gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שנה כ"ח גליון ח' )אלף שס"א( פרשת חיי שרה‬ ‫כ"ז חשון תשפ"ז לפ"ק‬ ‫לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש‪ ,‬והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל‬ ‫אנטווערפען‪4:52 :‬‬ ‫לונדון‪= 4:09 :‬‬ ‫מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪= 4:31 :‬‬ ‫הדלקה"נ‪ :‬ברוקלין‪= 4:31 :‬‬ ‫אנטווערפען‪6:17 :‬‬ ‫לונדון‪= 5:35 :‬‬ ‫מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪= 5:56 :‬‬ ‫מוצשב"ק‪ :‬ברוקלין‪= 5:57 :‬‬ ‫מבאר התורה‬ ‫מבאר התלמוד‬ ‫וירש זרעך את שער שונאיו‬ ‫נערך ע"י‪ :‬הרב נפתלי יחזקאל פאללאק‬ ‫רב דק"ק תוספות יו"ט ‪ -‬אנטווערפן‬ ‫התענוג שיש לאבות ואמהות בעוה"ב אם מניחים בנים עובדי ה'‬ ‫קורות חיי רבותינו חכמי התלמוד ]שנ"ד[ ‪ /‬מ"ב‬ ‫וירש זרעך את שער שונאיו‪ .‬שמעתי מאבי מו"ר הקדוש ]רבי משה מסאמבור זצ"ל[ שאמר בשביל ]אודות[ אחיו‪,‬‬ ‫רב חסדא )כט(‪:‬‬ ‫הוא דודי הצדיק הקדוש מו"ה צבי ]מזידיטשוב[ נב"מ‪ ,‬שספר לו אביו ]רבי יצחק אייזיק[ נב"מ‪ ,‬שקיבל איש מפי איש‪,‬‬ ‫דירתו‪:‬‬ ‫כי אברהם לא הי' רוצה ליקח את יצחק מהעקידה‪ ,‬עד שהי' הקב"ה מבטיח לו שיהי' יוצא ממנו רש"י לנכד‪ .‬ואמר‬ ‫בתחילה היה דר רב חסדא בעיר כפרי )קיב(‪ ,‬והיה שם מורה‬ ‫אבי נב"מ לדודי הצדיק נב"מ‪ ,‬אפשר בא הרמז על זה שאמר הקב"ה וברך לאברהם‪ ,‬וירש זרעך את שער אויביו‪,‬‬ ‫הוראות אף בחיי רב הונא רבו )קיג(‪ ,‬ואחרי כן דר בעיר סורא‪ ,‬וניהל‬ ‫ויר"ש הוא אותיות ורש"י‪ ,‬והוטב בעיניו‪ .‬תה שאמר לרבקה גס כן‪ ,‬וירש זרעך את שער שונאיו‪ ,‬ורמז על רש"י להיות‬ ‫שם ישיבה רבתי )קיד(‪ .‬והוא עם רב הונא היו נקראים בשם "סבי‬ ‫להם לכתר‪ ,‬וזהו זרעך את שער ס"ת כתר‪ ,‬כי ע"י בנים טובים מעטרים את אביהם בכתרים גדולים בעוה"ב‪ ,‬כמ"ש‬ ‫דסורא" )קטו(‪.‬‬ ‫בלקוטי תורה מפני מה כתי' דיבור כבד את אביך אצל דיבור זכור את יום השבת‪ ,‬כשבן מחדש דברי תורה ביום‬ ‫השבת‪ ,‬מעטרים את אביהם בכל מיני עטרות טובות בראשס‪ .‬יתן ה' שנוכל לקיים את התורה ולחדש חידושין‬ ‫ומצינו שאליהו הנביא היה שכיח בישיבתו‪ ,‬והיה מביא לפעמים‬ ‫)עטרת זקנים בפרשתן(‬ ‫דאורייתא לכבוד שמיס ולכבוד אבותי הקדושים להיות להס לעטרה על ראשם אמן‪.‬‬ ‫שמה הלכות שנאמרו בבית המדרש אחרת )קטז(‪.‬‬ ‫ותהיה זהירה ]האשה[ להתפלל ערב ובוקר וצהרים‪ ,‬ובסוף התפלה תכוין לבה בתחנונים לפני הקב"ה על בניה‬ ‫פרשתן‪:‬‬ ‫ובנותיה שיהיו יראי שמים ועוסקין בתורה ובמצות‪ ,‬כי זכות של אשה בעולם הבא הוא‪ ,‬שיהיו בניה עובדים את‬ ‫נותנין לבתולה שנים עשר חודש וכו'‪ ,‬מנא הני מילי‪ ,‬אמר רב‬ ‫השי"ת ועושים רצונו‪ ,‬וכשהיא בבית עולמה‪ ,‬ובניה עוסקין בתורה ובמצות‪ ,‬יחשב לה כאילו היא בחיים ועושה כל‬ ‫חסדא‪ :‬דאמר קרא ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או‬ ‫)ראשית חכמה חלק דרך ארץ שער ד'(‬ ‫המצות‪ ,‬ותהי' במעלות עליונות לעולם הבא‪.‬‬ ‫ביום בו נכנס האדמו"ר רבי אברהם יששכר לחופה‪ ,‬ישב בחדר מיוחד‪ ,‬בו היה שרוי בתענית כידוע‪ ,‬ועסק בלימוד‬ ‫עשור‪ ,‬מאי ימים‪ ,‬אילימא תרי יומי‪ ,‬משתעי איניש הכי וכו' )קיז(‪.‬‬ ‫הקבלה בכתבי האר"י ז"ל‪ ,‬כשעיניו זולגות דמעות‪ ,‬לפתע נכנס ובא לאותו חדר האב בעל תפארת שלמה‪ ,‬שגם‬ ‫קיב‪ .‬מס' ב"מ דף ו' ע"ב‪ :‬ההוא מסותא דהוו מנצו עלה בי תרי‪ ,‬האי אמר דידי‬ ‫התענה באותו יום‪ ,‬וכאשר ראה את בנו החתן יושב ועוסק בתורה נסתרה‪ ,‬ועיניו בוכיות‪ ,‬געה גם האב בבכי‪ ,‬ולאחר‬ ‫הוא‪ ,‬והאי אמר דידי הוא‪ ,‬קם חד מינייהו אקדשה‪ ,‬פרשי מינה רב חנניה ורב‬ ‫מכן אמר לבנו‪ :‬איתא בספרים הקדושים כי הבן מזכה את האבא לאחר מאה ועשרים שנה‪ ,‬ברם אני לא חפץ‬ ‫אושעיא וכולהו רבנן‪ ,‬וא"ל רב אושעיא לרבה‪ ,‬כי אזלת קמיה דרב חסדא‬ ‫להישען על זכות זו‪ ,‬עלי להיטיב את דרכי כדי שאגיע לעולם הבא לא בזכות הבן‪ ,‬אלא שדבר אחד אני דורש‬ ‫לכפרי בעי מיניה וכו'‪ .‬קיג‪ .‬מס' עירובין דף ס"ב ע"ב‪ :‬רב חסדא אורי בכפרי‬ ‫ומבקש ממך‪ ,‬כי תזכני לבל אהיה מת בכלל‪ .‬דהנה רש"י מפרש על הפסוק )בראשית י"ח י"ט( למען הביא ה' על אברהם‬ ‫בשני דרב הונא‪ .‬קיד‪ .‬שם דף ח' ע"א‪ :‬ההוא מבוי עקום דהוה בסורא‪ ,‬כרוך‬ ‫בודיא אותיבו ביה בעקמומיתיה‪ ,‬אמר רב חסדא הא לא כרב ולא כשמואל‪.‬‬ ‫את אשר דיבר עליו‪ ,‬על 'בית אברהם' לא נאמר‪ ,‬כי אם על אברהם‪ ,‬למדנו שהמניח בן צדיק כאילו אינו מת‪ ,‬וכוונת‬ ‫וראה גם מס' שבת דף מ"ח ע"ב‪ :‬בסורא מתנו לה להא שמעתא משמיה דרב‬ ‫הדברים היא‪ ,‬שכל זמן שהאדם עדיין חי בעולם הזה אזי נקרא בבחי' הולך‪ ,‬כי הוא הולך ומתעלה ממדריגה למדריגה‬ ‫חסדא‪ ,‬בפומבדיתא מתנו משמי' דרב כהנא‪ .‬ויש לדעת שרב יסד ישיבת סורא‬ ‫בעבודת השי"ת‪ ,‬אולם לאחר פטירתו אינו יכול להיות בבחי' הולך כי אם בבחי' עומד‪ ,‬ע"ד מש"כ ונתתי לך מהלכים‬ ‫עוד בחיי שמואל‪ ,‬בראותו שעיר סורא לא הי' מקום תורה עדיין‪ ,‬ואחרי פטירת‬ ‫בין העומדים האלה‪ ,‬אבל באם הנפטר מניח בן צדיק בעוה"ז‪ ,‬אזי זוכה האב להיות גם בעולם העליון בבחי' הולך‪ ,‬כי‬ ‫רב עברו רוב תלמידים לעיר נהרדעא ללמוד בישיבתו של שמואל שדר בסורא‪,‬‬ ‫מתעלה בזכות בנו‪ ,‬זכות זו אמר מרן התפארת שלמה לבנו החתן אני דורש ממך‪ ,‬כי היא תעמוד לי לעולם הבא על‬ ‫ובמות שמואל עבר הישיבה אל רב הונא במתא מחסיא‪ ,‬ובערך שנת תר"ד‬ ‫)מלכות בית ראדאמסק דף פ"ח(‬ ‫ידך‪ ,‬ומשסיים דבריו הלכו יחדיו אל החופה‪.‬‬ ‫לשטרות שהוא שנת ד' אלפים ונ"ב ליצירה‪ ,‬בנה רב חסדא את ישיבת סורא‬ ‫בפסוק טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו )קהלת ז' א'(‪ .