נהורא · NEHOIRAH — חיי שרה (2026-11-02)

בס״ד
פרשת חיי-שרה לבלתי ידח לא משנה מה אתה עושה. לשוחח מותר להתענג
תשפ״ז ממנו נידח רק איפה הראש שלך! עם הקב״ה בעולם או לא?
גליון רחצ תנו רבנן מעשה שערי השפעה דבר הבעל שם טוב אש העבודה
הוקם לעי״נ הגה״צ רבי משה ב״ר יוסף זצ״ל אב״ד טורדא
נהורא מעליא דבר המערכת
החלק הפרטי שלנו ב״מערת המכפילה״ הדמות לחיים טובים
ה׳שליחות׳ היא המנוע החזק ביותר שמפעיל את האדם בטהרת הלב להקב״ה כולנו רוצים בכל ליבנו נפשנו ומאודנו
לחיות חיים טובים ומאושרים .מה אנחנו
כאן תועלת עבור הגדלת עצמו אלא למען האמת לכל אחד יש נקודה אחת פרטית בתוך ״מערת עושים לשם כך? מחפשים את ה׳מודל׳
הנכון שיביא אותנו לכך.
כמו שהיא. המכפילה״ ,שם נטמן אדם הראשון אשר כל הנשמות
יש שיחפש ללמוד אותו אצל ׳ערליכע יוד׳,
כל זמן שלא מצא האדם את האמת ,לא שייך לסלק כלולות בו ,וכן האבות הקדושים הכוללים את כל יש אצל ׳פסיכולוג׳ בעל שם עולמי ,ויש גם
את טובת הנאתו ,אבל לאחר שכבר הכיר את האמת, המידות. את החכם שיגיד שכולם שקרנים ואין שום
מודל כזה.
הוא יכול להתחיל לוותר על מעמדו ,להתייאש העבודה המוטלת עלינו ,היא לקנות ב׳כסף מלא׳
והנה ,על כך כולנו מסכימים שכשאנו
לגמרי מן העולם ,לסלק את מציאות עצמו ,כי הוא הרומז על כיסופין והשתוקקות ,את החלק הפרטי קונים ׳וואש-מאשין׳ – ׳מכונת כביסה׳,
עובד למען האמת ,הוא עסוק יותר עם המטרה ,עם שלנו ב׳מערת המכפילה׳ -להתדבק בשורש הפרטי אז כדי שהיא תיתן לנו את התוצאות הכי
השליחות ,ופחות עם עצמו. שלנו ,ולשמוח בחלקינו ,כל אחד בחלקו ותפקידו טובות ,נשאל את היצרן.
ושליחותו אשר הטיל עליו הקב״ה כאן בעולם (עי׳ א״כ ,פה בעולם את מי עלינו לשאול איך
וכאשר יהודי זוכה להכיר את האמת האמיתית - נחייה את החיים הכי-הכי טובים ומאושרים
׳ה׳ אלקים אמת׳ ,אזי מוכן להקריב כל שנותיו למען שפ״א חיי שרה תרנ״ו). גם את היצרן.
האמת ,ואף מוכן למסור נפשו למען האמת שלו ,כי בספרי החסידות (כתר שם טוב ,אות שטו; יסוד העבודה, והיצרן שהוא הבורא כל עולמים ,נותן לנו
גם הנפש הבהמית והטבעית מסוגלת מכתב כה; יושר דברי אמת ,אות א; את הדוגמא של דמות שכל שנות חייה היו
שווין לטובה – והיא שרה אימנו.
להבין שיש אמת בעולם והיא מוכנת מאור עינים ,פר׳ חיי שרה) מצינו
והשאלה עולה :איך היא עשתה את זה?
להקריב עצמה בעבור האמת הזאת. שיש לפעמים שהאדם מתנהג ״זו היא המעלה של איך היא הצליחה לחיות חיים ,שבכל מצב
זהו כוחו ומעלתו של אברהם אבינו באופן חיצוני בחלק המעשה האדם החי בהכרה היה לה טוב?
גם כשהיא הייתה ילדה – בת ז׳ ,וגם אישה
ע״ה שזכה להגיע למדריגה שהיה מוכן במידת הענוה והשפלות ,אבל
של ׳שליחות׳ כאן בלבבו פנימה זה גורם לו להוסיף
טרייה – בת כ׳ ,וגם כשהיא הגיעה לגבורות
לוותר על הכל כי הכיר את האמת עד – להיות בת ק׳.
שהיה מוחלט אצלו בוודאות מוחלטת. שמכיר לאחר בעולם, ולהתנשא ,שהרי תכליתו ומטרתו והתשובה ,רמוזה במילים אלו עצמם.
על כן צריך לבאר גם לנפש הבהמית
שהועיד תפקידו את היא להגיע אל ׳שלימות האדם׳, בשביל להבין את זה נקדים הקדמה קצרה:
לו הקב״ה בעולם, והנה כבר יכול לציין לעצמו אנחנו חיים בעולם הזה ,עולם שמכין
והטבעית שיש רק ׳אמת׳ אחת בעולם, ומכשיר אותנו לקראת הגעתנו אל העולם
הצלחה נוספת שהוא גם ׳עניו׳...
