לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — חיי שרה (2026-11-02)

(
בעזרת השם יתברך
קונטרס
לשון קדשו
דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר רבן של ישראל
זללה"ה רבינו יואל טייטלבוים
אבדק"ק סאטמאר יע"א
וגאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א
סעודה שלישית
חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) -שמג
חיי שרה תשכ"ח (חלק ב)
יח ַד ְׁר ֶּכ ָך
יִ ְׁש ַלח ַמ ְׁל ָאכוֹ ִא ָת ְׁך ְׁו ִה ְׁצ ִל ַ
• אריז"ל :אליעזר נתגלגל ְּב ָּכלֵ ב ,ולזה הלך כלב להשתטח על קבר
אברהם רבו ,לבקש שיעזרהו בזכותו כדרך שהיה עוזר לו בחייו • ִכי
ַהש ַֹחד יְׁ ַע ֵּור נפק"מ להלכה :כשיש לאדם נגיעה לא יוכל לדון אף על זה
עצמו אם יש לו נגיעה ,ואין עצה רק להסתלק ממנה לגמרי • קושית
המשנה למלך :האיך היה יכול רבה בר בר חנה להתיר שבועת הגלות,
הלא היה נוגע בדבר • ישמח משה :משה רבינו אמר וְּ ִאם ַאיִ ן בין כך
ובין כך ְּמ ֵחנִ י נָּ א ִמ ִס ְּפ ְּר ָּך .וע"י שסילק הנגיעה היה יכול להתיר נדרו של
הקב"ה • טעם שאמר הישמח משה שמוכן לוותר שלא יראה באור
הגאולה ובעוה"ב רק שיתגדל ויתקדש שמיה רבא • בעיקבא דמשיחא
מ'זאל געדענקען ַאז ָ גראדע ווענט'ַ ,אז
'דראפן אויף די ָ ַ מוז מען זיך
באשעפער • דא ַא ַ
ס'איז ָ
נעתקו בלשון אידיש
בהוספת ביאורים והערות
להבנת הענין
שנת תשפ"ז לפ"ק
קדשוCopyrightקדשו
ב)
מערכת לשון
(חלק תשכ"ח
השגת גבול ידוע © שרה
ואיסור לשון כל הזכיות חיי
שמורות
יצא לאור ע"י
ב
אויטאמאטיש דורך קרעדיט קארד845-366-2793 #1700 : | צו מנדב זיין רופט1-718-388-5519 :
קלאר ★ ★ ★ ★ ★
ָ ) זייער ( 18מינוט מתוך 70 לשון קדשו -קונטרס שמג (חלק ב)
718-298-4641 ברוקלין: קול אוצר יהודא ארץ ישראל072-3275205 : לשון קדשו:
929-522-1515
ארץ ישראל072-2223419 : ענגלאנד0330-350-3110 :
0330-150-758 ענגלאנד: 718-650-2970 פעקס:
7921528.2 פאר הערות דרוק 3 דרוק 1דערנאך 836פאר די רעקארדינג פון די וואך.
◆ ◆ ברכת מזל טוב
הרב יואל דאמב שליט"א (בהרב יעקב דוד) הר"ר שלום יוסף דייטש הי"ו
לנישואי בנו החתן משה ארי' נ"י -עב"ג בת לנישואי בנו החתן חיים מרדכי נ"י -עב"ג בת
הר"ר יואל סטראלאוויטש הי"ו (ב"ר יוסף פנחס) הר"ר יואל קרעמער הי"ו (ב"ר יודא צבי)
רון ◆
◆ ְו ֵהם יַ ֲעלו ְלזִ ָכ ֹ
המאור הגדול שקדן בתורה ,חסידא ופרישא ענותן,
הרה"ח הנודע ,פיזר כל הונו לתורה תפלה חסד וטהרת מסר נפשו לקיים דקדוקי דינים ,הרביץ תורה בסבר פנים
ישראל ,ועמד לימין רביה"ק זי"ע להרחיב גבולי הקדושה והעמיד מאות תלמידים ,תלמיד מובהק ודבוק לרביה"ק זי"ע
רבי ישראל ז ל זופניק
" הרה"צ רבי אהרן ישעי' זצ"ל פעקעטע
ב"ר שמעון משה ז"ל -נפטר כ"ו חשון תשמ"ג אבד"ק הע<למעץ יצ"ו
לא הניח זש"ק -נא לעשות לטובת נשמתו
זצ"ל -אב"ד אמת ליעקב נאנאש בן הרה"צ רבי צבי אביגדור
נפטר כ"ח חשון תשע"ז
הרב החסיד המרומם ,תלמיד חכם וירא שמים, הרה"ח המפורסם ,יראת ה' היא אוצרו ,איש חסיד היה ,בעל
לא החזיק טיבותא לנפשי' ,עמד איתן באמונה שלימה מדות טובות ,אהב לעשות צדקה וחסד בהצנע לכת ,שפך
אף כשחרב הונח על צאורו בתוקף שנות הזעם שיחו כש"ץ בימים הנוראים ,שו"ב מומחה ולימדו לאחרים
רבי יעקב יוסף ז"ל ווייס רבי ישרא__ל דוב ז"ל מענד__לאוויטש
מעיר מאנטשעסטער יצ"ו ב"ר נפת<לי הירץ ז"ל הי"ד
ב"ר נפתלי צבי ז"ל -נפטר כ"ו חשון תשע"ד נפטר ר"ח כסלו תשס"ח
האשה החשובה והצנועה ,אורחותיה באמונה פשוטה, האשה החשובה והצנועה ,אשה יראת ה' היא תתהלל,
קיבלה כל אחד בסבר פנים ,שמרה לשונה מרע וממרמה מפורסמת במדותיה הנעימות ,ובאמונה הברורה
מרת חוה יוטא ע"ה גרינפע_לד מרת מ_לכה ע"ה ווידער
ב"ר יחזקא<ל צבי ז"ל הי"ד ב"ר שמוא<ל ז"ל
אשת הרה"ח ר' ישכר דוב (בערל) ז"ל אשת הרה"ח ר' חנוך א<לימ<לך ז"ל
נפטרה כ"ח חשון תשפ"ה נפטרה כ"ז חשון תשס"ח
האשה החשובה מרת האשה החשובה מרת הרה"ח בנש"ק רבי הרב החסיד רבי
גיטל ע"ה גרובער טויבא ע"ה גרינפעלד יוסף ז"ל פרענקי_ל אלי' דוד ז"ל טירנויער
ב"ר אברהם מאיר ז"ל ב"ר שלמה ז"ל מ<לוגאנא ,שווייץ ב"ר יצחק הלוי ז"ל
ב"ר חיים אפרים ז"ל
אשת הר"ר שלום נתן הלוי ז"ל אשת הר"ר יצחק ז"ל נפטר כ"ח חשון תשנ"ז
נפטר כ"ז חשון תשס"ו
נפטרה כ"ט חשון תשפ"ד נפטרה כ"ו חשון תשע"ז
הר"ר משה אפרים ב"ר ארי' ז"ל הערשקאוויטש – וזוגתו מרת שפרה יענטא ע"ה ב"ר משה יודא ז"ל
מרת חיה דבורה ב"ר מאיר ע"ה וויינשטאק ,כ"ז טבת תשפ"ו
ג קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון
ו
קושיות ודקדוקים בענין שליחות אליעזר
לאמיר זען. ָ
ווייטער שטייטְ ,ו ַא ְב ָר ָהם זָ ֵקן ָבא ַב ָי ִמים ַוה' ֵב ַר ְך ֶאת ַא ְב ָר ָהם ַבכֹּל.
וואס איז דער 'כֹל'. דא] אין די גמרא אין בבא בתראאָ , סאך ְּד ָר ׁשוֹ ת איז [ ָ
ַא ַ
ט
קושיא ה-ו
במדרש פליאה :וַ ה' ֵּב ַר ְׁך ֶּאת ַא ְׁב ָר ָהם ' ַבכֹל' ,זֶּ ה ֱאלִ ֶּ
יעזֶּ ר ,שנאמר ַהמ ֵֹּשל ' ְּבכָּ ל'
ֲא ֶׁשר לוֹּ ,מכאן אמרו חכמים ַאל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה.
האב שוין געשמועסטג פון דעם מדרשְּ - ,ו ַא ְּב ָר ָהם ָז ֵקן זאגטב - ,איך ָ דער מדרש ָ
דאס איז יעזֶ ר ,שנאמר ַהמ ֵֹּשל ' ְב ָכל' ֲא ֶשר לוֹּ ָ , וגו' ַוה' ֵב ַר ְך ֶאת ַא ְב ָר ָהם ' ַבכֹּל' ,זֶ ה ֱא ִל ֶ
געווען אליעזר ,מכאן אמרו חכמים (ברכות לאַ ).אל יִ ְפ ַטר ָא ָדם ֵמ ֲח ֵברוֹּ ֶא ָלא ִמתוֹּ ְך ְד ַבר
ֲה ָל ָכה[ ,שמתוך כך זוכרהו].
מאל פון דעם מדרש ,דער ישמח משה ברענגט סאך ָ האב שוין געשמועסט ַא ַ איך ָ
גאנצע [מאמר]. דאס ַ דאַ .א ֶּפ ֶּלא פון ַא מדרשָ , [עס] ָ
י
וצריך ביאור ,חדא באיזה ענין מצינו שנתברך אליעזר
יעזֶ ר[ ,דבאיזה ענין נתברך בו אליעזר].
ה) [דיש להבין תחילה] דער [ ַבכֹּל] זֶ ה ֱא ִל ֶ
יא
ועוד צ"ב ,האיך נדרש מכאן ,הא דאל יפטר מחבירו אלא בדבר הלכה
ו) און [הבנת הקישור וההמשך לכאן ,פון] דער 'אויספיר'ַ ,אל יִ ְפ ַטר ָא ָדם ֵמ ֲח ֵברוֹּ ֶא ָלא
ִמתוֹּ ְך ְד ַבר ֲה ָל ָכהד.
א בגמרא בבא בתרא (טז :יזַ :).וה' ֵב ַר ְך ֶאת ַא ְב ָר ָהם ַבכֹּל .מאי ' ַבכֹּל' ,רבי מאיר אומר ,שלא היתה לו בת .רבי
יהודה אומר ,שהיתה לו בת .אחרים אומרים ,בת היתה לו לאברהם ו ַבכֹּל שמה .רבי אלעזר המודעי אומר,
איצטגנינות [פירש"י :חוזה בכוכבים] היתה בלבו של אברהם אבינו ,שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו
[ליטול עצה ממנו] .רבי שמעון בן יוחי אומר ,אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו ,שכל חולה
הרואה אותו ,מיד מתרפא ,ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם תלאה הקדוש ברוך הוא בגלגל חמה וכו'.
דבר אחר שלא מרד עשו בימיו .דבר אחר שעשה ישמעאל תשובה בימיו וכו'.
תנו רבנן ,שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא ,אלו הן אברהם יצחק ויעקב ,אברהם
דכתיב ביה ַבכֹּל ,יצחק דכתיב ביה מכֹל ,יעקב דכתיב ביה כֹל [ ַבכֹל מכֹל כֹל ,באברהם כתיב ַוה' ֵב ַר ְּך ֶּאת ַא ְּב ָר ָהם ' ַבכֹל',
ביצחק כתיב (תולדות כז ,לג) ָוא ַֹכל 'מכֹל' ,ביעקב כתיב (וישלח לג ,יא) ְּוכי יֶּ ׁש לי 'כֹל' .כלומר לא חסרו שום טובה] .שלשה לא
שלט בהן יצר הרע ,אלו הן אברהם יצחק ויעקב ,דכתיב בהו ַבכֹּל מכֹל כֹל וכו'.
תנו רבנן ,ששה לא שלט בהן מלאך המות [אלא מתו בנשיקה על פי שכינה] ,ואלו הן אברהם יצחק ויעקב
משה אהרן ומרים ,אברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו ַבכֹּל מכֹל כֹל [לא חסרו שום כבוד ,ומצינו כבוד זה במשה ואהרן
שנאמר בהן ַעל פי ה' ,ואם אלו מתו ע"י מלאך המות נמצא שחסרו כבוד] וכו'.
תנו רבנן שבעה לא שלט בהן רמה ותולעה ,ואלו הן אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים ובנימין בן
יעקב ,אברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו ַבכֹּל מכֹל כֹל וכו'.
ב במדרש פליאה המובא בישמח משה (בפרשתן ,ד"ה וה' ברך) ,ועוד.
ג בפתיחה לתלמידי הישיבה ג' חיי שרה תשכ"ח (לשון קדשו קונטרס קע) ,ועיי"ש הענין באורך.
ד ישוב קושיא ו כבר נדפס בחלק א' של הקונטרס .וישוב קושיא ה יבואר כאן בחלק ב' של הקונטרס.
קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון ד
יב
הקדמה לקושיא ז ,י ,כט
לאמיר זען. ָ
פארשטיין.
דארף מען ַ
גאנצע ַפ ְּר ׁ ָשה [של שליחות אליעזר] ַ
דא די ַ
ָ
יג
מתחלה החליט לו אברהם שלא יקח אשה מבנות הכנעני ,אלא רק מארצו ומולדתו
נאר]
[ ָ נגעזאגט (כד ,ג-ד) לֹּא ִת ַקח ִא ָשה ִל ְבנִ י ִמ ְבנוֹּ ת ַה ְכנַ ֲענִ י, ָ האט אים ָא [קודם] ער ָ
האט [אים] געשיקט קיין ָח ָרן. זאלסט גיין ַאהין [ ִכי ֶאל ַא ְר ִצי ְו ֶאל מוֹּ ַל ְד ִתי ֵת ֵל ְך] ,ער ָ
ָ
יצת ָה ָא ֶּרץָ [ ,ו ָאבֹא ' ַהיוֹ ם' ֶּאל דארט] אויסגערעכנט דעם ְּקפ ַ האט שפעטער ָ -און [ווי ער ָ
ָה ָעין (שם ,מב) ,ופירש רש"י]ה היום יצאתי והיום באתי ,מיט נסים ְּונ ְּפ ָלאוֹ ת.
[ובענין המבחן שעשה באומרו] ַה ְק ֵרה נָ א ְל ָפנַ י ַהיוֹּ ם (שם ,יב)- .
יד
ֹּאבה ָּה ִא ָּשה לָּ לֶׁ כֶׁ ת ַא ֲח ַרי ,השיב גם כן שהקב"ה יִ ְּשלַ ח ַמלְּ ָּאכוֹּ ִא ָּת ְּך והצליח ואחר כך כששאל אליעזר אולַ י ל ֹּא ת ֶׁ
ית ִמ ְּש ֻב ָּע ִתי זֹּאת ,ופירש"י ָּ
ֹּאבה ָּה ִא ָּשה לָּ לֶׁ כֶׁ ת ַא ֲח ֶׁריך וְּ נִ ִק ָּ
דרכך ליקח 'משם' .ואף על פי כן הוסיף ואמר לו וְּ ִאם ל ֹּא ת ֶׁ
וקח לו מבנות ענר אשכול וממרא
ֹּאבה ָה ִא ָשה
האט ער געפרעגט (שם ,ה) או ַלי לֹּא ת ֶ דערנאך [בשעה שאמר לו השליחות] ָ ָ
ָל ֶל ֶכת ַא ֲח ַרי ,אפשר וועט זי נישט וועלן קומען.
האט ער אים געענטפערט ,אף על פי כן ,ה' ֱאלֹּ ֵקי ַה ָש ַמיִ ם ֲא ֶשר ְל ָק ַחנִ י ִמ ֵבית ָא ִבי ָ
ְ
יִ ְש ַלח ַמ ְל ָאכוֹּ ִא ָתך [ ְו ָל ַק ְח ָת ִא ָשה ִל ְבנִ י ִמ ָשם] (שם ,ז) ,דו וועסט זיכער [מצליח זיין צו] נעמען.
דאך' ַא ָס ֵפק געמאכט ' ָ ַ אויסגעלאזטו -
ָ נאך] ַאלץ האט ער אים [ ָ [און] פונדעסטוועגן ָ
ית ִמ ְש ֻב ָע ִתי זֹּאתַ ,רק ֶאת ְבנִ י לֹּא ָת ֵשב ָש ָמה ֹּאבה ָה ִא ָשה [ ָל ֶל ֶכת ַא ֲח ֶר ָ
יך] ְונִ ִק ָ ְ -ו ִאם לֹּא ת ֶ
דאך רש"יז ,וקח לו [אשה] מבנות ָענֵ ר ֶא ְשכוֹּ ל ו ַמ ְמ ֵרא. זאגט ָ (שם ,ח)ָ .
זאגן.דאך' געמוזט ָ האט ער ' ָ דאס ָ ָ
טו
ובאמת לכאורה קשה ,דאם היה בטוח שיצליח אותו הקב"ה ,אם כן מה מקום היה להסתפק שמא לא תאבה.
וצריך לומר דמכל מקום לא רצה לומר לו כדבר ברור ,כדי להניח דעתו שינקה מן השבועה באם לא יאבו
האט רלאזט אויפן אייבירשטעןַ ,א ְּב ָר ָהם ָאבינו ָ פא ָדאך ַ האט זיך ָ לכאורה ,ער ָ
האט געוואוסט [שיצליח בשליחותו ,וכמו שאמר] ה' ֱאלֹּ ֵקי ַה ָש ַמיִ ם יִ ְש ַלח ַמ ְל ָאכוֹּ ִא ָת ְך ,ער ָ
רלאזט [ ַאז]
פא ָ האט זיך ַ גאנץ גוט געוואוסט [ ַאז] ְּות ְּג ַזר א ֶֹּמר ְּויָ ָקם ָל ְּךח (איוב כב ,כח) ,ער ָ ַ
ס'וועט ַאודאי זיין.
