השגחה פרטית · Hashgacha Pratis — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד
סיפורי
השגחה פרטית
מופלאים
המתרחשים
בימינו
ודברי התעוררות
מתוך
'קו השגחה פרטית'
עולם של אמונה .חיים של בטחון
עלון 216 פרשת חיי שרה -כ"ז בחשוון תשפ''ז
בהשגחה סיפורי אמונה ובטחון מצדיקי הדורות זי"ע
השגחה עליונה
הדף שהביא לה ילדים טובים הארנק ששב משמיים
פשוט מדהים מה עושה תפילה. ניצב הגאון רבי בן ציון אבא שאול על שפת כבש המטוס ,בדרכו חזרה מאיראן
וכך סיפר לי יהודי סיפור שהוא מכיר מקרוב: לארץ הקודש .לפתע הוא מבחין כי הארנק ובו הכסף הרב ,נותר בבית הדואר
המקומי – ומיד הוא פותח את פיו באמונה ,מאמץ את ליבו בביטחון...
בבית שהיה רחוק מתורה ומצוות קרה דבר מעניין
כבר היו רגליהם עומדות על המדרגות המוליכות לעבר עיניהם של יהודי איראן לא שבעו מלראות :שוב
ביותר :שלושה ילדים חזרו בתשובה בתוך תקופה כבש המטוס. ושוב הביטו בהערצה ובכבוד גדול בדמותו המאירה
קצרה. אלא שאז שלח הרב את ידו לכיסו ,והבחין בחסרונו והאצילית של הגאון הגדול רבי בן ציון אבא שאול,
האמא ,שמסכנה לא הבינה את המתנה שקיבלה, של הארנק. וליבם התרונן בקרבם .זה שנים רבות שלא פגשו
בדמות רבנית חשובה ורמת מעלה ודרגה שכזאת ,גאון
בכתה כל הזמן ולא הבינה איזה רע עשתה לילדיה, הארנק איננו .הוא נשכח על השולחן במרכז הדואר
בלב ליבה של טהרן הגדולה והשוקקת. מיושבי ארץ ישראל.
שלא הלכו בדרך שבה חינכה אותם. מסע נדיר והיסטורי ערך הגאון הגדול רבי בן ציון אבא
אולם ,לא איש כרבנו בעל ה'אור לציון' יתאנח ויצטער.
יום אחד דופקת אשה על דלת ביתה ושואלת שאול בעל ה'אור לציון' זצ"ל ,כשיצא מארץ ישראל
שום אנחה לא נשמעה מפיו ,ואף לא הבעת כאב קלה לאיראן הרחוקה .היה זה בשנים בהן עדיין ניתן היה
אותה" :תגידי לי ,למה זכית בשלושה ילדים טובים עלתה על פניו. לנסוע בשטחי איראן בבטחה .במיוחד הטריח ראש
כל כך? מה עשית בשביל זה?" "ריבונו של עולם!" פתח רבי בן ציון ואמר ברגש: הישיבה את עצמו ונדד למרחקים כדי לעודד את
האמא ענתה שהיא לא עשתה כלום בשביל זה, "אינני דואג כלל בשל הארנק ומאות הדולרים שהיו רוחם של אחיו יושבי פרס ,לרומם וללבות את הגחלת
בו ,כי בוטח אני בך ומאמין באמונה שלמה שאתה זן היהודית ,ולהשפיע עליהם שישלחו את בניהם אך ורק
ואדרבה ,על כך היא בוכה כל הזמן :למה זה קרה
ומפרנס ,וגם כעת תמשיך להחיותני ולתת לי את כל למוסדות לימוד כשרים והגונים.
לה? צרכיי!"...
בהתרגשות אדירה התקבל הרב בכל עיר ועיר שבה
האשה ניסתה להסביר לה עד כמה גדולה הזכות סיים הרב את דבריו ,וכבר פנה להמשיך ולעלות הופיע בהדרו .דבריו מלאי החן והאמת שנחצבו
לחיות כיהודי אמיתי ,ושאלה אותה" :אולי תגידי לי, למטוס .אלא שלפתע נשמע קול מאחור... ממעמקי ליבו הטהור ,חדרו היטב לליבות השומעים
מה עשית בכלל כדי שיהיו לך ילדים טובים?" לעיני הרב והמלווים נראה ערבי פרסי מקומי ,הרץ ועשו רושם כביר .תיכף ומיד נענו כולם ואמרו כי
לעברם בנשימה טרופה ובידו לא אחר מארנקו של מקבלים הם על עצמם להקפיד ולשמור היטב על
כששמעה את המילים "ילדים טובים" ,נזכרה הרב... חינוכם הטהור של בני דור העתיד.
האמא וסיפרה שהייתה בסמינר קירוב ,שם דיברה "כבודו שכח את הארנק!" קרא הפרסי ,מגיש לרב את בתום תקופת המסע יצא הגאון רבי בן ציון יחד עם
דרשנית ואמרה שיש דבר מסוים שאם אומרים האבידה היקרה. פמליית המלווים ,לעבר טהרן עיר הבירה ,אל שדה
אותו ,זוכים לילדים טובים .וכמובן ,איזו אמא לא האירו פניו של רבינו בעל ה'אור לציון' ,והוא פנה אל התעופה הגדול 'מהראבאד' ,משם יטוסו חזרה לארץ
מלוויו" :הלוא אמרתי לכם שאל לנו לדאוג ,רק לבטוח הקודש.
רוצה ילדים טובים? לקחתי את הדף שחילקו שם,
בד' יתברך אבינו הרחמן!"... הגיעו הרב ופמלייתו לשדה התעופה ,ושם נוכחו לדעת
ובמשך תקופה ארוכה אמרתי את מה שרשום בו.
כי כזה היה הגאון המופלא רבי בן ציון אבא שאול כי הטיסה היעודה תתאחר ,ותתקיים פרק זמן ניכר
ואת האמת ,היא מסיימת ,לא הבנתי בכלל מה זכותו תגן עלינו .מעולם לא חרד או דאג ,כי תמיד בטח לאחר השעה שנקבעה .רבי בן ציון כהרגלו ,לא סבל
שאני אומרת. במנוחת הנפש שלמה בבורא יתברך .וכפי שהעיד על את איבוד הזמן לריק ,והחליט לנסוע אל תוך העיר כדי
עצמו פעם אחת ,בעת שנכדיו ובני ביתו שוחחו בעניין לשגר מכתב גלויה נצרך בבית הדואר המקומי.
האשה שאלה אותה אם עדיין יש לה את הדף .היא
מלחמה שהייתה: עמד הרב בבית הדואר ,רשם מספר שורות על גבי
אמרה שכן והוציאה לה את 'תפילת השל"ה'.
"דעו לכם כי מימיי לא פחדתי ,כי ד' רועי ולא אחסר!" הגלויה ,ומסרה לפקיד שישב מעבר לדלפק .אחר
כך פעלה התפילה ,כשהיא כלל לא ידעה מה היא --- כך שלף את הארנק מכיסו ושילם את עלות שליחת
אומרת! הערבי הפרסי נותר לעמוד על מקומו ,רומז בידו לאות הגלויה .מיד אחר כך פנו הרב ומלוויו ,ונכנסו למונית
כי ממתין הוא לתשלום שכר בעד מעשה השבת בדרכם חזרה לשדה התעופה.
כשיהודי נעמד להתפלל ומבקש בכל לבו על כל
האבידה. איש מהם לא הבחין ולא שם ליבו ,כי הארנק ,על כל
דבר שהוא ,כמה וכמה הדבר פועל! תכולתו והכסף הרב שהיה בו – נשכח בבית הדואר...
הפטיר הרב בנחרצות ואמר" :לא תחנם!" ומיד עלה
שבת שלום ומבורך, במדרגות לעבר המטוס ,כשהוא אינו מתפעל כלל התקדמה פמליית הרב ונכנסה בשערי המעברים
פינחס שפר ממעשהו של הערבי ,ביודעו כי ד' לבדו הוא זה אשר המובילים פנימה לעבר המטוס .חלפו ועברו על פני
החזיר את הארנק. פקידי שדה התעופה ,החתימו את הדרכונים ,וכמעט
1
העלון הוא רק טעימה מ‑'קו השגחה פרטית' – אלפי סיפורים ומאמרי חיזוק מחכים לכם.
