gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פר' חיי שרה · חי ‪ -‬כה מרחשון‬ ‫תשפ"ז · שנה כ"ז · גליון ו )אלף שמ"ז(‬ ‫בקול צהלה ורנה שפתינו תרננה ברכות מעומק לבנו פנימה למזלא טבא וגדיא יאה‪ ,‬קדם רוח אפינו‬ ‫ואור חיינו‪ ,‬אשר בצלו הטהור אנו חיים ומימיו אנו שותים‪ ,‬מאיר עינינו ומדריך נתיבותינו‪ ,‬הוד‬ ‫לרגל השמחה הרבתית במעון הקודש‬ ‫שמחת נישואי נכדתו הכלה המהוללה שתחי'‬ ‫בת בנו יקירו‬ ‫הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א‬ ‫עב"ג החתן המופלא והמופלג‪,‬‬ ‫מצוין ביראת ה' טהורה ובחסידות לו עשר ידות‪ ,‬שמו הולך לפניו‪ ,‬בנש"ק‬ ‫הרב אשר אנשיל שליט"א‬ ‫בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א‬ ‫אב"ד מאקאווא בית שמש ורב ביהמ"ד כלל חסידי רמה ד' בית שמש‬ ‫והברכה אחת היא קדם הסבים הדגולים‬ ‫כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫ותערב ברכותינו קדם מלכא‪ ,‬שיאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל ויזכה לנהלנו ולהדריכנו רבות בשנים‬ ‫בבריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬מתוך שמחה וחדווה תמידית‪ ,‬ולעד ישמע שמחה במעונו דיצה בארמונו‪ ,‬ואף אנו נאמר‬ ‫כנגד המברכים ששמחת בית צדיקים זו תשפיע עלינו ועל כל בית ישראל להריק שפע ברכה וסייעתא דשמיא עד בלי‬ ‫די עד שיבלו שפתותינו מלומר די‪ ,‬סימן טוב ומזל טוב בכפל כפליים‪ ,‬ונזכה לחסות בסתר כנפיו ובצלו נחיה עד ביאת‬ ‫הגואל מתוך שפע רב והרחבת הדעת וכל מילי דמיטב‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫המברכים בקידה אל מול פני הקודש‬ ‫המערכת‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫פר' חיי שרה ∙ א · תשפ"ז‬ ‫מטעם הנהלת היכלי התורה והחסידות נמסר ידיעות לקראת שמחת בית צאנז‬ ‫שמחת נישואי נכדת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בת הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א‬ ‫חתן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫עם החתן בנש"ק הרב אשר אנשיל למברגר שליט"א‬ ‫בן הרה"ג רבי ישראל שליט"א ‪ -‬רב ור"מ דקהל מאקאווא בבית שמש‬ ‫בן כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫וחתן כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫שתתקיים אי"ה השבוע ביום שלישי א' דר"ח כסלו תשפ"ז בקרית מלך רב‬ ‫שבת עליה לתורה ‪ -‬שב"ק פר' חיי שרה‬ ‫שבת אויפרוף יתקיים אי"ה בשב"ק‪ ,‬בצל הסב כ"ק האדמו"ר מדז'יקוב ויזניץ שליט"א‪ ,‬בהיכל בית המדרש הגדול ‪ -‬רח'‬ ‫‪‬‬ ‫תפארת נפתלי ‪ 28‬שיכון דז'יקוב ויזניץ רמה ג' ‪ 2‬בית שמש‪.‬‬ ‫קבלת פנים וחופה ‪ -‬יום שלישי שנכפל בו כי טוב‬ ‫מעמד הקבלת פנים ייערך אי"ה בהיכל הגדול בשעה ‪ 5:00‬לפנות ערב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעמד החופה ייערך אי"ה בשעה ‪ 6:00‬במתחם המיוחד ברחבת קרית החינוך‪ .‬לתשומת לב! יהיה כסאות למבוגרים )בחלק‬ ‫‪‬‬ ‫הקדמי במתחם(‪.‬‬ ‫והיה מחניך קדוש! הכניסות לגברים למעמדי הקבלת פנים והחופה‪ ,‬אך ורק מרח' הרמ"א‪ .‬הכניסות לנשים למעמד‬ ‫‪‬‬ ‫הקבלת פנים‪ ,‬אך ורק מרח' בני יששכר‪.‬‬ ‫סדרי ההסעות לחתונה מתפרסם בכל עיר בנפרד‪ .‬לתשומת לב‪ :‬היות ורחוב "בני יששכר" מיועד לציבור הנשים בלבד!‬ ‫‪‬‬ ‫אשר על כן המגיעים מחוץ לעיר‪ ,‬נא לשים לב‪ ,‬תחנת הורדה לגברים הינה התחנה הצמודה לבי"ח לניאדו‪ .‬התחנות האחרות‬ ‫קרובות למתחמי הנשים‪.‬‬ ‫מיד אחר החופה יעברו קהל האברכים לברכת מזל טוב ולחיים קמי פני הקודש כ"ק מרן שליט"א‪ .‬הכניסה למסלול צמוד‬ ‫‪‬‬ ‫לבימת החופה מצד ימין‪ .‬חבורת ה'מכוונים בקודש' יעמדו הכן להכווין ולסדר‪ ,‬לתשומת לב תחילה יעברו הרבנים והמבוגרים‪,‬‬ ‫ורק לאחמ"כ שאר האברכים‪.‬‬ ‫הציבור נקרא להישמע להוראות שיפורסמו בכל עת ונא לשמור על הסדר‪ ,‬כדי למנוע אי נעימויות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫משתה ושמחה‬ ‫בימת הכבוד תוקם אי"ה בצד מזרח‪ .‬כניסת רבנים לבימת הכבוד ‪ -‬משער ‪] 1‬אין מעבר משער זה אל תוככי ההיכל[‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במרכז ההיכל יהיו מתחמים מיוחדים לבני המשפחה‪ ,‬נכבדי אנ"ש ומבוגרים מגיל ‪ 70‬ומעלה‪ .‬בחלק השני של ההיכל מקומות‬ ‫‪‬‬ ‫ישיבה עבור בני ‪ 45‬ומעלה‪ - .‬הכניסה למתחמים וכן לפארנצ'עס בצד צפון דרך המעבר המרכזי משער ‪ 4‬או דרך שערים ‪.5/6‬‬ ‫כניסה נוספת למתחמים וכן לפארנצ'עס צד מערב ‪ -‬דרך שערים ‪.5/6‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתחמי סעודות החתונה‪ :‬בני המשפחה‪ ,‬רבנים ומבוגרים מגיל ‪ 70‬ומעלה ‪ -‬בהיכל הגדול; אברכים ‪ -‬ברחבה בצד מערב;‬ ‫‪‬‬ ‫בחורים ‪ -‬באולם הסעודות‪.‬‬ ‫פארנצעס צד דרום ‪ -‬בחורי ישיבה גדולה‪ ,‬בקדמת הפארנצ'עס יהיה מקום מיוחד לאברכים היקרים אשר התנדבו להיות‬ ‫‪‬‬ ‫כסדרנים ומחלקים‪.‬‬ ‫פארנצ'עס צד צפון ‪ -‬אברכים‪ .‬בקדמת הפארנצ'עס‪ ,‬בחלק העליון יהיה מקום מיוחד עבור חסידי דזיקוב ויזניץ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פארנצ'עס צד מערב ‪ -‬תלמידי הישיבות קטנות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סדרי הישיבה והעמידה בהיכל הגדול‪ ,‬למשך כל החתונה עד אחר המצווה טאנץ‪ ,‬נשאר ללא שום שינוי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תפילת ערבית בהיכל הגדול ברוב עם בשעה ‪.9.00‬‬ ‫‪‬‬ ‫לערך השעה ‪ 9.30‬ייכנסו כ"ק מרנן האדמורי"ם שליט"א לסעודת החתונה‪ .‬ברכהמ"ז אי"ה בשעה ‪.11.00‬‬ ‫‪‬‬ ‫מצווה טאנץ‪ :‬מעמד המצוה טאנץ יהיה על פני כל אורך ההיכל ע"ג הבימה המיוחדת שהוקמה‪ .‬מקום מרן שליט"א‬ ‫‪‬‬ ‫והמחותנים על בימת הכבוד כבסעודת החתונה‪ .‬כל הקהל נשארים על מקומותיהם‪.‬‬ ‫שבת שבע ברכות וימי השבע ברכות‬ ‫שבת שבע ברכות ‪ -‬שב"ק פר' תולדות‪ ,‬ייערך אי"ה בצל הקודש בקרית צאנז נתניה‪ .‬הכנסת אורחים לאברכים בחורים‬ ‫‪‬‬ ‫וילדים ע"י מערכת בהיכלו ‪ 03-570-3000‬שלוחה ‪ ,1‬ההרשמה מיום ב' כ"ט מרחשון בשעות הצהרים‪ ,‬עד יום רביעי ב'‬ ‫דר"ח כסלו בשעה ‪ 6.00‬בערב‪ .‬בחורי הישיבות נרשמים כרגיל בהיכלי הישיבות‪.‬‬ ‫יום רביעי בערב‪ :‬ע"י הסב הגה"צ כ"ק גאב"ד מאקאווא שליט"א‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יום חמישי בצהריים‪ :‬ע"י ארגון 'איתך אני'‪ .‬בערב‪ :‬ע"י תלמידי ישיב"ק פעיה"ק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוצש"ק‪ :‬ש"ב ייחודי שייערך ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לגדולי תומכי 'קרן הצלה'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יום ראשון בערב‪ :‬ע"י בני קהילות הצפון ‪ -‬בעיה"ק טבריה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יום שני‪ .‬בצהריים‪ :‬ע"י הרבנית הצ' תליט"א ‪ -‬לכלל האלמנות בחצר קדשנו‪ .‬בערב‪ :‬ע"י הסב כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יום שלישי ‪ -‬שמחת 'לעצטע שבע ברכות'‪ :‬בהיכל הגדול פעיה"ק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פר' חיי שרה · ב · תשפ"ז‬ ‫המשך ידיעות לקראת שמחת בית צאנז‬ ‫סדרי השמחה לבית יעקב אלו הנשים‬ ‫קבלת פנים בהיכל הישיבה לצעירים בקרית חינוך דברי חיים בשעה ‪ .5.30‬הכניסה רק מרח' בני יששכר )השער הגדול(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתחם הנשים בחופה‪ :‬ברחבה הגדולה ממזרח ‪ -‬דרום של ההיכל הגדול מאחורי החומה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סעודת החתונה לבנות המשפחה ומכובדות‪ ,‬ומגיל ‪ ,40‬בהיכל המתיבתא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוקדי שידור ישיר לנשים ‪ -‬החל ממעמד הקבלת פנים‪ :‬נשים עם עגלות ‪ -‬ברחבת הגינה ברח' ברטנורא; אמהות וילדים ללא‬ ‫‪‬‬ ‫עגלות ‪ -‬באולם המעון ברחוב החוזה מלובלין ובאודיטוריום ברח' רבי מאיר; נערות תיכון וסמינר ‪ -‬באולם שיקאגו‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב לרבניות החשובות לאחר החופה ‪ -‬בחזית הכניסה להיכל למתיבתא‪ ,‬כמו"כ בשעה ‪ 10.00‬בהיכל המתיבתא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכניסה להיכל הגדול למעמד המצוה טאנץ אך ורק לבנות המשפחה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שידור החי ימשיך לפעול בהיכל המתיבתא עד לאחר המצוה טאנץ של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ .‬באודיטוריום ובאולם שיקאגו‬ ‫‪‬‬ ‫ימשיך לפעול השידור עד לסיום שמחת החתונה‪.‬‬ ‫הודעות מיוחדות‬ ‫‪ ‬לרגל ימי השמחה בו דרושים סדרנים ומכוונים רבים לסייע בהכוונת אנ"ש והאורחים בכניסות וביציאות‪ ,‬בהושבה במתחמים‬ ‫ובוויסות הקהל במעברים ואדורך גיין‪ .‬אברכים אשר יכולים להטות שכם ומעוניינים לסייע בשמחת בית צדיקים במתחמים‬ ‫השונים ובוויסות הקהל מתבקשים להירשם אצל העסקנים היקרים מנהלי מוסדותינו הק' בחיפה מוה"ר צבי אלימלך לוינשטיין‬ ‫הי"ו בפלא' ‪ 054-8404912‬ומוה"ר חיים שלמה לוי הי"ו בפלא' ‪ 054-8407828‬שיעמדו בראש מערך הסדרנים‪ .‬או בהשארת‬ ‫הודעה בקול צאנז בשלוחה ‪ .9‬מקומות מיוחדים יוקצו לסדרנים ולמחלקים‪.‬‬ ‫‪ ‬מטעם גבאי המעמדות נמסר כי כל שמות נותני המעמדות החודשיים תמידין מידי חודש בחודשו‪ ,‬יוגשו בכוללות קוויטל לפני‬ ‫כ"ק מרן שליט"א ביום החופה‪ .‬אלו ששמותם עדיין לא מופיעים בקוויטל‪ ,‬יכולים להירשם אצל הגבאים בכל אתר ואתר או אצל‬ ‫מוה"ר סנדר בלומנטל הי"ו ראש גבאי המעמדות בפלא' ‪.053-3102628‬‬ ‫‪ ‬הודעות ועדכונים וכן שידורים מימי השבע ברכות ניתן לשמוע במערכת קול צאנז‪ ;072-3152000 :‬מארה"ב‪:‬‬ ‫‪ ;605-53136698‬מאירופה‪.44-3333661564 :‬‬ ‫קול רינה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫ברגשי גיל ורננה נגיש ונקטיר בזה ברכות נאמנות למזל טבא קמי עטרת תפארת ראשינו מאיר‬ ‫דרכינו ומורה נתיבותינו‪ ,‬אשר בצילו הטהור אנו חוסים‪ ,‬רוח אפינו וחמדת לבבינו‬ ‫הוד כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה הרבתית השרויה במעון הקודש‬ ‫שמחת נישואי הנכדה הכלה המהוללה שתחי' בת בנו יקירו‬ ‫פרע"ח הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א‬ ‫עב"ג החתן המצוין בתורה ויראת שמים טהורה‪ ,‬פרע"ח פאמ"ק שלהיו"ח‬ ‫בנש"ק הרב אשר אנשיל שליט"א‬ ‫בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש‬ ‫בסימן טוב ובמזל טוב‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫יה"ר שיזכה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ובניו אלו התלמידים‪,‬‬ ‫ויאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ורוב שמחה לאורך ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫המאחל אל מול פני הקודש‬ ‫יחיאל מיכל בן פיגא ראזנבערג ‪ -‬מאנטריאול‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ הרה"ח מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫פר' חיי שרה · ג · תשפ"ז‬ ‫רגיל אוכל בלי קושי כי הוא חי מגשמיות‪ ,‬כן מי שחי‬ ‫יום חמישי פר' וירא ח"י מרחשון‬ ‫מרוחניות אין אצלו דבר קשה ברוחניות‪.‬‬ ‫אחר תפילת שחרית נסע מרן שליט"א לעיר בני‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬הם מסרו נפשם בשביל לקיים רצון ה'‪...‬‬ ‫ברק‪ ,‬תחילה סר לניחום אבלים אצל הגה"צ רבי‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרן אאדמו"ר זי"ע סיפר שחותנו‬ ‫שמעון גלאי שליט"א‪ ,‬היושב שבעה על פטירת אחיו‬ ‫בזיוו"ר הגה"ק בעל עצי חיים זצ"ל אמר פעם מליצה‬ ‫הרה"ג רבי מרדכי גלאי זצ"ל‪ ,‬מרן שליט"א ניחמו‬ ‫על אחד מקלי הדעת בעירו‪ ,‬דבאמת הוא אדם כשר‬ ‫בדברי תנחומים ונביא כאן מתוכן השיחה‪:‬‬ ‫וסר מרע‪ ,‬אלא שבכל דבר קל הוא קובע לעצמו‬ ‫הגר"ש גלאי ‪:‬אני עוד זוכר כאשר אביכם מרן זי"ע‬ ‫שאצלו זהו בגדר מסירות נפש ושאינו מחוייב למסור‬ ‫הגיע לשכונת חליסה בחיפה‪ ,‬הוא שימש שם כסנדק‬ ‫נפשו על כך‪...‬‬ ‫אצל הרב מחליסה זצ"ל‪...‬‬ ‫יש כאלו שלילך להתפלל עם מנין נחשב אצלם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זה היה בפעם הראשונה שהגיע לאר"י‪,‬‬ ‫כמסירות נפש‪ ...‬אבל מי שהוא ירא שמים באמת הרי‬ ‫בשנת תשט"ו‪ ,‬תיכף בהגיעו לארץ ישראל נסע משדה‬ ‫שהרוחניות ועבודת ה' מושרש בתוכו וזהו מהות חייו‪,‬‬ ‫התעופה לשם‪.‬‬ ‫ואינו מרגיש שהוא 'מוסר נפשו' על זה‪ .‬כי היא חייך‬ ‫אתם זוכרים זאת?‬ ‫ואורך ימיך‪.‬‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬כן‪ .‬במשך השנים היה עוד פעם שם‬ ‫זהו חלק מירידת הדורות שכיום כל דבר נראה כמו‬ ‫בשכונת חליסה‪ ,‬לא בשביל סנדקאות‪.‬‬ ‫מסירות נפש‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לכאורה היה סנדק רק בפעם הראשונה‪.‬‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬אפשר לסנגר על הדור של היום‪ ,‬כי הלא‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬אמרתי שיכולים ללמוד מאנשי הדור‬ ‫יש להם נסיונות שלא היו בדור הקודם‪ ,‬והם‬ ‫הקודם‪ ,‬שבדברים רוחניים אין כזה מושג של 'דבר קשה'‪...‬‬ ‫משתדלים לעמוד בזה‪.‬‬ ‫אחי זצ"ל היה שוחט שנים רבות‪ ,‬והיה לו בית קשה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אמת‪ ...‬קל דעות ה'‪ ,‬רק הקב"ה יכול‬ ‫עם ילדים שאינם בריאים רח"ל וכו'‪ ,‬ואחד שנפטר‬ ‫לשער זאת‪...‬‬ ‫ל"ע‪ ,‬אבל אף אחד לא היה יכול לראות עליו כלום‪.‬‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬הרי רואים את ריבוי התורה והחסד שיש‬ ‫הוא לימד שוחטים אחרים‪ ,‬והיה עסוק בלקנות אלפי‬ ‫בדור הזה‪...‬‬ ‫ספרים לבית המדרש שהתפלל שם‪ ,‬והכל כרך לבד‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זהו פלאי פלאים‪...‬‬ ‫ושום אדם לא ידע מה עובר עליו‪ ,‬כי בדברי רוחניות‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬בפרט לעומת מה שרוצים שונאי הדת‬ ‫לא היה קשה אצלו שום דבר‪.‬‬ ‫לעולל נגד התורה והיהדות‪.‬‬ ‫כאמור הוא לימד שוחטים אחרים במלאכת הקודש‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬רואים את הקיום של 'זה לעומת זה'‬ ‫אבל עשה הכל בחינם ואף פעם לא לקח כסף‪ .‬הכל‬ ‫באופן מבהיל‪.‬‬ ‫עשה במסירות ללא חשבונות‪.‬‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬ממש בקיצוניות‪ ...‬אני מסתובב הרבה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מה אני בחינם אף אתם בחינם )חגיגה ז‪ ,‬א(‪...‬‬ ‫בעולם ואני רואה את ההתעוררות שיש לאנשים‪.‬‬ ‫אכן אצל עובדי ה' אין קושי בעבודת ה'‪ ,‬כי כמו שאדם‬ ‫קול רינה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫ברגשי גיל ורננה נגיש ונקטיר בזה ברכות נאמנות למזל טבא קמי עטרת תפארת ראשינו מאיר‬ ‫דרכינו ומורה נתיבותינו‪ ,‬אשר בצילו הטהור אנו חוסים‪ ,‬רוח אפינו וחמדת לבבינו‬ ‫הוד כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה הרבתית השרויה במעון הקודש‬ ‫שמחת נישואי הנכדה הכלה המהוללה שתחי' בת בנו יקירו‬ ‫פרע"ח הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א‬ ‫עב"ג החתן המצוין בתורה ויראת שמים טהורה‪ ,‬פרע"ח פאמ"ק שלהיו"ח‬ ‫בנש"ק הרב אשר אנשיל שליט"א‬ ‫בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש‬ ‫בסימן טוב ובמזל טוב‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫יה"ר שיזכה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ובניו אלו התלמידים‪,‬‬ ‫ויאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ורוב שמחה לאורך ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫המאחל אל מול פני הקודש‬ ‫יחזקאל שרגא בן פרומט ליפשיץ ‪ -‬בארא פארק‬ ‫פר' חיי שרה · ד · תשפ"ז‬ ‫בביה"ח תל השומר‪ ,‬וגם נשים שהולכות שלא‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בכל העולם ישנם הרבה מבקשי ה'‪,‬‬ ‫בצניעות וגם כאלו שהולכים בלי כיפה‪ ,‬שואלים‬ ‫זקנים עם נערים‪ ,‬בחורים ואברכים‪ ...‬לדאבוננו הדור‬ ‫שאלות ברוחניות ומבררים היכן יש מקום להדליק‬ ‫בכלליות הוא ירוד מאד אבל יש הרבה מבקשי ה'‪.‬‬ ‫נרות ויין לעשות קידוש וכדו'‪.‬‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬בחודש אלול הייתי בפנמה ובמקסיקו‪,‬‬ ‫בתחילת המלחמה אמרתי תהילים ליד חיילים‬ ‫וממש היה קשה להאמין כשראיתי בכל יום באמירת‬ ‫פצועים שם בבית החולים‪ ,‬ולאחר שבועיים ניגש אלי‬ ‫סליחות כאלפיים איש‪ ,‬אנשים נשים וטף‪.‬‬ ‫אחד ואמר לי‪ ,‬אני קצין גבוה בצבא ואני רוצה‬ ‫הייתי לאחרונה בכפר סבא‪ ,‬שם לומדים עם חילוניים‪,‬‬ ‫להראות לרב משהו‪ ,‬ולקח אותי אל אחיו שהיה‬ ‫ואחד אמר לי שהוא בא ללמוד שם לאו דווקא‬ ‫מאושפז שם ואמר לי שהוא מתרפא ומחלים רק‬ ‫מאהבת מרדכי אלא בגין השנאה שרואה בצד השני‪...‬‬ ‫בזכות התהלים‪ ,‬והוא אחד ששייך ל'שמאל'‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני אומר תמיד‪ ,‬שהחלק של 'והאלילים‬ ‫כן ניגש אלי אב אחד שבנו היה מהחטופים והשבויים‬ ‫כרות יכרתון' כבר נתקיים‪ ,‬כל התנועות כמו‬ ‫ל"ע‪ ,‬ושאל אותי מה קרה לבנו פתאום שהתחיל‬ ‫הקומינסטים והציונות וכו'‪ ,‬הכל כבר חרוב ונחרב‪,‬‬ ‫לשמור שבת וכו'‪ ...‬והבן בעצמו אמר לי שבהיותו שם‬ ‫אבל בכדי 'לתקן עולם במלכות שד‪-‬י' צריכים את‬ ‫בשבי הרגיש שהוא מדבר למישהו‪ ...‬שיש לו אל מי‬ ‫אליהו הנביא‪ .‬החלק לשבר את הקליפות רואים תמיד‬ ‫לדבר‪ ...‬שכן כל זמן שהם שקועים בגשמיות קשה להם‬ ‫יותר ויותר‪ ,‬וכן אלו שנלחמים היום הם מהערב רב‪ ,‬כך‬ ‫להרגיש אלוקות‪...‬‬ ‫היה אומר תמיד מרן אבי זי"ע‪ ,‬שרוב החילונים הם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ההסתר יותר גדול אז‪...‬‬ ‫תינוקות שנשבו‪ ,‬אבל אלו שלוחמים ושונאים את‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬אבל במקומות שהיו שם לא היה להם‬ ‫התורה אלו הם מהערב רב ולא מזרע ישראל‪ .‬רוב‬ ‫גשמיות‪ ,‬ופתאום הרגיש שיש לו אל מי לדבר‪...‬‬ ‫החילונים כיום יביאו חטאת אחת והכל יתכפר להם‪,‬‬ ‫שמעתי זאת מכמה מהם‪ ,‬נפגשתי איתם‪...‬‬ ‫הם הרי לא התחנכו‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ידוע על הרבה מאלו שהיו שם שכעת‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬כשיבוא אליהו הנביא אז יכירו וידעו כל‬ ‫התקרבו לה' ושומרים שבת ומניחים תפילין וכו'‪ .‬כיון‬ ‫יושבי תבל‪.‬‬ ‫שלא היה להם גשמיות התקרבו לרוחניות‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אבל כפי שאמרתם‪ ,‬גם כיום רואים‬ ‫גם בכלליות הציבור רואים התעוררות לקרבת‬ ‫הרבה מליצות נפלאות אצל כלל ישראל‪ .‬אני גם נמצא‬ ‫אלקים‪ ,‬וכבר אמר רבי שמעון בר יוחאי 'חס ושלום‬ ‫הרבה פעמים במקומות שאינם מאנ"ש‪ ,‬ורואים בחוש‬ ‫שתשתכח תורה מישראל'‪ ,‬ואכן עם כל הקשיים‬ ‫שרוב היהודים יש להם הערכה והם מבקשים ברכות‬ ‫רואים ריבוי תורה באופן מופלא‪.‬‬ ‫שיהיה להם נחת מהצאצאים‪ ,‬ובנים יראי שמים‪ ...‬זה‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬לאחרונה אמרתי בשם הגאון הרב‬ ‫בוודאי מעורר לימוד זכות על כלל ישראל‪.‬‬ ‫מפוניבז' זצ"ל‪ ,‬שלאחר השואה חשבו איך יחזירו את‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬בכל שבוע אני הולך לבקר חולים‬ ‫קול רינה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫ברגשי גיל ורננה נגיש ונקטיר בזה ברכות נאמנות למזל טבא קמי עטרת תפארת ראשינו מאיר‬ ‫דרכינו ומורה נתיבותינו‪ ,‬אשר בצילו הטהור אנו חוסים‪ ,‬רוח אפינו וחמדת לבבינו‬ ‫הוד כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה הרבתית השרויה במעון הקודש‬ ‫שמחת נישואי הנכדה הכלה המהוללה שתחי' בת בנו יקירו‬ ‫פרע"ח הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א‬ ‫עב"ג החתן המצוין בתורה ויראת שמים טהורה‪ ,‬פרע"ח פאמ"ק שלהיו"ח‬ ‫בנש"ק הרב אשר אנשיל שליט"א‬ ‫בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש‬ ‫בסימן טוב ובמזל טוב‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫יה"ר שיזכה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ובניו אלו התלמידים‪,‬‬ ‫ויאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ורוב שמחה לאורך ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫המאחל אל מול פני הקודש‬ ‫שלמה אשר בן שרה רבקה טאובער ‪ -‬מאנסי‬ ‫פר' חיי שרה · ה · תשפ"ז‬ ‫אחר כך כשנשא את דברותיו‪ ,‬שהוא יבאר את דברי הרב‬ ‫התורה לכלל ישראל וכו'‪ ,‬ואמר הרב מפוניבז'‪ ,‬זה‬ ‫מפוניבז'‪ ,‬דהנה הדור שלנו הוא כה ירוד ופחות ושפל‪,‬‬ ‫שהתורה תמשיך‪ ,‬אין אנו צריכים לדאוג על כך כי הרי‬ ‫ולכן כל מה שלומדים נחשב מאד לעומת הדורות‬ ‫כבר הבטיח הקב"ה שלא ימושו מפיך ומפי זרעך‪,‬‬ ‫הקודמים‪ ,‬אבל איך אפשר לומר שהיום לומדים יותר‬ ‫השאלה היא רק למי יהיה הזכות לפעול זאת‪ ...