gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫גליון רלא‬ ‫אל תסייע להקב"ה!‬ ‫רק זאת עשה‪ :‬האמן‪ ,‬בטח והתפלל!‬ ‫מהאמונה אל הבטחון‬ ‫מים מאותו מעיין‪ ,‬ומאז אני הולך עם המים זה כבר‬ ‫עוסקים אנו ביסוד הרביעי משבעת יסודות‬ ‫רבינו לא כתב זאת כאן כדי ללמדנו מה היא מצות‬ ‫שלוש פרסאות ואיני יודע למה‪''...‬‬ ‫הבטחון שבחובות הלבבות‪ ,‬שהקב"ה משגיח על‬ ‫האמונה‪ ,‬את זה לימדונו הרמב"ם בהקדמתו לפרק‬ ‫כל פרט ופרט ואין דבר נסתר ממנו‪ .‬הבה נוסיף‬ ‫פנה הבעש"ט הק' לתלמידו ואמר‪'' :‬הראית כעת‬ ‫חלק בסנהדרין‪ ,‬והרמב"ן בהקדמתו לספר איוב (שאף‬ ‫ונתמקד בענין זה בעזרתו יתברך‪ ,‬ונעמיק כיצד‬ ‫את השגחתו של הקב"ה?! הקב"ה ברא את השר‬ ‫הוציא זאת מדברי הנביא)‪ ,‬והרא"ש בספרו אורחות חיים‬ ‫נשריש יסוד זה בלבנו‪ ,‬ומה עלינו לעשות בשעה‬ ‫וסיבב שייצא מדעתו בדיוק בשעה זו ושיצוה על‬ ‫(כפי שהובא בגליון האחרון)‪ .‬אך רבינו המחבר בא ללמדנו‬ ‫שנקלענו למצב שאינו הולך כרצוננו!‬ ‫משרתו ללכת דווקא בדרך זו עם מים‪ ,‬את כל זה‬ ‫איך להגיע אל הבטחון! וכך הוא אומר לנו‪' :‬הלא‬ ‫ברא והכין כבר בעת בריאת העולם"‬ ‫יודע אנכי שאתם חפצים להיות בעלי בטחון‪ ,‬ובכן‬ ‫מעשה‬ ‫אודיע לכם מראש שכדי להגיע אל מעלת הבטחון‪,‬‬ ‫הבנה למעשה‬ ‫ידוע המעשה שהיה עם הבעש"ט הק' שפעם‬ ‫מוכרחים אתם תחילה להשריש בלבכם אמונה זו‪ ,‬ואם‬ ‫הנה חוץ מעיקר הדבר שאנו למדים מסיפור זה‪,‬‬ ‫נסע עם אחד מתלמידיו למקום שאין בו מים‪ ,‬וגם‬ ‫אכן תשרישו אותה בלבכם‪ ,‬ממילא יהיה לבכם סמוך‬ ‫עוד אנו למדים שאילו היה התלמיד מפקפק באמונה‬ ‫כשחיפשו מסביב במרחק של כמה פרסאות לא מצאו‬ ‫ובטוח בהקב"ה!'‬ ‫זו‪ ,‬יתכן שהיה מפסיד את ישועתו‪ ,‬זאת למרות‬ ‫מים‪ .‬לאחר זמן רב שלא באו מים לפיהם‪ ,‬הרגיש‬ ‫וסיבת הדבר‪ ,‬כי כאשר האדם מחשב בעניינים של‬ ‫שהקב"ה כבר הכין לו ישועתו בעת בריאת העולם!‬ ‫התלמיד שהוא הולך למות בצמא‪ .‬אמר לרבו‪'' :‬אני‬ ‫אמונה שאינם קשורים לתלאות האדם‪ ,‬וכגון שהקב"ה‬ ‫ללמדנו שהישועות מתגלגלות סביב האדם‪ ,‬אלא‬ ‫מרגיש שהמצב הגיע לידי סכנת נפשות ממש''‪ .‬אך‬ ‫ברא את הימים ואת הנהרות‪ ,‬את ההרים ואת הגבעות‪,‬‬ ‫שכדי שיוכלו להתגלות‪ ,‬עליו להאמין בזה באמת‪ ,‬כי‬ ‫הבעש"ט לא השיבו מאומה‪ .‬לאחר זמן מה‪ ,‬אמר‬ ‫הגם שהוא מקיים בזה את מצות האמונה‪ ,‬אין זה‬ ‫ככל שהאדם מוסיף להאמין בזה‪ ,‬כך ישועותיו מוסיפות‬ ‫שוב לרבו‪'' :‬אני מרגיש שהמצב הגיע לידי סכנת נפש‬ ‫מכריח שיבוא מזה לבטחון בה'‪ ,‬אבל אם הוא מחשב‬ ‫להתגלות!‬ ‫ממש''‪ .‬שאל אותו רבו הבעש"ט הק'‪'' :‬האם אתה‬ ‫שכל התלאות שעוברות עליו הם בידיעתו של הקב"ה‬ ‫מאמין שבעת בריאת העולם כבר ראה הקב"ה את‬ ‫ובהשגחתו הפרטית‪ ,‬הרי זה מהפך את לבו‪ ,‬כי הוא‬ ‫ועיקר הדבר שאנו למדים מזה‪ ,‬הוא היסוד האמור‪,‬‬ ‫שכאשר נעשה לאדם משהו היפך מחשבתו‪ ,‬והוא‬ ‫מצוקתך וכבר אז הכין לך מים לשתות?!''‬ ‫עושה חשבון בנפשו‪' :‬אם הכל נעשה על ידי הקב"ה‪,‬‬ ‫בוודאי יש לכל דבר תכלית‪ ,‬שהרי הקב"ה יודע מה‬ ‫מתחיל לדאוג בלבו מה יהיה‪ ,‬ומתחיל בגלל כן לערוך‬ ‫בהיותו תלמיד הבעש"ט הק'‪ ,‬לא ענה מיד‪ ,‬אלא‬ ‫הוא עושה‪ ,‬ואם כן מה לי להיבהל?'‬ ‫סגולות ולהרבות בתפילות‪ ,‬ולעשות השתדלויות‬ ‫חשב וחשב עד שנתיישבה דעתו ואמר‪'' :‬רבינו‪ ,‬אני‬ ‫ולעשות כל מיני דברים שהוא סבור שהם בגדר‬ ‫מאמין בזה באמת''‪ .‬אמר לו רבו‪'' :‬אם כן המתן מעט''‬ ‫לעשות הכול?!‬ ‫ההשתדלות המותרת‪ ,‬עליו לעצור לרגע קט ולהתבונן‬ ‫המשיכו בדרכם ולפתע הרימו את עיניהם וראו ערל‬ ‫ביתר ביאור‪ :‬אנו רגילים כשאנו רואים שמשהו אינו‬ ‫במחשבתו שמה שנעשה לו עכשיו כבר היה מוכן מאז‬ ‫אחד הולך כנגדם ועל כתיפו שני דליי מים‪ .