‬דהנה יום הלולא הוא יום המות וגם יום הולדו‪ ,‬כי‬ ‫מחדש‪ ,‬ועם פטירת רב הונא באו כולם ללמוד אצל רב יהודה בפום בדיתא‪,‬‬ ‫אז נתעורר מחדש כח הצדיק כעין לידה חדשה ועולה למעלה למעלה‪ ,‬והנה כאשר בניו הנקראים שמן טוב‪ ,‬כמ"ש‬ ‫ואחרי פטירת רב הונא שהוא ד' אלפים ונ"ו ליצירה‪ ,‬עבר הישיבה אצל רב‬ ‫בניך כשתילי זתים סביב לשלחנך‪ ,‬והיינו כאשר טוב שם משמן טוב‪ ,‬היינו כשיש לבניו של הצדיק שם טוב בעולם‪ ,‬אז‬ ‫חסדא לעיר סורא‪] .‬ראה כל זה באיגרת רב שרירא גאון פרק ט"ו[‪ .‬קטו‪ .‬מס'‬ ‫טוב יום המות מיום הולדו‪ ,‬רומז אשר ביום הלולא טוב לו ועולה מעלה מעלה‪) .‬עטרת ישועה דזיקוב‪ ,‬השמטות ליום ח' תמוז(‬ ‫סנהדרין דף י"ז ע"ב‪ .‬קטז‪ .‬מס' עירובין דף מ"ג ע"א‪ :‬הני שב שמעתתא‬ ‫פרשת בראשית‪ .‬במסורה ואתם פרו ורבו‪ ,‬ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש )שמות י"ט ו'(‪ ,‬ואתם הדבקים בה'‬ ‫דמיתאמרן בצפרא דשבתא קמיה דרב חסדא בסורא‪ ,‬בהדי פניא בשבתא קמיה‬ ‫אלקיכם חיים כולכם היום )דברים ד' ד'(‪ .‬שמעתי ממורי דודי הגאון ]בעל מחנה חיים[ נ"י‪ ,‬כי הנה אם האדם מניח אחריו‬ ‫דרבה בפומבדיתא‪ ,‬מאן אמרינהו לאו אליהו אמרינהו‪ ,‬ודחה הגמרא שם‪ ,‬לא‪,‬‬ ‫בנים אשר הולכים בדרכיו‪ ,‬לעולם אינו מת‪ ,‬כמאמרם ז"ל )תענית ה' ע"ב(‪ ,‬יעקב אבינו לא מת כו'‪ ,‬וזה הכוונה‪ ,‬אם‬ ‫דלמא יוסף שידא אמרינהו‪ .‬קיז‪ .‬מס' כתובות דף נ"ז ע"א‪.‬‬ ‫תפרו ותרבו בקדושה ובטהרה‪ ,‬לתכלית גוי קדוש ותנוחו בעוה"ז בנים טובים‪ ,‬אז גם אם תהיו דבקים בה' אלקיכם‪,‬‬ ‫לרבים השואלים‪:‬‬ ‫שתהיו בגן עדן העליון אחר פטירה‪ ,‬בכל זאת חיים כולכם היום‪ ,‬גם בעוה"ב אתם נחשבים כחיים‪) .‬זברון סופרים פאקש(‬ ‫מי שברצונו לקבל מאמרים הקודמים מסודרים יפנה להמערכת‬ ‫אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק‬ ‫א‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ח'‬ ‫יארצייט פון‬ ‫הגאון הקדוש מרן‬ ‫רבי ישראל יצחק מראדאשיץ זי"ע‬ ‫ב' כסליו שנת תרי"ח לפ"ק‬ ‫ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט‬ ‫ווען די מענטשן זענען געוואויר געווארן פארוואס ער איז געקומען‪ ,‬האט אים יעדער‬ ‫הרה"ק רבי ישראל יצחק מראדאשיץ זצ"ל איז געבוירן שנת תק"ע לפ"ק אלס בכור צו זיין טאטע‬ ‫איינער געברענגט א שיינע נדבה‪ .‬איז דארט געוועזן איין עושר וואס ער איז געהאלפן געווארן‬ ‫הרה"ק רבי ישכר בער מראדאשיץ זצ"ל‪ .‬ווען זיין טאטע האט געלעבט האט ער זיך געפירט גאר‬ ‫דורכן ראדאשיצער מיט עשירות‪ ,‬אבער ער איז געווען א קארגער‪ .‬און אפילו ער האט‬ ‫באהאלטן און באשיידן‪ .‬און אויך נאך די פטירה פון זיין טאטע זענען דורך עטליכע יאר וואס ער‬ ‫געהערט אז דער זון פונעם ראדאשיצער איז דא אין שטאט‪ ,‬און יעדער ברענגט אים געלט‬ ‫האט בשום אופן נישט געוואלט אננעמען צו זיין ממלא מקום פון זיין טאטן און פירן דעם ציבור‪,‬‬ ‫און ער האט זיך בכלל נישט געפירט מיט קיין רביסטעווע‪ .‬ער איז געפארן צו הרה"ק מרוזין‪,‬‬ ‫לויט זייער מעגליכקייט‪ ,‬האט ער באשלאסן זיך נישט וואוסנדיג מאכן פון אים‪ ,‬און ער איז‬ ‫הרה"ק מקאזמיר‪ ,‬הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זצ"ל‪ .‬נאר נאך וואס די צדיקים האבן אים גאר‬ ‫ניטאמאל געגאנגען נעמען שלום‪ ,‬ווייל ער האט מורא געהאט אז ער וועט דארפן ארויסנעמען‬ ‫שטארק געבעטן‪ ,‬און האבן אים באפוילן אז ער זאל אנפאנגען פירן דעם ציבור‪ ,‬האט ער זיי‬ ‫געלט‪ .‬אבער צוליב וואס די הוצאות זענען געווען גאר גרויס‪ ,‬און רבי ישראל יצחק האט‬ ‫געדארפט צוהערן‪ ,‬און פון דעמאלטס איז אנטפלעקט געווארן זיינע אלע הייליגע מעשים‪ ,‬און ער‬ ‫געדארפט א גרויסע סכום‪ ,‬איז ער געגאנגען צום שטוב פון דעם עושר‪ ,‬אבער עס האט‬ ‫האט באוויזן גאר מורא'דיגע זאכן פאר אלע וואס זענען געקומען צו אים‪ ,‬און אסאך קראנקע וואס‬ ‫גארנישט געהאלפן‪ ,‬ווען ער האט אים געבעטן א סכום געלט‪ ,‬האט ער אים געענטפערט אז‬ ‫דאקטוירים האבן שוין מיאש געווען זענען געווארן אויסגעהיילט דורך זיינע הייליגע ברכות‪ .‬ער‬ ‫ער קען אים נישט העלפן אפילו מיט א קליינעם סכום‪ .‬האט אים דעמאלטס רבי ישראל‬ ‫איז נסתלק געווארן ב' כסלו שנת תרי"ח לפ"ק‪ .‬זיין הייליגער ציון געפינט זיך אין שטאט ווארשא‬ ‫יצחק געזאגט‪ :‬זאלסט וויסן‪ ,‬ברא כרעא דאבוה‪ ,‬אויב מיין הייליגער טאטע האט דיר געגעבן‬ ‫יצ"ו‪.‬‬ ‫די עשירות‪ ,‬קען איך עס אבער גאר גרינג פון דיר אוועקנעמען‪ ,‬ער האט זיך אבער נישט‬ ‫נאך די פטירה פון זיין הייליגן טאטן האט ער בשום אופן צוליב זיין גרויס עניוות נישט‬ ‫וואוסנדיג געמאכט‪ ,‬און נאך עטליכע טעג איז ליידער יענעמ'ס מצב געווארן גאר שווער‬ ‫געוואלט אננעמען צו זיין רבי‪ ,‬ביז ער איז אמאל געוועזן אין רוזין‪ ,‬האט אים הרה"ק מרוזין‬ ‫רח"ל‪ ,‬און ער איז געווארן א גרויסער ארעמאן‪.‬‬ ‫זצ"ל געהייסן אז ער זאל פירן דעם ציבור אין שטאט ראדאשיץ‪ .‬ווען ער איז אנגעקומען‬ ‫*‬ ‫אהיים זענען אריינגעגאנגען צו אים מענטשן‪ ,‬און יעדע מאל האט זיך געהאלטן אין איין‬ ‫הרה"ק מרוזין זצ"ל האט זיך געפירט אז ער פלעגט פיל מאל זיצן אין גארטן פון זיין‬ ‫פארמערן דער ציבור‪.‬‬ ‫שטוב און ער האט קיינעם נישט אריינגעלאזט דעמאלטס אין גארטן‪ ,‬נאר געווען‬ ‫*‬ ‫איינגעשפארט פאר זיך אליינס‪ ,‬נאך די פטירה פון הרה"ק מראדאשיץ זצ"ל ווען רבי ישראל‬ ‫אין די ערשטע טעג וואס ער האט אנגעפאנגען צו פירן דעם ציבור אין ראדאשיץ‪ ,‬זענען‬ ‫יצחק איז געפארן צו הרה"ק מרוזין‪ ,‬איז דעמאלטס דער רוזשינער געזעצן אין זיין גארטן‪,‬‬ ‫געקומען צו אים עטליכע מענטשן און געוואלט אים אויספרובירן‪ ,‬און זען אויב ער איז אויך‬ ‫און רבי ישראל יצחק איז אנגעקומען אנגעטוהן מיט פשוט'ע קליידער‪ ,‬ווי א געווענליכער‬ ‫א גדול בתורה‪ .