gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חינוך בפרשה · CHINUCH BAPARSHAH — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: חינוך בפרשה · CHINUCH BAPARSHAH

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

חינוך בפרשה · CHINUCH BAPARSHAH — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ותאזרנ י שמחה‬ ‫שוחחתי השבוע עם מחנך מוכשר‪ ,‬מסור בלו"נ לתלמידיו‪ .‬בתוך הדברים סיפר כי חברו שאלו‬ ‫"מה הקושי הגדול ב'מלמדות'?"‪ .‬השבתי לו‪" ,‬לכל מלמד הקושי שלו‪ .‬הקושי האישי שלי קשור‬ ‫לחיי האישיים‪ .‬חוויתי משבר משפחתי חריף‪ .‬גם כשעברתי לילות טרופים בהם לא ראיתי שינה‬ ‫בעיני‪ ,‬אני מתייצב בכיתה ומאיר פנים רגועות לכל תלמיד‪' ,‬בוקר טוב' לבבי והאזנה להם בשלוה‪,‬‬ ‫להגיב נכון למעשיהם‪ ,‬בקיצ'ר‪ ,‬שהם לא ישלמו את המחיר האישי שלי‪ .‬זה נשמע קל‪ ,‬אך עבורי‬ ‫זה 'סדנת ריסון ועיצוב אישיות'‪ .‬זה הקושי שלי – והזכות שלי!"‪.‬‬ ‫ַארבַ ע ִהוא חֶ בְּ רוֹן בְּ אֶ ֶרץ‬ ‫פרשתנו פותחת בְּ אֵ בֶ ל שנחת על אברהם בשובו ממעשה העקידה‪ .‬וַ ָּתמׇת ָּש ָּרה בְּ ִק ְּריַת ְּ‬ ‫כְּ נָּעַ ן וַ ָּיבֹא ַאבְּ ָּרהָּ ם לִ ְּספֹ ד לְּ ָּש ָּרה וְּ לִ בְּ כ ָֹּתּה‪ .‬שרה שותפתו למסע החיים הארוך‪ ,‬הלכה אחריו בארץ לא זרועה‪,‬‬ ‫מוטלת כעת לפניו – ואפילו לא עמד לצידה בנשימותיה האחרונות‪ .‬אברהם מספידה בבכי‪ ,‬ומחפש קבר‪.‬‬ ‫וַ ָּיקׇם ַאבְּ ָּרהָּ ם מֵ עַ ל פְּ נֵי מֵ ת ֹו וַ י ְַּדבֵ ר אֶ ל בְּ נֵי חֵ ת‪ .‬דרש המשגיח הג"ר ירוחם ממיר‪ ,‬כשאברהם בא לדבר עם בני‬ ‫חת ‪ -‬נאמר 'ויקם'‪ ,‬קם וניצב בנפשו ‪ -‬כאלו ואין מתו מטל לפניו! עליו לדבר עם אנשים‪ ,‬ומצד כבוד הבריות‬ ‫הסיר מעליו ארשת האבל‪ ,‬רחץ פניו מדמעה‪ ,‬וצערו בליבו טמן‪ .‬הוא בא לדבר עם אנשים! ואין כבוד שיפנה‬ ‫אליהם כשהוא מיבב‪ .‬אברהם שלט על עצמו ועל רגשותיו‪ ,‬דיבר אתם כשפניו מסבירות – זהו כבוד הבריות!‬ ‫דברי המלמד הנ"ל מהדדים‪ ,‬כל מילה אמת ויציב‪ .‬מחובת המחנך לנהוג כ'הלל הזקן' לשוחח עם כל אדם‬ ‫בנחת‪ ,‬ולא לאפשר לרגשותיו האישיים‪ ,‬לדאגותיו וחלציו להשפיע על עבודת הק'‪ .‬אנו עוסקים בדיני נפשות!‬ ‫לפני שנים רבות שב בְּ נִי מהישיבה ושיתף אותי‪" :‬אבא‪ ,‬השבוע קרה דבר מעניין! הר"מ הרב‬ ‫פלוני פתח את השיעור באמירה‪" :‬בחורים יקרים‪ ,‬עלי לומר משהו אישי‪ .