‬זהו‬ ‫מהדורות הקודמים‪ ,‬והלא בווארשא היו בעלי בתים‬ ‫מורא'דיגע הרגשה‪.‬‬ ‫וסוחרים לומדים ובקיאים הרבה יותר מאלו הלומדים‬ ‫במשך שנים זכיתי ללמוד במפעל הש"ס‪...‬‬ ‫בזמננו‪ ,‬וכשהלכו ברחובות העיר בשבת שמעו מכל‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני זוכר‪ ...‬נולדתם בארץ ישראל?‬ ‫הבתים קולות של לימוד התורה ושירות ותשבחות‪.‬‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬בעיר חדרה‪ ,‬בבית עולים‪ .‬אבי ז"ל היה‬ ‫וסיפר שבצאנזער קלויז בטארנא היה תקנה שיבואו‬ ‫תלמיד החפץ חיים זצ"ל‪ ,‬ואילו אמי ע"ה היתה‬ ‫ללמוד קודם התפילה‪ ,‬ולא התפללו לפני השעה תשע‪.‬‬ ‫מהבית מחסידי בעלזא‪...‬‬ ‫ובשעות לפנות בוקר כבר לא היה מקום פנוי בבית‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לכן יש לכם את כל המעלות‪...‬‬ ‫המדרש שהיה מלא וגדוש בלומדים‪ ,‬וכך למדו כארבע‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬אביה היה חסיד בעלזא אדוק‪ ,‬והרה"ק‬ ‫או חמש שעות לפני התפילה‪ ,‬ואחר התפילה הלכו‬ ‫מבעלזא היה מתאכסן אצלו בכל שנה כשהלך לטחון‬ ‫לעבוד‪ ,‬וכשגמרו העבודה שוב באו לבית המדרש‬ ‫חיטים לאפיית מצות‪ .‬ומעניין מה שספרה אמי ע"ה‪,‬‬ ‫ללמוד‪ ,‬וכן היה בעוד מקומות‪ ,‬והבעה"ב אז למדו‬ ‫שהרה"ק מבעלזא קרא לה ואמר לה‪' ,‬מיידל'ע איך וויל‬ ‫כעשר או שנים עשר שעות‪ ,‬יותר ממה שהכולל‬ ‫דיר בענטשן'‪ ...‬כנראה בתור הכרת הטוב על כך שהתאכסן‬ ‫יונגעלייט לומדים היום‪...‬‬ ‫אצלם בבית‪ ...‬איך מסביר מרן שליט"א את זה?‬ ‫אבל באמת שבכמות יש כיום בוודאי הרבה יותר ממה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬נו‪ ,‬הרי רואים שידע וחזה מי יצא ממנה‪...‬‬ ‫שהיה פעם‪.‬‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬מסתמא בתור הכרת הטוב‪...‬‬ ‫הגר"ש גלאי‪ :‬אצל אחי ז"ל ראו 'צהלתו בפניו ואבלו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הרב מפוניבז' זצ"ל היה מאוד קרוב‬ ‫בלבו'‪ .‬הוא שהיה טרוד ועסוק בבית עם בנים שאינם‬ ‫למרן זי"ע בידידות איתנה‪.‬‬ ‫בריאים ל"ע‪ ,‬וטיפל בהם בעצמו ולא רצה לקחת עובד‬ ‫הוא הגיע להשתתף בשמחת הבר מצוה שלי‪ ,‬ואחר‬ ‫זר‪ ,‬באמרו הם הבנים שלי ואני צריך לשמור עליהם‬ ‫שאמרתי כל הפלפול משך כעשרים דקות‪ ,‬נתרגש‬ ‫ולטפל בהם‪ ,‬וכך עשה בימות החול ובשבתות וימים‬ ‫ונהנה מזה ואף נישק לי על מצחי וכו'‪ ,‬ואחר כך אמר‬ ‫טובים‪ ,‬בלי הפסק‪ .‬ועכ"ז תמיד היה צהלתו בפניו‪ .‬הוא‬ ‫בדרשתו שרואים כיום שהוטב מצב הדור לעומת מה‬ ‫הרגיש שהקב"ה שלח לו נשמות אלו כפקדון והוא‬ ‫שהיה בדורות הקודמים‪ ,‬ושישנם הרבה לומדים‬ ‫צריך לשמור עליהם‪.‬‬ ‫ותלמידי חכמים עוד יותר ממה שהיה מקודם‪ ,‬והאריך‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זהו מדרגה ממש‪...‬‬ ‫בזה הרבה‪.‬‬ ‫וקם מרן ואמר המקום ינחם וכו'‪.‬‬ ‫ומרן אאדמו"ר זי"ע שכאב לו מאד ירידת הדורות‪ ,‬אמר‬ ‫קול רינה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫ברגשי גיל ורננה נגיש ונקטיר בזה ברכות נאמנות למזל טבא קמי עטרת תפארת ראשינו מאיר‬ ‫דרכינו ומורה נתיבותינו‪ ,‬אשר בצילו הטהור אנו חוסים‪ ,‬רוח אפינו וחמדת לבבינו‬ ‫הוד כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה הרבתית השרויה במעון הקודש‬ ‫שמחת נישואי הנכדה הכלה המהוללה שתחי' בת בנו יקירו‬ ‫פרע"ח הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א‬ ‫עב"ג החתן המצוין בתורה ויראת שמים טהורה‪ ,‬פרע"ח פאמ"ק שלהיו"ח‬ ‫בנש"ק הרב אשר אנשיל שליט"א‬ ‫בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש‬ ‫בסימן טוב ובמזל טוב‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫יה"ר שיזכה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ובניו אלו התלמידים‪,‬‬ ‫ויאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ורוב שמחה לאורך ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫המאחל אל מול פני הקודש‬ ‫אברהם בן חנה לאה רייך ‪ -‬ליקווד‬ ‫פר' חיי שרה · ו · תשפ"ז‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אנו בכוללים שלנו גם נהנים מזה‪.‬‬ ‫לאחמ"כ הגיע מרן שליט"א לביקור בבית הגאון‬ ‫הנכד‪ :‬גם חסידות צאנז מקבלים מהתמיכה של קרן‬ ‫הגדול רבי דב לנדא שליט"א ראש ישיבת סלבודקא‪,‬‬ ‫עולם התורה‪ ,‬זה מגיע גם לצאנז‪.‬‬ ‫וזהו תוכן השיחה‪:‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בלא זה לא היה ביכולת להחזיק את‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬איני רוצה לעכב ח"ו את הראש ישיבה‬ ‫עולם התורה‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬אבל לא יכולתי להתאפק‪ ...‬אני רוצה להיות‬ ‫הגר"ד לנדא‪ :‬משתדלים על האופן הטוב ביותר‪ ,‬ואנו‬ ‫כאן "פה" לרבבות אלפי ישראל למסור ולומר 'יישר‬ ‫עושים מה שצריכים לעשות‪.‬‬ ‫כח' על קידוש השם הגדול שהראש ישיבה עשה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יעזור השי"ת שיוכלו לעשות‪.‬‬ ‫בימים האחרונים בטירחא דגברא רבא‪ .‬קידוש השם‬ ‫הגר"ד לנדא‪ :‬הרבי הטריח עצמו‪...‬‬ ‫גדול‪ ,‬במסירות נפש‪ ,‬בשביל לרומם את כבוד התורה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שנזכה לילך בקרוב לקראת משיח‬ ‫וכבוד שמים‪ .‬אנחנו מחוייבים לומר 'יישר כח' לראש‬ ‫בבריות גופא‪.‬‬ ‫ישיבה שליט"א‪...‬‬ ‫וקם הגר"ד לנדא ללוות‪.‬‬ ‫למען יאריך ימים על ממלכתו‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שראש הישיבה לא יטריח עצמו‪...‬‬ ‫הגר"ד לנדא‪ :‬אין לי ממלכה‪...‬‬ ‫באמת אין רצוני להטריח‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו‬ ‫הגר"ד לנדא‪ :‬ייש"כ על הברכות‪ ,‬ייש"כ‪.‬‬ ‫לכם‪ ...‬רק זאת רציתי לומר‪ ...‬הרגשתי חובה‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יעזור השי"ת‪ ,‬למען יאריך ימים על‬ ‫הגר"ד לנדא‪ :‬אמן‪ ,‬ייש"כ על הברכה‪ .‬המברך יבורך‬ ‫ממלכתו‪ ,‬כל טוב‪.‬‬ ‫במיטב הברכות‪.‬‬ ‫ולא הניח לו מרן שליט"א שילווה ובקשו שלא יטריח‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זה הציל את כלל ישראל מקטרוג ח"ו‬ ‫עצמו‪ ,‬וכשליווה עד פתח חדרו אמר מרן שליט"א‪:‬‬ ‫שהיה יכול להיות‪.‬‬ ‫כבר יצאו ידי חובה‪ ,‬כל טוב‪...‬‬ ‫הגר"ד לנדא‪ :‬אני מודה לרבי‪ ,‬יישר כח‪ ,‬יישר כח‪ ,‬ייש"כ‬ ‫ונפרדו לשלום‪ .‬וחזרו למעון הקודש בקרית צאנז‪.‬‬ ‫על הברכה‪ .‬שהרבי יהיה בריא‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬השי"ת יעזור‪ ,‬איני רוצה לעכב ולהפריע‪.‬‬ ‫בערב הגיע מרן שליט"א להיכל הגדול לפאר את‬ ‫הנכד הרב מנחם לנדא‪ :‬צריכים ברכה לקראת הנסיעה‬ ‫מעמד חלוקת תעודות 'צורבא מרבנן' ללמעלה‬ ‫בשבוע הבא‪...‬‬ ‫מחמישים מצטייני הבחורים מרשת הישיבות‬ ‫הגר"ד לנדא‪ :‬אנו נוסעים ביום ראשון לאירופה‪ ,‬עבור‬ ‫לצעירים בארה"ק‪ ,‬מקרית צאנז נתניה‪ ,‬בני ברק‪,‬‬ ‫עולם התורה בארץ ישראל‪ ,‬אנו מבקשים ברכה שנצליח‪.‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬אלעד‪ ,‬אשר עמדו בכור המבחן על מאות‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הקב"ה יתן לכם כח ובריאות‪ ,‬תסעו‬ ‫דפי גפ"ת במסגרת תכנית 'ושננתם' הפועל‬ ‫לשלום ותחזרו לשלום‪.‬‬ ‫בישיבותינו הק' זה שנים ברוב הצלחה‪ ,‬במהלכו נבחנו‬ ‫הגר"ד לנדא‪ :‬אמן‪ ,‬ייש"כ על הברכה‪.‬‬ ‫קול רינה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫ברגשי גיל ורננה נגיש ונקטיר בזה ברכות נאמנות למזל טבא קמי עטרת תפארת ראשינו מאיר‬ ‫דרכינו ומורה נתיבותינו‪ ,‬אשר בצילו הטהור אנו חוסים‪ ,‬רוח אפינו וחמדת לבבינו‬ ‫הוד כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה הרבתית השרויה במעון הקודש‬ ‫שמחת נישואי הנכדה הכלה המהוללה שתחי' בת בנו יקירו‬ ‫פרע"ח הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א‬ ‫עב"ג החתן המצוין בתורה ויראת שמים טהורה‪ ,‬פרע"ח פאמ"ק שלהיו"ח‬ ‫בנש"ק הרב אשר אנשיל שליט"א‬ ‫בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש‬ ‫בסימן טוב ובמזל טוב‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫יה"ר שיזכה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ובניו אלו התלמידים‪,‬‬ ‫ויאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ורוב שמחה לאורך ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫המאחל אל מול פני הקודש‬ ‫מרדכי הלל זלמן בן טילא ראטה ‪ -‬לונדון‬ ‫פר' חיי שרה · ז · תשפ"ז‬ ‫יצחק בלומנטל שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים‬ ‫הבחורים לאחר יגיעה עצומה ושינון‪ ,‬על המסכתות‬ ‫דברי חיים פעיה"ק‪ ,‬ברוב קשב האזינו הקהל לדבריו‪,‬‬ ‫שנלמדו בישיבות בג' שנים האחרונות‪ ,‬הלא המה‬ ‫אשר בדבריו הרחיב אודות דרך הלימוד שהנחיל לנו‬ ‫מסכתות פסחים בבא קמא וקידושין והוסיפו להבחן‬ ‫כ"ק מרן זי"ע לשנן ולחזור ולהבחן על דפי גפ"ת‪ ,‬כדי‬ ‫על למעלה מ‪ 300-‬דפי גפ"ת‪ ,‬שלמדו בעצמם‬ ‫שמתוך כך יזכה כל אחד לקבל חשקות ואהבת התורה‬ ‫בבקיאות נפלאה‪.‬‬ ‫הק'‪ ,‬וסיים בברכה קדם צוות הישיבה הרמ"ם‬ ‫כמו כן חלוקת תעודות הצטיינות 'יקר אורייתא'‬ ‫והמשגיחים אשר פועלים גדולות ונצורות להצלחת‬ ‫לתלמידי ישיבה"ק לצעירים פעיה"ק‪ ,‬אלו שנבחנו על‬ ‫כל יחיד ויחיד בתלמודו‪ ,‬לראותו מתעלה בתורה‬ ‫כל מס' פסחים קידושין ובבא קמא שנלמדו בהיכל‬ ‫ועבודת השי"ת למעלה למעלה‪.‬‬ ‫הישיבה בג' השנים העעל"ט‪ ,‬תעודות הוקרה 'כתר‬ ‫משא מאלף נשא הגה"צ ראש הישיבה ואב"ד‬ ‫תורה' לאלו שנבחנו על מסכת פסחים ובבא קמא‪,‬‬ ‫קהלתנו הק' בארה"ב שליט"א‪ ,‬בענין ובמעלת החזרה‬ ‫ותעודות הוקרה 'עטרת פז' לאלו שנבחנו על כל מסכת‬ ‫והשינון במשנת רבוה"ק‪ .‬בסיום קבע הגה"צ ראש‬ ‫פסחים‪ ,‬כשבכל התוכניות הללו ישנה גם דרגת‬ ‫הישיבה שליט"א ברכה מיוחדת לצוות הר"מים‬ ‫'מובחרים' שנבחנו בימי בין הזמנים במבחנים מרוכזים‬ ‫והמשגיחים בכל הישיבות‪ ,‬בישיבה"ק לצעירים דברי‬ ‫בבת אחת על כל החומר שנלמד במשך כל השנה‪.‬‬ ‫חיים פעיה"ק בראשות המנהל הרוחני הרה"ג רבי‬ ‫מעמד כבוד התורה נערכה בהיכל הגדול‪,‬‬ ‫אשר דוד גליק שליט"א‪ ,‬בבני ברק בראשות המנהל‬ ‫בהשתתפות רבנן ותלמידיהון‪ ,‬המנהלים הרוחניים‬ ‫רוחני הרה"ג רבי יהודה ברנסדורפר שליט"א‪,‬‬ ‫שליט"א מרשת הישיבות לצעירים‪ ,‬הרמי"ם מגידי‬ ‫בירושלים בראשות המנהל רוחני הרה"ג רבי חיים‬ ‫השיעורים והמשגיחים שליט"א‪ ,‬אשר אודות‬ ‫מיכל הלברשטאם שליט"א‪ ,‬ובאלעד בראשות המנהל‬ ‫התמסרותם והשקעתם הגדולה בבחורים זכו להגיע‬ ‫רוחני הרה"ג רבי אברהם חיים פרנקל שליט"א‪,‬‬ ‫עד הלום‪ .‬כל מהלך הסעודה ליווה בכלי שיר וזמר‬ ‫המשקיעים כוחות עצומים במשך כל השנים‬ ‫כראוי וכיאות‪.‬‬ ‫להצלחת הבחורים‪.‬‬ ‫את המעמד פתח בדברים המשגיח הרב יצחק‬ ‫כמו"כ הודה בדבריו להנהלה הכללית של הישיבות‬ ‫אייזיק לוי שליט"א אשר בירך בברכת ברוכים הבאים‬ ‫הק'‪ ,‬בקרית צאנז מנהלי היכלי התורה והחסידות‬ ‫את כל הנוכחים‪ ,‬והפליא את השקעתם והתמדתם של‬ ‫צאנז הרה"ח ר' בר יוחאי שמעון והרה"ח ר' זאב קליין;‬ ‫בחורי החמד‪ ,‬אשר זכו בהאי יומא לקבל תעודת‬ ‫בירושלים הרב מאיר בורד הי"ו והר"ר שמעון גוטמן‬ ‫הצטיינו ולהתעטר בעטרת חכמים אחר שנבחנו על‬ ‫הי"ו‪ ,‬בבני ברק מנהלי הישיבה הרה"ח ר' מאיר צבי‬ ‫מאות דפי גפ"ת‪.‬‬ ‫בלומנטל והר"ר משה אליעזר שמעון‪ ,‬ובאלעד‬ ‫את דבר ההורים ודבר הצוות הביא הרה"ג רבי‬ ‫קול רינה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫ברגשי גיל ורננה נגיש ונקטיר בזה ברכות נאמנות למזל טבא קמי עטרת תפארת ראשינו מאיר‬ ‫דרכינו ומורה נתיבותינו‪ ,‬אשר בצילו הטהור אנו חוסים‪ ,‬רוח אפינו וחמדת לבבינו‬ ‫הוד כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה הרבתית השרויה במעון הקודש‬ ‫שמחת נישואי הנכדה הכלה המהוללה שתחי' בת בנו יקירו‬ ‫פרע"ח הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א‬ ‫עב"ג החתן המצוין בתורה ויראת שמים טהורה‪ ,‬פרע"ח פאמ"ק שלהיו"ח‬ ‫בנש"ק הרב אשר אנשיל שליט"א‬ ‫בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש‬ ‫בסימן טוב ובמזל טוב‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫יה"ר שיזכה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ובניו אלו התלמידים‪,‬‬ ‫ויאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ורוב שמחה לאורך ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫המאחל אל מול פני הקודש‬ ‫נחום מרדכי בן אסתר מלכה בירנבוים ‪ -‬פלטבוש‬ ‫משה בן אסתר מלכה בירנבוים ‪ -‬קרית צאנז טבריה‬ ‫פר' חיי שרה · ח · תשפ"ז‬ ‫תורה' ו'יקר אורייתא'‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' פנחס גרוס הרה"ח ר' יחיאל חנא לאנגסאם‬ ‫אחר חלוקת התעודות קם מרן שליט"א לריקוד‬ ‫והרה"ח ר' לוי יצחק הופמן‪ ,‬על עמידתם בעמל‬ ‫של שמחה לכבוד נותן התורה משך זמן יחד עם כל‬ ‫ויגיעה למען לא יחסר המזג וחפץ ה' בידם יצליח‪.‬‬ ‫יושבי בימת הכבוד משך זמן‪ ,‬ובסיום חזר מרן שליט"א‬ ‫קשרי תודה קשר להנגיד הנכבד העומד לימינם‬ ‫לביתו נאו"ק‪.‬‬ ‫בכל עת הרה"ח ר' יחיאל מיכל רוזנברג הי"ו עמוד‬ ‫התווך לבית צאנז‪ ,‬אשר תרם את חלק הארי מהוצאות‬ ‫יום שישי פר' וירא י"ט מרחשון‬ ‫התעודות והפרסים‪.‬‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫אחרון חביב ציין לשבח את הרה"ג ר' יעקב אליעזר‬ ‫להבחור הבר מצוה אהרן יצחק משה נ"י בן הר"ר‬ ‫קלוגר ר"מ בישיבה לצעירים פעיה"ק ויו"ר מפעל‬ ‫מנחם מענדל ליפא רייך מק‪ .‬הבעש"ט בפ"ת )ב"ר‬ ‫ושננתם‪ ,‬שעומד בראש הבחינות אשר השקיע רבות‬ ‫אפרים מק‪ .‬הבעש"ט(‪.‬‬ ‫להצלחת הבחורים‪ ,‬יחד עם כל צוות הבוחנים שעמלו‬ ‫בעריכת המבחנים בכתב ובע"פ‪.‬‬ ‫שב"ק פר' וירא כ' מרחשון‬ ‫בתפילת מנחה כיבד מרן שליט"א את בנו הגה"צ‬ ‫עם הכנס כ"ק מרן שליט"א לפאר את המעמד‪,‬‬ ‫אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א‬ ‫קרא הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש‬ ‫לעבור לפני התיבה‪.‬‬ ‫הישיבה שליט"א את שמות הבחורים המצטיינים‬ ‫קבלת שבת התפלל לפני העמוד ‪ -‬הר"ר מאיר‬ ‫שנבחנו על למעלה משלוש מאות דפי גפ"ת שנלמדו‬ ‫לצטר מפעיה"ק‪ .‬והכריז הגבאי הרה"ח ר' שלמה צבי‬ ‫במשך ג' השנים העעל"ט‪ ,‬והתעטרו בתואר הכבוד‬ ‫טויב על זמן עריכת השוה"ט לערך השעה ‪ ,9.15‬ועל‬ ‫'צורבא מרבנן'‪ ,‬כשעל מסכתות אלו הוסיפו להבחן‬ ‫זמן תפילת שחרית בשבתות החורף בשעה ‪.8.15‬‬ ‫עוד מאות דפי גפ"ת‪ ,‬שיעלו ויבואו לקבל התעודות‬ ‫מידי הקודש‪ .‬ועברו התלמידים המצטיינים זה אחר‬ ‫בשוה"ט התכבדו בזמירות‪ ,‬כל מקדש ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫זה כשעה ארוכה כשכ"ק מרן שליט"א מאחל לכל‬ ‫מאיר דוד שכטר מפעיה"ק‪ ,‬מה ידידות ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫אחד מברכות קדשו להצלחה והתעלות בתוה"ק‪.‬‬ ‫בערל ויינברגר מפעיה"ק‪.‬‬ ‫לאחמ"כ אף עברו לקבל תעודות הוקרה מידי‬ ‫הקודש כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬בחורי החמד אשר התייגעו‬ ‫בברכהמ"ז על הכוס התכבד ‪ -‬הגאון רבי יעקב‬ ‫במשך השנה האחרונה להבחן על המסכת הנלמדת‬ ‫ישראל שמרלר שליט"א ראש הכוללים במרכז התורה‬ ‫בישיבה בשנת תשפ"ו‪ ,‬וכן על מה שלמדו בשנת‬ ‫פעיה"ק )לרגל שבת שקודם היארצייט של אביו הגאון האדיר‬ ‫תשפ"ה‪ ,‬כאשר לצד זה הוסיפו הבחורים נ"י עוד‬ ‫ראש הישיבה זצוק"ל(‪ .‬ובירך מרן שליט"א שבע ברכות‬ ‫מאות דפי גפ"ת ‪ -‬לקבל תעודות כבוד 'עטרת פז' 'כתר‬ ‫קול רינה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫ברגשי גיל ורננה נגיש ונקטיר בזה ברכות נאמנות למזל טבא קמי עטרת תפארת ראשינו מאיר‬ ‫דרכינו ומורה נתיבותינו‪ ,‬אשר בצילו הטהור אנו חוסים‪ ,‬רוח אפינו וחמדת לבבינו‬ ‫הוד כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה הרבתית השרויה במעון הקודש‬ ‫שמחת נישואי הנכדה הכלה המהוללה שתחי' בת בנו יקירו‬ ‫פרע"ח הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א‬ ‫עב"ג החתן המצוין בתורה ויראת שמים טהורה‪ ,‬פרע"ח פאמ"ק שלהיו"ח‬ ‫בנש"ק הרב אשר אנשיל שליט"א‬ ‫בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש‬ ‫בסימן טוב ובמזל טוב‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫יה"ר שיזכה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ובניו אלו התלמידים‪,‬‬ ‫ויאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ורוב שמחה לאורך ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫המאחל אל מול פני הקודש‬ ‫אברהם ירמיהו בן שרה מאשא וייסברגר ‪ -‬מלבורן אוסטרליה‬ ‫פר' חיי שרה · ט · תשפ"ז‬ ‫הולדת הבן להר"ר חיים ישראל שולדינר מפעיה"ק‬ ‫)לרגל שבת ש"ב של החתן יעקב נ"י בן המשב"ק הרה"ח ר' זאב‬ ‫)ב"ר יחזקאל מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר יוסף ישראלי מפעיה"ק(‪ ,‬ועברו‬ ‫דוב דייטש מפעיה"ק‪ ,‬עם ב"ר יואל שווארץ ממאנסי(‪.‬‬ ‫הקהל לקבל פירות‪.‬‬ ‫אח"כ נערך שמחת השלום זכר והוואך נאכט לרגל‬ ‫הפלפול שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט‬ ‫במדרש תנחומא )ס"ה( עה"פ וה' אמר המכסה הפסוק )שמות לד‪ ,‬כז( כתב לך את הדברים האלה‪,‬‬ ‫אני מאברהם אשר אני עושה‪ ,‬ילמדנו רבינו הה"ד אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו‪ ,‬בשעה‬ ‫המתרגם בתורה מהו שיהא מסתכל בס"ת שנגלה הקב"ה בסיני ליתן תורה לישראל אמרה‬ ‫ומתרגם‪ ,‬כך שנו רבותינו המתרגם אסור לו למשה על הסדר מקרא ומשנה תלמוד ואגדה וכו'‪,‬‬ ‫להסתכל בס"ת ולתרגם כדי שלא יאמרו תרגום מאחר שלמדה מפי הקב"ה אמר לו למדה‬ ‫כתוב בתורה‪ ,‬והקורא אסור ליתן עיניו חוץ לתורה לישראל‪ ,‬אמר לפניו רבש"ע אכתוב אותה להם‪,‬‬ ‫שלא ניתנה התורה אלא בכתב שנאמר וכתבתי על אמר לו איני מבקש ליתנה להם בכתב‪ ,‬מפני שגלוי‬ ‫הלוחות את הדברים )שמות לד(‪ ,‬ואסור למתרגם לפני שעובדי כוכבים עתידים לשלוט בהם וליטול‬ ‫ברבים ליתן עיניו בתורה‪ ,‬א"ר יהודה בן פזי מקרא אותה מהם ויהיו בזויים בעכו"ם‪ ,‬אלא המקרא אני‬ ‫מלא שנא' כתב לך את הדברים האלה הרי התורה נותן במכתב‪ ,‬והמשנה והתלמוד והאגדה אני נותן‬ ‫שנתנה בכתב כי על פי הדברים האלה הרי תרגום להם על פה שאם יבואו עובדי כוכבים וישתעבדו‬ ‫שנתן על פה‪ ,‬א"ר יהודה בר סימון כי על פי בהם יהיו מובדלים מהם‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ובגמ' גיטין )דף ס' ע"ב( א"ר אלעזר תורה רוב‬ ‫הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל על‬ ‫ידי מה‪ ,‬על ידי כתב לך‪ ,‬ועל ידי על פה‪ .‬אם קיימת בכתב ומיעוט על פה שנא' אכתוב לו רובי תורתי‬ ‫מה שבכתב בכתב‪ ,‬ומה שבע"פ על פה‪ ,‬כרתי אתך כמו זר נחשבו‪ ,‬ורבי יוחנן אמר רוב על פה ומיעוט‬ ‫ברית‪ .‬ואם שנית מה שבכתב על פה ומה שבע"פ בכתב שנא' כי על פי הדברים האלה‪ ,‬ואידך נמי‬ ‫הכתיב אכתוב לו רובי תורתי‪ ,‬ההוא אתמוהי קא‬ ‫בכתב לא כרתי אתך ברית‪.‬‬ ‫והנה מלבד מה שצריך להבין שייכות שאלה זו מתמה אכתוב לו רובי תורתי הלא כמו זר נחשבו‪,‬‬ ‫להך קרא‪ ,‬גם יש לבאר הטעם דאסור להסתכל וכתבו התוס' )ד"ה אתמוהי( לפרש עפמ"ד המד"ר‬ ‫בס"ת כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬כמו זר נחשבו שעובדי כוכבים כתבו את‬ ‫דלכאו' תמוה איזה מכשול יצא מכך במה שיתכן התורה‪ ,‬ואם היה נכתב הכל לישראל היו עובדי‬ ‫שיהא איש בער שלא קרא ושנה מימיו ויסבור כוכבים הכל כותבין‪ ,‬ולהכי קאמר רחמנא אכתוב‬ ‫לו רובי תורה בתמיה‪ ,‬והלא מה שכתבתי להם כמו‬ ‫שהתרגום כתוב בתוך הספר‪.‬‬ ‫וראיתי לכ"ק אאמו"ר זצללה"ה )בדרוש לפרשתן( זר נחשבו שהעתיקו זרים עי"ש‪.