‬זיי האבן אנגעגרייט א גאר שווערן תוספות אים צו פרעגן‪ .‬ווען זיי זענען‬ ‫מענטש‪ ,‬נישט ווי די באקאנטע צדיקים‪ .‬און ווען ער האט געוואלט אריינגיין האט מען אים‬ ‫אריינגעקומען צו אים אין הויז‪ ,‬איז ער ארויסגעגאנגען קעגן זיי און ער האט זיי געגעבן‬ ‫געזאגט אז יעצט קען מען נישט אריינגיין ווייל ער זיצט אין גארטן‪ ,‬נאר ביי מנחה וועט ער‬ ‫שלום‪ ,‬און ער האט זיי געוויזן דעם תוספות‪ ,‬און ער האט זיי געזאגט א גאר הערליכן פשט‬ ‫זיך קענען טרעפן מיט אים‪ ,‬רבי ישראל יצחק איז תיכף געגאנגען צום גארטן‪ ,‬אבער ער האט‬ ‫אויפן תוספות‪ ,‬וואס זייערע אויגן זענען אויפגעלאכטן געווארן פון דעם‪ .‬און זיי זענען‬ ‫עס געטראפן פארשפארט‪ .‬און ער האט ארומגעקוקט‪ ,‬און געטראפן דארט אינעם צוים א‬ ‫פארוואונדערט געווארן‪ ,‬און האבן געזען אז ער האט מיט רוח הקודש געוואוסט וואס זייער‬ ‫גאר קליינע לאך‪ ,‬או ער האט עס אביסל אויסגעברייטערט ביז ער האט זיך אריינגעשטופט‬ ‫כוונה איז‪ ,‬האט ער זיי נאכדעם געזאגט‪ :‬און אז מען קען שוין א תוספות‪ ,‬וועגן דעם קען‬ ‫דורכן לאך‪ ,‬און איז אריינגעגאנגען‪.‬‬ ‫מען שוין ווערן אנגערופן א רבי‪ .‬און די מענטשן זענען געווארן פון זיינע גאר גרויסע חסידים‪.‬‬ ‫און נאך פאר ער איז אנגעקומען צום רוזינער‪ ,‬האט דער רוזינער שוין געשפירט אז ער איז‬ ‫*‬ ‫דארט‪ .‬ער איז געגאנגען קעגן אים‪ ,‬ער האט אים אויסגעשטרעקט זיין האנט און ער האט‬ ‫ווען רבי ישראל יצחק האט אנגעפאנגען פירן דעם ציבור‪ ,‬און ער איז נאכנישט געווען אזוי‬ ‫אים געגעבן שלום מיט א געוואלדיגע ליבשאפט‪ .‬ער האט עס אנגעכאפט און ער האט אים‬ ‫באקאנט‪ ,‬זענען געפארן צו אים צוויי מענטשן וואס פלעגן פארן צו זיין טאטן הרה"ק‬ ‫געהייסן זיצן נעבן אים‪ ,‬ער האט אים דערציילט אז פאר עטליכע מינוטן צוריק איז געקומען‬ ‫מראדאשיץ זצ"ל‪ .‬אינמיטן וועג האבן זיי געקלערט אז אפשר איז נישט כדאי זיך צו‬ ‫צו אים זיין הייליגער טאטע דער ראדאשיצער‪ ,‬און האט אים געהייסן אז ווען זיין זון וועט‬ ‫מוטשענען‪ ,‬און גיין אויף די אלע וועגן צו א נייעם רבי'ן‪ .‬ווייל א רבי דארף דאך צו זיין א‬ ‫קומען צו אים‪ ,‬זאל ער אים מקרב זיין און מכבד זיין‪.‬‬ ‫בעל רוח הקודש‪ ,‬צו וויסן וואס טוט זיך אין הארץ פונעם חסיד‪ .‬אבער זיי האבן באשלאסן‬ ‫*‬ ‫אז אזוי ווי זיי זענען שוין געגאנגען רוב וועג‪ ,‬וועלן זיי גיין די איבריגע‪ ,‬און וועלן זיין ביי‬ ‫אמאל זענען געפארן צו הרה"ק רבי מאיר'ל מפרעמישלאן זצ"ל רבי ישראל יצחק‬ ‫אים אויף איין שבת‪ ,‬ווייל סוף כל סוף איז ער דאך א זון פונעם הייליגן ראדאשיצער‪ ,‬ווען‬ ‫מראדאשיץ‪ ,‬הרה"ק דער גוטער איד מניישטאט‪ ,‬און הרה"ק מצאנז זצ"ל‪ .‬ווען ער האט‬ ‫זיי זענען אנגעקומען קיין ראדאשיץ‪ ,‬און זיי האבן באטרעטן די שוועל פון זיין שטוב‪ ,‬איז ער‬ ‫געגעבן שלום פאר רבי ישראל יצחק האט אים רבי מאיר'ל פרעמישלאנער געזאגט‪ :‬איך וועל‬ ‫געקומען קעגן זיי און האט זיי געגעבן שלום‪ ,‬און זיי געזאגט מיט א שמייכל‪ :‬און אויב‬ ‫אייך מכבד זיין שבת קודש‪ ,‬ווייל אייער הייליגער טאטע דער רבי רבי בער איז געווען ביי‬ ‫ווייסט מען וואס א חסיד טראכט אויפן וועג צום צדיק‪ ,‬ווערט מען שוין אנגערופן א רבי‪.‬‬ ‫מיר‪ ,‬ער האט מיר געבעטן איך זאל אייך מכבד זיין‪ ,‬ער האט אים טאקע געגעבן שישי ביים‬ ‫*‬ ‫ליינען און מכבד געווען מיט ברכת המזון‪.‬‬ ‫רבי ישראל יצחק איז אמאל געפארן צום באד קארלסבאד‪ ,‬און ער האט נישט געהאט‬ ‫*‬ ‫קיין געלט פאר די הוצאות‪ .‬איז ער קודם ארום געפארן צו עטליכע פלעצער‪ ,‬וואס דארט‬ ‫שנת תרי"ח לפ"ק איז רבי ישראל יצחק גאר שטארק קראנק געווארן ל"ע‪ .‬די חסידים‬ ‫זענען געווען ראדאשיצער חסידים‪ ,‬אז זיי זאלן אים צוהעלפן אין זיין ענגשאפט צו‬ ‫האבן אים געברענגט צום שטאט ווארשא צו די גרויסע דאקטוירים‪ ,‬וואס איינער פון זיי איז‬ ‫פארשאפן דעם סכום וואס מען דארף צו האבן‪ .‬אזוי ווי ער האט געוואוסט אז אין שטאט‬ ‫געוועזן דער באקאנטער הרה"ק רבי חיים דוד דאקטער זצ"ל‪ ,‬וואס ער איז געקומען פון‬ ‫דזארנאווצא געפונען זיך עטליכע עשירים וואס זענען געהאלפן געווארן דורך זיין הייליגן‬ ‫פיעטרקוב צו ווארשא אין באזוכן‪ .‬און רבי חיים דוד האט עדות געזאגט‪ ,‬אז ער האט נאך‬ ‫טאטן‪ ,‬איז ער געפארן צו דעם שטאט‪ .‬ווען ער איז אנגעקומען אין שטאט‪ ,‬זענען אלע שטאט‬ ‫קיינמאל נישט געזען אזא מענטש ווי רבי ישראל יצחק וואס האט געליטן אזעלכע‬ ‫מענטשן ארויסגעקומען‪ ,‬און אים געגעבן גאר גרויס כבוד‪ ,‬ווי עס פאסט פאר אזא צדיק‪.‬‬ ‫שרעקליכע מורא'דיגע יסורים‪ ,‬און דעסטוועגן דאך האט ער נישט ארויסגעלאזט קיין שום‬ ‫קרעכץ פון מויל‪ ,‬און מען האט אייביג נאר געזען א שמייכל אויף זיין פנים‪.‬‬ ‫דברי נשיא כוללינו רביה"ק מסאטמאר זי"ע‬ ‫די דאקטוירים אין ווארשא האבן געזאגט אז עס איז נישטא קיין שום עצה‪ ,‬נאר אויב‬ ‫נתפרסם לרגל דינער השנתי ביום א' תולדות הבעל"ט‬ ‫מען וועט אים רח"ל אפשניידן א פוס‪ ,‬וועט ער אפשר האבן א היילונג‪ .‬אבער רבי ישראל‬ ‫תתנה( בס' מעשי אבות הנדפס בירושלים כתוב‬ ‫יצחק האט בשום אופן נישט געוואלט לאזן אז פרעמדע מענטשן זאלן געוועלטיגן אין זיין‬ ‫לאמור וז"ל‪ :‬העיר הקדושה היא תקות התבל‪ ,‬לב‬ ‫הייליגן גוף‪ .