gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫"רבי עקיבא היה יושב ודורש והציבור מתנמנם"‬ ‫רבי עקיבא עורר את הציבור לעסוק בתורה גם בלילה‬ ‫כדי להפריד את החלק הרע שבקרבם כמו שעשו שרה ואסתר‬ ‫כולו טוב‪ ,‬אבל אחר שחטא ונתערב טוב ברע‬ ‫מאחשורוש ונתנה לו שידה במקומה]‪ְ ,‬וְ ִִאְתְ ַַה ְְּדַרת‬ ‫בפרשתנו פרשת חיי שרה דבר בעתו מה טוב‬ ‫נקנסה עליו מיתה‪ ,‬ועל ידי שהוא נקבר בקבר‬ ‫ִאִיִהִי ִּבִ ְְדרֹוֵעֵיּה ְְּדָמְָר ְְּדַכ ַי [וחזרה אסתר בזרועותיו‬ ‫להתבונן במאמר הנפלא במדרש (ב"ר נח‪-‬ג)‪" :‬רבי‬ ‫בעפר הארץ‪ ,‬נרקב הרע והטוב מונח במקומו‪,‬‬ ‫של מרדכי]‪ּ ,‬וָמְָר ְְּדַכ ַי ְְּד ֲֲהָוָה ָיַָדַע ְׁשְָמָא ְְמֹפָֹרׁש‬ ‫עקיבא היה יושב ודורש והציבור מתנמנם‪ ,‬ביקש‬ ‫והוא ענין הקבורה בארץ כמו שכתב גם כן מזה‬ ‫ְוְִׁשִ ְְבִעִין ָל ָׁשֹון ֲֲעַבַד ָּכ ָל ָּדָא ְְּב ָָחְכ ְ ְְמָתָא" – [מרדכי‬ ‫לעוררן‪ ,‬אמר מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע‬ ‫בכוונת אר"י הנדפס (דף סא‪.):‬‬ ‫שהיה יודע את השם המפורש ושבעים לשון‬ ‫ועשרים ומאה מדינה‪ ,‬אלא תבוא אסתר שהיתה‬ ‫עשה כל זה בחכמה]‪.‬‬ ‫בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז ותמלוך על קכ"ז‬ ‫והיו מרדכי ואסתר יודעים להשתמש בשם‬ ‫מדינות"‪ .‬ונתייגעו המפרשים לבאר כל אחד על‬ ‫המפורש ולחלק חלק הרע מן הטוב‪ ,‬וכן עשו‬ ‫מרדכי השתמש בשם המפורש‬ ‫פי דרכו כוונתו העמוקה של רבי עקיבא‪ ,‬שעורר‬ ‫והפרידו החלק הרע הנקרא בגד ושד מן אסתר‪,‬‬ ‫להפריד מאסתר את החלק הרע שבה‬ ‫את הציבור על ידי שדרש לקשר בין אסתר‬ ‫והיה נראה כאסתר ממש וכצורתה‪ ,‬ועם אותו‬ ‫שהיא השידה ששלחו לאחשורוש‬ ‫המלכה שמלכה על קכ"ז מדינות‪ ,‬בזכות שרה‬ ‫חלק הרע היה מתייחד אחשורוש‪ ,‬והוא השידה‬ ‫אמנו שחיתה קכ"ז שנה‪.‬‬ ‫שהניחו במקומה‪ ...‬ולפיכך נקרא דריוש בן אסתר‪,‬‬ ‫עתה הבה ונתבונן בדברי ה"עמודיה שבעה"‬ ‫אף על פי שנולד מן השידה‪ ,‬כי אותה השידה היא‬ ‫שמביא בשם רבינו האריז"ל‪ ,‬שהוסיף לבאר לנו‬ ‫והנני מעלה על שלחן מלכים בדחילו ורחימו‬ ‫מחלק הרע של אסתר"‪.‬‬ ‫את דברי הזוהר הקדוש ממה שנתגלה לו מסוד ה'‬ ‫מה שחנני ה' לבאר כוונתו העמוקה של התנא‬ ‫ליראיו‪ ,‬והנה הדברים בלשון קדשו‪:‬‬ ‫הקדוש רבי עקיבא‪ ,‬על פי הקדמה יקרה שהביא‬ ‫על פי האמור מפרש ה"עמודיה שבעה"‬ ‫"והאר"י זללה"ה (עץ חיים שער מט פרק ו) הקשה‬ ‫בספר הנפלא "עמודיה שבעה" [לדרשן הגדול‬ ‫כמין חומר את המזמור בספר תהלים (מזמור כב)‪:‬‬ ‫על זה‪ ,‬כי איך יתכן שנתן הקב"ה שידה במקום‬ ‫רבי בצלאל מסלוצק זצ"ל שהגה"ק החיד"א‬ ‫"למנצח על אילת השחר" שאמרה אסתר‪ ,‬כמבואר‬ ‫אסתר ואחשורוש לא נגע באסתר‪ ,‬והלא דריוש‬ ‫מרבה להביאו] (עמוד הראשון סימן ט) בענין אסתר‬ ‫בגמרא (יומא כט‪ ).‬שנמשלה אסתר לאילת השחר‪,‬‬ ‫המלך בן אחשורוש הוא נקרא בדרשות ז"ל (ויק"ר‬ ‫המלכה‪ ,‬אשר כפי המבואר בזוהר הקדוש (רעיא‬ ‫וכן הוא במדרש שוחר טוב (שם)‪" :‬אילת השחר‬ ‫יג‪-‬ה) בן אסתר‪ ,‬וחכמים לא שוא ידברו‪ .‬ותירץ‬ ‫מהימנא פרשת כי תצא רעו‪ ).‬לא נתייחדה ח"ו אסתר‬ ‫זו אסתר"‪ ,‬הנה כי כן זהו שאמרה (שם טו)‪" :‬כמים‬ ‫הוא ז"ל על דרך מה שאיתא בזוהר פרשת כי‬ ‫עם אחשורוש הגוי‪ ,‬אלא השכינה הקדושה‬ ‫נשפכתי והתפרדו כל עצמותי"‪ ,‬על ידי שנפרדו‬ ‫תצא (הנ"ל)‪ ,‬וכל מי שרוצה להבין דברי הזוהר שם‬ ‫הסתירה אותה מאחשורוש ושלחה לו שידה‬ ‫כל חלקי הרע מחלקי הטוב שבי‪ .‬ולפי שהיצר‬ ‫יבין על פי הדברים אלה כאן‪ ,‬כי הוא [האר"י] ז"ל‬ ‫במקומה‪ ,‬ולכן נקראת "אסתר" שהיא מלשון‬ ‫הטוב והיצר הרע הם בשני חדרי הלב‪ ,‬היצר הטוב‬ ‫בדברים אלה ביאר מאמר הזוהר שם‪.‬‬ ‫הסתרה‪ ,‬והנה מאמר הזוהר בלשון קדשו‪:‬‬ ‫מימין והיצר הרע משמאל‪ ,‬לכן הוסיפה לומר‪:‬‬ ‫"היה לבי כדונג נמס בתוך מעי‪ ,‬יבש כחרש כוחי"‪,‬‬ ‫וזה לשונו‪ ,‬כל אדם ואדם הוא מורכב מצד‬ ‫" ַַמְטְרֹוִנ ִיָתָא [השכינה הקדושה] ִִאְּתְַמַר ָּבָּה‬ ‫כי אין אני אלא חצי גוף‪,‬‬ ‫טוב ורע‪ ,‬ושניהם הם מתלבשין זה בזה‪ ,‬והם‬ ‫[נאמר בה] (תהלים קג‪-‬יט) ּוּ ַַמְל ְכּותֹו ַּבַֹּכֹל ָָמָׁשָָל ָה‪,‬‬ ‫ממש כשני צורות של שני בני אדם‪ ,‬ודומים זה‬ ‫ָּבַָתַר ְְּד ִִאְתְַלְַּבְָׁשָא ֵּבֵיּה ֶֶא ְְסֵּתֵר ְׁשְִל ִיַטַת ֶֶא ְְסֵּתֵר ַעַל‬ ‫וזהו שאמרה בהמשך הדברים(שם יז)‪" :‬כי‬ ‫לזה ונכללין כאחד‪ ,‬אלא שחלק הטוב נקרא‬ ‫ֲֲא ַַחְׁשְֵוֵרֹוׁש ְוְאּו ָָמֵתֵיּה [אחרי שנתלבשה השכינה‬ ‫סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי‬ ‫לבוש וחלק הרע נקרא בגד מלשון (ישעיה כד‪-‬טז)‬ ‫באסתר שלטה על אחשורוש ואומתו]‪ְ ,‬וְ ִִאְּתְַמַר‬ ‫ורגלי"‪ ,‬הם כוחות הטומאה של הס"מ שסבבו‬ ‫בוגדים בגדו‪ ,‬ואותו הרע נקרא גם כן שד המחטיא‬ ‫ְּבְהּו (אסתר ט‪-‬טז) ְוְָהָרֹוג ְּבְׂשֹוְנְֵאֵיֶהֶם‪ְ .