פאר קיין [ודאי מאכן ַ געוואלט ַ ָ האט ער עס נישט [וצריך לומר כי] פונדעסטוועגן ָ
דעמאלטס וועט זיין, ָ וואס
זאגן ָ האט ער געמוזט ָ טאמערט חלילה נישטָ , ובירור ,ווייל] ָ
(וראה עוד בזה להלן בקושיא י) ית ִמ ְש ֻב ָע ִתי זֹּאת.
[ ַאז] ְונִ ִק ָ
ה
ברש"י (כד ,מב)ָ :ו ָאבֹּא ' ַהיוֹּ ם' .היום יצאתי והיום באתי ,מכאן שקפצה לו הארץ[ .ומקורו בגמרא סנהדרין (צה).
ובבראשית רבה (נט ,יא) ותנחומא ויצא (סימן ג)].
ו פירוש :שהיה מסיים בדיבורו.
ית ִמ ְש ֻב ָע ִתי וגו' .וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא. ז ברש"י (כד ,ח)ְ :ונִ ִק ָ
ח עיין בגמרא תענית (כג :).שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגלְ ,ו ִת ְגזַ ר א ֶֹּמר ְויָ ָקם ָל ְך ְּו ַעל ְּד ָר ֶּכ ָ
יך נָ ַגה אוֹ רְ ,ו ִת ְגזַ ר
א ֶֹּמר ,אתה ָגזַ ְר ָת מלמטה ,והקב"ה מקיים מאמרך מלמעלה[ .ועיין עוד כעין זה בגמרא שבת (נט ):וכתובות (קג ):וסוטה
(יב ).ובבא מציעא (קו.]).
ט פירוש :אפשר [וכעין מילת ׁ ֶּ
'ש ָמא'].
ה קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון
טז
קושיא ז – קושיית המזרחי
ובמזרחי הקשה עוד על מה שכתב רש"י שאמר לו שאם לא יאבו יקח מבנות ענר אשכול וממרא ,דלהלן כתב רש"י
בפסוק ואם לא אפנה על ימין ושמאל ,שהוא מבנות לוט וישמעאל .אלא שעל זה כבר תירץ שם הגור אריה,
דהכוונה בכאן ,שאם לא יאבו לא הם ולא בנות לוט ישמעאל ,אז יקח מבנות ענר אשכול וממרא
זאגט ער [ברש"י] קח מבנות ענר אשכול
רוואס ָ
פא ָנאר] דער מזרחי פרעגטיַ ,
[ ָ
וממרא.
יז
געזאגט (שם ,מט) ְו ִאם לֹּא
ָ דאךהאט ָקודם פרעגט ער ַא ַק ׁ ְּשיָ א ,ער [אליעזר] ַאליין ָ
ַה ִגידו ִלי ְו ֶא ְפנֶ ה ַעל יָ ִמין אוֹּ ַעל ְשמֹּאל[ ,ופירש שם ברש"ייא ,שיפנה] צו די ְבנֵ י לוֹּ ט ָאדער
געזאגט ַאז אפילו זי וועט נישט וועלן [יקח מבנות ָ דאך ַאלייןהאט ער ָ די ְבנֵ י יִ ְש ָמ ֵעאל ָ ,
לוט וישמעאל ,ולא מבנות ענר אשכול וממרא].
נאךיבַ [ ,אז] ער מיינט אפשר [באמירת אברהם] ְו ִאם לֹּא דאס ענטפערן זיי ָ נאר [אויף] ָ ָ
דארט [בבנות לוט וישמעאל] וועט אויך נישט גיין[ ,אזי יקח מבנות ענר ֹּאבה[ ,דבאופן] ַאז ָ ת ֶ
ֹּאבה.
גאנצן' ַארויף[ ,דער] ְו ִאם לֹּא ת ֶאשכול וממרא] .ער גייט אויפן ' ַ
יח
אמנם במזרחי הקשה עוד קושיא ,דאם אמר לו שאם לא יאבו יקח מבנות ענר אשכול וממרא ,שהם מבנות
הכנעני ,ולא יחוש על מה שאין ארור מדבק בברוך ,אם כן כבר היה יכול לומר שיקח את בת אליעזר עצמו.
והמזרחי לא מתרץ שם כלום ,ונשאר בצריך עיון
נאר פרעגט ער [עוד] דער מזרחיי ַא ַ
הארבע ַק ׁ ְּשיָ א. ז) ָ
האט אים יעזֶ ר ,און ער ָ געהאטַ ,בת ָהיְ ָתה לוֹּ ֶל ֱא ִל ֶ
ַ האטדאךכז [ ַאז] ער ָ ס'שטייט ָ
וואס אליעזר] ָהיָ ה ְּמ ַח ֵזר
כאטש ָ דאס קען נישט זייןָ [ , געזאגט ֵאין ָארור ְמ ַד ֵבק ְב ָברו ְךָ ,
ָ
ילה [שיקח את בתו]. ל ְּמצוֹ א ע ָ
וואס] זיי זענען נו [ואם לא יאבו כולם] ַאז ער מוז שוין נעמען ענר אשכול וממרא [ ָ
דארט אויך דער דאך ָדאך אויכעט געווען פון ְכנַ ַען[ ,ובתם היא] ִמ ְבנוֹּ ת ַה ְכנַ ֲענִ י ,איז ָ ָ
י בפירוש הרא"ם (שם ,ח) :וקח לי מבנות ענר אשכול וממרא .אף על פי שהם כנעניים ,כדכתיב (לך יד ,ג) ַמ ְּמ ֵרא
' ָה ֱאמֹרי' ֲאחי ֶּא ׁ ְּשכֹל ַו ֲאחי ָענֵ ר ,מכל מקום כשאי אפשר לישא מבני משפחתו ,לפחות ישא מהטובים שבכנעניים,
שהם ענר אשכל וממרא בעלי בריתו .שהרי השבועה שהשביע לאליעזר שלא יקח אשה לבנו מבנות הכנעני,
אינה אלא כשלא ילך תחלה אל ארצו ואל מולדתו ,אבל אם ילך שם תחלה ולא תאבה האשה ללכת אחריו ,יוכל
לקחת אחר זה מבנות הכנעני ,שכן כתוב בדברי אליעזר (כד ,לז-לח) ַו ַי ׁ ְּשב ֵעני ֲאדֹני ֵלאמֹר לֹא ת ַקח א ׁ ָשה ל ְּבני
מ ְּבנוֹ ת ַה ְּכנַ ֲעני ֲא ׁ ֶּשר ָאנֹכי י ֵֹשב ְּב ַא ְּרצוֹ אם לֹא ֶּאל ֵבית ָאבי ֵת ֵל ְּך ,ופירש רש"י ,אם לא תלך תחלה אל בית אבי ולא
תאבה ללכת אחריך כו' ○ .אך קשה ממה שפירש [רש"י] גבי ְו ֶא ְפנֶ ה ַעל יָ ִמין אוֹּ ַעל ְשמֹּאל ,על ימין מבנות
ישמעאל ,או על שמאל מבנות לוט .למה לא אמר גם כן מבנות ענר אשכול וממרא ○ .ולמה התיר לו לישא אשה
מבנות ענר אשכול וממרא ,שהם כנעניים ,אחר שאפשר לישא מבנות ישמעאל ולוט ○ .ולמה לא התיר לו לישא
בתו של אליעזר אחר זה ,כדפירש רש"י ז"ל גבי א ַלי לֹא ֵת ֵל ְּך ָהא ׁ ָשה (כד ,לט .והובא להלן בהערה כז) .הרי אליעזר
יותר נכבד ,ויותר חסיד ,מענר אשכול וממרא ,כמו שדרשו בבראשית רבה (נט ,ח .והובא להלן בהערה יד)' ,זְּ ַקן ֵביתוֹ '
'ב ָכל ֲא ֶשר לוֹּ ' שהיה מושל ביצרו כמותו .וצריך עיון. שהיה זיו איקונין שלו דומה לוְ .
יא ברש"י (כד ,מט)ַ :על יָ ִמין ,מבנות ישמעאלַ :על ְשמֹּאל ,מבנות לוט ,שהיה יושב לשמאלו של אברהם.
יב בגור אריה (כד ,ח) :ואם תאמר ,והא רש"י פירש לקמן ְו ֶא ְפנֶ ה ַעל יָ ִמין אוֹּ ַעל ְשמֹּאל ,ליקח מבנות לוט או
ישמעאל ○ .ונראה לומר כי מפני שאמר למעלה שיקח לו אשה ממולדתו (כד ,ד) ,וישמעאל ולוט גם כן
ממולדתו ,ואמנם ילך תחלה אל נחור מפני שאמר כי אם ֶּאל ַא ְּרצי ומוֹ ַל ְּדתי ,ומשפחת נחור 'ארצו ומולדתו',
אבל אם לא יתן לו ָאז יפנה על ימין או על שמאל ,דהא איכא חדא ,דהיינו מולדתו .ומה שפירש כאן מבנות ענר
יך וגו' ,שכולל כל שהוא ממשפחתו, ֹּאבה ָה ִא ָשה ָל ֶל ֶכת ַא ֲח ֶר ָ
אשכול וממרא וכו' ,היינו מפני שכתב ְו ִאם לֹּא ת ֶ
ֹּאבה ,ולקחת אשה מבנות ענר אשכול וממרא. ועל זה אמר ְו ִאם לֹּא ת ֶ
קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון ו
רוואס
פא ָזעלבער ֲח ַשש פון ֵאין ָארור ְמ ַד ֵבק ְב ָברו ְך ,נו [אם כבר יסכים לבנות הכנעני אם כן] ַ
טאכטער.יעזֶ ר'ס ָ
טאקע ֱא ִל ֶ האט ער שוין נישט געמעגט נעמען ַ ָ
זא ַצ ִדיק ָגדוֹּ ל געוועןַ ,אן ִאיש ָקדוֹּ ש געווען ,מושל בתורת רבויג. דאך ַא ַ
ער איז ָ
זאגטיד [אויף] ַהמ ֵֹּשל ְב ָכל ֲא ֶשר לוֹּ (כד ,ב) ,שהשליטו ביצרו כמותו ,ער [און] דער מדרש ָ
דאך געווען זייער גרויס, האט ַש ִליט געווען ְביִ ְצרוֹּ ַאזוי ווי ַא ְּב ָר ָהם ָאבינוטו ,ער איז ָ ָ
טאכטער. יעזֶ ר'ס ָ טאקע שוין נישט ֱא ִל ֶ רוואס ַ פא ָממילא נו ַ
גארנישט. [און] ער בלייבט ביי די ַק ׁ ְּשיָ א ,דער מזרחי ענטפערט נישט ָ
יט
תירוץ הגור אריה – על קושיא ז
והגור אריה נדחק לתרץ גם זה ,לפי שאליעזר כבר היה 'עבד' ,אם כן כבר חל בו קללת נח שאמר ' ֶׁע ֶׁבד ֲע ָּב ִדים'
יִ ְּהיֶׁ ה לְּ ֶׁא ָּחי ו ,ולזה הוא בכלל ארור .מה שאין כן בענר אשכול וממרא ,דלפי שהיו בעלי ברית אברהם ,נתקיים בהם
וַ ֲא ָּב ְּרכָּ ה ְּמ ָּב ְּרכֶׁ ָּ
יך ,ונכנסו לכלל ברוך
פארענטפערן ,ווייל אין אים איז שוין ׁשוֹ ֵלט לאגט זיך צו ַ דער גור אריהטז פ ָ
געווען די קללה [של ָארור ְּכנָ ַען ' ֶּע ֶּבד ֲע ָבדים' י ְּהיֶּ ה ְּל ֶּא ָחיו (נח ט ,כה)] ,ווייל ער איז געווען ַאן
ֶע ֶבד .און זיי [ענר אשכול וממרא] ,ווייל זענען געווען ַב ֲע ֵלי ְּבריתוֹ [של אברהם] ,איז מקויים
געווארן בכלל ָברו ְך.
ָ יך (לך יב ,ג) ,זענען זיי געווארן [אצלם ברכת] ַו ֲא ָב ְר ָכה ְמ ָב ְר ֶכ ָ
ָ
כ
מה שקשה על תירוץ הגור אריה
אבל תירוצו קשה ,דאליעזר היה יותר נאמן לאברהם מהם ,ואם כן גם הוא בכלל וַ ֲא ָּב ְּרכָּ ה ְּמ ָּב ְּרכֶׁ ָּ
יך
וואס הייסט ,און 'ער' [אליעזר] איז נישט געווען פון די דאך ַא ֶּפ ֶּלאָ ,
[ ָאבער] ס'איז ָ
ַו ֲא ָב ְר ָכה ְמ ָב ְר ֶכ ָ
יך?
פאר ַא ְּב ָר ָהם].
דאך מער געטון [ ַ האט ָ יעזֶ ר ָ ֱא ִל ֶ
כא
ועוד שהרי מבואר במדרש דגם אליעזר לאחר ששרת את רבו באמונה ,והיה נאמן בשליחותו,
יצא לכלל ברוך .ואף שעדיין נשאר גם אחר כך 'עבד' לאברהם ,וכנאמר גם להלן וַ יְּ ַס ֵפר ' ָּה ֶׁע ֶׁבד' לְּ יִ ְּצ ָּחק
דאך [ ַאז] ער איז יָ ָצא מכלל
דערנאך [קשה עוד על תירוץ הגור אריה ,שהרי דו] זעסט ָ ָ און
נאך ווייטער געווען ַאן ֶע ֶבד ,ער איז ארור [לבסוף ,לאחר שהלך בשליחותו]יז ,און ער איז ָ
דאך
נאך צוריקגעקומען [און ס'שטייט ווייטער] ַויְ ַס ֵפר ' ָה ֶע ֶבד' [ ְּלי ְּצ ָחק] (כד ,סו) ,ער איז ָ ָ
צוריקגעקומען און ער איז געווען ֶע ֶבד[ ,און] פונדעסטוועגן איז ער [שוין געווען] ַארויס
ש ֵרת געווען ֶב ֱאמונָ ה[ .ואם כן לא תלוי תשובת אין ארור האט אים ְמ ָמכלל ארור ,ווייל ער ָ
מדבק בברוך ,בענין מה שאליעזר היה עבד].
יג כמבואר בגמרא יומא (כחַ :):המ ֵֹּשל ְב ָכל ֲא ֶשר לוֹּ ,אמר רבי אלעזר ,שמושל בתורת רבו.
יד בבראשית רבה (נט ,ח)ַ :וי ֶּ
ֹאמר ַא ְּב ָר ָהם ֶּאל ַע ְּבדוֹ זְ ַקן ֵביתוֹּ ,שהיה זיו איקונין שלו דומה לוַ .המ ֵֹּשל ְב ָכל ֲא ֶשר לוֹּ ,
שהיה שליט ביצרו כמותו.
טו כמבואר בגמרא בבא בתרא (יז :).שלשה לא שלט בהן יצר הרע ,אלו הן ,אברהם יצחק ויעקב ,דכתיב בהו ַבכֹל
מכֹל כֹל.
טז בגור אריה (שם בהמשך) :ומה שהורשה ליקח מבנות כנען ,ולא מבנות אליעזר עצמו ,שהוא היה צדיק יותר.
יך, נראה כי בבנות ענר אשכול וממרא אין כל כך קללה ,לפי שהיו בעלי ברית אברהם ,ונאמר ַו ֲא ָב ְר ָכה ְמ ָב ְר ֶכ ָ
ושייך בהם ברכה .אבל אליעזר ,אף שגם הוא היה משרת את אברהם והיה זקן ביתו ,מפני שעיקר הקללה שהם
עבדים ,ועדיין אותה קללה בו ,שהיה עבד ,ולפיכך לא רצה שיקח את בתו.
יז כמבואר בבראשית רבה (ס ,ז) :אמר רבי יוסי בן רבי דוסא ,כנען הוא אליעזר ,ועל ידי ששרת אותו צדיק
ֹּאמר בוֹּ א ְברו ְך ה' (כד ,כז) וכו'.
באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך[ ,שנאמר] ַוי ֶ
ז קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון
כב
קושיא ח-ט
וכן קשה גם על גוף התירוץ שהשיב לאליעזר ,בענין בתו ,לפי שאין ארור מדבק בברוך .דהלא בודאי היה
בכחו של אברהם אבינו ,להוציא את אליעזר מכלל ארור לכלל ברוך .וכמו שבאמת היה לבסוף שיצא לכלל ברוך
האט אים [דען] נישט געקענט דאך ַא ֶּפ ֶּלאַ ,א ְב ָר ָהם ָא ִבינו ָ
ח) [ועוד צריך ביאור] ס'איז ָ
ַארויסנעמען [מכלל ארור וכמו דחזינן באמת שיצא לבסוף לכלל ברוך ,שנאמר בו בוֹּ א ְברו ְך ה' .ואם
כן מה תשובה השיב לו במה שאין ארור מדבק בברוך].
