gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נהורא · NEHOIRAH — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: נהורא · NEHOIRAH

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

נהורא · NEHOIRAH — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס״ד‬ ‫פרשת חיי‪-‬שרה‬ ‫לבלתי ידח‬ ‫לא משנה מה אתה עושה‪.‬‬ ‫לשוחח‬ ‫מותר להתענג‬ ‫תשפ״ז‬ ‫ממנו נידח‬ ‫רק איפה הראש שלך!‬ ‫עם הקב״ה‬ ‫בעולם או לא?‬ ‫גליון רחצ‬ ‫תנו רבנן מעשה‬ ‫שערי השפעה‬ ‫דבר הבעל שם טוב‬ ‫אש העבודה‬ ‫הוקם לעי״נ הגה״צ רבי משה ב״ר יוסף זצ״ל אב״ד טורדא‬ ‫נהורא מעליא‬ ‫דבר המערכת‬ ‫החלק הפרטי שלנו ב״מערת המכפילה״‬ ‫הדמות לחיים טובים‬ ‫ה׳שליחות׳ היא המנוע החזק ביותר שמפעיל את האדם בטהרת הלב להקב״ה‬ ‫כולנו רוצים בכל ליבנו נפשנו ומאודנו‬ ‫לחיות חיים טובים ומאושרים‪ .‬מה אנחנו‬ ‫כאן תועלת עבור הגדלת עצמו אלא למען האמת‬ ‫לכל אחד יש נקודה אחת פרטית בתוך ״מערת‬ ‫עושים לשם כך? מחפשים את ה׳מודל׳‬ ‫הנכון שיביא אותנו לכך‪.‬‬ ‫כמו שהיא‪.‬‬ ‫המכפילה״‪ ,‬שם נטמן אדם הראשון אשר כל הנשמות‬ ‫יש שיחפש ללמוד אותו אצל ׳ערליכע יוד׳‪,‬‬ ‫כל זמן שלא מצא האדם את האמת‪ ,‬לא שייך לסלק‬ ‫כלולות בו‪ ,‬וכן האבות הקדושים הכוללים את כל‬ ‫יש אצל ׳פסיכולוג׳ בעל שם עולמי‪ ,‬ויש גם‬ ‫את טובת הנאתו‪ ,‬אבל לאחר שכבר הכיר את האמת‪,‬‬ ‫המידות‪.‬‬ ‫את החכם שיגיד שכולם שקרנים ואין שום‬ ‫מודל כזה‪.‬‬ ‫הוא יכול להתחיל לוותר על מעמדו‪ ,‬להתייאש‬ ‫העבודה המוטלת עלינו‪ ,‬היא לקנות ב׳כסף מלא׳‬ ‫והנה‪ ,‬על כך כולנו מסכימים שכשאנו‬ ‫לגמרי מן העולם‪ ,‬לסלק את מציאות עצמו‪ ,‬כי הוא‬ ‫הרומז על כיסופין והשתוקקות‪ ,‬את החלק הפרטי‬ ‫קונים ׳וואש‪-‬מאשין׳ – ׳מכונת כביסה׳‪,‬‬ ‫עובד למען האמת‪ ,‬הוא עסוק יותר עם המטרה‪ ,‬עם‬ ‫שלנו ב׳מערת המכפילה׳ ‪ -‬להתדבק בשורש הפרטי‬ ‫אז כדי שהיא תיתן לנו את התוצאות הכי‬ ‫השליחות‪ ,‬ופחות עם עצמו‪.‬‬ ‫שלנו‪ ,‬ולשמוח בחלקינו‪ ,‬כל אחד בחלקו ותפקידו‬ ‫טובות‪ ,‬נשאל את היצרן‪.‬‬ ‫ושליחותו אשר הטיל עליו הקב״ה כאן בעולם (עי׳‬ ‫א״כ‪ ,‬פה בעולם את מי עלינו לשאול איך‬ ‫וכאשר יהודי זוכה להכיר את האמת האמיתית ‪-‬‬ ‫נחייה את החיים הכי‪-‬הכי טובים ומאושרים‬ ‫׳ה׳ אלקים אמת׳‪ ,‬אזי מוכן להקריב כל שנותיו למען‬ ‫שפ״א חיי שרה תרנ״ו)‪.‬‬ ‫גם את היצרן‪.‬‬ ‫האמת‪ ,‬ואף מוכן למסור נפשו למען האמת שלו‪ ,‬כי‬ ‫בספרי החסידות (כתר שם טוב‪ ,‬אות שטו; יסוד העבודה‪,‬‬ ‫והיצרן שהוא הבורא כל עולמים‪ ,‬נותן לנו‬ ‫גם הנפש הבהמית והטבעית מסוגלת‬ ‫מכתב כה; יושר דברי אמת‪ ,‬אות א;‬ ‫את הדוגמא של דמות שכל שנות חייה היו‬ ‫שווין לטובה – והיא שרה אימנו‪.‬‬ ‫להבין שיש אמת בעולם והיא מוכנת‬ ‫מאור עינים‪ ,‬פר׳ חיי שרה) מצינו‬ ‫והשאלה עולה‪ :‬איך היא עשתה את זה?‬ ‫להקריב עצמה בעבור האמת הזאת‪.‬‬ ‫שיש לפעמים שהאדם מתנהג ״זו היא המעלה של‬ ‫איך היא הצליחה לחיות חיים‪ ,‬שבכל מצב‬ ‫זהו כוחו ומעלתו של אברהם אבינו‬ ‫באופן חיצוני בחלק המעשה האדם החי בהכרה‬ ‫היה לה טוב?‬ ‫גם כשהיא הייתה ילדה – בת ז׳‪ ,‬וגם אישה‬ ‫ע״ה שזכה להגיע למדריגה שהיה מוכן‬ ‫במידת הענוה והשפלות‪ ,‬אבל‬ ‫של ׳שליחות׳ כאן‬ ‫בלבבו פנימה זה גורם לו להוסיף‬ ‫טרייה – בת כ׳‪ ,‬וגם כשהיא הגיעה לגבורות‬ ‫לוותר על הכל כי הכיר את האמת עד‬ ‫– להיות בת ק׳‪.‬‬ ‫שהיה מוחלט אצלו בוודאות מוחלטת‪.‬‬ ‫שמכיר‬ ‫לאחר‬ ‫בעולם‪,‬‬ ‫ולהתנשא‪ ,‬שהרי תכליתו ומטרתו‬ ‫והתשובה‪ ,‬רמוזה במילים אלו עצמם‪.‬‬ ‫על כן צריך לבאר גם לנפש הבהמית‬ ‫שהועיד‬ ‫תפקידו‬ ‫את‬ ‫היא להגיע אל ׳שלימות האדם׳‪,‬‬ ‫בשביל להבין את זה נקדים הקדמה קצרה‪:‬‬ ‫לו הקב״ה בעולם‪,‬‬ ‫והנה כבר יכול לציין לעצמו‬ ‫אנחנו חיים בעולם הזה‪ ,‬עולם שמכין‬ ‫והטבעית שיש רק ׳אמת׳ אחת בעולם‪,‬‬ ‫ומכשיר אותנו לקראת הגעתנו אל העולם‬ ‫הצלחה נוספת שהוא גם ׳עניו׳‪...