‬‬ ‫ולפי"ז י"ל דהיינו טעמא דאסור להסתכל בס"ת‬ ‫שביאר דהטעם בזה ע"פ המשך דברי המדרש‪,‬‬ ‫א"ר יהודה בר שלום בקש משה שתהא המשנה בעת אמירת התרגום‪ ,‬דאם יסתכל בתורה יחשבו‬ ‫אף היא בכתב‪ ,‬וצפה הקב"ה שאומות עתידין שגם התרגום כתוב בתורה‪ ,‬ויבואו לכתוב את‬ ‫לתרגם את התורה ולהיות קוראין אותה יונית‪ ,‬והן התורה בתרגום‪ ,‬וכאשר תהא כתובה התורה‬ ‫אומרין אנו הן של ישראל‪ ,‬א"ל הקב"ה למשה תרגום ילמדו גם עכו"ם תורה‪ ,‬והרי אחז"ל )חגיגה‬ ‫אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו )הושע ח‪ ,‬יב(‪ ,‬דף י"ג ע"א( אמר רבי אמי אין מוסרין דברי תורה‬ ‫וכל כך למה מפני שהמשנה היא מסטורין )פי' לנכרי שנא' )תהלים קמז‪ ,‬כ( לא עשה כן לכל גוי‬ ‫סודותיו מלשון מסתור( של הקב"ה‪ ,‬ואין הקב"ה ומשפטים בל ידעום‪ ,‬ואמר רבי יוחנן נכרי שעוסק‬ ‫מוסר מסטורין שלו אלא לצדיקים שנאמר )תהלים בתורה חייב מיתה וכו'‪ ,‬לכך החמירו שלא יסתכל‬ ‫כלל בתורה בעת שמתרגם‪ ,‬כדי שלא יטעו לכתוב‬ ‫כה( סוד ה' ליראיו וכו'‪.‬‬ ‫וביתר אריכות הוא במד"ר )שמו"ר פמ"ז א'( על תרגום וילמדו ממנו אומות העולם‪ ,‬אתוד"ק‪.‬‬ ‫פר' חיי שרה · י · תשפ"ז‬ ‫והנה לפי"ז י"ל דדב"ז שאין להסתכל בס"ת בכלל מהלכי שתים נקראין אדם בלשון בני אדם‪.‬‬ ‫לכן רבי מאיר לשיטתיה דס"ל דברה תורה‬ ‫כשמתרגם תליא אי עכו"ם רשאי לעסוק בתורה‪,‬‬ ‫דמצינו בזה פלוג' דתנאי‪ ,‬בסנהדרין )דף נ"ח ע"ב( בלשון בני אדם‪ ,‬כמ"ש במלה"ר )ערך דב"ת אות ה'(‬ ‫דא"ר יוחנן עכו"ם שעסק בתורה חייב מיתה שנא' בשם מהר"ש מקינון בספר הכריתות )לשון לימודים‬ ‫תורה צוה לנו משה מורשה‪ ,‬ובהמשך שם מיתיבי שער א' אות ל'( דתחילה היה סבור ר' מאיר דלא‬ ‫היה רבי מאיר אומר מנין שאפי' עכו"ם שעוסק דברה תורה בלשון בנ"א כדדריש בר"ה )דף ח' ע"א(‬ ‫בתורה שהוא ככהן גדול שנא' אשר יעשה אותם מקרא עשר תעשר‪ ,‬ולבסוף כשקראוהו אחרים חזר‬ ‫האדם וחי בהם‪ ,‬כהנים לויים וישראלים לא נאמר בו וקאמר דדברה תורה כלשון בנ"א כמ"ש‬ ‫אלא האדם הא למדת שאפי' עכו"ם העוסק בכריתות )דף י"א ע"א(‪ ,‬עי"ש‪ ,‬משו"ה ס"ל לר'‬ ‫בתורה הרי הוא ככהן גדול וכו'‪ ,‬וברש"י שם דרבי מאיר דעכו"ם בכלל אדם הוא‪ ,‬כיון דבלשון בנ"א‬ ‫מאיר דדריש האדם לרבות עכו"ם לית ליה הא גם עכו"ם קרויים אדם‪ ,‬לכן גם בלשון תורה בכלל‬ ‫דקאמר רבי שמעון ביבמות )דף ס"א ע"ב( אתם אדם נינהו‪.‬‬ ‫אבל רבי שמעון לשיטתיה דס"ל בעלמא דלא‬ ‫קרויין אדם ולא אומות העולם קרויים אדם‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫מבואר דלדעת רבי מאיר דעכו"ם בכלל אדם דברה תורה כלשון בנ"א‪ ,‬כמ"ש התוס' בב"מ )דף‬ ‫רשאי עכו"ם לעסוק בתורה‪ ,‬אבל לרבי שמעון דאין ל"א ע"ב ד"ה דברה( דבעלמא ס"ל לא דברה תורה‬ ‫עכו"ם בכלל אדם אין לנו מקור לדרשא זו‪ ,‬וממילא וכדדריש בר"ה שם מעשר תעשר‪ ,‬ורק גבי העבט‬ ‫אין עכו"ם רשאי לעסוק כלל בדברי תורה‪ ,‬וכן תעביטנו דרש לה כיון שנא' די מחסורו עי"ש‪ ,‬ועיין‬ ‫מבואר שי' רבי שמעון בזוה"ק פר' אחרי )דף ע"ג מלה"ר )שם אות א'(‪ ,‬לכן ס"ל דאין להשגיח בלשון‬ ‫ע"א(‪ ,‬רבי שמעון פתח זאת חוקת הפסח כל בן נכר בנ"א‪ ,‬דהואיל ומצד התורה אין ראויין לתואר אדם‬ ‫לא יאכל בו וכו'‪ ,‬ומה פסחא דאיהו בשר למיכלא אין נחשבים בכלל כאדם‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫והנה כ"ק מרן אאדמו"ר זצללה"ה בדרוש אחר‬ ‫על דאתרמיז במילה קדישא אסיר וכו'‪ ,‬אורייתא‬ ‫דהוא קודש קדשים שמא עילאה דקוב"ה עאכו"כ‪ ,‬לפרשתן‪ ,‬הביא מה דאי' במד"ר )ב"ר פמ"ט ס"ג(‬ ‫עי"ש באריכות‪ ,‬וע"ע בזוה"ק פר' אמור )דף צ"א עה"פ המכסה אני מאברהם ואברהם היו יהיה לגוי‬ ‫ע"ב(‪ .‬ועכ"פ דנחלקו בזה ר"מ ורבי שמעון אי גדול‪ ,‬רבי תנחום בשם רבי ברכיה בשרו שאין‬ ‫עכו"ם רשאי לעסוק בד"ת‪ .‬וא"כ אליבא דר"מ העולם חסר משלשים צדיקים כאברהם‪ ,‬רבי יודן‬ ‫דעכו"ם רשאי ללמוד תורה אין להקפיד כ"כ שמא ורבי אחא בשם רבי אלכסנדרי מייתי לה מהכא‬ ‫ואברהם היו יהיה‪ ,‬יו"ד עשר‪ ,‬וה' חמש‪ ,‬ויו"ד עשר‪,‬‬ ‫יטעו ויכתבו התרגום‪.‬‬ ‫והנה אמרנו מכבר לבאר פלוגתת רשב"י ורבי וה' חמש‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬וכ"ה בזוה"ק בפרשתן )דף ק"ה‬ ‫מאיר אי עכו"ם איקרי אדם‪ ,‬דהנה אמנם לפי ע"ב( ותנינן באברהם‪ ,‬יהיה בגימטריא שלשים‪ ,‬הכי‬ ‫הראיה הרוחנית מצד התורה אין ראוי להחשיב תנינן תלתין צדיקים אזמין קב"ה בכל דרא ודרא‬ ‫את העכו"ם בגדר אדם‪ ,‬כי כינוי 'אדם' מורה על לעלמא כמה דאזמין לאברהם )וע"ע ירושלמי ע"ז דף‬ ‫בחי' אדמה לעליון‪ ,‬ע"ד מאה"כ )בראשית א‪ ,‬כו( ט' ע"א(‪] .‬ואין זה סותר למה שאמרו בחולין )דף צ"ב‬ ‫נעשה אדם בצלמנו כדמותנו‪ ,‬ולא יצדק תואר זה ע"א( מ"ה צדיקים שהעולם מתקיים בהם‪ ,‬דהא‬ ‫אלא לבנ"י אשר להם צלם אלוקים‪ ,‬אבל אוה"ע מפורש שם ואיני יודע אם שלשים כאן וט"ו באר"י‪,‬‬ ‫אשר נמשל כבהמות נדמו וכל הגוים כאין נחשבו‪ ,‬ואם שלשים באר"י וט"ו כאן עיי"ש‪ ,‬וכ"כ בעיון‬ ‫ועיין מד' תנחומא )פר' וישב‪ ,‬ג( בעובדא דרבי ורבי יעקב שם דהמדרש ואברהם היו יהיה בגימטריא‬ ‫חייא שהלגיונים של עכו"ם אין ספונים לכלום‪ ,‬תלתין‪ ,‬שהבטיחו שיהיה בכל דור שלשים צדיקים‬ ‫וגרועין מהזבובים שהזבובים עושין רצונו של מקום כאברהם‪ ,‬זה נאמר לו באר"י‪ ,‬עיי"ש[‪.‬‬ ‫והיינו שהצדיקים מגינים על בני דורם שיוכלו‬ ‫משא"כ העכו"ם‪ ,‬עי"ש‪ ,‬אבל לפי מה דמישתעי‬ ‫אינשי הגדרת אדם הוא על מהלכי שתים ושיג להתקיים‪ ,‬ועל סמך זה היה אברהם מבקש על סדום‪,‬‬ ‫ושיח לו עם בני אנוש‪ ,‬וממילא גם העכו"ם שהן ואשר על כן אמר הקב"ה המכסה אני מאברהם‬ ‫פר' חיי שרה · יא · תשפ"ז‬ ‫אשר אני עושה‪] ,‬כדי שיבקש עליהם רחמים וכו' בכלל‪ ,‬ומוכח דלא דברה תורה כלשון בנ"א‪ ,‬ולפי"ז‬ ‫)זוהר ח"א השמטות דף רס"ד ע"ב([‪ .‬עכ"פ למדנו נקטינן כרשב"י דבלשון תורה אתם קרוין אדם ולא‬ ‫אוה"ע‪ ,‬ומעתה נכרי אינו רשאי לעסוק בתורה‪,‬‬ ‫מפירושו של מקרא זה דדרשינן גימטריא דיהיה‪.‬‬ ‫עוד נקדים מ"ש כ"ק אאדמו"ר )פר' ויקרא לכך נתעורר לשאול בענין‪ ,‬המתרגם בתורה מהו‬ ‫תשמ"ב‪ ,‬יצי"פ שם( דהך מילתא אי דרשינן גימטריא שיסתכל בס"ת ויתרגם‪ ,‬ופשט דאה"נ דמהאי‬ ‫תליא בפלוגתא דתנאי אי עד ועד בכלל‪ ,‬וזה עפ"י טעמא אסור הדבר כדי שלא יבואו לכתבה וילמדו‬ ‫סוגי' הגמ' בנזיר )דף ה' ע"א ודף ו' ע"ב( דלרב מתנא הגוים תורה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫*‬ ‫סתם נזירות שלושים יום מדכתיב קדוש יהיה‪ ,‬יהיה‬ ‫ואפ"ל עוד בזה‪ ,‬דהנה י"ל עוד מילתא בטעמא‬ ‫בגמטריא תלתין הוו‪ ,‬אבל בר פדא חולק וסובר‬ ‫סתם נזירות שלושים חסר אחת ומפרש שם טעמו דאסור להסתכל בס"ת בעת התרגום שלא יאמרו‬ ‫שזה כנגד 'נזיר' ו'נזרו' האמורים בתורה שלושים תרגום כתוב בתורה‪ ,‬ונראה דהנה במגילה )דף ח'‬ ‫חסר א'‪ ,‬ומבואר שם בגמ' דדעת בר פדא היא ע"ב( במתני' אין בין ספרים לתפלין ומזוזות אלא‬ ‫כדעת רבי יונתן שדורש הכתוב )במדבר ו‪ ,‬ה( עד שהספרים נכתבין בכל לשון‪ ,‬ותפלין ומזוזות אינן‬ ‫מלאת הימים‪ ,‬דקאי על שלושים ימי החודש נכתבות אלא אשורית‪ ,‬רשב"ג אומר אף בספרים‬ ‫ששייך בהם ענין מילוי‪ ,‬שהם כ"ט יום ופעמים לא התירו שיכתבו אלא יוונית‪ ,‬ובגמ' )דף ט' ע"ב(‬ ‫שממלאים אותו לשלושים‪ ,‬ואמר הכתוב עד אמר רבי אבהו א"ר יוחנן הלכה כרשב"ג‪ ,‬וא"ר‬ ‫מלאת הימים‪ ,‬עד ולא עד בכלל‪ ,‬שהם שלושים יוחנן מ"ט דרשב"ג אמר קרא יפת אלקים ליפת‬ ‫וישכן באהלי שם דבריו של יפת יהיו באהלי שם‪.‬‬ ‫חסר אחת‪.‬‬ ‫ובטורי אבן שם עורר במאי קמיירי ת"ק דאסר‬ ‫נמצא לפי"ז דלרב מתנא דדריש יהיה בגמטריא‬ ‫תלתין‪ ,‬דסתם נזירות שלושים יום‪ ,‬מ"ש עד מלאות בתפילין ומזוזות‪ ,‬אי בתפילין ומזוזות דומיא דספרים‬ ‫הימים היינו עד ועד בכלל ויום ל' בכלל‪ ,‬אבל לבר שלא נכתבו למצותן‪ ,‬כגון תפילין שאין עושין‬ ‫פדא על כרחך צ"ל דעד ולא עד בכלל‪ ,‬היוצלמ"ז להניחן בראש ובזרוע ומזוזות שאין עושין לקבוע‬ ‫דאם דרשינן גימטריא נקטינן דעד ועד בכלל‪ ,‬ואם בבית‪ ,‬א"כ הא ודאי נכתבין בכל לשון דומיא‬ ‫לא דרשינן גימטריא צ"ל כמ"ד עד ולא עד בכלל‪ ,‬דספרים‪ ,‬דהא דכתב רחמנא והיו דמיניה נפקא ליה‬ ‫עי"ש מש"כ מדברי הרא"ש והרמב"ם בפיה"מ בגמרא דבהוויתן יהו דבלשון הקודש דווקא‪ ,‬היינו‬ ‫שאין יוצאין ידי חובת מצוותן אלא בכתובים‬ ‫בנזיר שם אי גימטריא הוי דרשא גמורה‪.‬‬ ‫כבר הבאנו כמ"פ מש"כ בדרשות חוות יאיר בלשה"ק‪ ,‬אבל בכתובים ללמוד בהן מאי שנא הני‬ ‫לבעל האו"ח כתב דהא אם עד ועד בכלל תליא פרשיות דתפילין ומזוזות מכל התורה כולה‪ ,‬ובכלל‬ ‫בכך אי דברה תורה כלשון בנ"א‪ ,‬דהרי קי"ל בשו"ע אותם פרשיות הן שנכתבים בכל לשון‪ .‬ואי מיירי‬ ‫)חו"מ סי' מ"ג סכ"ז( דהנשבע לפרוע עד הפסח צריך בנכתבין למצוותן‪ ,‬הא תורה דומיא דידהו שנכתבה‬ ‫לפרוע קודם הפסח‪ ,‬דבלשון בנ"א עד ולא עד למצוותה‪ ,‬דכל אדם חייב לכתוב ס"ת לעצמו וכו'‪,‬‬ ‫בכלל‪ ,‬ולכן אי דב"ת כלב"א א"כ עד ולא עד בכלל נמי אין נכתבת אלא בלשון הקודש‪ ,‬דדבר ברור הוא‬ ‫כלישנא דבנ"א‪ ,‬משא"כ אי לא דברה תורה כלבנ"א דאין יוצאין ידי חובת מצות כתיבת ס"ת אלא‬ ‫בכתובה דוקא בלשון הקודש‪.‬‬ ‫שפיר אפ"ל דבלישנא דקרא עד ועד בכלל‪.‬‬ ‫ומסיק שם דלעולם מיירי בכתובים שלא‬ ‫מעתה יבואר דכיון דאמה"כ וה' אמר המכסה‬ ‫אני מאברהם אשר אני עושה ואברהם היו יהי"ה למצוותן‪ ,‬אלא כתובים ללמוד בהן בלבד דספרים‬ ‫לגוי גדול‪ ,‬ורמז הכתוב שתמיד יהיו ל' צדיקים נכתבים בכל לשון‪ ,‬והנ"מ כשכותב כל התורה‪,‬‬ ‫באר"י להגן על הדור‪ ,‬והיינו דדדרשינן גימטריא אבל לכתוב פרשיות תפילין ומזוזות בלחוד אין‬ ‫יהי"ה‪ ,‬ולפי"ז ילפינן דנזירות שלושים יום מדכתיב נכתבים אלא בלשון הקודש‪ ,‬וכדאי' בגיטין )דף ס'‬ ‫קדוש יהיה ומ"ש עד מלאות הימים היינו עד ועד ע"א( דאין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה‬ ‫פר' חיי שרה · יב · תשפ"ז‬ ‫ופלוגתא דתנאי היא התם‪ .‬ואפשר אפי' למ"ד אותן מפני הדליקה רבי יוסי אומר אין מצילין אותן‬ ‫כותבין מגילה לחודיה‪ ,‬הנ"מ כשכותבין בלשון מפני הדליקה אמר רבי יוסי מעשה באבא חלפתא‬ ‫הקודש‪ ,‬אבל לכותבן בכל לשון לא‪ ,‬דתרי קולי לא שהלך אצל רבן גמליאל בריבי לטבריא ומצאו‬ ‫מקילינן שתהא נכתבת מגילה לבד ובכל לשון‪ .‬שהיה יושב על שלחנו של ר' יוחנן בן ניזוף ובידו‬ ‫ומתני' ה"ק אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא ספר איוב תרגום‪ ,‬והוא קורא בו אמר לו זכור אני‬ ‫שהספרים נכתבין בכל לשון בכותב שלא למצוותן ברבן גמליאל אבי אביך שהיה עומד על גבי מעלה‬ ‫אלא להתלמד בעלמא‪ ,‬ותפילין ומזוזות אינן בהר הבית והביאו לפניו ספר איוב תרגום ואמר‬ ‫נכתבין אלא בלשון הקודש דבענין אחר לא לבנאי שקעהו תחת הנדבך‪ ,‬אף הוא צוה עליו וגנזו‬ ‫וכו'‪ .‬וברש"י במתני' )ד"ה טעונין גניזה( כתב לענין‬ ‫משכחת לה וכו' עי"ש‪.‬‬ ‫ובהמשך דבריו שם כתב הטו"א בהא דקאמר כתובין בכל לשון דבעי גניזה‪ ,‬דקאי אף על תרגום‬ ‫רשב"ג דאף בספרים לא התירו אלא יוונית‪ ,‬די"ל של כתובים שאמרו יונתן‪ ,‬וכתב ע"ז רש"י דאף אם‬ ‫בטעמא דרשב"ג בתרי גווני אי משום דס"ל דלשון אמרו יונתן לא כתבו ולא ניתן ליכתב‪ ,‬והכי מפרש‬ ‫יוונית רחמנא שריא בהדיא לכתוב בהן ס"ת‪ ,‬במס' מגילה‪ ,‬ומאן דאסר בכולהו אסר בר מס"ת‬ ‫כדנפק"ל בגמ' מיפת אלקים ליפת יפיותו של יפת יונית משום מעשה דתלמי‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ובמרדכי במס' מגילה )סימן תשפ"ו( כתב וז"ל‪,‬‬ ‫יהיה באהלי שם‪ ,‬ולפי"ז מה"ת אסור לכתוב ס"ת‬ ‫ופרשיות של תורה בכל לשון‪ ,‬ואין רשאי לכתוב רבן שמעון בן גמליאל אומר אף ספרים לא התירו‬ ‫ספר תורה אלא אשורית או יוונית בלבד‪ ,‬ליכתב אלא לשון יונית וכתב יונית או כתב‬ ‫דמדאיצטריך קרא למישרי לשון יוונית מכלל אשורית ולשון הקודש‪ ,‬אבל כתב אחר ולשון אחר‬ ‫דשאר כל לשון חוץ מאשורית אסור מה"ת‪ .‬א"נ לא‪ ,‬מכאן אסר רבינו יואל לגר להעתיק ספר חומש‬ ‫יל"פ דמה"ת בכל לשון שריא‪ ,‬וחכמים הם דאסרו מספר פסול של כומרים‪ ,‬ובשביל שהגר לא ידע‬ ‫לכתוב בלשונם‪ ,‬וקרא דיפת דמייתי לה בגמרא לשון הקודש אלא לשון כומרים רצה להעתיק‬ ‫להתיר יוונית אינו אלא אסמכתא בעלמא‪ .‬והא להיות לו לפירוש‪ ,‬ועוד ראי' מפ' כל כתבי איתמר‬ ‫דשרי רשב"ג בלשון יווני יותר משאר לשון‪ ,‬היינו היו כתובים תרגום כו' עד דמסיק תנאי היא‪ ,‬עד‬ ‫משום מעשה דתלמי המלך דכתבו לו הזקנים מעשה באבא חלפתא שהלך אצל ר"ג ובידו ספר‬ ‫איוב תרגום והיה קורא בו כו'‪ ,‬וצוה עליו וגנזוהו‪,‬‬ ‫התורה בלשון יוונית כדאמר בגמ'‪.‬‬ ‫מבואר מדבריו דלדעת רשב"ג דהלכתא כוותיה אלמא שאר לשונות אפי' כתובים בכתבי הקודש‬ ‫דלצד א' נאסר מה"ת לכתוב את התורה בכל אסור לקרות בהן‪ ,‬ומה שאנו קורין בתרגום חומש‬ ‫לשון‪ ,‬ואינו מותר אלא אשורית‪ ,‬וא"כ לכאו' גם ונביאים סמכו אההיא דמגילה שאמרוהו יונתן‬ ‫תרגום נאסר לכותבו‪ .‬ואמנם אכתי יש לדון ואונקלוס‪ ,‬ורש"י כתב בתחילת כל כתבי אם‬ ‫דדילמא תרגום שאני כיון שנאמר ע"י עזרא אמרום יונתן ואונקלוס לא כתבום‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ועי"ש‬ ‫כדמייתי בגמ' מגילה )דף ג' ע"א( מקרא ויקראו מש"כ השל"ה בהגהות בגדי ישע דברש"י שלפנינו‬ ‫לא הוזכר תרגום אונקלוס אלא הוזכר תרגום יונתן‪,‬‬ ‫בספר תורת האלוקים וכו'‪ ,‬מפורש זה תרגום‪.‬‬ ‫ואמנם בשבת )דף קט"ו ע"א( בריש פרק כל כתבי אלא שמשמעות דברי רש"י כן הוא‪.‬‬ ‫ודברי רבינו יואל הובא בראבי"ה במס' מגילה )סי'‬ ‫במתני' כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה‬ ‫בין שקורין בהן ובין שאין קורין בהן אע"פ שכתובים תקמ"ט( וכן בהגה"מ על הרמב"ם )פ"א מתפילין ומזוזות‬ ‫בכל לשון טעונים גניזה‪ ,‬ומפני מה אין קורין בהם הי"ט אות ע'(‪ ,‬ובב"י יו"ד )סי' רפ"ג(‪ .‬וחזינן דלדעת רש"י‬ ‫מפני ביטול ביהמ"ד‪ .‬ובגמ' איתמר היו כתובים אין להתיר לכתוב התורה בכל לשון ואף תרגום‬ ‫תרגום או בכל לשון‪ ,‬רב הונא אמר אין מצילין אותן נאסר לכותבו‪ ,‬ועי' במג"א )סי' של"ד סקי"ז( שדן אמאי‬ ‫מפני הדליקה‪ ,‬ורב חסדא אמר מצילין אותן מפני אין להתיר בזה מדין עת לעשות לה'‪.‬‬ ‫והנה הרי"ף במגילה )דף י"ד ע"א מדפי הרי"ף(‬ ‫הדליקה וכו'‪ ,‬ומסיק הגמ' אמר לך רב הונא תנאי‬ ‫היא דתניא היו כתובין תרגום ובכל לשון מצילין הביא מהירושלמי דמגילה )פ"ד ה"א( ר' שמואל בר‬ ‫פר' חיי שרה · יג · תשפ"ז‬ ‫יצחק על לבי כנישתא חמא חד סופר מושיט לפיכך אסרו להסתכל בתורה כשמתרגם‪.‬‬ ‫והנה בגמ' סוטה )דף ל"ה ע"ב( ת"ר כיצד כתבו‬ ‫תרגומא מן גו ספרא‪) ,‬פי' הר"ן שהיה התרגום כתוב‬ ‫בספר והיה המתרגם קורא התרגום באותו ספר(‪ ,‬אמר ישראל את התורה‪ ,‬רבי יהודה אומר ע"ג אבנים‬ ‫ליה אסור לך דברים שנאמרה בפה בפה בכתב כתבוה שנאמר וכתבת על האבנים את כל דברי‬ ‫בכתב‪ ,‬ובר"ן שם א"ל אסור לך דבר שנאמרו בפה התורה הזאת וגו' ואח"כ סדו אותם בסיד‪ ,‬א"ל רבי‬ ‫בפה וכו'‪ ,‬ילפינן לה מדכתיב כי על פי הדברים שמעון לדבריך היאך למדו אומות של אותו הזמן‬ ‫האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל דברים שבע"פ תורה‪ ,‬א"ל בינה יתירה נתן בהם הקב"ה ושיגרו‬ ‫אי אתה רשאי לאומרן בכתב וכו'‪ ,‬ומיהו ה"מ נוטירין שלהן וקילפו את הסיד והשיאוה‪ ,‬ועל דבר‬ ‫לדידהו‪ ,‬אבל האידנא שרי למיכתב תורה שבע"פ זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת שהיה להן ללמד‬ ‫מפני שהשכחה מצויה‪ ,‬וכתוב עת לעשות לה' ולא למדו‪ ,‬רבי שמעון אומר ע"ג סיד כתבוה וכתבו‬ ‫הפרו תורתך‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ועי' בר"ן בשבת )דף מ"ג ע"א להן למטה למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות‬ ‫ככל וגו' הא למדת שאם היו חוזרין בתשובה היו‬ ‫מדפי הרי"ף( שהביא ג"כ היתר זה מהרז"ה‪.‬‬ ‫וברמב"ם )הל' שבת פכ"ג הכ"ו( כתב‪ ,‬מותר מקבלין אותן‪.‬‬ ‫ובתוס' )ד"ה כיצד( הביאו דבתוספתא רבי יהודה‬ ‫להציל כל כתבי הקודש וכו' והוא שיהיו כתובין‬ ‫אשורית ובלשון הקודש‪ ,‬אבל אם היו כתובין בכל אומר על גבי המזבח כתבוה‪ ,‬אבל בירושלמי תני‬ ‫לשון או בכתב אחר אין מצילין אותן אפילו היה על אבני המלון נכתבו דברי רבי יהודה‪ ,‬רבי יוסי‬ ‫שם עירוב‪ ,‬ובחול אסור לקרות בהם אלא מניחן אמר על אבני מזבח נכתבו‪ ,‬מ"ד על אבני המלון‬ ‫במקום התורף והן מתאבדין מאליהן‪ ,‬ובמגיד בכל יום ויום אומות העולם היו משלחין נוטירין‬ ‫משנה שם ביאר הא דלא כתב הרמב"ם דבלשון ומשיאין את התורה שהיתה כתובה בשבעים‬ ‫יוני מותר לכתוב תפילין‪ ,‬כיון שכבר כתב הרמב"ם לשון‪ ,‬מ"ד על אבני המזבח לא לשעה היו ונגנזו‬ ‫בהל' תפילין ומזוזה )פ"א הי"ט( שכבר נשתכח היום ]ופי' בקרבן העדה‪ ,‬דמקשה למ"ד דעל אבני מזבח‬ ‫כתב יוני מן העולם ואבד זכרו‪ ,‬וכתב המ"מ עוד‪ ,‬נכתבו‪ ,‬א"כ לאיזה צורך נכתב התורה בע' לשון‬ ‫ותרגום שלנו של אונקלוס ושל יונתן בן עוזיאל ע"ג האבנים‪ ,‬דמה תועלת יש בכך הרי לא עמדו‬ ‫הרמב"ן והרשב"א הסכימו שמצילין אותם היום‪ ,‬אבני המזבח אלא לפי שעה‪ ,‬שהרי אח"כ קיפלום‬ ‫וכן תרגום שבע"פ לפי שהותרו לכתוב בזמננו והביאו לגלגל ונתקלקל הכתב שלא היו אוה"ע‬ ‫יכולים להעתיק משם‪ .‬ובפני משה פי'‪ ,‬דלמ"ד על‬ ‫משום עת לעשות לה' הפרו תורתך עכ"ל‪.‬‬ ‫ועי' בשו"ת רבי יהושע הנגיד לנכדו של אבני מזבח נכתבו קשה דהא מיד אח"כ נגנזו‪ ,‬כיון‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬שכתב ע"ד הרמב"ם הנ"ל דתרגום דהוי תשמישי קדושה הם ובודאי נגנזו אחר‬ ‫אונקלוס ותרגום יונתן בן עוזיאל אין מצילין אותם שהקריבו עליו[‪.‬‬ ‫ובכרם חמד )פר' דברים( ביאר פלוגתת רבי‬ ‫מדינא‪ ,‬דלא יקראו כתבי הקודש אא"כ היו כמו‬ ‫שניתנו משמים כתב אשורי ולשון הקודש‪ ,‬ובשעה יהודה ורבי יוסי‪ ,‬דלרבי יוסי ס"ל דעל אבני המזבח‬ ‫שיצאו משני התנאים האלה פסקה מהם הקדושה‪ ,‬נכתבו ושוב נגנזו‪ ,‬והיינו דלא נכתב בשביל אוה"ע‬ ‫עי"ש‪ ,‬ועי' בב"י סי' של"ד )בסיע' י"ב( שדן למה לא שיעתיקום‪ ,‬אלא מה דנצטוו לכתוב ע"ג האבנים‬ ‫הזכיר הרמב"ם ההיתר בזה"ז מצד עת לעשות לה'‪ ,‬בע' לשון הוא להורות דמותר לכתוב ספר תורה‬ ‫בכל לשון‪ ,‬אבל רבי יהודה ס"ל דעל אבני המלון‬ ‫עי"ש מה שהביא מהראשונים‪.‬‬ ‫עכ"פ חזינן שמדין תורה ראוי לאסור כתיבת נכתבו ובכל יום ויום היו אוה"ע משלחין סופריהם‬ ‫תרגום‪ ,‬וי"ל דמהאי טעמא אסור להסתכל בתורה ומעתיקין את התורה‪ ,‬והיינו דכתבו התורה בע'‬ ‫בשעת התרגום‪ ,‬כי אם יסתכל בתורה בעת לשון כדי שלא יהיה לאוה"ע פתחון פה לומר שלא‬ ‫התרגום עלולים לטעות שהתרגום כתוב בתורה‪ ,‬היה להם מהיכן ללמוד‪ ,‬וזה היה רק הוראת שעה‬ ‫ומכך יטעו לומר שמותר לכתוב התורה בכל לשון‪ ,‬וממילא דאין ללמוד משם שמותר לכתוב ס"ת בכל‬ ‫פר' חיי שרה · יד · תשפ"ז‬ ‫על הרעה על הפיכת סדום‪ ,‬והרי אמרו חז"ל )ב"ר‬ ‫לשון‪ ,‬ועד"ז ביאר שם מה ששאלו במד"ר שם‬ ‫ג‪ ,‬ו( דאין הקב"ה מייחד שמו על הרעה‪ ,‬ולכך נאמר‬ ‫הלכה אדם מישראל מהו שיהא מותר לו לכתוב‬ ‫ולחושך קרא לילה ולא ויקרא אלוקים לאור יום‪,‬‬ ‫ספר תורה בכל לשון וכו' עי"ש‪.‬‬ ‫ושו"ר להגרש"ק בחכמת התורה )עמ' רנ"ב(‬ ‫והנה בספרי דרוש כתבו לבאר פלוגתא דרבי‬ ‫שנתעורר בזה‪.‬‬ ‫יהודה ור"ש‪ ,‬עפי"מ שהאריכו המפו' לדון בענין‬ ‫ונל"ב דהנה הגה"ק מרוגאטשוב בצפנת פענח‬ ‫הגרים אם מעליותא הוא לקבל גרים‪ ,‬או‬ ‫)עמוד ע"ה( כתב דהפיכת סדום היה בה טובה‬ ‫דאדרבא גריעותא איכא בכך‪ ,‬וכהא דאמרינן‬ ‫גדולה לבנ"י‪ ,‬דהנה בגמ' נדרים )דף ל"ב ע"א( א"ר‬ ‫)קידושין גף ע' ע"ב( קשים גרים לישראל כספחת‪,‬‬ ‫אבהו א"ר אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו‬ ‫הרי דקבלת גרים הו"ל כדבר שבדיעבד‪ ,‬ועי"ש‬ ‫ונשתעבדו בניו למצרים ר"י שנה וכו' ור' יוחנן אמר‬ ‫בתוס' )ד"ה קשים( שנחלקו הדיעות אם הגרים‬ ‫מפני שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי‬ ‫מצד עצמם קשים לישראל דגריעותא הוא‬ ‫השכינה‪ ,‬שנאמר תן לי הנפש וגו'‪ ,‬ומצד מדת הדין‬ ‫לקבלם‪ ,‬או דקשים לישראל כיון שהם מדקדקים‬ ‫היה ראוי שייענש על כל הנפשות שהיו יוצאים‬ ‫במצוות יותר וכו'‪ ,‬ובגמ' פסחים )דף פ"ז ע"ב( א"ר‬ ‫מהם דהיינו כל יוצאי חלציהם‪ ,‬וכשנתנם אברהם‬ ‫אלעזר לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות‬ ‫למלך סדום שעי"ז היו מתרבים בכל דור ח"ו‪ ,‬עי"ז‬ ‫אלא כדי שיתווספו עליהם גרים וכו'‪ ,‬ומשמע‬ ‫היה הפגם הולך וגדול עד שח"ו לא היה תקנה‬ ‫דקבלת גרים מעליותא הוא‪ ,‬ועוד כתבו המפו'‬ ‫לישראל‪ .