gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יההםם ששלל ררבבוותתייננוו‬ ‫ש‬‫ו‬ ‫ההקקד וד‬ ‫מחחי י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י יםם‬ ‫ייםם‬ ‫ה‬ ‫ה‬‫ת‬ ‫ת‬‫ב‬‫ב‬‫ה‬‫ה‬‫א‬‫א‬‫ל‬ ‫ללפפי‬ ‫ם‬‫ש‬ ‫ש‬ ‫ל‬‫ת‬ ‫םי יתת‬ ‫בבבוות‬ ‫תתקק‬ ‫בבררך‬ ‫לב‬ ‫יססד‬ ‫ם ממרר‬ ‫דררפפררש י‬ ‫רררל‬ ‫ךוו‬ ‫תותורר‬ ‫ס י פ ורר יםם וופפננייננ ים‬ ‫ממעעוור‬ ‫ת‬ ‫ת ש בתת‬ ‫ת‬ ‫מל‬ ‫י‬ ‫שוי ותתההש נ‬ ‫נ‬ ‫עונג רווחחנניי¨¨‬ ‫ה‬‫ו‬ ‫ו‬ ‫נ‬‫י‬ ‫כת א‬ ‫ה‬ ‫קרא‬ ‫ש‬ ‫ו‬‫ד‬‫ו‬‫ד‬‫ק‬‫ק‬ ‫שנהה‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫לקבלת הגליון למייל‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬ ‫סיפורים ופנינים מרתקים‬ ‫גליון מס' ‪555‬‬ ‫פנינים לפרשת חיי שרה פ"ז‬ ‫"כשהיה מרן החזון איש בבית הקברות בצפת‪ ,‬התעכב על ציון ה'בית יוסף'‬ ‫‪ 20‬דקות‪ ,‬ואילו על ציון האריז"ל שהה פחות מדקה‪ .‬שאלו אותו לפשר‬ ‫הדבר‪ ,‬והוא השיב‪"...‬‬ ‫ראש ישיבת 'אמרי משה' הגאון רבי יהושע מישקובסקי שליט"א‪ ,‬בדברים נרגשים‬ ‫שנשא על ציונו של רבי ברוך בער ליבוביץ מקמניץ זצוק"ל בוילנא‪ ,‬במהלך מסע רבני‬ ‫'דרשו' לציון מרנא החפץ חיים זיע"א בראדין ולקברי הצדיקים בבלארוס ובליטא‬ ‫ֹלקים ַא ָּתה ּבְ תֹוכֵ נּו" (בראשית כ"ג‪ ,‬ו')‬ ‫"נְ ִשׂיא ֱא ִ‬ ‫מרן רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל הכיר היטב את רבי ברוך בער‪,‬‬ ‫שכן דודו גר בקמניץ ממש מול בית הגרב"ב והיה מרבה לנסוע אליו‬ ‫לבקרו‪ .‬פעם סיפר לנו מה שראה שם‪ :‬רבי ברוך בער נגע בידית‬ ‫הדלת‪ ,‬ומיד החל לשפשף את ידיו זו בזו‪ ,‬שוב ושוב‪ .‬כששאלו אותו‬ ‫לפשר הדבר‪ ,‬השיב שהרגיש כי נכרי נגע שם לפניו‪ ,‬וידו אינה יכולה‬ ‫לסבול זאת‪.‬‬ ‫כך היה בחייו‪ ,‬ובחייו חששו מי שלא עמדו בדרגה רוחנית גבוהה לבוא‬ ‫במחיצתו‪ .‬וגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן‪ .‬העמידה כאן‪ ,‬על‬ ‫ציונו‪ ,‬היא עמידה בקודש הקדשים‪ ,‬ומי יעז לפתוח כאן את פיו?‬ ‫חז"ל אמרו‪" :‬באתרא דאיכא זיקוקין דנורא ובעורין דאשא‪ ,‬מאן‬ ‫'דרשו'‪ ,‬ביקש לתת את רשות הדיבור גם לצעירים שבחבורה‪ :‬ידוע‬ ‫מעייל בר נפחא להתם"‪ ,‬ואף על פי כן אני מרשה לעצמי לדבר‪,‬‬ ‫שהאהבה מקלקלת את השורה‪.‬‬ ‫וכנראה זו גם הסיבה שהגאון רבי דוד הופשטטר שליט"א‪ ,‬נשיא‬ ‫הרב מבריסק והמראה‬ ‫דוחק את הקב"ה‬ ‫מרן הגרי"ז בדק את מקום התפילין‪ ,‬ואחד המתפללים העיר לו‬ ‫יהודי עני הפציר ב'אמרי אמת' מגור זצוק"ל שיברך אותו בעשירות‪,‬‬ ‫שה'דברי חיים' אוסר זאת‪ .‬הגרי"ז ביקש לעיין בפנים‪...‬‬ ‫ולא הרפה ‪ -‬מעשה שסיפר ה'פני מנחם' זצוק"ל‬ ‫(עמ' ‪)18‬‬ ‫(עמ' ‪)8‬‬ ‫פשר הכרית הרטובה‬ ‫תפילה על יד הקופה‬ ‫האם הבחינה שהכרית של בנה‪ ,‬הגר"י אזרחי שליט"א‪ ,‬רטובה כולה‪.‬‬ ‫אב"ד סאנטוב על יהודי שבייש קונה שעיכב את התור בערב חג‪,‬‬ ‫"בכיתי הרבה בלילה"‪ ,‬ענה לה בפשטות‪ ,‬וסיפר‪...‬‬ ‫וזכה לראות כיצד תפילה מתגשמת במהירות האור‬ ‫(עמ' ‪)5‬‬ ‫(עמ' ‪)16‬‬ ‫|‪1‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫נכנסתי אל רבי אהרן לייב ושאלתי אם יש מעלה מיוחדת להצטרף‬ ‫וואס מאכט איר‪ ,‬מבקש ה'?‬ ‫לנסיעה‪" .‬אתה נוסע לחפץ חיים"‪ ,‬אמר לי‪" ,‬כן‪ ,‬זה כדאי"‪.‬‬ ‫אהבתו של רבי ברוך בער לבני הישיבות לא הכירה גבולות‪ .‬מרן רבי‬ ‫אמרתי לו‪ :‬ראש הישיבה מקפיד כל כך על השיעור‪ .‬אפילו בריתות‬ ‫גרשון אדלשטיין זצ"ל‪ ,‬שאביו היה מתלמידי רבי ברוך בער‪ ,‬סיפר לנו‬ ‫לילדים שלנו לא הרשה לנו לערוך אלא בצהריים‪ ,‬בישיבה הקטנה לא‬ ‫שכל בחור‪ ,‬יהיה מי שיהיה‪ ,‬שניגש אל רבי ברוך בער‪ ,‬זכה שיושיט‬ ‫מחסירים שיעור‪ ,‬ואין מחליפים עיון בבקיאות‪ .‬השיעור היה אצלו‬ ‫לו את ידו ויאמר‪" :‬וואס מאכט איר‪ ,‬מבקש ה'?" (מה שלומך‪ ,‬מבקש‬ ‫קודש קדשים‪ .‬אם כן‪ ,‬מה גדול כל כך בנסיעה לקבר החפץ חיים?‬ ‫ה'?)‪ .‬זה היה התואר הקבוע שלו לכל בן ישיבה‪.‬‬ ‫אמר לי רבי אהרן לייב‪ :‬למה בכלל נוסעים לקברי צדיקים? הכל נובע‬ ‫מרן רבי משה שמואל שפירא זצ"ל סיפר פעם‪" :‬כשרבי ברוך‬ ‫מדברי הר"ן בדרשותיו‪ ,‬שהשראת השכינה שורה בקברי הצדיקים‪.‬‬ ‫בער הגיע לביאליסטוק‪ ,‬הייתי שם‪ .‬הגיעו גם הגבאים‪ .‬היו לנו אז‬ ‫אם כן‪ ,‬בארץ ישראל יש תנאים ואמוראים‪ ,‬בצפת‪ ,‬בירושלים ובעוד‬ ‫בביאליסטוק שלשה בחורים שלמדו בקמניץ‪ ,‬וכנראה לא היו אלה‬ ‫מקומות‪ ,‬ולמה לנסוע דווקא לראדין?‬ ‫הבחורים המיוחדים ביותר בישיבה"‪ .‬כשעבר רבי ברוך בער לפניהם‪,‬‬ ‫והשיב‪ :‬אצל גדולי הדורות הקודמים‪ ,‬אצל הרשב"א למשל‪ ,‬השראת‬ ‫תיאר רבי משה שמואל‪ ,‬אמר בחיבה ובאהבה שרחש לכל בן ישיבה‪:‬‬ ‫השכינה גדולה יותר מאשר אצל החפץ חיים‪ ,‬אבל אין לנו שום‬ ‫"הלוא יש לנו את יענקל'ה שלנו!"‬ ‫שייכות אליו‪ .‬עם החפץ חיים יש לנו שייכות‪ .‬אנחנו בדור שעוד ראה‬ ‫בכתבי חתנו‪ ,‬הגאון רבי ראובן גרוזובסקי זצ"ל‪ ,‬מובא סיפור על משפחת‬ ‫את החפץ חיים (ורבי אהרן לייב אכן היה מאותו דור)‪ ,‬ולמדנו אצל‬ ‫לוין‪ ,‬משפחה ענייה בקמניץ שביתה היה‪ ,‬כנראה‪ ,‬מוזנח ודל למראה‪.‬‬ ‫אנשים שראו אותו‪ .‬לכן יש לנו שייכות עם החפץ חיים‪.‬‬ ‫בכל פעם שעבר רבי ברוך בער ליד הבית‪ ,‬היה אומר‪" :‬הם הרי מיליונרים!‬ ‫דוד שלהם לומד בישיבה!" ורבי ראובן מוסיף שהגאון רבי חיים עוזר‬ ‫‪ 20‬דקות על ציון הבית יוסף‬ ‫גרודזנסקי זצ"ל הסביר‪ :‬רבי ברוך בער העריך כל כך כל דבר של תורה‪,‬‬ ‫ואז הוסיף מרן דבר נורא‪ .‬כשהיה מרן החזון איש בבית הקברות‬ ‫עד שמי שהיה לו אפילו קצת מן המקצת‪ ,‬היה בעיניו עולם ומלואו‪.‬‬ ‫בצפת‪ ,‬התעכב על ציון הבית יוסף ‪ 20‬דקות‪ ,‬ואילו על ציון האריז"ל‬ ‫בזכות התואר הזה‪' ,‬בן ישיבה'‪ ,‬אפשר לפתוח את הפה‪ .‬רבי ברוך‬ ‫שהה פחות מדקה‪ .‬רבי אהרן לייב הדגיש שלא שמע זאת מפי החזון‬ ‫בער אהב כל בן ישיבה אהבה שאינה רגילה‪ ,‬והאהבה מקלקלת‬ ‫איש עצמו‪ ,‬אבל שאלו את החזון איש לפשר הדבר‪ ,‬והוא השיב‪:‬‬ ‫את השורה‪.‬‬ ‫את תורת האריז"ל איני לומד‪ ,‬לא זכיתי ללמוד את תורתו‪ .‬בתורת‬ ‫הבית יוסף אני עוסק כל הזמן‪ ,‬ולכן אני מרגיש ששם המקום שעלי‬ ‫עולם בלי החפץ חיים‬ ‫להתפלל‪ .‬וראש הישיבה הוסיף שכאשר מתפללים על ציון הצדיק‪,‬‬ ‫אלא שבסוף 'חידושי רבי ברוך בער' על נזיקין מובאת שיחה שאמר‬ ‫הצדיק עצמו מבקש אחר כך בשמים‪.‬‬ ‫רבי ברוך בער בישיבה בקמניץ‪ ,‬ובה הוא שולל את התואר הזה ממי‬ ‫ואז אמר לי רבי אהרן לייב‪ ,‬ואני חוזר על המילים כפי שנאמרו‪" :‬הרב‬ ‫שאינו ראוי לו‪ .‬השיחות נרשמו בידי בחור בשם ברוך קפלן‪ ,‬והשיחה‬ ‫הופשטטר עוסק בספרים של החפץ חיים‪ ,‬יש ענין לנסוע איתו יחד"‪.‬‬ ‫הזאת נאמרה חודש אחרי הסתלקותו של ה'חפץ חיים' זצ"ל‪ .‬וכך‬ ‫לנסוע יחד עם אדם שמוסר את נפשו למען החפץ חיים‪ ,‬להחיות את‬ ‫אמר‪ :‬מי שאינו מבין מהו עולם בלי ה'חפץ חיים'‪ ,‬ואינו יודע מי היה‬ ‫תורתו בלימוד המשנה ברורה‪ .‬והדברים נאמרו עוד בראשית הדרך‪.‬‬ ‫ה'חפץ חיים'‪ ,‬כיצד יוכל להיקרא בן ישיבה?‬ ‫ואנחנו‪ ,‬בני הישיבות שיושבים ועמלים בחידושי רבי ברוך בער‬ ‫באים אנו אל רבי ברוך בער במשלחת כזאת‪ ,‬אחרי יום שלם אצל‬ ‫ולומדים את ה'שטיקלאך' שלו‪ ,‬יש לנו זכות לבוא לכאן‪ ,‬לבקש‬ ‫החפץ חיים‪ ,‬כשאנחנו מתחילים להבין מיהו ה'חפץ חיים'‪ ,‬ועם‬ ‫ולהתפלל‪.‬‬ ‫אנשים שכל חייהם מסורים להחיות את תורתו‪ .‬נדמה לי שבכך זכינו‬ ‫בתואר 'בן ישיבה'‪.‬‬ ‫רציתי רק את זה‬ ‫נזדמן לנו לעמוד כאן בחיתומו של ירח האיתנים‪ ,‬ומחר כבר ערב‬ ‫למה דווקא ראדין?‬ ‫שבת מברכים חודש חשון‪ .‬חודשיים שלמים העמידו בכל עולם‬ ‫באחת העצירות בדרך הזכיר רבי דוד את השאלה ששאל‪ :‬מה מיוחד‬ ‫הישיבות את העבודה על "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש"‪.‬‬ ‫כל כך בנסיעה לציון החפץ חיים? סיפרתי לו שאת אותה שאלה‬ ‫חודשיים אומרים בחורי הישיבות "אחת שאלתי" ועובדים על כך‪,‬‬ ‫בדיוק שאלתי את רבי אהרן לייב‪ ,‬לפני המסע הראשון של 'דרשו'‪.‬‬ ‫וזהו שורש עבודתנו‪.‬‬ ‫המסע הראשון התקיים‪ ,‬כמדומני‪ ,‬ביום הולדתו של החפץ חיים‪.‬‬ ‫אבי מורי שליט"א מרבה לספר ששאלו פעם את הרבנית קופשיץ‪,‬‬ ‫היה זה מסע קטן‪ ,‬בחורף‪ ,‬בחודש שבט של שנת תשע"ב‪ .‬מסרתי‬ ‫רעייתו של רבי הירש קופשיץ‪ ,‬כיצד זכתה לבנים‪ ,‬לנכדים ולחתנים‬ ‫אז שיעור בישיבה קטנה בקרית ספר‪ ,‬והתאפשר לקבוע באותם‬ ‫כאלה‪" .‬כי רציתי את זה"‪ ,‬השיבה‪" .‬הרבה רוצים בכך"‪ ,‬אמרו לה‪.‬‬ ‫ימים את ימי החזרה‪ ,‬וכך זכיתי ללוות את אבי מורי שליט"א‬ ‫"אני"‪ ,‬השיבה‪" ,‬רציתי רק את זה"‪.‬‬ ‫ולהצטרף לנסיעה‪.‬‬ ‫לפניות בנושא פרסום בגליון אהרן ‪pr@dirshu.co.il 053-317-2816‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|2‬‬ ‫רבי ברוך בער הוא מרא דשמעתתא של המימרא "התורה היא‬ ‫בעלים על עצמה"‪ .‬שלא יחשוב אדם שבכל עת שיוציא את הגמרא‬ ‫יוכל ללמוד‪ .‬התורה צריכה להסכים שילמד אותה‪ ,‬והתורה אוהבת‬ ‫"תדע לך ש'דרשו' ורבי ברוך בער‬ ‫את מי שאוהב רק אותה‪" .‬אחת שאלתי"‪ ,‬ולא מי שאוהב גם‬ ‫דברים אחרים‪.‬‬ ‫מתאימים מאד"‪ .‬תמהתי‪' :‬דרשו'‬ ‫ויש המפרשים‪" :‬אחת שאלתי מאת ה'"‪ ,‬ומהי השאלה? "אותה‬ ‫אבקש"‪ ,‬שזו תהיה כל בקשתי‪.‬‬ ‫ורבי ברוך בער? על החפץ חיים‬ ‫באים אנו אל רבי ברוך בער לבקש את ה"אחת שאלתי"‪ .‬חודשיים‬ ‫אני יודע‪" .‬אומר לך שני דברים"‪,‬‬ ‫היינו ב"נאה דורש"‪ :‬דיברנו‪ ,‬אמרנו‪ ,‬ובשמחת תורה אף רקדנו "אחת‬ ‫שאלתי"‪ .‬עכשיו באים אנו אל ה"נאה מקיים"‪ ,‬ומבקשים שזו תהיה‬ ‫השיב‪" ,‬מדוע יש ל'דרשו' ולרבי‬ ‫הבקשה שלנו‪ ,‬של משפחותינו ושל כל מי שאנו לומדים איתם בכל‬ ‫ברוך בער שייכות מיוחדת"‬ ‫הישיבות‪.‬‬ ‫ה'ברונפן' של רבי ברוך בער‬ ‫רבי ברוך בער הבעיר את אש אהבת התורה באופן שאינו רגיל‪.‬‬ ‫לשמוע כיצד אביה אומר את המילים "דער הייליגער רשב"א"‪ .‬כזה‬ ‫שמעתי ממורי ורבי בישיבה הקטנה‪ ,‬הגאון רבי ישראל בן שלום‪,‬‬ ‫היה יחסו‪.‬‬ ‫שהיה נשוי לנכדתו של רבי ברוך בער‪ ,‬שחמותו‪ ,‬בתו של רבי ברוך‬ ‫דודנו הגאון רבי שמואל דוד ורשבצ'יק זצ"ל‪ ,‬תלמידו של רבי ברוך‬ ‫בער‪ ,‬שאלה פעם את אביה‪ :‬אבא‪ ,‬מדוע בכל בוקר כשאתה קם אני‬ ‫בער‪ ,‬היה מספר לנו שכאשר נדרש רבי ברוך בער לצאת מקמניץ‬ ‫רואה אותך עם ה'שאגת אריה'?‬ ‫לוילנא‪ ,‬בשעה של סכנת נפשות‪ ,‬סירב לעזוב את המקום‪ .‬הוא בכה‬ ‫השיב לה רבי ברוך בער‪ :‬האיכר הרוסי‪ ,‬כשהוא קם בבוקר‪ ,‬עצמותיו‬ ‫ואמר שאינו יכול להיפרד מהספרים‪ ,‬ונעמד מול הרשב"א ובכה‬ ‫קפואות‪ ,‬ובקור הרוסי הוא צריך לשתות ברונפ'ן (יי"ש) כדי‬ ‫ובכה כמו ילד קטן‪ ,‬כי לא היה מסוגל להיפרד מהרשב"א‪.‬‬ ‫להתחמם‪ .‬גם אני מרגיש שעצמותי קפואות לעיון התורה‪ ,‬וה'שאגת‬ ‫את זה אנו מבקשים‪ :‬שיהיה לנו ה"אחת שאלתי" הזה‪.‬‬ ‫אריה' הוא ה'ברונפן' שלי‪.‬‬ ‫כך הרגיש רבי ברוך בער‪ :‬עצמותיו קפואות‪ .‬גם בלילה היה חושב‬ ‫מה בין 'דרשו' לרבי ברוך בער‬ ‫בלימוד‪ ,‬אבל ה'ברונפן' שלו היה ה'שאגת אריה'‪.‬‬ ‫דיברתי עם נינו של רבי ברוך בער‪ ,‬הגאון רבי יעקב אפשטיין‬ ‫שליט"א‪ ,‬מרביץ תורה לרבים בישיבת פוניבז'‪" .‬אתה נוסע עם‬ ‫הרבי שלי לא נותן לי לישון‬ ‫'דרשו'"‪ ,‬אמר לי‪" ,‬תדע לך ש'דרשו' ורבי ברוך בער מתאימים‬ ‫וכאן‪ ,‬במקום הזה‪ ,‬ברצוני להזכיר את גדול תלמידי רבי ברוך בער‬ ‫מאד"‪ .‬תמהתי‪' :‬דרשו' ורבי ברוך בער? על החפץ חיים אני יודע‪.‬‬ ‫והחברותא שלו‪ ,‬דודנו הגאון רבי נח שימנוביץ זצ"ל‪ ,‬הוא 'רבי נח‬ ‫"אומר לך שני דברים"‪ ,‬השיב‪" ,‬מדוע יש ל'דרשו' ולרבי ברוך בער‬ ‫מינסקר'‪ ,‬ראש ישיבת 'כנסת חזקיהו' בזכרון יעקב‪ .‬נמצא כאן‬ ‫שייכות מיוחדת"‪.‬‬ ‫איתנו הרב לוונטל‪ ,‬שאביו למד אצל רבי נח‪ .‬לפני ‪ 87‬שנים‪ ,‬פחות‬ ‫הנקודה הראשונה‪ :‬מעטים יודעים שרבי ברוך בער היה גדול גם‬ ‫חודשיים‪ ,‬עמד רבי נח כאן‪ ,‬במקום הזה‪ ,‬והספיד את רבו‪ .‬הוא היה‬ ‫בפסק‪ .‬סבו של רבי יעקב‪ ,‬רבי יעקב משה‪ ,‬שאל את רבי ברוך‬ ‫הבחור היחיד שהספיד‪ :‬ביקשו שיהיה נציג לבחורים‪ ,‬ושהוא‪ ,‬שהיה‬ ‫בער‪ :‬כיצד ייתכן? גם הלכה‪ ,‬גם עיון וגם כל התורה כולה‪ ,‬איך אתה‬ ‫קשור כל כך לרבי ברוך בער‪ ,‬יספיד אותו‪.‬‬ ‫שולט בכל?‬ ‫רעייתו של רבי נח‪ ,‬דודתנו הרבנית חנה‪ ,‬סיפרה לנו שבישיבה בזכרון‬ ‫השיב לו רבי ברוך בער‪ :‬הרמב"ם כותב שתלמיד שגלה לעיר מקלט‬ ‫יעקב היה לומד עד שתיים בלילה‪ ,‬ובחמש בבוקר היה קופץ כנשוך‬ ‫מגלים רבו עמו‪ ,‬משום ש"חיי בעלי חכמה ומבקשיה בלא תלמוד‬ ‫נחש ללמוד‪ .‬אמרה לו הרבנית‪ :‬נח‪ ,‬מה איתך? תישן עוד קצת‪ .‬השיב‬ ‫כמיתה חשובין"‪ .‬כולם שואלים‪ :‬הרי לא חסרו תלמידי חכמים בערי‬ ‫לה‪ :‬אני מרגיש שמישהו עומד מעל ראשי ואומר לי‪ :‬אינך מתבייש?‬ ‫המקלט‪ ,‬ולמה צריך להגלות דווקא את רבו? אלא שהוא צריך את‬ ‫כבר חמש בבוקר‪ ,‬שב ללמוד! הרבי שלי‪ ,‬רבי ברוך בער‪ ,‬אינו נותן‬ ‫הרבי שלו‪ ,‬הרבי הפרטי שלו‪ .‬במזונות אין הדבר כך‪ :‬אם יש לך‬ ‫לי לישון‪.‬‬ ‫מאכל אחר‪ ,‬אתה יכול לאכול אותו‪ .‬אבל ברוחניות‪ ,‬כשאין לך את‬ ‫מה ששלך‪ ,‬אין זה נקרא חיים‪ .‬ואמר רבי ברוך בער‪ :‬אם אני מסוגל‬ ‫בוכה מול הרשב"א‬ ‫גם לזה וגם לזה‪ ,‬הרי שכאשר חסר לי אחד מהם‪ ,‬אין אלו חיים‪.‬‬ ‫חמותו של רבי ישראל בן שלום‪ ,‬בתו של רבי ברוך בער‪ ,‬סיפרה‬ ‫אמר לי הגאון רבי יעקב אפשטיין‪ :‬יש יהודי שלא יאומן כי יסופר‪,‬‬ ‫שהייתה עומדת לצד אביה שעות ארוכות‪ ,‬רק כדי שיאמר לה‪:‬‬ ‫שמסוגל גם לזה‪ ,‬גם לזה וגם לזה‪ ,‬וכולם תמהים כיצד הוא מספיק‪.‬‬ ‫"רבקה'לה‪ ,‬תביאי מהמדף את הרשב"א הקדוש"‪ .‬היא רצתה‬ ‫המשך בעמוד ‪17‬‬ ‫|‪3‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫בבוקר נסענו יחד לדנציג‪ .‬שם הראה לי היכן אפשר להתאכסן‪ ,‬ואף זימן‬ ‫לי אדם מיוחד שעזר לי בכל צרכיי‪ .‬וכאילו לא די בכל זה‪ ,‬הוא אף עזר לי‬ ‫לעבור את הגבול עד אשר הגעתי למחוז חפצי בפולין‪...‬‬ ‫רּואים‬ ‫ּבֹורא ַּומנְ ִהיג לְ כָ ל ַהּבְ ִ‬ ‫ּבֹורא יִ ְתּבָ ַרְך ְׁשמֹו הּוא ֵ‬ ‫ֲאנִ י ַמ ֲא ִמין ּבֶ ֱאמּונָ ה ְׁשלֵ ָמה‪ֶׁ ,‬ש ַה ֵ‬ ‫הרב ישראל ליוש‬ ‫"אנֹכִ י ּבַ ֶּד ֶרְך נָ ַחנִ י ה'‪( "...‬בראשית כ"ד‪ ,‬כ"ז)‬ ‫ָ‬ ‫"אחרי המלחמה" – מספר הגאון רבי ירוחם ליבוביץ ממיר זי"ע –‬ ‫"נשארתי בליטא‪ ,‬והיה עלי לנסוע לפולין‪ ,‬אלא שבגלל המתיחות‬ ‫בין שתי המדינות‪ ,‬הייתי צריך לעבור דרך גרמניה ודנציג‪.‬‬ ‫"והנה כאשר הגעתי לעיר 'אונסטערבורג' הגיע לפני יהודי ושאל‬ ‫אותי אם אני נוסע לדנציג‪ .‬הופתעתי מאוד‪ ,‬כיצד יודע האיש כי‬ ‫פני לדנציג‪ ?...‬כששמע שאני אכן בדרכי לדנציג‪ ,‬לקח מיד את כל‬ ‫חבילותיי‪ ,‬סדרם כראוי‪ ,‬ובבוקר נסענו יחד לדנציג‪ .‬שם הראה לי‬ ‫היכן אפשר להתאכסן‪ ,‬ואף זימן לי אדם מיוחד שעזר לי בכל צרכיי‪.‬‬ ‫וכאילו לא די בכל זה‪ ,‬הוא אף עזר לי לעבור את הגבול עד אשר‬ ‫פעם נשבר הסדן של האופניים‪ ,‬ופעם נשבר האופן עצמו‪ .‬ממש בכל‬ ‫הגעתי למחוז חפצי בפולין‪.‬‬ ‫שעה קרו לנו דברים מחודשים‪ ...‬ראינו בחוש שאין ה' איתנו בדרך‪...‬‬ ‫"השתוממתי ולא האמנתי למראה עיני‪ ...‬ואז קראתי על כך את‬ ‫ומאז קבלתי על עצמי שלא לצאת לעולם לדרך בערב שבת‪"...‬‬ ‫הפסוק אשר אמר אליעזר עבד אברהם‪" :‬אנכי בדרך נחני ה'‪"...‬‬ ‫הרגשתי ממש כתינוק שלוקחים אותו ביד ומנהיגים אותו‪ ,‬וידעתי‬ ‫שיחתן של עבדי אבות‬ ‫בוודאות כי זו הדרך הטובה אשר הוכיח ה' לפני‪"...‬‬ ‫כתוב במדרש‪ ,‬והובא ברש"י "אמר רבי אחא‪' :‬יפה שיחתן של עבדי‬ ‫אבות לפני המקום מתורתן של בנים‪ ,‬שהרי פרשה של אליעזר‬ ‫כשהאופן של ר' ירוחם נשבר‪...‬‬ ‫כפולה בתורה‪ ,‬והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה'"‪.‬‬ ‫"אדם השם אורחותיו‪ ,‬ומביט בעין פקוחה על כל צעדיו" – כותב הג"ר‬ ‫פרשתו של אליעזר יפה לפני המקום‪ ,‬אך ורק אם אנחנו‪ ,‬הבנים‪,‬‬ ‫ירוחם – "הנה יווכח ויראה במו עיניו איך שמנהיגים אותו על כל מדרך‬ ‫נלמד ממנה הליכות והנהגות‪ .‬ובדבריו‪' :‬אנכי בדרך נחני ה'' יש לימוד‬ ‫כף רגלו‪ ...‬אני הגבר שכנתי חשך באין נוגה‪ ,‬בדרכים מסוכנות מלאי‬ ‫גדול בהלכות ביטחון והשגחה‪...‬‬ ‫קוצים וברקנים‪ ,‬ושמה ראיתי השגחתו ית' על כל שעל ושעל‪ ,‬כי נחני‬ ‫בנוהג שבעולם שכשאר אדם נקלע למצוקה או בעיה‪ ,‬והוא מבקש‬ ‫ה' למטרתי‪ ,‬ממש כמו שלוקחים תינוק קטן ומנהיגים אותו במו ידיו!"‬ ‫ומקווה להיוושע ממנה‪ ,‬הוא מזכיר רבות את הקב"ה‪ .‬בעזרת ה'‪...‬‬ ‫ומוסיף ר' ירוחם שמנגד פעמים שהדרך כבושה וסלולה‪ ,‬ואין בה‬ ‫הכל מאת ה'‪ ...‬יצהיר בדבקות‪ ,‬וישנן שוב ושוב בליבו וברעיונו‬ ‫כל תקלה‪ ,‬ובכל זאת אם ה' לא ידריך וינהיג את האדם‪ ,‬לשוא יהיה‬ ‫שהעולם מונהג ב'השגחה פרטית'‪.‬‬ ‫כל עמלו‪.