כג
וביותר הקשו בזה ,דהנה הא דיצא לבסוף לכלל ברוך ,דרשוהו בפסוק בוֹּ א ְּברו ְּך ה' ,הנאמר לו ע"י לבן .וקשה למה
נאמר לו זאת רק על ידי לבן ,ולא הגיד לו אברהם בעצמו כן מתחילה .והרי 'הברכות' היו מסורות ביד אברהם ,את
מי לברך
גאנצער בוֹּ א ְברו ְך ה' [שמשם דרשויז שיצא
ט) אויסערדעם פרעגן זיי די ַק ׁ ְּשיָ א ,דער ַ
ראפגעברענגט [דעם מאמר] בוֹּ א מאל ַא ָ
דאס ערשטע ָ האט עס ָ אליעזר לכלל ברוך ,הלא] ָל ָבן ָ
דאס נישט האט ָ רויסגעגאנגען [מכלל ארור] ,און אברהם אבינו ָ ַ ְברו ְך ה'ַ [ ,אז] ער איז ַא
זאל אים ַארויסנעמען פון ְּכ ַלל ָארור. יארן [ ַאז] ער ָ
מאכן די ַאלע ָ געקענט ַ
זאל בענטשן געהאט ְּר ׁשות [אויף] די ' ְּב ָרכוֹ ת' ,ער ָ
ַ דאך
האט ָ [והלא אברהם] ער ָ
דאך אים 'איבערגעגעבן' די ְב ָרכוֹּ ת[ ,ווי] האט ָ
וועמען ער וויל .דער בורא כל עולמים ָ
האט ער דאךיח[ ,שאמר לו] הברכות נתונות בידך[ ,כדכתיב] ֶו ְהיֵ ה ְב ָר ָכה (לך יב ,ב)ָ . ס'שטייט ָ
פאר ַא ָברו ְך?
מאכן אים ַ דאס נישט געקענט ַ ָ
כד
קושיא י
ולי קשה עוד בכל הענין ,דמה מקום היה עוד להסתפק שמא לא יאבו הם לשלח את רבקה .והרי לאחר העקידה
כבר נתבשר לאברהם בנבואה שבתואל ילד את רבקה ,ושהיא בת זוגו של יצחק .ונבואת אברהם בודאי היתה
נבואה ברורה ,באופן שלא היה אצלו עוד ספק בדבר ,וכדחזינן שהלך לשחוט את בנו על סמך נבואתו
נאך.דא ָק ׁ ֶּשה עפעס ַאנדערש ָ
י) דער ֱא ֶּמת ,איז מיר ָ
לאנג געשמועסט דערפוןיט,מאל געפרעגט די ַק ׁ ְּשיָ א ,שוין ַ האב שוין ַא ָ איך ָ
ס'שטייט נישט [במפרשים הפירוש על זה ,און] ס'איז מיר ַא חידו ׁש.
כה
שטות פון די ְּפסוקים [שגם אברהם היה לו עדיין
דאך אויס ַאזוי ,ווי דער ַפ ׁ ְּ
דא זעט ָ
ָ
ספק אם לא יצליח ,שהרי סיים לאליעזר שאם לא תאבה ללכת אחריך ,ונקית משבועתי זאת].
ֹאבה ָהא ׁ ָשה ,ער] איז [נאמר עליו] ָה ַל ְּך ֲח ׁ ֵשכים יע ֶּזר' [ששאל השאלה ְּואם לֹא ת ֶּ
מילא ' ֱאל ֶּ
שיטות[ ,ווי] דאך ַא ְּפ ׁ דאס איז ָ האט נישט געוואוסט וואו צו גייןָ , ְּו ֵאין נ ַֹגה לוֹ ,ער ָ
דאך ַארויס אין מדרשכ ,און אין פסוק[ .ווי] איך וועל שוין ברענגען ווייטער ס'שטייט ָ
(בקושיא כט) דעם מדרש.
האט אויך נישט געוואוסט נאר ָפ ׁשוט זעט אויס [מהפסוקים ,דגם] אברהם אבינו ָ ָ
ית ִמ ְש ֻב ָע ִתי זֹּאת, ֹּאבה ָה ִא ָשה ְונִ ִק ָ
געזאגט ְו ִאם לֹּא ת ֶ
ָ נאך
דאך ָ
האט ָווארן ער ָ זיכערָ ,
יח ברש"י לך לך (יב ,ב)ֶ :ו ְהיֵ ה ְב ָר ָכה .הברכות נתונות בידך ,עד עכשיו היו ְּביָ דיֵ ,ב ַר ְּכתי לאדם ונח ,ומעכשיו אתה
תברך את אשר תחפוץ.
יט עיין קושיא זו בדברי יואל בפרשתן (עמוד תקלב ,ד"ה אמנם) .ועיי"ש ב' תירוצים בזה.
כ כמבואר בבראשית רבה (ס ,א) ,והובא להלן בהערה כח.
קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון ח
וואס מ'קען ְּמסו ָפק זיין,
נאך געווען על כל פנים עפעס ַא ָמקוֹ ם ָ דאך ביי אים אויך ָ איז ָ
זאגן ַאז נישט ,וועט ער גיין צו לוֹּ ט און[ולכן ציוה לאליעזר] ווען ער [בתואל או לבן] וועט ָ
צו יִ ְש ָמ ֵעאל'ן.
כו
זאך [האיך עדיין היה מקום ספק לאברהם]. דאך ַא ֶּפ ֶּלא פון ַא ַ [אמנם] ס'איז ָ
דאך ַארויס אין ָפסוק [שכבר נתבשר על זה מיד לאחר העקידה ,ווי] רש"י [והלא] ס'שטייט ָ
זאגטכא [על הפסוק] ַא ֲח ֵרי ַה ְד ָב ִרים ָה ֵא ֶלה ַו ֻי ַגד ְל ַא ְב ָר ָהם ֵלאמֹּר ִה ֵנה יָ ְל ָדה ִמ ְל ָכה ַגם ִהיא ָ
וואס העט גיווען האט ְּמ ַה ְּר ֵהר געווען [לאחר העקידה]ָ , יך (וירא כב ,כ) ,ער ָ ָבנִ ים ְלנָ חוֹּ ר ָא ִח ָ
געמאכט .איך העט גיווען ַ האב אים נישט ַחתונָ ה געווען [אם היה נשחט ,און] איך ָ
געדארפט צו נעמען פון 'די' [מבנות ענר אשכול וממרא] .און ְּל ָמ ׁ ָשל ווען ער העט אים ַ
וועקגעגאנגען [מן העולם] און ַ גע'ש ְּח ְּט'ן ,העט ער גיווען ַא ָׁ גיווען היצטערט גיווען
האט ער ְּמ ַה ְּר ֵהר געווען. גארנישטַ [ ,אזוי] ָ ס'העט נישט גיווען געבליבן ָ
געזאגטכב היצט איז נוֹּ ָלד ָ ְּ
האט אים ַה ָקדוֹ ׁש ָברוך הוא געזאגטָ , ָ האט מען אים ָ
יך ,דער זווג דארטן ביי מ ְּל ָכה'ןִ ,ה ֵנה יָ ְל ָדה ִמ ְל ָכה ָבנִ ים ְלנָ חוֹּ ר ָא ִח ָ געווארן זיין זִ ווגָ , ָ
געהאט [ ְּבתו ֵאל ,ו ְּבתו ֵאל יָ ַלד ֶּאת ר ְּב ָקה], ַ האט געווארן ,יָ ְל ָדה ִמ ְל ָכה ,מ ְּל ָכה ָ
ָ איז נוֹ ָלד
האט מען אים ְּמ ַב ֵשר געווען ַאז ס'איז זיין זִ ווג געווארן ִר ְב ָקהָ , ָ דעמאלטס איז געבוירן ָ
[של יצחק אבינו].
געזאגט ַאז ס'איז ָ האט מען אים דארט ָ [ואם כן כשהוגד לו בשורת] ִה ֵנה יָ ְל ָדה ִמ ְל ָכהָ ,
געהאט ַא נְ בו ָאה ְברו ָרהכג ,און ַ דאך ְּב ֵפירו ׁשהאט ער ָ געווארן דער זִ ווגָ . ָ געבוירן
ס'שטייט ַארויס אין ָפסוק [שוין] די נְּ בו ָאה.
כז
ס'איז נישט ַאזוי ָפ ׁשוט [כשהפסוק מספר זאת].
שאי [שאפשר שיגרום החטא לבטלוכד .אבל בכאן מאל ַא נְּ בו ָאה ַב ֲח ׁ ָ
רהאנדן ַא ָ
פא ַ
ס'איז ַ
געהאט
ַ האטדעמאלטס שטייט עס [שוין] ַאז ער ָ ָ זאגט די נְ בו ָאה ,פון מכיון] דער ָפסוק ָ
כא ברש"י וירא (כב ,כ)ַ :א ֲח ֵרי ַה ְד ָב ִרים ָה ֵא ֶלה ַו ֻי ַגד וגו' .בשובו מהר המוריה ,היה אברהם מהרהר ואומר ,אילו
היה בני שחוט כבר היה הולך בלא בנים ,היה לי להשיאו אשה מבנות ענר אשכול וממראִ .ב ְשרוֹּ הקב"ה שנולדה
רבקה בת זוגו .וזהו ַה ְּד ָברים ָה ֵא ֶּלה ,הרהורי דברים שהיו על ידי עקידה.
ומקורו בבראשית רבה (נז ,ג)ַ :ויְּ הי ַא ֲח ֵרי ַה ְּד ָברים ָה ֵא ֶּלה ,אחר הרהורי דברים שהיו שם .מי מהרהר ,אברהם
הרהר ,אמר אילו מת בהר המוריה לא היה מת בלא בנים (בתמיה) ,עכשיו מה אעשה ,אשיאנו מבנות ענר אשכל
וממרא שהן צדקניות ,וכי מה איכפת לי מיוחסים .אמר לו הקב"ה ,אין אתה צריך ,כבר נולד זוגו של יצחקִ ,ה ֵנה
יָ ְל ָדה ִמ ְל ָכה ַגם ִהיא.
כב וכלשון בבראשית רבה דלעיל ,אמר לו הקב"ה וכו' .וכן בלשון רש"י דלעילִ ,ב ְשרוֹּ הקב"ה וכו'.
ועיין בש"ך על התורה (וירא כב ,כ)ַ :ויְּ הי ַא ֲח ֵרי ַה ְּד ָברים ָה ֵא ֶּלה ַוי ַגד ְּל ַא ְּב ָר ָהם וגו' .כשראה הקב"ה אהבתו
כל כך עזה ,בא הקב"ה לנחמו עד [נדצ"ל :על] שלא נשחט ,ואמר לו ִה ֵנה יָ ְל ָדה ִמ ְל ָכה ַגם ִהיא ,שלא היתה ראויה,
אלא לפי שהוא אחיך ,בזכותך זכה לבנים .אם הוא אוכל בזכותך ,אתה שאתה עיקר לא יהנה לך זכותך ,אם כן
אל יקשה בעיניך על שלא נשחט ,כי נחור לא זכה אלא בזכותך ,וכדי להוליד רבקה זוגתו של יצחק ,כדי לקיים
מה שאמר לך כי ָב ֵר ְּך ֲא ָב ֶּר ְּכ ָך ְּו ַה ְּר ָבה ַא ְּר ֶּבה ֶּאת זַ ְּר ֲע ָך ,וביצחק יקרא לך זרע ולא ישמעאל.
כג וכמבואר במדרש על הפסוק ֵמה' יָ ָצא ַה ָד ָבר ,וכמו שיבואר עוד להלן.
כד עיין בגמרא ברכות (ד ,).ובבראשית רבה (עו ,ב) ,וברמב"ן לך לך (טו ,ב).
והחילוק שמזכיר רבינו בין נבואה בחשאי לנבואה מפורש ,עיין כעין חילוק זה בדברי הרמב"ם בהקדמת
פירוש המשניות וז"ל :שהקב"ה כשיבטיח 'אומה' בבשורות טובות על ידי נביא ,אי אפשר שלא יעשם ,כדי
שתתקיים נבואתו לבני אדם .והוא מה שאמרו ע"ה (ברכות ז ).כל דבר שיצא מפי הקב"ה לטובה ,אפילו על תנאי,
ט קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון
דאך געוואוסט וואו האט ער ָ דארט איז זיין זווג ,ביי מ ְּל ָכה ביי נָ חוֹ ר'ןָ . ַא נְ בו ָאה ַאז ָ
וואס
גראד ַאהין און נעמען עסָ , ָ געזאלט שיקן ָ האט ער אים גראדָ , ָ האט צו גייןער ָ
מ'האט אים ַאזוי ְמ ַג ֶלה געווען ,די
ָ ֹאבה ָהא ׁ ָשה וגו']ַ ,אז
האט אויסגעפעלט [מאמר ְּואם לֹא ת ֶּ ָ
געזאגט.
ָ האט ַאזוי
נְ בו ָאה ָ
כח
דאך געווען [ ַא נבואה] ְּברו ָרה[ ,שהרי] ַאז נישט [און] די נְּ בו ָאה זיינע [של אברהם] איז ָ
האט מען געמעגט גיין ׁ ֶּש ְּח ְּט'ן ַא זון, וויאזוי ָ ַ געטארט ׁ ֶּש ְּח ְּט'ןכה,
ָ דאך נישט האט ער ָ ָ
נאר ווייל ער איז געווען ַא נָ ִביא ֱא ֶמת [שמותר לעבור על התורה [וגם] היכי שמע ליה יצחקָ ,
בהוראת שעה על פי הנבואה].
געגאנגען [שלא נשחט לבסוף ,אם כן לכאורה נראה מזה ַ רוואס ס'איז נישט פא ָ -איי ַ
מאל געענטפערטכו [האיך האב איך שוין ַאן ַאנדערס ָ דנבואת העקידה לא היתה ברורה]ָ ,
איבער'ח ֶּז ְּר'ן– .
ַ שבאמת נתקיים הנבואה] ,איך וועל נישט
מ'האט געמעגט [לעבור ָ ָאבער על כל פנים די נְ בו ָאה זיינע איז געווען ְברו ָרהַ ,אז
געקאנט ַאלדינגס טון, ָ האט מען על התורה על סמך זה] ,אויף די נְ בו ָאה [שלו] ַארויף ָ
אפילו ְמ ַא ֵבד ַה ֶנ ֶפש זיין איז געווען [מותר] אויף זייער נְ בו ָאה [של האבות].
וואס ס'שטייט ַארויס אין ָפסוק ְּב ֵפירו ׁש ,נו זא נְ בו ָאה ָ געהאט ַא ַ ַ האט ער דא ָ נו ָ
גארנישט ד ָא עפעס ַא דאך ָנאך ְמסו ָפק צו זיין אין דעם ,איז ָ וואס איז עפעס געווען ָ ָ
' ָמקוֹּ ם ְל ִה ְס ַת ֵפק'.
כט
קושיא יא
להלן כשסיפר אליעזר כל הענין ללבן ובתואל ,סיפר להם מה ששאל מאברהם ' ֻאלַ י' לֹא ֵּתלֵּ ְׁך ָה ִא ָשה ַא ֲח ָרי.
ופירש רש"י ' ֵּאלַ י' כתיב ,לפי שבת היתה לו לאליעזר ,והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו
להשיאו בתו
פאר
האט דערציילט די ַמ ֲע ֶּשה ַ
פאר ָל ָבן'ן ,ער ָ געזאגט ַ ָ האט [שפעטער] וואו ער ָ
ְּבתו ֵאל'ן[ ,שטייט] ' ֻא ַלי' לֹּא ֵת ֵל ְך ָה ִא ָשה ַא ֲח ָרי (כד ,לט)ָ .
זאגט רש"יכז ' ֵא ַלי' כתיב,
אינו חוזר בו ○ .אבל ענין פחד יעקב ,אחר שהבטיחו הקב"ה בבשורות טובות ,כמו שנאמר ְּוה ֵנה ָאנֹכי ע ָמ ְּך
ירא יַ ֲעקֹב ְּמאֹד ַו ֵי ֶּצר לוֹ ,אמרו חכמים ז"ל (שם ד).יך ְּבכֹל ֲא ׁ ֶּשר ֵת ֵל ְּך ,והיה מפחד פן ימות ,כמו שנאמר ַוי ָ
ו ׁ ְּש ַמ ְּרת ָ
בענין ההוא ,שהיה מפחד מעון ,שמא יהיה גורם לו מיתה ,והוא מה שאמרו (שם) קסבר שמא יגרום החטא .יורה
זה שהקב"ה יבטיח בטובה ,ויגברו העונות ולא יתקיים הטוב ההוא .ויש לדעת שענין זה אינו אלא בין הקב"ה
ובין הנביא ,אבל שיאמר הקב"ה לנביא להבטיח בני אדם בבשורה טובה ,במאמר מוחלט ,בלא תנאי ,ואחר כך
לא יתקיים הטוב ההוא ,זה בטל ואי אפשר להיות .בשביל שלא יהיה נשאר לנו מקום לקיים בו אמונת הנבואה,
והקב"ה נתן לנו בתורתו עיקר ,שהנביא ייבחן כשיאמנו הבטחותיו.
כה כמבואר בגמרא סנהדרין (פט[ :):דאיתא במשנהַ ,ה ְּמ ַו ֵתר על דברי נביא ואינו שומע לו ,מיתתו בידי שמים .ועל זה אמרו
בגמרא] מנא ידע [פירש"י :האי גברא שזה נביא אמת] דאיענש [שהקב"ה עונשו ,והלא שמא סבור שזהו נביא שקר ,לפיכך
מוותר על דבריו] ,דיהב ליה אוֹ ת .והא מיכה דלא יהיב ליה אות ואיענש ,היכא דמוחזק [שהוא צדיק ונביא אמת]
שאני [ולא בעי אות] .דאי לא תימא הכי ,אברהם בהר המוריה היכי שמע ליה יצחק [שהוא דבר אמת ,מה שלא נאמר
לשום אדם להקריב את בנו] ,אליהו בהר הכרמל היכי סמכי עליה ועבדי שחוטי חוץ [שהרי בית המקדש היה
בירושלים] ,אלא היכא דמוחזק שאני.
כו ומהם בדרשת ראש השנה תשכ"ח ,ונדפס בחידושי תורה תשכ"ז (לימים נוראים וחנוכה ,עמוד כה-כז) ,וחלק מזה
בדברי יואל לראש השנה (אות מב ,ועוד) - .ועיין בשבוע שאחר זה בס"ג תולדות תשכ"ח (לשון קדשו קונטרס שדמ
ח"ב) שחזר והזכיר רבינו ענין זה ,ושם העתקנו גם מדברי רבינו בראש השנה בזה.