‬וְִאִי ֵּתֵיָמָא‬ ‫את אסתר המלכה כדי לשלוט בחלק הטוב שבה‬ ‫את האדם והוא היצר הרע שבקרבו‪ ,‬וחלק הטוב‬ ‫ְְּד ִִאְתְָיָיַחַד ִִעָּמָּה [ואם תאמר שנתייחד עמה‬ ‫מצד הקדושה‪" ,‬אספר כל עצמותי"‪ ,‬שנשארו‬ ‫הוא היצר הטוב שבו המרגיל את האדם בתורה‬ ‫אחשורוש] ַאַף ַעַל ַּג ַב ַַּדֲהֲוֹו ְּבְֵבֵיָתָא ֲֲחָדָא [אף שהיו‬ ‫אצלי מהחלק הטוב שהפרדתי מהחלק הרע‪,‬‬ ‫במצוות ומעשים טובים‪ ,‬וזהו שאמרו רבותינו ז"ל‬ ‫בבית אחד]‪ַ ,‬חַס ְוְָׁשָלֹום‪...‬‬ ‫ולכן הכלבים כוחות הטומאה‪" ,‬המה יביטו יראו‬ ‫(ברכות נד‪ ).‬בכל לבבך‪ ,‬בשני (לבבך) [יצריך] ביצר‬ ‫בי"‪ ,‬בכעס שאין להם שליטה על החלק הטוב‬ ‫ֶֶא ְְסֵּתֵר ִל ִיָׁשָָנ ָא ְְּד ִִסְתְָרָאָה [אסתר היא לשון‬ ‫טוב וביצר הרע‪.‬‬ ‫שבי‪ ,‬כי הן אמת "יחלקו בגדי להם"‪ ,‬שלקחו את‬ ‫הסתרה‪ ,‬כמו שכתוב]‪( ,‬תהלים לב‪-‬ז) ַַאָּתָה ֵֵסֶתֶר‬ ‫החלק הרע שבי הנקרא "בגד" מלשון בגידה‪,‬‬ ‫ובשביל אותו הרע נקנסה מיתה על הבריות‪,‬‬ ‫ִל ִי‪ְׁ ,‬שְִכ ִיְנְָּתָא ַַא ְְסִּתִיַרת ָל ָּה ֵֵמ ֲֲא ַַחְׁשְֵוֵרֹוׁש ְוְָיִָהִיב‬ ‫שהיא השידה שהלכה לאחשורוש במקום‬ ‫כי אם לא היה אדם הראשון חוטא היה נשתייר‬ ‫ֵל ֵיּה ִׁשִיָדָה ְּבְ ַַאְתְָרּה [השכינה הסתירה את אסתר‬ ‫ז"פשת הרש ייח תשרפ | א‬ ‫אסתר‪ ,‬אבל "ועל לבושי יפילו גורל"‪ ,‬שהם רוצים‬ ‫רבינו האריז"ל‪ :‬שרה אמנו זכתה להפריד את החלק הרע שבה‬ ‫לשלוט גם על החלק הטוב שנקרא "לבוש"‪ ,‬ועל‬ ‫שהיא הגר שפחתה מהחלק הטוב שבה‬ ‫כך התפללה אסתר "ואתה ה' אל תרחק אילותי‬ ‫לעזרתי חושה"‪ ,‬לשמור על החלק הטוב שבי‬ ‫שרה מסרה לאברהם אבינו את הגר חלק הרע שבה לאשה‬ ‫שלא יצליחו לשלוט בו‪.‬‬ ‫כדי שתשאב מאברהם את חלק הרע שבו בתוך ישמעאל‬ ‫הגר היתה חלק הרע של שרה אמנו‬ ‫ששלחה לאברם לנקות את החלק הרע שבו‬ ‫אגרא דכלה‪ :‬אברהם קרא לבנו שנולד מהגר ישמעא"ל‬ ‫בגימטריא אבר"ם הג"ר לרמז שנולד מהחלק הרע‬ ‫והננו ממשיכים במסע הקודש למצוא את‬ ‫החוט הזהב המקשר בין אסתר המלכה לשרה‬ ‫אמנו‪ ,‬על פי מה שהביא ב"עמודיה שבעה"‬ ‫מדרש תלפיות‪ :‬אברהם אבינו היה טפל בנביאות לשרה‪,‬‬ ‫(שם) עוד גילוי נפלא בשם רבינו האריז"ל‪ ,‬כי‬ ‫כי שרה הקדימה להפריד את החלק הרע שבה מהחלק הטוב‬ ‫שרה אמנו כבר קדמה להפריד את החלק הרע‬ ‫אסתר המלכה שהיתה צדקת גדולה‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫ותלד הג"ר [דייקא] לאבר"ם [כשהיה שמו אברם‬ ‫שבה מהחלק הטוב‪ ,‬והחלק הרע שבה היא הגר‬ ‫(אסתר ה‪-‬א)‪" :‬ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר‬ ‫עדיין] בן‪[ ,‬על כן] ויקרא אבר"ם שם בנו [הנולד‬ ‫שפחת שרה‪.‬‬ ‫מלכות"‪ ,‬ופירש רש"י מה שדרשו בגמרא (מגילה‬ ‫לו כששמו אבר"ם]‪ ,‬אשר ילדה הג"ר [דייקא]‬ ‫וזהו הטעם שמסרה שרה את הגר שפחתה‬ ‫יד‪" :):‬שלבשתה רוח הקודש"‪ ,‬הנה כי כן יפלא איך‬ ‫ישמעא"ל [שהוא בגימטריא אבר"ם הג"ר]‪ ,‬והוא‬ ‫לאברהם‪ ,‬כי לפני שנימול היה בו עדיין חלק‬ ‫יתכן שהסכימה להיות מלכה למלך אחשורוש‬ ‫נכון בעזרת השי"ת"‪.‬‬ ‫הרע מצד הערלה‪ ,‬לכן רצתה שרה שהגר‬ ‫שהיה גוי ועוד בעצת מרדכי מראשי הסנהדרין‪,‬‬ ‫שפחתה תשאב מאברהם את החלק הרע שבו‬ ‫ב"מדרש תלפיות" לבעל "שבט מוסר" (ענף‬ ‫ולא מסרה נפשה על קדושת השם אפילו לפנים‬ ‫בלידת ישמעאל‪ ,‬ועל ידי זה ישאר אברהם‬ ‫הגר) הביא את דברי ה"עמודיה שבעה" בשם‬ ‫משורת הדין‪.‬‬ ‫אחרי המילה כולו טוב בלי שום רע‪ ,‬ואז יוליד‬ ‫האריז"ל‪ ,‬והוסיף לפרש בזה מה שכתוב בפרשת‬ ‫וירא (בראשית כא‪-‬ט)‪:‬‬ ‫משרה את יצחק כששניהם אברהם ושרה נקיים‬ ‫לכן כדי ליישב פליאה זו דרש רבי עקיבא‪:‬‬ ‫ומזוככים מכל רע‪ ,‬והנה הם דברי ה"עמודיה‬ ‫"תבוא אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחיתה‬ ‫"ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה‬ ‫שבעה" בלשון קדשו‪:‬‬ ‫קכ"ז ותמלוך על קכ"ז מדינות"‪ ,‬והתכוון ללמדנו‬ ‫לאברהם מצחק [ופירש רש"י‪ ,‬מצחק בעבודה‬ ‫בזה‪ ,‬כי כשראתה אסתר שהקב"ה מסבב כל‬ ‫"ודע מה שכתב האר"י בענין שרה והגר‪,‬‬ ‫זרה גילוי עריות ושפיכות דמים]‪ ,‬ותאמר‬ ‫הסיבות סיבב שמתוך אלפי נערות בחר המלך‬ ‫שכתיב בפסוק (בראשית טז‪-‬ג) ותקח שרי אשת‬ ‫לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש‬ ‫אחשורוש דוקא בה להיות מלכה על קכ"ז‬ ‫אברם את הגר המצרית שפחתה וגו' ותתן אותה‬ ‫בן האמה הזאת עם בני עם יצחק‪ .