קול התאחדותינו · KOL HISACHDUSEINY — חיי שרה (2026-11-02)

ואברהם זקן בא בימים
באחת הערים היה בית הקברות שגיל הנפטרים שהיה חקוק על המצבות היה נמוך,
תוכן הענינים על מצבה אחת נחרת שהנפטר היה כבן עשרים שנה ,על אחרת נחקק נפטר בן
לקח טוב ............. ................................ב
תורה ותפילה ........ ................................ג שלושים שנה ,וכן הלאה.
דבש תמרים ~ לקיטת תמרים ..................ה
קדוש י'א'מ"ר ........ ................................ז פעם הגיע שם איש אחד מארץ נכריה ונכנס לבית הקברות והשתומם למראה עיניו,
בשפתי צדיקים ~ לשון חכמים ..................ט ועצר את העוברים ושבים ושאלם לפשר הדבר :מדוע נפטרים בעיר זו בני אדם כה
פרפראות לחכמה ~ דורש טוב ................יא
שבח"י רמב"ן ...... ................................יב צעירים
פינת יקרת .......... ................................יד
משיב כהלכה ...... ................................טז השיבו לו :במקום זה נוהגים לציין את מידת אריכות הימים של הנפטרים ,כלומר,
הילולא רבא ....... ................................יח
דבר בעתו .......... ................................כה את החיים שהאנשים פעלו בהם פעולות טובות ומילאו את תפקידם בעולם.
נועם שבת ........... ................................כו
משולחן מלכים ... ................................לד אמנם גם בעיר זו חיים האנשים שנים ארוכות אולם שנים אלו אינן נחשבות אלא אם
כן עשו בהן מעשים טובים ,לימוד תורה וקיום מצוות ,ושאר הימים אינם נחשבים כלל.
והנמשל מובן ,דהנה בספרי קודש כתבו לפרש מאמה"כ "ואברהם זקן בא בימים וה'
ברך את אברהם בכל" ,דאברהם בא עם כל ימיו ,כיון שניצל כל יום ,ואף יום אחד
מחייו לא הלך לאיבוד ,אלא בכל יום ויום עשה ופעל משהו ,עד שבאו כולם בחשבון,
ולעת זקנה ב"א עם הימי"ם ,היינו שלא היה חסר אף יום אחד ממצות ומעש"ט.
קיימת אריכות ימים ושנים וקיימת אריכות שנים בלבד ,אריכות שנים שיש בה גם
אריכות ימים ,כוונתה היא לשנים ארוכות אשר כל הימים שבהן היו מנוצלים ,ולכן גם
הם נחשבים לארוכים ,ועל כגון זה נאמר בפסוק )משלי ט יא( כי בי ירבו ימיך ויוסיפו
לך שנות חיים.
לעומת זאת ,אדם שימיו מבוזבזים וריקים מתוכן אין לו אריכות ימים ,אם הוא הגיע
לזקנה ,אפשר לומר עליו שזכה לאריכות שנים בלבד.
אצל אברהם אבינו שימיו היו מלאים ,נאמרה עליו הכפילות הנזכרת" :ימי שני חיי
אברהם אשר חי" שנותיו של אברהם אבינו וימיו היו זהים ,הוא ניצל את כל ימיו
ושנותיו למען מטרות נעלות.
אשרי האיש אשר הולך בדרכו של אברהם ,ובהתקרבו לקץ ימיו ניתן לומר עליו
:'åãëå ð"éòì ,íù úçöðä ,áåè ìæî ,úåòãåî úñðëäì
å "éä ùèéååàìéà ìéùðà øùà øèìà ø"øä ìöà שהוא זקן ושבע ימים ,ואינו נחשב כאדם צעיר או כילד שרק מעט מחייו היו מנוצלים
052-7648437 למען עבודת ה'.
© úåøåîù úåéåëæä ìë
יו"ט סוכות תשפ"א לפ"ק | א
שיהא ביחד ילדות ושיבה .וזהו" :ואברהם זקן בא על אף גודל צדקתו היה מתחדש בכל יום
בימים" ,ימים רומז על ימי הבחרות )כפירש"י על "וכימיך"
וההתחדשות ממשכת חסדים
כנ"ל( ור"ל שגם בימי הזקנה היתה לו המעלה של ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל.
הבחרות .וזהו גם "ויהיו חיי שרה מאה שנה" רומז שגם
יאמר ,כי הכתוב אומר לנו צדקתו של אברהם אבינו
לעת זקנתה היתה בת ק' כבת כ' ,שהיו לה שתי
ע"ה ,שאף שאז היה זקן והלך כבר בכל המדריגות ובכל
בחינות "חיים" ביחד .וזהו" :שני חיי שרה" שתי בחינות
הבחינות ,עם כל זה בא בימים ,שהיתה עבודתו ית"ש
של חיים ,הזקנה והילדות ביחד .ועל כך פירש"י ז"ל:
דומה עליו בכל יום כחדש ,וזהו' :בא בימים' ,ע"ד
"כולן שוין לטובה" ,שכל ימיה היו שוין ,כי מתחלה היו שדרשו חז"ל על פסוק )דברים ח ,א( 'אשר אנכי מצוך
לה ילדות וזקנה ביחד ,ולעת זקנתה היו לה זקנה וילדות
היום' שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים ,ועי"ז היה ממשיך
ביחד.
אמרי נועם חסדים חדשים בכל פעם ,כמ"ש )איכה ג ,כג(' :חדשים
לבקרים' בחי' בוקר הוא חסד )זוה"ק ח"ג כב (:מתחדש בכל
אליעזר שינה הסדר כדי שלא יראו את רוח קדשו
יום 'ברן יחד כוכבי בוקר' )איכה לח ,ז( .
ואשאל אותה ואומר בת מי את וגו' ואשים הנזם על זרע קוד ש
אפה וגו' פירש"י" :שינה הסדר ,שהרי הוא תחלה נתן
ואחר כך שאל ,אלא שלא יתפשוהו בדבריו ויאמרו ואיך
וה' ברך 'את' הטפלים להצדיק' ,בכל' שמתברכים
נתת לה ועדיין אינך יודע מי הוא" .לכאורה יפלא על ממילא בכל טוב ,כי השכינה הק' עם הצדיק
אליעזר ,שהיה דולה ומשקה מתורת רבו ,מי התיר לו ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל .הנה,
לשנות דיבורו מחשש שלא יתפשוהו בדבריו ,והלא הצדיק יש שיוכל להרכין עצמו ומטה שכמו לסבול עם
מצינו בגמרא )סנהדרין צז" (.ההוא מרבנן דאי הוו יהבי בני ישראל הבאים אליו להגביהם ולהאירם ,וכמו
ליה כל חללי דעלמא לא הוי משני בדיבוריה" כו' .ותו, שמצינו באברהם אע"ה מגייר האנשים ושרה את
הלא באמת חפץ ה' הצליח בידו ונתנם לאשר אלה לה, הנשים .אבל יש ימים אשר תקשה עליו טרדת בני אדם
ואם כן למה חשש שיתפשוהו בדבריו ,אדרבא יראו להרכין עצמו אליהם ,רק מחמת שהשכינה עמו תדיר,
וילמדו כי רוח הקודש שרתה עליו .ונראה ,שבאמת ממילא נפעל כל עניני בני אדם הנטפלים אל הצדיק.
מהאי טעמא גופיה שינה הסדר כדי שלא יתפשוהו וזה הפי'" :ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את
בדבריו ויחזיקוהו לבעל מופת ובעל רוה"ק ,כי דרך אברהם" פירוש הטפל לאברהם )'את' טפל הוא .סוכה ו, (.
הצדיק הוא להיות נחבא אל הכלים .ולפיכך שינה הסדר כלומר זה שהיה מדבק ומחבר עצמו לאברהם היה
ואמר בלבו מוטב אהיה משנה בדיבור ולא אתפרסם מתברך" :בכל" מחמת שהשכינה היה עם אברהם.
אור ל שמים
לבעל מופת ובעל רוה"ק ,ובאמת על שינוי דיבור כזה
אמרז"ל )ב"מ כג" (:בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו
מעלת ימי הבחרות הוא החמימות ,ומעלת ימי הזקנה הוא
במילייהו במסכת" ופירש"י" :מדת ענוה היא" עיי"ש. הדעת ,וצריך להיות שניהם משמשים בכל עת
וזהו ששבחו חז"ל ואמרו "יפה שיחתן של עברי אבות ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל .הנה
מתורתן של בנים" 'יפה שיחתן של עבדי אבות' ,היינו כתוב )פר' ברכה( "וכימיך דבאך" ,ופירש"י ז"ל' :ימיך' הם
השינוי סדר שהיה משנה דיבורו כדי שלא יתגדל ימי הבחרות ,ו'דבאך' הם ימי הזקנה .כי ימי האדם
ויתפרסם ,הוא יפה 'מתורתן של בנים' היינו מאותן נחלקים לימי זקנה וימי בחרות ,וכל אחד יש לו מעלה
הלומדים להתגדל ולהתפרסם ,כגון בשביל שאקרא רבי וחסרון .בימי הבחרות האדם הוא בכוחו ,בזריזות
וכדומה. והתלהבות ,ואין חוזק כחסידות בתחלתו ,אך עם כך
דברי ישראל גוברות בו מאוד התגברות התאוה ורתיחות הדמים.
עיכוב הגאולה מחמת שאין עובדין להש"י בהתלהבות ובימי הזקנה הוא להיפך ,כי רתיחות והתאוות אינן
בהפטרה ,והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים בחוזק ,ויש לו דעת שלמה לעבודתו ,אך הוא קרוב
ולא יחם לו )מלכים -א ,א( " .והמלך דוד" רומז על מלך לתשות ועצלות רח"ל .ולכן צריך אדם לאחוז בשתי
המשיח )עי' סנהדרין צח" (:בא בימים" ,היינו ,כבר הגיע הדרכים ,שתי בחינות הימים ביחד ,דהיינו שבימי
זמנו לבוא ,ומה הטעם שביאתו מתעכבת ,על זה אמר: הבחרות ישתמש גם בימי הזקנה ,לענין קרירות התאוה
"ויכסוהו בבגדים" ,היינו ,המצוות שנקראות 'לבושים' והדמים ,שתהיה לו דעת שלמה ,ויחדיו יהיו תמים
)זהר חדש ח"א רכ"ו( ,שאכן מקיימים מצוות ,אך "ולא יחם הבחרות והזקנה ,וכמו כן בימי הזקנה יחזק עצמו בכל
לו" ,כלומר ,שעושים אותן בלא חמימות. עוז בהתלהבות בהשתדלות העבודה ,ויהיו יחד הזקנה
בארת המים
והבחרות ויתחדשו כנשר נעוריו .וזהו" :וכימיך דבאך"
]להרה"ק הרבי ר' צבי הירש מרימינוב זי"ע יו"ד כ"ט חשון[
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
ורש"י ז"ל פי' בחומש ב' פירושים על פסוק ושמה קטורה
פי' אחד שנאים מעשיה כקטורת ,ופי' השני שקשרה
י ח תורה
ע"י עסק התורה זוכה להכניע החומר והגשמיות ,ונעשה
פתחה ,כי כשאדם מתחיל להתדבק בעבודתו הקדושה
לו התורה ערב ומתוק ,ונשפע על ידו שפע לישראל
מתחילה צריך לראות לפרוש א"ע מכל החיצונים
והמקטריגים שהם מעכבין אותו מלהתפלל ומלהלל ויברך את הגמלים אל באר המים לעת ערב לעת צאת
להקב"ה ,ובמה ,בתשובה ובשברון לב מאוד לפני השואבות' ,ויברך' הוא לשון 'הברכת אילן' שכופף
השי"ת ולהתחרט מכל רע שעשה מנעוריו עד היום הזה ומשבר עצמו שהוא משבר עצמו על כל גמוליו ומדותיו,
חרטה גמורה וחלוטה שלא יחזור עוד לאוולתו ואח"כ והמדרגה הזאת בא לו הכל בשביל 'באר המים' היא
יראה לקשר עצמו לעלות למעלה למעלה כמ"ש ובו התורה הקדושה שעוסק בתורה לשמה ונעשה כמעין
תדבק הדבק במדותיו ,וזה שאנו אומרים בתפלה ב' המתגבר הנובע' .לעת ערב' פירוש שהוא מקדש ומטהר
פעמים קטורת כו' ,היינו ההתקשרות למעלה ולא יפרידו עצמו על ידי התורה הקדושה לשמה עד שנעשית אצלו
ח"ו שום דבר מן הבורא ב"ה ,ועיקר התקשרות ערוב ומתוק מדבש וכל טעם' .לעת צאת השואבות' עד
שמשפיע השפעות גדולות וטובות רבות לישראל בלי
העולמות הוא ע"י התפלה.
הפסק והשם יזכנו לעבדו באמת ביראה ובאהבה רבה
ומצינו אצל ר' עקיבא כשהיה מתפלל בצבור היו אמן.
מתפלל כדרכו כי בתפלה בציבור ממילא נתקנו כל נועם אלימלך
הבחי' וכל העולמות כי תפלה בצבור דבר גדול מאוד
שכן כתיב הן אל כביר ולא ימאס וכיון שאינו ממאס ח ח תפילה
אזי הוא נמצא שם ,כי כל בי עשרה שכינתא שריא צריך להתחזקות ולהתחדשות תמיד לעבודת ה' ,וצריך
וממילא מתקן הוא בעצמו כל התיקונים שצריך שיהיה בשמחה רבה ,וגודל הפעולה הנעשית עי"ז ,ועוד
להתתקן. ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה .איתא במדרש
"גם בכל תפלה שמתפללין נעשה הולדה ,וצריכים ע"ז הפסוק ילמדנו רבינו כו' ,ומה ראו לתקן שלשה
להאמין בזה מאד ,ואימתי נעשה הולדה כשמתפללים תפלות כדי שיוסיף אדם בתפלתו כו' ולא בתפילה
בשמחה" ,אבל ח"ו כשמתפללים בעצבות רח"ל אינו בלבד אלא אף בתורה ואף בבנים .ונוכל לומר כי פי'
עושה פירות אך כשהעיר ה' את רוחו ונפשו להתפלל הפסוק כך הוא 'ויוסף אברהם ויקח אש"ה ושמה קטורה'
בשמחה ,אזי הוא מעלה כל התפלות הקודמים ,וז"ש היינו שאברהם לקח לעצמו לעבדות הש"י ,כי 'אשה'
'לא בתפלה בלבד אלא אף בבנים' להתפלל בשמחה רומזת על 'אשה יראת ה'' כידוע' .ושמה קטורה' היינו
שנעשה הולדה בתפלה. שהתקשר עצמו להשי"ת כדאיתא )בזה"ק( 'בחד קטירא
אתקטרנא בקוב"ה' )פי' 'בקשר אחד התקשרתי בהקב"ה'( .וע"ז
וזהו ויוסף אברהם וכו' היינו שיראה כל איש ישראלי קאמר המדרש ע"ז הפסוק 'ויוסף אברהם' כי בעבודת
לעסוק בעבודת הש"י ולהוסיף חיות חדש בתוכו בכל השי"ת אין לעמוד על מקום אחד רק יוסיף ויחזור
עת מתפלה ותורה ובכל דבר שבעולם לא יהיה כוונתו ויוסיף ובכל תפלה צריכים להוסיף חיות חדש .ממ"נ אם
לשום דבר בלתי ה' לבדו כו' ,וכל מה שהאדם עושה מתפללין כראוי וכנכון אז בוודאי מוסיף ומוסיף בלי
מעש"ט הוא זריעה שנזרע למעלה ועושה פירות ופירי שיעור וערך .ומי שאינו יכול להתפלל ע"ז האופן צריך
פירות זורע צדקות מצמיח ישועות בורא רפואות בוודאי לראות להתחזק עצמו בקשר אמיץ וחזק
אכיה"ר. ולהתפלל בכל מאמצי כחו ומוחו בכדי להוסיף מה
בית אהרן שצריך להוסיף החיות של הקב"ה בזה התפלה כנ"ל.
מפניני או"ר החיי"ם הקדוש
שני חיי שרה ,ולמה שפירשתי שעל ידי סיבת הבשורה עלו לה חייה פחות ממה שהיו ,יכוין להודיע משפט החסד
אשר ישפוט הקב"ה לידידיו ,כי כל צדיק שלא השלים ימיו לסיבה ידועה ,לא יגרע ה' מצדיק מה שהיה מרויח אילו חי
שניו שלמים וישלים לו שכרו על השנים שלא פעל בהם דבר ,כי יאמר אליו אילו הייתי חי תאותי היתה לסגל דבר
טוב ,והוא אומרו שני חיי שרה כיוון אל השאר שכל שנותיה היו חיים ממנה והאירו מכבודה.
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
íï ’í þíë íñ¼− −ô ¾þðôëî .ñ×ë óíþëê ³ê µþë ’íî ¾þðôëî .’îèî þëðí ê®− ’íô îþôê−î ñêî³ëî öëñ ö¼−î
î¼¾− −šñêô íšð®î ,óíþëê íï ’îèî óîš− −ôî óíþëê í−í ³ë ’ôèí −þëð óðšíë ñ"− ,í−þîôí þíô ,ê®− ö×−íô
óðšíë ¾þõñ ¾−î ,ñ×ë óíþëê ³ê µþë ’íî þôêò¾ íôñ ,î³îìêë þ³îô ìò öë ð"ôñ ’½î³ë íî ,óíþëêñ
öî−½ò ³îòî−½ò −ò−ô −ò¾ ¾−¾ ¼ðîò −× ¬"î− ³¾îðšë ¾"ô óíþëê êñí −× ó−×þð ³¾þõë ’−³î ,šì®−ñ íê−¾í êñ
³¼ð ñ¼ þ−ë¼ô ³î−ò¼ −× ¹ê íòíî ,−òî¼í öî−½òî þ¾î¼í þôê³ êô¾î ,þ−ôìíñ ¼"î×ñ íþî³í ñ× ó−−š îò−ëê
,−òî¼í öô þ¾î¼í öî−½ò ñîðè¾ îþôèî îòôò ï"×¼ ,îòîš óðîš íþî³í îþô¾ ñêþ¾− ±þêë êšîðð ö"ëôþí×
−ð−ô êëí ³îþ−¾¼íë šþ îò−ê íï þ¾ê š"íõ½ë ê³−êî óî¾ô ñêþ¾− ±þêô ³ê®ñ í−í þî½ê šì®− êí ,íò³−ò¾
í×ï¾ −ô óòôê ,í−ñ óþè í−ñïô þ¾ê ó−ô¾í ³î×þ¼ô −ò¼ò× ³îòëô −× ¾þðôí ³òîî× ³êïî ,íô−ô³ íñî¼ êîí¾
èíòôî í−ñïô −õ ñ¼ êñ í¾î¼î þôîêí ³îþ−ïèë ³îþ−¾¼íñ ñî×− í−íð šþ ,þîþêë šëðô µîþë ö−ê −× ìš−ñ îñ ö−ê
ꮳ êñ î³êô −× ’í −×þðô îëñ í¬− êñ íï ,óñî¼í ê®− í−þîôí þíô ë−¾íî ,ê®− ö×−íô îò−−íî ,î³îìê ³ìšñ
îíþô¾− ëíïî ¹½× îñ ö³îòí ’í þ¾ê šõ½ −³ñëî ,³î¼þí −þôî¾ ñêþ¾− ±þêëî ,±þêñ ±îìñ ³ê®ñ îñ þ¾õê −êî
þ−¾¼³ ’í ³×þë þôêò ï"¼î ,î³ðîë¼ñ îñ š−ï− êñ¾ ×"è .ëî¬ îê ¼þ þëð ñ×îò êñ ×"¼ µ×ñ ,öí íþî³í
íï ’îèî óîš− −ôî óíþëê íï ’í þíë íñ¼− −ô í"¾ïî ,×"¼ (í¾ô ìô¾−)
ëþ þ¾î¼ îñ í−í¾ ¹ê îòî−½òë ðô¼¾ þôîñ× ,óíþëê
îñ š−ïí êñî îë ðô¼ þ¾ê î³ðôëî î¾ðš óîšôë ó−−š³òî −þëð −"õ¼ ¾þõñ ¾− .ñ×ë óíþëê ³ê µþë ’íî
ó¼¬íî ,þ¾î¼í öî−½ò ñ"ïìê¾ íôð í"íñïîô
−šñêô íšð®î −× êîí êñê íþî¾ í×þë ö−ê
µþë ’íî þôêò¾ î¼¾− ת לקיטת תמרים ץ ,ö−¼í öô −îô½í þëðë
על רבותיה"ק עצי התמרים, מלוקט מספרים,אמרות וסיפורים ’−ìëë í×þëí¾ îò−−í
öî−×ð ,ñ×ë óíþëê ³ê
³êô îñ íêë î³×þë¾ רבינו קרא לפני השליח בענין השידוך פרשת אליעזר ,¼ë¬í ³ì³ íþ³½í
ꮳ êñ î³êôî ’í בשב"ק פרשת חיי.ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל −ð¾ ó¾ ³ò−ìëë
ðô¼ ï"−¼î ,³î¼þí שרה שנת תרצ"ז הי' משובתי שבת בעיר סאטמאר מו"ה יעקב צבי í×þë ñëê ,íôîð×î
.þ¾î¼í öî−½òë ורבינו זי"ע קרא לפניו, וקראו אותו לתורה,פר"מ שו"ב הי"ד מטארנא êîí¾ í"−îí ó¾ô êëí
(ó−−ì −®¼) כל הפרשה של אליעזר עבד אברהם שהלך ליקח אשה ליצחק ó−½ò î³î¾¼ ñ¼ íþîô
והנה, כן הי' אצל רבינו זי"ע הכל בכוונה מיוחדת,בהתעוררות גדול îñ−õê −î®ô îíï ,ó−ñèò
−"¾þ−õî .íþ¾ −−ì −ò¾ אבל אנחנו ידענו זאת מבית,העולם לא ידעו על מה ירמזון הדברים ñîš¾íî ðîðôí þëðë
ñ"−î ,íëî¬ñ ö−î¾ öñî× זי"ע רבינו זיווג אודות פעמיו לדרך שם ,בבוקר הראשון וביום .אבינו ,íñèò ½ò µþð ñ¼ −îòôíî
³ëîìë ¾"ô −õñ ובאותה,ביחד עם הרבנית מרת רויזא ע"ה בתו היחידה של רבינו זי"ע íò¾ë ê®ô−î í"¾ïî
ö³ò ×"¼¾ ³îëëñí . י"ג לחודש אלול היתה החתונה עם הרבנית ע"ה ,ó−þ¼¾ íêô êîíí
(תמר יפרח )אות ל"א
îô¼ñ íþî³í í"ëší ,îíîþ¼¾ë íêô îôîèþ³î
ñ¼ ó³îê ì−òí êñî í"−îí îí×þë−î êñí −×
ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים
îè−¾−¾ þšìôí µþð í"¾ïî ,¾"−−¼ êš−−ð
ó−þëðí óô®¼ë סיפר מרן רבינו הק' בעל דברי יואל זי"ע דבר פלא מאביו הק' מרן óíþëê ³ê µþë í"−îíî
í"ëší −× ,ó−ëî¬í שבשנות ילדותו בעת שלמד בחדר והגיע לפרשת,הקדושת יו"ט זי"ע í−í¾ þôîñ× ,ñ×ë
שמסופר שם מאליעזר עבד אברהם שבא לבית רבקה עם,חיי שרה
ñêþ¾− ³ê ³î×ïñ í®þ ’−õê ñ×ë í−î®ô í×þëí
כי בכל גלילות סיגעט," רצה מאוד לידע איך נראין "הגמלים,הגמלים
óí−ô− ñ× î−í−¾ ,−îòôíî ðîðôí þëðë
, בהגיע רבינו לביתו, ולא ידעו איך הם נראים,לא נמצאו גמלים בכלל
µþðë −× ,ó−ô−ñ¾ ולפלא,אמר לאביו הק' שרצונו עז לראות את החיה וגמל שמה ³î×þëí è−¾í þ¾êñ
ó−−šô îò−ê þšìôí ,שתיכף ומיד אמר לו אביו שיבוא עמו להסתכל החוצה מבעד לחלון í×ï íïñ ,í"−îí ³êô
è−¾−¾ ð¼ ³î®ôí ואמר לו "עכשיו תידע כבר,והראה לו בחוץ מחנה שלימה של גמלים .íñèò ½òñ
ñ×¾ ê®ôòî ,îñ×¾ë . ויהי לפלא,"איך הם נראים (ëñ ë¬−−)
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
þôê ï"¼î ,í"ëší −òõñ ðêô ë−ëì í−í −êðîëî ,íòî¾êþ ³¼ðñ êîë−¾ óðîš íþ−šìíë š½î¼¾ ó−ò¾í ó³îê
ë−ëì ,ó−−ô¼õ óî− ñ×ë í−í¾ öþíê öëþš óè −× ¾þðôë í"ëší íî® ×"¼ ,³î®ô −ñë −ì êîí ó−®þòí ó−þëðí
í¼¾ ñ× í−ñ¼ −òë µþð ö×¾ ,ó−ê−¾ò öëþš× ³"−¾í −òõñ µïñ î¼−è−¾ óðîš óí−þî¼òë óè¾ ñêþ¾− ó¼ñ î³þî³
þôêî −"¾þ ¾þð¾ íïî ,×"¼ íòî¾êþ í¼¾× óñ®ê í¼¾î öî®þ î¾¼−¾ ó−®þòí ó−þëðí íþ−šì −"¼ ö−ëíñî ñ×¾í
¾³îò¾ ñ×ë¾ îò−ðôññ ,íëî¬ñ ö"−î¾ öñî× íþ¾ −−ì −ò þë×¾ þìê íþ¾ −−ì −ò¾ íþî³í íñõ× ö×ñî ,×"¼ óòîš
îô× ³îëíñ³í í³îêë í³ðîë¼ íðë¼ îòôê íþ¾ −−ì ’−õ ,íëî¬ñ ö−î¾ óñî×¾ ïîôþñ ’îèî ó−þ¾¼î íêô þôêò
.íëî¬ñ ö−î¾ öñî× ó−ò¾í ñ×î ,íòî¾êþ í¼¾ë ¾¾íòîôê µþð õ"¼ óîšô ñ¾ îòî®þ í³¾¼ îòôê íþ
)(í¾ô µþë −ô−ë −× ,íëî¬ñ ö−î¾ öñî× î−í êñ−ôôî ,þšìôí ð"¼ êñî
íô−−š ×"è ,íþ−šìí µþð õ"¼ íè−¾í¾ óðîš í−þî¼ò
íô −õñ ¾þõñ þ¾õêî .íëëþ −õñêñ −−í ³ê îò−³îìê ó−ô³ð ,ó−ô−ô³ −ô− ’í ¼ðî− ¾"ïî ,³îô−ñ¾ë ³îî®ôí
ì−ñ¾ ³î−íñ þï¼−ñê −®ô −îí −×−í ó−¾þõôí îþšì¾ îô× íþ−šì −ñë ³îô−ô³ë ³î®ôí í¾î¼¾ −ô êþšò
¾ë³×î ,í¾êí ³ê ¾ðšñ ñî×− ðë¼ ö−ê êí ,íšëþ ¾ðšñ îô¼ µñí³í ,ê"í ó¼ í−í³ ó−ô³ õ"í¼ −"¾þ−õ
þï¼−ñê ³ê þþì−¾ óíþëêð ¾ðìñ þí®−î ¾îþ−³ ³"î¾ë öî−×î ,³îð−³¼í þìê þîšì³ ñêî ,îñ íõ®³î ³îô−ô³ë
¾ðšñ îìñ¾¾ óðîš ¾¾í³¾¼ îò−ôê íþ
−îí êñî íšëþ ³ê íòîôêë êþîëí öî®þ
¾íþîê×ñî ,×"¼ ì−ñ ת לקיטת תמרים ץ öê×ñ µ−ô½ô ¼"×
þþì−¾ µ−êí í¾š אמרות וסיפורים ,מלוקט מספרים ,על רבותיה"ק עצי התמרים −ô− ’í ¼ðî− ëî³×í
êí ,îðë¼ ³ê óíþëê מתוך שיחת קודש שהתקיימה בין כ"ק מרן רביה"ק בעל .ó"−ô−ô³
óñî¼ñð í¾¼ ê×−ê דברי יואל זי"ע ובין כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן זי"ע )(ñê−³îš− ð−
ñ"−î ,îðîë¼³ óíë בשנת תשכ"ח לפ"ק
¼öî−× íþ¾ ’ôèí ð"−õ כ"ק אדמו"ר מתו"א זללה"ה אמר :דער ייטב לב ברעגט ,אז דאס וואס ¾−"¾þ−õî .íþ¾ −−ì −ò
íò−ô −³êš ó−ëþð אברהם אבינו האט מתפלל געווען אויב עס וועט זיין עשרה צדיקים, ,íëî¬ñ ¾ö−î ×öñî
×−ôò −×í ,−ôð ó−ëþ דאס האט ער מתפלל געווען אויף אלע דורות ,אז עשרה צדיקים זאלן ìô¾−í ð"−õ¼ íêþòî
ó−ëþð ×öî− íšëþ מגין זיין ,כו'. ¾þðôí ¾þõñ í¾ô
,−ôð ó−ëþ× íò−ô −³êš וענה לו מרן רביה"ק זללה"ה :דאס שטייט נאך פריער דער פשט ,חלילה öþíê ñ¾ îòëþš ë−ëì
óñî¼ñð ¼"ô íìîð íïî לך מעשות כדכר הזה .עס האט פשוט גארנישט קיין אנדערן פשט. ×îòëþš í"ëší −òõñ
óî¾ô îðîë¼³ óíë בדברי חכמינו ז"ל איתא )בפרש"י שם( חלילה לך לעולם הזה ,ולעולם ¾³ôêë −× ,ó−ê−¾ò ñ
ó−ëþð íî®ô −îíð הבא ,וואס עפעס לעולם הבא? לעולם הבא וועלען נישט זיין קיין ñêþ¾−ô óðê µñ ö−ê
,ö−¬−è ’½ôë þêîëô×î רשעים! .עוד איתא חלילה לא הוא ולא כיוצא בו ,וואס איז דער 'כיוצא ¾š¾îì¾ í¼¾ îñ ö−ê
óíþëê ñî×− í−í ö×ñî בו'? ,זעט מען אז די תפילות זענען געגאנגען אויף ווייטער. ö³îòî îòîš öî®þ ³î¾¼ñ
þþì¾ñî í¾¼ê þîë¼ñ דער ייטב לב טייטשט נאר צו דעם קישור אין פסוק ,המכסה אני ö−ê¾ êñê ,ëî¾ñ ëñ
¼þ−õ¾ð ñ"® ×"¼î ,îðë מאברהם אשר אני עושה ,ואברהם היו יהיה לגוי גדול )בראשית יח -יח( ׳îð−½ì ³îð−½ì
³ê þï¼−ñê ¾ð−š המכסה אני מאברהם איי ,ער וועט דאך גארנישט אויפטאן? ,אבער í¼¾ þìêî ,î³ñì³ë
îþþì¾ð öî−× íšëþ ואברהם היו יהיה לגוי גדול ,ער וועט דארפען די תפילה שפעטער ,פאר ,î³îôðšñ þïîìî þþš³ò
þë¼î îò−ëê óíþëê תפילה. די ברויכען מען וועט וועגען אידענ'ס óñ®ê í−ñ¼ −òëí ñëê
ó−ëþð öî−× í¾¼ê איך האב אמאל געזאגט נאך מער ,דער אר"י הקדוש זאגט דאך אז די í¼¾î ¾¼í ×ñ
ö× ñ¼î ,íò−ô −³êš אנשי סדום זענען מגולגל געווארען נאכאמאל .קודם זענען זיי געווען אין ׳¼ ñ×ë¾ ,íòî¾êþ
−−í ³ê îò−³îìê îþôê דור המבול ,אין דור הפלגה ,און דערנאך פון די יוצאי מצרים ,און פון í³¼ô îñ−ê× îñ íôðò
דעם זענען ארויסגעקומען ,זענען נצטרף געווארען די ששים רבוא וואס
ó−ëþ¾ í"ëëþ −"õñêñ ,³"−¾íñ ðîë¼ñ ñ−ì³ô
האבען מקבל געווען די תורה .קומט דאס אויס ,אז די גאנצע אנשי
ó−ëþ×î íò−ô −³êš ¹î½î ¼®ôê îñ®ê ö−êî
סדום ,זיי זענען געווארען זרע אברהם .פון דעם גלגול זענען זיי נתגלגל
í−í þ−õ¾ ö×ñî ,−ôð געווארען אין די יוצאי מצרים .ואברהם היו יהיה לגוי גדול ,מיט די אליין, íòíî ,íñì³í ð−ô³ šþ
þþì¾ñ óíþëê ñî×− פון די וועט ער ווערען א גוי גדול .מוז ער דאך וויסען וואס עס טוט זיך í³−í¾ ó−ê−¾òí öëþš