‬און ער האט געזאגט אז אזוי האט ער געזען ביי זיין הייליגן טאטן‪ ,‬אז ער האט‬ ‫הארץ מקודשת לשמים לכל אשר יקדיש ימיו לתורה‬ ‫אמאל געהאט א שרעקליכע מחלה‪ ,‬וואס די דאקטוירים האבן געזאגט אז מען דארף עס‬ ‫ארויסשניידן‪ ,‬און אויב נישט איז זיין גאנצע גוף אין א סכנה‪ ,‬האט ער בשום אופן נישט‬ ‫ולתעודה‪ ,‬וכה הי' מתנהג מיום הוסדה דור אחר דור‬ ‫געוואלט אז פרעמדע זאלן געוועלטיגן אין זיין הייליגן גוף‪ .‬אזוי האט רבי ישראל יצחק‬ ‫מאבותינו ורבותינו זיע"א‪ ,‬ואחינו שבגולה הם מחזיקים‬ ‫געזאגט‪ ,‬אז ער וויל נישט בשום אופן‪ ,‬און אויב איז אים באשערט פון הימל צו לעבן אן קיין‬ ‫בידי אחיהם יושבי הקודש להמציא להם מחייתם‬ ‫אפעראציע‪ ,‬וועט ער לעבן‪ ,‬און אויב נישט חלילה‪ ,‬וועט ממילא נישט העלפן קיין שום‬ ‫ופרנסתם‪ ,‬ובזה כל ישראל יש להם חלק במצות ישוב‬ ‫אפעראציע‪ .‬און ער איז דעמאלטס נסתלק געווארן אין שטאט ווארשא‪.‬‬ ‫הארץ עכ"ל‪.‬‬ ‫דעמאלטס ווען ער איז געווען אין שטאט ווארשא‪ ,‬איז הגה"ק החידושי הרי"ם מגור זצ"ל‬ ‫והי' זה דבר ברור בכל הדורות שבמה‬ ‫אים געקומען יעדן טאג באזוכן‪ .‬רבי ישראל יצחק האט אים דערציילט אז ווען ער איז‬ ‫געווען א סוחר‪ ,‬האט ער גאר גוט געדאווענט‪ ,‬און געהאט גוטע תפילות‪ .‬הלוואי זאל ער‬ ‫ששולחים מעות לא"י‪ ,‬שיעסקו שמה בתורה‪,‬‬ ‫היינט‪ ,‬ווען ער איז א רבי‪ ,‬האבן אזעלכע תפילות‪.‬‬ ‫מקיימים כולם מצות ישוב הארץ ]וכו'[‪ ,‬ומצות‬ ‫און חכמינו ז"ל זאגן דאך‪ ,‬רגלוהי דבר אינש אינון ערבין ביה אתר דמתבעי תמן מובילין‬ ‫ישוב הארץ הוא לעסוק שם בתורה על טהרת‬ ‫יתיה‪ .‬האט ער געטייטשט‪ ,‬אתר דמתבעי‪ ,‬אין א פלאץ וואס מען קען דאווענען פאר אים‪,‬‬ ‫הקודש‪ ,‬והמחזיקים מחו"ל ביד העוסקים בתורה‬ ‫אים אויסבעטן‪ .‬האט ער אים געבעטן ער זאל מתפלל זיין פאר אים‪.‬‬ ‫שמה ובפרט לתשב"ר‪ ,‬אשרי חלקם שמקיימים‬ ‫*‬ ‫ווען רבי ישראל יצחק איז נסתלק געווארן‪ ,‬האט הרה"ק רבי נתן דוד משידלאווצא זצ"ל‬ ‫עי"ז כולם מצות ישוב א"י כמו יששכר וזבולון‪.‬‬ ‫געזאגט‪ ,‬אויב איך וואלט געהאט נאך צדיקים אין מיין חברותא‪ ,‬וואלט איך ווען געשיקט‬ ‫)ויואל משה‪ ,‬מאמר ישוב א"י אות ק"ז(‬ ‫פרעגן שאלות ותשובות פון הימל פארוואס דער צדיק איז אוועק אזוי יונג‪) .‬כל הנ"ל נעתקו מספר‬ ‫כולל שומרי החומות לצדקת ר' מאיר בעל הנס‬ ‫נפלאות הסבא קדישא ראדושיץ(‬ ‫*‬ ‫]וכו'[‪ .‬להיות מן הנותנים לדבר מצוה גדולה זו‬ ‫תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו‬ ‫)מכתבים דברי יואל מכתב קפ"ב(‬ ‫ולהשתתף בהמסיבה‪.‬‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ב‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ח'‬ ‫מאמר ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫תרע"ד‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מנהגי אבותינו ורבותינו ליום שבת קודש‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עניני זמירות בסעודה שלישית )ח(‬ ‫כד( ויש שהגו לזמר בסעודה שלישית חרוז יצוה צור חסדו וכו' מהפיוט ברוך ה' יום יום‪ ,‬אשר בסעודת שב"ק בבוקר מזמרין רק עד יצוה צור חסדו‪,‬‬ ‫וממשיכין בסעודה שלישית משם והלאה )מד(‪.‬‬ ‫כה( ויש שנהגו לזמר בסעודה שלישית רק החרוז הראשון של ברוך ה' יום יום וכו'‪ ,‬ולהמשיך מן יצוה צור חסדו וכו' )מה(‪.‬‬ ‫כו( והטעם לזמר יצוה צור חסדו בזמן הזה‪ ,‬מפני שמדבר מענין הגאולה העתידה )מו(‪ ,‬והוא עת רצון שיצוה צור חסדו קהלותיו לקבץ )מז(‪ ,‬ואחר מזמור לדוד‬ ‫ה' רועי וכו' המרומז לפרנסה‪ ,‬בא הענין של קיבוץ גליות )מח(‪.‬‬ ‫כז( וראו אצל הצדיקים ענינים נפלאים בעת שאמרו פיוט הזה בהתלהבות ודביקות נפלאה )מט(‪.‬‬ ‫מקור הברכה‬ ‫)מז( בס' שבט מיהודה )להרה"ק רי"ל איגר זצ"ל‪ ,‬פרשת תולדות תרס"ח( כ'‪ ,‬יצוה צור חסדו קהלותיו‬ ‫)מד( בס' ילקוט אוהב ישראל )אפטא‪ ,‬דף קס"ב אות ל"א( מובא‪ ,‬סדר השולחן והזמירות‬ ‫לקבץ וכו'‪ ,‬החרוז הזה יסדו הפייטן לסיום הזמר ברוך אדנ"י יום יום בסעודת היום‪ ,‬וכעת‬ ‫בסעודה שלישית ]אצל הרה"ק מאפטא זצ"ל[‪ ,‬אתקינו וכו'‪ ,‬בני היכלא וכו'‪ ,‬יצוה צור חסדו‬ ‫המנהג בכנסיו‪I‬ת ישראל לזמר זאת בסעודה שלישית‪ ,‬ובוודאי גם זה בכלל ישראל מנהג‬ ‫וכו' עד גמירא‪.‬‬ ‫ישראל תורה הוא‪ ,‬ויש לומר בזה גם כן על פי דברינו בסעודת היום‪ ,‬שענין הזמר הזה בעת‬ ‫בס' מנהגי בעלזא )דף ל"ז( מובא‪ ,‬זמירות‪ :‬יצוה צור חסדו פסקא בפסקא‪ ,‬רבינו ]מבעלזא[‬ ‫האוכל סעודת שבת הוא מפני שהבירור כח קדושת ישראל להנצל מכל הגלויות ששרשם‬ ‫אמר‪ ,‬והקהל אחריו‪.‬‬ ‫מעשו‪ ,‬היה באכילה דקדושה של יצחק אבינו ע"ה‪ ,‬שבוודאי שורש כל אכילה דקדושה‬ ‫ובס' אור מלא )קאסאן‪ ,‬הקדמת המו"ל( מובא‪ ,‬שמעתי ממורי הנ"ל ]רבי יואל צבי ראטה זצ"ל‬ ‫מאכילת סעודת שבת שנתברר בהבאת יעקב שאמר לו קום נא שבה ואכלה מצידי ]וכו'[‪.‬‬ ‫אבד"ק סאלקא[ ששמע פ"א מדודינו בעהמ"ח ]אור מלא מקאסאן זצ"ל[ ביחוד‪ ,‬שאמר‬ ‫ובוודאי עיקר בירור האכילה דקדושה הוא אכילת הסעודה שלישית‪ ,‬שנקראת במפורש‬ ‫שנדמה לו בעת שהגה"ק מהרי"ד מבעלזא היה אומר יצוה צור חסדו‪ ,‬כיוון לד' אותיות של‬ ‫בלשון אכילה‪ ,‬והאכלתיך נחלת יעקב אביך )זוהר ח"ב פ"ח ע"ב( בוודאי בה מתברר פעולת‬ ‫שם הוי' ב"ה ע"כ‪ .‬ואע"פ שאיני מבין מה הכוונה והענין‪ ,‬רשמתיו למזכרת‪.‬‬ ‫האכילה קדושה של ישראל‪ ,‬בבחינת זה לעומת זה מן ההיפוך‪ ,‬ובסעודה זו שהוא והאכלתיך‬ ‫ובס' מושיען של ישראל )סאטמאר‪ ,‬ח"ג דף קט"ז( מובא בשם מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל‬ ‫נחלת יעקב‪ ,‬בוודאי העת רצון שיקוים מאמרו יתברך על מאמר יעקב אבינו ע"ה תיבת שבה‪,‬‬ ‫דנהגו בבעלזא לענין מילה כשיטת ר"ת‪ ,‬וכשהיו שואלים את הגה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא‬ ‫אתה אמרת שבה‪ ,‬בן בנך יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל‪ ,‬וגם יהיה מתברר בלעומת זה‬ ‫זצ"ל בכגון דא‪ ,‬היה רגיל לשאול אימת נולד הילד בסוף יום שב"ק‪ ,‬לפני יצוה צור חסדו‪ ,‬או‬ ‫מן ויפוצו אויביך וכו'‪ ,‬ומן יפוצו אויביו‪ ,‬בבחינת כשזה נופל זה קם‪ ,‬שישוב ה' רבבות אלפי‬ ‫אחר יצוה‪ ,‬שאם נולד לפני יצוה‪ ,‬היה מצוה למול ביום השמיני בשב"ק‪ ,‬אף שהיה כבר הרבה‬ ‫ישראל‪ ,‬ויצוה צור חסדו קהלותיו לקבץ‪ ,‬ומהפיזור והניפוץ לרשעים יהיה הכינוס והקיבוץ‬ ‫אחרי השקיעה‪.