‬וירע הדבר מאד‬ ‫מדינות שמלך עליהן‪ ,‬התבוננה ברוח קדשה‬ ‫לאברם אישה לו לאשה‪ ,‬ולמה עשתה שרה כזאת‪,‬‬ ‫בעיני אברהם על אודות בנו‪ .‬ויאמר אלקים אל‬ ‫שהקב"ה רמז לה בכך‪ ,‬כי בהיותה בת בתה של‬ ‫ואמר כי הגר היא היתה חלק הרע של שרה‪,‬‬ ‫אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל‬ ‫שרה שחיתה קכ"ז שנה‪ ,‬ראוי שתמלוך על קכ"ז‬ ‫ושרה היתה כולה מצד הטוב‪ ,‬ואברהם היה עודנו‬ ‫אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק‬ ‫מדינות על ידי שתלך בדרכה של שרה‪ ,‬להפריד‬ ‫מעורב טוב ורע כשאר כל האדם‪ ,‬ולפיכך לקחה‬ ‫יקרא לך זרע"‪.‬‬ ‫את החלק הטוב מן החלק הרע שבה‪ ,‬ותשלח‬ ‫את שפחתה בידה‪ ,‬שיבוא אברם ויפלוט חלק הרע‬ ‫לאחשורוש את החלק הרע שבה שהיא השידה‪,‬‬ ‫ופירש רש"י‪" :‬שמע בקולה‪ ,‬בקול רוח הקודש‬ ‫שבו בשפחתה‪ ,‬ויצא על ידי ישמעאל מצד הרע‪,‬‬ ‫ועל ידי זה תציל את כל ישראל מכליה‪.‬‬ ‫שבה‪ ,‬למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות"‪.‬‬ ‫וישתייר גם חלק אברהם כולו טוב‪ ,‬ויצא יצחק‬ ‫וצריך ביאור איך זכתה שרה לנבואה עד כדי כך‬ ‫טהור בלי סיג‪ ,‬וכמו שהאריך מזה רבינו [יעקב]‬ ‫הנה מה טוב ומה נעים לבאר לפי זה הוויכוח‬ ‫שאברהם היה טפל אליה‪ .‬אך לפי האמור הביאור‬ ‫צמח בספרו משיבת נפש"‪.‬‬ ‫שהיה בין מרדכי ואסתר בענין כניסתה אל המלך‬ ‫על כך הוא‪ ,‬כי מכיון ששרה הפרידה את החלק‬ ‫אחשורוש שלא ברשות‪ ,‬כי אסתר סירבה מתחילה‬ ‫הנה מה טוב ומה נעים לצרף הרמז הנפלא‬ ‫הרע שבה לפני אברהם‪ ,‬וגם הפירוד של החלק‬ ‫להיכנס אל המלך באומרה (אסתר ד‪-‬יא)‪" :‬כל עבדי‬ ‫הרע שבאברהם נעשה על ידי שרה שנתנה לו‬ ‫שכתב ב"אגרא דכלה" פרשת לך לך לפרש מקרא‬ ‫המלך ועם מדינות המלך יודעים‪ ,‬אשר כל איש‬ ‫את הגר שפחתה לאשה‪ ,‬לכן היה אברהם טפל‬ ‫שכתוב (שם טז‪-‬טו)‪" :‬ותלד הגר לאברם בן ויקרא‬ ‫ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית‬ ‫בנביאות לשרה‪.‬‬ ‫אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל"‪ ,‬על פי‬ ‫אשר לא יקרא אחת דתו להמית‪ ,‬לבד מאשר‬ ‫מה שמחדש כי הטעם שקרא אברהם את שם‬ ‫יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה‪ ,‬ואני לא‬ ‫אסתר המלכה למדה משרה אמנו‬ ‫בנו אשר ילדה לו הגר ישמעאל‪ ,‬הוא כדי לרמז‬ ‫נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום"‪.‬‬ ‫שהיא צריכה להפריד את החלק הרע שבה‬ ‫בכך שנולד מהגר שהיא החלק הרע של שרה‪ ,‬וגם‬ ‫מחלק הרע שבו לפני שנימול כשעדיין נקרא בשם‬ ‫על כך השיב לה מרדכי דברים חריפים (שם‬ ‫מעתה יאירו עינינו וישמח לבנו להבין דרשת‬ ‫"אברם"‪ ,‬ולכן קרא את שמו ישמעא"ל שעולה‬ ‫יג)‪" :‬אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל‬ ‫רבי עקיבא‪" :‬מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע‬ ‫בגימטריא אבר"ם הג"ר לרמז שנולד מהם‪.‬‬ ‫היהודים‪ ,‬כי אם החרש תחרישי בעת הזאת‪ ,‬רוח‬ ‫ועשרים ומאה מדינה‪ ,‬אלא תבוא אסתר שהיתה‬ ‫והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך‬ ‫בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז ותמלוך על קכ"ז‬ ‫לפי זה מפרש ה"אגרא דכלה" בלשון קדשו‬ ‫תאבדו‪ ,‬ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"‪.‬‬ ‫מדינות"‪ .‬התכוון ליישב בזה הפליאה הגדולה על‬ ‫[הסוגריים במקור]‪" :‬וזהו יתכן בכוונת הכתוב‪,‬‬ ‫ז"פשת הרש ייח תשרפ | ב‬ ‫הנה מה טוב ומה נעים להבין בזה מה‬ ‫שכתוב‪" :‬ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר‬ ‫רבינו האריז"ל‪ :‬מרדכי ואסתר הפרידו בשמות הקדושים‬ ‫מלכות"‪ ,‬ודרשו בגמרא "שלבשתה רוח הקודש"‪,‬‬ ‫את החלק הרע של אסתר שהיא השידה ששלחה במקומה‬ ‫כי כשנכנסה אל המלך להזמין אותו ואת המן‬ ‫לסעודתה כדי להביא להצלתם של ישראל‬ ‫הקב"ה סיבב שתמלוך אסתר על קכ"ז מדינות כמספר שני חיי שרה‬ ‫ולמפלתו של המן הרשע‪ ,‬נכנסה עם חלק הטוב‬ ‫כדי שתלמד ממנה להפריד את החלק הרע‬ ‫שבה שלבשתה רוח הקודש‪.‬‬ ‫ויש לומר כי מטעם זה כתוב (אסתר ה‪-‬ב)‪:‬‬ ‫רבי עקיבא ביקש לעורר את הציבור שתכלית עסק התורה היא בלילה‪,‬‬ ‫"ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עומדת‬ ‫כי התורה מתקיימת במי "שממית עצמו" חלק הרע שבו‬ ‫בחצר נשאה חן בעיניו"‪ ,‬כי ראה עתה לראשונה‬ ‫את החלק הטוב שבה‪ .