כז ברש"י (כד ,לט)' :א ַלי' לֹא ֵת ֵל ְּך ָהא ׁ ָשהֵ ' .א ַלי' כתיב .בת היתה לו לאליעזר ,והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו
אברהם לפנות אליו להשיאו בתו .אמר לו אברהם בני ברוך ,ואתה ארור ,ואין ארור מתדבק בברוך.
קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון י
[שיקח את] געוואלט
ָ האטילה ,ווייל ער ָ ס'פעלט ַא וא"ו[ ,לפי] ׁ ֶּש ָהיָ ה ְּמ ַח ֵזר ל ְּמצוֹ א ֲעל ָ
בתוֹ [ .ועל זה השיב לו אברהם ,בני ברוך ואתה ארור ,ואין ארור מתדבק בברוך].
ל
ולכאורה קשה למה נרמז זה רק להלן בסיפור הדברים ללבן ובתואל ,והרי עיקר המחשבה
שחשב אליעזר אודות בתו ,זה היה מתחילה בשעה שדיבר עם אברהם ,והיה לו להכתוב לרמז זאת שם
דעמאלטס ווען ָ דאך געווען יא) לכאורה [מה שחשב כן אליעזר שיקח את בתו] דעס איז ָ
געזאגט דעם ָ האט אים האט גערעדט מיט ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינו (בפסוק ה) ,ווען ער ָ ער [אליעזר] ָ
דאך אים שוין האט ער ָ דעמאלטס ָ ָ ֹּאבה ָה ִא ָשה [ ָל ֶּל ֶּכת] ַא ֲח ַרי ,און
או ַלי לֹּא ת ֶ
האט דעמאלטס ווען ער ָ ָ דאך עס נישט געווען געזאגטַ ,אז ס'קען נישט זיין .נו איז ָ ָ ָאפ
האט דערציילט דארטן וואו ער ָ גערעדט מיט ָל ָבן'ן .און צום סוֹ ף דער ' ֵא ַלי' שטייט ָ
פאר ָל ָבן'ן. ַ
זאך איז דארטן ווען די ַ לאץָ , דארטן אויפן פ ַ רוואס שטייט ער נישט ָ פא ָ [וקשה] ַ
ילה, האט ְּמ ַח ֵזר ל ְּמצוֹ א ֲעל ָ געהאט ,ער ָ ַ האט ַאזוי אינזיןטאקע ְּבתוֹ ֶּקףַ [ ,אז] ער ָ געווען ַ
דאס געענטפערט [שאין ארור מדבק בברוך]. האט אים ָ און ער ָ
נאר [להלן] וואו ער גארנישטָ , דארט [בתחילה] שטייט עס נישט ָ נו דער סוֹ ף איזָ ,
וואס ס'איז געשען, ָ פאר ָל ָבן'ן האט דערציילט ַ ָ איבערגע'ח ֶּז ְּר'ט און ער
ַ האט
ָ
ילה, זא ֲעל ָ געהאט ַא ַ
ַ האטזאגט הערשט אויס דער פסוק דעם ' ֵא ַלי'ַ ,אז ער ָ דעמאלטס ָ ָ
האט מען אים געענטפערט. און 'דעס און דעס' ָ
דארט[ .ואדרבה התם דעמאלטס ָ ָ דאס
דאס ַאהין ,וואו קומט ָ [וצריך ביאור] וואו קומט ָ
דאךהאט ָ יוקשה] ס'איז ווי ַא ַמ ֲע ֶּשה ל ְּסתֹר[ ,שהרי במחשבת אליעזר על בתו נמצא] ער ָ
דאך גערעדט האט ער ָ דארט ָ גע'ט ֲענָ ה'ט דערויף [עמהם ,שיתרצו ליתן את רבקה]ָ , ַ
'ב ַעד' מה שיתנו לו את רבקה ,ואם כן למה היה לו להזכיר שם אפשרות מחשבתו שהיה לו דערפאר' [ ְּ
ַ '
'כנגד' זה].
לא
קושיא יב – מתוך הדרוש
יב) [גם צריך ביאור בלשון התשובה שהשיב לו אברהם כי אין 'ארור' מדבק בברוך ,דלכאורה היה
לו לומר אין 'ברוך' מדבק בארור .שהרי בעובדא דכאן שפיר רצה אליעזר להדבק בברוך ,אלא אברהם
(הקושיא בדברי רבינו ,להלן באות קיג) שהוא הברוך לא רצה להדבק באליעזר].
סד
קושיא כט
במדרש דרשו כאן על אליעזר את הפסוק ִמי ָּבכֶׁ ם יְּ ֵרא ה' וגו' ֲא ֶׁשר ָּהלַ ְּך ֲח ֵשכִ ים וְּ ֵאין נֹּגַ ה לוֹּ ,כי בעת שהלך עדיין
לא ידע אם יצליח בשליחותו ליקח את רבקה .ומשמע שהיה ענין בזה שילך דוקא באופן כזה שלא ידע דבר ברור,
וראוי להבין הענין בזה
לאמיר זען ,צוקומען צום ענְּ יָ ן- .
נאר ָ
ָ -
דא אין מדרשכח [על הפסוק] ַה ְּק ֵרה נָ א ְּל ָפנַ י ַהיוֹ םִ ,מי ָב ֶכם יְ ֵרא ה' ש ֵֹּמ ַע דא איז אויך ָָ
ְבקוֹּ ל ַע ְבדוֹּ ,יְּ ֵרא ה' מיינט מען אברהם אבינוֲ ,א ֶשר ָה ַל ְך ֲח ֵש ִכים ְו ֵאין נ ַֹּגה לוֹּ .
כח
ֹאמר ה' ֱאל ֵֹקי ַא ְּב ָר ָהם ַה ְּק ֵרה נָ א ְּל ָפנַ י ַהיוֹ ם וגו' .מי ָב ֶּכם יְּ ֵרא ה' ׁש ֵֹמ ַע ְּבקוֹ ל ַע ְּבדוֹ (ישעי'
בבראשית רבה (ס ,א)ַ :וי ַ
נ ,י) ,אמר מי ָב ֶכם יְ ֵרא ה' זה אברהם ,ש ֵֹּמ ַע ְבקוֹּ ל ַע ְבדוֹּ וגו' ,אשר שמע הקב"ה בקולו של עבדוֲ .א ֶשר ָה ַל ְך
ֲח ֵש ִכים (שם) ,שבא מאספמיא ומחברותיה ולא היה יודע היכן ,כאדם שהוא שרוי בחושךְ ,ו ֵאין נ ַֹּגה לוֹּ ,ומי היה
יא קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון
[דבר אחר] זה אליעזר .יִ ְב ַטח ַבה'[ ,שאמר ַה ְּק ֵרה נָ א ְּל ָפנַ י ַהיוֹ ם] ַו ֲע ֵשה ֶח ֶסד ִעם ֲאדֹּנִ י
ַא ְב ָר ָהם.
סה
יעזֶ ר'ן ,און איין ְּפ ׁ ַשט ַאז ס'גייט כט) איין ְּפ ׁ ַשט [איז] ַאז ס'גייט ַארויף אויף ֱא ִל ֶ
אויף ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינו'ן .על כל פנים [שטייט ַאז] ָה ַל ְך ֲח ֵש ִכים ְו ֵאין נ ַֹּגה לוֹּ .
[ וראוי לבאר הכוונה בזה ,ועל מה הוצרך להיות כך שאליעזר לא ידע הדבר בבירור ,רק שיהא
בבחינת ָה ַל ְך ֲח ֵש ִכים].
סו
ישוב הקושיות בענין שליחות אליעזר
קיג
[קושיא יב]
בתשובת אברהם לאליעזר ,שלא יקח את בתו ,לפי שאין ארור מדבק בברוך .לכאורה קשה דהיה לו לומר
שאין 'ברוך' מדבק בארור ,שהרי אליעזר הסכים לדבק באברהם ,אלא שאברהם הוא שלא רצה בזה
לאמיר גיין ווייטער. נאר ָ
ָ
מאלכט פון דעם ,ס'שטייטכז ֵאין 'ארור' מדבק בברוך האב שוין געשמועסט ַא ָ איך ָ
פארקערטדאך ַ
דא איז ָ [דמשמע 'שהארור' הוא שאינו רוצה להדבק בהברוך ,אמנם לכאורה הלא] ָ
האט ְּ
נאר] דער ' ָברוך' [אברהם] ָ
געוואלטָ [ ,
ָ דאך
האט ָ געווען ,דער ' ָארור' [היינו אליעזר] ָ
זאגן ֵאין 'ברוך' מדבק בארור. געדארפט צו ָ
ַ געוואלט ,העט ער גיוועןָ נישט
קיד
ל
[ ווייל 'בנוהג שבעולם' איז ַאזויַ ,אז אפילו מ'וויל ('הברוך' טאקע ַאזוי
זאגט ַ
די 'וועלט' ָ
להתדבק בארור ,אבל) דער 'ארור' וויל נישט]לא.
דאך נישט ַאזוי געווען ,לויטן ָפ ׁשוט'ן
דארט [אצל אליעזר ואברהם] איז ָ ָאבער ָ
טייטש.
קטו
הוספה לקושיא ח
גם כבר דקדקנו לעיל ,דהלא גם עיקר תשובת אברהם צריך ביאור ,דהלא לבסוף יצא אליעזר מכלל ארור לכלל
ברוך ,ובודאי ידע אברהם מזה שהוא עתיד לצאת מזה ,ואם כן מה תשובה השיב לו בזה שאין ארור מדבק בברוך
נאר קען זיין ַאזוי.ָ
דאך ַארויס ִמ ְכ ַלל
ווארן לעולם [קשה כדלעיל בקושיא ח ,שהרי באמת] אליעזר איז ָ ָ
את ֶּאת ְּל ָבבוֹ נֶּ ֱא ָמן מאיר לו ,הקב"ה היה מאיר לו בכל מקום שהיה הולך ,יִ ְב ַטח ְב ֵשם ה' ְויִ ָש ֵען ֵבאלֹּ ָקיו ,ו ָמ ָצ ָ
יך (נחמי' ט ,ח) ○ .דבר אחרִ ,מי ָב ֶכם יְ ֵרא ה' זה אליעזר ,ש ֵֹּמ ַע ְבקוֹּ ל ַע ְבדוֹּ ,בקול אברהם שהיה עבד להקב"ה, ְּל ָפנֶּ ָ
שנאמר (תולדות כו ,כד) ַב ֲעבור ַא ְּב ָר ָהם ַע ְּבדיֲ .א ֶשר ָה ַל ְך ֲח ֵש ִכים ,בשעה שהלך להביא את רבקהְ ,ו ֵאין נ ַֹּגה לוֹּ ,ומי
ֹּאמר ה' ֱאלֹּ ֵקי ֲאדֹּנִ י ַא ְב ָר ָהם
היה מאיר לו ,הקב"ה היה מאיר לו בזיקים ובברקים ,יִ ְב ַטח ְב ֵשם ה' ְויִ ָש ֵען ֵבאלֹּ ָקיוַ ,וי ַ
ַה ְק ֵרה נָ א ְל ָפנַ י ַהיוֹּ ם.
כט ומהם בס"ג חיי שרה תשכ"ו (נדפס בחידושי תורה זכרון נחמי' צבי ,עיי"ש בקושיא ז) ,ובמסיבה א' תולדות תשכ"ז
(לשון קדשו קונטרס מא ,אות כו) .ועיין עוד בזה בדברי יואל בפרשתן (עמוד תצג ,תקכה ,תרנ).
ל ועיין בדברי סופרים לר"צ הכהן מלובלין זצ"ל (אות לד) שמביא פירוש זה ,וז"ל :הרע שונא את הטוב ואין
חושק לידבק בו כלל ,וכידוע מה שאמרו אין ארור מדבק בברוך ,ולא אמרו בהיפך אין ברוך כו' ,רק שהארור
אינו רוצה.
לא מלשון רבינו בס"ג א' תולדות תשכ"ז הנזכר.
קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון יב
דאס נישט געוואוסט [שלבסוף יֵ ֵצא לכלל ברוך ,והלא
האט דען ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינו דען ָ
ָארורָ ,
דאס ' ַאלעס' געוואוסטַ [ ,אז] ער וועט
האט ָכתיב] ַה ְמ ַכ ֶסה ֲאנִ י ֵמ ַא ְב ָר ָהם[ ,ובודאי] ער ָ
ַארויסגיין מ ְּכ ַלל ָארור[ .ואם כן לכאורה מה תשובה השיב לו על שאינו רוצה בבתו ,מטעם שאין
ארור מדבק בברוך].
קטז
ישוב קושיא ח
והנראה בזה ,דהוא על דרך שמצינו בפינחס שלא נתכהן עד שהרגו לזמרי ,לפי שבשעה שנמשחו
אהרן ובניו ,כבר היה נולד פינחס ,וקדושת הכהונה לזרעם היתה רק לאלו שיוולדו לאחר שנתקדשו
געווארן [אהרן
ָ נאר קען זיין אפשרַ ,אזוי ווי ס'שטייטלב ביי פינְּ ָחס'ן ,ער איז נִ ְת ַכ ֵהן
ָ
געווארן [לאחר שנמשח]ָ ,אבער די
ָ וואס זענען שפעטער געבוירן הכהן] אויף די קינדער ָ
מ'האט אים מוֹ ׁ ֵש ַח געווען ,זענען נישט ַאריינגעקומען
ָ געווארן] איידער
ָ וואס [זענען נולד
ָ
אין דעם [ .ולכן 'פינחס' שכבר נולד מקודם למשיחת אהרן ובניו ,לא נתכהן הוא עד שהרגו לזמרי ,שאז
נתן הקב"ה גם לו את ברית הכהונה].
קיז
ועל דרך זה יש לומר בכאן ,דאף שאליעזר יצא לבסוף מכלל ארור ,מכל מקום
לא הועיל זה לבתו שכבר נולדה מקודם לכן .ואם כן שפיר השיב לו אברהם בזה
טאקע ער ַאלייןרויסגעגאנגען [מכלל ארור ,ווייל] ַ
ַ [וכמו כן היה אצל אליעזר] ,ער איז ַא
געווארן
ָ וואס זענען געבוירןהאט אים ְּמ ׁ ָש ֵרת געווען ֶּב ֱאמונָ הָ .אבער די קינדער [שלו] ָ
ָ
נאך געבליבן [בכלל זה]. 'איידער' ער איז ַארויס [מכלל ארור] ,די זענען ָ
קיח
ישוב קושיא יב
ובזה אתי שפיר גם הלשון אין 'ארור' מדבק בברוך ,דזה קאי על בתו ,והכוונה דאף בזמן שאליעזר
כבר הוא ברוך ,לא היתה לבתו הדביקות בברוך ,להתברך ביחד עמו ,לפי שכבר נולדה מקודם לכן
דאס וועט דיר נישט נוצן [לענין 'בתך',
געזאגט [אברהם לאליעזר]ָ ,
ָ האט ער
איבערדעם ָ
מה שאתה תצא מכלל ארור ,ווייל] אפילו דו וועסט ַארויסגיין מכלל ארורָ ,אבער די
געווארן פריער' ,די' איז געבליבן בכלל ארור ,און די ָ וואס זי איז געבוירן טאכטער ָָ
זאל אויך ַארויסגיין ווייל דו גייסטזא ' ְד ֵביקות' אין ָברו ְך [כמותך]ַ ,אז זי ָ
האט נישט ַא ַ ָ
ַארויס .איבערדעם גייט ַארויף דער ֵאין 'ארור' מדבק בברוך ,גייט ַארויף אויף דעם
קאן
[ על בתו במיוחד ,שאין בכחה להתדבק בכלל ברוך בשלימות ,כמו אליעזר שזכה לכךַ .אזוי] ָ
אפשר זיין [פשט].
קיט
השלמה והוספה לישוב קושיא ח
ואם תאמר דאכתי יוקשה ,הלא היה אפשר שיוציא אברהם את אליעזר מכלל ארור בזמן קודם לזה ,ויסבב הקב"ה
שתהא רבקה נולדת אצלו .על זה י"ל דלא שייך לנו להקשות בזה ,כי הם דברים נעלמים התלויים במשקל יודע
תעלומות ,וכך היה רצון הקב"ה שתהא נולדת בבית בתואל ולא בבית אליעזר
דאך
ס'האט ָ
ָ [עדיין יש להקשות עודַ ,אז]
לג
האב געפרעגט נאר די ַק ׁ ְּשיָ א ָ
וואס איך ָ ָ
לב ברש"י פינחס (כה ,יג)ְּ :ו ָהיְּ ָתה לוֹ .בריתי זאתְּ :ברית ְּכה ַנת עוֹ ָלם .שאף על פי שכבר ניתנה כהונה לזרעו של
אהרן ,לא ניתנה אלא לאהרן ולבניו שנמשחו עמו ,ולתולדותיהם שיולידו אחר המשחתן ,אבל פינחס שנולד
קודם לכן ולא נמשח ,לא בא לכלל כהונה עד כאן .וכן שנינו בזבחים (קא ,):לא נִ ְת ַכ ֵהן פינחס עד שהרגו לזמרי.
לג בהנדפס בחלק א' של הקונטרס (באות קג) .ועיי"ש (באות קד-קה) מה שתירץ בזה ,ועתה נחית רבינו ליישב זה
לפי דרכו כאן.