‬‬ ‫לצדיקים‪ ,‬כי הכינוס לרשעים הוא לעשות ח"ו פיזור לצדיקים‪ ,‬כמו שאנו רואים )חסר תיבות(‬ ‫ויש לציין לס' אש פנחס )להגאון רבי פנחס הירשפרונג זצ"ל‪ ,‬ח"ג דף ש"ו( כ' על דברי רש"י במס'‬ ‫וממילא כשיקום ה' אלקים ויפוצו אויביו‪ ,‬יהיה כינוס לצדיקים‪ ,‬ויתקבצו קהלותיו קהלת יעקב‬ ‫מעילה )דף כ' ע"ב( ד"ה שמע מינה כו' האי מאן דאמד לשלוחיה כו'‪ .‬בעיר פרעמישלא הי'‬ ‫עוסקים בתורה צוה לנו משה‪ .‬וידוע )זוהר ח"ב צ"ב ע"א( כי שבת כללא דאורייתא‪ ,‬גם כן באופן‬ ‫קלויז שהתפללו בו חסידי בעלז וגם שאר חסידים‪ ,‬וחסידי בעלז שוררו בסעודה שלישית מן‬ ‫כזה‪ ,‬שהוא יום אחד המיוחד מכובד מכל הימים‪ ,‬יום חשוב בפני עצמו‪ ,‬כמו הספר הזה ויהי‬ ‫יצוה צור חסדו וגו'‪ ,‬והחסידים האחרים רצו להתחיל מקודם לזה‪ ,‬שלחו מכתב לזקיני ר'‬ ‫בנסוע החשוב בפני עצמו‪ ,‬ובו מתקיימים ונעשים כל הימים שבעת ימי הבנין‪ ,‬וממילא‬ ‫הערשל גרייזער ]אבד"ק דוקלא יצ"ו‪ ,‬מח"ס מנחת סולת[‪ ,‬וכתב תשובה‪ ,‬דזהו מחלוקת בגמ'‬ ‫שהספר החשוב בפני עצמו הזה‪ ,‬הוא מקור הניפוץ ופיזור האויבים ושיבת רבבות אלפי‬ ‫כתובות )צ"ח ע"ב( במי שאמר לשלוחו שיקח לו לתך‪ ,‬וקנה כור שהוא פי שנים מלתך‪ ,‬דפליגי‬ ‫ישראל להיות קהלותיו לקבץ‪ ,‬כן היום הקדוש הזה החשוב בפני עצמו‪ ,‬כדאי הוא שתרחם להיות‬ ‫בגמ' אי אמרינן דמוסיף על דבריו של משלח ולא עקר שליחותיה‪ ,‬או דילמא עבר על דבריו‬ ‫יצוה צור חסדו קהלותיו לקבץ‪ ,‬ומארבע רוחות עדיו להקבץ וכו'‪ ,‬כי אם ושב וקבץ בב"א‪.‬‬ ‫ולא קנה ע"ש‪ ,‬הרי דיש פלוגתא אם המוסיף גורע‪ ,‬ועוד הביא מגמ' זבחים )ל"ד ע"א( הא למה‬ ‫)מח( בס' שבט מיהודה )להרה"ק רי"ל איגר זצ"ל‪ ,‬פרשת וארא תרס"ט( כ'‪ ,‬מזמור לדוד ד' רועי לא‬ ‫זה דומה לתלמוד שאמר לו רבו הבא לי חטים והביא לו חטים ושעורים‪ ,‬שאינו כמעביר על‬ ‫אחסר‪ ,‬אחר כך אנו מזמרים הפיוט יצוה צור חסדו קהלותיו לקבץ‪ ,‬שהוא סיום הפיוט ברוך ה'‬ ‫דבריו‪ ,‬אלא כמוסיף על דבריו‪ .‬הרי דאם מוסיפין לא נחשב כהעברה‪ .‬בא וראה החילוק שבין‬ ‫יום יום‪ ,‬ורק אנו מאחרין אותו עד אחר אמירתנו בסעודה זו המזמור לדוד‪ .‬יש לומר שהיא‬ ‫דורות הללו לדורינו אלה‪ ,‬דבימים ההם היו רואין הכל בגמרא‪ ,‬ואף מחלוקת בין החסידים‬ ‫מענין ההפטרה של שבת קדש זה ]פרשת וארא[ שמתחלת בקבצי את בית ישראל‪ ,‬ומסיימת‬ ‫בענין הזמירות היו מביאין ראיות לזה מכאן ומכאן‪ ,‬ולא היו בעלי מחלוקת סתם כבימינו‪.‬‬ ‫ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל‪ ,‬יש לומר שנעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן‪ ,‬שענין‬ ‫ועוד מענין זה עיין בס' רשומים בשמך )דף רע"א( מובא‪ ,‬תקופה קשה היתה בארה"ק עת‬ ‫קיבוץ נפזרים הוא בתיקון ימי השובבי"ם כידוע‪ ,‬הוא מתאחד עם הצמיחת קרן לבית ישראל‪,‬‬ ‫התפשטה מגיפת ה'פוליו' )מחלה הגורמת לשיתוק אצל ילדים( רח"ל‪ ,‬שטרם נמצא תרופה לנכתה‪,‬‬ ‫שמתברר על ידי השפעתו יתברך שפע בפרנסה טובה לישראל‪ .‬כי הא בהא תליא‪ ,‬שמתתקן‬ ‫ואנכי ]רבי יצחק שלמה אונגאר זצ"ל[ מכהן אותם ימים ברבנות בדיר‪-‬יאסין‪ ,‬ושם נחלו ל"ע‬ ‫הקילקול ר"ל שנקרא פיזור‪ ,‬שגורם ח"ו התמעטות שפע הפרנסה‪ ,‬כידוע ממאמרם ז"ל )קידושין‬ ‫ששה ילדים ביום אחד‪ ,‬אין צריך לתאר גודל הבהלה והחרדה שאחזה במשפחות הילדים‬ ‫פ"ב ע"ב( אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי‪ ,‬ובתיקון הקילקול הזה מתרבה שפע‬ ‫ובקהילה כולה‪ ,‬ואני נתתי פני לשכונת קטמון בעיה"ק‪ ,‬למרן הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע‬ ‫הפרנסה לישראל‪ ,‬ואות הוא לטובה גם על קיבוץ גלויות שנקרא קיבוץ נפזרים במהרה‬ ‫להזכירם לטובה ולרפואה‪ ,‬נכנסתי לקודש פנימה ופרשתי תחינתי על נפשות הילדים הרכים‬ ‫בימינו‪ ,‬וזה הוא עיקר הצמיחת קרן לבית ישראל שנקרא על שם דוד המלך אברך‪ ,‬אביוניה‬ ‫הנתונים במשכב ובסכנה‪ ,‬ומרן ז"ל בתשובה שלחני לבדוק המזוזות אצל ה"חסידישן סופר"‪,‬‬ ‫אשביע לחם וכו' שם אצמיח קרן לדוד‪ .‬הרי שמצידה ברך אברך‪ ,‬ואביוניה דהיינו שנתמעטה‬ ‫שאלתי את מרן‪ ,‬היכן אמצא לעת אשר כזאת סופר "בעלזער חסיד"‪ .‬נענה לי מרן בבת צחוק‬ ‫ח"ו פרנסתם כנ"ל אשביע לחם‪ ,‬משם ראיה מהימנא שאצמיח קרן לדוד‪ ,‬שהוא הצמיחת קרן‬ ‫על פניו הקדושות ואמר‪ :‬מה סבורים הנכם‪ ,‬א חסידישער סופר איז נאר ווער עס הייבט אן אין‬ ‫לבית ישראל‪ ,‬בקיבוץ גלויות שהוא קיבוץ נפזרים במהרה בימינו‪ .‬וכן הוא הסדר בתפלת‬ ‫שלוש סעודות יצוה ]כמנהג בעלזא[‪ ,‬כוונתי‪ ,‬וואס רירט נישט אן די בארד‪ .‬חשתי ולא‬ ‫שמונה עשרה שהסדיר שמעון הפקולי אחר ברכת השנים על שפע הפרנסה‪ ,‬בא תיכף ברכת‬ ‫התמהמהתי‪ ,‬והזדרזתי למסור המזוזות לחסידישע סופר‪ ,‬וואס רירט נישט די בארד‪ ,‬ולא יצאו‬ ‫הקיבוץ גלויות‪ ,‬וזהו ענין הסמיכות שאנו סומכין אחר המזמור לדוד ד' רועי לא אחסר‪ ,‬וזה‬ ‫ימים מועטים עד שכל אותם ששה ילדים נתרפאו ב"ה כליל ממחלתם‪.‬‬ ‫האות כי במהרה בימינו יצוה צור חסדו קהלותיו לקבץ‪ ,‬ומארבע רוחות עדיו להקבץ וכו'‬ ‫בס' רזא דעובדא )קרעטשניף‪ ,‬דף מ"ב( מובא‪ ,‬וכמנהג אבותה"ק נ"ע אמר ]הרה"ק רא"ז‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫מקרעטשניף זצ"ל[ רק עד יצוה צור חסדו‪ ,‬ובסעודה שלישית גמרו‪.