‬‬ ‫אך מאליעזר עבד אברהם למדנו שהקב"ה היה שגור תמיד על‬ ‫ומספר ר' ירוחם שכאשר למד בבית התלמוד בקלם‪ ,‬ביתו היה‬ ‫לשונו‪ ,‬לא רק כשהוא בבעיה ולא רק כאשר היה זקוק לעזרתו באופן‬ ‫בעיר אוזונט‪ ,‬מרחק של כעשרים וחמש קילומטר מקלם‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫מיוחד‪ .‬גם כאשר הכל מתנהל כשורה‪ ,‬וכל מה שהעלה בדמיונו‬ ‫מעולם לא היה נוסע מהישיבה לביתו בערב שבת‪ ,‬כי כמה פעמים‬ ‫הטוב‪ ,‬מצליח בידו‪ ,‬הוא לא שוכח לומר ולהזכיר בכל עת שהקב"ה‬ ‫התרחשו עיכובים בלתי צפויים‪...‬‬ ‫הוא אשר הנחה אותו והוא הנהיגו והביאו אל הטוב הזה‪.‬‬ ‫"פעם אחת" ‪ -‬מספר ר' ירוחם ‪" -‬היתה לי נחיצות גדולה והוכרחתי‬ ‫מידת הביטחון הוא דרך חיים הנוגעת לכל אדם‪ ,‬בכל המצבים‬ ‫לנסוע לביתי בערב שבת‪ .‬אמנם יצאתי מוקדם‪ ,‬מבעוד מועד‪ ,‬זמן רב‬ ‫ובכל הזמנים‪ ,‬ועיקרו הוא דוקא בסדר החיים הרגיל‪ ,‬לחיות כך‬ ‫לפני שבת קודש‪ ,‬ובכל זאת כמעט שנשארתי על אם הדרך‪ .‬בקושי‬ ‫שכל מאורעותיו‪ ,‬הקטנים והגדולים‪ ,‬המצליחים ואף אלו שאינם‪,‬‬ ‫גדול הספקתי להגיע לביתי‪ ,‬סמוך ממש לפני הדלקת נרות‪ .‬כל‬ ‫השמחים והעצובים‪ ,‬מונהגים ומושגחים על ידו יתברך‪.‬‬ ‫המכשולים וההרפתקאות שעשויות היו להתרחש‪ ,‬עברו עלינו בדרך‪.‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|4‬‬ ‫לחרפתי‪ ,‬לא הבנתי כלום‪ ,‬הבנתי על איזה נושא בסוגיא נסובו דבריהם‪,‬‬ ‫אבל מרוץ דבריהם‪ ,‬והבנתם אחד את השני בצורה של די לחכימא ברמיזא‪,‬‬ ‫הותירה אותי ללא הבנה‪ ,‬והלכתי משם בהרגשה כל כך נמוכה‬ ‫כשהגאון הגדול רבי יצחק אזרחי שליט"א הסביר לאמו מדוע נרטבה הכרית עליה ישן בלילה‬ ‫הרב צבי גטקר‬ ‫"וְ לָ ַק ְח ָּת ִא ָּׁשה לִ בְ נִ י לְ יִ ְצ ָחק" (בראשית כ"ד‪ ,‬ד')‬ ‫הגאון רבי חיים קרייזווירט היה אומר כי בני אדם טועים בחשבם‬ ‫שאת החתן לבתם הרי הם בוחרים‪ ,‬ויש להם על מה לחלום ולצפות‪,‬‬ ‫ואילו את הבן מקבלים במתנה משמים(ניסוח ידוע)‪ ,‬ואין ברירה‬ ‫כביכול אלא לקבל את מה שיש‪ ,‬אם טוב ואם לא מספיק טוב‪.‬‬ ‫אך האמת שיש לומר בנוסח הפוך‪ :‬חתן מקבלים שהרי מה' אשה לאיש‪,‬‬ ‫בשידוך הרי זה מה' יצא הדבר‪ ,‬ויש הרבה להתפלל ולהתחנן לקבל חתן‬ ‫ראוי טוב ומיטיב‪ ,‬ואילו את הבן איך שמחנכים אותו כך הוא‪ ,‬ובידכם‬ ‫הדבר‪ ,‬אם תשקיעו בחינוכו מה טוב‪ ,‬ואם לא כל כך‪ ,‬הוא יגדל בהתאם‪.‬‬ ‫אזרחי התגוררה בסמיכות לישיבת חברון‪ ,‬וכפי המנהג‪ ,‬חלק‬ ‫וגם שם כמובן העיקר הוא התפילה והתחנונים‪ ,‬לזכות לראות את‬ ‫מהבחורים הצעירים לנו בביתם שבסמיכות ולא בפנימיית הישיבה‪.‬‬ ‫הבנים עוסקים בתורה ובמצוות‪.‬‬ ‫ערב אחד‪ ,‬רבי יצחק חוזר הביתה מן הישיבה‪ ,‬ומתיישב לטעום‬ ‫משהו‪ ,‬האמא התיישבה לידו ושאלה על מהלך היום בישיבה‪,‬‬ ‫האחים הנודעים‬ ‫בלוגמה מלא נחת מגדילתו של בנה בתורה‪ ,‬לאחר התעניינות קצרה‬ ‫בישיבת חברון נודעו האחים לבית אזרחי לשם ולתהילה‪ ,‬הגדול‬ ‫שאלה האמא‪ :‬יצחק‪ ,‬ראיתי במהלך הבוקר שהכרית שלך רטובה‪,‬‬ ‫היה כמובן האח ברוך מרדכי‪ ,‬והשני היה יצחק‪ ,‬שניהם לימים גדולי‬ ‫מדוע וממה היא נתרטבה?‬ ‫ישראל המפוארים‪ ,‬הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל‪ ,‬ראש‬ ‫ור' יצחק ענה‪ ,‬כן אמא‪ ,‬בכיתי הרבה במהלך הלילה‪ ,‬לכן הייתה‬ ‫ישיבת עטרת ישראל‪ ,‬והשני יבלחט"א הגאון הגדול רבי יצחק אזרחי‬ ‫הכרית רטובה‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת מיר לאורך ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫האמא נבהלה מאוד‪ ,‬ושאלה‪ ,‬מה קרה יצחק‪ ,‬מה גורם לך לבכות‬ ‫על האחווה התורנית של שני האחים הגדולים‪ ,‬יש הרבה מה לספר‪,‬‬ ‫בלילה בדמעות כל כך גדולות?‬ ‫ולתאר‪ ,‬ניקח רק את אשר ביכה רבי יצחק בהספדו על אחיו בעל‬ ‫והבחור יצחק‪ ,‬ענה בפשטות‪.‬‬ ‫ה'ברכת מרדכי'‪ ,‬וכה סיפר‪.‬‬ ‫אמש לפני שעזבתי את הישיבה‪ ,‬חזרתי אל ההיכל‪ ,‬וראיתי את‬ ‫למדנו יחד בלילות מסכתות מסדר קדשים‪ ,‬לילה אחד‪ ,‬בעת הלימוד‬ ‫ברוך לומד עם החברותא שלו 'דב לנדוי'‪ ,‬רציתי קצת להתלמד‪ ,‬אז‬ ‫התלקח בינינו ויכוח עז עד למאוד‪ ,‬כששנינו נזעקים להגן כל אחד‬ ‫ניגשתי על ידם והאזנתי לדין ודברים שביניהם‪.‬‬ ‫על סברתו‪ .‬והוויכוח התלהט‪.‬‬ ‫ולחרפתי‪ ,‬לא הבנתי כלום‪ ,‬לא הצלחתי להבין מרמזיהם איש אל‬ ‫הוא הסתיים כאשר לשמע השאגות נזעק המשגיח רבי מאיר חדש‬ ‫רעהו‪ ,‬למה ועל מה כוונתם‪ ,‬הבנתי על איזה נושא בסוגיא נסובו‬ ‫מביתו הסמוך‪ ,‬וניגש בחרדה אמיתית לאחי הגדול‪ ,‬ועצר אותו‪,‬‬ ‫דבריהם‪ ,‬אבל מרוץ דבריהם‪ ,‬והבנתם אחד את השני בצורה של די‬ ‫באומרו‪' ,‬ברוך' 'ברוך' תעצור‪.‬‬ ‫לחכימא ברמיזא‪ ,‬הותירה אותי ללא הבנה‪ ,‬והלכתי משם בהרגשה‬ ‫כמובן שנעצרנו מיד מופתעים‪ ,‬והמשגיח‪ ,‬הבהיר שלהט הוויכוח‬ ‫כל כך נמוכה‪.‬‬ ‫היה כל כך חזק עד כי הוא היה בטוח כי עוד קט וברוך עומד לעשות‬ ‫באתי הבייתה‪ ,‬קראתי קריאת שמע‪ ,‬הנחתי את הראש על הכרית‬ ‫שפטים ביצחק‪ ...‬זו דוגמה מיני אלף‪ ,‬לאחווה תורנית אמיתית‪.‬‬ ‫ופרצתי בבכי שהמשיך שעות ארוכות‪ ,‬במהלכם התחננתי מקירות‬ ‫ליבי‪ ,‬לרבון העולמים נותן התורה‪ ,‬לזכות להיות גם כן למדן כמו‬ ‫הכרית הרטובה‬ ‫ברוך ודב לנדוי‪.‬‬ ‫אחרי שהבנו מי הם היו‪ ,‬נשמע את המעשה הבא‪.‬‬ ‫כעת מבינה את מדוע הייתה הכרית רטובה‪ ,‬אמא?‪.‬‬ ‫היה זה ממש בימיו הראשונים של הגאון ר' יצחק בישיבה‪ ,‬משפחת‬ ‫|‪5‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫בגלות סיביר‪ ,‬שבורים ורצוצים‪ ,‬ישבו שני האחים שהיו בשעתם העשירים‬ ‫הגדולים ביותר בקובנה‪ ,‬והכריזו בנחרצות‪' :‬לעולם לא נמחל לרב שפירא‬ ‫ולרב מפוניבז' על העוול שעשו לנו'‪...‬‬ ‫מה השיב רבי אורי זוהר למברכיו ביום הולדתו השמונים‪ ,‬על מה לא סלחו עשירי‬ ‫קובנה לגדולי התורה‪ ,‬מה הראה החזון איש לבחור שחיפש את סיפוקו מחוץ‬ ‫לאוהלה של תורה‪ ,‬ומה למד רבי יחזקאל אברמסקי מן הזוכה בפרס הגדול‬ ‫הרב בנימין בירנצוויג‬ ‫"וַ ה' ּבֵ ַרְך ֶאת ַאבְ ָר ָהם ּבַ ּכֹל" (בראשית כ"ד‪ ,‬א')‬ ‫אנו מברכים בכל יום בברכת המזון‪' :‬הרחמן הוא יברך אותנו כמו‬ ‫שנתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל'‪ .‬מה כונת‬ ‫ברכה זו של 'בכל מכל כל'?‬ ‫לימדונו חז"ל במסכת בבא בתרא (יז‪ ,‬א) מפסוק זה‪' ,‬וה' ברך את‬ ‫אברהם בכל'‪ ,‬שאברהם אבינו זכה כאן בעולם הזה לחיים שהם מעין‬ ‫עולם הבא‪ .‬וכמוהו גם יצחק אבינו‪ ,‬שנאמר בו 'ואכל מכל'‪ ,‬וכמוהו‬ ‫גם יעקב אבינו‪ ,‬שנאמר בו 'יש לי כל'‪ .‬וזו היא כונת בקשתנו בכל‬ ‫יום‪ :‬שיזכנו הקב"ה לחיות חיים של עולם הבא כאן בעולם הזה‪ ,‬כמו‬ ‫שנתברכו אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬שבכל אחד מהם נאמרה המילה‬ ‫חשבון השנים‬ ‫'כל'‪ :‬באברהם 'בכל'‪ ,‬ביצחק 'מכל' וביעקב 'כל'‪.‬‬ ‫בפרשת חיי שרה מסופר על פטירתה של שרה אמנו‪" :‬ויהיו חיי‬ ‫איך מגיעים לחיים של עולם הבא כאן בעולם הזה?‬ ‫שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים"‪ .‬ובמדרש (אסתר רבה‬ ‫א‪ ,‬ח) מסופר‪ ,‬שרבי עקיבא היה יושב ודורש והציבור מתנמנם‪.‬‬ ‫ארבעים ועוד ארבעים‬ ‫ביקש לעוררם‪ ,‬ואמר‪' :‬מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים‬ ‫אחד האנשים שהכרתי‪ ,‬שזכה יותר מכולם להבין את ההבדל בין‬ ‫ומאה מדינה? אלא תבוא אסתר‪ ,‬שהיתה בת בתה של שרה‪ ,‬שחיתה‬ ‫חיים של עולם הזה לבין חיים של עולם הבא כאן בעולם הזה‪,‬‬ ‫מאה ועשרים ושבע שנים‪ ,‬ותמלוך על מאה ועשרים ושבע מדינות'‪.‬‬ ‫היה הרב הצדיק רבי אורי זוהר זצ"ל‪ .‬כשהגיע לגבורות‪ ,‬ציינו את‬ ‫ובאמת‪ ,‬מדרש פליאה הוא‪ ,‬המעורר כל אחד מנמנומו כדי להבין‬ ‫יום הולדתו באחד מכלי התקשורת‪ ,‬ובפתח הריאיון בירכו אותו‬ ‫מה נאמר כאן‪.‬‬ ‫לרגל יום הולדתו השמונים‪' .‬יום הולדת ארבעים'‪ ,‬תיקן אותם‬ ‫והתמיהה הגדולה‪ ,‬המעוררת ישנים‪ ,‬היא‪ :‬הרי כשם שהיתה אסתר‬ ‫הרב זוהר‪.‬‬ ‫בת בתה של שרה אמנו‪ ,‬היתה גם בת בתו של אברהם אבינו‪ ,‬ואברהם‬ ‫המראיינים תמהו‪ ,‬והוא הסביר להם שבגיל ארבעים זכה להכיר את‬ ‫חי מאה שבעים וחמש שנה‪ .‬מדוע‪ ,‬אם כן‪ ,‬לא מלכה אסתר על מאה‬ ‫בוראו‪ ,‬ומאז חייו חיים‪ .‬ארבעים שנות חייו הראשונות‪ ,‬שעברו עליו‬ ‫שבעים וחמש מדינות‪ ,‬כימי חייו של אברהם אבינו? את השאלה‬ ‫בלא מצוות‪ ,‬בלא אמונה ובלא דת‪ ,‬לא היו חיים כלל‪.‬‬ ‫המעניינת הזו ראיתי בדברי הגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל‪.‬‬ ‫המראיינים התווכחו עמו‪ :‬הרי היה אמן מוכשר‪ ,‬וכשרונו הוא‬ ‫והוא מביא עליה תירוץ נפלא ביותר מאחד מגדולי הדורות הקודמים‪.‬‬ ‫שהביא אותו אל מה שהגיע‪ ,‬ועוד שלל טענות‪ .‬משראה שאינם‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שגם אברהם אבינו חי רק מאה עשרים ושבע‬ ‫מרפים ממנו ואינם מקבלים את דבריו‪ ,‬שהוא מונה את חייו רק‬ ‫שנה‪ .‬כיצד?‬ ‫מאז שהכיר את בוראו‪ ,‬השיב להם בשנינותו האופיינית‪' :‬טוב‪ ,‬אתם‬ ‫אומר המדרש (בראשית רבה סד‪ ,‬ד)‪" :‬בן ארבעים ושמונה שנה‬ ‫יודעים מה? בשבילכם‪ ,‬יש לי היום יום הולדת של ארבעים ועוד‬ ‫הכיר אברהם את בוראו"‪ .‬רק בגיל ארבעים ושמונה הכיר אברהם‬ ‫ארבעים'‪.‬‬ ‫את בוראו‪ ,‬ומאז היו חייו חיים עילאיים‪ .‬מעתה‪ ,‬אם נפחית ממאה‬ ‫בליל שבת ניגשתי אל הרב זוהר לאחל לו מזל טוב לרגל היותו בן‬ ‫שבעים וחמש שנה ארבעים ושמונה שנה‪ ,‬נמצא שאברהם אבינו חי‬ ‫'ארבעים ועוד ארבעים'‪ ,‬ואמרתי לו שברצוני להביא לו ראיה לדבריו‬ ‫מאה עשרים ושבע שנה‪ ,‬כימי חיי שרה‪ .‬פלאי פלאים!‬ ‫מפרשת השבוע‪ ,‬ראיה שיש בה יסוד עצום לכל מהלך החיים‪.‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|6‬‬ ‫מעיינות אחרים לשתות מהם‪ .‬במר יאושו הביא אותו האב אל ביתו‬ ‫ואמרתי לרב אורי זוהר‪ :‬הנה ראיה ברורה לדבריו‪ ,‬שחיים בלא‬ ‫הדל והפשוט של החזו"א‪ ,‬במושבה הקטנה בני ברק‪ .‬כשנכנסו אל‬ ‫רוחניות אינם חיים‪ ,‬ואין להם משמעות של חיים‪.‬‬ ‫הבית הדל‪ ,‬הרגיש הבן שצדק‪ :‬חיי תורה פירושם חיי דלות ועניות‪.‬‬ ‫אחר כך נכנסו אל חדרו הקדוש של מרן החזו"א‪ ,‬ודמותו הטהורה‪,‬‬ ‫טענה מערבות סיביר‬ ‫רבת ההוד והאצילות‪ ,‬נצבה לפניהם‪ .‬האב שפך לפני החזו"א את‬ ‫מעשה מופלא סיפר הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל ('תורת חיים'‬ ‫התלבטויותיו של בנו‪ ,‬והחזו"א פנה אל הבחור ואמר לו‪' :‬אתה רואה‬ ‫על אבות‪ ,‬עמ' ש"ג)‪ :‬בעיירות סיביר‪ ,‬במחנות ההסגר‪ ,‬בתנאי חיים‬ ‫את החדר הזה? איזו פשטות‪ :‬כסא‪ ,‬שולחן‪ ,‬מיטה פשוטה מעץ‬ ‫ירודים‪ ,‬כשכולנו שבורים ורצוצים‪ ,‬נתגלה לנו רכוש פנימי השוה‬ ‫והרבה ספרים‪ .‬כן‪ ,‬דע לך‪ ,‬זה מה שאתה רואה כאן'‪ .‬ואז הצביע‬ ‫יותר מכל הון דעלמא‪.‬‬ ‫החזו"א על לבו ואמר‪' :‬אבל כאן‪ ,‬בלב שלי פנימה‪ ,‬החדרים מלאים‬ ‫וכך היה המעשה‪ :‬כשגלינו לסיביר‪ ,‬עשינו את שנות הגלות יחד‬ ‫רכוש שאינו נמדד במספרים‪ ,‬אושר ועושר עצום ורב‪ ,‬אושר וסיפוק‬ ‫עם עשירי ליטא הנודעים‪ ,‬ובהם יהודים שהלכו אחר רוח הזמן‪ .‬בין‬ ‫שאי אפשר לקחתם ממני‪ ,‬והם איתי תמיד ולעולם'‪.‬‬ ‫הגולים נמנו שני אחים שהכריזו בנחרצות‪' :‬לעולם לא נמחל לרב‬ ‫דבריו הנוקבים של מרן החזו"א‪ ,‬החודרים כליות ולב‪ ,‬חדרו אל‬ ‫שפירא ולרב מפוניבז' על העוול שעשו לנו'‪...‬‬ ‫דלות מחשבותיו של הבחור הנבוך‪ ,‬והדליקו בלבו אור פנימי שהלך‬ ‫הם התכוונו לגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא זצ"ל‪ ,‬בעל‬ ‫והתחזק‪ ,‬עד שהחזירוהו למוטב‪.‬‬ ‫ה'דבר אברהם'‪ ,‬רבה של קובנה‪ ,‬ולגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל‪,‬‬ ‫הרב מפוניבז'‪ .‬לשמע הדברים עשיתי את אוזני כאפרכסת ושאלתי‪:‬‬ ‫הזוכה בפרס הגדול‬ ‫'טענות? אילו טענות? מה לכם ולגדולי תורה ענקיים שכאלו?'‬ ‫מבחן ברור‪ ,‬שבו יוכל כל אחד לבדוק בעצמו את אמיתות הדברים‪,‬‬ ‫השיבו האחים‪' :‬כן‪ ,‬טענות‪ ,‬ועוד איך טענות! מדוע לא באו אלינו‬ ‫גילה לנו מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל‪ .‬הוא ביקש להמחיש‬ ‫הרב שפירא והרב כהנמן עם כלי נשק‪ ,‬להוציא מאיתנו כסף לצדקה‬ ‫עד כמה גדול אושרו של הלומד תורה והחי על פי התורה הקדושה‪,‬‬ ‫ולמוסדות התורה? בכל פעם שבאו הגאונים להתרים אותנו‪ ,‬כמה זמן‬ ‫כמה חייו מאושרים ומלאים הנאה וסיפוק‪ ,‬עד שכל הנאה גשמית‬ ‫עבר עד שקיבלנו אותם לפגישה‪ ,‬וכשנערכה הפגישה סוף סוף‪ ,‬כמה‬ ‫אחרת אינה שוה בעיניו מאומה‪.‬‬ ‫פשרות התפשרנו עד שנתנו סכומים זעומים‪ .‬טיפשים היינו! הנה באו‬ ‫אמרו חז"ל‪" :‬תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"‪ ,‬וביאר רבי‬ ‫הקומוניסטים עם כלי נשק וחמסו מאיתנו את הכל‪ .‬אילו הגיע רכושנו‬ ‫יחזקאל מדוע הם מרבים שלום בעולם‪ .‬הוא תיאר אדם שקנה‬ ‫למוסדות התורה‪ ,‬היינו גם כאן‪ ,‬בסיביר הרחוקה‪ ,‬בעלי רכוש רב‪ .‬היינו‬ ‫כרטיס לוטו‪ ,‬והנה מודיעים לו שזכה בפרס הגדול‪ .‬ברטט ובחרדה‪,‬‬ ‫רגועים‪ ,‬שקטים ושלווים‪ ,‬ביודענו שרכושנו אינו ניתן לגניבה והוא‬ ‫בשמחה עצומה עד כדי עילפון‪ ,‬הוא נוסע למשרדי מפעל הפיס‬ ‫הולך עמנו לכל מקום‪ .‬היה לנו במה לאחוז ולהתנחם בשעות קשות‬ ‫ומקבל לידיו את ההמחאה‪ .‬כשהוא יוצא לרחוב‪ ,‬בא לקראתו אדם‪,‬‬ ‫אלו‪ ,‬היה לנו רכוש וחוסן פנימי להתמודד עם סערת התקופה'‪...‬‬ ‫וסתם כך‪ ,‬בלי כל סיבה חורץ לשון לעומתו‪.‬‬ ‫כך בכו האחים ובכו על מר גורלם‪ ,‬בראותם מולם את בני הישיבות‬ ‫אדם רגיל שהיו עושים לו דבר כזה‪ ,‬היה פותח בצעקות‪ .‬אבל הזוכה‬ ‫השמחים בחלקם גם בשעת מצוקה‪ ,‬ברכוש שרכשו כל ימיהם ונצבר‬ ‫המאושר ממשיך בדרכו כאילו לא אירע דבר‪ .‬ההוא מתרגז על חוסר‬ ‫בלבם ובנפשם‪ ,‬והוא מזונם וחלקם בכל עת ובכל מקום בעולם‪.‬‬ ‫התגובה ומנסה את מזלו פעם נוספת‪ ,‬והפעם בלשון ארוכה שאי‬ ‫'במצב זה'‪ ,‬מסיים רבי יעקב‪' ,‬נודע לנו איזה רכוש פנימי יקר רכשנו‬ ‫אפשר להתעלם ממנה‪ .‬ומה תגובתו של הזוכה? הוא מתייחס אליו‬ ‫בישיבה‪ ,‬רכוש השוה הרבה יותר מכל רכוש שבעולם‪ .‬אותו רכוש‬ ‫כאל אוויר‪ ,‬כאילו לא היה‪.‬‬ ‫לא יוכל איש ליטול מעמנו‪ ,‬וגם בזמנים הקשים ביותר עומד לנו‬ ‫מה פשר הדבר? מסביר רבי יחזקאל‪ :‬אדם שזכה בפרס הגדול שמח‬ ‫האושר הפנימי שרכשנו לנחמנו'‪.‬‬ ‫כל כך ומלא סיפוק‪ ,‬שפשוט אינו מתעניין בשום דבר אחר‪ .‬נפשו‬ ‫מלאה‪ ,‬ואין בה מקום לעלבון‪ .‬ועל אחת כמה וכמה הלומד תורה‪,‬‬ ‫חדרי הלב‬ ‫שהיא טובה מאלפי זהב וכסף‪ :‬שום פרצוף ושום לשון שיופיעו‬ ‫מרן החזון איש זצ"ל קבע בלשון הזהב הציורית שלו 'ששום עונג‬ ‫לפניו אינם שוים בעיניו מאומה‪ .‬זהו פשר המאמר "תלמידי חכמים‬ ‫בעולם לא ישוה לעונג האציל של עמל החכמה'‪ .‬אילו מילים! כבר‬ ‫מרבים שלום בעולם"‪ :‬כשיש תורה‪ ,‬יש סיפוק ויש הנאה‪ ,‬ואין‬ ‫בשמיעת צלילן יש עונג נצחי‪.‬‬ ‫מקום להתרגש מפרצופים ומלשונות רעות‪ .‬וכמה שלום מתרבה‬ ‫ומסופר על אב שבא אל מרן החזו"א עם בנו‪ ,‬בחור שלא מצא‬ ‫בכך בעולם!‬ ‫את סיפוקו בלימוד התורה ובדלותם של לומדיה‪ ,‬והחל לפזול אל‬ ‫רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?‬ ‫חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס‪ ,‬טופס 'דרשו'‬ ‫|‪7‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫מיד לאחר החופה פרצה הכלה בבכי‪" .‬כבר הייתי מאורסת פעם"‪ ,‬סיפרה‬ ‫לחתן‪" ,‬בגיל תשע התארסתי לתלמיד חכם מופלג‪ ,‬שש שנים חיכיתי‬ ‫לחתונה‪ ,‬והוא עזב את השידוך"‪ .‬החתן הקשיב לה‪ ,‬ושאל‪" :‬את גרת בבית‬ ‫פלוני‪ ,‬מאחורי העצים ההם?"‪...‬‬ ‫הגאון רבי יחיאל צוקר מרבני ישיבת 'תורה בתפארתה' ומחבר ספרי 'להאיר'‪,‬‬ ‫מדוע האריכה התורה כל כך בשידוכו של יצחק אבינו‪ ,‬ואיזה סיפור מופלא שמע‬ ‫הגאון מווילנה זצוק"ל ממארחו באמסטרדם‪ ,‬כשביקש לשלם לו על האירוח‬ ‫ֹאמרּו ֵמה' יָ ָצא ַה ָּדבָ ר" (בראשית כ"ד‪ ,‬נ')‬ ‫תּואל וַ ּי ְ‬ ‫"וַ ּיַ ַען לָ בָ ן ּובְ ֵ‬ ‫הדבר המרכזי ביותר שמטריד הורים בציבור החרדי הוא נישואי‬ ‫הילדים‪ .‬זה מתחיל להטריד במחשבות על השידוכים‪ ,‬וממשיך‬ ‫להטריד בשאלה כיצד יעמדו בהתחייבויות‪ .‬ונראה שזה מה שגילו‬ ‫לנו חז"ל הקדושים‪.‬‬ ‫סיפורו של אליעזר עבד אברהם‪ ,‬ההולך להביא אשה ליצחק‪ ,‬הוא מן‬ ‫הפרשיות הארוכות שבתורה‪ 67 :‬פסוקים‪ .‬אריכות כזו לא מצאנו לא‬ ‫בבריאת העולם ולא בעשרת הדברות‪ ,‬והסיפור אף חוזר ונשנה‪ ,‬ועל‬ ‫כך אמרו חז"ל‪" :‬יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן‬ ‫של בנים"‪ .‬וזה מה שאומר הרמב"ם‪ ,‬שיפה לו לעסוק בדבר אחד‬ ‫מענייני האמונה יותר מכל התורה כולה‪ ,‬כי כאן נדרשת התורה‬ ‫ללמד אותנו את הנהגת האדם ואת הראייה הנכונה‪.‬‬ ‫העיר‪ ,‬במקום שבו מסתובבות כל בנות ארם נהריים‪ ,‬ויכריז‪" :‬רבותיי‪,‬‬ ‫אתם רואים כאן את עשרת הגמלים? יש כאן זהב רב‪ ,‬וזה רק‬ ‫נתונים בלתי אפשריים‬ ‫הצמידים‪ .