‬נתנו לו‬ ‫הולך כרצוננו‪ ,‬לעשות הכל כדי לשנותו וליישרו על‬ ‫תחילת ימי בראשית‪ ,‬ושאף ישועתו כבר מוכנה לו‪ ,‬כי‬ ‫פרוטה והוא נתן להם מים לשתות‪ .‬שאלו אותו לאחר‬ ‫פי רצוננו‪ .‬האחד מתעורר לעשותו על‪-‬ידי טלפונים‬ ‫הקב"ה מקדים תמיד רפואה למכה‪ .‬ובהתבוננות זו‪,‬‬ ‫מכן מדוע הוא נושא מים במקום שומם זה‪ .‬ענה להם‪:‬‬ ‫רבים‪ ,‬השני מחליט לעשותו על‪-‬ידי צעקות‪ ,‬והשלישי‬ ‫יקיים מצות עשה דאורייתא‪ ,‬מצות עשה שכל שאר‬ ‫''השר שאני משרת אצלו יצא מדעתו וביקש ממני‬ ‫מחליט להתפלל‪ ,‬ללכת לצדיק‪ ,‬לעסוק בסגולות‪ ,‬וכן‬ ‫מצוות התורה תלויות עליה!‬ ‫שאביא לו מים דווקא ממעיין פלוני‪ ,‬הלכתי לשאוב‬ ‫ה‪+‬תבוננות‬ ‫כאשר נעשה לאדם משהו היפך מחשבתו‪ ,‬והוא מתחיל לדאוג בלבו 'מה יהיה'‪ ,‬ומתחיל בגלל כן לערוך סגולות ולהרבות‬ ‫בתפילות‪ ,‬ולעשות השתדלויות ולעשות כל מיני דברים שהוא סבור שהם בגדר ההשתדלות המותרת ‪- - -‬‬ ‫עליו לעצור לרגע קט ולהתבונן במחשבתו שמה שנעשה לו עכשיו כבר היה מוכן מאז תחילת ימי‬ ‫בראשית‪ ,‬ושאף ישועתו כבר מוכנה לו‪ ,‬כי הקב"ה מקדים תמיד רפואה למכה!‬ ‫ובהתבוננות זו‪ ,‬יקיים מצות עשה דאורייתא‪ ,‬מצות עשה שכל שאר מצוות התורה תלויות עליה!‬ ‫א‬ ‫מאותם מקרים‪ .‬וזה שקר גמור‪ ,‬כי אין מקרה בעולם!‬ ‫תארו לכם בדרך משל‪ :‬הקב"ה התגלה אל האדם‬ ‫הלאה עד שהמצב ישתנה לכפי שהיה רוצה‪ .‬הצד‬ ‫וכשיבין זאת האדם היטב‪ ,‬יבין ממילא שהדבר‬ ‫ואמר לו‪' :‬רצוני לקבוע אתך שיחה במוצ"ש בשעה‬ ‫השוה שבהם שהם כולם יוצאים במטרה אחת –‬ ‫הראשון שהקב"ה רוצה מעמו הוא שיעשה תשובה‪,‬‬ ‫שמונה‪ ,‬זה אפשרי מצדך?' האדם הסכים‪ .‬במוצ"ש‬ ‫'לשנות את המצב'‪ ,‬אלא שאחד עושה זאת באמצעים‬ ‫ואכן אחד מחלקי התשובה‪ ,‬הוא התפילה‪ ,‬והיינו‬ ‫בשעה שמונה‪ ,‬התגלה אליו הקב"ה ואמר לו‪' :‬רצוני‬ ‫פסולים והשני עושה זאת באמצעים כשרים‪ ,‬אבל‬ ‫שיתפלל ויחזור להתפלל בלי גבול‪ ,‬וכמו שהיה אצל‬ ‫להודיע לך שעכשיו יבואו אליך שבועיים קשים‪ ,‬אך‬ ‫בסוף כולם יוצאים מנקודת הנחה מוטעית‪ ,‬כי‬ ‫משה רבינו שהתפלל תפילות הרבה כמנין 'ואתחנן'‬ ‫החזק חזק באמונתך‪ ,‬כי לטובתך הוא‪ ...‬אינני רוצה‬ ‫הבסיס שעליהם עומד רצונם לשנות את המצב הוא‬ ‫להכנס לארץ ישראל‪ ,‬ואילו היה מוסיף להתפלל עוד‬ ‫לומר לך עכשיו מהי הטובה שתצמח מזה‪ ,‬אבל אני‬ ‫המחשבה המוטעית שאין מצב זה טוב להם ושהם‬ ‫תפילה אחת‪ ,‬היה נענה‪ ,‬אלא שכאשר אמר לו הקב"ה‬ ‫מודיע לך שכך יהיה ושהוא הטבה גמורה בשבילך‪'...‬‬ ‫נקלעו בו רק בדרך מקרה ח"ו!‬ ‫"רב לך"‪ ,‬מיד הפסיק להתפלל‪ ,‬כי הבין שרצונו יתברך‬ ‫ובכן‪ ,‬הנעלה בדעתנו שיאמר אותו אדם – 'לא‪ ,‬לא‪,‬‬ ‫קל לדבר על כך‪ ,‬אבל בשעת מעשה רובנו נכשלים‬ ‫שלא יתפלל אליו יותר‪.‬‬ ‫אני אשלח מנין אנשים למירון לבטל את גזירתך'?‬ ‫בזה‪ .‬רובנו יוצאים תמיד מתוך נקודת הנחה שיש לשנות‬ ‫ומהיכן למדנו שהדבר הראשון שהקב"ה רוצה הוא‬ ‫הלא בוודאי יקבל גזירת שמים באהבה‪ ,‬וגם אם יגיע‬ ‫את המצב שנקלעו אליו‪ ,‬ואז מנסים לטכס עצה מה‬ ‫התשובה? מדברי רבינו המחבר ושאר הראשונים‬ ‫למסקנא ברורה מתוך ישוב הדעת שעליו להתפלל‪,‬‬ ‫לעשות ובאלו פעולות לנקוט כדי לגרום לשינוי המיוחל‪.‬‬ ‫שהובאו לעיל שפירשו כן את דברי הנביאים‪ .‬הנביאים‬ ‫לא יתפלל כיוצא למלחמה‪ ,‬אלא יתפלל בהכנעה‬ ‫'אעשה כך וכך‪ ,‬ובד בבד אשלח מנין אנשים אצל רשב"י‬ ‫אומרים לנו בשם השי"ת‪' :‬אם ראיתם שנקלעתם‬ ‫וענווה‪ ,‬שהרי עכשיו דיבר עמו הקב"ה‪.‬‬ ‫במירון ואף אתן כך וכך מעות לקופת הצדקה‪ '...