‬ובכן היה טובה גדולה בדבר שנשרפו‬ ‫)שמנה לחמו דרוש לחם משנה פ"ג ד"ה אמנם‪ .‬שמע‬ ‫כולם‪ ,‬ובגין כך נתכפר לאברהם אבינו בעונש קטן‬ ‫יעקב למהר"י אלגאזי פר' יתרו דף ש"ב ע"ב‪ .‬כסף נבחר‬ ‫ע"י גלות מצרים‪ ,‬ולכן נתגלגל הדבר שאברהם‬ ‫ריש פר' ויקהל‪ .‬מאמר מרדכי פר' ויצא דף כ"ד ע"ב‪ .‬לקט‬ ‫אבינו לימד עליהם זכות‪ ,‬כי נידונו בדין עיר‬ ‫יוסף ערך גרים‪ ,‬אות ב'( דראוי לקבל גרים כי מצוה‬ ‫הנדחת‪ ,‬וקיי"ל )סנהדרין דף י"ז ע"א( דסנהדרין שראו‬ ‫להוסיף מחול על הקודש‪ ,‬וכיון דעדת ישראל הם‬ ‫כולן לחובה פוטרין אותו‪ ,‬אלא דע"י שלמד אברהם‬ ‫כקודש כאמור )ירמיה ב‪ ,‬ג( קודש ישראל לה'‪,‬‬ ‫אבינו עליהם זכות שוב נגמר דינם לחיוב‪ ,‬וכיון‬ ‫צריך להוסיף עליהם מן החול על הקודש‪ ,‬ולקבל‬ ‫שלא נשתייר מהם כלום‪ ,‬נמתק הפגם על מה שלא‬ ‫גרים מן האומות עי"ש‪ ,‬והאריכו הרבה בזה‬ ‫גיירם‪ ,‬אלו הן תורף דבריו עי"ש‪.‬‬ ‫בספרי הדרוש‪.‬‬ ‫ולפי"ז ניחא שפיר הא דייחד הקב"ה את שמו על‬ ‫ולזה לדעת רבי שמעון דס"ל דנצטוו לכתוב‬ ‫הפיכת סדום‪ ,‬כי אכן טובה גדולה הוא‪ ,‬ועכ"פ חזינן‬ ‫התורה בשבעים לשון ע"ג הסיד כדי שיהא כל‬ ‫דמ"ש וה' אמר המכסה אני מאברהם וגו'‪ ,‬דהענין‬ ‫התורה גלוי גם לפני הגוים כדי שילמדו ויתגיירו‪,‬‬ ‫בכך היה כי ע"י שעורר עליהם זכות נגמר דינם‬ ‫ס"ל דאיכא מעלה בקבלת גרים‪ ,‬אבל לדעת רבי‬ ‫לחיוב‪ ,‬ובכך נמתק הדין על שלא גיירם‪ ,‬שמעינן‬ ‫יהודה דקבלת גרים לאו מעליותא הוא נצטוו‬ ‫מזה דנכון וראוי הדבר לגייר גרים‪ ,‬שהרי בגין כך‬ ‫לכתוב ע"ג האבנים ושוב אח"כ לסוד ע"ז סיד כדי‬ ‫נתעורר הדין על א"א על שהפריש בנ"א מלהיכנס‬ ‫שלא יהא דברי התורה גלוי לעין כ"כ‪ ,‬ורק כדי‬ ‫תחת כנפי השכינה‪] ,‬בזה ניחא מה שנתחבטו המפו'‬ ‫שלא יהא להם פתחון פה כי אינם אשמים לכך נתן‬ ‫מפני מה המלאך שבא להפוך את סדום בא אל‬ ‫בהם הקב"ה בינה וכו' ודו"ק‪ .‬וכעי"ז כתב בפנים‬ ‫אברהם‪ ,‬דתינח מלאך שבא לבשר לשרה ולרפאות‬ ‫יפות )פר' תבוא ד"ה והנה(‪ ,‬וז"ל והנה לרבי יהודה‬ ‫את אברהם הוזקקו לבוא אצלו‪ ,‬אבל המלאך של‬ ‫לא היה הכתיבה בע' לשון בשביל אומות שהרי‬ ‫סדום מה בעי אצל אברהם‪ ,‬ולהנ"ל ניחא כי היה‬ ‫סדוהו בסיד אלא שהאומות עצמן קלפוהו‪ ,‬ולר"ש‬ ‫לטובתו[‪ ,‬עד"ז יבואר המשיך הכתוב‪ ,‬ואברהם היו‬ ‫עיקר הכתב היה בשביל אומות כדי שיתגיירו‬ ‫יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארצות‪,‬‬ ‫עכ"ל‪ ,‬עיי"ש מ"ש לבאר עפי"ז המשך הגמ'‪.‬‬ ‫דכ"ק מרן אאמו"ר זצלה"ה‪ ,‬פירש )חורש"י פר' וירא‬ ‫והנה נתעוררתי במה שנא' וה' אמר המכסה אני‬ ‫תש"ל(‪ ,‬ונברכו מלשון הרכבה‪ ,‬דהיינו שגויי הארצות‬ ‫מאברה אשר אני עושה‪ ,‬איך ייחס הכתוב את שמו‬ ‫פר' חיי שרה · טו · תשפ"ז‬ ‫יתגיירו ויהיו כמו הרכבת ענף באילן‪ ,‬והיינו משום דמותר לכתוב התורה בכל לשון‪ ,‬וי"ל כרשב"ג‬ ‫דאסור לכתוב בכל לשון‪ ,‬לכך נתעורר לשאול כענין‬ ‫דהגרים מעליותא נינהו‪.‬‬ ‫ולפי"ז דגרים מעליותא הם א"כ הא דנצטוו מהו שיהא מסתכל בס"ת ומתרגם‪ ,‬והשיב דאה"נ‬ ‫לכתוב התורה על האבנים בע' לשון היה כדי שיוכלו כש"ר המתרגם אסור לו להסתכל בס"ת ולתרגם‬ ‫הגוים להעתיק וללמוד תורה‪ ,‬נמצא דוכתבת את כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה‪ ,‬והיינו דאסור‬ ‫התורה הזאת היה עבור אוה"ע‪ ,‬ולא כדי ללמד לכתוב התורה בשאר לשונות‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט‬ ‫לבאר טעם אמרו 'נעשה' לשון רבים‪ ,‬ולא אמר אעשה‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית יח‪ ,‬יז‪-‬יח( וה' אמר‬ ‫אדם‪ ,‬שלכאו' נותן יד למינים בזה‪ .‬וביאר שבדייקא‬ ‫המכסה אני מאברהם אשר אני עושה ואברהם היו‬ ‫אמר הקב"ה נעשה אדם‪ ,‬כי בריאת האדם לא‬ ‫יהיה לגוי גדול וגו'‪ ,‬כי ידעתיו למען אשר יצוה את‬ ‫נשלמה בעצם בריאתו‪ ,‬אלא צריך האדם לעבוד‬ ‫ביתו ואת בניו אחריו וגו'‪ .‬וצ"ב מה שהוצרך השי"ת‬ ‫ולתקן עצמו‪ ,‬בבחי' הכתוב )תהלים קכח‪ ,‬ב( יגיע כפיך‬ ‫כלל לספר לאברהם אודות הפיכת סדום‪ .‬והגם‬ ‫כי תאכל‪ ,‬ולזה אמר 'נעשה' אדם כביכול הקב"ה יחד‬ ‫שכבר נאמר )עמוס ג‪ ,‬ז( כי לא יעשה ה' אלוקים דבר‬ ‫עם האדם שהוא משלים ענין יצירתו‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫כי אם גילה סודו אל עבדיו הנביאים‪ ,‬מ"מ הא גופא‬ ‫ולפי זה כיון שעל ידי עובדא דצדיקיא נבראים‬ ‫טעמא מאי אכן לא יעשה ה' אלקים דבר‪ ,‬וכי מי‬ ‫שמים וארץ חדשים‪ ,‬הרי שנעשים הם שותפים‬ ‫יאמר לו מה תעשה ומה תפעל שצריך הוא לשאול‬ ‫להקב"ה במעשה בראשית‪ ,‬והנה אמרו חז"ל )שבת‬ ‫לצדיקים ועבדיו הנביאים‪.‬‬ ‫דף פ"ח ע"א( מאי דכתיב )תהלים עו‪ ,‬ט( ארץ יראה‬ ‫גם יש לבאר מה שנתן טעם לדבר כי 'ואברהם‬ ‫ושקטה‪ ,‬תנאי התנה הקב"ה במעשי בראשית‪ ,‬אם‬ ‫יהיה לגוי גדול'‪ ,‬וכי אם יהפכו סדום ועמורה לא‬ ‫אתם מקבלים את התורה מוטב ואם לאו אני מחזיר‬ ‫יהיה עוד לגוי גדול‪ ,‬אתמהה‪.‬‬ ‫את העולם לתוהו ובוהו‪ ,‬הרי שכל קיום העולם היה‬ ‫בבעה"ט 'אשר יצוה' בגימטריא תורה )עה"כ(‬ ‫תלוי ביום השישי‪ ,‬וכאשר קיבלו עליהם בני ישראל‬ ‫ובגימטריא ברית‪ ,‬וראוי לבאר הרמז בזה ]ודבר בעתו‬ ‫עול תורה ומצוות‪ ,‬אז עמד הארץ ונעשה קיום לעולם‪.‬‬ ‫מה טוב כי למחר נזכה לשמחת ברית מילה[‪.‬‬ ‫ונודע מש"כ החיד"א זלה"ה )ראש דוד‪ ,‬פר'‬ ‫והנראה בזה‪ ,‬ובהקדם דברי הזוה"ק )ח"א‪ ,‬דף ה'‬ ‫תרומה( דלכן ניזונים בני ישראל בדין בעולם הזה‪ ,‬כי‬ ‫ע"א( עה"פ )ישעי' נא‪ ,‬טז( ובצל ידי כסיתך לנטוע‬ ‫בכך שקיבלו עליהם בני ישראל את התורה הצילו‬ ‫שמים וליסוד ארץ‪ ,‬דההוא דאשתדל באורייתא‬ ‫את העולם מחורבנו וביטולו‪ ,‬והרי הדין ברור‬ ‫עביד רקיעא חדא‪ ,‬והיינו שעל ידי מעשה הצדיקים‬ ‫דהמציל מזוטו של ים ומשלוליתו של נהר הרי אלו‬ ‫נבראים שמים וארץ חדשים‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫שלו )ב"מ דף כ"א ע"א(‪ ,‬ומעתה חזרו בני ישראל וזכו‬ ‫ובספה"ק תפארת שלמה )פר' בראשית( ביאר בזה‬ ‫בכל העולם ומלואו )וראה בני יששכר‪ ,‬מאמרי סיון‪,‬‬ ‫הפסוק בראשית ברא אלוקים את השמים ואת‬ ‫מאמר ב‪ ,‬אות יא; שם‪ ,‬מאמרי שבתות‪ ,‬מאמר ז‪ ,‬אות יז;‬ ‫הארץ‪ ,‬דמרמז שהצדיקים בכוחם לברוא עולמות‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬מאמר ט‪ ,‬אות יא(‪.‬‬ ‫וזהו שנאמר בראשית כלומר מעיקרא ברא אלוקים‬ ‫ולזה נברא האדם עם ערלה ולא נברא האדם‬ ‫את השמים ואת הארץ‪ ,‬אולם לאחר מכן נתן הכח‬ ‫בשלימותו ביד הקב"ה‪ ,‬בכדי להראות כי על ידי‬ ‫של בריאת שמים וארץ לצדיקים‪ ,‬והם בוראים‬ ‫מעשה בני אדם בעת המילה נגמר ונשלם שלימות‬ ‫עולמות בכח תורתם‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫יצירתו‪ ,‬וכאשר האדם הוא הגומר יצירת האדם‬ ‫ובספה"ק ישמח משה )פר' בראשית‪ ,‬ד"ה באופן‬ ‫נעשה שותף למעשה הקב"ה‪ ,‬ועל ידי שמירת אוב"ק‬ ‫אחר( כתב לבאר הפסוק )בראשית א‪ ,‬כו( ויאמר‬ ‫והתנהגות בקדושה ובטהרה יהיו נעשים שותפים‬ ‫אלוקים נעשה אדם‪ ,‬שכבר עמדו חז"ל )ב"ר ח‪ ,‬ח(‬ ‫פר' חיי שרה · טז · תשפ"ז‬ ‫שלא יכסה ה' מעיניהם אשר הוא עושה‪.‬‬ ‫להקב"ה במעשה בראשית‪.‬‬ ‫ולזה אמר הכתוב וה' אמר המכסה אני‬ ‫ויתבאר בזה מה שכתב רש"י )לעיל יז‪ ,‬כד( ומקורו‬ ‫מאברהם אשר אני עושה‪ ,‬וכי אוכל להמנע מלספר‬ ‫במדרש )ב"ר מט‪ ,‬ב( נטל אברהם סכין ואחז בערלתו‬ ‫לאברהם אבינו את אשר אני עושה‪ ,‬הרי אאע"ה‬ ‫ורצה לחתוך והיה מתיירא שהיה זקן‪ ,‬מה עשה‬ ‫בכח הילוכו בקדושה וטהרה וקיום התורה‪ ,‬על ידי‬ ‫הקב"ה שלח ידו ואחז עמו‪ ,‬שנאמר )נחמי' ט‪ ,‬ח(‬ ‫זה נעשה שותף במעשיי‪ ,‬והיאך אחריב את סדום‬ ‫וכרות עמו הברית‪ ,‬לו לא נאמר אלא עמו‪ .‬ולכאו'‬ ‫ואכסה מעיניו את אשר אני עושה‪ ,‬והמשיך הכתוב‬ ‫יפלא איך אברהם אבינו שהתהלך לפני ה' והיה‬ ‫ואמר ואברהם היו יהיה לגוי גדול ודרשו חז"ל‬ ‫תמים עמו‪ ,‬ועמד בעשר נסיונות וקפץ לתוך האש‬ ‫במדרש )ב"ר לט‪ ,‬יא( דקאי על אותו אומה שכתוב‬ ‫באור כשדים במסירות גופו ונפשו ולא נתיירא‬ ‫בה )דברים ד‪ ,‬ז( כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים‬ ‫מכלום‪ ,‬ובעקידה שעקד את יצחק בנו יחידו ע"ג‬ ‫קרובים וגו'‪ ,‬והיינו שעל ידם נעשים שמים וארץ‪,‬‬ ‫המזבח בלי לשאול מאומה‪ ,‬הרי שדווקא כאן נתיירא‬ ‫ונברכו בו כל גויי הארץ‪ ,‬שבאמרי פיו יתברכו בני‬ ‫מפני שהיה זקן‪ .‬ולפי דברינו יתבאר דכל זה לא היה‬ ‫ישראל ויפעלו כל גזירות טובות‪ ,‬ואף שהקב"ה יגזור‬ ‫אלא להורות שעל ידי המילה נעשה האדם שותף‬ ‫גזירות בכוחו לבטלם‪ ,‬ורב חיליה להשפיע טובה‬ ‫להקב"ה‪ ,‬ולזה בדייקא מל הקב"ה ואחז עמו הסכין‬ ‫וברכה על עם ישראל‪ ,‬ויקיים הקב"ה דבריו ויתברכו‬ ‫ומל את אברהם‪ ,‬לרמז שעל ידי המילה נעשים‬ ‫על ידו כל משפחות האדמה‪.‬‬ ‫שותפים להקב"ה‪ ,‬ומביאים כל מיני טובות וברכות‬ ‫וגמר אומר כי ידעתיו למען אש"ר יצו"ה‬ ‫והשפעות טובות‪ ,‬וכדאיתא בזוה"ק )זוהר חדש‪ ,‬פר'‬ ‫בגימטריא ברית ותורה‪ ,‬שבשניהם נעשים שותפים‬ ‫תשא‪ ,‬דף נ"ו ע"א( על מאן דנטר אוב"ק שעל ידי כן‬ ‫להקב"ה‪ ,‬על ידי מה שמתנהגים בקדושה ובטהרה‪,‬‬ ‫נשפע ממרומים כל מיני השפעות טובות‪.‬‬ ‫ועל ידי עסק התורה הק' יהיה לעשות צדקה‬ ‫ויובן עפי"ז מה שמצינו בחז"ל )מו"ק דף ט"ז ע"ב(‬ ‫ומשפט ולהשפיע חן וחסד ורחמים על עם בני‬ ‫דצדיק גוזר והקב"ה מקיים‪ ,‬הקב"ה גוזר וצדיק מבטל‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬בכח הצדיקים המתנהגים בקדושה ועוסקים‬ ‫ולכאו' והרי דבר אלוקינו יקום לעולם )ישעי' מ‪ ,‬ח(‪,‬‬ ‫בתורה‪ ,‬שאלמלא ברית ותורה לא נתקיימו שמים‬ ‫ואם גזר הקב"ה היאך יהיה בכח הצדיק לבטל הגזירה‪,‬‬ ‫וארץ )נדרים דף ל"ב ע"א(‪.‬‬ ‫והיאך באמרי פי הצדיק יקיים הקב"ה דברו‪ .‬ולהאמור‬ ‫ולזה מצינו שהבטיחו הקב"ה לאברהם אבינו‬ ‫יתבאר שפיר‪ ,‬דמאחר והצדיק כל הילוכו בקדושה‬ ‫)בראשית יב‪ ,‬ב( והיה ברכה‪ ,‬ודרשו חז"ל )פסחים דף‬ ‫ובטהרה ועוסק בתורה הק'‪ ,‬הרי שבכך נעשה שותף‬ ‫קי"ז ע"ב( בך חותמין‪ ,‬ופירשו בספה"ק )מגלה‬ ‫למעשה בראשית‪ ,‬ומדין השותפין דמה שעשה עשוי‬ ‫עמוקות‪ ,‬פר' לך‪ ,‬ד"ה א"י לפי שג' אבות תקנו ג' עמודים;‬ ‫)עיין שו"ע חו"מ סימן קע"ו; ש"ך סימן ע"ז סקי"ט(‪ ,‬ולכן‬ ‫תפארת שלמה‪ ,‬פרשת לך‪ ,‬ד"ה והיה ברכה; זרע קודש‪,‬‬ ‫כיון שנעשה שותף להקב"ה צריכים בשמים לקיים‬ ‫פרשת שמות‪ ,‬ד"ה וירא מלאך ה' אליו( דקאי על‬ ‫את כל אשר יגזור אומר‪ ,‬וכשיבוא הצדיק בפה קדשו‬ ‫חתימת הגלות‪ ,‬וי"ל דבכח אברהם אבינו ע"ה‬ ‫ויברך את בני ישראל לגזור עליהם גזירות טובות מכח‬ ‫שנצטווה על המילה ונעשה שותף להקב"ה במעשה‬ ‫ומדין שהוא שותף להקב"ה‪ ,‬הרי שיקיים הקב"ה‬ ‫בראשית עד שלא רצה השי"ת להעלים ולכסות‬ ‫דברו‪ ,‬ובכך ישפע שפע רב לכל ישראל‪.‬‬ ‫מעיניו מעשיו‪ ,‬הרי שבזכותו יתבטלו גזירות רעות‬ ‫הוא אשר אמר הנביא כי לא יעשה ה' דבר כי‬ ‫ויגזור עלינו גזירות טובות ישועות ונחמות‪ ,‬כי גדול‬ ‫אם גילה סודו אל עבדיו הנביאים‪ ,‬כיון דבעבדיו‬ ‫כוחו וזכות לפעול ולהשפיע על עם ישראל עד שיהא‬ ‫הצדיקים נבראים עולמות חדשים על ידי עוסקם‬ ‫בכח זה להושיענו ולהוציאנו מבור גלות והיה ברכה‬ ‫בתורה‪ ,‬ומתקיימת ועומדת כל העולם‪ ,‬כי אין בדין‬ ‫בכל הברכות האמורות בתורה‪.‬‬ ‫שיעלים שותף משותפיו את מעשיו‪ ,‬ועל כן בדין הוא‬ ‫‪‬‬ ‫פר' חיי שרה · יז · תשפ"ז‬ ‫מנעו מכך‪ ,‬מעתה היאך העיד עליהם הכתוב שהמה‬ ‫יום שב"ק‬ ‫'בעלי ברית אברם' )בראשית יד‪ ,‬יג(‪ ,‬וכי אלו היו אוהביו‬ ‫תפילת שחרית התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫של אברהם אנשים פוחזים המונעים אותו מקיום‬ ‫חיים בלומנטל מפעיה"ק‪.‬‬ ‫מצות ה'‪ ,‬אתמהה‪.‬‬ ‫בעליות התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ג ר' מאיר כהן ר"מ‬ ‫אלא בוודאי יש לומר דלא היו ענר ואשכול אנשים‬ ‫בישיבה"ק לצעירים שפע חיים באלעד‪ ,‬לוי ‪ -‬הרה"ח‬ ‫ריקים‪ ,‬אלא שהם באו באיצטלא של צדקות למונעו‬ ‫ר' אברהם יהודה טויבער מירושלים‪ ,‬שלישי ‪ -‬הגאון‬ ‫מכך‪ ,‬וענר היה מחשיב עצמו כיהודי ירא ושלם‪ ,‬וטען‬ ‫רבי בן ציון רייך שליט"א נאמן בית רבוה"ק‪ ,‬רביעי ‪-‬‬ ‫בפניו טענת סרק דמאחר ונצטווה אברהם על מצות‬ ‫החתן יעקב דייטש נ"י‪ ,‬חמישי החתן מאיר נ"י בן‬ ‫ישוב ארץ ישראל‪ ,‬הרי שאם ימול את עצמו לא יהיה‬ ‫הרה"ח ר' משה דוב שנק מפעיה"ק )ב"ר גבריאל‬ ‫בכוחו להילחם מלחמות ארץ ישראל אשר לדעתו‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר שלום אליעזר שר מפעיה"ק(‪ ,‬שישי ‪ -‬מרן‬ ‫מצוה גדולה ורבה היא ושקולה כנגד כל המצוות‬ ‫שליט"א‪] ,‬אחר העליה נערך מי שברך לרגל הולדת‬ ‫ודוחה את כל מצוות התורה‪ .‬ואילו אשכול טען בפניו‬ ‫הבת וקריאת השם‪ ,‬להר"ר יצחק יהודה לוי מקרית‬ ‫לאידך גיסא שאין לחדש מצוות חדשות אשר לא‬ ‫צאנז טבריה )ב"ר משולם פייש אליעזר מפעיה"ק‪ ,‬וחתן הג"ר‬ ‫שמעום עד עתה‪ ,‬ואין לשנות כלל מאומה ממה שהיה‬ ‫זאב וקסברגר שליט"א דומו"צ קרית צאנז טבריה(‪ ,‬להר"ר‬ ‫מלפנים משך כל השנים‪ .‬ורק ממרא הוא שנתן לו עצה‬ ‫יקותיאל זלמן לייב טויבער מפעיה"ק )בה"ר אברהם‬ ‫שצריכים לקיים את ציווי ה' כפשוטו‪ ,‬ולכך זכה‬ ‫יהודה מירושלים‪ ,‬וחה"ר דוד פנחס טהלר מפעיה"ק(‪ ,‬להר"ר‬ ‫ונתגלה השי"ת אל אברהם בחלקו‪.‬‬ ‫מנחם מענדל לידר מפעיה"ק )ב"ר שמואל יעקב‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית יח‪ ,‬ט( ויאמרו אליו איה‬ ‫מירושלים‪ ,‬וח"ר מנחם פיליפ מפעיה"ק(‪ ,‬ולהר"ר נחמיה‬ ‫שרה אשתך‪ ,‬הנה לכאורה תיבת אשתך מיותר‪ ,‬דידוע‬ ‫כהן מפעיה"ק )בהג"ר מאיר מאלעד‪ ,‬וח"ר יוסף ישראלי‬ ‫דשרה היתה אשת אברהם‪ ,‬ואיתא מהחשק שלמה‬ ‫מב"ב([‪ ,‬שביעי ‪ -‬הרה"ח ר' משה מאיר שמרלר‬ ‫)בספרו בנין שלמה‪ ,‬בפרשתן‪ ,‬ד"ה ויאמרו אליו( שביאר בזה‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬אחרון ‪ -‬שר החסד הרה"ח ר' יעקב גרוסמן‬ ‫דכיון דשרה היתה מגיירת את הנשים בוודאי היו‬ ‫מירושלים‪ ,‬מפטיר ‪ -‬הגאון רבי יעקב ישראל שמרלר‬ ‫נקראות על שם שרה‪ ,‬ואם כן היו הרבה נשים בביתו‬ ‫שליט"א ראש הכוללים במרכז התורה פעיה"ק‪ ,‬הגבה‬ ‫של אברהם שנקראו שרה‪ ,‬ולכן שאל המלאך איה שרה‬ ‫‪ -‬הרה"ח ר' אברהם יהודה רייך מקרית הבעש"ט פ"ת‪,‬‬ ‫אשתך דשרה אשת אברהם לא ראה כלל‪ ,‬עד שאמר לו‬ ‫גלילה ‪ -‬הרב משה דוב )ב"ר גבריאל( שנק מפעיה"ק‪.‬‬ ‫אברהם הנה באוהל‪.‬‬ ‫לפני תפילת מוסף הכריז הרה"ח ר' בערל שטמר‬ ‫ואפ"ל עוד‪ ,‬עפ"י מש"כ הגה"ק החתם סופר זי"ע‬ ‫הי"ו בשם כ"ק מרן שליט"א לאור חשיבות העניין‪,‬‬ ‫)חתם סופר עה"ת‪ ,‬פר' תולדות( במה שאמרו חז"ל )יבמות‬ ‫והיות שישנו רצון לראות שכל אחד מהאברכים כעת‬ ‫דף ס"ד ע"ב( אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה שרה‬ ‫ובעתיד יהיה מסודר עם אפשרות להשיג דירה משלו‬ ‫אמנו אילונית היתה שנאמר )בראשית יא‪ ,‬ל( ותהי שרי‬ ‫אי"ה‪ ,‬חשוב מאוד שכל אחד ואחד מאנשי שלומנו‬ ‫עקרה אין לה ולד‪ ,‬אפילו בית ולד אין לה‪ ,‬דלפי"ז‬ ‫ללא יוצא מן הכלל יגיע וישתתף במעמדי השפע של‬ ‫מאחר דקי"ל )יבמות דף פ"א ע"א( דאין קידושין תופסין‬ ‫שפע חיים ורחמים לפי היום שבו הוא מוזמן‪.‬‬ ‫בטומטום משום שאינו ראוי להוליד כלל‪ ,‬הרי שלא‬ ‫תפילת מוסף לפני העמוד התפלל ‪ -‬הרה"ג רבי‬ ‫היתה שרה כלל אשת אברהם‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫אברהם שלמה זלמן היילפרין שליט"א אב"ד‬ ‫ועפי"ז יש לומר דדייקא עתה אחר שנעשה לה נס‬ ‫ראדומישלא נתניה ור"מ בישיבה"ק לצעירים דברי‬ ‫ונתרפאה שרה‪ ,‬רק עתה חלו קידושי אברהם אבינו‬ ‫חיים פעיה"ק‪.‬‬ ‫בשרה‪ ,‬ונעשית אשתו‪ ,‬ולזה רמזו המלאכים ושאלוהו‬ ‫אחר התפילה נערך שמחת הברית לבן הר"ר חיים‬ ‫איה שרה אשתך‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫ישראל שולדינר מפעיה"ק )ב"ר יחזקאל מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר‬ ‫הנה בפרשתן מרומזים כל מועדי השנה‪ ,‬ראש‬ ‫יוסף ישראלי מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫השנה בקריאת היום של ב' הימים )עי' סדר שנה אחרונה‪,‬‬ ‫אות קיא(‪ ,‬יום הקדוש עקידת יצחק דמובא )ראה ילקוט‬ ‫במהלך השבת אמר מרן שליט"א עוד כמה פנינים‪,‬‬ ‫ראובני‪ ,‬בפרשתן; ובביאור הרד"ל על פרקי דר"א פרק ל"א‪ ,‬אות‬ ‫ונציגה אחדים מהם‪:‬‬ ‫מד‪ ,‬בשם הריקאנטי( שזה היה ביום הכיפורים‪ ,‬חג‬ ‫בפרשתן )יח‪ ,‬א( וירא אליו ה' באלוני ממרא‪ ,‬וברש"י‬ ‫הסוכות‪ ,‬במה שנאמר )בראשית‪ ,‬יח‪ ,‬ה( והשענו תחת‬ ‫הוא שנתן לו עצה על המילה‪ .‬הנה כבר הלכו בה‬ ‫העץ‪ ,‬ואיתא במדרש )תנחומא פר' וירא‪ ,‬אות ד( אמר‬ ‫נמושות‪ ,‬מה היה צריך אברהם ליטול עצה מאחרים‬ ‫הקב"ה לאברהם וכו' אתה אמרת )בראשית יח‪ ,‬ד(‬ ‫אם לקיים רצון השי"ת‪ .‬אמנם ביותר יש לתמוה‪ ,‬דכיון‬ ‫והשענו תחת העץ אני נותן להם מצות סוכה )ועי' ב"ר‬ ‫שענר ואשכול ביקשו למנעו מקיום מצות ה'‪,‬‬ ‫מח‪ ,‬י(‪ .‬וכן איכא מ"ד דהמלאכים באו אל אברהם בחג‬ ‫וכדאיתא במדרש )תנחומא פרשתן ג( דענר אמר לו שלא‬ ‫הסוכות )ר"ה דף י"א ע"א; וראה פרקי דר"א‪ ,‬פרק כ"ח(‪ ,‬פסח‬ ‫ימול כי עלולים לבוא קרוביהן של המלכים שהרג‬ ‫במה שנאמר )בראשית יט‪ ,‬ג( ומצות אפה ויאכלו‪,‬‬ ‫ויהרגו אותו‪ ,‬ולא יוכל לברוח מפניהם‪ ,‬ואף אשכול‬ ‫פר' חיי שרה · יח · תשפ"ז‬ ‫אלו המועדים‪.‬‬ ‫וברש"י פסח היה‪ ,‬מתן תורה‪ ,‬דהנה איתא בחז"ל‬ ‫בפרשתן )כא‪ ,‬יז( וישמע אלוקים את קול הנער‬ ‫)שמו"ר כח‪ ,‬א( שכשבא הקב"ה ליתן תורה לישראל‬ ‫באשר הוא שם‪ .‬הנה אם לבכיית ישמעאל אשר עבר‬ ‫טענו המלאכים תנה הודך על השמים‪ ,‬צר הקב"ה‬ ‫על ג' עבירות חמורות‪ ,‬וכדדרשו חז"ל )ב"ר נג‪ ,‬יא( במה‬ ‫קלסתר פניו של משה דומה לאברהם אבינו ע"ה‬ ‫שנא' )בראשית כא‪ ,‬ט( ותרא שרה את בן הגר המצרית‬ ‫ואמר לא זו שאכלתם אצלו‪ ,‬ועוד איתא )ראה ישמח‬ ‫וגו' מצחק‪ ,‬שעבר על ג' עבירות חמורות‪ ,‬ואעפ"כ חס‬ ‫משה‪ ,‬פר' יתרו; עי' מדרש שוח"ט‪ ,‬ח( דאמר להם לא הוא זה‬ ‫וריחם עליו הקב"ה‪ ,‬כל שכן וקל וחומר אם אנו נבכה‬ ‫שאכלתם אצלו בשר בחלב‪ ,‬ולכן אוכלים מאכלי חלב‬ ‫ונוריד דמעות לפני הקב"ה‪ ,‬שבוודאי יחוס וירחם‬ ‫בחג השבועות‪ .‬והקריאה מעורר הזמן )בוצינא דנהורא‪,‬‬ ‫עלינו להושיענו‪.‬‬ ‫מערכת תורה‪ ,‬אות יט( וביום הזה מתעוררים קדושת כל‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט עתיקא קדישא העעל"ט‬ ‫בני ישראל כחול הים‪ ,‬דמשמע שיש באפשרות‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית יח‪ ,‬א( וירא אליו ה'‬ ‫למנותם‪ ,‬ואילו בסיפא כתיב אשר לא ימד ולא יספר‪,‬‬ ‫באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל‪ ,‬ובמדרש )ב"ר‬ ‫ומשני כאן בעושין רצונו של מרום כאן באין עושין‬ ‫מח‪ ,‬ח( פתה טוב פתחת לעוברים ושבים‪ ,‬וצ"ב‬ ‫וכו'‪ ,‬ויש לדייק דהרי בריש הפסוק כתוב והיה מספר‬ ‫ולהלן בפרשתן )בראשית יז‪ ,‬יח‪-‬יט( ואברהם היו‬ ‫בני ישראל כחול הים‪ ,‬והיינו באופן שאין עושין רצונו‬ ‫יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ‪ ,‬כי‬ ‫של מקום‪ ,‬וא"כ מדוע הקדימה הגמ' לומר כאן‬ ‫ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו‬ ‫בעושין רצונו של מקום‪ ,‬דקאי על סיפא דקרא‪.‬‬ ‫ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט וגו'‪ ,‬ובבעה"ט‬ ‫ומבאר בתו"ד את הענין שאין בני ישראל בטלים‬ ‫'אשר יצוה' בגימטריא תורה ובגימטריא ברית‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫לגבי אומות העולם‪ ,‬דהרי קי"ל דאיסור הדבוק אינו‬ ‫יש לבאר הרמז בזה עפי"מ דאי' במדרש )ויק"ר ד‪,‬‬ ‫בטל )יור"ד סי' צ"ב סעי' ד'(‪ ,‬אלא כשיש ס' נגד הכל‪,‬‬ ‫ו( א"ר אלעשא גוי אחד שאל את ריב"ק כתיב‬ ‫מעתה היות שבני ישראל דבקים בהשי"ת דקוב"ה‬ ‫בתורתכם )שמות כג‪ ,‬ב( אחרי רבים להטות‪ ,‬אנו‬ ‫וישראל חד‪ ,‬שפיר אינם בטלים אף שהם מועט‪,‬‬ ‫מרובים מכם מפני מה אין אתם משוין עמנו בע"ז‪.‬‬ ‫שהרי כלפי האין סוף ב"ה לא יצויר ענין הביטול‪,‬‬ ‫וכתבו המפו' להפריך דבריו דמצד הדין אין‬ ‫וז"ש והיה מספר בני ישראל‪ ,‬רצ"ל דמותר למנות את‬ ‫ישראל בטלים ברוב‪ ,‬דהרי קיי"ל )עי' ב"ק דף מ"ד‬ ‫בני ישראל דליכא למיחש שיתבטלו ברוב‪ ,‬וזאת בזמן‬ ‫ע"ב( כל קבוע כמחצה על מחצה דמי‪ ,‬כדילפינן‬ ‫שעושין רצונו של מקום שאז דבקים בהשי"ת לב‬ ‫מ'וארב לו' )דברים יט‪ ,‬יא(‪ ,‬ואילו כל דפריש מרובא‬ ‫ונפש ונדונין בדין איסור דבוק כנ"ל‪ .