‬כל זה יהיה של מי שתסכים לבוא ולהינשא לבחור"‪ .‬ודאי‬ ‫אני רוצה שנתבונן בדבר מעניין מאוד‪ .‬אברהם אבינו אומר לאליעזר‪:‬‬ ‫תימצא מי שתחשוב לעצמה‪ :‬מה כבר יכול לקרות? נינשא‪ ,‬ואם לא‬ ‫עם הבנות המקומיות יש לי בעיה‪ .‬הבה נעצור רגע במשפט הזה‬ ‫יסתדר ניפרד‪ ,‬והעיקר שהמתנות יישארו‪ .‬אולי כך עוד היה עולה‬ ‫ונשאל‪ :‬האם בכלל יש אפשרות לחתן את יצחק? העולם כולו כופר‬ ‫בידו משהו‪.‬‬ ‫במה שאברהם מאמין‪ ,‬והוא לא רק מאמין בכך‪ ,‬אלא אף לקח את‬ ‫אבל אליעזר מגיע‪ ,‬ויש לו דרישות! אילו היה בא אליי היום בחור‬ ‫יצחק‪ ,‬ולא כשהיה ילד קטן אלא כשהיה בן ‪ ,37‬עקד אותו יד ורגל‬ ‫עם רמת דרישות כמו של אליעזר‪ ,‬הייתי אומר לו‪ :‬המתן עד שיהיו‬ ‫בהסכמתו והעמיד את הסכין מול צווארו‪ ,‬ויצחק הסכים להישחט‪.‬‬ ‫לך שיניים תותבות ומקל הליכה‪ ,‬ואולי אז‪ ,‬כשתוריד מן הדרישות‪,‬‬ ‫האם אפשר למצוא נערה שאינה מאמינה במה שהם מאמינים‪,‬‬ ‫תמצא את מבוקשך‪ .‬יש לו דרישות מכאן ועד השמים‪ .‬זו הנהגה‬ ‫ותסכים להינשא למי שמוכן להישחט על אמונה שאינה שלה?‬ ‫שאינה טבעית כלל‪ ,‬יוצאת מכל גדר הרגיל‪.‬‬ ‫בימינו יש מי שחוששים מבחור שנראה להם קיצוני מדי‪ ,‬וכאן‬ ‫מדובר בקיצוניות שאין למעלה ממנה‪ .‬היכן תימצא נערה כזו?‬ ‫מה' יצא הדבר‬ ‫ואברהם מוסיף‪ :‬לא מכנען‪ .‬בכנען עוד היה אפשר איכשהו‪ ,‬יש‬ ‫מי עמד מן הצד השני של השידוך? "צא ולמד מה ביקש לבן הארמי‬ ‫קשרים‪ ,‬יש היכרויות‪ .‬אבל הוא אומר‪ :‬לך לארם נהריים‪ .‬במפה זה‬ ‫לעשות ליעקב אבינו"‪ ,‬אנו אומרים בהגדה של פסח‪ ,‬ומכאן שלבן‬ ‫נמצא אי שם באזור המפגש של סוריה וטורקיה‪ .‬חפש שם‪ ,‬מבין‬ ‫היה רשע גדול יותר מפרעה‪ .‬ופרעה הרי היה הכופר הגדול ביותר‪,‬‬ ‫אלפי הבנות‪ ,‬אחת שתסכים‪ ,‬ואתה אינך מכיר אותה כלל‪.‬‬ ‫שאמר "מי ה' אשר אשמע בקולו"‪ ,‬וגם כשאמרו לו חרטומיו "אצבע‬ ‫אלוקים היא" לא ראה זאת‪ .‬הוא ספג מכה אחר מכה‪ ,‬ועדיין לא ראה‬ ‫דרישות 'עד השמים'‬ ‫את אלוקים‪ .‬ולבן היה רשע ממנו‪.‬‬ ‫הייתי מצפה‪ ,‬אם כן‪ ,‬שאליעזר יבוא עם כל הנכסים‪ ,‬יעמוד בכיכר‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|8‬‬ ‫סיפר לו כך‪ :‬כשביקש לעלות לארץ ישראל‪ ,‬וכיסופיו לכך היו גדולים‬ ‫ובשידוך הזה לא בתואל לבדו מנהל את הדברים‪ ,‬אלא לבן עומד‬ ‫מאוד‪ ,‬הגיע בדרכו לאמסטרדם‪ ,‬ושם תקפה אותו חולשה נוראה‬ ‫בראש המדברים‪ .‬והנה‪ ,‬די בזמן שלוקח לאליעזר לספר מה אירע‬ ‫ואיומה‪.‬‬ ‫עמו‪ ,‬ושני האפיקורסים האלה כבר אומרים "מה' יצא הדבר"‪.‬‬ ‫הוא התאכסן אצל יהודי אמיד ונכבד‪ ,‬שהיה לו בית גדול‪ ,‬ושהה‬ ‫ולא זו בלבד שהם מסכימים לשידוך‪ ,‬אלא הם עצמם שולחים את‬ ‫אצלו שבועיים‪ .‬הבית היה מלא ספרים‪ ,‬והגאון התענג שם על‬ ‫רבקה מביתם אל החתן‪ ,‬מבלי שראו אותו מעולם‪ ,‬ואחרי ששמעו‬ ‫הספרייה המבורכת‪ .‬כשהרגיש שמצבו אינו טוב‪ ,‬הבין שלארץ לא‬ ‫עליו דברים שהיו מרתיעים כל אדם‪ .‬הכול מסתדר‪ ,‬כי "מה'‬ ‫יוכל לעלות‪ ,‬והחליט לחזור לביתו‪.‬‬ ‫יצא הדבר"‪.‬‬ ‫כשבא להיפרד מבעל הבית‪ ,‬ביקש לדעת כמה עליו לשלם על‬ ‫וזה מה שלימדה אותנו כאן התורה‪" :‬מה' אשה לאיש"‪ ,‬הכול בגזירתו‬ ‫השבועיים‪ .‬בעל הבית‪ ,‬שלא ידע שאורחו הוא הגאון מווילנא‪ ,‬השיב‪:‬‬ ‫יתברך‪ .‬ומכאן עלינו ללמוד‪ ,‬שהעניין המטריד אותנו יותר מכל הוא‬ ‫"איני רוצה כסף בשום פנים ואופן"‪ .‬אמר לו הגאון‪" :‬אני מוכרח‬ ‫דווקא הדבר הזמין ביותר בעולם‪ ,‬כי יש מי שמנהל את העולם‪ .‬אין‬ ‫לשלם"‪ .‬אמר בעל הבית‪" :‬אם הרב רוצה לשלם‪ ,‬הרי הרב שהה כאן‬ ‫טעם להתחכם‪ ,‬כי בורא עולם יביא את מה שמיועד‪ ,‬אם בדרך ישרה‬ ‫שבועיים‪ .‬אבקש שהרב יאמר לי מה אינו טוב אצלי‪ .‬האם ראה הרב‬ ‫ואם בדרך עקיפה‪.‬‬ ‫בהנהגותיי דבר שאינו כשורה?"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אם זה התשלום"‪ ,‬אמר לו הגאון‪" ,‬אומר לך את מה שלא‬ ‫לדחוק את הקב"ה‬ ‫חשבתי לומר‪ .‬חז"ל אומרים על יחסו של אדם לאשתו‪' :‬אוהבה‬ ‫אספר מעשה שסיפר ה'פני מנחם' מגור זצוק"ל ליהודי שבא‬ ‫כגופו ומכבדה יותר מגופו'‪' .‬כגופו'‪ ,‬אמרו חז"ל‪ ,‬ואני ראיתי שאצלך‬ ‫להתייעץ עמו‪ .‬אותו יהודי נקלע למבוכה‪ :‬הוא שאל על שידוך‬ ‫זה יותר מכך‪ .‬ראיתי שבכל בוקר אתה קם‪ ,‬מביא לה בעצמך מים‬ ‫את אחיו‪ ,‬הרבי ה'לב שמחה' זצוק"ל‪ ,‬והרבי לא ענה לו‪ .‬הוא שאל‬ ‫לנטילת ידיים ומגיש לה משקה חם‪ ,‬בעוד אתה עצמך עדיין לא‬ ‫פעם שנייה‪ ,‬ושוב לא נענה‪ .‬הוא הלך לאחד המקובלים‪ ,‬וזה אמר‬ ‫שתית‪ .‬נמצא שאתה מגלה כאן דאגה יותר מלגופך‪ ,‬וזה אינו תואם‬ ‫לו להתקדם בשידוך‪ .‬הרבי שלו לא ענה‪ ,‬והמקובל אמר לו כן‪ .‬הוא‬ ‫את מה שאמרו חז"ל"‪ .‬זה הפגם שמצא בו‪.‬‬ ‫הלך לראש הישיבה ה'פני מנחם' ושאל אותו‪ ,‬וה'פני מנחם' אמר‬ ‫לו‪" :‬ייתכן שהמקובל רואה בראייה של היום‪ ,‬אבל אם אתה מקושר‬ ‫השידוך שבוטל‬ ‫לרבי‪ ,‬הרבי רואה גם קדימה‪ ,‬ואם הוא לא ענה לך‪"...‬‬ ‫חייך בעל הבית ואמר‪" :‬אגיד לרב מדוע אני נוהג כך"‪ .‬וכך סיפר‪:‬‬ ‫ואז הוסיף‪" :‬אספר לך מעשה שהיה עם ה'אמרי אמת'"‪ .‬יהודי אחד‪,‬‬ ‫"הייתי ילד עילוי‪ .‬בגיל תשע ידעתי מסכתות בעל פה‪ ,‬וחטף אותי‬ ‫שמצבו היה קשה והיו לו ילדים בגיל השידוכים‪ ,‬הגיע אל ה'אמרי‬ ‫העשיר שבעיר לחתן לבתו‪ .‬באותם ימים היו העשירים רגילים לארס‬ ‫אמת' זצוק"ל ואמר‪" :‬אני רוצה ברכה לעשירות"‪ .‬ה'אמרי אמת'‬ ‫את הילד הקטן עם הילדה הקטנה‪ .‬העשיר אף מימן לי לימוד פרטי‪,‬‬ ‫התחמק‪ ,‬והוא ביקש שוב ושוב‪ ,‬עד שבסוף ה'אמרי אמת' בירך אותו‪.‬‬ ‫כדי שאמשיך לגדול‪ ,‬וקבעו שבעוד שש שנים נתחתן‪.‬‬ ‫הוא עשה עסקה‪ ,‬הרוויח ונעשה עשיר‪ ,‬אבל עם העושר גבה לבו‪.‬‬ ‫"כעבור שש שנים בא אבי לסגור את הדברים עם המחותן‪ ,‬וכשהגיע‬ ‫היה לו בן מוצלח בכל קנה מידה‪ .‬כשנכנס הבן לשידוכים‪ ,‬נפגע‬ ‫לשם‪ ,‬שוד ושבר! התברר שהמחותן פשט את הרגל‪ ,‬והאיש היה כבר‬ ‫בתאונת דרכים ברגלו ונותר צולע‪ .‬הוא המשיך בשידוכים‪ ,‬ואז‬ ‫עני‪ .‬כל האירוסין נעשו על תנאי שימשיך להחזיק אותי על התורה‬ ‫הציעו לו שידוך עם בת של חייט‪ .‬נערה טובה‪ ,‬אבל בת של חייט‪.‬‬ ‫ועל העבודה עוד שנים רבות‪ ,‬ועכשיו כבר לא היה לו במה להחזיק‬ ‫בלית ברירה נסגר השידוך‪ :‬היא הסכימה להינשא לו‪ ,‬כי היה כסף‪,‬‬ ‫אותי‪ .‬אבי ביטל את השידוך במקום‪.‬‬ ‫אף שהוא צולע‪.‬‬ ‫"הדבר כאב לי עד עמקי נשמתי‪ .‬הכלה יושבת ומחכה שש שנים‪,‬‬ ‫הלך האב אל ה'אמרי אמת' לקבל ברכה‪ .‬אמר לו ה'אמרי אמת'‪:‬‬ ‫ילדה אמנם‪ ,‬ומכינה את עצמה באמת לגדל בן תורה בסדר גודל‬ ‫"שמע‪ ,‬הבת של החייט הייתה ראויה לבנך בדרך ישרה לגמרי‪.‬‬ ‫כזה‪ ,‬ועכשיו היא צריכה לסבול‪ .‬אבל אבי התעקש‪ .‬הייתי אז בחור‬ ‫כשהיית במצבך הקודם‪ ,‬לא הייתה לך בעיה להשתדך עם החייט‪.‬‬ ‫בן ‪ ,15‬ומיד חטף אותי עשיר אחר‪.‬‬ ‫אבל כשנעשית עשיר‪ ,‬כבר חיפשת את ה'בנות טובים'‪ ,‬נכון? לכן‬ ‫"התחתנו‪ .‬הייתה חתונת פאר‪ ,‬ואני בפנים נשרפתי‪ .‬נגמרו שבעת‬ ‫הבורא היה צריך לסובב זאת דרך תאונת הדרכים של בנך‪ .‬יכולת‬ ‫ימי המשתה‪ ,‬וחליתי‪ .‬התחילו לצאת לי פצעים‪ .‬הלכנו לרופאים‪ ,‬כאן‬ ‫לקבל את זה בלי תאונה‪ .‬אתה דוחק את הגורל"‪ ,‬אמר לו ה'אמרי‬ ‫ושם‪ ,‬וחותני הביא את הרופאים הטובים ביותר בעולם‪ ,‬אבל דבר לא‬ ‫אמת'‪" ,‬אתה מנסה לדחוק את הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ולכן תקבל את מה‬ ‫הועיל‪ .‬גופי התמלא שחין‪ ,‬והרופאים לא מצאו לו מזור‪ .‬התבקשתי‬ ‫שמיועד לך בדרכים הפחות נעימות"‪.‬‬ ‫לתת גט‪ ,‬ונתתי‪ .‬נתתי גט‪ ,‬וישבתי ללמוד‪ .‬התורה הייתה משוש חיי‪,‬‬ ‫אבל הייתי מוכה שחין‪.‬‬ ‫שכר האירוח‬ ‫הגאון מווילנה זצוק"ל לא נהג לספר סיפורים‪ ,‬אבל יש סיפור אחד‬ ‫חתונה של שני עניים‬ ‫שסיפר לתלמידו רבי חיים מוולוז'ין זצוק"ל‪ ,‬כי מצא בו עניין שראוי‬ ‫"בא אליי אדם אחד ואמר‪' :‬שמע‪ ,‬במצבך אתה גם צריך מהיכן‬ ‫ללמוד ממנו‪ .‬רבי חיים מוולוז'ין מביא את הסיפור‪ ,‬ואומר שהגאון‬ ‫|‪9‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫אמר אותו יהודי לגאון‪" :‬הבין הרב? הרי אני אמללתי אותה‪ .‬כל מה‬ ‫להתפרנס‪ .‬אצפה את הכרכרה שלי בכריות נוחות‪ ,‬ונעבור יחד‬ ‫שעבר עליה קרה לה מפני שלא נשאתי אותה‪ ,‬בשעה שהייתי מיועד‬ ‫ממקום למקום לאסוף כסף‪ .‬כשיראו בשביל מי אני אוסף‪ ,‬ירחמו‬ ‫לה‪ .‬האם לא מגיע לה שאדאג לה כל ימי חייה כפי שאני דואג לה?‬ ‫עליך ויתנו נדבות הגונות‪ ,‬ונתחלק חצי חצי‪ .‬יהיה גם לי וגם לך'‪.‬‬ ‫הרי אני אמללתי אותה!"‪.‬‬ ‫חשבתי לעצמי‪ :‬מה כבר אפסיד? אשב בכרכרה נוחה עם ספריי‪,‬‬ ‫והוסיף‪" :‬הקדוש ברוך הוא עזר לנו‪ ,‬ומהר מאוד נרפאנו שנינו‪ ,‬וגם‬ ‫והוא יחזר על הפתחים‪ .‬עברנו מעיירה לעיירה‪ ,‬ואנשים אכן נענו‬ ‫הברכה הגיעה‪ ,‬וברוך ה' אנחנו יושבים היום על התורה ועל העבודה‬ ‫למסכנות הזאת‪.‬‬ ‫כמקודם"‪ .‬כי בסך הכול הם היו מיועדים זה לזה מלכתחילה‪ ,‬ואנחנו‬ ‫"יום אחד‪ ,‬באחת הערים‪ ,‬פגשנו כרכרה נוספת כזאת‪ ,‬של יהודי‬ ‫בני האדם עושים מהומה‪ ,‬השתדלויות וחשבונות‪.‬‬ ‫שלקח את בתו שהיתה גם היא מוכת שחין ואסף כך נדבות‪ .‬מן הון‬ ‫להון נקשרנו יחד‪ .‬אותו יהודי אמר לי‪' :‬בוא קח את בתי לאשה‪ ,‬שניכם‬ ‫ללכת ישר עם בורא עולם‬ ‫באותו גורל‪ ,‬באותו מצב'‪ .‬בדקתי ומצאתי שהיא אכן נערה משכלת‬ ‫ואת הסיפור הזה הגאון כן סיפר‪ ,‬כדי ללמדנו‪ :‬יעשה אדם כמה‬ ‫אוהבת תורה ויודעת הלכה כיאה לבת ישראל‪ .‬התארסנו וקבענו‬ ‫סיבובים שירצה‪ ,‬מה שמיועד לו יגיע עד אליו‪ .‬אינו רוצה כך? זה יגיע‬ ‫חתונה‪ .‬חתונה מצומצמת‪ ,‬כפי שאפשר‪ ,‬שני עניים שמתחתנים‪.‬‬ ‫אליו בדרך חתחתים‪ ,‬ומי יודע איך‪ .‬צריך ללכת ישר עם בורא עולם‬ ‫"הייתה חופה‪ ,‬ברוך ה'‪ ,‬והגענו לחדר הייחוד‪ .‬כשנכנסנו‪ ,‬פרצה הכלה‬ ‫ולא לדחוק‪" ,‬נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו"‪ ,‬לחיות עם בורא עולם‪.‬‬ ‫בבכי‪ .‬אמרתי לה‪' :‬עכשיו? ביום החתונה? מה הבכי?'‪ .‬אמרה לי‪:‬‬ ‫כדאי היה לכתוב את כל עשרות הפסוקים האלה‪ ,‬כדי ללמוד‬ ‫'שמע‪ ,‬אני כבר הייתי מאורסת פעם‪ .‬בגיל תשע התארסתי‪ ,‬ושש‬ ‫משיחתם של עבדי אבות כיצד צריך לחיות‪ ,‬ולא להתבלבל‪.‬‬ ‫שנים חיכיתי לחתונה‪ .‬התארסתי עם תלמיד חכם מופלג‪ ,‬וכך וכך‬ ‫גם אם תנאי הפתיחה הם בלתי אפשרים‪ .‬אין סיכוי? בוודאי שיש‬ ‫היה‪ ,‬והוא עזב את השידוך'‪.‬‬ ‫סיכוי‪ ,‬כי זה מה שמתאים‪ ,‬והקדוש ברוך הוא יביא את זה עד אליו‪.‬‬ ‫"שאלתי אותה‪' :‬את גרת בבית פלוני? מאחורי העצים ההם?'‪ .‬אמרה‬ ‫"מה' מצעדי גבר"‪.‬‬ ‫לי‪' :‬כן'‪ .‬ואני אמרתי‪' :‬אני החתן! אני החתן!'"‪.‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 10‬‬ ‫בס"ד‬ ‫המהפכה‬ ‫בעולם הספר‬ ‫בפלטפורמת הספר התורני‬ ‫מל אי *‬ ‫הספר ש לך תמיד ב‬ ‫ללמוד‬ ‫להפיץ‬ ‫לחבר‬ ‫הספר שלך יוצג‬ ‫מהבית שלך אל כל העולם‬ ‫מעכשיו יש לך חשיפה‬ ‫עם כל הספרים המובחרים‬ ‫מעלים בקלות את הספר‬ ‫משלך‪ ,‬ניתן לקבל מידע‬ ‫מול מאגר לומדים‬ ‫עם אפשרות לרכישה מיידית‬ ‫ולעיין בספר שלך‬ ‫ללא תלות באמצעי שיווק נוספים‬ ‫* ברכישת הקובץ הדיגיטלי דרך פלטפורמת 'הספר התורני' ‪ /‬לרכישת ספר מודפס ‪ -‬בפניה דרך הפלטפורמה ישירות למחבר‪.‬‬ ‫‪02-5090089‬‬ ‫‪hasefer.org.il‬‬ ‫הבית ש ל מח ב ר י ה ס פ ר ים‬ ‫‪office@hasefer.org.il‬‬ ‫מבית צוף הוצאה לאור‬ ‫| ‪11‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"רבי גדליה התכוון רק לסייע להוציא את הארגזים מהמונית ולהיעלם מיד‪,‬‬ ‫בטרם יספיק החתן לראותו‪ .‬אלא שלפתע הגיע החתן לדירה באופן בלתי‬ ‫צפוי‪ ,‬ונדהם לראות את המשגיח טורח ופורק קופסאות רבות מהמונית‪"...‬‬ ‫המשגיח הגה"צ רבי גדליה אייזמן זצ"ל נהג בתלמידי ישיבת‬ ‫'קול תורה' כאב רחמן‪ ,‬והכל בהסתר ובאין רואים‬ ‫ּיֹוצא ָה ֶעבֶ ד ּכְ לֵ י כֶ ֶסף ּוכְ לֵ י זָ ָהב ּובְ גָ ִדים וַ ּיִ ֵּתן לְ ִרבְ ָקה" (בראשית כ"ד‪ ,‬נ"ג)‬ ‫"וַ ֵ‬ ‫הגאון הגדול רבי אברהם סאלים שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת 'מאור‬ ‫התורה'‪ ,‬מספר סיפור מופלא על הנהגתו האבהית של המשגיח‬ ‫הגה"צ רבי גדליה אייזמן זצ"ל‪" :‬אחד מחברי שלמד בתקופתי‬ ‫בישיבה היה בן למשפחה עניה ודלת אמצעים‪ .‬אותו בחור התארס‬ ‫בשעה טובה ומוצלחת ועמד לבנות את ביתו‪ .‬במצבו הכלכלי הקשה‬ ‫לא היה לאל ידו לרהט ולצייד את ביתו אפילו בציוד הבסיסי ביותר‪.‬‬ ‫פניתי למשגיח רבי גדליה ועדכנתי אותו על מצבו הכלכלי של‬ ‫החתן‪ ,‬והוא נרתם לסייע לו בכל לב‪ .‬זאת למרות שאותו בחור עזב‬ ‫את הישיבה כבר כמה שנים קודם לכן‪ ,‬ולאחר עזיבתו לא היה לו‬ ‫קשר מיוחד עם המשגיח‪.‬‬ ‫פנימה‪ .‬למול עיני נגלה מחזה מדהים‪ :‬רבי גדליה והרבנית עבדו‬ ‫"רבי גדליה טיכס עצה עם רעייתו הרבנית ע"ה‪ ,‬והיא יצרה קשר‬ ‫במלוא המרץ וארזו יחד את הכלים בקופסאות ובארגזים כדי‬ ‫עם בעל חנות כלים מפורסמת בירושלים וסיפרה לו על המקרה‬ ‫להובילם ליעדם‪ .‬בסיום האריזה הזמין רבי גדליה מונית ונסע יחד‬ ‫שהגיע לפתחם‪ .‬הלה ניאות למכור לה במחיר עלות מערכות כלים‬ ‫איתי לביתו המיועד של החתן‪ .‬הוא התכוון רק לסייע לי להוציא את‬ ‫איכותיות במגוון גדול‪ :‬כלי אוכל והגשה‪ ,‬כמות הגונה של סכו"ם‪,‬‬ ‫הארגזים מהמונית ולהיעלם מיד‪ ,‬בטרם יספיק החתן לראותו‪ .‬אלא‬ ‫סירים ומחבתות ועוד‪ .‬היתה זו נתינה ביד רחבה ותמיכה הגונה‬ ‫שלפתע הגיע החתן לדירה באופן בלתי צפוי‪ ,‬ונדהם לראות את‬ ‫וגדולה בהיקפה‪ ,‬אשר תפסה שטח גדול מאד בדירתו הצנועה של‬ ‫המשגיח טורח ופורק קופסאות רבות מהמונית ומניחן על יד ביתו‪.‬‬ ‫רבי גדליה‪ .‬כמובן שכולה שולמה מכיסו הפרטי‪.‬‬ ‫"רבי גדליה ראה אותו בזווית עינו והתעלם ממנו‪ .‬הוא העמיד פנים‬ ‫"רבי גדליה יצר עמי קשר לאחר הקניה‪ ,‬וביקש שאני אקח מביתו‬ ‫כאילו בא לסדר עניין כלשהו שכלל אינו קשור אליו‪ ,‬וכשסיים השאיר‬ ‫את הכלים ואביא אותם לביתו של החתן‪ ,‬כדי שלא ייוודע שהוא‬ ‫אותי לבדי עם החתן ונסע מבלי שהחליף עמו ולו מילה אחת‪...‬‬ ‫זה שעומד מאחורי התרומה‪ .‬וטעמו ונימוקו עמו‪ :‬גם משום שרצה‬ ‫"זכורני שמאד מאד התפעלתי אז מדאגתו העצומה ומהחסד‬ ‫להקפיד על 'מתן בסתר'‪ ,‬וגם כדי לחסוך אי נעימות מהחתן אם‬ ‫המושלם שגמל עם תלמידו"‪ ,‬סיים הרב סאלים את סיפורו‪" ,‬אבל‬ ‫ייוודע לו שהמשגיח בכבודו ובעצמו תרם לו תרומה כה גדולה‬ ‫לא פחות מכך גם מהדרך החכמה שבה הצניע את מעשהו‪ .‬איך‬ ‫מכספו הפרטי‪.‬‬ ‫השתדל לעשותו בהסתר ובאין רואים!"‪..‬‬ ‫"הגעתי לביתו ימים אחדים לפני החתונה‪ ,‬והרבנית הכניסה אותי‬ ‫בזכות התורה ולומדיה‬ ‫מאות אלפי יהודים כבר זוכים להתקדם מדי יום בידיעת התורה‬ ‫באמצעות התוכניות השונות של 'דרשו' אל תישאר מאחור!‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדת נדרים פלוס‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 12‬‬ ‫נחשף מכתב נדיר של החפץ חיים‬ ‫מכתב נדיר בכתב יד קדשו של מרן החפץ חיים זצ"ל‪ ,‬שנשלח מראדין לבוסטון לפני ‪ 117‬שנה‪ ,‬נחשף לקראת המכירה הקרובה של 'גנזים'‪ :‬רבן של‬ ‫כל ישראל‪ ,‬שהדור כולו הולך לאור פסקיו‪ ,‬מעיד על עצמו כי מעולם לא נטל על שכמו את עול הרבנות‪ ,‬ומחזיר לשולחיו את הגט שהגיע לידיו‬ ‫הפוסק שירא מן ההוראה‬ ‫עדות מכלי ראשון‪ ,‬בכתב יד קדשו של‬ ‫הדברים מעוררים השתאות‪ .‬באותן שנים‬ ‫רבן של ישראל‪ ,‬מאירה באור חדש פרק‬ ‫כבר נפוצו חלקי ה'משנה ברורה' בכל‬ ‫סתום בתולדות חייו‪ .‬בכמה מן הביוגרפיות‬ ‫קהילות ישראל‪ ,‬ופסקיו של החפץ חיים‬ ‫של מרנא החפץ חיים זצ"ל מסופר כי‬ ‫נעשו לעמוד האש שלאורו הולך העם‬ ‫בצעירותו נתמנה לזמן קצר לרבה של‬ ‫כולו‪ .‬ודווקא הוא‪ ,‬בעל המשנה ברורה‪,‬‬ ‫ראדין‪ ,‬ועד מהרה הסתלק מן המשרה‬ ‫מסרב בתוקף לטפל אפילו בשליחות של‬ ‫בעקבות מעשה שהיה עם הקצב שנתפס‬ ‫גט בעיירה הקטנה שבה הוא גר‪ .‬מטון‬ ‫מוכר בשר טריפה‪ .‬והנה‪ ,‬במכתב שנחשף‬ ‫הדברים ניכר כי לא חוסר ידיעה עמד‬ ‫כעת לקראת מכירה פומבית בבית‬ ‫מאחורי ההחלטה‪ ,‬אלא יראת הוראה‬ ‫המכירות 'גנזים'‪ ,‬כותב החפץ חיים בעצמו‪,‬‬ ‫ואימת האחריות‪ .‬חז"ל אמרו "כל שאינו‬ ‫בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים‪:‬‬ ‫יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק‬ ‫"וידוע שלא קבלתי עלי רבנות מעולם"‪.‬‬ ‫עמהם"‪ ,‬והנה דווקא מי שהכיר את טיבם‬ ‫המכתב נכתב בראדין בי"ג בניסן תרס"ט‪,‬‬ ‫יותר מרבים בדורו‪ ,‬בחר להתרחק מהם‬ ‫יומיים לפני חג הפסח‪ ,‬ונשלח אל הגאון‬ ‫ככל האפשר‪.‬‬ ‫רבי זלמן יעקב פרידערמאן‪ ,‬רב 'אגודת‬ ‫לראדין היה רב ומורה הוראה‪ ,‬הגאון רבי‬ ‫קהילות הקודש' בבוסטון וחתנו של רבי‬ ‫אריה מרדכי מירוויס‪ ,‬שכיהן כאב"ד העיר‬ ‫יעקב ליפשיץ מקובנה‪ .