‬הן ודאי‬ ‫למצוקה‪ ,‬שובו אלי!' ואיך שבים אל הקב"ה? הדבר‬ ‫הרי רק בשבוע שעבר ראינו ‪ -‬הן גם אברהם אבינו‬ ‫שכל אלה הם דברים נכונים ואמיתיים‪ ,‬והקב"ה חפץ‬ ‫הראשון הוא שיתפוס האדם את המציאות נכונה‪,‬‬ ‫ע"ה כשהודיע לו הקב"ה שהולך להפוך את סדום‪ ,‬לא‬ ‫בהם‪ ,‬אבל מעולם לא רצה שישתמש האדם בכל אלה‬ ‫דהיינו שיבין שהקב"ה עשה לו זאת‪ ,‬ושבוודאי עשה‬ ‫יצא להלחם כנגד גזירתו יתברך‪ ,‬אלא התפלל אליו‬ ‫ככלים לשינוי המצב הקיים!‬ ‫לו זאת מפני שהוא הטוב ביותר בשבילו‪ .‬ואז כשייצא‬ ‫מחמת שהבין שהקב"ה פתח לו פתח להתפלל אליו‬ ‫מנקודת הנחה זו‪ ,‬יתפלל ממילא כפי שצריך להתפלל!‬ ‫ולעורר עליהם רחמים‪ ,‬וכשראה שהקב"ה אינו נענה‬ ‫אילו נאמר לנו מראש‬ ‫לו‪ ,‬מיד שב למקומו (בראשית יח‪ ,‬לג)‪ ,‬וכפי שפירש הגה"ק‬ ‫אם יתבונן האדם באמת בתוך עצמו‪ ,‬יראה שהיה‬ ‫לשם מה מתפללים?‬ ‫משינאווא זיע"א והובא בספר "דברי יחזקאל" (ליקוטים)‬ ‫חי עד כה בטעות‪ .‬ובלשון בוטה קצת – 'אתה החלטת‬ ‫הן כבר הבאנו כך מדברי מהרח"ו ומדברי המבי"ט‬ ‫ששב למקומו הראשון‪ ,‬דהיינו שלא הרגיש שום טינה‬ ‫שאתה הולך להלחם עם הקב"ה‪ ,‬אלא שבאת למסקנא‬ ‫ועוד מהראשונים והקדמונים‪ ,‬שתכלית התפילה איננה‬ ‫בלבו‪ ,‬כי האמין באמונה שלימה שמה שהקב"ה עושה‪,‬‬ ‫שאינך ברמה כל‪-‬כך נמוכה שתלחם בו כפי שפרעה‬ ‫לשמש ככלי לשינוי המצב‪ ,‬אלא תכליתה להחזיר את‬ ‫אין טוב למעלה הימנו!‬ ‫נלחם בו‪ ,‬ולכן החלטת לשלוח מנין אנשים למירון‪'...‬‬ ‫האדם בתשובה ולקרבו אל ה'‪ ,‬כי המתפלל מתבונן‬ ‫מצד אחד באפסות כוחו ומצד שני בגדלות הבורא‬ ‫אין מקרים בעולם‬ ‫יקום האדם ויצרח‪' :‬איך אתה מדבר? אלו דברי‬ ‫וטובתו‪ ,‬והוא מבין שהקב"ה מדבר עמו באמצעות‬ ‫איננו מדברים על התפילה עצמה‪ ,‬אנו מדברים על‬ ‫כפירה אתה אומר? הרי הקב"ה רוצה שנפנה אליו‬ ‫קשייו ותלאותיו‪ ,‬ושרק הוא יכול להושיע אותו‪ .‬ואכן‬ ‫השלב שלפני התפילה‪ .‬לפני שניגשנו אל התפילה‪,‬‬ ‫בתפילות ותחנונים שישלח לנו ישועתו!' התשובה‬ ‫כשהאדם עושה כן‪ ,‬ממילא יורד עליו שפע ברכה‬ ‫לא תפסנו את הענין באופן הנכון‪ .‬אז כשאירע לנו‬ ‫היא שדברינו אינם מכוונים אלא אל מחשבתו‬ ‫והצלחה‪ ,‬אך לא זו תכלית התפילה‪ ,‬אלא תכליתה‬ ‫ה"צרה"‪ ,‬היה לנו להאמין שהקב"ה מדבר אלינו במאור‬ ‫הראשונה של האדם‪ ,‬כי מה שהאדם מתעורר‬ ‫לגרום לאדם להתקרב אל ה'!‬ ‫פנים ואומר לנו‪' :‬בואו ואטיב לכם'‪ .‬איננו תופסים‬ ‫במחשבתו לשנות את מצבו מיד כשהוא פוגשו‪ ,‬זה‬ ‫רבינו המחבר הודיע לנו ביסוד הרביעי‪ ,‬שכשאנו‬ ‫את המציאות נכונה‪ .‬אנו סבורים שיש מקרים רעים‬ ‫דבר פסול ממש‪ ,‬שהרי הוא כמבקש להלחם ח"ו עם‬ ‫ניגשים אל התפילה‪ ,‬עלינו לזכור שהקב"ה כבר יודע‬ ‫בעולם ושעלינו לרוץ עכשיו אל הקב"ה כדי שיצילנו‬ ‫רצון הבורא יתברך!‬ ‫מראש מה מציק לנו ואיך אנו מרגישים בלבנו‪ ,‬שום‬ ‫דבר אינו נסתר ממנו‪ .‬ולכן אין אנו צריכים לדבר‬ ‫אליו מתוך כאב וסערת רגשות‪ ,‬שהרי כל מה שאנו‬ ‫יכולים לחשוב‪ ,‬כבר הוא יודע קודם לכן‪ ,‬והוא אוחז‬ ‫מצוה גוררת ביטחון!‬ ‫כל פעם שהאדם מזכיר לעצמו בעת איחור לאוטובוס וכדומה 'אין זה איחור‪ ,‬אלא כך סיבב הקב"ה בכוונת‬ ‫בידינו ויש לו אותו כאב שיש לנו‪ ,‬ורצונו רק שזה גופא‬ ‫מכוון!'‪ ,‬הוא מקיים בזה מצות עשה דאורייתא‪ ,‬ואז ממילא נאצלת עליו ברכה‪ ,‬וכשיש ברכה באה בעקבותיה‬ ‫נשריש בלבנו‪ ,‬שהוא עשה זאת לטובתנו‪ .‬וכשהאדם‬ ‫בטחון! למען האמת יכול האדם לבוא אל הבטחון מתוך האמונה עצמה‪ ,‬אך בדרך כלל יוקל לו להגיע אל הבטחון‬ ‫עושה זאת‪ ,‬ישועתו קרובה לבוא!‬ ‫מפני שבעקבות אמונתו יראה בחוש שהקב"ה משגיח על הכל ועושה הכל לטובתו!‬ ‫הן יהיו לו עובדות לרוב מחייו האישיים‪ ,‬בהן הוכח לו פעם אחר פעם שהקב"ה עושה הכל לטובתו‪ ,‬ושהגם‬ ‫השתדלות – לא סיוע לבורא!