מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד
שנה כ"ח גליון ח' )אלף שס"א( פרשת חיי שרה
כ"ז חשון תשפ"ז לפ"ק
לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש ,והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל
אנטווערפען4:52 : לונדון= 4:09 : מאנסי -קרית יואל= 4:31 : הדלקה"נ :ברוקלין= 4:31 :
אנטווערפען6:17 : לונדון= 5:35 : מאנסי -קרית יואל= 5:56 : מוצשב"ק :ברוקלין= 5:57 :
מבאר התורה מבאר התלמוד
וירש זרעך את שער שונאיו נערך ע"י :הרב נפתלי יחזקאל פאללאק
רב דק"ק תוספות יו"ט -אנטווערפן
התענוג שיש לאבות ואמהות בעוה"ב אם מניחים בנים עובדי ה' קורות חיי רבותינו חכמי התלמוד ]שנ"ד[ /מ"ב
וירש זרעך את שער שונאיו .שמעתי מאבי מו"ר הקדוש ]רבי משה מסאמבור זצ"ל[ שאמר בשביל ]אודות[ אחיו, רב חסדא )כט(:
הוא דודי הצדיק הקדוש מו"ה צבי ]מזידיטשוב[ נב"מ ,שספר לו אביו ]רבי יצחק אייזיק[ נב"מ ,שקיבל איש מפי איש, דירתו:
כי אברהם לא הי' רוצה ליקח את יצחק מהעקידה ,עד שהי' הקב"ה מבטיח לו שיהי' יוצא ממנו רש"י לנכד .ואמר בתחילה היה דר רב חסדא בעיר כפרי )קיב( ,והיה שם מורה
אבי נב"מ לדודי הצדיק נב"מ ,אפשר בא הרמז על זה שאמר הקב"ה וברך לאברהם ,וירש זרעך את שער אויביו, הוראות אף בחיי רב הונא רבו )קיג( ,ואחרי כן דר בעיר סורא ,וניהל
ויר"ש הוא אותיות ורש"י ,והוטב בעיניו .תה שאמר לרבקה גס כן ,וירש זרעך את שער שונאיו ,ורמז על רש"י להיות שם ישיבה רבתי )קיד( .והוא עם רב הונא היו נקראים בשם "סבי
להם לכתר ,וזהו זרעך את שער ס"ת כתר ,כי ע"י בנים טובים מעטרים את אביהם בכתרים גדולים בעוה"ב ,כמ"ש
דסורא" )קטו(.
בלקוטי תורה מפני מה כתי' דיבור כבד את אביך אצל דיבור זכור את יום השבת ,כשבן מחדש דברי תורה ביום
השבת ,מעטרים את אביהם בכל מיני עטרות טובות בראשס .יתן ה' שנוכל לקיים את התורה ולחדש חידושין ומצינו שאליהו הנביא היה שכיח בישיבתו ,והיה מביא לפעמים
)עטרת זקנים בפרשתן( דאורייתא לכבוד שמיס ולכבוד אבותי הקדושים להיות להס לעטרה על ראשם אמן. שמה הלכות שנאמרו בבית המדרש אחרת )קטז(.
ותהיה זהירה ]האשה[ להתפלל ערב ובוקר וצהרים ,ובסוף התפלה תכוין לבה בתחנונים לפני הקב"ה על בניה פרשתן:
ובנותיה שיהיו יראי שמים ועוסקין בתורה ובמצות ,כי זכות של אשה בעולם הבא הוא ,שיהיו בניה עובדים את נותנין לבתולה שנים עשר חודש וכו' ,מנא הני מילי ,אמר רב
השי"ת ועושים רצונו ,וכשהיא בבית עולמה ,ובניה עוסקין בתורה ובמצות ,יחשב לה כאילו היא בחיים ועושה כל
חסדא :דאמר קרא ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או
)ראשית חכמה חלק דרך ארץ שער ד'( המצות ,ותהי' במעלות עליונות לעולם הבא.
ביום בו נכנס האדמו"ר רבי אברהם יששכר לחופה ,ישב בחדר מיוחד ,בו היה שרוי בתענית כידוע ,ועסק בלימוד עשור ,מאי ימים ,אילימא תרי יומי ,משתעי איניש הכי וכו' )קיז(.
הקבלה בכתבי האר"י ז"ל ,כשעיניו זולגות דמעות ,לפתע נכנס ובא לאותו חדר האב בעל תפארת שלמה ,שגם קיב .מס' ב"מ דף ו' ע"ב :ההוא מסותא דהוו מנצו עלה בי תרי ,האי אמר דידי
התענה באותו יום ,וכאשר ראה את בנו החתן יושב ועוסק בתורה נסתרה ,ועיניו בוכיות ,געה גם האב בבכי ,ולאחר הוא ,והאי אמר דידי הוא ,קם חד מינייהו אקדשה ,פרשי מינה רב חנניה ורב
מכן אמר לבנו :איתא בספרים הקדושים כי הבן מזכה את האבא לאחר מאה ועשרים שנה ,ברם אני לא חפץ אושעיא וכולהו רבנן ,וא"ל רב אושעיא לרבה ,כי אזלת קמיה דרב חסדא
להישען על זכות זו ,עלי להיטיב את דרכי כדי שאגיע לעולם הבא לא בזכות הבן ,אלא שדבר אחד אני דורש לכפרי בעי מיניה וכו' .קיג .מס' עירובין דף ס"ב ע"ב :רב חסדא אורי בכפרי
ומבקש ממך ,כי תזכני לבל אהיה מת בכלל .דהנה רש"י מפרש על הפסוק )בראשית י"ח י"ט( למען הביא ה' על אברהם בשני דרב הונא .קיד .שם דף ח' ע"א :ההוא מבוי עקום דהוה בסורא ,כרוך
בודיא אותיבו ביה בעקמומיתיה ,אמר רב חסדא הא לא כרב ולא כשמואל.