רוצים לגלות שלווה ובטחון בכל יום מחדש? התחברו ל'קו השגחה פרטית' *6176או 02-30-11-300
מן החלונות
"מי שלח את זה?" חבר של אח של החבר
"חבר של אח של חבר שלי".
מספר הבחור יחיאל מירושלים:
"איך קוראים לו?"
באתי לספר סיפור שמח .סיפור של שמחות ,סיפור של קול כלה
"שטרן". וקול חתן ושוב קול כלה ברוך ד' בתוך ביתנו ,בהפרש של כמה
יותר מזה אמא כבר לא יכלה לברר ,כי הבחור פשוט הלך לו לדרכו, חודשים בלבד .וכולם – כל אחד מהם ,הוא החתן או הכלה החשובים
ואנחנו לא הצלחנו להבין האם שטרן זה החבר ,או החבר של האח ביותר .כולם ילדים יחידים של ד' יתברך ,והוא נתן ,נותן וייתן.
של החבר. אכן ,אחי ושתי אחיותיי התארסו ברוך ד' ,ומועדי החתונות נקבעו:
"אולי אבא שלח כסף מראש?" מנסה אמא להבין .ככל שזה לא חתונה לפני פסח ,חתונה בקיץ וחתונה אחרי החגים.
הגיוני ,היא מתקשרת לאבא ,ואבא אומר" ,מה פתאום? אני לא יודע אבי ,המחותן כפול שלוש ,הוא תלמיד חכם שיושב ולומד כל היום
מכלום .כמה כסף יש שם?" בהתמדה גדולה .מאז ומעולם אנחנו זוכים לחיות בהשגחה פרטית
אמא פותחת את השקית .יש בה ערימה גבוהה של שטרות, אמיתית ,ולראות בלי הפסקה איך האבא הגדול שלנו שבשמיים לא
ומטבעות לרוב של עשר וחמש .היא סופרת ואומרת" ,זה נראה שוכח אותנו אף פעם ,ושולח לנו כל יום לחם לאכול ובגד ללבוש,
בערך עשרים וחמישה אלף שקל". בהשגחה פרטית מיוחדת ונפלאה.
"ברוך ד'". כעת ,כשהוריי נזקקו לסכומים עצומים לצורכי החתונות ,ידע אבי כי
אבא לא בהלם .הוא הרי ידע שיגיע .אמא נדהמת אבל לא יותר עליו לעשות משהו; השתדלות כלשהי כדי להכין כלי לשפע שיבוא.
מדי .הרי מראש היא בטוחה שד' ישלח כל מה שצריך וברגע שצריך. ובטוח שהוא יבוא.
הרבה שלוחים לו ,למקום ,והכסף הגיע בדיוק בזמן –ערב חתונות. בסופם של שיקולים לכאן ולכאן ,נסע אבינו לחו"ל כדי לאסוף כסף
ואנחנו בטוחים שזה רק משלוח אחד מני רבים שעוד יגיעו ,להשלים להכנסת כלה .הוא טס לארה"ב ,נכנס לבית המדרש וגילה שם את
ולשלם את כל צורכי החתונות והמסתעף לסימן טוב ולמזל טוב. שחשקה נפשו – את התורה הקדושה .גם שם יש יהודים טובים ,בתי
מדרש וכוללים ,ואוצר ספרים נאה ועשיר .כך ישב והמשיך בחוק
לימודיו ,כאילו העתיק את הכולל הירושלמי אל ויליאמסבורג .כיוון
ואז קרו ניסים שבכל זאת הגיע כדי לזכות את הרבים במצוות הכנסת כלה ,הוא
קבע לו זמן במשך היום ,שבו הוא מספר על מטרת בואו .ואכן ,עמך
מספר ר' יצחק פרחי מירושלים: ישראל נתבעים ונותנים :זה תורם עשר דולר ,זה חמש ,ויש שנותנים
היו לי כל הסיבות להוציא כסף .המון .כולן סיבות טובות ,וזו סיבה חמישים ואפילו מאה .איכשהו ,מבית כנסת לבית כנסת נאסף
טובה לשמוח ,ועדיין הלב פרפר :מאין אני הולך להביא את כל סכום כסף כלשהו ,קטן ונחמד ורחוק מאוד מלכסות את ההוצאות
המצלצלים האלו??? הגדולות והעצומות הדרושות לנישואי שלושה ילדים.
באותו יום ,כבר לא הייתה זאת ידיעה עמומה ומעורפלת ש'צריכים אנחנו בבית מחכים לבשורות טובות .ערב אחד ,כשאבא מתקשר
להביא הרבה כסף ויהיה בסדר' ,אלא ישבתי מול המספרים ,והם הוא מספר שעוד מעט הוא חוזר ,ועדיין אין לו מה לחדש" .עשיתי
ניצבו לנגד עיניי מאיימים יותר מאי פעם. את ההשתדלות שלי" ,הוא אומר לאמא" ,וזה מספיק .הכול יהיה
מה אני עושה?! האמת היא שייאוש החל לחלחל .כבר דמיינתי בסדר בעזרת ד' .עכשיו אני כבר מתכונן לחזרה הביתה".
שהצ'קים חוזרים ,האשראי נחסם וכונס הנכסים בדרכו אליי .זה אמא מבינה את המצב לאשורו .נכון ,אבא מחייך ושופע אמונה
היה רגע קצר .מיד תפסתי את עצמי ,קראתי לאוזניי "אל ייאוש", וביטחון ,אבל הרי הייתה לו מטרה בנסיעה הזו ,והוא לא מימש
והתחלתי לחשוב איך אני מתמודד עם ההוצאה העצומה שמצפה אותה .עוד מעט מגיעות החתונות .אנחנו רוצים לקנות מה שצריך,
לי. וצריכים לחכות .לא ברור למה ,לא ברור עד מתי .כרגע ,בכל אופן,
עודני חושב על כך ,ואני מקבל טלפון מהחברותא של הערב" :אני לא החנויות מבחינתנו סגורות.
אוכל להגיע היום לסדר שלישי". השיחה עם אבא מסתיימת בשעה שתים עשרה בלילה .מיד אחריה
"טוב שעדכנת" ,הודיתי לו ,ומיד ידעתי מה אני הולך לעשות בסדר נשמעות דפיקות חזקות מעם הדלת .מישהו בטוח שאנחנו חייבים
שלישי :אני הולך ללמוד ענייני ביטחון. לפתוח לו .הבנות נעלמות אל תוך הבית מרוב פחד ,ורק אני פותח.
לקחתי ליד את הספר 'מדרגת האדם' מאת הסבא מנובהרדוק זצ"ל, את פניי מקדם בחור שאני לא מכיר" .אתם משפחת איקס?" הוא
ופתחתי אותו בשער שעוסק בענייני ביטחון .לא סתם קוראים לזה מוודא .כשאני משיב בחיוב ,הוא מגיש לי שקית מלאה כסף.
'שער' ,כי כשאתה נכנס בעד השער ,אתה פשוט שם .סדר שלישי "אמא!" אני קורא מעם הדלת" ,מישהו הביא פה כסף".
שלם ישבתי עם הספר 'מדרגת האדם' .שעה וחצי של חיזוק, "מעניין" ,אמא מתקרבת לדלת" .רק רגע" ,היא קוראת לעבר הבחור,
מי שממנה שני אנשים למעשה אחד – מינויו מופסד.
לב .הפרק השלישי (ו)
השיר כך הבוטח בד’ וגם באחד מהברואים – ביטחונו מופסד.
והשער ֹלקיו ְל ַבּדֹויׁשיתִּ .ב ְטחֹונֹו ְל ָה ִׁשיתַ .רק ֶּב ֱא ָ ַה ַה ְק ָּד ָמה ַה ְּׁש ִל ִ
ֹלקיו יַ ְפ ִסידֹועּולתֹוִּ .ב ְטחֹונֹו ֶּב ֱא ָ
זּולתֹוַּ .ב ֲע ִמיתֹו ְּפ ָ ְוֹלא יְ ַׁש ֵּתף ָ
מֹוׁשְך יָ דֹו
ֵ ְּכ ִמּנּוי ֻׁש ָּת ִפים .נִ ְפ ָס ִדים נֶ ֱה ָד ִפיםָּ .כל ֶא ָחד
שירת קודש מרוממת
על פי ספר שער הבטחון זּולתֹוִ .ל ְבט ַֹח ַּבד’ ְּב ָכל ְמאֹודֹויַ ֲעזֹב אֹותֹוְּ .ב ָב ְטחֹו ְּב ָ
2
מאמר חיזוק ממשפיעי קו השגחה פרטית אבטח בך סיפורי השגחה פרטית שהתרחשו בדורנו אנו
הרה”צ ר’ יהודה מנדל שליט”א
התעמקות ,התקשרות עם בורא כל עולמים הזן ומפרנס לכול .אינני בודד בעולם,
השגחות – כותבים! ד' דואג לי ומחיה אותי בכל רגע ורגע ,והוא יודע בדיוק מה חסר לי ,וייתן לי הכול.