‬רבי זלמן יעקב‬ ‫משנת תרנ"ח‪ ,‬והחפץ חיים הוקיר אותו מאוד והתייעץ עמו‬ ‫עמד בקשר הדוק עם החפץ חיים‪ ,‬סייע בהפצת ספריו ותמך‬ ‫בעניינים רבים‪ .‬במכתב נוסף המצורף לפריט‪ ,‬מאת אבי האשה‬ ‫בישיבת ראדין‪.‬‬ ‫ר' אברהם קאפלאן‪ ,‬נמסר בשם החפץ חיים להחזיר את הגט‬ ‫ולשלחו אל רב העיר‪ .‬מכתב שלישי‪ ,‬מאת רבי אריה מרדכי עצמו‪,‬‬ ‫טעות אחת בשם‬ ‫מפרט את שמה המדויק של האשה ואת אופן כתיבתו‪.‬‬ ‫מבוסטון נשלחו אל החפץ חיים גט והרשאה‪ ,‬כלומר כתב המינוי‬ ‫המכתב נשמר בשלמותו יחד עם המעטפה המקורית‪ ,‬שעליה‬ ‫לשליח‪ ,‬כדי שהגט יימסר לאשה המתגוררת בראדין‪ .‬מן הסתם‬ ‫מתנוססים שמו וכתובתו של החפץ חיים‪ ,‬בול דואר רשום מראדין‬ ‫סברו השולחים שאין כתובת טבעית יותר לגט הנשלח לראדין‬ ‫ושני בולים של עשר קופיקות מימי האימפריה הרוסית‪.‬‬ ‫מאשר ביתו של גדול הדור‪ .‬אלא שהחפץ חיים השיב לבוסטון‬ ‫את המעטפה כולה‪.‬‬ ‫אוצר של כתבי יד‬ ‫לפני כן עבר על המסמכים ומצא בהם טעות‪ .‬בהרשאה נכתב כי‬ ‫המכתב יוצע במכירה הפומבית של 'גנזים'‪ ,‬שתתקיים ביום‬ ‫השליח שממונה למסור את הגט לידי האשה הוא שמש בשם‬ ‫ראשון כ"ח בחשון (‪ )8.11‬בשעה ‪ .20:00‬מחיר הפתיחה עומד על‬ ‫שמואל ליב‪ ,‬ואילו החפץ חיים מעיר‪" :‬ואין בעירנו שמש ששמו‬ ‫‪ 30‬אלף דולר‪ ,‬והערכת המחיר נעה בין ‪ 40‬ל‪ 60-‬אלף דולר‪.‬‬ ‫שמואל ליב רק משה ליב שמו"‪ .‬בענייני גיטין‪ ,‬שבהם מדקדקים‬ ‫לצדו יוצעו במכירה כתבי יד נדירים ומרתקים של גדולי ישראל‬ ‫בכל שם ובכל אות‪ ,‬אין זו טעות של מה בכך‪ .‬החפץ חיים אף מציע‬ ‫לדורותיהם‪ ,‬ובהם מכתב בכתב יד רבי עקיבא איגר אל הגאון בעל‬ ‫שליח מתאים יותר‪ ,‬חותנו של אותו שמש‪ ,‬רבי יצחק צבי‪" ,‬והוא‬ ‫'בית מאיר' עם משא ומתן בכתב ידו של הבית מאיר‪ ,‬איגרת בכתב‬ ‫איש משכיל ושמש ראשון בבית המדרש שלנו"‪.‬‬ ‫יד החתם סופר אל חותנו רבי עקיבא איגר‪ ,‬דרשות לפורים בכתב‬ ‫אחר כך באות השורות המרגשות שבמכתב‪" :‬ואני מבקש שלא‬ ‫יד קדשו של החתם סופר‪ ,‬כרך שלם של 'ערוך השלחן' על סדר‬ ‫ישלח בקייץ הגט לידי‪ ,‬כי אין דרכי מעולם להתערב בענינים‬ ‫קדשים בכתב יד המחבר‪ ,‬מכתב של רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי‬ ‫הנוגעים לרבנות ובפרט בענין גיטין‪ ,‬וידוע שלא קבלתי עלי רבנות‬ ‫בענייני יסוד אגודת ישראל וגזירת השחיטה‪ ,‬ומכתב ארוך בענייני‬ ‫מעולם‪ .‬והבעל ידע למי לשלוח גם בלעדי"‪ .‬עוד מציין החפץ חיים‬ ‫עירובין‪ ,‬בצירוף ציור‪ ,‬בכתב יד מרן החזון איש‪ .‬כל הפריטים‬ ‫כי בכוונתו לצאת מביתו בימי הקיץ לזמן ממושך‪ ,‬ולכן ישלחו את‬ ‫מוצגים באתר 'גנזים'‪ ,‬ובו ניתן לעיין בהם ולהגיש הצעות‪.‬‬ ‫הגט ליד אחר‪ .‬את המכתב הוא חותם בברכת "חג שמח"‪.‬‬ ‫| ‪13‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫ברחבת הכותל מבחין הילד היתום בבחורי ישיבה‪ .‬כמה פעמים כבר‬ ‫ניסה לבקש רחמים מעוברים ושבים‪ ,‬ושום דבר לא יצא מזה‪ .‬הוא עוזב‬ ‫את השורה‪ ,‬רץ אליהם ומתחנן בדמעות שיצילו אותו ואת אחיו‪ .‬אחד‬ ‫הבחורים מסתכל עליו בחשד‪" :‬למה דווקא אתה?"‪...‬‬ ‫הגאון רבי דוד שרייבר שליט"א‪ ,‬בעל 'דיני מגדים'‪ ,‬מספר על אביו‪,‬‬ ‫הגאון רבי פנחס שרייבר זצוק"ל‪ ,‬אב"ד אשדוד‬ ‫יעקב א‪ .‬לוסטיגמן‬ ‫"וְ ַאבְ ָר ָהם זָ ֵקן ּבָ א ּבַ ּיָ ִמים" (בראשית כד‪ ,‬א)‬ ‫"ואברהם זקן בא בימים"‪ .‬על פי דברי הזוהר הקדוש ביארו‪ ,‬שאברהם‬ ‫אבינו בא עם כל ימיו‪ :‬כשהגיע לזקנתו‪ ,‬עמדו לצידו כל הימים שחי‪,‬‬ ‫מלאים‪ ,‬ולא נשמט מהם יום אחד ריק‪.‬‬ ‫גם בדורנו היה מי שזכה לכך‪ .‬הגאון רבי פנחס שרייבר זצוק"ל‪ ,‬אב"ד‬ ‫אשדוד‪ ,‬ישב כמעט ‪ 50‬שנה ליד אותו סטנדר בביתו שברחוב חזון‬ ‫איש בבני ברק‪ ,‬ולא ראה בעולמו דבר מלבד התורה‪ .‬קורות חייו‬ ‫ומסכת מסירות הנפש המופלאה של מרן זצ"ל‪ ,‬מובאים בהרחבה‬ ‫בספר 'ואוותר אנכי לבדי'‪ ,‬המבוסס על עדויות של בני המשפחה‬ ‫ותלמידים‪ ,‬אבל כדי להבין מאיפה זה התחיל‪ ,‬צריך ללכת הרחק משם‪,‬‬ ‫אל שלגי סיביר‪ .‬בנו‪ ,‬הגאון רבי דוד שרייבר שליט"א‪ ,‬הוא שמספר‪.‬‬ ‫שלושה לילות בלי שינה‬ ‫"כך הוא מגיע לקבוצת 'ילדי טהראן'‪ ,‬יתומים שאספו כדי להעלות‬ ‫ריצה בשלג‬ ‫אותם לארץ ישראל‪ .‬ושם מתחילה המלחמה האמיתית‪ ,‬המלחמה‬ ‫"אבא כמעט לא דיבר על השנים ההן"‪ ,‬הוא פותח‪" .‬את המעט שאני‬ ‫על הנשמה‪.‬‬ ‫יודע‪ ,‬הוצאנו ממנו בעמל רב‪ ,‬משפט פה ומשפט שם‪.‬‬ ‫"המדריכים רוצים לעשות מהילדים יהודים חדשים‪ .‬אוכל טרף על‬ ‫"הוא נולד בירוסלב שבגליציה‪ .‬יום לפני שהגרמנים ימ"ש נכנסים‬ ‫השולחנות‪ ,‬הבטחות‪ ,‬פיתויים‪ .‬ואבא רואה שבלילות‪ ,‬כשהילדים‬ ‫לעיירה‪ ,‬המשפחה בורחת מזרחה‪ ,‬ובסוף מגיעה לסיביר‪ .‬קור‬ ‫ישנים‪ ,‬המדריכים גוזזים להם את הפאות‪.‬‬ ‫שאי אפשר לתאר‪ .‬יורקים‪ ,‬והרוק נעשה קרח עוד לפני שהוא‬ ‫"נו‪ ,‬מה יכול לעשות ילד בודד מול מבוגרים?‬ ‫נוגע באדמה‪.‬‬ ‫"הוא פשוט לא הולך לישון‪ .‬שלושה ימים ושלושה לילות הוא‬ ‫"בערב חוזר סבי‪ ,‬רבי ישראל בונם זצ"ל‪ ,‬מעבודת הכפייה‪ .‬בצריף‬ ‫מסתובב ער‪ ,‬הידיים צמודות לרקות‪ ,‬שומר על הפאות‪ .‬בלילה‪,‬‬ ‫אי אפשר ללמוד‪ ,‬צפיפות ורעש‪ .‬בחוץ אסור לעמוד במקום‪ ,‬מי‬ ‫לאור הירח‪ ,‬הוא הולך בשבילים וחוזר בעל פה על מה שלמד עם‬ ‫שעומד קופא‪ .‬אז מה עושים?‬ ‫אבא שלו בסיביר‪ ,‬ומדי פעם מסתובב לבדוק שאף אחד לא מתגנב‬ ‫"רצים‪ .‬אבא וסבא רצים בשלג סביב המחנה‪ ,‬ותוך כדי ריצה סבא‬ ‫מאחוריו‪ .‬אחרי שלושה ימים המדריכים מתייאשים מהילד המוזר‬ ‫משנן לו מסכת גיטין ושולחן ערוך יורה דעה‪ ,‬בעל פה‪ ,‬מילה במילה‪.‬‬ ‫הזה ועוזבים אותו"‪.‬‬ ‫ספרים אין שם‪ .‬מה שנכנס לראש‪ ,‬זה מה שיש"‪.‬‬ ‫עדות נוספת מאותם ימים הגיעה למשפחה שנים רבות אחר כך‪.‬‬ ‫הריצות האלו נפסקו מוקדם מדי‪" .‬אבא היה כבן עשר כשאביו ואמו‬ ‫"תלמיד חכם‪ ,‬מתלמידי החזון איש‪ ,‬פגש את אחד הנכדים ואמר‬ ‫נפטרו‪ ,‬בהפרש של שלושה ימים"‪ ,‬מספר הגר"ד‪" .‬הוא קבר אותם‬ ‫לו‪' :‬אני מכיר את סבא שלך לפני כולם'"‪ ,‬מספר הגר"ד‪" .‬הוא גדל‬ ‫בעצמו‪ ,‬ובקושי מצא עשרה יהודים שיעמדו איתו לקדיש‪ .‬ואז נשאר‬ ‫במושב‪ ,‬ויום אחד הגיעה לשם שיירה של ילדי טהראן לסיור‪ .‬הילדים‬ ‫לבד בעולם‪ .‬ילד בן עשר‪ ,‬ועל הידיים אח קטן‪.‬‬ ‫מסתכלים על השדות ועל העצים‪ ,‬ופתאום ילד אחד יוצא מהשורה‬ ‫"ומה לקח אתו מבית אבא? גמרא גיטין ושולחן ערוך יורה דעה‪ .‬לא‬ ‫ורץ אליו בלי אוויר‪' :‬יש לך גמרא גיטין?'‪.‬‬ ‫ספרים מודפסים‪ ,‬אלא כאלו הכתובים בלב"‪.‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 14‬‬ ‫"הוא רץ הביתה להביא גמרא‪ .‬הילד מחכה לו במקום‪ ,‬דרוך‪ ,‬שפתיים‬ ‫חיוורות‪ .‬הוא חוטף את הגמרא‪ ,‬מנשק אותה‪ ,‬מלטף‪ ,‬ובוכה בשקט‪:‬‬ ‫'כמה זמן לא ראיתי גמרא‪ .'...‬עומד ובולע את האותיות בעיניים‪,‬‬ ‫עד שמגיע מדריך‪ ,‬לוקח לו את הגמרא‪ ,‬מחזיר אותה לבעליה וגורר‬ ‫אותו בחזרה לשורה"‪.‬‬ ‫השנה זה כבר נראה לי מוגזם‪.‬‬ ‫הדרך לכולל מלאה עליות וירידות‪,‬‬ ‫תבחן אותי‬ ‫"הקבוצה נלקחת לסיור בירושלים"‪ ,‬ממשיך הגר"ד‪" .‬ברחבת הכותל‬ ‫ואני הולך לידו ורואה איך כל‬ ‫אבא מבחין בבחורי ישיבה‪ .‬כמה פעמים כבר ניסה לבקש רחמים‬ ‫פסיעה עולה לו בבריאות‪ .‬אני‬ ‫מעוברים ושבים‪ ,‬ושום דבר לא יצא מזה‪ .‬הוא עוזב את השורה‪ ,‬רץ‬ ‫אליהם ומתחנן בדמעות שיצילו אותו ואת אחיו‪ .‬אחד הבחורים‬ ‫מנסה‪' :‬אבא‪ ,‬אולי הפעם במניין‬ ‫מסתכל עליו בחשד‪' :‬למה דווקא אתה?'‪.‬‬ ‫הקרוב? מה כבר ההבדל?'‬ ‫"מה יש לילד יתום להגיד? אין לו מסמכים‪ ,‬אין לו קרובים‪ ,‬אין מי‬ ‫שיעיד עליו‪.‬‬ ‫“'אני יודע שולחן ערוך יורה דעה'‪ ,‬הוא עונה‪' .‬אתה יכול לבחון אותי'"‪.‬‬ ‫הבחורים לקחו את העניין לידיים‪ ,‬ובהוראת מרן החזון איש זצוק"ל‬ ‫הודיע הרב משה חיים אקון לרשויות ששני הילדים לבית שרייבר‬ ‫הם קרובי משפחתו‪ .‬כך יצאו לחופשי‪ .‬מכל הילדים שבקבוצה‬ ‫סליחות‪ ,‬מאותו לב‪ .‬מה יש שם‪ ,‬שבשבילו כדאי לסכן את הגוף?‬ ‫נשארו בסוף שישה בלבד שומרי תורה ומצוות‪ .‬שניים מהם היו‬ ‫"אבא רואה שאני לא רגוע‪ ,‬ומגלה לי‪' :‬בערב יום הדין כל אחד צריך‬ ‫הגר"פ זצ"ל ואחיו‪.‬‬ ‫עדים שיעידו עליו‪ .‬אני הולך אל העדים שלי‪ .‬הקירות של הכולל‪,‬‬ ‫"פעם שאלתי את אבא"‪ ,‬מספר בנו‪" ,‬למה‪ ,‬כשהיה נער בודד‬ ‫שבו אני לומד כל השנה'"‪.‬‬ ‫בישיבה‪ ,‬בלי פרוטה ובלי זוג מכנסיים להחלפה‪ ,‬לא הלך לחפש את‬ ‫מאחורי הדברים עומדת גמרא מפורשת במסכת תענית‪" :‬שמא‬ ‫הדודים שהיו לו בארץ‪ .‬הוא ענה לי בפשטות‪' :‬לא היה לי זמן‪ .‬לא‬ ‫יאמר אדם מי מעיד בי? אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם‬ ‫בשביל זה נשארתי לחיות'"‪.‬‬ ‫מעידים בו"‪ .‬רבינו לא חיכה שהעדים יגיעו אל בית הדין‪ .‬הוא הביא‬ ‫אותם בעצמו‪.‬‬ ‫העדים של ערב ראש השנה‬ ‫ומה ראו הקירות האלו? המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א סיפר‬ ‫מכאן קפיצה של יותר מ‪ 60-‬שנה‪ ,‬אל ערב ראש השנה האחרון בחייו‬ ‫למשפחה בימי השבעה‪ ,‬שבפורים אחד הגיע לבני ברק לראות איך‬ ‫של רבינו‪.‬‬ ‫שמחים בעיר התורה‪ .‬אברך תלמיד חכם שפגש ברחוב אמר לו‪:‬‬ ‫"אבא כבר היה חלש מאוד"‪ ,‬מספר הגר"ד‪" .‬כל פעולה פשוטה‬ ‫"בוא‪ ,‬אראה לך שמחת פורים אמיתית"‪ ,‬ולקח אותו לכולל פוניבז'‪.‬‬ ‫הייתה בשבילו משימה‪ .‬כל השנה אמר סליחות במניין של פוניבז'‬ ‫שם‪ ,‬באולם‪ ,‬ישב הגר"פ זצ"ל ולמד‪ ,‬ומפיו בוקע ניגון מתוק של‬ ‫לצעירים‪ ,‬אבל בערב ראש השנה הקפיד ללכת דווקא לכולל פוניבז'‪.‬‬ ‫גמרא‪ .‬רבי דן עמד והביט‪ ,‬ואמר שזו שמחת הפורים הראויה ביותר‪.‬‬ ‫אף אחד בבית לא שאל למה‪ .‬אבא לא גילה אפילו לנו‪ ,‬הילדים‪ ,‬חצי‬ ‫"אבא אמר פעם‪ ,‬לעת זקנתו‪ ,‬שהוא רוצה שכותלי הכולל יעידו עליו‬ ‫טפח מההנהגות שלו‪.‬‬ ‫ליום הדין"‪ ,‬מסיים בנו‪.‬‬ ‫"אבל השנה זה כבר נראה לי מוגזם‪ .‬הדרך לכולל מלאה עליות‬ ‫"ואברהם זקן בא בימים"‪ .‬בערב ראש השנה ההוא‪ ,‬ברגליים כושלות‪,‬‬ ‫וירידות‪ ,‬ואני הולך לידו ורואה איך כל פסיעה עולה לו בבריאות‪ .‬אני‬ ‫הלך רבינו בפעם האחרונה אל העדים שלו‪ .‬הוא בא עם כל ימיו‪,‬‬ ‫מנסה‪' :‬אבא‪ ,‬אולי הפעם במניין הקרוב? מה כבר ההבדל?'‪.‬‬ ‫מהריצה בשלג סביב המחנה בסיביר ועד הספסל בכולל פוניבז'‪,‬‬ ‫"אבא לא מוכן לשמוע‪ .‬ממשיך ללכת‪.‬‬ ‫והקירות שם יודעים לספר על כל אחד מהם‪.‬‬ ‫"ואני מחליט שהפעם אני חייב להבין‪ .‬בשני המקומות אומרים אותן‬ ‫ללמוד במתינות‪ ,‬ביסודיות ובעיון קל‬ ‫'עמוד היומי' ‪ -‬ללמוד בקצב שלך ולדעת את הש"ס עם עיקרי המפרשים‬ ‫| ‪15‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"בערב החג‪ ,‬כשהגיע תורו לשלם בקופה‪ ,‬התקשר יהודי אחד לבני ביתו‬ ‫כל כמה שניות והוסיף עוד ועוד מוצרים‪ ,‬כאילו שאין שם עוד אנשים‬ ‫הממתינים‪ .‬כשפקעה סבלנותו של אחד הקונים והחל לחרף ולגדף‬ ‫אותו בפני קהל ועדה‪ ,‬החווירו והסמיקו פניו חליפות‪ ,‬אך הוא שם עצמו‬ ‫כמחריש ולא ענה לו כלום‪"...‬‬ ‫הגאון רבי שלמה זלמן פרידמן שליט"א‪ ,‬אב"ד סאנטוב על כוחה של תפילה‬ ‫שאינה מתייאשת‪ ,‬ועל המעשה המופלא שאירע בתור לקופה בערב החג‬ ‫"וַ יְ ִהי הּוא ֶט ֶרם ּכִ ּלָ ה לְ ַדּבֵ ר וְ ִהּנֵ ה ִרבְ ָקה י ֵֹצאת" (בראשית כ"ד‪ ,‬ט"ו)‬ ‫שמעתי מאת ידידינו המשפיע המפורסם הגה"צ רבי אלימלך‬ ‫בידרמן שליט"א בדרשת התעוררות לרפואת כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫מסקולען הרה"צ רבי ישעי' יעקב זי"ע (נסתלק ה' אלול תשפ"ד)‪:‬‬ ‫איתא בחז"ל (מס' ברכות דף ל"ב ע"ב)‪ :‬אם רואה אדם שהתפלל‬ ‫ולא נענה יחזור ויתפלל‪ ,‬שנאמר (תהלים כ"ז‪ ,‬י"ד)‪ :‬קוה אל ה' חזק‬ ‫ויאמץ לבך וקוה אל ה'‪.‬‬ ‫החסיד יעב"ץ מבאר את מאמר הגמרא "יחזור ויתפלל"‪ ,‬שלכאורה‬ ‫אינו מובן‪ ,‬מהו הלשון "יחזור ויתפלל"‪ ,‬להיכן הוא צריך לחזור‪ ,‬ונבין‬ ‫את המאמר במשל‪:‬‬ ‫אדם אחד שהה בחדר ואבד לו פלאפון‪ ,‬בדרך כלל יחפש המאבד‬ ‫את האבדה שלו בכל מקום אפשרי שהאבדה שם‪ ,‬ברחוב‪ ,‬במשרד‪,‬‬ ‫באשפה‪ ,‬בבית‪ ,‬ובכל מקום שהלך שם קודם‪ ,‬אבל אם האדם‬ ‫שם לא נאבדה לך כלל אבידתך‪ ,‬רק כאן‪ ,‬תחזור ותתפלל‪ ,‬כי רק‬ ‫דיבר בטלפון שלו בחדר הזה‪ ,‬ולא יצא משם כלל למקום אחר‪ ,‬אז‬ ‫התפילות יעזרו לך‪...‬‬ ‫אין ספק שהמאבד לא יפנה לחפש אחר אבדתו בכל המקומות‬ ‫הנ"ל שמחוץ לחדרו‪ ,‬שכן בכניסתו לחדר היה לו את הטלפון שלו‬ ‫כאילו זו התפילה הראשונה‬ ‫ועדיין לא יצא מהחדר‪ ,‬ואין ספק שהוא צריך לחפש עוד פעם עד‬ ‫אבל התפילות צריכות להיות כל פעם באותה התעוררות כמו‬ ‫שימצאנו‪ ,‬שכן אין שום סיבה שהטלפון יהיה במקום אחר‪ ,‬בהכרח‬ ‫התפילה הראשונה‪ ,‬בהתלהבות ומעומק הלב‪ ,‬וכמו שהגאון רבי‬ ‫שנאבד לו כאן‪ ,‬רק מה שלא מצא את אבדתו‪ ,‬זהו משום שהוא לא‬ ‫חיים קניבסקי זצ"ל היה אומר‪ ,‬שחז"ל לא אמרו "ימשיך להתפלל"‪,‬‬ ‫חיפש היטב‪ ,‬וכעת כשיחפש היטב ימצא אבידתו‪ .‬ואף אם הדבר‬ ‫אלא "יחזור ויתפלל"‪ ,‬תחזור שוב להתפלל כאילו זו היא לך התפילה‬ ‫ישנה ויחזור וישנה‪ ,‬שחיפש ושוב פשפש ולא מצא‪ ,‬אז הדבר פשוט‬ ‫הראשונה‪ ,‬אל תעשה את התפילה כאילו היא תפילה שניה‪ .‬ואז‪,‬‬ ‫שעליו לחזור ולפשפש שוב ושוב עד שימצאנו‪ ,‬שכן אין מציאות‬ ‫כשתמשיך להתפלל בהתעוררות והתרגשות מעומק הלב‪ ,‬בודאי‬ ‫שהחפץ יהיה במקום אחר‪.‬‬ ‫יעזור לך השי"ת להמציא לך מזור ותרופה‪ ,‬נחמה וישועה‪ ,‬אבל‬ ‫כן הדבר‪ ,‬אומר היעב"ץ‪ ,‬לגבי התפילה‪ :‬אם ראה אדם שהתפלל‬ ‫עיקר העיקרים‪ ,‬להמשיך להתפלל ולא להתייאש!!‪...‬‬ ‫ולא נענה‪ ,‬אין לך אדרעס (כתובת) אחר לחפש אחר אבדתך‬ ‫שתיוושע במה שאתה צריך‪ ,‬מלבד לחזור ולהתפלל! שכן רק שם‪,‬‬ ‫בתור לקופה בערב החג‬ ‫על ידי התפילה‪ ,‬תוכל להיוושע ולמצוא מה שחסר לך‪ .‬אז אף אם‬ ‫עוד שמעתי מאת ידידינו הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‬ ‫כמה וכמה פעמים התפללת ולא נענית‪ ,‬אין לך מה לחשוש ולומר‬ ‫סיפור נפלא‪ ,‬וכך סיפר‪:‬‬ ‫שכמו שבפעם הראשונה לא נענית‪ ,‬לצורך מה להמשיך להתפלל‪,‬‬ ‫פעם בערב החג‪ ,‬שעות ספורות טרם נתקדש החג‪ ,‬עמדו בחנות‬ ‫אולי גם בפעם השניה לא תתקבל תפילתך‪ ,‬אין טענות כאלו‬ ‫אחת המוני יהודים שמיהרו לסיים את קניותיהם האחרונות לכבוד‬ ‫מתקבלות על הדעת כלל‪ ,‬שכן אין לך מה לחפש במקום אחר‪,‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 16‬‬ ‫אליו בשנית וחזר לפייסו‪ ,‬אך להפתעתו אמר לו אותו אדם שהוא‬ ‫החג הממשמש ובא‪ .‬אצל המוכר נשתרך תור עם הרבה אנשים‬ ‫נתפייס כבר בעת ששילם את חובו‪ .‬שאל אותו הלה בהשתאות‪:‬‬ ‫שבאו לשלם על הקניה‪ ,‬אך לפתע אירע שיהודי אחד‪ ,‬שעמד‬ ‫"אם כן‪ ,‬למה עיניך דומעות?"‪ ,‬אמר לו המתבייש‪" :‬הבה ואספר‬ ‫עם כולם בתור לשלם‪ ,‬כשהגיע תורו לשלם‪ ,‬התקשר לבני ביתו‬ ‫לך"‪ ,‬וכה אמר לו‪:‬‬ ‫כל כמה שניות‪ ,‬והם ביקשו ממנו לקנות עוד משהו לכבוד החג‪.‬‬ ‫בצאתי מביתי לקנות את צרכי החג‪ ,‬לא היתה שום פרוטה בכיסי‪,‬‬ ‫בתחילה עוד יכלו האנשים לסבול את מעשיו‪ ,‬שכן אדם הוא רק‬ ‫ונדברנו אני ובני ביתי מה עלינו לעשות לעת הזאת‪ ,‬והחג ממשמש‬ ‫אדם‪ ,‬ומעשים בכל יום ששוכחים משהו לקנות‪ ,‬אך כשהדבר נשנה‬ ‫ובא וביתנו עדיין ריקם‪ ,‬עד שזוגתי הצדקנית תפסה את אומנות‬ ‫עוד פעם ועוד פעם‪ ,‬והאדם לא פסק מלהביא עוד דברים ועוד‬ ‫אבותינו ואמותינו‪ ,‬ואמרה שהיא לוקחת את התהילים לבקש‬ ‫דברים‪ ,‬כאילו שאין שם עוד אנשים המבקשים לשלם על קנייתם‪,‬‬ ‫ולהתחנן להקב"ה שיושיענו מצרותינו ועינויינו‪ ,‬והורתה לי לצאת‬ ‫פקעה סבלנותו של אחד הקונים‪ ,‬והחל לחרף ולגדף את אותו אדם‬ ‫לקנות‪ ,‬וה' הטוב יהא בעזרנו‪ .‬לנוכח דבריה הנבונים המלאים‬ ‫בפני קהל ועדה‪ ,‬והטיח בו שהוא איננו בן יחיד‪ ,‬ושיש עוד אנשים‬ ‫אמונה ובטחון‪ ,‬יצאתי מיד לחנות‪.‬‬ ‫הממהרים אף הם לביתם וכו'‪ .‬כמובן שלנוכח הבזיונות העצומים‬ ‫כשהתקרבה השעה שהייתי צריך לשלם על הקניה‪ ,‬התקשרתי‬ ‫החווירו והסמיקו פניו של אותו אדם חליפות‪ ,‬אך הוא שם עצמו‬ ‫לזוגתי ושאלתי מה לעשות‪ ,‬הרי עדיין אין בידי שום מעות לשלם‪.‬‬ ‫כמחריש ולא ענה לו כלום‪.‬‬ ‫אמרה לי שאלך ואוסיף עוד משהו לעגלת הקניות‪ ,‬ואדהכי והכי‬ ‫כשנפנה אותו אדם לשלם‪ ,‬עשה המבייש לעצמו כנראה חשבון‬ ‫היא תמשיך לומר תהילים וה' יעזור‪ ,‬וכך התחזקתי במידת האמונה‬ ‫הנפש‪ ,‬ועמד על טעותו שהוא בייש אדם מישראל בפני רבים‪,‬‬ ‫והבטחון‪ ,‬עד שבאורח פלא‪ ,‬כמו שראית בעיניך‪ ,‬שלח לנו השי"ת‬ ‫והתחרט על מעשיו‪ ,‬והחליט לפצות את המתבייש‪ ,‬ומיד כשהושיט‬ ‫את ישועתו‪ ...‬ועכשיו אני מדבר עם בני ביתי בטלפון ומספר‬ ‫המוכר את החשבון לאותו מתבייש‪ ,‬ניגש המבייש ותיכף שילם את‬ ‫מעשה פלא זה‪ ,‬ואנו משתאים לראות עין בעין את גודל מעלת‬ ‫כל החשבון של המתבייש וביקש את סליחתו!‬ ‫המאמין ובוטח בה'‪ ,‬ועיניי דומעות מרוב התרגשות‪...