óî¾ô þï¼−ñê ³ê מיט זיי ,ברויך ער מתפלל זיין אויף זיי .האט אברהם מתפלל געווען −êðîë ³−ëí ³×îòìñ
.−òê¾ ó−ëþð íî®ô טאקע אויף אידען .ווייל דאס זענען דאך געווען די זעלבע מענטשען. ñîðè ³îëíñ³íë í−í
)×"îò−ëþ öþô š ומיושב בזה גם המדרש חלילה לך לעולם הזה ולעולם הבא .שיחת êñô ’í ðîë× ó³îêþë
(ê"¬−ñ¾ š"íèí קודש í×îòì í−íî ö×¾ôí ³ê
)שיחה ב' ,אות ט'(
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
ó−òîš−³ ö−¾î¼ ó−ò¾−¾× óè ó−š−𮾠−òõô êîíî ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע
,ó³ò−¾ ³¼ë ¹ê ó−−ì íïë ó−êþšò −êðîëî ,ó−ñîðè þôîñ ,ññ×î ññ× ñ×ë íò¾ ë³×ò µ×ñ −"¾þ−õ .שנים
ó−îþš ö³³−ôë ¹ê ó−š−ð® :(ë ³î×þë −ôñ¾îþ−) îþôêð . ê¬ìñ ’× ³ë× ’š ³ë ,îô®¼ñ ¾þðò ðìê ñ×¾ µñ
ó−×îï óí−−ìë íëè¾òí ó³ðîë¼ −ð− ñ¼¾ ;ó−−ì ³¼¾ë í³šð® ëî³×í ¼−ðîí¾ íþ¾ êò¾ −êô íþîê×ñ
óí−−ìë ö×¾ ñ×î ,ó−−ì ó−êþšò ó³³−ô −þìê îñ−õê¾ íêþòî .ó−š−ð® þê¾ ñ®ê ö× îò−®ô êñ¾ íô ,í³þ−¬õ
ö−êþšò¾ í³−ôë ’½ô ðìê šþ ê−í¾ íò−¾í ³¼ë íþîê×ñî ;í−í ñîðè öí× óíþëê :(¾þðô) îþôê íòíð
ðîôññ ö−êî ,êð ñ−ë½ êìîô ñ× îêñ ñëê ,ó−−ì −êðîë êñíî ,íþ¾ ³þîëšë šî½¼ñî êô¬ñ îñ þ³îí µ−êí
öþþî¼ñ êë−š¼ −ëþ ¾š−ë ö×ñî .óðê −òë þê¾ñ íïô −þëšð þ¾õêî .î³¾êñ ¹ê êô¬ñ þî½ê ñîðè öí×
ï"ך ñ¼ µîñô³¾ þ³½ê í³êþ íô þôêî ,íïë êšîð íþî³í íïôþ ö× ñ¼î .ö−êô¬ô óò−ê ó−š−ð®
íþ¾ ñ¾ í³ë ³ë í³−í¾ þ³½ê êë³ êñê ,íò−ðô ’× ³ë× ’š ³ë í³−í¾ í³þ−¬õ ³¼¾ë íþ¾ ñ®ê
íñ¼õ¾ îï íò−ìëë óè í³−í íþ¾ð ,ï"ך ’í³−ì¾’ êô¬ñ óíþëêñ þ³îí −×í óî¾ôð ³îþîíñ ,ê¬ìñ
í³−í íò−¾í óè ö×ñ ,í³ò−¾ ³¼ë ó−òîš−³ íëþí êñ −þí ³š−ð® í³−í¾ öî−× ,íþ¾ ³þîëšë îô®¼
íò−¾í óðê −òë ó³½ ñ®ê ñëê ,í−³îò¾ −−ìñ ³ë¾ìò .í³îôë ññ× íêô−¬
()דברי יואל
.öîþ½ìñ êîí ד
()תשי"ח
ד ¾þîðî ë¾î− í−í êë−š¼ −ëþ ¾þðôë .ויהיו חיי שרה
î³êòíñ ö−î×− êñ ,íïí óñî¼ë óðê íòí−¾ íô כל í³êþ íô :þôê öþþî¼ñ ¾š−ë ,óòôò³ô þîë−®íî
−ð− ñ¼¾ ö−î×− öî¾−ñ µñîí¾× öîè× ,’í ³ðîë¼ñ êñê þ³½ê êë³ êñê ,íò−ðô ï"ך ñ¼ µîñô³¾ þ³½ê
îññí ³îðô¾ −ôî ,’íñ î³ðîë¼ µ−¾ôíñ ñ×î− íï µîñô³î ,ó−ò¾ ï"ך í³−ì¾ íþ¾ ñ¾ í³ë ³ë í³−í¾
ó−−ì ìþîê þî¬) î−ô− ñ× ’í ³ê ðëî¼ ê®ôò îë ³î−î®ô .³îò−ðô ï"ך ñ¼
íî®ôñ ö× óè ë¾ìò íî®ôñ íò×íð −òõô êîíî .(êñþ ,ê³îôð êô¼¬ ó−ô¼î¬ ,ö−ô¾ò ö−³¾ô þ³î− ó−ò¾− óê
íô þôêî ,íïë öþþî¼ñ êë−š¼ −ëþ ¾š−ë ö×ñî .¾ôô , ³î®ì ð¼ íñ−ñí ñ¾ þî¼−¾í þ¼¾ô í−í µñôí ðîðî
³¼ë šþ íò¾− íþ¾ í³−í êñ −êðîëð ,’îèî í³êþ ³îôí ó¼¬ î−ñ¼ ¬îñ¾− êñî ,ó−−ìë ó−−š³−¾ −ð×
µ−¾ôíñ ñ×î³¾ ñ−ë¾ë šþ ïê óèî ,ñîðèí ìþ×íí −−ì î−í−î íë ë−³×ð íþ¾ óè¾ íêþò .(.ïþ ¾è−î š"íîï)
íêô íþ¾ ’−−ì’ î−í−î ë¾ìò −×í óî¾ôî ,’í ³ðîë¼ë í³−í ,ó−ò¾ ¼ë¾î íò¾ ó−þ¾¼î íò¾ íêô íþ¾
³ë¾ìò íò−¾í ¹ê¾ ,ó−ò¾ ¼ë¾î íò¾ ó−þ¾¼î íò¾ íï −ð− ñ¼î ,ö−ô¾ò ö−³¾ô þ³î− íò¾− êñ¾ îï íò−ìëë
š½¼ ¼®ôêë ó−ò¾− þ¾ê× êñ ñëê ,−ì ³ò−ìëñ ö× ñ¼î .³îô−ñ¾ë íò¾ ï"ךí ñ× í³−ì¾ íë¾ìò
íòîèô íô× ,í¾þðí ¼®ôêë ðôî¼ í−í êîí¾ ,íþî³í óì−×î−¾ íïë öþþî¼ñ ¾š−ë ,óòôò³ô þîë−®í¾ íêþ¾×
.êîí í³êþ íô îíïî ,ó−ò¾− óò−ê¾ íïë ³ñ¼î³í ñðîè
()תשי"ח
ד
þ³½ê êë³ êñê ,íò−ðô ï"ך ñ¼ µîñô³¾ þ³½ê
¼ðî− :(ïñ ó−ñí³) ë−³×ð êðí ¾þðôë .ויהיו חיי שרה ê®ôò íïôî ,ï"ך í³−ì¾ íþ¾ ñ¾ í³ë ³ë í³−í¾
óí¾ ó¾× ,í−í³ óñî¼ñ ó³ñìòî ó−ô−ô³ −ô− ’í ñ¼ íþ×¾ íñëš ö×ñî ,ö−ô¾ò ö−³¾ô þ³î− íò¾− êñ¾
.ó−ô−ô³ óí−³îò¾ µ× ó−ô−ô³ .³îò−ðô ï"ך ñ¼ µîñô³ þ³½ê¾ íò¾ ï"ךí ñ×
³îñ¼ñ óî− ñ×ë ö−õ−½îôî ,óí−þî¼òô ’í ³ê ó−ðëî¼í ()תשי"ח
ó−ðëî¼ íòšïí −ô−ë¾ ê®ôò ,íè−þðôñ íè−þðôô ד
,óí−þî¼ò −ò¾ë íñ î×ï êñ þ¾ê íñî¼ô íè−þðôë þìêî ,ö−¾ìþô î−³î³õ¾¾ îêþ −"þêí ö¾−¾× פעם
ö× óêî ,óí−þî¼òë ö× îðë¼ êñ¾ ñ¼ ó−¬þì³ô ð−ô³î µ−þ® í−í ,íò−¾í ³¼ë ïê è−¾í¾ íô" :þôê ±−ší¾
îô× óí−³îò¾ ñ×ë îðë¼ îñ−ê× ’í −òõñ ë¾ìò −êðîë . (.î −"þêí −ìë¾) "±−šíë óí−ñ¼ þîïìñ ó−ò¾ íô× íïñ
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
ñêþ¾−ë óðê µñ ö−êî ,í³ñì³ë× ³îð−½ìë šïîì אין −ð− ñ¼ ³î−î×ïñ ó−×õíò ³îòî¼í ¹êð ,íòšïí −ô−ë
þìê šþ ,îòîš öî®þ ³î¾¼ñ š¾îì¾ í¼¾ îñ ö−ê¾ ó−š−ð®í ¹ê íþîê×ñî . (:îõ êôî−) íëíêô íëî¾³
í−ñ¼ −òëí ñëê ,î³îôðšñ þïîìî þþš³ò í¼¾ þîë¼ óí−³îò¾ óîšô ñ×ô ,³îô−ñ¾ë óí−³îò¾ îþ−ë¼í¾
îñ íôðò ³¼ ñ×ë¾ ,íòî¾êþ í¼¾× í¼¾î í¼¾ ñ× .ó−þî¼òí −ò¾ ³ê óè ¾− −× ,−îêþí ³îô−ñ¾ë óò−ê
¹î½î ¼®ôê îñ®ê ö−êî , ’í ³ê ðîë¼ñ ñ−ì³ô í³¼¾ ¾ôô ³îô−ñ¾ î³îêë ,ó−ô−ô³ óí¾ ó¾× þôê íïñ
íþ¾ −−ì −ò¾ îíïî .(íì−³õ í¾ô ìô¾−) íñì³í ð−ô³ šþ µ× ,íòšïí −ô− ð¼ ó³ðîë¼ ñ×ë óô®¼ îô−ñ¾í óí¾
í³îëíñ³íë íõ−½îí í−−ì −ô− ñ×ë¾ ,íëî¬ñ ö−î¾ öñî× ¹êð ,óí−³îò¾ ñ×ô óíñ þ½ìò êñ¾ ó−ô−ô³ óí−³îò¾
ó¾× î ,ó−ò¾í µ¾ôë í³¼ð íþþš³ò êñî ,í³ðîë¼ë −ô− îô× ’í −òõñ ó−ë¾ìò ó−þî¼òí −ô− ñ¾ óí−³îò¾
³îëíñ³í í³îêë ,ó−ô−ô³ óí−³îò¾ µ× ,ó−ô−ô³ óí¾ .íòšïí
()דברי יואל
.íñì³ë íñ í−í¾ ד
()דברי יואל
ד −ô− ³îô−ñ¾ñ ,ó−þî¼òí −ô− ³îô−ñ¾ µþ¼ îî¾− לא
íþ¾¼ .íëî¬ñ ö−î¾ öñî× −"¾þõî .שני חיי שרה ó−þî¼òí −ô−¾ −õñ óòôê ,íëþí íñî¼ô ê−í¾ íòšïí
ó−õê µþê íô× ¼−ðîíñ ,óíþëê ð¼î ìòô ³îþîð ,íòšïí −ô− ³îô−ñ¾ ê−ñ³ ö³î×−êëî ,ö−òëí ðî½− óí
êë¾ ð¼ ,ö−êëî ö−½−¼×ô î−í ³îþîðí ñ×¾ ,î−òõñ ,ó−ô−ë êë öšï óíþëêî îíïî .ó×þ¼ë ö−î¾ óí ö× ñ¼
:(ó−¾þõô) î¾þ−õî .(í ³îëê) óñî× þ×¾ ñëšî óíþëê −ô− ñ× ñ¾ ó−ô−í −ð− ñ¼ îñ êë íòšïí ³îô−ñ¾¾
³î−ò¼þîõí ³ê ë×¼ñ óí−ñ¼ î³î×ïë ö−èí¾ −õñ êë ïê ,î³îòšïë î³îô−ñ¾ è−¾í þ¾ê× ö× ñ¼î ,î−−ì
þ×¾ óè óíþëê ñë−š ö×ñ ,óí−ñ¼ êîëñ í−îêþí óí¾ ó¾× îíïî .ðìê× ó−î¾ ³î−íñ ö³îô−ñ¾ë ó−ô−ë
ñ× ñ¼ ö−èí óíþëê¾ ö׳− íï −õñ ;îíîôðš¾ ³îþîðí óí−³îò¾ ö−î¾¾ ó−ô−ô³ óí−³îò¾ µ× ,ó−ô−ô³
þ×¾ ñëš−¾ −îêþ −êðîëî ,î−þìêñî î−òõñ¾ ³îþîðí .ö³îô−ñ¾ë
()דברי יואל
,óíþëêñ ³¼−−½ô í³−í¾ îòôê íþ¾ ö× îô×î ,óí−ñ¼ ד
óè¾ −êðîë ,ðîêô íñîðè í³šð® íô®¼ ð®ô óèî ’í ³ê ó−ðëî¼ ó³ò−¾ ³¼ë óè ó−−³−ôê צדיקים
ñ¼ íò−èí í³î×ï óè¾ ,³îþîðí ñ×ô þ×¾ íñëš íþ¾ ,ó−−ì ó−êþšò ïê óèî ,ó−êñõò ó−òîš−³ ó−òš³ôî
ó−õñê í¾¾í ñ× ,íþ¾ −−ì −ò¾ îíïî .³îþîðí ñ× îêþšò ó³³−ôë îñ−õê¾ :(ë ³î×þë −ôñ¾îþ−) îþôêð×
öñî× ñ¼î ,íëî¬ñ ö−î¾ öñî× î−í óñî¼í óî−š ñ¾ íò¾ ðìê šþ ê−í¾ ó³ò−¾ ³¼ë óí−−ìë ö×¾ ñ×ôî ;ó−−ì
.þ×¾ íñëš ó¼õ¾ (.î −"þêí −ìë¾) −"þêí ô êëîô×î ,í³−ôë ’½ô
()דברי יואל
ד :þôê ±−ší¾ þìêî ,ö−¾ìþô î−³î³õ¾¾ îêþ ö¾−¾×
−ô ñ× .íëî¬ñ ö−î¾ öñî× −"¾þõî .שני חיי שרה íô× íïñ µ−þ® í−í ,íò−¾í ³¼ë ïê è−¾í¾ íô"
þô¾ îñ−ê× î−ñ¼ ö−ñ¼ô ,íòîš−³× ³ë¾í ³ê þô¾ô¾ −ô− ’í ¼ðî− îíïî ;"±−šíë óí−ñ¼ þîïìñ ó−ò¾
î−ì−¾ ð¼ îôñî¼ ’í êþë¾ óî−ô ³î³ë¾í ñ× ³ê ,ó−ô−ô³ óí−³îò¾ µ× ,ó−ô−ô³ óí−ô−¾ ó¾× ó−ô−ô³
³ê ñêþ¾− −òë îþô¾î :(êñ ³îô¾) þôêò¾ ,ó−³ôí .ó³ò−¾ ³¼ óè ³îëþñ
()דברי יואל
ï"š .(ꮾ ê¾³ ¬îšñ−) ó³îþîðñ ³ë¾í ³ê ³î¾¼ñ ³ë¾í ד
þ×¾ óñ¾ô îò−ê ’í :ë³× (í ó−ñí³) í¾ôñ íñõ³ë šþ îô®¼ ó−ñ¾íñ óðêñ þ¾õê −ê ³î¬¾õí לפי
íëþí êîí¾ ,îòî®þ −õ× šþ ,í¾¼ôí −õ× š−ð®íñ
ó−ô−ô³ óí¾ ó¾× ó−š−ð®í ñëê ,ó−−ìë îðî¼ë
−³ñë ’í ³ê ðîë¼ñ š−ð®í öî®þ¾ ,í¾¼ôíô þ³î− ö−ò¾ óí−³îò¾ µ× ,ó³î−ì ó−−ìë óô®¼ îô−ñ¾í¾
ðë¼ îñ−ê× ,³−ñ׳ −ñë þ×¾ ñëšô ö× îô×î ,³−ñ׳ ó−ë¾ìòî ó³îô−ñ¾ ¹½î³−òî ,ó−ô−ô³ óí êôñ¼ êñî×ð
öî®þ¾ öî−×ð ê®ôò ;³îþîðí ñ× ¹î½ ð¼ ’í ³ê ó−ëî¬í óí−¾¼ô ö−þ−×ïô¾ −ð− ñ¼ ,îò³ê ó−−ìë×
³ê−þëô êîí¾ ,³−ñ׳ −³ñë ’í ³ê ðîë¼ñ š−ð®í
í¾ô ìô¾−í ï"š ë³×ð× ,ó³ðîë¼ −×þðô ó−ðôîñî
þ×¾ ñëšô íï −ð− ñ¼ ,ó−³ôí ³−−ì³ ð¼ óñî¼í ó¾ë þëð þôîê¾× :ðìê þõ½ ó¾ë (³îðñî³ ³þ¬õí)
íþ¾ −−ì −ò¾ îíïî .ö× ðë¼ îñ−ê× ’í −òõñ ë¾ìòî ³î−ì þþî¼ô íï −ð− ñ¼î ,³îëëîð î−³î³õ¾ îþôîê
ð¼ óñî¼í ³ê−þëô ó−ò¾í ñ× , íëî¬ñ ö−î¾ öñî×
.óí−ñ¼ î³î×ïë ö−èíñ þîðíñ ë¾ìòî ,š−ð®íñ
.óñî× ñ¼ þ×¾ ³ñëšô¾ ,ó−³ôí ³−−ì³
()תשיט ()דברי יואל
ד
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
לחיש ליה לאזני היושב בצדו לאמר" :איננו יודע מדוע רבינו ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר
להוט כל כך אחר שיחות רפאל ,וטפי הייתי נהנה אילו היה מעשה שהיה וגביר אחד נפטר בכפר הסמוך לפרעשבורג,
רבינו אומר דברי תורה לפנינו" הגה"ק מבאבוב שהיה מחונן ורצו היורשים שיקברו את אביהם -שלא היה בר הכי –
בהרגש קולט נפלא פנה תיכף אל הרב ושאל" :הגידו נא לי באותה שורה בה מנוחתו כבוד של הגה"ק ר' משולם איגרא
מה אמרתם" ,וידום הרב ,הפציר בו הרה"ק עד שהודה ולא זי"ע ,ביקשו אנשי החברה קדישא הון רב עבור אחוזת
בוש" ,אמרתי כי טפי הייתי נהנה אילו היה רבינו אומר הקבר ,סכום שלא היה ברצון המשפחה לשלמו ,נמנו וגמרו
תורה" ,ענה הגה"ק מבאבוב" :שכחתם רש"י מפורשת לבוא אל החתם סופר זי"ע ולערוך בפניו טענותיהם ,וככל
בפרשתינו" ,הרהר הרב ושאל" ,איזה רש"י" ,השיב לו הגה"ק היוצא מפיו יעשו ,שמע החת"ס טענותיהם ואמר :מצינו
מבאבוב" :על הפסוק ואבוא היום אל העין מביא רש"י ,א"ר בדברי חז"ל שאמרו "איש רע עין" )משלי כ"ח ,כ"ב( זה עפרון,
אחא יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של שלקח מאברהם עבור המערה ארבע מאות שקל כסף,
בנים ,ורפאל עבדו של אבי זקני מצאנז הוא" ,כששמע הרב ולכאורה יותר היה ראוי לתואר זה עשו הרשע ,שנטל מיעקב
זאת הפטיר ואמר :עכשיו כבר זכיתי לשמוע תרויהו הן כל הכסף והזהב שהביא מבית לבן עבור חלקו במערה ,אך
שיחתן של עבדי אבות והן תורתן של בנים. באמת ראוי ונכון הוא תואר זה לעפרון ,כי בשעה שמכר את
המערה לאברהם לא ידע כל חשיבותה ,כי לא ידע מי טמון
ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב בה ,ואם לקח סכום עצום כזה עבורה ,הרי הוא "רע עין" ,לא
בשב"ק פר' חיי שרה שנת תרע"ט ,עת מלחמת העולם כן עשו שידע גם ידע מי הם הטמונים הקדושים אשר בארץ
הראשונה כששהה הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע המה ,וכל כסף וזהב לא ישו ו בה ...סיים החת"ס :דעו ,כי אם
בראצפערט ,נאלץ הרה"ק להפסיק באמצע ולסיים עריכת רוצים להקבר בשורה אחת עם צדיקים צריכים לשלם
השולחן הטהור אשר לפני ה' בעת רעוא דרעווין ,אחר שכבר עבורה בכסף מלא.
פתח פה קדשו לומר דברי תורה על הפסוק "ויצא יצחק
לשוח בשדה לפנות ערב" ,ופתאום נשמעו קולות זעקה יפה שיחתן של עבדי אבות
מהרחוב ,ונאמר להרה"ק שחיילים מסתובבים ברחוב ומכים עובדא ידענא דפעם ישב הגה"ק בעל קדושת ציון מבאבוב
עוברי אורח ,וסיים אז בחפזה בהפטירו בלשונו הק'" :ויצא זי"ע הי"ד בשולחנו הטהור בשב"ק פר' חיי שרה ,ועל ידו
יצחק לשוח בשדה" לשפוך שיח לפני הקב"ה" ,לפנות ערב" ישב ר' רפאל ע"ה שהיה המשמש בקודש אצל הגה"ק
שהערב היינו חשכת הגלות כבר יפנה מאתנו" ,וירא והנה מצאנז זי"ע ,ושח על ענינים וסיפורים מהדברי חיים ,והגה"ק
גמלים באים" שהגאולה בא תבוא בזכות גמילות חסדים מבאבוב הקשיב ושתה בצמא את דבריו ,ושאל ודרש על כל
שבני ישראל עושים ביניהם. קוץ ותג בפרטי הדברים ,והנה אחד הרבנים המסובין גחין
ץ לשון חכמים ת
לשון חכמים צדק ומישרים ,בדרך צחות ומלי צה נאמרים
רקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת .שמעתי על דרך צחות ,על פי מעשה שהיה אצל החת"ס זצ"ל ,שבעל הבית אחד בא
בקובלנא על בחור א' ואמר עליו שהוא בחור בלא חי"ת )היינו 'בור' ועם הארץ( ,והשיב לו החתם סופר ז"ל הנה אם הבחור הוא בלא ח'
אין זה חיזק כל כך רק נשאר 'בור' ,אבל אם הבעה"ב שצריך להיות ממחזיקי תורה הוא מחזיק בלא חי"ת אז הוא 'מזיק' ויש בו
חיזק יותר .וזה שאמר 'ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ' וקשה איך השתחוה לעם הארץ ,ועל זה אמר לבני חי"ת ,לעם הארץ
שהם מחזיקים עם חי"ת ,להם ראוי להשתחוות ולחלוק להם כבוד ,שכן התוה"ק הקדימה זבולון ליששכר ,וא"ש.
ילקוט הגרשוני
נתתי כסף השדה קח ממני .פירש"י הלואי נתתי לך כבר .וראיתי בשם הג"מ שמואל זאב אבד"ק באיום ע"ד ההלצה ,כי עפרון אמר
ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה הוא .יש לומר שרמז לו בזה הסימן כי אות אמצעי של אברהם הוא 'ר' ואות אמצעי של
עפרון ג"כ 'ר' והם יחד ארבע מאות ,וזה שאמר ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך .כי כן מרמזין אמצע אות של שמי ושל שמך,
ולכך אמר אברהם אבינו הלואי שנתתי לך כבר מזמן קודם בעת שעדיין היה שמו אברם ואז לא היית יכול לרמוז כן ,והייתי ניצל
מרמיזתך וגזלנותך.
דעת זקנים
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
באותות הוקרה וחיבה ,נשגר ברכה מרובה ,קדם מע"כ ידידינו
ומכובדינו האי גברא יקירא ,רודף צדקה וחסד תדירא ,ידיד נאמן
ותומך נלהב לטובת מוסדותינו המעטירה ,טוב ומטיב לכל מבקש
ברוח נדיבה ובנהורא נפישא ,ובמיוחד הוזיל זהב מכיסו להרחבת
גבולי הקדושה בתוככי מוסדותינו וקהילתינו הקדושה ,במידה מרובה
וגדושה ,שמו הטוב משבחים ומהללים ,לתורה ולתעודה מרבה
פעלים ,איש חמודות רב תבונים ,מקבל את כל אדם בסבר פנים
מוה"ר
פינﬤס משﬣ
אנﬢא הי"ו
מנכבדי קהילתינו הק' בבארא פארק יע"א
מגדולי תומכי מוסדותינו הק'
לרגל אירוסי בתו תחי' למזל טוב בשעטו"מ
עב"ג החתן החשוב המופלג בתוי"ש הי"ו
בן מחו' הנכבד והמפואר ,מוכתר בכל תואר
הי"ו מוה"ר ישראל אהרן מיטטעלמאן
אב"י בבארא פארק יע"א
יה"ר שיזכה לראות ולרוות מכל יוצ"ח תענוג ונחת ,מתוך אושר
ועושר והרחבת הדעת ,וימשיך לעמוד לימין מוסדותינו הקדושה,
ובשכר זאת יתברך בכל ברכאן דנפישא.
המברכים ברגשי הוקרה והערכה ,אסירי התודה והברכה
יחזקא ראטטער
בשם הנהלת המוסדות פה בני ברק יצ"ו
äðäã ô"ìéå .àéä äî êðéáå éðéá óñë ì÷ù úåàî òáøà õøà ç "ð ø"á) àúéà ùøãîá .äú åëáìå äøùì ãåôñì íäøáà àáéå
íãå÷ øöéîä ìò ïëùäå àøöéî øîã àðéã êééù äøéëîáù òåãé àúéàã äî éô ìò äàøðå ,øåàéá êéøöå ,äéøåîä øäî àá ïëéäî ('ä
íëç äéä ïåøôòå àøöéî øáã àðéã êééù åðéà äðúîá ìáà äøéëîì àøîâá àúéà ãåò ,ãôñäì íéîé 'æå éëáì íéîé 'â (:æë úéðòú) àøîâá
íëçúä ïëì àøöéî øá úðòè íäì äéäé àì úç éðáù éãëáå òøäì ïåùàøä ,íéúù úéáøò ììôúî äçðî ììôúä àìå äòè (.åë úåëøá)
íäéðéòì "êì äéúúð éðá éðéòì 'åëå äøòîäå êì éúúð äãùä" øîàå úúéî ïîæî äðäå ,äçðîì ïéîåìùúì äéðùäå úéáøò úìôú áåéçì
òáøà" êà ,àøöéî øá ïåòèì åìëåé àìù äðúî úøåúá äéäé äéøåîä øäî ÷çøîäù íéîé 'â íä ãéôñäì íäøáà àáù ãò äøù
àìå äøéëîá àåäù òãð åðéðù ÷øù "êðéáå éðéá óñë ì÷ù úåàî íåéá éäéå" áéúëãë íéðù 'â ìù äëéìä äéä íäøáà ìù åúéá ãò
òîùéå" ,äðúîá íå÷îä úà àøéå éùéìùä
ïéáä "ïåøôòì íäøáà øùàëù àöîð ,"÷çøî
ïëì ïåøôò úðååë ץ דורש טוב ת åøáò øáë æà íäøáà àá
ïåøôòì íäøáà ìå÷ùéå" ãôñää äéäå éëáä éîé
."óñëä úà ויוצא העבד כלי כסף כו' ומגדנות.ויען לבן ובתואל הנה רבקה לפניך קח ולך ,ïéîåìùúì éëáäå áåéçì
(ïåðáì çøô) ויאמר אליעזר אל.' ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים וגו.נתן "íäøáà àáéå" ù"æå
הנה תמוה מה שבתחילה הסכימו תיכף.'תאחרו אותי וד' הצליח דרכי וגו äéøåîä øäî àá ïëéäî
. ïåøôò äãù í÷éå ודוקא אחר שנתן להם מתנות,'ומיד ואמרו 'הנה רבקה לפניך קח ולך íéîé 'â êìäî àåäù
åì äúéä äîå÷ú é"ùøéô עוד צריך ביאור מה השיב.'ומגדנות חזרו בהם ואמרו 'תשב הנערה אתנו êëéôì ,éëáä éîé ïéðîë
ãéì èåéãä ãéî àöéù הלא סוף סוף אין,'להם אליעזר באמרו 'אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי ãåôñì" íãå÷î øîà÷
àø÷î ìù åèåùôå êìî .רצונם לשלחה ë"çà ÷øå "äøùì
äøòîäå äãùä í÷éå כי זאת קבלו מאליעזר,ונראה דמקודם אמרו הנה רבקה לפניך קח ולך .ïéîåìùúì "äúåëáìå"
õòä ìëå åá øùà ויצחק הוא עולה תמימה,דהיות מקום מגורם בארם הוא חוצה לארץ (äãåäé úôéñà)
.'åâå äð÷îì íäøáàì על כן אין עצה אלא שרבקה תלך אליו,שאסור לו לצאת מארץ ישראל
äî ìò ÷ã÷ãì ùéå .למקומו בא"י להנשא לו . íëîò éðà áùåúå øâ
úà äìéçú é"ùø áúëù éðéøä åöøú íà é"ùøéô
הוא מחלוקת, אם יש לו דין א"י או חו"ל,'אך באמת בדין מקומם 'ארם
áúë ë"çà ÷øå ùøãä ,áùåú éðéøä åàì íàå øâ
( בדין סוריא שהיא ארם,רבן גמליאל ורבי אליעזר במס' חלה )פ"ד מ"ז
,àø÷î ìù åèåùô àúéàã äî éô ìò ì"éå
ראו הם מזה,ולכן כשנתן להם אליעזר מפירות ארץ ישראל שהביא עמו
ùøãä åàì íàù äàøðå äøùò úåëæáã ùøãîá
כי אם היה מחזיק דין ארם כחו"ל הרי,דס"ל לאליעזר שדין ארם כא"י
øîà êéà äù÷ äéäé ולכן אחר שנתן להן המגדנות חזרו.אסור להוציא פירות מא"י לחו"ל íäøáà äñðúðù úåðåéñð
äãùä í÷éå áåúëä ואם ירצה יצחק יוכל לבא מהתם להכא להנשא,ואמרו תשב הנערה אתנו ùøéì äëæ íäá ãîòå
ìëå åá øùà äøòîäå .לה ãçà äðäå ,ïéîîò øùò
,äð÷îì íäøáàì õòä àöîì äéä úåðåéñðä ïî
äãùä úééð÷ é"òù åðééä
ומה, כי באמת ארם דינו כחו"ל,וע"ז השיב להם אליעזר דטעות הוא בידכם àìå äøùì äøåá÷ íå÷î
àìä õòä ìëå íâ äð÷
' זה רק מחמת כי 'וה' הצליח דרכי,שראיתם שהבאתי לכאן מפירות א"י ìù åéúåãî øçà øäøä
úà øëî àåä ïéãä
אבל באמת מחשבתי בעת לקיחת הפירות היה.שקפצה לו הארץ åéä íà àúùäå ,ä"á÷ä
וע"י קפיצת הארץ,שאגמור אכילתם בעודי בדרך בגבול ארץ ישראל
úà äð÷ àì äãùä íå÷î ãéî åì íéðúåð
אבל לעולם דין מקומכם הוא דין חו"ל,הגיעו הפירות בו ביום מא"י לחו"ל
øîåì êéøö àìà ,ïìéàä äéä æà äøù úà øåá÷ì
.ואסור לו ליצחק לבא לכאן
íãà íäøáàù ììâáù (חתם סופר )חלק ו' בשם הגאון מהר"מ באנעט זצ"ל àìå úåðåéñð äøùòî øñç
úåáéáç áâàå äéä ìåãâ äòùúá ÷ø äëåæ äéä
äãùä é"ò åì øëî åìù õøàäù ïëúéå ïéîîò
åì äúéä äîå÷ú" ùøãä áúëå é"ùø íéã÷ä ïëì ,úåðìéàä úà íâ íà" íäøáà íäì ù"æå ,ïòðë õøà àéä äøùòäî øñçð äéäù
åá øùà äøòîäå äãùä í÷éå êëéôì "êìî ãéì èåéãä ãéî àöéù íàå" ïòðë õøà éì òéâî àìå "øâ éðéøä" ãçà ïåéñð øñçå "åöøú
."äð÷îì íäøáàì õòä ìëå ."áùåú éðéøä" ïòðë õøà éì òéâúå úåðåéñð äøùò ùé æà "åàì
(úåøåà éììè) (ïî íòè)
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
שר ִּב ְקצֵ ה לו ,אֲ ׁ ֶ
שר ֹ וְ יִ ּ ֶתן לִ יֶ ,את ְמ ָע ַרת הַ ּ ַמכְ ּ ֵפלָה אֲ ׁ ֶ
הרמב"ן כפשוטו תוכְ כֶ ם ַלאֲ ֻחזַּת ָקבֶ ר:הו ְּבכֶ סֶ ף מָ ֵלא ִי ְּתנ ֶּנָה ִּליְּ ,ב ֹ
ש ֵד ּ ָׂ
)פרק כג פסוק ט(
ביאור הכתוב לפי' רבינו
íÖòÐîÔþÎêÔñ þÔôÖê ðÌîÖc öÑ×Ðî ,dÖ−ÐîÖL ñÖk óÑlÔLÎê .êÑñÖ רש"י ô ¹Ó½Ó×Ða -
ַויִּהְיוּ ַחיֵּי שָׂ ָרה מֵאָה שָׁ נָה ְועֶשְׂ ִרים שָׁ נָה וְשֶׁ בַע שָׁ נִים ê
:(ð× ,ê× ê- ó−ÌôÖiÔí −ÑþÐëÌc) êÑñÖô ¹Ó½Ó×Ða
אַרבַּע הִוא חֶבְרוֹן שְׁ נֵי ַחיּ ֵי שָׂ ָרה :וַתָּ מָת שָׂ ָרה ְבּק ְִריַת ְ
ְאֶרץ ְכּנָעַן) :פרק כג פסוק א-ב( בּ ֶ
שר ִּב ְקצֵ ה לו ,אֲ ׁ ֶ
שר ֹ וְ יִ ּ ֶתן לִ יֶ ,את ְמ ָע ַרת הַ ּ ַמכְ ּ ֵפלָה אֲ ׁ ֶ
ַויִּהְיוּ ַחיֵּי שָׂ ָרה מֵאָה שָׁ נָה ְועֶשְׂ ִרים שָׁ נָה וְשֶׁ בַע שָׁ נִים –
כן דרך הלשון לכתוב שנה ,שנה ,ושנים ,ואינה מיותרת תוכְ כֶ ם ַלאֲ ֻחזַּת ָקבֶ ר:ש ֵדה ּו ְּבכֶ סֶ ף מָ ֵלא ִי ְּתנ ֶּנָה ִּליְּ ,ב ָֹׂ
לדרשהא. )פרק כג פסוק ט(
שְׁ נֵי ַחיּ ֵי שָׂ ָרה – מזה שחזר הכתוב ואמר "שני חיי שהִ יא ָׁשוֶ ה ּ ֵכן . לו ס ׁ ֶ ...וְ ַט ַעם אֶ ֶר ץ ַא ְר ַּבע מֵ אֹת ׁ ֶשקֶ ל ּ ֶכסֶ ף ַ .ע ל דַּ ַע ת אוּנְ ְק ֹ
שרה" ,שלכאורה הרי זה מיותר ,שהרי כבר נאמר קום הַ הוּא ִּ ,כי כֵ ן ַה ִּמנְ הָ ג ְּברֹב יה ְקצוּבִ ים ּ ֵכ ן ַּב ָּמ ֹ שהָ י ּו דָּ מֶ ָ
לו ַמ ר ׁ ֶ
אוּלַ י ָרצָ ה ֹ
בתחילת הפסוק "ויהיו חיי שרה"ב ,מזה דרשינן :בת מאה תינוּ ) ב"מ פז( תו ּ .ו ְכ ִדבְ ֵרי ַרבּ ֹו ֵ
צות לִ הְ ֹיות ְמחִ יר ָׂש ֶד ה ָק צוּב לְ פִ י ִמדָּ ֹ הָ אֲ ָר ֹ
כבת עשרים לחטא ,ובת עשרים כבת שבע ליופי ,שכללן דול וְ ַאבְ ָרהָ ם ְּב נִ ְדבַ ת לִ בּ ֹו ָׁש ַמע וְ ָע ָׂש ה צו ֹנו ְּביֹקֶ ר ָּג ֹרון ָקצַ ב דָּ ִמים ִּכ ְר ֹ ֶעפְ ֹ
והשווה אותן לטובה: ש ָ ּקנָ ה
שקֶ ל ּ ֶכסֶ ף" ׁ ֶ צו ֹנו וְ ִהגְ דִּ יל .וְ ַעל דֶּ ֶר ְך הַ ּ ְפ ָׁשט "אֶ ֶר ץ ַא ְר ַּבע מֵ אֹת ׁ ֶ ִּכ ְר ֹ
מונִ יםב . בו ָתיו הַ ַ ּק ְד ֹ
או אֲ ֹ רון ֹ או ָתהּ ְּבכָ ְך ֶעפְ ֹֹ
אַר בַּ ע הִוא ֶחבְרוֹן -בזמן העקידה
וַתָּ מָת שָׂ ָרה ְבּק ְִריַת ְ
היה אברהם גר בבאר שבע ,ובשובו מן העקידה חזר
לבאר שבע ,כי שם היה דר ושם חזר ונתעכב וישב שם מעשה חש"ב
שנים .ולא מתה שרה באותו זמן ,כי לא היה אברהם דר א
בבאר שבע ושרה דרה בחברון ,אלא בשעת מיתת שרה מבואר בפסוקים הקודמים שעפרון רצה ליתן את מערת המכפלה בחינם,
דרו שניהם בחברוןג .בּ ֶ
ְאֶרץ ְכּנָעַן – לכך נזכר בכתוב ואברהם לא רצה לקבלו בחינם ,רק לקנותו בכסף מלא.
