gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

יחידתי · YECHIDUSI — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: יחידתי · YECHIDUSI

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

יחידתי · YECHIDUSI — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לשבוע הבעל"ט‬ ‫(מטות)‬ ‫ספה"ק מאור עינים‬ ‫מד"ה‬ ‫יום‬ ‫וכן כל הדברים שבזה‬ ‫ראשון‬ ‫ואם כן מי שמצער נפשו‬ ‫שני‬ ‫אף שאין לו דעת שלם‬ ‫שלישי‬ ‫השבוע בקו‬ ‫כי מה שאמרו בגמרא‬ ‫רביעי‬ ‫עבודה שבלב זו תפילה‬ ‫מכל מקום מפני שצריך‬ ‫חמישי‬ ‫ס דרה ח דשה מ יוח דת על‬ ‫עד ד"ה וזהו איש כי ידור‬ ‫סדר‬ ‫להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית‬ ‫ניתן להירשם ב'קול דודי' ‪ 03.5.100.200‬שלוחה ‪33‬‬ ‫התפילה‬ ‫עם הרה"ח יצחק אייזיק סאקס שליט"א‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז ‪ /‬גליון תכ"ט‬ ‫בהיכל המ רכזי שלוח ה ‪1‬‬ ‫פטרון הגליון לפרשת חיי שרה‬ ‫שליט"א בריח התיכון‬ ‫מוקדש על ידי ידידנו החשוב‬ ‫קרישבסקי‬ ‫בר"י‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫אהרן‬ ‫עבודת הפרשה מספרי החסידות ‪ -‬בשפת המעשה‬ ‫דיבורי חסידות‬ ‫לרגל השמחה במעונו בנישואי בנו למז"ט‬ ‫החתונה בע"ה היום חמישי באולם 'אינזליכט' בנות ירושלים‬ ‫תמיד חדש!‬ ‫נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫רוח אפנו‬ ‫לא משנה מה היה אתמול‪ ,‬ומה יהיה מחר‪ .‬השאלה היא‪ :‬אני עכשיו בריה חדשה‬ ‫לרגע הזה‪ ,‬מה הקב”ה רוצה ממני עכשיו?‬ ‫מהות כל יום היא גילוי כבוד‬ ‫לעיל שבכל יום היה בעיניו עבודתו יתברך שמו כדבר חדש"‪.‬‬ ‫אברהם אבינו כבר היה למעלה למעלה מכל המדרגות‪ ,‬ועם‬ ‫“מיציתי”‪ ,‬כך ירוחם‪.‬‬ ‫“מה מיצית?”‪ ,‬לא הבין המשפיע שניסה לעורר את ירוחם‬ ‫שמים חדש‪ ,‬ובאמונה זו נקבל‬ ‫כל זה היתה עבודתו כדבר חדש לגמרי‪.‬‬ ‫הרדום‪.‬‬ ‫עומ"ש ונתחדש תמיד‬ ‫"ועל ידי זה פעל כנזכר לעיל שהמשיך מי"ג מדות הרחמים‬ ‫‪ -‬בחינת 'זקן מלא רחמים'‪ ,‬והמשיך מראשית הבריאה שברא‬ ‫“אני מיציתי את הענין”‪ ,‬ירוחם מלמל כמו מתוך חלום עמוק‪,‬‬ ‫“אני ניסיתי בעבר מיליון פעם להתקדם בעבודה פנימית‪,‬‬ ‫בפרשתנו רואים שהתורה מדגישה בעבודת חיי הצדיקים את ימיהם‬ ‫השי"ת העולם‪ ,‬כי היה רצונו יתברך שמו להיטיב לנבראיו"‪ .‬ה'זרע‬ ‫להגיע לאיזשהו חיבור‪ .‬ניסיתי להתחבר לתפילה‪ ,‬ניסיתי‬ ‫ושנותיהם‪ .‬כמו שכתוב "ושני חיי שרה" (כג‪ ,‬א)‪ ,‬ובמדרש (רבה נח‪ ,‬א)‬ ‫קודש' ממשיך לבאר על פי פנימיות התורה בגודל החסד‬ ‫להתחבר לשבת‪ .‬לא הצלחתי‪ ,‬אז לא‪ .‬אני כבר שחוק מהענין‪.‬‬ ‫מסמיך על זה את הפסוק (תהלים לז‪ ,‬יח) "יודע ה' ימי תמימים" ‪" -‬כשם‬ ‫הבלתי‪-‬גבול שהמשיך אברהם אבינו על ידי ההתחדשות‬ ‫מיואש‪ .‬אני יהודי טוב‪ ,‬מתפלל‪ ,‬לומד‪ ,‬מקיים מצוות‪ .‬ממני‬ ‫שהם תמימים‪ ,‬כך שנותיהם תמימים"‪ .‬וכמו כן באברהם אבינו כתוב‬ ‫שלו‪ ,‬ותמצית הדברים היא‪ :‬שההתחדשות באדם נובעת מכח‬ ‫כבר לא ייצא צדיק גדול‪ .‬כנראה הקב”ה לא מצפה ממני יותר‪.‬‬ ‫"ואברהם זקן בא בימים" (כד‪ ,‬א)‪ ,‬ובזוהר הקדוש מאריך (חיי שרה קכט‪).‬‬ ‫התחדשות הבריאה שבכל רגע‪ ,‬שבכל רגע הקב"ה בורא אותו‬ ‫תתחיל להשלים עם זה גם כן‪ ,‬כי אני כבר השלמתי‪.”...‬‬ ‫שבא בשלימות הימים‪.‬‬ ‫מחדש‪ .‬והבריאה הרי היא מכח רצונו יתברך להיטיב‪ .‬לכן‬ ‫“שכנעת אותי‪ .‬השלמתי”‪ ,‬חרץ המשפיע במילים חדות‪.‬‬ ‫כשיהודי מתחדש – הוא ממשיך טוב בלי גבול מעצם רצונו‬ ‫יתברך להיטיב‪.‬‬ ‫“ולאחר שהשלמתי”‪ ,‬נועץ המשפיע מבט מחויך בעיני ירוחם‬ ‫ידוע מהאריז"ל (שער מאמרי רז"ל פ"י‪ ,‬אבות) שבכל יום ויום ובכל תפילה‬ ‫הפעורות וההמומות‪“ ,‬נודע לי שהקב”ה ברא אותך עכשיו‪,‬‬ ‫ותפילה וכן הלאה יש תיקון חדש שלא היה מעולם‪ .‬והיינו משום שכל‬ ‫וממשיך ה'זרע קודש' שאף אליעזר עבד אברהם נהג‬ ‫ברגע הזה‪ ,‬מחדש‪ ,‬בכך שהוא נתן לך עכשיו רגע חדש של‬ ‫יום היא חיות אלקית חדשה‪ ,‬שמתכסה ומסתתרת בלבושים‪ ,‬ותפקידנו‬ ‫בהתחדשות הזאת‪ ,‬ולכן אמר "ואבוא היום אל העין" – הוא‬ ‫חיים‪ ,‬וזה מספר לנו שכנראה יש לו ציפיות חדשות ממך‪.”...‬‬ ‫לגלות אלקות גם ביום ובמקום הזה‪ ,‬לגלות כבוד שמים חדש שעוד‬ ‫חי את ה'היום'‪" ,‬ולכן צריך בכל יום להתחיל מחדש בעבודתו‬ ‫לא בא לעולם‪.‬‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬כיון שבכל יום נעשה בריה חדשה‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫ובעוד ירוחם מעכל את התשובה‪ ,‬המשפיע מסב במהירות‬ ‫כשעובד כנזכר לעיל‪ ,‬ממשיך חסדים חדשים כנזכר לעיל"‪.‬‬ ‫את מבטו אל משולם‪“ .‬וגם לך‪ ,‬משולם‪ ,‬שלכאורה כבר עולה‬ ‫ולאור יסוד זה‪ ,‬הרי עבודתנו היא שבכל יום נאמין שכל מציאות היום‬ ‫מעלה מעלה‪ ,‬אני אומר את אותם הדברים”‪.‬‬ ‫היא גילוי כבוד שמים שצריך להתגלות דווקא ביום הזה‪ .‬ובכך נבוא‬ ‫האתמול איננו קשור להיום‪ .‬הרגע הזה איננו חזרה של הרגע‬ ‫לקבל עלינו עול מלכות שמים‪ ,‬לנצל את היום הזה כראוי ולגלות בו‬ ‫הקודם‪ .‬הקב”ה ברא אותך היום‪ ,‬כי הוא מצפה ממך משהו‬ ‫עכשיו כולם כבר היו המומים‪ .‬משולם הוא עובד ה’ משכמו‬ ‫כבודו יתברך הנצרך להתגלות ביום הזה‪.‬‬ ‫היום‪ .‬משהו חדש לגמרי‪ .‬כל רגע שהוא מהווה אותך מחדש‬ ‫ומעלה משנים שנימה‪ .‬מה ההשוואה בכלל?‬ ‫וגילוי כבוד שמים בכל יום ויום הוא בקיום התורה והמצוות‪ ,‬בקיום‬ ‫– וכל רגע הוא מהווה אותך מחדש ‪ -‬יש לו ציפיות חדשות‬ ‫“כן‪ ,‬גם אתה מסתובב עם הרגשת מיצוי‪ ,‬אמנם מסוג אחר‪...‬‬ ‫רצונו יתברך ומניעה מהיפך רצונו יתברך ח"ו‪ ,‬כמו שאמרו במדרש‬ ‫ממך‪ .‬וממילא אתה לא צריך לחשוב על הרגע שלפני כן‪ .‬אתה‬ ‫אתה כבר מרגיש ‘ותיק’ בעבודת השי”ת‪ ,‬ואין לך אש בעיניים‪.‬‬ ‫(תנחומא תצא ב) על הפסוק "מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים"‬ ‫מתחיל עכשיו‪.‬‬ ‫אתה מרגיש שאתה חוזר על עצמך‪ ...‬אז מכיון שנודע לנו‬ ‫(משלי ד‪ ,‬כג)‪ ,‬שכל יום ויום צועק לו לאדם תקיים בי את רמ"ח מצוות עשה‬ ‫עכשיו שהקב”ה ברא אותך עכשיו ברגע הזה מחדש‪ ,‬ונתן לך‬ ‫ולא תעבור בי שס"ה לא תעשה‪ .‬כי זוהי מהות היום ‪ -‬קיום המצוות‪.‬‬ ‫הרגע הזה בשביל מה?‬ ‫רגע חדש של חיים‪ ,‬כנראה שיש לו ציפיות חדשות ממך”‪.‬‬ ‫הקב”ה מחדש אותך בטובו בכל יום ובכל רגע‪ .‬הרגע הנוכחי‬ ‫ובכך תתחדש עבודתנו בכל יום ממש‪ ,‬כמו שכתוב "חדשים לבקרים‬ ‫איננו שימוש חוזר של הרגע הקודם‪ .