‬‬ ‫והוא עסוק עם מילוי וכדכתיב (ירמיה י‪ ,‬י) ׳ה׳ אלקים אמת׳‪,‬‬ ‫הבא – העולם שכולו טוב‪ ,‬שם נדבקים אנו‬ ‫ומבלעדו ית׳ אין שום אמת בעולם‬ ‫השליחות״‬ ‫הגאוה היא חלק ממהות הנפש‪,‬‬ ‫בא‪-‬ל חי‪.‬‬ ‫מלבד אמיתותו ית׳ ואמיתות התורה‪.‬‬ ‫ואין לכך שום טעם על פי שכל‬ ‫בכל מצב בחיים יש לנו תיקון אחר‪ ,‬המכין‬ ‫(אמרי פנחס‪ ,‬שער ו אות קיג)‪ ,‬אלא זהו‬ ‫אותנו לקראת הטוב האמיתי המגיע בעולם‬ ‫החסיד יעב״ץ מבאר (בפירושו על‬ ‫העליון‪.‬‬ ‫מהות הגוף שרוצה להגדיל את הנאתו ואת מציאותו‪,‬‬ ‫אבות פ״ה מ״ב‪ ,‬והובא במעין גנים להבני יששכר פ״ד)‪ ,‬שלא‬ ‫א״כ‪ ,‬כשאדם מתכונן לחתונתו – וכי חילוק‬ ‫ויש לו כל הזמן תשוקה לכך‪ .‬האדם מטבעו נוטה‬ ‫הוא בעיניו כשהוא מקפל את ההזמנות או‬ ‫נזכר בתורה מה שקפץ אברהם אבינו ע״ה לכבשן‬ ‫לחפש ולמצוא את מעמדו‪ ,‬וכאשר מגיע אל מעמדו‬ ‫כשהוא מוציא את השטריימל?‬ ‫האש‪ ,‬משום שלא נחשב אצלו נסיון להכחיש את‬ ‫בסוף הוא ממוקד כל כולו ברגע הגדול‬ ‫הוא רוצה להיות גם שם בין המובחרים ביותר‪.‬‬ ‫המציאות האלוקית האמתית שהיתה מוכרחת‬ ‫והמענג – החתונה!‬ ‫אצלו לפי השכל‪ ,‬אבל הנסיון של עקידת יצחק‬ ‫וכה פעל הקב״ה בעולמו שיבקש האדם להתנשא‬ ‫כך הייתה שרה אימנו שהשיגה את מה‬ ‫נזכר באריכות בתורה כי עיקר השכר אינו כשעושה‬ ‫ולקדם עצמו‪ ,‬ואם לא היה לאדם רצון כזה לא היה‬ ‫שהיא הולכת לקבל למעלה – את החתונה‬ ‫לו שום סיבה מדוע להשכים בבוקר‪ .‬טוב ונוח לו‬ ‫הגדולה שהיא הולכת להתחתן שם עם ה׳‪,‬‬ ‫דברים לאהבת האמת אלא כנשעשה לשם ה׳‪.‬‬ ‫ואת התענוג הגדול שהיא הולכת להתענג‪.‬‬ ‫במיטתו ולמה יתאמץ לעקור עצמו מהמיטה‪.‬‬ ‫זו היא המעלה של האדם החי בהכרה ותחושה‬ ‫נמצא שבאמת היה לה טוב – כי כל מצבי‬ ‫של ׳שליחות׳ כאן בעולם‪ ,‬לאחר שמכיר את תפקידו‬ ‫בתחילת‬ ‫וגם בעבודת ה׳‪ ,‬המציאות היא שהאדם‬ ‫חייה היו ׳שווין׳ להכנות לקראת ׳הטובה׳‬ ‫הפרטי שהועיד לו הקב״ה בעולם‪ ,‬והוא עסוק עם‬ ‫‪-‬‬ ‫מציאותו‬ ‫דרכו לומד ומתפלל מתוך כוונה להגדיל‬ ‫האמיתית!‬ ‫הרמב״ם‪,‬‬ ‫כלשון‬ ‫הרוחנית‪ ,‬על מנת שאקרא רב ורבי‪,‬‬ ‫וגם אנחנו‪ ,‬אם נשכיל להבין שאנחנו‬ ‫מילוי השליחות ‪ -‬לגלות כבוד ה׳ בעולם על ידי‬ ‫פה כהכנה לקראת הדבר הגדול והעונג‬ ‫התפקיד שהוטל עליו ממרומים‪ ,‬וכפי שגילו לנו‬ ‫ה׳‪.‬‬ ‫או על מנת להגיע לדרגות בעבודת‬ ‫והאמיתי נחיה חיים טובים ומאושרים‬ ‫חכמינו ז״ל (במד״ר טז‪ ,‬א)‪ :‬״אין לך חביב לפני הקב״ה‬ ‫אין שום דרך איך לברוח מכך‪ ,‬מלבד התפילה‪,‬‬ ‫באמת!‬ ‫כשליח שמשתלח לעשות מצוה ונותן נפשו כדי‬ ‫אבל העבודה היא שלאחר שכבר תפס את הקשר‬ ‫א פרייליכע לעבן און א לעכטיג׳ן שבת‬ ‫שיצלח בשליחותו״‪.‬‬ ‫עם הקב״ה וכבר הכיר את האמת האמיתית‪ ,‬יש בו‬ ‫ידידכם‪ :‬ישעיה יצחק פרידמאן‬ ‫על פי ״אש הפרשה״‬ ‫כח לעבוד ולהתאמץ למען האמת עצמה‪ ,‬גם אם אין‬ ‫לימוד דרכי החסידות ממעשי הצדיקים‬ ‫הרה״ג ר׳ משה רויטמאן שליט״א רב דקהל בני היכלא גבעת זאב‬ ‫תנו רבנן מעשה‬ ‫הנידחים לאביהם שבשמים המה כפולים ומכופלים‪.‬‬ ‫אשר לפניו‪ .‬״שלום עליכם רב‪-‬איד!״ האיר לו את‬ ‫וכך פירש את המדרש בפרשתנו (בראשית רבה נט‪,‬‬ ‫פניו באור יקרות‪ ,‬״מה שמך?״‪ ,‬״חצק׳ל״‪ ,‬ענה‬ ‫לבלתי ידח ממנו נידח‬ ‫ו)‪ ,‬שדרשו את הכתוב (כד‪ ,‬א)‪ :‬״ואברהם זקן בא‬ ‫הבחור והתנשף בקול‪.‬‬ ‫בין רחובותיה של העיר בילגורייא‪ ,‬התהלך חצק׳ל‪.‬‬ ‫בימים וה׳ ברך את אברהם בכל״ ‪ -‬״בא בימים‪ ,‬רבי‬ ‫״אוהו‪ ,‬חצק׳ל! אורח חשוב אתה לי!״‪ ,‬קיבלו הצדיק‬ ‫וכמו תמיד‪ ,‬כל מי שהבחין בו מרחוק‪ ,‬חמק ועבר‬ ‫אבא אמר‪ ,‬בא בכפלון מפולש (שער פתוח) לחיי‬ ‫לו לצידו השני של הרחוב‪ ,‬בכדי שלא לעבור בתוך‬ ‫בחמימות רבה וביותרת הכבוד‪ .