והוא עסוק עם מילוי וכדכתיב (ירמיה י ,י) ׳ה׳ אלקים אמת׳, הבא – העולם שכולו טוב ,שם נדבקים אנו
ומבלעדו ית׳ אין שום אמת בעולם השליחות״ הגאוה היא חלק ממהות הנפש, בא-ל חי.
מלבד אמיתותו ית׳ ואמיתות התורה. ואין לכך שום טעם על פי שכל בכל מצב בחיים יש לנו תיקון אחר ,המכין
(אמרי פנחס ,שער ו אות קיג) ,אלא זהו אותנו לקראת הטוב האמיתי המגיע בעולם
החסיד יעב״ץ מבאר (בפירושו על העליון.
מהות הגוף שרוצה להגדיל את הנאתו ואת מציאותו,
אבות פ״ה מ״ב ,והובא במעין גנים להבני יששכר פ״ד) ,שלא א״כ ,כשאדם מתכונן לחתונתו – וכי חילוק
ויש לו כל הזמן תשוקה לכך .האדם מטבעו נוטה הוא בעיניו כשהוא מקפל את ההזמנות או
נזכר בתורה מה שקפץ אברהם אבינו ע״ה לכבשן
לחפש ולמצוא את מעמדו ,וכאשר מגיע אל מעמדו כשהוא מוציא את השטריימל?
האש ,משום שלא נחשב אצלו נסיון להכחיש את בסוף הוא ממוקד כל כולו ברגע הגדול
הוא רוצה להיות גם שם בין המובחרים ביותר.
המציאות האלוקית האמתית שהיתה מוכרחת והמענג – החתונה!
אצלו לפי השכל ,אבל הנסיון של עקידת יצחק וכה פעל הקב״ה בעולמו שיבקש האדם להתנשא כך הייתה שרה אימנו שהשיגה את מה
נזכר באריכות בתורה כי עיקר השכר אינו כשעושה ולקדם עצמו ,ואם לא היה לאדם רצון כזה לא היה שהיא הולכת לקבל למעלה – את החתונה
לו שום סיבה מדוע להשכים בבוקר .טוב ונוח לו הגדולה שהיא הולכת להתחתן שם עם ה׳,
דברים לאהבת האמת אלא כנשעשה לשם ה׳. ואת התענוג הגדול שהיא הולכת להתענג.
במיטתו ולמה יתאמץ לעקור עצמו מהמיטה.
זו היא המעלה של האדם החי בהכרה ותחושה נמצא שבאמת היה לה טוב – כי כל מצבי
של ׳שליחות׳ כאן בעולם ,לאחר שמכיר את תפקידו בתחילת וגם בעבודת ה׳ ,המציאות היא שהאדם חייה היו ׳שווין׳ להכנות לקראת ׳הטובה׳
הפרטי שהועיד לו הקב״ה בעולם ,והוא עסוק עם - מציאותו דרכו לומד ומתפלל מתוך כוונה להגדיל האמיתית!
הרמב״ם, כלשון הרוחנית ,על מנת שאקרא רב ורבי, וגם אנחנו ,אם נשכיל להבין שאנחנו
מילוי השליחות -לגלות כבוד ה׳ בעולם על ידי פה כהכנה לקראת הדבר הגדול והעונג
התפקיד שהוטל עליו ממרומים ,וכפי שגילו לנו ה׳. או על מנת להגיע לדרגות בעבודת והאמיתי נחיה חיים טובים ומאושרים
חכמינו ז״ל (במד״ר טז ,א) :״אין לך חביב לפני הקב״ה אין שום דרך איך לברוח מכך ,מלבד התפילה, באמת!
כשליח שמשתלח לעשות מצוה ונותן נפשו כדי אבל העבודה היא שלאחר שכבר תפס את הקשר
א פרייליכע לעבן און א לעכטיג׳ן שבת
שיצלח בשליחותו״. עם הקב״ה וכבר הכיר את האמת האמיתית ,יש בו ידידכם :ישעיה יצחק פרידמאן
על פי ״אש הפרשה״ כח לעבוד ולהתאמץ למען האמת עצמה ,גם אם אין
לימוד דרכי החסידות ממעשי הצדיקים
הרה״ג ר׳ משה רויטמאן שליט״א רב דקהל בני היכלא גבעת זאב תנו רבנן מעשה
הנידחים לאביהם שבשמים המה כפולים ומכופלים. אשר לפניו .״שלום עליכם רב-איד!״ האיר לו את
וכך פירש את המדרש בפרשתנו (בראשית רבה נט, פניו באור יקרות ,״מה שמך?״ ,״חצק׳ל״ ,ענה
לבלתי ידח ממנו נידח
ו) ,שדרשו את הכתוב (כד ,א) :״ואברהם זקן בא הבחור והתנשף בקול. בין רחובותיה של העיר בילגורייא ,התהלך חצק׳ל.
בימים וה׳ ברך את אברהם בכל״ -״בא בימים ,רבי ״אוהו ,חצק׳ל! אורח חשוב אתה לי!״ ,קיבלו הצדיק וכמו תמיד ,כל מי שהבחין בו מרחוק ,חמק ועבר
אבא אמר ,בא בכפלון מפולש (שער פתוח) לחיי לו לצידו השני של הרחוב ,בכדי שלא לעבור בתוך
בחמימות רבה וביותרת הכבוד .ואז פנה אל זוגתו
העולם הבא״. ארבע אמותיו.