‬הוא לא המשך‪ .‬הוא‬ ‫בריה חדשה‬ ‫רבה אמונתך" (איכה ג‪ ,‬כג)‪ ,‬שבאמונה זאת יתחדש האדם‪ ,‬שיש היום‬ ‫בריאה חדשה‪ .‬הקב”ה בורא את הבריאה כל רגע מחדש‪.‬‬ ‫הרה”ק מראפשיץ מלמד אותנו יסוד גדול בחייו של יהודי‪,‬‬ ‫עבודה חדשה וכבוד שמים חדש ליום הזה‪ .‬ובכך גם לא ידחה עבודתו‬ ‫הקב”ה מהווה אותך הרגע הזה‪ ,‬מחדש‪ ,‬כי יש לו תכנית ברורה‬ ‫שעושה סוף לכל הייאושים והשחיקות שיש לו לאדם‬ ‫לימים אחרים‪ ,‬ימי הגדלות‪ ,‬אלא יתאמץ לעמוד ולהתגבר בנסיונות‬ ‫מה הוא רוצה ממך הרגע הזה‪ .‬לכן לא משנה מה היה אתמול‪,‬‬ ‫בעבודת השי”ת‪ ,‬ומקביל גם מדרבן וממריץ כל יהודי שלא‬ ‫הזמן הזה דווקא‪ ,‬כי ידע שזוהי העבודה המיוחדת ליום הזה‪ .‬ובוודאי יש‬ ‫ומה יהיה מחר‪ .‬השאלה היא‪ :‬אני עכשיו בריה חדשה לרגע‬ ‫לנוח לרגע אלא לעלות כל הזמן מעלה מעלה‪.‬‬ ‫סיוע מן השמים לעמוד בנסיון זה דווקא בזה היום‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬מה הקב”ה רוצה ממני עכשיו? אם הוא נתן לי עכשיו‬ ‫אומר ה’זרע קודש’‪“ :‬הכתוב אומר לנו צדקתו של אברהם אבינו‬ ‫וזהו מה שמסמיך המדרש את הפסוק "יודע ה' ימי תמימים"‪ ,‬שכשם‬ ‫חיות חדשה‪ ,‬הרי שיש לו עכשיו רצון חדש ממני ‪ -‬מהו?‬ ‫עליו השלום‪ ,‬שאף שאז היה 'זקן' והלך כבר בכל המדריגות ובכל‬ ‫שהם תמימים כך שנותיהם תמימים‪ ,‬שהם משלימים עבודת כל היום‬ ‫כל המחשבות כמה אני עוד יכול להתקדם או שלא – אינן‬ ‫הבחינות‪ ,‬עם כל זה 'בא בימים'‪ ,‬שהיה עבודתו יתברך שמו דומה‬ ‫בתמימות ושלימות‪ ,‬וגם בתמימות כצאן אחר הרוע‪ ,‬שאם מהות היום‬ ‫היא חיות אלקות וגילוי כבוד שמים ‪ -‬אזי הולך כל היום עם השי"ת‬ ‫רלוונטיות‪ .‬השאלה היחידה שאני צריך לשאול את עצמי‪:‬‬ ‫עליו בכל יום כחדש‪ .‬וזהו 'בא בימים'‪ ,‬על דרך שדרשו חז"ל על‬ ‫לגלות מלכותו בתמימות‪ .‬וזהו גם "ואברהם זקן בא בימים"‪.‬‬ ‫למה הקב”ה ברא אותי עכשיו ברגע הזה‪ ,‬בריה חדשה ורעננה?‬ ‫פסוק 'אשר אנכי מצוך היום'‪ ,‬ש'בכל יום יהיה בעיניך כחדשים'‪.‬‬ ‫מה הוא מצפה ממני עכשיו?‬ ‫ועל ידי זה היה ממשיך חסדים חדשים בכל פעם‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫מקור‪ :‬רעוא דרעוין תשע"ט; הדעה והדיבור תי"ח‬ ‫כשאדם חי כך‪ ,‬אומר הרה”ק מראפשיץ‪ ,‬הוא מחובר לשורש‬ ‫'חדשים לבקרים'‪ ,‬בחינת 'בוקר'‪ ,‬הוא חסד מתחדש בכל יום (עיין‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫הבריאה‪ .‬הוא כל הזמן נמצא בנקודת ההתחלה של הבריאה‪,‬‬ ‫זוהר הקדוש ח"ב פא‪' ,).‬ברן יחד כוכבי בוקר'‪.‬‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב פע"ח‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫הרה"צ רבי מתתיהו‬ ‫הרה"ח ר' אברהם יצחק בר"א‬ ‫כפי שזה אכן כך‪ ,‬שבכל רגע הקב”ה בורא הכל מחדש‪.‬‬ ‫"ועיין בזוהר הקדוש על הפסוק 'ימי שנותינו בהם שבעים שנה‬ ‫האלבערשטאם שליט"א‬ ‫שטיינבערגער שליט"א‬ ‫בן הגה"צ ר' יהודה אריה שליט"א אב"ד גארליץ‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫כשאדם יושב באותה נקודת התחלה של הבריאה‪ ,‬הרי שם‬ ‫ואם בגבורות שמונים שנה'‪' ,‬עד כאן אית דרגין ידיען‪ ,‬מכאן‬ ‫וחתן הגה"צ ר' משה הכהן שליט"א אב"ד קהילתנו בטבריה‬ ‫· תומך חיים ·‬ ‫מתגלה רצונו יתברך להיטיב‪ .‬וממילא הוא ממשיך טוב בלי‬ ‫ואילך לית דרגין ידיען'‪ ,‬מורה כנזכר לעיל‪ ,‬שכבר הולכין אז בכל‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב‬ ‫גבול וי”ג מידות של רחמים‪.‬‬ ‫הדרגין‪ ,‬ובחינת אברהם ‪ -‬שעם כל זה בא מחדש בימים‪ ,‬כנזכר‬ ‫נחת דקדושה‬ ‫נחת דקדושה‬ ‫א‬ ‫אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש‪ .‬לתרומות לזיכוי הרבים ‪05041-31519‬‬ ‫הדרכה לימי הבחרות ‪ -‬בחדר המשפיע‬ ‫א חסיד'ישער בחור‬ ‫קודם כל‪ :‬לברר את הקושי‬ ‫איך מתמודדים עם מידות רעות?‬ ‫ובעיקר‪ :‬לברר שוב את היסודות‪ :‬מי ומה אני?‬ ‫וממילא כשנדמה לך שאחד מצליח יותר ממך‪ ,‬תאכל אותך‬ ‫ולהוציאו בדיבור‬ ‫בכל פעם שאני רואה אותו בחברת חבריו איך שכולם אוהבים‬ ‫א קנאה'לע‬ ‫משפיע‪ָ :‬אּה‪ ,‬אברהם יצחק‪ ,‬וואס טוט'צעך? וואס מאכסטו? ווי‬ ‫הקנאה‪ .‬כי כפי שכבר דיברנו (בגליון הקודם)‪ ,‬ה'מדות' שבלב‬ ‫אותו ונושאים לו פנים‪ ,‬ליבי פשוט מתפלץ מקנאה!‪ ...‬איפה‬ ‫גייט דער נייער זמן?‬ ‫הן הם אופנים שבהם האדם מבטא את רצונות נפשו‪ ,‬ואם‬ ‫שרק ישנו בחור טוב וחשוב הוא נדבק אליו! כל מילה שלו‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬ברוך ה'‪ ,‬אלעס פיין‪.‬‬ ‫רצונו הפנימי בנוי על ישותו וכבודו‪ ,‬התוצאה האוטומטית‬ ‫מתקבלת בכזה מין חן בעיני כולם‪ ,‬וכולי וכולי‪ ...‬ואילו אני‬ ‫משפיע‪ :‬מה הפירוש הכל טוב? חברותות? שיעורים? הכל‬ ‫מזה היא רגש של קנאה‪ ,‬אפילו אם לא ירוויח מזה כלום‪,‬‬ ‫יושב לי בפינתי וחושב לעצמי מה עוד אני יכול לעשות כדי‬ ‫דופק? ברוך השם‪ .‬נתת שמחה בליבי‪.‬‬ ‫ואפילו אם יבין שחבירו לא לקח ממנו כלום ‪ -‬גם לא יועיל‬ ‫'לזכות' להצלחה כזו? מה עשה הוא שאני לא עשיתי?‬ ‫לו‪.‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬דא עקא‪ ...‬יש כן ענין מסויים שאני מתמודד‬ ‫משפיע‪ :‬בקיצור‪ ,‬קנאה'לה קטנה מקננת בלבך‪ ,‬ופשוטת את‬ ‫עמו‪ ,‬ולתומי חשבתי שב'זמן החדש' זה ייפסק מאליו‪ .‬אני‬ ‫והכל נגרם מזה ששכח את מטרתו ומגמתו בכל עמלו‪ .‬ולכן‬ ‫זרועותיה בכל סביבותיה‪ ,‬ומפריעה לך בדרכך‪ .‬ואתה זכית‬ ‫מרגיש חוסר רוגע‪ ,‬אני לבד לא יודע להבחין מה הוא‪ ,‬אבל‬ ‫צריך לחזור ולשנן את המטרה ‪ -‬שכל זה שאני משכים‬ ‫לחוש במציאות את דברי חז"ל שהקנאה מוציאה את האדם‬ ‫משהו מפריע לי בפנים‪ ,‬וזה מפריע לי להמשיך ולהתעלות‬ ‫ומעריב בבית המדרש היא להשלים את נפשי בחלקי התורה‪,‬‬ ‫מן העולם‪ .‬בא וראה‪ ,‬קנאה קטנה על איזו נקודה פרטית‪,‬‬ ‫בדרכי‪ .‬זה כעין 'ברעקס' ומחסום בדרך העליה‪.‬‬ ‫ולבנות את הקשר שלי עם בוראי ויוצרי‪ ,‬והכל רק כדי‬ ‫מצליחה לכרסם בלב‪ ,‬לטשטש את המוח והלב בתורה‬ ‫להגדיל את כבוד שמו יתברך‪ .‬ואדרבה‪ ,‬עיקר המטרה היא‬ ‫ותפלה‪ ,‬ולדכא את רוחך‪ .‬אמרת בעצמך שכל מה שהוא‬ ‫משפיע‪ :‬מה ומי יכולים להפריע לבחור שכמותך? אם יש‬ ‫לבטל את היישות והעצמיות שלי‪ ,‬ותכלית התורה והעבודה‬ ‫מצליח יותר ממך זה בסך הכל מציאת חן בכמה אחוזים יותר‬ ‫לך חברותות טובים ב"ה‪ ,‬מגידי שיעורים מובחרים‪ ,‬ואתה‬ ‫להיות נכנע ושפל כלפי הבורא יתברך‪ ,‬ושיהיה רצונו בלבד‬ ‫ממך! זה אמנם דבר נעים ונחמד‪ ,‬אבל בשביל זה להתבלבל‬ ‫ב"ה יושב ולומד ועוסק בתורה ועבודה‪ ,‬ואתה מוקף בהרבה‬ ‫לנגד עיני‪ ,‬עד שאשכח לגמרי מלחשוב על עצמי כלל‪ ,‬אלא‬ ‫כל כך?!