‬ואז פנה אל זוגתו‬ ‫העולם הבא״‪.‬‬ ‫ארבע אמותיו‪.‬‬ ‫הרבנית הצדקנית ע״ה ובישר לה‪ :‬״הלא חצק׳ל‬ ‫ולא מפני אלוני העץ החסונים שנשא על גביו‬ ‫״בא בכפלון״ היינו שבא בכפל‪ ,‬ותוכנו העמוק‬ ‫הגיע הנה! לא בכל יום מגיע אל ביתנו אורח נכבד‬ ‫היו הבריות מתייראים‪ ,‬אלא מפני חצק׳ל עצמו‪,‬‬ ‫הוא‪ ,‬על פי מה שכתוב ב״חובות הלבבות״ (שער‬ ‫שכזה‪ ,‬הגישי נא כיבוד‪...‬״‬ ‫שבאופיו הגס והאלים הטיל אימה על הציבור‪,‬‬ ‫אהבת ה׳ פ״ו)‪ :‬״וראוי לך אחי לדעת‪ ,‬כי זכויות‬ ‫חצק׳ל התרגש עד עמקי נשמתו מקבלת הפנים‬ ‫עד שהיו גזעי העץ שעל גביו נחשבים לעומתו‬ ‫המאמין‪ ,‬אפילו אם יהיה מגיע אל התכלית‬ ‫החמה‪ .‬הרי מעולם לא זכה לכזאת‪ ,‬בכלל‪ ,‬אימתי‬ ‫כעדינים שבבריאה‪.‬‬ ‫הרחוקה בתיקון נפשו לאלוקים יתברך‪ ,‬ואילו‬ ‫זכה לקרבה ממאן‪-‬דהו‪ ,‬ועוד מרב העיר בכבודו‬ ‫בחור מבוגר ובודד היה חצק׳ל‪ ,‬סוחר העצים‪ .‬את‬ ‫היה קרוב למלאכים במדותם הטובות ומנהגיהם‬ ‫ובעצמו!‬ ‫יגונו הרב על מצוקות חיי ילדותו הטמין היטב‬ ‫המשובחים‪ ,‬והשתדלותם בעבודת הבורא ואהבתם‬ ‫אך כ״ק מהר״ם זי״ע לא הסתפק בהגשת הכיבוד‪,‬‬ ‫במעמקי לבבו השבור לחלוטין והמבולבל למדי‪.‬‬ ‫הזכה בו‪ ,‬אינם כזכויות מי שמורה בני אדם אל‬ ‫הוא אף התיישב לשיחה ארוכה עם חצק׳ל‪ ,‬התעניין‬ ‫״אין אחד שמבין אותי״‪ ,‬היה חוזר ומשנן בקרבו‬ ‫הדרך הטובה‪ ,‬ומיישר הרשעים אל עבודת הבורא‪,‬‬ ‫בו ובחייו‪ ,‬עד שכבש את לבו השבור וחיזקו חיזוק‬ ‫מאין הפוגות‪ ,‬״אין דורש לנפשי״‪ ,‬וכך המשיך‬ ‫שזכיותיו נכפלות בעבור זכיותם בכל הימים ובכל‬ ‫רב ועצום‪.‬‬ ‫בניסיון למשוך תשומת לב‪ ,‬דרך התנהגות פראית‬ ‫הזמנים״‪.‬‬ ‫חצק׳ל יצא את הבית כאילו נולד זה עתה‪ ,‬כבריה‬ ‫וחסרת מעצורים‪ ,‬מבלי להבין כי התנהגותו זו רק‬ ‫והנה אברהם אבינו ע״ה‪ ,‬היה מורה בני אדם אל‬ ‫חדשה‪ .‬מני אז הלך והשתנה פלאות‪ ,‬אורחותיו‬ ‫מרחיקה יותר את הבריות מקרבתו‪.‬‬ ‫הדרך הטובה ומיישר דרכם אל עבודת הבורא‬ ‫התעדנו‪ ,‬והיה לאיש אחר‪ .‬וכאות הוקרה לרבו‬ ‫כך התהלך ברחובה של עיר‪ ,‬עצב ומדוכדך עד‬ ‫יתברך‪ ,‬כדבר האמור (בראשית יב‪ ,‬ה)‪ :‬״ואת‬ ‫הנערץ שהשייבו בתשובה וקירבו לאביו שבשמים‪,‬‬ ‫דכדוכה של נפש‪ ,‬עיניו כבויות ופניו נפולות‪ ,‬עד‬ ‫הנפש אשר עשו בחרן״‪ ,‬ופירש רש״י‪ :‬״אשר עשו‬ ‫היה תורם מכספו עצים להסקה לכל בתי‬ ‫שצדו עיניו את כרוזי הענק שכיסו את קירות בתי‬ ‫בחרן‪ ,‬שהכניסן תחת כנפי השכינה״‪ ,‬וכן כתיב‬ ‫המדרשות‪ ,‬המקוואות‪ ,‬ושאר המוסדות הציבוריים‬ ‫הרובע היהודי‪ ,‬ובישרו בשמחה על בואו של הרב‬ ‫(שם כא‪ ,‬לג)‪ :‬״ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם‬ ‫בעיר בילגורייא‪ ,‬כולם קיבלו את העצים דבר‪-‬‬ ‫החדש להשתכן בעיר‪ ,‬הלא הוא הרה״ק רבי מרדכי‬ ‫בשם ה׳ קל עולם״‪ ,‬ופירש רש״י‪ :‬״על ידי אותו‬ ‫יום‪-‬ביומו‪ ,‬חינם אין כסף‪ ,‬על חשבונו של חצק׳ל‪,‬‬ ‫מבילגורייא זי״ע‪ ,‬שעלה באותם הימים לכהן פאר‬ ‫אשל הוקרא שמו של הקב״ה אלו‪-‬ה לכל העולם״‪,‬‬ ‫עד שהקיץ הקץ על אותה קהילה קדושה בעלות‬ ‫כ׳מרא דאתרא׳‪.‬‬ ‫וכדאיתא בגמרא (סוטה י‪ ,‬ב)‪ ,‬ולכן ״בא בכפלון‬ ‫כל בניה באש כבשונו של אושוויץ‪ ,‬יחד עם שאר‬ ‫ביקש חצק׳ל לתהות על קנקנו של הרב החדש‪,‬‬ ‫מפולש לחיי העולם הבא״‪ ,‬והינו שזכויותיו ושכרו‬ ‫קהילות הקודש‪ ,‬הי״ד‪.‬‬ ‫הלך ובדק עד שמצא את מעון הקודש‪ .‬משהגיע‬ ‫נכפלו בשל זכויותיהם של האנשים שקירב תחת‬ ‫אל המקום‪ ,‬הניח את העצים מבחוץ‪ ,‬וכדרכו תמיד‪,‬‬ ‫כנפי השכינה‪.‬‬ ‫•••‬ ‫התפרץ אל תוך הבית פנימה‪ ,‬מבלי לדפוק על‬ ‫לרגל הילולת הרה״ק רבי מרדכי מבילגורייא זי״ע‬ ‫ואלה הדברים אשר דיבר אותו צדיק‪ ,‬והובא בספרו‬ ‫הדלת תחילה‪ ,‬וללא כל נימוס של כבוד ודרך ארץ‪.