כדי לקבע בתוכנו את תחושת האמונה מבין הדברים שלמדתי באותו ערב ,תפס אותי במיוחד סיפור על הסבא
ולהחיות אותה ממש ,עלינו לכתוב סיפורי מנובהרדוק ,שביקש להשפיע על יהודי להרבות בעסק התורה ולהמעיט
אמונה והשגחה פרטית .לכתוב כפשוטו. בהשתדלות .אמר לו אותו יהודי" ,וכי מה ,איך אתפרנס?! הרי כסף לא נופל
הכתיבה חורטת לנו את העניין בנפש ,כותבת מהשמיים".
אותה על הלב ,מחדירה אותה לנשמה.
אמר לו הסבא" ,כסף כן נופל מהשמיים ,אלא שלא מרימים אותו".
כשכותבים סיפורי השגחה וחיים אמונה,
כוונתו הייתה שהקב"ה אינו משועבד לגדרי הטבע ,וכאשר הוא רוצה לשלוח
מתחילים לחיות אחרת ,ולראות בכל צעד
שפע לבן אדם ,הרבה דרכים לו ,וזה יכול לקרות בכל מיני אופנים שאיש לא היה
את הקב"ה בכבודו ובעצמו.
יכול להעלות על הדעת .הבעיה נמצאת רק אצלנו ,המקבלים .אנו צריכים להיות
המשגיח של ישיבת מיר הגאון ר' עזריאל רגועים ,ונכונים לקבל שפע גם באמצעי שלא עלה על דעתנו כלל.
ארלנגר סיפר לאחרונה סיפור מפעים:
הסיפור הזה הצטרף לעוד ועוד כיווני מחשבה וחיזוק ,ואחרי סדר שלישי שכזה
הגאון הצדיק ר' גרשון ליבמן זצ"ל ,ראש כבר הייתי רגוע לגמרי.
מוסדות נובהרדוק בצרפת וראש ישיבת 'אור
יוסף' ,נסע במונית בדרכו לשדה התעופה. למחרת הגיעו הניסים.
שעת הטיסה מתקרבת ,אבל המונית זה התחיל בטלפון מהמוסד לביטוח לאומי .לפני חצי שנה נולד הבן שלי בבית
מסתבכת סביב עצמה .מתברר שהנהג חולים בארצות הברית ,ושהה בפגייה במשך שלושה שבועות .בשעתו התמודדתי
כלל אינו יודע את הדרך למקום ,ומנסה עם ההוצאות והגשתי בקשה להחזר .עתה זוכיתי בסכום גדול מאוד.
לנסוע בנתיבים שרק מרחיקים אותם הטלפון הבא היה ממחלקת הגבייה בעיריית ירושלים .שם בישרו לי שאישרו לי
מהבית ומהיעד .טיסה ,כידוע ,אינה ממתינה הנחה בארנונה ,וכעת מזכים אותי רטרואקטיבית בסך אלפי שקלים.
למאחרים. הטלפון השלישי היה מחמי שיחיה .חמי הוא רב בית כנסת בחו"ל .רב שמכיר
בדרכם העקלקלה נקלעו לאזור מרוחק .לר' אותי מסר שיעור בבית הכנסת שלו ,וכשחמי רצה לשלם לו ,אמר לו הרב שאת
גרשון ליבמן היה ברור ,שהם לא יצאו למסע התשלום על השיעור יעביר אליי.
הזה לחינם .הוא חי באמונה כה מוחשית, זהו רב שכבר חצי שנה לא פגשתי ,ומעולם קודם לכן הוא לא מסר שיעור בבית
שלא היה לו ספק כי משמיים סובבו שיגיעו הכנסת של חמי .אין זאת אלא הדגשה שמימית כי כשהקב"ה נותן ,יש לו דרכים
לשם" .אולי יש כאן יהודי שזקוק לעזרה?" מקוריות ביותר להעביר את השפע.
שאל בקול ,מבקש מהנהג לבדוק זאת. שלוש שיחות כאלה הן כבר חזקה .אבי שבשמיים ראה את ההתחזקות שלי,
הוא צדק .היה שם יהודי תושב מדינה ושלח ישועה מיידית ומפליאה.
מרוחקת ,שלא הבין היכן הוא נמצא ולא בחסדי שמיים ,התינוק שנולד פג גדל באופן תקין ,ובאותם ימים כבר ראינו שיש
ידע איך להיחלץ מהמקום .הוא היה אבוד צורך לעבור מעגלת שכיבה לטיולון .עוד כשהיינו בארצות הברית החליטה אשתי
לגמרי ,ור' גרשון ליבמן זכה להציל אותו.
שהיא תקנה עגלת 'בוגבו' טובה ,ואף הזמינה אותה ללא התחייבות.
אילו הוא לא היה מאמין בהשגחה פרטית
וחי בידיעה ששום דבר לא קורה לחינם – במוצאי שבת שלאחר אותו שבוע של ניסים ,כאשר אנחנו חושבים ברצינות
הוא לא היה מגיע לאותו יהודי. לממש את ההזמנה – אם כי לא ברור לנו איך נשלם על העגלה ,דופק על דלת
ביתנו קרוב משפחה ,והוא מביא איתו קרטון מלבני המכיל בתוכו עגלה חדשה,
הכתיבה מסייעת להגיע לרמה כזו של
בדיוק העגלה שרצינו לקנות!
אמונה .קח מחברת או פנקס ,ותתחיל
לתעד את כל ההשגחות הפרטיות שאתה זה היה מוזר לגמרי .האברך הזה אף פעם לא הביא לנו מתנות ,בוודאי לא בסדר
רואה ,הגדולות והקטנות .תכתוב על גודל כזה .שאלתי אותו" ,לכבוד מה קנית לנו מתנה כזאת?!"
התפילות שבהן הצלחת להתעורר ,ועל והוא ענה שאשתו קיבלה מהעבודה סכום כסף גדול ,והוא היה צריך להפריש
אלה שהתקבלו בשמיים ונענית .זה חשוב, ממנו מעשר .כמה ימים לאחר מכן הוא שוחח עם מי מבני המשפחה ,והלה הזכיר
כי היצר מתאמץ כל הזמן להשכיח מאיתנו בשיחה את העגלה שלנו ,שאינה נוחה לשימוש ,וכמה טוב היה אילו היינו קונים
את הטוב הזה ,רוצה שנתעלם מהתפילות עגלה חדשה ונוחה.
שנענות ומועילות. או אז נפל במוחו הרעיון לקחת את כספי המעשר ולקנות לנו עגלה.
טבע האדם לשכוח .הוא לא חושב שהקב"ה "ואיך ידעת שזו העגלה שרצינו לקנות?" שאלתי ,נדהם עדיין מהרעיון המעניין,
מקשיב לו מלמעלה ,מה שמסיר ממנו את "הרי זה בדיוק הדגם שבחרנו עוד באמריקה".
האמונה והביטחון שמצבו ישתפר .כשיהיה
"לא ידעתי" ,ענה האיש" .בשבוע שעבר הלכתי ל'אושר עד' ,וזו העגלה שמכרו
לו פנקס קטן שיזכיר לו את כל הטובות
שם באותו יום".
ששלח בעבורו הבורא ואת כל התפילות
שנענו – הוא יוכל להיות מחובר למעלה ומי זה שמחליט אילו עגלות תימכרנה ב'אושר עד' ,ומתי בדיוק יגיע לשם קרוב
ולהרגיש שלכל אירוע יש מטרה ,שאין משפחתי?! מי זה שמכניס לראשו רעיון לקנות עגלה ,ודווקא לנו?!