‬אבל כאשר אין‬ ‫פריש‪ ,‬וכיון שבני ישראל קבועים על אדמתם‪ ,‬שוב‬ ‫עושים רצונו של מקום ואין דבקים בהשי"ת‪ ,‬אזי לא‬ ‫אין הם בטלים ברוב‪.‬‬ ‫ימד ולא יספר שכן המנין יכול להזיק בהיווכח שהם‬ ‫ברם כל זה ניחא דייקא בזמן שישראל היו קבועים‬ ‫מועטים מהגויים‪ ,‬עכתוד"ק‪.‬‬ ‫על אדמתם והיו יושבים במנוחה ושלוה איש תחת‬ ‫והנה הא דכלל ישראל דבוקים בהשי"ת הוא על‬ ‫גפנו ואיש תחת תאנתו‪ ,‬דאז שפיר י"ל דאין‬ ‫ידי המילה‪ ,‬אשר הוא חותם הקב"ה הטבוע וחתום‬ ‫מתבטלים ברוב כי הם קבועים וכל קבוע כמחצה על‬ ‫בכל אדם‪ ,‬ומאן דנטר אוב"ק הוא דבוק בשם הוי"ה‬ ‫מחצה דמי‪ ,‬ברם אחר שישראל נדים בגלות גולה‬ ‫ב"ה וב"ש‪ ,‬וכפי שרמז בבעל הטורים עה"פ )דברים‬ ‫אחר גולה הרי הם בגדר כל דפריש מרובא פריש‪,‬‬ ‫ל‪ ,‬יב( מי יעלה לנו השמימה‪ ,‬ראשי תיבות מיל"ה‬ ‫וע"ד שאמרו )זבחים דף ע"ג ע"ב( נכבשינהו דניידי‪,‬‬ ‫וסופי תיבות הוי"ה‪ ,‬כי המילה חותם את האדם‬ ‫שוב יש טענה כנגדם שהם המיעוט‪.‬‬ ‫בגושפנקא דמארי עלמא‪.‬‬ ‫ורביה"ק הרר"א זי"ע בספרו הק' נועם אלימלך‬ ‫ומעתה גם כשיהיו בני ישראל מטולטלים בגלות‬ ‫)פר' במדבר‪ ,‬ד"ה וידבר( הביא את דברי הגמ' ביומא‬ ‫החל‪ ,‬ולא יהיו עוד על אדמתם‪ ,‬אעפ"כ לא יהיו‬ ‫)יומא דף כ"ב ע"ב( עה"פ )הושע ב‪ ,‬א( והיה מספר‬ ‫בטלים ברוב‪ ,‬יען אשר המה דבוקים בהשי"ת‪,‬‬ ‫בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר מרוב‪.‬‬ ‫ואיסור הדבוק אינו בטל‪ ,‬כי באיסור הדבוק צריך‬ ‫דלכאו' סתרי רישא לסיפא‪ ,‬דקודם כתיב והיה מספר‬ ‫פר' חיי שרה · יט · תשפ"ז‬ ‫שנשמור התורה ככל אשר נצטווינו ולא נתבטל ח"ו‬ ‫הביטול להיות כנגד כל הדבוק‪ ,‬ובבני ישראל שהם‬ ‫כלפי אומות העולם‪.‬‬ ‫דבוקים בו ית"ש לא שייך כלל שיבטלו ברוב וכאמור‪.‬‬ ‫וזהו שאמרו חז"ל במדרש דאחר דבמה שמל‬ ‫ועפי"ז יבואר דזה שרמז הכתוב ואברהם היו‬ ‫אברהם אבינו עצמו בזה פתח טוב פתחת‬ ‫יהיה לגוי גדול וגו'‪ ,‬והגם שעדיין יהיו המעט מכל‬ ‫לעוברי"ם ושבי"ם רצ"ל לבני ישראל גם בעת אשר‬ ‫העמים אעפ"כ לא יהיו בטלים ברוב האומות‪ ,‬והינו‬ ‫יהיו עוברים ושבים בגלות‪ ,‬ולא ישבו על אדמתם כי‬ ‫טעמא כי ידעתיו למען אש"ר יצו"ה בגימטריא‬ ‫יהיו נעים ונדים ממקום למקום בגלות המר‪ ,‬ואז לא‬ ‫תור"ה ובגימטריא ברי"ת‪ ,‬דכיום שחתומים הם‬ ‫יוכלו לדונם בדין קבוע‪ ,‬מכל מקום בזכות המילה‬ ‫באות ברית קודש גושפנקא דמארי עלמא‪ ,‬ודבוקים‬ ‫אשר בזה חתומים הם בחותמו של מלך ודבוקים‬ ‫הם בהבורא ית"ש‪ ,‬שוב אין שייך בהם ביטול ברוב‪,‬‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬לא יהיו בטלים ברוב האומות‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫וכדקי"ל דאיסור הדבוק אינו בטל‪ ,‬ועל כן בדין הוא‬ ‫‪‬‬ ‫בעידן רעוא דרעוין התכבדו בזמירות‪ ,‬ברוך קל עליון‬ ‫בעליות בתפילת מנחה התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ח ר' יוסף‬ ‫‪ -‬הרה"ג ר' אריה ליבוש רייך מנהל מפעל החסד הגדול‬ ‫ישראלי מפעיה"ק‪ ,‬לוי ‪ -‬הר"ר יצחק יהודה לוי מקרית‬ ‫שפע חיים ורחמים‪ ,‬דרור יקרא ‪ -‬הרב מרדכי צבי שמרלר‬ ‫צאנז טבריה‪ ,‬שלישי ‪ -‬המשב"ק הרה"ח ר' זאב דוב דייטש‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬שבת היום ‪ -‬הרה"ח ר' יוסף שנק מפעיה"ק‪.‬‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬גלילה ‪ -‬הר"ר אלימלך צוויבל מב"ב‪.‬‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בעידן רעוא דרעוין העעל"ט‬ ‫השתדלות ומעשה בפועל‪ ,‬שעל ידי כן תבוא ותכנס‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית יח‪ ,‬א( וירא אליו ה'‬ ‫אליו הברכה מן השמים‪ ,‬וכאמור )דברים טו‪ ,‬יח(‬ ‫באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל‪ ,‬ובמדרש )ב"ר‬ ‫וברכתיך בכל אשר תעשה‪ ,‬וכמו שדרשו חז"ל )ספרי‬ ‫מח‪ ,‬ח( פתח טוב פתחת לעוברים ושבים‪ ,‬פתח טוב‬ ‫פר' ראה( יכול אפילו יושב ובטל תלמוד לומר בכל‬ ‫פתחת לגרים שאילולי את לא בראתי שמים וארץ‬ ‫אשר תעשה‪ ,‬ועל האדם לעשות איזה פעולה ועשייה‬ ‫וכו'‪ ,‬וצ"ב‪.‬‬ ‫שעל זה תחול ברכת הוי"ה ב"ה‪.‬‬ ‫ולהלן )בראשית יח‪ ,‬ד( יוקח נא מעט מים ורחצו‬ ‫אלא שכל זה הוא רק למי שאין תורתו אומנתו‪,‬‬ ‫רגליכם והשענו תחת העץ‪ .‬ובספר ברית אברם‬ ‫ברם מי שמקבל עליו עול תורה צריך הוא להיות בעל‬ ‫להמגיד מזאלוזיץ זצ"ל שהיה איש אלקים )בפרשתן(‬ ‫בטחון בה' ולא לרדוף אחר פרנסה כל היום‪ ,‬רק יהא‬ ‫כתב דמרמז שישענו בעבודתם את השי"ת המרומז‬ ‫ממעט בעסק ועוסק בתורה ובתפילה‪ ,‬ובוודאי שיזמין‬ ‫באותיות שהם תחת העץ‪ ,‬דהיינו האותיות הבאים‬ ‫לו הקב"ה פרנסתו בכל יום ויום‪ ,‬וכפי שאמר הרב‬ ‫אחריהם‪ ,‬תחת ה' ו'‪ ,‬תחת ע' פ'‪ ,‬ותחת צ' ק'‪ ,‬דהוי‬ ‫הקדוש מו"ה מרדכי אב"ד נשחיז זצוק"ל לפרש הא‬ ‫תיבת קו"ף‪ ,‬יעו"ש מה שביאר בזה לדרכו‪ .‬ודבריו‬ ‫דכתיב וברכתיך בכל אשר תעשה‪ ,‬דהנה מצינו לענין‬ ‫הק' המה כתורה מן השמים‪ ,‬ואפשר לבאר ולרמוז‬ ‫מלקות )סנהדרין דף ס"ה ע"א( דעקימת שפתיו הוי‬ ‫בדבריו אופנים הרבה‪.‬‬ ‫מעשה‪ ,‬וא"כ בוודאי מדה טובה מרובה )סוטה דף י"א‬ ‫‪ -‬העוסק בתורה דיבורו כמעשה ובכך מתקיים‬ ‫ע"א( שעקימת שפתיו בתורה הוי מעשה לענין זה‬ ‫בו וברכך בכל אשר תעשה ‪-‬‬ ‫שיקוים בו וברכתיך בכל אשר 'תעשה'‪ ,‬שיתברך לו‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬ובהקדם מש"כ בספה"ק מאור‬ ‫הפרנסה על ידי עקימת שפתיו בתורה ובתפילה‪.‬‬ ‫ושמש )פר' בשלח( עה"פ בפרשת המן )שמות טז‪ ,‬ד(‬ ‫וזהו שאמר הכתוב הנני ממטיר לכם לחם מן‬ ‫ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים‬ ‫השמים ויצא העם ולקטו דב"ר יום ביומו‪ ,‬רצ"ל‬ ‫ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו וגו'‪ ,‬דהנה השי"ת‬ ‫שעל ידי הדיבורים שלהם שידברו בתורה ובתפילה‬ ‫הוא זן ומפרנס ונותן כל הצטרכויותיו של כל אחד‬ ‫מזה ילקטו להם פרנסה‪ ,‬ולא ידמו שצריכים הם‬ ‫ואחד‪ ,‬אלא שהטביע השי"ת בטבע ודרך העולם‬ ‫לעמול ולעבוד בעמל ויזע‪ ,‬להפוך במחשבתם‬ ‫וברא עולמו באופן זה שצריך האדם לעשות איזה‬ ‫פר' חיי שרה · כ · תשפ"ז‬ ‫בשלח‪ ,‬ד"ה במדרש ז"ל ויבוא עמלק(‪ ,‬שגזירת 'בזעת‬ ‫ולהשקיע עצמם בעניני המסחר‪ ,‬לכלכל מעשיהם‬ ‫אפך תאכל לחם' יש בו ב' פירושים‪ ,‬הפירוש הפשוט‬ ‫היכן ישקיעו ממונם וכדומה‪ ,‬למען יהיה די פרנסתם‬ ‫הוא אכן עמל הפרנסה ולחם גשמי‪ ,‬אבל הוא מפורש‬ ‫וסיפוקם בידם‪ ,‬ולהספיק מזון ומחיה לבני ביתם‬ ‫גם על תורה דכתיב ביה )משלי ט‪ ,‬ה( לכו לחמו‬ ‫ולחם לפי הטף יען אשר צרכי הבית מרובים‪ ,‬כי‬ ‫בלחמי )ראה חגיגה דף י"ד ע"א(‪ ,‬ומי שמכניס יגיעתו‬ ‫אדרבה בכח הדיבור שהוא כמעשה אצלם יזכו ויזמין‬ ‫ועמלו בתורה הק'‪ ,‬הוא אינו צריך להתייגע על‬ ‫להם השי"ת פרנסתם בריוח גדול‪ ,‬וככל שיהיו‬ ‫פרנסה‪ ,‬ואינו צריך עוד להוסיף מעשה בפועל‪.‬‬ ‫דבקים יותר בתורה ובתפילה יזכו יותר שיהיה‬ ‫ובענין זה נודע מה דאיתא מהרה"ק מהרי"א‬ ‫פרנסתם מצויה להם בריוח גדול‪ ,‬אתוד"ק‪.‬‬ ‫מזידיטשויב זי"ע )ראה ייטב פנים‪ ,‬לשבת שובה‪ ,‬אות‬ ‫וזהו כעין מה שמצינו אצל הקב"ה שאמרו חז"ל‬ ‫לה( הלשון תורתו אומנתו‪ ,‬שכל אומן יש לו כלי‬ ‫)שבת דף קי"ט ע"ב( מנין שהדיבור כמעשה‪ ,‬שנאמר‬ ‫אומנות שבו עושה מלאכתו‪ ,‬ובו הוא פועל יוצר‬ ‫)תהלים לג‪ ,‬ו( בדבר ה' שמים נעשו‪ ,‬וכמו כן האדם‬ ‫ובונה‪ ,‬כך אצל תלמידי חכמים תורתם היא כלי‬ ‫אשר הוא עוסק בתורה זוכה לקבל בחי' זו שיהיה‬ ‫אומנתם‪ ,‬כלומר שכל מה שהם צריכים לפעול‬ ‫אצלו עקימת שפתיו ודיבורו כמעשה‪ .‬ויורמז בפסוק‬ ‫ולעשות הם פועלים אצל הבוכ"ע בכח התורה‬ ‫)דברים ד‪ ,‬ו( ושמרתם ועשיתם‪ ,‬ודרשו חז"ל )ספרי‬ ‫שלהם‪ ,‬ואין הם צריכים להוסיף לזה מאומה‪.‬‬ ‫דברים‪ ,‬פיסקא נח( ושמרתם זה המשנה‪ ,‬ועשיתם זה‬ ‫‪ -‬כשם שבתורה גורעין ומוסיפין ודורשין כך יש‬ ‫המעשה‪ ,‬והיינו שמי שהוא עוסק בתורה הרי שאצלו‬ ‫בנ"א שפרנסתם במרחקים ‪-‬‬ ‫נחשב האמירה והדיבור ל'ועשיתם' היינו כמעשה‬ ‫והנה בספה"ק ערבי נחל )פר' בהעלותך‪ ,‬ד"ה והנה‬ ‫ועשייה בפועל‪.‬‬ ‫נקדים עוד( כתב דבר נפלא‪ ,‬דיש חקירה אחת גדולה‪,‬‬ ‫‪ -‬ע"י קלקול חטא הקדמון נגזר שיצטרך האדם‬ ‫מדוע יש בני אדם אשר במקום הוולדם עומדים כל‬ ‫לעמל ויזע ‪-‬‬ ‫ימי חייהם והקב"ה מזמין להם פרנסתם במקומם‪,‬‬ ‫מראשית הבריאה התקין הקב"ה עולמו באופן זה‬ ‫ויש בני אדם אשר אין יכולים להתפרנס כלל‬ ‫שיוכל האדם לפעול כל דבר על ידי תפילתו‪ ,‬וכבר‬ ‫במקומם ומוכרחים ליסע למרחקים מעבר לימים‬ ‫מצינו במה שאמרה תורה )בראשית ב‪ ,‬ה( וכל שיח‬ ‫באניות להביא טרף ביתם‪ ,‬וקשה מדוע יהיה כך‬ ‫השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח‬ ‫ולמה במקום הבראם אין פרנסתם מזומן‪ ,‬והלא‬ ‫כי לא המטיר ה' אלוקים על הארץ ואדם אין לעבוד‬ ‫הקב"ה הוא הזן ומפרנס לכל בריותיו‪ ,‬ומפני מה‬ ‫את האדמה‪ ,‬ופרש"י כי לא המטיר‪ ,‬ומה טעם לא‬ ‫צריך האיש הלז לעשות פעולות לקנות ולמכור‬ ‫המטיר‪ ,‬לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר‬ ‫מעבר לים‪.‬‬ ‫בטובתן של גשמים‪ ,‬וכשבא אדם וידע שהם צורך‬ ‫וביאר כי התורה היא ציור העולם‪ ,‬וכל מדות‬ ‫לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות‬ ‫אשר התורה נדרשת בהם גם העולם מתנהג בהם‪,‬‬ ‫והדשאים‪ .‬ומורם מכאן דעל ידי התפילה לבדה‬ ‫ובהיות כל הנשמות אצולות מאותיות התורה‪ ,‬ויש‬ ‫המשיך אדם הראשון את הגשמים‪ ,‬ולא היה צריך‬ ‫מקראות הנדרשים לפני פניו שעומדים במקום זה‬ ‫למעשה יותר מזה‪ .‬כי ברא ויצר ה' אלוקים את האדם‬ ‫ואינם ענין כלל לשם רק לפרשה אחרת‪ ,‬לכן הנשמה‬ ‫באופן זה של לנפש חיה )בראשית ב‪ ,‬ז( ומתרגמינן‬ ‫האצולה מאות אחת שבאותו הפסוק‪ ,‬אין פרנסתו‬ ‫לרוח ממללא‪ ,‬היינו שבדיבורו לבד יכול לפעול‬ ‫מזומן רק ממרחקים‪ ,‬משא"כ מי שנשמתו נאצל‬ ‫ולעשות הכל‪.‬‬ ‫ממקרא הכתוב במקומו‪ ,‬פרנסתו מזומנת לו גם כן‬ ‫ומשגרם החטא וקלקל אדם הראשון כשנתפתה‬ ‫במקומו‪ ,‬אתוד"ק‪.‬‬ ‫אחר עצת הנחש הקדמוני‪ ,‬הרי שנפל ממדריגה זו‬ ‫והיינו דכיון שכל ההשפעות טובות והנהגת‬ ‫ונגזרה עליו גזירת )בראשית ג‪ ,‬יט( בזיעת אפך תאכל‬ ‫העולם בגשמיות המה השתלשלות מענין הרוחני‬ ‫לחם בעצבון תאכלנה כל ימי חייך וקוץ ודרדר‬ ‫מהתורה הק'‪ ,‬לכן כשם שמצינו בתורה שישנו פסוק‬ ‫תצמיח לך‪ ,‬ולכל דבר צריך הוא לעמול בעמל ויזע‪.‬‬ ‫הנכתב במקום מסויים ואינו שייך לשם‪ ,‬וכגון פרשת‬ ‫ונודע מאמר רביה"ק הישמח משה זי"ע )פר'‬ ‫פר' חיי שרה · כא · תשפ"ז‬ ‫ויהי בנסוע )במדבר י‪ ,‬לה(‪ ,‬דאיכא למ"ד )שבת דף לא עשה כן לכל גוי‪ ,‬ולמי לבני ישראל‪ ,‬מבואר מזה‬ ‫קט"ז ע"ב( דמקומו הוא בפרשת הדגלים‪ ,‬וכן מצינו דלא יתכן לזכות לקנין התורה אלא על ידי שימול‬ ‫בחז"ל הענין של גורעין ומוסיפין ודורשין )ראה ב"ב את ערלת בשרו תחילה‪ ,‬והיינו כי רק על ידי זה יוכל‬ ‫דף קי"א ע"ב ועוד(‪ ,‬וכיוצ"ב‪ .‬כן הוא נמי האדם ללמוד תורה בפיו כראוי‪.‬‬ ‫ויפורש בזה מאמר חז"ל )אבות א‪ ,‬יז( כל ימי גדלתי‬ ‫בהשתלשלות בענין גשמי‪ ,‬דכיון שכל הנשמות‬ ‫אצולות מאותיות התורה הק'‪ ,‬על כן פעמים שיהיה בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא משתיקה‪,‬‬ ‫פרנסת האדם במקום אחד‪ ,‬ואילו פרנסת זולתו מוכן דמאחר וברית המעור וברית הלשון מכוונים זה כנגד‬ ‫זה‪ ,‬מעתה מי שיש לו פה קדוש הוא הוא שיכול‬ ‫ומזומן לו במקום אחר‪.‬‬ ‫ועפ"י דברינו יש להוסיף‪ ,‬דרק מי שאינו זוכה הוא להיות גם שמור וגדור בקדושה ובטהרה‪ ,‬והיינו‬ ‫מוכרח לעשות פעולה ולעבוד בעמל ויזע‪ ,‬לסחור טובת הגוף שיוכל להתנהג בקדושה‪.‬‬ ‫וזהו שאמרו עוד )שם ג‪ ,‬יג( סייג לחכמה שתיקה‪,‬‬ ‫ולעסוק בפרקמטיא לקנות הכא ולמכור במקום אחר‬ ‫ביגיעות שונות ומשונות‪ ,‬ברם מי שעוסק בתורה ויש דהנה מבואר בספה"ק )עי' שפע חיים רעד"ר‪ ,‬פר' ויחי‪,‬‬ ‫לו פה קדוש‪ ,‬הרי שהוא זוכה ופרנסתו ומזונו ודי מאמר יד‪ ,‬אות ב( דהפוגם במידת יסוד הוא ע"י היפך‬ ‫סיפוקו מגיע אליו למקומו‪ ,‬ואינו צריך לכתת רגליו החכמה‪ ,‬וכדאמרו חז"ל )סוטה דף ג' ע"א( אין אדם‬ ‫ממקום למרום‪ ,‬כי כשם שאת התורה הק' כולה חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות‪ ,‬כי הפוגם‬ ‫יכולים ללמוד במקום אחד‪ ,‬כמו כן הוא נמי רח"ל הרי שברגע אחד הוא מזיק לעצמו לכל ימי חייו‬ ‫בהשתלשלות לעניני גשמיות‪ ,‬שמה שמעותד לבוא בזה ובבא‪ ,‬עד שאין לך שטות גדול מזה‪ .‬ולזה הסייג‬ ‫אליו מן השמים יבוא ויגיע עד למקומו הוא ללא עמל לחכמה רצ"ל שיוכל להשאר בבחי' חכמה ולא‬ ‫ויגיעה‪ ,‬וע"ז אמרו חז"ל )ברכות דף ל"ה ע"ב( זכה ליפול ולבוא לידי רוח שטות זו‪ ,‬הוא על ידי שתיקה‪,‬‬ ‫מלאכתו נעשית על ידי אחרים‪ ,‬והשי"ת בעזרו היינו שיהיה זהיר במוצאות פיו‪ ,‬וזהו עצה נכונה‬ ‫להשפיע אליו שפע פרנסה במקומו ללא שיצטרך לאדם שיוכל להתנהג בקדושה ולא לבוא ח"ו לידי‬ ‫פגם שיזהר במאוד מאוד שלא לדבר דברים בטלים‬ ‫לטלטולי דגברי‪.‬‬ ‫‪ -‬ע"י קדושה זוכים לפה קדוש וללימוד התורה כראוי ‪ -‬וכל שכן דיבורים אסורים כלשון הרע ורכילות‪.‬‬ ‫‪ -‬המתנהג בקדושה אינו צריך להתייגע בכדי‬ ‫ובכדי לזכות לכח זה בהכרח הוא שיתנהג האדם‬ ‫לקבל פרנסתו ‪-‬‬ ‫בקדושה ובטהרה‪ ,‬כנודע מה דאיתא בספר יצירה‬ ‫וכשזוכה האדם ויש לו פה קדוש‪ ,‬הרי שאז ניתן‬ ‫)פ"א מ"ב( דברית הלשון מכוון כנגד ברית המעור‪,‬‬ ‫והמתנהג בקדושה הוא זוכה שאף פיו יהיה קדוש‪ ,‬בו גם הכח לפעול על ידי דיבורו בלבד‪ ,‬ואינו צריך‬ ‫וממילא יש לו כח בפה להיות דיבורו כמעשה‪ .‬ולזה עוד לתור אחר עצות בעמל ויזע ועבודה ויגיעה רבה‬ ‫מצינו בחז"ל הלשון )סנהדרין דף כ"ג ע"א( פה קדוש להשיג די פרנסתו‪ ,‬כי בדיבורו לבד ממשיך אליו כל‬ ‫יאמר דבר זה‪ ,‬היינו דהמתנהג בקדושה הרי שאף פיו הברכות‪ ,‬וזוכה לסייעתא דשמיא ועזר ה' ממעל‪.‬‬ ‫קדוש ודיבוריו קדושים‪ .‬עד שיש בידו הכח ויורמז בפסוק )ישעי' נח‪ ,‬יג( ממצוא חפצך ודבר דבר‪,‬‬ ‫ובדיבוריה יתעבד מעשה‪ ,‬ועל זה אמר הכתוב )משלי רצ"ל שעל ידי דיבורו יפעל כל החפצים שלו וכל‬ ‫הצטרכויותיו להיות לו די סיפוקו וכל צרכו‪.‬‬ ‫כא‪ ,‬כג( שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו‪.‬‬ ‫והנה אמרו חז"ל )ב"ר ח‪ ,‬ט( מפני מה מכנין שמו של‬ ‫ולכן לא שייך לזכות לתורה הק' כי אם דייקא‬ ‫אחר שימול האדם ערלת בשרו‪ ,‬וכדאמרו חז"ל הקב"ה וקוראין אותו מקום‪ ,‬שהוא מקומו של עולם‬ ‫במדרש )שמו"ר ל‪ ,‬יב( מעשה בעקילס שאמר ואין עולמו מקומו‪ ,‬והיינו כי בוודאי אין שייך לומר כלפי‬ ‫לאדריינוס המלך רוצה אני להתגייר ולהעשות קוב"ה דהוא נמצא במקום אחד ואינו במקום אחר‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬אמר לו לך ולמד תורתן ואל תמול‪ ,‬א"ל דהא לית אתר פנוי מיניה )תיקו"ז דף קכ"ב ע"ב( ומלא‬ ‫עקילס אפילו חכם שבמלכותך וזקן בן מאה שנה כל הארץ כבודו )ישעי' ו‪ ,‬ג(‪ ,‬ומעתה מאחר והקב"ה‬ ‫אינו יכול ללמוד תורתך אם אינו מל‪ ,‬הה"ד )תהלים הוא הוא א'ל זן ומפרנס בוודאי שאין כל הכרח‬ ‫קמז‪ ,‬יט( מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל‪ ,‬להתייגע ולטלטל עצמו ממקום למקום לצורך‬ ‫פר' חיי שרה · כב · תשפ"ז‬ ‫הוסיף לו את האות ה"א בשמו‪ ,‬דהנה כתבו‬ ‫הפרנסה‪ ,‬ורק מאחר שהריעותי את מעשי על כן‬ ‫הקדמונים )ליקוטי אמרים תניא‪ ,‬אגרת הקודש‪ ,‬פרק ה‪,‬‬ ‫קפחתי את פרנסתי )עפ"י קידושין דף פ"ב ע"א(‪ ,‬וכשאין‬ ‫ד"ה אך האותיות; אוהב ישראל‪ ,‬פר' ויחי‪ ,‬ד"ה ויקרא‬ ‫זוכים בהכרח הוא לקיים גזירת 'בזיעת אפך תאכל‬ ‫יעקב אל בניו( שאות ה' מורה על דיבור‪ ,‬כיון שיש ה'‬ ‫לחם' עד שישנם בני אדם אשר צריכים הם לטלטל‬ ‫מוצאות הפה שמהם הדיבור יוצא )ספר יצירה פ"ב‬ ‫עצמם לאיזהו מקומן לפעול ולעשות עבור פרנסתם‪.‬‬ ‫מ"ג; זוה"ק ח"ג דף קכ"ח ע"א(‪ ,‬ובא לרמז שבתחילה‬ ‫ברם האדם שהוא זוכה לעסוק בתורת ה'‪ ,‬ובכך‬ ‫עד שלא מל לא היה לו לאברהם כח הדיבור להיות‬ ‫מקיים גזירת בזיעת אפך תאכל לחם‪ ,‬והוא מתנהג‬ ‫כמעשה‪ ,‬כי כאמור לזכות לזה לא יתכן כי אם על ידי‬ ‫בקדושה כדבעי לשמור מוצאות פיו שיהיה לו פה‬ ‫מה שחתומים באות ברית קודש כשימול ערלת‬ ‫קדוש‪ ,‬הריהו זוכה ובדיבורו מתעביד מעשה‪ ,‬עד‬ ‫לבבו‪ ,‬ודייקא אחר המילה מקבלים מתנה זו שכשם‬ ‫שמתקיים בו בחי' 'ולקטו דב"ר יום ביומו' כפי‬ ‫שאצל הקב"ה הדיבור כמעשה כך יהיה אף אצל‬ ‫שביאר המאור ושמש‪ ,‬ובדיבור בלבד יגיע אליו כל‬ ‫האדם‪ ,‬וכיון שמל אברהם אבינו עצמו אז קיבל בחי'‬ ‫שפעת פרנסתו ואינו צריך כלל לכתת רגליו ולילך‬ ‫'אלוני ממרא' שיהיה חוזק לדיבורו ומאמרו‪ ,‬להיות‬ ‫ולהתעסק בעסקאות במקומות מרוחקים‪.‬‬ ‫לו הכח שיוכל לפעול הכל באמרי ודיבורי פיו‪.‬‬ ‫ויורמז בפסוק )מלאכי ג‪ ,‬י( והריקותי לכם ברכה עד‬ ‫וכשהיה אברהם יושב בפתח האהל כחום היום‬ ‫בלי‪ ,‬ודרשו חז"ל )תענית דף כ"ב ע"ב( עד שיבלו‬ ‫וירא והנה שלשה אנשים נצבים אליו‪ ,‬שהיו נדמים‬ ‫שפתותיכם מלומר די‪ ,‬רצ"ל היאך ימשיך האדם על‬ ‫אליו כסוחרים ערביים )בבא מציעא דף פ"ו ע"ב(‬ ‫עצמו הברכה ושפע עליון עד בלי די‪ ,‬זהו על ידי שיבלו‬ ‫המטלטלים עצמם ממקום למקום וממדינה למדינה‪,‬‬ ‫שפתותיכם שיעסוק בתורה הק' בפיו‪ ,‬ואו אז מלומר‬ ‫ופעמים אף שבאים לכדי סכנת נפשות בטרדתם‬ ‫די‪ ,‬יהיה די שיאמר בפיו שיזכה למעלה זו שיהיה‬ ‫להביא ולמצוא מקור פרנסתם‪.‬‬ ‫דיבורו כמעשה‪ ,‬ולא יצטרך עוד לעסוק ולעמול‬ ‫וכיון שהיה אברהם אבינו דרכו ללמד יראת ה'‬ ‫לפרנסתו‪ ,‬כי יורק עליו ברכה משמי שמים לרוב‪.‬‬ ‫ומציאותו ית' בעולם‪ ,‬וכדרשת חז"ל )ב"ר נט‪ ,‬ח(‬ ‫‪ -‬ע"י המילה זוכים לכח הדיבור ומקבלים השפע‬ ‫בפסוק )בראשית כד‪ ,‬ג( ואשביעך בה' אלוקי השמים‬ ‫לתוך ביתם ללא טלטול ‪-‬‬ ‫ואלוקי הארץ‪ ,‬שהיה אברהם מפרסם אלקותו ית'‬ ‫לאור הדברים האלה יאירו לעינינו מקראי הקודש‬ ‫בעולם‪ ,‬דמתחילה אלוקי השמים ועכשיו אלוקי‬ ‫דפרשתן‪ ,‬דהנה אחר שמל אברהם אבינו ע"ה עצמו‬ ‫השמים ואלוקי הארץ‪ ,‬ופרסם בכל מקום כי ה' הוא‬ ‫אז זכה לקדושה עילאה זו‪ ,‬שעל ידי קדושת ברית‬ ‫האלוקים‪ ,‬לזה בראותו את מצבם של אותם ג'‬ ‫המעור זכה לקדושת ברית הלשון‪ ,‬והיה דיבורו‬ ‫הסוחרים אשר כל חייהם מטלטלים עצמם בדרכים‬ ‫כמעשה‪ ,‬ובזה נתקיים אצלו הכתוב 'וברכתיך בכל‬ ‫חס וריחם עליהם‪ ,‬ופנה אליהם באמרו כי אף שמבין‬ ‫אשר תעשה'‪ ,‬שלא יצטרך כלל לעשות עוד איזה‬ ‫את מצבם שטרודים הם על המחיה ועל הכלכלה‬ ‫פעולה בעמל ויזע להמשיך אליו שפע עליון‪.‬‬ ‫למצוא מקור לפרנסת אנשי ביתם‪ ,‬ברם מי קבע להם‬ ‫והנה רביה"ק הרר"א זי"ע )נועם אלימלך‪ ,‬ריש‬ ‫שצריכים הם לטלטל עצמם בדרכים אשר כל‬ ‫פרשתן; שם‪ ,‬פר' לך‪ ,‬ד"ה א"י ויעבור אברם בארץ( וכן‬ ‫הדרכים בחזקת סכנה‪ ,‬ויש בידו עצה טובה ליתן‬ ‫בספה"ק נועם מגדים )בפרשתן( כתבו ברמז מה שנא'‬ ‫להם שלא יצטרכו לכך‪ ,‬אלא יזכו שתבוא פרנסתם‬ ‫וירא אליו ה' באלוני ממר"א דהוא מלשון אמירה‬ ‫עד לפתח ביתם בלא טלטול וטירדות‪.‬‬ ‫ודיבור‪ ,‬יעו"ש‪ .‬ולדברינו י"ל ברמז הכתוב דאחר‬ ‫‪ -‬פתח טוב פתחת לעוברים ושבים שלא יצטרכו‬ ‫שמל אברהם אבינו עצמו במסירות נפש‪ ,‬או אז וירא‬ ‫לטלטל עצמם בכדי להתפרנס ‪-‬‬ ‫אליו ה' באלוני ממר"א ונתן לו אז את כח הדיבור‬ ‫וזהו שרמז להם יוקח נא מעט מים‪ ,‬אין מים אלא‬ ‫אשר בדיבורו יהיה נעשה מעשה‪ ,‬ויהיה אצלו חוזק‬ ‫תורה )ב"ק דף פ"ב ע"א(‪ ,‬ורצ"ל שאם יעסקו בתורה‬ ‫הדיבור להיות נחשב כמעשה‪ ,‬ובדיבורו הקדוש יוכל‬ ‫הק'‪ ,‬הרי שבכך גופא ורחצו רגליכם רצ"ל שלא‬ ‫לפעול הכל‪.‬‬ ‫יצטרכו עוד לכתת רגליהם בדרכים‪ ,‬ולהיות‬ ‫ולזה כשציוה הקב"ה לאברהם אבינו על המילה‬ ‫פר' חיי שרה · כג · תשפ"ז‬ ‫ברם כשעוסקים בתורה הק' אשר זה אין שייך כי אם‬ ‫מאובקים ומלוכלכים באבק דרכים‪.‬‬ ‫דייקא אחר שימול האדם ערלת בשרו שוב מתקיים‬ ‫וזה שרמז להם באמרו והשענו תחת הע"ץ‪ ,‬היינו‬ ‫בכך גזירת 'בזעת אפיך' ואינו צריך עוד לטלטולי‬ ‫תחת אותיות הע"ץ דהוא אתוון קו"ף שעולה‬ ‫דגברי‪ ,‬אלא יזכה שכל שפעת פרנסתו תבוא אליו‬ ‫בגימטריא מקו"ם‪ ,‬וכאשר ביאר האר"י ז"ל )ראה‬ ‫למקומו‪ .‬נמצא שבזה שמל אברהם אבינו עצמו בכך‬ ‫שער הכולל‪ ,‬ענין העמידה‪ ,‬דרוש ב‪ ,‬כט‪ ,‬א; כוונת אמן‪,‬‬ ‫פתח טוב פתחת לעוברי"ם ושבי"ם‪ ,‬שלא יצטרכו‬ ‫מב‪ ,‬א( דשם הוי"ה בסוד הכאה היינו י' פעמים י'‪ ,‬ה'‬ ‫עוד להיות עוברים ושבים בארץ לארכה ולרחבה‬ ‫פעמים ה'‪ ,‬ו' פעמים ו'‪ ,‬ה' פעמים ה' עולה מקו"ם‬ ‫להשיג הצטרכויותיהם ופרנסתם‪.