‬ואף שלא ידע מכל הסוד‬ ‫על ידי שאדם עוסק בתורה בחשכת הלילה הוא ממית את החלק הרע‬ ‫הזה‪ ,‬אבל מכיון שכוחות הטומאה משתוקקים‬ ‫שבו שהוא מהיצר הרע וכוחותיו החשכים‬ ‫להתחבר עם הקדושה מצאה חן בעיניו‪ ,‬ולא הרג‬ ‫אותה על שנכנסה שלא ברשות‪ ,‬אלא הושיט לה‬ ‫בנפשך‪ ,‬שתעשי דמותך ואת לא תכנסי אצלו‪ ,‬כי‬ ‫כתוצאה מכך קיבלה עליה אסתר את פסק הדין‬ ‫את שרביט הזהב‪ .‬וזהו שאמרה אסתר החלק‬ ‫אם החרש תחרישי בעת הזאת‪ ,‬ותכניס שידה‬ ‫של מרדכי (שם טו)‪" :‬ותאמר אסתר להשיב אל‬ ‫הטוב שבה (שם ד)‪" :‬אם על המלך טוב י'בוא‬ ‫בדמותך‪ ,‬ויהיה הנס על ידי השידה שבדמותך‪,‬‬ ‫מרדכי‪ ,‬לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן‬ ‫ה'מלך ו'המן ה'יום"‪ ,‬ופירש רבינו האריז"ל ב"פרי‬ ‫וכמו שמצינו בגמרא (מעילה יז‪ ):‬שהרבה פעמים‬ ‫וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים‬ ‫עץ חיים" (פורים פ"ו) שרמזה בראשי תיבות על‬ ‫נעשה נס על ידם‪.‬‬ ‫לילה ויום‪ ,‬גם אני ונערתי אצום כן‪ ,‬ובכן אבוא אל‬ ‫השם הוי"ה‪ ,‬כי כל זה אמרה עם החלק הטוב שבה‬ ‫המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי"‪.‬‬ ‫וזהו שאמר ריווח והצלה יעמוד ליהודים‪,‬‬ ‫מצד הקדושה כדי להביא למפלתו של המן‪.‬‬ ‫אבל יהיה ממקום אחר‪ ,‬על דרך (שם) שמצינו‬ ‫נקדים מה שדרשו בגמרא (מגילה טו‪ ).‬מה‬ ‫רבי עקיבא עורר את הציבור מנמנומם שבזכות‬ ‫ברבי שמעון בן יוחאי כשהלך למלכות‪ ,‬ובא שד‬ ‫שאמרה אסתר‪" :‬וכאשר אבדתי אבדתי‪ ,‬כשם‬ ‫עסק התורה בלילה מבטלים את החלק הרע‬ ‫לעשות להם נס‪ ,‬שאמר יבוא הנס מכל מקום‪,‬‬ ‫שאבדתי מבית אבא כך אובד ממך"‪ ,‬כי עד עכשיו‬ ‫אבל טוב יותר שיהיה מסטרא דקדושה‪ ,‬ולא‬ ‫נכנסה לאחשורוש באונס ועכשיו נכנסה ברצון‬ ‫בדרך זו במסילה נעלה להשלים מה שעדיין‬ ‫מסטרא אחרא שאינה מצד האחדות רק מסטרא‬ ‫ונאסרה על מרדכי‪ ,‬ותמה על כך הגה"ק החיד"א‬ ‫נשאר לנו לבאר‪ ,‬איך כל האמור עם שרה אמנו‬ ‫דאל אחר‪ ,‬ולא מסטרא דאחד לבד‪ ...‬וכן היה‬ ‫בספרו "דברים אחדים" (דרוש ח) הלא מבואר‬ ‫ואסתר המלכה שהפרידו את החלק הטוב מן‬ ‫שהיה הנס מסטרא דקדושה"‪.‬‬ ‫בזוהר הקדוש שאסתר שלחה שידה במקומה‪,‬‬ ‫החלק הרע‪ ,‬קשור בקשר אמיץ עם תחילת דברי‬ ‫אם כן הרי לא נאסרה על מרדכי‪.‬‬ ‫המדרש‪" :‬רבי עקיבא היה יושב ודורש והציבור‬ ‫רחש לבי דבר טוב להשוות דבריו הקדושים‬ ‫של ה"זרע קודש"‪ ,‬עם מה שמפורש בזוהר‬ ‫ואחרי שהאריך לפלפל בזה הוא מיישב‬ ‫מתנמנם‪ ,‬ביקש לעוררן"‪ ,‬וצריך ביאור איך ביקש‬ ‫הקדוש פרשת כי תצא הנ"ל סוד הכתוב "ואנכי‬ ‫קושיא זו‪ ,‬כי אסתר אמנם חששה שמא ישלוט‬ ‫לעורר את הציבור מנמנומם על ידי שאמר להם‪:‬‬ ‫הסתר אסתיר"‪ ,‬וכן בדברי רבינו האריז"ל שהביא‬ ‫אחשורוש בחלק הטוב שבה‪" :‬אבל לפי האמת‬ ‫"מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ומאה‬ ‫ה"עמודיה שבעה" שאחשורוש לא שלט באסתר‬ ‫ה' הצילה גם בסוף והסתיר לאסתר‪ ,‬ואחשורוש‬ ‫מדינה‪ ,‬אלא תבוא אסתר שהיתה בת בתה של שרה‬ ‫המלכה כי אם בשידה ששלחה במקומה‪ ,‬כי‬ ‫נטפל ברעתה ותו לא"‪ .‬בספר "כסא דוד" (דרוש כא)‬ ‫שחיתה קכ"ז ותמלוך על קכ"ז מדינות"‪.‬‬ ‫בקשתו של מרדכי מאסתר שתיכנס בעצמה‬ ‫הוסיף החיד"א לפרש בזה מה שכתוב (דברים לא‪-‬‬ ‫ונראה לבאר הענין בזה על פי מה ששנינו‬ ‫לאחשורוש ולא על ידי השידה‪ ,‬היתה רק בכניסתה‬ ‫יח)‪" :‬ואנכי הסתר אסתיר"‪ ,‬ודרשוהו בגמרא (חולין‬ ‫בגמרא (ברכות סג‪" :):‬אמר ריש לקיש מנין שאין‬ ‫אל אחשורוש להזמין אותו לסעודה כדי להציל את‬ ‫קלט‪ ):‬על אסתר‪ ,‬שרמז הקב"ה בכך שיסתיר את‬ ‫דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו‬ ‫ישראל ולהביא על המן את מפלתו‪.‬‬ ‫אסתר מאחשורוש‪ ,‬בין כשלקחוה בעל כרחה בין‬ ‫עליה‪ ,‬שנאמר (במדבר יט‪-‬יד) זאת התורה אדם‬ ‫כשהלכה אחר כך מעצמה להצלת ישראל‪ ,‬והיה‬ ‫כי ימות באהל"‪ .‬וביאר הרמב"ם (הלכות תלמוד‬ ‫הנה כי כן על כניסה זו אמר מרדכי לאסתר‬ ‫בעזרתה לשלוח שידה במקומה‪.‬‬ ‫תורה פ"ג הי"ב) הכוונה שצריך להמית עצמו‪ ,‬על‬ ‫"אל תדמי בנפשך"‪ ,‬שלא תשלח את השידה‬ ‫במקומה‪ ,‬אלא היא בעצמה תיכנס עם החלק‬ ‫ביאור נשגב של ה"זרע קודש" "אל תדמי בנפשך"‬ ‫ידי שלא ירבה לתת שינה לעיניו‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫בלשון קדשו‪:‬‬ ‫הטוב שבה אל אחשורוש להזמין אותו לסעודתה‬ ‫שתיכנס אסתר בעצמה ולא על ידי השידה‬ ‫כדי שההצלה תהיה מצד הקדושה‪ ,‬אולם אסתר‬ ‫כעבדא קמיה מאריה אבוא להשלים דבריו‬ ‫"אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו‬ ‫חששה שאם תיכנס בעצמה אל אחשורוש‪ ,‬הרי‬ ‫הקדושים‪ ,‬על פי מה שביאר הרה"ק מראפשיץ‬ ‫עליהן‪ ,‬ולא באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך‬ ‫הוא עלול לשלוט בחלק הטוב שבה ותיאסר‬ ‫זי"ע ב"זרע קודש" (מועדים לחודש אדר) מה שאמר‬ ‫אכילה ושתיה‪ ,‬אלא במי שממית עצמו עליהן‪,‬‬ ‫על מרדכי‪ ,‬לכן אמרה "וכאשר אבדתי אבדתי"‪.