טעות – כמו שהיה הגאון הצדיק ר' גרשון רק בורא עולם ,אבינו הרועה אותנו מעודנו ושולח לנו את הצרכים הכי מדויקים
ליבמן זצ"ל. שלנו ,בכל עת ובכל שעה.
<<<
3
מציץ מן החרכים
טעימה מ"מגזין השגחה פרטית"
>>>
שימוש מושכל במתוק
עוד עשר שנים האחריות הניתנת לרכבים פרטיים בישראל היא
לשנתיים ,או עד הצטברות 100,000קילומטרים
מספר ר' צ' כהן מבני ברק: של נסיעה בסך הכול – המוקדם ביניהם .מי
אל בית הוריי שיחיו הייתה מגיעה אישה זקנה ,בודדה וגלמודה .בתחילה הייתה מגיעה רק המוקדם מהם? בדרך כלל מגיעה האחריות
מפעם לפעם ,ובהמשך הפכה לבת בית של ממש .היא השתתפה עימנו בסעודות השבת, לקיצה כעבור שנתיים .הממוצע השנתי שנוסע
וחיה את הווי משפחתנו גם בחגים ובשמחות. רכב פרטי בישראל נע בין 20,000ל15,000-
אבי הוא תלמיד חכם גדול ,העוסק בהרבצת תורה ובאמירת שיעורים .בגיוס כספים הוא קילומטרים; אפשר לנסוע ברכב בלי לחץ במשך
מעולם לא עסק ,אף על פי שחפץ מאוד לעזור באחזקת המוסדות שבהם לימד .הייתה שנתיים .בשימוש סביר לא תתקרבו אפילו לחצי
פעם אחת שבה ניסה לסייע ולגייס כספים ,אבל אז גילה שהכישרון שלו אינו גדול בתחום מ 100,000-הקילומטרים של האחריות .אבל - -
זה ,ועזב אותו לטובת המומחים .לו יכול – היה פותח כולל משלו ,אבל כסף לשם כך – לא -אם תשכירו את הרכב למישהו חסר אחריות,
היה לו מאין להביא. שישכיר אותו לשימוש של עשרים וארבע
יום אחד ביקשה אותה בת בית לדבר עם אבי .היא סיפרה שיש לה כסף רב שירשה שעות ביממה ללא הפוגה במהירות קבועה של
מאבותיה ,אך היא אינה צריכה את כל הכסף הזה .היא חיה בצניעות ובפשטות ,ואין לה 140קמ"ש ,תמלאו את המכסה של 100,000
שום עניין בהוצאות יתרות .כל חפצה הוא לעשות בכסף הזה מה יותר מצוות. קילומטרים תוך חודש! אמנם זכותכם לנסוע
"אני מבקשת שהרב יפתח כולל ערב וימסור שם שיעורים ,ואני אשלם כל חודש כסף ברכב ככל שתרצו ,אך בשימוש כזה ,שאינו סביר,
לאברכים" ,סיימה האישה. לא תקבלו אחריות על הרס המנוע והרכב.
הבקשה הזו כל כך התאימה לאבי! ואכן ,הוא זכה להפיץ מעיינותיו חוצה ,להדריך וללמד כל תפקוד בגופנו המופלא תוכנת כך שיפעל
לאברכים יקרים וחשובים דרך בלימוד באותו כולל ,והאישה התמידה בתמיכתה .כל חודש באופן סביר לאורך שבעים או שמונים שנה
הכניסה את הכסף ,ואכן זכתה להרבות תורה באופן מיוחד. ואף יותר .ניצול בלתי סביר 'מבזבז' את היכולות,
עשר שנים חלפו .אברך צעיר הייתי ,ממש סמוך לחתונתי ,ונסעתי עם אבי לאחת מערי שוחק את התפקוד וגורם לבלאי וזקנה בטרם
הדרום כדי לרכוש עבורי דירה .באמצע פגישתנו עם המתווך ,לעיניו ולאוזניו ,הגיעה שיחת עת.
הטלפון... הנמשל :כל איבר .הפעם נתרכז בלבלב.
על הקו הייתה אותה אישה תומכת תורה .היא התנצלה ואמרה כי תם הכסף ,ואין לה עוד
הלבלב נברא כך שיפריש אינסולין בקצב מתון
שקלים כדי להכניס לכולל .זהו .נגמר .עשר שנות השובע חלפו ,והכולל נמצא בסכנת סגירה.
לאורך כל החיים .מה קורה אם מעמיסים עליו
אבי הגיב במשפטים מתאימים ,והמתווך קלט את התמונה" .אז אתה ראש כולל?" הוא סוכר בכמויות בלתי סבירות? מאלצים אותו
שאל-קבע" ,ונגמר התקציב?" שוב הוא ניחש" .חבל .חבל" ,אמר המתווך" ,שכולל ייסגר לעבוד מעבר ליכולותיו.
בגלל כסף?! אני רוצה לתרום לכולל שלך .כמה אברכים יש? כמה צריך?"
הוא נשחק ומתבלה .אינסולין שאמור להספיק
הם עברו לשוחח בענייני הכולל ,והתברר כי המתווך הוא אדם אמיד שיש לו נכסים רבים.
אבי ,שלא הצליח מעולם בגיוס כספים ,המשיך לעמוד בראשות הכולל עוד עשר שנים לשמונים שנה ,נסחט מהלבלב בכוח בארבעים
ועוד שנים רבות, שנה .הלבלב אינו עומד בעומס ,וקצב ייצור
האינסולין שלו יורד ויורד .הגלוקוז אינו יכול
כשהמלגה לעשרה אברכים ממומנת מנדבת אותו מתווך יקר.
להיכנס לתאים ,והוא נשאר 'תקוע' בזרם הדם.
ישלם ד' פועלו וירחיב את גבולות הלומדים בכל מקום ,להגדיל תורה ולהאדירה. הסכנה המפחידה כפולה:
.1התאים אינם מקבלים את הגלוקוז; אין מספיק
אנרגיה.
ישועה עד הפתח
.2גלוקוז המצטבר בכלי הדם – שוקע ומתמצק,
מספר ר' משה ג .מירושלים: וסותם את כלי הדם הזעירים עד כדי נמק ועיוורון,
בתנו היקרה מתמודדת עם מחלת אטופיק דרמטיטיס – אסתמה של העור – בדרגת חומרה חלילה וחס( .בחסדי הבורא הרופאים הצליחו
גבוהה .כידוע ,השהייה באוויר הנקי של דאבוס שבשווייץ ,בגובה ההרים ,מסייעת מאוד להרכיב את חומר האינסולין באופן מלאכותי ,כך
ל'אטופיים' ומקלה עליהם לזמן ארוך .בחסדי ד' בתי התקבלה למחנה הקיץ המפורסם שאפשר להזריקו לגוף ,אך לא נאריך בזה כאן).
בדאבוס של ארגון 'קומי עורי' שבראשות הרב והרבנית בורשטיין שיחיו – מלאכי רחמים הלבלב מייצר אינסולין.
המקדישים את כל חייהם במסירות עצומה לסיוע לחולים ולבני משפחותיהם.
האינסולין מאפשר לגלוקוז להיכנס לתא.
מפני שבתנו כבר גדולה ,אישרה לה הנהלת המחנה הגעה עם מלווה אחד בלבד – רעייתי
שתחיה .מכיוון שהבנים שלנו לומדים בישיבות ואינם נמצאים בבית ,המשמעות הייתה הגלוקוז נכנס לנוזל התא וחודר לתוך
שאני אישאר בארץ לבדי במשך חודש שלם .הדבר לא היה פשוט עבורנו .בכל ליבנו קיווינו המיטוכונדריה.
שנמצא דרך שגם אני אוכל להצטרף .רכשתי כרטיסי טיסה לשלושתנו ,אך כשביררתי המיטוכונדריה הופכת את הגלוקוז לאנרגיה
אודות עלויות השהות והאירוח בדאבוס ללא סבסוד של העמותה ,התברר לי שהן יקרות ומשחררת אותה לאורך זמן ,בקצב מתון.
