איש חשוב
נתן רק דברים שאינם בעלי ערך כ"כ ,כנאמר שם ויש לו בן מיוחד ,אז מתאים שאבי הכלה הוא זה
משם ,ואמרו דא"כ תשב הנערה אתנו ויבא יצחק ומגדנות נתן לאחיה ולאמה ,לעקעך מיט בראנפן. שצריך להוזיל ממון רב מכיסו עבור השידוך ,אבל לא
לכאן עכ"פ לזמן מועט ,דכיון שדין המקום כאן הוא (רמ"ח מסלאנים) כן חשב אברהם אבינו ,על אף שהיה גדול הדור והיה
כדין ארץ ישראל מותר ליצחק לבא לכאן. לו בן מיוחד ,היה הוא מוכן לשלם את הכל ,ולא בקש
להוציא כסף מאחרים.
וענה להם אליעזר שבאמת דין המקום כאן הוא ויאמר ה' א-להי אדני אברהם וגו' (כד,יב) ודבר זה הוא לימוד עבורנו ,אכן יש להבין את זה
דין חו"ל ואסור ליצחק לבוא לכאן' ומה שהוציא על תיבת 'ויאמר' יש טעם שלשלת ,וכן על כשצד החתן הוא דל אמצעים ,אבל יש אנשים שיש
הפירות הוציא רק לצורך הדרך ולא ע"מ להביאם תיבת 'ויתמהמה' אצל לוט (לעיל יט,טז) יש ג"כ להם די והותר ,וכשמגיע לשידוך הוא רוצה רק להוציא
לחו"ל ,אלא ש'ה' הצליח דרכי' ,והיינו שקפצה לי שלשלת ,וכן אצל יוסף הצדיק בתיבת 'וימאן' (להלן כסף מצד השני ,ומדוע לא יחשוב שזה שהשי"ת
נתן לו ממון הוא אכן בשביל כדי שהוא יוזיל מכספו
הדרך ומצאתי עצמי בחו"ל ונשארו הפירות בידי לט,ח) יש ג"כ טעם שלשלת .להורות כי שלשלת עבור השידוך.
שלא במתכוין .וזהו שאמר 'אל תאחרו אותי' הוא לשון חיבור והתקשרות ,שאליעזר היה מקושר מספרים ,שאצל מרן ה"חזון איש" זצ"ל נכנסו
באמתלא שיבא יצחק לכאן כיון שדין המקום כאן לאברהם ,ויוסף הצדיק היה מקושר להשי"ת -ולכן פעם שני מחותנים ,ואמר אחד מהם שהוא מוכן לתת
הוא כדין חו"ל ,ומה שהבאתי לכאן פירות א"י הוא חצי ,והשני אמר שאינו רוצה לתת כלום ,אמר החזו"א
'וימאן' .אבל לוט היה מקושר לממונו כפירוש רש"י. לההוא שהיה מוכן לתת :הלא הכל מגיע מהרבונו של
משום שה' הצליח דרכי בקפיצת הדרך ,אבל באמת (אמרות משה -קאברין) עולם ,גם חצי הראשון ,ואם המחותן השני אין לו שכל
דין המקום כאן הוא דין חו"ל ואסור ליצחק לבא לתת מעצמו ,אז הרבוש"ע יתן לך גם את החצי השני.
(חתם סופר) לכאן. ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו וגו' ותמהר עכ"פ זה "מוסר השכל" גדול לאלו שחושבים
שזה לא מתאים אם יש להם בן חשוב והם עוד
ותער כדה וגו' (כד,יח-כ)
מתוך לוח הקהלה
צריכים לשלם ,אברהם אבינו ע"ה לא כן חשב ,כי צריך
וצ"ב מאי מיהרה כאן ,וגם אליעזר סיפר את להתבונן אם הקב"ה חנן אותך עם ממון ,אז תשכיל
הדברים לקמן (פסוק מו) ותמהר ותורד כדה מעליה לקיים "כבד את ה' מהונך" ,ולא לעשות חשבונות של
שבת פ' חיי שרה ,כ"ז מרחשון. וגו' ,וצ"ב מאי החידוש בזה שמהרה? כבוד ושטות כשמגיע לשידוכין.
היה סיפור אצל הרה"ק רבי שלמ'קע מזוועהיל
הדלקת הנרות( 16.49 :פלג המנחה)16.09 : והנראה ,דהנה נאמר קודם (פסוק יא) "ויברך זצ"ל ,שבא אליו יהודי לבקש ברכה עבור שידוך לבנו,
מפטירין "והמלך דוד" (מלכים־א ,א) עד "לעולם". הגמלים וגו' לעת ערב" ,עוד נאמר שבקש אליעזר שאל אותו הרה"ק :מדברים לך שידוכים? ענה הלה:
מברכין חודש כסלו "יהיה ביום השלישי וביום (פסוק יד) "הקרה לפני היום וגו'" .וא"כ בבקשתו גם כן ,מדברים שידוכים ,אבל בני הוא בחור מאד מיוחד
ומגיע לו שמישהו ישלם עבורו מליון דולר! אז ענה
הרביעי" ("דער מולד וועט זיין מאנטיק ביינאכט, בקש שיהא נס זה ,שאף שלעת ערב הוא ,מ"מ עוד לו רבי שלמ'קע :אם אתה מאמין שלבנך מגיע מליון
10אזייגער 27 ,מינוט און 3חלקים") .אין אומרים היום קודם שקיעת החמה תבוא הנערה וכו' .וזהו דולר ,מדוע אתה צריך שזה יבוא דרך חותנו כ"נהמא
אב הרחמים. שאמר "ותמהר" שמיהרה שקודם שקיעת החמה דכסופא" ,הלא השי"ת יכול לתת את זה אליו ישירות...