‬‬ ‫– כ״ה חשון‬ ‫׳פרשת מרדכי׳‪ ,‬שזכויותיו ושכרו של המקרב נפשות‬ ‫הביט בו הרה״ק מבילגורייא‪ ,‬וכהרף עין הבין את‬ ‫הלכה ומעשה‬ ‫הרה״ג ר׳ יודל וויינגארטן שליט״א יו״ר מכון יסוד החסידות‬ ‫דבר הבעל שם טוב‬ ‫בשדה׳‪ .‬מלמד שתקן תפלת מנחה (ברכות טו‪ .):‬ויש‬ ‫השקיע את מחשבותיו ודיבוריו באחת מכוחות‬ ‫לתרץ על פי פסוק (שיה״ש א יד) ׳משכני אחריך‬ ‫הנפש‪ ,‬אם חסד (דיבורים הקשורים לאהבה)‬ ‫לשוחח עם הקב״ה‬ ‫נרוצה׳‪ ,‬כי הכלל‪ ,‬כל המחשבות זרות באים בתפלה‬ ‫או גבורה (דיבורים הקשורים להגבלת כוח)‪ ,‬או‬ ‫בפרשתיינו מתוארת הפעם הראשונה שתיקן יצחק‬ ‫מחמת דברים אחרים שדבר ביום‪ ,‬והן גם כן‬ ‫תפארת (דיבורים שבהם הוא רוצה להוכיח את‬ ‫אבינו את תפילת מנחה‪ ,‬בפסוק ׳ויצא יצחק לשוח‬ ‫אותיות‪ ,‬וכשמתפלל ומעלה אותיות התפלה‪ ,‬באים‬ ‫שלימותו ומוצלחותו)‪ ,‬או ניצוח (דיבורים שבהם‬ ‫בשדה׳‪ .‬תפילת מנחה מתוארת בתורה בלשון‬ ‫גם כן האותיות שדבר ביום‪ ,‬להעלות אותם למעלה‬ ‫הוא רוצה להוכיח לשני שהוא זה שינצח) או הודיה‬ ‫׳שיחה׳ שהיא אחת מלשונות התפילה‪ ,‬ובאה לבטא‬ ‫לבורא יתברך‪ .‬וזהו פרוש הפסוק ׳משכני׳‪ ,‬יש לומר‬ ‫(דיבורים שנועדו כדי להכניע את השני העומד‬ ‫את הצורה שבה אדם פותח את הקשר שלו עם‬ ‫פרושו‪ :‬׳משכני׳‪ ,‬רוצה לומר מה שנמשך מחשבתנו‬ ‫מולו)‪ ,‬או התקשרות (כגון ענייני שדכנות העוסקים‬ ‫הקב״ה באמצע עסקיו והיותו טרוד בענייני עולם‬ ‫בתוך התפלה למחשבות זרות‪ ,‬אנו עושים ש׳אחריך‬ ‫בקשר שידוכין)‪ ,‬ומעלה אותם לקדושה על ידי‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫נרוצה׳‪ ,‬שאנו מעלים אותם‪ ,‬׳משכני אחריך נרוצה׳‪,‬‬ ‫שהוא משתמש בהם בדיבוריו אל הקב״ה‪ ,‬בכך הוא‬ ‫תכליתה העיקרית של התפילה היא להכניס את‬ ‫רוצה לומר להעלות אותם‪ .‬עכ״ל המגיד‪.‬‬ ‫מעלה את הכוחות הנפש שלו מהמקומות הנמוכים‬ ‫אורו של הקב״ה בתוך ענייני האדם‪ .‬מטבעו של‬ ‫על פי המבואר מבאר המגיד למה נקראת תפילת‬ ‫ביותר‪ ,‬אל המקום המתוקן ביותר – הקשר שלו עם‬ ‫האדם השקוע בעניני עולם הזה‪ ,‬שרגיל הוא לראות‬ ‫׳מנחה׳ בשם זה שמשמעותו ׳מתנה׳ – וזה לשונו‬ ‫הקב״ה‪ .‬כל זה נקרא בשפתה של תורת החסידות‬ ‫בעסקי פרנסתו ושאר דאגותיו כמציאות שאותה‬ ‫שם‪ :‬ועל פי זה יתרץ‪ ,‬כי דרך משל כשנותנים מתנה‬ ‫׳העלאת הניצוצות׳‪.‬‬ ‫הוא מנהל‪ ,‬ואת תפילתו של הקב״ה כבקשה צדדית‬ ‫למלך מאוצר‪ ,‬אין לו כל כך תענוג‪ ,‬כמו שנותנים‬ ‫עניין זה של תפילת מנחה קיים גם בכל תפילה‬ ‫בה הוא בא לבקש כעין גיבוי וסיוע לעסקיו‪ .‬לא‬ ‫מדברים אחרים‪ .‬נמצא כשמעלה דבורים אחרים‬ ‫ותפילה‪ ,‬כאשר עולים בליבו של האדם דיבורים‬ ‫כן‪ ,‬אלא המנהל הוא הקב״ה‪ ,‬והוא האדם עושה רק‬ ‫לבורא יתברך הוא מתנה גדולה‪ ,‬ויש לבורא יתברך‬ ‫שברצונו להגיד לאחד מהאנשים שמקיפים אותו‬ ‫השתדלות כדי לעשות ׳כלי׳ לקבלת השפע‪ .‬זה מה‬ ‫שמחה בזה‪ .‬כלומר המלך נהנה יותר ממתנה‬ ‫בחייו‪ ,‬כדי לפעול בהם את אשר צריך‪ ,‬ואז כאשר‬ ‫שמיוחד בתפילת מנחה‪ ,‬בה בעיצומם של העסקים‪,‬‬ ‫שהוכנה במצרכים הביתיים של האדם‪ ,‬ומהמקום‬ ‫נזכר שהוא עומד בתפילה הוא מעלה אותם‪ ,‬מיד‬ ‫הוא מזכיר לעצמו את העיקר‪ ,‬ש׳בכל תנועה ותנועה‬ ‫הכי אישי שלו‪ ,‬יותר מאשר מתנות יקרות ערך‬ ‫בשעת מעשה‪ ,‬כאשר כוחות הנפש שלו מתעוררים‬ ‫שם אלופו של עולם׳‪ .‬זו היא הידיעה שבשלה בא‬ ‫שהוכנו בגנזי מלכים‪ ,‬מכיון שבכך מראה האדם את‬ ‫לפעול על ידי אותם המחשבות זרות שעלו בליבו‪,‬‬ ‫האדם לעולם – להביא את הקב״ה בעולם‪ ,‬ובלשון‬ ‫הקשר האישי שלו‪ ,‬ואת המקום הכי עמוק שבנפשו‬ ‫לדבר לפני ה׳‪ ,‬לבקש מלפניו ולהתחנן לו‪ .‬אם כי‬ ‫תורת החסידות ׳שכינה בתחתונים׳‪.