‬ ‫שבתחילה היה נראה לו שאין הדבר נעשה לטובתו‪ ,‬עד מהרה נתגלה לו שהכל היה לטובתו‪ ,‬ולא יצטרך לחזור‬ ‫ונבוא מזוית נוספת‪ :‬אף פעם אין האדם מתבקש‬ ‫אל העבר הרחוק‪ ,‬אלא מדי שבוע בשבוע יהיו לו עובדות כאלה לרוב‪ ,‬כי הברכה תשרה בביתו‪ ,‬ואז ממילא‬ ‫לעשות השתדלות כדי לסייע למצב‪ ,‬שהרי הקב"ה‬ ‫ילך בטחונו ויתחזק עד אין שיעור וגבול!‬ ‫אינו זקוק לסיוע‪ .‬לעולם רצון הקב"ה מהאדם שיעשה‬ ‫עומד האדם ומחכה לפלוני שיבוא ברכבו לאספו מביתו והלה מתאחר‪ ,‬הוא מתחיל לכעוס‪' :‬היתכן? הלא‬ ‫השתדלות אך ורק כדי להשתפר‪ ,‬והרבה פעמים‬ ‫שאלתי אותו עשר פעמים אם יוכל להיות בזמן! אילולי כן הייתי מזמין הסעה אחרת‪ '...‬הנה מקרה זה וכל‬ ‫יתברר שנקיטת האדם בפעולה היא חלק מעשיית‬ ‫הדומה לו‪ ,‬הוא מן המקרים המצויים ביותר שפוקדים את כל בני האדם מדי יום ביומו‪.‬‬ ‫התשובה שלו‪ .‬ובכן השתדלותו העיקרית של האדם‬ ‫ובכן‪ ,‬הבה ונתבונן מה אירע כאן‪ .‬הלא הקב"ה הוא זה שסיבב זאת בהסתירו את עצמו מן האדם מבלי‬ ‫תהיה תמיד התפילה לה'‪ ,‬והרבה פעמים יצטרך גם‬ ‫לגלות לו תיכף ומיד מדוע‪ ,‬וזאת כדי להעמידו בנסיון‪ ,‬כי אילו היה מגלה לו תיכף ומיד מדוע סיבב לו הדבר‪,‬‬ ‫לא היה האדם עומד כלל בפני נסיון‬ ‫לקום ולנקוט בפעולה מעשית‪ ,‬וזאת כאשר נקלע‬ ‫למצבו מחמת עצלות‪ ,‬כי אז מוטל עליו לתקן את‬ ‫הכותל שבנינו בעצמנו‬ ‫מידת העצלות שלו‪.‬‬ ‫כך אמר בעל התניא זיע"א על לשון הפסוק (שה"ש ב‪ ,‬ט) "הנה זה עומד אחר כתלנו"‪' :‬הנה זה עומד' – הנה‬ ‫זה מה שלימדנו רבינו המחבר‪ ,‬שעלינו לשנות את‬ ‫כאן עומד הקב"ה‪' .‬אחר' – ומה שנראה לנו שאחר עשה לי זאת ולא הקב"ה‪' .‬כתלנו' – זה נובע מהכותל‬ ‫תפיסתנו‪ ,‬וכשנצליח לשנותה ונבין שאף פעם אין לנו‬ ‫שהקמנו בינינו לבין הקב"ה אשר חוצץ בינינו ומסתיר את ראייתנו‪ .‬אבל מי שיסכים להסיר את המחיצה‬ ‫להשתדל לשנות את המצב‪ ,‬ניגש גם אל התפילה‬ ‫ולהכניס אליו את הקב"ה‪ ,‬יוכל להרגיש ולראות שהקב"ה נמצא בכל מקום!‬ ‫באופן הראוי ונתפלל אל ה' בהכנעה וענווה ולא‬ ‫וזה לשון מהר"ל מפראג זי"ע בספרו "באר הגולה" (באר הרביעי)‪" :‬השם יתברך נמצא אל האדם כמו שהאדם‬ ‫כיוצאים במלחמה!‬ ‫נמצא אצל השם יתברך"‪ ,‬ע"כ‪ .‬היינו גם כן יסוד זה‪ ,‬כפי שהאדם מסכים להכניס אליו את הקב"ה‪ ,‬כך הקב"ה‬ ‫(מתוך סדרת השיעורים על 'שער הביטחון' שבספר 'חובות‬ ‫נמצא אצלו!‬ ‫הלבבות'‪ ,‬שיעור פ"ו‪ .‬לשמיעת השיעור המלא‪ ,‬חייגו לקו‬ ‫השיעורים (בא"י)‪ ,‬לחצו בכניסתכם למערכת ‪ -( 2‬שיעורי‬ ‫[וראה עוד במדור 'הבנה למעשה']‬ ‫חובות הלבבות)‪ ,‬ובחרו שיעור ‪ .86‬שמעו ובטחו!)‬ ‫ב‬ ‫הסוד שבתרגום!‬ ‫אמירת שמו"ת – תקנה קדושה עם הרבה טעמים!‬ ‫סדרת 'שנים מקרא ואחד תרגום' להבנה ולמעשה – חלק ה'‬ ‫מבאר הכף החיים שמתלי תליא הא בהא‪ ,‬כי‬ ‫שמספר מעשה של השגחה פרטית שאירע עמו‪.‬‬ ‫במאמר הקודם ניטע בנו ההבנה כי תורה‬ ‫העולם הזה מעורב מקדושה וחול‪ ,‬וכשהאדם מוציא‬ ‫זהו החילוק בין מי שאומר פרפרת שהכין כדי שלא‬ ‫שבכתב היא מפתח לנבכי החיים‪ ,‬וכי עלינו‬ ‫את הקדושה מהחול‪ ,‬הוא מייסד את הסדר בעולם‪.‬‬ ‫יהיה משעמם בשולחן השבת‪ ,‬לבין מי שנתחדשו לו‬ ‫לחבר אותה עם תורה שבע"פ ולמצוא את‬ ‫והנה הסיבה שבני ישראל עבדו עבודה קשה במצרים‬ ‫דברים תוך כדי לימודו‪ ,‬שהרי זה מה שהרגיש וזה‬ ‫עצמנו בתוך הפסוקים‪ .‬הבה נוסיף ונבאר‬ ‫היתה משום שהיו צריכים לברר את ניצוצות הקדושה‬ ‫מה שמחזק אותו‪ ,‬וזה מה שנכנס בלב השומעים‪ ,‬כי‬ ‫בענין זה עוד‪.‬‬ ‫ממצרים עד שעשו אותה כמצולה שאין בה דגים‪.‬‬ ‫דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב!‬ ‫וסוד קריאת הפרשה שמו"ת הוא גם כן מעין זה‪ ,‬האדם‬ ‫וזה מה שהצדיקים היו עושים בשבת‪ ,‬הם למדו‬ ‫חיוב לכול‬ ‫אומר את התורה בלשון קודש ואח"כ בתרגום שהוא‬ ‫את הפרשה ואח"כ אמרו עליה תורה‪ .‬כל צדיק עם‬ ‫ראו נא מה שכתב מרן רבי משה פיינשטיין זצ"ל‬ ‫גמטריא תרדמה סוד נוגה‪ ,‬ועל ידי כן הוא מפריד את‬ ‫הבחינה שלו‪ ,‬וכל שבת עם הבחינה שלה‪ .‬אבל הם‬ ‫למי שטוען שזמנו עמוס בסדרי לימוד ואין לו פנאי‬ ‫הקדושה מן החול ומברר קליפת נוגה‪!.‬‬ ‫להעביר הסדרא שמו"ת‪ ,‬הנה לשונו (אגרות משה או"ח ח"ה‬ ‫חיברו את התורה שבכתב עם התורה שבע"פ‪ .‬זה היה‬ ‫דבר פשוט אצלם שהאדם צריך למצוא עצמו בתוך‬ ‫סי' יז)‪" :‬הנה בעניין המצווה שמחוייב כל אחד ואחד‬ ‫ולפי מה שנתבאר לעיל הוא מובן גם באופן מעשי‪.‬‬ ‫הפרשה!‬ ‫לקרוא הפרשה בכל שבוע שנים מקרא ואחד תרגום‪.‬‬ ‫כשהאדם לומד את הפסוקים ומחפש לדעת מה נוגע‬ ‫ורבותינו‪ ,‬אף מהראשונים (ראה טור או"ח סי' רפ"ה וב"י ד"ה ואם‬ ‫אליו לעבודת ה' שלו‪ ,‬הוא מחבר בזה קודש עם חול‬ ‫ומברר על ידי כן קליפת נוגה!‪.‬‬ ‫לא מוותרים על התרגום‬ ‫למד)‪ ,‬הוסיפו שצריך ללמוד גם פירוש רש"י שעל כל‬ ‫והנה יש השואלים‪' :‬למה צריך לומר את התרגום‬ ‫הפרשה‪ ,‬שנתרשל מאד אף אצל הרבה בני תורה‪.‬‬ ‫לימוד עיון‬ ‫והרי אין אנו מבינים אותו?' אכן למען האמת נתקן‬ ‫פשוט וברור‪ ,‬כמו שלא נפטר שום אדם מכל‬ ‫אנשים חושבים שלימוד העיון כולל רק ללמוד‬ ‫לומר התרגום משום שבזמנם זו היתה השפה‬ ‫מצווה דרבנן בטענה שעוסק בתורה‪ ,‬כן לא נפטרו‬ ‫מסכתות ישיבתיות ולסובב באצבע‪ ,‬וכל השאר אינם‬ ‫המדוברת‪ ,‬ולכן כתבו הרבה פוסקים שבימינו‬ ‫אף ממצווה זו‪ .‬ואדרבה‪ ,‬אף מי שתורתו אומנתו‬ ‫כלולים בזה ולומדים אותם רק מפני שצריך‪ .‬זו טעות!‬ ‫מחויבים ללמוד רש"י כי רש"י הוא במקום התרגום‪.‬‬ ‫כרשב"י וחבריו‪ ,‬שהיו פטורין מתפילה דרבנן‪ ,‬היו‬ ‫מסופר שפעם הגיעו בחורים להגאון רבי ראובן בנגיס‬ ‫אמנם צריך להיזהר שלא לבטל מחמת כן את אמירת‬ ‫חייבין בקריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום‪,‬‬ ‫זצ"ל להבחן על גפ"ת‪ ,‬שאל אותם תחילה על פרשת‬ ‫התרגום‪ ,‬כי זו דרכו של היצר הרע שמפתה את האדם‬ ‫דהא גם זה הוא לימוד תורה‪ ,‬ובחיוב לימוד תורה הא‬ ‫שבוע‪ ,‬ואמר להם שאם אין האדם יודע חומש רש"י‬ ‫לאמר‪' :‬מאחר שהבנת את נחיצות לימוד פירוש רש"י‪,‬‬ ‫איכא חיוב ללמוד גם מקרא‪ ,‬ואף שסברי התוס' (קידושין‬ ‫ל' ע"א ד"ה לא צריכא‪ ,‬בשם ר"ת) דבלימוד תלמוד בבלי יוצא גם‬ ‫הרי הוא צורבא דרבנן ועם הארץ דאורייתא!‬ ‫ידי מקרא‪ ,‬משום שבלולה גם במקרא‪ ,‬ואף להרמב"ם‬ ‫'למה צריך‬ ‫אכן כן‪ ,‬איש כזה דומה לבחור בישיבה קטנה שיודע‬ ‫(ה' תלמוד תורה פ"א הי"ב) דלאחר שכבר יודע היטב תורה‬ ‫להעתיק בפיו מדברי הגר"ש שקאפ‪ ,‬וכשאתה שואל‬ ‫שבכתב‪ ,‬אינו מחוייב ללמוד מקרא בכל יום‪ ,‬וכל שכן‬ ‫אותו פירוש הגמרא עצמה‪ ,‬אתה רואה שאינו יודע‬ ‫לומר את‬ ‫שאינו צריך להשליש זמנו‪ ,‬מכל מקום הא מחוייב גם‬ ‫מימינו ומשמאלו‪ ,‬וכל מה שהוא אומר תלוי באוויר‪.‬‬ ‫להרמב"ם ללמוד באיזה זמן תורה שבכתב‪.‬‬ ‫כך הוא בענייננו‪ .‬האדם צריך לעבוד למצוא את עצמו‬ ‫התרגום‪'...‬‬ ‫וא"כ ברור שקריאת שמו"ת ודאי הוא ממילא בכלל‬ ‫בתוך התורה שבכתב שהוא לומד‪.‬‬ ‫חיובו מעצם תלמוד תורה בכל שבוע‪ ,‬שלימוד זה‬ ‫אכן בני אדם אינם מתלהבים בקריאת שמו"ת מפני‬ ‫שייחדו חכמים ללמוד בכל שבוע ודאי הוא חייב‪ ,‬ולא‬ ‫שאין רצונם להשתנות‪ ,‬אבל בגלל זה אינם מחברים‬ ‫יוכל ליפטר בלימוד דבר אחר מהתורה‪ ,‬בין בכתב בין‬ ‫תורה שבכתב עם תורה שבע"פ‪ ,‬ואינם מעלים קליפת‬ ‫שוב אינך צריך לומר תרגום'‪ .‬אין זה הולך כך‪.