את אשר דיבר עליו ,על 'בית אברהם' לא נאמר ,כי אם על אברהם ,למדנו שהמניח בן צדיק כאילו אינו מת ,וכוונת
וראה גם מס' שבת דף מ"ח ע"ב :בסורא מתנו לה להא שמעתא משמיה דרב
הדברים היא ,שכל זמן שהאדם עדיין חי בעולם הזה אזי נקרא בבחי' הולך ,כי הוא הולך ומתעלה ממדריגה למדריגה
חסדא ,בפומבדיתא מתנו משמי' דרב כהנא .ויש לדעת שרב יסד ישיבת סורא
בעבודת השי"ת ,אולם לאחר פטירתו אינו יכול להיות בבחי' הולך כי אם בבחי' עומד ,ע"ד מש"כ ונתתי לך מהלכים עוד בחיי שמואל ,בראותו שעיר סורא לא הי' מקום תורה עדיין ,ואחרי פטירת
בין העומדים האלה ,אבל באם הנפטר מניח בן צדיק בעוה"ז ,אזי זוכה האב להיות גם בעולם העליון בבחי' הולך ,כי רב עברו רוב תלמידים לעיר נהרדעא ללמוד בישיבתו של שמואל שדר בסורא,
מתעלה בזכות בנו ,זכות זו אמר מרן התפארת שלמה לבנו החתן אני דורש ממך ,כי היא תעמוד לי לעולם הבא על ובמות שמואל עבר הישיבה אל רב הונא במתא מחסיא ,ובערך שנת תר"ד
)מלכות בית ראדאמסק דף פ"ח( ידך ,ומשסיים דבריו הלכו יחדיו אל החופה. לשטרות שהוא שנת ד' אלפים ונ"ב ליצירה ,בנה רב חסדא את ישיבת סורא
בפסוק טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו )קהלת ז' א'( .דהנה יום הלולא הוא יום המות וגם יום הולדו ,כי מחדש ,ועם פטירת רב הונא באו כולם ללמוד אצל רב יהודה בפום בדיתא,
אז נתעורר מחדש כח הצדיק כעין לידה חדשה ועולה למעלה למעלה ,והנה כאשר בניו הנקראים שמן טוב ,כמ"ש ואחרי פטירת רב הונא שהוא ד' אלפים ונ"ו ליצירה ,עבר הישיבה אצל רב
בניך כשתילי זתים סביב לשלחנך ,והיינו כאשר טוב שם משמן טוב ,היינו כשיש לבניו של הצדיק שם טוב בעולם ,אז חסדא לעיר סורא] .ראה כל זה באיגרת רב שרירא גאון פרק ט"ו[ .קטו .מס'
טוב יום המות מיום הולדו ,רומז אשר ביום הלולא טוב לו ועולה מעלה מעלה) .עטרת ישועה דזיקוב ,השמטות ליום ח' תמוז( סנהדרין דף י"ז ע"ב .קטז .מס' עירובין דף מ"ג ע"א :הני שב שמעתתא
פרשת בראשית .במסורה ואתם פרו ורבו ,ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש )שמות י"ט ו'( ,ואתם הדבקים בה' דמיתאמרן בצפרא דשבתא קמיה דרב חסדא בסורא ,בהדי פניא בשבתא קמיה
אלקיכם חיים כולכם היום )דברים ד' ד'( .שמעתי ממורי דודי הגאון ]בעל מחנה חיים[ נ"י ,כי הנה אם האדם מניח אחריו דרבה בפומבדיתא ,מאן אמרינהו לאו אליהו אמרינהו ,ודחה הגמרא שם ,לא,
בנים אשר הולכים בדרכיו ,לעולם אינו מת ,כמאמרם ז"ל )תענית ה' ע"ב( ,יעקב אבינו לא מת כו' ,וזה הכוונה ,אם דלמא יוסף שידא אמרינהו .קיז .מס' כתובות דף נ"ז ע"א.
תפרו ותרבו בקדושה ובטהרה ,לתכלית גוי קדוש ותנוחו בעוה"ז בנים טובים ,אז גם אם תהיו דבקים בה' אלקיכם, לרבים השואלים:
שתהיו בגן עדן העליון אחר פטירה ,בכל זאת חיים כולכם היום ,גם בעוה"ב אתם נחשבים כחיים) .זברון סופרים פאקש( מי שברצונו לקבל מאמרים הקודמים מסודרים יפנה להמערכת
אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק א מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ח'
יארצייט פון
הגאון הקדוש מרן
רבי ישראל יצחק מראדאשיץ זי"ע
ב' כסליו שנת תרי"ח לפ"ק ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט
ווען די מענטשן זענען געוואויר געווארן פארוואס ער איז געקומען ,האט אים יעדער הרה"ק רבי ישראל יצחק מראדאשיץ זצ"ל איז געבוירן שנת תק"ע לפ"ק אלס בכור צו זיין טאטע
איינער געברענגט א שיינע נדבה .איז דארט געוועזן איין עושר וואס ער איז געהאלפן געווארן הרה"ק רבי ישכר בער מראדאשיץ זצ"ל .ווען זיין טאטע האט געלעבט האט ער זיך געפירט גאר
דורכן ראדאשיצער מיט עשירות ,אבער ער איז געווען א קארגער .און אפילו ער האט באהאלטן און באשיידן .און אויך נאך די פטירה פון זיין טאטע זענען דורך עטליכע יאר וואס ער
געהערט אז דער זון פונעם ראדאשיצער איז דא אין שטאט ,און יעדער ברענגט אים געלט האט בשום אופן נישט געוואלט אננעמען צו זיין ממלא מקום פון זיין טאטן און פירן דעם ציבור,
און ער האט זיך בכלל נישט געפירט מיט קיין רביסטעווע .ער איז געפארן צו הרה"ק מרוזין,
לויט זייער מעגליכקייט ,האט ער באשלאסן זיך נישט וואוסנדיג מאכן פון אים ,און ער איז הרה"ק מקאזמיר ,הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זצ"ל .נאר נאך וואס די צדיקים האבן אים גאר
ניטאמאל געגאנגען נעמען שלום ,ווייל ער האט מורא געהאט אז ער וועט דארפן ארויסנעמען שטארק געבעטן ,און האבן אים באפוילן אז ער זאל אנפאנגען פירן דעם ציבור ,האט ער זיי
געלט .אבער צוליב וואס די הוצאות זענען געווען גאר גרויס ,און רבי ישראל יצחק האט געדארפט צוהערן ,און פון דעמאלטס איז אנטפלעקט געווארן זיינע אלע הייליגע מעשים ,און ער
געדארפט א גרויסע סכום ,איז ער געגאנגען צום שטוב פון דעם עושר ,אבער עס האט האט באוויזן גאר מורא'דיגע זאכן פאר אלע וואס זענען געקומען צו אים ,און אסאך קראנקע וואס
גארנישט געהאלפן ,ווען ער האט אים געבעטן א סכום געלט ,האט ער אים געענטפערט אז דאקטוירים האבן שוין מיאש געווען זענען געווארן אויסגעהיילט דורך זיינע הייליגע ברכות .ער
ער קען אים נישט העלפן אפילו מיט א קליינעם סכום .האט אים דעמאלטס רבי ישראל איז נסתלק געווארן ב' כסלו שנת תרי"ח לפ"ק .זיין הייליגער ציון געפינט זיך אין שטאט ווארשא
יצחק געזאגט :זאלסט וויסן ,ברא כרעא דאבוה ,אויב מיין הייליגער טאטע האט דיר געגעבן יצ"ו.
די עשירות ,קען איך עס אבער גאר גרינג פון דיר אוועקנעמען ,ער האט זיך אבער נישט נאך די פטירה פון זיין הייליגן טאטן האט ער בשום אופן צוליב זיין גרויס עניוות נישט
וואוסנדיג געמאכט ,און נאך עטליכע טעג איז ליידער יענעמ'ס מצב געווארן גאר שווער געוואלט אננעמען צו זיין רבי ,ביז ער איז אמאל געוועזן אין רוזין ,האט אים הרה"ק מרוזין
רח"ל ,און ער איז געווארן א גרויסער ארעמאן. זצ"ל געהייסן אז ער זאל פירן דעם ציבור אין שטאט ראדאשיץ .ווען ער איז אנגעקומען
* אהיים זענען אריינגעגאנגען צו אים מענטשן ,און יעדע מאל האט זיך געהאלטן אין איין
הרה"ק מרוזין זצ"ל האט זיך געפירט אז ער פלעגט פיל מאל זיצן אין גארטן פון זיין פארמערן דער ציבור.