שחברון היא בארץ כנען ,להשמיענו כי הצדקת מתה ואפ"ל הטעם דהנה ידע אברהם שהמקום יהיה מקום לתפילה ,וכמו
בארץ ישראל ושם נקברהד: שמצאנו שכלב הלך להתפלל שם .וכן אומרים בקינות של תשעה באב )כו(,
'אז בהלך ירמיהן על קברי אבות' ,לכן לא רצה שישאר איזה זכות לעפרון
______
במערת המכפלה .ואם היה מקבלו מעפרון בחינם ,היה נשאר לעפרון איזה
א
כתב רש"י )ד"ה ויהיו חיי שרה( :לכך נכתב " שנה" בכל כלל וכלל ,לומר זכות באותו מקום .לכן רצה לקנותו בכסף מלא .בכדי לסלק כל קשר של
לך שכל אחד נדרש לעצמו :בת מאה כבת עשרים לחטא ,מה בת עפרון לאותו מקום.
עשרים לא חטאה שהרי אינה בת עונשין ,אף בת מאה בלא חטא ,ובת
עשרים כבת שבע ליופי ) .שני חיי שרה( -כולן שוין לטובה: והטעם שסיפר לנו הכתוב שעפרון רצה ליתנו בחינם ,ואברהם לא רצה
לקבלו בחינם ,וקנה אותו בכסף מלא ,הוא כמו שכתב רבינו )בראשית פרק יב
והנה רבינו חולק על רש"י ,וסובר שאין לדרוש כן ממה שנכתב
פסוק ו( "אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם
" שנה" בכל כלל וכלל ,שהרי גם בישמעאל כתיב )להלן כה יז( "ואלה שני
יצחק ויעקב .והוא ענין גדול ,הזכירוהו רבותינו בלשון קצרה ,אמרו כל מה
חיי ישמעאל מאת שנה ושלושים שנה ושבע שנים" ,ושני חייו לא היו
שוים לטובה ,אלא מתחילה היה רשע ולבסוף עשה תשובה .ועוד ,כי שאירע לאבות סימן לבנים .ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעים וחפירת
" שנה שנה" לחלק משמע ,ולא להשוות שנים אלו לאלו .והטעם הבארות ושאר המקרים ,ויחשב בהן כאלו הן דברים מיותרים אין בהם
שנאמר מאה " שנה" ועשרים " שנה" ושבע " שנים" ,ולא נאמר מאה תועלת .וכלם באים ללמד על העתיד ,כי כשבא יבוא המקרה לנביא
ועשרים ושבע שנים ,מפני שכן דרך הלשון. משלשה אבות ,יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבוא לזרעו".
ב
אבל באברהם )להלן כה ז( שנאמר "מאת שנה ושבעים שנה וחמש ולפי"ז מבואר מה שמצאנו בדוד המלך ,שארונה רצה ליתן לו את גורנו
שנים" ,ולא נאמר 'שני חיי אברהם' ,לא ידרשו כן .אמנם רש"י בחינם כדי לבנות מזבח ,ודוד אמר לארונה )שמואל ב פר ק כד פסו ק כד( "ויאמר
לשיטתו ,שהדרשה היא ממה שנאמר " שנה" בכל כלל וכלל ,כתב גם המלך אל ארונה לא ,כי קנו אקנה מאותך במחיר וגו' ויקן דוד את הגרן
באברהם שהוא נדרש' :בן מאה כבן שבעים ,ובן שבעים כבן חמש ואת הבקר בכסף שקלים חמשים" ,והטעם למה לא רצה דוד לקחת הגורן
בלא חטא'.
בחנם ,אפשר לומר משום שמעשה אבות סימן לבנים ,וכמו שאברהם לא
ג רצה שישא ר חלק לעפרון במערת המכפלה ,מכיון שהוא יהיה מקום
כתב רש"י )לספוד לשרה ולבכותה( "ונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק ,לפי
שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, תפילה ,כמו כן לא רצה דוד שישאר חלק לארונה במזבח .שהוא מקום
פרחה נשמתה ומתה" .וכתב רבינו שלפי זה צריכים לומר כי אברהם עבודת הקרבנות .ולכן קנה ממנו בכסף מלא.
ושרה חיו בזמן העקידה בחברון ,ושם נצטוה ,ואחר העקידה לא שב
למקומו לחברון ,אלא הלך תחילה לבאר שבע ,מקום האשל שלו ,לתת וזה אפשר לפרש כוונת רש"י )שם ,ד"ה בכסף מלא( "וכן דוד אמר לארונה בכסף
הודאה על נסיו ,ושם שמע שמתה שרה ובא. מלא" .שכוונת רש"י לומר ,שהטעם שלא רצה דוד לקבל הגורן בחנם ,הוא
ד מאותה טעם שאברהם לא רצה לקחת השדה מעפרון בחנם .ומעשה אבות
לקמן פסוק יט.
סימן לבנים.
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
ב אֶ ֶ֥רץ הַ ֶ ֽנּ גֶ ב) :פרק כד פסוק סב( בא ִמ ּ ֔בוֹ א ְּב ֵא ֥ר ַל ַח֖י רֹאִ ֑י וְ ה֥ ּוא ֹיו ׁ ֵ
ש ֖ב ְּ וְ יִ ְצחָ ֙ק ּ ָ ֣
קום ְּתפִ ָּלה ַּב ֲעב ּו ר קום הַ הוּאִּ ,כי הוּא ֹ
לו ְמ ֹ הול ְֵך ָּת ִמ יד אֶ ל הַ ָּמ ֹשהָ יָ ה יִ צְ חָ ק ֹ קור ׁ ֶָּבא ִמבּ ֹוא ְּבאֵ ר לַ חַ י ר ִֹאי ...וְ יִ ָּתכֵ ןַּ ,ב ֲעבוּר ה ֱֹיות " ִמבּ ֹוא" ָמ ֹ
ש ִּת ְר ּגֵם " ּ ֵבין ָק ֵד ׁש
שבַ ע ׁ ֶלוס ' ָא ָתא ִמ ִּמיתוּהִ י' ,וְ ַעל דַּ ְע ּת ֹו הוּא ְּבאֵ ר ׁ ֶ רוב ִמ ּ ָׁשם .וְ כֵ ן ִּת ְר ּגֵם אוּנְ ְק ֹ שב ְּבאֶ ֶרץ הַ ּ ֶנגֶב ָק ֹ הָ ְראוּת ָׁשם הַ ַּמלְ ָא ְך ,וְ הוּא ֹיו ׁ ֵ
של ַאבְ ָרהָ ם ָרא ּו י לִ ְתפֵ לָ ה ג .וְ הִ ּנֵה יִ ְצחָ ק ָּבא ִמ ן קו ם אֵ ׁ ֶ
קו ם הַ הוּא ָמ ֹ וּבֵ ין ׁשוּר" ) ְל ֵעיל כ א( וְ "בֵ ין ָק ֵד ׁש וּבֵ ין ָּב ֶרד " )לְ ֵע יל טז יָד( " ָר ַקם וְ חָ גְ ָרא" וְ ִא ם ּ ֵכ ן הַ ָּמ ֹ
שר ָׁשם ד .ו ָּמצָ א אֶ ת הָ ֶעבֶ ד וְ ִרבְ ָק ה אוהֲבָ יו אֲ ׁ ֶירו ,וְ יָ צָ א לִ פְ ֹנות ֶע ֶרב לָ ׂשוּחַ ַּב ּ ָׂש ֶד ה ִעם ֵר ָעיו וְ ֹ שר הָ יְ ָתה ְּב ֶד ֶר ְך ִע ֹ הַ ְּבאֵ ר הַ הִ יא אֶ ל ִעיר ַאחֶ ֶרת אֲ ׁ ֶ
יאהּ הַ אֲ הָ לָ ה ָׂש ָר ה ִא ּמ ֹו .
ירו ,וִ יבִ ָוְ הָ לְ כ ּו ּ ֻכ ָּלם יַ חְ דָּ ו אֶ ל ִע ֹ
ָדו וַ ּי ָָקם וַ ֵ ּיל ְֶך ֶאל אֲ ַרם ה ַנה ֲַריִ ם
ש ָרה גְ מַ ִּלים ִמ ְ ּגמַ ּ ֵלי אֲ ֹד ָניו וַ ֵ ּיל ְֶך וְ כָ ל ט ּוב אֲ ֹד ָניו ְּבי ֹ
וַ ִ ּי ַ ּקח הָ ֶעבֶ ד ֲע ׂ ָ
חור) :פרק כד פסוק י( ֶאל ִעיר ָנ ֹ
ש֣ן ָי ַ֔לד ֶאת ׁ ְשבָ ֖א וְ ֶאת ְ ּד ָד֑ן ּו ְב ֵ ֣ני ְד ָ ֔דן הָ ֛י ּו ַא ּ ׁש ּו ִר֥ם ּולְ ט ּו ׁ ִש ֖ים ּולְ אֻ ּ ִֽ
מים) :פרק כה פסוק ג( וְ י ְָק ׁ ָ
ש ָּסבַ ר אוּנְ ְק ֹ
לו ס בו ִעם לְ ׁש ֹו ן הַ ִּמ ְק ָרא .וְ לִ י נִ ְראֶ ה ׁ ֶ
לוס אֵ ין לְ יַ ּ ְׁש ֹ
של אוּנְ ְק ֹ אשי ֻא ּמ ֹות .וְ ַת ְר ּגו ֹ
ּמו ׁ ֶ שהֵ ם ָר ׁ ֵּשים וּלְ אֻ ִּמים ו .לְ ׁש ֹון ַר ִׁש"י ׁ ֶ
ַא ּ ׁשו ִּרים וּלְ טו ִׁ
חזָה ַרגְ לִ י ) ִא י ֹּו ב או ִמ ְּל ׁש ֹון ַּבאֲ ׁשו ֹ
ּרו ָא ֲ ש ָא ַמר 'א ְֹרחַ ת יִ ְׁש ְמ ֵעאלִ ים' )לְ הַ ָּלן לז כה(ֲ ,ע ָׂש ֹ
מו ׁ ֶ ְ
הולְ כֵ י דֶּ ֶרך מֵ ִעיר לְ ִעירְּ .כ ֹ שהֵ ם הַ ַּמ ֲח ֹנות ַׁש ָּי ֹ
רות ֹ ְּב' ַא ּ ׁשו ִּרים' ׁ ֶ
קום הַ הוּא וּלְ ָמחָ רּשים ַע ל ּ ְפנֵי הָ ָא ֶרץ ,הַ י ֹּום יִ ְׁש ְּכ נ ּו ַּב ָּמ ֹ
שהֵ ם נְ טו ִׁ שהֵ ם הַ ּ ׁש ֹוכְ נִ ים ְּבאֹהָ לִ ים ׁ ֶ ּשים' ׁ ֶכג יא( ,ל ֹא ִּת ְמ ַעד אֲ ׁשו ָּריו ) ְ ּת ִה ִ ּל ים לז לא( .וְ סָ בַ ר ַּב'לַ ּטו ִׁ
כו ת )נְ חֶ ְמ ָיה יב מד( וּ ִמזֶּה חֶ ֶר ב מו לִ ְׁש ָּכה וְ נָ ְׁשכָ ה ,וַ ִּי ּ ָפ ְקדוּ בַ י ֹּו ם הַ ה ּו א אֲ נָ ִׁשים ַע ל הַ ְּנ ָׁש ֹ
מות ַר ִּבים ְּ ,כ ֹ קו ֹ קום ַאחֵ רִּ ,כי הַ ָּלמֶ "ד וְ הַ ּנ ּו"ן יוּ ְמרוּ ִּב ְמ ֹ ְּב ָמ ֹ
ש ָא ַמ ר ֹאמ ר ְּכ ֹ
מו ׁ ֶ שיּ ַ שהָ יָ ה ָרא ּו י ׁ ֶ תו ָּבזֶה ֶ ׁ ,
או ֹעו ְר ָרה ֹּשה .וְ ָא ַמר ִּב'לְ אֻ ִּמים'' ,וּלְ נִ ּגוּן ' ִּבלְ ׁש ֹו ן ִא ִּיים ז .ו ִּמ ַּלת "הָ י ּו " ֹ מו לְ טו ָׁ ּשה ) יְ ׁ ַש ְע ָיהוּ כא טו( ְּכ ֹ
נְ טו ָׁ
)לְ ֵע יל י יג( ו ִּמצְ ַריִ ם יָ לַ ד אֶ ת לו ִּדים וְ אֶ ת ֲע נָ ִמים וְ אֶ ת לְ הָ בִ ים וְ אֶ ת נַ פְ ּ ֻתחִ ים ח.
מעשה חש"ב
ב
ארם היה נכבד מאביו" .ולפי"ז א"ש למה הלך אליעזר דווקא אל רבינו מבאר ע"ד הפשט 'שעפרון' קנה הקרקע בארבע מאות שקל
ולפי"ז א"ש נמי למה ארם ,כיון שארם היה נכבד מאביו. כסף .ובאותו סכום שקנאו מכרו לאברהם אבינו .ואפ"ל למה
הודיענו הכתוב שארם היה נכבד מאביו ,למאי נפ"מ לנו מי היה הוצרך הכתוב לומר שמכרו באותו סכום שקנאו ,דרבינו בזה
החשוב ביותר .אמנם לפי הנ"ל א"ש ,שעי"ז ידע אליעזר לילך אל לשיטתו למה שפירש לעיל )פסוק ח( ,שלכן הוצרך אברהם אבינו
ארם לקחת אשה ליצחק. לבקש מבני חת שיבקשו מעפרון ,ולא הלך בעצמו לעפרון שימכור
ו לו ,כי היה עפרון עשיר ונכבד כאשר אמר 'ביני ובינך מה הוא',
נחלקו רש"י והתרגום בביאור הכתוב 'אשורים ולטושים ולאמים'.
ולא יהיה לו לכבוד למכור נחלת אבותיו ,ולכן בקש מאנשי העיר
דעת רש"י שהם שם 'העצם' ,שכך היו שמותם .אבל דעת התרגום
שיבקשו בעבורו דרך כבוד.
שהם שם 'התואר' ,דהרי בשמות של אנשים ]שם העצם[ אינו
משנה התרגום את שמותם ,ואילו כאן משנה כל השלשה תיבות, ולפי"ז מבואר טעם הדבר שהכתוב מש מיענו שעפרון מכרו באותו
ואשורים מפרש 'למשרין' ,ולטושים מפרש 'ולשכונין' ,ולאמים מפרש מחיר שקנאו ,שבאמת לא מכרו בשביל להרוויח כסף ,רק שמכרו
'ולנגון' .אע"כ שדעת התרגום שאינם שם העצם ,אלא שם התואר. דרך כבוד.
ג
והנה רש"י כתב 'ותרגום של אונקלוס אין לי ליישבו על לשון דעת רבינו שיצחק הלך לבאר לחי ראי כדי להתפלל שם .שהיתה לו
המקרא' .אמנם רבינו מבאר בלשון הכתוב פירושו של התרגום. למקום קבוע לתפילה ,מכיון שבה נראה המלאך להגר .אמנם דעת
ז רש"י )ד"ה מבוא באר לחי ראי( שיצחק הלך לשם להביא הגר לאברהם
הנה ב'אשורים ולטושים' מבאר רבינו מהיכן לקח התרגום את
אביו שישאנה.
פירושו ,ד'אשורים' מלשון 'שיירות ,ו'לטושים' ,מלשון 'נטושים',
ד
ואותיות למ"ד ונו"ן מתחלפות .אמנם ב'לאומים' שמפרש התרגום דעת רבינו דכוונת הכתוב 'לשוח בשדה' ,שהלך לשוח בשדה עם
'ולנגון' ,שזה התרגום של איים ,אינו מפרש רבינו היכן מרומז רעיו ואוהביו ]ואינו לשון תפילה ,אלא לשון 'שיחה'[ .אמנם דעת
בכתוב. רש"י שהוא לשון תפילה .שהלך בשדה להתפלל.
ואפשר לומר דהנה בא"ת ב"ש אותיות מ"ם ויו"ד מתחלפות ,וכאילו ונראה לומר דרש"י לשיטתו ורבינו לשיטתו .דלדעת רש"י שיצחק
במקום 'לאומים' ,כתוב 'לאיים ,ושפיר מרומז בקרא .אמנם רבינו הלך לבאר לחי ראי להביא את הגר ,לכן פירש 'לשוח בשדה' מלשון
אינו מפרש מהיכן לקחו .ואולי אפ"ל דכיון דבלטושים כתב תפילה .משא"כ רבינו שמפרש שהלך לבאר לחי ראי כדי להתפלל,
שאותיות למ"ד ונו"ן מתחלפות ,ה"ה בלאמים כוונתו היתה שמרומז לכן מפרש 'לשוח בשדה' ,מלשון 'שיחה' ,שהלך לשוחח עם רעיו
בקרא ע"י אותיות מתחלפות .והיינו בא"ת ב"ש .ולא הוצרך לפרשו וידידיו .דמכיון שכבר התפלל בבאר לחי ראי ,שוב אין לפרש 'לשוח
דכמו בהקודם הוא מכח אותיות מתחלפות ה"נ כאן. בשדה' ,שהלך להתפלל.
ח ה
רבינו מבאר שלכן מפרש התרגום שהם שם 'התואר' מכיון מבואר בפסוקים שאברהם שלח אליעזר לקחת אשה לבנו יצחק,
שהוסיפו הכתוב 'היו' ,והיה צריך לכתוב 'ודדן ילד את אשורים וגו''. והשביעו שיקח אשה רק מבנות משפחתו .ובפסוק דידן מסופר
והנה לכאורה גם האותיות י' ום' ,מיותרים ,שהרי היה צריך לכתוב שאליעזר הלך ל'ארם' אל עיר נחור .ולכאורה צ"ב למה הלך דווקא
'אשור ולטוש ולאם' ,לכן מביא רבינו ראיה מהכתוב 'ומצרים ילד אל ארם ,הרי בסוף פרשת וירא ,מסופר תולדות נחור אחיו של
את לודים' ,שגם שם הוסיף ם' ,ומ"מ הם שם העצם .וא"כ ע"כ אברהם ,שהיה לו שנים עשרה בנים ,וכתב רבינו )שם פרק כב פסוק כד(
הטעם שמבאר התרגום שהם לשון תואר משום הוספת תיבת 'היו'. שלכן הודיע הכתוב כל יחוס נחור ,להודיע כי כולם ראויים להדבק
בזרעו של אברהם ,ועל כולם אמר לאליעזר אם לא אל בית אבי
והנה דעת רש"י שהם שם העצם .אבל רש"י מוסיף שהם היו 'ראשי
תלך לקחת אשה ליצחק .וא"כ צ"ב למה בחר אליעזר דוקא ארם.
אומות' .ולכאורה למה הוצרך לומר כן .ואפ"ל דגם לרש"י היה קשה
למה נכתב 'היו' ,וכן שהאותיות י' ום' מיותרים ,ורש"י לא רצה ואפשר לומר לפי מש"כ רבינו )שם פסוק כג( לפרש הכתוב המספר
לפרש שהוא שם התואר ,לכן מפרש רש"י שכוונת הכתוב בזה מבניו של נחור 'ואת קמואל אבי ארם' ,למה נזכר שקמואל היה אבי
לומר שהם היו ראשי אומות. ארם .וכתב רבינו "לא הזכיר ארם ,רק להודיע ולהכיר קמואל ,כי
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
מאמר המשך:
מו ָתם לֹא נִ ְפ ָרד ּו
ּו ְב ֹ
מאת :הרב שלמה שבתי קעסטנבוים ,חבר המערכת
)ומשמע שאצל אבותיו בפרשתנו ) פר' חיי שרה( מאריכה התורה בעניין מערת א .המקור מדברי
אביו עדיף טפי( ,כבר המכפלה ,כאשר אברהם אבינו קנה את המקום לקבורת חז"ל באבות
ביארו מרן ה'חתם שרה אמנו ,ובעת ההיא קנה וייעד שם חלקת קבר גם הקדושים.
)שו"ת יו"ד סימן סופר' עבור עצמו .כידוע ,מערת המכפלה נקראת גם בשם
בפשטות הנה
והגהות של"א(, 'קרית ארבע' ,ופירשו חז"ל )עי' עירובין נג (.שהוא על שם
נראה שיש מעלה
)יו"ד 'פרישה' וט"ז ארבעה זוגות שנקברו שם :אדם וחוה ,אברהם ושרה,
יתירה בקבורת איש
דלאו שס"ב(, סימן
יצחק ורבקה ,יעקב ולאה.
מעצם ואשתו,
דווקא אבותיו ממש והיות והזמן גרמא ,אמרנו לעיין ולבאר בזה יסוד נחמד, העובדה שאבותינו
קאמר ,אלא כל בני האם יש מעלה וחשיבות מיוחדת בקבורת איש ואשתו זה ואמותינו הק' נקברו
משפחתו בכלל זה. אצל זו ,ומה שכתבו הפוסקים בזה למעשה. וכן זה. לצד זה
בעל דחה ובזה להדיא מבואר
דעניא אפרקסתא ב'מדרש רבה' על
את מש"כ בשו"ת לב יהודא ) סימן נ'( בפשיטות שאין שום לו ַו ֵ ּי ְב ְּך )בראשית כט,
קו ֹ הפסוקַ :ו ִ ּי ּׁ ַשק ַי ֲ(קֹב ְל ָר ֵחל ַו ִ ּי ּ ָ ׂ
שא ֶאת ֹ
תועלת בקבורת איש ואשתו זה אצל זה ,דליתא ,אלא יא( ותמהו חז"ל מפני מה בכה ,וביארו :שצפה ברוח
ודאי מעלה גדולה היא . )בראשית רבה ויצא ,פר ' ע', הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה
סימן י"ב(.
ב .הנאת ושלמות הנשמות ע"פ הקבלה.
)עי' בפירוש מתנות כהונה ומהרז"ו שם( ובמפרשי המדרש
) מאמר שפת אמת ,פרק ט'( והנה בספר הק' ' מעבר יבוק' מצינו ,דכיון שרחל אמנו היתה עיקר בת זוגו ,בכה על
הפליג במעלה זו וז"ל" :אמרנו בפרק ז' כי המתים נהנים כך שלא יזכה להיקבר עמה יחד .וכן סמך על זה הגאון
בהיותם קבורים אצל כיוצא בהם /אשה הקבורה אצל בעל 'אפרקסתא דעניא' )ח"א ,סי' קע"א( ,והוסיף לציין
בעלה ודאי נייחא רבה הוא לתרווייהו" ,עי"ש .והוסיף לדברי המדרש שם )פרשה ע"ב ,סימן ב'( שרחל 'נשתכרה
לבאר שדבר זה נאמר בעיקר על אשתו הראשונה ,שהיא דודאים והפסידה שבטים וקבורה" ,ומזה מוכח
זו שעמדה עמו יחד בפרגוד העליון ,ועליה יצאה הבת שבודאי יש תועלת ונחת רוח בקבורת איש ואשתו זה
קול 'בת פלוני לפלוני' קודם יצירתם ,והיא הנקראת אצל זה .
'זיווג ראשון" .ולפיכך אמרו בגמרא )גיטין צ (:שהמגרש
אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות ,לפי ואף שמצינו בדברי חז"ל שנוח לו לאדם ליקבר אצל
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
ולכאורה קשה ,הרי קיימא לן )יו"ד סימן ש ס"ב( שראוי שגורם הפרדת שפע שבע הברכות שנתברכו בהן תחת
לקבור כל אדם אצל אוהבו ,ומי קרוב לאדם יותר מאשתו החופה במזבח העליון .ובפרט אם היו לו בנים ממנה,
הקשורה עמו רוב ימי חייו ,וכמו שנאמר ' הנאהבים נוכל להאמין שהיא עיקר זוגתו לגן עדן" ,ע"כ) .ובמש"כ
והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו' )שמואל ב' א ,כג(. דהיינו דווקא אשתו ראשונה ,יש להאריך בזה ,וכן יש לדון כשאשתו נישאת לשני
ומדוע אם כן לא יקברו איש אצל אשתו בשורות כשמתה אצל מי קוברים אותה ,ועוד חזון למועד(.
משותפות ,ע"ז מבאר הדברי מלכיאל שני טעמים
נחוצים למנהגנו: עוד מצינו בשו"ת 'מהרש"ם' )ח"ג ,סימן שמ"ג( שנדרש
בענין אשה שנקברה מכבר ,ואחר י"ג שנה מת בעלה
א( חשש קלות ראש בבית הקברות: ונקבר בחלקת משפחה מיוחדת המוקפת מחיצה,
וביקשו בני המשפחה לפנות את עצמות האשה )שהיו בארון
בגמרא )סוכה נב (:נאמר על הפסוק 'וספדה הארץ
שלם( לקברה אצל בעלה .והביא המהרש"ם להוכיח מעלת
משפחות משפחות /ונשיהם לבד' ,שאפילו בשעת
קבורתם יחד מדברי התורת חיים )סנהדרין ק (.על הגמרא
הספד ואנינות צריכים אנשים להיות לבד ונשים לבד
שפירושה שעתיד הקדוש ברוך הוא ליתן לכל צדיק ש"י
כדי שלא יבואו לידי קלות ראש .והנה בקבורת איש
עולמות .וביאר שם ,שבאמת יש תר"ך עולמות ]כמניין
עוסקים אנשים ,ובקבורת אשה עוסקות נשים )כנפסק ביו"ד
כת"ר[ ,אלא שהאדם נברא זכר ונקבה ,וכן הנשמות
סימן שנ"ב ס"ג( .ואילו היו קוברים אנשים ונשים באותה
יורדות לעולם חציין זכר וחציין נקבה ,וכחד גופא
שורה ,היה חשש שיזדמן שימותו איש ואשה ביום אחד,
דמיין .לכן מתחלקים התר"ך עולמות בין שניהם בשווה,
ובעוד הנשים עוסקות בקבורת האשה יבואו האנשים
ש"י לזה וש"י לזו .ומאחר שנשמותיהם גוף אחד הן,
לקבור את האיש בסמוך להן ,ויבואו חלילה לידי
בודאי יש עניין גדול לקברה אצל בעלה ,אולם בעצם
תערובת וקלות ראש.
הנידון לפנות מת מקברו ,ובפרט לפנותו לקבר אבותיו,
ב( חשש פגישת אנשים בנשים: יש בזה דיון רחב באחרונים ואכמ"ל .
ע"פ דברי הזוהר הק' )פ' ויקהל( יש קפידא גדולה
והחמרה יתירה שלא יפגשו אנשים בנשים בעת הלוויית ג .טעם המנהג שאין קוברים איש אצל אשתו
המת ובבית הקברות בפרט )והובא להלכה בשו"ע סימן שנ"ג ,ובמעבר שורה בשורה.
יבוק מאמר שפתי רננות פ"י( .ואם היו השורות מעורבות ,היו
אמנם ,בחלק גדול מקהילות ישראל אין המנהג כן,
האנשים והנשים העוסקים בקבורה פוגעים אלו באלו
אלא קוברים אנשים לחוד ונשים לחוד .ובשו"ת 'דברי
תדיר .
מלכיאל' )חלק ד' ,סימן ע"ב( האריך לבאר טעם המנהג ,כאשר
נשאל על ידי רב עיר שרצו מקצת אנשים בעירו לשנות
ולפיכך הנהיגו לעשות שורות נפרדות ,שאפילו אם
המנהג ולקבור איש אצל אשתו .וביאר הדברי מלכיאל,
ימותו איש ואשה ביום אחד ,יהיו הנשים בשטח הנשים
דהנה בזמן הש"ס היה המנהג שלכל משפחה ומשפחה
והאנשים בשטח האנשים .ובזמן הש"ס שהיו קוברים כל
היה כוך או מערת קבורה מיוחדת לבדם )כדאיתא בכתובות פד.
משפחה לבדה במערה שלה ,לא היה חשש לזה ,דלא
ובבכורות נב ,(.ועל זה נפסק בטור ושולחן ערוך )יו"ד ס"סשס"ו(
שכיח שימותו שני מתים )איש ואשה( במשפחה אחת בבת
שאשה תקבר אצל בעלה ולא אצל אביה ,משום שנקברת
)וכמו שכתבו התוספות ביומא ,וביבמות כו .דלא חיישינן למיתה של שני אחת
במערת משפחת הבעל .אבל בזמננו ,שאין קובעים
בני אדם בבית אחד בזמן מועט(.
מקום מיוחד לכל משפחה לבדה ,אלא כל בני העיר
קוברים בבית קברות אחד משותף ,הנהיגו לעשות
המשך המאמר בגליון שבוע הבא בס"ד
שורות מיוחדות לאנשים ושורות מיוחדות לנשים .