‬‬ ‫בע"פ‪ ,‬לבד המצוה הנוספה שחייבו חכמים‪ ,‬וממילא‬ ‫נוגה‪ .‬על האדם להבין שלימוד חומש רש"י ולמצוא בו‬ ‫הנה חז"ל אמרו שאין בי"ד יכול לבטל דברי בי"ד‬ ‫אין פטור מזה אף לאלו שתורתן אומנתן‪ ,‬כרשב"י‬ ‫את עצמו זהו לימוד בעיון‪ ,‬שהרי הוא צריך לצמצם‬ ‫חבירו אע"פ שכבר בטל טעם הדבר‪ .‬אך בדרך כלל אין‬ ‫וחבריו‪ ,‬ובפרט לדורנו שאין אנו יכולין לומר שאנו‬ ‫את מוחו בשביל כך‪ .‬הדבר פשוט היה בכל הדורות‪,‬‬ ‫מבינים מה הטעם שאין מבטלים‪ ,‬וזו הסיבה שרבים‬ ‫בקיאין במקרא!"‬ ‫הצדיקים היו נותנים שיעורים בחומש רש"י ופשוטי‬ ‫קמים לצווח ככרוכיא‪' :‬עכשיו ההפסד גדול מהרווח'‪,‬‬ ‫העם היו לומדים חומש רש"י‪ ,‬כי רצו להיות יותר יראי‬ ‫ופעמים הרבה יש אמת בדבריהם‪ ,‬כי הרבה בני אדם‬ ‫כשהיצר מציע קיצור דרך‬ ‫שמים‪ ,‬ולכן למדו תורה לשם כך‪ .‬הם התלהבו מזה‪,‬‬ ‫נכשלים בענינים אחרים מחמת רצונם לקיים ענין זה‪.‬‬ ‫עלינו להבין שהיצר הרע יפתה תמיד את האדם‬ ‫עכשיו הולכים לקבל יראת שמים!‬ ‫אכן ידוע מה שאמר הגר"א מווילנא זצוק"ל שכל‬ ‫בכל מה שיוכל ללכת עקלתון‪ ,‬ואם יראה בדרך משל‬ ‫פעם שחז"ל תיקנו איזו תקנה‪ ,‬היו להם כמה טעמים‬ ‫שהוא לומד‪ ,‬יפתה אותו ללמוד את הדברים הבלתי‬ ‫הסוד לכוונה בשחרית של שבת‬ ‫לדבר בנגלה ובנסתר‪ ,‬ולא גילו לנו אלא אחד מהם‪,‬‬ ‫נכונים‪ ,‬או ללמוד עם פירושים עקומים‪ .‬יומם ולילה‬ ‫לסיום‪ ,‬בספה"ק "בת עין" (בליקוטים) איתא שאמר‬ ‫ולכן הגם שבטל טעם אחד‪ ,‬יתכן ששאר הטעמים לא‬ ‫יעבוד למנוע אותו מללמוד באופן שהתורה תעשה‬ ‫שהרוצה סגולה לכוון בתפילת שחרית בשבת‪ ,‬יעביר‬ ‫נתבטלו‪ ,‬ואם כן אי‪-‬אפשר לבטל את התקנה‪ .‬ובנוגע‬ ‫ממנו יהודי ירא שמים‪ .‬אך הקב"ה שתל בינינו צדיקים‬ ‫את הסדרא שמו"ת בערב שבת קודש דווקא‪ ,‬ונותן‬ ‫לתרגום‪ ,‬אם כי אמת הדבר שתיקנו לאמרו כדי להבין‬ ‫שיזכירו לנו בכל עת שלא ללכת עקלתון‪ ,‬והם אמרו‬ ‫טעם לדבר‪ ,‬כי כשהוא מעביר את הסדרא שמו"ת‬ ‫על ידו את התורה‪ ,‬מכל מקום אין אדם רשאי לוותר‬ ‫לנו שהליכה ישרה היא לגשת ברצינות אל אמירת‬ ‫הוא מחבר את חלק הדיבור עם חלק המחשבה‪ ,‬והיינו‬ ‫עליו כי ללא ספק יש לזה עוד טעמים נסתרים!‬ ‫שמו"ת וללמוד עם פירוש רש"י מתוך גישה שזה מה‬ ‫כי בעוד כשאומר תהלים הוא יכול לחשוב תוך כדי‬ ‫שילמדנו אורחות חיים! כל מי שיגש ברצינות ללימוד‬ ‫מחשבות אחרות‪ ,‬ואפילו כשלומד תוספות‪ ,‬הוא יכול‬ ‫ראשי תיבות שמסתירים סוד‬ ‫חומש רש"י וילמד לאט כדי להבין‪ ,‬ימצא בו חידושים‬ ‫לפרש במחשבתו ככל העולה על רוחו‪ ,‬הרי שכאן‬ ‫ובענין זה יש להביא מדברי ה"כף החיים"‪ .‬הוא‬ ‫נפלאים‪ ,‬כי כל אחד יש בו כח החידוש‪ ,‬ובקומו‬ ‫כשהוא מעביר את הסדרא‪ ,‬אין הדבר שייך‪ ,‬שהרי‬ ‫הביא בשם רבינו אפרים שכתב "ואלה שמות (בני‬ ‫מתלמודו יראה שיש לו עשרה רעיונות נפלאים על‬ ‫כל תכלית אמירת שמו"ת הוא כדי למצוא את עצמו‬ ‫ישראל הבאים מצרימה") ראשי תיבות ו'חייב א'דם ל'קרות‬ ‫הפרשה‪ ,‬ויהיה לו תענוג עצום לומר אותם לאחרים‬ ‫בתוך הפסוקים‪ ,‬אם כן הוא נמצא מחבר את הדיבור‬ ‫ה'פרשה ש'נים מ'קרא ו'אחת ת'רגום‪ ,‬ושאל מה ענין‬ ‫היות שהם חידושים שלו‪ ,‬וממילא יקבל חיות גדולה‬ ‫עם המחשבה בשעה שהוא מעביר את הסדרא שמו"ת‪,‬‬ ‫זה לתחילת פרשת שמות‪ ,‬והשיב כי הנה מהרח"ו ז"ל‬ ‫כל‪-‬כך מלימודו!‬ ‫וממילא יוכל לכוון בתפילת השחרית משום שכבר‬ ‫כתב בעץ חיים שצריך להכין קליפת נוגה להעלותו‬ ‫הרי ברור לנו שאין דומה מי שמספר מעשה של‬ ‫נמצא אצלו הכח לומר דיבורים ולהיות בפנים!‬ ‫לקדושה בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום!"