‬‬ ‫מרדכי לאסתר "אל תדמי בנפשך"‪ ,‬הנה הדברים‬ ‫ומצער גופו תמיד‪ ,‬ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו‬ ‫אמנם לאמיתו של דבר לא שלט בה אחשורוש‪,‬‬ ‫בלשון קדשו‪:‬‬ ‫תנומה‪ .‬אמרו חכמים דרך רמז‪ ,‬זאת התורה אדם‬ ‫וכמו שהבטיח הקב"ה "ואנכי הסתר אסתיר"‪ ,‬ב'‬ ‫כי ימות באהל‪ ,‬אין התורה מתקיימת אלא במי‬ ‫הסתרות‪ ,‬אחת כשנכנסה באונס ואחת כשנכנסה‬ ‫"אל תדמי בנפשך‪ .‬כי אמרו ז"ל שהכניסה לו‬ ‫שממית עצמו באהלי החכמים"‪.‬‬ ‫אליו ברצון‪.‬‬ ‫שידית בדמותה‪ ...‬וזהו שהזהירה מרדכי‪ ,‬אל תדמי‬ ‫ז"פשת הרש ייח תשרפ | ג‬ ‫בקרבי"‪ .‬ולפי זה מבוארים היטב דברי הרמב"ם‬ ‫למעלה ממטתו של דוד‪ ,‬וכיון שהגיע חצות לילה‬ ‫ומה נפלאים הם דברי הרמב"ם שמסמיך‬ ‫שמבאר את דברי ריש לקיש איך דברי תורה‬ ‫בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו‪ ,‬מיד היה‬ ‫מיד להלכה זו‪ ,‬ללמדנו כמה חשוב הוא שיעסוק‬ ‫מתקיימים רק במי "שממית עצמו" עליה‪ ,‬דהיינו‬ ‫עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר"‪.‬‬ ‫האדם בתורה בלילה‪ ,‬אשר כפי המבואר הוא חלק‬ ‫שממית את חלק הרע שבקרבו‪ ,‬הוא על ידי‬ ‫מהציווי "אדם כי ימות באהל" שצריך להמית‬ ‫וכן מצינו מאמר ברור בספר הבהיר המיוחס‬ ‫עצמו על התורה‪ ,‬והנה הם דבריו החוצבים‬ ‫שעוסק בתורה בחשכת הלילה‪ ,‬ועל ידי זה הוא‬ ‫לרבי נחוניא בן הקנה (אות קצו) בענין היצר הרע‬ ‫להבות אש קודש (שם הלכה יג)‪:‬‬ ‫ממית עצמו להרוג את חלק הרע שהוא היצר‬ ‫השולט באדם‪" :‬עד דאתי דוד והרגו‪ ,‬הדא הוא‬ ‫הרע שבקרבו‪.‬‬ ‫"אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה‪ ,‬אין‬ ‫דכתיב ולבי חלל בקרבי‪ ,‬כך אמר דוד הואיל ולא‬ ‫יומתק להבין בזה הטעם שזכה ריש לקיש‬ ‫יכולתי לו‪ ,‬לא יגורך רע‪ ,‬ובמה יכל לו דוד בגרסתו‪,‬‬ ‫אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה‪ ,‬לפיכך מי‬ ‫לדרוש כן‪ ,‬כי בכך היה (חגיגה יד‪" :):‬נאה דורש ונאה‬ ‫שלא היה שותק לילה ויום‪ ,‬והיה מחבר תורה של‬ ‫שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו‪,‬‬ ‫מקיים"‪ ,‬כמבואר בגמרא (ב"מ פד‪ ).‬כי בראשית דרכו‬ ‫מעלה‪ ,‬כי כל שעה שאדם לומד תורה לשמה‬ ‫ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה‬ ‫היה מנהיגם של שודדי דרכים‪ ,‬עד שבא רבי יוחנן‬ ‫התורה של מעלה מתחברת להקב"ה"‪.‬‬ ‫ושיחה וכיוצא בהן‪ ,‬אלא בתלמוד תורה ודברי‬ ‫חכמה‪ .‬אמרו חכמים אין רינה של תורה אלא‬ ‫וקירבו תחת כנפי השכינה ולימדו תורה‪ .‬אצל‬ ‫על פי האמור נשכיל להבין מה ששנינו‬ ‫בלילה‪ ,‬שנאמר (איכה ב‪-‬יט) קומי רוני בלילה‪ ,‬וכל‬ ‫רבי יוחנן רבו המית עצמו באהלה של תורה‪ ,‬עד‬ ‫בגמרא (תמיד לב‪ ).‬שאלכסנדרוס מוקדון שאל‬ ‫העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו‬ ‫שנתעלה לרבן של ישראל מגדולי חכמי התורה‬ ‫את זקני הנגב בדרך חידה‪" :‬מה יעביד איניש‬ ‫ביום‪ ,‬שנאמר (תהלים מב‪-‬ט) יומם יצוה ה' חסדו‬ ‫שבעל פה‪ ,‬אשר מאמריו הקדושים מפוזרים בכל‬ ‫ויחיה"‪ ,‬פירוש‪ ,‬מה יעשה אדם ויחיה‪ ,‬השיבו‬ ‫ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי"‪.‬‬ ‫קצווי תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי‪.‬‬ ‫לו זקני הנגב גם בדרך חידה‪" :‬אמרו ליה ימית‬ ‫עצמו"‪ .‬שאל אלכסנדרוס שוב‪" :‬מה יעביד איניש‬ ‫וכן נפסק להלכה בשלחן ערוך (יו"ד סימן רמו‬ ‫הנה כי כן ירווח לנו להבין מה עמקו דברי‬ ‫וימות"‪ ,‬מה יעשה אדם וימות‪ ,‬והשיבו לו‪" :‬יחיה‬ ‫סעיף כג)‪" :‬מי שרוצה לזכות בכתרה של תורה‪,‬‬ ‫התנא האלקי רבי עקיבא‪" :‬רבי עקיבא היה יושב‬ ‫יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחת מהן‬ ‫את עצמו"‪.‬‬ ‫ודורש והציבור מתנמנם"‪ ,‬כי דרש להם דברי תורה‬ ‫בשינה‪ ,‬באכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהם‪,‬‬ ‫גם בשעות הלילה‪ ,‬אשר כפי המבואר ברמב"ם‬ ‫לפי האמור הביאור בזה‪ ,‬כי העצמיות של‬ ‫אלא בדברי חכמה ותלמוד תורה"‪ .‬והוסיף על זה‬ ‫"אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה"‪ ,‬אולם‬ ‫האדם שנולד עם הנפש הבהמית היא חלק הרע‬ ‫הרמ"א‪" :‬הגה ‪ -‬כי אין אדם לומד רוב חכמתו כי‬ ‫הציבור שלא ידע מזה נמנמו מתוך עייפותם‪,‬‬ ‫שבקרבו‪ ,‬וזהו שהשיבו זקני הנגב בחכמה‪ ,‬כי‬ ‫אם בלילה"‪.