‬‬ ‫)מט( בס' לב שמח )אלעסק‪ ,‬מדור אור חדש דף ק"ו( מובא‪ ,‬בשעת שלש סעודות לא התחיל‬ ‫בס' הליכות קודש )קאסאן‪ ,‬דף צ"ו( מובא‪ ,‬אחר כך כיבד ]בעל אור מלא מקאסאן זצ"ל[‬ ‫]הרה"ק בעל לב שמח מאלעסק זצ"ל[ לזמר זמירות עד זמן הדלקת הנרות‪ ,‬וצוה שהחולאים‬ ‫לאחד מן המסובין לזמר ברוך ה' יום יום עד יצוה צור חסדו ]וכו'[‪ ,‬אחר כך ]בסעודה‬ ‫הללו ]עם דיבוקים[ יהיו שם בעת שיזמר יצוה צור חסדו‪ ,‬ואז התחילו גם כן לעשות תנועות‬ ‫שלישית[ זמר בעצמו יצוה צור חסדו וכו' כל חרוז בפני עצמו והקהל אמרו אחריו‪.‬‬ ‫שונות )עיין בלב שמח סוף פ' בא(‪ ,‬ורוב מאלו החולאים נוושעו על ידי ברכתו ותפילתו הקדושה‪.‬‬ ‫בס' אש תמיד )ספינקא‪ ,‬דף קס"ט( מובא‪ ,‬אח"כ כיבד ]הרה"ק בעל חקל יצחק מספינקא‬ ‫בקו' זרע יעקב )סקווירא‪ ,‬גליון ט"ו( מובא מה שאמר הרה"ק רבי דוד מטאלנא זצוק"ל‬ ‫זצ"ל[ לא' לזמר ברוך ה' יום יום וכו' עד אמונים נוצר‪.‬‬ ‫בזה"ל‪ :‬ביי מיר‪ ,‬אז עס קומט מיטוואך קאכט שוין אין מיר די תורה וואס איך גיי זאגן שבת‪,‬‬ ‫)מה( בס' קדוש ישראל )וויזניץ‪ ,‬ח"א דף קמ"ט( מובא‪ ,‬בזמר ברוך ד' יום יום אמר ]הרה"ק בעל‬ ‫און ביי מיין ברודער ר' איציק'ל ]רבי יצחק מסקווירא[‪ ,‬אז עס קומט מיטוואך קאכט שוין אין‬ ‫אהבת ישראל מוויזניץ זצ"ל[ את החרוז הראשון‪ ,‬והמשיך מיצוה‪ ,‬גם כאן שילש חרוזים אחדים‪.‬‬ ‫אים די יצוה ]צור חסדו‪ ,‬מסעודה שלישית[‪.‬‬ ‫ובס' אש תמיד )ספינקא‪ ,‬דף קפ"א( מובא‪ ,‬אח"כ התחיל ]הרה"ק בעל חקל יצחק מספינקא‬ ‫ובס' ילקוט מקראי קודש )ח"ג‪ ,‬דף תרס"ב( מובא‪ ,‬הרה"ק רבי אליעזר מאוזיפאלי זיע"א ]בנו‬ ‫זצ"ל[ בהתלהבות ובנעימות את הפזמון ברוך ה' יום יום‪ ,‬וחילקה לד' חלקים‪ ,‬ברוך ה' יום‬ ‫של הרה"ק רבי יהודה צבי מסטרעטין[ היה רגיל לומר‪ ,‬כי כחו של הזמר יצוה צור חסדו גדול‬ ‫יום וכו עד ומחסה לאביון‪ ,‬דילג עד אמונים נוצר והתחיל יצוה צור חסדו‪ ,‬ברוך אלקינו אשר‬ ‫מאוד‪ ,‬וכי הוא יכול להשיב אנשים בתשובה‪ .‬ועל כך מסופר‪ ,‬כי פעם עבר יהודי שפרק מעליו‬ ‫טוב גמלנו‪ ,‬ברוך אלקינו שבראנו לכבודו וכו' עד נמליכו וניחדו‪.‬‬ ‫עול מלכות שמים באחד מימי השבוע על יד בית מדרשו של הרבי מאוזיפאלי‪ ,‬ושמע כיצד‬ ‫)מו( בסידור יעב"ץ )סעודת יום שב"ק( כ'‪ ,‬זמר זה נקרא זמירות לשבת‪ ,‬אף שאין בו גם רמז‬ ‫הרבי מתפלל בקול רעש גדול‪ ,‬וגמר בלבו להיכנס פנימה‪ .‬מיד כשהבחין בו רבי אליעזר צוה‬ ‫משבת‪ ,‬שמדבר מהצלת שעבוד גלויות‪ ,‬שהוא שכר המענג שבת‪ ,‬ומשבת העתיד שכולו יום‪,‬‬ ‫לאחד מהמתפללים לזמר את הפיוט יצוה צור חסדו‪ ,‬אותו יהודי החל לשיר‪ ,‬והרבי אמר עמו‬ ‫ומשבחי ה' שאמר לנו שבת‪ ,‬ומה' גליות וגאולתן וכו'‪ ,‬ומן יצוה ואילך מדבר רק לעתיד‪ ,‬לכן‬ ‫את המילים בנעימה יפה‪ ,‬כאשר לפתע החל הרבי להתלהב ביותר‪ ,‬והמשיך לזמר את המילים‬ ‫נהגו בסעודה ג' לנגן שנית יצוה כו'‪ ,‬ורבים מדלגין אותו בשחר‪.‬‬ ‫בלהב אש קודש ובקול רעש גדול‪ .‬הרבי שר בקול יצוה צור חסדו קהילותיו לקבץ מארבע‬ ‫ועיין בס' זרע ברוך )סקאליע‪ ,‬דף ל"ח ע"ב( שמובא‪ ,‬ברוך ה' יום יום הי' אומר ]הרה"ק רבי‬ ‫רוחות עדיו להקבץ‪ ,‬ואתנו ישיב נדחים קובץ‪ ,‬ואמנם המילים פעלו את שלהם‪ ,‬הם נכנסו‬ ‫ברוך פנחס מסקאליע זצ"ל[ ולא הי' מנגן בניגון‪ ,‬כי מקודם הי' רגיל לזמר בניגון ברוך ה' יום‬ ‫ללבו של אותו יהודי‪ ,‬והוא החל לבכות בכי מר על עוונותיו‪ ,‬עד שאכן בכח השירה של הרבי‬ ‫יום‪ ,‬ואמרו לו בחלום שאין כדאי לזמר בניגון‪ ,‬כי מדבר בו מן הגליות‪ ,‬כי ינגן רק מהתחלת‬ ‫נתקבצה גם נשמתו הנדחה‪ ,‬ועלתה מבירא עמיקתא‪ ,‬והוא שב בתשובה שלימה‪.‬‬ ‫יצוה צור חסדו ]שמדבר מגאולה העתידה[‪.‬‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ג‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ח'‬ ‫אוצרות הבאר‬ ‫ספ ר י ם ח ד ש י ם ש הג י ע ו ל המ ע ר כ ת ל א ח ר ו נ ה‬ ‫ד'‪ .‬תשלב‪ .‬צוואת הריב"ש ‪ /‬להבעש"ט הק' זי"ע‬ ‫עובדא דשמואל‬ ‫סיפורי צדיקים שנשמעו מאת ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫צוואת הריב"ש למרנא ורבנא קדוש ה' רבינו ישראל בעל שם טוב זי"ע‪ ,‬נערך בנוסח מדוקדק ומזוקק‬ ‫מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שסא[‬ ‫‪‬‬ ‫עפ"י דפו"ר‪ ,‬עם מקורות והארות מורחבים שניקבו בשם אור שבעת הימים‪ ,‬ובו ליקוט מופלא מכל‬ ‫תלמידי הבעש"ט זי"ע המבאר באופן נפלא כל יסודות החסידות הטמון בצוואת הריב"ש‪ ,‬וגם לרבות‬ ‫אלף תתכח‪ .‬כאשר הרה"ק מצאנז זצ"ל נכנס פ"א בליל יום הקדוש לבית מדרשו לתפלת כל‬ ‫מדור מאורן של ישראל‪ ,‬בו מלוקט עובדות קודש ומעשיות פלא ממרן הבעש"ט הק'‪ .‬עוד בו מבוא‬ ‫נדרי‪ ,‬ניגש לאיש אחד מהנמצאים שם‪ ,‬שהי' אורח שבא על יו"ט להרה"ק‪ ,‬ושאל אותו מה נעשה‬ ‫נרחב ומקיף על תורת הבעש"ט ותלמידיו הק'‪ .‬נלקט ונערך להפליא ע"י הרה"ג שמעון גוטמאן שליט"א‬ ‫ראב"ד לממונות בד"ץ הישר והצדק בארה"ק‪ ,‬י"ל ברוב פאר והדר ע"י מכון אורות קדם בנשיאות‬ ‫אצלך בבית‪ ,‬והאיש משתאה לדעת מה שאירע בביתו מריחוק מקום‪ ,‬שכאשר הוא עזב את ביתו‬ ‫הרבני יקותיאל יהודה ווייס שליט"א‪ ,‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪ ,‬ברוקלין יצ"ו‪) .‬תרנ"ה עמודים( הפצה ראשית‪ :‬שארף‬ ‫לפני יו"ט הי' הכל בסדר‪ ,‬ובדאגה במחשבתו המתין עד מוצאי יום הקדוש ונסע במהירות לביתו‪,‬‬ ‫ד'‪ .‬תשלג‪ .