יג קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון
נאך פריער] ,און מאכן ב ְּכ ַלל ָברו ְּך [פון ָגעקאנט אים ַ ָ דאךמ'האט ָ
ָ געקאנט זיין,
ָ
דארט' געבוירן ווערן [אצל אליעזר]. ַאהינברענגען [זווגו של יצחק] ,און ר ְּב ָקה א ֵמנו ָ
זאל ' ָ
קכ
ס'האט ָאבער ַאזוי געברויכט צו זיין מן ַה ׁ ָש ַמים, ָ נאר [התירוץ על זה צריך לומר] ָ
ס'האט געברויכט ָ דארטן [בבית בתואל ולבן] ,אפשר ווייל ס'האט געברויכט דורכצוגיין ָ ָ
דארט אין ֵבית ָל ָבןלד ,וכדומה [טעמים נסתרים].
דורכצוגיין דער ִבירור ַה ִניצוצוֹּ ת ָ
קכא
דאס איז ַאלעס [בהשגחה עליונה] ,דער בוֹ ֵרא ָכל עוֹ ָלמים איז ַא ְּמ ַס ֵבב על כל פנים ָ
רוואס] ,ס'איז העכער אונזער ַה ָש ָגה, פא ָדאס ווייס מיר אונז נישט [ ַ סיבוֹ ת ,כביכולָ .
[ ָאבער] ַאלעס איז ְב ִמ ָדה ו ְב ִמ ְש ָקל[ ,לויט] ַאזוי ווי ס'איז דער ָרצוֹּ ן ַהבוֹּ ֵרא ברוך הוא.
קכב
הקדמה לישוב קושיא ז-ט
געזאגט [ליקח בת
ָ טאקע נישט
האט ער ַ
רוואס ָ
פא ָמ'זאל קומען צום ענְּ יָ ןַ ,
ָ נאר
ָ
אליעזר ,באם הם לא יאבו ,וכבר יסכים ליקח מבנות ענר אשכול וממרא].
האט ער רוואס ָ
פא ָ
טאקע[ ,ליישב] דעם מזרחי'ס קשיא (לעיל בקושיא ז)ַ , קאן זיין ַ
ָ
טאקע ערַ ,אז
רוואס נישט ַ
פא ָ געזאגט עפעס [שאם לא יאבו ילך אל] ָענֵ ר ֶא ְשכֹּל ו ַמ ְמ ֵראַ ,
ָ
נישט [ממשפחתו]ַ ,אז מ'איז [שוין] אין דעם ָס ֵפק( .ויתורץ בזה גם קושיות ח-ט).
קכג
איתא בגמרא בבא בתרא ,דרבה בר בר חנה שמע בת קול אוי לי שנשבעתי ועכשיו שנשבעתי
מי מפר לי ,והתרעמו עליו החכמים על שלא השיב 'מותר לך' ,כי היתה הכוונה על שבועת הגלות
האב געקלערט פשוטַ ,א ָד ָבר ָפ ׁשוט [דכוונת אברהם היתה בזה ,כדי לסלק את
[אמנם] איך ָ
זאגןלה [בישוב קושית המשנה
וואס] ַאלץ פלעג איך צו ָ
אליעזר מלהיות נוגע בדבר .והוא כעין ָ
למלך דלהלן ,על פי עובדא מהישמח משה ,דהיכא שהאדם מסתלק עצמו מנגיעתו שוב לא נידון כנוגע
האב איך געזען [ ַאז] ס'שטייט ְּכ ֵעין ֶּזה אין ישמח משה ַאליין
דערנאך ָ
ָ בדבר .און]
[וכדלהלן].
קכד
זאגןלהַ ,אקעגן דעם משנה למלך אין פרק ז' דנדרים ,
לח
מאל צו ָ איך פלעג עס ַא ָ
מ'טאר נישט זיין
ָ דאךלו קעגן ַה ָת ַרת נְ ָד ִריםַ ,אז וואס] ער פרעגט די ַק ׁ ְּשיָ אַ ,אז ס'שטייט ָ [ ָ
קיין נוֹ ֵג ַע [ ְּב ָד ָבר ,מי שבא להתיר נדר חבירו .ולפי זה] פרעגט ער די ַק ׁ ְּשיָ א דער משנה
זאגטלז [אויף] רבה בר בר חנה [דשמע בת קולַ ,אז] דער בורא כל למלךלח[ ,דהלא] די גמרא ָ
געזאגט אוֹּ י ִלי ֶש ִנ ְש ַב ְע ִתיְ ,ו ַע ְכ ָשיו [ ֶש ִנ ְש ַב ְע ִתי] ִמי ֵמ ֵפר ִלי.
ָ האט
עולמים ָ
לד דבצאן לבן ,היה טמון שם ניצוצי קדושה ונשמות קדושות ,אשר יעקב הוציאם משם ,וכמו שהביא רבינו
בס"ג ויצא תשכ"ז (לשון קדשו קונטרס רפו ,ח"א) ,עיי"ש באורך ,ואכמ"ל.
זאגן ,בדרך כלל הכוונה על השנים שלפני המלחמה באיירופא .ועיין כל הענין באורך לה הלשון 'איך פלעג' צו ָ
גם בס"ג מטות מסעי תשי"ג (לשון קדשו קונטרס כט) ,וס"ג מטות מסעי תשט"ז (נדפס בחידושי תורה תשט"ז) ,וגם שם
כבר הזכיר מה שאיתא כן גם בישמח משה פרשת כי תשא דלהלן.
לו ברמב"ם (הל' נדרים ,פרק ז) ,עיי"ש באורך.
לז בגמרא בבא בתרא (עג :עד :).אמר רבה בר בר חנה ,זימנא חדא הוה קא אזלינן ְּב ַמ ְּד ְּב ָראְּ ,וא ְּ
ית ַל ֵוי ַב ֲה ָדן ההוא
קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון יד
זאגן מו ָתר ָל ְך,
געדארפט צו ָ
ַ האסטגעזאגט [החכמים לרבה בר בר חנה] ָ ָ האבן זיי ָ
געדארפט ַמתיר זיין .דעםַ זאגן מו ָתר ָל ְך ,ער העט גיווען
געדארפט צו ָ
ַ העסט גיווען
דארט].האט מען געמיינט [ ָ ְשבו ַעת ַה ָגלות ָ
זאגט די גמרא. ַאזוי ָ
קכה
והקשה המשנה למלך ,דהלא גם רבב"ח היה בתוך הגלות ,ואם כן היה
'נוגע' בדבר ,והאיך היה מותר לו להתיר הנדר בדבר שיש לו נגיעה בה
זאגן
האט ער געקענט ָ וויאזוי ָ
ַ פרעגט ער די ַק ׁ ְּשיָ אלח[ ,אויף דעם] ְשבו ַעת ַה ָגלות
דאך ַא נוֹּ ֵג ַע [בדבר,
דאך אויך דערינען ,ער איז ָ מו ָתר ָל ְך[ ,והלא רבה בר בר חנה] 'ער' איז ָ
געקאנט
ָ האט וויאזוי ָ
ַ שהרי] ווער איז דען נישט אין דערינען ,אין דער ְּגאו ָלה[ .ואם כן]
זיין [שיוכל הוא להתיר שבועת הגלות].
ַאזוי פרעגט דער משנה למלך.
קכו
אמנם כבר תירצתי בזה על פי מה ששמעתי מזקן אחד ששמע מפי הישמח משה שאמר בהושענא רבה כשביקש
על הגאולה שלימה ,רבש"ע שמא תאמר שכוונתי לצורך עצמי ,הנני אומר לך שאני מוכן ומזומן למסור עצמי שלא
אראה באור הגאולה ,ובשכר גן עדן ,ובלבד שיתגדל ויתקדש שמיה רבא
האב עסוואס] איך ָָ לאנגלה [לתרץ זה ,על פי
געזאגט ַָ מאל שוין האב ַא ָ
נאר] איך ָ
[ ָ
געהערט ִמ ִפי זָ ֵקן ֶא ָחד - ,דער ייטב לב ברענגט עס אויך ערגעץ אויף ַא פ ַ
לאץלט- ,
געשטאנען דערביי.
ַ האב עס געהערט ִמ ִפי זָ ֵקן ֶא ָחדמָ ,
וואס ער איז ָאבער איך ָ
טייעא וכו' ,אמר לי ָתא ַא ְּח ֵוי ָל ְּך ַהר ִסינַ יָ ,אזְּ לי וכו' ,שמעתי בת קול שאומרת אוֹּ י ִלי ֶשנִ ְש ַב ְע ִתי [פירש רשב"ם :מן
הגלות ,כדכתיב קראי טובא בנביאים]ְ ,ו ַע ְכ ָשיו ֶש ִנ ְש ַב ְע ִתי ִמי ֵמ ֵפר ִלי ○ .כי אתאי לקמיה דרבנן ,אמרו לי כל אבא
חמרא [רבה בר בר חנה היינו רבי אבא בר חנה ,וכמו כן רבינא כמו רב אבינא .חמרא ,כלומר שוטה כחמור] ,כל בר בר חנה
סיכסא [שוטה] ,היה לך לומר מו ָפר ָל ְך .והוא [רבה בר בר חנה] סבר ,דלמא 'שבועתא דמבול' הוא [דכתיב (ישעי' נד,
ט) ֲא ׁ ֶּשר נ ׁ ְּש ַב ְּעתי ֵמ ֲעבֹר ֵמי נ ַֹח וגו' ,אותה שבועה היה רוצה להפר ,ויחריב את העולם במבול ,ולפיכך לא רצה להפר] .ורבנן
[דקרו ליה סיכסא ,אמרי] ,אם כן 'אוֹ י לי' למה [לא הוה ליה למימר 'אוי לי' אלא משום דבכל צרתם לו צר].
לח במשנה למלך על הרמב"ם (נדרים ז ,ט) :אסר על עצמו הניית בני העיר [אסור להשאל על נדרו לחכם מבני אותה
העיר] וכו' .דין זה מבואר בירושלמי (פרק ה' דנדרים) כמו שכתב מרן (בכסף משנה שם) .וקשיא לי מאותה הגדה
דפרק הספינה (בבא בתרא שם) ,דרבה בר בר חנה שמע בת קול אומרת אוי לי שנשבעתי ועכשיו שנשבעתי מי מיפר
לי כו' ,ולפי דברי הירושלמי לא היה יכול רבה להתיר שבועה זו לפי שהיה נוגע בדבר .ואם היינו אומרים שדין
זה של הירושלמי הוא דוקא לכתחלה ,אבל בדיעבד אם התירוהו מותר ,דומיא דנשבע לתועלת חבירו דאית ליה
לר"ת דאם התירוהו מותר ,היה אפשר לומר דמה שגנוהו חכמים ,הוא דכיון דבדיעבד מותר היה לו לומר מותר
לך ,ומה שאמר הקב"ה ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי ,לא היה רוצה שיתירוהו ,כיון דלכתחלה אסור ,אלא
הכוונה היא שאיננו נמצא מי שיפר לי ,לפי שכל ישראל נוגעים בדבר .ומיהו הדין אינו נוח בעיני ,וצריך עיון○ .
עוד קשיא לי מאותה שאמרו (ברכות לבְ ).ב ַויְ ַחל מ ֶֹּשה ,מלמד שהתיר לו שבועתו .ומשה נוגע בדבר היה ,דאמרינן
התם (ברכות שם)ֶּ ,ל ְּך ֵרד (תשא שם ,ז) ,רד מגדולתך ,כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל[ ,ואם כן] כיון שאין
ישראל בעולם אין לך גדולה ,נמצא שהיה תועלת למשה בהתיר את שבועת המקום ,ולפי דברי הירושלמי לא
יכול משה להתיר שבועה זו .ויש ליישב קושיא זו ודו"ק ,ובמקום אחר הארכתי יע"ש.
לט בספרו רב טוב פרשת מטות (ד"ה מסורה) :על הפסוק לֹא יַ ֵחל ְּד ָברוֹ ְּכ ָכל ַהי ֵֹצא מפיו יַ ֲע ֶּשה (ל ,ג) .ע"ד דאיתא
בבבא בתרא דף ע"ד ששמע בת קול אוי לי שנשבעתי ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי ,וקאמרי רבנן דהיינו
שבועת הגלות וכו' .והנה המשנה למלך פרק ו' דנדרים הקשה איך אנו יכולים להתיר שבועות הגלות ,הא נוגע
ֹשה (תשא לב ,יא) מלמד שהתיר לו נדרו [של הקב"ה אינו מתיר .וכמו כן הקשה אמה שאמרו (ברכות לבַ ).ויְּ ַחל מ ֶּ
שאמר ָו ֲא ַכ ֵלם] ,הא הוה ליה נוגע ,דהשי"ת אמר לו כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל (ברכות שם) ,ואם אין
ישראל אין גדולה [למשה] .ותירץ מורי זקני זלה"ה בישמח משה פרשת תשא ,שבקש משה לסלק נגיעתו ,ולזה
טו קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון
האטגעזאגט אין הושענא רבה[ ,ווען] ער ָ ָ מאל האט ַא ָ [ווי] דער ישמח משה ָ
געזאגט: ָ האט ערמ ְּת ַפ ֵלל געווען הוֹּ ַש ְענָ א ְל ַמ ַענְ ָך ֱאלֹּ ֵקינוָ ,
קאן מען קלערן[ ,על ִרבוֹּ נוֹּ ֶשל עוֹּ ָלם ,אפשר קלערסטו [ ַאז] איך מיין 'מיך' ,אפשר ָ
זאל נישט זאל נישט זוֹּ ֶכה זיין ,ער ָ זה אמר ניין ,שהוא מוכן ומזומן ַאז] אפילו ַאז חלילה ער ָ
גארנישט [בכלל אור הגאולה ,הוא גם כן זאל נישט קיין טייל נעמען ָ גארנישט ,ער ָ זען ָ
ס'זאל זיין [שוין] יִ ְת ַג ֵדל ְויִ ְת ַק ֵדש ְש ֵמיה ַר ָבא.
ָ נאר
מסכים לזה]ָ ,
קאן מען קלערן [ ַאז] ער מיינט 'עוֹּ ָלם ַה ָבא' [למעלה בגן עדן ,על זה גם כן [און] אפשר ָ
רפאלן ווערן אין ְשאוֹּ ל ַת ְח ִתית, פא ַ זאל חלילה ַ גארנישט[ ,אפילו] ער ָ מסכים שלא יקבל] ָ
ס'זאל זיין יִ ְת ַג ֵדל ְויִ ְת ַק ֵדש ְש ֵמיה
ָ נאר
פאר זיךָ , קיינמאל נישט זען קיין אוֹּ ָרה ַ ָ זאל
ער ָ
ַר ָבא.
ס'איז ַא ַפ ַחד נוֹּ ָרא [דבריו הקדושים].
קכז
וחזינן מזה דיש מציאות לבשר ודם לסלק עצמו מנגיעתו לגמרי ,עד כדי כך .וכמו כן סברו החכמים על רבה בר בר
חנה ,שהיה בכוחו לעשות כן ,שיסלק עצמו מנגיעת הגאולה ,ושוב לא היה נוגע בדבר כלל ,והיה יכול להתיר
שבועות הגלות
זא ְקדו ָשה נִ ְפ ָל ָאהַ ,אז
על כל פנים ַאז ס'איז ַא ְמ ִציאות [בעולם לצדיק שיתעלה מיט] ַא ַ
זאגן.דאס קענען ָ זאל ַָא ָב ָשר ָו ָדם ָ
אתם ְּואם ַאין'ְּ ,מ ֵחני נָ א .כלומר בין כך ובין כך מחני נא ,ואם כן איננו נוגע ,וזה אמר (תשא לב ,לב) 'אם ת ָשא ַח ָט ָ
שאמרו בגמרא (שם) ַויְּ ַחל מ ֶֹּשה שהתיר לו נדרו ,ושמואל אמר שמסר עצמו למיתה ,דא ודא אחת היא ,דמשום
הכי אינו נוגע ויכול להתיר ,עכ"ל ודפח"ח ○ .ומזה מובן[ ,כי] מי זה שרוצה להתיר לו שבועה דגלות ,צריך
שימסור עצמו למיתה לבל יראה בגאות ה' וגאולת ישראל ,ובכל זאת רוצה שיהא הגאולה למען יתגדל ויתקדש
שמו יתברך בעולמו ,ואז אינו נוגע ויכול להתיר .וכאשר מורי זקני זלה"ה היה מרגלא בפומיה ברבים באמירות
הושענות ,שמוסר עצמו למיתה בשביל זה שיתגדל ויתקדש שמו הגדול ברוך הוא[ .ורבינו מזכיר דברי הרב טוב
בס"ג תזריע החודש תשכ"ז (לשון קדשו קונטרס ער ח"א ,אות צא)].