הרבנית הצדקנית ע״ה ובישר לה :״הלא חצק׳ל
ולא מפני אלוני העץ החסונים שנשא על גביו
״בא בכפלון״ היינו שבא בכפל ,ותוכנו העמוק הגיע הנה! לא בכל יום מגיע אל ביתנו אורח נכבד
היו הבריות מתייראים ,אלא מפני חצק׳ל עצמו,
הוא ,על פי מה שכתוב ב״חובות הלבבות״ (שער שכזה ,הגישי נא כיבוד...״
שבאופיו הגס והאלים הטיל אימה על הציבור,
אהבת ה׳ פ״ו) :״וראוי לך אחי לדעת ,כי זכויות חצק׳ל התרגש עד עמקי נשמתו מקבלת הפנים
עד שהיו גזעי העץ שעל גביו נחשבים לעומתו
המאמין ,אפילו אם יהיה מגיע אל התכלית החמה .הרי מעולם לא זכה לכזאת ,בכלל ,אימתי
כעדינים שבבריאה.
הרחוקה בתיקון נפשו לאלוקים יתברך ,ואילו זכה לקרבה ממאן-דהו ,ועוד מרב העיר בכבודו
בחור מבוגר ובודד היה חצק׳ל ,סוחר העצים .את
היה קרוב למלאכים במדותם הטובות ומנהגיהם ובעצמו!
יגונו הרב על מצוקות חיי ילדותו הטמין היטב
המשובחים ,והשתדלותם בעבודת הבורא ואהבתם אך כ״ק מהר״ם זי״ע לא הסתפק בהגשת הכיבוד,
במעמקי לבבו השבור לחלוטין והמבולבל למדי.
הזכה בו ,אינם כזכויות מי שמורה בני אדם אל הוא אף התיישב לשיחה ארוכה עם חצק׳ל ,התעניין ״אין אחד שמבין אותי״ ,היה חוזר ומשנן בקרבו
הדרך הטובה ,ומיישר הרשעים אל עבודת הבורא, בו ובחייו ,עד שכבש את לבו השבור וחיזקו חיזוק מאין הפוגות ,״אין דורש לנפשי״ ,וכך המשיך
שזכיותיו נכפלות בעבור זכיותם בכל הימים ובכל רב ועצום. בניסיון למשוך תשומת לב ,דרך התנהגות פראית
הזמנים״. חצק׳ל יצא את הבית כאילו נולד זה עתה ,כבריה וחסרת מעצורים ,מבלי להבין כי התנהגותו זו רק
והנה אברהם אבינו ע״ה ,היה מורה בני אדם אל חדשה .מני אז הלך והשתנה פלאות ,אורחותיו מרחיקה יותר את הבריות מקרבתו.
הדרך הטובה ומיישר דרכם אל עבודת הבורא התעדנו ,והיה לאיש אחר .וכאות הוקרה לרבו כך התהלך ברחובה של עיר ,עצב ומדוכדך עד
יתברך ,כדבר האמור (בראשית יב ,ה) :״ואת הנערץ שהשייבו בתשובה וקירבו לאביו שבשמים, דכדוכה של נפש ,עיניו כבויות ופניו נפולות ,עד
הנפש אשר עשו בחרן״ ,ופירש רש״י :״אשר עשו היה תורם מכספו עצים להסקה לכל בתי שצדו עיניו את כרוזי הענק שכיסו את קירות בתי
בחרן ,שהכניסן תחת כנפי השכינה״ ,וכן כתיב המדרשות ,המקוואות ,ושאר המוסדות הציבוריים הרובע היהודי ,ובישרו בשמחה על בואו של הרב
(שם כא ,לג) :״ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בעיר בילגורייא ,כולם קיבלו את העצים דבר- החדש להשתכן בעיר ,הלא הוא הרה״ק רבי מרדכי
בשם ה׳ קל עולם״ ,ופירש רש״י :״על ידי אותו יום-ביומו ,חינם אין כסף ,על חשבונו של חצק׳ל, מבילגורייא זי״ע ,שעלה באותם הימים לכהן פאר
אשל הוקרא שמו של הקב״ה אלו-ה לכל העולם״, עד שהקיץ הקץ על אותה קהילה קדושה בעלות כ׳מרא דאתרא׳.
וכדאיתא בגמרא (סוטה י ,ב) ,ולכן ״בא בכפלון כל בניה באש כבשונו של אושוויץ ,יחד עם שאר ביקש חצק׳ל לתהות על קנקנו של הרב החדש,
מפולש לחיי העולם הבא״ ,והינו שזכויותיו ושכרו קהילות הקודש ,הי״ד. הלך ובדק עד שמצא את מעון הקודש .משהגיע
נכפלו בשל זכויותיהם של האנשים שקירב תחת אל המקום ,הניח את העצים מבחוץ ,וכדרכו תמיד,
כנפי השכינה. ••• התפרץ אל תוך הבית פנימה ,מבלי לדפוק על
לרגל הילולת הרה״ק רבי מרדכי מבילגורייא זי״ע ואלה הדברים אשר דיבר אותו צדיק ,והובא בספרו הדלת תחילה ,וללא כל נימוס של כבוד ודרך ארץ.