שטוב און ער האט קיינעם נישט אריינגעלאזט דעמאלטס אין גארטן ,נאר געווען *
איינגעשפארט פאר זיך אליינס ,נאך די פטירה פון הרה"ק מראדאשיץ זצ"ל ווען רבי ישראל אין די ערשטע טעג וואס ער האט אנגעפאנגען צו פירן דעם ציבור אין ראדאשיץ ,זענען
יצחק איז געפארן צו הרה"ק מרוזין ,איז דעמאלטס דער רוזשינער געזעצן אין זיין גארטן, געקומען צו אים עטליכע מענטשן און געוואלט אים אויספרובירן ,און זען אויב ער איז אויך
און רבי ישראל יצחק איז אנגעקומען אנגעטוהן מיט פשוט'ע קליידער ,ווי א געווענליכער א גדול בתורה .זיי האבן אנגעגרייט א גאר שווערן תוספות אים צו פרעגן .ווען זיי זענען
מענטש ,נישט ווי די באקאנטע צדיקים .און ווען ער האט געוואלט אריינגיין האט מען אים אריינגעקומען צו אים אין הויז ,איז ער ארויסגעגאנגען קעגן זיי און ער האט זיי געגעבן
געזאגט אז יעצט קען מען נישט אריינגיין ווייל ער זיצט אין גארטן ,נאר ביי מנחה וועט ער שלום ,און ער האט זיי געוויזן דעם תוספות ,און ער האט זיי געזאגט א גאר הערליכן פשט
זיך קענען טרעפן מיט אים ,רבי ישראל יצחק איז תיכף געגאנגען צום גארטן ,אבער ער האט אויפן תוספות ,וואס זייערע אויגן זענען אויפגעלאכטן געווארן פון דעם .און זיי זענען
עס געטראפן פארשפארט .און ער האט ארומגעקוקט ,און געטראפן דארט אינעם צוים א פארוואונדערט געווארן ,און האבן געזען אז ער האט מיט רוח הקודש געוואוסט וואס זייער
גאר קליינע לאך ,או ער האט עס אביסל אויסגעברייטערט ביז ער האט זיך אריינגעשטופט כוונה איז ,האט ער זיי נאכדעם געזאגט :און אז מען קען שוין א תוספות ,וועגן דעם קען
דורכן לאך ,און איז אריינגעגאנגען. מען שוין ווערן אנגערופן א רבי .און די מענטשן זענען געווארן פון זיינע גאר גרויסע חסידים.
און נאך פאר ער איז אנגעקומען צום רוזינער ,האט דער רוזינער שוין געשפירט אז ער איז *
דארט .ער איז געגאנגען קעגן אים ,ער האט אים אויסגעשטרעקט זיין האנט און ער האט ווען רבי ישראל יצחק האט אנגעפאנגען פירן דעם ציבור ,און ער איז נאכנישט געווען אזוי
אים געגעבן שלום מיט א געוואלדיגע ליבשאפט .ער האט עס אנגעכאפט און ער האט אים באקאנט ,זענען געפארן צו אים צוויי מענטשן וואס פלעגן פארן צו זיין טאטן הרה"ק
געהייסן זיצן נעבן אים ,ער האט אים דערציילט אז פאר עטליכע מינוטן צוריק איז געקומען מראדאשיץ זצ"ל .אינמיטן וועג האבן זיי געקלערט אז אפשר איז נישט כדאי זיך צו
צו אים זיין הייליגער טאטע דער ראדאשיצער ,און האט אים געהייסן אז ווען זיין זון וועט מוטשענען ,און גיין אויף די אלע וועגן צו א נייעם רבי'ן .ווייל א רבי דארף דאך צו זיין א
קומען צו אים ,זאל ער אים מקרב זיין און מכבד זיין. בעל רוח הקודש ,צו וויסן וואס טוט זיך אין הארץ פונעם חסיד .אבער זיי האבן באשלאסן
* אז אזוי ווי זיי זענען שוין געגאנגען רוב וועג ,וועלן זיי גיין די איבריגע ,און וועלן זיין ביי
אמאל זענען געפארן צו הרה"ק רבי מאיר'ל מפרעמישלאן זצ"ל רבי ישראל יצחק אים אויף איין שבת ,ווייל סוף כל סוף איז ער דאך א זון פונעם הייליגן ראדאשיצער ,ווען
מראדאשיץ ,הרה"ק דער גוטער איד מניישטאט ,און הרה"ק מצאנז זצ"ל .ווען ער האט זיי זענען אנגעקומען קיין ראדאשיץ ,און זיי האבן באטרעטן די שוועל פון זיין שטוב ,איז ער
געגעבן שלום פאר רבי ישראל יצחק האט אים רבי מאיר'ל פרעמישלאנער געזאגט :איך וועל געקומען קעגן זיי און האט זיי געגעבן שלום ,און זיי געזאגט מיט א שמייכל :און אויב
אייך מכבד זיין שבת קודש ,ווייל אייער הייליגער טאטע דער רבי רבי בער איז געווען ביי ווייסט מען וואס א חסיד טראכט אויפן וועג צום צדיק ,ווערט מען שוין אנגערופן א רבי.
מיר ,ער האט מיר געבעטן איך זאל אייך מכבד זיין ,ער האט אים טאקע געגעבן שישי ביים *
ליינען און מכבד געווען מיט ברכת המזון. רבי ישראל יצחק איז אמאל געפארן צום באד קארלסבאד ,און ער האט נישט געהאט
* קיין געלט פאר די הוצאות .איז ער קודם ארום געפארן צו עטליכע פלעצער ,וואס דארט
שנת תרי"ח לפ"ק איז רבי ישראל יצחק גאר שטארק קראנק געווארן ל"ע .די חסידים זענען געווען ראדאשיצער חסידים ,אז זיי זאלן אים צוהעלפן אין זיין ענגשאפט צו
האבן אים געברענגט צום שטאט ווארשא צו די גרויסע דאקטוירים ,וואס איינער פון זיי איז פארשאפן דעם סכום וואס מען דארף צו האבן .אזוי ווי ער האט געוואוסט אז אין שטאט
געוועזן דער באקאנטער הרה"ק רבי חיים דוד דאקטער זצ"ל ,וואס ער איז געקומען פון דזארנאווצא געפונען זיך עטליכע עשירים וואס זענען געהאלפן געווארן דורך זיין הייליגן
פיעטרקוב צו ווארשא אין באזוכן .און רבי חיים דוד האט עדות געזאגט ,אז ער האט נאך טאטן ,איז ער געפארן צו דעם שטאט .ווען ער איז אנגעקומען אין שטאט ,זענען אלע שטאט
קיינמאל נישט געזען אזא מענטש ווי רבי ישראל יצחק וואס האט געליטן אזעלכע מענטשן ארויסגעקומען ,און אים געגעבן גאר גרויס כבוד ,ווי עס פאסט פאר אזא צדיק.