‬‬ ‫שהוא קו"ף‪ ,‬הרי שאות קו"ף מורה על הקב"ה אשר‬ ‫והמשיך ואמר לו עוד שאלמלא את לא בראתי‬ ‫הוא מקומו של עולם‪ ,‬והיינו שעל ידי מה שיעסקו‬ ‫שמים וארץ‪ ,‬כי תכלית בריאת העולם על ידי‬ ‫בתורה שניתן ללמוד ולהגות בה במקום אחד בכל‬ ‫הקב"ה לא היה בשביל שיצטרכו בני אדם לכתת‬ ‫חלקי התורה‪ ,‬והתורה הק' אין לה מקום וזמן‪ ,‬כן נמי‬ ‫רגליהם לסחורה ממקום למקום‪ ,‬אלא אדרבה שיהיו‬ ‫הוא בכח התורה יוכלו להמשיך פרנסתם למקום‬ ‫איש על מחנה ואיש על דגלו‪ ,‬ושתבוא שפע ברכת‬ ‫אחד‪ ,‬ולא יצטרכו לכתת רגליהם עד למקום פלוני‬ ‫שמים עדיהם אל מקומם‪ ,‬ועל ידי שמל אברהם‬ ‫אשר שם היה מעותד פרנסתם‪.‬‬ ‫אבינו עצמו בכך הביא תכלית בריאת שמים וארץ‬ ‫ויורמז עוד באמרו 'והשענו תחת העץ'‪ ,‬רומז‬ ‫אל שלימותה‪.‬‬ ‫לתורה הק'‪ ,‬שעליה נאמר )משלי ג‪ ,‬יח( עץ חיים היא‬ ‫***‬ ‫למחזיקים בה‪ ,‬והיינו שגם אם נפלו ושקעו בחטא‬ ‫‪ -‬אמירת הוידוי נחשב כמעשה לבטל מעשה החטא ‪-‬‬ ‫כ"כ‪ ,‬עד שבאו לבחי' רשעים בחייהם קרויים מתים‬ ‫עוד נראה לבאר בזה‪ ,‬בהקדם מה שהביא‬ ‫)ברכות דף י"ח ע"ב(‪ ,‬הרי שעל ידי התורה הק' שהיא‬ ‫החיד"א זלה"ה )מדבר קדמות‪ ,‬מערכת ת‪ ,‬אות כא;‬ ‫'עץ חיים' זוכים להיות כבריה חדשה‪ ,‬ויהיה בהם‬ ‫יוסף תהלות‪ ,‬פרק קג‪ ,‬פסוק ג( בשם המפרשים שהקשו‬ ‫בחי' תחיית המתים‪.‬‬ ‫דלכאו' כיון שמעיקרי התשובה הוא וידוי דברים‪,‬‬ ‫ושוב רמז להם הדבר באמרו ואקחה פ"ת לחם‪,‬‬ ‫כפי שמקרא מלא דיבר הכתוב )במדבר ה‪ ,‬ז( והתוודו‬ ‫ונודע דפ"ת עולה בגימטריא תלמו"ד )עמק המלך ז‪,‬‬ ‫את חטאתם אשר עשו‪ ,‬וכמו שפסק הרמב"ם )פ"א‬ ‫י; ילקוט ראובני‪ ,‬פר' בראשית‪ ,‬עה"פ בזיעת אפך תאכל‬ ‫מתשובה ה"א( דמצוה על השב שיתוודה‪ ,‬ועיקר‬ ‫לחם(‪ ,‬ורצ"ל דאם יעסקו בתורה הק' הרי שבכך‬ ‫מצות התשובה הוא שיתוודה האדם ויאמר חטאתי‬ ‫וסעדו לבכם אח"ר תעבור"ו‪ ,‬שיגיע להם די‬ ‫עויתי פשעתי‪ ,‬ושיכיר בחטאיו ובמעלליו‪ ,‬א"כ האיך‬ ‫סיפוקם בהרחבה‪ ,‬ולא יצטרכו עוד לילך ולכתת‬ ‫יתכן שהוידוי יבטל את מעשה החטא‪ ,‬הרי קיי"ל‬ ‫רגליהם בכל העולם לצורך פרנסתם‪ ,‬ויוכלו לאחר‬ ‫)קידושין דף נ"ט ע"א( דמעשה מוציא מיד מעשה ואין‬ ‫ענין המעבר הנסיעה והטלטול ממקום למקום‪ ,‬כי‬ ‫דיבור מוציא מיד מעשה‪ ,‬דלא אתי דיבור ומבטל‬ ‫יבוא להם הכל אל מקומם הם‪.‬‬ ‫מעשה‪ ,‬וא"כ מה התועלת בענין הוידוי‪ ,‬אחר‬ ‫ענין זה רמזוהו חז"ל בדבריהם‪ ,‬ואמרו פתח טוב‬ ‫שבעוונותיו הרבה במעשי חטא ופשע רח"ל‪.‬‬ ‫פתחת לעוברי"ם ושבי"ם‪ ,‬דמתחילה היו מדמים על‬ ‫ובדרשות מערכי לב )ח"א‪ ,‬דרוש עא( תירץ דכיון‬ ‫פי מה שהיו בקיאים בחכמת ובסדרי המזלות‪ ,‬דכיון‬ ‫שמצינו כאמור גבי הקב"ה שיהיה הדיבור נחשב‬ ‫שיניקת האדם ומזלו הוא ממקום פלוני‪ ,‬וכל השפע‬ ‫כמעשה גמור‪ ,‬על דרך זה נמי כשהאדם מתחרט על‬ ‫הנשפע עליו הוא דייקא ממקום פלוני‪ ,‬על כן כיתתו‬ ‫מעשיו ומתוודה על מעלליו כראוי‪ ,‬הרי שברוב‬ ‫רגליהם לילך ולבוא לאותו המקום‪ ,‬והיו הם טרודים‬ ‫רחמיו וחסדיו מחשיב לו השי"ת שיהא דיבורו נחשב‬ ‫ועמלים לפרנסתם בעמל ויזע‪.‬‬ ‫כמעשה‪ ,‬והו"ל כמעשה המוציא מידי מעשה‪ ,‬וזה‬ ‫אמנם כאמור כל זה הוא דייקא למי שאין לו פה‬ ‫מעלת וכח הוידוי שעצם דיבורו הו"ל מעשה גמור‬ ‫קדוש ואינו דבוק בתורה‪ ,‬שהוא צריך לקיים גזירת‬ ‫שמבטל על ידה מעשה העבירה‪.‬‬ ‫בזעת אפך תאכל לחם כפשוטו להיות עובר ושב‬ ‫ובזה ביאר מאמר הכתוב )הושע יד‪ ,‬ב( שובה‬ ‫ולילך ממקום למקום לסחור בסחורה לקנות ולמכור‪,‬‬ ‫פר' חיי שרה · כד · תשפ"ז‬ ‫באות ה"א לבעלי תשובה‪.‬‬ ‫ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוניך‪ ,‬דהוכיחם‬ ‫***‬ ‫הנביא שישיבו להשי"ת ויועיל להם לכפר על כל‬ ‫‪ -‬השי"ת הכניס את האות קו"ף בין אותיות צ"ר‬ ‫חטא ופשע‪ ,‬אף שעשו מעשה החטא בפועל ובידיים‬ ‫להכניע כח הטומאה ‪-‬‬ ‫רח"ל‪ ,‬ולא יאמרו ויהרהרו היאך יועיל הדיבור‬ ‫עוד יתכן לבאר בזה‪ ,‬ובהקדם מה שאמרו חז"ל‬ ‫בעלמא במה שבוכה ומתוודה ואומר פרקי תהלים‬ ‫)שבת דף ק"ד ע"א( אמרו הני דרדקי‪ ,‬קו"ף קדוש‪,‬‬ ‫לעקור ולבטל את מעשה העבירה‪ ,‬אלא קחו עמכם‬ ‫רי"ש רשע‪ ,‬מאי טעמא מהדר אפיה דקו"ף מרי"ש‪,‬‬ ‫דברים דברי וידוי ובכך תתבטל החטא והעון‪ ,‬שכן‬ ‫אמר הקב"ה אין אני יכול להסתכל ברשע‪ ,‬ומאי‬ ‫ושובו אל ה' דאותו הדיבור מתעלה להיות כדבר ה'‬ ‫טעמא מהדרה תגיה דקו"ף לגבי רי"ש‪ ,‬אמר הקב"ה‬ ‫שאצלו ית"ש הדיבור כמעשה‪ ,‬אמרו אליו כל תשא‬ ‫אם חוזר בו אני קושר לו כתר כמותי‪ ,‬ומאי טעמא‬ ‫עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו‪ ,‬היינו שיהיה‬ ‫כרעיה דקו"ף תלויה דאי הדר ביה ליעייל‪ ,‬וליעול‬ ‫הדיבור שלנו כמעשה‪ ,‬ועל כן בוודאי יועיל הוידוי‬ ‫בהך מסייע ליה לריש לקיש דאמר ריש לקיש וכו'‬ ‫כמו מעשה גמור המוציא מידי מעשה‪ ,‬ולבטל‬ ‫בא ליטהר מסייעין אותו‪.‬‬ ‫ולעקור החטא לגמרי‪ ,‬עיי"ש‪ .‬והובאו דבריו בספר‬ ‫קול יהודה )להרי"ח מסלתון‪ ,‬דרוש ו לתשובה(‪.‬‬ ‫ונראה לבאר בזה על פי האמור דהאות קו"ף‬ ‫שהוא בגימטריא מקו"ם מורה על הקב"ה‪ ,‬ולכן‬ ‫‪ -‬אברהם אבינו הודיע כח התשובה בעולם ‪-‬‬ ‫דייקא באות זה נרמז שהקב"ה אומר שאם יעשה‬ ‫והנה אברהם אבינו הוא היה ראש וראשון לבעלי‬ ‫האדם תשובה הריהו קושר לו כתר כמוהו‪ ,‬ולמדין‬ ‫תשובה‪ ,‬כי הוא הרי הכיר את בוראו רק בהיותו בן מ"ח‬ ‫אנו מכאן דבר נורא‪ ,‬דהקו"ף מורה מחד על קדושה‬ ‫שנים )ב"ר סד‪ ,‬ד(‪ ,‬ולכן הוא היה הולך ממקום למקום‬ ‫עילאה ועל הקב"ה אשר הוא מקומו של עולם‪ ,‬ולכן‬ ‫להודיע ולכלות כי ישנו בורא לעולם‪ ,‬וצעק לכל באי‬ ‫מהדרה תגיה דקו"ף לגבי רי"ש‪ ,‬היינו שאין הקב"ה‬ ‫עולם עשו תשובה וקבלו עליכם עול מלכות שמים‪.‬‬ ‫רוצה להסתכל על הרשע ומרחיק עצמו ממנו‪,‬‬ ‫ובזה יתבאר עוד מה שהוסיף לו הקב"ה לאברהם‬ ‫ומאידך גיסא כרעיה דקו"ף תלויה לרמז שהקב"ה‬ ‫דייקא האות ה"א‪ ,‬כי אות ה"א מורה על בעלי‬ ‫פותח שערי לדופקים בתשובה‪ ,‬כי הוא אינו חפץ‬ ‫תשובה‪ ,‬וכנודע מחז"ל )מנחות דף כ"ט ע"א( דלכן‬ ‫בהשחתת עולם‪ ,‬וכאמור )עפ"י יחזקאל יח‪ ,‬לב( כי לא‬ ‫כרעיה דה"א תלויה דכל הרוצה לשוב יבוא וישוב‪,‬‬ ‫אחפוץ במות המת כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה‪.‬‬ ‫וכמו כן האות ה"א מורה על דיבור כאמור‪ ,‬כי ע"י‬ ‫אך נראה לבאר עוד בעומק דברי חז"ל הללו‪ ,‬על‬ ‫הוידוי והדיבור בפה שנחשב כמעשה יתבטל מעשה‬ ‫פי מה דאיתא בספה"ק )שם שמואל‪ ,‬מהדו"ק ]נדפס‬ ‫העבירה‪ ,‬ואברהם אבינו עורר את בחינת האות ה"א‬ ‫בשנת תנ"ט[‪ ,‬פר' ויצא‪ ,‬ד"ה שמעתי‪ ,‬דף י' ע"ב( דמה‬ ‫אשר כרעיה תלויה ויש בו פתח טוב לבעלי תשובה‪,‬‬ ‫שבסדר האותיות נסדרו האותיות בסדר צ' ק' ר'‪,‬‬ ‫בכדי שיועיל להם התשובה תמיד‪ ,‬וכל אחד‬ ‫הרי זהו חסד גדול ונפלא מחסדי הא"ל תמים הטוב‬ ‫מישראל הרוצה בתשובה זוכה ומגיע אליו ניצוץ‬ ‫ומטיב לבריותיו‪ ,‬אשר בטובו הגדול הכניס האות‬ ‫קדוש מנשמת אברהם אבינו לסייעו שיוכל לעשות‬ ‫קו"ף בין האות צדי"ק לאות רי"ש‪ ,‬בכדי לבטל‬ ‫תשובה כדבעי‪.‬‬ ‫ולהפריד אותיות צ"ר‪ ,‬שהוא רמז לתוקף מדת הדין‬ ‫ולפי"ז יבואר רמז הכתוב בפרשתן וירא אליו ה'‬ ‫בבחי' הכתוב )אסתר ז‪ ,‬ו( איש צ"ר ואויב‪ ,‬כי אילו‬ ‫באלוני ממרא‪ ,‬ומורה כאמור על חוזק הדיבור‪ ,‬לרמז‬ ‫היו האותיות צ"ר סמוכות זו לזו הרי שבאופן זה היה‬ ‫דלהכי מהני תשובה אף דקיי"ל לא אתי דיבור‬ ‫הקליפה בתוקף ועוז גדול כל כך‪ ,‬עד שלא היו יכולים‬ ‫ומבטל מעשה‪ ,‬יען אשר נחשב אצלו הדיבור‬ ‫לעמוד כנגדם ולהתגבר עליהם בפרטיות ובכלליות‪,‬‬ ‫כמעשה‪ ,‬ומכח זה והוא יושב פתח האהל כחום‬ ‫והיה נעשה חורבן עולם ח"ו‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬מרמז על בחי' התשובה )ראה עבודת ישראל‪,‬‬ ‫ולזה הכניס הקב"ה ביניהם האות קו"ף להפרידם‪,‬‬ ‫פרשתן‪ ,‬ד"ה והוא יושב( להודיע כי לכל אחד ואחד‬ ‫דכאמור האות קו"ף רומז לשמו של הקב"ה‪ ,‬ומרחמיו‬ ‫מועיל תשובה תמיד בכל עת‪ .‬וזהו שאמרו פתח טוב‬ ‫ית"ש עצר הקב"ה בעדם בבחי' אמרם ז"ל )ב"ר כג‪,‬‬ ‫פתחת לעוברים ושבים היינו שהוא פתח הפתח‬ ‫פר' חיי שרה · כה · תשפ"ז‬ ‫ואף לא להביט וולהסתכל לעברו‪.‬‬ ‫יא; עפ"י איוב לח‪ ,‬יא( האומר לים עד פה תבוא‪ ,‬ובכך‬ ‫על כן באו חכמינו הק' לחזק אותנו חיזוק גדול‪,‬‬ ‫הפריד את אותו החיבור של אותיות צ"ר‪ .‬ועל זה‬ ‫ואמרו ומאי טעמא מהדרה תגיה דקו"ף לגבי‬ ‫אמרו חז"ל )סנהדרין דף ע"א ע"ב( פיזור לרשעים נאה‬ ‫רי"ש‪ ,‬אמר הקב"ה אם חוזר בו אני קושר לו כתר‬ ‫להם ונאה לעולם‪ ,‬רמזו לפירוד זה של אותיות צ"ר‪,‬‬ ‫כמותי‪ ,‬היינו דאף על פי שאין הקב"ה חפץ להסתכל‬ ‫ע"י מה שהכניס השי"ת האות קו"ף באמצע‪.‬‬ ‫בפני הרשע‪ ,‬מ"מ ברוב רחמיו וחסדיו הקדים רפואה‬ ‫ועל זה רמז הכתוב )תהילים לז‪ ,‬לב‪-‬ג( צופה רשע‬ ‫למכה וכבר הכניס את האות קו"ף בין האותיות צ"ר‪,‬‬ ‫לצדיק ומבקש להמיתו‪ ,‬היינו שאות רי"ש המורה‬ ‫בכדי להורות וללמד שאפי' מי שהוא בבחי' רשע כפי‬ ‫על הרשע חפץ להתקרב לאות צדי"ק להיות צר‪ ,‬יען‬ ‫שנרמז באות רי"ש‪ ,‬מ"מ גם הוא יוכל לשוב אליו‬ ‫אשר הקליפות חפצים לאבד את העולם‪ ,‬וכאמרם‬ ‫באמת‪ ,‬וגם מי שפגם וקלקל חס עליו הבורא ב"ה‬ ‫ז"ל )אבות ה‪ ,‬א( שהרשעים מאבדים את העולם‬ ‫החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח‪ ,‬אשר הוא‬ ‫שנברא בעשרה מאמרות‪ ,‬ומימות עולם מנסים‬ ‫טוב ומטיב לרעים ולטובים‪ ,‬וכבר מראש הכין פתח‬ ‫ומחזרים הטומאה וסט"א בכל מיני אופנים להביא‬ ‫תקוה למי שרוצה לשוב בתשובה על ידי שהכניס‬ ‫לידי חורבן העולם‪ ,‬הן בכללויות כאשר אנו רואים‬ ‫את האות קו"ף באמצע האותיות צ"ר‪ ,‬ולכן דייקא‬ ‫את כלי המשחית וכלי הזין אשר כל תכליתם הוא‬ ‫באות הזה הרי הוא קושר כתר לעטר ולרומם את‬ ‫להחריב את עולמו של הקב"ה‪ ,‬והן בפרטיות אצל‬ ‫הבעל תשובה‪.‬‬ ‫כל אחד ואחד מישראל אשר הוא עולם קטן )ראה‬ ‫וזהו שהמשיכו עוד ואמרו ומאי טעמא כרעיה‬ ‫תנחומא פקודי‪ ,‬ג(‪ ,‬ומבקשים הקליפות להתגבר עליו‬ ‫דקו"ף תלויה דאי הדר ביה ליעייל וכו' בא ליטהר‬ ‫ולכלותו על ידי מה שיחדירו בו כל ענין רע ולהפילו‬ ‫מסייעין אותו‪ ,‬היינו שהקב"ה פותח פתח מיוחד‬ ‫מאיגרא רמא לבירא עמיקתא לבאר שחת רח"ל‪.‬‬ ‫בתוך האות קו"ף המרמז על הרשע‪ ,‬ופתח שער‬ ‫אמנם הוי"ה לא יעזבנו בידו‪ ,‬רומז לאות ק' דקאי‬ ‫לדופקים בתשובה שיוכלו לשוב אליו באמת‪ ,‬ובכך‬ ‫על הקב"ה‪ ,‬שהוא מפריד ביניהם‪ ,‬ואז יתפרדו כל‬ ‫נתן לו דרך ואפשרות שיוכל לשוב ולהפוך דרכיו‬ ‫פועלי און‪.‬‬ ‫למוטב ולא יפול ברשת הצ"ר הצורר‪.‬‬ ‫וזה סוד הכתוב )תהלים לב‪ ,‬ז( א'תה ס'תר ל'י‬ ‫‪ -‬בזכות התשובה שקדמה לעולם נברא העולם ‪-‬‬ ‫מ'צ"ר תצרני‪ ,‬דראשי תיבות עולים סמא"ל‪ ,‬והרמז‬ ‫והנה איתא בספה"ק )ליקוטי תורה‪ ,‬בפרשתן‪ ,‬דרוש‬ ‫בזה שאילו היו אותיות צ"ר מחוברות יחדיו שוב היה‬ ‫מהחברים( ד'ממר"א' היינו תוקף וחוזק הדינין‪ ,‬משום‬ ‫כח הסט"א והס"מ גדול עד מאוד‪ ,‬אולם השי"ת‬ ‫דישנם פ"ר דינים‪ ,‬וממר"א עולה בגימטריא פ"ר עם‬ ‫אתה סתר לי וברוב רחמיו וחסדיו הכניס קדושת‬ ‫הכולל‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ועוד איתא )ראה ייטב לב‪ ,‬בפרשתן(‬ ‫שמו באות קו"ף בין האותיות ובכך מצ"ר תצרני‪,‬‬ ‫דממרא מרמז לבחי' זקן ממרא‪ ,‬ומורה על אלו אשר‬ ‫ומשמר את בני ישראל מליפול ברשת היצר הרע‪ ,‬עד‬ ‫שמרדו וחטאו הרבה כ"כ‪ ,‬וע"ד האמור )דברים ט‪ ,‬ז(‬ ‫ששוב אין כח לטומאה והסט"א להתגבר על ישראל‪,‬‬ ‫ממרים הייתם עם ה' )וראה נועם מגדים‪ ,‬פרשתן‪ ,‬ד"ה‬ ‫ואדרבה יש בידם הכח לשוב בתשובה ולהתקרב‬ ‫א"י וירא(‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫אליו ית"ש‪ ,‬עכתוד"ק )ועי' תפלה למשה‪ ,‬תהלים כד‪,‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב וירא אליו ה' באלוני ממרא‪,‬‬ ‫ה; אורה ושמחה להרה"ק מבארנוב זי"ע‪ ,‬חנוכה‪ ,‬מאמר‬ ‫היינו שבא הקב"ה להורות שהוא מתגלה גם בעומק‬ ‫נר מצוה‪ ,‬פרק ב(‪.‬‬ ‫השפלות כאשר חלילה גרמו ועוררו הפ"ר דינים‪,‬‬ ‫‪ -‬הקב"ה קושר כתר לבעל תשובה באות קו"ף ‪-‬‬ ‫ונפלו ובאו עד למצב הגרוע ביותר‪ ,‬ולכן לא יתייאשו‬ ‫ועל פי זה יתבאר היטב באופן מופלא דזהו‬ ‫חלילה מן התשובה כי לא אפסה תקוות כל בשר‪,‬‬ ‫שאמרו חז"ל במתק לשונם מאי טעמא מהדר אפיה‬ ‫אלא תמיד בכל עת והוא יושב פתח האהל כחום‪,‬‬ ‫דקו"ף מרי"ש‪ ,‬אמר הקב"ה אין אני יכול להסתכל‬ ‫ופירשו במדרש פתח טוב פתחת לעוברים היינו גם‬ ‫ברשע‪ ,‬ומעתה יוכל הרשע לחשוב בעצמו דכיון‬ ‫לאלו אשר עברו עבירות חמורות רח"ל‪ ,‬ונפלו והלכו‬ ‫שאין הקב"ה רוצה להביט על פניו א"כ כבר אפסה‬ ‫שולל אחר עצת יצרם הרע ונפלו לנוקבא דתהומא‬ ‫תקוותו ח"ו ואבד סיכויו‪ ,‬שהרי הקב"ה אינו חפץ בו‬ ‫פר' חיי שרה · כו · תשפ"ז‬ ‫הוי"ה להאיר על פניו‪.‬‬ ‫רבא מ"מ ושבים היינו שאף להם יועיל התשובה‪.‬‬ ‫עפי"ז יאירו ויבהיקו באור חדש דברי אברהם‬ ‫וזהו שאמרו שאלמלא את לא בראתי שמים‬ ‫אבינו‪ ,‬שפנה ואמר למלאכים אשר נדמו היו לו‬ ‫וארץ‪ ,‬היינו יען אשר כל בריאת העולם היתה בשביל‬ ‫לערביים המשתחוים לאבק שברגליהם )בבא מציעא‬ ‫זה‪ ,‬וכמבואר במדרשי חז"ל )זוה"ק ח"א‪ ,‬דף כ"ה ע"א;‬ ‫שם( אשר פגמו וחטאו‪ ,‬ואמר להם שלא ידמו כי אין‬ ‫ח"ג דף ס"ט ע"ב; ועי' ב"ר ח‪ ,‬ו( שעוד לפני בריאת‬ ‫להם עוד תקוה ותקומה ואין מועיל להם תשובה‪,‬‬ ‫העולם כבר טענו המלאכים מה אנוש כי תזכרנו‬ ‫דלא כן הוא אלא יוקח נא מעט מים‪ ,‬רמז להם על‬ ‫)תהלים ח‪ ,‬ה( ועתידין למחטי קמך‪ ,‬דהאדם יש לו‬ ‫עצה זו שיש בידם לבכות ולהרבות בדמעות‪,‬‬ ‫נפש בהמית המושכו לתאוות וארציות והוא קרוץ‬ ‫ובדמעות הללו ורחצו רגליכם היינו העבירות‬ ‫מבשר ודם‪ ,‬ובוודאי יחטא וימרה פי עליון‪ ,‬ומפני מה‬ ‫החמורות‪ ,‬וע"ד הכתוב )משלי יט‪ ,‬ב( ואץ ברגליים‬ ‫נברא כלל בעולם‪ ,‬ואעפ"כ כבר השיב להם השי"ת‬ ‫חוטא )עי' שפע חיים רעד"ר‪ ,‬פרשתן‪ ,‬מאמר א‪ ,‬אות ד(‪,‬‬ ‫שכבר הכין ותיכן כח התשובה מקודם‪ ,‬דתשובה‬ ‫כי אף אם חטאו ונכשלו בעבירות חמורות‪ ,‬הרי‬ ‫קדמה לעולם )פסחים דף נ"ד ע"א(‪.‬‬ ‫שהעצה נתונה בידם לקיים בעצם הכתוב )איכה ב‪,‬‬ ‫והמגיד מראשית אחרית כבר היה גלוי וידוע‬ ‫יט( שפכי כמים לבך נוכח פני ה'‪ ,‬להרבות בבכיה‬ ‫לפניו מתחילת בריאת האדם שעתיד הוא לבוא עד‬ ‫ולרחוץ מצחם בדמעות אלו‪ ,‬ובכך יזכו לראות כי‬ ‫למצב שפל ביותר‪ ,‬שלא יוכל לעמוד בנסיון ויכשל‬ ‫בוודאי יהיה השי"ת בעזרם ולא אפסה תקוותם‪.‬‬ ‫ויחטא‪ ,‬ולזה הקדים רפואה למכה ועוד טרם כל יציר‬ ‫ולזה גמר אומר והשענו תחת הע"ץ‪ ,‬היינו‬ ‫נברא הכין את כח התשובה שיועיל תמיד בכל עת‬ ‫שיתבוננו באותיות שתחת הע"ץ שהם אותיות קו"ף‪,‬‬ ‫ובכל מצב‪ ,‬ובלא כח התשובה לא היה שייך כלל ענין‬ ‫ויראו כי יתבוננו בחסד א'ל גדול זה שהכניס הקב"ה‬ ‫בריאת העולם‪ ,‬דהא נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא‬ ‫אות קו"ף בין אותיות צ"ר‪ ,‬ועוד זאת דכרעיה דקו"ף‬ ‫נברא )עירובין דף י"ג ע"ב(‪ ,‬וכיון שכל תכלית הבריאה‬ ‫תלויה לרמז שהקב"ה מקבל כל השבים אליו‬ ‫היתה יצירת האדם נזר הבריאה‪ ,‬הרי שלא היה‬ ‫באהבה‪ ,‬כי הוא בוחר בתשובה ומקבל תמיד בכל‬ ‫העולם נברא כלל‪ .‬ועתה בכח אברהם אבינו ע"ה‬ ‫מצב כל השבים‪ ,‬והוא רוצה ומצפה בתשובתם‪.‬‬ ‫אשר לימד והורה דבר זה שמועיל תשובה והמשיך‬ ‫‪ -‬אברהם חס על ישמעאל שיוכל לחזור בתשובה‬ ‫שתתקבל תשובת כל אחד ואחד‪ ,‬בכך נתקיימו‬ ‫ובכך הכין כח התשובה לדורות ‪-‬‬ ‫שמים וארץ‪.‬‬ ‫ויובן בזה מה שמצינו אצל אברהם אבינו )בראשית‬ ‫‪ -‬סגולה להסיר רושם החטא ע"י שירחוץ מצחו‬ ‫כא‪ ,‬י‪-‬יא( ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת‬ ‫בדמעות עיניו ‪-‬‬ ‫בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק‪,‬‬ ‫והנה איתא בזוה"ק )עי' ח"ב דף י"ב ע"ב; תיקו"ז‪,‬‬ ‫וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו‪ .‬וקשה‬ ‫תיקון י"א‪ ,‬דף כ"ו ע"ב( שאדם שחטא ואיבד את‬ ‫מאוד להבין סברת אברהם אבינו שלא רצה לגרשם‪,‬‬ ‫הצלם אלקים‪ ,‬ורוצה לשוב אל ה' ולהמשיך על עצמו‬ ‫וכי לא ידע את מידותיו הרעות והמגונות‪ ,‬שבגינם‬ ‫שוב צלם אלקים שיאיר על פניו כבראשונה‪ ,‬העצה‬ ‫צריכים לשלח אותו‪ .‬דהלא לא ביקשה שרה לגרשו‬ ‫לזה היא שיבכה וירבה בדמעות‪ ,‬וירחץ את פניו עם‬ ‫כי אם אחר אשר ראתה את ישמעאל מצחק‪ ,‬ופירשו‬ ‫הדמעות הללו‪ ,‬ואז יעבור הרושם והזוהמא של‬ ‫חז"ל )ב"ר נג‪ ,‬יא‪ ,‬והובא ברש"י( דמצחק הוא לשון‬ ‫החטא מעל פניו והצלם אלקים שוב יחזור להיות‬ ‫עבודה זרה גילוי עריות ורציחה‪ ,‬וכיון שראתה את‬ ‫חקוק שם‪ .‬ואיתא בספה"ק )ראשית חכמה‪ ,‬שער‬ ‫ישמעאל שמתנהג כבעל תאווה אשר בהפקירות‬ ‫היראה‪ ,‬פרק ט‪ ,‬אות ז; שם‪ ,‬שער התשובה‪ ,‬פרק ה‪ ,‬אות‬ ‫ניחא ליה‪ ,‬והגם אשר נתגדל בביתו של אברהם‬ ‫ט; ישמח משה‪ ,‬פר' נצבים‪ ,‬ד"ה היוצא מזה דגם( שטוב‬ ‫אבינו לא למד ממעשיו אלא כפר בעיקר וכאפיקורס‬ ‫גם להעביר הדמעות על המצח‪ ,‬כי במצח האדם‬ ‫גמור‪ ,‬והוא גרוע יותר מן הגויים מסביב אשר אינם‬ ‫נרשמים ונחקקים העוונות‪ ,‬וכשרוחץ המצח עם‬ ‫יודעים מאומה‪ ,‬לא יכלה לסבול ענין הדבר שיתגדל‬ ‫הדמעות ששפך בעת שעשה תשובה שלימה‪ ,‬נמחק‬ ‫בן האמה בביתה‪ ,‬ועל כן ביקשה לגרשם‪.‬‬ ‫כל הרושם של הזוהמא שיש שם‪ ,‬ואז יכול לחזור שם‬ ‫פר' חיי שרה · כז · תשפ"ז‬ ‫לכל אחד‪.‬‬ ‫אכן אברהם אבינו ע"ה עמוד החסד )זוה"ק‪ ,‬פר'‬ ‫וכיון שכן אסור לו לאדם להתייאש מדרכי‬ ‫תולדות‪ ,‬ח"א דף קמ"ו ע"ב( הוא הרע לו על הדבר‬ ‫התשובה‪ ,‬וגם כשהוא עומד במצב הגרוע ביותר‪,‬‬ ‫הזה‪ ,‬כיון דאברהם הוא פתח הפתח לבעלי תשובה‪,‬‬ ‫מכל מקום כאשר יזעק אל השי"ת שחפץ הוא‬ ‫וסבר שכל אחד ואחד אף הרשע הגדול לא אפסה‬ ‫לעשות תשובה‪ ,‬הרי שיקבלו הקב"ה באהבה‪ ,‬ולא זו‬ ‫תקוותו מן התשובה‪ ,‬ויכול כל אחד לשוב למוטב‪,‬‬ ‫בלבד אלא גם יקשור לו הקב"ה כתר לראשו‪,‬‬ ‫וכפי שאכן מצינו לבסוף דאף ישמעאל לעצמו עשה‬ ‫וכאמור שאמר הקב"ה אם חוזר בו אני קושר לו כתר‬ ‫תשובה בסוף ימיו )ב"ב דף ט"ז ע"ב(‪.‬‬ ‫כמותי‪ ,‬והדברים מבהילים לרעיון בהתבוננות בדבר‪,‬‬ ‫וזה שאמר הכתוב )שם פסוק יב( ויאמר אלקים אל‬ ‫וישכיל האדם לידע שגם כשנפל ובא עד לעומקא‬ ‫אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר‬ ‫דתהומא רבא יכול הוא לשוב בתשובה‪ ,‬עד אשר‬ ‫תאמר אליך שרה שמע בקולה‪ ,‬כי במעשה זה הרי‬ ‫כביכול יאמר הקב"ה אני קושר לו כתר כמותי‪.‬‬ ‫שהתכלית הוא הא דכי ביצחק יקרא לך זרע‪,‬‬ ‫י"ה זכות אבות יגן עלינו‪ ,‬ובגלל אבות תושיע‬ ‫שעתה בדבר זה שהרע לבבך על אודות ישמעאל‪,‬‬ ‫בנים ותביא גאולה לבני בניהם‪ ,‬הנה הקריאה מעורר‬ ‫נתעורר הדבר אצל זרע יצחק עד עולם‪ ,‬שיועיל להם‬ ‫הזמן )בוצינא דנהורא‪ ,‬מערכת תורה‪ ,‬אות יט(‪,‬‬ ‫תשובה בכל אופן ובכל מצב‪ ,‬הגם כי יפלו מטה מטה‬ ‫וכשקוראים פרשה זו מתעורר כוחם של האבות הק'‪,‬‬ ‫עד שאול תחתיה‪ ,‬ובכל עת כאשר יושיט האדם ידיו‬ ‫שאף הם יעמדו ויתפללו ויזעקו אל השי"ת שכבר‬ ‫ויזעק אל ה' אלוקיו חפץ אני לעשות תשובה‪ ,‬בוש‬ ‫יאמר די לצרותינו‪ ,‬מי שאמר לעולמו די יאמר‬ ‫אני במעשי ומתחרט אני עליהם כי חטאתי עויתי‬ ‫לצרותי די ויאמר למלאך המשחית הרף‪ ,‬כי כבר‬ ‫פשעתי‪ ,‬אנא הוציאנו מבור שחת‪ ,‬הרי שבוודאי‬ ‫סבלנו די והותר וכשל כח הסבל‪ ,‬ומעתה יבוא ויגולל‬ ‫יסייע השי"ת בעדו לקבלו בתשובה באהבה‪.‬‬ ‫עלינו רוח דעת‪ ,‬כי כל מה שחטאנו רח"ל אין זה כי‬ ‫‪ -‬בך חותמין בזכות מידת החסד של אברהם אבינו ‪-‬‬ ‫אם מכח רוח שטות אשר באה עלינו בתוקף הגלות‪,‬‬ ‫וזהו שהבטיח השי"ת לאברהם אבינו 'בך חותמין'‬ ‫מה שגרם לנו לאבד השכל והדעת וליפול ולבוא עד‬ ‫)פסחים דף קי"ז ע"ב(‪ ,‬ומבואר בספה"ק )מגלה‬ ‫לחשכות גדולה ונוראה‪ ,‬וכיון שיערה עלינו השי"ת‬ ‫עמוקות‪ ,‬פר' לך‪ ,‬ד"ה א"י לפי שג' אבות תקנו ג' עמודים;‬ ‫מעט אור מן השמים‪ ,‬ויאיר בנו מעט דעה בינה‬ ‫תפארת שלמה‪ ,‬פרשת לך‪ ,‬ד"ה והיה ברכה; זרע קודש‪,‬‬ ‫והשכל‪ ,‬יראה מיד היאך שכל בני ישראל ירוצו‬ ‫פרשת שמות‪ ,‬ד"ה וירא מלאך ה' אליו( דהכוונה על‬ ‫וישובו אליו בתשובה שלימה‪.