‬ ‫השגחה פרטית שקרא בעלון באמצע 'לכה דודי'‪ ,‬למי‬ ‫ג‬ ‫לימוד היוצא‬ ‫מידי מעשה‬ ‫הבנה ‪_ -‬למעשה‬ ‫למסור את המפתחות‬ ‫מהשניים‪ :‬או שיגלה מהר מאוד מדוע נגרם לו העיכוב (וכמו שמצוי מאוד ומעשים שבכל‬ ‫יום הוא שהאדם מגלה מדוע נגרם לו עיכוב והוא תולש את שערות ראשו – 'מדוע צריך הייתי לצעוק? מדוע‬ ‫להקב"ה!‬ ‫צריך הייתי להאשים את אשתי ולהרוס את שלום ביתי‪ ,‬הלא עכשיו אני רואה בחוש שהעיכוב היה לטובתי')‪,‬‬ ‫או שלא יגלה מדוע נגרם לו העיכוב‪ ,‬אך יאמין באמונה שלימה שזהו הטוב‬ ‫ביותר בשבילו‪ ,‬שהרי הקב"ה מנהל את העולם ולא היה לו שום קושי להביאו‬ ‫בזמן לבית החולים‪ ,‬ואם לא הביאו בזמן‪ ,‬ללא ספק עשה זאת בכוונה מכוונת‬ ‫מפני שכך הוא טובתו!‬ ‫אמונה מביאה ביטחון!‬ ‫מעשה‬ ‫מעשה‬ ‫בעקבות המעשה שסיפרנו בעבר עם האיש שמכר מוצרים דרך 'אמזון'‬ ‫(‪ ,)amazon‬הגיע אלינו סיפור נוסף דומה שהתרחש בתקופה ההיא‪ :‬גם זה האיש‬ ‫הסבא קדישא משפאלע זיע"א שבת פעם אצל המגיד הק' מטשערנאביל‬ ‫בעל המעשה מכר איזה מוצר דרך 'אמזון'‪ ,‬ויהי היום והוציאו עליו שם רע‬ ‫זיע"א‪ ,‬בליל שבת בעת עריכת השולחן הטהור‪ ,‬ביקש המגיד מהסבא שיאמר‬ ‫שהמוצר שהוא מוכר מסוכן לבריאות‪ .‬כשחברת 'אמזון' שמעה זאת‪ ,‬הודיעה לו‬ ‫תורה‪ .‬אך הסבא לא רצה לומר תורה כי נהג להסתיר את עצמו מעיני הרואים‪.‬‬ ‫שהיא חוסמת לו את חשבונו‪ ,‬עד שלא ישלח את המוצר למעבדה כדי להוכיח‬ ‫אולם כדי להיענות לבקשת המגיד‪ ,‬שאל אותו‪'' :‬היכן כתוב הסתרה בתורה?''‬ ‫שאינו מסוכן לבריאו‪.‬‬ ‫השיב לו המגיד‪'' :‬הלא פשוט הוא‪" ,‬ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" (וילך לא‪,‬‬ ‫האיש נבהל מאוד‪ ,‬כי בלי שום הכנה מוקדמת מצא את עצמו פתאום בלי‬ ‫יח)''‪ .‬שאל הסבא‪'' :‬אכן כן‪ ,‬אבל היכן הקב"ה מסתתר?'' הוא שאל והוא השיב‪'' :‬הוא‬ ‫מקור פרנסה‪ .‬יתירה מזו‪ ,‬עד כה עמד בתחרות עם אדם אחר שמכר כמותו‬ ‫מסתיר עצמו אצל היהודי שמסכים להכניסו אצלו!!"‬ ‫מוצר מסוג זה‪ ,‬ונקט בכל האמצעים על מנת להתגבר עליו כדרכם של הנמצאים‬ ‫בתחרות‪ ,‬והנה עכשיו לא די שאינו יודע מתי יוכל לחזור ולמכור את סחורתו‪,‬‬ ‫“הבנה למעשה‬ ‫עוד נתפנה כעת מקום לפלוני להרחיב את מכירותיו‪ ,‬והרי בלי ספק יעברו כעת‬ ‫הנה בדרך כלל מפרשים אנו שהמציאות היא שיש הסתרה ואי אפשר לעשות‬ ‫כל החברות הגדולות שזקוקות למוצר זה אל פלוני‪ ,‬וכשהוא יחזור למכור את‬ ‫כלום לנוכח המציאות‪ .‬ברם הסבא קדישא לימדנו שהסתרה יש רק כל עוד‬ ‫סחורתו לאחר שיקבל את האישור המיוחל מהמעבדה‪ ,‬כבר יהיה מאוחר מדי‬ ‫אין האדם מסכים להכניס אליו את הקב"ה‪ ,‬אבל מי שמסכים להכניסו‪ ,‬והיינו‬ ‫ולא ימצא לה קונים‪ .‬הוא ממש יצא מכליו והתייעץ עם מומחים שונים כדת מה‬ ‫שאומר על העיכוב שנגרם לו‪' :‬אני יודע שאין זה מקרה‪ ,‬אלא הקב"ה סיבב זאת‪,‬‬ ‫לעשות כדי להשפיע על חברת 'אמזון' שתחזור בה ותפתח לו שוב את חשבונו‪.‬‬ ‫והלא הקב"ה בוודאי יודע שרצוני עז להגיע בזמן‪ ,‬ואעפ"כ סיבב לי העיכוב‬ ‫אחד המומחים הגדולים בתחום אמר לו‪'' :‬אם אתה מבקש לדעת אם יש סיכוי‬ ‫לטובתי'‪ ,‬אין אצלו שום הסתרה‪ ,‬כי הגם שהקב"ה נמצא אצלו בהסתרה‪ ,‬כיון‬ ‫מיני אלף שחברת אמזון יחזרו ויפתחו לך את חשבונך לפני שיקבלו את התשובה‬ ‫שהוא אצלו‪ ,‬הוא נסתר רק מעיני אחרים‪ ,‬אך לא מעיניו‪.‬‬ ‫מהמעבדה‪ ,‬אומר לך‪ :‬אינני נביא ואף לא בן נביא‪ ,‬אך במשך כל השנים שאני‬ ‫עובד בתחום הזה‪ ,‬לא נקלעתי במצב כזה שבו חברת אמזון מבקשת משהו כתנאי‬ ‫מעשה‬ ‫לפתיחת חשבון וחוזרת בה!"‬ ‫הנה נשאלתי על ידי אחד מן המקשיבים כלפי מה שאמרנו באחד מהשיעורים‬ ‫בגודל מצוקתו‪ ,‬הלך הלה והתיישב ללמוד שער הבטחון בחובת הלבבות‪ .‬לא‬ ‫בספר 'חובות הלבבות' שלפני עשיית השתדלות צריך האדם להתיישב בדעתו ‪-‬‬ ‫חלפו כמה שעות והחברה הודיעה לו שהיא פתחה לו את חשבונו‪ .