שרעקליכע מורא'דיגע יסורים ,און דעסטוועגן דאך האט ער נישט ארויסגעלאזט קיין שום
קרעכץ פון מויל ,און מען האט אייביג נאר געזען א שמייכל אויף זיין פנים. דברי נשיא כוללינו רביה"ק מסאטמאר זי"ע
די דאקטוירים אין ווארשא האבן געזאגט אז עס איז נישטא קיין שום עצה ,נאר אויב נתפרסם לרגל דינער השנתי ביום א' תולדות הבעל"ט
מען וועט אים רח"ל אפשניידן א פוס ,וועט ער אפשר האבן א היילונג .אבער רבי ישראל תתנה( בס' מעשי אבות הנדפס בירושלים כתוב
יצחק האט בשום אופן נישט געוואלט לאזן אז פרעמדע מענטשן זאלן געוועלטיגן אין זיין לאמור וז"ל :העיר הקדושה היא תקות התבל ,לב
הייליגן גוף .און ער האט געזאגט אז אזוי האט ער געזען ביי זיין הייליגן טאטן ,אז ער האט
הארץ מקודשת לשמים לכל אשר יקדיש ימיו לתורה
אמאל געהאט א שרעקליכע מחלה ,וואס די דאקטוירים האבן געזאגט אז מען דארף עס
ארויסשניידן ,און אויב נישט איז זיין גאנצע גוף אין א סכנה ,האט ער בשום אופן נישט ולתעודה ,וכה הי' מתנהג מיום הוסדה דור אחר דור
געוואלט אז פרעמדע זאלן געוועלטיגן אין זיין הייליגן גוף .אזוי האט רבי ישראל יצחק מאבותינו ורבותינו זיע"א ,ואחינו שבגולה הם מחזיקים
געזאגט ,אז ער וויל נישט בשום אופן ,און אויב איז אים באשערט פון הימל צו לעבן אן קיין בידי אחיהם יושבי הקודש להמציא להם מחייתם
אפעראציע ,וועט ער לעבן ,און אויב נישט חלילה ,וועט ממילא נישט העלפן קיין שום ופרנסתם ,ובזה כל ישראל יש להם חלק במצות ישוב
אפעראציע .און ער איז דעמאלטס נסתלק געווארן אין שטאט ווארשא. הארץ עכ"ל.
דעמאלטס ווען ער איז געווען אין שטאט ווארשא ,איז הגה"ק החידושי הרי"ם מגור זצ"ל
והי' זה דבר ברור בכל הדורות שבמה
אים געקומען יעדן טאג באזוכן .רבי ישראל יצחק האט אים דערציילט אז ווען ער איז
געווען א סוחר ,האט ער גאר גוט געדאווענט ,און געהאט גוטע תפילות .הלוואי זאל ער ששולחים מעות לא"י ,שיעסקו שמה בתורה,
היינט ,ווען ער איז א רבי ,האבן אזעלכע תפילות. מקיימים כולם מצות ישוב הארץ ]וכו'[ ,ומצות
און חכמינו ז"ל זאגן דאך ,רגלוהי דבר אינש אינון ערבין ביה אתר דמתבעי תמן מובילין ישוב הארץ הוא לעסוק שם בתורה על טהרת
יתיה .האט ער געטייטשט ,אתר דמתבעי ,אין א פלאץ וואס מען קען דאווענען פאר אים, הקודש ,והמחזיקים מחו"ל ביד העוסקים בתורה
אים אויסבעטן .האט ער אים געבעטן ער זאל מתפלל זיין פאר אים. שמה ובפרט לתשב"ר ,אשרי חלקם שמקיימים
*
ווען רבי ישראל יצחק איז נסתלק געווארן ,האט הרה"ק רבי נתן דוד משידלאווצא זצ"ל עי"ז כולם מצות ישוב א"י כמו יששכר וזבולון.
געזאגט ,אויב איך וואלט געהאט נאך צדיקים אין מיין חברותא ,וואלט איך ווען געשיקט )ויואל משה ,מאמר ישוב א"י אות ק"ז(
פרעגן שאלות ותשובות פון הימל פארוואס דער צדיק איז אוועק אזוי יונג) .כל הנ"ל נעתקו מספר כולל שומרי החומות לצדקת ר' מאיר בעל הנס
נפלאות הסבא קדישא ראדושיץ(
* ]וכו'[ .להיות מן הנותנים לדבר מצוה גדולה זו
תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו )מכתבים דברי יואל מכתב קפ"ב( ולהשתתף בהמסיבה.
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק ב מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ח'
מאמר
תרע"ד
מנהגי אבותינו ורבותינו ליום שבת קודש
עניני זמירות בסעודה שלישית )ח(
כד( ויש שהגו לזמר בסעודה שלישית חרוז יצוה צור חסדו וכו' מהפיוט ברוך ה' יום יום ,אשר בסעודת שב"ק בבוקר מזמרין רק עד יצוה צור חסדו,
וממשיכין בסעודה שלישית משם והלאה )מד(.
כה( ויש שנהגו לזמר בסעודה שלישית רק החרוז הראשון של ברוך ה' יום יום וכו' ,ולהמשיך מן יצוה צור חסדו וכו' )מה(.
כו( והטעם לזמר יצוה צור חסדו בזמן הזה ,מפני שמדבר מענין הגאולה העתידה )מו( ,והוא עת רצון שיצוה צור חסדו קהלותיו לקבץ )מז( ,ואחר מזמור לדוד
ה' רועי וכו' המרומז לפרנסה ,בא הענין של קיבוץ גליות )מח(.
כז( וראו אצל הצדיקים ענינים נפלאים בעת שאמרו פיוט הזה בהתלהבות ודביקות נפלאה )מט(.
מקור הברכה
)מז( בס' שבט מיהודה )להרה"ק רי"ל איגר זצ"ל ,פרשת תולדות תרס"ח( כ' ,יצוה צור חסדו קהלותיו )מד( בס' ילקוט אוהב ישראל )אפטא ,דף קס"ב אות ל"א( מובא ,סדר השולחן והזמירות
לקבץ וכו' ,החרוז הזה יסדו הפייטן לסיום הזמר ברוך אדנ"י יום יום בסעודת היום ,וכעת בסעודה שלישית ]אצל הרה"ק מאפטא זצ"ל[ ,אתקינו וכו' ,בני היכלא וכו' ,יצוה צור חסדו
המנהג בכנסיוIת ישראל לזמר זאת בסעודה שלישית ,ובוודאי גם זה בכלל ישראל מנהג וכו' עד גמירא.
ישראל תורה הוא ,ויש לומר בזה גם כן על פי דברינו בסעודת היום ,שענין הזמר הזה בעת בס' מנהגי בעלזא )דף ל"ז( מובא ,זמירות :יצוה צור חסדו פסקא בפסקא ,רבינו ]מבעלזא[
האוכל סעודת שבת הוא מפני שהבירור כח קדושת ישראל להנצל מכל הגלויות ששרשם אמר ,והקהל אחריו.
מעשו ,היה באכילה דקדושה של יצחק אבינו ע"ה ,שבוודאי שורש כל אכילה דקדושה ובס' אור מלא )קאסאן ,הקדמת המו"ל( מובא ,שמעתי ממורי הנ"ל ]רבי יואל צבי ראטה זצ"ל
מאכילת סעודת שבת שנתברר בהבאת יעקב שאמר לו קום נא שבה ואכלה מצידי ]וכו'[. אבד"ק סאלקא[ ששמע פ"א מדודינו בעהמ"ח ]אור מלא מקאסאן זצ"ל[ ביחוד ,שאמר
ובוודאי עיקר בירור האכילה דקדושה הוא אכילת הסעודה שלישית ,שנקראת במפורש שנדמה לו בעת שהגה"ק מהרי"ד מבעלזא היה אומר יצוה צור חסדו ,כיוון לד' אותיות של
בלשון אכילה ,והאכלתיך נחלת יעקב אביך )זוהר ח"ב פ"ח ע"ב( בוודאי בה מתברר פעולת שם הוי' ב"ה ע"כ .ואע"פ שאיני מבין מה הכוונה והענין ,רשמתיו למזכרת.