– כ״ה חשון ׳פרשת מרדכי׳ ,שזכויותיו ושכרו של המקרב נפשות הביט בו הרה״ק מבילגורייא ,וכהרף עין הבין את
הלכה ומעשה
הרה״ג ר׳ יודל וויינגארטן שליט״א יו״ר מכון יסוד החסידות דבר הבעל שם טוב
בשדה׳ .מלמד שתקן תפלת מנחה (ברכות טו .):ויש השקיע את מחשבותיו ודיבוריו באחת מכוחות
לתרץ על פי פסוק (שיה״ש א יד) ׳משכני אחריך הנפש ,אם חסד (דיבורים הקשורים לאהבה)
לשוחח עם הקב״ה
נרוצה׳ ,כי הכלל ,כל המחשבות זרות באים בתפלה או גבורה (דיבורים הקשורים להגבלת כוח) ,או בפרשתיינו מתוארת הפעם הראשונה שתיקן יצחק
מחמת דברים אחרים שדבר ביום ,והן גם כן תפארת (דיבורים שבהם הוא רוצה להוכיח את אבינו את תפילת מנחה ,בפסוק ׳ויצא יצחק לשוח
אותיות ,וכשמתפלל ומעלה אותיות התפלה ,באים שלימותו ומוצלחותו) ,או ניצוח (דיבורים שבהם בשדה׳ .תפילת מנחה מתוארת בתורה בלשון
גם כן האותיות שדבר ביום ,להעלות אותם למעלה הוא רוצה להוכיח לשני שהוא זה שינצח) או הודיה ׳שיחה׳ שהיא אחת מלשונות התפילה ,ובאה לבטא
לבורא יתברך .וזהו פרוש הפסוק ׳משכני׳ ,יש לומר (דיבורים שנועדו כדי להכניע את השני העומד את הצורה שבה אדם פותח את הקשר שלו עם
פרושו :׳משכני׳ ,רוצה לומר מה שנמשך מחשבתנו מולו) ,או התקשרות (כגון ענייני שדכנות העוסקים הקב״ה באמצע עסקיו והיותו טרוד בענייני עולם
בתוך התפלה למחשבות זרות ,אנו עושים ש׳אחריך בקשר שידוכין) ,ומעלה אותם לקדושה על ידי הזה.
נרוצה׳ ,שאנו מעלים אותם ,׳משכני אחריך נרוצה׳, שהוא משתמש בהם בדיבוריו אל הקב״ה ,בכך הוא תכליתה העיקרית של התפילה היא להכניס את
רוצה לומר להעלות אותם .עכ״ל המגיד. מעלה את הכוחות הנפש שלו מהמקומות הנמוכים אורו של הקב״ה בתוך ענייני האדם .מטבעו של
על פי המבואר מבאר המגיד למה נקראת תפילת ביותר ,אל המקום המתוקן ביותר – הקשר שלו עם האדם השקוע בעניני עולם הזה ,שרגיל הוא לראות
׳מנחה׳ בשם זה שמשמעותו ׳מתנה׳ – וזה לשונו הקב״ה .כל זה נקרא בשפתה של תורת החסידות בעסקי פרנסתו ושאר דאגותיו כמציאות שאותה
שם :ועל פי זה יתרץ ,כי דרך משל כשנותנים מתנה ׳העלאת הניצוצות׳. הוא מנהל ,ואת תפילתו של הקב״ה כבקשה צדדית
למלך מאוצר ,אין לו כל כך תענוג ,כמו שנותנים עניין זה של תפילת מנחה קיים גם בכל תפילה בה הוא בא לבקש כעין גיבוי וסיוע לעסקיו .לא
מדברים אחרים .נמצא כשמעלה דבורים אחרים ותפילה ,כאשר עולים בליבו של האדם דיבורים כן ,אלא המנהל הוא הקב״ה ,והוא האדם עושה רק
לבורא יתברך הוא מתנה גדולה ,ויש לבורא יתברך שברצונו להגיד לאחד מהאנשים שמקיפים אותו השתדלות כדי לעשות ׳כלי׳ לקבלת השפע .זה מה
שמחה בזה .כלומר המלך נהנה יותר ממתנה בחייו ,כדי לפעול בהם את אשר צריך ,ואז כאשר שמיוחד בתפילת מנחה ,בה בעיצומם של העסקים,
שהוכנה במצרכים הביתיים של האדם ,ומהמקום נזכר שהוא עומד בתפילה הוא מעלה אותם ,מיד הוא מזכיר לעצמו את העיקר ,ש׳בכל תנועה ותנועה
הכי אישי שלו ,יותר מאשר מתנות יקרות ערך בשעת מעשה ,כאשר כוחות הנפש שלו מתעוררים שם אלופו של עולם׳ .זו היא הידיעה שבשלה בא
שהוכנו בגנזי מלכים ,מכיון שבכך מראה האדם את לפעול על ידי אותם המחשבות זרות שעלו בליבו, האדם לעולם – להביא את הקב״ה בעולם ,ובלשון
הקשר האישי שלו ,ואת המקום הכי עמוק שבנפשו לדבר לפני ה׳ ,לבקש מלפניו ולהתחנן לו .אם כי תורת החסידות ׳שכינה בתחתונים׳.