‬‬ ‫עת חתימת הגלות‪ ,‬שאז כשיעמדו בני ישראל ברגע‬ ‫יעזור השי"ת לכל בני ישראל בכל מקום שהם‬ ‫האחרון של הגלות המר‪ ,‬טרם ביאת המשיח‪ ,‬ויעמוד‬ ‫בכל מקומות מושבותיהם די בכל אתר ואתר‪ ,‬וישלח‬ ‫המקטרג לקטרג על ראשי עם קודש לומר שאין‬ ‫להם ישועה משמי שמי מרום‪ ,‬ברוחניות ובגשמיות‬ ‫ראויים הם לגאולה בגין מעשיהם ופשעיהם‪ ,‬או אז‬ ‫בגוף ובנפש‪ ,‬וכשם שאברהם אבינו ע"ה דאג שלא‬ ‫יעורר הקב"ה כוחו של אברהם אבינו ע"ה אשר הוא‬ ‫יחסר מאומה לאורחיו‪ ,‬כי אין מקרא יוצא מידי‬ ‫פתח דלתי התשובה לכל חוטא‪ ,‬ואף לנשמה הירודה‬ ‫פשוטו‪ ,‬כן ישפיע עלינו השי"ת בזכות אבות שפע רב‬ ‫והנמוכה ביותר‪ ,‬שלא תאבד לעד‪ ,‬ובכל עת ובכל‬ ‫בגשמיות ופרנסה‪ ,‬וברוחניות ובכל המצטרך‪ ,‬שיהיו‬ ‫מצב יועיל להם תשובה‪ ,‬ובזכותיה דאברהם יקויים‬ ‫כולם בהשקט ושלוה איש על מחנה ואיש על דגלו‪,‬‬ ‫הכתוב )מלאכי ג‪ ,‬כג‪-‬כד( הנה אנכי שולח לכם את‬ ‫ולכל בני ישראל יהיה אור במושבותם‪ ,‬אורה ושמחה‬ ‫אליה הנביא‪ ,‬והשיב לב אבות על בנים‪ ,‬וזאת היאך‬ ‫בכל בתי ישראל‪ ,‬ונוכל לקבל עלינו עול מלכות‬ ‫על ידי ולב בנים על אבותם‪ ,‬היינו שידון השי"ת את‬ ‫שמים שלימה‪ ,‬ונזכה לגאולה השלימה במהרה‬ ‫בני ישראל על ידי מה שהרע לאברהם אבינו אב‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬ ‫ידעך מנוער על אודות בנו‪ ,‬ופסק אז שיועיל תשובה‬ ‫‪‬‬ ‫מעמד 'יקרא דאורייתא' בשילוב שמחת השבע ברכות‬ ‫יום ראשון פר' חיי כ"א מרחשון‬ ‫לכבודו של העסקן הרה"ח ר' אהרן הופמן הי"ו מנהל‬ ‫בשעות הערב התקיימה בהיכל הגדול פעיה"ק‬ ‫פר' חיי שרה · כח · תשפ"ז‬ ‫ר' אהרן הופמן הי"ו פתח בדברי שבח והודאה‬ ‫רשת כוללי מבצר התורה דחסידי צאנז‪ ,‬לרגל השמחה‬ ‫להשי"ת על שזוכה להחזיק תורה זה כט"ו שנים‪,‬‬ ‫השרויה במעונו שמחת נישואי בתו הכלה תחי' עב"ג‬ ‫כשבזמן זה לא החסיר מלהעביר את המלגות בזמנם‬ ‫החתן מנחם מנדל פאפער נ"י‪.‬‬ ‫עד היום מדי חודש בחודשו חוק ולא יעבור‪ ,‬בדבריו‬ ‫שמחת השבע ברכות נערכה ע"י הנהלת היכלי‬ ‫אמר שבכל צעד ושעל הוא מרגיש את כח המשלח‬ ‫התורה והחסידות בשיתוף רשת כוללי מבצר התורה‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א אשר כמלאך העומד‬ ‫לאות הכרת הטוב למחותן העסקן הרה"ח ר' אהרן‬ ‫על גביו אומר לו גדל‪ .‬וכך בשליחות ובזכות הקודש ‪,‬‬ ‫הי"ו‪ ,‬המחזיק בעוז את הנהלת הכוללים זה כט"ו‬ ‫ובזכות אברכי הכוללים עמלי התורה‪ ,‬וזכות התורה‬ ‫שנים ומהעושים והמעשים לכל קדשי בית צאנז‪.‬‬ ‫זוכה הוא להחזיק מעמד בכל חודש מחדש‪.‬‬ ‫מאות אברכי כוללי מבצר התורה מחמש הסניפים‪,‬‬ ‫את דבריו הנרגשים סיים בברכת התודה לראשי‬ ‫ירושלים‪ ,‬טבריה‪ ,‬בית שמש רמה ב'‪ ,‬בית שמש רמה‬ ‫הכוללים רבנן ותלמידיהון די בכל אתר ואתר‪ ,‬עסקני‬ ‫ד'‪ ,‬ואלעד‪ ,‬התאספו יחדיו לסעודה ערוכה ומפוארת‬ ‫היכלי התורה והחסידות‪ ,‬וכל העוזרים והמסייעים‬ ‫כראוי לשמחת התורה‪ ,‬לצד רמ"י ומשגיחי הישיבות‬ ‫אותו בעבודת הקודש בהחזקת רשת הכוללים‬ ‫פעיה"ק ולקול צלילי זמר ע"י מקהלת אזמרה‬ ‫פעיה"ק וכן הכולל במאנסי‪.‬‬ ‫שהנעימו ברוב חן את מהלך השמחה‪.‬‬ ‫אחר דבריו‪ ,‬עלה הבדחן הר"ר ישראל יעקב פיליפ‬ ‫את המעמד פתח המנחה הרה"ח ר' זאב קליין‬ ‫הי"ו מבית שמש לשאת דברים לכבוד שמחת חתן‪.‬‬ ‫מנהל היכלי התורה והחסידות‪ ,‬כשבדבריו היטיב‬ ‫בשלב זו של המעמד החלה המעמד המרגש 'יקרא‬ ‫לתאר את רגשי הכרת הטוב המשותף שיש כאן לכל‬ ‫דאורייתא' ע"י אברכי רשת הכוללים מבצר התורה‬ ‫הנוכחים הנאספים קדם המחותן הרה"ח ר' אהרן‬ ‫בהנחייתו של הגאון רבי שמואל שמעלקא שווארץ‬ ‫הי"ו‪ ,‬הן מצד אברכי הכוללים והן מצד הנהלת‬ ‫שליט"א רב ביהמ"ד חסדא בב"ב‪.‬‬ ‫המוסדות‪ ,‬שהמחותן ר' אהרן עסקן נלהב לכל קדשי‬ ‫בתחילה פתח בדברים קצרים הרה"ג רבי אפרים‬ ‫בית צאנז‪.‬‬ ‫פישל רובינשטיין שליט"א ראש הכולל בבית שמש‪,‬‬ ‫במהלך השמחה הועלו על נס האברכים החשובים‬ ‫אשר בטוב טעם הסביר על טיב המעמד ועל האופן‬ ‫במסגרת מפעל הש"ס ‪ 20‬דף שמסיימים את כל הש"ס‬ ‫שיתקיים‪ ,‬וציין כי כבר בעת הנסיעה למעמד היו‬ ‫גפ"ת‪ ,‬ואת האברכים במסגרת מפעל הש"ס ‪ 30‬דף‪,‬‬ ‫האוטובוסים עצמם כבית המדרש‪ ,‬כשקול התורה‬ ‫שסיימו כעת לימוד כל סדר נשים‪ ,‬כמו כן במסגרת‬ ‫נישא ברמה ע"י האברכים שכבר דנו בסוגיות התורה‬ ‫לימודי ההוראה סיימו האברכים באלעד חזרה כללית‬ ‫ברוב חדווה ועוז‬ ‫על כל הלכות שבת‪ ,‬והאברכים בירושלים ובטבריה‬ ‫הגרי"ש שווארץ שליט"א פתח בדברי הקדמה קצרים‬ ‫הלומדים במסגרת מפעל הש"ס הוראה – או"ח‬ ‫בהפליאו את מעלת האברכים החשובים עמלי התורה‬ ‫שסיימו הלכות שבת ויו"ט והלכות חוה"מ‪ ,‬קבוצה‬ ‫וברוב התפעלות ציין כי הרבה אברכים ביקשו שישאל‬ ‫נבחרת נוספת של האברכים מירושלים וטבריה‬ ‫דייקא מהמקומות הקשים שבש"ס ובהוראה‪ .‬ופתח‬ ‫שסיימו את הלכות סעודה וברכת הפירות‪ ,‬וקבוצה‬ ‫בשאלה מהלכות שבת‪ ,‬כאשר מה נהדר היה מראה כאשר‬ ‫נבחרת מאברכים בבית שמש שסיימו כעת להיבחן‬ ‫קול התורה מהדהדת ברמה ברחבי ההיכל ע"י אברכי‬ ‫אצל גדולי ישראל על יורה דעה ח"ב‪ ,‬ועוד קבוצת‬ ‫הכוללים שנשאו ודנו בקול ריתחא דאורייתא‪ ,‬וחלקם‬ ‫אברכים נבחר מטבריה שנבחנו על הלכות בשר וחלב‬ ‫אף השיבו והתווכחו בכדי להגיע לחקר האמת‪ .‬וכך‬ ‫אצל גדולי ישראל‪.‬‬ ‫שאלה אחר שאלה בכל מקצועות התורה‪.‬‬ ‫בדברי פתיחה כובד הרה"ג רבי פנחס פלדמן‬ ‫שליט"א ראש כולל מבצר התורה בירושלים‪ ,‬כשבתוך‬ ‫כאן זכו להופעתו כבוד של כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬אשר‬ ‫דבריו אמר כי אין זו שמחה של ר' אהרן אלא שמחת‬ ‫הגיע להשתתף לכבוד שמחת התורה ולכבוד השמחה‬ ‫התורה ממש שהתורה שמחה בשמחתו של ר' אהרן‪.‬‬ ‫בביתו של המחותן הרה"ח ר' אהרן הי"ו המחזיק‬ ‫בדבריו ציין כי כמה מסגרות בסניפי מבצר התורה‬ ‫ותומך תורה‪.‬‬ ‫מסיימים כעת מקצוע שלם הן בש"ס והן בהוראה‪,‬‬ ‫עם כניסת כ"ק מרן שליט"א למעמד ניגשו נציגי‬ ‫ומה' יצא הדבר שבכל פעם שיש סיום על מקצוע‬ ‫הכולל במאנסי הרה"ג ר' יוסף שטיינמעץ הי"ו והר"ר‬ ‫מתאספים לחגוג הסיום בקרית מלך רב‪ ,‬כי כוחם‬ ‫מאיר וויצנער הי"ו והביאו פריסת שלום מהאברכים‬ ‫וזכותם של רבוה"ק חופפת על האברכים הלומדים‬ ‫בכולל מבצר התורה במאנסי שמשתתפים בריחוק מקום‬ ‫בכוללים להצלחתם בתוה"ק‪ .‬בסיום דבריו הודה בשם‬ ‫ומקירוב הלב בשמחתו של המנהל ר' אהרן‪ ,‬והגישו אגרת‬ ‫אברכי הכוללים די בכל אתר ואתר למחותן הרה"ח ר'‬ ‫שלומים ובו חידושי תורה מהאברכים במאנסי‪.‬‬ ‫אהרן הי"ו על נשיאת העול הכבד של הכוללים‬ ‫כ"ק מרן שליט"א ישב באנפהא נהירין כשאף מרן‬ ‫במסירות נפש זה כט"ו שנים‪.‬‬ ‫שליט"א הצטרף יחד עם האברכים שליט"א‪,‬‬ ‫כאן כיבד המנחה את בעל השמחה המנהל הרה"ח‬ ‫להשתעשע בשעשועי דאורייתא בחדוות התורה‪,‬‬ ‫ר' אהרן הי"ו לשאת דברים לכבוד השמחה‪.‬‬ ‫פר' חיי שרה · כט · תשפ"ז‬ ‫בתורה‪ ,‬וסיים בדברי ברכה למנהל הכולל לרוב ברכה‬ ‫בהביעו את קורת רוחו המרובה על ידיעת התורה של‬ ‫והצלחה ושמחות לעד במעונו‪.‬‬ ‫האברכים המצויינים של מבצר התורה‪.‬‬ ‫מרן שליט"א ערך שולחן לחיים ואיחל לחתן‪,‬‬ ‫בסיום המעמד המרגש סיים השואל הגרי"ש‬ ‫למחותן המנהל הרה"ח ר' אהרן הי"ו בברכות לרוב‪,‬‬ ‫שווארץ שליט"א בדברי שבח על שבחו של אהרן‬ ‫לאבי החתן הי"ו ולכל הקהל‪.‬‬ ‫בציינו ברוב התפעלות כי אין זו הפעם הראשונה‬ ‫כאן פתח מרן שליט"א בדברות קדשו לכבוד‬ ‫שזכה להשתעשע בחדוותא דאורייתא עם אברכי‬ ‫השמחה ולכבוד האברכים‪ ,‬וזהו תוכנם‪:‬‬ ‫מבצר התורה‪ ,‬שאפשר לראות עליהם על גדלותם‬ ‫המרובה ויגיעתו בתורה‪ ,‬ותר וחיזר אחר דבר מה‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית כג‪ ,‬א( ויהיו חיי שרה‬ ‫לעשות לפרנסתו וכו'‪ .‬ואז ראיתי במוחש צדקת דברי‬ ‫מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה‪.‬‬ ‫הזוה"ק‪ ,‬דבהכרח הוא שיהיה לו לאדם שמחת‬ ‫וברש"י לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל לומר לך שכל‬ ‫התורה וחדוותא דשמעתתא‪ ,‬כי האדם אשר עוסק‬ ‫אחד נדרש לעצמו בת ק' כבת כ' לחטא מה בת כ'‬ ‫בתורה בלא יצר הרע הרי שאינו יכול לזכות לתורה‬ ‫לא חטאה שהרי אינה בת עונשין אף בת ק' בלא‬ ‫באמת‪ ,‬ולבסוף יפול הנופל רח"ל‪.‬‬ ‫חטא ובת כ' כבת ז' ליופי‪.‬‬ ‫כן חזרנו מש"כ בענין זה הגה"ק מהרי"א‬ ‫ולכאו' צריך לבאר הרבותא בזה‪ ,‬דבוודאי אינו רק‬ ‫מקאמרנא זי"ע בזוהר חי )ח"ד‪ ,‬דף קנ"ב טור ד'( שעל‬ ‫עפ"י פשטות שהיתה בת כ' כבת ז' ליופי כדרך‬ ‫ידי שעובד האדם את השי"ת בשמחה וחמימות‬ ‫שמלמדים עם ילדי תשב"ר‪ ,‬דהא מצינו שאמרו חז"ל‬ ‫נכנע היצר הרע ונתהפך לטוב תחת היצר הטוב‪,‬‬ ‫)שמו"ר א‪ ,‬א( בפסוק )בראשית כא‪ ,‬יב( כל אשר‬ ‫והביא בשם דודו רביה"ק מהרצ"ה מזידיטשויב זי"ע‬ ‫תאמר אליך שרה שמע בקולה‪ ,‬שהיה אברהם טפלל‬ ‫שכשהיה רואה איזה מתפלל בלא חיות ותשוקה אש‬ ‫שרה בנביאות‪ ,‬ובהכרח שיש כאן כוונה רמה יותר‪.‬‬ ‫קדוש אלא כמת‪ ,‬היה דרכו לומר‪ ,‬זה מתפלל בלא‬ ‫הנה בכניסתי הנה שמעתי מעט מהריתחא‬ ‫יצר הרע כלל‪ .‬כלומר שהמתפלל בלי חיות ותשוקה‬ ‫דאורייתא והחדוותא דשמעתתא שהיה כאן בין‬ ‫באופן כבוי הריהו מתפלל בלי יצר הרע‪ ,‬ולכן חסר‬ ‫האברכים‪ ,‬ובוודאי טוב וראוי הדבר לערוך כענין זה‬ ‫לו ההתלהבות והחיות להתפלל בקול גדול ובזעקה‪.‬‬ ‫שיהיו האברכים מדברים ביניהם בשקלא וטריא‬ ‫בוודאי שבני העליה אשר נתעלו להיות כמלאכים‬ ‫לשאול ולהשיב כהלכה מעת לעת בכל כולל וכולל‪,‬‬ ‫וראשם מגיע השמימה ומופשטים כליל מחיזו דהאי‬ ‫ואין צריך להמתין בכך לעשותו רק לפרקים‪ ,‬אלא‬ ‫עלמא‪ ,‬הם יכולים לעבוד את בוראו באימה ביראה‬ ‫אפשר אפילו מידי שבוע שיתכנסו יחדיו למשך‬ ‫ברתת ובזיע‪ ,‬ובבחי' הכתוב )תהלים ב‪ ,‬יא( עבדו את‬ ‫מחצית השעה או שעה‪ ,‬כשיעמוד אברך אחד שיכין‬ ‫ה' ביראה‪ ,‬לעבדו ית"ש מתוך יראת הרוממות‬ ‫כמה וכמה עניינים מענין הנלמד‪ ,‬ויהיו שואלים‬ ‫ביראה עילאה‪ .‬אלא שבדורנו שהדורות חלושים‬ ‫ומשיבים כענין‪ ,‬שהדבר מביא לחדוותא דשמעתתא‬ ‫וקטנים הרי שיש עלינו לקיים מה שנא' )שם ק‪ ,‬ב(‬ ‫ולשמחת התורה‪.‬‬ ‫עבדו את ה' בשמחה‪ ,‬דמאחר ובדרך כלל האדם‬ ‫וכבר הארכנו זה עתה )נעילת חג שמחת תורה‬ ‫הוא דאוג ולחוץ מטרדות הזמן‪ ,‬הרי שאם לא יהיה‬ ‫העעל"ט( מדברי הזוה"ק )פר' תולדות דף קל"ח ע"א(‬ ‫לו הרגש הנאה שמחת התורה מתוך חיות‬ ‫דמשום הכי אצטריך יצר הרע לעולם כמטרא‬ ‫והתלהבות‪ ,‬עלול הדבר להיות בעוכרו‪ ,‬שלבסוף‬ ‫לעולם‪ ,‬דאלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא‬ ‫יפול ממדריגתו‪.‬‬ ‫ליהוי‪ .‬ואשיח את אשר על לבי מה שאיקלע לפתחי‬ ‫וזהו אחד מעיקרי היסודות שלימדו אותנו‬ ‫לפני כמה שבועות מקרה שגרם לי עגמת נפש גדול‬ ‫הבעש"ט הק' זי"ע ותלמידיו הק' זי"ע‪ ,‬לעבוד את‬ ‫עד שבגין כן הייתי מנדד שינה מעיני‪ ,‬ואין אני יכול‬ ‫השי"ת מתוך שמחה‪ ,‬ובוודאי שיש בזה הרבה‬ ‫להרחיב ביותר בפרטי המקרה‪ ,‬אך המדובר באחד‬ ‫מדריגות‪ ,‬אמנם בדורנו הכוונה הוא עפ"י פשטות‬ ‫מחשובי האברכים אשר מבחרותו היה יושב על‬ ‫לעבדו ית"ש בתורה ובתפילה מתוך שמחה‪ ,‬שאז‬ ‫התורה ועל העבודה‪ ,‬והתמיד בלימודו הרבה‪ ,‬עד‬ ‫יהיה לדבר קיום‪ ,‬וכפי שכבר אמרו חז"ל )שבת דף‬ ‫שלפני תקופת זמן הפסיק מלימודו כשמענה בפיו‬ ‫ק"ל ע"א( כל דבר שקיבלו עליהם בשמחה עדיין‬ ‫שמוכרח הוא לפוש מעט ולנוח מהתאמצותו‬ ‫פר' חיי שרה · ל · תשפ"ז‬ ‫ומרוממות הדבר‪ ,‬ומשכך זוכים הם כולם הן לחיי‬ ‫מתקיימת בידם‪.‬‬ ‫עולם הבא והן לחיי העולם הזה‪ .‬ובאופן כזה שוב אין‬ ‫ולזה כשאנו באים וניגשים לעבדו ית"ש בתורה‬ ‫חשש שיבטל מהם‪ ,‬דכיון שקיבלוהו בשמחה עדיין‬ ‫ובמצוות‪ ,‬בהכרח שיהיה זה מתוך התלהבות‬ ‫מתקיימת בידם‪ ,‬ותמיד יוכל להיות מוסיף והולך‪ ,‬לא‬ ‫ושמחה‪ ,‬להודות להשי"ת שלא עשני גוי‪ ,‬ששם‬ ‫כן אילו יעסקו בתורה רק מחמת עול‪ ,‬או משום‬ ‫חלקנו מיושבי בית המדרש ולא שם חלקנו מיושבי‬ ‫שאינו רוצה להיות כגויי הארצות‪ ,‬ולא מתוך שמחה‬ ‫קרנות‪ ,‬וככל שרואה האדם יותר את גודל המלחמה‬ ‫וחיות‪ ,‬הרי שלבסוף יפול ולא יהיה לזה קיום אצלו‪,‬‬ ‫לה' בעמלק‪ ,‬היאך שהטומאה והסט"א עם כל‬ ‫ורק דבר שמקיימים אותו מתוך שמחה של מצוה‬ ‫שלוחיהם מתגברים ביותר על לומדי התורה‪ ,‬ורואה‬ ‫יכולים להחזיק בה ולהיות בבחי' מוסיף והולך‪.‬‬ ‫בחוש את הנסיונות והקשיים המרובה במלחמה‬ ‫והנה בספה"ק ישמח משה )בפתיחה( כתב לבאר‬ ‫גלויה כנגד לומדי התורה‪ ,‬הרי שמכך משכיל הוא‬ ‫דברי המדרש )ויק"ר ח‪ ,‬ג( 'חביב קרבנו של אהרן לפני‬ ‫להבין דהתורה הק' הוא חייך ואורך ימיך‪ ,‬והיא‬ ‫הקב"ה כקרבנם של נשיאים'‪ ,‬בקרבנם של נשיאים‬ ‫הנותן חיות ושמירה על הכלל כולו‪ ,‬ומתוך כך ביותר‬ ‫כתיב )במדבר ז‪ ,‬יז( זה קרבן נחשון וגו'‪ ,‬וכאן כתיב זה‬ ‫תגבר אצלו השמחה על שזוכה הוא להיות מיושבי‬ ‫קרבן אהרן‪ .‬דהנה לא נוכל לשער ולתאר קודם‬ ‫בית המדרש‪ ,‬והוא מודה ומהלל להשי"ת אשר נתן‬ ‫התלהבותם של נשיאי ישראל בעת אשר חנכו את‬ ‫לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו‪.‬‬ ‫מזבח ה' במשכן‪ ,‬אחר שבני ישראל ייחלו והמתינו‬ ‫ופירוש 'חיי עולם' אינו רק בעולם הבא‪ ,‬כי אם אף‬ ‫לבנין המשכן‪ ,‬והרימו כל אחד תרומת המשכן‪,‬‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬וכנודע מש"כ הצל"ח בברכות )דף כ"ח‬ ‫כשעיקר תכלית הקמת משכן ה' היתה שיוכלו‬ ‫ע"ב( שצדיקים זוכים לבחינת עולמך תראה בחייך‬ ‫להקריב בה קרבנות לפנוי ולזכות להשראת שכינת‬ ‫)שם דף י"ז ע"א(‪ ,‬היינו דכשלומד האדם מתוך הנאה‬ ‫עוזו בתוכם‪ ,‬ועתה באו הנשיאים להקריב קרבנם‬ ‫וחשק גדול ומבין וזוכר כל מה שלומד‪ ,‬הריהו זוכה‬ ‫לחנוכת המזבח לראשונה‪ ,‬הרי שנתלהב לבם‬ ‫לבחי' עולם הבא בחיים חיותו‪ ,‬כי זהו לו ההנאה‬ ‫בקרבם ורבתה אצלם השמחה‪ ,‬והיו מלאי רגש‬ ‫והתענוג הגדול ביותר‪.‬‬ ‫והקריבו קרבנם מתוך שמחה וחדוה בחיות‬ ‫זכה דורנו אשר בני הבית הם שמחים ואוהבים‬ ‫והתלהבות בכל רמ"ח אבריהם ושס"ה גידיהם‪ ,‬על‬ ‫שבעליהם יושבים ועוסקים והוגים בתורה הק'‪,‬‬ ‫שזוכים הם להשרות השכינה בתחתונים‪ ,‬ועד היום‬ ‫ומכבדים הם את התורה‪ ,‬שע"ז אמרו חז"ל )ברכות‬ ‫הזה נשארו ימי חנוכת הנשיאים כיום טוב לדורות‪.‬‬ ‫דף י"ז ע"א( הני נשי במאי זכיין‪ ,‬וכשהבעל יושב‬ ‫ועל כך אומר המדרש שאהרן הכהן ששימש‬ ‫ולומד הרי שאז גודל ההערכה שיש לאשה כלפיו‬ ‫בכהונה גדולה מ' שנה‪ ,‬ומידי יום ביומו הקריב מנחת‬ ‫יותר ויותר‪.‬‬ ‫חביתין מחציתו בבוקר ומחציתו בערב בחול בשבת‬ ‫הנה נא זקנתי ויכול אני לומר מתוך הנסיון אחר‬ ‫וביו"ט‪ ,‬הרי שזה היה אצלו כל יום ויום באותה‬ ‫שהייתי מעורב במקרים הרבה בלא שיעור‪ ,‬כששורש‬ ‫חביבות והתלהבות כמו קרבנות הנשיאים‪ ,‬ועל אף‬ ‫ותחילת הדבר מה שהוריד את חן הבעל וההערכה‬ ‫שזה היה אצלו הרגל ודבר תמידי‪ ,‬ובטבע העולם‬ ‫שהיתה כלפיו מצד האשה‪ ,‬היה כאשר היא הבינה‬ ‫כשיקיים הדבר שוב ושוב הרי שתהיה ההתלהבות‬ ‫ורואה שהבעל מבלה זמנו לריק‪ ,‬ואינו עוסק בתורה‪,‬‬ ‫פוחתת והולכת‪ ,‬ומתוך ההרגל יעבוד את ה' כמצות‬ ‫ואף בימי ערב שב"ק ושב"ק‪ .‬וכבר סיפרתי מכבר מה‬ ‫אנשים מלומדה‪ ,‬ואינו דומה קיום המצוה בפעם‬ ‫ששחה אשה אחת בפני שאין בעלה יכול לרמותה‪,‬‬ ‫העשירית לפעם הראשונה‪ ,‬ודבר שהוא מידי יום‬ ‫אחר שהיא יודעת שהוא אינו פותח ספר כלל‪ ,‬ואף‬ ‫ביומו אין לאדם אותו ההתלהבות וההתעורות כדבר‬ ‫בהיותו בכולל אינו לומד ואינו יכול לרמותה בכך‪.‬‬ ‫שבא מעת לעת‪ ,‬מ"מ אהרן הכהן הקריב את‬ ‫ולדאבוני היא אכן צדקה בדבריה‪.‬‬ ‫הקרבנות בכל יום באותה התלהבות והתעוררות‬ ‫וכהיום ב"ה אשר בני הבית מעריכים ושמחים‬ ‫ללא כל שינוי‪ ,‬ובכל יום היה מודה ומהלל להשי"ת‬ ‫בדבר‪ ,‬וכשרואות את בעליהן עוסקים בתורה‬ ‫על שזוכה הוא להקריב לפניו קרבנות‪ ,‬והיה עובד‬ ‫ומשכימים קום לעבודת השי"ת הרי שמגדלות‬ ‫פר' חיי שרה · לא · תשפ"ז‬ ‫שלא לקבל עוד אברכים‪ ,‬או לחפש שותפים בהחזקת‬ ‫עבודתו מתוך התלהבות דקדושה וחיות אש קודש‪,‬‬ ‫מחצית כולל ועוד כיוצ"ב‪ ,‬והנה ר' אהרן אם רק‬ ‫עכתודה"ק )וראה ייטב פנים‪ ,‬לחנוכה‪ ,‬מאמר לט(‪.‬‬ ‫אבקש ממנו הרי שמיד יקבל על עצמו להחזיק עוד‬ ‫ויפורש הפסוק )ישעי' סב‪ ,‬ה( ומשוש חתן על כלה‬ ‫כולל על כתפו‪ ,‬וזהו שבחו של אהרן שלא שינה ואינו‬ ‫ישיש עליך אלוקיך‪ ,‬דמרמז שכשם שבשמחת חתן‬ ‫נותן תנומה לעפעפיו אלא תמיד הוא בהתחדשות‬ ‫וכלה ישנו תמיד התלהבות ושמחה חדשה‪ ,‬כן נמי‬ ‫והתלהבות להוסיף עוד ועוד‪.‬‬ ‫מה שישיש עליך אלוקיך היינו מה שהאדם שמח‬ ‫ובזה הבנתי מה ששילבו כאן שמחת חתן וכלה‬ ‫עם הקב"ה בעסק תורתו וקיום המצוות‪ ,‬צריך להיות‬ ‫ומסיבה של מצוה שערכו עתה לאברכי הכוללים‪,‬‬ ‫תמיד מתוך התחדשות כבתחילה‪ ,‬בעת שמחת חתן‬ ‫לכבוד התורה ולומדיה‪ ,‬לרמז על ענין האמור שעל ידי‬ ‫וכלה‪ ,‬שיהיה תמיד עבודתו מתוך שמחה‬ ‫שמחת של מצוה זוכים להוסיף אומץ בתורה ובעבודת‬ ‫והתלהבות כבראשונה‪.‬‬ ‫השי"ת‪ ,‬ולהחזיק בזה תמיד ולהיות מוסיף והולך‪.‬‬ ‫עפי"ז יבואר מעלתה של שרה אמנו שהשתבחה‬ ‫*‬ ‫בהיותה בת ק' כבת כ' בת כ' כבת ז'‪ ,‬היינו שסברה‬ ‫מאמינים אנו באמת ובלב שלם בקיום הפסוק‬ ‫וידעה תמיד שיש לעבוד את השי"ת מתוך שמחה‬ ‫)ישעי' נד‪ ,‬טז( כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון‬ ‫חיות והתלהבות‪ ,‬ועבודתה היתה תמיד כמו ילד קטן‬ ‫תקום אתך למשפט תרשיעי‪ ,‬וזאת התורה לא תהא‬ ‫שמתחיל כעת עבודתו‪ ,‬ותמיד היה העבודה מתוך‬ ‫מוחלפת ולא תהא תורה אחרת‪ ,‬ויעשה הקב"ה‬ ‫התחדשות והתלהבות‪ ,‬גם בהיות בת כ' ובת ק'‪,‬‬ ‫למען התורה שישאר התורה בעולם אף למעלה‬ ‫והיתה עובדת את קונה וצורה מתוך התרוממות‬ ‫מדרך הטבע‪ ,‬ולא יועיל מאומה לכל משנאי הדת‬ ‫שמחה תמידית וחיות ומתוך שמחה של מצוה‪.‬‬ ‫המנסים ומבקשים להצר צעדיהם של לומדי‬ ‫*‬ ‫התורה‪ ,‬כי כבר אמר התנא האלוקי רשב"י ח"ו‬ ‫הדברים הללו מתאימים לומר גם על המחותן‬ ‫שתשתכח תורה מישראל )שבת דף קל"ח ע"ב(‪,‬‬ ‫בשמחה דנן‪ ,‬ר' אהרן הי"ו אשר נטל על עצמו העול‬ ‫ומזימתם לא תצלח‪ ,‬ובכל דור ודור יש לו להקב"ה‬ ‫הזה‪ ,‬אשר הוא עול כבד המוטל על שכמי אדם אחד‪,‬‬ ‫את שלוחיו אשר הם המה יחזיקו בעד לומדי‬ ‫והוא תמיד מוסיף עוד ועוד בליעה"ר‪ ,‬והכל הוא‬ ‫התורה‪ ,‬ברם צריך זכיה מיוחדת להיות מאלו‬ ‫עושה מתוך שמחה‪ ,‬הגם שבענין זה בוודאי ישנם‬ ‫השליחים שיש להם חלק להיות בכלל מעמידי‬ ‫ימים וזמנים קשים יותר‪ ,‬אחר שצריכים להעביר‬ ‫התורה ומקימי תורה‪ .‬וזהו זכות מיוחדת אשר לאו‬ ‫ולשלם מידי חודש בחודשו‪ ,‬ואין הדבר עולה בניקל‬ ‫כל אחד זוכה לכך‪.‬‬ ‫תמיד‪ ,‬והנה אעפ"כ גם בזמנים אלו הרואה את ר'‬ ‫הברכה אחת היא בשם כל הקהל לר' אהרן הי"ו‪,‬‬ ‫אהרן הי"ו‪ ,‬יראה כי תמיד הוא בשמחה ומרוצה‪ .‬וזהו‬ ‫שבוודאי התורה הק' לא תשאר חייב‪ ,‬וכדאמרו חז"ל‬ ‫מתנה טובה שנתנו לו מן השמים‪ ,‬ומזכין זכות על ידי‬ ‫)אבות ב‪ ,‬יט( נאמן בעל מלאכתך שישלם לך שכר‬ ‫זכאי‪ ,‬וגם נמשך הדבר בזכות אבות‪ ,‬ר' אברהם ע"ה‬ ‫פעולתך‪ ,‬ויקבלו גמולו בעין יפה ורוח נדיבה‪ ,‬אורך‬ ‫אשר הוא זכה להתקרב אל מרן אאדמו"ר זי"ע מיד‬ ‫ימים ושנים טובות‪ ,‬ויוכל להרבות ולעשות עוד‬ ‫בהגיעו לארץ ישראל‪ ,‬ואז שימש אצלו בבית כ'הויז‬ ‫כהנה וכהנה להיות תמיד מוסיף והולך ומצוה גוררת‬ ‫בחור'‪ ,‬ואף אח"כ היה מקורב משך שנים הרבה למרן‬ ‫מצוה‪ .‬ובזכות התורה לראות שמחות בביתו מכל‬ ‫אאדמו"ר זי"ע‪ .‬וכיון שמרן אאדמו"ר זי"ע אמר שלא‬ ‫צאצאיו‪ ,‬דורות מאירים בנים ובני בנים עוסקים‬ ‫ישאר חייב לכל מי שעזרוהו‪ ,‬הרי שכהיום זוכה ר'‬ ‫בתורה ובמצוות‪ ,‬וסייעתא דשמיא לרוב‪.‬‬ ‫אהרן לקצור הפירות‪ ,‬וזכה לקבל מתנה זו‪ ,‬להיות לו‬ ‫כן אברך לחתן הי"ו אשר איני מכירו‪ ,‬אמנם ממה‬ ‫חלק גדול בתורת האברכים להגדיל תורה ולהאדירה‪.‬‬ ‫שבשמחת השבע ברכות שלו ערכו מעמד זה הרי‬ ‫ועדיין תמיד בכל עת ממשיך ר' אהרן בכוחות‬ ‫שבוודאי יש לו גם שייכות לזה‪ ,‬ויכנס לעסוק בתורה‬ ‫מחודשים ובהתלהבות כבראשונה‪ ,‬ומדרך העולם‬ ‫בהיכל הכולל עד שתהיה תורתו מכרזת עליו‪,‬‬ ‫אחר שנים רבות כל כך הרי שמנסים ומחזרים היאך‬ ‫והברכה היא גם לאביו המחותן שליט"א‪ ,‬שיזכה‬ ‫יכולים להוריד ולהקל מעט מן העול‪ ,‬אם יכולים‬ ‫פר' חיי שרה · לב · תשפ"ז‬ ‫כל אחד ואחד‪ ,‬ונוכל לקבל עלינו עול מלכות שמים‬ ‫לרוות רוב נחת ושמחות לעד במעונו‪.