‬ ‫חברים טובים ‪ -‬מה מפריע לך?‬ ‫אהיה חלק של כבוד שמים בעולם‪.‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אחרי הכל‪ ,‬משהו מפריע לי‪ .‬מעיק עלי‪ .‬איני‬ ‫יודע מה‪.‬‬ ‫לברר את היסודות‬ ‫משפיע‪ :‬אני חושב שאני מתחיל לנחש‪ .‬הבה ואהיה פתוח‬ ‫טיל מול טיל‬ ‫מההתחלה‬ ‫אתך‪' ,‬דוגרי' בלע"ז‪ :‬אולי יש לזה איזו שייכות עם "הקנאה‬ ‫התאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם"?‪...‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬נראה לך שכבר עכשיו בגילי אני יכול לחשוב‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬תכלית‪ ,‬מה עושים? איך מסירים את הקנאה‬ ‫מחשבות כאלו? הן אמנם עתה כשאני שומע זאת כאן בחדר‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬רגע רגע‪ ,‬נראה לי שבאמת כך‪ ...‬תן לי‬ ‫מן הלב?‬ ‫המשפיע הדברים מאירים וברורים‪ ,‬אבל למחרת כאשר אני‬ ‫לחשוב‪...‬‬ ‫משפיע‪ :‬קודם כל‪ ,‬עצם הדבר שישבנו כאן ונתברר לך‬ ‫מוצא את עצמי עם נקודות החולשה‪ ,‬כאשר אני נפגש עם‬ ‫משפיע‪ :‬הבה נפרט‪ .‬אולי יש אחד שעומד לך בדרך? או שיש‬ ‫הקושי‪ ,‬סילקת כבר את רוב הקושי‪ .‬אלף ‪ -‬משום שאי‬ ‫המראה הזה של חבורת המופלגים מתגודדים סביב פלוני‪...‬‬ ‫אחד שאתה מרגיש שהוא לוקח לך את המקום והמעמד‬ ‫אפשר להתמודד עם דבר טמיר ונעלם‪ .‬בית ‪ -‬כל זמן שאין‬ ‫‪ -‬מה אני עושה אז?‬ ‫שלך?‬ ‫יודעים בדיוק מה הקושי‪ ,‬מרגישים שהוא יותר גדול מכפי‬ ‫משפיע‪ :‬לחזור שוב ושוב על הנקודה הזאת‪ .‬מחשבה מול‬ ‫שהוא‪ ,‬ואילו כאשר מוצאים ש"זה רק זה"‪ ,‬אז "נו‪ ,‬מילא‪,‬‬ ‫מחשבה‪ ,‬בכל פעם שחלק הרע מוציא כלפיך 'טיל' כדי לסתור‬ ‫אפשר להתמודד עם זה"‪ ,‬ונהיית לו הקלה גדולה‪ .‬גימל ‪-‬‬ ‫את מטרתך האמיתית‪ ,‬ענה כנגדו ב'כיפת ברזל' משלך‪...‬‬ ‫בנוסף יש כאן ענין סגולי‪ ,‬כמו שגילה לנו רבינו הרה"ק הרבי‬ ‫הקנאה מוציאה‪...‬‬ ‫במחשבות של תכלית ואמת‪ .‬ומחשבות אלו יהיו מכוונות‬ ‫ר' אלימלך זי"ע ב'צעטיל קטן' סעיף י"ג וזה לשונו‪" :‬ונמצא‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬קלעת היטב‪ .‬לא הייתי רוצה לדבר כל כך‬ ‫מול הרגשות הקנאה‪ .‬וכך אמור לעצמך‪ :‬מה אני רוצה? למה‬ ‫ע"י סיפור הדברים שמוציא מכח אל הפועל‪ ,‬משבר את כח‬ ‫'גראב'‪ ...‬אבל בעצם ניחשת טוב‪ .‬כי למעשה יש איזה‬ ‫אני מקנא בפלוני? וכי זה תפקידי בעולם? והאם זאת תיקרא‬ ‫היצר הרע שלא יוכל להתגבר עליו כל כך בפעם אחרת‪...‬‬ ‫בחור שבכל נושא וענין אני מרגיש שהוא יותר ממני‪ .‬ממש‬ ‫הצלחה? והרי לא נבראתי אלא לשמש את קוני‪ ,‬וכל מטרת‬ ‫והוא סגולה נפלאה"‪ .‬עכשיו כח הקנאה כבר הותש ונשבר‪.‬‬ ‫ההצלחה מונחת לו בכיסו‪ .‬אני מרגיש שכמה שאני רק יעשה‬ ‫ביאתי לעולם היא לזכור שה' אחד ושמו אחד ולזכות לעשות‬ ‫הבירור שעשינו עתה כבר פעל את שלו‪ ,‬ומעתה ייקל לך‬ ‫וכמה שאני רק אתייגע לא אגיע למה שהוא מצליח בקלות‪,‬‬ ‫לפניו נחת רוח‪ ,‬ולהרבות כבוד שמו יתברך בעולם‪ ,‬ולהכניע‬ ‫הרבה להתמודד עם קנאה זו‪.‬‬ ‫בכל תחום‪ ,‬און פון אונטערן ארבל‪...‬‬ ‫את כל רמ"ח אברי‪ ,‬רצונותי‪ ,‬מאווי‪ ,‬מחשבותי ותשקותי‪,‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אבל תכלית‪ ,‬מה עושים?‬ ‫משפיע‪ :‬בכל תחום? ממש בכל? בכל ענין הוא מצליח יותר‬ ‫הכל למען כבוד שמו יתברך‪ .‬מה אם כן אני מחפש שם?‬ ‫משפיע‪ :‬אתה צריך לברר עצמך שוב את היסודות‪ .‬אני רואה‬ ‫ממך? בהבנת הלימוד‪ ,‬בשמירת הזמנים‪ ,‬בהתמדה‪ ,‬בתפלה‪,‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬זה נראה לי עצה ארוכה קצת‪ ...‬כי זה נוסח‬ ‫לנחוץ לחזור עמך עוד פעם ועוד פעם מה מטרת ומגמת‬ ‫בעניני חסידות‪ ,‬בכל דבר הוא מצליח יותר ממך? ממש אזוי?‬ ‫ארוך מדי לחשוב בכל פעם‪...‬‬ ‫ביאתך לישיבה ושבתך עם החברים‪ .‬אתה עושה דברים‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬לא בדיוק‪ .‬כשאני חושב על הלימוד לבד אני‬ ‫משפיע‪ :‬לא היתה כוונתי שתחשוב בדיוק מילים אלו‪ ,‬רק‬ ‫טובים‪ ,‬והנך מלא במצוות ומעשים טובים כרימון‪ ,‬אבל הנך‬ ‫לא בטוח שהוא מעולה ממני‪ ,‬ובמחשבה שניה אני גם לא‬ ‫נתתי לך דרכי מחשבה סביב נקודה זו‪ .‬והעיקר לחשוב‬ ‫שוכח על מה ולמה אתה עושה זאת‪ ...‬אתה בא לישיבה‪ ,‬לומד‬ ‫בטוח שההתלהבות שלו בתפילה עולה עלי‪ .‬אבל בכללות‬ ‫במילים משלך‪ ,‬ולברר לעצמך את המטרה‪.‬‬ ‫ומתלהב בתפלה‪ ,‬עוסק בלהט בעניני עבודה וחסידות‪ ,‬אבל‬ ‫הוא יותר מוצלח ממני‪ .‬אני בעצמי איני יודע להסביר במה‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬עתה אני מבין ביתר בהירות את מה שלמדנו‬ ‫הנך שוכח בשביל מי אתה עושה זאת‪ ,‬ומה התכלית בכל זה!‬ ‫הוא יותר מוצלח‪ ,‬אבל זו המציאות!‬ ‫משפיע‪ :‬אם כן בעצם איני רואה שום דבר שהוא מצליח יותר אתה צריך לברר לך היטיב מה המטרה בכל זה! כי כאשר כבר‪ ,‬שהמידות הן מלשון 'כלים' בהם מתבטאת הנפש‪,‬‬ ‫ממך‪ .‬אולי זה לא יותר מבלון או דמיון הבנוי על איזה פרט המטרה העיקרית נשכחת‪ ,‬צצים וצפים בלב חשבונות רבים וכאשר מעמידים את הנפש על מקומה הראוי‪ ,‬ממילא‬ ‫קטן העומד כנגד עיניך‪ ,‬כמו איזה גרגיר חול שנכנס לעין ומשונים המטים ומעקמים את דרכך‪ ,‬כאילו שתכליתך מידותיה מתיישרות על כנן באופן הנאות‪ .‬ונמצא שצריך‬ ‫בכל המצוות הללו היא להוסיף הצלחה על הצלחת ישותך אני כל יום בעת דרכי בבוקר לישיבה לשנן ולחדד לעצמי‬ ‫ונדמה לך שהר שלם של עפר עומד בדרכך‪...‬‬ ‫וכבודך‪ ,‬ולקנות לעצמך שם מכובד ויקר בעיני הבריות‪ .‬שתכליתי בעולם היא לעשות רצון הבורא יתברך‪ ,‬ואחר‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬איך יתכן כדבר הזה‪ ,‬שדבר שמפריע‬ ‫כך אם במשך היום מתעוררת איזו טינה‬ ‫כל כך והוא בעצם דבר קטן כגרגיר חול?‬ ‫בלב‪ ,‬אשתמש מן הנמצא בכיסי ובתרמילי‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫שטעסל‬ ‫שמעון‬ ‫ר'‬ ‫הרה"ח‬ ‫שלום‬ ‫מרדכי‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫דוד‬ ‫אלעזר‬ ‫ר'‬ ‫הרה"ג‬ ‫משפיע‪ :‬זהו כוחו של היצר! לקחת נקודה זעירה‬ ‫שטיינבערגער שליט"א‬ ‫במחשבות אלו‪ ,‬ככלי זיין נגד כל מדה רעה‪.