ועיין עוד בייטב לב פרשת לך וז"ל :או יאמר ֲהרמֹתי יָ די וגו' (יד ,כב) ,ואיתא במדרש (ב"ר מג ,ט) עשאן
שבועה ,כמה דאת אמר (דניאל יב ,ז) ַו ָי ֶּרם יְּ מינוֹ ו ְּשמֹאלוֹ ֶּאל ַה ׁ ָש ַמים ַוי ׁ ָש ַבע ְּב ֵחי ָהעוֹ ָלם .יש לפרש על פי מה
שדרשו חז"ל (ברכות סא ):יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו ,לכך נאמר (ואתחנן ו ,ה) ו ְּב ָכל נַ ְּפ ׁ ֶּש ָך ,יש לך אדם
שממונו חביב עליו מגופו ,על זה נאמר ו ְּב ָכל ְּמא ֶֹּד ָך .ובהקדמת תקוני זוהר (דף י ,):אם חביב עליו גופו מממונו,
לכך נאמר בכל לבבך ,ואם חביב עליו נפשו מגופו ,לכך נאמר ו ְּב ָכל נַ ְּפ ׁ ֶּש ָך ,ואם חביב עליו ממונו מגופו ,לכך
נאמר ו ְּב ָכל ְּמא ֶֹּד ָך ○ .ביאור הדברים שמעתי מאאמ"ו הגאון [רבי אלעזר ניסן] זצ"ל ,כי מי שנהרג על קידוש השם
הוא רק מסירת גופו ,אבל הנפש עולה למעלה ,אך לפעמים צריך למסור גם את נפשו לשמו יתברך .וזה היה
מחשבת אהרן בעשותו את העגל ,באומרו מוטב יתלו הסרחון בי ולא בהם (ויקרא רבה י ,ג) .ואיתא בספרים,
[דטעמו] כי אם חטא יחיד פמליא שלו קיימת ,ורבים שחטאו אינה קיימת (ילקוט שמעוני רמז תסט) ,ולכך ביחיד
נכתב (ויקרא ד ,ו) ָפר ֶֹּכת ' ַהק ֶֹּד ׁש' ,ובפר העלם דבר של ציבור (שם ,יז) לא נכתב ָפר ֶֹּכת ' ַהק ֶֹּד ׁש' .וזה מסירת 'הנפש'
ממש ,עבור שתהא קדושתו יתברך קיימת ○ .וכמו כן פינחסְּ ,ב ַקנְּ אוֹ ֶּאת קנְּ ָאתי .וזהו אפילו נוטל את נפשך,
דהיינו אם ח"ו צריך לעבור עבירה להכרית נפשו מכל וכל ,באופן שעל ידי זה יתקדש שם שמים ,גם כן צריך
למסור נפשו למען אהבת ה' ○ .ופעמים רבות שמענו מהאי סבא קדישא מורי זקני זלה"ה [הישמח משה] בפה
מלא ,שמסר נפשו ממש לאבדון ח"ו ,באופן שיתוקן על ידי זה כל הפגמים ויבא משיח ,למען יתקדש שם שמים
בעולם[ .ומזה רואין שכן היה דרכו של הישמח משה בכמה שנים למסור נפשו על הגאולה ,ובפרט בהושענא רבה .ומה
שמזכיר רבינו זאת בשם זקן אחד ,לפי שממנו שמע גם סגנון 'הלשונות' שאמר הישמח משה ,שזה לא נזכר בדברי הייט"ל].
מ הכוונה על החסיד הישיש ר' אברהם לעווי ז"ל ,הנקרא ר' אברהם פילפעשער .שבצעירותו זכה לשמוע כמה
דרשות מפי הישמח משה זי"ע ,ומסר זאת לרבינו כשהיה רבינו אברך צעיר לימים וגר בסאטמאר (בשנת תרס"ד).
כן סיפר בנו ר' נפתלי לעווי ע"ה שרבינו אמר לו בפירוש שכוונתו בזה על אביו( .מושיען של ישראל ,ח"ב פרק טז).
[ועיין עוד בזה בקונטרס באילנא דחיי (ח"ד ,פרק נ)].
קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון טז
וואס מ'איז זיך ְמ ַס ֵלק [די נגיעה .און] דער דין
רהאנדן [ ַא מציאות] ָ פא ַ דאך שוין ַ איז ָ
יעה ,איז ער שוין 'אויס' נוֹּ ֵג ַעמא[ ,ושפיר יכול
דאךַ ,אז מ'איז זיך ְמ ַס ֵלק פון די נְ ִג ָאיז ָ
להתיר הנדר].
קכח
טאקע
[אויף] פארענטפערט] דעם משנה למלך'ס קשיאַ , דאך שוין [ ַ
איבערדעם איז ָ
דאס אויך
האט ָ
קאן עס ,ער ָ
האט די גמרא [חכז"ל] גערעכנט [ ַאז] ער ָרבה בר בר חנה ָ
געקענט טון.
קכט
ואחר כך ראיתי שכן כתב גם הישמח משה בעצמו ,לענין קושיא אחרת של המשנה למלך ,על מה שאמר בפסוק
וַ יְּ ַחל מ ֶֹּׁשה ,שהתיר להקב"ה את נדרו ,כדי שלא יכלה את ישראל .וקשה גם כן ,דהלא גדולתו של משה היה רק
בשביל ישראל ,ואם כן היה לו נגיעה בהצלת ישראל ,והאיך יכול להתיר הנדר .ותירץ היש"מ על דרך האמור ,כי
אתם וְׁ ִאם ַאיִ ן' ,בין כך
משה רבינו סילק את 'עצמו' במה שמסר עצמו למיתה בכל אופן ,וזהו שאמר ' ִאם ִת ָשא ַח ָט ָ
ובין כך ְּמ ֵחנִ י נָּ א ִמ ִס ְּפ ְּר ָּך
האב איך געזען [ ַאז] ס'שטייט אין ישמח משהמב [ ַאליין] כעין זה. נאר שפעטער ָ ָ
אתם ְו ִאם ַאיִ ן ְמ ֵחנִ י נָ א
זאגט [מיט דעם ְּפ ׁ ַשט ,אויפן פסוק] ְו ַע ָתה ִאם ִת ָשא ַח ָט ָ ער ָ
זאל זיין וואס ָ וואסָ , אתם' שטייט נישט ָ ִמ ִס ְפ ְר ָך ֲא ֶשר ָכ ָת ְב ָת (שמות לב ,לב)' ,אם ת ָשא ַח ָט ָ
זאגט רש"י. נאר] ס'איז ַא מ ְּק ָרא ָק ֵצרָ ,
אתםָ [ .
ִאם ִת ָשא ַח ָט ָ
אתם ְּואם ַאין],געזאגט [אם ת ָשא ַח ָט ָ
ָ דא
האט ָ קאן זיין [ ַאז] ער ָ זאגט דער ישמח משהָ , ָ
געגאנגען להתיר נדרו ַ דאךמג [על הפסוק] ַויְ ַחל מ ֶֹּשה (תשא לב ,יא) ער איז ווארן ס'שטייט ָ ָ
יעה אין דעם[ ,שהרי אמר לו הקב"ה] לא דאך ַא נְּ ג ָהאט ָ [של הקדוש ברוך הוא] ,נו [לכאורה] ער ָ
מא כמבואר בגמרא בבא בתרא (מג ,).וברמב"ם (שם) ,ובשלחן ערוך (חו"מ סימן לז) ,עיין שם.
מב בישמח משה פרשת כי תשא (עה"פ ויחל משה) :ובברכות פרק אין עומדין (לב .והובא להלן) ,חד אמר ַויְ ַחל מ ֶֹּשה,
מלמד שהתיר לו נדרו ,ושמואל אמר שמסר עצמו למיתה ,שנאמר (תשא לב ,לב) ְו ִאם ַאיִ ן ְמ ֵחנִ י נָ א ○ .ונראה דאלו
ואלו דברי אלקים חיים הן ,דהרמב"ם (פ"ז מהל' נדרים) פסק 'נוגע' אינו יכול להתיר נדר .והקשה המשנה למלך
מהא דאמר הכא דמשה התיר לו נדרו ,הלא היה 'נוגע' ,דהשי"ת אמר לו כלום נתת לך גדולה אלא בשביל
ישראל ,ואם אין ישראל ח"ו אין לו גדולה.
אתם ְו ִאם ַאיִ ן ְמ ֵחנִ י נָ א וגו' ,ועיין רש"י ,ולפרושו הוא ולתרץ זה נראה ,דמפני זה אמר משה ִאם ִת ָשא ַח ָט ָ
מקרא קצר ,והעיקר חסר .על כן נראה ,דלפי שרצה להתיר הנדר ,לזה בקש לסלק נגיעתו ,לכן אמר ' ִאם ִת ָשא
אתם ְו ִאם ַאיִ ן' ,רצה לומר בין אם תמחול להם או לא ,בין כך ובין כך ְמ ֵחנִ י נָ א ,ואם כן תו איננו 'נוגע', ַח ָט ָ
והתרתו התרה ,והבן.
ולפי זה שני הדרשות עולים יחד ,דרב אמר שהתיר לו נדרו ,ועל זה קשה קושית המשנה למלך הא הוי
נוגע ,על זה אמר שמואל שמסר עצמו למיתה ,רצה לומר בין כך ובין כך ,וכמו שכתבתי ,ואם כן תו לא הוי
נוגע ,והבן.
והנה בילקוט ובעין יעקב הגירסא 'שהתיר' לו נדרו ,אבל בגמרא שלפנינו הגירסא 'שהפיר' לו נדרו ,וידוע
דחכם בלשון התרה ובעל בלשון הפרה ,ולפי זה צריך לומר דמשה דין בעל היה לו ,כדכתיב (ברכה לג ,א) מ ֶֹּשה
יש ָה ֱאלֹקים ,ונקרא בעלה דמטרנותא כדאיתא בזוהר (ח"א רלו .):ובזה מסולק קושית המשנה למלך [באופן שני], א ׁ
דדוקא חכם אינו יכול להתיר כשהוא נוגע ,אבל בעל הרי הוא מתיר בדברים שבינו לבינה ,ואתי שפיר ,והבן.
יש ָנה לא זכו ְּבע ָתה ,כי יש שבועה על הגלות עד עת קץ, ובזה אמרתי לפרש אמרם ז"ל (סנהדרין צח ).זכו ֲאח ׁ ֶּ
כמבואר במסכת בבא בתרא (עד ).ברבה בר בר חנה ששמע בת קול ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי ,עיין שם
בגמרא .והנה לא יתכן התרה ,דהכל נוגעים הם ,רק הפרה בבחינת בעל ,והיינו דדייק ואמר מי מיפר לי ,בלשון
יש ָנה ,דיכול להיות הפרה ,לא זכו ְּבע ָתה ,דלא הפרה דייקא כמ"ש ,והיינו דוקא כשהם צדיקים ,והיינו זכו ֲאח ׁ ֶּ
יוכלו להפר ,ודו"ק.
מג בגמרא ברכות (לבַ :).ויְ ַחל מ ֶֹּשה ֶאת ְפנֵ י ה' ,אמר רבי אלעזר מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקב"ה עד
שהחלהו ,ורב אמר עד שהפר לו נדרו ,כתיב הכא ַויְּ ַחל ,וכתיב התם לֹא יַ ֵחל ְּד ָברוֹ ,ואמר מר הוא אינו מיחל אבל
אחרים מחלין לו .ושמואל אמר מלמד שמסר עצמו למיתה עליהם ,שנאמר ְּואם ַאין ְּמ ֵחני נָ א מס ְּפ ְּר ָך.
יז קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון
דאךגאנצע תוֹ ָרה [שנדבר עם משה] איז ָ נתתי לך ְגדו ָלה אלא בשביל ישראלמד[ ,און] די ַ
ש ָר ֵאלמה[ ,ואם כן] ַאז דער בורא כל עולמים וועט מתיר נדרו זיין [מה ַאלעס ִב ְש ִביל יִ ְ
וויאזוי
ַ פאר אים אויך ַא טוֹ ָבה[ ,ואם כן]דאך עס ַ שנשבע אז באפו לכלות ח"ו את ישראל] איז ָ
געזאגט סיי ווי סייִ ' ,אם ִת ָשא ְו ִאם
ָ האט ערקען ער אים מתיר נדר זיין .איבערדעם ָ
האט ַאיִ ן'[ ,איז] ְמ ֵחנִ י נָ א ִמ ִס ְפ ְר ָך ֲא ֶשר ָכ ָת ְב ָת ,איך וועל נישט נעמען קיין טייל[ .וממילא] ָ
גארנישט[ .און] ַאז ער וויל נישט יעה[ ,שהרי] ער וויל נישט ָ ער זיך ְמ ַס ֵלק געווען די נְ ִג ָ
האט ער געקענט ַמ ִתיר נֶ ֶדר זיין.געווארן 'אויס' נוֹ ֵג ַע [בדבר]ָ ,
ָ גארנישט ,איז ער ָ
ַאזוי שטייט אין ישמח משה ,פרשת כי תשא.
קל
התחלת ישוב קושיא ז-ט
והיוצא לנו ,דכל זמן שיש לאדם נגיעה לא יוכל לשפוט בצדק ומישרים ,כי הנגיעה מסמא את עיניו .והעצה הוא רק
באם יוכל 'לסלק' עצמו לגמרי מהנגיעה ,שבין כך ובין כך יוותר על זה שלא ישיגנה .ועל כן החליט אברהם אבינו
לאליעזר ,שבשום אופן לא יקח את בתו ,אף אם כבר יסכים ליקח מבנות הכנעני ,בכדי לסלקו מהנגיעה ,ולהקל לו
הנסיון ,שיוכל להשתדל בדבר בחריצות ואמת ,ולא יפריע לו הנגיעה (וכדלהלן גם באות קלג)
היצט איז ַאזוי.
יעה[ ,הרי] דער ְּכ ַלל איז ַאז ס'איז נישט קיין ְּמציאות מ'האט ַא נְ ִג ָָ על כל פנים ַאז
מאלמו ְמ ַע ֵור ֵעינַ יִ ם ,ס'איז אים ְמ ַס ֵמא ֵעינַ יִ ם.
יעה איז ַא ָ [לראות את האמת ,שהרי] ַא נְ ִג ָ
[ משא"כ אם הוא 'מסתלק' מהנגיעה ,אז שפיר יוכל לראות את האמת ולדון בדבר כהוגן].
קלא
פארשווערערן דעם נִ ָסיוֹּ ן [ ַ
פאר געוואלט ַ
ָ דאך נישט
האט ָ
נו ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינו ,ער ָ
דאך דעם מענטש ,און פארבלענדט ָ
דאך ,ס' ַ
פארבלענדט ָ
יעה ַ
אליעזר ,והרי] די נְ ִג ָ
(ההמשך לזה ,באות קלג) מ'ווייסט נישט.
קלב
הקדמה לישוב קושיא יא
ובאמת כל זמן שעדיין יש לאדם נגיעה ,אין הוא מבין להכיר אף בזה גופא שיש לו אותו הנגיעה .וכמו שפירשתי
בפסוק וְׁ ש ַֹחד לֹא ִת ָקח ' ִכי ַהש ַֹחד יְׁ ַע ֵּור ִפ ְׁק ִחים' ,דלכאורה למה כתב התורה כאן 'הטעם' שמעוור פקחים .אמנם
בא הכתוב להשמיענו ,דאף דבעלמא במקום ספק או ספק ספיקא ,יש אופנים להתיר האיסור ,אבל ספק זה
אם הוא משוחד או לא ,על זה לא יוכל האדם לדון כלל אם יש כאן צד ספק ,כי עיניו מתעוורים לגמרי מלראות אף
את זה
זאגןמז [לפרש מה שאמר הכתוב] ְוש ַֹּחד לֹּא ִת ָקח ִכי ַהש ַֹּחד יְ ַע ֵור ֵעינֵ י
[ווי] איך פלעג צו ָ
רוואס שטייט ַא ' ַט ַעם' אין די תוֹ ָרה[ ,דבודאי לא לחנם הוא] ,ווי פא ָ ִפ ְק ִחים (משפטים כג ,ח)ַ ,
מד כמבואר בגמרא שםַ :ויְּ ַד ֵבר ה' ֶּאל מ ֶֹּשה ֶּל ְּך ֵרד (תשא לב ,ז) ,מאי ֶל ְך ֵרד ,אמר רבי אלעזר ,אמר לו הקב"ה
למשה ,משה ֵרד מגדולתך ,כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל ,ועכשיו ישראל חטאו ,אתה למה לי
[והב"ח גרס :למה לך גדולה] .מיד תשש כחו של משה ולא היה לו כח לדבר ,וכיון שאמר ֶּה ֶּרף מ ֶּמני ְּו ַא ׁ ְּשמ ֵידם,
אמר משה דבר זה תלוי בי ,מיד עמד ונתחזק בתפלה וביקש רחמים.
מר .אמור להם דברי כבושים ,בשבילכם ְמ ַד ֵבר עמי ,שכן מצינו מה כמבואר בתורת כהנים ריש ויקרא (ב ,יג)ֵ :לא ֹ
שכל ל"ח שנה שהיו ישראל כמנודין ,לא היה מדבר עם משה וכו'[ .וכן הוא ברש"י ויקרא (א ,א .ד"ה לאמר)].
מאל זיכער.מו פירוש :בכל אופןַ ,א ָ
מז ועיין זה גם בס"ג בהעלותך תשי"ד (לשון קדשו קונטרס שב ,אות לא-לז) ,וס"ג קדושים תשכ"ב ,וס"ג כי תבוא
תשכ"ז (לשון קדשו קונטרס שז ח"ג ,אות קפה -קצ).
קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון יח
זאגט אין הלכות סוכהמחַ ,אז ס'שטייט ַא ַט ַעם אין די תוֹ ָרה ,מוז עפעס זיין דער ב"ח ָ
האבן דעם ַט ַעם [המבואר בקרא]ַ ,אז נישט, [שהוא גם נפקא מינה להלכה ,ולכן] מוז מען אינזין ָ
דא
רוואס] ָ פא ָ שה[ ,ואם כן צריך ביאור ַ ְּבח ָנם שטייט נישט קיין ַט ֲעמים אין די תוֹ ָרה ַה ְּקדוֹ ׁ ָ
שטייט עפעס ַא ַט ַעםִ ,כי ַהש ַֹּחד יְ ַע ֵור.