מוצאי שבת( 17.59 :לשיטת ר"ת)18.18 : תשקהו ,ויקוים הנסיון שבקש שיהא עוד באותו (ב"חתם סופר" כבר מוזכר ענין זה שזה בחי' של
יום ב' תולדות ,כ"ט מרחשון ,ערב ראש־חודש כסלו, נהמא דכסופא ,וזל"ק (פ' קרח ד"ה המעט) :נראה לי מאת
(הגרי"ז מבריסק) היום. ה' היתה זאת להזמין לת"ח ,עשירי עם המשיאים
יום כיפור קטן ,ואין נופלין על פניהם במנחה. בתם להם ,ומאכלם כאכילת המן כי הוא קצת כסופא
א' דראש חודש ,יום ג' פרשת תולדות ,ל' מרחשון. ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים וצמצום כסמוך על שלחן אחרים ,ועי"ז לא יגבה לב
שחרית ,כנהוג בכל ר"ח ,יעלה ויבא ,חצי הלל, על ידיה עשרה זהב משקלם (כד,כב) הת"ח וישכח אלקיו ,מ"מ מרויח שלא יהי' לו עינים
קריאת התורה ,מוסף ,ולכפרת פשע. לראות בעה"ז כלל וישיג בשכליות .עכ"ל).
ושני צמידים -רמז לשני לוחות מצומדות. יהודי צריך לדעת שמה ש"באשערט" יגיע ,ולא
ב' דראש חודש ,יום ד' פרשת תולדות ,א' כסלו. עשרה זהב -רמז לעשרת הדברות שבהן (רש"י). צריך לעשות חשבונות כאלו ,אם הקב"ה חנן אותך
נוהגים בו כדאתמול. עם כסף ,לא תפסיד כלום אם אתה תהיה זה שיתן,
שבת פרשת תולדות ,ד' כסלו. וצריך להבין למה היה צריך אליעזר לרמוז
וזה עדיף משתבקש שהשני ישלם לך.
הדלקת הנרות( 16.38 :פלג המנחה)16.01 : לרבקה ענין מתן תורה?
1
שונה הלכות רבי יעקב מפשעווארסק זצ"ל
עניני יחוד כ"ז מרחשון תשנ"ט
נערך ע"י הגרא"ח שטרנבוך שליט"א רב הכשרות דקהילתנו עובדות וסיפורים שנמסרו בסעודת מלוה דמלכה פ' חיי שרה תשפ"ו בביהמ"ד פשעווארסק
מפי הרה"ח ר' אברהם לארינץ הי"ו שזכה לשמש בקודש
שומר (המשך)
• הרבה אנשים ונשים :מותר לאשה להתייחד עם שני ענה שהוא בנו של האיש ההוא ,ורוצה להזכיר את אביו יחוס עצמו
אנשים או יותר כשהם אנשים כשרים ,והטעם משום שהבהילו אותו לבית חולים כי עבר התקף לב. פעם אמר לי הרבי 'דו ווייסט? יעך בין די נאנסטע
דאחד בוש מחבירו (רמ"א שם ס"ה). עמדתי משתומם ונחרד ,איך שרק ברגע הזה צום רבי ר' הערש (מרימנוב)' ,וביאר את דבריו' :אביו
• בלילה (דהיינו משעה שבני אדם רגילים לישן) ,מותר לאשה שאל הרבי עליו .וכשמסרתי ההזכרה להרבי ,אמרתי: של הרבי ר' הערש לא היה רבי ,וגם אבי לא היה רבי'.
להתייחד רק עם שלשה אנשים כשרים ,שחוששים רבי ,הלא מאיש זה דברנו עכשיו .הרבי ביטל זאת מיד דהיינו שהרבי זצ"ל "האט זיך אליין אויסגעארבעט",
שמא ירדם אחד מהם ,ואפילו כששנים מהם ישנים ואמר 'וואס מיינסטו ,איך האב מיך אפגעשמועסט לא סתם עבד עם עצמו ,אלא שבר את כל עצמותיו
מותר לה להתייחד עם השלישי משום שיכולים מיט דעם מלאך'? להשי"ת .אכן היו לו מדות טובות שנולד עמהן ,אבל
להתעורר בכל רגע. הוא ידע הכל ברוח קדשו ,אבל הצליח להסתיר אמר לי שהיו לו מדות שהי' צריך לשבר .ושאלתיו
• לא תתייחד אשה עם נכרים ,אפילו כשהם רבים את עצמו בהסתרה בתוך הסתרה .אכן גם רבי איציקל שיגיד לי מדה אחת מהן ,והשיב לי' :סבלנות'.
ונשותיהם עמהם (שו"ע יו"ד סי' קנג ס"ד). היה מסתיר א"ע ,אבל הוא הסתיר עצמו עוד יותר .הכל כנראה שעל מדת סבלנות היה צריך לעבוד קשה,
• במקום הדחק מותר לאיש להתייחד ביום עם שלש הסתיר על ידי צחוק ומדת הפשטות ,אבל מתחת לזה ואכן ראו עליו שהי' 'סבלן' גדול ,ועל ידי שעבד על
נשים או יותר ,אבל איש שעסק מלאכתו הוא עם היו כל תהלוכותיו לשם שמים ,כל כולו קודש. עצמו ,הגיע למעלותיו הגדולות.
הנשים (כגון מוכר בגדי או תכשיטי נשים) ,אסור לו להתייחד
אפילו עם הרבה נשים .ובלילה (דהיינו משעה שבני אדם גדלות ופשטות ידעו דור אחרון
רגילים לישן) ,צריך לפחות ארבע נשים .ויש מקילים הרבה אפשר לדבר ממדת הפשטות ושפלות הרוח אמר פעם" :יש לי ענין לספר מעשיות" ,ואמר:
בשעת הצורך גם בלילה בשלש נשים (שבט הלוי ח"ה שלו .מוה"ר דוד וואהל הי"ו סיפר לי ,שפעם הגיע בחור ה' סיבב ככה שנשארתי לפליטה אחרי המלחמה,
סי' רב). מצרפת ורצה ליכנס להרבי ,וידע רק צרפתית ,ור' דוד כי התפקיד שלי הוא לפרסם שהיה צאנז ,שינאווא,
בעלה בעיר נכנס עמו להיות המתורגמן .לפני זה אמר הב' שדודו וקאלאשיץ.