‬‬ ‫לכן "ביקש [רבי עקיבא] לעוררן" ולהראות‬ ‫אם האדם רוצה לחיות חיים אמיתיים‪ ,‬העצה‬ ‫להם החשיבות הגדולה של עסק התורה בלילה‪,‬‬ ‫על כך היא "ימית עצמו"‪ ,‬שימית את חלק הרע‬ ‫"מה יעביד איניש ויחיה ימית עצמו"‬ ‫ואמר להם‪" ,‬מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע‬ ‫שבקרבו על ידי עסק התורה‪ ,‬ואם הוא רוצה ח"ו‬ ‫בדרך המלך נלך לבאר מה שדרש ריש לקיש‬ ‫ועשרים ומאה מדינה"‪ ,‬ולא מסרה נפשה שלא‬ ‫להמית את חלק הטוב שבקרבו‪ ,‬אז "יחיה את‬ ‫שאין דברי תורה מתקיימים "אלא במי שממית‬ ‫להתחבר עם אחשורוש שהיה גוי‪.‬‬ ‫עצמו" לרדוף אחרי הבלי עולם הזה למלאות‬ ‫עצמו עליה"‪ ,‬הכוונה בזה שהוא ממית את החלק‬ ‫תאוות לבו‪ ,‬שאז ישלוט בו רק היצר הרע על ידי‬ ‫הרע שבקרבו שהוא העצמיות של האדם‪ ,‬כי אף‬ ‫התשובה על כך היא כמו שכבר למדנו‪" ,‬תבוא‬ ‫חלק הרע שבקרבו‪.‬‬ ‫שאין בכוחנו לעשות מה שעשו שרה ואסתר‬ ‫אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז‬ ‫בזכות שמאיר האדם את הלילה בעסק התורה‬ ‫להפריד על ידי שמות הקדושים את החלק הרע מן‬ ‫ותמלוך על קכ"ז מדינות"‪ ,‬כי בראותה שסיבב‬ ‫הוא הורג את היצר הרע וכוחותיו החשכים‬ ‫החלק הטוב‪ ,‬עד כדי כך שיהיו שני גופים נפרדים‪,‬‬ ‫הקב"ה שתמלוך על קכ"ז מדינות כמספר שני‬ ‫אבל יש בכוחנו להכניע ולהמית את החלק הרע‬ ‫חייה של שרה‪ ,‬השכילה להבין מזה שהיא צריכה‬ ‫ויש להוסיף תבלין לבאר מדוע דוקא לימוד‬ ‫על ידי עסק התורה וקיום המצוות‪.‬‬ ‫להפריד את החלק הרע מהחלק הטוב שבה‬ ‫התורה בלילה ממית את החלק הרע שבאדם שהוא‬ ‫ולשלוח שידה במקומה‪ ,‬אם כן עלינו ללמוד מזה‬ ‫היצר הרע‪ ,‬על פי מה שידוע כי העסק בתורה‬ ‫וכבר מצינו דבר זה אצל דוד המלך שהעיד על‬ ‫שיש בכוחנו על כל פנים להרוג את החלק הרע‬ ‫ובמצוות הוא בבחינת יום שמאיר בו השמש‪ ,‬ואילו‬ ‫עצמו (תהלים קט‪-‬כב)‪" :‬ולבי חלל בקרבי"‪ ,‬ודרשו‬ ‫שבקרבנו על ידי שנעסוק בתורה גם בחשכת‬ ‫חשכת הלילה היא רמז על היצר הרע וכוחותיו‬ ‫בגמרא (ברכות סא‪" :):‬צדיקים יצר טוב שופטן‬ ‫הלילה‪ ,‬ועל ידי זה עורר רבי עקיבא והלהיב את‬ ‫המחשיכים את העולם‪ ,‬וכמו שדרשו במדרש (ב"ר‬ ‫שנאמר ולבי חלל בקרבי"‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬יצר הרע‬ ‫הציבור להיות ער ולעסוק בתורה גם בלילה‪.‬‬ ‫ב‪-‬ה) מקרא שכתוב (בראשית א‪-‬ב)‪" :‬והארץ היתה תהו‬ ‫הרי הוא כמת בקרבי"‪ .‬וכן שנינו בתלמוד ירושלמי‬ ‫ובהו‪ ,‬אלו מעשיהם של רשעים‪ ,‬ויאמר אלקים יהי‬ ‫(ברכות פ"ט ה"ה)‪" :‬דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו‬ ‫[במאמר הבא לפרשת תולדות נשתעשע‬ ‫אור‪ ,‬אלו מעשיהם של צדיקים"‪.‬‬ ‫בלבבו‪ ,‬מאי טעמא ולבי חלל בקרבי"‪.‬‬ ‫בעהי"ת לפי האמור בגילוי הנפלא של השל"ה‬ ‫הקדוש‪ ,‬כי יעקב אבינו אמר ליצחק אבינו "אנכי‬ ‫לכן על ידי שהאדם עוסק באור התורה‬ ‫ויש לומר שזכה דוד המלך להורגו על ידי‬ ‫עשו בכורך"‪ ,‬משום שהפריד מעשו את החלק‬ ‫בחשכת הלילה‪ ,‬הרי הוא זוכה לגרש את החושך‬ ‫שעסק בתורה בלילה‪ ,‬כמו ששנינו בגמרא (ברכות‬ ‫הטוב שבו ולקחו לחלקו]‪.‬‬ ‫שהוא חלק הרע שבאדם בבחינת "ולבי חלל‬ ‫ג‪" :):‬אמר רבי שמעון חסידא כנור היה תלוי‬ ‫תשרפ |דד‬ ‫ז"פשת הרש ייח‬ ‫תשע"ב |‬ ‫רבי עקיבא גילה לציבור המנמנם שהשומעים תורה מרבם‬ ‫הם בבחינת מלכות המקבלת שפע רב מכל קומת הקדושה‬ ‫ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה"‪ ,‬בלשון שנה‪ ,‬כנגד כל קומת הקדושה של עשר הספירות‬ ‫בפרשתנו פרשת חיי שרה דבר בעתו מה‬ ‫קדשו‪ַ" :‬וִַּיְִהְיּו ַַחֵּיֵי ָׂשָָרה‪ִ ,‬אִינּון ַַחִּיִין ֻּכְֻּל ְהּו ְלְֵעֵיָל ָא‪ ,‬בעולם אצילות שנמשכים מהן חיים‪.‬‬ ‫טוב להתבונן במאמר הנפלא במדרש (ב"ר נח‪-‬ג)‪:‬‬ ‫ֵֵמָאָה ָׁשָָנ ָה ְלְֵעֵיָל ָא‪ְ ,‬וְ ֶֶעְׂשְִרים ָׁשָָנ ָה ְלְֵעֵיָל ָא‪ְ ,‬וְֶׁשֶַבַע‬ ‫"רבי עקיבא היה יושב ודורש והציבור מתנמנם‪,‬‬ ‫אחשורוש מלך על קכ"ז מדינות‬ ‫ָׁשִָנ ִים ְלְֵעֵיָל ָא‪ֻּ ,‬כְֻּל ְהּו ֲהֲוּו ְּכְְדְָקָ א ְיְאּות"‪ .‬פירוש‪,‬‬ ‫ביקש לעוררן‪ ,‬אמר מה ראתה אסתר שתמלוך‬ ‫כנגד עשר ספירות מצד הקליפות‬ ‫"ויהיו חיי שרה‪ ,‬אותם החיים הם כולם למעלה‪.‬‬ ‫על שבע ועשרים ומאה מדינה‪ ,‬אלא תבוא‬ ‫בדרך זו במסילה נעלה לבאר מה שדרש‬ ‫מאה שנה למעלה‪ ,‬ועשרים שנה למעלה‪ ,‬ושבע‬ ‫אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז‬ ‫רבי עקיבא‪" :‬מה ראתה אסתר שתמלוך על‬ ‫שנים למעלה‪ ,‬כולם היו כראוי"‪.