ווארן יעדע זאג איך ניין [דלא קשה ,ווייל] ס'איז ַא נַ ְפ ָקא ִמינָ ה ַל ֲה ָל ָכהָ , אויף דעם ָ
רהאנדן ְס ֵפקוֹּ ת [כספק טומאה ברה"ר ,ועוד] פא ַ זאך] ,ביי די ַאלע ַלאוין אין די תוֹ ָרה ,איז ַ [ ַ
דאך זיין דעמאלטס איז מו ָתרָ ,אבער מוז מען ָ ָ וואסאון ְס ֵפק ְס ֵפקוֹּ ת [בכל האיסורים] ָ
טאמער איז מען ְמשו ָחד, דאס וויסן [שישנם כאן אותן הספיקות]ָ .אבער 'דער' ָס ֵפקָ , מ'זאל ָ ָ
קאן מען נישט ְמ ַב ֵרר זיין. דעס ָ
יעה, מ'האט נישט קיין נְּ ג ָ ָ דאך נישט ְּמ ׁשו ָחד, ביי ַאן ַאנדערן ָס ֵפק ִאסור ,איז מען ָ
יקא[ .מה שאין כן הכא] די תוֹ ָרה קען מען ְמ ַב ֵרר זיין צי איז עס ַא ָס ֵפק ,צי ַא ְס ֵפק ְס ֵפ ָ
זאלסט וויסן [ ַאז] געזאגט ניין [שלא תוכל לברר הספק שלך בענין השוחד ,ווייל] ָ ָ האט ַה ְּקדוֹ ׁ ָשה ָ
דאס ַאליין 'מאכט בלינד קענסטו נישט ְמ ַב ֵרר זיין ,ווייל ָ מאכט בלינד[ ,און] ַאז ס ַ שוֹּ ַחד ַ
פארבלענדט. וועסטו אויך נישט וויסןַ ,אז דו ביסט ְמשו ָחד[ ,ווייל] דו וועסט ווערן ַ
האבן ַא ָס ֵפק ָכל ְדהו דערינען ,מוזטו דיך ְמ ַס ֵלק זיין[ ,ולזה כתבה [וממילא] ַאז דו וועסט ָ
דאס מוזטו וויסן. התורה] לֹּא ִת ַקח ש ַֹּחד ' ִכי ַהש ַֹּחד יְ ַע ֵור'ָ ,
קלג
המשך ישוב קושיא ז-ט
דא
האט ָ האבן ְמ ִסירות נֶ ֶפש [בשליחותו ,און] ער ָ
געדארפט ַָ דא
האט ָ [והנה אליעזר] ער ָ
דאךדאס איז ָ ֹּאבה ָה ִא ָשה[ ,והסכמתם בזה אם יאבו או לא יאבו] ָ גע'ט ֲענָ ה'ט או ַלי לֹּא ת ֶ
ַ
דאך אין די גע'ט ֲענָ ה'ט [מיט לבן שפעטער ,ווי] מ'זעט ָ
ַ האט
וויאזוי 'ער' ָ
ַ גיווענדט [לויט]
געדארפט צו ַט ֲענֶּ ה'ן מיט זיי [ ַאז] ַאל
ַ האט
דערנאך [בהמשך הפרשה] ווי ער ָ ָ ְּפסוקים
פארענטפערן די זאגן ווייטערמט [צו] ַ ְת ַא ֲחרו א ִֹּתי - ,ווי איך וועל שוין שפעטער ָ
דקדוקים [שבסדר הטענות של לבן ואליעזר]– .
יכםמח דהנה הטור כתב בריש הלכות סוכה (או"ח סימן תרכה) וז"לַ :בסכֹת ֵת ׁ ְּשבו ׁש ְּב ַעת יָ מים וגו' ְּל ַמ ַען יֵ ְּדעו דֹר ֵֹת ֶּ
כי ַבסכוֹ ת הוֹ ׁ ַש ְּבתי ֶּאת ְּבנֵ י י ְּש ָר ֵאל ְּבהוֹ ציאי אוֹ ָתם וגו'ָ .ת ָלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים ,וכן הרבה מצות,
לפי שהוא דבר שראינו בעינינו ובאזנינו שמענו ואין אדם יכול להכחישנו ,והיא המורה על אמיתת מציאות
הבורא יתעלה שהוא ברא הכל לרצונו ,והוא אשר לו הכח והממשלה והיכולת בעליונים ובתחתונים לעשות
בהן כרצונו וכו'.
ועל זה כתב שם הב"ח וז"לַ :בסכֹת ֵת ׁ ְּשבו וגו' תלה הכתוב וכו' .איכא למידק בדברי רבינו ,שאין זה
מדרכו בחיבורו זה לבאר הכוונה לשום מקרא שבתורה ,כי לא בא רק ל ְּפסוֹ ק הוראה ,או להורות מנהג ,ופה
דבסכֹת ֵת ׁ ְּשבו ○ .ויראה לי לומר בזה ,שסובר דכיון דכתיב ְל ַמ ַען יֵ ְדעו וגו' ,לא האריך לבאר ולדרוש המקרא ַ
קיים המצוה כתיקונה אם לא ידע כוונת מצות הסוכה כפי פשטה ,ולכן ביאר לפי ַה ְּפ ׁ ַשט דעיקר הכוונה בישיבת
הסוכה שיזכור יציאת מצרים .וזה הטעם בעצמו לרבינו ז"ל במה שכתב בהלכות ציצית בסימן ח' ויכוין
בהתעטפו שצונו המקום וכו' ,וכן בהלכות תפלין בסימן כ"ה כתב ויכוין בהנחתם שצונו המקום להניח וכו' כדי
וכו' ,מה שלא עשה כן בשאר הלכות ,כי לא כתב שיכוין שום כוונה בעשיית המצוה ,מפני כי המקיים המצוה
כדינה יוצא בה אף על פי שלא היתה לו שום כוונה ,אבל בציצית שכתוב בהן (שלח טו ,מ) ְּל ַמ ַען תזְּ ְּכרו וגו' ,וכן
יך ,שפשוטו הוא שהתפלין הם אות וזכרון כדי שיהא תורת ה' בתפלין כתוב (בא יג ,ט) ְּל ַמ ַען ת ְּהיֶּ ה תוֹ ַרת ה' ְּבפ ָ
שגור בפינו כי ְּביָ ד ֲחזָ ָקה הוֹ צ ֲא ָך ,יראה שלא קיים המצוה כתיקונה אם לא יכוין אותה הכוונה ,ולכן כתב
בהלכות אלו ויכוין וכו' .וכן גבי סוכה שכתוב ְל ַמ ַען יֵ ְדעו וגו' ,משמע ליה גם כן שצריך שיכוין בשעת ישיבת
הסוכה הטעם ַה ְמ ֻכ ָון במצוה[ .וכן כתב הב"ח גם בהל' ציצית (או"ח ח ,ז) לענין מצות ציצית ומצות תפילין ,דצריך לכוון
בהם טעם המבואר בפסוק].
מט בחלק הדרוש שיודפס אי"ה בחלק ג' של הקונטרס.
יט קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון
טאמער
יעה[ ,ווייל] ָ
געוואלט ַארויסנעמען פון דער נְ ִג ָ
ָ האט ער [אברהם] אים[וממילא] ָ
דאס
רפאלןָ ,
פא ַ זאגן ס'איז ַ האט ער אים געמוזט ָ איז ער ַא נוֹּ ֵג ַע ,טויג נישט[ ,ולכן] ָ
וועט נישט זיין [שאקח את בתך ליצחק].
[ומתורץ בזה קושיית הרא"ם שבקושיא ז .וכן מתורץ בזה קושיות ח-ט דהלא היה יכול אברהם
להוציאו מכלל ארור ,דאף שידע שיוכל להוציאו לכלל ברוך ,מכל מקום לאליעזר רצה להחליט הדבר,
שהוא יסבור שלא יוכל להוציאו ,בכדי להחליט לו בדעתו שלא יחשוב עוד שמא ישא את בתו .וגם
דבלאו הכי כבר ידע אברהם בנבואה שצריך ליקח דוקא את רבקה].
קלד
ישוב קושיא י
ומה שסיים לו אברהם בדבריו במשמעות שיש מקום עוד להסתפק שלא יקח את רבקה ,אף שהוא כבר ידע
בנבואה שרבקה היא בת זוגו של יצחק .יבואר גם כן על דרך זה ,שרק לאליעזר אמר כן ,כי לא רצה להגיד נבואה
זו ,בכדי שישאר לו 'הנסיון' בדבר ,לחשוב שיש עוד מקום ספק בדבר ,ואעפ"כ יסלק עצמו מנגיעתו וישרת את
אברהם באמונה ,לגמור שליחותו בצדק[ ,ובזה יצא מכלל ארור לברוך] .ועוד טעם ,שרצה להסתיר הנבואה מפני
המקטרג ,שלא יעכב הדבר
טאקע געוואוסט האט דער ֱא ֶּמת ַ קאן זיין [בישוב קושיא י ,כי אברהם אבינו] ער ָ היצט ָ
גארנישט ְּמסו ָפק געווען [בדבר ,לאחר שכבר ַאז ס'וועט זיין [הזיווג של רבקה ליצחק] ,ער איז ָ
קאן זיין
אויסזאגן [לאליעזר] - .און ָ
ָ דאס נישט געקענט האט ָנאר ער ָ הוגד לו כן בנבואה]ָ .
טאקע כדי דערנאך ַ -
ָ פארן ְמ ַק ְט ֵרג .און
ס'האט געמוזט זיין ְבסוֹּ ד [בכדי להסתיר הדבר] ַ ָ ַאז
זאל 'זיך' ַאוועקלייגןזאל אים ְמ ָש ֵרת זיין ֶב ֱאמונָ ה ,ער ָ
האבן' דעם נִ ָסיוֹּ ן ,ער ָזאל ' ָער ָ
ַאלדינגס [אף במקום שיחשוב שיש עוד ספק בדבר].
קלה
סיום ישוב קושיא ז-ט
האט
פארשווערערן' דעם נִ ָסיוֹּ ןָ ,
געוואלט ' ַ
ָ האט ער אים נישטנאר] על כל פנים ָ[ ָ
מו
האט ער אים ָ מאל נישט ,ממילא איז 'אויס', געזאגט פון 'דיר' ַא ָָ ער אים
פארלייכטערט.
האט ער אים ַ
פארלייכטערט [דעם נסיון] ,מיט דעם ָ
ַ
קלו
ישוב קושיא יא
ומה שלא נרמז נגיעתו של אליעזר מתחילה ,בעת דברו עם אברהם ושאל ממנו שאלת אם לא תאבה וגו' ,זהו מפני
כי בשעה שיש לאדם הנגיעה ,אין הוא מבין בעצמו אף על זה ,שיראה שיש לו נגיעה בדבר .ולכן קודם שהשיב לו
אברהם בהחלט שאת בתו לא יקח ,ועדיין לא הוציא אותו מנגיעתו ,לא הרגיש הוא עצמו בדבר .ורק לאחר מכן
כשכבר היה מסולק מזה ,אזי הרגיש למפרע שהיה לו הנגיעה בדבר ,ושעבור זה הוא ששאל שאלתו .ולכן גם
התורה רמזה זאת רק להלן ,ולא בתחילה
געזאגט [או ַלי לֹא ת ֶּ
ֹאבה ,בשעה שדיבר ָ דאס
האט ָ
קאן זיין ,ווען ער [אליעזר] ָ
איבערדעם ָ
נאך געקלערט ַאז ס'וועט זיין [מבתו ,כי אז עדיין היה קודם שהשיב
דאך ָ
האט ער ָ
עם אברהם]ָ ,
האט ער ַאליין נישט געוואוסט ַאז ער איז לו אברהם להחליטו מזה .אמנם באותה שעה] ָ
מבין געווען[ ,וכמו שהעיד הכתוב] פארדעם ,ער איז נישט קיין ֵ זאגט עס ַ ְמשו ָחדַ ,אז ער ָ
כי ַהש ַֹּחד 'יְ ַע ֵור'[ .וכמו שפירשנו לעיל (באות קלב) בכוונת הכתוב ,דבא לומר שהאדם בעל הנגיעה
אינו מבין על עצמו אף בזה גופא ,שיש לו הנגיעה].
האט [ ַאליין] נישט
ווארן ער ָָ דארטן,
נאכנישט דער ' ֵא ַלי' ָ איבערדעם שטייט ָ
האלטן. בא ַ
נאך געווען ַ זאגט עס ,ס'איז געווען פון אים איז עס ָ געוואוסט ַאז ער ָ
קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון כ
קלז
דאך שוין געווען דארט איז ָ האט גערעדט שוין מיט ָל ָבן'ןָ , ָאבער ווען ער ָ
האט ער שוין דערנאך [לאחר שכבר השיב לו אברהם שבתו ודאי לא יקח .וממילא באותה שעה] ָ ָ
געזען ַאלעס [ממה שראה שהצליח ה' את דרכו]ַ ,אז ס'וועט נישט זיין [עפעס ַאנדערש] ,און
דאס' איז דער זווג[ ,און]
געווארן ַאז ' ָ
ָ געוואר
ָ ס'איז מן ַה ׁ ָש ַמים [בת בתואל] ,ער איז שוין
וואס צו קלערן [ ַאנדערש].
נישטא ָ
ָ ס'איז
געווארן 'אויס'
ָ יעה מיט ַאלעמען ,איז ער גאנצע נְּ ג ָוועקגעפאלן די ַ
ַ ממילא איז ַא
האט געמיינט פריערער [באומרו אם האט ער [שוין] געזען דעם ֱא ֶּמת [למפרע] ַאז ער ָ נוֹ ֵג ַעָ ,
לא תאבה האשה]ַ ,אז ער איז געווען ְּמ ׁשו ָחד [שמא יקח בתו].
קלח
פאר ָל ָבן'ן
האט דערציילט ַ דארט שטייט הערשט דער ' ֵא ַלי' ,ווען ער ָ איבערדעם ָ
דאס איז האט ער געמיינט 'זיך'ָ , ֹּאבה ָ
געווארן ַאז [מיט] דעם או ַלי לֹּא ת ֶ
ָ געוואר
ָ איז ער
האט ער נישט [געזען].
געווארןָ [ ,אבער] פריער ָ
ָ געוואר
ָ דעמאלטסָ ער הערשט
האט נישט געוואוסט דערפון, האלטן [מאליעזר] ,ער ָ בא ַ
ממילא ַאז ס'איז געווען ַ
דארטן [בדברו עם נאכנישט ָ האט עס די תוֹּ ָרה ַה ְקדוֹּ ָשה אויך ְּמ ַכ ֶּסה געווען ,שטייט עס ָ
ָ
געוואר
ָ דארטן [בדברו עם לבן] וואו ער איז [עס] אברהם] .איבערדעם שטייט עס הערשט ָ
געווארן.
ָ
קלט
ומכל מקום עדיין נשאר לו נסיון בדבר ,שהרי באם לא יאבו עדיין היה יכול להשיב על תשובת אברהם ,שעדיין
יכול להוציאו מכלל ארור .אלא שבצדקו עמד בנסיון לשרת את אברהם באמונה ,לאחר שראה בתשובת אברהם
שהוא רוצה שישתדל בדבר באמונה ,ליקח דוקא את רבקה .ואברהם רצה רק 'להקל' לו הנסיון ,אבל לא להוציאו
לגמרי מהנסיון
טאמער ער וועט צוריק געקאנט קלערןָ , ָ נאך
האט מען ָ נאר דער ֱא ֶּמתַ ,אלץ ָ ָ
מ'זאל זי ַארויסנעמען [את בתו ,מכלל
ָ נאך פרובירן ַאז קומען מיט 'נישט' ,וועט ער זיך ָ
ארור]ַ ,אזוי ווי [בנות] ָענֵ ר ֶּא ׁ ְּשכֹל ו ַמ ְּמ ֵרא.
האט שוין געזען [ ..שאברהם רוצה דוקא ברבקה ,ולא בבתו ,ושה' הצליח דרכו ָאבער ער ָ
דאך] געווען אליעזר עבד אברהם[ ,מיט] דעס גרויסע צ ְּדקות. בזה ,און] אויף דעם איז ער [ ָ
[ושרת את רבו באמונה ,להשתדל בצדק שיאבו ליתן את רבקה].
קמ
ישוב קושיא ה
קאן זיין [בביאור מה שדרשו] ַוה' ֵב ַר ְּך ֶּאת ַא ְּב ָר ָהם ַבכֹּל ,זה אליעזר (קושיא ה).
ָ
קמא
איתא בכתבי האריז"ל כי אליעזר עבד אברהם נתגלגל אחר כך בכלב בן יפונה ,ואז נכנס לגמרי לכלל ברוך .ולזה
הלך אחר כך לחברון להשתטח על קברו של אברהם ,שיעזרהו לזה במה שלא יטעה אחר המרגלים ,וכמו שעזרו
בזכותו בחייו
געווארן אין ָכ ֵלב
ָ דאךנ ַאז ער [אליעזר] איז ְמגו ְל ָגל [דהנה] דער אר"י הקדוש ָ
זאגט ָ
ֹאמר בוֹ א ְּברו ְּך ה' וגו' .אמרו רז"ל ,כי אליעזר עבד אברהם היה עבד כנעני ,הנקרא
נ בשער הפסוקים בפרשתןַ :וי ֶּ
כא קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון
האט
געגאנגען ַעל ִק ְברוֹּ של אברהם ,און ער ָ ַ פארדעם ֶבן יְ ֻפ ֶנה ,און ָכ ֵלב ֶבן יְ ֻפ ֶנה איז ַ
געזאגט איך
ָ האט איםהאט זיך ִמ ְש ַת ֵט ַח געווען ַעל ִק ְברוֹּ [ ,און] ער ָ
געזאגט ,ער ָ ָ אים
זאלסטו מיר היצט
רויסגעהאלפןָ ,
ָ דעמאלטס ַא ָ האסט מיר בין געווען דיין ֶע ֶבד ,און דו ָ
אויך העלפן.