להחריד .אין סיכוי שאני נוסע לשם בלי סבסוד. (מתוך מדור 'פלאי העולם הקטן')
ככל שהתקרב מועד הנסיעה ,הפך הניסיון קשה יותר ויותר .היו רגעים של חלישות הדעת
ודאגה ,לצד התחזקות בלתי פוסקת באמונה וביטחון .בשבת האחרונה שלפני הטיסה, מתוך “מגזין השגחה פרטית” –
קראנו כמדי שבוע את עלון 'השגחה פרטית' ,ומתוך התרגשות אמרנו לעצמנו" :בעזרת ד', מגזין האיכות המעניק לכם ארגז
בקרוב גם לנו יהיה סיפור מופלא לפרסם בעלון הזה". כלים ייחודי לחיים שלווים ורגועים.
יומיים בלבד לפני הטיסה ,נשברתי וביטלתי את כרטיס הטיסה שלי .השלמתי עם הגזירה להצטרפות חייגו02-502-2-502 :
4
אך לד' יתברך היו תוכניות קלות בהרבה בעבורי .ברגע שיצאתי שאישאר לבדי בארץ למשך חודש שלם.
מאולם הנוסעים בדרך לתחנת הרכבת ,ניגש אליי יהודי חסידי ושאל רעייתי ,העובדת כגננת ,ערכה באותו יום מסיבת סיום בגן הילדים.
אותי בנימוס" ,האם אתה מעוניין בהסעה ישירה לדאבוס?" הוא היא שיתפה את האימהות בעניין הנסיעה לדאבוס ,והזכירה בצער
הסביר שהוא נהג פרטי ,והוסיף שעלות הנסיעה איתו היא חמש שבעלה ייאלץ להישאר לבדו בארץ לאורך כל החודש.
מאות פרנק.
באותו ערב ממש צלצל בביתנו הטלפון .על הקו הייתה אחת
אמרתי לו" ,זה היה יכול לעזור לי מאוד ,אבל יש עליי רק מאה פרנק". מאימהות הגן" :שמעתי היום במסיבה שבעלך נשאר לבד בארץ,
הנהג חשב לרגע ואמר" ,בסדר ,אקח אותך במאה .יש עוד נוסעים והלב שלי לא מסוגל לשאת את המחשבה הזו ,שאת תהיי שם
ברכב ,והם משלמים מחיר מלא". לבדך והוא יישאר כאן בבדידות .פניתי למישהו ,והוא הסכים לממן
אמרתי לו שהכסף הזה הוא בכלל הלוואה ,וזה כל הכסף שיש לי לחלוטין את כל הוצאות השהות של בעלך בדאבוס למשך חודש
כרגע .התשובה שלו פשוט הדהימה אותי" :אם כך ,אין שום בעיה. שלם!"
שמור את הכסף אצלך ,ותשלם לי רק אחרי שתגיע לדאבוס, היינו בהלם מוחלט .דמעות של התרגשות עמדו בעינינו .מיהרתי מיד
תתמקם ותתארגן במלון". לרכוש כרטיס טיסה חדש ,אך כיוון שביטלתי את הקודם ,לא היה
באותו רגע רצתי חזרה אל היהודי הטוב שהלווה לי את הכסף מקום בטיסה שבה נסעו אשתי ,בתי ושאר חברי הקבוצה .נאלצתי
בציריך ,והחזרתי לו מיד את מאה הפרנקים .כבר לא היה לי צורך להזמין טיסה לבוקר שאחרי הטיסה שלהן.
בהם .ד' שלח לי נהג בלי שאצטרך אפילו ללוות בשביל הנסיעה. כשהגעתי לנתב"ג בבוקר הטיסה ,חשכו עיניי .מרוב הלחץ והמהירות,
ראיתי בחוש שד' עוזר לנו גם כשיש נפילות ,לחץ וייאוש .הרי הכול גיליתי שאין לי טלפון קליט לחו"ל ,שאין עליי שום כסף שווייצרי
כבר היה מוכן עבורי מלמעלה .אילו הייתי בוטח בלב שלם ולא ממהר – רעייתי לקחה איתה הכול ביום הקודם ,ושבנוסף לכול – שכחתי
לבטל את הכרטיס המקורי מתוך ייאוש ,הייתי נוסע מראש יחד עם בבית את כרטיס האשראי שלי! בלית ברירה עליתי ככה לטיסה.
כולם בהסעה המאורגנת של העמותה .אך הקב"ה ריחם עליי ,וגם מצאתי את עצמי בדרך למדינה זרה ,בלי לדעת איך אגיע מנמל
כשהסתבכתי בגלל חוסר האמונה הרגעי שלי ,אבא שבשמיים לא התעופה שבציריך עד לדאבוס – נסיעה מורכבת של שלוש שעות,
עזב אותי – הוא דאג לי להסעה פרטית עד פתח המלון. הכוללת החלפה של שלוש רכבות שונות ,וכל זאת בלי כסף ,בלי
בדאבוס חווינו חודש מדהים מתוך הודיה עצומה לד' על הארת טלפון ובלי לדעת את השפה.
פניו אלינו ,ומתוך הכרת הטוב למלאכיו עושי דברו נדיבי הלב ,הרב כרטיס רכבת עולה בערך שבעים פרנק שווייצרי .בנמל התעופה
והרבנית בורשטיין מארגון 'קומי עורי' ושאר השלוחים הטובים בציריך פגשתי ביהודי יקר שהסכים להלוות לי מאה פרנק .הרגשתי
שפגשנו בדרך. הקלה מסוימת ,אך עדיין לא ידעתי כיצד אסתדר עם הלוגיסטיקה
וכעת אנו זוכים לקיים את ההבטחה מאותה שבת ,ולפרסם את המורכבת של הרכבות.
זכיתם לגילוי השגחה פרטית? שתפו אותנו! הגילוי שלכם עשוי להאיר לרבבות יהודים
ספרו את הסיפור שלכם בקו השגחה פרטית - 02.3011300בשלוחה 3ואח"כ ( 0אחרי בחירת השפה)
או שלחו בפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM
הבמה המרכזית לשיתוף תובנות וחיזוקים מן החיים
הבוטחים בהשם
יש לכם תובנה או רעיון? שלחו למערכת במייל או בפקס.
לכבוד מערכת 'השגחה פרטית'!
בערימת העלונים הגדולה של "השגחה פרטית". ברוך ד' ,כיום אני זוכה להפעיל נקודת חלוקה של עלוני
הוא כל כך התרגש ,עד שביקש לקרוא לצלם כדי להנציח 'השגחה פרטית' בשטיבלאך 'קהל חסידים' שבראשות הרב
את ה"פלא"... הלפרין ,בגבעה Bביתר עילית.
אבל בעיני אין כאן שום חידוש .בעבר כתבתי כמה סיפורים הרעיון להקים נקודת חלוקה הבשיל במוחי לפני כמה שנים
לגליון השגחה פרטית ,ובהמשך העדפתי לפרסם את הגיגי ביום שבו נחשפתי בעיר למחזה מדהים:
בנפרד .ישנם יהודים שמתחזקים מסגנון מסוים ,וישנם ראיתי נהג אוטובוס עירוני שעצר את האוטובוס בצד ,ירד ממנו
המתחזקים מסגנון אחר ,ולכן יש צורך בזה וגם בזה. ונכנס לחלק בתיבות הדואר את גיליונות "השגחה פרטית"...
בחסדי ד' זכיתי שביני לבין יו"ר 'השגחה פרטית' ,הרב פינחס התקנאתי בזכויות שלו ,והחלטתי לא להישאר מאחור.
שפר ,שוררת ידידות נפש רבת שנים ,ולשנינו מטרה אחת התחלתי עם כמות קטנה ,וכיום החלוקה עומדת על למעלה מ250-
משותפת :להרבות אמונה וביטחון בעם ישראל. גיליונות בשבוע ,כמות שבקושי מצליחה לענות על הביקוש.
המטרה הסופית היא אותה מטרה – בורא אחד לכולנו ,ואנו רבים מהקוראים מזהים אותי דווקא עם הגיליון האישי שלי
חפצים לקרב כמה שיותר יהודים להאמין ולבטוח בו ולגרום "בטחוני בצורי" ,והם תמהים על כך שאני מפיץ גיליון שיכול
להם לחיות חיים של שלווה ורוגע בצילו יתברך ...זכות גדולה להיראות כ'מתחרה' .לאחרונה הזדמנתי לשמחה בעיר חיפה.