‬‬ ‫שליט"א‬ ‫הכהן כגן שליט"א‬ ‫ביותר‪ ,‬ולעשות מזה עסק שלם‪ ,‬א גאנצער בער‪...‬‬ ‫משפיע‪ :‬זייער גוט‪ .‬אגוטע נאכט‪ ,‬און א‬ ‫לרגל הולדת בתו‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה‬ ‫מסור בלו"נ לכל המפעלות‬ ‫חיה מערא שתחי' למזל טוב‬ ‫לבנו למזל טוב‬ ‫לרגל נישואי בנו למזל טוב‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬ווייסטו וואס? אדבר אם כן 'ברחל‬ ‫פרייליכן שבת‪.‬‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכו לבנות בית‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫נאמן בישראל‬ ‫בתך הקטנה'‪ ,‬ואומר לך גראב מה שמפריע לי‪...‬‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫ברמ"י‬ ‫הרה"ח ר' נפתלי הירצקא‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' אברהם שלום אייזנער‬ ‫שליט"א‬ ‫שטיינבערגער‬ ‫שלוחה בזה לידידנו הנכבד‪ ,‬המוכתר במעלות רמות‪ ,‬איש אשר רוח בו‪ ,‬הפצת אור מרן הבעש"ט‬ ‫שלוחה בזה לידידנו הנכבד‪ ,‬המוכתר במעלות רמות‪ ,‬איש אשר רוח בו‪ ,‬הפצת אור מרן הבעש"ט‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים‬ ‫ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו‬ ‫ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו‬ ‫· מחיה נפשות ·‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב נחת דקדושה‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שלום אייזנבערג‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' אהרן זעליקאוויטש‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב נחת דקדושה‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫• מחיה נפשות •‬ ‫• בריח התיכון •‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫לרגל השמחה במעונו שמחת הבר מצוה לבנו למז"ט‬ ‫לרגל השמחה במעונו של חלאקה לבנו היקר מרדכי חנא נ"י‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫הרה"ח ר' דוב בער אייזנבערג שליט"א‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫הרה"ח ר' בנימין בר"א יאראוויטש שליט"א‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצ"ח‪ ,‬בבריות‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצ"ח‪ ,‬בבריות‬ ‫גופא ונהורא מעליא‬ ‫גופא ונהורא מעליא‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים‬ ‫מפעלות קול דודי‬ ‫מפעלות קול דודי‬ ‫· תומך חיים ·‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב נחת דקדושה‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב נחת דקדושה‬ ‫ב‬ ‫מערכי דעת ולב ביסודות החסידות‬ ‫להתבונן‬ ‫שמות של תורה שבעל פה‬ ‫האם יש קדושה בשפת‬ ‫היכן נקבעים שמות בני ובנות ישראל בשמים או בארץ?‬ ‫מה הטעם שחייב אדם בכבוד חמיו?‬ ‫האם נשמות הנשים באות בגלגול?‬ ‫האידיש?‬ ‫שבכתב‪( ,‬וכמו שמצינו שהגמ’ והזוה”ק שהם מהתורה שבעל פה ג”כ לא נכתבו‬ ‫“אליעזר בני אומר כך” וכו’‪.‬‬ ‫בלשון הקודש)‪.‬‬ ‫כי על ידי תורה שבעל פה מקדשים גם את העולם התחתון‪ ,‬ומעלים‬ ‫וידוע שנשמות ישראל נמשכים מהתוה”ק‪ ,‬וכל נשמה הוא אות אחד‬ ‫מהתוה”ק‪ ,‬וכמו שידוע ש”ישראל” ראשי תיבות יש ששים רבוא‬ ‫א‬ ‫ניצוצין קדישין מהשבעים לשון עצמם ומכלילים אותם בקדושה‪,‬‬ ‫אותיות לתורה‪ ,‬ומעתה אפשר לומר שנשמות הזכרים הם הנמשכים‬ ‫נבואה קטנה או הארת רוח הקודש?‬ ‫(וכמו שמצינו שבמשנה תורה ‪ -‬שהוא השורש לתורה שבעל פה ‪‘ -‬הואיל משה באר‬ ‫מאותיות התורה שבכתב‪( ,‬שהן ששים רבוא‪ ,‬וכמספר ששים רבוא בני ישראל‬ ‫חידוש נפלא מצינו להרה”ק הרי”מ מגור זי”ע (ליקוטי הרי”מ‪ ,‬ברית מילה)‬ ‫את התורה הזאת’ ופרשוהו בשבעים לשון)‪ ,‬ומעתה היות ונשמות הנקבות‬ ‫הזכרים שיצאו ממצרים)‪ ,‬אבל נשמות הנקבות (שאינם מכלל הששים רבוא)‬ ‫שיש חילוק גדול בין קריאת השמות לבנים לקריאת השמות לבנות‪,‬‬ ‫מושרשות בתורה שבעל פה‪ ,‬לכן נקראו בשמות של חול שנהפכו‬ ‫נמשכות מתורה שבע”פ‪.‬‬ ‫כי הנה איתא בגמ’ (סוטה ב‪“ ).‬ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול‬ ‫לקודש‪ ,‬שהם בעצם שפת האידיש‪ ,‬שהוא בסוד תורה שבעל פה‪,‬‬ ‫ולכן נשמות הזכרים הנמשכים מסוד תורה שבכתב‪ ,‬הנה הם באים‬ ‫יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני”‪ ,‬ומדלא נאמר ‘פלונית לפלוני’‪ ,‬יש‬ ‫ושמות אלו עצמם ברוח הקודש נאמרו‪ ,‬והן הם קדושת נשמתם‬ ‫ממעלה למטה‪ ,‬וכסוד תורה שבכתב שבא בנבואה ע”י משה רבינו‬ ‫ללמוד מזה שלזכר יש שם בשמים כבר מקודם שנולד‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫המקדש את העולם הגשמי עצמו עד שהופכו לצד הקדושה‪.‬‬ ‫ממעלה למטה‪ ,‬ולכן גם שמותם שהם בחי’ האותיות שבתורה‬ ‫לבת אין לה עדיין שם בשמים‪ ,‬אלא שהשם שקורא לה אביה למטה‬ ‫שבכתב‪ ,‬באים על ידי בחי’ נבואה שהש”י משים בפי האב בעת‬ ‫הוא השם הנקבע לה בשמים‪ ,‬אלא שהאב צריך לכוון לשם הראוי‬ ‫ד‬ ‫שקורא לו בשמו‪.‬‬ ‫אבל שמות הבנות שהם בסוד תורה שבע”פ‪ ,‬הנה הם באים ממטה‬ ‫ונכון שיתקבל בשמים לפי ערך שורש נשמתה‪.‬‬ ‫נמצא שיש חילוק בין קריאת השם לבן לבין קריאת השם לבת‪,‬‬ ‫נשמת האשה הוא החידושי תורה מהאות‬ ‫למעלה‪ ,‬כפי החידושי תורה שמחדשים בני ישראל ומכוונים‬ ‫שלבן צריכים להארה נבואי להיוודע מה הוא השם שנקבע לו‬ ‫שבתורה של בעלה‬ ‫לאמיתה של תורה‪ ,‬ולכן לא נקבע שם לבת בשמים עד שיקבעוהו‬ ‫בשמים‪ ,‬ולבת צריכים לחדש שם הראוי והנכון לה כפי שורש‬ ‫למטה‪ ,‬ואז יקבלו גם למעלה שם זה‪ ,‬ובאופן זה יצטייר אור נשמתה‬ ‫נשמתה‪.‬‬ ‫עוד ענין נפלא יתבאר ע”פ היסוד הנזכר‪ ,‬שנשמות הזכרים נמשכים‬ ‫למעלה‪ .‬אמור מעתה ששמות הבנות הם בעצם החידושי תורה של‬ ‫ובעצם שני הדברים הם ענינים שמימיים‪ ,‬אלא שידועים דברי‬ ‫מאותיות התורה שבכתב‪ ,‬לעומת נשמות הנקבות נמשכות מבחי’‬ ‫אביהם‪ ,‬מה שהם מחדשים בתוה”ק ומכוונים לאמיתה של תורה‪.‬‬ ‫האריז”ל (שער הגלגולים הקדמה כג‪ ,‬ושער מאמרי רז”ל בסופו) שכתב ‘שכאשר‬ ‫חידושי התורה שבע”פ‪ ,‬כי הנה כתב אדוננו האריז”ל (שער הגלגולים‬ ‫הקדמה ט)‪ ,‬וז”ל ‘דע כי מדת הגלגול נוהגת באנשים הזכרים ולא‬ ‫וכיון ששמות ונשמות הבנות הם בבחי’ חידושי תורה שבעל פה‪,‬‬ ‫נולד האדם וקוראים לו אביו ואמו שם אחד העולה בדעתם‪ ,‬אינו‬ ‫בנשים הנקבות‪ ,‬וזה סוד פסוק “דור הולך ודור בא והארץ לעולם‬ ‫לכן הזמן היותר מסוגל לחדש ולקרוא שמם הוא בשבת קודש‪,‬‬ ‫באקראי ובהזדמן‪ ,‬כי אם הקב”ה משים בפיו השם ההוא המוכרח אל‬ ‫עומדת”‪ ,‬ר”ל ‘דור הולך ודור בא’ ‪ -‬והם האנשים המתגלגלים‬ ‫כדברי ה”חידושי הרי”מ”‪ ,‬כי בשבת קודש יש כח מיוחד לחדש‬ ‫הנשמה ההיא‪ ,‬כפי שורש נשמתו אשר ממנו חוצב’‪.