• מותר לאיש להתייחד עם אשה כשבעלה נמצא בעיר ירד מהדרך ונעשה חילוני ,ובקש הב' שיכתבו בקוויטל אכן כל מהותו וכל גידולו הי' ממה שקבל מצדיקים
(שו"ע שם ס"ח) ,ואפילו כשהעיר גדולה מאד (עזר מקודש שהרבי יתפלל שישוב בתשובה .הרבי קרא את הקוויטל אלו .כך גם נתגדל אצל אביו ר' דוד יצחק שהיה מכניס
שם ס"ח) ,מפני שאימת בעלה עליה. והתחיל לצחוק ,והב' הסתכל ולא הבין מה הצחוק ,נענה בקרבו את ההתקשרות ל'שינאווא' ,וסיפר הרבי ,איך
• כשאין האשה חוששת שבעלה יבא ,כגון שהיא הרבי ואמר' :אילו הייתי יכול לעשות דבר כזה (-להחזירו שאביו היה מתאר לו איך הרה"ק משינאווא זי"ע
נמצאת בבית אחר ,ובעלה אינו יודע שהיא נמצאת בתשובה) הייב איך אן ביי מיר'... התפלל 'ויברך דוד את ה' ,לעיני כל הקהל ,ויאמר דוד'
שם ,או שהיא יודעת שבעלה נמצא עכשיו בקצה * והיה אומר לו בדיוק עם הנוסח ,והרבה פעמים הורה
העיר (או שהלך להתפלל) ואין לו אפשרות לבא בשעה זוכרני אחר הלוויה של רבי איציקל זי"ע ממחרת לי לחזור זאת ,וכשנסיתי לחזור על זה שלא בדיוק ,הי'
הקרובה ,יש אוסרים את היחוד (חכמת אדם כלל קכו יוכ"פ (תשל"ז) חזר לביתו ,וזה היה אחר זמן רב שלא אומר לא כך הוא הנוסח ,והייתי צריך לחזור בדיוק רב.
ס"ו) ,ויש מתירים ,משום שיש לאשה אימה טבעית אכל (מאז ערב יוכ"פ) ,ועלה אז לטעום בבית חתנו כל מה שקבל הי' מוסר הלאה בדקדוק רב ,בלי שום
מבעלה (דבר הלכה סי' ז ס"ד) ,והמחמיר בזה תבוא עליו הרה"צ ר' משה אהרן זצ"ל ,וישבו שם כולם שבורים שינוי .וחזר מאה ואלף פעמים על כל מה שקבל .וכן
ברכה. ורצוצים מההסתלקות ,ציטט אז הרבי מדברי הגמ' העובדות מהצדיקים היה חוזר עליהם שוב ושוב ,וכל
• כשבעלה נמצא בעיר ,אך שכח את המפתח שלו בבית בברכות (מב,ב) שאי' שלאחר שנסתלק רב התיישבו מעשה היה אצלו כמו שטיקל גמרא.
ואינו יכול להכנס בלי שאשתו תפתח לו ,מותר לאיש יחד התלמידים לחזור על המאמרים שלו ,ורב אדא בר ואכן הוא היה בבואה מהצאנזער רב ,השינאווער
להתייחד עמה ,כיון שהאשה מפחדת שבעלה ידפוק אהבה שכח מאמר וקרע שוב קריעה ,ואמר הרבי שמזה רב ,והקאלאשיצער רב ,הי' "עמוד אש" בג' עמודי
בדלת ותצטרך לפתוח לו מיד (שם סק"ב). לומדים שצריכים לחזור ולחזור על הכל מה ששמענו העולם ,בתורה ,בעבודה ובגמילות חסדים.
• אשה שאין בעלה בעיר ,אבל היא חושבת שהוא כדי שנזכור מהיכן באנו.
בעיר ,מותר להתייחד עמה. אח"כ כשנכנס לחדרו ,הלכתי ונתתי לו קוויטל. טוהר מדותיו
• כשבעלה בעיר והאשה יודעת זאת ,אבל האיש בהלוויה לאחר הקבורה הגה"צ ר' אלחנן היילפרין אי אפשר לתאר את טוהר מדותיו ,בכל תהלוכותיו
שמתייחד עמה אינו יודע שהבעל בעיר ,אין כאן זצ"ל הכתיר אותו וקרא "מזל טוב" ,והציבור הגישו מדי יום ביומו ראינו "תורה שלמה".
איסור יחוד ,ומ"מ האשה חייבת להודיע לו שבעלה קוויטלעך ,ובכינו מאד .עכ"פ אני הגשתי אז קוויטל ,אז הרבה אפשר ללמוד מזה האיך שהיה מקרב ומחזק
בעיר ,כדי שלא להכשילו במחשבת איסור. התחיל לשחוק ,אבל אח"כ אמר 'יעצט לאכט מען נאך, יהודים ,וביניהם כל מיני שבורי לב ו'ארחי פרחי'.
• כשהאיש הוא נכרי (כגון פועל שעובד בבית) ,אסורה אבער שפעטער וועט מען שוין נישט לאכן'. היה כאן איש יהודי שקרא את עצמו 'מרדכי בן
האשה להתייחד עמו אפילו כשבעלה בעיר. ואכן כך הוי ,שנעשה לרבן של ישראל ,מפורסם דבורה' ,א לאגער יוד ,נולד כאן באנטווערפען ,הוריו
• אשה שלבו של האיש המתייחד עמה גס בה ,כגון בכל העולם בקדושתו ,על אף שהלך בתמימות ומשפחתו נלקחו מכאן ולא חזרו הי"ד ,והוא חזר בגפו
שגדלו יחד מקטנותם ,או שהיא עובדת עמו ,אין ובפשטות. שבור ורצוץ ,וישב כאן יומם ולילה ,כאן הרגיש בנוח,
להם להתייחד אפילו כשבעלה בעיר. * הרבי היה מקרבו מאוד.
• אשה נאמנת לומר שבעלה בעיר ,ועל סמך דבריה הי' קדוש וטהור בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. והאיש הזה בקש תמיד מהרבי שיברך שה'שונאים
מותר לאיש להתייחד עמה (שו"ת להורות נתן ח"ז סי' צה). פעם הלכתי עמו לחתונה שעשה ר' שאול בעער ז"ל יהיה להם מפלה ולא יהיה להם שליטה' .פעם בעת
פתח פתוח לרשות הרבים שהתקיימה באולם ליד גן החיות באנטווערפען ,וישב שבקש זאת בעת אכילת צהרים ,הפציר והפציר עד
• איסור יחוד הוא דוקא במקום סגור ,אבל מותר שם זמן רב כדרכו בקודש .בצאתו אחרי המצוה טאנץ שהרבי נענה 'יא גוט איך גיי אייך ווינטשן' ,ובירך ואמר
להתייחד בדירה שפתחה פתוח אל הרחוב ,או אף אמרתי לו שעכשיו מזג אויר יפה אפשר ליכנס לגן 'השי"ת יעזור ,אלע אייערע שונאים -והלה כבר התחיל
אל חדר המדרגות המשמש להליכת רבים. החיות לראות את החיות .נענה ואמר" :יעך האב אין לשמוח ,ואז המשיך הרבי -זאלן ווערן גוטע פריינד'...