ועצומה היא עבורי להיות ממפיצי "השגחה פרטית". כשפתחתי את תא המטען של רכבי ,הבחין אחד הנוכחים
הכותב בברכה,
מרדכי הכהן מלאכי ביתר עילית
5
הֹורים לים ִס ֵ
ּפּורי ַה ְׁש ָּג ָחה ֶׁש ֻּס ְּפרּו ְּב ַקו ַעל ְי ֵדי ַי ְל ֵדי ִי ְׂש ָר ֵאל ַה ְּט ִ עֹול ִ
ְ ִמ ִּפי
ֶּפ ֶלא ֶׁשל ַמ ָּמׁש
ינֹוביץ' ִמ ֵּבית ֶׁש ֶמׁש: יּומי ַר ִּב ִ
ְמ ַס ֵּפר ִ
לַּמד ֶׁש ָחׁשּוב לֹו הֹוד ַיע ַה ְמ ֵלְא ַחר ִמ ְס ַּפר יָ ִמיםּ ,כַ ֲא ֶׁשר ֻחּלְקּו ַה ִּמ ְב ָחנִים ִעם ַה ִּצּיּונִיםִ , ּותיַ . ּומ ְׁש ָמע ִ נֶע ַרְך ִמ ְב ָחן ּגָ דֹול ַ ַּבּכִ ָּתה ֶׁשּלִי ֱ
הֹורים ַעל יַ ד ַה ִּצּיּון. ימת ִ לְמ ָחר ֶאת ּכָ ל ַה ִּמ ְב ָחנִים ַּב ֲחזָ ָרה – ִעם ֲח ִת ַ לְק ֵּבל ּכְ ָבר ָ ְמאֹד ַ
ימהַ ,אְך ַּב ֶה ְמ ֵׁשְך לְב ֵּקׁש ֵמ ַא ָּבא ֶׁשּלִי ֲח ִת ָ לְחןּ ,כְ ֵדי ֶׁש ֶאזְ ּכֹר ַ ּנַח ִּתי אֹותֹו ַעל ַה ֻּׁש ָ אתי ִמּיָ ד ֶאת ַה ִּמ ְב ָחן וְ ִה ְ הֹוצ ִ ּכְ ֶׁש ָחזַ ְר ִּתי ַה ַּביְ ָתה ֵ
ַה ָּד ָבר ָּפ ַרח לִי ֵמ ַהּזִ ּכָ רֹון.
לָק ַחת ֶאת ַה ִּמ ְב ָחן – הּוא ֹלא ָהיָ ה ָׁשם. ּכְ ֶׁשּנִזְ ּכַ ְר ִּתי וְ נִּגַ ְׁש ִּתי ַ
נֶעלַם.יצד הּוא ֱ לְאן וְ כֵ ַ לְּתיַ ,אְך ַאף ֶא ָחד ֹלא יָ ַדע ָ יׁשהּו ָר ָאה ֶאת ַה ִּמ ְב ָחן ֶׁשּלִי?" ָׁש ַא ִ "ה ִּמ ְב ָחן ֶׁשּלִי! ִמ ֶ ַ
נֶעלַם ּכְ ִאּלּולְחן ּכֻ ּלֹוָּ ,ב ַד ְק ִּתי ַעל ַהּכִ ְּסאֹותַ ,אְך ַה ִּמ ְב ָחן ֱ
ִח ַּפ ְׂש ִּתי ְּבכָ ל ָמקֹום ֶא ְפ ָׁש ִרי; ֵה ַר ְמ ִּתי ֲח ָפ ִציםִ ,ס ַּד ְר ִּתי ֶאת ַה ֻּׁש ָ
לְעה אֹותֹו ָה ֲא ָד ָמה. ָּב ָ
יתי ּכָ ְך ּגַ ם ֲאנִיְּ ,ובֹלא ֵח ֶׁשק ָהלַכְ ִּתי ּלְח ֵּפׂשִ .קּוִ ִ
לַּמד יָ ִבין"ָ ,א ְמ ָרה לִי ֲאח ִֹותיֶׁ ,שּגַ ם ִהיא ִה ְתיָ ֲא ָׁשה ִמ ַ ּוח ֶׁש ַה ְמ ֵ "ּבט ַ ָ
ּוׂשיםִ .ה ְק ַּפ ְצ ִּתי אֹותֹו ׁשּוב אתי ַעל ַא ַחד ַהּכִ ְּסאֹות ּתֹוְך ּכְ ֵדי ַה ִחּפ ִ לְׂש ֵחק ְק ָצתִ .ה ְׁש ַּת ְע ַׁש ְע ִּתי ְּבכַ ּדּור ַה ֶּפלֶא ֶׁש ָּמ ָצ ִ ַ
ּופ ְתאֹום הּוא ִה ְתּגַ לְּגֵ ל ָּוב ַרח ֶאל ִּפּנָה ְרח ָֹוקה. וָ ׁשּובִ ,
ּוחַ :מ ָּמׁש ִמ ַּת ְח ָּתיו ָׁשכַ ב לֹו ְּב ַׁשלְוָ הֹ ,לא ָּפחֹות לְה ִרים ֶאת ַהּכַ ּדּורֻ ,ה ְפ ַּת ְע ִּתי לְגַ ּלֹות ֵהיכָ ן הּוא ָ'ּב ַחר' לָ נ ַ ּכְ ֶׁשּנִּגַ ְׁש ִּתי ָ
יאה ַעל יְ ֵדי ַהּכַ ּדּור ַה ָּק ָטן ַהּזֶ ה... הֹוביל א ִֹותי ֶאל ַה ְּמ ִצ ָ וְ ֹלא י ֵֹותר ֵמ ַה ִּמ ְב ָחן ֶׁשּלִי .ד' ִ
יצת ַה ֶּד ֶרְך
ְק ִפ ַ
יֹוסף ַחּיִ ים ָמ ִרינָ ה: ְמ ַס ֵּפר ֵ
ּומלֵ אֹות...
ּוׁשלַיִ ם ֶׁשל ַהּיֹום ִהיא ּגְ דֹולָה ָּברּוְך ד' ,וְ ַה ְּד ָרכִ ים – ֲעמּוסֹות ְ ּוׁשלַיִ ם ִעיר ַהּק ֶֹדׁש .יְ ר ָ יתי לָ גּור ִּביר ָ זָ כִ ִ
לֶארְֹך זְ ַמן ַרבְּ ,ב ִע ְּקבֹות ָה ַר ְמז ִֹורים
נְס ָיעה ְּבתֹוְך ָה ִעיר ֲעׂשּויָ ה ֱ לִׁשכּונָהּ .כָ ל ִ יׁשים ֶאת זֶ ה ֵה ֵיטבּ ,כְ ֶׁש ְּצ ִריכִ ים לִנְ ס ַֹע ִמ ְּׁשכּונָה ְ ַמ ְרּגִ ִ
ּומ ַהּלְלִים ַעל ַהּזְ כּות לָ גּור ָּב ִעיר ַהּזֹאת. נַחנּו ְרגִ ילִים לָזֶ הְּ ,ובכָ ל א ֶֹפן ְׂש ֵמ ִחים ְ וְ ַה ְּפ ָק ִקים ַה ְמ ַע ְּט ִרים ֶאת ָה ִעירֲ .א ְ
יֹום ֶא ָחד זֶ ה ָהיָ ה ִּב ְׁש ִבילִי ְק ָצתְ ...מ ַא ְתּגֵ ר.
ּנְס ָיעה ַּב ָּׁש ָעה ַהּזֹאת ִמ ַּבר ִאילָן לִנְוֵ ה יַ ֲעקֹב,
יתי ִּב ְרחֹוב ַּבר ִאילָן .יָ ַד ְע ִּתי ֶׁש ַה ִ ֲאנִי ּגָ ר ִּב ְׁשכּונַת נְוֵ ה יַ ֲעקֹבְּ .באֹותֹו יֹום ָהיִ ִ
לְע ְׂש ִרים ַּדּקֹות. א ֶֹורכֶ ת ְּב ֶד ֶרְך ּכְ לָל ֵּבין ֶר ַבע ָׁש ָעה ֶ
לִהיֹות ִּבנְוֵ ה יַ ֲעקֹב ִּב ְׁש ִביל ִענְיָ ן ָּדחּוףּ ,תֹוְך ְׁשמֹונֶה ַּדּקֹות! יתי ָצ ִריְך ְ ָה ִענְיָ ן הּואֶׁ ,ש ָהיִ ִ
יָ ַד ְע ִּתי ֶׁש ְּב ֶד ֶרְך ַה ֶּט ַבע ּכִ ְמ ַעט ֵאין ִסּכּוי.