‬‬ ‫שאותו הוא מוסר להמלך‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬ענין זה מצוי יותר במנחה‪ ,‬ולא‬ ‫דווקא באותה שעה שהאדם להוט להמשיך בעסקיו‪,‬‬ ‫ממשיך המגיד ומסיים‪ :‬וזה פרוש הפסוק ׳ויצא‬ ‫בשחרית‪ ,‬שאותה מתפללים בתחילת היום‪ ,‬לפני‬ ‫וכבר הכין דיבורים חוצבים להבות אש‪ ,‬שבהם‬ ‫יצחק לשוח בשדה׳‪ ,‬׳יצחק׳ לשון שמחה‪ ,‬רוצה‬ ‫שהאדם התעסק בעסקיו‪ ,‬או במעריב – לאחר‬ ‫תכנן לשכנע את המעסיק‪/‬השדכן‪/‬העובד בצדקתו‪,‬‬ ‫לומר ש׳יצא׳ מזה שמחה גדולה לבורא יתברך‪,‬‬ ‫שלפעמים האדם כבר סיים את סדר יומו וכבר‬ ‫הוא משתמש באותם כוחות נפש עצמם כדי לדבר‬ ‫׳לשוח בשדה׳‪ ,‬שהיה מעלה בתפלתו דברים אחרים‬ ‫לסדר את כל אשר חפץ לעשות באותו היום‪.‬‬ ‫אל הקב״ה‪ ,‬ומזכיר לעצמו מי הוא המחליט האמיתי‪,‬‬ ‫כמו שדה‪ ,‬שתקן תפלת מנחה רוצה לומר שזה הוא‬ ‫וכך כתב בדברות המגיד (חיי שרה סימן ג עמוד‬ ‫וממי באמת צריך לבקש‪.‬‬ ‫מתנה גדולה‪ ,‬מנחה לשון מתנה‪ ,‬ודו״ק‪.‬‬ ‫מד)‪ :‬בפסוק (בראשית כד סג) ׳ויצא יצחק לשוח‬ ‫באופן זה‪ ,‬האדם משתמש בכוחות הנפש שבהם‬ ‫שערים בעבודת ה׳ מתוך העמקה בספרי חסידות‬ ‫מאוצרות המשפיע הגה״צ רבי יחיאל יהושע שיינפלד שליט״א‬ ‫אש העבודה‬ ‫שו״ת עם המשפיע (ה)‬ ‫מותר להתענג בעולם או לא?‬ ‫העוה״ז‪ ,‬ורק לאחר ששולט על עצמו ומרגיל את נפשו‬ ‫פרט ופרט בבריאה‪ ,‬והכל נעשה ׳טוב ורע׳‪ ,‬ושוב‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫להיות מוח שליט על הלב ולא לשלוח ידו לכל דבר‬ ‫אי אפשר להתדבק בתענוג גשמי בלי להרגיש את‬ ‫מחד גיסא אין הקב״ה רוצה שנהנה מעוה״ז‪ ,‬מאידך‬ ‫אלא לאחר מחשבה‪ ,‬הוא יכול להתחיל בעבודה כזו‪.‬‬ ‫טעם הפירוד‪ ,‬כי כאשר יהודי אוכל מיני מתיקה הוא‬ ‫צריכים להכיר טוב ולברך על כל הטוב שאנו נהנים‪,‬‬ ‫ואכן מצינו בשבת קודש‪ ,‬שאז חוזרים לצורה‬ ‫מרגיש שאינו יכול לברך ברכה בהתלהבות ואריכות‬ ‫הרי שטובה הוא לנו הטוב הגשמי בעולם הזה?‬ ‫האמיתית של הבריאה‪ ,‬יש מצוה להתענג ולהתקדש‬ ‫כמו ׳על נטילת לולב׳ או ׳להדליק נר חנוכה׳‪ ,‬הוא‬ ‫במאכלי שבת‪ ,‬ודבר זה מוטל עלינו בכל עת להגביה‬ ‫נתפס כגנב‪ ,‬כאילו מתעסק כאן עם דבר שאינו‬ ‫את הגשמיות לצורך גבוה‪ ,‬כי בשמים לא בודקים ׳מה׳‬ ‫לרצון הבורא ית׳‪ ,‬כי יש כאן הרגשה כאילו אומרים‬ ‫אנו אוכלים‪ ,‬אלא ׳למה׳‪ .‬וכמאמרם ז״ל (נזיר כג‪ :).‬מאי‬ ‫להקב״ה‪ :‬עכשיו אני רוצה לנסות להסתדר בעצמי‪,‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫דכתיב ׳כי ישרים דרכי ה׳ וצדיקים ילכו בם ופושעים‬ ‫למצוא לבד את התענוג בדברים נפרדים שאינם‬ ‫שייכים לקדושה‪.‬‬ ‫הסתירה הגדולה‬ ‫יכשלו בם׳‪ ,‬משל לשני בני אדם שצלו את פסחיהן‪,‬‬ ‫כל אחד מאיתנו שואל את השאלה הזאת‪:‬‬ ‫אחד אכלו לשום מצוה ואחד אכלו לשום אכילה‬ ‫ומי שמכניס לקרבו מאכלים כאלו של פירוד‪,‬‬ ‫גסה‪ ,‬זה שאכלו לשום מצוה ‪ -‬׳וצדיקים ילכו בם׳‪ ,‬וזה‬ ‫והמאכלים נהפכים להיות דם‪ ,‬ומכך הוא מקבל כח‬ ‫מצד אחד ‪ -‬הרי הקב״ה ברא עולמו כדי להטיב‪ ,‬כדי‬ ‫שאכלו לשום אכילה גסה ‪ -‬׳ופושעים יכשלו בם׳‪.‬‬ ‫לחשוב מחשבות ולהרגיש הרגשות‪ ,‬ברור מאליו‬ ‫להתענג‪ ,‬ואף מברכים בכל עת על הטובה הגשמית‪,‬‬ ‫שהמחשבות וההרגשות מושפעות מכח הפירוד‪,‬‬ ‫ובפרט בנוסח ברכת האילנות שמברכין ״שלא חיסר‬ ‫ואיככה יוכל להתעלות מעט מעולם הזה הגשמי‬ ‫בעולמו כלום‪ ,‬וברא בו בריות טובות ואילנות טובות‬ ‫׳רוחניות׳ אינה דבר קדוש‪ ,‬ו׳גשמיות׳ אינה דבר טמא‬ ‫המושך את האדם כלפי מטה להתנהג כבהמה‬ ‫ליהנות בהם בני אדם״‪ ,‬וכן במטבע ברכת ׳בורא‬ ‫ידוע כי החסידות שינתה את ההסתכלות בתחום‬ ‫המחפשת כל היום תאוות ומאכל‪ ,‬בעוד הכח המחיה‬ ‫נפשות רבות וחסרונם״ פירשו התוס׳ (ברכות לז‪).‬‬ ‫העבודה הגשמית בעבודת ה׳‪.‬‬ ‫אותו מקורו בפירוד מהקב״ה‪.‬‬ ‫״על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי‪ ,‬כלומר‬ ‫יש אנשים שחושבים שהעולם מתחלק לשנים‪:‬‬ ‫על כל מה שבעולם‪ ,‬שגם אם לא בראם יכולין העולם‬ ‫החלק הראשון הוא ׳רוחניות׳ שהוא דבר קדוש‪,‬‬ ‫״כאשר יהודי‬ ‫לחיות בלא הם‪ ,‬שלא בראם כי אם לתענוג בעלמא‬ ‫והחלק השני הוא ׳גשמיות׳ שהוא דבר טמא‪ .