מיין לעבן נישט געזעהן קיין חיה (טמאה) ,רק פעם אחת הוא הסתער וצעק :א מפלה א מפלה - ...הרבי רצה
• וכן מותר להתייחד אפילו במקום סגור ,באופן
שאנשים ההולכים ברחוב יכולים להסתכל לתוכה,
בסיביר תעיתי ביער ואז ראיתי דוב או זאב". לשמחו אבל גם לא רצה לקלל.
ושאלו הרבי על אחד שהיה עוזר לו (מארגון
כגון דירה או חנות שחלונותיהם פתוחים לרחוב,
או דירה בקומה גבוהה ,שיכולים להסתכל לתוכה אלקא דמאיר עננו הצענטראלע) אם הוא ג"כ מהשונאים ,ונענה ואמר שהוא
מהבנין שממול( ,ואם יכולים לראות מהרחוב רק חלק
בעת שנעשה רבי אמר בענותנותו' :יעך בין נישט כלב עם אזנים ואכן גם הוא צריך מפלה ...באותו רגע
מהמקום ,מותר להתייחד רק בחלק זה שיכולים לראות). דער שווער ,אבל לקחתי לעצמי שותף ,את רבי מאיר צלצל הטלפון בבית ונגשתי להרים ,ושאלתי מי זה ,אז
(המשך בעמוד ג)
• ההיתר של "פתח פתוח" הוא רק ביום ,אבל בלילה
כשאין עוברים ושבים מצויים ,אין להתיר אפילו
כשהדלת פתוחה לרחוב (באר היטב שם סק"ט).
רשימת הרבנים :הגר"ע האניג שליט"א /הגרי"ז פאללאק שליט"א /הגרא"ש עקשטיין שליט"א /הגרא"ח
שטרנבוך שליט"א /הגרא"י רייך שליט"א /הגר"ש לוריא שליט"א /הגרי"י ברייער שליט"א /הגרש"מ
מאשקאוויטש שליט"א /הגר"א פריעדמאן שליט"א /הגרחי"ל טייטלבוים שליט"א /הגרשמ"ח גרינפעלד
שליט"א /הגרב"נ פייבוש שליט"א /הגרי"י רבינוביץ שליט"א /הגר"נ געלדציילער שליט"א /הגרי"א רייזמן
לשכת הוראה
• כשיש לאחד מבני הבית מפתח החדר ,ויש לו שליט"א /הגר"ד שיינברגר שליט"א /הגרש"צ אדלער שליט"א /הגרי"ד אורשנסקי שליט"א /הגר"ש בעלז שע"י הבד"ץ דקהלתנו
שליט"א /הגר"א גולדמן שליט"א /הגר"י גרינוואלד שליט"א /הגרצ"א וויזניצער שליט"א /הגרש"מ טעללער
רשות ואפשרות לפתחו מבחוץ ולהכנס שם בכל שליט"א /הגר"ח סופר שליט"א /הגר"א קאליש שליט"א Jacob Jacobsstraat 22
עת שירצה ,וכן עושה מדי פעם ,יש להקל ולחשבו
כפתח פתוח לרה"ר ,ומותרים להתייחד שם (שו"ת שעות קבלת קהל ב"לשכת הוראה" שבבנין הקהלה מספר טלפון:
(המשך בעמוד ג) לפנה"צ / 11:15 - 10:15אחה"צ 15:00 - 14:00
ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב וגו' שעה לפני השקיעה עד השקיעה (שבוע הבא משעה )16.00 03.208.4115
"תיבת הדואר" של "לשכת הוראה" (וסימנך דיין = )4115
לעילוי נשמת הרה"ח
ר' נפתלי ב"ר אהרן ז"ל בערלינגר מתרוקנת בימים א'-ה' בשעות הנ"ל משעה 8.00בבוקר
נלב"ע ב' כסלו תשס"ב -ת.נ.צ.ב.ה בעניני לשון הרע הנוגע לשידוכים -בטלפון 0484.222.252 עד 12.00בלילה
נדבת בתו מרת נויגרעשל תחי' בימים ג' וה' משעה 18.00עד 19.00ע"י הג"ר אברהם הכהן עהרנטרייא שליט"א
2
א יידיש ווארט פשעווארסק (המשך) שונה הלכות
ותרד העינה ותמלא כדה וגו' וירץ העבד לקראתה (-בעל הנס)' ...ואכן כאשר קבל דמי פדיון ,חציו הפריש דובב מישרים ח"א סוף סי' ה) .אבל זה מועיל רק ביום
וגו' ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו לרבי מאיר .גבאי הקופה אכן העידו שאצלו היה ולא בלילה.
(כד,טז-כ) הפושקע יותר מלא ממה שהיה אצל רבי איציקל ,על אף • כשהפתח פתוח מותר לאשה להתייחד אפילו עם
ברענגט רש"י אז אליעזר האט געזעהן ווי דאס שרבי איציקל הי' ידוע בהתקשרותו לקופת רמבעה"נ. אדם פרוץ או נכרי או עם מי שעסקו עם הנשים.
וואסער איז ארויף אנטקעגען רבקה ,די ראיה צו דעם ואם היה קוויטל קשה הכניס את כל הפדיון לקופת אולם כשלבו גס בה אין להקל אלא בשעת הדחק.
איז ,אז קודם שטייט נישט "ותשאב" ,נאר די צווייטע רבי מאיר .זוכרני ,פעם במוצ"ש הגיע ר' הערשל • מעלית :ברוב המעליות שבזמננו יש להקל להתייחד,
מאהל ,ווען זי האט געשעפט פאר די קאמעלן ,שטייט פאמעראנץ הי"ו להזכיר את אביו ר' חיים ז"ל שהיה כיון שהשהות במעלית היא בדרך כלל פחות משיעור
"ותשאב" ,אז זי האט אליין געדארפט שעפען. במצב 'סכנת נפשות' בלבו ,ולקח כל הכסף שהביא זמן איסור יחוד.