ּכִ ְמ ַעט ֵאין; זֶ ה ָהיָ ה נָ כֹוןֲ .א ָבל ...ד' ּגָ דֹול!
לְהּגִ ַיע ַּבּזְ ַמן.
לִיח ַלִּבי ֶׁש ַא ְצ ַ ּלַלְּתי לַד' ִמּכָ ל ִ ָהלַכְ ִּתי ַה ִּצ ָּדה וְ ִה ְת ַּפ ִ
לַּת ֲחנָה ָהאֹוטֹוּבּוס ֶׁשּמ ִֹוביל ִמ ַּבר ִאילָן לִנְוֵ ה יַ ֲעקֹב. ְּבאֹותֹו ֶרגַ ע נִכְ נַס ַ
לְהּגִ ַיע ַמ ֵהר'...
ּלָתיּ' :ת ָֹודה לְָך ד' ֶׁשּכָ ל ּכָ ְך ַמ ֵהר ִהּגִ ַיע ָהאֹוטֹוּבּוס ,וְ ָאּנָא ד'ֲ ,עזֹר לִי ַ יָ ַׁש ְב ִּתי ָּבאֹוטֹוּבּוס וְ ִה ְמ ַׁשכְ ִּתי ִּב ְת ִפ ִ
...הֹלא יֵ ָא ֵמן ָק ָרה! ּתֹוְך ְׁשמֹונֶה ַּדּקֹותָ ,האֹוטֹוּבּוס ִהּגִ ַיע לִנְוֵ ה יַ ֲעקֹב! וַ ֲ
ִאם ד' ר ֶֹוצה – ַהּכֹל ֶא ְפ ָׁש ִרי...
יכים ַעל ָּכל ַצ ַעד
ַמ ְד ִר ִ
יעין ִעּלִ ית:ּמֹוד ִ
ְמ ַס ֵּפר ֶא ְפ ַריִ ם ִמ ִ
לְׁש ִהיֲ .אנִי ַמּכִ יר ֶאת ַה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ַהּזֹו ,וְ גַ ם י ֵֹוד ַע ֵאיְךלָהם ַמ ֲע ָט ָפה ּכָ ֶ לְמ ְׁש ַּפ ַחת לֵוִ ין וְ ָא ִביא ֶ יֹום ֶא ָחד ִּב ֵּקׁש ִמ ֶּמּנִי ַא ָּבאֶׁ ,ש ֵאלְֵך ִ
לַּד ֶרְך.
אתי ֶ לָק ְח ִּתי ֶאת ַה ַּמ ֲע ָט ָפה וְ יָ ָצ ִ לֵיהםַ . הֹולְכִ ים ֵא ֶ
ּוח ַה ִאם ַה ִּבנְיָ ן ַהּנָ כֹון הּוא ִמ ְס ָּפר ֶׁש ַבע אֹו ֵּת ַׁשע. יתי ָּבט ַ לַּבטֹ :לא ָהיִ ִלְה ְת ֵלְּתי ִ ּלָהםִ ,ה ְת ַח ִ לְאזֹור ַה ַּביִ ת ֶׁש ֶ
ַרק ּכְ ֶׁש ִה ְת ָק ַר ְב ִּתי ֵ
לִבּדֹק ַה ִאם ֵהם ּגָ ִרים ּכָ אןַ .אְך ֶרגַ ע לַעלֹות ֶאת ּכָ ל ַהּקֹומֹות וְ ְ לְע ְצ ִמי ֶׁש ֶא ְפ ָׁשר ָּפׁשּוט ֲ לְבנְיָ ן ִמ ְס ָּפר ֶׁש ַבע ,וְ ָח ַׁש ְב ִּתי ִַהּגַ ְע ִּתי ַעד ִ
לְּתי אֹותֹו" :יֵ ׁש ּכָ אן ִמ ְׁש ַּפ ַחת לֵוִ ין?" וְ הּוא ָענָה ֶׁשֹּלא. יׁשהּו ֵמ ַה ִּבנְיָ ןָׁ .ש ַא ִיתי זֹאת ,יָ ָצא ִמ ֶ לִפנֵי ֶׁש ָע ִׂש ִ
ְ
לַעזֹר לִי" .יֵ ׁש ּנִׁשלַח ִמ ָּׁש ַמיִ ם ֲ יׁשהּו ֶׁש ְ נִיסה ִמ ֶ
לְבנְיָ ן ִמ ְס ָּפר ֵּת ַׁשעּ .גַ ם ָׁשם ִחּכָ ה ַּבּכְ ָ ּנֶח ְסכָ ה ִמ ֶּמּנִי ,וְ ָע ַב ְר ִּתי ִ
ָׂש ַמ ְח ִּתי ַעל ַה ִּט ְר ָחה ֶׁש ְ
"א ָבל ַּב ִּבנְיָ ן ַה ָּבאְּ ,ב ִמ ְס ָּפר ַא ַחת ֶע ְׂש ֵרה ,יֵ ׁש ִמ ְׁש ָּפ ָחה ַּב ֵּׁשם ַהּזֶ ה".לְּתיֹ" .לא" ,הּוא ָענָה ְּב ִב ְט ָחהֲ . ּכָ אן ִמ ְׁש ַּפ ַחת לֵוִ ין?" ָׁש ַא ִ
למשפ
חת לוין
נַנְּתי
קֹומה ֵהם ּגָ ִרים ְּוב ֵאיזֹו ֶּדלֶתׁ .שּוב ִּתכְ ִ ִמ ַה ְר ִּתי ַּב ֲה ָקלָה ֶאל ִּבנְיָ ן ִמ ְס ָּפר ַא ַחת ֶע ְׂש ֵרהַ .עכְ ָׁשו ֹלא יָ ַד ְע ִּתי ַרק ְּב ֵאיזֹו ָ
יתי מּולִי ֶאת ַא ָּבא ֶׁשל ִמ ְׁש ַּפ ַחת לֵוִ ין – ֶׁשאֹותֹו ֲאנִי ַמּכִ יר ֵה ֵיטב – לְפ ַתע ָר ִא ִלִבּדֹקַ ,אְך ֶ לַעלֹות ֶאת ּכָ ל ַהּקֹומֹות וְ ְ ֲ
ימה ַקּלָה הֹודיָ ה לַד'ֶׁ ,ש ָע ָׂשה לִי ֶאת ַה ְּמ ִׂש ָ לַּבנְיָ ןִ .הּגַ ְׁש ִּתי לֹו ֶאת ַה ַּמ ֲע ָט ָפה וְ ָחזַ ְר ִּתי ַה ַּביְ ָתה ְּבלֵב ִמ ְתרֹונֵן ֵמ ָנִיסה ִ ַּבּכְ ָ
לִהיֹות... ִּפי ּכַ ָּמה ִמ ַּמה ֶּׁש ִהיא ָהיְ ָתה יְ כֹולָה ְ
ית ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית? יֶ לֶ ד יָ ָקר! ָר ִא ָ
ההודעות
ְי ָל ִדים ְי ָק ִרים!
ַׁש ֵּתף ֶאת ַעם יִ ְׂש ָר ֵאל ַּב ִּסיּפּור ֶׁשּלְ ָך!
פינת
עֹולה ִסיּפּור ָח ָדׁש ֵמ ֵאת ַה ְמ ַח ֵּנְך ֶ ְּב ָכל יֹום ִראׁשֹון
ּנֹודע ָה ַרב ַק ְל ָמן רֹוזֶ ְנ ַּג ְר ֶטן ְׁש ִליט״א.
ַה ָ יל ִדים02-30-11-901 :
ִה ְת ַק ֵּׁשר ְל ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ
יל ִדים02-3011901 : ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ (ל ַא ַחר ְּב ִח ַירת ַה ָּׂש ָפה) ְו ַה ְק ֵלט ֶאת ַה ִּסיּפּור ֶׁש ְּלָך.