‬לא תשכח מפ"י זרעו ‪ /‬משפחת פאשקעס‪ ,‬אידיש‬ ‫וכאשר הגיע‪ ,‬סיפרה לו אשתו שבליל יום הקדוש נשארה לבדה בבית‪ ,‬שכל בני המשפחה הלכו לבית‬ ‫אוצר פון גאר רייכע און אינהאלטספולע ביאגראפיעס‪ ,‬תולדות און זכרונות פון הרב החסיד רבי משה‬ ‫המדרש‪ ,‬ותש כוחה מאוד באין אונים‪ ,‬והרגישה שעוד מעט תפול ותצא נפשה ל"ע‪ ,‬ופתאום ראתה‬ ‫יוסף פאשקעס ז"ל וזוגתו תחי'‪ ,‬געשריבן אין א רייכע גרינגע אידישע שפראך‪ :‬זיין לעבנס געשיכטע‪,‬‬ ‫די שטאט מאקאווא ומנהגים‪ ,‬אין פאפער ישיבה‪ ,‬ביי זיין זיידע הגה"ק מערלוי זצ"ל הי"ד‪ ,‬די ביטערע‬ ‫איש זקן שחיזק אותה ואמר לה שלא תדאוג‪ ,‬והכל יהי' בסדר‪ ,‬ובזה חיזקה עצמה ושבה רוחה בקרבה‪.‬‬ ‫מלחמה יארן‪ ,‬נאכן חורבן‪ ,‬און נאך פיל‪ .‬משפחת פאשקעס‪ ,‬משפחת היילברון‪ ,‬זכרונות פון קינדער און‬ ‫אלף תתכט‪ .‬בעת מלחמת העולם הראשונה היו הרבה מבני ישראל ממדינת פולין וביניהם‬ ‫אייניקלעך‪ .‬בעארבעט פון גאר קראנטע און באגלייבטע מקורות‪ ,‬מיט בילדער און דאקומענטן‪,‬‬ ‫ארויסגעגעבן דורך זיין אייניקעל הרב יצחק פאשקעס שליט"א‪ ,‬שנת תשפ"ז לפ"ק‪ ,‬ברוקלין יצ"ו‪522) .‬‬ ‫הרבה גדולים וצדיקים במדינת אונגארין עד יעבור זעם‪ ,‬ואחר כן חזרו למקומות מושבותיהם‪ ,‬ואז‬ ‫עמודים( להשיג‪347-937-0707 :‬‬ ‫ראו והבחינו שהמצב היהדות ירד עשר מעלות אחורנית במדינת פולין כידוע‪ ,‬לאחר שהיו שם רח"ל‬ ‫ד'‪ .‬תשלג‪ .‬רש"י המבואר ‪ /‬בראשית ‪ -‬חיי שרה‬ ‫הרבה כיתות למיניהם ציונות והשכלה ועוד‪ ,‬אשר נשבו את רוחם הטמאה על נערי בני ישראל‪,‬‬ ‫פירוש הקדוש רש"י על התורה‪ ,‬עם ביאור נרחב ומפורט‪ ,‬המשולב בלשון רש"י‪ ,‬הקדמה לכל קטע‪,‬‬ ‫מה שבא רש"י לבאר‪ ,‬הערות המאירות את דברי רש"י בתוספות ביאור‪ ,‬עיונים בנושאים המסתעפים‬ ‫ואלפים ורבבות מהם ירדו לבאר שחת רח"ל‪ ,‬והבתי מדרשים היו ריק מן התלמידים שלא עסקו עוד‬ ‫מדברי רש"י‪ ,‬דיונים בדברי רש"י לפי גירסאות אחרות‪ ,‬מדור שפתי ישנים‪ ,‬בירור הנוסחא של רש"י‬ ‫בתורה‪ ,‬ולהיפך במדינת אונגארין פרחה היהדות ביתר שאת ועוז‪ ,‬ולמדו בהתמדה בהישיבות אשר‬ ‫לפי כתבי יד ודפוסים ראשונים‪ .‬י"ל ברוב פאר והדר ע"י חברה הוצאת ספרים ארטסקרול ‪ /‬מסורה‪,‬‬ ‫היו מפוזרים בכל המדינה‪ ,‬והתנהגו בדרך הישר בכל פרטיה‪ ,‬והיות שלא הי' נהוג עד אז במדינת‬ ‫הדפסה שניה‪ ,‬על סדר בראשית ח"א‪ ,‬פרשיות בראשית ‪ -‬חיי שרה‪ ,‬שנת תשפ"ז לפ"ק‪) .‬תפ"ח עמודים(‬ ‫ד'‪ .‬תשלה‪ .‬שבת אין טאהש ‪ /‬אידיש‪ ,‬ח"א‬ ‫פולין סדר הישיבות לבחורי חמד‪ ,‬רק המתמידים למדו בבתי מדרשים שהיו בכל עיר ועיר ללא‬ ‫סדר השבת קודש ח"א מתוך סידרת תולדות וקורות חייו של כ"ק מרן אדמו"ר מטאהש זצ"ל‪ ,‬נערך‬ ‫מסגרת ישיבה‪ ,‬באו עסקנים ורבנים להרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זצ"ל אשר חוץ מגדלותו‬ ‫ונסדר בטוטו"ד לפי סדר יום שב"ק‪ ,‬הכנה לשב"ק‪ ,‬בגדי קודש הם‪ ,‬שטריימל‪ ,‬גדולה הכנסת אורחים‪,‬‬ ‫וקדושתו הי' חכם גדול ומנהיג ישראל‪ ,‬לטכס עמו עצה מה לעשות להציל את צעירי בני ישראל‬ ‫תפלת מנחה וקבלת שבת‪ ,‬אמירת גוט שבת‪ ,‬סדר השלחן ליל שב"ק‪ ,‬מאכלי שב"ק‪ ,‬שיירי קודש וזמירות‪,‬‬ ‫אמירת תהלים שב"ק בבוקר‪ ,‬תפלת יום שב"ק‪ ,‬משמרת הקודש למען מורא מקדש‪ ,‬קריאת התורה‪.‬‬ ‫הבחורים והאברכים‪ ,‬והעלו לו הצעה שכאשר ראו בעת מלחמת העולם שבמדינת אונגארין רוח‬ ‫נכתב בשפה ברורה‪ ,‬בלשון אידיש המדוברת לתועלת תשב"ר ובית יעקב אלו הנשים‪ .‬ע"י מכון עבודת‬ ‫התורה והיהדות עולה ופורח במעלות גבוהות‪ ,‬וזהו מפני שיש שם ישיבות בראשות הרבנים‬ ‫הלוים‪ ,‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪ ,‬קרית יואל יצ"ו‪) .‬שנ"ב עמודים( הפצה ראשית נר למאור‪718-384-1324 :‬‬ ‫בעריהם‪ ,‬ועל ידי זה יש הצלת היהדות בכל המדינה‪ ,‬דאפילו אם האב הוא עם הארץ‪ ,‬אולם הוא‬ ‫ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"‬ ‫שולח את בניו לישיבות‪ ,‬ונעשו לומדי תורה‪ ,‬וזה משפיע על כל משפחתם והסביבה להתנהג בדרך‬ ‫ד'‪ .‬תשלו‪ .‬חפץ ה'‪ ,‬מס' שבת ‪ /‬המבואר‬ ‫הישר‪ ,‬וא"כ עצתם שינהיגו גם במדינת פולין לייסד ישיבות בכל מקום‪ ,‬כדי להציל מצב היהדות‬ ‫ספר חפץ ה' על מסכתות הש"ס מרבינו הקדוש המקובל האלקי רבי חיים בן עטר זצ"ל בעל אור‬ ‫במדינתם‪ ,‬ענה להם הרה"ק‪ :‬שהוא גם כן חשב מכבר מרעיון הזה‪ ,‬אולם היות שהוא צריך להנהיג‬ ‫החיים הק'‪ ,‬י"ל ברוב פאר והדר מהדורה חדשה ומפוארת‪ ,‬מאירת עינים‪ ,‬מוגהה בהגהה מדויקת‬ ‫ומתוקנת‪ ,‬נוספו אלפי מ"מ וציונים‪ ,‬נפתחו ר"ת וקיצורים‪ ,‬הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות‪ ,‬ונוספו‬ ‫בזה דבר חדש אשר לא היו בכל הדורות עד הנה‪ ,‬ואינו רוצה לקבל על עצמו אחריות כזה לייסד‬ ‫סימני פיסוק וניקוד‪ ,‬עם ביאורים וציונים להבנת דבריו הק'‪ ,‬י"ל כעת על מס' שבת‪ .‬שנת תשפ"ו‬ ‫דבר חדש‪ ,‬והוסיף‪ :‬שלהנהיג ולייסד דבר חדש הי' רק בכוחו של הבעש"ט הק' זצ"ל‪ ,‬והגה"ק הבני‬ ‫לפ"ק‪) .‬ש"צ עמודים(‬ ‫יששכר זצ"ל שהי' ג"כ מנהיג ישראל‪ ,‬והגה"ק בעל חתם סופר זצ"ל‪ ,‬אולם הוא אינו יכול כזאת‪.‬‬ ‫ד'‪ .‬תשלז‪ .‬משנה תורה להרמב"ם המבואר ‪ /‬זמנים ח"ג‪ ,‬כרך ז'‬ ‫אלף תתל‪ .‬הגה"ק רבי שאול בראך מקאשוי זצ"ל כותב בספרו בהיות הבקר )אות תקט"ז( על רבו‬ ‫הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים‪ .‬עם ביאורים להבנת דבריו‪.‬‬ ‫ביאור רמב"ם‪ :‬ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע‪ .‬מקורות‬ ‫הגה"ק בעל קדושת יו"ט מסיגעט זצ"ל וז"ל‪ :‬אף על פי שבעיני ראיתי כמה פעמים שדבריו הי'‬ ‫ההלכה‪ :‬ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי‪ ,‬תוספתא ספרי ספרא‬ ‫נשמעים במרום‪ ,‬ונשאו פנים לדורו עבורו כבימי הראשונים‪ ,‬בכל זה הי' שפל בעיני עצמו ע"כ‪.