‬שעה ארוכה‬ ‫מה נעשה ולא תמיד יש לו לאדם פנאי להתיישב בדעתו‪.‬‬ ‫לקח לו לאיש עד שהצליח לעכל את הנס שהתרחש לו‪ ,‬ובכל אותו זמן הדהדה‬ ‫הלה כתב לי במכתב השאלה ששלח לי‪'' :‬בדידי הוה עובדא כיום הזה‪ ,‬צריך‬ ‫באזניו קולו של המומחה 'במשך כל השנים שאני עובד בתחום הזה‪ ,‬לא נקלעתי‬ ‫הייתי לנסוע לבית החולים בדחיפות‪ ,‬יצרתי קשר עם ארגון 'עזר מציון'‪ ,‬והם‬ ‫במצב כזה שבו חברת אמזון מבקשת משהו כתנאי לפתיחת חשבון וחוזרת בה‪'...‬‬ ‫הודיעו לי שכחצי שעה קודם לשעה המדויקת שעלי להתייצב בבית החולים‪,‬‬ ‫“הבנה למעשה‬ ‫יבוא אלי רכב ויסיע אותי לבית החולים‪ .‬עמדתי וחיכיתי ליד ביתי ולא היתה‬ ‫שום הסעה‪.‬‬ ‫הוא הדבר‪ .‬כאשר מסכימים להכניס את הקב"ה‪ ,‬הוא נכנס והברכה נאצלת‪.‬‬ ‫הלא הקב"ה הוא זה שחסם לו את חשבונו‪ ,‬וכשלמד שער הבטחון‪ ,‬הזכיר זאת‬ ‫הלא בוודאי היה לי לעשות אז כל מה שלאל ידי כדי להגיע בזמן לבית‬ ‫לעצמו‪ .‬הוא כאילו אמר להקב"ה‪' :‬עד עכשיו ניהלתי את חנותי לבדי‪ ,‬ואני מודה‬ ‫החולים‪ ,‬וכי היה לי פנאי אז להתיישב בדעתי?! הלא אם אבזבז את הדקות‬ ‫לך על שסגרת אותה‪ ,‬כי אלמלא כן הייתי נעשה כופר גמור‪ .‬נס עשית עמדי‬ ‫שנשארו לי בשביל להתיישב בדעתי‪ ,‬אגיע אחרי הכל‪''...‬‬ ‫שחסמתי לי את חשבוני‪ ,‬כי עכשיו אני זוכה להאמין בך!'‬ ‫אמר לו הקב"ה‪' :‬היות שמסרת לי את המפתח‪ ,‬השגתי את מטרתי‪ ,‬הבה ואפתח‬ ‫“הבנה למעשה‬ ‫אכן טענה זו בטעות יסודה‪ .‬שכחת את מה שרבינו בעל החובות הלבבות‬ ‫לך שוב את חנותך!'‬ ‫מלמדנו ביסודו הרביעי בשער הביטחון‪ ,‬שכחת שהקב"ה הוא זה שסיבב‬ ‫שהרכב לא יגיע‪ .‬חשבת שאך מקרה היה זה שלא הגיע אליך הרכב ולכן הגעת‬ ‫המשך המעשה‬ ‫להחלטה נחושה לעשות הכל כדי לשנות את המצב‪ ,‬וכיון שהגעת להחלטה‬ ‫יהודי זה סיפר לי שמאז ראותו את יד ההשגחה‪ ,‬הוא התחיל לגשת אל עסקיו‬ ‫זו‪ ,‬קמת לזעוק – 'איך אוכל להתיישב בדעתי‪ ,‬הרי הזמן קצר והנסיעה מרובה?‬ ‫בהרגשה שהקב"ה מנהל אותם והוא רק ממלא את שליחותו ואין בו שום הרגשה‬ ‫מי יתן לי פנאי לישוב הדעת?'‬ ‫של כוחי ועוצם ידי‪ .‬הוא כתב לי במכתבו שיום אחד הוציא משלוח ענק של‬ ‫לאן הלכת? ללא ספק נחפזת לשדד מערכות מפני ששכחת מדוע נגרם לך‬ ‫סחורה מהמחסן שלו‪ ,‬וכיון שיצאה הסחורה מהמחסן‪ ,‬מיד נפלה שם דליקה‪.‬‬ ‫העיכוב‪ .‬היה לך להזכיר לעצמך שהקב"ה יודע שאתה עומד כאן ומחכה‪ ,‬ועוד‬ ‫שוב הוא זכה לראות את יד ההשגחה שהצילה אותו מהפסד עצום‪ ,‬וכך הוא זוכה‬ ‫זאת הוא יודע שאם לא תגיע בזמן לבית החולים תפסיד את תורך‪ ,‬ויהיה זה‬ ‫לראות מאז ועד הלום ללא הרף איך הקב"ה משגיח עליו ומברך את מעשה ידיו!‬ ‫מעוות שלא יוכל לתקון‪ ,‬וייגרם לך הן הפסד כספי והן הפסד רפואי‪ .‬את כל‬ ‫“הבנה למעשה‬ ‫זה הוא יודע‪ ,‬ודייקא מפני כך סיבב שהרכב לא יגיע לאסוף אותך‬ ‫כך לימדנו רבינו בעל חובת הלבבות‪ :‬אם תרצו להיות בעלי בטחון‪ ,‬במקום‬ ‫כשהאדם קולט שכך הוא‪ ,‬יאמר לעצמו‪' :‬בוודאי כך צריך להיות'‪ ,‬ואז יתכן אחד‬ ‫שתנסו לעשות סגולות של בטחון‪ ,‬התחילו לחזור בכל עת אל השורש‪ ,‬התחילו‬ ‫מהשניים‪ :‬או שתזדמן לו איזו הסעה לבית החולים‪ ,‬ואז תתברר לו שכל מטרת‬ ‫להאמין בכל דבר שנעשה לכם שהקב"ה הוא זה שעשאו! דבר ראשון – לחזור‬ ‫העיכוב היתה להזכירו זאת‪ ,‬ולכן ברגע שנזכר בזאת‪ ,‬תיכף ומיד הוסר העיכוב‬ ‫אל השורש!‬ ‫או שלא תזדמן לו שום הסעה ואכן יגיע באיחור לבית החולים‪ ,‬ואז יתכן אחד‬ ‫להערות והארות בכל ענייני הגליון‬ ‫לתרומות והנצחת שיעור‪ ,‬לקבלת השיעור דבר יום ביומו‬ ‫‪a60263 gmail.com‬‬ ‫מכון 'הבינני' ‪info machonhavineini.com‬‬ ‫ד‬