‬אך‬ ‫אוכל מיני מתיקה‬ ‫כמו תפוחים וכיוצא בהן״‪.‬‬ ‫באמת זוהי שיטת הגויים ונזיריהם‪ ,‬אשר ככל‬ ‫הוא מרגיש שאינו‬ ‫ומצד שני ‪ -‬כל הנאה שהתענגנו עליה בעולם‪,‬‬ ‫שהאדם מתנתק מהגשמיות‪ ,‬ופורש ממאכל ומשתה‬ ‫הולך לעלות לנו ביוקר בעולם הבא‪ ,‬לאחר חיבוט‬ ‫יכול לברך ברכה‬ ‫ושינה והתעסקות בגוף הגשמי‪ ,‬ועוסק יותר בדברים‬ ‫הקבר שתפקידו לנער אותנו מכל ההשתקעות‬ ‫רוחניים‪ ,‬מחשבות וחקירות שכליות‪ ,‬כך הוא מתקדש‬ ‫בהתלהבות ואריכות‬ ‫בהנאות הגשמיות‪ ,‬ולכן צריך להתנהג ב׳פרישות׳‬ ‫ומתעלה יותר‪.‬‬ ‫כמו ׳על נטילת לולב׳‬ ‫ולהתרחק מכל ענייני העולם הזה כמבואר בכל ספרי‬ ‫מאחורי הדברים הללו מונח יסוד מוטעה ומשובש‪,‬‬ ‫או ׳להדליק נר חנוכה׳‪,‬‬ ‫החסידות והמוסר‪.‬‬ ‫שהקב״ה נמצא ברוחניות ואינו נמצא ח״ו בגשמיות‪,‬‬ ‫הוא נתפס כגנב‪,‬‬ ‫והנה שאלה זו מורכבת מאוד‪ ,‬כי בעוד אצל אומות‬ ‫ולכן‪ ,‬ככל שפורש מהגשמי ומתדבק ברוחני‪ ,‬כך הוא‬ ‫כאילו מתעסק כאן‬ ‫העולם יש תשובות ברורות לכך‪ ,‬הם מבינים שאי‬ ‫יותר דבוק באלוקותו ית׳‪.‬‬ ‫עם דבר שאינו לרצון‬ ‫אפשר להתדבק ברוחניות כאשר משוקעים בגשמיות‬ ‫אבל רבותינו צדיקי החסידות שינו את סדר‬ ‫ולכן דוגלים בפרישות קיצונית ונזירות מוחלטת‪ ,‬אבל‬ ‫הבורא ית׳‪ ,‬כי יש כאן‬ ‫החלוקה‪ ,‬והודיעו כי ׳רוחניות׳ אין לה שום שייכות‬ ‫אצלינו בני ישראל‪ ,‬העם הקדוש והנבחר‪ ,‬הדברים‬ ‫הרגשה כאילו אומרים‬ ‫מעורבים מאוד‪ ,‬שכן כל גופי התורה מיוסדים על‬ ‫לקדושה‪ ,‬ואין לה שום שייכות לאלוקות‪ .‬יש בארצות‬ ‫הניכר נזירים עובדי אלילים שדבוקים כל היום‬ ‫להקב״ה‪ :‬עכשיו אני‬ ‫העניינים הגשמיים‪ ,‬כי תכלית הבריאה היא להכניס‬ ‫ברוחניות ושכליות‪ ,‬ופרושים לגמרי מכל דבר גשמי‪,‬‬ ‫רוצה לנסות להסתדר‬ ‫את האלוקות בתוך הגשמיות‪ ,‬לאכול כדת תורה‪ ,‬לנהל‬ ‫ובכל זאת אין לזה שום שייכות עם קדושה ועם‬ ‫בעצמי‪ ,‬למצוא לבד‬ ‫מקח וממכר באמונה‪ ,‬ולהתנהג בגשמיות על פי רצון‬ ‫אלוקות‪.‬‬ ‫את התענוג בדברים‬ ‫הבורא‪ .‬בשביל כך באנו לעולם‪ ,‬ומי שבורח מכך ‪ -‬הרי‬ ‫זה כמו חייל הבורח משדה המלחמה‪ ,‬כי רצון הבורא‬ ‫הבעש״ט הק׳ לימד את תלמידיו כי ׳רוחניות׳ אינה‬ ‫נפרדים שאינם‬ ‫דבר קדוש‪ ,‬ו׳גשמיות׳ אינה דבר טמא‪ ,‬וצריך לבדוק כל‬ ‫ית׳ הוא שהקדושה תבוא מתוך החיים והגשמיות‪.‬‬ ‫שייכים לקדושה״‬ ‫דבר לגופו‪ :‬אם מתעסק בגשמיות לשם שמים ‪ -‬הרי‬ ‫והנה האמת האמיתית היא‪ ,‬כי ביסוד הבריאה ‪-‬‬ ‫הוא מתקדש בקדושה של מעלה ומתדבק באלוקותו‬ ‫קודם חטא עץ הדעת ‪ -‬היה האדם צריך להתענג על‬ ‫ית׳‪ ,‬ואם עוסק ברוחניות ובדברים שכליים שלא לשם‬ ‫העלאה לצורך גבוה‬ ‫ה׳ במעדנים גשמיים‪ ,‬כמו אדם הראשון שהמלאכים‬ ‫שמים‪ ,‬אין לזה שום שייכות עם קדושה ועם אלוקות‪.‬‬ ‫אך כאשר אוכל לשם שמים‪ ,‬וחושב בדעתו שרוצה‬ ‫היו צולים לו בשר ומוזגים לו יין‪ ,‬והוא יושב דבוק‬ ‫קדושה ואלוקות פירושו שהאדם מתעסק באכילה‬ ‫לאכול לצורך גבוה‪ ,‬גם כאשר מחפש תירוץ דחוק‬ ‫בדביקות אלוקית בקדושה של מעלה‪ ,‬כמו שרשו‬ ‫או בלימוד התורה או בכל דבר שבעולם מתוך‬ ‫לכך‪ ,‬אזי הוא אוכל מתוך חיבור לקדושה‪ ,‬והתענוג‬ ‫חז״ל (ב״ר עז) ׳ויניחהו בגן עדן׳ לענגו ולעדנו‪,‬‬ ‫התעוררות וכוונה להתדבק בהשי״ת ולעשות רצונו‬ ‫מקרב אותו לדביקות הבורא‪.‬‬ ‫וכדאיתא בירושלמי (קידושין פ״ד הי״ב)‪ :‬עתיד אדם‬ ‫ית׳‪ ,‬ולכן אם יאכל האדם כל היום לשם שמים‪ ,‬הרי זה‬ ‫אך כדי להגיע לדרגה זו‪ ,‬צריך להתחיל תקופה‬ ‫ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל‪.‬‬ ‫חשוב יותר מאחד שמתהלך במושכלות רוחניים כל‬ ‫ארוכה להתגבר על היצר הטבעי המושך אותו‬ ‫אלא שלאחר חטא עץ הדעת ‪ -‬שהיה בענייני‬ ‫היום‪ ,‬שלא לשם שמים‪.