שאותו הוא מוסר להמלך. מטבע הדברים ,ענין זה מצוי יותר במנחה ,ולא דווקא באותה שעה שהאדם להוט להמשיך בעסקיו,
ממשיך המגיד ומסיים :וזה פרוש הפסוק ׳ויצא בשחרית ,שאותה מתפללים בתחילת היום ,לפני וכבר הכין דיבורים חוצבים להבות אש ,שבהם
יצחק לשוח בשדה׳ ,׳יצחק׳ לשון שמחה ,רוצה שהאדם התעסק בעסקיו ,או במעריב – לאחר תכנן לשכנע את המעסיק/השדכן/העובד בצדקתו,
לומר ש׳יצא׳ מזה שמחה גדולה לבורא יתברך, שלפעמים האדם כבר סיים את סדר יומו וכבר הוא משתמש באותם כוחות נפש עצמם כדי לדבר
׳לשוח בשדה׳ ,שהיה מעלה בתפלתו דברים אחרים לסדר את כל אשר חפץ לעשות באותו היום. אל הקב״ה ,ומזכיר לעצמו מי הוא המחליט האמיתי,
כמו שדה ,שתקן תפלת מנחה רוצה לומר שזה הוא וכך כתב בדברות המגיד (חיי שרה סימן ג עמוד וממי באמת צריך לבקש.
מתנה גדולה ,מנחה לשון מתנה ,ודו״ק. מד) :בפסוק (בראשית כד סג) ׳ויצא יצחק לשוח באופן זה ,האדם משתמש בכוחות הנפש שבהם
שערים בעבודת ה׳ מתוך העמקה בספרי חסידות
מאוצרות המשפיע הגה״צ רבי יחיאל יהושע שיינפלד שליט״א אש העבודה
שו״ת עם המשפיע (ה)
מותר להתענג בעולם או לא?
העוה״ז ,ורק לאחר ששולט על עצמו ומרגיל את נפשו פרט ופרט בבריאה ,והכל נעשה ׳טוב ורע׳ ,ושוב שאלה:
להיות מוח שליט על הלב ולא לשלוח ידו לכל דבר אי אפשר להתדבק בתענוג גשמי בלי להרגיש את
מחד גיסא אין הקב״ה רוצה שנהנה מעוה״ז ,מאידך
אלא לאחר מחשבה ,הוא יכול להתחיל בעבודה כזו. טעם הפירוד ,כי כאשר יהודי אוכל מיני מתיקה הוא
צריכים להכיר טוב ולברך על כל הטוב שאנו נהנים,
ואכן מצינו בשבת קודש ,שאז חוזרים לצורה מרגיש שאינו יכול לברך ברכה בהתלהבות ואריכות
הרי שטובה הוא לנו הטוב הגשמי בעולם הזה?
האמיתית של הבריאה ,יש מצוה להתענג ולהתקדש כמו ׳על נטילת לולב׳ או ׳להדליק נר חנוכה׳ ,הוא
במאכלי שבת ,ודבר זה מוטל עלינו בכל עת להגביה נתפס כגנב ,כאילו מתעסק כאן עם דבר שאינו
את הגשמיות לצורך גבוה ,כי בשמים לא בודקים ׳מה׳ לרצון הבורא ית׳ ,כי יש כאן הרגשה כאילו אומרים
אנו אוכלים ,אלא ׳למה׳ .וכמאמרם ז״ל (נזיר כג :).מאי להקב״ה :עכשיו אני רוצה לנסות להסתדר בעצמי, תשובה:
דכתיב ׳כי ישרים דרכי ה׳ וצדיקים ילכו בם ופושעים למצוא לבד את התענוג בדברים נפרדים שאינם
שייכים לקדושה. הסתירה הגדולה
יכשלו בם׳ ,משל לשני בני אדם שצלו את פסחיהן,
כל אחד מאיתנו שואל את השאלה הזאת:
אחד אכלו לשום מצוה ואחד אכלו לשום אכילה ומי שמכניס לקרבו מאכלים כאלו של פירוד,
גסה ,זה שאכלו לשום מצוה -׳וצדיקים ילכו בם׳ ,וזה והמאכלים נהפכים להיות דם ,ומכך הוא מקבל כח מצד אחד -הרי הקב״ה ברא עולמו כדי להטיב ,כדי
שאכלו לשום אכילה גסה -׳ופושעים יכשלו בם׳. לחשוב מחשבות ולהרגיש הרגשות ,ברור מאליו להתענג ,ואף מברכים בכל עת על הטובה הגשמית,
שהמחשבות וההרגשות מושפעות מכח הפירוד, ובפרט בנוסח ברכת האילנות שמברכין ״שלא חיסר
ואיככה יוכל להתעלות מעט מעולם הזה הגשמי בעולמו כלום ,וברא בו בריות טובות ואילנות טובות
׳רוחניות׳ אינה דבר קדוש ,ו׳גשמיות׳ אינה דבר טמא המושך את האדם כלפי מטה להתנהג כבהמה ליהנות בהם בני אדם״ ,וכן במטבע ברכת ׳בורא
ידוע כי החסידות שינתה את ההסתכלות בתחום המחפשת כל היום תאוות ומאכל ,בעוד הכח המחיה נפשות רבות וחסרונם״ פירשו התוס׳ (ברכות לז).