דאך דער אר"י הקדוש. זאגט ַָאזוי שטייטָ ,
קמב
ובזה יבואר כוונת המדרש וַ ה' ֵּב ַר ְׁך ֶׁאת ַא ְּב ָּר ָּהם ' ַבכֹל' זה אליעזר ,דהכוונה על מה שנתברך אליעזר כשנתגלגל
בכלב בן יפונה ,במה שזכה להיות נכנס בכלל 'ברוך' לגמרי ,וגם זכה ליטול חלק בארץ שניתנה לו חברון לנחלה
[לאליעזר ,וכמו שדרשו] דעמאלטס [בימי כלב בן יפונה] איז געווען ַא ְּב ָר ָכה ָ איבערדעם
שר לוֹּ [ ,ושרת אותו ַוה' ֵב ַר ְך ֶאת ַא ְב ָר ָהם ' ַבכֹּל' זה אליעזר[ ,במה שזכה להיות] ַהמ ֵֹּשל ְב ָכל ֲא ֶ
באמונה].
האט ער אים געגעבן ַא ְב ָר ָכה, [ולכן] אפילו אויף שפעטער [כשנתגלגל בכלב בן יפונה] ָ
האט אים ַארויסגענומען פון ַאלע נויטן [שניצול מעצת מרגלים ,ועבור זה זכה שקיבל און ער ָ
האט ער עס [אים] געגעבן ,ו ְל ָבנָ יו (שם), לנחלה] ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ָד ַר ְך ָבה (דברים א ,לו) ,איבערדעם ָ
דאס געבליבן ַאזויפיל [לאליעזר ,עבור ששרת את אברהם באמונה]. איז ָ
קמג
ואפשר להוסיף עוד ,שמסתמא גם בתו של אליעזר נתגלגלה אחר כך בתוך בנות ישראל ,וזכתה להנשא לאחד
מבני ישראל ,ואז נתקיימה מחשבתו של אליעזר שרצה להשיאה לזרע אברהם ,ולהכניסה אז לכלל ברוך .אלא
שבימיו עדיין לא היה הזמן לזה ,כמו שהשיב לו אברהם .ואפשר דהוא מטעם שהגרים שבימי האבות לא נתקיימו
אחר כך ,משא"כ כשבאה בגלגול ,אז נתקיים ממנה בבני ישראל לדורות
וואס ס'איז נישט געווען [נכנס
טאכטער [של אליעזר] .אפילו ָ
קאן זייןַ [ ,אז] די ָ
[ועוד] ָ
געווארן].
ָ מאל [מגולגל
כא ָ
נא ַ
לבית אברהם בימי יצחק ,אמנם] שפעטער איז זי ָ
געזאגט] ,מ'ווייסט
ָ נאר וויפיל דער אר"י הקדוש [ ָ
האט דאך נישטָ , אונז ווייס מיר ָ
דאך נישט [במי נתגלגלה בתו
דאס ברענגט ער ָמ'האט אונז ְמ ַג ֶלה געוועןָ . ָ וואס
נאר דעס ָ ָ
נאר] ס'איז נישט קיין נַ ְּפ ָקא מינָ ה.
של אליעזרָ .
געווארן ,און איז אויכעט ַאריינגעקומען
ָ [ ָאבער] זי איז ַאודאי אויך ערגעץ ְמגו ְל ָגל
געווארן.
ָ אין ְכ ַלל יִ ְש ָר ֵאל ַאריין ,און זי איז דערהויבן
[ ונמצא שבדורות העתידים שפיר נתקיימה מחשבתו של אליעזר ,שבתו נישאת לזרע האבות .וגם זה
הוא בכלל הברכה שנתברך אליעזר].
ארור ,ויצא מכלל ארור ונעשה ברוך ○ .כבר הודעתיך בפרשת בראשית ,בענין חטאו של אדם הראשון ,כי אז
נתערבו נשמות הטובות של הקדושה בקליפות ,ונפלו שם ,והם מתבררות בכל יום ויום .והנה [נשמת] אליעזר
עבד אברהם ,היתה נשמה קדושה ,שנתערבה בקליפה של כנען הארור ,ונתנה לאליעזר הנזכר .ולכן נקרא (לך טו,
יעזֶּ ר ,שהיה דולה ומשקה מתורת רבו לאחריםַ .המ ֵֹשל ְּב ָכל ֲא ׁ ֶּשר לוֹ ,שליט ביצרו הוה ,והיה חכם
ב) ַד ֶּמ ֶּשק ֱאל ֶּ
גדול וחסיד כנודע ,ועל ידי כן יצא מכלל ארור ,ונעשה ברוך על ידי אברהם ○ .והענין הוא ,כי הנה אברהם הוא
בחי' ה' חסדים וכו' [עיי"ש בדרך הסוד] ,ואליעזר עבדו זכה להתקן וכו' .ונמצא כי ע"י אברהם שהם החסדים,
נתקן ,ואז נקרא ברוך וכו' ,ונתגלגל בכלב בן יפונה ,והוא בגימטריא ב"ן ,שהיא הוי"ה דההי"ן וכו' ,וזהו סוד
' ָכ ֵלב' .והשלים מה שהתחיל אליעזר לתקן כנזכר וכו' ○ .וזהו גם כן ענין טעם מה שאמר הכתוב (שלח יג ,כב)
ַו ָיבֹּא ַעד ֶח ְברוֹּ ן ,ואמרו רבותינו ז"ל זה ָכ ֵלב ,שהלך להשתטח על קברי האבות .והענין הוא ,כי הלך להתפלל על
קבר אברהם ,שיעזרהו לצאת מכלל ארור ,ולא יטעה אחר המרגלים ,כמו שעזרו בתחלה בחייו ,כנזכר לעיל שעל
ידו נכנס לכלל ברוך ,כשהיה עבד שלו ,בגלגול אליעזר[ .וע"ע בליקוטי תורה פרשת שלח ,ובשער הגלגולים הקדמה
לו].
קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון כב
קמד
דאך נישט נאכנישט געקענט זיין[ ,שהרי] ס'איז ָ האט עס ָ דעמאלטס ָ ָ ָאבער
דאך
נאר ֶּז ַרע ַא ְּב ָר ָהם י ְּצ ָחק יַ ֲעקֹב זענען ָנאר ֶּז ַרע יַ ֲעקֹבָ ,
געבליבן [בעת ירידתם למצרים] ָ
געבליבן פון ַאלע [גרים שגיירו האבות].
זאגט ַאזוי [שכולן חזרו לסורן]. דער מדרשנא ָ
דאך [שלא נזכר עוד מהם במצרים .און] דער דאך ַאזוי ְּבחו ׁש [ווי] מ'זעט ָ און ס'איז ָ
דעמאלטס ,פון ֶּז ַרע ַא ְּב ָר ָהם ,פון די ָ נאך פון מ ְּס ָפר פון אידן [בכל הדורות] ציען זיך ָ
האבן ְּמ ַק ֵבל געווען די תוֹ ָרה ַה ְּקדוֹ ׁ ָשה ,זרע אברהם יצחק וואס זיי ָ ׁש ׁשים רבוֹ א אידן ָ
דאס איז עס'נב. יעקב ,און ' ָ
שמוֹּ ת פון די פריערדיגע ,איז געווען דערינען [שנתגלגלו אחר ָאבער ס'איז געווען נְ ָ
דאך נישט [ווער ס'איז ווער]. דאס ווייסט מען ָ וואס] ָ כך בזרע אברהם ויצחקָ ,
קמה
ישוב קושיא כט
ולדרכינו יובן גם כן מה שדרשו על אליעזר ֲא ֶׁשר ָּהלַ ְּך ֲח ֵשכִ ים וְּ ֵאין נֹּגַ ה לוֹּ ,כי לצורך הנסיון שלו,
הוצרך שלא יתוודע מהנבואה של אברהם בזה ,וישתדל במסירות נפש לשרת את רבו באמונה
האט אים קודם וואס ער ָ דאס ענין ָ דא ְּמיו ׁ ָשב ָ
דאס ענין ,איז ָ
דאס איז ָעל כל פנים ָ
האט קודם נישט געוואוסט. געזאגט [אויף זיכער] ,און ער ָ
ָ נישט
מ ִסירות נֶ ֶפשַ [ - ,אז]האבן דעס ְ זאל ָ ס'האט ַאזוי געברויכט צו זיין[ - ,כדי] ער ָָ און
גארנישט[ ,ועל זה נאמר] ֲא ֶשר ָה ַל ְך ֲח ֵש ִכים ְו ֵאין נ ַֹּגה לוֹּ ,ווי דער
זאל נישט וויסן פון ָ ער ָ
זאגט ווייטער[ ,שהלך] אין דער פינסטערניש. מדרש ָ
קמו
געהאלפן ,אין זְ כו ָתא ְד ַא ְב ָר ָהם[ ,און דעם זכות
ָ האט אים
און דער בוֹּ ֵרא ָכל עוֹּ ָל ִמים ָ
האט ַמזְ ִכיר געווען די ִדיבו ִרים און די ְשמועוֹּ ת פון ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינונגָ ' ,
דאס' איז וואס] ער ָ
ָ
רויסגעהאלפן.
ָ האט אים ווייטער ַא דאס' ָגעווען [עומד לימינו]ָ ' ,
נא בפרקי דרבי אליעזר (פרק כט) :רבי יוחנן אומר ,כל הגוים הבאים לישראל ,נמולין בטובתם וברצונם וביראת
שמים הם נמולים ,ואף על פי כן אין מאמינין בגר עד שבעה דורות ,שלא המיר למוצאיהם .אבל עבדים נמולים
בטובתם ושלא בטובתם ,ואין אמונה בעבדים .כך כל העבדים שנמולו עם אברהם אבינו לא נתקיימו לא הם ולא
זרעם בישראל.
ועיין עוד באלשיך הק' (סוף פרשת נח ,ובפרשת וירא עה"פ כי ידעתיו) .ועיין מה שהאריך רבינו בזה במסיבה
מוצ"ש וישב תשט"ו (לשון קדשו קונטרס רס ,מן אות יב) ,ועוד בכ"מ.
יבי ַעמים נֶּ ֱא ָספו ַעם ֱאל ֵֹקי ַא ְּב ָר ָהם כו' .כי הנה אברהם הכניס תחת נב ועיין בזה בתהלים תפלה למשה (מז ,י) :נְּ ד ֵ
כנפי השכינה אלפים רבים ,ואעפ"כ יִ ְכלו באפס תקוה ,כי לא נבחר מזרעם ,כי לא באו למצרים רק שבעים נפש
זרעו של יעקב ,והם שפרו ורבו וקבלו התורה .אבל הנדבקו לאברהם ,הם בעצמם נכנסו תחת כנפי השכינה
וירשו גן עדן ,אבל זרעם לא נבחר ○ .והטעם ,כי לא בחר הקב"ה רק בזרעם של האבות ,ואם היה זרעם [של
הגרים] נשתל ,היה זרעם של האבות בטל בהם ,שהם היו רבים ,לכך נדחו עד שנעשו זרעם של האבות גוי עצום,
ואח"כ כשנתגייר אחד מהם [הוא] כטפה לתוך הים הגדולְּ ,ונ ְּב ַר ְּך בהם .ומקרא מלא נאמר (עקב י ,טו) ַרק ַב ֲאב ֶֹּת ָ
יך
יבי ַע ִמים ,אלו שהתנדבו העמים לעבוד ה' ,נֶ ֱא ָספו ,כמו יהם .והיינו נְ ִד ֵ ָח ׁ ַשק ה' ְּל ַא ֲה ָבה אוֹ ָתם ַוי ְּב ַחר ְּבזַ ְּר ָעם ַא ֲח ֵר ֶּ
ְּו ַאנְּ ׁ ֵשי ֶּח ֶּסד נֶּ ֱא ָספים (ישעי' נז ,א) ,שלא נשאר מזרעם שתולים בעבודת ה' ,ומי הםַ ,עם ֱאל ֵֹּקי ַא ְב ָר ָהם ,שהיה תחלה
לגרים וגיירן ,ואילו מזרעם לא נשתל בעבודת ה' .והטעם ִכי ֵלאל ִֹּקים ָמ ִג ֵני ֶא ֶרץ ְמאֹּד נַ ֲע ָלה ,רצ"ל כי האבות הן
יך ל ְּקדוֹ ׁשים ֲא ׁ ֶּשר ָב ָא ֶּרץ ֵה ָמה ,הם ְמאֹּד נַ ֲע ָלה בעיני השי"ת,ָמג ֵני ֶּא ֶּרץ ,כמו שנאמר (תהלים טז ,ב-ג) טוֹ ָבתי ַבל ָע ֶּל ָ
לכך בחר רק בזרעם ,והבן.
נג וכמו שהאריך רבינו בענין זה לעיל בהדרוש (בהנדפס בחלק א' של הקונטרס).
כג קדשו חיי שרה תשכ"ח (חלק ב) לשון
רה
ברכת הקודש
זאל העלפן: דער בוֹ ֵרא ָכל עוֹ ָלמים ָ
פאר אונז]! זאלן 'זיך מיען' [ ַטאקע די ָאבוֹּ ת ַה ְקדוֹּ ִשים ַָ
זא דוֹּ ר ַה ָש ָפל! זאלן 'געדענקען' [אין אונז]ַ ,אז מ'זעמיר אין ַא ַ זיי ָ
געוואלדיגע
ַ נצוכאפן'[ ,אין] די
ַ וואס ' ָאמ'האט זיך נישט אין ָ ָ זעמיר ַאזוי נידעריג.
ַה ְס ָת ָרה[ ,און] דעס ביטערקייט.
[ווען] מ'זעט נישט און מ'הערט נישט.
דא ַא
מ'זאל געדענקען ַאז ס'איז ָ ָ גראדע ווענט'נדַ ,אז ָ דראפן אויף די מ'מוז זיך ' ַ
ריינפאלן' [בנסיונות הדור]. ַ מ'זאל נישט חלילה ' ַא ָ באשעפערַ ,אזַ
[ואנו בבחינת] ֲא ֶשר ָה ַל ְך ֲח ֵש ִכים ְו ֵאין נ ַֹּגה לוֹּ ,מ'זעט נישט קיין לעכטיגקייט,
מ'גייט אין דער פינסטער.
[אמנם העצה היא] יִ ְב ַטח ַבה' ְויִ ָש ֵען ֵבאלֹּ ָקיו( .ראה בזה לעיל בקושיא כט).
טאקע, זאל העלפן ַ [ותפלתינו היא] ַה ְק ֵרה נָ א ְל ָפנַ י ' ַהיוֹּ ם'ַ [ .אז] דער בוֹּ ֵרא ָכל עוֹּ ָל ִמים ָ
געהאלפן ווערן 'ווי פריער'ַ .ו ֲע ֵשה ֶח ֶסד ִעם ֲאדֹּנִ י ַא ְב ָר ָהם. ָ מ'זאל מיר ָ
ימה.געהאלפן ווערן ִב ְמ ֵה ָרה ,מיט ַא יְ שו ָעה ְש ֵל ָ ָ מ'זאל מיר
ָ ַאז
באשעפערִ ,ב ְקדו ָשה ו ְב ַט ֲה ָרהְ ,בנַ ַחת ו ְב ִש ְמ ָחה. מ'זאל דינען דעם ַ ָ
ביז מ'וועל מיר זוֹּ ֶכה זיין צו זען ֲה ָר ַמת ֶק ֶרן ַהתוֹּ ָרה ְויִ ְש ָר ֵאלְ ,ב ִה ְת ַגלות ְכבוֹּ ד ָש ַמיִ ם
ָע ֵלינוִ ,ב ְמ ֵה ָרה ְביָ ֵמינו ָא ֵמן.
[וואס] מ'זעט ָ נד וז"ל רבינו בסוף ס"ג וארא תשי"ז (לשון קדשו קונטרס שכא ח"א ,אות רנא) :מ'זעמיר אין 'דעם' דוֹּ ר,
יאי ֱא ֶּמת ,לֹא ָפ ְּס ָקה נְּ בו ָאה
נישט און מ'הערט נישט ○ .אין ִמ ְצ ַריִ ם איז געווען מ ֶֹּשה ְּו ַא ֲהרֹן ,ס'איז געווען נְּ ב ֵ
[אבער] היינט בעונותינו מי ְּש ָר ֵאל - ,ס'איז געווען עמרם[ ,און] מרים - ,פון תחילת ָאן [במצרים] ביז צום סוףָ .
דאס
'דאך' ָ ָ [נאר] געלויבט ַה ֵשם יִ ְת ָב ֵר ְך ,ס'איז געבליבן הרבים איז ַא ׁש ְּפלות ,מ'זעט נישט ,מ'הערט נישטָ ○ .
זאל זיך [אז] מ' ָ גראדע ווענט' ַ ָ דא ביי ַא איד! און מ'רייסט זיך אויף 'די וואס ס'איז ָ ָ 'שטיקעלע ֱאמונָ ה'
דערהאלטן ביי דער ֱאמונָ ה! ַ
וכנראה שלשון זה הוא מלשון המקובל מצדיקים על דור עיקבא דמשיחא .ועיין בהקדמת ספר תורת אבות
(סלאנים ,ובמעשי אבות אות קעב) וז"ל :כמו ששמענו מפ"ק של מרן הגה"ק רבי מרדכי חיים [מסלונים] ז"ל ,ששמע
מאביו הרה"צ רבי יהודה לייב ז"ל ,כי בחצות לילה נקרא פעם לבית מרן הסבא קדישא מסלונים ז"ל ,וכשנכנס
אל הקודש פנימה פתח מרן ז"ל ואמר וכו' ,יבוא זמן ויקויים מאמר הכתוב (איוב יב ,כ) ֵמסיר ָש ָפה ְּלנֶּ ֱא ָמנים
דראפען ווי סטאווען' צו רעדן ,און ס'וועט צוגענומען ווערן דער ַט ַעם .מ'וועט זיך ' ַ ְּו ַט ַעם זְּ ֵקנים י ָקח ,מ'וועט ' ָא ָ
דערהאלטן.
ַ האלטן ,וועט זיך גלאטע ווענט'ָ .אבער ווער ס'וועט זיך ַ אויף די ַ