האכילה קדושה של ישראל ,בבחינת זה לעומת זה מן ההיפוך ,ובסעודה זו שהוא והאכלתיך ובס' מושיען של ישראל )סאטמאר ,ח"ג דף קט"ז( מובא בשם מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל
נחלת יעקב ,בוודאי העת רצון שיקוים מאמרו יתברך על מאמר יעקב אבינו ע"ה תיבת שבה, דנהגו בבעלזא לענין מילה כשיטת ר"ת ,וכשהיו שואלים את הגה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא
אתה אמרת שבה ,בן בנך יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל ,וגם יהיה מתברר בלעומת זה זצ"ל בכגון דא ,היה רגיל לשאול אימת נולד הילד בסוף יום שב"ק ,לפני יצוה צור חסדו ,או
מן ויפוצו אויביך וכו' ,ומן יפוצו אויביו ,בבחינת כשזה נופל זה קם ,שישוב ה' רבבות אלפי אחר יצוה ,שאם נולד לפני יצוה ,היה מצוה למול ביום השמיני בשב"ק ,אף שהיה כבר הרבה
ישראל ,ויצוה צור חסדו קהלותיו לקבץ ,ומהפיזור והניפוץ לרשעים יהיה הכינוס והקיבוץ אחרי השקיעה.
לצדיקים ,כי הכינוס לרשעים הוא לעשות ח"ו פיזור לצדיקים ,כמו שאנו רואים )חסר תיבות( ויש לציין לס' אש פנחס )להגאון רבי פנחס הירשפרונג זצ"ל ,ח"ג דף ש"ו( כ' על דברי רש"י במס'
וממילא כשיקום ה' אלקים ויפוצו אויביו ,יהיה כינוס לצדיקים ,ויתקבצו קהלותיו קהלת יעקב מעילה )דף כ' ע"ב( ד"ה שמע מינה כו' האי מאן דאמד לשלוחיה כו' .בעיר פרעמישלא הי'
עוסקים בתורה צוה לנו משה .וידוע )זוהר ח"ב צ"ב ע"א( כי שבת כללא דאורייתא ,גם כן באופן קלויז שהתפללו בו חסידי בעלז וגם שאר חסידים ,וחסידי בעלז שוררו בסעודה שלישית מן
כזה ,שהוא יום אחד המיוחד מכובד מכל הימים ,יום חשוב בפני עצמו ,כמו הספר הזה ויהי יצוה צור חסדו וגו' ,והחסידים האחרים רצו להתחיל מקודם לזה ,שלחו מכתב לזקיני ר'
בנסוע החשוב בפני עצמו ,ובו מתקיימים ונעשים כל הימים שבעת ימי הבנין ,וממילא הערשל גרייזער ]אבד"ק דוקלא יצ"ו ,מח"ס מנחת סולת[ ,וכתב תשובה ,דזהו מחלוקת בגמ'
שהספר החשוב בפני עצמו הזה ,הוא מקור הניפוץ ופיזור האויבים ושיבת רבבות אלפי כתובות )צ"ח ע"ב( במי שאמר לשלוחו שיקח לו לתך ,וקנה כור שהוא פי שנים מלתך ,דפליגי
ישראל להיות קהלותיו לקבץ ,כן היום הקדוש הזה החשוב בפני עצמו ,כדאי הוא שתרחם להיות בגמ' אי אמרינן דמוסיף על דבריו של משלח ולא עקר שליחותיה ,או דילמא עבר על דבריו
יצוה צור חסדו קהלותיו לקבץ ,ומארבע רוחות עדיו להקבץ וכו' ,כי אם ושב וקבץ בב"א. ולא קנה ע"ש ,הרי דיש פלוגתא אם המוסיף גורע ,ועוד הביא מגמ' זבחים )ל"ד ע"א( הא למה
)מח( בס' שבט מיהודה )להרה"ק רי"ל איגר זצ"ל ,פרשת וארא תרס"ט( כ' ,מזמור לדוד ד' רועי לא זה דומה לתלמוד שאמר לו רבו הבא לי חטים והביא לו חטים ושעורים ,שאינו כמעביר על
אחסר ,אחר כך אנו מזמרים הפיוט יצוה צור חסדו קהלותיו לקבץ ,שהוא סיום הפיוט ברוך ה' דבריו ,אלא כמוסיף על דבריו .הרי דאם מוסיפין לא נחשב כהעברה .בא וראה החילוק שבין
יום יום ,ורק אנו מאחרין אותו עד אחר אמירתנו בסעודה זו המזמור לדוד .יש לומר שהיא דורות הללו לדורינו אלה ,דבימים ההם היו רואין הכל בגמרא ,ואף מחלוקת בין החסידים
מענין ההפטרה של שבת קדש זה ]פרשת וארא[ שמתחלת בקבצי את בית ישראל ,ומסיימת בענין הזמירות היו מביאין ראיות לזה מכאן ומכאן ,ולא היו בעלי מחלוקת סתם כבימינו.
ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ,יש לומר שנעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן ,שענין ועוד מענין זה עיין בס' רשומים בשמך )דף רע"א( מובא ,תקופה קשה היתה בארה"ק עת
קיבוץ נפזרים הוא בתיקון ימי השובבי"ם כידוע ,הוא מתאחד עם הצמיחת קרן לבית ישראל, התפשטה מגיפת ה'פוליו' )מחלה הגורמת לשיתוק אצל ילדים( רח"ל ,שטרם נמצא תרופה לנכתה,
שמתברר על ידי השפעתו יתברך שפע בפרנסה טובה לישראל .כי הא בהא תליא ,שמתתקן ואנכי ]רבי יצחק שלמה אונגאר זצ"ל[ מכהן אותם ימים ברבנות בדיר-יאסין ,ושם נחלו ל"ע
הקילקול ר"ל שנקרא פיזור ,שגורם ח"ו התמעטות שפע הפרנסה ,כידוע ממאמרם ז"ל )קידושין ששה ילדים ביום אחד ,אין צריך לתאר גודל הבהלה והחרדה שאחזה במשפחות הילדים
פ"ב ע"ב( אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי ,ובתיקון הקילקול הזה מתרבה שפע ובקהילה כולה ,ואני נתתי פני לשכונת קטמון בעיה"ק ,למרן הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע
הפרנסה לישראל ,ואות הוא לטובה גם על קיבוץ גלויות שנקרא קיבוץ נפזרים במהרה להזכירם לטובה ולרפואה ,נכנסתי לקודש פנימה ופרשתי תחינתי על נפשות הילדים הרכים
בימינו ,וזה הוא עיקר הצמיחת קרן לבית ישראל שנקרא על שם דוד המלך אברך ,אביוניה הנתונים במשכב ובסכנה ,ומרן ז"ל בתשובה שלחני לבדוק המזוזות אצל ה"חסידישן סופר",
אשביע לחם וכו' שם אצמיח קרן לדוד .הרי שמצידה ברך אברך ,ואביוניה דהיינו שנתמעטה שאלתי את מרן ,היכן אמצא לעת אשר כזאת סופר "בעלזער חסיד" .נענה לי מרן בבת צחוק
ח"ו פרנסתם כנ"ל אשביע לחם ,משם ראיה מהימנא שאצמיח קרן לדוד ,שהוא הצמיחת קרן על פניו הקדושות ואמר :מה סבורים הנכם ,א חסידישער סופר איז נאר ווער עס הייבט אן אין
לבית ישראל ,בקיבוץ גלויות שהוא קיבוץ נפזרים במהרה בימינו .וכן הוא הסדר בתפלת שלוש סעודות יצוה ]כמנהג בעלזא[ ,כוונתי ,וואס רירט נישט אן די בארד .חשתי ולא
שמונה עשרה שהסדיר שמעון הפקולי אחר ברכת השנים על שפע הפרנסה ,בא תיכף ברכת התמהמהתי ,והזדרזתי למסור המזוזות לחסידישע סופר ,וואס רירט נישט די בארד ,ולא יצאו
הקיבוץ גלויות ,וזהו ענין הסמיכות שאנו סומכין אחר המזמור לדוד ד' רועי לא אחסר ,וזה ימים מועטים עד שכל אותם ששה ילדים נתרפאו ב"ה כליל ממחלתם.