‬‬ ‫מנעוריו אל תאוות העולם הזה‪ ,‬ולמנוע עצמו מתאוות‬ ‫אכילה וכיוצ״ב ‪ -‬התערב הרע וההסתר בתוך כל‬ ‫יש לך שאלה בעבודת ה׳ ‪ -‬מקומך כאן!‬ ‫לאור הביקוש הרב‪ ,‬אנו פותחים כעת בתחילת השנה‬ ‫את המדור החדש ‪ -‬״שו״ת בעבודת ה׳״‬ ‫הציבור הקדוש מוזמן לשטוח את שאלותיהם ‪ -‬בפניה למערכת‬ ‫המשפיע הרה״ג ר׳ נפתלי שובקס שליט״א‬ ‫ללמוד איך להנגיש רעיונות מספרי רבוה״ק‪ ,‬בהסברה נעימה השוה לכל נפש‪.‬‬ ‫שערי השפעה‬ ‫לא משנה מה אתה עושה‪ .‬רק איפה הראש שלך!‬ ‫"הערט אויס"‪ ,‬מחדש יעקב שמעון את השיחה ממקום שפסקה‪" ,‬על זה‬ ‫השמש עלתה אל מרום שבתה לעוד יום של עבודה ועמל‪ ,‬כל אחד‬ ‫נאמר 'אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה'‪ .‬אף פעם‬ ‫ועבודתו‪ .‬הם עמלים ואנו עמלים‪ .‬קבוצת האברכים הניצבת בצד הדרך‪,‬‬ ‫לא חילקו כאן מיליונים‪ .‬התמודדויות תמיד היו‪ .‬הן אמת שהמחירים‬ ‫ממתינה להסעה הקבועה לכולל‪ ,‬נשאבה לשיח ער‪.‬‬ ‫האמירו והגזרות החמירו‪ ,‬ועדיין‪ ...‬גם בשנים הראשונות אחר החתונה‬ ‫אהרן הזכיר את שכר הדירה המרקיעה שיאים חדשים‪ ,‬וקורעת‪-‬כיסים‪,‬‬ ‫התמודדתי עם דאגות פרנסה‪.‬‬ ‫הטורדת מחשבותיו כפעם בפעם‪ ,‬בעיקר בתאריכים מסוימים בחודש‪.‬‬ ‫"אבל – יש אמרה אחת‪ ,‬שמלווה אותי מאז ועד היום‪ .‬מהרגע שראיתיה‬ ‫"מה אגיד לך"‪ ,‬נאנח משה אשר‪" ,‬כולנו באותה סירה‪ .‬אבל מה אתה‬ ‫מובאת באיזה ליקוט‪ -‬ספר‪ ,‬שאפילו אינני זוכר שמו‪ ,‬התאהבתי בה‬ ‫חושב‪ ,‬שפעם היה יותר קל? תמיד היו עובדים קשה‪ ,‬והפרנסה אף פעם‬ ‫והנחתי לה לחלחל עמוק בלבי‪ .‬כל פעם שאני נדרש להתעסק בעניינים‬ ‫לא יצאה מהשרוול"‪.‬‬ ‫טכניים מעצבנים‪ ,‬אני משננה לעצמי עוד פעם ועוד פעם‪ .‬זאת אחת מן‬ ‫"שמע נא"‪ ,‬משיב אהרן‪" ,‬כמובן שלא יחדל אביון מקרב הארץ‪ ,‬וקשה‬ ‫האמרות שמשנות את המבט לגמרי‪.‬‬ ‫פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף‪ .‬אך בכל זאת הרשיני לחלוק עליך‪ .‬אני‬ ‫"ה'שפת אמת' אומר ווארט על המשנה באבות‪' :‬המקבל עליו עול תורה‬ ‫סבור שאחרי הכול – היה פעם יותר קל‪ .‬המחירים לא היו יקרים כל‪-‬כך‪,‬‬ ‫– מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ'‪ .‬מדקדק ה'שפת אמת'‪ :‬לא‬ ‫ואברכים צעירים לא התהלכו במצח חרוש קמטי דאגה"‪.‬‬ ‫נאמר שמעבירים ממנו מלכות ודרך ארץ‪.‬‬ ‫"על סמך מה אתה טוען כך?" שאל משה‬ ‫ייתכן שהוא עדיין צריך לעמול לפרנסה‬ ‫שפת אמת‬ ‫אשר בספקנות‪.‬‬ ‫ושיהיו לו צרות עם הצבא‪ ,‬אבל ה'עול'‪,‬‬ ‫חיי שרה תרמ"ט‪:‬‬ ‫"תשמע‪ ,‬אני הצעיר במשפחה‪ .‬אחי הבכור‬ ‫יורד ממנו‪ .‬זה לא תופס לו את הראש כל‬ ‫היום‪ .‬ובלשונו הק'‪' :‬שלא יתערבב ע"י‬ ‫במדרש עבד‪ ...‬על פי המשנה‪,‬‬ ‫מבוגר ממני בעשרים שנה‪ ,‬והוא עצמו‬ ‫מספר לי כמה זה השתנה מאז ועד היום‪.‬‬ ‫העסק'‪ .‬אתם שומעים?"‬ ‫המקבל עליו עול תורה מעבירין‬ ‫המלגה בכולל היא הדבר היחיד שנשארה‬ ‫"רגע‪ ,‬למה באמת?"‪ ,‬מעיר משה אשר‪,‬‬ ‫"אדם שלומד כל היום – מגיע לו שיהיה‬ ‫ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ‪.‬‬ ‫בערך אותו דבר‪ ,‬אותו סכום‪ .‬ואילו כל‬ ‫פטור מדאגות פרנסה‪ ,‬לא?"‬ ‫ולא אמרו מעבירין ממנו מלכות‬ ‫הדברים מסביב? יוקר המחיה‪ ,‬שכר דירה‪,‬‬ ‫ביטוח לאומי ועוד ועוד – זינקו מאז פי‬ ‫"הוא אכן פטור מדאגות פרנסה"‪ ,‬אומר‬ ‫יעקב‪-‬שמעון בטון מודגש‪" .‬תאמין או לא‪,‬‬ ‫ודרך ארץ‪ .‬שהרי אמרו חז"ל יפה‬ ‫כמה! הב"ב עובדים קשה‪ ,‬הבעל לוקח את‬ ‫אבל יש כזה דבר‪ .‬ייתכן שיהיה לאדם שק‬ ‫תלמוד תורה עם דרך ארץ‪.‬‬ ‫הילדים ללימודים‪ ,‬התרגלנו למהלך חיים‬ ‫כזה‪ ...‬איך אפשר להשוות בכלל עשרים‬ ‫מלא של צרכי פרנסה ושאר טרדות – ובכל‬ ‫זאת ראשו משוחרר ונקי‪.‬‬ ‫רק עול דרך ארץ אמרו‪ ,‬שצריך‬ ‫שנה אחורה ‪ -‬לעכשיו? מי עוד מדבר אחר‬ ‫כל הגזרות; צבא‪ ,‬מעונות‪"...