‬‬ ‫מיד כששמע אותו אדם את דבריו‪ ,‬הוציא על אתר את הפנקס‬ ‫"למה עיניך דומעות?"‬ ‫צ'עקים שלו‪ ,‬ורשם לו צ'עקים לכל השנה‪ ,‬שיהיה לו בריוח לקנות‬ ‫כשיצא אח"כ המבייש לחוץ כדי לחזור לביתו‪ ,‬פגש במתבייש‬ ‫את הצטרכויותיו‪...‬‬ ‫שמשוחח בטלפון ועיניו דומעות‪ .‬חשש הלה שמא עדיין אינו‬ ‫('נועם שיח')‬ ‫מפוייס הוא כל צרכו ומספר לבני ביתו על בזיונותיו‪ ,‬ולכן ניגש‬ ‫המשך מעמוד ‪ | 3‬הגאון רבי יהושע מישקובסקי שליט"א‬ ‫רבי נח על רבי ברוך בער‪ .‬היא סיפרה שרבי ברוך בער אמר לרבי‬ ‫כיצד רבי דוד מספיק גם תורה‪ ,‬גם הלכה וגם מוסר‪.‬‬ ‫נח‪ :‬מה אתה חושב‪ ,‬מדוע אני מצליח? משום שאכפת לי לא רק‬ ‫ואבי מורי שליט"א מרבה לומר‪ ,‬שלא רבים יודעים זאת‪ ,‬אבל גם‬ ‫מהתורה שלי‪ ,‬אלא מהתורה של כולם‪ .‬אני מרגיש שבזכות זה אני‬ ‫ארגון 'אחינו'‪ ,‬זרוע החיזוק של 'דרשו'‪ ,‬שרבי אהרן לייב הפליג כל‬ ‫מצליח‪ .‬קשה לי שזה יהיה רק אני ורק המשפחה שלי‪.‬‬ ‫כך בחשיבותו‪ ,‬הוא חלק מאותה מסכת‪ .‬כל הדברים האלה יחד הם‬ ‫וכאן‪ ,‬ב'דרשו'‪ ,‬יש אדם שיצא מעצמו ופרץ גדרות עולם‪ ,‬בכל עולם‬ ‫דוגמה לכך שאדם אחד יכול להקיף את הכל‪ ,‬כי "חיי בעלי חכמה‬ ‫התורה ממש‪ ,‬וזהו באמת שורש ההצלחה‪ .‬ולכן‪ ,‬בשלשת הדברים‬ ‫ומבקשיה בלא תלמוד כמיתה חשובין"‪ ,‬ואם לא יהיה הכל עד הסוף‪,‬‬ ‫האלה‪ ,‬נדמה לי ש'דרשו' קרובה לרבי ברוך בער‪.‬‬ ‫בכל הפרטים‪ ,‬אין זה נקרא חיים‪.‬‬ ‫הנקודה השנייה‪ ,‬אמר לי רבי יעקב‪ :‬הגאון רבי אברהם נח פלאי‬ ‫כדבש מסלע‬ ‫זצ"ל‪ ,‬תלמידו של רבי ברוך בער‪ ,‬למד אצלו ש"ס במשך חמש שנים‪,‬‬ ‫ברצוני לסיים בתפילה העיקרית שאנו מתפללים כאן‪ .‬ראש הישיבה‪,‬‬ ‫ובמשפחה מספרים שאמר‪ :‬רבי ברוך בער תקע בי את הש"ס באופן‬ ‫רבי אהרן לייב‪ ,‬אמר כמה פעמים‪ ,‬וחקק את הדברים בספרו 'ימלא פי‬ ‫שלא יצא ממני כל ימי חיי‪.‬‬ ‫תהלתך' על התפילה‪ :‬מה הפשט שאנו מבקשים מהקב"ה "והערב‬ ‫והוסיף הגאון רבי יעקב‪ ,‬מגיד השיעור שאלפי תלמידים עוברים‬ ‫נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו"? מדוע "בפינו"? מקומה של‬ ‫אצלו בפוניבז' במשך השנים‪ :‬תדע לך שמאז שרבי דוד הופשטטר‬ ‫התורה במוח!‬ ‫התחיל את מה שהתחיל‪ ,‬הש"ס נכנס ללב בני הישיבות באופן שלא‬ ‫וזו מהפעמים הבודדות שרבי אהרן לייב כותב פשט על פי מה שראו‬ ‫יצא מהם כל החיים‪ ,‬כפשוטו‪ .‬אני רואה באיזו צורה זה פועל‪ .‬זו‬ ‫עיניו‪ .‬ראו את רבי ברוך בער‪ ,‬כך הוא אומר‪ ,‬ראו את אהבת התורה‬ ‫אותה נקודה עצמה‪ :‬הוא מצליח לתקוע את התורה בלב התלמידים‪.‬‬ ‫שלו ואת מתיקות התורה שלו‪ ,‬ונראה היה שהוא אוכל את האותיות‬ ‫מרוב מתיקות‪ .‬זו הכוונה ב"והערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך‬ ‫אכפת לי מהתורה של כולם‬ ‫בפינו"‪ ,‬והפשט הוא על פי מה שראינו אצל רבי ברוך בער‪.‬‬ ‫דודתנו‪ ,‬רעייתו של רבי נח‪ ,‬הייתה מספרת לנו הרבה ממה שאמר‬ ‫| ‪17‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"בשחרית שנערכה בימי השבע ברכות‪ ,‬כשהסתכל הרב מבריסק במראה‬ ‫לבדיקת התפילין‪ ,‬העיר לו אחד המתפללים שה'דברי חיים' כתב שאסור‬ ‫להסתכל במראה אפילו ליישר את התפילין‪ .‬כששמע כך‪ ,‬ביקש מרן‬ ‫שיביאו לו 'דברי חיים' כדי לעיין בפנים‪"...‬‬ ‫מרן פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א‪ ,‬שהגה את השידוך בין‬ ‫אחותו לבין בנו של מרן הרב מבריסק זצוק"ל‪ ,‬משחזר את ימי השמחה‬ ‫הרב יעקב ב‪ .‬פרידמן‬ ‫יה" (בראשית כ"ד‪ ,‬נ"ז)‬ ‫ֹאמרּו נִ ְק ָרא לַ ּנַ ֲע ָר וְ נִ ְש ֲׁאלָ ה ֶאת ּפִ ָ‬ ‫"וַ ּי ְ‬ ‫הקשר העמוק בין מרן פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א‬ ‫למרן הרב מבריסק זצוק"ל התרחב ולבש צורה אישית ומשפחתית‬ ‫בשנת תשט"ו‪ ,‬כשנתקשרו בקשרי שידוכין‪.‬‬ ‫רבי משה הוא שהגה את רעיון השידוך בין בנו של הרב מבריסק‪ ,‬הגאון‬ ‫רבי דוד סולובייצ'יק זצ"ל‪ ,‬לאחותו יהודית‪ .‬אמו הרבנית דבורה מלונדון‪,‬‬ ‫שאהבת התורה בערה בלבה כמדורת בית המוקד‪ ,‬הייתה מאושרת‬ ‫מההשתדכות עם בית המלוכה הבריסקאי‪ ,‬וקיבלה על עצמה לספק‬ ‫את כל צרכי החתונה וצרכי הזוג‪ .‬ומנגד‪ ,‬הרב מבריסק קיבל על עצמו‬ ‫מצד החתן לדאוג לפרנסת בנו החתן‪ ,‬על ידי מינויו כראש ישיבה‪.‬‬ ‫אחר כל צעד ושעל בהתנהלותו של רבו‪ ,‬ובירר מתוך האירועים כמה‬ ‫וכמה סוגיות בהלכה‪ .‬וכך הוא מספר‪:‬‬ ‫לשם מה היא יושבת כאן?‬ ‫גם הווארט וגם מסיבת ה'תנאים' התקיימו בביתו של רבי משה‬ ‫המחותן נרתע מהמפגש‬ ‫בנוכחות מרן הגרי"ז‪ .‬מסיבת ה'תנאים' התקיימה בל"ג בעומר של‬ ‫לקראת ה'תנאים' הגיעה אמא עליה השלום וכל המשפחה מלונדון‪,‬‬ ‫שנת תשט"ו בביתו של רבי משה שהתגורר לאחר נישואיו ב'שיכון‬ ‫כדי לסכם את פרטי ה'תנאים' ולהיערך לקראת החתונה שנועדה‬ ‫הרבנים'‪ .‬בשמחה השתתפו גם בני משפחת הכלה שהגיעו מלונדון‬ ‫להתקיים אף היא בארץ‪ .‬אמא הביעה את רצונה להידבר עם הרב‬ ‫לקראת החתונה העתידה להתקיים חודש לאחר מכן‪ .‬בקריאת‬ ‫מבריסק על פרטים שיש לסכם בין מחותנים כנהוג‪ .‬אך הרב מבריסק‬ ‫התנאים כיבד הרב מבריסק את רבי משה‪.‬‬ ‫מסר לשדכן כי הוא נרתע מהמפגש הזה‪.‬‬ ‫סיפרו‪ ,‬שכאשר הגיע רבי משה לפסקה "בשאלת פי הכלה ואמרה‬ ‫מאי טעמא?‬ ‫הן"‪ ,‬המתין שיראו שהכלה אומרת הן כמקובל‪ ,‬אך מרן הגרי"ז העיר‬ ‫אמא הייתה אלמנה‪ .‬הוא חושש להיכנס בדין ודברים ישיר עם אלמנה‪.‬‬ ‫שאין צורך בכך‪:‬‬ ‫כל עיסוק באלמנה כרוך באיסורי לאו של צער אלמנה‪ .‬הוא ירא‪...‬‬ ‫"אף צּו וָ ואס זִ ְיצט זִ י ָדא? צּו זָ אגְ ן נֵ יין?!" ("לשם מה היא יושבת כאן?‬ ‫ַ‬ ‫ולכן לקראת מועד החתונה שלחה אותי אמא עליה השלום למרן‬ ‫כדי לומר לא?")‬ ‫הגרי"ז‪ ,‬עם בקשה שהייתה חשובה בעיניה מאוד‪ .‬היא ביקשה שכיוון‬ ‫שמחת הנישואין התקיימה בי"ח סיוון תשט"ו במלונו של ר' יעקב‬ ‫שוויתרה על עריכת החתונה בלונדון‪ ,‬מקום מגורי הכלה‪ ,‬האם אפשר‬ ‫שכטר‪ ,‬חותנו של רבי משה‪' ,‬מלון העצמאות' מול שפת הים בנתניה‪.‬‬ ‫שמסדר הקידושין ייקבע על ידי משפחת הכלה‪.‬‬ ‫גם סעודות ה'שבע ברכות' בשבעת ימי המשתה התקיימו באותו‬ ‫הרב מבריסק התעניין במי היא בוחרת לסידור הקידושין‪.‬‬ ‫מלון‪ .‬כיוון שהכלה הייתה יתומה‪ ,‬הוביל רבי משה עצמו את רבי דוד‬ ‫כששמע שהיא מבקשת לכבד בסידור קידושין את מרן הגר"י‬ ‫לחופה‪ ,‬כאשר מהצד השני ניצב חתנו של הרב מבריסק הגאון רבי‬ ‫אברמסקי‪ ,‬רבה של לונדון לשעבר‪ ,‬שכבר גר בתקופה ההיא בירושלים‬ ‫מיכל פיינשטיין זצ"ל‪.‬‬ ‫וגם היה ידידו של הרב מתקופת לימודם אצל אביו רבי חיים‪ ,‬אורו‬ ‫את כל אירועי הנישואין ההם‪ ,‬ההשתדכות‪ ,‬החתונה וסעודות ה'שבע‬ ‫פניו של הרב‪:‬‬ ‫ברכות'‪ ,‬הפך רבי משה למעמד של 'שימוש'‪ .‬לאורך התקופה עקב‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 18‬‬ ‫שוחטין שתי פרות אדומות כאחת"‪ .‬שיעורו יצר ריתחא דאורייתא‬ ‫אר ְפט נִ ְישׁט‬ ‫"נו‪ ,‬רבי יחזקאל אברמסקי ִאיז ָדאְך לכתחילה גּוט! ִאיר ַד ְ‬ ‫ומלחמתה של תורה בין הנוכחים‪ .‬בין לוחמי מלחמתה של תורה‬ ‫קּומען צּו ִדי גַ אנְ ֶצע 'תוירה' ַפאר ֶדעם‪"...‬‬ ‫ָאן ֶ‬ ‫נמנו הגאונים רבי נחום פרצוביץ; ראש ישיבת חברון רבי אברהם‬ ‫(רבי יחזקאל ראוי והגון שיסדר את הקידושין מלכתחילה‪ ,‬ולא היית‬ ‫פרבשטיין‪ ,‬שהקיף את החתן בחבילי קושיות; החתן ר' דוד‪ ,‬שגונן‬ ‫צריכה את כל ה'תוירה'‪ ,‬הפלפול הזה‪ ,‬כדי שהוא יסדר קידושין)‪.‬‬ ‫על תורתו בעוז; וה'מירר ראש ישיבה' רבי לייזר יהודה‪ ,‬שתמך בו‬ ‫מספר מרן שליט"א‪ :‬לקראת מועד הנישואין היה צד‪ ,‬שלרגל נסיבות‬ ‫מול תוקפיו‪.‬‬ ‫שונות לא אוכל להשתתף בשמחת הנישואין‪ .‬כשהרב מבריסק שמע‬ ‫לאחר שנרגעו הרוחות ושקטו הקולות‪ ,‬הקיפו הנוכחים את החתן‬ ‫על כך‪ ,‬אמר לי‪:‬‬ ‫ושרו שעה ארוכה ניגוני ערגה שקטים‪.‬‬ ‫"אם לא תשתתף בחתונה‪ ,‬עם מי אשב במזרח?"‬ ‫באור מנורות הנפט‬ ‫הדרך הרביעית‬ ‫לתפילות שבת ה'שבע ברכות' הוקצה במלון חדר גדול שיועד לבני‬ ‫לפי עדותו של הגאון רבי אברהם ארלנגר‪ ,‬שנכח בחתונה ואף רשם‬ ‫המשפחה וקרואי השמחה‪ .‬כיוון שהרב מבריסק נזהר מלהשתמש בשבת‬ ‫לעצמו רשומות של האירוע‪ ,‬הייתה רוחו של הרב מבריסק טובה‬ ‫באור חשמל בשבת‪ ,‬הוכנו מבעוד יום מנורות נפט בכמות הדרושה‬ ‫עליו במהלך החתונה‪ ,‬והיה שופע מילי דבדיחותא‪ .‬רבי אברהם‬ ‫באותו אולם‪ .‬אך כתוצאה מאי הבנה הושאר במקום בטעות אור חשמל‪,‬‬ ‫סיפר למשל‪ ,‬שהרב לא היה שבע רצון מריבוי הצילומים ומהצלם‪,‬‬ ‫מה שמנע למעשה את האפשרות לערוך את התפילות באולם המיועד‪.‬‬ ‫שהנוכחות האינטנסיבית שלו נתנה תחושה שהצילום הוא חלק מרכזי‬ ‫הטעות התבררה רק לאחר כניסת השבת‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬הורה מרן זצ"ל‬ ‫באירוע‪ .‬והוא התבטא‪ ,‬שהמשנה בקידושין קובעת ש"האשה נקנית‬ ‫להתכנס לתפילה בחדר אחר שהיה שרוי בחשיכה כמעט מוחלטת‪.‬‬ ‫בשלוש דרכים"‪ ,‬ובימינו נהגו שאשה נקנית בדרך רביעית‪ ,‬בצילומים‪.‬‬ ‫אותו אדם שבסיבתו אירעה התקלה חש שלא בנוח‪ ,‬ופנה למרן‬ ‫כשהכלה איחרה להגיע‪ ,‬אמר שכדאי להעיר על כך לבני משפחתה‪,‬‬ ‫והתנצל לפניו על כך שלעומת האולם המואר באור יקרות‪ ,‬בחדר זה‬ ‫שאולי היא סבורה שאין צורך בהשתתפותה‪.‬‬ ‫שוררת חשיכה‪.‬‬ ‫בין מכתבי המברכים נשלח מכתב מדודו‪ ,‬הגאון רבי אריה לייב שפירא‬ ‫נענה מרן בתמיהה‪:‬‬ ‫זצ"ל‪ .‬למקרא איחוליו חייך הרב ואמר‪:‬‬ ‫"שם שוכן אור? כאן מאיר האור!"‬ ‫"הדוד רבי אריה יודע לברך! שמעו נא מה הוא כותב‪ :‬שיהיה לי נחת‪,‬‬ ‫בריאות‪ ,‬אושר‪ ,‬פרנסה טובה ושובע שמחות‪ .‬לעומתו מה מאחלים‬ ‫כל כך הרבה חולים?‬ ‫לי יתר המברכים? שאזכה לראות בבניין בית המקדש‪ ,‬ובביאת משיח‬ ‫מאוחר יותר בבוקר אותה שבת‪ ,‬כשהלכתי אתו ברחוב העיר נתניה‬ ‫צדקנו וכו'‪ .‬נו‪ ,‬ולוואי ואזכה‪ .‬אבל למה הם סבורים שהרב מבריסק‬ ‫לסעודת השבע ברכות‪ ,‬נאלץ לפסוע דרך רחוב שנסעו בו מכוניות‬ ‫אינו זקוק למעט נחת‪ ,‬בריאות ואושר? הדוד רבי אריה יודע לברך!"‬ ‫בשבת קודש רח"ל‪ ,‬ואמר לי בתמיהה‪:‬‬ ‫"כל כך הרבה חולים במצב של פיקוח נפש יש כאן בנתניה?!"‬ ‫כל פירות המלון‬ ‫וכפי הנראה אמר כך כדי לעקור מנפשו אפס קצה של השפעה‬ ‫לקראת החתונה התעוררה שאלה בקשר לפירות ולירקות שיוגשו‬ ‫מחילולי שבת‪ .‬ולכן דיבר אל ליבו שמסתמא אין זה חילולי שבת‪ ,‬אלא‬ ‫בחתונה ובסעודות שבע הברכות‪ .‬למרות שהמלון התנהל בכשרות‬ ‫נסיעות של נוכרים או מקרי פיקוח נפש‪...‬‬ ‫מהודרת‪ ,‬לרב מבריסק היו כידוע הקפדות וחששות מיוחדים‬ ‫בענייני מעשרות‪.‬‬ ‫מה כתוב ב'דברי חיים'?‬ ‫כיוון שכך‪ ,‬הורה לרבי רפאל בנו לקנות את כל הפירות והירקות של‬ ‫כאשר הרב מבריסק היה מניח תפילין‪ ,‬נהג לבדוק דרך המראה אם הם‬ ‫המלון ב‪ 200-‬לירות‪ ,‬ולאחר שעישרם לפי דרכו‪ ,‬מכר אותם חזרה‪.‬‬ ‫מונחים במקומם המדויק‪.‬‬ ‫כל ההקפדות הללו נעשו לטובת הציבור הרחב‪ ,‬שכן לרב מבריסק‬ ‫ובשחרית שנערכה במהלך ימי ה'שבע ברכות' של רבי דוד‪ ,‬כשהסתכל‬ ‫עצמו ולמשפחתו הובאו תבשילים שבושלו עבורו במיוחד בירושלים‪.‬‬ ‫במראה לבדיקת התפילין‪ ,‬העיר לו אחד המתפללים שנמנה על‬ ‫במסגרת ההיערכות לשהייה במלון בכל ימי ה'שבע ברכות'‪ ,‬קנה הרב‬ ‫קהילות החסידים בנתניה‪ ,‬שה'דברי חיים' כתב (חלק ב' סי' ו') שאסור‬ ‫מבריסק בערב שבת מבעל המלון את שטח המלון כולו‪ ,‬על מנת‬ ‫להסתכל במראה אפילו ליישר את התפילין‪ .‬כששמע כך‪ ,‬ביקש מרן‬ ‫שיוכל להתקין את העירוב בשבת על פי דרכו והקפדותיו‪.‬‬ ‫זצ"ל שיביאו לו 'דברי חיים' כדי לעיין בפנים‪ .‬כשעיין ב'דברי חיים'‬ ‫ראה שלא כתוב שאסור‪ ,‬אלא כתוב ש"העושה כן הוא בור"‪.‬‬ ‫שני עדים בלבד‬ ‫ואמר על כך‪:‬‬ ‫בתחילת החופה הכריז מרן הרב עצמו‪:‬‬ ‫"הרי לא כתוב שאסור‪ .‬אלא מאי? העושה כן הרי הוא בור?‬ ‫"כיוון שיש כאן הרבה פסולים לעדות‪ ,‬אנחנו מייחדים שני עדים בלבד‪:‬‬ ‫"עדיף לי להיקרא בור‪ ,‬ובלבד שהתפילין יהיו מונחים כהלכה!"‬ ‫הרב ר' אליעזר שך שליט"א והרב ר' חיים אהרן טורצין שליט"א"‪.‬‬ ‫(מתוך הספר 'במעונות אריות'‪ ,‬זיכרונותיו של פוסק הדור)‬ ‫במהלך החתונה נשא החתן רבי דוד שיעור חריף בסוגיה דסוטה "אין‬ ‫| ‪19‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫אבי המשודכת המצוינת ביקש לברר אצל ראש הישיבה על הבחור‬ ‫שהוצע לבתו‪ ,‬והדגיש שלא יברר יותר אצל אנשים אחרים‪ .‬ראש הישיבה‬ ‫חשב קמעה‪ ,‬ואחר כך אמר‪' :‬הכל אצלו משונה'! וחזר על כך כמה פעמים‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬למחרת בערב‪ ,‬שברו צלחת‪...‬‬ ‫מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א על שידוך שנסגר דוקא בזכות חוות דעת שלילית‬ ‫של ראש הישיבה‪ ,‬ומה אמר מרן החזון איש למחותנים שהתווכחו לפניו על ההוצאות‬ ‫הרב משה מיכאל צורן‬ ‫"מה' יָ ָצא ַה ָּדבָ ר ֹלא נּוכַ ל ַּדּבֵ ר ֵאלֶ יָך ַרע אֹו טֹוב" (בראשית כ"ד‪ ,‬נ')‬ ‫ֵ‬ ‫אם האדם היה יודע כמה הקב"ה דואג לו‪ ,‬ועד כמה הוא נותן עליו‬ ‫את דעתו כדי להביאו אל הנחלה המובטחת לו‪ ,‬היה יכול לשבת‬ ‫יותר בשקט‪ ,‬להניח את דעתו מכל הטרדות‪ ,‬ולא 'להפוך את העולם'‬ ‫במאמציו להסדיר את ענייניו‪ ,‬ביודעו שריבון כל העולמים‪ ,‬שכל‬ ‫הכוחות בידיו‪ ,‬עושה זאת עבורו‪.‬‬ ‫האבסורד הגדול בענין זה הוא שאם היו שואלים כל אחד מאתנו‬ ‫'מה לדעתך פרק‪-‬החיים שבו אפשר לראות בבירור את ההשגחה‬ ‫הפרטית‪ ,‬ובשל כך להתחזק באמונה בצורה המוחשית ביותר'‪,‬‬ ‫התשובה על כך תהיה‪ ,‬ללא ספק‪ :‬פרק השידוכין‪ .‬שהרי הכל יודעים‬ ‫והכל מרגישים שבתקופה זו אי אפשר לזוז בלי הקב"ה‪.‬‬ ‫'אנחנו לא משפחה של חזנים'‪...‬‬ ‫לדחוף את העגלה‬ ‫ניגש אפוא האבא גם הפעם אל ראש הישיבה‪ ,‬וביקש לברר את‬ ‫ולמרות הכל‪ ,‬למרות שהאדם רואה זאת בעיניו‪-‬הוא‪ ,‬ומרגיש ממש‬ ‫הפרטים אודות הבחור שהציעו לו‪ .‬גם אליו הגיעו השמועות שלא‬ ‫על בשרו שבענייני השידוכין ידיו כבולות‪ ,‬והכל‪-‬הכל בידי שמים‪,‬‬ ‫מדובר בבחור מעולה במיוחד‪ ,‬וכיון שבתו היתה מצוינת ביותר‪,‬‬ ‫למרות כל זאת ‪ -‬הוא אינו ָשקט‪ ,‬והשלווה שהיתה צריכה להיות‬ ‫חשש האב משידוך זה‪ ,‬והדגיש פעם נוספת באוזניו של ראש‬ ‫בליבו‪ ,‬אינה מצויה שם‪ ,‬והוא מנסה כל הזמן לדחוף את העגלה‪ ,‬הגם‬ ‫הישיבה את העובדה שאחרי הפרטים שישמע מפיו הוא לא יברר‬ ‫שמראים לו כל פעם מחדש שאין בכך כל תועלת‪ ,‬והמפתח של‬ ‫יותר אצל אנשים אחרים‪.‬‬ ‫השידוכין מצוי רק בידיו של השי"ת‪.‬‬ ‫מששמע ראש הישיבה את שמו של הבחור‪ ,‬חשב קמעה‪ ,‬ואחר כך‬ ‫בואו ונשמע מהסיפור הבא עד כמה הדברים אינם נתונים‬ ‫אמר‪' :‬הכל אצלו משונה'! וחזר על כך כמה פעמים!‬ ‫בידיו של אדם‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬למחרת בערב‪ ,‬שברו שם צלחת‪ .‬השידוך נסגר בשעה טובה‪.‬‬ ‫שמעתי על שידוך ש'נסגר' בין משודכת שהיתה מצוינת במעלות‪,‬‬ ‫אבי הכלה מיהר לחדרו של ראש הישיבה‪ ,‬והודיע לו בחגיגיות‬ ‫ומוכתרת בכל מידה טובה‪ ,‬ובין בחור שלא הוגדר בפי מכיריו כבחור‬ ‫מרובה שהשידוך נסגר בגללו‪ ,‬ובגלל הדברים ששמע אתמול מפיו‪.‬‬ ‫הטוב ביותר של הישיבה‪ ,‬וזאת כמובן בלשון המעטה‪.‬‬ ‫התפלא ראש הישיבה ושאל את האבא‪' ,‬מה שמעת בדבריי שהלכת‬ ‫אלה שהכירו את החתן והכלה‪ ,‬התפלאו לשמוע על השידוך‪ ,‬שהיה‬ ‫וסגרת את השידוך הלזה'?‬ ‫נראה בעיניהם כבלתי‪-‬מתאים‪ ,‬אבל הבורא חשב אחרת‪.‬‬ ‫השיב האב‪' :‬הרי הייתי אצלך אתמול‪ ,‬ובאוזניי שמעתי שאמרת לי‬ ‫וכיצד קרה הדבר?‬ ‫ש'הקול אצלו משונה'‪ ,‬והבנתי שיש לו בעיה כלשהי בקול‪ ,‬אולי הוא‬ ‫כל פעם כשהוצעו לאבי‪-‬הבת שידוכים מהישיבה שבה למד החתן‪,‬‬ ‫צרוד באופן קבוע‪ ,‬או שיש לו קול לא יפה‪ .‬ואמרתי לעצמי שאם ראש‬ ‫היה מוכן האבא לסמוך רק על מה שיאמר ראש הישיבה‪ .‬בין האב‬ ‫הישיבה אומר רק שהקול של הבחור משונה‪ ,‬סימן שמצד ההתמדה‬ ‫לראש הישיבה היו יחסים טובים מימים‪-‬ימימה‪ ,‬והאב‪ ,‬שהכירו‬ ‫שלו אין כל בעיה‪ ,‬ויראת השמים שלו עונה אף היא על המדד הגבוה‬ ‫כאיש‪-‬אמת‪ּ ,‬בָ ַטח בו שיאמר לו את כל האמת‪.‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 20‬‬ ‫ביותר‪ ,‬וכמו כן גם בנושא המידות והיחסים עם החברים וכו'‪.‬‬ ‫רק הקול שלו משונה‪ ,‬נו ‪ -‬אז מה זה כל כך גרוע?! הרי אנחנו לא‬ ‫משפחה של חזנים‪ ,‬ואם כן מה איכפת לי אם הקול שלו משונה'‪...‬‬ ‫'במקום שכל אחד מכם ישמח‬ ‫ולמרות שהאבא הבין שראש הישיבה דיבר על ה'קול'‪ ,‬וראש‬ ‫לקבל על עצמו את ההוצאות‪ ,‬כדי‬ ‫הישיבה עצמו התכוון לומר שאכן כפי שהשמועות מדברות 'הכל‬ ‫אצלו משונה'‪ ,‬יצא השידוך אל הפועל‪ ,‬והקב"ה עזר‪ ,‬ובני הזוג הללו‬ ‫שהשפע אכן יגיע אליו‪ ,‬הינכם‬ ‫חיו בשלום ובשלווה‪ ,‬והקימו בית לגאון ולתפארת‪.‬‬ ‫משליכים את השפע הזה כל אחד‬ ‫שיחת טלפון אחת‬ ‫על רעהו‪ .