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
ונתיבות עבודה, הגדרה:קדושת מוצאי שבת בימות החורף
:פרק א
מהות הזמן והגדרתו
úéðçåøä äìåâñäå úîã÷åîä äðëää .â .óøåçä úôå÷ú ìù äùåãéçå íéðîæä ãåä .à
ìà ïúåð íãàäùë ,äùåã÷á íéðéåöîä ïîæå úò ìëá åîëå íéãòåîå íéðîæ íéöáåùî ,äìåâñ íò ìù äðùä ìâòîá
ïîæî àéöåäì åéìò øùà úåàöåúä ïä äî ,ùàøî åáì çéø óãåðå ãçåéî ïéðååâá óèòúî íäî ãçà ìë øùà ,íéðåù
éøô úåàùåð äðëääå úåððåáúää íöò éøä ,äæ äìòð úåøéãâîä úåàìôåîä úåìåâñä ïî úçà ,äðäå .åìùî çåçéð
,åððéðòì) åúîùð ùøåùì äáåøî úìòåú úåàéáîå íéìåìéä ,íéáåøî íééåðéùå úåëåôäú íäá ïéàù íéîé ,óøåçä éîé úà
úôå÷ú êøåàì úåîéîú úåúáù íéøùòë åðéðôì úåãîåò íéîé ,äëåðç ìù íéøåàä éîé úìåæ ãòåî íäá ïéàå
.(óøåçä àéä ,íéëåøà úåìéì úùéøôáå ,øå÷ úðéöá íéøéãâîù
.íéëåøà úáù éàöåî ìù úëøåáîä íúåàéöî
åëìé íé÷éãö' (é ,ãé òùåä) íìåòä éðéðò ìëá áåúëä øîàîëå
íéðéð÷ çéåøäì íãàä ãéá ùé .'íá åìùëé íéòùåôå íá úåëùîðä ,êøòá úåòù ùùë ,úåø÷é úåòùá øáåãî
,äìéìç ,àñéâ êãéàîå ,åìà úåúáù éàöåîá íéîåöò ì òù òîù úàéø÷ ïîæ òéâîù ãòå úáùä úàéöé úòùî
.ïéò óøäë íãéñôäì ïîæ .úåøö÷úî ïä íéúòìå úåëøàúî ïä íéúòì ,äèéîä
úðéçáá àéä åúéùàø :íéëáãð äùåìùì ÷ìçð äæ øéáë
áöîä úà øéãâîä úåéøáä éôá øåâùä øîàîä òãåð úðéçáá åëùîä ,åúéá éúìãá íãàä ääåù åáù 'ø÷åá'
,íéøùòúîå íéëìåä íéøéùòä ' :äìà åðøåãáù éìëìëä äöçù úòî ,åúéøçàå ,õåçì àåä àöåé åáù 'íééøäö'
áöîä àåä ùîî äæ ïéòëå .'íéìãìãîå íéëìåä íééðòäå .úáù éàöåî ìéì ìù åîåöéò ìéçúî éæà ,äìéìä
éàøé ,åðçúôì úðîãæîä ùãå÷ úò ìë ,úåéðçåøä úëìîîá
çöð éñëð çéåøäì äéòâø úà íéìöðî äùòî éùðàå 'ä
.äæ ïîæá äâäðää éëøãå úåòöä .á
íøåâ ïîæä íöò øùà íðùé ,êãéàîå , ùãå÷á úåìòúäìå
ìåç éîéá ùçøúîä úîâåãë) ïìöéì àðîçø úéðçåø äâéñðì íäì úåìå÷ åòîùð íéììåëä éùàø ïéá éë ,øîàäì ïúéð úîàä
úåøöåà øåáöì åðçåëá ,åððéðòìå .( ãåòå íéøåôä éîéå ãòåîä úåìéìá òåá÷ 'áøò ììåë' âéäðäì éåàøä ïî éë íéðòåèä
úéááìå äùåã÷ úåîéîç ïéëùäìå ,ù"øéå äøåú ìù íéøéáë íãàä áåùá ,ïëù .òåáùä úåìéì ìëá ìéâøë ,úáù éàöåî
. úáù éàöåî ìù åìà íéîéá ,ìàøùé éðá éúáá åùôð úà ãòåñå ,6:30 äòùá êøòá áøò ìëáë åúéáì
úàöì ïëåî àåä 8:30 äòùáù éøä ,'äëìî äååìî' úãåòñá
óà úîàáå] .äìéì ìëáë àúåøáç íò ãåîìì ùøãîä úéáì
íéìåùëîäå ,äëåáîä ùøåù :á ÷ìç äòù ùéã÷äì íãàä ãéá ùé ,óøåçä éîéá ÷"áù éìéìá
íéãåîéìá éàãååáå ,äøåúä ÷ñòì äæî øúåé ãåòå äöçîå
íéìåùëîå íéòâð äùåìù íéöáåø äæ ïîæ çúôì ,íìåà
ç"äåà úåãéñç éøôñ ,òåáùä úùøô ,äæ ïîæì íéìâåñîä
:íãàä ìò íéù÷îä
.[åùôð úååàå åáì åðáãé øùà éôë ùéà ùéà ,'÷ä
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
úåçéù ,úéìëú àìì ïîæä éåìéá :äìèáä úãéî - çåø • íéù÷úîä íãà éðá íðùé :äëåáîäå øãñä øãòéä .à •
.ì"çø ùàø úåì÷å ÷åçù ,äãéîå ìåáâ éìá úåìèá ,íéðîæá äøåîúå òåá÷ øãñ ìù éåðéù ìëì ìâøúäì
. ùàøî úøãåñî úøâñî àìì íéáöéð íäùë èøôá
,êåãëã éîåãîã :úåìöòäå úåáöòä úãéî - øôò •
äðåëîä ,äøéúé úåìöòå ,çåø úåëéîð ,úåáöò úéúéîà äøåöá åîöòá ïðåáúî íãàä åáù òâøä .á •
.'èôòìùòâôàøà' åððåùìá íò íéðô ìà íéðô íãàä ùâôð åæ úòá :ä÷åîòå
íãàä ,ïëù .ììë åì íéòð åðéà äæ øáãå ,åìù úåäîä
äìåâñ åðéöî äæ íòèîå !úàæä úòá ïåéñéðä ø÷éò åäæå àåä àåä ùâôéäì àåä õôç åîò øùà ïåøçàä
,úåáöòä úà âéôäì úáù éàöåîá ä÷åãá äàåôøå úãçåéî úåîå÷îì úàöìî íéòðîðä íãà éðá íðùé ...åîöò
: íéîëç ãåñá êë ìò åæîøå .'ïéîç' úééúùå úìéëà àéäå äåìú íúåéîöò íâù íä íéòãåé éë ïòé ,ùôåðå äçåðî
ùáçîå' áåúëë , ù"áç ú"ø - úáù éàöåîá ïéîç íøåâä åúåàî äçåðî íäì äéäú àìå ,íùì íúåà
àùåæ 'ø éáøä ìù 'éîùî éøîàúî äæ øáã .'íúåáöòì .åîöòá íãàä ,øúåéá ìåãâä áàëä úà íäì áéñîä
ùôðì äàåôø íñ åäæù ,íé÷éãö ãåòå ò"éæ éìåôéðàî ãåøè íãàäùë ,òåáùä éîé ìë êøåàì :åððéðòìå
.úéîåîâò úòë äðäå ,åùôðá ïðåáúäì éàðô åì ïéà ,åîåé ìîòá
åá øøåòî äæ ùâôîå ,éåðô åîöò úà àåä àöåî
íéøøâð íùîå ,úåáöòä úâøãîá ìåôéì íéìéçúî íéùðàä áåøå ) .ùôð úå÷òåîå íéáåàëî
úåçéùì íùîå ,óåâä úååàúì íéìôåð íùîå ,çúîäå ñòëä úãéîì
úåáöòäù òåãéë .ìáäå úåèù éðéî øàùå 'ñðééì- èàä' ,úåìèá úàå åúùà úà ùâåô íãàä :éúçôùîä ùâôîä .â •
.( ïìåë úåòøä úåãéîä ìëì éãåñéä ùøåùä àéäå ,äçîùä êôéä àéä ìëå ,åìùî ãçåéî éôåà ùé íäî ãçà ìëì øùàë ,åéãìé
êéøö ,äçôùîä âéäðîë ,àåäå .øçà øáã äöåø ãçà
ùøåãù øáã , íúåà ìá÷ìå ïéáäì ,áèéä íäì áéù÷äì
úåãéñçäå äøåúä éô ìò ïîæä úåäî :ã ÷ìç .ãåàî äìåãâ úåðìáñ åðîî
:áëøåîå äù÷ ïîæì áùçð àåä ,ãçà ãöî éùôð áöîá éåøù åîöò úà àöåî íãàä : øáã óåñ
. òåáùä úåîé ìëá åá ìâøåî åðéàù éúáéáñå
äîø àøâéàî úìôåð åðúîùð :ùôðä úðéçáá .à •
êåú ìà 'àáä íìåò ïéòî' úðéçáî ,àú÷éîò àøéáì ùôðä úåçåë ìò äìù äòôùääå úåàöåúä :â ÷ìç
úôñåú åðúàî ä÷ìúñð .éøîåçäå ìôùä íìåòä
éîé úîùð íò ÷øå êà åðøàùðå ,äøéúéä äîùðä åöøôúé äáù äçåðå äì÷ úåðîãæä úåéäì ìåìò äæä ïîæä
ùôðá úùâøåî åæ äâøãî úìéôð .úîöîåöîä ìåçä éðá ìù òáèá ùéù íéáåè àìä úåãéîäå úåùìåçä ìë
øãñá íéøîåà ë"òå) äúéîå äîùðä úå÷ìúñä ïéòë ,ùà :íéðåîã÷ úåãåñé äòáøàî íãàä ãñåéî ,òãåðë .íãàä
,(ì"çø øèôðä úà äåìîä øåîæî àåäù "øúñá áùåé" äìéôúä áåèì úåãéîä ìë úåôòúñî íëåúîå ,øôòå çåø ,íéî
áéùäì éãë íéîùá úçøäì ùôðä ú÷÷æð äæ íòèîå íãàäùëå .åâæîå åùôð úðåëú éôë ùéà ùéà ,...áèåîìå
.äùìçðù äçåø úà éðôá àåä áöéð ,úåòéá÷ øñåçáå øãåñî éúìá áöîá àöîð
.ìòåôä ìà çåëä ïî åìà úåùìåç åàöé àîù ìåãâ ïåéñéð
íùá àéáî (íéøåôéëä íåé éàöåî ìò) '÷éãö éøô' øôñáå • ìë íéìåòå íéçéëù úáù éàöåîáù ,ùåçá íéàåø åðàù éôëå
ìëáù ,ì"öæ àöéáæéàî 'çåìéùä éî'ä ÷äáåîä åáø :ïìäì íééåðîä úåðåéñéðä
íãàä úà íéëéìùî åìéàë øáãä äîãð úáù éàöåî
äðåëîä ,úåðãô÷äå ñòëä ïééðò :ñòëä úãéî - ùà •
úà íéçúåô ïë ìòå ,øåáä ÷îåòì ââä ùàøî
.' ïâéåöòâðà' åððåùìá
àìå çèáà éúòåùé ì'à äðä' úëøáá úåàø÷îä
àåäùë äãòøå ãçô íãàä ìò ìôåðù íåùî ,"ãçôà úåøáâúä ,ïåøâå äìéëà úååàú :úåàúä éåáéø - íéî •
. äîøä åúâøãî äèî ãøé ãöéë äàåø . úåéøîåçä
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
ìåçä éîé êåúá úáùä êùî úà êéøàäì .à çúôð åæä úòá :íéðåéìòä úåîìåòä úðéçáá .á •
íåúçå ìåòð äéäù øçàì ,ùãçî íåðäéâ ìù åçúô
: åììä íéðééðòä éðù úà úáù éàöåîá åðéöî äæä ïãòë
çåëá åëëùìå åòéðëäì åðéìòå .úáùä íåé ìë êøåàì
ïåâë ,ùîî úáù úôñåú úðéçáá àåäù ïîæ åðùé ,úéùàø
íåúéäù åâäð äæ íòèîå .'ùàä éøåàî àøåá' úëøá
ìëî íéùåøôå úéùéìù äãåòñá íéáåñîå íéáùåé íãåòá
åéáà ìò äðåùàøä ìáàä úðùá äáéúä éðôì ììôúî
áåøá äùòî éùðàå íéãéñç ìù íâäðî àåäù éôëå ,äëàìî
.åæ äìéôúá à÷ååã
.úåîå÷îä
ìëá íéàáçðå íéðåîè åéäù äôéì÷ä úåçåë ,ïë åîë •
ùéù åáúëù ,íéðåùàøä éøáãî øáãì ùøåù åðéöî øáëå
íúåà íéòéðëîå ,õåçì úòë íéàöåé ,úáùä íåé
'åëøá"å 'íåçø àåäå' úøéîàá äîéòðáå ïåâéðá êéøàäì
,íéòâô ìù øéù àåäù 'øúñá áùåé' øåîæî úøéîàá
ìà ìåçî óéñåäì éãë ,úáù éàöåî ìù úéáøò úìéôúá
íéøîåàù ,àøãéñã äùåã÷ - 'ùåã÷ äúàå' úøéîàáå
íééç éáø íùá äáåùú éøòùáå ,â"öø ïîéñ óåñ à"îøá àáåîë) ùãå÷ä
äôù àéäù ,íåâøú ïåùìá êåøáå äùåã÷ é÷åñô äá
éîé ìëì äáåøî äçìöäì ìâåñî äæ âäðîù ,ïåàâ éàä áø íùá ìàèéå
,íìåòä ïî ïúåà äøéáòîå úåôéì÷ä úà äòéðëîä
.(òåáùä
øáùì äãòåðù (äîåøú úùøô) ùåã÷ä øäåæá øàåáîë
. íéðåöéçä çåë úà
úáùä úùåã÷ úà äá êéùîäì úò .á
éîé ìà úáùä úùåã÷ úëùîäì ìâåñî ïîæ àåä ,éðù ãöî
ïîæä ïéàå ,ñåëä ìò íãàä ìéãáä øáëù øçàì óà ,íìåà
:ìåçä
î"î ,äëàìî úééùòá àåä øúåî øáëå ,ùîî úáùì áùçð
ïîæá úáùä úùåã÷ ìù úåööåðúä úãîåòå úîéé÷ ïééãò äúøèîù ,'úáù úôñåú' ìù úãçåéî äãåáò åðùé ,äðä
àéäù 'äëìî äåìî' úãåòñ úà íéãòåñ êë íåùîå .äæä åäæå) íéìéâøä ìåçä éîé êåú ìà úáùä úùåã÷ úà øéãçäì
àø÷ð ïîæäå .úáù ìù äãåáëì úëøòðä úéòéáø äãåòñ íéùåò åðéùòîá åðàù ,"úáùä úà úåùòì' àùú úùøôá áåúëá æîåøîä
éë æåîøì ,'ñèëàð åö úáù' æðëùà ïåùìáå 'úáù éàöåî' ïäå äéðôìî ïä úëééù åæ úôñåúå .(úáùä úà íéððåëîå
ìåçä éîé êåú ìà úáùä úùåã÷ úà êéùîäì åðéìò äáåç .úáù éàöåîáå úáù áøòá åðééäã - äéøçàî
.(úéùàøá 'ùãå÷ òøæ' øôñá øàåáîë)
úáù éàöåîá íéçúåôù íòèä åäæ ,ì"æéøàä éøáã ô"òå
:ùãå÷ä ìà ìåçî óéñåäì ãöéë úåâøãî éúù åðéöîå
äúàå'å 'íòåð éäéå' úøéîàá äãéîòä úìéôú øçà óëéú
- .äùòîä éîéì úáùä òôù úà íéëéùîî ïë é"òù ,'ùåã÷ úëàìîî äøåîâ äùéøô éãé ìò :ùîî úáù úééùò •
äø÷î äæ ïéà ,úáù éãâáá ùåáì ïééãò íãàäù äî ïëå ú÷ìãä úòùîù ,úáù áøòá òãåð äæ ïééðò .ìåç
øåàî úåööåðúä åá äøéàî ïééãòù éðôî àìà ,àîìòá ìò äáåç ïë åîëå ,äëàìîî äùéàä úùøåô úåøðä
. úáùä úòé÷ù íãå÷ úçà äòù åúëàìîî ùåøôì íãà ìë
.úáù úôñåú úåöî íéé÷ì éãë äîçä
äãåòñ' åðàôî ò"îøä éøáãá äðåëî 'äëìî äåìî' úãåòñ
úéáá íéðôä íçì úìéëàù åîëå .'úáù ìù úéòéáø äøåöá óà :ìåçä éîéá úáùä úùåã÷ úøãçä •
äìéìä íéùã÷áù éôì ,úáù éàöåîá úéùòð äúééä ùã÷îä ,åéúåëàìîá ÷ñåò ïééãò íãàäå ,ùîî úáù äðéàù
úáù âðåò úåöî íéé÷ì íéìåëé ïë åîë ,íåéä øçà êìåä àåä êéùîî úîéåñî äìåòô úééùò éãé ìò íå÷î ìëî
íãàä ùôð úà ãåò âðòìå òéáùäì éãë ,úáù éàöåîá úðëä éãé ìò ,úáù áøòá ïåâë .úáùä úøàä úà
. (àë ïîéñ à øîàî ïéã øå÷éç ,úåøîàî äøùò) úàéø÷ ,ïéîçá äöéçø ,ïçìåùä úëéøò ,íéìëàîä
úøàä úà íéëéùîî êëá - 'äéîòåè' úìéëàå ú"åîù
ìù åðîæá ì"æ ìòäåà ÷"÷ã ã"áàøä ïåàâäì) 'äçåðî úéá' øôñáå .éùéù íåé êåúì úáùä
úëñîá àøîâä éøáã ìò (ïâîä óìà øôñá àáåä ,äùî çîùéä
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
úà ãéøåäì àéä úáùä úéìëú éøäù ,äìåë úáùä úîå÷ èçåù äéäù åäáà éáøá äùòî äàéáîä (á"ò è"é÷) úáù
òöáúî äæ øáãå ,ìåçä éîéì äñéðëäìå äèîì äúùåã÷ àìà åðîî ìëåà äéä àìå ùìåùî ìâò úáù éàöåî ìëá
.úáù éàöåîá êë ìò ìéùîä ,éøà åìëà åðá ìãâùë óåñáìå ,úçà àúéìåë
ùéàäå ,èåùô ùéà ìù åúéáá ïåìì ïîãæðù êìîì :äôé ìùî
ô"òà ,úáù éàöåîá ùàä øåà ìò íéëøáî òåãî ïáåé äæáå ,åéúåàöåä ìë úà åì íìùéù êìîä éøáãì ïéîàä àì àåää
øçùáù àìà .ø÷åá ìëá 'úåøåàîä øöåé' åðëøéá øáëù éøä .êìîä ãéë äãåòñ åì ïéëäìî åéãé õî÷ ïë ìòå
úáù éàöåîá åìéàå ,ø÷åáá øéàîä øåàä ìò íéëøáî àúéìåë ÷ø øéàùä òåãî äúééä åäáà éáø ìò äãéô÷äù
,äìéìä úëùç êåúá øéàäì ãçåéî øåà àøáðå ùãçúð éàöåîá óàã ,åéøáãî çëåîå .äëìî äåìî úãåòñì úçà
éäåæ ,ïéðòä úåéîéðôáå .ä÷åáàäå ùàä øåà éãé ìò äìâúîä 'òøåô éðàå éìò ååì' ìù äðîàðä äçèáää úëééù úáù
äùòð äæ øáãå ,êùåçä êåúá øéàäì :úáù éàöåî úãåáò . åîöò úáùä íåéáë
. úáùä úùåã÷ úà äá íéëéùîîù éãé ìò
úùåã÷ éë ,íéîãå÷ä íéøîàîá åðáúë øáëã :øúåé äá ãåòå
úåøáâúä ìù ïîæ àåä ãçà ãöî ,úáù éàöåî :øáã óåñ äìòî äìåòå ,úáù ìéìî ìçä ,äìòúîå úëìåä úáùä
ãöîå .äèîì äãéøéå äùìåçå ,äìòîìî íéðåöéçä úåçåë úòá äâøãîä íåø ìà úòâî àéäù ãò ,úáùä íåéá äìòî
úùåã÷ úà åá íéëéùîîù ìâåñîå ùåã÷ ïîæ àåä éðù úàéöé íò óëéúå .ïéåòøã àåòø úãåòñå äçðîä úìéôú
åëìé íé÷éãö' ìù áöî àåä ë"ò .åá çîù íãàäå ,úáùä úëùîä' ìù áöîì äðåéìò äùåã÷ äúåà úëùîð ,úáùä
êôéäìå ,éåàøë åúåà íéìöðî äùòî éùðàå íéãéñç ,'íá ,øúåéá äðåéìò äâøãî àéä åæ äðéçáå .'ìåçä éîéì äùåã÷ä
àåäù ïåéë ,úåðåù úåãéøé ìù ïîæ úåéäì ìåìò àåä äìéìç ãöî ùåã÷ åðéàù íå÷îì äùåã÷ä úà äøéãçî àéä ïëù
. ãçàë úååö÷ä éðùì ìâåñî ìù øîâäå êùîää àåä úáù éàöåîù ,àåôà àöîð .åîöò
:פרק ב
נתיבות העבודה וההנהגות למעשה במוצאי שבת
òáøà úåîéé÷ ,úéùàø :íéøåôä éîéá äæçð øáãì äîâåãë íåéä øãñ úòéá÷á úåâøãîä òáøà :äçéúô
íéøôñá íéàáåî ,úéðù .äëìäá úå÷åñôä íåéä úååöî
úåúáù éàöåî ìù úåéåðôä úåòùä úà øãñì íãàä àåáá
íéìéäú øîåì ,ä÷ãö úåòî õá÷ì åîë íéáâùð íéðéðò
íé÷ìç äòáøà íéöáåùî ïîæå úò ìëá éë òãéì åéìò ,óøåçä
íéâäðîá íéãéñçä åâäð ,úéùéìù .íéøáùð úåááì çîùìå
:íåéä úáåç úà íéáéëøîä íéðåù
äãåòñ íéãòåñ íàä ,äúùîä úà íéëøåò éúîéà ,íéðåù
øáã ìù åôåñá . ,úéòéáøå äéø÷ úåöåçá íéàöåé éúîå ,äéðù íúåùòì íãàä ìò íéìèåîä íéøáãä :ïéãä úáåç .à •
åúéá áöî éôì èôùîá åéøáã ìëìëì íãà ìë êéøö .ä÷åñôä äëìää úøåù ãöî
. åìîòá äëøá äàøé ïòîì ,åúçôùîå éøôñá íéàáåîä úåìåâñå íéðééðò :úåøùé úâäðä .á •
. íéðåøçàäå íéðåùàøä åðéúåáøå ùãå÷ä
ùé :óøåçä éîé úåúáù éàöåîá åððééðòì ùîî àåä êë
êøã áåúðì æ"éòå ,åììä úåâøãîä òáøà úà äìéçú øøáì íéãéñç íäá åâäðù íéâäðî :íéãéñçä úâäðä .â •
åðéìò íéàáä úåúáùä éàöåî íéøùò åøãúñé ãöéë äìåìñ .øåã øåãî äùòî éùðàå
.äáåèì ìöà úìòåú ãéìåîå ìòåôù äî :úéùòîä äðéçáä .ã •
, áà ,êøáà ,øåçá :àåäùë ,éçëåðä åáöî éôì íãàä
ïëù ,ùãå÷ä éðîæ øàùî äðåù úáù éàöåî ,åæî äøéúé
éô ìò .åúòã úà áùééì êéøöå åìîòá ãåøèä íãà åà
÷åãä øù÷á úåøåù÷ ïðéàù úåáø úåòùá àåä òôåùî
øãñ åîöòì ïðåëì ãçà ìë ùøãð ,åìà íéëáãð äòáøà
ìë úà íãàä íéé÷ù øçàì óà ,øîåìë .åîöò ïîæä úùåã÷ì
.øåøá íåé
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
úà ìô÷ì åâäð äæ íòèî :äåöîá òåáùä úçéúô .â äåìî úãåòñå äìãáää øãñ ïåâë ,âäðîäå äëìää éáåéç
,äìãáää øãñ øçàì ãéîå óëéú úáù éàöåîá úéìèä úìèåî äùåã÷ äáåç .áø éåðô ïîæ åãéá øúåð ïééãò ,äëìî
ùã÷åî ìåçä éîé ìù ïåùàøä äùòîä äéäéù éãë àìå ,äáåèì åìà úåø÷é úåòù ìöðì ãöéë úåàøì åéìò
.(ì"éøäîä íùá 'ù ïîéñ íäøáà ïâî) äåöîì .äìéìç ÷éøì ïãáàì
øãñ' øôñá àáåîë :äøåúä ÷ñòá òåáùä úìçúä .ã
úáù éàöåîá íé÷åñôä íéáåéçäå úååöîä
. ìåçä éîé úñéðë íò ãéî ãåîéì òåá÷ì ùéù ,ãåòå 'íåéä
úéáøò úìéôúá äúéùàø :äìãáää úáåç •
íéãñåéîä íéøéùå íéèåéô øøåùì :úáù éàöåî úåøéîæ .ä .ïééä ñåë ìò ë"îçàìå ,'åðúððåç äúà' úøéîàá
øåäè åøå÷îå ,äððøå øéùá äúåììå úáù ìù äãåáëì éøáãë ,ùåãé÷ä úåöîî óðò àéä åæ äååöî
. íéðåùàøä éøáãî øáë ìãåâ åá øåëæðù' :(ä"ð÷ äùò ,úååöîä øôñ) í"áîøä
åðîî íéîãå÷ä íéîéä øàùî åúìòîå äæä íåéä
íéî úåúùì åâäð :íéøî ìù äøàáî íéî úééúù .å
.'åéøçà íéàáäå
úøæçî íéøî ìù äøàá äæ ïîæá ïëù ,úáù éàöåîá
íééç íéî áåàùì åâäðù ùéå ,úåðééòîäå íéîéä ìë ìò éãë ,íéîùáá çéøäì íéîëç úåð÷ú åæ äååöîì åìôèðå
àìù íééñî êà ,äæ âäðî àéáî à"îøä) úáù éàöåîá ùãçî ,äøéúéä äîùðä úå÷ìúñä íò úùìçðä ùôðä úà áéùäì
.(åîå÷îá ïë åâäð äàø ïåùàøä úáù éàöåîá àøáðù øåàä øëæì ,øåàä ìò êøáìå
àøîâá äëìää ä÷ñôð åìà úåð÷ú éúù ìòå .äøéöéì
úáù éàöåîá ïéîç' íëçä øîàîë :ïéîç úééúù .æ åðîãæð íà àìà ,ïäéøçà øæçî íãàä ïéàù ,êåøò ïçìåùáå
. (äàåôø] 'àîâåìî .êøáî åì
èøôáå ,íé÷éãö éçáùá øôñì :íé÷éãö éøåôéñ .ç éðôî ïëù ,àéä ïë äîùë :äëìî äåìî úãåòñ •
àìôð øåàéá äæá éúòîùå .åéãéîìúå ùåã÷ä è"ùòáäî úáù úà úåìì åðà íéùøãð úáùä ãåáë
è"ùòáäù ,ò"éæ àðøîà÷î ÷"äøä áúëù äî éô ìò äãåòñ' äðåëî åæ äãåòñ .äúàöá äëìîä
øçàîå ,ãåã ïá çéùî ùôð ìù õåöéð äéä ùåã÷ä ,ùåã÷ä é"øàä úøåú ô"òå ,'úáù ìù úéòéáø
àëìî ãåã) êìîä ãåã úîùð ìù äðîæ àåä úáù éàöåîù úùåìù ãâðë ïä úáùä úåãåòñ ùåìùù íùë
è"ùòáä éçáù øéëæäì ïåëðä úòä äæ éøä ,(àçéùî àëìî ãåã ãâðë àéä åæ äãåòñ êë ,úåáàä
. åéãéîìúå .àçéùî
úáù éàöåî úà úåøéãâîä íéããö íéðéðò úáù éàöåîá íéâäåðä íéâäðîå íéðéðò
ìù áöîá éåøù àåäå ,áø éåðô ïîæ íãàä ãéá ùéù úåéä
,áåèì øåëæ ìù åîù øéëæäì åâäð :àéáðä åäéìà úøéëæ .à
ïîæù éøä ,(ãòåîä ìåç éîé ïéòë) úòãä úáçøäå ùôðä úçåðî
,(ä"öø ïîéñ à"îøá àáåîë) äìåàâä úøåùá åðøùáéå àåáéù
÷ôéñä ïéà øùà íéöåçð íéðéðòá ÷åñòì øúåéá øùëåî äæ
.'åäéìà éáã àðú' øôñî íé÷øô íéãîåìä ùéå
ùéà ,ïáåîëå .íéøòåñä ìåçä éîé êùîá íäá ÷åñòì åãéá
:àåä äìåòä ììëä êà ,åáöî éôì ùéà 'êì ïúéå' øãñ øîåì åâäð :äòåùéå äëøá é÷åñô úøéîà .á
úééùò íãå÷ ïëå .('÷ä øäåæä úîã÷äá øáë çúôð åøå÷îå)
,äøåú ãåîéìì ïîæä úà åìöðé :êøáàäå øåçáä • éúòåùé ì'à äðä' :äòåùé é÷åñô íéøîåà äìãáää
íéì÷ íéãåîéìá ïåéòì åà ,ãåîìúäå àø÷îä úøæçì ùãçä òåáùä úà çåúôì éãë ,'ãçôà àìå çèáà
. ùôðä úà íéçîùîä .äçìöäå äëøá ,òôùá
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
ïééòì ïîæä åäæ ,ïë åîë .(úáù éàöåîá äùòîì äëìä éøåòéù éðá úöéçîá úåäùì àåä øéáë ïîæ :äçôùîì áà •
éîé êùîá íäéìà òéâî íãàä ïéàù íéãçåéî íéøôñá éëøöì úáù÷ ïæåà úåèäì ,åéðá íò äøåú ïðùì ,åúéá
êøåàì òåá÷ ãåîéìì ãçåéî ïîæ òáå÷ íãàäùë .äðùä áà ïéá íçäå ÷åîòä øù÷ä úà çôèìå ,åéúåðá
úåàöåúå äáø äëøá äàøé ,óøåçä úåúáù éàöåî íéøùò äùòîä éîéá åðîî òðîð íéúòìù øáã ,ç"öåéì
ãåîé ì ïëù ,åãáì ãåîìì óéãò íéîòôìå) .åìîòá úåøéáë äøùë äòùä úòëå ,ïîæäå äñðøôä úãøè úîçî
,êåøàä óøåçä êøåàì ïåéôøå ìåèéá éãéì àéáäì ìåìò àúåøáçá . êëì
.(åîöò ïéáì åðéá ãîåìä ë"àùî
,íéø÷éä íéøåää ìù íðåòî úà ãå÷ôì :íéøåä ãåáéë •
åð÷å äøåú éøåòéùì íéëìåää åìà ìù íúìòî äìãâ äîë íø÷áì åà äëìî äåìî úãåòñá íäîò óúúùäì
ïåâë) äëìäá íéùãç úåòåö÷îá úåôé÷î úåòéãé íîöòì . íãáëì éãëá
.(ãåòå òîù úàéø÷å äìéôú úåëìä ,íàå áà ãåáéë ,íéòìåú úåëìä
ã"ñá øùà ,íéãåîéìá ïåëð øãñ åîöòì øãñì íãàì éåàø
úåúáùä éàöåî íéøùò êìäîá äôé÷äìå äúåð÷ì ìãúùé
סדר לימוד התורה במוצאי
.íéàáä
שבת
úò ìëá äøåú ãåîìú ú åöî ãöî
íéðáä êåðéçå äçôùîä úåîéîç úò ,ø÷éä ïîæä úà ãáàì àìù íãàä ìò úìèåî äùåã÷ äáåç
éåðô íãàäù úò ìëá éãéîúä äøåú ãåîìú áåéçî ÷ìçë
ïîæä úåéîéðô êøãáå ,'àîâåìî úáù éàöåîá ïéîç' øîàð
:á÷åð ùôð ïåáùç êåøòì ïééøåà- øá ìëì éåàø .äëàìîî
éôë ùéà ùéà ,ç"öåé ìëì äùåã÷ã úåîéîç òéôùäì ìâåñî
íéòâø äîë ,úáù éàöåî ìù úåëøåáîä úåòùä ùù êåúî
éåøù äéäé íãàäù êëá äðúåî äæ øáã íìåà .åìéâå åúâøãî
?...äøåúì úîàá íéùã÷åî
ãçàá ïåúðä íãà .úòãä úáçøäå äðéúð ìù áöîá
ñòë :åðééäã - øôòå çåø ,íéî ,ùà ìù úåðåéñéðä äòáøàî íéãîåì íäáù ,'úáù ììåë' éìëéä íéîéé÷ å"ú ÷"äøàá
åðéà - (ì"ðë) êåãëãå úåáöò åà ,äìèá ,óåâä úååàú ,çúîå úåòù ùåìù êùîá úáùä êøåàì íéîòô ùåìù íéëøáàä
éðá ,àìéîî .úìåæì äðéúðå äòôùä ìù éùôð áöîá àöîð 'â íòôå ,ø÷åá úåðôì 'á íòô ,'"áù ìéìá 'à íòô :úåîéîú
,íäì úëøöðä úåîéîçä úà åðîî íéìá÷î íðéà åúéá .úáù éàöåîá
íéîåãî íéâåðòúå úåîéîç ,äìéìç ,ùôçì íä íéìåìòå
. íéøæ úåîå÷îá éàöåî ìëá òåá÷ øãñ åì äéäù ãçà ãéîúî éôî éúòîùå
øçàì ãáìá úçà äòùù ,(íéøö÷ä õé÷ä úåìéìá èøôáå) úáù
úà òåîùì ,úáù÷ ïæåà íäì úåèäì :íéðè÷ä íò .à • ä åìî úãåòñ ìò ïåæîä úëøá êøáî äéä øáë ,åúéáì åàåá
. íçîùìå íäéøåôéñ .'ä ìëéäì õåøìå øäîì éãë ,äëìî
à÷ååãå ,äøåú éøáã íîò ïðùì :íéìåãâä íò .á •
ãîåòù éîë àìå ,áåø÷ òéøå 'àúåøáç' úðéçáá
íééðçåø íéðéð÷ì ìâåñî ïîæ
ïî äùò úååöî íéé÷î äæáå .úåðãô÷å ùâåðá íäéìò
:äáäàá íåé ìëá íééîòô íéøéëæî åðàù ,äøåúä ïéàù äøåú éðéð÷ åá úåð÷ì øùëåî ïîæ àåä úáù éàöåî
íãàä íéé÷î òåáùä úåîé ìëáå ."êéðáì íúððùå' àöîð àåäù éðôî ,íéøçà íéðîæá íâéùäì ìåëé íãàä
íéé÷î úòëå ,(ø"áùúä éãîìî) çéìù éãé ìò åæ äåöî ,íéðùé íéãåîéì ìò äøæç :äîâåãì .òâåøå äçåðî ìù áöîá
øúåé åá äåöî'ù ììëä òãåðå ,åîöòá äúåà ïîæä ïéàù äëìäá úåòåö÷î øåøéá åà ,úåùãç úåúëñî
.'åçåìùáî ãñééì úåîå÷î äáøäá åâäð äæ íòèîå) òåáùä êùîá àîøâ
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
úà úáø÷îù àîéâì äìåãâ éë ,ùàø úåì÷å ÷åçù åîò ïäì ÷éðòäì ,úçðá ïîò ççåùì :úåðáä íò .â •
äéä ïëå .åäòøì ùéà ïéáù äáäàä úà ú÷æçîå íé÷åçøä éøåôéñá íîò çåùì íéîòôìå ,úéááì áì úîåùú
äçôùîå äçôùî ìëì úåéäì íéðåîã÷ä íéîéî óà âäðîä .áìä úà íéëùåîä íé÷éãö
.ì"ëò 'äçîùìå äúùîì íäì äéäù äðùá ãçåéî íåé
øîùîä ìò ãåîòì íãàä êéøö ,ãçà ãöî :íéãîì åðàöîð
à"èéìù 'ùáã éìâà' ìòá õ"îåãä ìåãâä ïåàâä éë òãåðå ìåîòì åéìò ,éðù ãöîå .÷éøì ïîæä úà æáæáì àìù úåàð÷á
õåáé÷å úåãçàúä ïééðò úà úåáø ããåòîå øøåòî éðáî ãçà ìëì ÷éðòäì éãë ,úòãä áåùéáå ,òåâø úåéäì
úåãäéä úøéîùì äøéáë úìòåú êëá äàåøå ,äçôùîä . åðîî íéìçéúîä úåîéîçäå çåøä úøå÷ úà äçôùîä
ïåâë ,íéðåù íéðéðòá äæ çåëî ì÷äì åøåä óàå .äæ åðøåãá
íéòøî úåçîùá óúúùäì ùãåç á"é êåúá ìáàì øéúäì
.'åãëå ,úéúçôùî äëåðç úåáéñîå
ïîæä ìåöéðå úåãéñçì äðåëð äøãâä
íöò ìò êøáúé 'äì ììäìå úåãåäì åðéìò äáåç ,ììëáå äùåøéô ïéà 'äãîúä' :åìà ïéòî íéáöîì êãéá ìåãâ ììë
äððéà øùà äàìôð äáèäå äëøá àåäù ,'äçôùî'ä âùåî ïåëðä øáãä úééùò àìà ,óøä àìì óåöøå äáåøî ãåîéì
úåîåà ìöà åæ äãéîá àì óàå íééçä éìòá ìöà úîéé÷ .ãåáéàì úëìì ïîæì úúì éìáî ,òâø åúåàá êøöðäå
,ìàøùé íò êåúá úãçåéî äìåâñë äã÷ôåä àìà ,íìåòä
íãà éðáù êåúî àìà .äðîéä úàöåé äëøáå äáåè äáøäå 'øèåù'ë ùîùî íãàäù åùåøéô ïéà 'ïîæä ìåöéð' ïëå
øàùëå ,äúáåèá íéøéëî íä ïéà ,úò ìëá äá íéìâøåî øãñ äàøéé ãöéë ÷åã÷ãá ùàøî úòãì åðåòù ìò ø÷áîå
. ïäéìò 'éãåää úùåçú úà ãáàî ïäá ìâøääù úåáåèä ìëá äåää ìà øáåçî íãàäù :øáã ìù åùåøéô àìà ,åîåé
øãñá - úáù éàöåî éáåéçá ÷ñåò àåäùë ïéá .òâøå òâø
åéäù ,úãçåéî äâäðä åðéæç ìàøùé éøåàîå éìåãâ ìöà úøéùáå äëìî äåìî úãåòñá ,'êì ïúéå' úøéîàá ,äìãáää
äçôùîä éðééðò øåáòá ìéâøä íîåé øãñîå íøãâî íéàöåé àåä òãåé ,åúéá éðá úöéçîá ääåù àåäùë ïéáå - úåøéîæä
øæòì íäì úåéäì ïäå ,íúçîùá óúúùäì éãë ïä - åðîî úùøãðä úéðçåøä úéìëúä éäîå ÷ñåò àåä äîá
.êøöðä ìëë úåéîùâáå úåéðçåøá êîñéçàìå . úòë
àúòééñå ä÷åîò úòã úëøöð ,äãåáòå ïééðò ìëáë ,ïáåîëå
éî - áö÷äå äãéîä úà òãéì éãë äáåøî àéîùã
ïéàå .âåäðì ãöéëå úòä éúî ,ïôåàä åäî ,íéôúúùîä íéøåää ïåòîá øå÷éáä
àìà ,ïîæä úåîëá àì óàå íéìëàîä éåáéøá éåìú øáãä
úåöîä ïî àéäù :íàå áà ãåáéë úåöî ãöî .à •
äùòé íåøò ìëå ,íù úøøåùä úéááìäå äøåäèä äøéåàá
äáåøî äøëùå ,äøåúáù øúåéá úåáåùçäå úåøåîçä
. úòãá
øå÷éáä íöòå ,àáä íìåòáå äæä íìåòá íìåùîå
. äåöîä íåé÷î ãøôð éúìá ÷ìç àåä íìöà
מעלת סיפורי צדיקים במוצאי ïéá øåäèä øù÷ä çåôéè :äçôùîä øù÷ ãöî .á •
שבת åéçàì êøáàä ïéáå ,åéãëðì àáñä ïéá ,íéøåäì íéðáä
úîåç øåöéáì äîåöò úìòåú íéàùåð åìà ìë - åéñéâå
ììëá íé÷éãö éøåôéñ úìòåú .à
. äðîàðä úåãäéä
äëåæ íé÷éãö éçáùá øôñîä :úå÷éáãå úåøù÷úä •
ïî äùò úåöî íéé÷î êëáå ,íäá åúáùçî ÷éáãäì :(âàøôî ì"øäîä éçà ,ì"æ íééç éáø ïåàâäì) "íééçä" øôñ ïåùì äæå
. íäéãéîìúáå íéîëçá ÷áãä - 'åá ä÷áãìå' äøåúä ïéàù ïîæá ,êéðéòá äì÷ íéòøî úãåòñ àäú ìà äúòîå'
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
úáù éàöåîá äçîùä úãåáò íãàä éðôá íéçúåô íéøåôéñä :äâùäå úåøøåòúä •
úåìòî úåìòì äùéà ãåìé ìåëé ãöéë ïéáäì øäåö
íéìåùëîäå úåðåéñðä ìë éðôá ñéøúäå äîåöòä äìåâñä
.ùãå÷á åìàë úåîø
øøåòì äãåáòä àéä ,úáù éàöåîá èøôáå ,íéúòä ìëá
úåðåéñéðä ìë ùøåù ,ïëù .äçîùä úãéî úà ùôðá
åáø íùá àéáî (úåãìåú 'ô ùéø) "ùîùå øåàî' øôñáå
íò åæä úòá úøáâúîä úåáöòä úãéîá õåòð úåìéôðäå
äîá :ò"éæ ïéìáåìî äæåçä ÷"äøä ÷äáåîä
éãé ìò àéä äòéðëäì äãéçéä êøãäå ,úáùä úå÷ìúñä
åéìò úëùîð íùî - úøùå÷î íãà ìù åúáùçîù
.äùåã÷ã äçîù
øîåì íãà áééçù ì"æç øîàî úà øàéá äæáå .äøàä
øùôà éàù ô"òàã ,'éúåáà éùòîì éùòî åòéâé éúî'
ïëù ,äçîùä úà øøåòìå ìåîòì íãàä ùøãð ,ãçà ãöî
íå÷î ìëî ,úåáàä úâøãîì òéâäì åðéúåøåãá íãàì
. úåáöò éîåãîãì éòáè äëéùî äðùé úåéøîåçäå óåâä ãöî
åîöò ìò àåä êéùîî ,íäá áùçîå ÷ñåòù éãé ìò
øúåéá ìâåñî äæ ïîæ ,úéîéðôä äîùðä ãöî ,éðù ãöîå
. äðåéìòä íúùåã÷î
:çåîùì äîá íãàì ùéå ,äçîùì
ìéçúú éðîî àì' éë äòéãéä :íéðåùàø úåøåãì øù÷ •
äçîùá åáì úà øøåòî íãàä :äøáòù úáùä ìò äéãåä
åðà àìà ,ìåîúàî ãìåð àì ìàøùé íò .'äùåã÷ä
âðòìå ãáëì äëæ ,úåëàìî è"ìî çåðìå úåáùì äëæù ë"ò
ïäáù ,äðù íéôìà úùåìù ìù áäæ úøùøùá äéìåç
ìë êøåàì äøéúé äîùð åéìò äúøùå ,éåàøë úáùä úà
åðàå ,ïåéìò éùåã÷å íìåò éìåãâ åðîò úà åøàéô
.äìåãâ äçîù çåîùì ùé åæä äáùçîä íöòá - íåéä
.íäéúåá÷òá íéãòåö
ãå÷éøá úàöì íéùåã÷ úåîå÷î äáøäá åâäð äæ íòèîå
øçàì åà úéáøò úìéôú øçàì ãéî úáù éàöåîá éãéñç
íéùåã÷ä åðéúåáø ìöà ùãå÷îä âäðîä äéä ïëå) .äìãáää øãñ
úáù éàöåîá à÷åã òåãî .á
äçîù éðåâéð øøåùì åâéäðä äîçìîä øçàìå ,äîçìîä éðôì
äøéùä úà ããåòîå çøæî ìúåë ìò áùåé äéä ì"æ ÷"äéáøå ,úå÷éáãå éàöåî ,øåîàë :è"ùòáä úîùðå êìîä ãåã ìù åðîæ •
íéîòô äáøäù ,ùåã÷ä åðéáø ïøî ìù åâäðî òãåð ïë åîëå .åéãéá ùåã÷ä è"ùòáäå ,êìîä ãåã ìù åðîæ àåä úáù
àúåçéãáã àúìéî øîåà äéä úéùéìù äãåòñá ïåæîä úëøá íãå÷ ,(àðøîà÷î ÷"äøä éøáãë) ãåã ïá çéùî úîùðá ÷éæçä
úà êøáìå ,äáåøî äçîù êåúî úáùä ïî úàöì éãë ,[ìéèøòåå] .åéãéîìú éçáùå åéçáù íéøéëæî ïëìå
éãë ïä :ìåôë àåä äæ ìëì íòèäå .(ááì áåèá ïåæîä úëøá
áåèì øåëæ àéáðä åäéìà :àéáðä åäéìà ìù åçåëî •
úåçåë úà ùøâìå äçîùá äùòîä éîé úà çåúôì
íáø éôî íúøåú åìáé÷ íäéðù - ùåã÷ä è"ùòáäå
ìò çåîùì äìéò åðì ùéù íåùî ïäå ,êåãëãäå úåáöòä
å"ö ïîéñ äçðîä éøåéù ,úáù úçðî) éðåìéùä äéçà ÷äáåîä
.ùãå÷ úáù äîùå äáåè äðúîá ú"éùä åðëéæù
. (å"÷ñ
úà íéðëî åéäù ,àæìòá ùãå÷ä øöçá äìéäúì òãåðå
øáòî úãå÷ðë ùîùî úáù éàöåî :òöåîîä úðéçá •
éã' øàåúá ,úåëåñ ãòåîä ìåç úáù ìù äëìî äåìî úãåòñ
àåä óà àéáðä åäéìà .ìåçì ùãå÷ä ïéá òöåîîå
äëåñäù íåùî äéä äæì íòèäå ,'äëìî äåìî òâéãòëàì
íìåòì íãàä éðá íìåò ïéá - òöåîî úðéçá
íé÷çãð íéãéñçä åéäå ,áøä ïåîää úà ìéëäî äøö äúéä
íé÷éãö éøåôéñ ïëå .('ñçðô éøîà' øôñá àáåîë) íéëàìîä
éãéì íéàá åéä êë êåúîå ,äáåøî úåôéôöá äá íéôçãðå
íé÷åîò äøåú éøáã ïéá - øáçîå òöåîî úðéçá íä
úåáéáç úåàøäì ,äùåã÷ã äìäöå äçîù ,úåðçãá
.('äøåú ìàøùé âäðî' úðéçáá) íéèåùô ìåç éøåáéã ïéáì
...äåöîä
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
בגליון הקודם הבאנו כת"י מכתבו של הגאון הגדול רבי נפתלי נוסבוים שליט"א
לכ"ק מרן רבינו שליט"א לתרץ הקושיא שהציע מרן שליט"א על ד' הגרש"ק זצ"ל
ועפ"י בקשת רבים אמרנו לפענח ולהדפיס את המכתב והתירוץ שכ' הגאון שליט"א
בס"ד
כ"ח חשון פ"ו
אל כ"ק מע"כ הגה"ק האדמו"ר מסטמר
ר' אהרן טייטלבוים שליט"א
אחר קידה קדם כ"ק האדמו"ר שליט"א
במה שהקשה כ"ק האדמו"ר שליט"א
בהיותינו עם רבני כולל "חיבת ירושלים"
אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א על מה שכתב
בשו"ת האלף לך שלמה שכתב בשנים
שהוציאוהו דאין שליח לדבר עבירה ואין
אחד יכול לעשות עבור חבירו.