האות כי במהרה בימינו יצוה צור חסדו קהלותיו לקבץ ,ומארבע רוחות עדיו להקבץ וכו' בס' רזא דעובדא )קרעטשניף ,דף מ"ב( מובא ,וכמנהג אבותה"ק נ"ע אמר ]הרה"ק רא"ז
במהרה בימינו אמן. מקרעטשניף זצ"ל[ רק עד יצוה צור חסדו ,ובסעודה שלישית גמרו.
)מט( בס' לב שמח )אלעסק ,מדור אור חדש דף ק"ו( מובא ,בשעת שלש סעודות לא התחיל בס' הליכות קודש )קאסאן ,דף צ"ו( מובא ,אחר כך כיבד ]בעל אור מלא מקאסאן זצ"ל[
]הרה"ק בעל לב שמח מאלעסק זצ"ל[ לזמר זמירות עד זמן הדלקת הנרות ,וצוה שהחולאים לאחד מן המסובין לזמר ברוך ה' יום יום עד יצוה צור חסדו ]וכו'[ ,אחר כך ]בסעודה
הללו ]עם דיבוקים[ יהיו שם בעת שיזמר יצוה צור חסדו ,ואז התחילו גם כן לעשות תנועות שלישית[ זמר בעצמו יצוה צור חסדו וכו' כל חרוז בפני עצמו והקהל אמרו אחריו.
שונות )עיין בלב שמח סוף פ' בא( ,ורוב מאלו החולאים נוושעו על ידי ברכתו ותפילתו הקדושה. בס' אש תמיד )ספינקא ,דף קס"ט( מובא ,אח"כ כיבד ]הרה"ק בעל חקל יצחק מספינקא
בקו' זרע יעקב )סקווירא ,גליון ט"ו( מובא מה שאמר הרה"ק רבי דוד מטאלנא זצוק"ל זצ"ל[ לא' לזמר ברוך ה' יום יום וכו' עד אמונים נוצר.
בזה"ל :ביי מיר ,אז עס קומט מיטוואך קאכט שוין אין מיר די תורה וואס איך גיי זאגן שבת, )מה( בס' קדוש ישראל )וויזניץ ,ח"א דף קמ"ט( מובא ,בזמר ברוך ד' יום יום אמר ]הרה"ק בעל
און ביי מיין ברודער ר' איציק'ל ]רבי יצחק מסקווירא[ ,אז עס קומט מיטוואך קאכט שוין אין אהבת ישראל מוויזניץ זצ"ל[ את החרוז הראשון ,והמשיך מיצוה ,גם כאן שילש חרוזים אחדים.
אים די יצוה ]צור חסדו ,מסעודה שלישית[. ובס' אש תמיד )ספינקא ,דף קפ"א( מובא ,אח"כ התחיל ]הרה"ק בעל חקל יצחק מספינקא
ובס' ילקוט מקראי קודש )ח"ג ,דף תרס"ב( מובא ,הרה"ק רבי אליעזר מאוזיפאלי זיע"א ]בנו זצ"ל[ בהתלהבות ובנעימות את הפזמון ברוך ה' יום יום ,וחילקה לד' חלקים ,ברוך ה' יום
של הרה"ק רבי יהודה צבי מסטרעטין[ היה רגיל לומר ,כי כחו של הזמר יצוה צור חסדו גדול יום וכו עד ומחסה לאביון ,דילג עד אמונים נוצר והתחיל יצוה צור חסדו ,ברוך אלקינו אשר
מאוד ,וכי הוא יכול להשיב אנשים בתשובה .ועל כך מסופר ,כי פעם עבר יהודי שפרק מעליו טוב גמלנו ,ברוך אלקינו שבראנו לכבודו וכו' עד נמליכו וניחדו.
עול מלכות שמים באחד מימי השבוע על יד בית מדרשו של הרבי מאוזיפאלי ,ושמע כיצד )מו( בסידור יעב"ץ )סעודת יום שב"ק( כ' ,זמר זה נקרא זמירות לשבת ,אף שאין בו גם רמז
הרבי מתפלל בקול רעש גדול ,וגמר בלבו להיכנס פנימה .מיד כשהבחין בו רבי אליעזר צוה משבת ,שמדבר מהצלת שעבוד גלויות ,שהוא שכר המענג שבת ,ומשבת העתיד שכולו יום,
לאחד מהמתפללים לזמר את הפיוט יצוה צור חסדו ,אותו יהודי החל לשיר ,והרבי אמר עמו ומשבחי ה' שאמר לנו שבת ,ומה' גליות וגאולתן וכו' ,ומן יצוה ואילך מדבר רק לעתיד ,לכן
את המילים בנעימה יפה ,כאשר לפתע החל הרבי להתלהב ביותר ,והמשיך לזמר את המילים נהגו בסעודה ג' לנגן שנית יצוה כו' ,ורבים מדלגין אותו בשחר.
בלהב אש קודש ובקול רעש גדול .הרבי שר בקול יצוה צור חסדו קהילותיו לקבץ מארבע ועיין בס' זרע ברוך )סקאליע ,דף ל"ח ע"ב( שמובא ,ברוך ה' יום יום הי' אומר ]הרה"ק רבי
רוחות עדיו להקבץ ,ואתנו ישיב נדחים קובץ ,ואמנם המילים פעלו את שלהם ,הם נכנסו ברוך פנחס מסקאליע זצ"ל[ ולא הי' מנגן בניגון ,כי מקודם הי' רגיל לזמר בניגון ברוך ה' יום
ללבו של אותו יהודי ,והוא החל לבכות בכי מר על עוונותיו ,עד שאכן בכח השירה של הרבי יום ,ואמרו לו בחלום שאין כדאי לזמר בניגון ,כי מדבר בו מן הגליות ,כי ינגן רק מהתחלת
נתקבצה גם נשמתו הנדחה ,ועלתה מבירא עמיקתא ,והוא שב בתשובה שלימה. יצוה צור חסדו ]שמדבר מגאולה העתידה[.
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק ג מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ח'
אוצרות הבאר
ספ ר י ם ח ד ש י ם ש הג י ע ו ל המ ע ר כ ת ל א ח ר ו נ ה
ד' .תשלב .צוואת הריב"ש /להבעש"ט הק' זי"ע
עובדא דשמואל סיפורי צדיקים שנשמעו מאת .