‬‬ ‫ותמלוך על קכ"ז מדינות"‪.‬‬ ‫שבע ועשרים ומאה מדינה‪ ,‬אלא תבוא אסתר‬ ‫וכוונתו ברורה על דרך שביאר רבינו‬ ‫רחש לבי דבר טוב לבאר ברתת ובזיע‬ ‫שהיתה בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז ותמלוך‬ ‫האריז"ל‪ ,‬ששני חייה של שרה יש בהן רמז‬ ‫החידה הסתומה בדברי רבי עקיבא‪ ,‬איך ביקש‬ ‫על קכ"ז מדינות"‪ .‬ויש לומר הביאור בזה‪ ,‬על‬ ‫נפלא על קומת הקדושה של העשר הספירות‪,‬‬ ‫לעורר את הציבור על ידי הקשר בין אסתר‬ ‫פי מה שאמר החכם מכל אדם (קהלת ז‪-‬יד)‪" :‬זה‬ ‫ובתוך הדברים הנ"ל מיישב הזוהר הקדוש‬ ‫שמלכה על קכ"ז מדינות לשרה אמנו שחיתה‬ ‫לעומת זה עשה האלקים"‪.‬‬ ‫קכ"ז שנה‪ ,‬נקדים מה שגילה לנו רבינו האריז"ל‬ ‫כמין חומר מה שמפרט הכתוב הסדר בשני‬ ‫וביאר הרמ"ק ב"פרדס רמונים" (שער כה‬ ‫חייה (בראשית כג‪-‬א)‪" :‬ויהיו חיי שרה מאה שנה‬ ‫ב"לקוטי תורה" בפרשתנו ב' טעמים‪ ,‬מדוע‬ ‫פ"א)‪" :‬ראוי לנו לדעת כי גם את זה לעומת‬ ‫ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה"‪ ,‬כי כן‬ ‫זכתה שרה אמנו לחיות קכ"ז שנה‪ ,‬טעם א'‬ ‫זה עשה האלקים‪ ,‬כי כמו שיש צד הקדושה‬ ‫הוא הסדר מלמעלה למטה‪" ,‬מאה שנה" כתר‪,‬‬ ‫(בדיבור הראשון)‪ ,‬כי היא כנגד קומת הקדושה של‬ ‫והטהרה והצדקה והיושר וטוב‪ ...‬כן יש צד‬ ‫"ועשרים שנה" חכמה ובינה‪ ,‬ושבע שנים" ז'‬ ‫עשר הספירות‪ :‬כתר‪ ,‬חכמה‪ ,‬בינה‪ ,‬חסד‪ ,‬גבורה‪,‬‬ ‫הקליפה שהיא הטומאה הרצוצה שהיא‬ ‫תחתונות‪ .‬יומתק לבאר הטעם שהם רמוזים‬ ‫תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד‪ ,‬מלכות‪.‬‬ ‫הקטרוג‪ ,‬ומצדה המשטין ומעוות את האדם‬ ‫בשנים כי שנ"ה בגימטריא ספיר"ה]‪.‬‬ ‫מאה ועשרים ושבע שנים כנגד קומת‬ ‫עתה נבוא לטעם הב' שמבאר האריז"ל מדרך הישר אל דרך לא טוב"‪.‬‬ ‫הקדושה של העשר ספירות‬ ‫הנה כי כן נשכיל להבין לפי זה הטעם‬ ‫ב"לקוטי תורה" (שם ד"ה ותמת שרה)‪ ,‬כי שרה היא‬ ‫והנה ידוע כי עשר ספירות כלולות כל אחת‬ ‫מרכבה למלכות שיש בה שם אדנ"י בריבוע שפתח הכתוב במגילה (אסתר א‪-‬א)‪" :‬ויהי בימי‬ ‫מעשר ספירות‪ ,‬וכן כל אחת מאלו כלולות‬ ‫שעולה עם הכולל קכ"ז‪ ,‬הנה הדברים בלשון אחשורוש הוא אחשורוש המולך מהודו ועד‬ ‫מעשר ספירות‪ ,‬אולם באופן כללי כל מה שהוא‬ ‫כוש מאה ועשרים ושבע מדינות"‪ ,‬כדי ללמדנו‬ ‫קדשו על הפסוק (שם ב)‪:‬‬ ‫יותר מעלה מתגלה בו יותר פרטים‪ .‬מגלה לנו‬ ‫"ותמת שרה בקרית ארבע‪ .‬הנה שרה סוד שאחשורוש רצה להתנגד לקדושה ולהגביר‬ ‫האריז"ל כי בספירת "כתר" שהוא עליון מכולם‬ ‫המלכות‪ ,‬והנה הכתר של המלכות הוא שם את עשר ספירות שמצד הקליפות‪.‬‬ ‫מתגלה בו מאה ספירות‪ ,‬ובב' ספירות "חכמה‬ ‫אדנ"י בריבוע כמו שביארנו בדרושים‪ ,‬והנה‬ ‫ובינה" שהן המוחין מתגלה בכל אחת מהן עשר‬ ‫יומתק להבין בזה מה שדרשו בגמרא‬ ‫הם ד' מציאות א' א"ד אד"נ אדנ"י‪ ,‬וזהו בקרית‬ ‫ספירות‪ ,‬וביחד הן עשרים ספירות‪ ,‬ואילו בז'‬ ‫(מגילה יא‪" :).‬שבע ועשרים ומאה מדינה‪ ,‬אמר‬ ‫ארבע‪ ,‬אמנם עם היותם ד' צרופים הכל אחד‬ ‫ספירות תחתונות חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪,‬‬ ‫רב חסדא בתחילה מלך על שבע ולבסוף מלך‬ ‫וחיבור אחד‪ ,‬וזהו חברון‪ ,‬לכן תמצא שחיתה‬ ‫הוד‪ ,‬יסוד‪ ,‬מלכות‪ ,‬מתגלה בכל אחת מהן‬ ‫על עשרים ולבסוף מלך על מאה"‪ .‬לפי האמור‬ ‫קכ"ז נגד שם הנ"ל שעולה עם הכולל קכ"ז"‪.‬‬ ‫רק ספירה אחת‪ ,‬והרי הן ביחד מאה ועשרים‬ ‫הביאור בזה‪ ,‬כי כמו שבקדושה עולים במדרגה‬ ‫ושבע‪ ,‬לכן כנגד כל קומת הקדושה של העשר‬ ‫ונראה לצרף ב' הטעמים של האריז"ל והיו מלמטה למעלה‪ ,‬כן זה לעומת זה עלה‬ ‫הספירות חיתה שרה קכ"ז שנה‪.‬‬ ‫לאחדים‪ ,‬כי היות ששרה אמנו היא מרכבה למדת אחשורוש בכוחות הטומאה‪ ,‬למלוך תחילה‬ ‫מלכות שאין לה מגרמה כלום אלא ממה שהיא על ז' ספירות תחתונות‪ ,‬ואחר כך למלוך על‬ ‫ויש לציין כי טעם זה של רבינו האריז"ל‬ ‫מקבלת מכל הספירות שלמעלה ממנה‪ ,‬ולכן חיי עשרים ספירות חכמה ובינה דקליפה‪ ,‬עד‬ ‫מקורו בזוהר הקדוש (פרשתנו קכב‪ ):‬שמפרש סוד‬ ‫שרה אמנו שהיתה מרכבה למדת מלכות היו קכ"ז שעלה למאה מדינות כנגד כתר דקליפה‪.‬‬ ‫הכתוב (בראשית כג‪-‬א)‪" :‬ויהיו חיי שרה מאה שנה‬ ‫ז"פשת הרש ייח תשרפ | ה‬ ‫וללמוד תורתו יש חשיבות גדולה‪ ,‬כי הם‬ ‫נקדים עוד מה ששנינו בגמרא (ב"ב עה‪:).‬‬ ‫וזהו שדרש רבי עקיבא‪" :‬מה ראתה אסתר‬ ‫גורמים בכך ליחוד קוב"ה ושכינתיה‪ .‬לכן‬ ‫"פני משה כפני חמה‪ ,‬פני יהושע כפני לבנה"‪.