העבודה הגשמית בעבודת ה׳. אותו מקורו בפירוד מהקב״ה. ״על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי ,כלומר
יש אנשים שחושבים שהעולם מתחלק לשנים: על כל מה שבעולם ,שגם אם לא בראם יכולין העולם
החלק הראשון הוא ׳רוחניות׳ שהוא דבר קדוש, ״כאשר יהודי לחיות בלא הם ,שלא בראם כי אם לתענוג בעלמא
והחלק השני הוא ׳גשמיות׳ שהוא דבר טמא .אך אוכל מיני מתיקה כמו תפוחים וכיוצא בהן״.
באמת זוהי שיטת הגויים ונזיריהם ,אשר ככל הוא מרגיש שאינו ומצד שני -כל הנאה שהתענגנו עליה בעולם,
שהאדם מתנתק מהגשמיות ,ופורש ממאכל ומשתה הולך לעלות לנו ביוקר בעולם הבא ,לאחר חיבוט
יכול לברך ברכה
ושינה והתעסקות בגוף הגשמי ,ועוסק יותר בדברים הקבר שתפקידו לנער אותנו מכל ההשתקעות
רוחניים ,מחשבות וחקירות שכליות ,כך הוא מתקדש
בהתלהבות ואריכות בהנאות הגשמיות ,ולכן צריך להתנהג ב׳פרישות׳
ומתעלה יותר. כמו ׳על נטילת לולב׳ ולהתרחק מכל ענייני העולם הזה כמבואר בכל ספרי
מאחורי הדברים הללו מונח יסוד מוטעה ומשובש, או ׳להדליק נר חנוכה׳, החסידות והמוסר.
שהקב״ה נמצא ברוחניות ואינו נמצא ח״ו בגשמיות, הוא נתפס כגנב, והנה שאלה זו מורכבת מאוד ,כי בעוד אצל אומות
ולכן ,ככל שפורש מהגשמי ומתדבק ברוחני ,כך הוא כאילו מתעסק כאן העולם יש תשובות ברורות לכך ,הם מבינים שאי
יותר דבוק באלוקותו ית׳. עם דבר שאינו לרצון אפשר להתדבק ברוחניות כאשר משוקעים בגשמיות
אבל רבותינו צדיקי החסידות שינו את סדר ולכן דוגלים בפרישות קיצונית ונזירות מוחלטת ,אבל
הבורא ית׳ ,כי יש כאן
החלוקה ,והודיעו כי ׳רוחניות׳ אין לה שום שייכות אצלינו בני ישראל ,העם הקדוש והנבחר ,הדברים
הרגשה כאילו אומרים מעורבים מאוד ,שכן כל גופי התורה מיוסדים על
לקדושה ,ואין לה שום שייכות לאלוקות .יש בארצות
הניכר נזירים עובדי אלילים שדבוקים כל היום להקב״ה :עכשיו אני העניינים הגשמיים ,כי תכלית הבריאה היא להכניס
ברוחניות ושכליות ,ופרושים לגמרי מכל דבר גשמי, רוצה לנסות להסתדר את האלוקות בתוך הגשמיות ,לאכול כדת תורה ,לנהל
ובכל זאת אין לזה שום שייכות עם קדושה ועם בעצמי ,למצוא לבד מקח וממכר באמונה ,ולהתנהג בגשמיות על פי רצון
אלוקות. את התענוג בדברים הבורא .בשביל כך באנו לעולם ,ומי שבורח מכך -הרי
זה כמו חייל הבורח משדה המלחמה ,כי רצון הבורא
הבעש״ט הק׳ לימד את תלמידיו כי ׳רוחניות׳ אינה נפרדים שאינם
דבר קדוש ,ו׳גשמיות׳ אינה דבר טמא ,וצריך לבדוק כל ית׳ הוא שהקדושה תבוא מתוך החיים והגשמיות.
שייכים לקדושה״
דבר לגופו :אם מתעסק בגשמיות לשם שמים -הרי והנה האמת האמיתית היא ,כי ביסוד הבריאה -
הוא מתקדש בקדושה של מעלה ומתדבק באלוקותו קודם חטא עץ הדעת -היה האדם צריך להתענג על
ית׳ ,ואם עוסק ברוחניות ובדברים שכליים שלא לשם העלאה לצורך גבוה ה׳ במעדנים גשמיים ,כמו אדם הראשון שהמלאכים
שמים ,אין לזה שום שייכות עם קדושה ועם אלוקות. אך כאשר אוכל לשם שמים ,וחושב בדעתו שרוצה היו צולים לו בשר ומוזגים לו יין ,והוא יושב דבוק
קדושה ואלוקות פירושו שהאדם מתעסק באכילה לאכול לצורך גבוה ,גם כאשר מחפש תירוץ דחוק בדביקות אלוקית בקדושה של מעלה ,כמו שרשו
או בלימוד התורה או בכל דבר שבעולם מתוך לכך ,אזי הוא אוכל מתוך חיבור לקדושה ,והתענוג חז״ל (ב״ר עז) ׳ויניחהו בגן עדן׳ לענגו ולעדנו,
התעוררות וכוונה להתדבק בהשי״ת ולעשות רצונו מקרב אותו לדביקות הבורא. וכדאיתא בירושלמי (קידושין פ״ד הי״ב) :עתיד אדם
ית׳ ,ולכן אם יאכל האדם כל היום לשם שמים ,הרי זה אך כדי להגיע לדרגה זו ,צריך להתחיל תקופה ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל.