‬‬ ‫(וכמו שדרשו חז”ל ‘דור הולך הוא דור שבא’)‪ ,‬אבל ‘הארץ’ ‪ -‬שהם הנשים‬ ‫חידושי תורה‪ ,‬וכדאיתא בזוה”ק שאחר עבור השבת שואלים‬ ‫ולדברי החידושי הרי”מ זי”ע צריך לומר שיהא בזה נפקא מינה בין‬ ‫הנקראות ארץ‪‘ ,‬לעולם עומדת’ ‪ -‬ואינם חוזרות בגלגול’ עכ”ל‪,‬‬ ‫למעלה את כל נשמה מה חידשה למטה בשבת‪ ,‬לזה שם הבת שהוא‬ ‫הבן והבת‪ ,‬דמה שכתב האריז”ל שהקב”ה משים בפי האב את שם‬ ‫(ויעו”ש שביאר האריז”ל אופנים מיוחדים שבהן גם נשים חוזרות בגלגול)‪.‬‬ ‫בחי’ חידושי תורה‪ ,‬הנה הזמן היותר מוכן לחדש חידושי תורה הוא‬ ‫הילד כפי שורש נשמתו למעלה אשר ממנו חוצב‪ ,‬הנה בבן הוא על‬ ‫בשבת‪ ,‬ובזכות השבת יכוון לאמיתה של תורה‪ ,‬ויקבע לה שם הראוי‬ ‫ידי בחינת נבואה קטנה המתנוצץ אצל האב‪ ,‬אבל בבת הוא יותר‬ ‫וע”פ יסוד הנ”ל יתבארו דברי האריז”ל בדרך דרוש‪ ,‬שהנה נשמות‬ ‫והנכון לה‪.‬‬ ‫מזה ששם הבת למעלה נקבע כאופן שקורא האב שמה למטה‪ ,‬וזה‬ ‫הזכרים שנמשכים מסוד התורה שבכתב‪ ,‬הנה יש ששים רבוא‬ ‫אותיות לתורה שבכתב אשר קיימים לעד בלא הוספה ובלא גרעון‪,‬‬ ‫משפיע על שורש נשמתה למעלה‪ ,‬וניתן לנו דרי מטה כח לקבוע‬ ‫ולזה אותם נשמות צריכים תמיד לחזור ולהתגלגל‪ .‬אבל נשמות‬ ‫הנקבות שהן בסוד חידושי תורה שבע”פ‪ ,‬המתרבים מדור לדור‪ ,‬וכל‬ ‫ג‬ ‫שמה בשורשה למעלה‪.‬‬ ‫ואפשר להגדיר החילוק בין קריאת השם לבן לקריאת השם לבת‪,‬‬ ‫מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הוא חלק מהתוה”ק הנתונה למשה‬ ‫שמות הנשים שאינם בלשון הקודש‬ ‫על פי מה שמצינו בחז”ל (ע”פ מסכת מגילה לא‪ ):‬שכל התורה משה מפי‬ ‫מסיני‪ ,‬לכן נשמות הנשים בכל דור ודור הם כפי חידושי התורה של‬ ‫ועל פי זה יבואר ענין פלאי מה שמצינו שהרבה שמות של הנשים‬ ‫הגבורה אמרן‪ ,‬לעומת משנה תורה שמשה מפי עצמו אמרן’‪ ,‬אמנם‬ ‫אותו הדור‪ ,‬ואינן באות בגלגול דור אחר דור‪.‬‬ ‫אינם בלשון הקודש‪ ,‬מה שלא נמצא כן אצל האנשים‪ ,‬שלרובם‬ ‫מבואר שם בתוספת (ד”ה משה) שגם משנה תורה שמפי עצמן אמרן‪,‬‬ ‫עוד נוסיף ונדרוש‪ ,‬דהנה ידוע שנשמת האיש והאשה חד אינון‬ ‫ככולם יש שם בלשון הקודש‪ ,‬והרי כיון שהשם הוא הארת הנשמה‪,‬‬ ‫מ”מ ‘ברוח הקודש אמרן’‪ ,‬ע”כ‪ ,‬ומתבאר מדבריהם ששונה רוח‬ ‫ובאין משורש אחד‪ ,‬ולכאורה הא האיש בא בגלגול ואשתו אינו‬ ‫איך זה שאצל הנשים יש שמות שאינם בלשון הקודש‪ ,‬והרי הנשמה‬ ‫הקודש מנבואה‪ ,‬שנבואה הוא מפי הגבורה ולא מפי עצמו‪ ,‬כי הוא‬ ‫באה בגלגול‪ ,‬ואיך ימצא אבדתו בגלגול השני כאשר היא לא‬ ‫טהורה וקדושה?! ובפרט לפי מה שכתב האריז”ל שהשמות אינו‬ ‫דבר ה’‪ ,‬מה שאין כן דברים הנאמרים ברוח הקודש עדיין יכולים‬ ‫תחזור בגלגול‪ .‬אמנם יבואר דהנה ידוע שתורה שבכתב יוצא ונלמד‬ ‫כפי ההזדמן‪ ,‬ויש השגחה מיוחדת מן שמיא על השמות‪ ,‬וגם שמות‬ ‫להיאמר מפי עצמו‪( ,‬ובפשטות הכוונה‪ ,‬ששורה על האדם רוח קדושה ממרום‪,‬‬ ‫מתושבע”פ‪ ,‬ומכל אות שבתורה שבכתב יוצא ונלמד כמה הלכות‬ ‫הנשים הם חידושי תורה הנאמרים ברוח הקודש‪ ,‬ועל כרחך הם‬ ‫עד שיכול להשיג בעצמו דברים גבוהים ורמים)‪ ,‬וזהו כידוע ענין ‘כתובים’‬ ‫בתורה שבע”פ‪ ,‬שכולם כאחד תולדה מתורה שבכתב‪ ,‬וכל אלו‬ ‫שמות אמיתיים שמסכימים עליהם למעלה‪ ,‬וכי משתמשים למעלה‬ ‫לעומת ‘נביאים’‪ ,‬שהכתובים הם תהילות דוד המלך‪ ,‬ושירות ומשלי‬ ‫ההלכות כולם מתכללים כאחד‪ ,‬וכחד חשיבא‪ ,‬להיותן כולם ענפים‬ ‫בלשון חול?!‬ ‫שלמה‪ ,‬מה שאין כן הנביאים הם ‘כה אמר הוי”ה’‪ ,‬ולפי זה יוצדק‬ ‫משורש אחד‪.‬‬ ‫לומר ששם הבת נאמר בהארת רוח הקודש‪ ,‬כבחינת כתובים‪,‬‬ ‫והנה שורש הדבר למה אצל הנשים יש שמות שאינם בלשון הקודש‪,‬‬ ‫לעומת שם הבן הנאמר בהארת נבואה‪ ,‬אמנם שניהם אינו כפי‬ ‫ומעתה על דרך זה הנה נשמות הנשים הוא חלק התושבע”פ היוצא‬ ‫ידוע שנמשך ממנהג אשכנז הקדום‪ ,‬שלבנים נתנו שני שמות‪ ,‬אחת‬ ‫ההזדמן אלא הארה אלוקי‪.‬‬ ‫והנלמד מאותיות התורה שבכתב של נשמות בעליהן‪ ,‬ולזה חד אינון‬ ‫של קודש בברית מילה‪ ,‬ואחת של חול אצל התינוק‪ ,‬באותה שבת‬ ‫נשמות האיש והאשה‪ ,‬כי תורה שבע”פ נגזרת מתוך התורה שבכתב‪.‬‬ ‫שהיולדת הלכה לביהכ”נ‪( ,‬וקריאת שם זה היה נקרא בזמנם בשם ‘הא”ל‬ ‫אמנם מהיכן יזכה האב ‪ -‬אם הוא אדם פשוט ‪ -‬להארת עצומות‬ ‫ובכל דור ודור שנתגלגל נשמת הבעל שהוא בחי’ אות של תושב”כ‪,‬‬ ‫קריי”ש’‪ ,‬שפירושו צעקת והכרזת שם החול‪ ,‬כי הא”ל פירושו חול‪ ,‬וקריי”ש פירושו‬ ‫אלו של ניצוצי נבואה ורוח הקודש? התשובה לזה שלכן קוראים‬ ‫הנה יתחבר עמו אשתו שהיא בחי’ חידושי התורה שבע”פ ‪ -‬המאיר‬ ‫צעקה והכרזה)‪ ,‬אבל לתינוקת נתנו רק שם של חול (ב’האלקריי”ש’)‪,‬‬ ‫שם הבן בשעת ברית מילה‪ ,‬שכח קדושת המצוה גדול ביותר עד‬ ‫ומתגלה בדור זה ‪ -‬היוצא והנלמד מאות זה השייך לשורש נשמתו‪.‬‬ ‫וכדאיתא בתשו’ מהר”מ מינץ (סימן י”ט‪ ,‬בשולי הגליון‪ ,‬הובא במהדו’ מכון‬ ‫שמכוחה יזכה האב להארה שמימי‪ ,‬ויושם שם הבן בפיו כפי מה‬ ‫ירושלים)‪ ,‬בזה”ל ‘קבלתי וכן שמעתי מהישיש האלוף בתורה ה”ה‬ ‫שנקרא למעלה‪ .‬אבל מהיכן יזכה האב להארה השמימי לקרוא שם‬ ‫ובזה גם אפשר לבאר פנימיות ההלכה ש”חייב אדם בכבוד חמיו”‪ ,‬כי‬ ‫מהר”ר יעקב יצ”ו‪ ,‬איך שלשם אין דרכם של רבנים ליתן שמות‬ ‫לבתו כפי שורש נשמתה? ע”ז אמר החידושי הרי”מ זי”ע שהעצה‬ ‫חמיו הוא המוציא אל הפועל ומוליד את נשמת האשה מתוך נשמת‬ ‫לתינוקת‪ ,‬רק תינוקות מתאספים ומגביהים התינוקת וצועקים שם‬ ‫לזה הוא לקרוא לה השם בשבת קודש‪ ,‬שבזכות קדושת השבת יאיר‬ ‫האיש‪ ,‬ובזה משלים בעצם את נשמת האיש‪ ,‬נמצא שאלמלא חמיו‬ ‫הארה שמימי על האב עד שיקבע לה שם הראוי והנכון‪.‬‬ ‫היה נשמתו חסרה‪ ,‬והרי בזה חמיו דומה לאביו ואמו מולדתו כיון‬ ‫החול‪[ ,‬וכו’]‪ ,‬וכל זה נקרא האלקריי”ש‪ ,‬נמצא שמעולם לא נקראה‬ ‫התינוקת בשם הקודש’‪( .‬ומזה נמשך עד היום הזה אצל יוצאי מדינות אשכנז‪,‬‬ ‫שהוא המוליד את שלמות נשמתו‪.