והקשה כ"ק האדמו"ר שליט"א דבמס'
בבא מציעא )דף ח (.מבואר בשנים שגנבו
דאמרינן יש שליח לדבר עבירה ,וא"כ ה"ה
בשנים שהוציאו וליכא קושיא אלימתא.
ואפשר דס"ל כמ"ש הקצוה"ח )בסי' שמ"ח
סק"ג( דרק במעשה קנין כמו הגבהה
במציאה במו"מ או בגזילה דבעינן מעשה
קנין אמרינו מיגו דזכי לנפשיה זכי לחבריה,
אבל במעשה גרידא שאין בו חלות קנין כמו
בשנים שהוציאו לא אמרינן מיגו דזכי
לנפשיה וממילא הדרינן לדינא דאין שליח
לדבר עבירה.
ובזה יישב לשון רש"י בבבא קמא )דף עח (:בטבח לדעת ולדעת חבירו חייב דיש שליח לדבר עבירה כדרבינן
מקרא וכו' והקשה הקצוה"ח הא גם בגניבה מהני כשעושה גם עבור חבירו ,ותירץ הקצוה"ח כנ"ל דבמעשה
גרידא לא אמרינן מיגו דזכי לנפשיה ובענין דין שליחות עיי"ש .וניחא גם סברת הגרש"ק זצ"ל דשנים
שהגביהו אמרינן אין שליח לדבר עבירה.
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
ובס' שער משפט )בסי' קע"ו סק"ג(
הקשה לשיטת רש"י בבבא מציעא
)דף ח (.מגמ' בבא קמא )דף נא (.דפריך
איך משכחת ליה בור של ב' שותפין,
והקשה השער משפט דלרש"י
משכחת ליה שחפר בור לדעתו
ולדעת חבירו ,ולדברי הקצוה"ח
ניחא דבמעשה לא אמרינן מיגו דזכי
לנפשיה ,אמנם בדרוש וחידוש
לרעק"א במס' כתובות )דף יא (.בשם
בנו ר"ש אייגר זצ"ל מוכח דס"ל גם
במעשה גרידא אמרינן מיגו דזכי
לנפשיה במש"כ איך שוחטים
לעכו"ם קרבן הא לאו בר שליחות ותי' משום מיגו יעוש"ב .ומוכח דגם במעשה של שחיטה אמרינן מיגו
]ואולי שחיטה פועל חלות היתר ודמי לקנין[.
ואסיים בברכת הדיוט שכ"ק האדמו"ר שליט"א יאריך ימים על ממלכתו וימשיך בהשפעת תורה וקדושה
ויר"ש עדי ביאת גוא"צ בב"א.
בכל הכבוד הראוי
נפתלי נוסבוים
ב"ה
לכבוד חברי מערכת "קול התאחדותינו"
בענין קושיית רבינו שליט"א בחידושו של הגה"ק רבי שלמה קלוגער זצ"ל ששניהם שעשאוהו פטורין
מסיבת שנעשה שליח לחבירו ואין שליח לדבר עבירה.
ותמה רבינו שלשיטת הבית מאיר וכן בחת"ס אין כלל ענין שליחות במלאכת שבת שהתורה הקפידה על
מנוחת הגוף ולא על גופו של מלאכה.
ויש לציין מש"כ בתורת משה להחת"ס )דף רי"א( בפ' העקידה כתב שהעקידה היה ביוהכ"פ ,ועל כן בדרך
הליכה כיון שנצטוו על ההליכה היה דוחה תחומין...
ובהמשך דבריו כתב וזל"ק" :והנה בחזירתם מהעקידה לא היה בידם אלא המאכלת ואפשר שנשאוהו
שניהם אברהם ויצחק והו"ל שנים שעשו מלאכה" ,עיי"ש.
ויתכן שהחת"ס לשיטתיה אזיל ,דמכיון שסובר דאין דין שליחות במלאכת שבת ,לכן יכול לומר דשנים
שעשאוהו פטורין.
ואסיים ברב ברכות שתזכו להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה ולברר מקחו של צדיק וחפץ ה' בידכם יצליח
ביתר שאת וביתר עוז עד ביאת גוא"צ ומלכינו בראשינו בב"א.
הכו"ח בהודאה והערכה
ש.י.מ .בני ברק
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
ההנהגה בשעת ברכת המוציא
בפרשתן -בבעל הטורים "לא אוכל עד אם דברתי דברי" כי עבד אברהם אנכי ,ונהגתי בביתו שלא לאכול עד
שאדבר דברי ,לברך "ברכת המוציא".
לאחזו בי' האצבעות ,והבית יד נחשב חציצה ,ובס' אפיקי מגינים )סק"ז( אחיזת הפת בעת הברכה
ביאר הטעם שאם מברך בבית יד יחשדוהו שלא נטל ידיו ,ולא התירו
לאכול במפה אלא בשעה"ד ,ובקצוה"ש )סי' ל"ז אות יח( מבואר דה"ה יטול הפת בידו בשעת הברכה.
במזונות ,ולפי טעם חציצה מסתבר כן עי' הערה הקודמת. שו"ע )סי' קס"ז סעי' ג'( בשם הרוקח )סי' שכט( ,וכתב הטעם משום עובר
לעשייתן ,ובסי' ר"ו )סעי' ד'( כתב בשו"ע לגבי שאר המאכלים
הגבהת הפת דכשמברך צריך לאחזו בידו ,והטעם כתב במשנ"ב )שם סקי"ז( בשם
כשיאמר השם יגביה הפת ,ובשבת יגביה את שתי הלחמים. הלבוש )סעי' ד'( בכדי שיכוין לבו על מה שמברך ,ובלבוש )סעי' ג'( כתב
בכדי שיראו הכל שעליו הוא מברך ,ולפי השועה"ר והמשנ"ב המובאים
מ"א )סק"י( בשם המהרי"ל )הל' שבת סי' ה'( ומובא במשנ"ב )סקכ"ג( בשם
בהערה הבאה מבואר דמעיקר הדין אין לתפוס אלא ביד אחת ,והא
אחרונים ,ובשער המצוות )פר' עקב( כתב דבתיבת "המוציא" יגביה שתי
דכתב שוב בשו"ע )בסעי' ד'( לתפוס בשתי ידיו ,הכוונה לתפוס בי'
ידיו האוחזות בלחם למעלה מעט.
האצבעות דמעיקר הדין מועיל לתפוס בשתי אצבעות לחוד.
ה"א של המוציא ב' ידיו על הפת
יאריך קצת ב -ה"א -של המוציא. טוב שיתן ב' ידיו על הפת.
בבאה"ט )סק"ד( הביא מכתבי האר"י )פע"ח שער השבת פכ"ד ,שער המצוו ת
בשו"ע )סעי' ד'( כתב בשם הרוקח "לעשות כן" ,ובשועה"ר )סעי' ז'(
פר' עקב( דיאריך בה"א של המוציא ויזכירה בפני עצמה ,כך "ה' מוציא",
ובמשנ"ב )סקכ"ג( כתבו דהכוונה ד"טוב לעשות כן" ,והטעם בזה כיון
כאילו יש בה ה' אחרת שהוא המילוי ,לרמז על ה"א עילאה וה"א
שיש בידים י' אצבעות ,לכן יחזיק בידיו כנגד י' מצות שהאדם עושה עד
תתא"ה ,ומסופר )אביר הרועים קאלוב( שנסע הישמח משה ביחד עם
שאוכל פת ,דהיינו בשעת חרישה "לא תחרוש בשור וחמור" ,בשעת
הרה"ק מהרי"א מקאלוב לעשות את השבת בעיר קאלוב לרגל חנוכת
הזריעה "שדך לא תזרע כלאים" ,בשעת דישה "לא תחסום שור
ביהכ"נ ,ובליל שב"ק בברכת המוציא האריך הרה"ק מקאלוב בתנועות
בדישו" ,לקט שכחה ופאה ,תרומה ומעשר ראשון ושני וחלה] ,עפ"י
שונות ,וענה היש"מ ואמר "איר קענט זינגען הא הא הא ,און דעמאלט
הירושלמי )סופ"ק דחלה( ,ובטור כתב מצות ביכורים ,ובפרישה )סק"ה(
זענט איר מכוון די כוונות ,איך קען נישט זינגען ,מיז איך מאריך זיין מיט
כתב דלכן אינו מובא בירושלמי הא דביכורים ,כיון שאין אדם מביא
כוונות ביי די ברכה".
ביכורים מכל שדה ושדה ,רק מביא מכל שדותיו פעם אחת[ ,וכן יש
מקום חיתוך הפת עשר תיבות בברכת "המוציא" ,ובפסוק "מצמיח חציר לבהמה",
ובפסוק "ארץ חטה ושעורה" ,וי' תיבות בפסוק "ויתן לך" ,ובבן איש חי
יבצע הפת ]בין בפת שלימה ובין בפרוסה[ במקום הקשה במקום )ש"א פר' אמור אות ה'( כתב שהוא כנגד עשר ספירות ,וגם כנגד עשרה
שנאפתה היטב. מלאכות שעושים בפת ,ובכל מלאכה נעשה בירור ניצוצות ,ובא"ר
שו"ע )סי' קס"ז סעי' א'( ,והטעם משום כבוד הברכה שתחול על מקום )סק"ב( הביא בשם השל"ה דקבלה שטוב לבצוע בפרט בשבת ויו"ט על
שנאפה היטב ,ומובא מס' מי דבש )עמ' שס"ה( דהביא טעם בזה שאמר לחם העשוי באורך כדמות וי"ו ,דבציעת המוציא כמין יו"ד ,ושני ידיים
השפ"א דבמקום שנאפה הוא המקום שהאדם השקיע בו בפעולותיו, מה' אצבעות הם שני ההי"ן ,ובזה נשלם השם.
זרע גידל הצמיח טחן ואפה ,במקום זה שמושקע הרבה בכוחי ועוצם והנה בשו"ע כתב יתן שתי ידיו על הפת ,אולם בלחם חמודות )ברכות
ידי ,במקום זה מברכים את הקב"ה שהכל שלו ,ובב"י וכן במ"א )סק"א(
פ"ו אות מ"ג( ושכנה"ג )הגה"ט סק"ח( ועו"ת )סק"ה( כתבו לתופסו בשתי
הביאו ממס' דרך ארץ רבה )פ"ו( שיהא במקום הקשה ,ובהלק"ט )שם( ידיו ,וכן משמע במ"א )סק"י( ,וכ"כ בכה"ח )סקל"ב( שכן מבואר בכתבי
דזקן שאינו יכול לאכול ממקום הקשה ,יבצע במקום הרך. האר"י ובסידור רש"ש שצריך ליקח הפת בין שתי ידיו ובשעה שאומר
ובא"ר )סק"א( הביא מס' תורת חיים )סנהדרין ק"ב :ד"ה אמר ליה( רמז המוציא יגביה את הפת בידיו ,ומסיק שירא שמים יצא ידי כולם ,ואחר
בפריסת המוציא ,כשם שמפרישין ביכורים ותרומה וחלה ,כך מפריש שאמר מלך העולם יתפוס הפת בשתי ידיו ויגביה אותם בשעת
ראשית לה' אחר אפיה ,ולהכי צריך לחתוך מהיכא דקדים בישולא, המוציא וכך יסיים הברכה.
כמו בביכורים שאמרו חז"ל )בכורים פ"ג מ"א( אדם יורד לתוך שדהו ולגבי מזונות בפשטות ג"כ שייך הסברא דבעינן לאחזו בי' אצבעות ,וכן
ורואה תאנה שבכרה וכו' ,ולכך מצוה לבצוע על פת שלם דאז מפריש משמע בקצוה"ש )סי' ל"ז אות יח( .
ראשית הפת ,אבל כשנחתך ממנה כבר שירים הוא ,עוד טעם דשלחן
דומה למזבח וכל מעשה המזבח הוצרך להיות שלם בתכלית אחיזה בלא חציצה
השלימות ,דבעי' אבנים שלימות )דברים כז ,ו( ,והכהן והקרבן מום פוסל
בהם ,ולכך גם הכוס של ברכת המזון צריך להיות שלם ,וכן היין לא יהא אם יש לו בית יד בידו צריך להסירו.
פגום וצריך להיות מלא ע"כ. מ"א )סק"י( ,משנ"ב )סקכ"ג( ,ובפשטות זהו דוקא בפת משום דבעינן
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
עובדא דהוה עם הגה"צ רבי חיים שלום קליין זצ"ל
בעת הילוכו מעיר בני ברק לתל אביב
לחסות בצל הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע )ב(
שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד
בגליון הקודם הבאנו את העובדא שסיפר הגה"צ רבי שלום קליין זצ"ל ,שבני הישיבה היו רגילים
לילך בשבת קודש מעיר בני ברק לעיר תל אביב להסתופף בצל הקודש בבעלזא ,והיו מגיעים
קודם תפילת מוסף .ופעם אחת הורה הרה"ק מבעלזא זצ"ל לשאול את דעת החזון איש האום
מותר לבוא מבני ברק לתל אביב בשבת בלא עירוב תחומין.
ויהי היום ונכנסו אל הקודש פנימה אצל מרן החזון איש זצ"ל ,לשאול דבר הלכה .ואמר להם מרן
החזון איש ,שיש להניח עירובי תחומין בסוף אלפיים אמה של עיבורה של עיר בני ברק .ועי"ז
יוכלו ללכת עוד אלפיים אמה ,ויוכלו להגיע לבית מדרשו של הרה"ק מבעלזא זי"ע ,עכתו"ד.
והנה כדרכה של תורה ,העירו כמה לומדים מופלגים מחבורת "תורתך שעשועי" איך עזר העירוב
תחומין כלל? הרי כיוון שהניחו העירוב מחוץ לעיבורה של עיר אלפיים אמה ,הרי זה נחשב כאילו
הוא דר באותו מקום שהניח בו את העירוב ,ומביתו של רבי שלום עד המקום שהניח בו את
העירוב היה הרבה יותר מאלפיים אמה – שהרי הניח את העירוב בסוף אלפיים אמה מסו ף
עיבורה של עיר ]ולא בסוף אלפיים מביתו[ .נמצא שאינו יכול ללכת מביתו עד העירוב ,ואף על
פי שכל העיר נחשבת כארבע אמות ,מכל מקום באופן שהניח את העירוב מחוץ לעיר ,שוב עירו
הוא מקום העירוב ,ולא בני ברק.
ובאמת הערותיהם הן הערות נכונות .וללא ספק כי אילו היה בידינו להציע קושיא זה לפני רבי
שלום ,היה מבאר הדברים בטוב טעם ודעת כדרכו תמיד ,שהרי כל דבר היה אצלו ברור ומזוקק
בדקדוק רב .מכל מקום נתחזק ונשתדל לצעוד בדרכיו כדי לברר הלכתא זו בס"ד .ובוודאי
נתקיים בו ,שמו שלום ,ומשנתו שלום ,שהכל נעשית בדרך היתר ללא ספק וכאשר נבאר בס"ד.
קניית שביתה במקום שעירב
המניח עירובי תחומין ,נעקר מקום שביתתו מביתו ומעירו ,ונקבע מקום שביתתו אצל העירוב ,ולכן יש
לו אלפיים אמות לכל רוח ממקום העירוב ]ואם העירוב בתוך העיר ,יש לו את כל אותה עיר ומחוצה לה
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
אלפיים אמה[ .וכאשר כלות אלפיים האמה ,אסור להמשיך ללכת אפילו אמה אחת ,ואפילו אם כלו
באמצע העיר .1
העולה מן האמור :אדם הנמצא בעיר ומניח עירוב במרחק של 1900אמה מהעיר ,מותר לו ללכת רק
במאה האמה האחרונות שבקצה העיר ,ואסור לו להיכנס לשאר העיר .ולא שייך בזה לומר שכל העיר
נחשבת כארבע אמות ,כיון שהניח עירוב מחוץ לעיר ,א"כ נחשב הוא כמי שדר מחוץ לעיר ,ושוב אי
ולפי"ז לא מצאנו ידינו ורגלינו אפשר לומר שעירו שדר בה באמת נחשבת לו כארבע אמות.
להשתמש בעירובי תחומין בערים גדולות ,כי לרוב התושבים שאינם דרים בקצה העיר ,אין
אפשרות להרחיק את העירוב מן העיר.
עיר שלן בה
אמנם דעת כמה ראשונים שהקילו חז"ל ואמרו שאם לן בליל שבת בעירו ,נשאר לו גם היתר ההליכה
בכל עירו ,אפילו שחלק ממנה נמצא מחוץ לאלפיים אמה מהעירוב .ולפי"ז יכול ללכת בכל עירו ,שכן
היא נחשבת לו כארבע אמות ,וכשרוצה יכול ללכת לעירובו ועוד אלפיים אמה חוצה לו ,שביחד הם
ארבעת אלפים עמה ,ושוב יכול לחזור אח"כ את כל ארבעת אלפים האמה ,ובנוסף ללכת בכל עירו.
הלכה למעשה
הניח עירובו בתוך אלפיים אמה מסוף העיר ,אבל במרחק של יותר מאלפיים אמה 'מביתו' ,ובליל שבת
לן בביתו -האם יכול בשבת בבוקר ללכת למקום עירובו ולהמשיך משם עוד אלפיים אמה.
דעת המחבר:
לחזור לביתו :כדעת הרבה ראשונים דליכא הקולא של 'עיר שלן בה' ,וא"כ אם כבר הלך למקום
עירובו ,אסור לו לחזור לביתו ,כיון שממקום העירוב עד לביתו יש יותר מאלפיים אמה .ולכן יכול
להיכנס רק לתחילת עירו הנמצאת בסוף אלפיים אמה ממקום הנחת העירוב.
לצאת לעירובו :דעת המג"א ועוד דאפילו לדעת המחבר מותר לו לצאת לעירובו] ,ורק לחזור אסור[.
והטעם שלצאת מותר ,כתב הבה"ל 2דס"ל להמג"א דקודם שהגיע לעירובו הוה כקודם קניית עירובו .3
וכן נקט המשנה ברורה .אמנם דעת העולת שבת דגם לצאת לעירובו אסור לפי המחבר ,כיון שקנה
שביתתו במקום העירוב ,וביתו רחוק יותר מאלפיים אמות מעירובו .וכן נקט החזון איש 4בדעת המחבר.
1שו"ע או"ח סימן תח ס"א.
2שם ד"ה רחוק.
3ולפי"ז כתב השעה"צ )שם ס"ק ה( בעצם יהא מותר לו לילך לצד השני של ביתו ,דהוה כאילו עדיין לא
קנה שביתתו במקום עירובו ,אולם אינו משמע כן מלשון המחבר ,והשעה"צ מסיים וצ"ע בדיעבד.
4חזון איש )סימן פ ד"ה מ"ב סימן תח(.
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
דעת הרמ"א :
לצאת ולחזור לביתו :נקטינן כהראשונים הסוברים שעיר שלן בה נחשבת כארבע אמותיו ,ולכן מותר
ללכת בכל העיר .5משום דלא ניתן העירוב להחמיר אלא להקל ,ובלא עירוב היתה נחשבת כל העיר
כארבע אמות.
ולכן מותר ללכת למקום עירובו ומשם אלפיים אמות .וכמו כן אם רצה לחזור בשבת מותר לחזור
לביתו .והנה במשנה ברורה 6משמע דמיקל כהרמ"א .אמנם בשעה"צ 7ובבה"ל 8הביא דעת הא"ר ובית
מאיר דמחמירים כדעה ראשונה דזו דעת רוב הפוסקים ,ומשמע דס"ל דיש לחוש לדבריהם לכתחילה.
אלא דאין למחות ביד המקילין.
אמנם כתב בבה"ל דאין צריך להחמיר להיות בתוך אלפיים לעירובו בשעת בין השמשות ,אלא מותר
לצאת למקום עירובו אפילו אם הוא רחוק יותר מאלפיים אמות ,משום דנוקט כדעת המג"א שאפילו
לפי המחבר מותר לצאת למקום עירובו .אבל לענין לחזור למקומו יש לחוש להמחבר שאסור .אמנם
החזו"א מקיל לגמרי כהרמ"א דהוא פשטות הגמרא ,ויש הרבה ראשונים כוותיהו.
לכן בעובדא הנ"ל ,שהיו ישנים בליל שבת בביתם שבעיר בני ברק ,ובשבת בבוקר הלכו לתל אביב
ע"י עירוב תחומין ,וחזרו במוצש"ק ,ללא ספק שמותר .לא מיבעיא לדעת הרמ"א המיקל בעיר שלן
בה ,שמותר לו לצאת לעירובו ולחזור לביתו .אלא אפילו אם נחשוש לדעת המחבר ,מ"מ לצאת למקום
עירובו מותר ורק לחזור אסור.
ולכן ,אפילו אם נחשוש לדעת המשנה ברורה שיש לחוש להמחבר ,אין בזה שום פקפוק .ואע"פ שלפי
החזו"א בדעת המחבר אסור גם לצאת למקום עירובו ,אבל מכל מקום דעת החזו"א לפסוק לכתחילה
כהרמ"א שמותר.
והנה יש בזה עוד הרבה פרטים ,הנוגעים הלכה למעשה ,כגון מי ששוהה בערב שבת בבית חולים
מחוץ לעירו ורוצה לשוב לביתו ביום השבת .שבזה לא שייך ההיתר של 'לן בתוך ביתו' .או באופן
שלן בביתו בליל שבת ,ורק בשבת בבוקר הולך לבית החולים .ומכיון שלא בכל אופן אפשר לסמוך
על עירובי התחומין ,יש לשאול למורה הוראה .והנה לא היה בדעתינו לכתוב כלל בזה ,מכל מקום
כיוון שעוררו בזה ,הרי זה בבחינת מה שאמרו 'ראה מעשה ונזכר הלכה' ,ותן לחכם ויחכם עוד.
5אבל לגבי מדת התחום עדיין עולה בחשבון אלפיים אמות ואסור לצאת מעירו לצד השני.
6שם ס"ק יב.
7שם ס"ק יב.
8ד"ה רחוק.
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
ל' חשון
åéúåáø
כשהגיע לשנתו הט"ו ,גמר
ימי ההילולא הרה"ק ר' צבי הירש
מרימאנוב זי"ע
בדעתו שלא יבלה זמנו לרי ק
כ"ז מרחשון
והשליך ה', לעבודת רק
• רבי דוד לידא )עיר דוד( -תנ"ה ùîùä çøæå
מלאכתו ,פ"א הי' בביהמ"ד
• רבי דוד צבי ב"ר שאול ערנפעלד )אביו של התן סופר( -תרכ"ב נולד בשנת תקל"ח לאביו
ושמע שהחסידים נוסעים לרבם
בעיר לייב יהודה ר'
לפריסטיק מקום משכנו של כ"ח מרחשון דאמבראווע ,כשנתחתן הרה"ק
הרבי ר' מענדל'ע מרימונוב • רבי צבי באנקאנאש )הגהות מהרי"ץ( -שנ"ג רצ"ה מרימונוב עם הרה"ק
זי"ע ,נכנס בלבו תשוקה גדולה • רבי ישכר בער ב"ר סיני מיקולאש )מנחת עני( -תרכ"ב מרוז'ין זי"ע אמר הרה"ק מריז'ין
גם כן לנסוע ,וביקש מאתם • רבי אליעזר ליבער ב"ר אברהם אשכנזי מבארדיטשוב -תקל"א
קשרי גמר שלפני שדרכו
שיקחו אותו אתם ,אבל הם
דחקו אותו ,אבל הוא לא כ"ט מרחשון שידוכין מונה את יחוסו ,וגם
• רבי שלמה זלמן אלכסנדר כהנא שפירא ב"ר יעקב אב"ד המחותן עושה כך ,ע"כ עכשיו
הרפה והתחנן אליהם שיקחו
אותו ובתמורה לכך ישרת
קרינוק -תרפ"ג גם יעשה כך ,ומנה את יחוסו,
אותם כל הדרך ,מיד כשהגיע ל' חשון הרה"ק את ביקש אח"כ
מרימונוב שגם הוא יעשה כך,
הר"ר הירש לפריסטיק וראה • רבי צבי הירש ב"ר יודא לייב מרימנוב -תר"ז
אמר הרה"ק מרימונוב :אבי
את פניו הק' של הצדיק
נתלהב כולו ,ורוח של קדושה א' כסלו ואמי עזבוני וילכו בדרך כל
רבי שלום שכנא ב"ר יוסף אב"ד לובלין -שי"ט הארץ בהיותי עוד נער בן עשר
נכנסה בו ,הר"ר ביקש בכל •
רבי ישראל ב"ר שלום שכנא -שנ"ט • שנים ולא הכרתים איפוא היטב
הזדמנות לשמש את הר"ר
רבי יוסף שמואל ב"ר חיים ישעי' )מסורת הש"ס( -תכ"ד • ולא אדע מאומה לספר שבחם,
מענדיל'ע ,וניגש להמשב"ק
רבי יצחק ב"ר שמואל לאמפרונטי )פחד יצחק( -תקי"ז • אבל זאת שמעתי עליהם כי היו
ואמר לו שמהיום הוא רוצה
תמימים וישרי לב ,אני בעצמי
לעזור לו בעבודתו הקשות כמו
לבקוע עצים וכדו' ,וכוונתו בזה
ב' כסלו גדלתי בבית איש קרובי ומסר
רבי שמעריל מווערכאווקע -תקל"ו • אותי לחייט יהודי בטארנוב
המשב"ק הלא כי היתה
רבי משולם פייוויש ב"ר אהרן משה )יושר דברי אמת( -תקנ"ד • ללמוד ממנו )שליד דאמבראווא(
בשימושו עושה נח"ר להצדיק,
והצדיק בעבודתו עושה נח"ר
רבי ישראל יצחק ב"ר דוד בער מראדישיץ -תרי"ח • את האומנות והייתי אצלו ה'
רבי אהרן קאטלער ב"ר שניאור זלמן -תשכ"ג • שנים ,ואף כי צעיר הייתי בכל
שיעזור ועי"ז להשי"ת,
זאת "הייתי פועל אמת ,וזהיר
את שמשמש להמשב"ק
ג' כסלו מאד לבלי לקלקל את החדש
נח"ר לגרום יזכה הצדיק
• רבי מאיר הכהן זצ"ל )אבי הש"ך( -ת"ג ולתקן את הישן" ,ויהי כשמוע
להשי"ת ,ואכן כל עבודות
מרוז'ין דברים אלו הרה"ק
מסר לו המשמש ,עד שנעשה ד' כסלו אמר :השידוך הזה נגמר ,וקיים
כל המוציא ומכניס על ביתו • רבי אלי' קובו )אדרת אלי'( -תמ"ט וישר ה יא )בארות המים( ,כאמור
של הצדיק ,חוץ מדבר אחד • רבי יעקב דוד ב"ר יצחק מאמשינאוו -תרל"ז
שמסרו דודו אצל נתגדל
לא הניחו המשמש לעשות
לחייט ,ואף בעת שהי' אצל
והיא להציע את משכבו של הצדיק ,פ"א ירט הדרך לנגד
החייט יראת ה' חפף עליו כל היום ,הי' מתפלל בכוונה עצומה,
המשב"ק ולא הי' יכול להציע את משכבו של הצדיק ,ביקש
והנהיג עצמו בקדושה ובטהרה ,כל לילה הי' קם בסתר והעריך
מהר"ר הירש לעשות את זה ,להר"ר הירש הי' הדבר כמוצא שלל
תיקון חצות בבי ובדמעות.