צוואת הריב"ש למרנא ורבנא קדוש ה' רבינו ישראל בעל שם טוב זי"ע ,נערך בנוסח מדוקדק ומזוקק מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שסא[
עפ"י דפו"ר ,עם מקורות והארות מורחבים שניקבו בשם אור שבעת הימים ,ובו ליקוט מופלא מכל
תלמידי הבעש"ט זי"ע המבאר באופן נפלא כל יסודות החסידות הטמון בצוואת הריב"ש ,וגם לרבות אלף תתכח .כאשר הרה"ק מצאנז זצ"ל נכנס פ"א בליל יום הקדוש לבית מדרשו לתפלת כל
מדור מאורן של ישראל ,בו מלוקט עובדות קודש ומעשיות פלא ממרן הבעש"ט הק' .עוד בו מבוא נדרי ,ניגש לאיש אחד מהנמצאים שם ,שהי' אורח שבא על יו"ט להרה"ק ,ושאל אותו מה נעשה
נרחב ומקיף על תורת הבעש"ט ותלמידיו הק' .נלקט ונערך להפליא ע"י הרה"ג שמעון גוטמאן שליט"א
ראב"ד לממונות בד"ץ הישר והצדק בארה"ק ,י"ל ברוב פאר והדר ע"י מכון אורות קדם בנשיאות אצלך בבית ,והאיש משתאה לדעת מה שאירע בביתו מריחוק מקום ,שכאשר הוא עזב את ביתו
הרבני יקותיאל יהודה ווייס שליט"א ,שנת תשפ"ו לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו) .תרנ"ה עמודים( הפצה ראשית :שארף לפני יו"ט הי' הכל בסדר ,ובדאגה במחשבתו המתין עד מוצאי יום הקדוש ונסע במהירות לביתו,
ד' .תשלג .לא תשכח מפ"י זרעו /משפחת פאשקעס ,אידיש וכאשר הגיע ,סיפרה לו אשתו שבליל יום הקדוש נשארה לבדה בבית ,שכל בני המשפחה הלכו לבית
אוצר פון גאר רייכע און אינהאלטספולע ביאגראפיעס ,תולדות און זכרונות פון הרב החסיד רבי משה המדרש ,ותש כוחה מאוד באין אונים ,והרגישה שעוד מעט תפול ותצא נפשה ל"ע ,ופתאום ראתה
יוסף פאשקעס ז"ל וזוגתו תחי' ,געשריבן אין א רייכע גרינגע אידישע שפראך :זיין לעבנס געשיכטע,
די שטאט מאקאווא ומנהגים ,אין פאפער ישיבה ,ביי זיין זיידע הגה"ק מערלוי זצ"ל הי"ד ,די ביטערע איש זקן שחיזק אותה ואמר לה שלא תדאוג ,והכל יהי' בסדר ,ובזה חיזקה עצמה ושבה רוחה בקרבה.
מלחמה יארן ,נאכן חורבן ,און נאך פיל .משפחת פאשקעס ,משפחת היילברון ,זכרונות פון קינדער און אלף תתכט .בעת מלחמת העולם הראשונה היו הרבה מבני ישראל ממדינת פולין וביניהם
אייניקלעך .בעארבעט פון גאר קראנטע און באגלייבטע מקורות ,מיט בילדער און דאקומענטן,
ארויסגעגעבן דורך זיין אייניקעל הרב יצחק פאשקעס שליט"א ,שנת תשפ"ז לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו522) . הרבה גדולים וצדיקים במדינת אונגארין עד יעבור זעם ,ואחר כן חזרו למקומות מושבותיהם ,ואז
עמודים( להשיג347-937-0707 : ראו והבחינו שהמצב היהדות ירד עשר מעלות אחורנית במדינת פולין כידוע ,לאחר שהיו שם רח"ל
ד' .תשלג .רש"י המבואר /בראשית -חיי שרה הרבה כיתות למיניהם ציונות והשכלה ועוד ,אשר נשבו את רוחם הטמאה על נערי בני ישראל,
פירוש הקדוש רש"י על התורה ,עם ביאור נרחב ומפורט ,המשולב בלשון רש"י ,הקדמה לכל קטע,
מה שבא רש"י לבאר ,הערות המאירות את דברי רש"י בתוספות ביאור ,עיונים בנושאים המסתעפים ואלפים ורבבות מהם ירדו לבאר שחת רח"ל ,והבתי מדרשים היו ריק מן התלמידים שלא עסקו עוד
מדברי רש"י ,דיונים בדברי רש"י לפי גירסאות אחרות ,מדור שפתי ישנים ,בירור הנוסחא של רש"י בתורה ,ולהיפך במדינת אונגארין פרחה היהדות ביתר שאת ועוז ,ולמדו בהתמדה בהישיבות אשר
לפי כתבי יד ודפוסים ראשונים .י"ל ברוב פאר והדר ע"י חברה הוצאת ספרים ארטסקרול /מסורה, היו מפוזרים בכל המדינה ,והתנהגו בדרך הישר בכל פרטיה ,והיות שלא הי' נהוג עד אז במדינת
הדפסה שניה ,על סדר בראשית ח"א ,פרשיות בראשית -חיי שרה ,שנת תשפ"ז לפ"ק) .תפ"ח עמודים(
ד' .תשלה .שבת אין טאהש /אידיש ,ח"א פולין סדר הישיבות לבחורי חמד ,רק המתמידים למדו בבתי מדרשים שהיו בכל עיר ועיר ללא
סדר השבת קודש ח"א מתוך סידרת תולדות וקורות חייו של כ"ק מרן אדמו"ר מטאהש זצ"ל ,נערך מסגרת ישיבה ,באו עסקנים ורבנים להרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זצ"ל אשר חוץ מגדלותו
ונסדר בטוטו"ד לפי סדר יום שב"ק ,הכנה לשב"ק ,בגדי קודש הם ,שטריימל ,גדולה הכנסת אורחים, וקדושתו הי' חכם גדול ומנהיג ישראל ,לטכס עמו עצה מה לעשות להציל את צעירי בני ישראל
תפלת מנחה וקבלת שבת ,אמירת גוט שבת ,סדר השלחן ליל שב"ק ,מאכלי שב"ק ,שיירי קודש וזמירות,
אמירת תהלים שב"ק בבוקר ,תפלת יום שב"ק ,משמרת הקודש למען מורא מקדש ,קריאת התורה. הבחורים והאברכים ,והעלו לו הצעה שכאשר ראו בעת מלחמת העולם שבמדינת אונגארין רוח
נכתב בשפה ברורה ,בלשון אידיש המדוברת לתועלת תשב"ר ובית יעקב אלו הנשים .ע"י מכון עבודת התורה והיהדות עולה ופורח במעלות גבוהות ,וזהו מפני שיש שם ישיבות בראשות הרבנים
הלוים ,שנת תשפ"ו לפ"ק ,קרית יואל יצ"ו) .שנ"ב עמודים( הפצה ראשית נר למאור718-384-1324 :
בעריהם ,ועל ידי זה יש הצלת היהדות בכל המדינה ,דאפילו אם האב הוא עם הארץ ,אולם הוא
ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר" שולח את בניו לישיבות ,ונעשו לומדי תורה ,וזה משפיע על כל משפחתם והסביבה להתנהג בדרך
ד' .תשלו .חפץ ה' ,מס' שבת /המבואר הישר ,וא"כ עצתם שינהיגו גם במדינת פולין לייסד ישיבות בכל מקום ,כדי להציל מצב היהדות
ספר חפץ ה' על מסכתות הש"ס מרבינו הקדוש המקובל האלקי רבי חיים בן עטר זצ"ל בעל אור במדינתם ,ענה להם הרה"ק :שהוא גם כן חשב מכבר מרעיון הזה ,אולם היות שהוא צריך להנהיג
החיים הק' ,י"ל ברוב פאר והדר מהדורה חדשה ומפוארת ,מאירת עינים ,מוגהה בהגהה מדויקת
ומתוקנת ,נוספו אלפי מ"מ וציונים ,נפתחו ר"ת וקיצורים ,הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות ,ונוספו בזה דבר חדש אשר לא היו בכל הדורות עד הנה ,ואינו רוצה לקבל על עצמו אחריות כזה לייסד
סימני פיסוק וניקוד ,עם ביאורים וציונים להבנת דבריו הק' ,י"ל כעת על מס' שבת .שנת תשפ"ו דבר חדש ,והוסיף :שלהנהיג ולייסד דבר חדש הי' רק בכוחו של הבעש"ט הק' זצ"ל ,והגה"ק הבני
לפ"ק) .ש"צ עמודים(
יששכר זצ"ל שהי' ג"כ מנהיג ישראל ,והגה"ק בעל חתם סופר זצ"ל ,אולם הוא אינו יכול כזאת.