‬‬ ‫ובזה יוטעם המנהג שנהגו לקרוא שם הבת ליד הספר תורה‪ ,‬כי‬ ‫שמה שהיא תושבע”פ‪ ,‬נגזר ונולד מהס”ת דא תורה שבכתב‪ ,‬וזה‬ ‫שלאנשים יש הרבה שמות כפולים בלשון קודש ולשון חול‪ ,‬כגון אברהם אביש‪,‬‬ ‫יצחק אייזיק‪ ,‬יעקב יוקיל‪ ,‬יוסף יוזפא‪ ,‬מנחם מענדיל‪ ,‬שלמה זלמן‪ ,‬וכו’‪ ,‬ולהרבה‬ ‫ב‬ ‫הענין שהאדם הוא שקרא בשם חוה אשתו‪ ,‬כי נשמת האשה הנרמזת‬ ‫מהנשים יש רק שם אחד שאינו בלשון הקודש‪ ,‬כגון ביילא‪ ,‬פייגא‪ ,‬רויזא‪ ,‬גיטל‪ ,‬וכו’)‪.‬‬ ‫בן ‪ -‬תורה שבכתב‪ ,‬בת ‪ -‬תורה שבעל פה‬ ‫בתורה שבעל פה‪ ,‬מאיש לקחה ‪ -‬נלמד מתוך נשמת האיש שהוא‬ ‫ונראה שמה שנסבב מן שמיא שלא נתנו לבנות רק שמות של‬ ‫ואפשר להטעים הדברים‪ ,‬על פי המבואר בספה”ק ד’תורה שבכתב’‬ ‫בסוד תורה שבכתב‪.‬‬ ‫הא”ל קריי”ש‪ ,‬שהם שמות של חול‪ ,‬כי הנה ידוע מצדיקים זי”ע‬ ‫ו’תורה שבע”פ’ הן בסוד בן ובת‪ ,‬ש’תורה שבכתב’ הוא בסוד ‘בן’‬ ‫עוד זאת על ידי שקורין שמה דא תושבע”פ‪ ,‬אצל הספר תורה דא‬ ‫שהשפה שהיה מדובר בין אבותינו המכונה כיום שפת האידיש‪,‬‬ ‫שהוא בחי’ משפיע ממעלה למטה‪ ,‬ולזה תורה שבכתב נמסר לן‬ ‫תושב”כ‪ ,‬מעוררין היחוד של תורה שבכתב ותורה שבע”פ‪ ,‬סוד יחוד‬ ‫אע”פ שבשורשו ויסודו הוא מלשונות חול‪ ,‬אמנם כאשר בני ישראל‬ ‫בנבואה ע”י משה רבינו‪ ,‬מה שאין כן ‘תורה שבעל פה’ הוא בסוד‬ ‫קודשא בריך הוא ושכינתיה‪.‬‬ ‫דברו בשפות אלו בניבים והגיות שונים מהאופן שדברו הגויים‪,‬‬ ‫‘בת’ בחי’ מקבל‪ ,‬שהוא התוה”ק שמצד המקבלים מתתא לעילא‪,‬‬ ‫מתוך הוקנטרס החדש “משמח ציון” על לידת הבת‪ ,‬משיחותיו של המשפיע הגה”ח‬ ‫קדשוהו והפכהו ג”כ לשפה של קדושה‪ ,‬ועד שדימו צדיקים זי”ע‬ ‫שנמסר לנו המקבלים כח ללמוד ולהבין ולחדש בתוה”ק ולכוון‬ ‫ר’ בן ציון אפל שליט”א‪ ,‬להשיג החוברת ‪ 03-5359903‬שלוחה ‪4‬‬ ‫את שפת האידיש לתורה שבעל פה‪ ,‬לעומת לשון קודש שהוא תורה‬ ‫לאמיתה של תורה‪ ,‬ובשמים מקבלים דברנו וקובעים כן ההלכה‪ ,‬עד‬ ‫רשפיה ‪ /‬כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות‬ ‫שמצינו שכביכול הקב”ה אומר בשמים ההלכה מפי חכמי ישראל‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫יתרון מעלה יש במי שנהנה בעולם הזה לשם שמים‪ ,‬ממי שמתענה אף שודאי כוונתו לשמה‪,‬‬ ‫שלוחה בזה להמשפיע הדגול המסור בלו"נ להחיות רבבות נפשות ישראל‬ ‫הגה"ח ר' בן ציון אפל שליט"א‬ ‫ולכן גדול יותר מעלת מי שיאכל בשבת תפנוקי מעדנים וישתה עסיס רימונים‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫לרגל הולדת הנכדה למז"ט‬ ‫הנאתו רק מפני ציווי הבורא להתענג‪ ,‬שהוא העובד האמיתי אשר בו בחר ה'‪.‬‬ ‫הבת אצל בנו הרה"ח ר' אלימלך שליט"א‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות מכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה‬ ‫הרה"ק ר' שמעלקע מניקלישבורג זי"ע (הביא ה'תחם סופר' זי"ע משמו‪' ,‬מאמרים חדשים' מטות)‬ ‫ג‬ ‫להערות והארות‪ ,‬וכן להעביר שאלות למשפיעים שליט"א ניתן להשאיר במערכת 'קול דודי' שלוחה ‪0‬‬ ‫דאס חסיד'ישע לעבן‬ ‫שאלות והתלבטויות בעבודת השי"ת‬ ‫אנה אבקשך‬ ‫לא שואלים פעמיים‬ ‫“רבי קדוש הושיעני!”‬ ‫הנעלב אינו רוצה למחול‬ ‫מה פשר העונש בבין אדם לחבירו? • ארבעת הדברים‪ :‬כך תקבלו מחילה • האם אני תלוי במחילת פלוני?‬ ‫שלומה’לע הקבצן עמד בפיק ברכיים מול פני הקודש‬ ‫וכמתן בסתר‪ .‬זה עובד מכיוון ש”השוחד יעוור‬ ‫ח”ו‪.‬‬ ‫סניגורן של ישראל מבארדיטשוב‪ ,‬וכלו אומר תחנה‪.‬‬ ‫עיני חכמים”‪ ,‬ומכל שכן כאלו שאינם חכמים‪.‬‬ ‫אך גם כאן צריך לדעת מהו המושג הזה של‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫הרה”ק נתן בו את עיניו הרחמניות‪ :‬שלמה’לע בני‪,‬‬ ‫ד‪ .‬כמובן וכמובן שאם עוד נותרו נזקים‪ ,‬או‬ ‫‘לעורר דינים’‪ .‬כי פשוט הדבר ואין צריך לומר‪,‬‬ ‫לפני שנים רבות ביזיתי אדם מסויים‪,‬‬ ‫שמע נא לקולי‪ ,‬וסע לייפציגה‪ ,‬ליריד שמתקיים‬ ‫שהלה עדיין מרגיש שנעשה לו עוול‪ ,‬צריך‬ ‫כי אדם אינו יכול לעורר קטרוגים סתם על‬ ‫והנני מרגיש שנענשתי בגלל זאת מן‬ ‫בימים אלו‪ .‬אך שלמה’לע מתמלא תמיהה‪ ,‬מה יעשה‬ ‫ביריד?‪ ,‬ימכור את השטריימל שעל ראשו‪ ,‬או הנעליים‬ ‫לסדר את הדברים שלא יזיקו לו ח”ו‪.‬‬ ‫אדם אחר ולגרום שהקב”ה יעניש אותו בלי‬ ‫השמים בענין מסויים‪ ,‬והקפדתו רובצת‬ ‫אשר לרגליו?‪ ,‬ובכלל איך יגיע ליריד‪ ,‬אין לו פרוטה‬ ‫שום סיבה‪ .‬מיותר לומר זאת‪ .‬רק הענין הוא‪,‬‬ ‫עלי עד היום‪ .‬כבר ניסיתי לפייסו בדרכים‬ ‫ובדרך כלל במצב כזה יתקיים “ברצות ה’ דרכי‬ ‫לפורטה‪.‬‬ ‫שבהתעוררות דינים‪ ,‬בודקים מחדש את כל‬ ‫שונות ומשונות‪ ,‬אך הוא טוען שאינו‬ ‫איש גם אויביו ישלים איתו”‪ ,‬וכמובא בספרים‪,‬‬ ‫מצבו הרוחני של אותו העולב‪ ,‬ואז ח”ו עלולים‬ ‫מסוגל למחול לי בגלל גודל הבזיון‪.‬‬ ‫הייליגער רבי! אין לי זלוטי אחת‪ ,‬איך אגיע אל היריד?‪.‬‬ ‫שכשהאדם עושה את השתדלותו לפייס את‬ ‫לבוא עליו יסורים ממרקים לא על העלבון‬ ‫לבינתיים הנני ממשיך להתייסר‪ ,‬ואני‬ ‫“הא לך חמש זלוטי” מושיט הרה”ק לשלמה’לע‪,‬‬ ‫חבירו‪ ,‬הקב”ה מעורר את לב חבירו להתפייס‪.‬‬ ‫הזה (שאינו כלום כאמור)‪ ,‬אלא על חטאיו האחרים‬ ‫אנה בא‪.‬‬ ‫“מספיקים הם לכדי דרך אחת”‪.‬‬ ‫ויתירה מכך מובא בספרים‪ ,‬שאף אם אינך יודע‬ ‫בכלל את מי פגעת – הקב”ה יכניס בלבו למחול‬ ‫שעשה ברבות הימים רח”ל‪ .‬ויצטרך לזכויות‬ ‫ומה אעשה בלייפציג‪ ,‬ופרוטה אין בכיסי? הקשה‬ ‫שלמה’לע במבוכה‪“ .‬שלמה’לע בני” אמרתי לך סע!‪,‬‬ ‫אותך‪.‬‬ ‫מרובות כדי להנצל ממידת הדין‪ ,‬או יתפלל‬ ‫שהקב”ה יאריך אפו ולא יענישו‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫חתם הרה”ק‪ ,‬סתם וחתם‪.‬‬ ‫שלמה’לע יצא בקידה‪ ,‬ללייפציג יסע‪ ,‬כה אמר הרבי‪,‬‬ ‫ה‪ .‬אי הפיוס ‪ -‬בגזירת עליון‬ ‫אבל גם אם ח”ו לא זכה בזכויות מרובות‪,‬‬ ‫א‪ .‬מי המעניש? מהו העונש?‬ ‫והדינים נתעוררו עליו‪ ,‬עדיין אותם העונשים‬ ‫וכה יקיים שלמה‪ ,‬מי אני שאהרהר אחרי מוצא פי‬ ‫ועדיין נותרה השאלה הקשה‪ ,‬שמנקרת בשולי‬ ‫חשוב לדעת היטב את יסודות הדברים‪ ,‬כי אז‬ ‫היסורים שיבואו עליו‪ ,‬יתקנו וימרקו את‬ ‫הרבי הקדוש? סנט בתהיות שצצו במוחו‪.‬‬ ‫לבך‪ :‬למה אני תלוי בפיוס שלו?‬ ‫תתקבל הסתכלות חדשה לגמרי על היסורים ועל‬ ‫החטאים האחרים‪ .‬והפעם הם אפילו לא קשורים‬ ‫אז נכון שכל היסורים לא הולכים לריק‪ ,‬והם‬ ‫המצב שבו אתה נמצא‪.‬‬ ‫אל הפגיעה ואל העלבון‪ ,‬אלא הם בכלל‬ ‫לא עונשים שהוא מעניש אותי‪ .