חשוב יותר מאחד שמתהלך במושכלות רוחניים כל ארוכה להתגבר על היצר הטבעי המושך אותו אלא שלאחר חטא עץ הדעת -שהיה בענייני
היום ,שלא לשם שמים. מנעוריו אל תאוות העולם הזה ,ולמנוע עצמו מתאוות אכילה וכיוצ״ב -התערב הרע וההסתר בתוך כל
יש לך שאלה בעבודת ה׳ -מקומך כאן!
לאור הביקוש הרב ,אנו פותחים כעת בתחילת השנה
את המדור החדש -״שו״ת בעבודת ה׳״
הציבור הקדוש מוזמן לשטוח את שאלותיהם -בפניה למערכת
המשפיע הרה״ג ר׳ נפתלי שובקס שליט״א
ללמוד איך להנגיש רעיונות מספרי רבוה״ק ,בהסברה נעימה השוה לכל נפש. שערי השפעה
לא משנה מה אתה עושה .רק איפה הראש שלך!
"הערט אויס" ,מחדש יעקב שמעון את השיחה ממקום שפסקה" ,על זה השמש עלתה אל מרום שבתה לעוד יום של עבודה ועמל ,כל אחד
נאמר 'אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה' .אף פעם ועבודתו .הם עמלים ואנו עמלים .קבוצת האברכים הניצבת בצד הדרך,
לא חילקו כאן מיליונים .התמודדויות תמיד היו .הן אמת שהמחירים ממתינה להסעה הקבועה לכולל ,נשאבה לשיח ער.
האמירו והגזרות החמירו ,ועדיין ...גם בשנים הראשונות אחר החתונה אהרן הזכיר את שכר הדירה המרקיעה שיאים חדשים ,וקורעת-כיסים,
התמודדתי עם דאגות פרנסה. הטורדת מחשבותיו כפעם בפעם ,בעיקר בתאריכים מסוימים בחודש.
"אבל – יש אמרה אחת ,שמלווה אותי מאז ועד היום .מהרגע שראיתיה "מה אגיד לך" ,נאנח משה אשר" ,כולנו באותה סירה .אבל מה אתה
מובאת באיזה ליקוט -ספר ,שאפילו אינני זוכר שמו ,התאהבתי בה חושב ,שפעם היה יותר קל? תמיד היו עובדים קשה ,והפרנסה אף פעם
והנחתי לה לחלחל עמוק בלבי .כל פעם שאני נדרש להתעסק בעניינים לא יצאה מהשרוול".
טכניים מעצבנים ,אני משננה לעצמי עוד פעם ועוד פעם .זאת אחת מן
"שמע נא" ,משיב אהרן" ,כמובן שלא יחדל אביון מקרב הארץ ,וקשה
האמרות שמשנות את המבט לגמרי.
פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף .אך בכל זאת הרשיני לחלוק עליך .אני
"ה'שפת אמת' אומר ווארט על המשנה באבות' :המקבל עליו עול תורה סבור שאחרי הכול – היה פעם יותר קל .המחירים לא היו יקרים כל-כך,
– מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ' .מדקדק ה'שפת אמת' :לא ואברכים צעירים לא התהלכו במצח חרוש קמטי דאגה".
נאמר שמעבירים ממנו מלכות ודרך ארץ.
"על סמך מה אתה טוען כך?" שאל משה
ייתכן שהוא עדיין צריך לעמול לפרנסה
שפת אמת
אשר בספקנות.
ושיהיו לו צרות עם הצבא ,אבל ה'עול', חיי שרה תרמ"ט: "תשמע ,אני הצעיר במשפחה .אחי הבכור
יורד ממנו .זה לא תופס לו את הראש כל
היום .ובלשונו הק'' :שלא יתערבב ע"י במדרש עבד ...על פי המשנה, מבוגר ממני בעשרים שנה ,והוא עצמו
מספר לי כמה זה השתנה מאז ועד היום.
העסק' .אתם שומעים?"
המקבל עליו עול תורה מעבירין המלגה בכולל היא הדבר היחיד שנשארה
"רגע ,למה באמת?" ,מעיר משה אשר,
"אדם שלומד כל היום – מגיע לו שיהיה ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. בערך אותו דבר ,אותו סכום .ואילו כל
פטור מדאגות פרנסה ,לא?" ולא אמרו מעבירין ממנו מלכות הדברים מסביב? יוקר המחיה ,שכר דירה,
ביטוח לאומי ועוד ועוד – זינקו מאז פי
"הוא אכן פטור מדאגות פרנסה" ,אומר
יעקב-שמעון בטון מודגש" .תאמין או לא,
ודרך ארץ .שהרי אמרו חז"ל יפה כמה! הב"ב עובדים קשה ,הבעל לוקח את
אבל יש כזה דבר .ייתכן שיהיה לאדם שק תלמוד תורה עם דרך ארץ. הילדים ללימודים ,התרגלנו למהלך חיים
כזה ...איך אפשר להשוות בכלל עשרים
מלא של צרכי פרנסה ושאר טרדות – ובכל
זאת ראשו משוחרר ונקי. רק עול דרך ארץ אמרו ,שצריך שנה אחורה -לעכשיו? מי עוד מדבר אחר
כל הגזרות; צבא ,מעונות"...
לגופו של עניין – לקדוש ברוך הוא יש את האדם שלא יתערבב ע"י העסק "בוקר טוב".