דארף מען טאקע פארשטיין ,פארוואס ווען זי והכניס ל'פושקע' ,ואמר 'רבוש"ע יהודי שנותן לי תמיד
האט געדארפט פאר די קאמעלן ,איז דאס וואסער • כששוהים במעלית זמן שיעור יחוד (כגון בבנינים גבוהים
נישט ארויף? כסף צריך רפואה'. ביותר) ,אבל יש אפשרות לאדם מבחוץ לפתוח הדלת
נאר די ערשטע מאהל איז דאס וואסער געווען בכל יום לפני תפלת שחרית היה מכניס כסף לפני שישהו שם שיעור יחוד ,מותר היחוד ,שדינו
פאר זיך ,די צווייטע מאהל איז געווען פאר א מצוה לקופת רמבעה"נ ,ושמענו איך שאומר 'רבוש"ע כל כפתח פתוח (דבר הלכה).
פון גמילת חסד ,און פאר א מצוה איז חשוב'ער אז הבאים אלי יוושעו ,אלקא דמאיר עננו' .וכן כשיצא • מעלית שאפשר לראות מבחוץ את האנשים
(קדושת לוי) מען זאל זיך מוטשענען. לטייל ובכל מקום שהלך ,נתן לפני זה לקופה .כשיהודי שנמצאים שם ,כגון שדפנותיה עשויות מזכוכית,
היה מגיע אליו והזכיר שמתכוננים לשמחה היה אומר מותר להתייחד בו.
לשון חכמים שימסור לבני ביתו שתפריש מדי יום פרוטה לרבי מאיר.
וכן לאברך אחר החתונה היה אומר שיהיה לו קופת
• מעלית שפועלת בה מצלמה בכל שעות היממה ,יש
לעשות שאלת חכם.
מנהג אבותינו בידינו ,לקחת עכ"פ דבר מה בעד רמבעה"נ בביתו .וכן כתב בצוואתו הק' ,לתת בכל שנה
אחוזת קבר ,אפילו מעני בישראל ,כי כן הקפיד אברהם ביארצייט לעלוי נשמתו לקופת רמבעה"נ. • ההיתר במעלית שיש בה זמן שיעור יחוד ,הוא רק
אבינו ע"ה ,אפילו אחר שכבר קנה בכסף מלא ,עדיין בשעות שבהם בני אדם רגילים לעלות ולירד ,אבל
לא קבר שרה שם עד שהחזיק בה ,שיהיה שלו ממש אביהם של ישראל בלילה כשאין אנשים מצויים שם ,אסור להתייחד
טרם קברו אותה ,כדי שלא תהיה הצדקת מונחת רגע אמר פעם ,בצעירותי הייתי כמדת שמאי ' -שארף', שם ,דלא שייך ההיתר של פתח פתוח לרה"ר ,ולכן
אחד בקבר שלא נקרא על שמה ממש. הרבנית ע"ה סיפרה שתמיד ידעה שאם הוא לא מגיע אין לאיש ואשה לנסוע יחד במעלית שיש בה שיעור
(חתם סופר -ליקוטים כג,ט) בלילה הביתה ,אז 'אדער קלעבט ער אדער רייסט זמן איסור יחוד בשעות הלילה.
ירדו שם ,והתלויתי להרבי לביתו לרח' 'מערקאטאר'. ער' (מודעות שונות) ,אבל אמר שמעת שהגיע לסיביר • מצלמה :במקום שפועלות בו מצלמות בכל שעות
ושאלני הרבי למה אני מלוהו הלא אני גר ברחוב והסתובב בין אנשים שונים רכש את מדת הלל ,כי היה היממה ,ויש יהודי במקום אחד שרואה כל הנעשה
אסטען ,אמרתי שלא רציתי שילך לבדו באמצע הלילה. שם בין יהודים שונים ,ואז ראה שצריך להתנהג אחרת. שם ,או שבאפשרותו לראות אחר כך כל מה שנעשה
וכן אמר על זה ,אליהו הנביא היה 'שארף' -שהלא שם ,יש מתירין (דס"ל שזה נחשב לפתח פתוח לרה"ר ,ואפילו
בעת שהגיע לביתו היה הבית סגור ,ושאלתי אם
הוא היה פנחס בן אלעזר שעשה מעשה קנאות ,אבל כשאין רואים כל התמונות בזמן היחוד אלא לאחר מכן ,לא גרע
אצלצל בפעמון ,ואמר 'חלילה' ,והוסיף' ,בודאי יש
בסוף הוא בא להשתתף בכל ברית מילה ,והרי גם יהודים מקטנים שנעשים שומרים ,שאינם מגלים את קלונם של האיש
משמשים שם ,אבל אני חושש שחותני יטריח בעצמו
לרדת ולפתוח את הדלת' ,ונסה לפתוח עם מפתח אבל פשוטים מאוד מקפידים למול את בניהם ,והוא הולך והאשה מיד אלא לאחר זמן) ,אבל רוב פוסקי זמננו סוברים
לכל ברית ,גם אצל אנשים כאלו -רואים מזה שנעשה שאין לסמוך רק על מצלמות (שעשויות להתקלקל ,וכן יש
לא הצליח ,ונסה ונסה עד שנשבר המפתח.
ואמר לי שאני צעיר ואנסה ליכנס דרך החלון 'אויס שארף'. אפשרות להוציא התמונות או לזייפם וכו') ,ולכן בעת הצורך
ולפתוח את הדלת מבפנים ,אבל לא הצלחתי כי החלון כן היה אצל רבי שמעון בר יוחאי -שבעת שיצא (המשך יבא בע"ה) יש לעשות שאלת חכם.