‬הנשמע כדבר הזה‪,‬‬ ‫ולעיתים מתגלה יד ההשגחה דוקא בשידוך שלא יצא אל הפועל‪.‬‬ ‫שאדם אינו מוכן לקבל שפע?!'‬ ‫ת"ח המתגורר באחת הקהילות בנגב‪ ,‬סיפר לנו שהיו לו קשיים רבים‬ ‫בהשגת שידוך לבתו‪ .‬והנה הגיעה לפתע הצעה מצוינת של בחור‬ ‫מצוין‪ ,‬שעל פניו עשה רושם כמתאים מאוד לבת המשודכת‪.‬‬ ‫הפעלתי אנשים רבים מן הצד‪ ,‬כדי שידברו עם הוריו של הבחור‪,‬‬ ‫אמונה אנוכי!‬ ‫ואכן אלה עשו מלאכתם נאמנה ושיבחו את בתי בפניהם בכל לשון‪,‬‬ ‫האם הדבר הזה צריך באמת לשבור את ליבי? למה? הרי עשיתי‬ ‫מספר הת"ח‪ ,‬המכהן כראש כולל חשוב באיזור הדרום‪.‬‬ ‫כל מה שיכולתי‪ ,‬אף אחד לא יבוא אליי בטענות שלא עשיתי‬ ‫לאחר ששמעו את כל הפרטים‪ ,‬הסכימו ההורים של הבחור לפגישה‪.‬‬ ‫השתדלות‪ ,‬ואם למרות הכל יצאה הגזירה מלפני השם יתברך‪ ,‬הרי‬ ‫ליבי כבר התרונן לשמע הבשורה‪ ,‬ומרוב התלהבות ראיתי כבר את‬ ‫שברור שזו היא טובתי האמיתית‪ ,‬וטובתה האמיתית של בתי‪ ,‬ושל‬ ‫עצמי נתון במסיבת האירוסין של בתי‪...‬‬ ‫כל המשפחה‪ ,‬ומה לי להצטער?!‬ ‫לא עברו שעות ספורות מאז מתן ההסכמה לפגישה‪ ,‬מתקשר‬ ‫השדכן ואומר לי שהורי הבחור חזרו בהם‪.‬‬ ‫המחותנים מתווכחים‪ ,‬והחזון איש מחייך‬ ‫מה קרה? ‪ -‬שאלתי‪ ,‬כשכולי נתון בהלם‪.‬‬ ‫ומה בענין ההוצאות הכרוכות בשידוכין? הרב מיכאל רוט זצ"ל‪,‬‬ ‫והשדכן מספר שההורים אמרו לו שלמרות שכבר עשו בירורים‬ ‫שהיה ממייסדי 'משמרת השבת' בבני ברק (עוד בתקופת הבריטים)‪,‬‬ ‫רבים‪ ,‬החליטו משום‪-‬מה להתקשר לעוד חברה של הבת‪ ,‬ולשאול‬ ‫ונודע כאחד מאנשי‪-‬אימונו הבולטים של מרן החזון איש זצ"ל‪ ,‬סיפר‬ ‫גם אותה מה היא אומרת על בתנו‪.‬‬ ‫מעשה מופלא שהתרחש בחדרו של מרן זצ"ל‪ ,‬והוא היה ֵעד לו‪.‬‬ ‫ומה התברר? דוקא החברה הזו מילאה פיה בדברי‪-‬שקרים‪ ,‬והוציאה‬ ‫שני מחותנים‪ ,‬שהיו מקורבים לחזון איש‪ ,‬נכנסו אליו והחלו להרצות‬ ‫שם רע על המשודכת בדברים שממש לא היו ולא נבראו‪.‬‬ ‫את הטענות שיש להם האחד על רעהו‪ ,‬בענייני הכספים המיועדים‬ ‫ההורים של הבחור שמעו ונבהלו‪.‬‬ ‫לסידורו של הזוג הצעיר‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬כיון שהבירורים הקודמים העלו פרטים כל כך חיוביים‪,‬‬ ‫הוויכוח התחיל בנושא 'מי ישלם את שכירות הדירה'‪ ,‬עבר ל'מי‬ ‫חשדו הורי הבחור שמדובר בעדות שיקרית‪ ,‬והתקשרו לאחר מכן‬ ‫אחראי לתשלום החתונה עצמה'‪ ,‬וכך המשיכו השניים להתדיין לפני‬ ‫למקורות אינפורמציה אחרים‪ ,‬וכולם אכן חזרו בפניהם על הפרטים‬ ‫מרן החזון איש מי מחויב לשלם את כל הפרטים הקטנים‪.‬‬ ‫הטובים שקיבלו בהתחלה‪ ,‬תוך שהם שוללים מכל וכל את כל מה‬ ‫והחזו"א שומע את הדברים ושותק‪ .‬אינו מוציא מילה מפיו‪.‬‬ ‫שסּופר זה‪-‬עתה על בתנו‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫והמחותנים ממשיכים להתנצח ולהתעמת בדבריהם האחד‬ ‫מול השני‪.‬‬ ‫הלשון‪-‬הרע חילחל‬ ‫בשלב מסוים החל מרן זצ"ל לחייך‪ ...‬ועדיין לא דיבר אף מילה‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬כדרכו של לשון הרע‪ ,‬שמחלחל אל תוך הלב‪ ,‬וקשה להוציאו‬ ‫כשסיימו הללו את פולמוסם הקטנוני‪ ,‬אמר להם רבן של ישראל‪:‬‬ ‫משם‪ ,‬החליטו ההורים שאם קיבלו עדות אחת ַמ ְפלילה שכזו‪ ,‬גם‬ ‫'באמת שאני מתפלא עליכם‪ .‬הרי פשוט וברור שכאשר הורים‬ ‫אם היא מוכחשת על ידי כל שאר המקורות‪ ,‬הם אינם רוצים להיכנס‬ ‫זוכים להשיא את ילדיהם‪ ,‬ועומדים בפני הוצאות מרובות‪ ,‬נפתח‬ ‫לסיפור הזה‪ ,‬וירדו מכל הענין‪.‬‬ ‫עבורם ערוץ של שפע במרומים‪ ,‬כדי שיהא סיפק בידם לשלם את‬ ‫הדבר הזה שבר את ליבי‪ ,‬ממש קרע אותו לגזרים‪ ,‬מספר ראש‬ ‫ההוצאות‪.‬‬ ‫הכולל‪ .‬עד שהגענו אל ההצעה הטובה הזו‪ ,‬עד שערכנו את‬ ‫והנה‪ ,‬במקום שכל אחד מכם ישמח לקבל על עצמו את ההוצאות‪,‬‬ ‫הבירורים‪ ,‬עד שערכו את הבירורים עלינו‪ ,‬עד שהחליטו שכבר‬ ‫כדי שהשפע אכן יגיע אליו‪ ,‬הינכם משליכים את השפע הזה כל‬ ‫תהיה פגישה‪ ,‬ולבסוף באה חברה אחת‪ ,‬שאינה אחראית למעשיה‪,‬‬ ‫אחד על רעהו‪ .‬הנשמע כדבר הזה‪ ,‬שאדם אינו מוכן לקבל שפע?!'‬ ‫וקלקלה את הכל‪.‬‬ ‫('ברכי נפשי')‬ ‫אבל ככל שהענין הכאיב לי יותר‪ ,‬ראיתי ונוכחתי לדעת איזה ֲח ַסר‪-‬‬ ‫| ‪21‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"אחרי הסתלקותו של החזון איש נכנס אדם לביתו של מרן הגראמ"מ‬ ‫שך זצ"ל וסיפר לו שאחד המספידים אמר על החזון איש שלא יקום‬ ‫עוד ענק שבענקים כמוהו עד ביאת גואל צדק‪" .‬כיצד אפשר לומר כך?"‪,‬‬ ‫תמה האיש‪" .‬וכי נביא הוא המספיד‪ ,‬שהוא יודע שלא יקום עוד גדול כזה‬ ‫בישראל עד הגאולה?" השיב לו הרב שך‪" :‬צודק המספיד"‬ ‫הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת 'כף החיים'‪,‬‬ ‫בסיפורים מרגשים ומרוממים על מרנא החזון איש זצוק"ל‬ ‫"וה' ברך את אברהם בכל" (בראשית כד‪ ,‬א)‬ ‫כשהגיע רבינו הגדול מרן החזון איש זצוק"ל לגיל בר מצוה‪ ,‬קיבל‬ ‫על עצמו להקדיש את כל ימיו ללימוד תורה לשמה‪ ,‬וקיים את‬ ‫קבלתו‪ .‬כך העיד אחיו‪ ,‬הגאון רבי מאיר קרליץ זצ"ל‪ ,‬בהספדו עליו‪.‬‬ ‫ומי שלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה‪ ,‬כדברי התנא במסכת‬ ‫אבות‪ ,‬ובאמת זכה החזון איש לדברים הרבה‪.‬‬ ‫ולא מתוך גוף בריא וחזק עמל בתורה‪ .‬הוא עצמו העיד באחד‬ ‫ממכתביו‪" :‬מיום עומדי על דעתי הייתי בגדר חולה שיש בו סכנה"‪.‬‬ ‫ואף על פי כן לא פסק פומיה מגירסא‪ ,‬ועמל בתורה עמל שלא‬ ‫שמענו כמותו מדורות שעברו‪.‬‬ ‫'דוד‪ ,‬שש מעלות במקוואות'‬ ‫הניתוח עצמו ימית אותו‪ .‬כשהיו לפרופסור ספקות כאלה‪ ,‬היה שולח‬ ‫מסכת מקוואות היא מסכת עמוקה‪ ,‬ובה כל הלכות המקוה שעליהן‬ ‫את החולים אל החזון איש‪ ,‬ומה שהחזון איש הורה‪ ,‬כך עשה‪" .‬ראיתי‬ ‫נשענת טהרתן של ישראל‪ .‬אין זה מקצוע שאפשר להקל בו‪ ,‬אלא‬ ‫שהוא ידע הכל"‪ ,‬העיד‪" .‬כל מה שאנחנו טרחנו כל ימי חיינו ללמוד‪,‬‬ ‫יסוד היסודות‪ ,‬והחזון איש מסר נפשו עד שקנה את המסכת הזו‪.‬‬ ‫וכל מה שגילינו כשפתחנו מוחות של בני אדם כדי לראות מה יש‬ ‫סיפר גיסו בשעת ההספד‪" :‬במשך חודשים שלמים למד את המשנה‬ ‫בתוכם‪ ,‬את כל זה ידע החזון איש‪ ,‬מבלי שראה"‪ .‬זו עדות נאמנה של‬ ‫הראשונה של מסכת מקוואות‪ ,‬שהיא המפתח לכל המסכת‪' :‬שש‬ ‫רופא‪ ,‬ומאז שנפטר החזון איש נותר הפרופסור עם ספקותיו ואין מי‬ ‫מעלות במקוואות‪ ,‬זו למעלה מזו'‪ ,‬ובה כל דרגות המקוואות‪ .‬מן‬ ‫שיכריע בהם‪ .‬ואין מדובר בספקות של מה בכך‪ ,‬אלא בדיני נפשות‪.‬‬ ‫הבוקר ועד הערב‪ ,‬שעות על גבי שעות‪ ,‬חזר עליה מאות פעמים‪,‬‬ ‫כך היו עוד מעשים רבים עם החזון איש‪ .‬מתוך שעמל ויגע בתורה‪,‬‬ ‫עד שילדיי הקטנים‪ ,‬שהיו בני ארבע בסך הכל‪ ,‬קלטו אותה בעל פה‬ ‫כליותיו יעצוהו ולימדוהו הכל‪ ,‬בכל מכל כל‪ .‬הוא לא נזקק ללמוד‬ ‫מרוב שמיעה‪ ,‬בלי להבין מילה‪ .‬כשהיו פוגשים את החזון איש‪ ,‬היו‬ ‫רפואה‪ ,‬כי הכל התגלה לו מתוך התורה הקדושה‪.‬‬ ‫אומרים לו‪' :‬דוד‪ ,‬שש מעלות במקוואות‪ ,‬זו למעלה מזו'"‪.‬‬ ‫מכתב מדויק עד הסנטימטר‬ ‫הפרופסור שנותר עם ספקותיו‬ ‫סיפר מורי ורבי הגאון רבי משה שפירא זצ"ל‪" :‬הייתי עד ראיה‬ ‫בארץ ישראל פעל פרופסור מפורסם לניתוחי מוח‪ ,‬פרופסור‬ ‫למעשה הזה‪ .‬לחבר שלי‪ ,‬שישן עמי באותו חדר בישיבת פוניבז'‬ ‫אשכנזי‪ ,‬שהיה לו שם עולמי בתחומו ועבד‪ ,‬כמדומני‪ ,‬בבית החולים‬ ‫בבני ברק‪ ,‬צמח גידול בלחי‪ ,‬לא עלינו‪ .‬הוא הלך לבדיקות‪ ,‬והרופא‬ ‫'בילינסון'‪ .‬ראיתי תיאור שבו הוא מספר על פגישותיו עם החזון‬ ‫אמר לו‪' :‬זה ניתוח קל‪ ,‬ואפשר לסלק את הגידול‪ .‬אבל אני חושש‬ ‫איש‪ ,‬וכך אמר‪" :‬כל זמן שהחזון איש היה בחיים‪ ,‬היו לי חיים קלים‪.‬‬ ‫שאם לא אדייק בחיתוך בדיוק כמו שצריך‪ ,‬אני עלול לפגוע חלילה‬ ‫כשהיו לי ספקות‪ ,‬הייתי מריץ אליו‪ ,‬והוא היה מציל אותי מהם"‪.‬‬ ‫באחד העצבים‪ ,‬ואז יתעקמו פניך וכל צורתם תשתנה‪ ,‬לחי אחת‬ ‫לפעמים עומד רופא‪ ,‬עם כל חכמתו‪ ,‬מול ספק כבד ואינו יודע אם‬ ‫תהיה שמוטה והשניה על מתכונתה‪ .‬לכן לדעתי עדיף להשאיר את‬ ‫לנתח או לא‪ .‬אם לא ינתח‪ ,‬אולי ימות החולה חלילה‪ ,‬ואם ינתח‪ ,‬אולי‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 22‬‬ ‫הגידול ולוותר על הניתוח‪ .‬הוא אינו מסוכן‪ ,‬והוא יכול להישאר'‪.‬‬ ‫"אבל חברי לא רצה להישאר עם הגידול בלחיו‪ .‬הוא הלך אל החזון‬ ‫החזון איש העיד על הגאון רבי‬ ‫איש וסיפר לו‪' :‬רבי‪ ,‬הייתי אצל הרופא‪ ,‬והוא אמר שהוא יכול לנתח‪,‬‬ ‫אבל הוא חושש שמא יפגע באחד העצבים שנמצאים ליד הגידול'‪.‬‬ ‫ברוך בער לייבוביץ זצ"ל‪ ,‬ראש‬ ‫אמר לו החזון איש‪' :‬אל תדאג‪ ,‬על כתפי‪ .‬עשה את הניתוח ותבריא'‪.‬‬ ‫ישיבת קמניץ ובעל ה'ברכת‬ ‫והוא כתב מכתב לרופא‪' :‬לכבוד החכם הרופא ד"ר פלוני‪ ,‬יעשה‬ ‫את הניתוח מסנטימטר כזה ועד סנטימטר כזה‪ ,‬ועלי ועל צווארי‬ ‫שמואל'‪ ,‬שכל עוד הוא עמל‬ ‫שלא יאונה לו כל רע'‪ .‬הרופא ניתח לפי ההוראות של החזון איש‪,‬‬ ‫בתורתו‪ ,‬לא היתה השואה יכולה‬ ‫והניתוח הצליח"‪.‬‬ ‫איך אפשר לאמוד ולדייק עד היכן מתפשטים הגידים והעצבים?‬ ‫לפרוץ‪ .‬בכוח תורתו ועמלו‬ ‫וכי אפשר לראות זאת במראה? אדם שינסה לבדוק את עצמו מול‬ ‫המראה לא ידע בין ימינו לשמאלו‪ .‬אבל החזון איש ידע‪ ,‬והכל בכוחה‬ ‫הממית והמפרך ביטל את כל‬ ‫של התורה‪.‬‬ ‫הגזירות הקשות והרעות‬ ‫המגן של הדור‬ ‫החזון איש העיד על הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת‬ ‫"הייתי אצל החזון איש ושאלתי אותו שאלה זו‪ ,‬והוא ענה לי כך‬ ‫קמניץ ובעל ה'ברכת שמואל'‪ ,‬שכל עוד הוא עמל בתורתו‪ ,‬לא היתה‬ ‫וכך"‪ ,‬והדברים היו הפוכים בדיוק ממה שנאמר לו‪ .‬הוא עוד לא סיים‬ ‫השואה יכולה לפרוץ‪ .‬בכוח תורתו ועמלו הממית והמפרך ביטל את‬ ‫לצאת מהפתח‪ ,‬וכבר התבלבל‪ .‬יש מי שאינו מבין‪ ,‬ויש מי שמבין כפי‬ ‫כל הגזירות הקשות והרעות‪ .‬ובאמת כך היה‪ :‬הוא נפטר בתחילת‬ ‫שהוא רוצה להבין‪ .‬הרב יכול לומר לו את דבריו‪ ,‬אבל הוא שומע מה‬ ‫שנת ת"ש‪ ,‬ורק אחרי פטירתו ניחתה השואה האיומה על יהדות‬ ‫שהוא רוצה לשמוע‪.‬‬ ‫אירופה במלוא עוזה‪ .‬כשהסתלק הצדיק‪ ,‬הוסר המגן מעל הדור‪.‬‬ ‫וכך היה שגור בפיו של החזון איש‪ :‬אין אדם יודע כמה גזירות קשות‬ ‫העצלות שלא הגיעה אל הלשון‬ ‫ורעות הוא מבטל בלימוד של דף גמרא אחד‪ .‬כשאדם יושב ועמל‬ ‫מובא בשם החזון איש‪ :‬ראינו את רוב בני האדם עצלים בכל גופם‪,‬‬ ‫בתורה‪ ,‬באיזה לימוד שיהיה‪ ,‬דף גמרא או פרק משנה‪ ,‬העיקר שהוא‬ ‫חוץ מן הלשון‪" .‬לשון מדברת גדולות" (תהלים יב‪ ,‬ד)‪ ,‬תמיד היא‬ ‫תורה‪ ,‬הוא מבטל גזירות קשות ורעות‪ ,‬ולא מעצמו בלבד‪ ,‬אלא מכל‬ ‫מדברת‪ .‬שאר האיברים כבדים כאילו עשויים ממתכת‪ ,‬ועד שאדם‬ ‫כלל ישראל‪.‬‬ ‫זז צעד אחד‪ ,‬מישהו צריך לדחוף אותו‪ .‬כל דבר נעשה בעצלות‬ ‫וברפיון‪ ,‬אבל לשבת ולדבר‪ ,‬בזה אין עצלות‪ ,‬ואפשר לדבר שעות‬ ‫ריקוד באמצע הרחוב‬ ‫על גבי שעות‪.‬‬ ‫באחד ממכתביו כותב החזון איש למכותבו‪" :‬אני רעב לדעת‬ ‫על הפסוק "הוגעתם ה' בדבריכם" (מלאכי ב‪ ,‬יז) דרשו רבותינו‬ ‫משלומך"‪ .‬אין זו מליצה‪ ,‬אלא כך הרגיש החזון איש באמת‪ .‬כמו‬ ‫במדרש‪ :‬בראתי שמים וארץ ולא נתייגעתי‪ ,‬ובמה נתייגעתי כביכול?‬ ‫אדם שלא אכל יומיים ומרגיש היטב את רעבונו‪ ,‬כך הרגיש החזון‬ ‫בפטפוטים שאדם מפטפט‪ ,‬שבהם הוא מתיש כביכול את הכח של‬ ‫איש רעב כשעבר זמן ואותו פלוני לא כתב לו ולא הודיע לו משלומו‪.‬‬ ‫מעלה‪ .‬לכן יש לצמצם ככל האפשר בענייני הדיבור‪.‬‬ ‫פעם אחת‪ ,‬כמדומני בשמחת תורה‪ ,‬הלך החזון איש ברחוב בבני‬ ‫ברק‪ .‬פגש בו אדם ועיניו זולגות דמעות‪" :‬כבוד הרב‪ ,‬אנא‪ ,‬עזור לי"‪.‬‬ ‫דור שיש בו שוקולד‬ ‫שאל אותו החזון איש מה מצערו‪ ,‬וסיפר האיש‪" :‬אני גר צדק‪ .‬עכשיו‬ ‫אחרי הסתלקותו של החזון איש נכנס אדם לביתו של מרן הגראמ"מ‬ ‫כולם שמחים ורוקדים וצוהלים‪ ,‬ואני לבדי‪ ,‬בודד וגלמוד‪ ,‬ולכן אני‬ ‫שך זצ"ל וסיפר לו שאחד המספידים אמר על החזון איש שלא יקום‬ ‫מצטער"‪ .‬אמר לו החזון איש‪" :‬אני אשמח אותך"‪ ,‬ומיד החל לשיר‬ ‫עוד ענק שבענקים כמוהו עד ביאת גואל צדק‪" .‬כיצד אפשר לומר‬ ‫ולרקוד באמצע הרחוב‪ .‬החזון איש‪ ,‬שהיה ספר תורה חי‪ ,‬רוקד‬ ‫כך?"‪ ,‬תמה האיש‪" .‬וכי נביא הוא המספיד‪ ,‬שהוא יודע שלא יקום‬ ‫פתאום ושר בכל התנועות לכבודו של גר בודד‪ ,‬והגר החל לחייך‬ ‫עוד גדול כזה בישראל עד הגאולה?"‬ ‫ולשמוח עד שנעשה מאושר‪.‬‬ ‫השיב לו הרב שך‪" :‬צודק המספיד‪ .‬אחד היה החזון איש‪ ,‬ואחריו לא‬ ‫יהיה עוד כמוהו‪ .‬אינני נביא‪ ,‬אבל זאת אני יודע‪ :‬בדור שלנו יש שוקולד‪.‬‬ ‫שומע מה שרוצה לשמוע‬ ‫הדור כולו תפנוקים ועידונים‪ ,‬מאכלים מסוגים שונים ומשונים‪ ,‬ומכיון‬ ‫שמעתי מעשה באדם שנכנס אל החזון איש לשאול שאלה‪ .‬החזון‬ ‫שאנשים נמשכים אחריהם‪ ,‬אי אפשר שיקום גדול שכזה"‪.‬‬ ‫איש הסביר לו והשיב לו‪" :‬כך וכך הפסק‪ ,‬וכך וכך תענה"‪ .‬כשיצא‬ ‫(המאמר מעובד מתוך 'אמרי יעקב')‬ ‫האיש‪ ,‬עמד החזון איש ליד החלון ושמע אותו אומר למישהו‪:‬‬ ‫| ‪23‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הלילה היה קפוא‪ ,‬השלג כיסה את העיירה‪ ,‬והרב הזקן פסע רבע שעה עד‬ ‫בית הסנדלר‪ ,‬שערך שלום זכר לבנו שנולד אחרי שנים רבות‪ .‬הוא טעם‬ ‫מן הארבעס‪ ,‬שיבח את התבשיל ושב לביתו‪ .‬כשנסגרה הדלת אחריו‪ ,‬פנה‬ ‫הסנדלר אל אשתו‪...‬‬ ‫מי היה אברהם אבינו? המשגיח הגה"צ רבי יצחק פנחס גולדווסר שליט"א על גדלות ניסיון העקידה‪,‬‬ ‫שבבשורתו פרחה נשמתה של שרה אמנו‪ ,‬ועל המרחק שבין השגתנו להשגת האבות הקדושים‬ ‫"וַ ּיָ בֹא ַאבְ ָר ָהם לִ ְסּפֹד לְ ָש ָׂרה וְ לִ בְ ּכ ָֹתּה" (בראשית כ"ג‪ ,‬ב')‬ ‫מסופר על יהודי כפרי פשוט שהביא מלמד ללמד את בנו‪ ,‬ואמר‬ ‫לו‪" :‬איני מבקש שתעשה ממנו צדיק גדול כמו הגאון מווילנא‪ .‬די לי‬ ‫שיהיה יהודי טוב כמו אברהם אבינו"‪ .‬כך נתפס אברהם אבינו בעיניו‪:‬‬ ‫איכר טוב לב ומכניס אורחים‪ ,‬אחד כמוהו‪ ,‬רק טוב ממנו במעט‪.‬‬ ‫אנו מחייכים למשמע הסיפור‪ ,‬אבל האמת היא שאיננו רחוקים‬ ‫ממנו כל כך‪.‬‬ ‫השבוע שמעתי סיפור הממחיש זאת היטב‪ .‬בעיירה אחת נולד‬ ‫לסנדלר בן אחרי שנים ארוכות של ציפייה‪ ,‬והוא ערך שלום זכר‪.‬‬ ‫אלא שבאותו שבוע שרר חורף קשה מנשוא‪ ,‬השלג כיסה הכל‬ ‫והקור חדר לעצמות‪ .‬אמר הרב לאשתו‪" :‬מסכן הסנדלר‪ ,‬ודאי הכין‬ ‫שלום זכר כראוי אחרי שנים רבות כל כך שחיכה לבן‪ ,‬ואיש לא יבוא‬ ‫אליו‪ .‬מי ייצא בקור כזה‪ ,‬בחושך ובשלג? אני חייב ללכת‪ ,‬אי אפשר‬ ‫ממש"‪ .‬מי הם האומרים? מסתמא המלאכים‪ ,‬היודעים היטב אילו‬ ‫להעליב אותו"‪ .‬אשתו ניסתה להניאו‪ ,‬שהרי הוא זקן ואינו בריא כל‬ ‫ניסיונות עבר אברהם‪ ,‬וכיצד יאמרו שלא היה בהם ממש? וכי קל היה‬ ‫כך‪ ,‬אך הרב השיב שאין ברירה‪ ,‬התפקיד מחייב‪.‬‬ ‫ליפול לכבשן האש באור כשדים? וכי קל היה לשלח את ישמעאל?‬ ‫רבע שעה פסע הרב בשלג ובקור עד שהגיע לבית הסנדלר‪ .‬כפי‬ ‫וכך גם בעקידה עצמה‪ .‬כשנאמר לאברהם "אל תשלח ידך אל‬ ‫שצפה‪ ,‬לא היה שם איש‪ ,‬והסנדלר ישב לבדו והמתין לאורחים‪.‬‬ ‫הנער"‪ ,‬השיב‪" :‬אם כן לחנם באתי לכאן‪ ,‬אעשה בו חבלה ואוציא‬ ‫שמחתו של הסנדלר היתה גדולה‪ .‬הרב ישב עמו ושוחח על דא‬ ‫ממנו מעט דם"‪ .‬וכי לחנם בא? המסירות נפש הזו‪ ,‬הנכונות לשחוט‬ ‫ועל הא‪ ,‬והסנדלר הגיש לו ארבעס‪ .‬הרב טעם‪ ,‬שיבח את התבשיל‬ ‫את בנו יחידו‪ ,‬הכל לחנם?‬ ‫ונטל עוד מעט‪ ,‬וכעבור כמה דקות קם ושב לביתו‪ .‬כשנסגרה הדלת‬ ‫ודוגמה שלישית‪ ,‬בגמרא בחגיגה (ט‪ ):‬על הפסוק "ושבתם וראיתם‬ ‫אחריו‪ ,‬אמר הסנדלר לאשתו‪" :‬לא ידעתי שהרב אוהב חומוס כל כך‪.‬‬ ‫בין צדיק לרשע‪ ,‬בין עובד אלקים לאשר לא עבדו"‪ :‬שניהם צדיקים‬ ‫רבע שעה הלך בשלג כזה‪ ,‬רק כדי לאכול מעט חומוס!"‬ ‫גמורים‪ ,‬ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה‬ ‫איני מדבר על הסנדלר‪ ,‬אני מדבר עלינו‪ .‬אין לנו מושג באבות‬ ‫ואחד‪ .‬וכי מי ששנה מאה פעמים ייקרא "לא עבדו"?‬ ‫הקדושים‪ ,‬לא במצוותיהם ולא בניסיונותיהם‪ ,‬ואין לנו שייכות‬ ‫לשלוש הקושיות שורש אחד‪ :‬חז"ל מדגישים את התוספת‪ ,‬את‬ ‫להשגתם‪ .‬זו ההגדרה שעלינו לומר כשאנו באים לדבר עליהם‪.‬‬ ‫המעלה שמעבר למעלה‪ ,‬כאילו בלעדיה אין כלום‪ .‬מה ביקשו‬ ‫ללמדנו בכך?‬ ‫שלוש קושיות ושורש אחד‬ ‫ועתה נדבר על עקידת יצחק‪ ,‬מעשה נורא ואיום שכל קיומנו נשען‬ ‫תכליתו של עולם‬ ‫עליו‪ .‬כפי שדרשו חז"ל על "המאכלת"‪ ,‬כל מה שאוכלים ישראל‬ ‫זו נקודה עמוקה‪ ,‬קשה להבינה וקשה עוד יותר להרגישה‪ .‬הרמב"ם‬ ‫בעולם הזה אינו אלא בזכותה‪ .‬ננסה להתבונן בה לפי ערכנו‪.‬‬ ‫בהקדמתו לפירוש המשנה כותב דבר נורא‪ :‬תכלית העולם היא‬ ‫רש"י מביא על "קח נא"‪" :‬אין נא אלא לשון בקשה‪ ,‬אמר לו בבקשה‬ ‫האדם החכם והשלם‪ ,‬שהוא יחיד ברבים‪ ,‬ולעיתים אינו נמצא אלא‬ ‫ממך עמוד לי בזה הנסיון‪ ,‬שלא יאמרו הראשונות לא היה בהן‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 24‬‬ ‫רעים ומושחתים‪ .