ד' .תשלז .משנה תורה להרמב"ם המבואר /זמנים ח"ג ,כרך ז' אלף תתל .הגה"ק רבי שאול בראך מקאשוי זצ"ל כותב בספרו בהיות הבקר )אות תקט"ז( על רבו
הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים .עם ביאורים להבנת דבריו.
ביאור רמב"ם :ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע .מקורות הגה"ק בעל קדושת יו"ט מסיגעט זצ"ל וז"ל :אף על פי שבעיני ראיתי כמה פעמים שדבריו הי'
ההלכה :ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי ,תוספתא ספרי ספרא נשמעים במרום ,ונשאו פנים לדורו עבורו כבימי הראשונים ,בכל זה הי' שפל בעיני עצמו ע"כ.
ומכילתא ,בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע .עם מבוא והקדמות :מבוא מיוחד בתחילת כל חלק
כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה .וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה. ושאלו פ"א את מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל מה הכוונה שכתב על אביו הק' כבימי הראשונים ,הלא
י"ל כרך ז' בסדרה ,חלק זמנים ג' ,הלכות עירובין ,שביתת עשור ,שביתת יו"ט .שנת תשפ"ו לפ"ק. בפשטות כשאומרים ראשונים הכוונה על הרמב"ן וכדומה ,והלא היו צדיקים וקדושים לאחריהם
ד' .תשלח .משנה תורה להרמב"ם המבואר /זמנים ח"ד ,כרך ח' כמו הבעש"ט הק' והרה"ק מצאנז זצ"ל וכדומה ,ומה כוונתו שהקדוי"ט הוא כמו הראשונים ,ענה
הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים .עם ביאורים להבנת דבריו. מרן זצ"ל :אין כוונתו על בימי הראשונים ממש ,רק על הצדיקים הראשונים' ,די פריערדיגע
ביאור רמב"ם :ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע .מקורות
ההלכה :ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי ,תוספתא ספרי ספרא צדיקים') .מפי הרה"ח ר' ישכר דוב פריעדמאן ז"ל נכד הגה"ק מקאשוי זצ"ל(
ומכילתא ,בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע .עם מבוא והקדמות :מבוא מיוחד בתחילת כל חלק אלף תתלא /בהיכל קדשו .מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל אמר פ"א אצל אסיפת מלמדים ,בגודל
כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה .וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה.
י"ל כרך ח' בסדרה ,חלק זמנים ד' ,הלכות חמץ ומצה ,שופר ,סוכה ולולב ,שקלים .שנת תשפ"ו לפ"ק. האחריות שיש על מלמדי תינוקות ,שצריך המלמד לידע בעת שהוא שוכב בביתו ,היכן נמצא בעת
ד' .תשלט .שארית ישראל ,ווילעדניק /המפואר הזאת תלמידו שלומד אצלו ,כמו רב צריך לידע מה שמתרחיש אצל בני קהלתו.
הספר הק' המפורסם שארית ישראל חידו"ת ואמרות קודש מאת הרב הקדוש רבי ישראל דוב בער אלף תתלב /בהיכל קדשו .בפוסקים בטור ובנו"כ של השו"ע )או"ח ס' רס"ז( מובא בענין לומר
מווילעדניק זצ"ל ,נדפס במהדורה חדשה ומפוארת ,באותיות רש"י מאירת עינים ,הדגשות הפסוקים
ומאמרי חז"ל ושמות הצדיקים בתוך המאמרים להקל על הלומד להבין על מה נסובים הדברים ,להבין ושמור צאתנו ובואנו וכו' בתפלת ערבית של ליל שב"ק לפני ופרוש עלינו וכו' ,מכיון דבשבת אין
עי"ז דבריו הק' .בהגהה מדויקת ומתוקנת ,נוספו רבבות מ"מ וציונים ,נפתחו ר"ת וקיצורים ,הקטעים צריכין שמירה עיי"ש באריכות ,וכן בכמה סידורי האר"י ז"ל מובא שלא לאומרן .ומרן הרה"ק
חולקו לפיסקאות קצרות ,ונוספו סימני פיסוק וניקוד .עם פרקי תולדות מהרה"ק המחבר זצ"ל ,עם
מפתחות מפורטים .שנת תשפ"ו לפ"ק) .שי"ב עמודים( מסאטמאר זצ"ל כאשר התפלל לפני התיבה בליל שב"ק התחיל לסיים בקול רם רק מן ופרוש עלינו
לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת וכו'] ,ואיני יודע בבירור באם אמר ושמור צאתנו בלחש או לא[.
קול רנה וישועה באהלי צדיקים
בשמחה רבה וביראת הכבוד הננו מברכים ברכת מז"ט
לכבוד הגה"צ אבד"ק שליט"א
לרגל אירוסי נכדו היקר המו"מ בתוי"ש ,בנש"ק,
החתן הרב חיים אלי' שליט"א
בן לבנו הרב הגאון רבי יואל פאללאק שליט"א
דומ"ץ דק"ק תולדות אהרן -לונדון יצ"ו ,ומו"ץ בהתאקה"ח ובק"ק סאטמאר
חתן הגה"צ רבי דוב בעריש מייזליש שליט"א מווייטצען לונדון
עב"ג הכלה החשובה בתש"ק תחי'
בת הרה"ג רבי מנחם מענדל הורוויץ שליט"א
בן כ"ק אדמו"ר מבית יצחק ספינקא שליט"א
חתן כ"ק הגה"צ רבי משה אהרן רייך זצ"ל גאב"ד פשעווארסק -וומסב"ג
מי שרוצה להשיג הגליון באימעיל בכל שבוע נא לשלוח בקשה על האדרעס: ויה"ר שירוה רב נחת דקדושה מכל יו"ח החשובים עד עולם ,לתפארת אבותיהם הק' מוסדי דור דור.
nanash@yeshivanet.com המברכים בשמחה :הנהלת קהל אפסי ארץ ד'נאנאש
אדם אם היה עובר בין הקברות ,והיה יודע שצדיק קבור שם,
צריך להזכירו במעשיו,
אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה) .פסק"ר פי"ב ס"א(
פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?
די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק.
מבאר רבותינו43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 : איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות ,קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער ,מיר וועלן אייך
טעל - 718-218-6817 :פעקס718-506-9629 : צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט.
אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים ,רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"
כל הזכיות שמורות ,ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג718-218-6817 .
י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש -בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א ~ פועל'ט אלעס גוטס ~
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק ד מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ח'