‬‬ ‫לגופו של עניין – לקדוש ברוך הוא יש את‬ ‫האדם שלא יתערבב ע"י העסק‬ ‫"בוקר טוב"‪.‬‬ ‫החשבונות שלו מה נכון לכל אחד‪.‬‬ ‫ולא יתקשר בכל העסקים אשר לא‬ ‫ומפנים‬ ‫השניים משתתקים פתאום‬ ‫יש כאלה שמשקיעים עצמם בתורה‬ ‫במסירות נפש‪ ,‬והם זוכים להיפטר לגמרי‬ ‫לה' המה‪...‬‬ ‫ראשיהם‪ .‬יעקב שמעון הגיע‪.‬‬ ‫"בוקר טוב יעקב שמעון"‪ ,‬משיב משה‬ ‫מעול פרנסה ודרך ארץ‪ .‬ויש‪ ,‬שאילו לא‬ ‫היה עול הפרנסה נתון על צווארם – זה‬ ‫אבל מי שזוכה‪ ,‬הגם שהוא באיזה‬ ‫אשר‪" .‬הגעת בדיוק בזמן הנכון!"‬ ‫לא ממש היה בריא להם‪ ...‬כבר אמרו חז"ל‬ ‫עבדות או בדרך ארץ‪ ,‬מכל מקום‬ ‫"כלומר?" פוקח יעקב שמעון עיניים‬ ‫שואלות‪.‬‬ ‫'יפה תורה עם דרך ארץ‪ ,‬שיגיעת שניהם‬ ‫משכחת עוון'‪ .‬על כל פנים – בין כך ובין כך‬ ‫אינו כפות ומשועבד לזה‪.‬‬ ‫"אנחנו מדברים פה על קושי הפרנסה‬ ‫– דעו לכם שאפשר לחיות בשלוות הנפש‬ ‫בימינו"‪ ,‬מסביר אהרן‪" ,‬על יוקר החיים‬ ‫גם בתוך חבילי הטרדות שמסביב"‪.‬‬ ‫וההוצאות המרובות‪ .‬כשהמילגה בכולל‬ ‫נשארה כמעט כמו לפני עשרים שנה"‪.‬‬ ‫"אז מה למעשה?" שואל אהרן‪" .‬לדבר זה קל‪ ,‬אבל אתה יודע שזה לא‬ ‫פשוט להפנים‪ ,‬ולחיות עם זה‪ ,‬כשם שזה נשמע‪ .‬יש לך עצה?"‬ ‫יעקב שמעון מתחייך קמעא‪" :‬מה אגיד לכם‪ .‬זה באמת לא הכי קל‬ ‫ופשוט‪ .‬ברוך השם אני יושב בכולל כבר חמש עשרה שנה‪ ,‬ואינני זוכר‬ ‫יעקב שמעון מכניס כף ידו לתוך כיס הרעקל‪ ,‬וכעבור רגע מוציא משם‬ ‫שפעם היה כל כך קשה כמו היום‪ .‬דברים לא היו כל‪-‬כך יקרים כמו‬ ‫כרטיס ומושיטו לנגד עיניהם‪ .‬וכך רשום על הכרטיס‪:‬‬ ‫היום‪ .‬חז"ל כבר אמרו 'בעקבתא דמשיחא היוקר יאמיר'‪ .‬אבל ‪ -‬אתם‬ ‫הרבי ר' בונים מפרשיסחא זי"ע‪" :‬יגיע כפיך כי תאכל" – יגיע כפיך‪ ,‬ולא‬ ‫יודעים ‪ -‬מסתדרים ברוך השם"‪.‬‬ ‫יגיע ראשך‪ ,‬אז – "אשריך וטוב לך"‪.‬‬ ‫"איך‪ ,‬באמת‪ ,‬אתה מסתדר כל‪-‬כך בקלות?"‪ ,‬מתעניין אהרן‪.‬‬ ‫"אתם רואים? את הכרטיס הזה אני שומר בכיס כל הזמן‪ .‬כשאני הולך‬ ‫"אני מסתדר בקלות?" מעגל יעקב שמעון זוג עיניים תמהות‪" ,‬למה‬ ‫לבנק לסדר עניינים‪ ,‬להתעסק בביוקרטיה שאני נרתע ממנה‪ ,‬לדבר עם‬ ‫נראה לך כך? אתה יודע כמה קשה אני עובד? בכתיבת הסת"ם שלי אני‬ ‫פלוני ועם אלמוני – אני מוציא את הכרטיס וקורא אותו בריכוז‪ ,‬ומזכיר‬ ‫משקיע חמש שעות ביום! וזאת כמובן מלבד הלימוד בכולל יום מלא‪.‬‬ ‫לעצמי מה עיקר ומה טפל‪ .‬מה נצחי ומה היום קיים ומחר אין‪ .‬כצל עובר‬ ‫גם זוגתי אינה שוקטת על השמרים‪ .‬מה נראה לכם‪ ,‬יש לי שמונה ילדים‬ ‫וכחלום יעוף‪...‬‬ ‫בלי עין הרע לפרנס‪ ,‬לשלם שכר לימוד‪ ...‬ועוד מעט אני כבר מחתן את‬ ‫"כך‪ ,‬ידי עסוקות במלאכה – אבל הראש נשאר פנוי לתורה‪' .‬המקבל עליו‬ ‫בני בכורי‪ ,‬בסייעתא דשמיא‪."..‬‬ ‫עול תורה – מעבירין ממנו' וכו'‪.‬‬ ‫השניים מביטים עליו במבטים מופתעים קמעא‪" .‬באמת??" ‪ -‬משה אשר‬ ‫"ה'עול תורה' מתבטא לפעמים בשקיעת המחשבות בעומק הסוגיות‬ ‫פוצה פיו ראשון ‪" -‬זה ממש לא ניכר עליך‪ .‬אני רואה אותך בכולל יושב‬ ‫שלמדנו בכולל‪ ,‬להישאר ליגן אין לערנען גם כשעוזבים את בית המדרש‬ ‫ולומד במלוא הריכוז‪ .‬אתה נראה רגוע‪ ,‬במנוחת הנפש ויישוב הדעת‪,‬‬ ‫ומקיימים ובלכתך בדרך‪ .‬ולפעמים זה מתבטא בעצם זה שאני זוכר מה‬ ‫ממש מקנא צו זיין‪ ...‬הייתי בטוח שיש לך שווער וכדו' המפרנס אותך‪.‬‬ ‫תכלית חיי ומה רצון השי"ת‪ ,‬גם אם קשה לי כרגע לחשוב בלימוד‪ ,‬זה גם‬ ‫איך אתה אכן מצליח?"‬ ‫'עול תורה'‪ .‬לחיות על פי תורה‪ .‬להיות עסוק ברצון השי"ת ‪-‬‬ ‫שריקת הטנדר מזמינה אותם לעלות אל תוך הדלת הפתוחה‪ .‬החבורה‬ ‫"נסו והיווכחו!"‬ ‫נכנסת פנימה‪ ,‬ומתיישבים במושבים סמוכים‪.‬‬ ‫יוצא לאור ע״י‬ ‫(ע״ר)‬ ‫ממלכת אש החסידות העולמי‬ ‫לקבלת הגליון להארות ולהערות ‪ -‬טלפון‪ 02-5026558 :‬פקס ‪02-5702061‬‬ ‫‪a025026558@gmail.com‬‬