‬והנה המנהיג שהלכו אחריו עומד לעשות בעצמו‬ ‫אחד בדור‪ .‬כל שאר בני האדם נבראו לשמשו ולהיות לו לחברה‪,‬‬ ‫את ההפך הגמור ממה שהטיף כל השנים‪.‬‬ ‫או לשמש את משמשיו‪ .‬אמנם יש בעולם צדיקים רבים‪ ,‬אבל‬ ‫ובא השטן ולוחש באוזניו‪ :‬איך תעשה דבר כזה? וכשאינו מצליח‬ ‫הוא התכלית והם האמצעי‪ ,‬ואין לך הבדל גדול מן ההבדל שבין‬ ‫לשכנעו שלא הבין את הציווי‪ ,‬הוא טוען שאמנם הבין נכון‪ ,‬אבל‬ ‫תכלית לאמצעי‪.‬‬ ‫לא הקב"ה הוא שדיבר עמו‪ .‬ולכאורה יש סימנים לדבריו‪ :‬פתאום‬ ‫לכאורה‪ ,‬מה כבר ההבדל? גם הם צדיקים וחכמים‪ ,‬והוא רק מעט‬ ‫נחל בדרך‪ ,‬שאי אפשר לעבור בו אלא במים עד הצוואר‪ .‬אולי זה‬ ‫יותר‪ .‬אלא ש"האדם יראה לעינים"‪ ,‬ואנו מתפעלים מכמויות‬ ‫אות משמים? ועוד‪ ,‬הרי יש כאן פגיעה בשרה‪ ,‬שזכתה לבן אחרי‬ ‫ומכל מה שנראה‪ .‬האיכות אינה נתפסת בחושים‪ ,‬ולכן קשה לנו‬ ‫שנים כה רבות‪ .‬לכל הפחות שאל אם לא טעית! מה פשוט מזה‪:‬‬ ‫להעריכה‪.‬‬ ‫קיבלת ציווי שאין לו הסבר‪ ,‬ראית אותו באספקלריה שאינה מאירה‪,‬‬ ‫מדוע לא תשאל? אילו כוחות נפש נדרשים כדי לא לשאול אפילו‬ ‫המעלות האחרונות‬ ‫שאלה אחת‪.‬‬ ‫אבי ז"ל עסק במכירת כימיקלים ליציקת מתכות‪ .‬כדי להתיך פלדה‬ ‫דרוש חום גבוה מאוד‪ ,‬וקשה הרבה יותר להעלות את המתכת‬ ‫בנך‪ ,‬יחידך‪ ,‬אשר אהבת‬ ‫מ‪ 900-‬מעלות לאלף מאשר להביאה עד ‪ .900‬כדי להגיע לאיכות‬ ‫רש"י כותב שהקב"ה פירט "את בנך את יחידך אשר אהבת את‬ ‫הגבוהה יותר נדרש מאמץ גדול לאין ערוך‪.‬‬ ‫יצחק" כדי ליתן לו שכר על כל דבור ודבור‪ .‬מבואר בספרים שזו‬ ‫זה מה שחז"ל רצו לומר בכל הלשונות שהבאנו‪ :‬אילו לא עמד‬ ‫היתה הבקשה‪ :‬כשתקריב אותו‪ ,‬אל תנסה לשכוח לרגע מה אתה‬ ‫אברהם בניסיון העשירי‪ ,‬כאילו לא היה ממש בכל הקודמים; אילו לא‬ ‫עושה‪ ,‬אלא להפך‪ .‬זכור שהוא בנך שנולד לך בגיל מאה‪ ,‬ושהוא‬ ‫נגמרה העקידה במעשה‪ ,‬הרי זה "לחנם באתי"; ומי שלא שנה מאה‬ ‫יחידך‪ ,‬שכל המשכך ביצחק בלבד‪ .‬ואל תתעלם מן האהבה בשעה‬ ‫ואחת‪ ,‬נקרא "לא עבדו"‪ .‬אל תראה בתוספת דבר שולי‪ ,‬התוספת‬ ‫שאתה שוחט אותו‪.‬‬ ‫היא העיקר‪ .‬ואפשר שזו הסיבה שדווקא בניסיון הזה זכה אברהם‬ ‫כדי לקיים את "יחידך"‪ ,‬כשאמר לנעריו "שבו לכם פה עם החמור"‪,‬‬ ‫אבינו לשמוע "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה"‪ ,‬כי כאן מיצה את‬ ‫הזכיר לעצמו שישמעאל דומה לחמור‪ ,‬ובאמת אין לו אלא בן אחד‪.‬‬ ‫כל כוחותיו‪.‬‬ ‫ואת "אשר אהבת" קיים כמתואר במדרש‪ :‬הוא שולח יד ליטול את‬ ‫הסכין‪ ,‬ועיניו מורידות דמעות‪ ,‬ונופלות לעיניו של יצחק מרחמנותו‬ ‫קופה מלאה וגדושה‬ ‫של אב‪ ,‬ואף על פי כן לבו שמח לעשות רצון יוצרו‪ .‬ביאר הגאון רבי‬ ‫אמחיש זאת בדוגמה‪ .‬עני בא אל עשיר וקופה בידו‪ .‬יש מי שממלא‬ ‫יצחק אייזיק שר זצ"ל‪ ,‬שאין הכוונה שלא הצליח להתאפק‪ ,‬אלא‬ ‫את הקופה מטבעות במידה מחוקה‪ ,‬ויש נדיב לב יותר‪ ,‬שמוסיף‬ ‫שאברהם חיזק את עצמו לבכות‪ .‬עליו לשחוט את בנו בשעה שהוא‬ ‫ועוד מוסיף עד שהקופה גדושה ואין בה מקום לפרוטה נוספת‪.‬‬ ‫אוהבו‪ ,‬ולא מתוך התעלמות מן האהבה‪ :‬אני אוהב אותו מאוד‪ ,‬ואני‬ ‫במבט שטחי ההבדל ביניהם הוא הגודש בלבד‪ ,‬אבל באמת הוא‬ ‫שוחט אותו משום שזה רצון ה'‪.‬‬ ‫עמוק בהרבה‪ :‬מי שמילא עד שלא נותר מקום‪ ,‬מגלה שאילו היתה‬ ‫ו"את יצחק"‪ ,‬אברהם יודע בדיוק מה הוא עומד להפסיד‪ .‬באור‬ ‫הקופה גדולה יותר היה מוסיף עוד ועוד‪.‬‬ ‫כשדים היה מדובר בכמה דקות של סבל‪ ,‬וגם ליצחק עצמו הייסורים‬ ‫ייתכן שבניסיון העקידה הגיע אברהם אבינו לשיא המילוי של‬ ‫היו נגמרים במהרה‪ .‬אבל אברהם היה נותר כל ימיו אב שכול‪ ,‬עם‬ ‫כוחותיו‪ .‬כוחות אנוש אינם יכולים להגיע מעבר לניסיון של‬ ‫ייסורי נפש נוראים‪ :‬מדוע לא זכיתי להשיאו‪ ,‬לראות ממנו נכדים‬ ‫שחיטת בן יחיד‪ ,‬ולעומת דרגה זו‪ ,‬כל הדרגות שמתחתיה נחשבות‬ ‫ולהמשיך דרכו את המפעל הגדול‪.‬‬ ‫כאין וכאפס‪.‬‬ ‫ולא תם הניסיון בהר המוריה‪ .‬סמוך לעקידה נפטרה שרה אמנו‪,‬‬ ‫וכדברי רש"י‪ ,‬על ידי בשורת העקידה‪ ,‬שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט‬ ‫באספקלריה שאינה מאירה‬ ‫שלא נשחט‪ ,‬פרחה נשמתה ממנה ומתה‪ .‬ואברהם‪ ,‬שהקב"ה הבטיח‬ ‫ננסה להיכנס מעט לפרטי הניסיון העצום הזה‪ ,‬כדי להבין מי היה‬ ‫לו "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה"‪ ,‬לא מצא‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬ואשרינו שזכינו להתייחס אחריו‪.‬‬ ‫מקום לקבור את שרה עד שקנה את מערת המכפלה בארבע מאות‬ ‫חז"ל אמרו שכל הנביאים נתנבאו באספקלריה שאינה מאירה‪ ,‬ורק‬ ‫שקל כסף‪ .‬על כך אמרו חז"ל (סנהדרין קיא‪ ).‬שהקב"ה עצמו העיד‬ ‫משה רבינו נתנבא באספקלריה המאירה‪ .‬כלומר‪ ,‬כל ציווי שקיבל‬ ‫עליו‪" :‬ולא הרהר אחר מדותי"‪ .‬אותם כוחות נפש שבזכותם לא‬ ‫נביא דרש טהרת לב גדולה כדי להבינו כהלכתו‪ .‬והנה מגיע ציווי‬ ‫שאל אפילו שאלה אחת בדרך אל העקידה‪ ,‬עמדו לו גם כשקם מעל‬ ‫שאינו מובן מכמה בחינות‪ :‬הוא סותר את הבטחותיו של הקב"ה‬ ‫פני מתו‪.‬‬ ‫עצמו‪ ,‬והקב"ה הטוב והרחום מצווה על אב שנולד לו בן לאחר מאה‬ ‫אלו דברים מדהימים‪ ,‬שאין בכוחנו להכילם‪ .‬מי היה האב הגדול‬ ‫שנה לשחוט בידיו את בנו יחידו! יתרה מזו‪ ,‬הדבר סותר את כל‬ ‫שלנו‪ ,‬אברהם אבינו‪.‬‬ ‫מפעל חייו של אברהם‪ .‬במסירות נפש עצומה קיבץ סביבו את קהל‬ ‫(מעובד מתוך 'השיחה' – שיחתו השבועית של מורנו המשגיח)‬ ‫מאמיניו‪ ,‬והטיף להם שעובדי האלילים המקריבים קרבנות אדם‬ ‫| ‪25‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"זכיתי להשתתף במבחן החודשי‪ ,‬ושעות ספורות לאחר מכן לשמוח‬ ‫בלידת בן‪ .‬במבט לאחור‪ ,‬ייתכן שהיו פעמים שהגזמתי‪ ,‬ושהייתי צריך‬ ‫לוותר‪"...‬‬ ‫הרה"ח אהרן כהן בסדרת שיחות עם אנשים מופלאים הנבחנים על כל הש"ס‪,‬‬ ‫והפעם עם הרה"ג ר' אברהם ברקוביץ מגבעת זאב‪ ,‬מנבחני 'קניין ש"ס' של 'דרשו'‬ ‫"חבל שלא הייתי שם"‪ ,‬שח לי אחד מחשובי העורכים של מהדורת‬ ‫הגמרא הייחודית של 'דרשו' עם 'עיון הדף'‪" .‬לשבת ולהתבונן‬ ‫בחבורת תלמידי החכמים של 'קניין ש"ס'‪ ,‬שזכו לאחר שבע שנות‬ ‫עמל ויגיעה להגיע לרגע מרגש בחייהם‪ ,‬עמידה בכור המבחן על‬ ‫כמעט כל התלמוד הבבלי‪ ,‬מתחילת הש"ס במסכת ברכות ועד‬ ‫מסכת בכורות דף י"ד‪ 2,463 ,‬דפי גמרא בסך הכל‪ .‬ודאי הייתי‬ ‫מתמלא אהבת תורה כפשוטה‪".‬‬ ‫איני יודע אם הדבר אפשרי‪ ,‬ואם הוא רצוי‪ .‬הרי כבר כמה חודשים‬ ‫לפני כל מבחן של 'קניין ש"ס' ושל 'קניין הלכה'‪ ,‬עמלים כל עובדי‬ ‫מערכת 'דרשו' כדי להבטיח לנבחנים החשובים את השקט והרוגע‬ ‫שהם זקוקים להם‪ ,‬כשבתוך שעות ספורות עליהם להעביר מול‬ ‫עיניהם אלפי דפים ולהעלות על הכתב את התשובות הנכונות‬ ‫במבחן הגדול והמאתגר‪.‬‬ ‫אבל מה שאפשרי ורצוי בהחלט‪ ,‬הוא לקרוא ולהפנים את סדרי‬ ‫לימודם ואת הדרכים שבהן התקדמו בידיעת הש"ס כולו‪ .‬הפעם‬ ‫תוספות‪ .‬לכן סדר הלימוד מתחלק לשניים‪ :‬תחילה אני לומד את‬ ‫שוחחנו עם הרה"ג ר' אברהם ברקוביץ מגבעת זאב‪ ,‬מחשובי‬ ‫הגמרא בנחת עם פירוש רש"י‪ ,‬ואחר כך חוזר עליה עם תוספות‪.‬‬ ‫הלומדים בכולל 'אורח המשפט' בירושלים‪ .‬עוד בפתח הדברים‬ ‫בסך הכל אני לומד את החומר שלש פעמים לפחות‪ ,‬וכך אני ניגש‬ ‫הסביר מדוע הסכים לשתף בדרך לימודו‪" :‬זה לא כל כך פשוט‪,‬‬ ‫למבחן החודשי‪.‬‬ ‫ובוודאי לא נעים להיחשף ברבים‪ .‬אבל אודה ולא אבוש‪ :‬השיחות‬ ‫המתפרסמות כסדרן מוסיפות חשק ללימוד התורה ולהשקעה בה‪,‬‬ ‫ארבעה דפים בכל יום‬ ‫ולכן אני מצטרף למיזם החשוב והקדוש הזה‪".‬‬ ‫ומהו סדר השינון והחזרות לקראת המבחנים הגדולים?‬ ‫במבחנים הגדולים של המחזור הנוכחי עדיין נבחנתי על גמרא ורש"י‬ ‫המחייב היומי‬ ‫בלבד‪ .‬הסדר שלי היה לשנן בכל יום ארבעה דפים מהמסכתות‬ ‫מתי התחלת‪ ,‬ומה הביא אותך לכך?‬ ‫הקודמות‪ .‬בכל פעם שסיימתי מסכת‪ ,‬בדקתי איזו מסכת זקוקה‬ ‫הודו להשם‪ .‬בשנותיי בישיבה זכיתי להשקיע בלימוד המסכתות‬ ‫כעת לריענון‪ ,‬ועברתי עליה מתחילתה ועד סופה‪ ,‬בסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫הנלמדות בישיבות‪ ,‬ובהמשך השלמתי את שאר המסכתות עד‬ ‫שזכיתי לסיים את הש"ס כולו‪ .‬אחר כך ביקשתי להתקדם צעד‬ ‫בסדר הזה אתה מספיק לחזור על כל החומר לקראת המבחנים‬ ‫נוסף‪ ,‬לעבור שוב על כל הש"ס ולזכות לידיעה שלמה ומענגת‪.‬‬ ‫הגדולים?‬ ‫אז הבנתי שכדי להצליח בכך אני זקוק לגורם מדרבן‪ ,‬והחלטתי‬ ‫לא‪ ,‬משיב הרב ברקוביץ ומסביר‪ .‬בתחילת הדרך אכן התאמצתי‬ ‫להצטרף למסגרת המבחנים של 'דרשו'‪ ,‬שתחייב אותי ללמוד בכל‬ ‫לחזור לפני כל מבחן על כל החומר‪ .‬הייתי אז בשלב רכישת הידיעה‬ ‫יום ולהשקיע בידיעה ברורה‪.‬‬ ‫במסכתות‪ ,‬ולא הייתה לי ברירה אחרת‪ ,‬אף שזו משימה קשה מאוד‬ ‫לשנן כמעט את כל הש"ס בתוך חצי שנה‪ .‬כיום‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬זה‬ ‫מהו סדר לימודך?‬ ‫כבר נעשה אצלי במסגרת של חזרות‪ ,‬שהרי עברתי על כל דף כמה‬ ‫במחזור הראשון למדתי את כל הש"ס בגמרא ורש"י בלבד‪.‬‬ ‫וכמה פעמים‪.‬‬ ‫במחזור הנוכחי אני זוכה כבר להיבחן במבחנים החודשיים גם על‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 26‬‬ ‫מניסיונך‪ ,‬מהי הגישה הנכונה בלימוד ובחזרות?‬ ‫הבסיס הוא לקנות שליטה אמיתית במסכת‪ .‬לשם כך נדרשת‬ ‫סוד ההצלחה הוא להפנים את‬ ‫השקעה רצינית כבר בשלב הלימוד‪ :‬הבנה ברורה‪ ,‬לצד שינון וחזרות‬ ‫שחוקקים את הלימוד בזיכרון לאורך זמן‪ .‬בהמשך‪ ,‬כל חזרה‪ ,‬אפילו‬ ‫הרעיון הבסיסי של מסגרת‬ ‫מהירה‪ ,‬מועילה לרענן את הזיכרון‪.‬‬ ‫מבחנים‪ :‬מה שלא יהיה ומה‬ ‫ברור‪ ,‬מוסיף הרב ברקוביץ ומטעים‪ ,‬שאילו היה הדבר ביכולתי‪,‬‬ ‫הייתי מרבה עוד ועוד בשינון ובחזרות‪ .‬אולי לא לקראת המבחנים‬ ‫שלא יקרה‪ ,‬אנו משתתפים‬ ‫הגדולים‪ ,‬אבל לפחות בזמן הלימוד החודשי הייתי משתדל לחזור‬ ‫בקביעות‪ ,‬בסייעתא דשמיא‪,‬‬ ‫על החומר עוד כמה פעמים‪.‬‬ ‫במבחן החודשי‪ .‬מי שקלט את‬ ‫מה שלא יהיה ולא יקרה‬ ‫הרעיון הפשוט הזה‪ ,‬ישמור‬ ‫איך מצליחים לשמור על העקביות?‬ ‫סוד ההצלחה הוא להפנים את הרעיון הבסיסי של מסגרת מבחנים‪:‬‬ ‫בקלות רבה על העקביות בלימוד‬ ‫מה שלא יהיה ומה שלא יקרה‪ ,‬אנו משתתפים בקביעות‪ ,‬בסייעתא‬ ‫ובסדרי השינון והחזרות‪ ,‬שהרי‬ ‫דשמיא‪ ,‬במבחן החודשי‪ .‬מי שקלט את הרעיון הפשוט הזה‪ ,‬ישמור‬ ‫בקלות רבה על העקביות בלימוד ובסדרי השינון והחזרות‪ ,‬שהרי לא‬ ‫לא נעים להתיישב מול המבחן‬ ‫נעים להתיישב מול המבחן ולגלות שאיננו שולטים בחומר‪.‬‬ ‫ולגלות שאיננו שולטים בחומר‬ ‫מי שאינו נבחן עשוי לראות בזה הגזמה‪ :‬אני זכיתי כבר להשתתף‬ ‫במבחן‪ ,‬ושעות ספורות לאחר מכן לשמוח בלידת בן בשעה טובה‬ ‫ומוצלחת‪ .‬אבקש להסביר את עצמי בנקודה שחשבתי עליה רבות‪.‬‬ ‫כולה בגמרא לבדה‪ ,‬ורק אחר כך משנן את דברי התוספות‪.‬‬ ‫במבט לאחור‪ ,‬ייתכן שהיו פעמים שהגזמתי‪ ,‬ושהייתי צריך לוותר‪.‬‬ ‫המעלה שבדרך הזו כפולה‪ .‬ראשית‪ ,‬כשלומדים את הגמרא לבדה‪,‬‬ ‫אבל הגישה שלי הייתה שברגע שאוותר פעם אחת ולא אשתתף‬ ‫אין מקום למצב שבו משהו אינו מובן ואנו נרגעים במחשבה שעוד‬ ‫במבחן‪ ,‬אמצא את עצמי בהמשך נפלט מהמסגרת‪ ,‬ואפסיד את‬ ‫מעט נלמד את רש"י ונבין‪ .‬כך אנו יודעים בוודאות שהכל ברור‬ ‫המחויבות שבזכותה זכיתי להתקדם כל כך בחיי‪.‬‬ ‫ומסודר‪ .‬אבל המעלה העיקרית היא ההנאה המיוחדת שבלימוד‬ ‫הסוגיה כולה ברצף‪ ,‬בבהירות מענגת‪ .‬זה דבר שנותן כח וחשק‬ ‫בלי לחכות לרש"י‬ ‫להשקיע עוד ועוד בחזרות‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬האם תוכל לשתף עצה אישית לרבבות הקוראים המבקשים‬ ‫להתקדם בלימוד הש"ס ובידיעתו?‬ ‫לתגובות לכותב המאמר‪ ,‬להצעות לראיונות ולשיתוף עצות‬ ‫אשתף רעיון שעזר לי מאוד‪ .‬בשלב החזרה‪ ,‬אחרי שכבר השקעתי‬ ‫ודרכי הצלחה בלימוד‪a0533185209@gmail.com :‬‬ ‫והרגשתי שאני שולט היטב בגמרא וברש"י‪ ,‬אני משנן את הסוגיה‬ ‫תמיד רצית לזכור‬ ‫ולדעת את מה שלמדת?‬ ‫מצטרפים למבחני 'דרשו'‪ .‬לחזור‪ ,‬לשנן‪ ,‬להבחן‪ ,‬לדעת!‬ ‫‪ 1,200‬מוקדי מבחן חודשי ברחבי הארץ והעולם‪.‬‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדות 'נדרים פלוס'‬ ‫| ‪27‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הרב אברהם פוקס‬ ‫בספר 'מדות ושיעורי תורה' כתב שמשקל של 'קנטר'‪ ,‬שזהו המטבע‬ ‫שקיבל עפרון מאברהם‪ ,‬בזמננו הוא ‪ 42.5‬ק"ג‪ .‬ואם כן‪ 400 ,‬קנטרין הם‬ ‫שבעה עשר טון של כסף טהור‪...‬‬ ‫"וְ יִ ֶּתן לִ י ֶאת ְמ ָע ַרת ַה ַּמכְ ּפֵ לָ ה" (בראשית כ"ג‪ ,‬ט')‬ ‫בספר 'מדות ושיעורי תורה' כתב שמשקל של 'קנטר'‪ ,‬שזהו המטבע‬ ‫שקיבל עפרון מאברהם‪ ,‬בזמננו הוא ‪ 42.5‬ק"ג‪ .‬ואם כן‪ 400 ,‬קנטרין‬ ‫הם שבעה עשר טון של כסף טהור‪ .‬מחיר של קילו כסף בריש שנת‬ ‫תשפ"ז הוא בסביבות ‪ 2,050‬דולר‪ ,‬נמצא שכיום‪ ,‬שווי התשלום שנתן‬ ‫אברהם לעפרון על מערת המכפלה הוא בסביבות ‪ 35‬מיליון דולר‬ ‫[וכלשון רש"י (כג טז)‪' :‬שנטל ממנו שקלים גדולים שהן קנטרין']‪.‬‬ ‫ב'מילה בסלע' מובא כי מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל‬ ‫ביקר במערת המכפלה לתפילה‪ .‬ביציאתו הראה לו נכדו (ר"א‬ ‫גולדברג) את האבן הגדולה ביותר שנבנתה במקום (ענקית כמו‬ ‫אבני הכותל)‪ ,‬שאיש לא יודע עד היום הזה כיצד הגביהו אותה‪,‬‬ ‫וכיצד הושיבוה על מקומה‪ .‬פלא‪.‬‬ ‫"לשם מה הקמת ישיבה כה מפוארת? והרי שנינו בפרקי אבות‪,‬‬ ‫"אז מה אתה רואה כאן?" שאל ר' שלמה זלמן את הנכד‪ ,‬ואמר לו‪:‬‬ ‫'כך היא דרכה של תורה‪ ,‬פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה‪,‬‬ ‫"רואים כאן כי החכמה היא הכוח הגדול ביותר שיש בעולם‪ .‬עם‬ ‫ועל הארץ תישן'‪ ,‬ואיך עולים דברים אלו בקנה אחד עם ישיבה כה‬ ‫'חכמה' הגביהו את האבן שאין כל מכונה שיכולה להרים אותה"‪.‬‬ ‫מפוארת?"‬ ‫התקווה היחידה לאדם‪ ,‬להצליח בחיים עם עצמו וסביבתו‪ ,‬היא על‬ ‫חייך רבי מאיר וענה על אתר‪" :‬נצטוינו בתורה שאין לעשיר לשכב‬ ‫ידי תפקידו בעולמו‪' :‬שבירת המידות'‪ .‬זו החכמה הגדולה ביותר‪,‬‬ ‫בעבוטו של העני‪ ,‬ומאידך נאמר במשלי 'עבד לוה לאיש מלוה'‪,‬‬ ‫העוצמה הגדולה שיכולה להניע אבנים גדולות וחזקות‪.‬‬ ‫וכיצד עולים שני הכתובים כאחד? אלא שהפסוק הראשון נאמר על‬ ‫המלוה‪ ,‬שהוא ירחם על העני ויחזיר לו את משכונו‪ ,‬והפסוק השני‬ ‫מדבר על הלוה‪ ,‬שהוא יתרחק מן ההלואות‪ .‬והוא הדין גם בנדון דידן‪:‬‬ ‫העשיר‪ ,‬שהיה קמצן גדול‪ ,‬תמה ושאל‪:‬‬ ‫את המשנה של 'פת במלח תאכל' צריך תלמיד הישיבה לדעת‪,‬‬ ‫"לשם מה הקמת ישיבה כה מפוארת?‬ ‫אולם העשירים צריכים לזכור את הפסוק 'עץ חיים היא למחזיקים‬ ‫והרי שנינו בפרקי אבות‪' ,‬כך היא‬ ‫בה ותומכיה מאושר'"‪...‬‬ ‫דרכה של תורה‪ ,‬פת במלח תאכל ומים‬ ‫היה עשיר אחר‪ ,‬שאף הוא היה קמצן מופלג‪ ,‬וכשבא אליו רבי מאיר‬ ‫במשורה תשתה‪ ,‬ועל הארץ תישן'"‬ ‫שפירא‪ ,‬נופף אף הוא באותה משנה שבמסכת אבות‪ ,‬שהיתה כנראה‬ ‫"א ְרּבַ ע ֵמאֹת ֶש ֶׁקל ּכֶ ֶסף" (בראשית כ"ג‪ ,‬ט"ו)‬ ‫ַ‬ ‫כמעט המשנה היחידה שהכיר‪ ,‬ותמה‪" :‬הרי זוהי דרכה של תורה‪,‬‬ ‫ללמוד מתוך מחסור ודחק‪ ,‬ומה ראית לבנות ישיבה כה מרווחת‬ ‫ב'מדות טיש' מובא כי לאחר שהגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל‬ ‫ומפוארת?"‬ ‫הקים את ישיבתו המפורסמת 'ישיבת חכמי לובלין'‪ ,‬התרים נדיבי‬ ‫הביט בו רבי מאיר‪ ,‬וראה את ביתו המרווח והמפואר של העשיר‪,‬‬ ‫עם להוצאות הגדולות של הישיבה‪ ,‬ונותרו עמנו אמרי שפר רבים‬ ‫ופסק לו את פסוקו‪" :‬שכחת‪ ,‬כנראה‪ ,‬את מה שנאמר במשנה לאחר‬ ‫וחדודי לשון על קמצנים וצרי עין‪.‬‬ ‫זאת‪' :‬אם אתה עושה כן'‪"...‬‬ ‫פעם נכנס לביתו של עשיר מופלג וביקש ממנו לתרום נדבה של‬ ‫ממש למען הישיבה‪ ,‬אך העשיר‪ ,‬שהיה קמצן גדול‪ ,‬תמה ושאל‪:‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 28‬‬ ‫לאחר מכן הסביר‪ ,‬שראה במעשה זה 'לימוד' עצום‪ ,‬נוקב כל חדרי‬ ‫לא ארכו הימים והוא סגר את החנות‬ ‫לב‪ ,‬כי הבין שכחזיון הזה יקרה עם כל איש לאחר 'מאה ועשרים'‪:‬‬ ‫והחל לעסוק בפרנסה אחרת‪ .‬כשנשאל‬ ‫בשעה שנפשו ונשמתו יעלו למעלה השמימה‪ ,‬וכל ימי חייו שעברו‬ ‫מדוע עשה זאת‪ ,‬השיב שהרגיש שמחד‪,‬‬ ‫עליו‪ ,‬ימי הילדות‪ ,‬הבחרות‪ ,‬הימים שבהם היה אב לצאצאים וכו'‪,‬‬ ‫ניהול חנות כזו הוא חסד עצום‪ ,‬לספק‬ ‫עסק ופעל וכו'‪ ,‬הכל עולה יחד עמו‪ .‬והנה יתחילו בשמים לבדוק‬ ‫ארוכה ומרפא לזקוקים לכך‪ ,‬אך מאידך‪,‬‬ ‫את 'שנות חייו'‪ ,‬יפתחו ויפוררו אותם‪ ,‬בהסרת עטיפה אחר עטיפה‪,‬‬ ‫עלול הדבר להביאו לטבע אכזרי‪...