כי עי"ז יוכל לשמש את הצדיק ישירות ,וכל היום עשה הכנה
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
של קיימא ,ביקש ממנו הרר"ר הערש שמונה עשר רענדלעך, למצוה וחזר לעצמו מה לעשות שלא יטעה ,והתפלל אל ה'
והאיש הי' עני ואביון וכל רכושו לא הי' שמונה עשר רענדלעך, שתהא שימושו נח"ר להצדיק ,ובלילה כשהציע את המיטה הי'
מרן הדברי חיים זי"ע עמד ג"כ שם וריחם על האיש ,ואמר לו מוריד דמעות בעניו שיזכה שהצדיק יישן טוב על המיטה שהציע,
שהוא יברך אותו בלי פדיון ,ואכן נושע האיש ונולד לו בן זכר, והי' מפריד בידו כל קש וקש בכדי שיהי' המיטה רך ונעים לישון,
אבל אחר כמה שבועות נסתלקה האם והילד רח"ל ,אמר אח"כ והרר"מ הרגיש בדבר ,ושאל למחרתו את המשב"ק מי הציע את
הרה"ק מצאנז שכל ימיו התחרט למה הי' צריך להתערב מטתו ,והוכרח לגלות לו ,אז הצדיק ציוה שרק הר"ר הירש יעשה
בהעסקים של הר"ר הערש )אוצר ישראל( את מטתו מעתה "כי מעולם לא ישנתי כ"כ טוב כמו הלילה"
אבל לאחר זמן ראו כי איש קודש ונורא הוא ,וכל דרכיו היא אמר הרר"מ ,ומאז התקרב ביותר לרבו הר"ר מענדל'ע ונעשו
אמת ומשפט ,ונהרו אליו אלפי חסידים ואנשי מעשה ,גם צדיקי משרתו ותלמידו המובהק ,ועלה בדרגות עילאיות בעבודת השם,
דורו העריצו אותו מאד ובאו לחסות בצל כנפיו ,הרה"ק מצאנז הי' אבל הכל הי' בהסתר לכת מאד ,ולא ידע איש את רוב גדלו ,רק
אומר שבפרשת פרה צריכים לנסוע לצדיק הדור ,והוא הי' נוסע רבו הי' יודע ומכירו ,כי אין קדוש כמותו) ,כידוע שהחוזה מלובלין זי"ע
להרה"ק ר' אשר'ל מראפשיץ ,ואח"כ להרה"ק ארי' דבי עילאי, הודיע פ"א להרר"מ כי הוא משתמש בקודש ,והשיבו ,התפללתי להשי"ת ,הולך בדרך
ואח"כ נסע להר"ר הערש ,ונתפרסם מאד לפועל ישועת גדול תמים הוא ישרתנו ,ונושעתי עמו( אבל לא גילהו ,כי עוד לא הגיע הזמן,
אשר ברכותיו מתקיימות ,ורבים וכן שלמים באו לקבל ברכותיו והרה"ק ר"מ חיבבו מאד עד שהרה"ק אמר פ"א כשם שהאר"י
ממנו ,פ"א שררה מחלה החול -רע ל"ע ,וגם ברימונוב התפשטה הק' בא לעוה"ז בשביל רבי חיים וויטאל זי"ע ,כן אני באתי
החולי רח"ל ,עשו אז הסגולה המקובל ,להשיא איש עני עם בשביל הרבי ר' הירש ,וכאשר עבר ר"מ לרימונוב לקחו עמו ,ושם
בתולה עני' ועשו החופה על הבית העלמין ,והנה כאשר רצו דאג עבורו זיווג הגון) ,בזוו"ר הי' חתן הרבני איש תמים במעשיו מו"ה חיים
להוליך להחופה החתן והכלה ,נחלה הכלה בחולי הלז ,ובאו אל גרייצער ז"ל ,ובזוו"ש נשא אשה אלמנה בת הרה"ק ר' אלחנן מבילגוריי זצ"ל] ,אחר
הר"ר הערש ,פתח פיו ואמר "מעבירין המת מלפני הכלה" ,ותיכף פטירתו של הרה"ק מרימונוב נשא אותה הרה"ק מרוזין זי"ע[( .ואחרי נישואיו
נתרפאת הכלה ושבה לאיתנה. נשאו רבו ביותר ושמהו על ביתו וכל אשר בביתו הפקיד על ידו,
ידוע הסיפור בעת חתונת הייט"ל בלילה שלפני הנישואין עשו אחר פטירתו של רבו זה בשנת תקע"ה הלך להסתופף בצל
סעודה מיוחדת לעניים כנהוג אצל כל הצדיקים ,ומרן הישמח הרה"ק מארפשיץ זי"ע ,ושם ישב י"ב שנים עד פטירתו של הרה"ק
משה זי"ע נתן סכום מעות לבנו ר' אלעזר ניסן זי"ע וקצב סכום מראפשיץ )יהי אור ,אהלי יעקב(.
קצוב כמה שיתן לכל עני ,ובא שם עני אחד שאמר שיוסיפו לו
עוד כסף ,ולא רצה לקחת פחות ,והלך ר' אלעזר ניסן לשאול את øåöé åùàø ìò íéîåìéä øúë
אביו ,יצא הישמח משה מחדרו לראות פני העני ,ותיכף כאשר רוב חסידים הי' סוברים שהרה"ק רבי נתן לייב בנו של הרר"מ
ראוהו אמר "אש להבה רבי ר' הערש ,געב אים געב אים" ,ויברך ישב על כסאו ,אך איזה רגעים לפני הסתלקותו דיבר הרר"מ על
העני את החתן ואת הכלה "שמזיווג זה יצאו דורות אשר יאירו את גלגולי נשמתו ואמר שהוא זוכר שבגלגול קודם כתב את
העולם עד ביאת המשיח" ,והלך לו העני. "שאילתות דרב אחאי" ,חסידים בעל מח שעמדו שם פירשו
אחר כמה שנים כאשר חותנו של הייט"ל הרה"ק מטאלשעווע דבריו הסתומים שברצונו לרמז שהרר"ה ימלא את מקומו ,כי
זי"ע עלה להשתקע לאה"ק ,ונסע לקבל ברכות פ רידה מצדיקי באיגרת רב שרירא גאון איתא" :שרבי אחאי בעל השאלתות
דורו ,כאשר הגיע לרימונוב ,מיד הכיר כי אותו עני אשר הי' אצל עלה לארץ ישראל ,ורבי נטרנאי "שמעיה" ישב על כסאו" ,ובכל
שמחת החתונה הוא לא אחר מהרבי ר' הערש ,ואכן ברכת הצדיק זאת התאמץ הרה"ק ר' נפתלי מראפשיץ זי"ע להושיב את ר' נתן
עשתה רושם כידוע. לייב ,אך רבי נ"ל לא רצה בשום אופן כי אמר ששמע בעצמו
שאביו אמר "שכשם שהאר"י הק' בא לעוה"ז בשביל רבי חיים
áìáù äãåáò וויטאל זי"ע ,כן אני באתי בשביל משמשי הרבי ר' הירש" ,אבל
דרכו בקודש הי' להתפלל בדביקות גדולה בהתפשטות הר"ר הירש לא רצה עוד לנהוג בנשיאות ונסע אל הרה"ק
הגשמיות ,והי' רץ בעת התפילה אנה ואנה וסופק בידיו כף אל מראפשיץ זי"ע להסתופף בצלו ,שם ישב י"ב שנים והתמסר כולו
כף ,ולא הבחין כלל בכל המסובב אותו ,ובריצתו הי' פוגע בשלחן לעבודת השם.
ובספסל ושאר חפצים ,ולא הרגיש כלום ,ואנשי הקהל הי'
מוציאים כל דבר מביהכנ"ס כדי שלא יפגע בהם בדרך ריצתו åúåàéùð
וינזק ,פ"א נפגש בתנור בוער ואחזו בידו וכל ידו נכוותה עם פטירתו של רבו השני בשנת תקפ"ז ,חזר לרימונוב ,בה
והתנפחה ,אבל הוא לא חלי ולא מרגיש והמשיך בתפלתו ישב רבו הראשון ואז כבר הי' מפורסם לקדוש ישראל ,ומילא את
בהתלהבות כאילו לא קרה שום דבר )יהי אור(. מקום רבו הרה"ק רמ"מ מרימונוב זי"ע ,מתחילה הי' לו התנגדות
הרה"ק ר' נפתלי ליזענסקער )בן הרה"ק ר' אלעזר בן הרה"ק רבי מכמה צדיקים על דרכיו שהי' מופלאים מאד ,שהי' מבקש הרבה
אלימלך זי"ע( והרה"ק ר' אליעזר מדזיקוב זי"ע היו פ"א אצל הר"ר מעות לפדיון ,פ"א הגיע אליו איזה איש שהי' צריך לישועה לזרע
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
יתירה ,אזי באה לפניו כלתו של הרה"ק הרר"מ וצעקה לפניו הערש ,ובשעה שהתפלל הר"ר הערש תפילת שחרית הסתכל
בבכי' יתירה כי בתו היא גוססת ר"ז ,אז סמך פניו על ידו כעין רבי אליעזר עליו כל משך זמן התפילה וכמעט שלא התפלל,
נפילת אפים איזה רגעים ,ואח"כ הגביה את ראשו ואמר כתיב והבחין שגם ר' נפתלי עושה כן ,אחר התפילה אמר ר' אליעזר
ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר ,הנה משה רבינו התפלל אל ה' לר' נפתלי מה אתם אומרים לזה כל הפמליא של מעלה האט
הגם שיהי' בעת צרה רח"ל בעת ההוא היא מלשון בעתה ורעדה, דאך דא מיט גע טאנצט ,אמר לו ר' נפתלי כן גם אני ראיתי זאת
עכ"ז לאמ"ר יהי' נשאר עומד על עמדו עם חוזק אמונתו ובטחונו ועמדתי לראות כל הזמן זאת )אוצר ישראל(.
בה' ,למען יוכל עוד לדבר דיבור לפני הקב"ה ,ועתה אומר גם תפלתו היתה בנעימות ובמתיקות נפלאה אשר הי' יודע טוב
אנכי להקב"ה הלא בידך נפש כל חי ,מה איכפת לך כי יתעכב נגן ,והרבה ניגונים המושרים אצל רבותינו מקורם היא ממנו
עוד הדבר ותשאר בחיים ביום הש"ק למען שבל תבטל אותי כדוגמת ה"אהבה רבה ניגון" ,הניגון שמזמרים אצל תפלת "גשם
משמחת הש"ק ,והי' יושב וגומר סעודתו ברינה ובצהלה ולא הי' וטל" ,ואצל "בבואם מאדם" בס"ג.
נראה עליו שום שמץ עצבות ,ונשארה בחיים עד יום ב' . גם הרבה מנהגים אשר בחצר בית סיגעט קיבל מרן הייט"ל
שני סיפורים הנ"ל סיפר תלמידו ונאמן ביתו של הר"ר הערש זי"ע מעבודתו של הר"ר הערש ,כמו אמירת שמע ישראל
ה"ה הרה"ק ר' הערשל'ע איטשעס זי"ע לבעל ה"ישועת יעקב" בסעודה שלישית אשר הרבה צדיקים אמרו רק ב' פעמים ד' מלך,
זצ"ל ,וכשמעו הסיפור אמר :ארכו הימים מיום שנעדר מעמו ל"ע ורבותינו נהגו לומר גם שמע ישראל כמנהגו של הר"ר הערש.
בנו יחידו הגאון מוהרמ"ז ז"ל ,ולא מצא נוחם לנפשו על אבלת על מנהג רבותינו עת ירדם לפני התיבה בתפילת שחרית של
לבו עד שמעו זה הסיפור ,והי' מפליא תמיד בקדושתו של הר"ר שבת להתחיל בקול מ"עד הנה" מקורו טהור היא מהר"ר הערש,
הערש זי"ע )בארות המים(. וסיפר רבינו ז"ל שהר"ר הערש הי' דרכו להתחיל מתחילת נשמת,
פ"א בל"ד בעומר התאספו צדיקי הדור כמדי שנה בשנה ואמר הייט"ל שאין הוא מחזיק עצמו במדריגתו להתחיל מתחילת
ביומא דהילולא של הרה"ק הרר"מ ברימונוב ,אחר תפלת מנחה נשמת ,אבל כאשר מגיע ל"עד הנה" שוב אין בכוחו להתאפק
יצא מרן הייט"ל עם הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע בחצר לדון בנפשו מלהתחיל לומר בקול רם.
באיזה ענין ,ולפתע שמעו קול רעש גדול ,וזה הי' ברכת "על
ספירת העומר" של הר"ר הערש ,והרה"ק מדזיקוב עמד ומשתהא,
íìåëá ãîòå äñðúð úåðåéñð äøùò
א"ל הייט"ל" :מחותן מה אתה מתמה כ"כ ,הלא יהודי זה נתנסה עבד את בוראו בשמחה רבה ,בכל כוחו למעלה מהשגת
בעשר נסיונות ממש כאברהם אבינו ע"ה". אנוש ,כמו שהעיד עליו הרה"ק מצאנז זי"ע "אונז האבן אים
געקענט ווען ער האט נאך גארנישט געוואוסט ,היינט איז נישט
ùîùä àáå דא דער עילוי שבעילויים וואס זאל אים קענען משיג זיין".
אפי' בזמנים קשים טובא כידוע מצער גידול בנים רח"ל שהי'
בחורף שנת תר"ז יצא לאסוף כספים לטובת הנזקקים שנפגעו
לו כשמתו עליו שמונה עשרה ילדים בנים ובנות ,לא חטא על
עקב מרד האיכרים שהי' אז ,בדרך נצטנן ונפל למשכב ,לפני
נפשו ולא הרהר אחר מדותיו של הקב"ה וקיבל הכל באהבה
פטירתו התפלל מעריב בהתלהבות עצומה וקרא קריאת שעל
רבה ,אשתו שלא יכלה כבר לתת מעצור לרוחה הנדכה ,באתה
המיטה ,וסיים את תפלתו בברכת "שהכל נהי' בדברו" שעל
אל רבו הרה"ק הרבי ר' מענדל'ע ושטחה לפניו צרת נפשה ,אז
ברכה זו אמר הרה"ק מרוזין זי"ע שברכה זו הי' על המיתה ,ועלה
קרא אותו רבו ואמר לו :עד מתי תהי' ממשיך נשמות קדושות
ונסתלק ביום ל' חשון א' דר"ח כסלו תר"ז לפ"ק.
כ"כ אשר לא תוכל לקיימם...
יסופר כי באותו לילה שנפטר ראו מרחוק כעין עמוד אש
כשענדר בנו השבעה עשר ,וממש לא הי' ניכר עליו שום
בוקע ועולה מהעיר רימונוב ,וכל המורה שעות של העיר הפסיקו
עצבות ,שאל אותו חתנו מה זאת כי לכל בנ"י אשר יבואו לפניו
את מהלכם בעת יציאת נשמתו הטהורה ,והוטמן שם ברימונוב.
לבקש רחמים עליהם תתקבל תפלתו לרצון ,ומדוע לא יבקש
מדברי תורתו נדפס ספר "בארות המים".
רחמים על עצמו ג"כ ,השיב לו "כי זאת היא ג"כ עבודת השם,
ומדוע לא יקשה בעיניך על אשר אברהם אבינו ע"ה לא ביקש
àùéã÷ àìåìéä מהשי"ת שבל ידרוש ממנו עקידת בנו יחידו ,ובלי ספק שתפלתו
באותם השנים אשר חודש חשון חסר )כבשנה זו( מחזיקים את היתה נתקבלה ברצון ,ואשר לא עשה זאת נשמע מזה ,כי הטעם
היומא דהילולא ביום כ"ט חשון ,כמו שכתב המג"א בס' תקס"ח עקידת יצחק היום לזרעו ברחמים תזכור ,ולולא זאת לא הי' לנו
סק"ז שאם שנה הראשונה שלאחר הפטירה חודש חשון מלא אז תקומה בגלות זה ,וזה היא עבודת הצדיקים אשר יעבדו בזה
מחזיקים את היארצייט ביום א' כסליו בכל שנה אשר חודש חשון לבוראם.
חסר ,אבל אם השנה שלאחר הפטירה הי' חודש חשון חסר כשחלתה בתו הצדיקת המפורסמת שהיא הי' השמונה עשר
מחזיקים את היארצייט בכ"ט חשון ,והר"ר הערש נסתלק בשנת שנעדרו ממנו רח"ל ,ובליל שב"ק הי' מתפלל כדרכו בשמחה
תר"ז ובשנת תר"ח הי' חודש חשון חסר לכן בשנה שהחודש חסר יתירה כדרכו בק' וריקודין ב"לכה דודי" כמנהגו ,ובסעודת ליל
היומא דהילולא ביום כ"ט חשון. שב"ק כאשר הי' מסיב על שולחנו בהתלהבות גדולה ושמחה
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
øåãä ÷ñåô א' כסלו
מלבד המוני התלמידים שבאו אליו לחסות בצל קדשו הגה"ק רבי שלום שכנא מלובלין זי"ע
וללמוד תורה בישיבתו ,גם פנו אליו מכל עבר גם בעניני הלכה
למעשה ,גדולי התורה חילקו לו כבוד רבו וכינוהו בשם רבן של åéúåãìåúî
כל בני הגולה ,עיין מה שכתב עליו גדול תלמידיו פוסק דור הגה"ק רבי שלום שכנא מלובלין זי"ע נולד לאביו רבי יוסף ב ן
האחרון ה"ה רבינו הרמ"א בשו"ת הרמ"א )סי' מה( וז"ל…":כי רבי יצחק בן הגאון רבי שלום מווינער -נוישטאט זצ"ל הידוע בשם
איככה אפצה פה וארים ראש ,לחרוש ולדרוש ,לפסוק על מעשה מהר"ש מנוישטאט ,גדול חכמי עסטרייך בדורו ,ורבן של גדולי
הבא לפנינו בעוד מורי ורבי קיים הוא ובית דינו ,הוא גולת הפוסקים כמהרי"ל ועוד ,אשר רוב מנהגי אשכנז קיבל המהרי"ל
הכותרת ,עטרת תפארת ,גחלת הנשארת ,נר ישראל ואורו יזהיר ממנו.
כזוהר השמים יעופף זרחת ,ושמן משחת קודש מעשה מרקחת, בשנת רס"ח כשהי' אז ילד רך בשנים נפטר עליו אביו שהי'
הוא אשר נודע בשערים ,ראש הגבורים ,הגאון מוהר"ר שכנא ש"ן מבורך בתורה וגדולה במקום אחד והי' נמנה בין נגידי פולין,
]שיחיה נצח[". והותיר לו נכסים רבים ,אשר בגלל כן הי' יכול לישב באהלה של
תורה כל ימי חייו ,ואכן כן עשה מנעוריו כבר גלה למקום תורה .
äéúåðúåðò תחילה למד בעיר פוזנא ,ולאחר מכן למד אצל הגאון "בעל
נוסף על גדולתו בתורה הצטיין בקדושתו ובפרישותו ,והי' עניו החילוקים" )נקרא כן ע"ש דרך לימודו ,דרך הפלפול והחילוק( ה"ה הגאון ר'
גדול מאד ,עד שענותנותיה גרמה שלא נשאר זכר מתורתו, יעקב פולאק זצ"ל ,אשר הוא הי' רבו המובהק ,בישיבה זו למה
ומחידושיו ופסקיו הרבים ,יען כי ברוב שפלותו לא רצה להעלותן ביחד עם המהר"ם פאדובא זצ"ל ,שנים רבות למד בישיבה זו
עלי ספר כדי שלא יסמכו עליו לדורות ,ולא נעתר בכך אף והתפרסם כאחד מהחריפים הגדולים שעמדו להם לישראל.
להפצרת בנו וגדולי התלמידים כמו שכתב בנו הגאון הגדול ר'
ישראל )הובא בשו"ת הרמ"א סימן כה( וז"ל :וכן קבלתי הלכה למעשה åúåàéùð
מאדוני מורי אבי הגאון רבן ומאורן של כל בני הגולה מהר"ר
לימים קבע ישיבתו בעיר מולדתו לובלין ,ויסד ישיבה ע"ד
שלום המכונה שכנ"ו זקצ"ל ה"ה הכ"מ אש ר העמיד תלמידים
רבו "בעל החילוקים" ,ותוך זמן קצר נאספו אליו תלמידים רבים
הרבה מסוף העולם ועד סופו מפיו חיים ומימיו שותים .וחי נפשי
ליצוק מים על ידיו ולקבל תורה מפיו ,מהם אשר נודעו לימים
עולמים דזמנין סגיאין בקשתי עם הרבה לומדים ממנו שיעשה
כגדולי הדור 'וכל רבותינו ושאר גדולי הדור היו כולם תלמידי
פוסק ותשובתו היתה מחמת רוב חסידותו וענותנותו אשר היה
הגרש"ש ז"ל' )לשון שו"ת משאת בנימין סי' טז( ,ועל ראשם הי' תלמידו
עניו יותר מכל האדם אשר על פני האדמה .ואמר יודע אני דשוב
הגדול רבינו משה איסרליש -הרמ"א זצ"ל ,שלימים הי' גם
לא יפסקו כ"א כאשר אכתוב מטעם דהלכה כבתרא ,ואין רצוני
לחתנו )בזיווג"ר( ,וכך אכן מתארו בחיבורו "דרכי משה" )יו"ד סי' קי(
שיסמכו העולם עלי ,ר"ל כגון היכא דאיכא פלוגתא ביני רבוותא
'הגאון מורי חמי' .אך לדאבון לב נקטפה הצדקת בדמי ימיה בחיי
והוא יכריע או לפעמים יחלוק ואין לדיין כי אם מה שעיניו רואות,
אביה ,בהיותה בת עשרים שנה ,ובעלה הק' הרמ"א בהספידו קרא
לכן יעשה כל אחד כפי הוראת שעה כאשר עם לבבו .ומה"ט לא
עליה "בת מלך" וז"ל הגאון רבי אברהם הכהן ראפפורט זצ"ל
עשה נמי רבו הגאון מהרי"ף )ר' יעקב פולאק( שום ספר גם שום
אבד"ק אהסלוב בחיבורו "ירח האיתנים" )פ' כי תצא( …" :שאמר
תשובה ששלחו למרחוק לא העתיקו בביתם אלו הגאונים מה"ט
הגאון רמ"א בהספד על אשתו ,בת הרב הגאון החסיד האלקי
אף כי היה נחשב בעיניהם כיוהרא ,עכ"ל.
מהור"ר שכנא אב"ד דק"ק לובלין על פסוק 'פקדו נא את
ùîùä àáå הארורה הזאת וקבורה כי בת מלך היא' )מלכים ב' ט לד( ,על פי
דאיתא בשביל שקילל הקב"ה לאדמה ,בשביל אדם הראשון
ביום ו' עש"ק א' כסלו שנת שי"ט לפ"ק נסתלק לגנזי מרומים,
שאכל מעץ הדעת ,ואמר 'ארורה האדמה בעבורך' והיא לא
וגופו הטהור הוטמן בעיר לובלין ,ושם מנוח"כ עד היום הזה ,וזה
חטאה ,על כן להפיס דעתה ,נתן לה הקב"ה שבני מלכים ובנות
אשר נחרט על מצבת קבורתו" :האבן הזאת אשר שמתי מצבה,
מלכים יקברו בה ,וזהו שאמר' :פקדו נא את הארורה הזאת',
והיה בית מלון לאיש אלקים קדוש ונורא ,אשר הרביץ בישראל
פירוש דקאי על האדמה הארורה מאת הקב"ה ,היינו שיפקדו את
תורה ,יותר מכל אשר היה לפניו בדרי בתרא ,והחזיר ליושנה
האדמה במה שיקברו בה את הבת מלך ,וז"ש' :וקברוה כי בת
עטרה ,והעמיד תלמידים הרבה עד שכל דרי ארעא מפיו חיין
מלך היא' ,מאן מלכי רבנן" ,עכ"ל ,בשנת ר"פ נתמנה לכהן פאר
ומימיו שותים בתדירא ,הלא היה עטרת תפארת ראשי אלפי
גם כרב ואב"ד דק"ק לובלין ,ונשא על שכמו את עול הרבנות
ישראל ,ה"ה מופת הדור והדרו ,ראש גולת אריאל ,מאורן ורבן
בעוז ,בשנת ש"ב קיבל תוקף מטעם בית המלכות ,להיות שורר
אב"ד ישראל ,גאון הגאונים מוהר"ר שלום המכונה שכנא בר'
על הגלילות ועל דבר ישק על פיו ,ותיקן תקנות לטובת היהדות
יוסף זצוק"ל ה"ה חסיד והעניו אשר נאסף אל עמיו ביום ו' ר"ח
ואחב"י.
כסלו שי"ט לאלף השישי ליצירה".
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
ïúúéîá íé÷éãö íéìåãâ בנו הגאון הגדול ר' ישראל מילא את מקומו כראש הישיבה
ידוע שהיה דרכו של הרבי מלובלין לשלוח להתפלל על קב רו והאריך ימים אחר אביו ארבעים שנה מיום ליום ונפטר ביום
של הרה"ק רבי שלום שכנא מלובלין על כל צרה שלא תבא ,וגם שנפטר אביו א' כסלו שנ"ט לפ"ק ,ר' ישראל הי' מגדולי חכמי
בר"ח ושאר יומא דפגרא שלח על קברו ,ואכן ,מכל המצבות של דורו ובא בכתובים ופלפולים עם גיסו רבינו הרמ"א זי"ע ורבים
גדולי לובלין לדורותיהם נשארה עומדת על עמדה בשלימותה מגאוני דורו ,חיבר הגהות על המרדכי.
מצבתו של הרבי ר' שכנא ,וסמוך לה מצבת קדשו של ה"חוזה"
הק' ,ומקובל הי' אצל יהודי לובלין שר"ש נשאר שם בכדי להגן
על תושבי לובלין ,ומסופר שבזמן שכיהן הגה"ק רבי לייבל'ע
íéøåøîú ãôñî
אייגר זי"ע בלובלין פרצה שם פעם שריפה גדולה סמוך לבית עיין מה שכתב הגאון המלבי"ם בספרו "ארץ חמדה" חלק
הגה"ק ,והשריפה נתגברה עד שהיה חשש גדול שיתפשט על בנין הספדים ,בהספד על הגאון "שאגת אריה" זצ"ל ,וז"ל :שמעתי
של הגה"ק ובאו אנשים לשאול מה לעשות להשריפה אשר אין אומרים בשם הגאון מוהרמ"א ז"ל ,כי נח נפשיה של חמיו הגאון
באפשרות לכבות אותה ,וחלילה הכל בסכנה ,אז ציוה הגה"ק אור ישראל מוהר"ש ז"ל פתח להאי פרשתא מהכא ,כתיב 'וכי
לילך להקבר של הרבי ר' שכנא ז"ל ולאמר על קברו שהוא יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ' ,ופי' הוא
הבטיח להיות מגין על לובלין ,והלכו מנין לשם ,ואח"כ נתכבה הענין כך ,דחטא הוא לשון חסרון כמאמר בת שבע לדהע"ע,
האש והשריפה נפסקה". 'והיה כשכב אדוני המלך והייתי אני ובני שלמה חטאים' ,ופרש"י
אני ובני שלמה חסרים מן הגדולה )עיין מלכים א א( ,א"כ הפי' וכי
יהיה באיש חטא משפט מות שיהיה נחסר מאיש זה משפט מות,
ב' כסלו
שהוא צדיק גמור ,ואעפ"כ והומת ,ותקשה בעיניך הלא אין מיתה
הגה"ק רבי משולם פייבוש בלא חטא ,ומתרץ ותלית אותו על עץ ,עץ הדעת שאכלו ממנו
מזבאריז ' זי"ע אדם וחוה ונגזר על העולם מיתה ע"כ ודפח"ח ,עכ"ל ,וכה מקונן
עליו בנו הנ"ל בתשובה הנ"ל וז"ל :בהיות שבעו"ה ביום בוא
åúáöçî ùãå÷ øåö דבריך נטרפה השעה ונשבה ארון הקודש ונתבקש בישיבה של
הגה"ק ר' משולם פייבוש מזבאריז' זי"ע נולד בשנת ת"ק מעלה ,מאור הגולה ,רוח אפינו משיח ה' רב הרבנים גאון הגאונים
לערך לאביו הגה"ק ר' אהרן משה הלוי העלער המגיד מסניאטין נשיא ישראל )ה"ה אדוני מ"א( הנקרא בשם קדשו מוהר"ר שלום
בן הגה"ק ר' מאיר אב"ד סטארי בראדשין )חתן הגה"ק ר' יעקב משה
המכונה שכנו זקצ"ל ה"ה הכ"מ אשר עליו היה נאמר צדק צדק
בעל "ידי משה" על מדרש רבה( בן יחיד להגה"ק ר' שמשון אב"ד סטארי תרדוף לקיים מה שנאמר בקש שלום ורדפהו לשכנו תדרשו ובאת
ברדשין שהי' גם בן יחיד להגה"ק ר' אברהם ראש ישיבת סעקולא שמה .ועתה בעו"ה נפשי עגומה .ושפתי אטומה .ואין בידי להשיב
)חתן הגה"ק ר' יחיאל לוריא נכד מורינו המהרש"ל ולמעלה בקודש מזרע דוד המלך , מה .כי נתפרדה החבילה .ואין דעתי צלולה .כי נפלה עטרת
]כמו שכתב בשו"ת מהרש"ל סי' כ"ט( בן הגה"ק בעל תוספות יו"ט זי"ע הגולה .על זאת נפשי עצובה .דאבה כאבה ,ואני אנה אני בא .על
אשר הי' נין ונכד לרבי נתן בעל "הערוך" ראש ישיבה ברומי כל זאת שלא להשיב )פניך( היקרים ריקם אדון )לפניך( בקרקע מן
ממשפחת התפוחים משבט יהודה ,וכן לרבינו זרחיה בעל הבא בידי בהיות דברא כרעא דאבוה הוא ,וזכרתי מאמרם ז"ל
"המאור" אשר צור מחצבתו משבט לוי מבני הקהתי אשר עבודת כל שאינו מניח בן כו' ,עיין שם בפרק יש נוחלין )דף קט"ז( .והנה
הקודש עליהם .בנוסף לכך היה נכד למורינו המהר"ל מפראג ,וכן דרש ר' פנחס מאי דכתיב והדר שמע במצרים כי שכב דוד עם
לרבי יצחק חיות אב"ד פראג בעל "אפי רברבי" ,מורינו אבותיו וכי מת יואב שר הצבא מפני מה כו' יואב שלא הניח בן
המהרש"א ,הגה"ק רבי שמשון מאוסטרופולי ,הגה"ק רבי הירש נאמר בו מיתה כו' והכתיב מבני יואב עובדיה בן יחיאל אלא דוד
אשכנזי בעל "החכם צבי" ,ולהגה"ק בעל "צאן קדשים" ולמעלה שהניח בן כמותו נאמרה בו שכיבה וכו' .וק"ק למה התחיל
בקודש צדיקים ומצוקי ארץ. בשינויא בתרא בדוד ובשינוי קמא ביואב )אולי דנוסחא אחרת נזדמנה
גם מצד אמו הי' רם היחס ,אמו הרבנית הצדיקת מרת וועכנע לו( .אלא בא ללמדנו דלא הדר ביה מכל וכל אלא גבי דוד אבל
היתה בת הגה"ק ר' ישראל משה אב"ד טיסמעניץ שהיה מצאצאי גבי יואב אע"ג דה"ל בן כיון דלא הוה כמותו מעלה עליו הכתוב
רבי יהודה החסיד בעל ספר חסידים ולמעלה בקודש. כאלו אין לו בן לענין ההוא דיש נוחלין שהבאתי לעיל דפשע
דה"ל ללמדו ולהדריכו .לכן אני מחוייב להשלים לגול מעליו
ùã÷î ùéàä חרפה זו ושיצדק עליו למימר שכב עם אבותיו ,ע"כ נכנסתי
לדברים להבין מה טוב… כה עתירת אוהב ישראל בן לאדוני
בהגיעו לפרקו נשא את בתו של אחד מחשובי עיר קניהניטש
מורי אבי הגאון מוהר"ר שלום המכונה שכנו זקצ"ל ה"ה,
בגאליציע ,ותקופה מסויימת אף התגורר אצל חמיו ,בשבתו שם
המתאבל על גולת הכותרת ,עטרת תפארת ,ראשי אלפי ישראל
מצא את שאהבה נפשו ,חבורתא קדישתא מבקשי ה' עמם
שהושלך בעו"ה ארץ ,בראש חדש כסליו שי"ט הכ"מ.
נתקשר בקשר אמיץ וחזק לתורה ועבודת ה'.
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
"פייבוש'ל דו האסט מיך שוין איבערגעלאזט" ,ויהי הדבר לפלא לימים נשא בזיווג שני את הרבנית הצדיקת מרת יענטל בת
בעיני תלמידיו. הגה"ק ר' מרדכי הלפרין אב"ד ברעזאן שהיתה מיוחסת מאוד
אכן כפי הידוע ביקר גם אצל עוד מתלמידי הבעש"ט כמו נכדת רבינו הרמ"א ,המהרש"ל ,ורבי מרדכי יפה בעל הלבושים,
הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זי"ע ,וכן אצל הרה"ק ר' מנחם מענדל ולמעלה בקודש.
מרימינוב זי"ע שהי' צעיר ממנו בשנים ,וכן הגה והמליץ לשומעי הרבנית האריכה ימים אחרי בעלה הצדיק והי' מפורסמת
לקחו ללמוד בספרי הרה"ק בעל ה"תולדות יעקב יוסף" זי"ע. בצדקותה ובברכותיה הנושאים פירות ,עד שרבים ושלמים נהרו
אליה להתברך מפיה ,ובתוכם גם הרה"ק בעל אוהב ישראל זי"ע ,
íéøáç íò åúáùá ומסופר בס' מהרש"ם הכהן על התורה במגילת יוחסין בהקדמת
כן היה מקושר בעבותות אהבה ודביקות נפלאה עם רעו הספר ,דהרה"ק מאפטא בא פעם אליה ,וכפף ראשו וברכתו
הרה"ק ר' זאב וואלף מטשארני -אוסטראה זי"ע ,אשר לאחר בברכת כהנים ,וענה הרה"ק מאפטא אמן.
הסתלקותו של רבו המגיד הק' נסע אל רעו לזבאריז' ,ומצא אצלו ובס' אפיקי ים מסופר כי חסידים רבים באו אליה לעת
את שאהבה נפשו ,פ"א הי' אצלו בזבאריש ,ואח"כ כנשפטר ממנו זקנותה ,ובעת חלוקת ה"לעקיך" אם אחד מהחסידים הושיט ידו
הלך ר' פייבוש ללוותו ועלה עמו על העגלה ,ושוחחו בדביקות לקחת פעם שניה הרגישה ואמרה :יד זה כבר לקח פעם אחד.
ובידידות נפלאה עד שהגיעו לטשארני -אוסטראה ,אח"כ רצה ר'
וועלויל ללוות את ר' פייבוש ,ועלה על עגלתו ,ושוחחו בדברי åéúåáø ìöá
תורה עוד פעם בדביקות ובאהבה נפלאה עד שהגיעו בחזרה בימי נעוריו למד את תורתו בנגלה אצל רבו הגאון האדיר
לזבאריש ,כך הי' כמה פעמים מגודל דביקותם אחד אל השני לא המפורסם בעוצם חריפותו ובקיאותו רבי משה צבי העלער אב"ד
יכלו להפרד ,ועד כדי כך גדלה דביקותו ברעו ר' פייבוש ,אם כי בוקשוויץ ובעמח"ס "גאון צבי" ,לימים אוה להוסיף שלימות על
מעולם ביקש לעלות לארץ הקודש ולחונן עפרה ,בכל זאת נמנע שלימותו ונסע אל צדיקי הדור תלמידי הבעש"ט הק' כדי ללמוד
מלהוציא מחשבתו אל הפועל כי ימי חיותו של ר' פייבוש ,כי לא מדרכיהם.
רצה להיפרד ממנו. בראשית מכתבו המפורסם הוא מונה את שלשת רבותיו
הדגולים מרועי החסידות וז"ל :ואני לא זכיתי רק לראות פני
äáøä íéãéîìú ãéîòäå תלמידו האלהי רבי דוב בער זלה"ה ,ואף כמה פעמים הייתי לפני
לימים נתעלה לכהן כמגיד מישרים בעירו זבאריז' ,ורבים היו האשל הגדול האלהי רבי מנחם מענדל מפרעמישלאן זלה"ה,
נוהרים אליו לשמוע דרשותיו ואמרי שפתיו בדברים היוצאים מלב וביותר להבדיל בין המתים ובין החיים הרב המופלג האלהי מרנו
קדוש ונכנסים ללבות השומעים. הרב יחיאל מיכל )המגיד מזלאטשוב( נירו יאיר.