היה סגור. מהמערה היה מאוד 'שארף' ,כל מקום שנתנו עיניהם
אמרתי לו ,שאני גר כאן בסמוך ברחוב 'אסטען' מיד נשרף ,אבל אח"כ נעשה 'אויס שארף' ,שאמר יכול ברכת מזל טוב חמה ולבבית
ויכול לבוא לביתי לנוח על הקאנאפע עד הבוקר ,וכן אני לפטור את כל העולם מן הדין. להר"ר בן ציון הכהן ווייסמאן הי"ו
עשה. וכך היה הרבי זצ"ל ,שאכן היתה בו מדת שמאי, חבר ועד הקהלה
ובשעה 8בבוקר כבר הלכנו לביתו ,כי חששנו שרבי אבל קיים בעצמו את דברי הלל שאמר 'הוי מתלמידיו
של אהרן אוהב שלום ורודף שלום ,אוהב את הבריות ולכל משפחתו שיחיו
איציקל ידאג עליו .ואכן כשהגענו כבר עמד והמתין
עליו ודאג לשלומו ,ואמר לו הרבי 'יעך האב גענעכטיגט ומקרבן לתורה'. לרגל הכנס הבן שיחי' לעול המצוות
ביי ישי'ס (גרינפעלד) איידעם'. זו היתה עבודתו כל ימי חייו ,עוד בחיי חותנו רבי ירוו ממנו ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב
שנים רבות עברו מאז ,ואף פעם לא הזכיר לי את איציקל זי"ע ,הי' תמיד דואג לשלומם של ישראל. הנהלת הקהלה
זה ,אבל ממש בסוף ימיו כשכבר היה חלש ,פתאום כשיהודי הי' צריך לישועה הי' הוא נגש לחותנו ואמר
אמר לי 'אני לנתי אצלך לינת לילה'! ממש פלאי פלאים, "שווער ,יש כאן יהודי שצריך זה וזה" ,כמו כן יש
כי שלשים שנה לא דבר מזה ,אבל מכל מקום הוא לא מכתבים לאין שיעור מה שכתב בשליחות חותנו ,זה ביהמ"ד "תהלות ישראל"
שכח את הטובה ,כך היתה אצלו הכרת הטוב .ובעצם הי' בחיי חותנו וכל שכן כשנעשה רבי האיך מסר את Belgiëlei 131
הכל הי' תוצאה ממדותיו התרומיות ,הכל הי' אצלו עצמו בשביל יהודים. שמחים אנו להודיע שבמשך שבתות
"מדות" ו"מדות" ,ושוב פעם "מדות". החורף יתקיים אי"ה
* הכרת הטוב מנין לתפלת מנחה
היה פעם אחת בחג הסוכות שהגיע איזה בחור ענין הכרת הטוב היה אצלו פלאי פלאים .כל מי
ושאל את הרבי אם יכול לברך על הארבעה מינים שעשה לו פעם אחת טובה ,זכר את זה אח"כ כל ימי בבית מדרשנו
שלו ,הרבי הסכים ורק אמר לו שיזהר בעת שלוקח את חייו. בכל שב"ק אחה"צ בשעה 14.00
הלולב שלא לפסלו .וכשגמר והחזיר הד' מינים אמר בביהמ"ד אסטען התפלל יהודי ממוצא גאליצי'
אותו בחור להרבי' ,איני יודע אם אני צריך לומר יישר בשם ר' יעקב יצחק פיש ז"ל ,ופעם אמר לו ר' משה התודה והברכה
כח ,כי הלא מצות לאו ליהנות ניתנו-( '...ולכן בעצם לא געלדציילער ז"ל הלא אתה מגאליצי' וגר כאן רבי לכבוד ידידנו היקר עוסק בצ"צ
נהנה כלום מהרבי) ,הרבי נסער מזה' :ככה לימד אתכם מדוע שלא תבא לראות את הרבי ,ויהודי זה היה הר"ר אברהם יעקב קאניג הי"ו
הראש ישיבה שלכם?! ,איפה הכרת הטוב שלך?!' מקורו מהעיר 'זשאבנע' ליד טורנא ,ואכן התחיל להגיע על אשר אזר כגבור חלציו ועמד לעזרנו
ומשך כל היום לא היה יכול להירגע מזה ,שבחור לא להטיש בכל ליל שבת ,ובעת שהרבי חילק מהצימע'ס בהשגת אישור בניה.
רצה לומר יישר כח. צעק אליו 'זשאבנע' ושלח לו שיריים ,וכך היה כמה
שבועות. יה"ר שיזכה להמשיך במעשיו הטובים
השפעות טובות אח"כ שאלוהו ,הלא יש לו שם ,למה מכנהו בשם מתוך נחת והרחבה.
הרבי היה לו מנהג ,המקור למנהג זה עוד מימי עירו ,נענה הרבי 'לנתי לילה אחד בזשאבנע לכן אני מאחלים בהוקרה
קדם ,כפי שנשמע ממנו פעם בחיים חיותו של חותנו חייב הכרת הטוב לאותה עיר ולקרב יהודי המגיע משם'. י.ב.נ.צ.
רבי איציקל זי"ע ,כשישב פעם לאכול סעודת צהרים עם *
זכורני ,פעם אחת היתה חתונה באמסטרדאם של
חותנו ,והרבי היה נוהג לשוחח כל הזמן ,סיפורי צדיקים
ושאר ענינים( ,משא"כ רבי איציקל לא דבר הרבה) ,וסיפר אז תלמיד הישיבה מקאפעללען ,ונסעו ידידים שלמדו ייראוך עם שמש
שבבעלזא היה אדם חשוב בשם רבי פייבוש מהיבנוב, בעבר בקאפעללען עם אוטובוס לשם ,והרבי גם הצטרף תפלת שחרית בימות החול כותיקין
ועל אף שבבעלזא נמנעו מלהגיד ווערטליך ובדחנות, לנסיעה (זה עוד היה בחייו של רבי איציקל) ,היות שהחתן בביהמ"ד פשעווארסק
אבל אותו רבי פייביש כן היה אומר ווערטלעך ,והיה היה בעלזע אייניקל (ממשפחת רוקח) .הוא שימח שם בכל יום חצי שעה לפני הנץ
עושה בדחנות במוצאי שמחת תורה והכריז לפי הא-ב עם הקהל ,כדרכו בקודש לשמוח ולשמח בשמחות יום א' פרשת תולדות בשעה 7.18
כל הענינים הנצרכים לישראל עם מחירים זולים יותר של אחרים ,מתוך מדת טובו וחסדו. *
מהשוק ,והיה בזה ענין לעורר בשמים שלא יאמיר בשעה 4לפנות בוקר חזרו לאנטווערפען, בכל שב"ק בביהמ"ד חב"ד
(המשך בעמוד ד) והאוטובוס נעצר ברחוב 'וואן-דען-נעסטליי' ,וכולם התחלת התפילה בשבת קודש זו 7.00
3
בינו שנות דור ודור הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה
ש"ק -כ"ז מרחשון
תש"א :הקדוש רבי דוד [ב"ר שלום יוסף] פרידמאן -
האדמו"ר מפלויישט
שהשמחה במעונם מבצע
תשנ"ט :רבי יעקב [ב"ר דוד יצחק] לייזער -האדמו"ר מיטוואך א' כסלו Woensdag 11 november שמח תשמח
מפשעווארסק -אמרי יעקב יוסף יהושע גרין (ווידער)
יום א' -כ"ח מרחשון שרה דינה גליק (שטויבער) בהגרלה שנערכה בט"ו מרחשון זכתה:
רבינו יונה [ב"ר אברהם] החסיד מגירונדי -שערי כ"ד: )Joseph Green (New York משפ' פאנעט-פיליפ הי"ו
תשובה )Sury Gluck (Lamorinièrestraat האטליין להצעות03.332.06.27 :
תקל"א :רבי אליעזר ליבר [ב"ר אברהם] הגדול Chupa: Bais Rochel 18.30 uur ההגרלות מתקיימות בר"ח ובט"ו בחודש.