‬אבל עדיין –‬ ‫ייסורים ממרקים שבאו לכפר על כל עוונותיו‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬נכון הדבר‪ ,‬שמבואר בספרים שבעניינים‬ ‫כל היום הסתובב שלמה’לע ביריד הלוך וסבב‪ .‬מה לי‬ ‫עד שאזכה ל”גם אויביו ישלים איתו” ‪ -‬כיצד‬ ‫שבין אדם לחבירו מצוי שהקב”ה יעניש כבר‬ ‫פה‪ .‬ומי לו פה‪ ,‬הרומו גבות סקרניות למראה ההלך‬ ‫כלל הדברים הוא ש”אין יסורים בלא עוון”‪,‬‬ ‫ייתכן שאני תלוי באדם אחר שיכול לעורר‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬ולא יחכה לעונשי העולם הבא‪.‬‬ ‫שלא בא ליריד אלא כדי לטייל‪ ,‬הלוך ושוב‪ ,‬משל אין‬ ‫ואין שום קושי שעובר על יהודי‪ ,‬שאינו ממרק‬ ‫עליי דינים ולגרום לי יסורים?‬ ‫אבל מה שצריך לזכור היטב‪ ,‬הוא שלא הנפגע‬ ‫בלייפציג וגלילותיה מקומות טיול יפים יותר מביריד‬ ‫ומטהר אותו מכל חטא ועוון‪ .‬כל יסורים שרק‬ ‫והתשובה היא‪ ,‬שאתה לא תלוי בפיוס שלו!‬ ‫הוא המעניש‪ ,‬ולא על פגיעתו האישית בא‬ ‫ההומה‪.‬‬ ‫יבואו – הם לתיקון ולמירוק‪ .‬ואין צריך לומר‬ ‫העובדה שהנעלב אינו מתפייס‪ ,‬אינה בגלל‬ ‫העונש‪ ,‬אלא הקב”ה הוא המעניש‪ ,‬על העבירה‬ ‫ופשוט הדבר שאין שום יסורים שבאים כעונש‬ ‫אחד לא תמה‪ ,‬שלמה’לע עצמו‪ ,‬בפקודת הרבי בא‬ ‫הרצון שלו שלא להתפייס‪ ,‬אלא בגלל שכך‬ ‫שנעשתה כאן‪.‬‬ ‫וכנקמה מאת פלוני אלמוני‪.‬‬ ‫הנה‪ ,‬ואם לא תבוא ישועתו במסחר תבוא בטיול‪,‬‬ ‫נגזר במרומים על העולב והנעלב יחד‪ ,‬שהעולב‬ ‫במילים אחרות‪ :‬העובדה שבערל הזיק לשמערל‬ ‫חושב הוא‪ .‬בלילה ריחם עליו חנווני אחד והרשה לו‬ ‫לישן בחנותו‪ ,‬לא עברו ימים מועטים‪ ,‬והחנות עברה‬ ‫ימשיך לסבול ולא יוכל להתפייס‪ ,‬ושהנעלב‬ ‫ג‪ .‬פריעות חוב‬ ‫– אינה מאפשרת לשמערל להזיק לו בחזרה‬ ‫ימשיך לסבול מהתעוררות הדינים של העולב‪.‬‬ ‫דרך הקפדה‪ ...‬זוהי תפיסה מעוותת וחסרת‬ ‫לבעלותו של גוי‪ .‬התחנן שלמה’לע בפני הגוי שירשהו‬ ‫היוצא לנו מזה‪ ,‬שישנם שני סוגי יסורים‬ ‫כל מבט תורני‪ .‬וכי נברא קרוץ מחומר יכול‬ ‫כמו בכל היסורים‪ ,‬יש שאדם אחד נופל‬ ‫הלאה לישון בחנות בלילות‪ ,‬ובסוף קיבל רשות‪,‬‬ ‫שבאים על העולב והפוגע בין אדם לחבירו‪ :‬א‪.‬‬ ‫להזיק לשני? אלא מה? העובדה שבערל הזיק‬ ‫‘בטעות’ על אדם שני וגורם לו יסורים נוראים‪,‬‬ ‫לא לפני שהוזהר ושנה והוזהר‪ ,‬כי אם יחסר משהו‬ ‫התיקון על עצם העבירות שבין אדם לחבירו‪ .‬ב‪.‬‬ ‫לשמערל‪ ,‬הרי היא עבירה כנגד רצונו יתברך‪,‬‬ ‫ואף אחד לא אשם‪ ,‬והכל רק בגזירת עליון‪,‬‬ ‫מארונות אין הקולר תלוי אלא בו‪.‬‬ ‫התיקון על עבירות אחרות‪ ,‬שבדקו ופשפשו בהן‬ ‫והיסורים ממרקים את השני – כך גם בפיוס‪.‬‬ ‫ועל עבירה יש יסורים שממרקים‪.‬‬ ‫ואת אשר יגור הגוי בא לו‪ ,‬באישון לילה ואפלה‪ ,‬שעה‬ ‫לאחר שהעולב עורר את מידת הדין‪.‬‬ ‫יכול להיות שנגזר על הנעלב לסבול יסורים‬ ‫ואכן‪ ,‬הקב”ה העמיד את סדר העולם‬ ‫ששלומה’לע שקע בתרדמה עמוקה‪ ,‬שוכח לשעה‬ ‫בגין העולב‪ ,‬ולכן העולב אינו מסוגל להתפייס‪.‬‬ ‫הצד השווה שבהם‪ ,‬שסוף כל סוף אף קושי לא‬ ‫שבעבירות שבין אדם לחבירו היסורים באים‬ ‫מתלאותיו ומצוקותיו‪ ,‬פרצו הגנבים‪ ,‬ורוקנו‪ ,‬בשקט‬ ‫הולך לריק‪ ,‬וכל היסורים מכפרים על העוונות‪.‬‬ ‫יש בזה הנהגה עמוקה של הקב”ה מצד‬ ‫לפעמים כבר בעולם הזה‪ ,‬משום שהפגיעה היא‬ ‫ובזהירות מגירה אחר מגירה‪ ,‬וברחו לנפשם‪ .‬הבוקר‬ ‫ואף שאנו מתפללים תמיד שיתכפרו חטאינו‬ ‫חשבונות עליונים‪ ,‬מצד רזי הגלגולים‪ ,‬למה‬ ‫כלפי בשר ודם‪ ,‬ויש פה כאב מוחשי בעולם‬ ‫אור והגוי מוצא עצמו בקי בנכסיו‪ ,‬ומי יכול להיות‬ ‫שלא על ידי יסורים וחלאים רבים‪ ,‬ואנו רוצים‬ ‫פלוני צריך להתייסר דווקא על ידי פלוני‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬והשי”ת מתנהג מידה כנגד מידה – לכן‬ ‫הגנב אם לא שלמה’לע?!‪ ,‬רדפו אחריו הגוי ובני הבית‬ ‫שהקב”ה ימתיקם בחסדים ורחמים‪ ,‬עם כל זה‪,‬‬ ‫ולדוגמא כמו שמצאנו בגמרא (והובא ברש”י על‬ ‫היסורים באים כבר בעולם הזה‪ .‬אבל עדיין‪,‬‬ ‫והשיגוהו‪ ,‬והפליאו בו מכותיהם עד זוב דם‪ ,‬שעה‬ ‫למעשה כל פעם שנתכפר חטא – זה משמח‪.‬‬ ‫התורה)‪ ,‬שהקב”ה עושה שאדם שהרג במזיד‬ ‫היסורים אינם באים כעונש על הפגיעה באדם‬ ‫ארוכה‪ ,‬איכשהו בסוף הציל שלמה’לע את נפשו מהם‪,‬‬ ‫והידיעה שזה לא סתם וזה לא הולך לריק‪ ,‬אלא‬ ‫ללא עדים נהרג על ידי אדם שהרג בשוגג ללא‬ ‫פלוני‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬הם באים למרק ולתקן את‬ ‫והחל נמלט על נפשו מלייפציג‪ ,‬מוכה וחבול‪ ,‬ומראהו‬ ‫אדרבה מסיר הרבה מסכים המבדילים ופגמי‬ ‫עדים‪ ,‬וכך הרוצח במזיד נהרג‪ ,‬והרוצח בשוגג‬ ‫העבירה שבפגיעה באדם פלוני‪.‬‬ ‫פלצות‪.‬‬ ‫הנשמה – מנחמת‪.‬‬ ‫גולה‪ .‬וכאלו הם כל העניינים האלה‪ ,‬חשבונות‬ ‫כי הקב”ה הוא קל אמונה ואין עוול‪ ,‬צדיק וישר‬ ‫עודו נמלט בעצמותיו הדואבות‪ ,‬וכרכרה הדורה עצרה‬ ‫משל לפריעת חוב‪ .‬בוודאי שהלווה מקווה‬ ‫עליונים שאין לנו הבנה בהם‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬וכל השכר והעונש הוא כל כולו בשלימות‬ ‫בפניו‪ ,‬בתוכה יושב הפריץ של בארדיטשוב‪ ,‬לא‬ ‫ומבקש שיוותרו לו את חובו לגמרי‪ ,‬אבל‬ ‫פחות‪ ,‬לא יכל הפריץ לראות במחזה הזוועה‪ ,‬והזמינו‬ ‫ולכן רואים היום בחוש‪ ,‬שלפעמים מריבות‬ ‫ובתכלית היושר והטוב‪ ,‬ונועד אך ורק כדי‬ ‫גם כשלא מוותרים לו‪ ,‬יש לו שמחה כשהוא‬ ‫להיטיב עם הנבראים‪ .‬וממילא כל העונש איננו‬ ‫לעלות‪ .‬מה לך בורח מסכן כמותך?‪ ,‬התעניין הפריץ‬ ‫שלימות תלויות ועומדות על כרעי תרנגולת‪,‬‬ ‫מצליח לפרוע‪ ,‬ועל אף שהפירעון גורם לו‬ ‫כי אם למרק ולכפר‪.‬‬ ‫בחמלה‪ .‬שלמה’לע החל מספר את כל התלאה שמצאה‬ ‫והכל נשען בעצם על פרשנויות מוטעות‬ ‫לחסוך ולקמץ מפיתו‪ .‬אבל סוף כל סוף הוא‬ ‫אותו‪ ,‬נחשול של רחמים הציף את לבו של הפריץ‪.‬‬ ‫שהאחד פירש באופן שגוי את דברי חבירו‪,‬‬ ‫ומכיוון שכאן נעשתה עבירה ח”ו‪ ,‬אם הלבנת‬ ‫שמח שהוא נפטר מעוד חוב‪ .‬כך גם‪ ,‬בכל‬ ‫יקירי! לא תדע עוד כאב ומחסור מהיום והלאה‪ ,‬פה‬ ‫ומשם יצאה המחלוקת וכבר לא יודעת‬ ‫פני חבירו‪ ,‬ואם לשון הרע‪ ,‬וכן יתר האיסורים‬ ‫היסורים שעוברים על האדם‪ ,‬הרי מתקנים בזה‬ ‫בסמיכות לבארדיטשוב יש ברשותי אחוזה רחבת‬ ‫להירגע‪ .‬וכמה מגשרים וטוענים ורבנים‬ ‫החמורים המצויים בבין אדם לחבירו (שאגב‪,‬‬ ‫את כל הפגמים‪ ,‬וזהו חסד ה’ שאפשר לתקן‬ ‫ידיים‪ ,‬המביא שפע כלכלי רב‪ ,‬היא נתונה לך במתנה‬ ‫שנכנסים לזה – לא מצליחים לפשר ביניהם‪.