‬‬ ‫שתמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה"‪,‬‬ ‫ביקש רבי עקיבא לעוררן על ידי שיראה להם‬ ‫הביאור בזה על פי הידוע כי השמש הוא כינוי‬ ‫כלומר באיזו זכות זכתה למלוך מצד הקדושה‬ ‫החשיבות הגדולה של התלמידים שמקבלים‬ ‫להקב"ה המשפיע‪ ,‬כמו שכתוב (תהלים פד‪-‬יב)‪:‬‬ ‫על קכ"ז מדינות מצד הקליפה‪ ,‬להכניע את‬ ‫תורה מרבם‪" :‬אמר מה ראתה אסתר שתמלוך‬ ‫"כי שמש ומגן ה' אלקים"‪ ,‬ולעומת זה הלבנה‬ ‫אחשורוש והמן וכל כוחות הטומאה‪" ,‬אלא‬ ‫על שבע ועשרים ומאה מדינה"‪ ,‬איך זכתה‬ ‫היא כינוי למלכות המקבלת דלית לה מגרמא‬ ‫תבוא אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחיתה‬ ‫למלוך על קומת הקליפה של קכ"ז מדינות‪.‬‬ ‫כלום כי אם מה שמקבלת מהשמש‪ ,‬ולכן פני‬ ‫קכ"ז ותמלוך על קכ"ז מדינות"‪ ,‬כי בזכות‬ ‫משה רבן של כל ישראל הוא בבחינת שמש‪,‬‬ ‫שרה אמנו שהיתה מרכבה למלכות וקיבלה‬ ‫"אלא תבוא אסתר שהיתה בת בתה של שרה‬ ‫כי השפיע תורת ה' לישראל‪ ,‬ואילו פני יהושע‬ ‫שפע מכל קומת הקדושה‪ ,‬על ידי זה זכתה גם‬ ‫שחיתה קכ"ז ותמלוך על קכ"ז מדינות"‪ ,‬כי אף‬ ‫תלמידו הוא בבחינת הלבנה שכל מה שידע‬ ‫אסתר שהיתה מרכבה למלכות‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫על פי ששרה היא רק בבחינת מלכות שהיא‬ ‫למד ממשה רבינו‪.‬‬ ‫(אסתר ה‪-‬א)‪" :‬ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר‬ ‫הספירה העשירית‪ ,‬אמנם בהיותה מקבלת מכל‬ ‫מלכות"‪ ,‬למלוך על קכ"ז מדינות להכניע את‬ ‫על פי האמור יפתח לנו פתח מה שניתן הספירות שלמעלה ממנה‪ ,‬היא מקבלת קכ"ז‬ ‫כוחות הקליפות של אחשורוש והמן הרשע‪.‬‬ ‫ללמוד מספרים הקדושים‪ ,‬כי כשהרב המשפיע אורות שהם קומת הקדושה של כל העשר‬ ‫מלמד תורה לתלמידיו המקשיבים לדברי תורתו‪ ,‬ספירות‪ .‬הנה כי כן בזכות זה זכתה אסתר שהיא‬ ‫"פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה"‬ ‫הרי הם גורמים באתערותא דלתתא לעשות מרכבה למלכות בסוד "ותלבש אסתר מלכות"‪,‬‬ ‫הרב והתלמיד מייחדים קוב"ה ושכינתיה‬ ‫אתערותא דלעילא לייחד קוב"ה ושכינתיה‪ ,‬לקבל שפע מכל קומת הקדושה שהן קכ"ז‬ ‫בדרך המלך נלך לבאר לפי האמור‪ ,‬איך‬ ‫שהקב"ה משפיע שפע רב טוב למלכות שהיא אורות‪ ,‬ולמלוך על קכ"ז מדינות של אחשורוש‬ ‫התכוון רבי עקיבא לעורר את הציבור שהיה‬ ‫מצד כוחות הקליפות‪.‬‬ ‫השכינה דלית לה מגרמה כלום‪.‬‬ ‫מנמנם‪ ,‬על ידי שדרש לקשר בין אסתר שמלכה‬ ‫והענין ביתר שאת על פי מה שמבואר‬ ‫הנה כי כן זהו פירוש הכתוב "מסיר אוזנו‬ ‫על קכ"ז מדינות לשרה אמנו שחיתה קכ"ז שנה‪,‬‬ ‫במדרש (אסתר רבתי ז‪-‬יג) כי גזירת המן היתה‬ ‫משמוע תורה"‪ ,‬שאינו חפץ להיות תלמיד‬ ‫בהקדם לפרש מה שכתוב (משלי כח‪-‬ט)‪" :‬מסיר‬ ‫משום שלא שמעו בקול מרדכי שהזהירם שלא‬ ‫שהוא בבחינת מלכות לשמוע תורה מפי רבו‬ ‫אוזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה"‪ ,‬על פי‬ ‫ללכת לסעודתו של אחשורוש‪ ,‬לכן שלחה‬ ‫שהוא בבחינת משפיע‪ ,‬על ידי זה "גם תפלתו‬ ‫מה שפתח רבינו האריז"ל את "שער הכוונות"‬ ‫אסתר את התך ותצווהו על מרדכי (אסתר ד‪-‬טז)‪:‬‬ ‫תועבה"‪ ,‬שהרי תכלית התפלה היא שהמלכות‬ ‫(דרושי ברכת השחר דף ב‪ ).‬בלשון קדשו‪:‬‬ ‫"לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן"‪,‬‬ ‫מתפללת לקבל שפע מהקב"ה‪ ,‬וכל זה הוא רק‬ ‫כדי שיקבלו דברי תורה ותוכחה ממרדכי רבם‪,‬‬ ‫"הקדמה אחת קטנה‪ .‬דע כי כל תפילה היא‬ ‫על ידי אתערותא דלתתא כשהתלמוד שומע‬ ‫ועל ידי זה יזכו לגרום אתערותא דלעילא‬ ‫בעולם העשיה בסוד (תהלים קב‪-‬א) תפילה לעני‪,‬‬ ‫תורה מפי רבו‪.‬‬ ‫להמשיך שפע רב טוב מקומת הקדושה‬ ‫והיא המלכות השואלת צרכיה ומתפללת אל‬ ‫הכלולה מקכ"ז אורות להכניע את קכ"ז מדינות‬ ‫מעתה יאירו עינינו להבין מאמר המדרש‪:‬‬ ‫זעיר אנפין‪ ,‬וסימנך (שם קט‪-‬ד) ואני תפלה‪ .‬וזהו‬ ‫של הקליפה‪ ,‬ועל ידי זה השיגו הציבור כמה‬ ‫"רבי עקיבא היה יושב ודורש והציבור מתנמנם"‪,‬‬ ‫הטעם שכל לשון תפלה נכתב בתורה בלשון‬ ‫חשוב הוא לשמוע את תורת רבם‪ ,‬כי הם‬ ‫כי טעו לחשוב שעיקר הגדולה הוא רק לרבי‬ ‫שפיכת נפש‪ ,‬כמו שאמר הכתוב (שמואל א א‪-‬טו)‬ ‫בבחינת מלכות הזוכים לקבל את כל השפע‬ ‫עקיבא שדרש בתורה לפי גודל השגתו‪ ,‬ולא‬ ‫ואשפוך את נפשי לפני ה'‪ ,‬והיא בחינת מלכות‬ ‫של קומת הקדושה‪.‬‏‬ ‫השכילו להבין שגם להם המתאמצים לשמוע‬ ‫דאצילות או עולם העשיה הנקרא נפש"‪.‬‬ ‫משפחת מהדב הי"ו ‪ -‬לעילוי נשמת אמם האשה החשובה מרת לאה בת וירג׳ני ע"ה‬ ‫להורדת המאמרים ‪ shvilei.com‬לקבלת המאמרים באימייל‪mamarim@shvileipinchas.com :‬‬ ‫תשרפ| |ו ו‬ ‫ז"פשת הרש ייח‬ ‫תשע"ב‬