מבארדיטשוב
יום ב' -כ"ט מרחשון
תרל"ג :רבי שמעון יהודה [ב"ר יעקב] פונפעדער -אב"ד
טוקאי עליית חתן לתורה שידוכים
יום ג' -ל' מרחשון משה ב"ר חיים יעקב ברוך גוטמאן נ"י חנה הערשאפט רפאל אלתר רוט
רבי צבי הירש [ב"ר יהודה לייב] הכהן מרימינוב תר"ז: (גוטמאן-שפירא) ביהמ"ד ויזניץ בת ר' יוסף יהודה נ"י ב"ר יצחק הלוי נ"י
יום ד' -א' כסלו הערשאפט (פינס) רוט (פיין)
אנטווערפען ציריך
שי"ט :רבי שלום שכנא [ב"ר יוסף] מלובלין
תס"ד :רבי יוסף שמואל [ב"ר צבי הירש] מקראקא -
מסורת הש"ס נולדה בת אנטווערפען ,כ"ו מרחשון תשפ"ז
תרנ"ג :רבי חיים נתן [ב"ר יקותיאל זלמן] דעמביצער
מקראקא -כלילת יופי
תרס"ה :רבי משה האגער [ב"ר יוסף אלטר] מראדאוויץ -
למשפ' הרב יחיאל אפרים גולדמן-אפטערגוט שליט"א בר מצוה
ויקח משה הנ"ל והגיע לאות ח' צעק אחד' :חתנים' ,ובאות כ' - יעקב ישראל ב"ר מנחם אלטער (גאלדשמידט) נ"י
יום ה' -ב' כסלו 'כלות' ,והרבי אמר 'יא גוט ,גערעכט' -ואכן באותו ביהמ"ד צאנז-זמיגראד
תקל"ו :רבי שמריהו ווארחובקר -תלמיד הבעש"ט חורף כולם התארסו.
*
ת"ש :הקדוש רבי נחום [ב"ר יעקב] וויידענפעלד -חזון * יהודה לוי ב"ר בן ציון הכהן ווייסמאן (פארסט) נ"י
נחום -אב"ד דאמבראווע (אחי גאב"ד טשעבין) פעם הגיע אליו אחד שהיו לו צרות מרשויות המס, *
תש"ך :רבי עקיבא [ב"ר שמחה בונם] סופר -דעת סופר ואמר לו הרבי ,אתה הלא הסתובבת אצל חותני ,תסע נפתלי יחיאל מיכל בן הרב יעקב הורוויץ (מאסקאוויטש) נ"י
תשכ"ג :רבי אהרן [ב"ר שניאור זלמן] קאטלער -ראש אל הציון ותאמר שם בקול רם" :רבי ,איך האב מיך
ישיבת קלעצק־לייקווד געדרייט ביי אייך ,איך דארף א ישועה!" ,הלה כן עשה,
ש"ק -ד' כסלו
תרל"ח :רבי יעקב דוד [ב"ר ישראל יצחק] קאליש -
האדמו"ר מאמשינאוו
נסע להציון ואמר כנ"ל .ואכן תיכף אח"כ נתבטל הכל,
ויותר לא שמע מהם.
נולד בן
אני מסתפק של מי המופת ,אם מרבי יענקעלע או למשפ' ר' יונתן דאשעווסקי-ריץ נ"י
יצאו ונתקדשו. מרבי איציקל ,כי הלא רבי יענקעלע הלביש הכל שלא *
אז נענה רבי יענקעלע :וכי רק מעכשיו אפשר יבחינו במופתים שלו. למשפ' ר' אברהם מנחם שווארץ-ענגלענדער נ"י
להתקדש ,ואם אחד רוצה להתקדש ביום רביעי אינו גם בסיפור מעשיות הלביש ענינים .פעם כשרבי *
יכול? ורבי איציקל הכה בידו ואמר 'פון אצינד אן' - איציקל זי"ע היה בהיידע ,בליל שב"ק עוד לפני 'קידוש' למשפ' ר' שמואל בנימין גראס-לעזער נ"י
כלומר משבת .והתחילו להתוכח בזה... נעמד רבי יענקעלע והתחיל לספר מעשיות .והיו שם *
(אח"כ הראו לי שהרבי כותב לאחד במכתב ,שעל חטאים למשפ' ר' יעקב קליין-דאנציגער נ"י
כמה אורחים מאמעריקה שבאו על שבת לרבי איציקל,
עונות ופשעים אין צריך לעסוק בתשובה כל הזמן ,רק שיקח לו וזה הפריע להם ,שהם באו לכאן על שבת ורוצים
'חצי שעה ביום רביעי' ואז יעשה תשובה ,ומזה נראה שהיה לו לשמוע קידוש מרבי איציקל ,והוא מתחיל בסיפורי פשעווארסק (המשך)
ענין של לעסוק בתשובה ביום ד'.)... מעשיות ...וכשהבחין על מה שהם מתרעמים נענה
* ואמר' :בעת שאני מספר עובדות ,יש לי בזה ענין ,אני היוקר בשנה הבא.