‬‬ ‫מתוך שמחה וטוב לבב‪ ,‬ולעלות לציון ברינה‬ ‫יעזור השי"ת ויקויים היעוד וכמשוש חתן על כלה‬ ‫לירושלים הבנויה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ישיש עליך אלוקיך‪ ,‬וישרה השמחה בשלימות אצל‬ ‫‪‬‬ ‫ולהבחור הבר מצוה צבי נ"י בן הר"ר יעקב ישראל‬ ‫בסיום דברות הקודש העניק מרן שליט"א תשורת‬ ‫מחיפה )ב"ר אליעזר מרדכי מחיפה‪ ,‬וחהג"ר אלימלך משה‬ ‫הוקרה מאת אברכי הכוללים למחותן המנהל הרה"ח‬ ‫שטמר מב"ב(‪.‬‬ ‫ר' אהרן הי"ו‪ ,‬כמו גם תעודת הוקרה להבה"ח דוד‬ ‫אריה נ"י בנו של המחותן הרה"ח ר' אהרן על‬ ‫בצהרים אחר תפילת מנחה הגיע מרן שליט"א‬ ‫הצטיינותו בלימודיו בישיבה"ק לצעירים בשנה‬ ‫לבית העסקן הרה"ח ר' אהרן דוד ויינברגר יו"ר ארגון‬ ‫העעל"ט במסגרת מפעל 'ושננתם' הפועל ברשת‬ ‫אתך אני‪ ,‬להשתתף בשמחת השבע ברכות של החתן‬ ‫הישיבות לצעירים‪.‬‬ ‫חיים שלמה נ"י בן להבחל"ח הרה"ח ר' דוד משה‬ ‫בברכה"ז על הכוס כיבד מרן שליט"א את הגאון‬ ‫ישראל ז"ל‪ ,‬עם בת יבדלחט"א הרה"ח ר' ברוך גרשון‬ ‫רבי שלום אייזנברגר שליט"א דומו"צ קרית צאנז‬ ‫ויסבלום מב"ב‪.‬‬ ‫ירושלים ]אשר שמורה לו זכות קדומים מעת הקמת‬ ‫מרן שליט"א ערך שולחן לחיים‪ ,‬והאציל מברכות‬ ‫רשת הכוללים של מבצר התורה שהיה מכתת רגליו‬ ‫קדשו לחתן ולמחותן ולכל הנוכחים‪ ,‬כן האציל מרן‬ ‫בגולה ביחד עם המחותן הרה"ח ר' אהרן הי"ו למען‬ ‫שליט"א מברכות קדשו לבעל האכסניה הרה"ח ר' אהרן‬ ‫עמלי התורה[‪ ,‬שבע ברכות ‪ -‬בירך מרן שליט"א‪.‬‬ ‫דוד הי"ו העושה ומעשה הרבה למען היתומים‬ ‫אחר חלוקת כוס של ברכה קם מרן שליט"א לריקוד‬ ‫והמשפחות בחצר קדשנו לרוב הצלחה וסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫של שמחה‪ ,‬כשבמהלכה אף רקד ביחוד עם המחותן‬ ‫וקם מרן שליט"א לריקוד של שמחה משך זמן‪,‬‬ ‫הרה"ח ר' אהרן הי"ו‪ ,‬ולאחמ"כ במחול עם החתן‬ ‫ובסיום חזר למעון הקודש‪.‬‬ ‫והמחותנים‪ .‬בסיום חזר מרן שליט"א למעון הקודש‪.‬‬ ‫בערב קיבל מרן שליט"א קהל‪.‬‬ ‫יום שני פר' חיי כ"ב מרחשון‬ ‫יום רביעי פר' חיי כ"ד מרחשון‬ ‫אחר תפילת מנחה נשא מרן שליט"א מדברות‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫קדשו‪ ,‬לקראת מעמדי 'סוד השפע' שעל ידי מפעל‬ ‫להבחור הבר מצוה דוד שלמה נ"י בן הר"ר אברהם גנזל‬ ‫החסד הגדול שפע חיים ורחמים שיתקיימו בהמשך‬ ‫מביתר )ב"ר זאב מירושלים(‪ ,‬ולהבחור הבר מצוה פסח נ"י‬ ‫השבוע‪ .‬תוכן דברות הקודש יבואו אי"ה‪.‬‬ ‫בן הר"ר מרדכי שבתי גולדשטיין מפעיה"ק )ב"ר פסח ז"ל‬ ‫מב"ב‪ ,‬וחתן שיבדלחט"א ר' שלמה זלמן וורובל מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫בערב קיבל מרן שליט"א קהל‪ ,‬באמצע העניק מרן‬ ‫לפני תפילת מנחה נכנס לקו"פ הרב הראשי הגאון‬ ‫שליט"א תעודת 'חבר' להבה"ח ישראל נ"י בן הרה"ח‬ ‫רבי קלמן בר שליט"א לרגל שמחת נישואי נכדתו‪.‬‬ ‫ר' אהרן צבי לנדאו מאלעד‪.‬‬ ‫בערב קיבל מרן שליט"א קהל‪.‬‬ ‫יום שלישי פר' חיי כ"ג מרחשון‬ ‫יום חמישי פר' חיי כ"ה מרחשון‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫להבחור הבר מצוה יקותיאל יהודה נ"י בן העסקן‬ ‫להבחור הבר מצוה אברהם נח נ"י בן הרה"ח ר'‬ ‫הר"ר מרדכי רוטנברג גבאי ראשי דקופת עזר לקהל‬ ‫שמואל בן חיים מפעיה"ק )ב"ר חיים מפ"ת(‪.‬‬ ‫בב"ב )ב"ר דוד זאב מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר מאיר גומבו מב"ב(‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬בחצרות קדשינו ‪‬‬ ‫שבת הקרובה‪ ,‬שבת שבע‪-‬ברכות‪ ,‬במלון גלי צאנז‪,‬‬ ‫עם המלך במסבו‪ :‬שבע‪-‬ברכות בהזמנת הקודש לטובת‬ ‫כשהמטרה הנשגבה היא ‪ -‬הוקרת בעלי היכולת ונדיבי הלב‬ ‫הצלת היכלי הכוללים והישיבות‬ ‫בחצר קדשנו‪ ,‬המעמידים ומצילים את 'דעם רבי'נס קרן‬ ‫אשרי חלקו של כל הזוכה להיות ממוזמני הקודש‬ ‫הצלה' אשר הקים כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א להצלה‬ ‫הנקראים בשליחות המלך אל מעמד השבע‪-‬ברכות אשר‬ ‫הממשית של היכלי הכוללים והישיבות‪.‬‬ ‫יתקיים על‪-‬ידי כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א במוצאי‬ ‫פר' חיי שרה · לג · תשפ"ז‬ ‫המצב הקשה אליו נקלע עולם התורה בחצר קדשנו‬ ‫מפאת האויבים המרים הרודפים את לומדי התורה‬ ‫במשטמה עזה ונוראה‪ ,‬אינו נותנת מנוח בקודש פנימה‬ ‫והמציאות בה חרף כל התרומות שנאספו‪ ,‬עדיין חסרים‬ ‫כשני מיליון ‪ ₪‬כדי להשלים את כל ההתחייבויות ולהעניק‬ ‫לשבט יששכר לומדי התורה הקדושים‪ ,‬להמשיך לשקוד‬ ‫על תלמודם כשצל הגזירות מתנדף מהם והלאה; מחייבת‬ ‫את הרתימה הגדולה של כל אשר נשמת התורה בוערת‬ ‫באפו‪.‬‬ ‫על הזמנת נדיבי הלב אל השבע‪-‬ברכות העילאי‪ ,‬הופקדו‬ ‫בשליחות הקודש‪ ,‬משב"ק הרה"ח ר' אברהם דוד שכטר‬ ‫שליט"א יחד עם הרב יעקב רייניץ שליט"א שהתמנה על‪-‬‬ ‫ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לנהל את קרן ההצלה‪ .‬הלא‬ ‫המה יפנו אל כל נדיבי הלב בימים הקרובים כדי לוודא את‬ ‫השתתפותם בשמחה הגדולה ובמעמד אשר כולו גבוה‬ ‫מעל גבוה‪.‬‬ ‫המעמד הנשגב יתקיים ברצות ה' במוצאי שבת פרשת‬ ‫תולדות בראשות כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א אשר‬ ‫יופיע בהערכה דלעילא לכל מחזיקי ומקיימי עולם התורה‬ ‫והתורמים החשובים יזכו לעבור בסך ולקבל מידי הקודש‬ ‫תשורות הוד אשר יאירו באור ימי החנוכה הממשמשים‬ ‫ובאים‪.‬‬ ‫סעודה ערוכה תוגש לכל המשתתפים‪ ,‬לצד זמירות‬ ‫ותשבחות על‪-‬ידי אגודת כליזמרים מאנשי‪-‬שלומנו‬ ‫שינעימו בכנף רננה לכבוד סעודתא דדוד מלכא משיחא‪.‬‬ ‫במהלך המעמד יישמעו דברים נוקבים אשר יחשפו את‬ ‫המציאות הטובענית אליה נמשכים רגלי עולם התורה‬ ‫לדאבון לב‪ .‬וכמו כן‪ ,‬לכבוד שמחת המלכות יוצג מיצג חי‬ ‫ומיוחד על‪-‬ידי הני תרי בדחני ר' מאיר שטיין ור' מרדכי צין‬ ‫שיפליאו להמחיש את המציאות בה פורקי העול ורשעי‬ ‫הערב‪-‬רב מנסים בכל כוחם להכשיל את רגליו של לומד‬ ‫התורה אולם אותם יקירי לב בעלי הזכויות שאין למעלה‬ ‫מהם‪ ,‬הזוכים להציל את עולם התורה ‪ -‬שומטים את‬ ‫הקרקע מכל תוכניותיהם ומאפשרים לאברך להמשיך‬ ‫להתעלות בשערי התורה‪.‬‬ ‫ומכאן קריאה גדולה יוצאת לכל אשר עולם התורה יקר‬ ‫לנפשו‪ :‬מטבע הדברים ומתוך המעמסה הרבה‪ ,‬אין מן‬ ‫ההספק להגיע ולחייג להזמין את כל אחד ואחד‪ .‬על כן מה‬ ‫חשוב יהיה אצל נותן התורה יתברך ויתעלה‪ ,‬אם מי שלא‬ ‫פר' חיי שרה · לד · תשפ"ז‬ ‫ישבו שליחי הקודש יחד עם עוד אנשי חיל שיצרו קשר עם‬ ‫הגיעו אליו להזמינו ויש ברצונו לזכות להפוך לשותף עם‬ ‫כלל תושבי עירם‪ ,‬כדוגמת החפקי"ם בקרית צאנז ואלעד‬ ‫התורה הקדושה לנצח נצחים‪ ,‬שיקדים וייצור קשר עם‬ ‫וכן בעיה"ק ירושלים‪.‬‬ ‫הממונים בשליחות הקודש על שמחה גדולה זו‪ .‬המשב"ק‬ ‫דף השינון‪ :‬תחילת מסכת פסחים‬ ‫הרה"ח ר' אברהם דוד שכטר שליט"א או הרב יעקב רייניץ‬ ‫חברותות‪ :‬ביום ראשון אדר"ח חשוון התחילו למעלה מ‪-‬‬ ‫שליט"א‪.‬‬ ‫‪ 750‬מאנשי שלומינו העמלים לפרנסתם‪ ,‬בלימוד מסכת‬ ‫פסחים במסגרת דף השינון‪ ,‬עמוד חדש ליום יחד עם שינון‬ ‫ותהפך כל העדה ללבת אש‬ ‫נוסף על עמוד האתמול‪ ,‬בכלל בתי מדרשנו בארץ ובגולה‬ ‫שיא של מאות לומדים ונבחנים חדשים במסגרות מפעל‬ ‫ניתן היה לצפות בעשרות חברותות שסודרו בעמל‬ ‫התורה תורתם משתמרת‬ ‫ובמסירות על ידי שליחי הקודש החשובים‪ ,‬כאשר לפי‬ ‫לקראת תחילת מסכת פסחים במסגרת דף השינון‪,‬‬ ‫הנתונים במשרדי משתמרת סידרו שליחי הקודש כ‪220-‬‬ ‫ולקראת די לאנגע ווינטער חודשים הבאים עלינו לטובה‪,‬‬ ‫חברותות‪.‬‬ ‫יצאו במפעל התורה לקמפיין מיוחד וממוקד לצירוף המוני‬ ‫שיעורים‪ :‬עשרות שיעורים נפתחו בבתי מדרשנו‪,‬‬ ‫אנשי שלומינו מכל העולם‪ ,‬לאחד ממסגרות הלימוד‬ ‫שיעוריהם של הרבנים הגאונים החשובים פמ"מ‪ ,‬בקרית‬ ‫וידיעת התורה של משתמרת‪ ,‬קמפיין שנמשך מערב ראש‬ ‫צאנז רבי משה אליהו בוים שליט"א‪ ,‬רבי יעקב שליסל‬ ‫השנה עד תחילת חודש חשוון העעל"ט‪ ,‬קמפיין שעורר‬ ‫שליט"א‪ ,‬רבי יקותיאל יהודה גנזל שליט"א‪ ,‬רבי דוד‬ ‫הדים רבים לריבוי חיילים לתורה‪ ,‬בפרט לאור דברות‬ ‫זלמנוביץ שליט"א‪ ,‬רבי אלחנן שלמה זלמן פולק שליט"א‪,‬‬ ‫קודשו של כ"ק מרן שליט"א הן בנעילת החג דראש השנה‪,‬‬ ‫במודיעין עילית רבי חנוך העניך פלדמן שליט"א‪ ,‬באלעד‬ ‫והן בשולחן הטהור בנעילת החג מוצאי שמחת תורה‬ ‫רבי מנחם לוי שליט"א‪ ,‬בביתר עילית רבי יחזקאל כהנא‬ ‫שעורר בדברות קדשו על ההצטרפות להנאה המובטחת‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬רבי ירמיהו שמעון לוינשטיין שליט"א‪ ,‬רבי יעקב‬ ‫במהלך הקמפיין צורפו עוד ועוד מחשובי אנשי שלומינו‬ ‫מרדכי רייניץ שליט"א‪ ,‬רבי יעקב פריינד שליט"א‪ ,‬בבית‬ ‫לשמש כשליחי הקודש נציגי משתמרת בכלל קהילותינו‪,‬‬ ‫שמש רבי ישראל חיים ווינברגר שליט"א‪ ,‬בעיה"ק צפת רבי‬ ‫כאשר שליחי הקודש החדשים לצד הותיקים פעלו‬ ‫דוד אסקל שליט"א‪ ,‬רבי משה נתן נטע למברגר שליט"א‪,‬‬ ‫במסירות של ממש ליצור קשר אישי עם כל אחד ואחד‬ ‫בחיפה רבי חיים שלמה לוי שליט"א‪ ,‬רבי אהרן בלוך‬ ‫במטרה לסייע בתיאום מסגרת שיעור או חברותא‪ ,‬בחלק‬ ‫שליט"א‪ ,‬בקרית צאנז טבריה רבי אברהם אוירבוך שליט"א‪,‬‬ ‫מהקהילות פתחו חפ"ק מיוחד כאשר שעות על גבי שעות‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫ברכת מזלא טבא‬ ‫שלוחה בזה קדם ידידינו הנכבד והנעלה‪ ,‬העסקן הנמרץ‪ ,‬איש חי ורב פעלים‪ ,‬נודע בשערים לשם ולתהלה‪ ,‬טוב‬ ‫הלב‪ ,‬מסור בכל לב ונפש לכל קדשי בית צאנז‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרה"ח ר' משה ישראלי הי"ו‬ ‫מנהל מוסדוה"ק 'עטרת צפת'‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו במז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫שמחת אירוסי הבת הכלה תחי'‬ ‫עב"ג החתן המו"מ בתוי"ש כמר אלחנן שלמה זלמן נ"י‬ ‫בן הרה"ח ר' צבי הרבסט הי"ו אב"י בק‪ .‬הבעש"ט פ"ת‬ ‫פר' חיי שרה · לה · תשפ"ז‬ ‫"אוצר י"ם התלמוד" חולקו למאות הלומדים והמצטרפים‪,‬‬ ‫רבי דוד בן ציון רייך שליט"א‪ ,‬רבי משה בנימין שטמר‬ ‫מנדבת לבו של עמוד התווך לבית צאנז בכלל ולמשתמרת‬ ‫שליט"א‪ ,‬בבני ברק רבי חיים שרגא כ"ץ שליט"א‪ ,‬בירושלים‬ ‫בפרט הנגיד הנכבד הרה"ח ר' יחיאל מיכל רוזנברג שליט"א‪.‬‬ ‫רבי מרדכי ראזנבערג שליט"א‪ ,‬כאשר מאות רבות מאנשי‬ ‫מבחנים‪ :‬לקראת המבחן הראשון במסכת פסחים‬ ‫שלומינו משתתפים יום ביומו בשיעורים אלו‪.‬‬ ‫הפתיעו במשתמרת את בתי המצטרפים‪ ,‬בערכה מיוחדת‬ ‫מסגרות‪ :‬אחד ממטרותיה המובהקות של דף השינון‬ ‫של מיני מתיקה יחד עם המבחן הראשון‪ ,‬תוכנית הלימודים‬ ‫היא האפשרות ללמוד ולשנן ברוגע ובגישמעק‪ ,‬לכך ייסדו‬ ‫והוראות לביצוע המבחן‪ ,‬מנדבת לבו של עמוד התווך לבית‬ ‫בוועד שיעורי התורה באלעד בשיתוף משתמרת‪ ,‬פתיחת‬ ‫צאנז בכלל ולמשתמרת בפרט הנגיד הנכבד הרה"ח ר'‬ ‫כולל ערב בעיון לבעלי בתים חשובים‪ ,‬כאשר עשרות מבני‬ ‫מנחם מנדל רייך שליט"א לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫קהלתנו מתאספים מדי ערב לשעתיים רצופות של לימוד‬ ‫בנישואי בתו הכלה תחי' במזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת‪,‬‬ ‫ושינון בראשות ראש הכולל הרה"ג ר' חיים הגר שליט"א‪,‬‬ ‫המיזם המפתיע עורר רבים וטובים להתחיל להיבחן‪ ,‬כפי‬ ‫מסגרת שמשכה ומושכת רבים גם שאינם מאנ"ש‪ ,‬הכולל‬ ‫שהתבטא אחד מחשובי אנ"ש שלאחר ‪ 38‬שנה שלא נבחן‪,‬‬ ‫מנוהל ע"י שליחי הקודש המסורים הרב גבריאל שנק והרב‬ ‫מילא במבחן זו את מבחנו הראשון‪.‬‬ ‫פנחס אליהו כ"ץ‪ ,‬כמו"כ בביתר בראשות ראש הכולל‬ ‫משתמרת בארצות הברית‪ :‬גם אנשי שלומינו בארצות‬ ‫הרה"ג ר' יעקב מרדכי טויב שליט"א יושבים עשרות והוגים‬ ‫הברית הצטרפו ללגיונו של מלך‪ ,‬בפעילותו של שליח‬ ‫וקונים את מסכת פסחים בקנין עד‪.‬‬ ‫הקודש הרב זלמן לייב טעסלער מונו שליחי קודש ונציגים‬ ‫גמרות‪ :‬מאות רבות של גמרות מבוארות מהדורת‬ ‫קול רינה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫ברגשי גיל ורננה נגיש ונקטיר בזה ברכות נאמנות למזל טבא קמי עטרת תפארת ראשינו מאיר‬ ‫דרכינו ומורה נתיבותינו‪ ,‬אשר בצילו הטהור אנו חוסים‪ ,‬רוח אפינו וחמדת לבבינו‬ ‫הוד כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה הרבתית השרויה במעון הקודש בסימן טוב ובמזל טוב‬ ‫שמחת נישואי הנכדה הכלה המהוללה שתחי'‬ ‫בת בנו יקירו פרע"ח‬ ‫הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א‬ ‫עב"ג החתן המצוין בתורה ויראת שמים טהורה‪ ,‬פרע"ח פאמ"ק שלהיו"ח‬ ‫בנש"ק הרב אשר אנשיל שליט"א‬ ‫בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים‬ ‫כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫יה"ר שיזכה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ובניו אלו‬ ‫התלמידים‪ ,‬ויאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ורוב שמחה לאורך‬ ‫ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫המאחל אל מול פני הקודש‬ ‫שמעון בן מרים רבקה רייכמן ‪ -‬בארא פארק‬ ‫פר' חיי שרה · לו · תשפ"ז‬ ‫המבוארת מסכת ערכין‪ ,‬מהדורת פריידא גילה מנדבת לבו‬ ‫מיוחדים בכל בתי מדרשינו‪ ,‬הרב יחיאל טויבער בבארא‬ ‫של עמוד התווך לבית צאנז בכלל ולמשתמרת בפרט‪ ,‬הנגיד‬ ‫פארק‪ ,‬הרב יוסף הערשקאוויטש בלעיקוואד‪ ,‬והרב מנדל‬ ‫הנכבד הרה"ח ר' מנחם מנדל רייך שליט"א‪.‬‬ ‫שליסל ביוניאן סיטי‪ ,‬הוסיפו חיילים לתורה בצירוף‬ ‫במקביל עשרות שיעורים מתקיימים ונמסרים יום ביומו‬ ‫ההמונים למסגרות משתמרת‪.‬‬ ‫בכלל בתי מדרשנו בארץ ובגולה‪ ,‬על ידי חשובי מגידי‬ ‫כמו כן לבקשת הציבור נפתחו עוד ועוד שיעורים בדף‬ ‫השיעורים מרביצי התורה שליט"א‪ ,‬יחד עם מאות רבות של‬ ‫היומי בנוסף על השיעורים הותיקים‪ ,‬ושיעורים חדשים‬ ‫חברותות‪ ,‬כאשר בכל עת מצטרפים עוד ועוד ללגיונו של‬ ‫בדף השינון בבתי מדרשינו‪ ,‬הרה"ג ר' פישל מורגנשטרן‬ ‫מלך נבחני דף היומי‪.‬‬ ‫שליט"א בביהמ"ד קהל חסידים של הגר"ב שווארץ‬ ‫לקראת סיום הש"ס הבעל"ט בריש חודש סיון‪ ,‬נפתחה‬ ‫שליט"א במאנסי בדף השינון‪ ,‬הרה"ג ר' יודל רייך שליט"א‬ ‫האפשרות לכל אחד לבדוק בדיוק את כמות הדפים שנבחן‬ ‫בדף השינון בבית מדרשנו בבארא פארק‪ ,‬כאשר כל העת‬ ‫במסגרת משתמרת‪ ,‬ולהשלים את כל המבחנים החסרים‬ ‫מצטרפים עוד ועוד ללגיונו של מלך‪.‬‬ ‫במערכת הטלפונית ובמערכת קהילות‪ ,‬לסיפוק אדיר‬ ‫דף היומי‪ :‬הבדיקה לקראת סיום הש"ס‬ ‫לקראת סיומא דכולה ש"ס‪.‬‬ ‫מאות רבות של לומדי דף היומי העמלים בתורה בדף‬ ‫משננים‪ :‬שינון נוסף על מסכת יומא‬ ‫ליום במסגרת המרכזית והמחייבת‪ ,‬אוחזים זה עתה‬ ‫עשרות מאנשי שלומינו מסיימי מסכת יומא בדף‬ ‫לקראת סיום מסכת בכורות והתחלת מסכת ערכין‪ ,‬כאשר‬ ‫השינון לאחר שנת עמל ויגיעה‪ ,‬זוכים במקביל להמשך‬ ‫במהלך המבחן האחרון הזמינו הנבחנים את הגמרא‬ ‫קול רינה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫ברגשי גיל ורננה נגיש ונקטיר בזה ברכות נאמנות למזל טבא קמי עטרת תפארת ראשינו מאיר‬ ‫דרכינו ומורה נתיבותינו‪ ,‬אשר בצילו הטהור אנו חוסים‪ ,‬רוח אפינו וחמדת לבבינו‬ ‫הוד כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה הרבתית השרויה במעון הקודש בסימן טוב ובמזל טוב‬ ‫שמחת נישואי הנכדה הכלה המהוללה שתחי'‬ ‫בת בנו יקירו פרע"ח‬ ‫הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א‬ ‫עב"ג החתן המצוין בתורה ויראת שמים טהורה‪ ,‬פרע"ח פאמ"ק שלהיו"ח‬ ‫בנש"ק הרב אשר אנשיל שליט"א‬ ‫בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים‬ ‫כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫יה"ר שיזכה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ובניו אלו‬ ‫התלמידים‪ ,‬ויאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ורוב שמחה לאורך‬ ‫ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫המאחל אל מול פני הקודש‬ ‫מנחם מנדל בן פרידא גילה רייך ‪ -‬קרית הבעש"ט בפ"ת‬ ‫פר' חיי שרה · לז · תשפ"ז‬ ‫מלגה חודשית מכובדת‪ 21 ,‬מג"ש כבר התחילו לקבל את‬ ‫ההתקדמות במסכת פסחים לשנן בשינון בתר שינון את‬ ‫המילגה החודשית‪ ,‬ובימים אלו מסתיים ההרשמה לעוד ‪15‬‬ ‫מסכת יומא‪ ,‬לקנין עד ולידיעה ברורה ונכונה‪ ,‬כאשר‬ ‫מגידי השיעורים‪ ,‬ניתן לפנות ולעדכן אצל המנה"ר הרה"ג‬ ‫התוכנית מבוססת על העיקרון של שינון דף ליום ביומא‪,‬‬ ‫ר' זלמן לייב בינדר שליט"א‪.‬‬ ‫יחד עם שינון מהיר של דף האתמול‪ ,‬וימי שישי ושבת‬ ‫מנהל מפעל התורה הרב משה קלוגר מסכם את‬ ‫קודש וימי מבחן מוקדש כולו לשינון נוסף‪ ,‬עשרות‬ ‫הנתונים הנאדרים בקודש בסיפוק ובשמחה‪ ,‬ומודה לכל‬ ‫המשננים מדגישים את הסיפוק האדיר בדרך לקנין האדיר‪.‬‬ ‫העוזרים והמסייעים השותפים להצלחה הגדולה בפרט‬ ‫בית המדרש הטלפוני‪ :‬קו השיעורים המחודש והמעודכן‬ ‫לשליחי הקודש החשובים כל אחד במקום מושבו ובשמו‬ ‫כחלק מתהליך ההתחדשות במפעל התורה חודשה כל‬ ‫הטוב‪ ,‬וכן לצוות משרד משתמרת בראשות המנה"ר הרה"ג‬ ‫מערך הקו‪ ,‬במעבר לחברה חדשה ובנעימות מיוחדת בהודעות‬ ‫ר' זלמן לייב בינדר שליט"א‪ ,‬יחד עם הרב יקותיאל יהודה‬ ‫ובשיעורים‪ ,‬הן בדף היומי השיעור היומי והוותיק של גדול‬ ‫גנזל שליווה ומלווה את כל תהליך הצמיחה המבורך בחן‬ ‫מגידי השיעורים בדורינו הגאון רבי חיים שמרלר שליט"א רב‬ ‫ובהצלחה‪ ,‬ושלי שלכם היא מברך ר' משה את יחידי‬ ‫ביהמ"ד היכל צבי בעיה"ק ירושלים‪ ,‬והן הסיכומים המיוחדים‬ ‫היחידים השותפים החשובים המסייעים בעוז ובתעצומות‬ ‫המקיפים את כלל דפי הלימוד מפי הרה"ג ר' יעקב שמריהו‬ ‫להגדיל תורה ולהאדירה‪.‬‬ ‫בינדר שליט"א ר"מ בישיבה"ק בביתר‪.‬‬ ‫ובדף השינון השיעור היומי המרתק בחברותא של‬ ‫על הניסים ועל הנפלאות‬ ‫האחים הרה"ג ר' מנחם לוי שליט"א מג"ש בביהמ"ד‬ ‫אנ"ש נקראים אל הדגל לעמוד לצד עמלי התורה‬ ‫באלעד‪ ,‬והרה"ג ר' משה לוי שליט"א מג"ש בביהמ"ד בב"ב‬ ‫לקראת ימי החנוכה הקרבים ובאים‪ ,‬הנהלת מוסדות‬ ‫אשר בנעימות מיוחדת ומרתקת מעבירים מדי יום ביומו‬ ‫צאנז בני ברק יוצאים במבצע מיוחד להגדיל תורה‬ ‫במסירות את השיעור להנאת עשרות רבות מאנ"ש‪ ,‬כמו כן‬ ‫ולהאדירה ולחזק ידי עמלי בתורה הלומדים בהתמדה‬ ‫באדיבות "מפעל דרשו" מאזינים רבים לשיעורו המיוחד‬ ‫ברשת הכוללים 'אדירי התורה' ועולים ומתעלים בש"ס‬ ‫הקצר והתמציתי של פמ"מ הרה"ג ר' עמרם בינעט‬ ‫ופוסקים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬וכן נמסר מדי יום בקו א בליק אויפ'ן בלאט כאשר‬ ‫מנהל המוסדות הרה"ח ר' יחזקאל רייך הי"ו מבקש‬ ‫הרב יקותיאל יהודה גבירץ מחשובי האברכים בחיפה‬ ‫לפנות מעל גבי במה זו לכלל אנשי שלומנו‪ :‬דוקא בימים אלו‬ ‫מסכם מדי יום את הנקודות הנלמדות בחן מיוחד‪.‬‬ ‫אשר רדיפת הדת ע"י מרשיעי ברית מגיעים לשיאים חדשים‬ ‫בקרוב בסייעתא דשמיא תיפתח השלוחה המיוחדת‬ ‫במטרה להשכיחם תורתך רח"ל‪ ,‬בעזרתכם נחזיר להם‬ ‫שבה יוכלו כלל מגידי השיעורים בחצר קדשינו להקליט‬ ‫מלחמה שערה ונחזק את לומדי התורה נתמוך בהם כראוי‬ ‫ולשדר את שיעוריהם‪ ,‬לטובת חברי השיעור הנבצר מהם‬ ‫לעמלי התורה בטהרה‪ ,‬לאמצם ולחזקם לקדש שם שמים‪.‬‬ ‫מפעל לפעם להשתתף בשיעור בפועל‪ ,‬בשבוע הקרוב‬ ‫כבשנים עברו יזכו כלל המשתתפים במגבית החל מסך‬ ‫תפורסם הרשימה המלאה‪.‬‬ ‫של ‪ ₪ 360‬להיכלל ב'כוללות קויטל' מיוחד אשר יוגש בליל‬ ‫כמו כן בתקופה הקרובה יעודכן בקו כלל מעמדי‬ ‫זאת חנוכה בעת גמר החותם להיזכר בזיכרון קודש אל מול‬ ‫משתמרת‪ ,‬וכלל דברות הקודש של רבותינו הקדושים זי"ע‬ ‫פני המנורה הטהורה כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫ויבלחט"א במעלת לומדי ועוסקי התורה ובחשיבות מפעל‬ ‫ולהיפקד בדבר ישועה ורחמים בזאת השנה‪.‬‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫בימים הקרובים נציגנו יצרו קשר עם כלל אנ"ש בכל‬ ‫מרביצי התורה‪ :‬תמיכה וסיוע למגידי השיעורים‬ ‫אתר ואתר ע"מ לצרפם לדבר מצוה בהחזקת התורה‪ ,‬כמו"כ‬ ‫בשיתוף פעולה גם יחד עם ארגוני הפצת התורה‬ ‫ניתן להצטרף בטלפון ‪ 03-7524102‬או במס' פלאפון‪050- :‬‬ ‫בארה"ק‪ ,‬ניתנה ההזדמנות למגידי השיעורים המוסרים‬ ‫‪.4140102‬‬ ‫מזמנם לטובת הציבור‪ ,‬לעדכן את פרטי השיעור ולקבל‬ ‫פר' חיי שרה · לח · תשפ"ז‬ ‫פר' חיי שרה · לט · תשפ"ז‬ ‫פר' חיי שרה · מ · תשפ"ז‬ ‫פר' חיי שרה · מא · תשפ"ז‬ ‫פר' חיי שרה · מב · תשפ"ז‬ ‫פר' חיי שרה · מג · תשפ"ז‬ ‫פר' חיי שרה · מד · תשפ"ז‬ ‫פר' חיי שרה · מה · תשפ"ז‬ ‫פר' חיי שרה · מו · תשפ"ז‬