החשבונות שלו מה נכון לכל אחד.
ולא יתקשר בכל העסקים אשר לא ומפנים השניים משתתקים פתאום
יש כאלה שמשקיעים עצמם בתורה
במסירות נפש ,והם זוכים להיפטר לגמרי
לה' המה... ראשיהם .יעקב שמעון הגיע.
"בוקר טוב יעקב שמעון" ,משיב משה
מעול פרנסה ודרך ארץ .ויש ,שאילו לא
היה עול הפרנסה נתון על צווארם – זה
אבל מי שזוכה ,הגם שהוא באיזה אשר" .הגעת בדיוק בזמן הנכון!"
לא ממש היה בריא להם ...כבר אמרו חז"ל עבדות או בדרך ארץ ,מכל מקום "כלומר?" פוקח יעקב שמעון עיניים
שואלות.
'יפה תורה עם דרך ארץ ,שיגיעת שניהם
משכחת עוון' .על כל פנים – בין כך ובין כך
אינו כפות ומשועבד לזה. "אנחנו מדברים פה על קושי הפרנסה
– דעו לכם שאפשר לחיות בשלוות הנפש בימינו" ,מסביר אהרן" ,על יוקר החיים
גם בתוך חבילי הטרדות שמסביב". וההוצאות המרובות .כשהמילגה בכולל
נשארה כמעט כמו לפני עשרים שנה".
"אז מה למעשה?" שואל אהרן" .לדבר זה קל ,אבל אתה יודע שזה לא
פשוט להפנים ,ולחיות עם זה ,כשם שזה נשמע .יש לך עצה?" יעקב שמעון מתחייך קמעא" :מה אגיד לכם .זה באמת לא הכי קל
ופשוט .ברוך השם אני יושב בכולל כבר חמש עשרה שנה ,ואינני זוכר
יעקב שמעון מכניס כף ידו לתוך כיס הרעקל ,וכעבור רגע מוציא משם
שפעם היה כל כך קשה כמו היום .דברים לא היו כל-כך יקרים כמו
כרטיס ומושיטו לנגד עיניהם .וכך רשום על הכרטיס:
היום .חז"ל כבר אמרו 'בעקבתא דמשיחא היוקר יאמיר' .אבל -אתם
הרבי ר' בונים מפרשיסחא זי"ע" :יגיע כפיך כי תאכל" – יגיע כפיך ,ולא יודעים -מסתדרים ברוך השם".
יגיע ראשך ,אז – "אשריך וטוב לך".
"איך ,באמת ,אתה מסתדר כל-כך בקלות?" ,מתעניין אהרן.
"אתם רואים? את הכרטיס הזה אני שומר בכיס כל הזמן .כשאני הולך "אני מסתדר בקלות?" מעגל יעקב שמעון זוג עיניים תמהות" ,למה
לבנק לסדר עניינים ,להתעסק בביוקרטיה שאני נרתע ממנה ,לדבר עם נראה לך כך? אתה יודע כמה קשה אני עובד? בכתיבת הסת"ם שלי אני
פלוני ועם אלמוני – אני מוציא את הכרטיס וקורא אותו בריכוז ,ומזכיר משקיע חמש שעות ביום! וזאת כמובן מלבד הלימוד בכולל יום מלא.
לעצמי מה עיקר ומה טפל .מה נצחי ומה היום קיים ומחר אין .כצל עובר גם זוגתי אינה שוקטת על השמרים .מה נראה לכם ,יש לי שמונה ילדים
וכחלום יעוף... בלי עין הרע לפרנס ,לשלם שכר לימוד ...ועוד מעט אני כבר מחתן את
"כך ,ידי עסוקות במלאכה – אבל הראש נשאר פנוי לתורה' .המקבל עליו בני בכורי ,בסייעתא דשמיא."..
עול תורה – מעבירין ממנו' וכו'. השניים מביטים עליו במבטים מופתעים קמעא" .באמת??" -משה אשר
"ה'עול תורה' מתבטא לפעמים בשקיעת המחשבות בעומק הסוגיות פוצה פיו ראשון " -זה ממש לא ניכר עליך .אני רואה אותך בכולל יושב
שלמדנו בכולל ,להישאר ליגן אין לערנען גם כשעוזבים את בית המדרש ולומד במלוא הריכוז .אתה נראה רגוע ,במנוחת הנפש ויישוב הדעת,
ומקיימים ובלכתך בדרך .ולפעמים זה מתבטא בעצם זה שאני זוכר מה ממש מקנא צו זיין ...הייתי בטוח שיש לך שווער וכדו' המפרנס אותך.
תכלית חיי ומה רצון השי"ת ,גם אם קשה לי כרגע לחשוב בלימוד ,זה גם איך אתה אכן מצליח?"
'עול תורה' .לחיות על פי תורה .להיות עסוק ברצון השי"ת - שריקת הטנדר מזמינה אותם לעלות אל תוך הדלת הפתוחה .החבורה
"נסו והיווכחו!" נכנסת פנימה ,ומתיישבים במושבים סמוכים.
יוצא לאור ע״י
(ע״ר) ממלכת אש החסידות העולמי
לקבלת הגליון להארות ולהערות -טלפון 02-5026558 :פקס 02-5702061
a025026558@gmail.com