אחד מגדולי תלמידיו הי' הרה"ק ר' שלמה דוד אייבשיץ זי"ע כשנסע הרה"ק ר' מנחם מענדל מפרימשלאן לארה"ק נסע
אב"ד סראקע בעל "ערבי נחל" ו"לבושי שרד" זי"ע ,והי' נוסע ר"מ אצל הרה"ק המגיד מזלאטשוב זי"ע ואמר לו :אני נותן לך
תמיד אליו ללמוד תורה מפיו ,ומסופר שבני קהלתו של ר' רבי את היונגערמאן הזה שהוא דימאנט רק נישט געשליפן ,ואז
שלמה דוד זי"ע בקשו להניאו מלנסוע לרבו הק' באמרם אליו התחיל לנסוע אל אל המגיד הק' מזלאטשוב זי"ע בצלו חמד וישב
שלא נאה לגאון כמוהו לנסוע למי שאינו גדול כל כך בתורה ,והא ונתקשר אליו בעבותות אהבה ,ואותו החזיק לרבו מובהק.
ניסה תמיד להוכיחם שרבו גדול ממנו בתורה ,אך הם לא קבלו בהקדמה לס' "גאון צבי" שנכתב ע"י נכדו המו"ל כותב דבר
את דבריו ,פ"א הגיע ר' פייבוש זי"ע לסראקע ,רצו התלמידי פלא ורוח הקודש שנצנצה בו וז"ל :כח התמדתו בתורה של הגאון
חכמים בני סראקע להווכח אחת ולתמיד את גדלותו בתורה, צבי הי' למעלה מדרך הטבע עד כלות הגוף והנפש ,לימים ביקשו
ונכנסו לתהות על קנקנו והציעו לפניו שש קושיות חמורות בש"ס, והתחננו אליו בני ביתו שיתור לו מנוחה באחד מחדשי הקיץ כדי
והוא בגודל ענוותנותו ענה להם שיכול לתרץ כל השש קושיות להברות את גופו החלוש ,לאחר הפצרות מרובות נענה להם,
בתירוץ אחת והיא -שאינו יודע ללמוד ,אח"כ נכנס הרה"ק בעל בימים ההם ור' משולם פייבוש מזבאריז' עודנו תלמיד לפני רבו
לבושי שרד לרבו ומענה בפיו ,שגם בלאו הכי הוא סובל רבות הנ"ל ,אותה נפשו להתעלס באהבים ולהתעלות אצל המגיד הק'
מבני עירו על נסיעותיו אליו ועתה שמנע עצמו מלהראות את מזלאטשוב זי"ע שלימים הפך לרבו מובהק ,אך מפני כבוד רבו
כוחו בתורה עאכ"ו שלא יניחו לו ,ענה לו רבו הנח לי כמה יגיעות ה"גאון צבי" נמנע מליסע אליו ,אך בהזדמנות זו כשרבו לא הי'
יגעתי עד שפעלתי שלא אראה את למדנותי מן השפה ולחוץ בביתו ובישיבתו החליט לכתת רגליו לחזות בנועם המגיד הק'
וכעת ברצונך שאאבד עולמי בשעה אחת ,פ"א הי' עוד פעם מלזאטשוב זי"ע ,וכדי שלא יוודע הדבר לרבו הקדים לחזור טרם
בסראקע ונתעוררה שאלה חמורה בעניני מקוואות אז הוכרח שוב רבו ,ביום שוב רבו הלכו תלמידיו והוא בתוכם כמה פרסאות
לפסוק בדבר שנוגע לעיקרי תורה ,ואז נוכחו כולם בגאונתו . מחוץ לעיר כדי לקבל פניו בכל הכבוד הראוי ,וכשניגש ר' פייבוש
תלמידו בעל הלבושי שרד מביא את רבו בספרו לבושי שרד אל רבו והושיט לו את ידו לשלום ,הרגיש רבו על אתר שנסע אל
בשו"ע או"ח סי' קס"ח ,וגם בסוף יו"ד. הרה"ק מזלאטשוב ,והחזיק ידו עד בוש ,ואמר לו בזה"ל:
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
בש"ק קשר אינני מתקן ואין זה רק מיראת השם. כמו"כ נמנו כתלמידיו הרה"ק ר' יוסף דוד הכהן אב"ד יאסי
בעל "דרכי האמונה" ,הרה"ק ר' מנחם מענדל מקאסוב בעל
åôåâ úåùéìç "אהבת שלום" ,הרה"ק ר' זאב וואלף שור אב"ד סקאליט בעל
כשהתאכסן הרה"ק ר"פ בזלישטישק אצל האב"ד ר' שמואל "ספר הדרושים" ,וכן בן גיסו הגה"צ ר' יצק אב"ד בוקשוויץ.
מרגליות בן אחיו של המאיר נתיבים ,הזהיר הבעל אכסני' את
בתו להגיש לו כל פעם מיני מאכל להשיב את נפשו כי גופו חלוש åäéôá äúéä úîà úøåú
מאד ,ואינו יכול לסבול את עומס נשמתו הק'. הי' ידוע לאיש אמת מאד ,וחיפש את האמת בכל מעשיו בלי
פניות ,מסופר שפ"א נאלץ לברוח מפני שהלשינו עליו בשלטונות
úåëæ óëì íãà ìë úà ïã éåäå וסכנה גדולה היתה צפויה לו ,ונכנסו אליו מקורביו והוכיחו לו על
דרכו של ר"פ הי' שקרא לכל אדם בשם צדיק ,ולימד זכות פי ההלכה כי מחויב להסכים שיכינו לו פאספארט מזויף על שם
על כל עוברי עבירה ,פ"א הביא לו עשיר אחד מחסידיו כובע משי אחד ,כדי שיוכל לעזוב את הארץ ,ואכן בגין פיקוח נפש הסכים,
חדש ,לא עברו ימים רבים עד שנגנב הכובע ,וכשנכנס אליו נותן כשהגיע להגבול ושאלו את שמו ענה שם בדוי לא שמו האמיתי
הכובע ,סיפר לו איך שבא צדיק אחד שמסתמא לא הי' לו כובע ולא המזויף שהי' רשום בתעודה ,ונתנו לו לעבור ,כששאלוהו
ללבוש ,ולקח את הכובע החדש שקנית עבורי ,נתמלא הנותן מקורביו מדוע נהג כן השיב ,אני יודע כי הרוסים ימינם ימין שקר,
המתנה תמה ואמר וכי אתם עוד קוראים לאותו גנב צדיק ,השיב וצריך לומר להם שקר מוחלט מתחלתו עד סופו ,אלו אמרתי את
לו ודאי שהוא צדיק נעביך לא הי' לו מה ללבוש ,אמר לו האיש השם שהי' רשום בהפאספארט הייתי אומר קצת אמת שהרי כך
אדרבה יאמר לי הרבי גם כן היתר לגנוב ואני עוד יקרא צדיק, רשום בהפאספארט ,והם אינם סובלים אפי' קצת אמת.
הרי בתורה כתיב לא תגנוב ,ואתם קוראים אותו צדיק ,שתק
הרה"ק מזבאריז וחשב קצת ברעיונו הק' ,אח"כ פתח ואמר לו מה 'ä úàøé äåðò á÷ò
אעשה "ער איז פארט א צדיק" כי בפירוש נאמר ועמך כולם פ"א עבר דרך עיר רימינוב והכין הרה"ק רבי ר' מענדעלע
צדיקים" ,איז פארפאלן ער איז טאקע א צדיק". מרימנוב סעודה יפה בעבורו ,ומרוב ענותנותו סירב לשבת ליד ר'
מענדל'ע באמרו מה לי ולכבודו הרי אני כבר בן שבעים וארבע
ùîùä àáå שנים ועדיין לא עשיתי תשובה ,החזיר לו ר' מענדל'ע כמוני
ביום ב' כסלו תקנ"ה נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון כמוך ,עמך אנכי בצרה זו ,יבוא ונסעד יחד.
הקודש ומנוחתו כבוד בזבאריז'.
השאיר אחריו תולדותיו הקדושים :מזיוו"ר הרה"ק ר' אהרן úåòåùé ìòåô
משה ,מזיוו"ש הרה"ק ר' ברוך יצחק מזוואניץ ,והרה"ק ר' שמשון
לאחיו של הרה"ק ר"פ נכנס רח"ל רוח רעה ,ונסע להרבה
מאוזיראן מח"ס "נזירות שמשון" .על גדלותו של רבי שמשון נוכל
צדיקי הדור להתברך מהם ,וכולם אמרו לו שיסע לאחיו הרה"ק
ללמוד באפס ממה שמסופר אודותיו :פעם שבת במעזיבוז אצל
מזבאריז שרק הוא יכול להושיע לו ,וכן עשה ותיכף נסע לאחיו,
הרה"ק בעל "אוהב ישראל" שהי' אז המרא דאתרא ,בהגיע עת
ויהי כאשר אך פסע את מפתן ביתו של אחיו צעק הרה"ק
סעודתא דמהימנותא פקד עליו לתדהמת כל הנוכחים לעשות
מזבאריז עליו "צא טמא" ,ובאותו רגע יצא ממנו הרוח הרעה
שולחנו בבית מלונו בשב"ק ולהתנהג כמנהגו בביתו ,ויהי לפלא
ונעשה כאחד האדם.
כי לאט נודע טעם הדבר ,בסעודת שחרית של יום השב"ק כאשר
הסב הרה"ק מאפטא על שולחנו פתח ואמר אל המסובין :תדעו
...êá òâô íà
איזה טובה גדולה עשיתי להרה"ק ר' שמשון מזבאריז' במה
שצויתיו לישב על שולחנו לעצמו ,כי בעולם העליון קרי כרוזא פ"א סיפר כי בש"ק בשעת אכילתו בא אליו היצה"ר ואמר לו
האיך אתה אוכל ,כלום התפללת היום כראוי ,ואיך מלאך לבך
בחיל ,כי היות ואחד מהדיינים בבית דין של מעלה המיד אחד
לעבור על דברי חכמים לא תאכלו על הדם וכו' ,והשיב לו תדע
מנכדיו את דתו רח"ל ,ולכן הי' עליו לעזוב את מקומו ,על כן
שבדין אני אוכל עתה דתפלה היא מדרבנן ,וסעודת שבת הוא
יעלה אחד מהצדיקים מהעולם הזה אל עולם העליון למלאות את
מקומו ,וישאלו לאמר מי יעלה לנו השמימה ,אז אמר הרה"ק ר' מדאורייתא ,ולא יתכן שבשביל תפלה שהיא מדרבנן לידחי
יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע הן יש בעולם בן ר' פייבוש ושמו ר' מצות סעודת שבת שהיא מדאורייתא ,שוב פ"א בא אליו ביום
שמשון והוא ראוי לאותה איצטלא ,ועניתי ואמרתי על זה לאמר, שב"ק בעת תפלת שחרית בשעה שתפס הציצית בידו והראה לו
שהותר קשר אחד של ציציותיו והיא סי' עפ"י ספרים קדושים
אמנם כן הוא ,כי זה הרב ר' שמשון ראוי לישב על מקום הנפקד
בסנהדרין של מעלה ,אולם עודנו דרוש הוא לחפץ טובת ישראל שאין לזה האיש יראת שמים והאיש הראה לו כ"ז כדי להחליש
לבו ,והתחזק והשיב לו דע דאדרבה בזה אני רואה שאני כן ירא
להיות בעולם הזה אתנו בחיים חיותו ,ולכן צויתיו לשבת על
שולחנו לנהל את עדתו. מהש"י שאל"כ הי' בכחי לתקן הקשר ,ורק מפני שאסור לעשות
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
בלתי מוגה פנימי
ביקור בבית הגאון הצדיק רבי יהושע ראזנבערגער שליט"א
אב"ד קרית רמ"א בית שמש יע"א ,חבר הביד"צ העדה החרדית ירושת"ו
יום ד' פרשת תולדות תשפ"ו לפ"ק
æà ïñééäòâ èàä ùøòä 'ø éáø ïôéåà :à"îø úéø÷ ã"áà 'ø ï'éáø íòðåô èééöøàé éã æéà'ñ :à"îø úéø÷ ã"áà
.ïòðøòì ïéé÷ èùéð ïò÷ øò .ïåùç 'ì ïøàååòâ øèôð æéà øò ,èëàð èðééä (áåðîéøî) ùøòä
.áåèù òèåùô à ïåô ïòîå÷òâ êàã æéà øò :åðéáø .[ïåùç] ùãåçì 'ì ïéé÷ øàé ééä àèùéð êàã æéà'ñ :åðéáø
3
êåãéù íééá .øòðéùæéø ïèéî ïòååòâ êãùî êéæ èàä øò ïòåå .è"ë èééöøàé éã ïòî èìàä :à"îø úéø÷ ã"áà
êàã æéà âäðî øòã æà èâàæòâ øòðéùæåø øòã èàä ïñéìù .[åìñë] ùãåç ùàø ,øòèòôù âàè à øòãà :åðéáø
èàä ,ñåçé íòã ñéåà ïòî èðëòø êåãéù à èñéìù ïòî ïòåå øôåñ íúç øòã èâàæ ,ïøòèìò ïåô èééöøàé à ééá òãàøâ
,ãéâî ïñéåøâ íåö ñåçé ïééæ èðëòøòâñéåà øòðéùæåø øòã ,íéã÷î ïòî æéà ÷ôñ à ééá æà ,(á"ñ÷ 'éñ ç"åà) äáåùú à ïéà
æéà ïåæ ïééæ ,øòá 'ø éáø øòã ïòååòâ æéà òãééæ øòèìò øòã êàã æéà øòèòôù ìééåå ,øò èâàæ øòñòá õìà æéà øòéøô
÷"äøä éáà) íåìù éáø ïòååòâ æéà ïåæ ïééæ ,êàìî øòã ïòååòâ ,ïãàù èùéð ïò÷ øòéøô ,êàðøòã ïéåù èìàä'î æà êéìâòî
1
ïåô êéåà ïåà .ïøãñë èðëòøòâñéåà øò èàä éåæà (ì"æ ïéùæåøî .ïà øò èîòð éåæà
øåàî íòðåô ì÷éðééà ïà ïòååòâ êàã æéà øò èééæ òèééååö éã éåæàéåå ÷åìéç à èëàî (ë"÷ñ ç"ñ÷ú 'éñ ç"åà) íäøáà ïâî øòã
.øòèòô à ïòååòâ íéà æéà òìòèàî éáø ïåà ,íéðéò æ"øú úðùá ÷ìúñð ì"æ ùøòä 'ø éáøä) ïòååòâ æéà øàé òèùøò ñàã
ùãåçäù äðùáù àöîð ,øñç ïåùç ùãåç 'éä ç"øú úðù åéøçàìù äðùáå
2
משמע בגמרא דנדרים דיום ל' הוא נמנה לחדש העבר )עמ"ש סי' נ"ה ס"י(, .(ïåùç è"ë íåéá àìåìéäã àîåéä øñç
אבל כששנה ראשונה היא ג"כ מלאה א"כ צריך ליקבע היום בר"ח ,ולכן
אף בשנים הבאים אחריהם אף שהם חסרים יקבע בר"ח ,דה"ל כמו נד ר 1
עיי"ש שכתב :ע"ד מי שנפל לו ספק ביום היארצייט אם הוא ביום כ"ה
דאזלי' אחר לשון בני אדם ,וכו'.
או ביום כ"ו סיון ,וקשה עליו לישב בתענית ב' ימים רצופים מה יעשה,
ועי' במחצה"ש שם .ועיי' בשו"ת פנים מאירות )ח"ב סי' פ"ג( ,ובשערי וכו'... ,נ"ל דיתענה ביום כ"ה ,דאפילו לו יהא שמת למחר ביום כ"ו ,מ"מ
תשובה )שם ס"ק ט"ז( שהאריך לדון בשאלה זו .ובמט"א )שער ג' ס"ז( הרי מקדים תפילה לצרה ,או לצרת עצמו דלא לרעי מזלי' למחר ,א ו
וקשו"ע )סי' רכ"א ס"ד( כתבו דלכתחילה יש להחמיר להחזיק את להקל מאביו דינו למחר וכו'..... ,ונ"ל אפילו הי' יום כ"ו מובחר ,מ"מ
היארצייט גם למחרתו בראש חודש ,וכ"כ בגשר החיים )פל"ב סי"א(. זריזים מקדימים לשוב אל ה' בתענית ובתפילה וקידוש שמו ברבים,
וכו' ,עיי"ש באריכות .
3
בשנת תר"ד עשו קשרי שידוכין בין הילד אשר ז"ל בן הרה"ק רבי 2
אברהם יעקב מסאדיגורא ז"ל בנו של הרה"ק מרוזשין ,עם הצדיקת עי' לשון המגן אברהם )שם(.... :ומי שמת אביו ביום ראשון דר"ח כסלו
מרת רחל לאה בתו של הר"ר הערש ז"ל ,ואז היה הר"ר הערש ברוזשין. ולשנה הבאה חשון חסר ור"ח כסלו אינו אלא יום א' ,צ"ע מתי יתענה
אבל לאחר כמה שבועות נפטר הילד אשר ז"ל ,ושוב התקשרו שני אם בכ"ט לחשון שהוא יום א' לפני ר"ח כסליו דהא לעול' יום שני עיקר
הצדיקים כשהרה"ק רבי שלמה ז"ל בנו השני של רבי אברהם יעקב שמונין מועדות משני ,או נימא דעכ"פ הוי שם ר"ח עליו ולכן יתענה
מסאדיגורא ז"ל נשא את הרבנית מרת רחל לאה הנ"ל ,אולם אז לא נסע בר"ח ,ובאבן העזר סי' קכ"ו יש דיעות אם יום ל' נמנה לחדש העבר או
הר"ר הערש ז"ל להשתתף בקשרי השידוכין. להבא ,ונ"ל דאם שנה ראשונה היא חסרה יקבע בכ"ט לחשון דבאמת
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
íòãëàð .è'îåìçòâ êéæ øò èàä éåæà ,íéîá êáèå áåæà ìàæ ùøòä 'ø éáø íòã ïèòáòâ øò èàä êàðøòã
èâàæòâ ò÷àè ùøòä 'ø éáø øòã èàä ñ'èëàðåö âàèééøô èùéð êàã æéà ùøòä 'ø éáø øòã ,ñåçé ïééæ ïòðòëòøñéåà
7
.ùéè íééá äøåú òáìòæ éã ÷òååà æéà òèàè ïééæ æà èâàæòâ øò èàä ,ïñçé ïéé÷ ïòååòâ
øò èàä ,íåúé à ïáéìáòâ æéà øò ,ãðé÷ à ïòååòâ æéà øò ïòåå
7 ïòâðéãøàô êéæ èàä øò ,øòãééðù à ïøòåå åö èðøòìòâ êéæ
עיין בס' שמן הטוב )בהקדמה ו( וז"ל :שמעתי מכ"ק אאמו"ר זצ"ל שהיה
פעם בשולחנו הקדוש של האדמו"ר רי"ד מבעלזא זצלה"ה ,וסיפר הק' ñàã' èðøòìòâñéåà íéà èàä øòðòé ïåà øòãééðù à øàô
מבעלז על ר' הירש משרת מרימנוב זצלה"ה ,שפעם אחת בליל ד' .'ïáøàãøàô åö èùéð ò ééð ñàã ïåà ïèëòøøàô åö òèìà
בשבוע חלם לו לחתנו של הרבי ר' הירש ,שהוא בעולם האמת ,וראה
øòðéùæéø øòã èàä 4 . èøàåå óòéè à ïòååòâ æéà ñàã
ציבור גדול לאלפים הולכים במרוצה ,ושאל אותם להיכן הם ממהרים,
5
ואמרו לו אל תשאל בוא אתנו ,ונכנס אתם לאולם גדול מאוד וראה ....'âåðòâ ,ïúåçî' èâàæòâ
שולחן ערוך ואלפים עומדים צפופים ומחכים ,ופתאום נכנס חותנו הרבי òì'òùåäé éáø æà èìééöøòã'î :à"îø úéø÷ ã"áà
ר' הירש והתחיל שולחנו באמידת שלום עליכם ,ונהג בשולחן הטהור
à éáø à àã æéà'ñ ,ï'òîàî ïééæ øàô èâàæòâ èàä øòæìòá
כרגיל בכל ליל שבת ,ובהגיע לאמירת התורה נעשה כל האולם שקט .
ïò÷ øò æà ïâàæ ñàåå àã æéà'ñ åìéôà ñàåå ,ùãå÷ä çåø ìòá
ופתח ר' הירש את פיו ואמר הפסוק ולקח אזוב בניגון ,ולקח אזוב וטבל
íéà ìéåå êéà ,íéà åö ïøàô êéà ìéåå ïòðøòì ïéé÷ èùéð
במים וגו' ,הנה על ולקח אזוב נקוד הטעם למעלה קדמא ואזלא ,וטעמו
של דבר הוא ,דהנה רש"י ז"ל פירש בשם ר' משה הדרשן טעם על ÷íåìù øùä) áø øòæìòá ï'øàô èâàæòâ ïéöéáø éã èàä .ïòðò
לקיחת אזוב ,כי ארז הוא הגבוה מכל האילנות ,ואזוב נמוך מכולם ,סימן èàä åäéìà æà íéà óéåà ãéòî ïéá êéà ,èâàæòâ øò èàä ,(ì"æ
שהגבוה שנתגאה וחטא ישפיל את עצמו כאזוב ותולעת ויתכפר לו, 6
.äìåë äøåúä ìë íéà èéî èðøòìòâ
ולכאורה קשה דאם נתגאה כל כך איך אומרים לו שישפיל עצמו כאזוב,
וכי בניקל להשפיל עצמו ,אך חז"ל נתנו עצה לזה )אבות פ"ג א( דע מאין íòãééà ïééæ æà ,èìééöøòã'î ñàåå äùòî à àã æéà'ñ :åðéáø
באת ולאן אתה הולך ,ולזה נרשם הטעם על ולקח אזוב קדמא ואזלא, ïéà ïáéåà æéà øò æà ,ú÷åç úùøô è'îåìçòâ ìàîà êéæ èàä
דאזוב בא לרמז על ענוה כנ"ל ,ורמז על זה קדמא ואזלא ,דהיינו שיחשוב ï'éáø íòðåô ùéè íåö ïôéåì ïùèðòî éåå èäòæ øò ïåà ìîéä
בדעתו קדמא מאין באת ,ואזלא ולאן אתה הולך.
ïåà ùéè èøéô øò éåå èøàã ïäòæòâ èàä øò ïåà ,ùøòä 'ø
ויקץ חתנו והנה חלום ,ומאוד נתרגש מזה ,וסיפר חלומו ביום ד' ליושבי
ç÷ìå (çé ,èé øáãîá) ÷åñô ïôéåà ìîéä ïéà ïáéåà äøåú èâàæ øò
בית האדמו"ר ,והחליטו שלא לומר דבר ,עד שיראו מה יתרחש ביום
שבת ,והנה בליל שבת נכנס ר' הירש לשולחנו כרגיל ,ובפתחו בדברי
תורה התחיל בניגון ולקח אזוב ,והקשה למה קדמא ואזלא וכו' והתחילו 4
החסידים דוחפים זה את זה ,ולאחר שסיים אמרותיו הקדושים שאל ר' עיין בס' י"ג אורות )ח"ג עמ' רס"ו( מה שסיפא האדמו"ר מפשעווארסק
הירש מחתנו מה קרה הלילה שאני רואה מהומה אצל יושבי שולחני, שהרה"ק הרבי ר' הערש סיפר בעצמו את הסיפור בערוב ימיו ,ואמר:
ולאחר קצת גמגום אמר לו חתנו ,כי התורה של הרבי של לילה זה אני הייתי 'שניידער יונגעל' את הישנים תיקנתי ,ואת החדשים לא
שמעתי כבר בליל רביעי בעולם העליון ,וענה לו ר' הירש זצ"ל ,מה אתה קלקלתי ,עיי"ש שמבאר שכוונתו היה על שתיקן את הגלגולים
מתפלא אני מעולם איני אומר תורה עד שיסכימו עלי בשמים ,ע"כ מס' הקודמים ,ע"ש.
שמן הטוב.
5
וכעי"ז הובא בס' דברים ערבים )פ"ח אות ד'( וז"ל :החסיד ר' לייב עי' בס' חמדה גנוזה )מערכת רימנוב( שאחרי שאמר הר"ר הערש את הנ"ל,
וויסליקער פעם אחת ביום ה' בערב חלם לו חלום ,כי היה בהעולם אמר לו הרוזשינער אם כן ראוי אתה שתהיה מחותני ,ונשקו הרוזשינער
העליון ורצה לשמוע תורת רבו רבי ר' הירש זלה"ה ,ולא רצו להניחו בפניו ,אבל הר"ר הערש לא החזיר לו .אח"כ סיפר הר"ר הערש את
בחדר העליון ,ואמר להם כי הרבה מעות נתן בזה העולם להרבי ר' הערש הענין להגה"ק רבי אליעזר'ל מדזיקוב ז"ל ,ואמר לו הטעם שלא החזיר
זלה"ה ,ועכ"ז לא השגיחו בו ,אמר להם כי הוא היה השושבין שלו אצל לו ,כיון שאין לו דרך בזה ,וגם לא ראה זאת אצל רבו הרה"ק הרבי ר'
זוגתו השניה ,אשר הה"צ מהר"י מרימנאב נולד מאתה ,ואז הניחו אותו מענדעלע ז"ל ,ורק מחותנו שעשה כן בודאי ראה זאת אצל אביו א ו
לילך בחדר העליון שלו ,ושמע תורת רבו על ולקח אזוב כתיב קדמא רבותיו.
ואזלא וכו' ,עיי"ש.
6
וכעין זה עיין בכתבי ר"י שו"ב )ח"ב( שמביא שהרה"ק ר' נתן לייב בן עיין בס' אדמור"י בעלזא )ח"ב עמ' כ"ה( מרן המהר"י לא נסע לשום צדיק,
הרה"ק מהרמ"מ מרימנוב היה נוסע לרבינו תלמיד אביו ,ופעם אחת מורו ורבו היה רק אביו הקדוש ,אבל השתוקק לנסוע להצדיק רבי צבי
ביום ה' חלם לו ר' נתן לייב איך שהוא נפטר לעולמו ,והלך בעולם הירש מרימנוב ,כי שמע שהוא צדיק וקדוש אך איננו יודע ללמוד .
העליון ,ושמע שרבו הרבי ר' צבי בא לשם ,ואמר רנ"ל הלא הוא רבי, הרבנית מרת מלכה ע"ה סיפרה לבעלה הצדיק ,שמרן מבקש לנסוע,
ודחק עצמו ג"כ אליו ולא ראה אותו ,רק שמע התורה שלו שאמר בפר' קרא לו אביו ואמר לו באשר למה ששמעת שאינו יודע ללמוד ,הנה אני
שלח עה"פ ויכרתו משם זמורה וגו' )כנדפס בס' בארות המים( ע"כ חלם לו, מעיד עליו שאליהו הנביא למד עמו כל התורה כולה ,ע"ש.
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
íòðåô ãéñç à ïòååòâ æéà øò ,àé :à"îø úéø÷ ã"áà éáø áø ïòååòâ æéà ÷ñøàååòùô ïéà :à"îø úéø÷ ã"áà
ïéåù øò æéà ùøòä 'ø éáø íåö øòáà ,òìòãðòî 'ø éáø ].ì÷ðòøô óìàåå áàæ [íäøáà
8
øòååàðéù ï'øàô èâàæòâ ìàîà èàä øò ,ïøàôòâ èùéð .'äëìäë áéùî' øòã :åðéáø
øòã íéà èâàæ ?äøåú èâàæ ùøòä 'ø éáø øòã ,áø
,ïøòä åö ñàåå àã æéà'ñ ,äøåú èâàæ øò àé ,áø øòååàðéù
ואח"כ בשב"ק בסעודה שלישית אמר הרבי ר' צבי התורה הזו ,ואח"ז
éã ïåô ïéåù êéåà èæéá åã ,áø øòååàðéù ï'øàô øò èâàæ
אמר לו הרב רנ"ל אני שמעתי מכם התורה הזו עוד ביום ה' ,וסיפר לו
÷?...ñò'÷éðáìàùèà החלום ,אמר לו רבינו שכל יהודי יש לו חלק בהתורה הקדושה ,וכאשר
9
.áø øòååàðéù íòðåô øòèìò êñ ïòååòâ æéà øò :åðéáø שמעתי חלקי בעולם העליון אני אומר כאן תורה זו ע"כ.
ïòååòâ êàð æéà áø øòååàðéù øòã ,àé :à"îø úéø÷ ã"áà
8
øòååàðéù øòã íéà èâàæ ô"ëò .ñèìàîòã ïàîøòâðéà à הגאון הגדול רבי זאב וואלף ז"ל ,שאמו היתה נכדת הרה"ק הרבי ר'
שמעלקא מניקלשבורג ז"ל ,היה גדול מאוד בתורת הנגלה והנסתר,
.ïäòæ ïòîå÷ èðò÷ øéà äáøãà ,áø
תלמידו של הרה"ק מלינסק ז"ל וחסיד של החוזה מלובלין ז"ל הרה"ק
,ùøòä 'ø ï'éáø íåö úáù à óéåà ïøàôåö ïòîå÷òâ øò æéà מראפשיץ ז"ל והשר שלום מבעלזא ז"ל.
âàèééøô ,ïòååòâ èøàã êéåà æéà áø øòååàðéù øòã ïåà
ומקובל שעליו המכוון מה שכ' הרה"ק מקאמארנא בספר היכל הברכה
äéô' ïâàæ ïáéåäòâðà ùøòä 'ø éáø øòã èàä ñèëàðåö )סוף פרשת מטות( בזה הלשון :ובילדותי בהיותי כבר עשרים ושמונה שנה
èàä äøåú èâàæòâ èàä øò ïòåå ìàîòìà – 'äîëçá äçúô הייתי במדינות אונגארן ,ואמרתי סעודה שלישית וכו' ,ובמסיבה זאת
øòáà – 'äîëçá äçúô äéô' ÷åñô ï'èéî ïáéåäòâðà øò היה שם צדיקים ,אחד מוה"ר מענדל תלמיד הרב הקדוש מו"ה אייזק
מקאליף )קאלוב( ,והשני לו מוה"ר זאב וואלף תלמיד הנ"ל ,ובפיהם היה
äçúô äéô' ïäà øò èáééä ñèëàðåö âàèééøô íòðòé
שגור כל כתבי האר"י על פה ממש.
èàä øò ,øòèééåå èâàæòâ èùéðøàâ èàä øò ïåà 'äîëçá
*
ï'øàô èôàì÷ óìàåå áàæ 'ø ,ïùèðòá ïñééäòâ óëéú
להלן תמונת שער ספר 'משיב כהלכה' להגאון רבי אברהם זאב וואלף
èùéð ïò÷'î æà' øòéåà ïéà ïééøà íéà èâàæ ïåà áø øòååàðéù
פרענקל אבד"ק פשעווארסק זצ"ל:
10
.'...èùéð ïòî èâàæ
9
הגה"ק רבי זאב וואלף פרענקל ז"ל בעל משיב כהלכה נפ' בן ס"ט שנים
בשנת תר"ט לפ"ק .והגה"ק משינאווא ז"ל בעל דברי יחזקאל נפ' בן פ"ג
שנים בשנת תרנ"ט לפ"ק.
10
עיין בס' מהרש"ם הכהן )פר' ויצא( וז"ל :הנה פעם אחד באו הרבה רבנים
הצדיקים והגאונים על שבת קודש להה"ק ר' צבי הכהן אדמו"ר
מרימאנאב זללה"ה ,ונכנס אצלו חתנו ה"ה זקיני הה"ק ר' אריה לייבוש
קאנער ,שהיה אח"כ ממלא מקומו של חותנו הה"ק ר' צבי הכהן ז"ל,
ואמר לו איך שכעת על שבת קודש באו אורחים נכבדים על כן ידבר
הה"ק ז"ל דברי תורה ,והשיב לו חותנו הה"ק ז"ל ,הנה אם יאמרו לי מן
השמים להגיד דברי תורה אדבר ,ואם לא יאמרו לי מן השמים לומר אין
ביכולתי לומר עכ"ל.
ובספר בית מנחם )פ"ז אות טו"ב( כתב וז"ל :הרב הגאון הקדוש מו"ה
יחזקאל שרגא זצ"ל האבד"ק שינאווע היה אומר תמיד ששמע מפה
קדשו של מורו ורבו הרבי ר' הירש זצ"ל שאינו אומר תורה רק מה
שנותנין לו מן השמים לתוך פיו ,וכן הביא שם עוד :וסח לי זקן אחד
מופלג בתורה וחסידות שהיה עומד אחורי הכסא בשעה שהיה רבינו
מהררצ"ה יושב על השולחן בש"ק ,וקודם שפתח פיו בדברי תורה
השליך את ראשו אחורי הכסא ,ושפתיו מרחשין וכפף אזניו לשמוע מה
שיאמר ,ושמע שאמר 'אשמעה מה ידבר האל' )תהלים פה ט(.