‬‬ ‫ומכל הרעש ימצאו כמה דברים זעירים וקטנים‪ ...‬כי רוב ימיו‪ ,‬וכמעט‬ ‫"עֹבֵ ר לַ ּס ֵֹחר" (בראשית כ"ג‪ ,‬ט"ז)‬ ‫כולם‪ ,‬העביר בשטויות והבלים‪ ...‬ומה נשאר? כמה עניינים קטנים‬ ‫וזעירים עד לאימה‪.‬‬ ‫ב'מעייני החיים' מסופר כי הגה"צ רבי משה רוזנשטיין זצ"ל‪ ,‬משגיח‬ ‫ישיבת לומז'ה‪ ,‬היה בצעירותו עוסק לפרנסת בני ביתו בניהול חנות‬ ‫בית מרקחת‪ .‬לאחר תקופה נסע ללמוד בקלם‪ ,‬ובני ביתו ניהלו‬ ‫כל הקהל מיהר לצאת מבית הכנסת‬ ‫אותה‪ ,‬ורק כששב מפעם לפעם היה עוזר בניהולה‪.‬‬ ‫על מנת לעסוק בהדלקת הנרות‪ .‬כיוון‬ ‫לא ארכו הימים והוא סגר את החנות והחל לעסוק בפרנסה אחרת‪.‬‬ ‫שהציבור היה גדול‪ ,‬נוצר 'פקק' ליד הפתח‪,‬‬ ‫כשנשאל מדוע עשה זאת‪ ,‬השיב שהרגיש שמחד‪ ,‬ניהול חנות כזו‬ ‫וחלפו כמה דקות עד שכל הציבור יצא‬ ‫הוא חסד עצום‪ ,‬לספק ארוכה ומרפא לזקוקים לכך‪ ,‬אך מאידך‪,‬‬ ‫מבית הכנסת‪ .‬לפתע רואים המתפללים‬ ‫עלול הדבר להביאו לטבע אכזרי‪ ,‬שכן בדרך הטבע‪ ,‬כל סוחר‬ ‫אדם ניגש אל החלון‪ ,‬וקופץ משם היישר‬ ‫מתפלל על הצלחת עסקיו ומצפה לקונים‪ .‬לכן חושש הוא שכרוקח‬ ‫אל הרחוב‪ ,‬ומשם ממשיך בריצה לבית‪...‬‬ ‫יצפה שיתרבו הקונים‪ ,‬ועלול להיות שבעקיפין יחכה שיתרבו‬ ‫ֹאמר ֲאלֵ ֶהם ַאל ְּת ַא ֲחרּו א ִֹתי" (בראשית כ"ד‪ ,‬נ"ו)‬ ‫"וַ ּי ֶ‬ ‫חולים שזקוקים לתרופות ויתפרנס כראוי‪ ,‬ובכך עשוי להרגיל עצמו‬ ‫לאכזריות וליהנות מצרת אחרים‪.‬‬ ‫מספר מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א‪ ,‬והובאו הדברים‬ ‫ב'להתעדן באהבתך' מתוך 'עלינו לשבח'‪ :‬שמעתי שכאשר הכניס‬ ‫רבי זרח ברוורמן זצ"ל את בנו בבריתו של אברהם אבינו‪ ,‬הזמין‬ ‫הכל קראו קריאות התפעלות מגודל‬ ‫לסנדקאות את רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל‪ .‬הברית היתה אמורה‬ ‫המתנה‪ ,‬והחלו לפותחה‪ ,‬קילוף אחר‬ ‫להתקיים לאחר תפילת 'הנץ'‪ ,‬אבל המהרי"ל דיסקין האריך בתפילת‬ ‫קילוף‪ ,‬פתחו עטיפה אחר עטיפה‪ ,‬והכל‬ ‫השמונה עשרה שלו‪ ,‬וכשהגיע זמן קיום המצוה‪ ,‬עדיין עמד הגאון‬ ‫נתקטן ונתקטן‪ ,‬עד ש'גילו' שיש שם‬ ‫בתפילתו‪.‬‬ ‫מתנה זעירה וקטנה‪ ...‬הכל שחקו על הלצון‬ ‫משראה אבי הבן כך‪ ,‬החליט שלא להמתין עד שהגאון יסיים את‬ ‫שחמדו השניים‪ ,‬ותרבה שמחה‪ .‬אמנם רבי‬ ‫התפילה‪ ,‬ולקח לעצמו את הסנדקאות‪.‬‬ ‫מרדכי‪ ,‬שהיה שם‪ ,‬פרץ בבכי תמרורים‪...‬‬ ‫כאשר סיים רבי יהושע לייב את התפילה‪ ,‬אמרו לו שהכל כבר לאחר‬ ‫ּיֹוצא ָה ֶעבֶ ד ּכְ לֵ י כֶ ֶסף ּוכְ לֵ י זָ ָהב ּובְ גָ ִדים וַ ּיִ ֵּתן לְ ִרבְ ָקה" (בראשית כ"ד‪ ,‬נ"ג)‬ ‫"וַ ֵ‬ ‫מעשה‪ .‬מסופר שהגאון ניגש לאבי הבן ונתן לו ברכת יישר כוח על‬ ‫שהזדרז ולא המתין לו ולא הטריח את הציבור‪.‬‬ ‫איש קדוש היה מניצולי המלחמה‪ ,‬ושמו הגאון הצדיק רבי מרדכי‬ ‫ולכאורה‪ ,‬אמר הגר"י זילברשטיין‪ ,‬הרי כיבודו של אדם גדול‬ ‫פוגרמנסקי זצ"ל‪ .‬אחר המלחמה פעל רבות בצרפת עם הפליטים‪,‬‬ ‫בסנדקאות הוא מענייני הברית‪ ,‬כמו שכתוב ברמ"א בהלכות מילה‪,‬‬ ‫יתומים ויתומות שהגיעו לשם ללא אב ואם‪ ,‬ללא משען ומשענה‪,‬‬ ‫ואם כן היה מן הראוי להמתין מעט עד שהמהרי"ל דיסקין יסיים‬ ‫שבורים ורצוצים‪ ,‬והתעסק הרבה לשדך שידוכים להשיאם זה לזה‪,‬‬ ‫וישמש כסנדק‪ .‬אבל אם אבי הבן הוא רבי זרח ברוורמן‪ ,‬אפשר להבין‪.‬‬ ‫להפיח רוח חיים‪ ,‬ויבנו בתים נאמנים בישראל‪.‬‬ ‫היה זה במוצאי שבת של חנוכה‪ ,‬כאשר כל הקהל מיהר לצאת מבית‬ ‫כמובן‪ ,‬ברוח אותם הימים היה 'מצב הרוח' במצב לא פשוט‪ ...‬וגם‬ ‫הכנסת על מנת לעסוק בהדלקת הנרות‪ .‬כיוון שהציבור היה גדול‪,‬‬ ‫באותן החתונות היה מוטל על העסקנים להפיח רוח חיים‪ ,‬ולהביא‬ ‫נוצר 'פקק' ליד הפתח‪ ,‬וחלפו כמה דקות עד שכל הציבור יצא‬ ‫'מן הגורן ומן היקב' אויר של שמחה‪ .‬וכה עשו באחת משמחות‬ ‫מבית הכנסת‪ .‬לפתע רואים המתפללים אדם ניגש אל החלון‪ ,‬וקופץ‬ ‫הנישואין‪ :‬ארזו מתנה קטנה וזעירה בק"נ (‪ )150‬אריזות וקופסאות‪,‬‬ ‫משם היישר אל הרחוב‪ ,‬ומשם ממשיך בריצה לבית‪ .‬היה זה רבי זרח‬ ‫עד שנראתה כגדולה מאד‪ ,‬וכך הביאוה לשמחת הנישואין‪ .‬הכל‬ ‫ברוורמן‪ ,‬שהתלהטותו למצוות כנראה לא ידעה גבול‪ ,‬והוא החליט‬ ‫קראו קריאות התפעלות מגודל המתנה‪ ,‬והחלו לפותחה‪ ,‬קילוף‬ ‫שלא להמתין בתור הרגיל ביציאה מבית הכנסת‪ ,‬ועשה לעצמו‬ ‫אחר קילוף‪ ,‬פתחו עטיפה אחר עטיפה‪ ,‬והכל נתקטן ונתקטן‪,‬‬ ‫'קפיצת הדרך' כדי שיוכל להדליק כמה שיותר מהר‪" .‬אם אנחנו‬ ‫עד ש'גילו' שיש שם מתנה זעירה וקטנה‪ ...‬הכל שחקו על הלצון‬ ‫מדברים על אותו רבי זרח ברוורמן‪ ,‬יכולני להבין גם מדוע לא המתין‬ ‫שחמדו השניים‪ ,‬ותרבה שמחה‪ .‬אמנם רבי מרדכי‪ ,‬שהיה שם‪ ,‬פרץ‬ ‫עד שרבי יהושע לייב יסיים את תפילתו"‪ ,‬אמר הרב‪.‬‬ ‫בבכי תמרורים‪.‬‬ ‫| ‪29‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫דף היומי בהלכה‬ ‫נושאי הלימוד ב׳דף היומי בהלכה׳ ובפרשת השבוע‬ ‫באיזה מקרה ניתן 'לפדות' חמץ שעבר עליו‬ ‫הפסח ולהתירו בהנאה? והאם מותר לאכול מאפה‬ ‫שהתפיחוהו בשמרים שהם חמץ שעבר עליו הפסח?‬ ‫חמץ שעוברים עליו ב'בל יֵ ראה' ו'בל יִ ָּמצא' מדאורייתא בפסח‪ ,‬ועבר עליו‬ ‫הפסח ברשות ישראל בשוגג או במזיד‪ ,‬אסרוהו חכמינו ז"ל בהנאה אף‬ ‫לאחר הפסח‪ .‬וחמץ שעבר עליו שמיני של פסח ברשות ישראל‪ ,‬אף שאין‬ ‫איסורו מדאורייתא‪ ,‬אסור לאחר הפסח באכילה ובהנאה‪ .‬אולם‪ ,‬תושב חוץ‬ ‫לארץ השוהה בפסח בארץ ישראל‪ ,‬ומכר את חמצו שבארץ ישראל לגוי‬ ‫באמצעות רב‪ ,‬כנהוג‪ ,‬ובמוצאי שביעי של פסח זכה הרב בחמץ בחזרה‬ ‫עבור כל המוכרים – כולל החמץ של בן חוץ לארץ – אין החמץ נאסר‪ ,‬משום‬ ‫שחכמינו ז"ל לא גזרו איסור זה ביום טוב שני אלא בחוץ לארץ‪ ,‬כדי שלא‬ ‫יזלזלו שם בקדושתו‪ .‬ויש אומרים שבאופן זה אף אם החמץ נמצא בחוץ לארץ‪ ,‬הריהו מותר לאחר הפסח‪ .‬מאידך‪ ,‬אם המוכר נמצא בחוץ‬ ‫לארץ – יש שנראה מדבריו שהחמץ אסור לאחר הפסח; ויש אומרים שאף באופן זה החמץ מותר לאחר הפסח‪ ,‬כיון שאין לרב אפשרות לזכות‬ ‫בחמץ עבור מי שאסור לו להחזיקו ברשותו‪.‬‬ ‫בטל בתוכה; אם יש בו כזית‪ ,‬גם אם‬ ‫ובכלל איסור זה – אף חמץ שאינו עומד בפני עצמו‪ ,‬אלא מעורב בתערובת כזו שגם מדאורייתא אינו ֵ‬ ‫באכילת התערובת לא ניתן להגיע לאכילת כזית חמץ ב'כדי אכילת פרס'‪ .‬ויש אומרים שכך הדין גם כאשר החמץ שבתערובת הוא פחות‬ ‫למעט תערובת‬ ‫מכזית‪ .‬ומהי תערובת שמדאורייתא החמץ אינו בטל בתוכה? תערובת אשר חלקיה האחרים אינם מהווים רוב לעומת החמץ; ֵ‬ ‫של 'מין בשאינו מינו' שהחמץ שבּה אינו יבש ונבלל בחלקיה האחרים של התערובת – בין אם הם יבשים ובין אם לאו – כך שאינו ניכר; שאז‬ ‫בטל בתוכה [מדאורייתא] אלא כאשר כמּות חלקיה האחרים היא פי שישים מכמּות החמץ‪ .‬וראה עוד במקורות‪.‬‬ ‫החמץ אינו ֵ‬ ‫'בטל' בתוכּה‪ ,‬כנ"ל – ניתן להתירו בהנאה על ידי 'פדיון'‪,‬‬ ‫וכתבו ראשונים‪ ,‬שאם התערב חמץ שעבר עליו הפסח בתערובת במידה כזו שאינו ֵ‬ ‫דהיינו‪ ,‬השלכת שֹווִ י החמץ שבתערובת לאיבוד‪ ,‬כגון שישליך לים כסף שערכו כשֹווִ י החמץ; משום שעל ידי זה מבחינה כספית אינו נהנה‬ ‫מהחמץ‪ ,‬ולא קנסוהו חכמים יותר מכך‪ .‬אבל לענין אכילה – אם החמץ התערב בתערובת לפני הפסח או בפסח באופן שאסור היה להשהות‬ ‫את התערובת ברשותו בפסח מדאורייתא‪ ,‬אסור לאכול את התערובת; אבל אם החמץ התערב בה לאחר הפסח‪ ,‬מותר לאוכלה‪ ,‬ויש אוסרים‪.‬‬ ‫ומאפה שהתפיחוהו לאחר הפסח בשמרים שהם חמץ שעבר עליו הפסח – למרות שכמּות השמרים קטנה מאוד ביחס לשאר מרכיבי המאפה‪,‬‬ ‫הריהו אסור באכילה ובהנאה; משום ש'דבר המעמיד'‪ ,‬כלומר‪ְּ ,‬דבר איסור שמעורב ּבִ ְדבר היתר ומחמתו נִ ְת ֶקנֶ ת ומתקיימת צורתו של דבר‬ ‫'בטל' אף אם יש בכמּות ההיתר פי שישים ויותר מהאיסור‪ .‬וחמּור דינּה של תערובת זו מכל תערובת אחרת של חמץ שעבר עליו‬ ‫ההיתר‪ ,‬אינו ֵ‬ ‫הפסח‪ ,‬שמותרת על ידי 'פדיון'‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬משום שעל ידי ה'מעמיד' נחשבת כל התערובת כאילו היא חמץ שעבר עליו הפסח‪ .‬ובמקרה שאיסור‬ ‫התערובת כרוך בהפסד כספי רב‪ ,‬ניתן להתירּה על ידי פדיון‪ ,‬בהנאה בלבד‪.‬‬ ‫[שו"ע תמז‪ ,‬יא‪ ,‬משנ"ב קא‪ ,‬קב ו־קו‪ ,‬וביה"ל ד"ה בין; בו"מ דרשו‪ 147 ,‬ו־‪ ;154‬וראה שם‪ ;155 ,‬שו"ע תמח‪ ,‬ב‪ ,‬משנ"ב ד‪ ,‬ושעה"צ ו; בו"מ דרשו‪]13 ,‬‬ ‫מדוע נוהגים רבים להתפלל 'מנחה גדולה' לכתחילה? מדוע נקראות 'מנחה‬ ‫גדולה' ו'מנחה קטנה' בשמות אלו? ומי התפלל מנחה פעמיים ביום אחד?‬ ‫בפרשת השבוע נאמר‪" :‬ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב"‪ ,‬ואמרו חכמינו ז"ל‪" :‬יצחק תיקן תפילת מנחה ‪ -‬שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה‬ ‫לפנות ערב‪ ,‬ואין שיחה אלא תפילה‪ ,‬שנאמר תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו"‪ .‬מהמילים "לפנות ערב"‪ ,‬נראה שהתפילה היתה‬ ‫בסמוך לשקיעה‪ ,‬כפי שפירשו הראשונים כאן‪ ,‬ועל הכתוב בפרשת כי תצא "והיה לפנות ערב ירחץ במים"‪ .‬וכך מובן גם מדברי חז"ל שאמרו‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 30‬‬ ‫שתפילת מנחה תוקנה כנגד קרבן התמיד של בין הערבים‪ ,‬וקרבן‬ ‫קרב בשעה 'תשע ומחצה'‪ ,‬דהיינו בתחילת הרבע האחרון‬ ‫זה היה ֵ‬ ‫של היום‪ .‬ואכן‪ ,‬לדעת ראשונים רבים זמן תפילת מנחה הוא ברבע‬ ‫האחרון של היום‪ ,‬וכפי שמכונה תחילת הרבע האחרון של היום‪" :‬זמן‬ ‫מנחה קטנה"‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬מעיקר הדין ניתן להקריב את קרבן התמיד של בין הערביים‬ ‫בשעה 'שש ומחצה'‪ ,‬דהיינו כמחצית השעה לאחר חצות היום‪ ,‬וכך‬ ‫אכן עשו בערב פסח‪ ,‬בו היו צריכים להספיק את הקרבת כל קרבנות‬ ‫הפסח לאחר קרבן התמיד‪ ,‬ולפני שקיעת החמה‪ .‬ולפיכך‪ ,‬דעת‬ ‫ראשונים רבים שניתן לכתחילה להתפלל תפילת מנחה משעה זו‪,‬‬ ‫המכונה "זמן מנחה גדולה"‪ .‬ויש מן הראשונים שכתבו שעיקר זמן‬ ‫התפילה ‪ -‬בזמן מנחה קטנה‪ ,‬ואם התפלל בזמן מנחה גדולה יצא ידי‬ ‫חובתו; וכך נפסק בשולחן ערוך‪ .‬וכתב המשנה ברורה‪ ,‬שהחפץ לצאת‬ ‫לדרך‪ ,‬או שאם ימתין לזמן מנחה קטנה לא יוכל להתפלל בציבור ‪ -‬רשאי לכל הדעות להתפלל מנחה גדולה לכתחילה‪ .‬ורבים מגדולי ישראל‬ ‫נהגו להתפלל מנחה גדולה בדרך קבע‪ ,‬וכך מנהג קהילות רבות וישיבות רבות‪ .‬ויש שכתבו כי טעם הדבר מפני שלא רצו לאכול לפני התפילה‪,‬‬ ‫או מפני שלאחר מכן היה להם סדר לימוד‪ ,‬ולא אבו להפסיקו‪.‬‬ ‫ובמחצית השעה שבין חצות היום לזמן מנחה גדולה אסור להתפלל מנחה‪ ,‬ואף 'אשרי' שלפני תפילת מנחה אין ראוי לומר בזמן זה‪ .‬ויש שהקל‬ ‫בשעת הדחק לקרוא בתורה בזמן זה את הקריאה של מנחה בתענית ציבור‪ .‬ומי שטעה והתפלל בזמן זה‪ ,‬נחלקו הפוסקים אם יצא ידי חובתו;‬ ‫וראוי לשוב ולהתפלל כדין תפילת נדבה‪ ,‬ולהתנות‪" :‬אם אני חייב בתפילה זו ‪ -‬תהא לחובתי‪ ,‬ואם לא ‪ -‬תהא לנדבה"‪ .‬ומי שהתחיל להתפלל‬ ‫בשעה זו ונזכר בטעותו באמצע התפילה‪ ,‬יסיים את תפילתו‪ ,‬ולאחר מכן ינהג כנ"ל‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬בדברי הרמ"ע מפאנו מצאנו דבר מעניין בקשר לזמני מנחה גדולה וקטנה‪ ,‬והסיבה שנקראו כך‪ :‬יצחק אבינו תיקן להתפלל מנחה‪ ,‬אך‬ ‫לא היה הראשון שהתפלל תפילה זו‪ ,‬אלא אדם הראשון‪ .‬ביום שנברא‪ ,‬לאחר שעמד על רגליו במלוא קומתו בשעה השביעית‪ ,‬התפלל אדם‬ ‫הראשון מנחה גדולה ובה הודה להשי"ת על חלקו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בשעה העשירית‪ָ ,‬ח ָטא‪ ,‬ואז‪ ,‬כפי שאמרו חז"ל‪ ,‬הנמיך הקב"ה את קומתו ומיעט‬ ‫את האור בעולם‪ ,‬ואז עמד אדם הראשון והתפלל תפילת מנחה נוספת‪ ,‬ובה ביקש כפרה על חטאו‪ .‬ולפיכך‪ ,‬הראשונה שהיתה במלוא הקומה‪,‬‬ ‫חסרה‪ ,‬במיעוט האור‪ ,‬ומתוך בושה וכלימה‪ ,‬נקראת 'קטנה'‪.‬‬ ‫ובמלוא האור בעולם‪ ,‬ומתוך שמחה‪ ,‬נקראת 'גדולה'‪ ,‬והשניה‪ ,‬שהיתה בקומה ֵ‬ ‫[שו"ע או"ח רלג‪ ,‬א‪ ,‬ומשנ"ב א‪-‬ב; ביאורים ומוספים דרשו‪ 9 ,8 ,4 ,‬ו־‪ ;12‬יונת אלם סי' צה]‬ ‫ָמלְ ָאה ָה ָא ֶרץ ֵּד ָעה‬ ‫סניפי 'דרשו' ברחבי תבל‬ ‫ישראל | ארה"ב | אירופה | צרפת | ארגנטינה | אוסטרליה | בלגיה | קנדה‬ ‫מקסיקו | דרום אפריקה | שוויץ | אוסטריה | הונגריה | ונצואלה | פנמה‬ ‫בלארוס | אוקראינה | רומא | ג'יבלטר | הולנד | ברזיל | ברלין‬ ‫| ‪31‬‬ ‫ז"פ הרש ייח תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫נקודת ציון בדרכה של המהפכה התורנית מבית ׳דרשו׳‬ ‫המעבר בגבול בין ליטא לבלארוס נמשך זמן רב‪ ,‬וכל הרבנים המתינו‬ ‫לאישור‪ .‬השחר החל להפציע‪ ,‬ובשולי המעבר עמדו מרן ראש הישיבה‪,‬‬ ‫ראש ישיבת מיר וגדולי הפוסקים‪...‬‬ ‫הרה"ג ר' בנימין בירנצוויג שליט"א‪ ,‬מרבני 'דרשו' ור"מ בישיבת 'אמרי משה'‬ ‫בירושלים‪ ,‬משחזר רגעים שנחרטו בלבו במסע הקודש לווילנא ולראדין‬ ‫עמדו מרן ראש הישיבה‪ ,‬ראש ישיבת מיר וגדולי הפוסקים‪,‬‬ ‫יעקב א‪ .‬לוסטיגמן‬ ‫הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן והגאון רבי שריאל רוזנברג‪ ,‬ודנו‬ ‫"אנֹכִ י ּבַ ֶּד ֶרְך נָ ַחנִ י ה'" (בראשית כ"ד‪ ,‬כ"ז)‬ ‫ָ‬ ‫בעומקן של הלכות שמות בגיטין‪ .‬זה מביא מרבו בעל ה'שבט‬ ‫הלוי'‪ ,‬וזה מביא מרבו הגרי"ש אלישיב‪ .‬סוגיות עמוקות התבררו‬ ‫בכ"ו בתשרי יצא מסע הקודש של 'דרשו' לתפילה על ציוני‬ ‫על אם הדרך‪ ,‬בין וילנא לראדין‪ ,‬וניצוצות של אור האירו את שמי‬ ‫הגר"א בווילנא וה'חפץ חיים' בראדין‪ ,‬בהשתתפות גדולי ישראל‬ ‫בלארוס החשוכים‪ .‬המחזה היה מרגש ומרומם עד מאוד"‪.‬‬ ‫מכל העדות והחוגים‪ .‬הג"ר בנימין בירנצוויג‪ ,‬מעורכי מהדורת‬ ‫כמי שעוסק שנים בתורת ה'חפץ חיים'‪ ,‬אתה חש קשר אישי אליו?‬ ‫המשנה ברורה של 'דרשו'‪ ,‬ליווה לאורך כל הדרך את רבו המובהק‬ ‫"המילים 'קשר אישי' קשות לי‪ .‬איני חושב שמישהו בדורנו ראוי לכך‪,‬‬ ‫מרן ראש ישיבת חברון הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א‪ ,‬ושוחח‬ ‫ובוודאי לא אני‪ .‬אבל זכיתי להצטרף למסע לראדין כמה פעמים‪,‬‬ ‫עמנו על הימים המרוממים‪.‬‬ ‫ובכל פעם מחדש ההתרגשות גואה כבר שבועות לפני הנסיעה‪.‬‬ ‫ראש הישיבה טרוד בהרבצת תורה ובצורכי הכלל‪ .‬לא חששתם שיסרב?‬ ‫ליד הציון מרגישים כמו בימי חייו‪ ,‬כשה'חפץ חיים' היה אבא של כל‬ ‫"בהחלט חששתי‪ .‬ידעתי כמה ראש הישיבה עמוס‪ :‬אלפי‬ ‫יהודי העולם‪ ,‬כפשוטו‪ ,‬וכולם היו על לוח ליבו‪ .‬תשעים ושלוש שנים‬ ‫תלמידים‪ ,‬עול הציבור המוטל על כתפיו‪ ,‬וגם הנסיעות עצמן‬ ‫אחרי פטירתו‪ ,‬כל מי שמתקרב לציון פורץ בבכי‪ ,‬כבן המתחטא לפני‬ ‫אינן קלות לו‪ .‬אבל ברגע ששמע שהמסע כולל תפילה על ציון‬ ‫אביו‪ .‬ראינו את הגאון רבי אברהם סלים מתייפח בדמעות שליש‪,‬‬ ‫הגר"א‪ ,‬אמר מיד שהוא רוצה לנסוע‪ .‬הופתעתי‪ ,‬ואולי בעצם לא‬ ‫ולידו זקנים עם נערים שפתחו את סגור ליבם‪ .‬אני באמת מרגיש‬ ‫הופתעתי‪ .‬ראש הישיבה נחשב היום מגדולי יודעי תורת הגר"א‬ ‫שמשמיים זיכו אותי במקצת דמקצת בהאדרת תורתו‪ ,‬וליד הציון‬ ‫ומנחיליה‪ .‬בדבריו המטלטלים על הציון סיפר שה'חפץ חיים'‪ ,‬בימי‬ ‫הקדוש הלב פשוט נמס"‪.‬‬ ‫חוליו‪ ,‬שלח את חתנו להתפלל על ציון הגר"א ולהזכיר שם את‬ ‫ואם צריך לבחור רגע אחד?‬ ‫זכותו בהפצת תורת הגאון‪ .‬נראה שגם ראש הישיבה‪ ,‬כמי שמנחיל‬ ‫"המסע כולו היה רגע אחד גדול של רגשי קודש‪ .‬בווילנא אמרנו‬ ‫את תורת הגר"א‪ ,‬חש שיש לו זכות מיוחדת להתפלל על ציונו‪.‬‬ ‫תהילים במקום עקידתו של הגר צדק‪ ,‬הגרף פוטוצקי‪ ,‬והלבבות‬ ‫"מלבד זאת‪ ,‬לראש הישיבה פינה חמה מאוד ל'דרשו' ולנשיאה‬ ‫רעדו‪ .‬עמדנו גם במקום ביתו של הגר"א‪ .‬אבל הרגע המצמרר‬ ‫הרה"ג ר' דוד הופשטטר שליט"א‪ ,‬ובמיוחד לחלקו של הארגון‬ ‫ביותר בעיניי היה בחנוכת ההיכל המחודש של ישיבת ה'חפץ‬ ‫בהפצת תורת ה'חפץ חיים'‪ .‬גם העובדה שהמסע חל בבין הזמנים‬ ‫חיים' בראדין‪ .‬הכהנים עלו לברך את העם‪ ,‬ובראשם מרן ראש‬ ‫סייעה לכך"‪.‬‬ ‫הישיבה הגאון רבי דוד כהן‪ .‬בפעם האחרונה נשמעה שם ברכת‬ ‫איך נראו גדולי ישראל מקרוב‪ ,‬כשהם יחד?‬ ‫כהנים לפני שמונים ושש שנים‪ ,‬כשאחרוני הבחורים נמלטו מפני‬ ‫"זו הייתה הרגשה מרוממת‪ :‬גדולי ישראל מכל העדות‪ ,‬באחדות‬ ‫הצורר הנאצי ימ"ש והישיבה נעקרה מהיכלה‪ .‬במקום הזה בדיוק‬ ‫ובכבוד הדדי נדיר‪ ,‬בלי מחיצות ובלי גבאים‪ .‬רגע אחד חקוק בי‬ ‫עמד עשרות שנים הכהן הגדול‪ ,‬מרנא ה'חפץ חיים'‪ ,‬ובירך את‬ ‫במיוחד‪ .‬המעבר בגבול בין ליטא לבלארוס נמשך זמן רב‪ ,‬וכל‬ ‫העם בקדושה ובטהרה‪ .‬זה רגע שאין דומה לו"‪.‬‬ ‫הרבנים המתינו לאישור‪ .‬השחר החל להפציע‪ .‬בשולי המעבר‬ ‫‫העלון מופץ לזיכוי הרבים‪ ,‬אנא הימנעו מקריאה בשעת התפילה וקריאת התור ‬ה‬ ‫דרשו | רח' הקבלן ‪ 45‬ירושלים | ‪ | 02-5609000‬לשאלות ופניות בכל נושא‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