‬‬ ‫ומכילתא‪ ,‬בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע‪ .‬עם מבוא והקדמות‪ :‬מבוא מיוחד בתחילת כל חלק‬ ‫כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה‪ .‬וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה‪.‬‬ ‫ושאלו פ"א את מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל מה הכוונה שכתב על אביו הק' כבימי הראשונים‪ ,‬הלא‬ ‫י"ל כרך ז' בסדרה‪ ,‬חלק זמנים ג'‪ ,‬הלכות עירובין‪ ,‬שביתת עשור‪ ,‬שביתת יו"ט‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪.‬‬ ‫בפשטות כשאומרים ראשונים הכוונה על הרמב"ן וכדומה‪ ,‬והלא היו צדיקים וקדושים לאחריהם‬ ‫ד'‪ .‬תשלח‪ .‬משנה תורה להרמב"ם המבואר ‪ /‬זמנים ח"ד‪ ,‬כרך ח'‬ ‫כמו הבעש"ט הק' והרה"ק מצאנז זצ"ל וכדומה‪ ,‬ומה כוונתו שהקדוי"ט הוא כמו הראשונים‪ ,‬ענה‬ ‫הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים‪ .‬עם ביאורים להבנת דבריו‪.‬‬ ‫מרן זצ"ל‪ :‬אין כוונתו על בימי הראשונים ממש‪ ,‬רק על הצדיקים הראשונים‪' ,‬די פריערדיגע‬ ‫ביאור רמב"ם‪ :‬ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע‪ .‬מקורות‬ ‫ההלכה‪ :‬ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי‪ ,‬תוספתא ספרי ספרא‬ ‫צדיקים'‪) .‬מפי הרה"ח ר' ישכר דוב פריעדמאן ז"ל נכד הגה"ק מקאשוי זצ"ל(‬ ‫ומכילתא‪ ,‬בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע‪ .‬עם מבוא והקדמות‪ :‬מבוא מיוחד בתחילת כל חלק‬ ‫אלף תתלא ‪ /‬בהיכל קדשו‪ .‬מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל אמר פ"א אצל אסיפת מלמדים‪ ,‬בגודל‬ ‫כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה‪ .‬וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה‪.‬‬ ‫י"ל כרך ח' בסדרה‪ ,‬חלק זמנים ד'‪ ,‬הלכות חמץ ומצה‪ ,‬שופר‪ ,‬סוכה ולולב‪ ,‬שקלים‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪.‬‬ ‫האחריות שיש על מלמדי תינוקות‪ ,‬שצריך המלמד לידע בעת שהוא שוכב בביתו‪ ,‬היכן נמצא בעת‬ ‫ד'‪ .‬תשלט‪ .‬שארית ישראל‪ ,‬ווילעדניק ‪ /‬המפואר‬ ‫הזאת תלמידו שלומד אצלו‪ ,‬כמו רב צריך לידע מה שמתרחיש אצל בני קהלתו‪.‬‬ ‫הספר הק' המפורסם שארית ישראל חידו"ת ואמרות קודש מאת הרב הקדוש רבי ישראל דוב בער‬ ‫אלף תתלב ‪ /‬בהיכל קדשו‪ .‬בפוסקים בטור ובנו"כ של השו"ע )או"ח ס' רס"ז( מובא בענין לומר‬ ‫מווילעדניק זצ"ל‪ ,‬נדפס במהדורה חדשה ומפוארת‪ ,‬באותיות רש"י מאירת עינים‪ ,‬הדגשות הפסוקים‬ ‫ומאמרי חז"ל ושמות הצדיקים בתוך המאמרים להקל על הלומד להבין על מה נסובים הדברים‪ ,‬להבין‬ ‫ושמור צאתנו ובואנו וכו' בתפלת ערבית של ליל שב"ק לפני ופרוש עלינו וכו'‪ ,‬מכיון דבשבת אין‬ ‫עי"ז דבריו הק'‪ .‬בהגהה מדויקת ומתוקנת‪ ,‬נוספו רבבות מ"מ וציונים‪ ,‬נפתחו ר"ת וקיצורים‪ ,‬הקטעים‬ ‫צריכין שמירה עיי"ש באריכות‪ ,‬וכן בכמה סידורי האר"י ז"ל מובא שלא לאומרן‪ .‬ומרן הרה"ק‬ ‫חולקו לפיסקאות קצרות‪ ,‬ונוספו סימני פיסוק וניקוד‪ .‬עם פרקי תולדות מהרה"ק המחבר זצ"ל‪ ,‬עם‬ ‫מפתחות מפורטים‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪) .‬שי"ב עמודים(‬ ‫מסאטמאר זצ"ל כאשר התפלל לפני התיבה בליל שב"ק התחיל לסיים בקול רם רק מן ופרוש עלינו‬ ‫לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת‬ ‫וכו'‪] ,‬ואיני יודע בבירור באם אמר ושמור צאתנו בלחש או לא[‪.‬‬ ‫קול רנה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫בשמחה רבה וביראת הכבוד הננו מברכים ברכת מז"ט‬ ‫לכבוד הגה"צ אבד"ק שליט"א‬ ‫לרגל אירוסי נכדו היקר המו"מ בתוי"ש‪ ,‬בנש"ק‪,‬‬ ‫החתן הרב חיים אלי' שליט"א‬ ‫בן לבנו הרב הגאון רבי יואל פאללאק שליט"א‬ ‫דומ"ץ דק"ק תולדות אהרן ‪ -‬לונדון יצ"ו‪ ,‬ומו"ץ בהתאקה"ח ובק"ק סאטמאר‬ ‫חתן הגה"צ רבי דוב בעריש מייזליש שליט"א מווייטצען לונדון‬ ‫עב"ג הכלה החשובה בתש"ק תחי'‬ ‫בת הרה"ג רבי מנחם מענדל הורוויץ שליט"א‬ ‫בן כ"ק אדמו"ר מבית יצחק ספינקא שליט"א‬ ‫חתן כ"ק הגה"צ רבי משה אהרן רייך זצ"ל גאב"ד פשעווארסק ‪ -‬וומסב"ג‬ ‫מי שרוצה להשיג הגליון באימעיל בכל שבוע נא לשלוח בקשה על האדרעס‪:‬‬ ‫ויה"ר שירוה רב נחת דקדושה מכל יו"ח החשובים עד עולם‪ ,‬לתפארת אבותיהם הק' מוסדי דור דור‪.‬‬ ‫‪nanash@yeshivanet.com‬‬ ‫המברכים בשמחה‪ :‬הנהלת קהל אפסי ארץ ד'נאנאש‬ ‫אדם אם היה עובר בין הקברות‪ ,‬והיה יודע שצדיק קבור שם‪,‬‬ ‫צריך להזכירו במעשיו‪,‬‬ ‫אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה‪) .‬פסק"ר פי"ב ס"א(‬ ‫פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?‬ ‫די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק‪.‬‬ ‫מבאר רבותינו‪43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 :‬‬ ‫איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות‪ ,‬קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער‪ ,‬מיר וועלן אייך‬ ‫טעל‪ - 718-218-6817 :‬פעקס‪718-506-9629 :‬‬ ‫צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט‪.‬‬ ‫אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים‪ ,‬רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"‬ ‫כל הזכיות שמורות‪ ,‬ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת‬ ‫און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג‪718-218-6817 .‬‬ ‫י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש ‪ -‬בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א‬ ‫~‬ ‫פועל'ט אלעס גוטס‬ ‫~‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ד‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ח'‬