פעם בליל שבת כשהביאו לפני רבי איציקל זי"ע לא מספר סתם!'. והתחיל רבי יענקעלע לפרט :א' -אויווענעס,
תפוח ופלוימען-צימעס ,כדי שיברך בורא פרי העץ על בסיפורי מעשיות שלו המשיך ישועות וכדו'. ב' -באבע'ס (-שזה סותם התנורים) ,ג-ד-ה לא זכר .ורבי
התפוח כנהוג ,ואח"כ יאכלו את הפלוימען-צימעס. איציקל שישב שם ,אמר 'ג'אנץ ד'ארע ה'אלץ (-שזה
לקח רבי איציקל את התפוח ואמר למה צריכים את דברים נפלאים היה טוב להסיק לחמם) .ו' ז' גם לא זכר .ואמר רבי איציקל
התפוח ,הלא הפלוימען הוא פרי שלם ואפשר לברך היה לו ענין של ויכוחים עם חותנו ,דברים נפלאים, ו'וארעמע ז'אקן ,ח' היה ח'אריוועס (-שטיוול) .ככה
עליהם ,השיב חתנו רבי יענקעלע הלא בכל שבוע למעלה מהשגתנו. אמר עד הסוף ,ובסוף היה ק'ליינע ר'בי'לעך ש'ווינדלען
מברכין על התפוח .אחר כמה דקות שוב התאונן רבי זוכרני ,פעם כאשר עמד רבי איציקל לפני קידוש, ת'מיד ...ורבי יענקעלע היה לו פשט על זה גג על גג.
איציקל על כך למה צריכין את התפוח הלא יש כאן התמרמר רבי איציקל בענותנותו ואמר "אני לא לומד, זאת סיפר בשעתו.
פרי שלם ,נענה רבי יענקעלע ואמר 'הלא בשינאווא לא מתפלל ,ולא יכול לעיין בספר (-מחמת קושי בעיניו), והנה במשך השנים כשכבר היה רבי ,לעתים
נהגו ככה ,שברכו על תפוח' .לאחר כמה דקות שוב כשל בעוני כחי" ,אח"כ נענה רבי איציקל ואמר :איתא במוצאי שמחת תורה היה הרבי נוהג לחזור על בדחנות
שואל רבי איציקל למה צריכין את התפוח וכו' ,אז בספה"ק "זרע קודש" על מה שאומרים בקידוש 'תחלה זו של הא'ב' ,להמתיק בשמים שיהיה כל ההצטרכויות
נענה רבי יענקעלע וצעק בקול 'יעך בין שינאווא ,אבי בזול .הנה זוכרני ששנה אחת הסתובבו אצלו כמה
נסע לשינאווא ,אני לא אזוז משינאווא' ...ואז בירך רבי למקראי קודש זכר ליציאת מצרים' ,שמעכשיו בשבת
איציקל על התפוח ...וזה היה לפלא ,כי ויכוח זה היה אפשר להתחיל להתקדש -כמו במצרים שברגע אחד בחורים מבוגרים שמזמן הגיעו לפרקם ,ולכן כשאמר
רק פעם אחת ,ויותר לא התוכחו בענין זה ,והיה נראה )Na 22u.: 0903.92248 (1.50¤ per min.
תורנות בתי מרקחת שבת היא מלזעוק
רופא תורןDokter van wacht - 0900.10.512 :
בחוש שהיה להם איזה ענין בזה להמתיק משהו. הצלהHATZOLOH - 03.289.00.00 : )Wachtdienst (9.00-22.00 uur ורפואה קרובה לבא
צדיק באמונתו vrijdag 6 november maandag 9 november woensdag 11 november
Van Ghyseghem, Kloosterstr. 166 Bek, Belgiëlei 66 Bankapotheek, Mechelsestwg. 12
פעם אמר לי בהאי לישנא :אתה מלמד ולומד zaterdag 7 november dinsdag 10 november donderdag 12 november
עם ילדים קטנים ,ואתה בודאי אומר לתלמידים Markgrave, Markgravelei 32 Claeys, Quinten Matsijslei 11 Justitia, Justitiestraat 81
(-בהיותי מלמד בביה"ס "יסודי התורה") 'לערנט'ס גוט און zondag 8 november
דאווענט'ס גוט וועט איר זיין א צדיק ,א צדיק איז אזוי Mann, J.V.Rijswijcklaan 82
ווי דער רבי וואס וואוינט אויף מערקאטאר ,'56והמשיך )חוץ לעירוב( ) na 22u.: Het Eilandje, Kattendijkdok Westkaai 41ליל ש"ק( 6 november
בתי מרקחת שפתוחים בכל ש"ק
ואמר' ,אתה חושב שאין לילדים קושיות ,וכי הם אינם Justitia, Justitiestraat 81: 10.00-16.00 - Centraal Station, Pelikaanstraat 3: 10.00-17.00 - Grote Markt 56: 10.00-17.00
מבינים ,שאם הוא רבי ואם הוא צדיק ,למה הוא חולה Wapper, Schuttershofstr. 48a 9.30-18.30
ויש לו צרות (והתחיל לפרט כמה דברים שעבר ועובר) ,הרי
יש להם קושיות' ,וחשב עוד ואמר בקול' :אבער יעך שעות הקבלה בבנין הקהלה Jacob Jacobsstr. 22
האב נישט קיין קושיות! פארוואס? ווייל אזוי וויל דער המו"ץ הגרא"ח שטרנבוך שליט"א: הדומ"ץ הגר"ע האניג שליט"א: מרן הרב שליט"א:
בימים א-ו 10:30-12:00 בימים ב' ד' ו' 11:00-12:00 בימים ב-ה בין השעות 17:00-18:30
אייבישטער!'. משרד הקהלה -שעות פתיחה: הדומ"ץ הגרי"ז פאללאק שליט"א: אך ורק בתיאום מראש במשרד הקהלה
וזה היה כל מהותו ,להיות בטל לרצון השי"ת, לפנה"צ א-ו - 9:30-12:45 :אחה"צ ב-ה17:00-18:30 : בימים א-ו 10:15-11:15 03.233.55.67<5
ניתן להתקשר בטלפון גם בין השעות 14:00-17:00 הדומ"ץ הגרא"ש עקשטיין שליט"א: למזכירות הבית דין צדק
ולקבל הכל באהבה .בכל דבר קשה שעבר עליו היה info@machsike-hadass.be - 03.233.55.67 בימים א-ה 17:00-19:00 03.233.55.67>6 - beisdin@machsike-hadass.be
אומר 'אזוי וויל דער אייבישטער'. להרשמה כחבר הקהלה יש לפנות לאחד מחברי הועד ,או ע"י אי-מייל ל ,membership@machsike-hadass.be :או לשלוח תיבת memberע"י smsלמספר 0488.577.313
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל להארות והערות בכל הקשור לגליון ולקבלת הגליון נא לפנות דרך המייל Shabato@machsike-hadass.be
4