‬אתמול הייתי קשוח‬ ‫מדי‪ ,‬קצר רוח ועצבני‪ .‬השבתי על שאלותיכם בחוסר סבלנות‪ ,‬הוצאתי בחור מהשיעור‪,‬‬ ‫והקפדתי על כל רשרוש‪ .‬אני אשם ולא אתם‪ .‬הגעתי לכאן עמוס בטרדות‪ ,‬לחוץ ממשהו שכלל‬ ‫לא קשור אליכם‪ .‬לא ִה ְּשכַלְּ ִתי להשאיר את ְּק ָּשיֵי מחוץ לחדר‪-‬השיעורים‪ ,‬לא איזנתי את נפשי‬ ‫לקראת השיעור‪ .‬אני מבקש את סליחתכם! 'תמחקו' בבקשה כל מה שהיה כאן אתמול!"‪.‬‬ ‫דממה שררה בחדר‪ .‬הבחורים זכרו היטב את התנהגות הר"מ אתמול‪ ,‬עדיין חשו צריבה ופגיעה‪,‬‬ ‫והמילים עכשיו באו ממקום אמיתי וטוב‪ .‬הבחורים התרגשו כפי שניכר בארשת פניהם‪.‬‬ ‫"הרב!" שאל בחור מעט 'שובב'‪" .‬בפעם הבאה שהנכם כועסים עלינו‪ ,‬האם להזכיר לכם?‬ ‫לשאול אתכם 'מה נשמע בבית?'‪ ,‬או 'איך ישנת בלילה?'‪' ,‬כבר אכלת היום משהו?'‪ .‬כולם –‬ ‫כולל הר"מ – פרצו בצחוק נעים שהפיגה את האוירה הקפואה והמתוחה‪....‬‬ ‫אמיץ הר"מ ש'ירד מגובה מעמדו' להתנצל בפני תלמידיו‪ .‬הוא לימדם פרק מוסר‪ ,‬אין ספק שזה נחקק בקרבם‪.‬‬ ‫הוא זיהה את הכשלון שלו ביום אתמול‪ ,‬לא נכנע ַליֵצֶ ר ההצטדקות‪ ,‬אלא התמודד עם האמת והתנצל‪ .‬גם‬ ‫שאלת הבחור נכונה! "האם להזכיר לך בפעם הבאה‪ ."?...‬אחרי שאלה זו ברור שהר"מ יזכור בעצמו היטב!‬ ‫הורה מתקשר למלמד בערב והוא באמצע שטיפת כלים‪ .‬במקום להשיב בקוצר רוח‪ ,‬עדיף לומר "אני באמצע‬ ‫משהו‪ ,‬תתקשר בעוד רבע שעה בבקשה"‪ .‬לא מצופה מאתנו להיות פנויים ‪ .24/7‬אפשר גם לומר "חשוב לי‬ ‫להעניק לך מלוא תשומת הלב‪ ,‬כעת לא נוח לי‪ ,‬הבה נדבר מחר"‪ .‬סבר פנים יפות מורגש גם בשיחת טלפון!‬ ‫סיפר לי מנהל חשוב‪" :‬המלמד הַ ֶרבֶ 'ה פלוני כלל לא סיפר לי שבנו הפעוט מאושפז‪ .‬לא הרגישו עליו כלום‪.‬‬ ‫כשנודע לי‪ ,‬שאלתיו‪ .‬הגיב‪" :‬וכי עצבים ולחץ בכיתה יעזרו לו? וכי בהם תהיה סייעתא דשמיא לרפואת בני?"‪.‬‬ ‫לומדים לעצור לפני הכניסה לכיתה‪ ,‬להשאיר בחוץ 'מטען אישי'‪ ,‬ולהתאזר בשמחה ושלוה ‪ -‬כלי אומנותינו‪.‬‬ ‫היה ושמעתי תלמידים אומרים "איך המורה כעס עלינו כל השיעור! בגלל שאשתו צעקה עליו בטלפון‪."...‬‬ ‫שליטה עצמית – ושליטה בכיתה!‬ ‫יחיאל מיכל מונדרוביץ'‬ ‫‪ 123ymm@gmail.com‬להארות והזמנות הרצאות‬