‬‬ ‫מדובר באיסורים ‘דאורייתא’)‪ ,‬הרי שבאים היסורים‬ ‫ולחדש ימינו כקדם‪.‬‬ ‫לעשר שנים‪ ,‬עבור לשם עם בני משפחתך‪ ,‬עד‬ ‫והסיבה היא כאמור‪ ,‬מפני שאלו יסורים שנגזרו‬ ‫ומתקנים את החטא וממרקים את הפגם‬ ‫עליהם‪ ,‬שיהיו יסורים אלו דווקא מכח אנשים‬ ‫וממילא‪ ,‬אף שכואב מאוד הדבר שפלוני אינו‬ ‫ומזככים את האדם – כמו כל היסורים שבאים‬ ‫אשר יתבסס מעמדך‪ ,‬ורק אז תעלה לי דמי חכירה‪.‬‬ ‫אלו‪ .‬ולכן המחלוקת אינה שוככת‪.‬‬ ‫מוחל‪ ,‬ובינתיים מרגישים את היסורים מאוד‪.‬‬ ‫לזכך ולמרק את החטאים‪.‬‬ ‫מקובל עליך ידידי?‪ ,‬זיעה קרה שטפה את שלמה’לע‪,‬‬ ‫עם כל זה יודעים היטב שהיסורים אינם‬ ‫צובט הוא את לחיו להבטיח שאינו הוזה‪ .‬ודאי ודאי!‬ ‫מה שברור‪ ,‬שאתה סובל לא בגלל שפלוני אינו‬ ‫ובקצרה‪ :‬זה לא סתם שהנעלב ההוא מכאיב‬ ‫הולכים לריק‪ ,‬וכל קושי מקרב להשי”ת‪.‬‬ ‫התעורר‪ .‬נחתמו חוזים‪ ,‬שתו משקה‪ ,‬ושלמה’לע עלה‬ ‫מוחל לך‪ ,‬אלא בגלל שהקב”ה רצה שהסבל‬ ‫ומזיק לך בחזרה מידה כנגד מידה ח”ו‪ .‬זה פשוט‬ ‫מבירא עמיקתא לאיגרא רמה‪.‬‬ ‫שלך – שכאמור ממרק ומתקן אותך ‪ -‬יהיה‬ ‫יסורים שמתקנים את פגם העבירה‪ .‬וכמובן‬ ‫דרכו של פלוני‪ .‬וקרוב הדבר לומר שאין לו‬ ‫ד‪ .‬ארבעת העצות‬ ‫שנדרשת לזה גם תשובה ופיוס החבר – שרק‬ ‫בכלל בחירה בדבר‪.‬‬ ‫כמובן שאין התכלית להישאר עם היסורים‪,‬‬ ‫אז התשובה היא שלימה‪.‬‬ ‫שלמה העשיר עמד בחדרו של סניגורן של ישראל‬ ‫וממילא‪ ,‬כשאתה אומר “כל מה דעביד רחמנא‬ ‫אלא לעשות כל טצדקי שהלה ימחול‪ .‬ובכללות‬ ‫מבארדיטשוב כולו אומר הוד והדר‪.‬‬ ‫לטב עביד” זה כולל גם את זה‪ .‬כמו שזה כולל‬ ‫זה כולל ארבעה דברים‪:‬‬ ‫ב‪ .‬המקטרג ח"ו‬ ‫רבי קדוש! אין מילה בפי להודות על הישועה הנפלאה‬ ‫כל היסורים והקשיים שעוברים עליך‪ ,‬זה כולל‬ ‫א‪ .‬צריך לבקש רחמי ה’ ולהעתיר בתפילות‬ ‫אמנם כן‪ ,‬יש לציין‪ ,‬שיש אופנים שגם אם כבר‬ ‫שהרבי השפיע עלי‪ ,‬מי מילל ומי פילל‪ .‬אבל ילמדנו‬ ‫גם יסורים הללו‪ ,‬ובוודאי יסורים אלו לטובה‪.‬‬ ‫רבות שפלוני ימחלני‪.‬‬ ‫נתקן החטא שבין אדם לחבירו – עדיין יהיו‬ ‫נא רבינו כלום לא יכולה היתה ישועתי לבוא גם ללא‬ ‫מה שנשאר אפוא הוא פשוט להאמין שהכל‬ ‫ב‪ .‬צריך לחשוב מחשבות רבות של אהבה‬ ‫יסורים ח”ו‪.‬‬ ‫המכות האיומות האלו שכמעט שלחו אותי – בר מינן‬ ‫מאת ה’‪ ,‬וגם מה שהלה לא מתפייס ומעורר‬ ‫ורחמים על הנעלב‪ ,‬וזה יגרום לו לאהוב אותך‬ ‫כי יש מציאות‪ ,‬שבה אותו יהודי הנעלב בכאבו‬ ‫לעולם האמת?‪.‬‬ ‫דינים – גם כן מאת ה’ לטובה‪ .‬והכל ממש טוב‪.‬‬ ‫בחזרה‪ .‬כמבואר בפסוק שטבע הקב”ה בטבע‬ ‫ובמבטו מעורר דינים ומקטרגים על העולב‪,‬‬ ‫הרה”ק הרים את עיניו הטהורות והביט בשלמה במבט‬ ‫וכמובן להתחזק באהבת ישראל‪ ,‬שלא לשמור‬ ‫הבריאה “כמים הפנים לפנים כן לב האדם‬ ‫ואז הוא גורם‪ ,‬שגם אם העולב אין בו כל‬ ‫שופע או ואהבה‪:‬‬ ‫עליו טינה ותרעומת‪ .‬ולשמוח בכל מצב‪,‬‬ ‫לאדם” – כפי שאתה אוהב אותו‪ ,‬כך הוא אוהב‬ ‫חטא (למשל שבכלל לא היה זה עלבון‪ ,‬והלה רק דמיין‬ ‫שלמה בני‪ ,‬המכות באו לך בגלל ששאלת פעמיים‪...‬‬ ‫ולהתפלל להשי”ת שהכל יהא כרצונו הטוב‪.‬‬ ‫אותך בחזרה‪.‬‬ ‫שמעליבים אותו)‪ ,‬או שכבר תם ונגמר החטא‬ ‫אליו היית נוסע מיד באמונה פשוטה‪ ,‬היית חוסך את‬ ‫בהצלחה וסיעתא דשמיא!‬ ‫ג‪ .‬צריך לעשות לו טובות‪ ,‬אפילו בהעדר ידיעה‬ ‫ביסורים‪ ,‬עם כל זה מעורר עליו דינים חדשים‬ ‫מקור‪ :‬מאמר מרדכי‬ ‫המכות! מה חבל‪...‬‬ ‫ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' ‪ 035.100.200‬שלוחה ‪ | 4 > 12‬אחראי ראשי של מערכת ההפצה‪ 02-5359903 :‬שלוחה ‪2‬‬ ‫ד‬ ‫בס"ד‬ ‫אלפי יהודים‬ ‫ילמדו ויאירו עם‬ ‫המאמר שלך!‬ ‫קנה לעצמך‬ ‫זכות נצחית‪:‬‬ ‫יצירת‬ ‫פאר‬ ‫חסרת‬ ‫תקדים‪:‬‬ ‫לזכותך‪,‬‬ ‫בספה"ק‬ ‫'מאור עינים'‬ ‫לישועתך‪,‬‬ ‫עם הביאור‬ ‫להשפעתך‬ ‫הנפלא 'קול‬ ‫דודי'‬ ‫ביאור‬ ‫משולב‬ ‫ברוחניות‬ ‫ובגשמיות‬ ‫שפותח את עיני‬ ‫אלפי ישראל‬ ‫באור החסידות‬ ‫הרחבות‬ ‫ביסודות‬ ‫החסידות‬ ‫שפתותיו‬ ‫דובבות בקבר‪:‬‬ ‫כשאלפי‬ ‫ישראל לומדים‬ ‫תמצית‬ ‫במאמר שלך‪,‬‬ ‫וסיכום‬ ‫הם מעוררים‬ ‫העבודה‬ ‫את כח הצדיק‪,‬‬ ‫למעשה‬ ‫והוא מחזיר לך‬ ‫טובה וממשיך‬ ‫לך ישועה!‬ ‫התקשר עכשיו וקנה מאמר לזכותך‪:‬‬ ‫‪05041-31519‬‬ ‫הודעות ומכתבים של חיבור לנביעת החסידות‪,‬‬ ‫שהגיעו לקו הטלפוני או לשולחן 'קול דודי'‬ ‫קול‪-‬דודי'דיג‬ ‫במסדרונות‬ ‫בית החולים‬ ‫הרב ב‪ .‬מניו‪-‬יורק‬ ‫הקשיב בליל‪-‬שישי לקו‬ ‫קול דודי אך לא שיער‬ ‫את מה שיקרה דקות‬ ‫לאחר מכן‪ :‬קול חבטה‬ ‫וצווחות כאב‬ ‫היה זה בשעות הערב כאן בארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫באותה שעה‪ ,‬שבארץ‪-‬הקודש היא כבר אישון ליל‪,‬‬ ‫ישבתי והאזנתי כהרגלי לשיעורי 'ליל שישי' בקו‬ ‫קול‪-‬דודי‪ .‬הדיבורים שנאמרו היו חזקים מאד וכדרך‬ ‫שיעורי 'קול דודי' העניקו בהירות מיוחדת במציאות‬ ‫השי"ת ובהבנה שכל אחד הוא כגמול עלי אימו בידיו‬ ‫יתברך‪ .‬הדברים נגעו מאד לליבי והרגשתי שהם‬ ‫עושים תלמים‪-‬תלמים בתוך נפשי‪.‬‬ ‫למפרע התברר לי שזו‬ ‫היתה תרופה שהקב"ה‬ ‫הקדים למכה‪.‬‬ ‫שכן דקות לאחר מכן‬ ‫שמעתי קול חבטה עזה‬ ‫אצלי הדבר היה‬ ‫ולאחריה צווחות כאב‬ ‫שונה לגמרי‪ :‬הרי‬ ‫‪---‬‬ ‫הגעתי לכאן קול‪-‬‬ ‫בני הקטן התגלגל במורד‬ ‫דודי'דיג אינגאנצן‬ ‫המדרגות שבתוך הבית‬ ‫‪---‬‬ ‫ונחבל כהוגן‪ .‬ברירה לא‬ ‫היתה‪ ,‬מיהרנו במהירות‬ ‫ההשראה העמוקה‬ ‫שם‬ ‫לבית‪-‬החולים‬ ‫מה'שמועס'‬ ‫העברנו את הלילה כולו‬ ‫ששמעתי העניקו‬ ‫בהמתנה ובבדיקות (זה‬ ‫לי בהירות מרובה‬ ‫נגמר ב"ה בחבלות יבשות‬ ‫ואחיזה באמונה‬ ‫ויצאנו בשלום)‪.‬‬ ‫השלימה והמוחשית‬ ‫מטבע הדברים לילה כזה‬ ‫במסדרונות בית הרפואה‪,‬‬ ‫שהנפש‬ ‫לילה‬ ‫הוא‬ ‫וה'נערוון'‬ ‫מתייגעת‬ ‫(עצבים בלע"ז) מתרופפים מאד‪ .‬השיבוש בתוכניות‪,‬‬ ‫הניסיון לנוח על הכיסאות הבלתי‪-‬נוחות וחוסר‬ ‫הוודאות‪ ,‬מוציאים את האדם משלוותו ומאיימים על‬ ‫שפיותו‪.‬‬ ‫אצלי הדבר היה שונה לגמרי‪ :‬הרי הגעתי לכאן קול‪-‬‬ ‫דודי'דיג אינגאנצן ‪- - -‬‬ ‫ההשראה העמוקה מה'שמועס' ששמעתי העניקו לי‬ ‫בהירות מרובה ואחיזה באמונה השלימה והמוחשית‪.‬‬ ‫הרגשתי כיצד אני נמצא במקום שכולו טוב ואני‬ ‫מנוהל בידיו הרחומות של אבינו שבשמים יתברך‬ ‫ויתעלה‪ .‬כגמול עלי אימו ממש‪ .‬העברתי את השעות‬ ‫באמונה איתנה וביישוב‪-‬הדעת מוחלט‪.‬‬