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
ïéà ãàá ïéà ïòååòâ æéà ùøòä 'ø éáø øòã ,ìàîà ïòååòâ æéà èàä øò ,êàæ òáìòæ éã âàèééá úáù ïòååòâ æéà éåæà ïåà
íãå÷ øò æéà ,øàååâðåà ïáòð æéà ñàåå õðàøáàñ èàèù éã ...èâàæòâ èùéðøàâ ïåà 'äîëçá äçúô äéô' ïáéåäòâðà
íòã ïëåæàá ïòâðàâòâ æéà øò ïåà ,øàååâðåà ïéà ïòååòâ äçúô äéô' ïáéåäòâðà øò èàä úåãåòñ ùìù ééá øòáà
ïà ïòååòâ êàã æéà ù"à í"øäî øòã ,ù"à í"øäî áø øòååàðéù øòã ,äøåú èâàæòâ àé ïéåù èàä ïåà 'äîëçá
èùéð èàä øò ,øôåñ íúç ïåô ãéîìú à ,áø øòùé'æðëùà ïäòæòâ øò èàä 11 ,èëòì ïãðéöðà ìàæ'î èøàååòâ èàä
èâòøôòâ øò èàä ,íù ìòá éãéîìú éã ñ'éáø ïéé÷ èðò÷òâ à ïøàååòâ æéà øò ,ïøòøè ïéåù èñéâ óìàåå íäøáà 'ø íòã
12
øò èâàæ ,ïòðøòì ïò÷ øò áéåà ,ùøòä 'ø ï'éáø íòã ...ãéñç
èðò÷ ñàåå ïåà' øò èâòøô ,...'êéà ïò÷ úåéðùî' åúåðúååðòá øò ,ù"à í"øäî øòã áø ïòååòâ æéà øàååâðåà ïéà :åðéáø
ïéà ùåãéç à ñòôò ïøòä øéî èæàì ,?úåéðùî ïéà øéà ïéé÷ èùéð êéåà øòáà ,ãéñç ïéé÷ ïòååòâ èùéð ò÷àè æéà
.'!úåéðùî øòééæ øò æéà ,ìòäåà ïåô èééåå èùéð æéà øàååâðåà ,ãâðúî
èâàæ äðùî éã ,éåæà èâàæòâ ùøòä 'ø éáø øòã íéà èàä øò æà éåæà 13 ,äùî çîùé øòã ì"æ ïãééæ ïèéî ïòååòâ èðàð
14
åìà ,ãéçéäå øåáéöä úàèç' (â"î ä"ô íéçáæ) 'ïîå÷î åäæéà' ïéà .íéãéñç åö øòðâò÷ àæà ïòååòâ èùéð æéà
,èâàæòâ øò èàä ,'íéùãç éùàø éøéòù øåáéöä úàèç ïä
ïåà ,'ãéçéäå øåáéöä úàèç' èéî ïäà èáééä äðùî éã
ïä åìà' øåáéöä úàèç íåö øàð êéæ øò èòéöàá íòãëàð 11
כנהוג בחצרות הצדיקים להביא נרות על השלחן אחר גמר אמירת
íòã øàð èâàæ øò ,'íéùãç éùàø éøéòù øåáéöä úàèç . אחר זמן מוצש"ק,התורה בשל"ס
øò ,øåáéö ïáø÷ à úåèùôá æéà ñàåå ùãåç ùàø ïåô øéòù
12
øò èâòøô éåæà .'ãéçéä úàèç' ñàã æéà ñàåå èùéð èâàæ .(כן מובא עובדא זו בס' י"ג אורות )ח"ב
.ù"à í"øäî íòã ועיין בס' אוצר פניני תורה וחסידות )מהגה"ח רא"ד פרידמאן ז"ל( מסופר
èàä ñàåå ïøòä êéî èæàì åð ,ù"à í"øäî øòã íéà èâàæ שפעם כאשר בא הרה"ק המהרצ"ה מרימנוב לעיר ריישא שמה
התגורר הגה"צ ר' זאב וואלף פשעווארסקער בעל שו"ת משיב כהלכה
,ùøòä 'ø éáø øòã íéà èâàæ ,?íòã óéåà ïâàæ åö ñòôò øéà
והסתופף ג"כ בצל קדשו של הרבי ר' הירש,שהיה מחסידי ראפשיץ
èàä øòèùøòáéåà øòã æà (:âë äðùä ùàø) èâàæ àøîâ éã æà ולכבוד רבו הכין סעודה,והיה גדול מאוד בתורה מגאוני גאליציע
äøôë åàéáä èâàæòâ èàä øò ïåà ,çøé íòã ïòååòâ èòîî ועד כדי כך שכשחסיד,דשינה עם כל מיני מטעמים ושימשו בעצמו
ùàø ïåô øéòù øòã æéà ñàã ïåà ,çøéä úà éúèòéîù éìò ,אחד רצה להוריד הכלים מהשולחן לא הניחו הגה"ק ה"משיב כהלכה
ועשה הכל,בהטעימו שהחזרת הכף ומחתה היא ג"כ חלק מהעבודה
à æéà ñàã ùãåç ùàø ïåô úàèç øòã ñéåà èîå÷ ,ùãåç
מאין קיבל הרבי, לאחר הסעודה ניגש אל הרבי ר' הירש ושאלו.בעצמו
èðééî ,'ãéçéä úàèç' ,ïèùøòáéåà ï'øàô ìåëéáë úàèç דיש ל'ב נתיבות החכמה וכמו כן יש, והשיב לו הרה"ק,תורת הנסתר
æéà ñàã ïåà ,'íìåò ìù åãéçé' íòã 'ãéçé' íòã ò÷àè ïòî וכפי אשר האדם מזכך את הל'ב,ל'ב גידים המוליכים הדם אל הלב
, ע"י כך נכנסים הנתיבות החכמה אל הלב,גידין מגשמיות וחומריות
ñàã ùãåç ùàø ïåô øéòù øòã ìééåå ,íéùãç éùàø éøéòù
,ו מי שמזכך את כל הל'ב גידין יוכל לזכות לכל הל'ב נתיבות החכמה
øòã íéà èàä éåæà ,íìåò ìù åðåáø ï'øàô úàèç øòã à æéà . ע"ש,ולא יצטרך לקבל מאף רבי
øòééæ æéà'ñ ïåà .äðùî éã ïéà èùô èâàæòâ ùøòä 'ø éáø
13
ועי' בס' ישמח משה עה"ת )פרשת וישלח( שמביא ד"ת בשם המהר"ם
.א"ש
ואף מהר"ם א"ש החזיר לו. וכינה אותם כשתי אריות עילאין,החת"ס 14
חיבה יתירה ובשו"ת אמרי א"ש )חו"מ סי' ל"ו( כותב להגה"ק רבי ונציין דברי הגאון רבי נתן געש טעטנער ז"ל )הובא בגליון חודש בחודשו שבט
יקותיאל יהודה טיי טלבוים ז"ל בעמח"ס יי טב לב בענין היתר מאה ודבר פלא, ה מהר"ם א"ש היה מגדולי הדור באותה תקופה:(תשס"ז
שהדברי חיים והיי טב לב סברו להתירו ואילו מהר"ם א"ש לא,רבנים הוא שהדברי חיים זי"ע מצאנז שהיה בדורו מביא בספרו בהלכות
אך מכל מקום כתב להייטב לב שמכיון שהיי טב,הסכים עמהם בזאת , ומתחשב מאד בדבריו,מקוואות פעמים רבות את דברי מהר"ם א"ש
...לב והגאון הגדול מ צאנז באשר הסכימו להיתר יסכים ה' עמהם 'אך על כל,ובמקום אחד כותב בענין מקוה שהוא עצמו כתב להתירו
ראינו שמהר" ם א"ש יצא מגדרו לכבודו של הדברי חיים ואף שהוא זה מבואר בחתם סופר ובתשו' מהר"ם א"ש תלמידו ז"ל לפסול
עצמו סבר לפסול את ההיתר כתב שבודאי יסכים ה' עם פסקו של וזהו...'מקוה כזו ואם כן מיהו המיקל נגד הני תרי אריוותא עילאין
.הדברי חיים חידוש גדול שהדברי חיים החזיק ממהר"ם א"ש ודימהו יחדיו אל רבו
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
æéà ñàåå ,èâòøôòâ ñèìàîòã íéà èàä ù"à í"øäî øòã àìî ïøàååòâ æéà øò ,èùô øòã ù"à í"øäî ï'øàô ïìàôòâ
15
'ø éáø øòã ?úåòåùé øàô èìòâ èòá øò æà èùô øòã ...äðùî éã ïéà ùèééè àæà ,úåìòôúä
òøòãðà ïà ïéà èùô à èâàæòâ èàä øò ïâàæ ñàåå àã æéà'ñ
íéà èàä øò æà èìééöøòã ïòî èàä æðåà ééá øòáà ,äðùî
לבשרו כי רבו הה"ק ירצה להיות אצלו ויבוא אצלו ,ואח"כ בשוב הרה"ק 16
.äðùî éã óéåà èùô íòã èâàæòâ
מרימאנאוו מהמרחץ עבר דרך אונגוואר ובא אצלו ,והגאון מהר"ם א"ש
כיבדו למאוד ,וכיבדו שיאמר דברי תורה ,והשיב לו רבינו בזה"ל :פלפול
אין אנו יודעין רק קצת אגדה אנו יודעין ,מיר האבן ליעב צו טייטשן א 15
אגב ,עיין בס' מרא דעובדא )ח"א עמ' שמ"ג( מהגאב"ד הרמ"א פריינד ז"ל,
פסוק אדער א מאמר חכז"ל ,ואמר כי איתא בש"ס )מגילה ז (:אין בין יום
פעם בימי הספירה הזדמנו לעיר אחת הרה"ק מהרצ"ה מרימאנוב ומרן
טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד .וקשה מאי אשמעינן מתניתין בזה,
הגאון רבי מאיר א"ש זללה"ה ,והיו שם באותה עת גם הרה"ק בעל דברי
הלא מקרא מלא דיבר הכתוב )שמות יב( אך אשר יאכל לכל נפש הוא
חיים מצאנז זללה"ה והרה"ק רבי שלום מקאמינקא זללה"ה שהיו עוד
לבדו יעשה לכם ,ומה חסר לנו בהמקרא.
צעירים לימים ,הרה"ק מצאנז ומקאמינקא היו מדי יום באים אל
רק אפשר הפירוש הוא על פי דאיתא בזוה"ק )יתרו פח (:בכולהו שאר המהר"ם א"ש לדבר ולפלפל עמו בדברי תורה ,והיה הוא מקרבם
זמנין וחגין בעי בר נש לחדי ולמחדי למסכני בהדי ,ואי הוא חדי בלחודוי ומכבדם מאד בראותו גדלותם העצומה בתורה.
ולא יהיב למסכני עונשיה סגי וכו' ,עליה כתיב )מלאכי ב( וזריתי פרש על
ביום השבת הלכו תלמידי המהר"ם א"ש אל השלחן הטהור של הרה"ק
פניכם פרש חגיכם ,ואי איהו בשבתא חדי אע"ג דלא יהיב לאחרא ,לא
מהרצ"ה ,וכשחזרו ספרו לרבם כי כשדרש הרה"ק מהרצ"ה דברי תורה
יהבין עליה עונשא וכו' .פרש חגיכם קאמר ולא פרש שבתכם וכו' .וזהו
אמר רק פסוק חומש עם פירוש המילות בלשון אשכנז ,ובכל זאת נדחפו
כוונת המשנה אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד ,בלבד
הנוכחים מאד לשמוע את דבריו ,ושני אברכים אלו שהוא מקרב מאד
דייקא ,אם הוא יוכל להיות אוכל ושותה לבדו מבלי שיתן גם לעניים
הלא הם הרה"ק מצאנז ומקאמינקא נדחפו יותר מכולם ,עד שהצליחו
ואביונים .וקלסיה המהר"ם א"ש מאוד וכיבדו ביתר שאת.
להגיע סמוך ונראה אל הרה"ק מהרצ"ה ,ויתמה המהר"ם א"ש מאד ולא
אך מן הענין לציין שבספה"ק נועם מגדים )פר' אמור( מובא ד"ת זו בשם יכל להבין זאת ,וחשב כי כשיגיעו האברכים שוב לדבר אתו בלימוד
הרה"ק הרבי ר' זושא מאניפאלי זי"ע ,עיי"ש מה שפירש בזה. ישאל אותם על כך.
* ויהי בהגיע אליו הרה"ק מצאנז חזר בפניו המהר"ם א"ש על דברי התורה
של הרה"ק מהרצ"ה ,ושאלו מהו פשר הדבר שאתה נדחף לשמוע דברי
להלן שער ספר 'בארות המים' להרה"ק מהרצ"ה מרימנוב ז"ל:
תורה כאלו ,התלהב הרה"ק מצאנז עד מאד ואמר ,הלא בדברי תורה
אלו גילה לנו רבינו את סוד הספירה ,לא הבין המהר"ם א"ש את דבריו,
וחשב כי כשיגיע האברך השני ישאל גם אותו.
אחר זמן הגיע אליו הרה"ק מקאמינקא ,והרה"ק מצאנז לא נכח אז שם,
והמהר"ם א"ש שאלו ,הלא הנני רואה שאתה גדול בתורה ,ואם כן מדוע
אתה נדחף לשמוע דברי תורה כאלו ,התלהב גם הרה"ק מקאמינקא
ואמר ,הלא רבינו גילה לנו בזה את סוד הספירה ,או אז הבין המהר"ם
א"ש כי סודות גדולים טמונים בדברי קדשו של הרה"ק מהרצ"ה ולא
יסף לשאול עוד .ומסיים שם הגאב"ד זצ"ל -העולם מספרים כי
בעקבות עובדא זו הפך המהר"ם א"ש לחסיד ,אך אני לא שמעתי זאת
מאבא מארי זללה"ה.
16
עיי' בס' אלה מסעי )עמ' קמ"א( שרבינו הברך משה ז"ל סיפר על אם
הדרך לעיר רימנוב שהרבי ר' הערש אמר פירוש זה להמהר"ם א"ש.
אך מסופר שם שא' מהנוכחים העיר לו שמקובל בעולם שהרבי ר'
הערש אמר לו פירוש אחר ,אבל רבינו השיב שמקובל בידו שהמהר"ם
א"ש אמר את הפירוש הנ"ל על המשנה חטאת הציבור המובא לעיל.
ולתועלת הקוראים נביא הגירסא השניה המובא בס' דברים ערבים )פ"ח
אות ח'( ומסופר שם בזה הלשון :הה"צ ר' מנשה מראפשיץ היה אצל
הגאון הקדוש מהר"ם א"ש ז"ל האב"ד אונגוואר ,ודיבר עמו דברי תורה,
ושאל אותו לאן הוא נוסע אמר לו למרחץ סאבראנץ אצל רבו הקדוש
מהר"ץ מרימאנאוו ,ושהוא זעירא דמן חברייא מתלמידיו ,והנה בא
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
àæà èòá ùèðòî áåèù à éåæà éåå ...ïà éåæà íéà è÷å÷ øò åö ïòîå÷òâ æéà'î ïòåå èìòâ ïèòáñéåà êéæ èâòìô ùøòä
øò èòåå éåæà øàð æà êàð èâàæ ïåà ,èìòâ òîåñ òñéåøâ àã ïòåå ,èøòôèðòòâ ùøòä 'ø éáø øòã íéà èàä ,íéà
.äòåùé à ïáàä ,ïëàî åö äðåúç óéåà èìòâ ïéé÷ èùéð èàä øò ãéà à èîå÷
êéæ ïåà áø øòöéùôàø íåö ïééøà øòèòôù æéà ãéà øòã à èîå÷ àã ïòåå òáìòæ ñàã ïåà ,ïôìòä íéà êéà ïò÷ éåæà éåå
ïåà ,ãáëð ùéà à øàô ïèìàäòâ êéæ èàä øò ïåà ,èðâòæòâ à ïáòâ íéà êéà ïò÷ éåæà éåå ,äòåùé à óøàã øò æà ãéà
æà ï'éáø ï'øàô ïâàæ ìéåå êéà' ,øò èâàæ ,áåùç íãà à ñò áéâ'ë ïåà èìòâ êàñà íéà ïåô èòá êéà øàð ,äòåùé
áéåà æà ,øòðééà øéî èâàæ øòîéö- øäàô ïéà ïñéåøãðéà ììôúî ïéá'ë ïåà ,ïëàî äðåúç ïòðò÷ ìàæ øò íòðòé øàô
íåëñ ïñéåøâ à ïáòâ íéà êéà ìàæ ,äòåùé à ïáàä ìéåå êéà ...ïøòåå ïôìàäòâ ãéà øòã ìàæ úåëæ íòã ïéà æà ,ú"éùä åö
ïòååòâ æéà øòåå ,áø øòöéùôàø øòã íéà èâòøô ,'èìòâ íééá ïåà .õåøéú øòã ïìàôòâ øòééæ æéà ù"à í"øäî ïøàô
èùéð èàä ãéà øòã ,?ïèòáòâ øéã ïåô èàä ñàåå øòã äëøá à ïèòáòâ ïåà ïâéåáòâ ôàøà êéæ øò èàä ïééâ ñéåøà
íéà øò èàä ,ùøòä 'ø éáø íòðåô úåìãâ ñàã èñåàååòâ úëøáá ïùèðòá íéà ìàæ øò æà ,ùøòä 'ø ï'éáø íòðåô
17
íéà áø øòöéùôàø øòã èàä ,ïòîàð íééá ïôåøòâðà .íéðäë
ò÷àè åèñìàæ ?èâàæòâ éåæà øéã èàä øò ?éåæà' èâàæòâ .ïäë à ïòååòâ êàã æéà øò :à"îø úéø÷ ã"áà
ïéåù åèñìàæ ,äòåùé à ïáàä èñìéåå åã áéåà æà ïñéåå ï'ëàð éáø ïøàååòâ æéà ùøòä 'ø éáø øòã æà èðééî èìòåå éã
'!ïáòâ íéà ïåà ïééâ èøàôàæ úåàéöîá .(÷"ôì ã"ò÷ú øîåòá ã"ì) êééìâ òìòãðòî 'ø éáø
'ø éáø ïøàô ïáòâ ïåà ïééâ ñéåøà èæåîòâ èàä ãéà øòã øò èàä èáòìòâ êàð èàä áø øòöéùôàø øòã âðàìéåå
.ïèòáòâ èàä øò ìéôéåå ùøòä .èøéôòâ èùéð
êéåà êàã æéà ùøòä 'ø éáø øòã :à"îø úéø÷ ã"áà .õéùôàø ïéà ïöòæòâ øò æéà øàé óìòååö ,éàãåà àé :åðéáø
èàä ïåà ,áì áèéé íòðåô äðåúç éã ééá ïòååòâ øò æéà õéùôàø ïéà ïòååòâ êàð æéà ùøòä 'ø éáø øòã ïòåå
ïìòåå ñàåå úåøåã ïòîå÷ñéåøà èòåå'ñ æà ïùèðåàååòâðà ,áø øòöéùôàø íééá øòîéö øäàô íòðéà ïöéæòâ ìàîà
.èìòåå éã ïèëééìàá ïòðòâòæòâ êéæ ïòîå÷òâ æéà ãéà à æà ìàîà èøéñàô èàä
æéà øò øòãééà ïòååòâ êàð æéà ñàã øòáà ,àé :åðéáø è÷ðåô æéà éàáâ øòã - áø øòöéùôàø íééá ìèéåå÷ à èéî
18
ééá èàäòâ äðåúç èàä áì áèéé øòã . ïøàååòâ íñøôúð ñàåå ùøòä 'ø éáø íòðåô ïèòáòâ øò èàä - ïòååòâ èùéð
æéà øò ïåà ,ç"ñ÷ú ïøàååòâ ïøéåáòâ æéà øò ,äåöî øá ïééæ ïåà ,ìèéåå÷ ñàã ïáééøù íéà ìàæ øò ïñéåøãðéà ïöéæòâ æéà
ïøàé éã ïéà ñéåà èîå÷ ñàã ,à"ô÷ú äåöî øá ïøàååòâ .ìèéåå÷ à ïáéøùòâ íéà èàä øò
ïåà ïøàååòâ ÷ìúñð æéà òìãðòî 'ø éáø øòã ñàåå íòãëàð ïáòâ øéî èòåå øéà æà ,èâàæòâ íéà ùøòä 'ø éáø øòã èàä
.èáòìòâ êàð èàä áø øòöéùôàø øòã .äòåùé à ïáàä øéà èòåå - òîåñ òñéåøâ à - ùéðééø êëå êë
èàä'î åàåå äðåúç òîéøà ïà ïòååòâ æéà äðåúç éã øàô
øòã ïúåçî øòã ,èééìòîéøà øàô ä÷ãö èìééèòâ
17
æéà (ì"æ éæðëùà ãåã äùî éáø ÷"äâä äìëä éáà) áø øòååòùèìàè :בענין ביקורו אצל מהר"ם א"ש נעתיק עוד מס' דרכי הישר והטוב וז"ל
õìà äùî çîùé øòã íéà èàä ,ïàîéøà ïà ïòååòâ ñðééìà שמעתי מאא"ז זצ"ל ]הרה"ק ר' צבי הירש מליסקא[ שהרב הקדוש
והלך לק"ק,הרבי ר' הירש זצ"ל היה פעם אחת במרחץ סאבראנץ יצ"ו
ïìééèøàô ñàã ìàæ øò æà èìòâ ïáòâòâ ïúç íòðåô òãééæ
והיו,אונגוואר לקבל פני הרב הגאון הצדיק מו"ה מאיר א"ש זצ"ל
ושאל אא"ז זצ"ל, בהאי קבלת פנים זה בכה וזה בכה,מדברים אז שונות
מהרב הגאון הצדיק מו"ה מנחם א"ש זצ"ל )שהוא היה בבית אביו מהר"ם א"ש
18 בשעת קבלת פנים הזאת( שיאמר לו מה שהיה המדובר בין הני צדיקים בעניני
מה שסיפר כ"ק אדמו"ר ממונקאטש,בס' תהלה למשה החדש מובא ואמר לו הגאון מו"ה מנחם זצ"ל שלא דיברו בענין זה שום,החסידות
, דפעם סיפר לו רביה"ק בעל דברי יואל ז"ל את העובדא הנ"ל,שליט"א רק זאת שאביו מהר"ם א"ש שאל מהרה"ק זצ"ל שיאמר לו מהו,דבר
שהייט"ל התחתן,וברעיונו התחיל לחשוב האם זה מתאים לפי השנים , ועל זה השיב לו הרה"ק זצ"ל,הענין שהוא מברך להאנשים הבאים אליו
ומרן תפס לו מחשבתו,לפני שהתגלה הרה"ק מהרצ"ה והחל לנהל עדה ,יען שיש נשמה שהיא מסוגלת לברך את ישראל והברכה מקובלת
אזוי האב איך דאס געהערט פון,ואמר תיכף "מאך נישט קיין חשבונות ואחר כך, ובירך אותו, אם כן יברך גם אותי,ואמר לו המהר"ם א"ש
..." און אזוי איז עס,טאטן ז"ל .הרכין גם הרה"ק את ראשו והמהר"ם א"ש בירך גם כן אותו
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
ïåô âéãðòîå÷ íééäà ïòðòååàã ï'ëàð èëàðééá ùåã÷ä íåé êéæ ééá ïöéæòâ æéà äùî çîùé øòã ïåà ,èééìòîéøà éã øàô
íåö íéùð éã ïùèðåàååðà ïòååòâ âäåð êéæ øò èàä ã"îäéá øòã ìéôéåå ñàååå ãéà à øòðééà ïòååòâ èøàã æéà .áåèù ïéà
20
.ïéðò ñéåøâ à íòã ïéà èàäòâ èàä øò ,øàé íòééð øòðòé èàä ïáòâ èìàååòâ íéà èàä áø øòååòùèìàè
* ïåà ìéôéåæà íéà èòâ øò æà øàð èùéð èîòð øò æà èâàæòâ
à ïòååòâ æéà'ñ ,ïâòøô åö èàäòâ ïéæðéà áàä'ë :åðéáø øò æà èâàæòâ áø øòååòùèìàè øòã íéà èàä ,ìéôéåæà
èøéô úéøá ìòá øòã ïäòæòâ áàä'ë ïåà ,ïèëòð àã úéøá øò ,ñðééæ èùéð êàã æéà èìòâ ñàã ,ìéôéåæà ïáòâ èùéð ïò÷
ò"åù ïéà øáçî øòã éåå éåæà ,ìàøùé õøà âäðî øòã éåå êéæ ñàåå ïåô èìòôàã ïáòâ íéà ïò÷ øò æà èâàæòâ íéà èàä
21
.åðééçäù à èëàî'î æà íòã ïáòâ èùéð ïò÷ øò øòáà ïøòãðà ïà øàô èòâ øò
éã .àæìòá øòñéåà ,éåæà ïëàî òìà :à"îø úéø÷ ã"áà èîòð èùéð æà ,èøòôèðòòâ øò èàä ,èòá øò ìéôéåå íåëñ
22
.åðééçäù ïéé÷ èùéð ïëàî íéãéñç øòæìòá .èùéð øò
áåèù ïéà äùî çîùé íåö ïééøà áø øòååòùèìàè øòã æéà
שפע"א הגיעה אשה להרה"ק רבי דוד מטאלנא ז"ל וביקשה ממנו èâàæòâ äùî çîùé øòã èàä .øàô èééâ'ñ ñàåå ïìééöøòã
באמרה כי כבר היתה פע"א,שיברכה ע"י שישים ידיו על ראשה åö ïòîå÷òâ äùî çîùé øòã æéà ,ãéà íòðòé ïòæ ìéåå øò æà
,אצל הרה"ק מהר צ"ה מרימנוב והוא בירכה כשידיו הק' מ על ראשה
æéà ñàã ïåà ãéà íòã ïæéååòâ íéà èàä ïòî ïåà ,øéè éã
ענה לו רבי דוד'ל למה כשאת מברכת את הנרות בעש"ק אין מניחה
השיב לה גם אני, ענתה כי היא מפחדת שמה תכווה,ידיך על הנרות èâàæòâ äùî çîùé øòã èàä .ùøòä 'ø éáø øòã ïòååòâ
עיי"ש, ורק רבי הערש בגודל קדושתו לא נכווה,מפחד שידי תכווה .'øòééô íàìô à êéæ èéî èàä øò èòá øò ìéôéåå íéà áòâ'
.באריכות íéà èàä øò ïäåèòâ éåæà èàä áø øòåååòùèìàè øòã
20 ùøòä 'ø éáø øòã èàä ,ïèòáòâ èàä øò ñàåå ïáòâòâ
הרה"ק רצ"ה מרימנוב ז"ל היה רגיל בבואו לביתו אחרי תפלתו בליל ïòîå÷ñéåøà ìàæ âååéæ íòã ïåô æà äëøá à ïáòâòâ èâàæòâ
. והקפיד על זה,יום הכיפורים לברך את הנשים לקראת שנה החדשה
èòåå çéùî æéá èìòåå éã ïèëééìàá ïìòåå ñàåå øòãðé÷
כי גם הכהן גדול היה עובר העזרת,והסבירו צדיקי דורו את הדבר
והדברים,נשים טרם הכנסו לעזרת ישראל לעשות שם עבודת היום .ïòîå÷
.עתיקין .úåøåãì äëøá à ,äëøá òâéìééä à :à"îø úéø÷ ã"áà
ומרן רבינו שליט"א ביאר עפי"ז מעשה רב שהי' אצל רביה"ק בעל øòã ,øòèòôù ïøàé èéî ïòååòâ ïéåù æéà ñàã :åðéáø
כי פעם אחת בערב יום הקדוש בבוקר אמר מרן שאינו,דברי יואל ז"ל õøà ïéé÷ ïòðéåàåå ïøàôòâ óéåøà êàã æéà áø øòååàùèìàè
מוצא בידו די זכותים ליכנס בבית המדרש לומר כל נדרי אם עדיין לא
íé÷éãö òëéìèò åö ïøàôòâ íåøà ñèìàîòã øò æéà ,ìàøùé
,'יסד בית חינוך לבנות בבני ברק על טהרת הקודש ובלשון 'אידיש
דבר,ובאותו יום ייסדו העסקנים בית חינוך לבנות על דרך ישראל סבא êéåà øò æéà ,ïøàôòâ óéåøà æéà øò øòãééà ïòðòâòæòâ êéæ
ופעולה זו היה אחת ההכנות,שהיה בימים ההם יקר המציאות ïéåù æéà ùøòä 'ø éáø øòã ,ùøòä 'ø éáø íééá ïòååòâ
ופעולה זו היה אחת ההכנות.לעבודתו בקודש לקראת יום הכיפורים
ùøòä 'ø éáø øòã èàä ,éáø øòñéåøâ à ïòååòâ ñèìàîòã
ויש לו מר הכוונה בדבריו.לעבודתו בקודש לקראת יום הכיפורים
דכ"כ היה דבר זה,הקדושים על פי המעשה הנ"ל מהרה"ק מרימנוב , '!?...èìòâ ñàã ïáòâ åö èðéåìòâ êéæ èàä'ñ !åð' èâòøôòâ
הכנה לעבודת היום של מרן דו"ז ז"ל מה שעסק להעמיד בית חינוך ìàîàëàð ïåà ,ïòååòâ ìôåë ñèìàîòã èàä øò ïåà
להעמיד אמהות כשרות וצניעות לדורות,לבנות ע"ד ישראל סבא ñéåøà èòåå âååéæ íòã ïåô æà ,äëøá òáìòæ éã ïùèðåàååòâðà
. ומי יבא בסוד קדושים,הבאים
èòåå çéùî æéá èìòåå éã ïèëééìàá ïìòåå ñàåå øòãðé÷ ïòîå÷
21 .ïòîå÷
ולהרמב"ם לעולם האב מברך... :(ז"ל המחבר בשו"ע )יו"ד סי' רסה סק"ז
שהחיינו על כל מילה ומילה וכן נהגו בכל מלכות ארץ ישראל וסוריא æéà øò ,ïãéà èùèðòáòâ èàä øò :à"îø úéø÷ ã"áà
.וסביבותיה ומלכות מצרים .äáäàá ìàøùé åîò úà êøáì ,ïäë à ïòååòâ êàã
ïùèðòá èâòìôòâ èàä ùøòä 'ø éáø øòã ,àé :åðéáø
22 19
עיי' בשו"ת דבר יהושע )ח"ב סי' ס"ג( בשם הגה"ק מבעלזא ז"ל שהמנהג .êéåà íéùð
וגם בארץ,בני אשכנז כדעת הרמ"א שלא לברך שהחיינו בברית מילה
,ישראל אין לשנות מנהגנו שחייבים אנו בחומרי המקום שיצאנו משם 19
.ואף זו חומרא משום ברכה לבטלה עיין בס' אלה מסעי )עמ' ק"מ( מה שסיפר רבינו הברך משה ז"ל
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
èëàî èëàðééá çñô ñàååøàô ïåà .ïëàæ êàñà àã æéà'ñ àã æà ,éåæà ò÷àè ñàã æéà ñàååøàô âòøô'ë øòáà :åðéáø
?úåñåë 'ã éã óéåà äëøá à ïòî ?åðééçäù à òìà ïëàî
.à"îø øòã éåå :à"îø úéø÷ ã"áà ïòîåðòâðà ïòî èàä íéìùåøé ïéà :à"îø úéø÷ ã"áà
25
.èùéð æà èâàæ øáçî øòã øòáà ,àé :åðéáø .êéåà ïòðòååàã íééá .íéâäðî òù'éãøôñ êàñà
èëàîòâ èùéð èàä ÷çöé ì÷ç øòã :à"îø úéø÷ ã"áà èàä ñàååøàô ,èùéð æà èâàæ à"îø øòã æà øòáà :åðéáø
.ñåë ïãòé óéåà äëøá ïéé÷ ?ïòîåðòâðà éåæà ïòî
ïòî ïò÷ ïééæ åö êîåñ êéæ ïòîòåå óéåà ÷ñåô à èàä'î æà .íéãøôñ éã åö ïøàååòâ ìèá ïòðòæ ééæ :à"îø úéø÷ ã"áà
.úåéù÷ ïéé÷ ïâòøô èùéð ïéåù ïòðòæ ïòîå÷òâ ïòðòæ ñàåå ïãéà øòîéìùåøé òèùøò éã
.íéãøôñ éã åö ïøàååòâ ìèá
*
òìà éã ïòîåðòâðà èùéð êàã èàä'î øòáà :åðéáø
.èàèù ò'áåùç à øòééæ æéà ùîù úéá :à"îø úéø÷ ã"áà .íéâäðî òùéãøôñ
...íéìùåøé áåèá äàøå :åðéáø à æìòá ,èðàñòøèðéà øòééæ æéà'ñ :à"îø úéø÷ ã"áà
.íéìùåøé éåå è÷ðåô æéà ñàã ,àé :à"îø úéø÷ ã"áà ïéé÷ èùéð ò÷àè ïëàî ééæ ïåà ,è'äðòèòâ ñàã èàä
?åðééçäù à äëøá à êéåà ïòî èëàî àã :åðéáø .åðééçäù àé ïëàî òøòãðà òìà øòáà .åðééçäù
èøéô íéìùåøé ïåô íéâäðî òìà ,àé :à"îø úéø÷ ã"áà ?ñàååøàô ,ñàã ò÷àè âòøô'ë :åðéáø
.êéåà àã êéæ ïòî .éåæà ïòîåðòâðà ïëàæ êàñà èàä'î :à"îø úéø÷ ã"áà
.éåæà êéæ ïòî èøéô ÷øá éðá ïéà êéåà :íéçëåðä 'à øòã éåå éåæà ïëàæ êàñà ïäà ïòî èîòð ïòðòååàã íééá
éã ïåô áåùé íòã ïåô èùéð ïéåù êàã æéà ÷øá éðá :åðéáø .øáçî
.íéãøôñ éã óéåà úåëøá ééååö ïòî èëàî ñàååøàô éåæà áéåà :åðéáø
èøéôòâðééà éåæà ïøàååòâ ïéåù æéà'ñ :à"îø úéø÷ ã"áà ?ïéìéôú
äðùî èùéð ïéåù ïò÷'î ,íéìùåøé ïéà éåå éåæà êéæ èøéô'î æà ééååö èùéð ò÷àè ïëàî øòîéìùåøé éã :à"îø úéø÷ ã"áà
.êàæ àæà ïééæ 23
.ïéìéôú éã óéåà úåëøá
íééçì úëøáá åðéáø úà ãáéëå ?àé ïëàî íéãéñç òìà éã ñàååøàô øòáà :åðéáø
ïåà ,ùøòãðà èâàæ øáçî øòã ñàåå ïëàæ êàñà àã æéà'ñ
ïôìòä ìàæ øòèùøòáéåà øòã ,íééçì :åðéáø åëøéáå
.ïøéô éåæà êéæ ìàæ'î èùéð èäòæ'î
úáçøä èéî äãåáòä ìòå äøåúä ìò ïöéæ ïòðò÷ ìàæ'î
éåæà èàä'î ?ïäåè ïòî ïò ÷ ñàåå :à"îø úéø÷ ã"áà
.úåîéìùä úàéøá èéî ïåà ,ïèåâ íòìà ïåà úòãä
.âäðî øòã ïòîåðòâðà
ìàæ'î ,íéðùå íéîé úåëéøà ,ïîà :à"îø úéø÷ ã"áà
ììä óéåà äëøá ïéé÷ èùéð ééæ ïëàî ïàéàá ïéà :íéçëåðä 'à
ïéà äøåúä ïø÷ íîåøì ,äùåã÷ä éìåáâ éã ïééæ áéçøî ïòðò÷
.ùãåç ùàø íåà
.èìòåå òöðàâ éã
éã ,ììä õðàâ èùéð æéà'ñ ìééåå :à"îø úéø÷ ã"áà
.èùéð êéåà ïëàî øò÷ñ'ã"áç
24
.éåæà èâàæ óñåé úéá øòã ìééåå êéåà :åðéáø
ויש אומרים דגם יחיד מברך עליו )טור בשם: וכתב הרמ"א.וסביבותיה
." וכן נוהגין במדינות אלו.(הרא"ש ור"ת
23
25 ויניח של יד תחלה:כפי שכתוב המחבר בשו"ע )או"ח סי' כ"ה ס"ה( וז"ל
שותה כוס שני ואין מברך עליו לא ברכה:('וז"ל המחבר )סי' תע"ד סעי' א
ולא יברך כי אם ברכה אחת,ויברך להניח תפילין ואחר כך יניח של ראש
שאין מברכין בורא פרי הגפן כי אם על כוס,ראשונה ולא ברכה אחרונה
. לשתיהם
ואין מברכין על הגפן כי אם אחר,של קידוש ועל כוס של ברכת המזון
והמנהג בין האשכנזים לברך ברכה: וע"ז מוסיף הרמ"א.כוס רביעי 24
אבל ברכה אחרונה אין מברכין רק אחר,ראשונה על כל כוס וכוס "ויש אומרים שאף הצבור אין מברך:(וז"ל המחבר )שו"ע או"ח סי' תכ"ב ס"ב
. ע"כ,האחרון לבד וכן דעת רוב הגאונים וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגין בכל א"י,עליו לא בתחלה ולא בסוף
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