לּוחה ְ 4
ִה ָּכ ֵנס ִל ְׁש ָ
6
ינ ִים
רֹואים ַה ְׁש ָּג ָחה ָּב ֵע ַ
ִ רֹואה
ָ ַע ִין
יקגוֹּ ְ .ב ַמ ֲה ַל ְך ִמ ְׁש ָּפטוֹ
וֹפט ְמ ַב ֵּק ׁש
ַּת ְק ִצירִׁ :ש ָ
ֶׁשל ר' ְׁשלוֹ יְ ֶמהַ ,ה ּ ׁש ֵ
יע ִס ּפוּר... יע ְל ַה ְׁש ִמ ַ
ְ ּב ַמ ְפ ִּת ַ
נִ צְ חֹון ָה ֱא ֶמת
פרק 4מתוך 4
ֶׁש ֱאל ִֹקים יִ ְׁשמֹרַ ,ה ֶ ּנ ָהג ֶׁש ְ ּל ָפנַ י
נוֹ ֵס ַע ִ ּב ְפ ִזיזוּת ְמ ֻס ֶ ּכנֶ ת!!!
ֶזה ָק ָרה ְ ּב ִד ּיוּק ַ ּב ַ ּליְ ָלה ֶׁש ּבוֹ
ִה ְתַר ֲח ָׁשה ַה ְּתאוּנָ ה...
ו ְּל ֶפ ַתע:
ֲאנַ ֶ ּסה ִל ְראוֹ ת ַה ִאם יֵ ׁש ֶאת ִמי
ְל ַה ִ ּציל...
ִמ ָ ּכאן ַה ְ ּצ ָעקוֹ תָ ...ה ֶר ֶכב ָּתלוּי
ימה ַמ ָּמ ׁשֶ .א ְז ָדּ ֵרז ְל ַס ֵ ּי ַע ַעל ְ ּב ִל ָ
ֶה ְל ְּפ ִמי*!
ְ ּב ִח ּלוּץ ַה ְ ּכלו ִּאים ְ ּבתוֹ כוֹ !
ַה ִ ּצילוּ!
ס-אוֹ-אס!
ֶ ֶא
ֶזה ָהיָ ה ֲאנִ י ִ ּב ְכבוֹ ִדי ו ְּב ַע ְצ ִמי!!!
אוֹ י ,לֹא!
את ֵמ ָה ֶר ֶכבַה ִאם יָ ָצ ָ
ְ ּבכֹחוֹ ת ַע ְצ ְמ ָך?
ישה ּולֹאִ .מ ֶׁ
הוֹ ִציא אוֹ ִתי.
ֲהיוֹ ֵד ַע ַא ָּתה ִמי
הוֹ ִציא אוֹ ְת ָך?
ּתוֹ ָדה ְל ָך ד'ֶׁ ,ש ְ ּבצו ָּרה ִּפ ְל ִאית ֶׁש ָ ּכזוֹ הוֹ ֵצ ָ
את יתי ָהמוּם לֹאָ ,היִ ִ
ֲאנִ י נָ ַס ְע ִּתי ֵמ ֲאחוֹ ֶר ָ
יך. ֵמ ַה ְּתאוּנָ ה...
ֶאת ַה ֶ ּצ ֶדק ָלאוֹ ר וְ ִח ַ ּל ְצ ָּת אוֹ ִתי ֵמ ָה ֲע ִל ָ
ילה
ַה ּ ְׁש ֵפ ָלה!!! נָ ַס ְע ָּת ִ ּב ְפ ָראוּת וְ ִס ַ ּכנְ ָּת ַח ִ ּייםָּ ,פ ַג ְע ָּת ְ ּבנֶ ָהג
ַחף ִמ ֶּפ ַׁשע ,וְ ָכ ֵעת ַא ָּתה ַמ ֲא ִׁשים ֶאת ַה ֶ ּנ ָהג ַה ִּמ ְס ֵ ּכן
ַה ֶ ּזה ַעל לֹא ָעוֶ ל ְ ּב ַכ ּפוֹ ?!
7 * ִעזְ רּו לִי
סיפורים מפירות העשייה של הארגון פרי ההשגחה מבט אל נקודת הפצה של עלוני "השגחה פרטית". השגחה בשטח
מספר הרב י' ל' מירושלים:
המקום :העיר בית שמש ,שכונת רמה ד'.
באחד מימי שישי רציתי להקדים את בואי לבית הכנסת ,ולקחתי נקודת החלוקה :מספר בתי כנסת בשכונה.
מונית כדי להספיק להגיע מספיק מוקדם לפני כניסת השבת .הנהג, רמה ד' בבית שמש זוהי שכונה צעירה ותוססת ,שהולכת
יהודי חביב שלא נראה שומר מצוות ,שוחח איתי כל הדרך .כשהגענו ומתמלאת בבתים חדשים ,במשפחות ובקול תורה .בין בתי
מיהרתי לצאת ,ורק כעבור כמה דקות גיליתי ששכחתי את כל חבילת הכנסת הצומחים בה ,מצא לעצמו עלון "השגחה פרטית" מקום
של כבוד ,וכבר כחצי שנה הוא חלק קבוע מנוף השבת של
העלונים במושב האחורי.
השכונה.
רצתי לרחוב ,אבל המונית כבר נעלמה .חיפשתי אותה בכמה רחובות ההפצה עצמה פשוטה וצנועה .מדי שבוע עובר המפיץ בין
סמוכים ושאלתי נהגים אחרים בתחנה ,אך איש לא ידע לעזור .לא היה כמה בתי כנסת שבשכונה ומניח חבילת עלונים על השולחן .אין
לי מספר טלפון של הנהג ולא ידעתי איך להשיג אותו .השלמתי עם כך שלטים ואין כרזות ,רק ערימת דפים שמחכה למתפללים .אבל,
מה שקורה סביב השולחן הזה רחוק מלהיות פשוט.
שהשבוע לא יהיה עלון בבית הכנסת ,ורק התפללתי בליבי שלפחות
המתפללים כבר יודעים שהעלון יגיע ,ומחכים לו .לא פעם כשהם
מישהו ייהנה ממנו. פוגשים את המפיץ ,הם ניגשים אליו ואומרים את אותן המילים:
כעבור כחצי שעה עצרה המונית שוב מול בית הכנסת .הנהג ירד עם "תודה רבה על העלון ,זה ממש מחזק אותנו" .זו לא תודה של
החבילה בידיו ואמר לי" :ברמזור הצצתי בעלון אחד והתחלתי לקרוא נימוס .זו הכרת טובה של מי שקיבל משהו שהיה זקוק לו ,מנה
שבועית של אמונה וביטחון שמלווה אותו גם הרבה אחרי צאת
סיפור .לא יכולתי להמשיך לנסוע ,כי הבנתי שזהו עלון חשוב לבעליו". השבת.
הוא רק ביקש להשאיר אצלו עותק אחד. חצי שנה זהו פרק זמן קצר יחסית ,אך די בזמן קצר כדי לראות
החבילה שחשבתי שאבדה ,לא אבדה כלל .ההשגחה העליונה פשוט כיצד עלון קטן ,המונח בשקט על שולחן בבית הכנסת ,הופך
שלחה אותה בדרך עוקפת ,אל יהודי אחד שהיה זקוק לה לא פחות לחלק מהשבת של שכונה שלמה .וכך ,שבוע אחר שבוע נבנית
ברמה ד' לא רק שכונה של בתים ,אלא גם שכונה של אמונה.
משאר מקבלי העלון מדי שבוע.
זו ההזדמנות שלך לעשות שינוי אמיתי!
התחזקתם מהעלון? רוצים לזכות את הקוראים? פתח גם אתה מוקד הפצה באזור שלך ותהיה חלק מזיכוי הרבים.
שלחו למערכת במייל או בפקס ,או השאירו הודעה בקו 02-30-11-300בשלוחה 9/9 הפעולה שלך משנה חיים .התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511-
מה
שבוע
חדש!!
ם ב ע רית!
ג
ב
19:00
מפיצים
קח גם אתה שותפות בזיכוי הרבים העולמי, לזכות אליהו בן ר .שיזכה לישועה לה הוא צריך בקרוב ממש ויצליח בלימוד התורה
ותזכה לישועות בכל העניינים! לעילוי נשמת מלכה בת סולטן ועזיז נלב"ע י"ט בחשוון ת.נ.צ.ב.ה.
אמונה
לעילוי נשמת יוסף אוייגן בן יששכר דב ורייזל נלב"ע כ"ד בחשוון ת.נ.צ.ב.ה. לכל יהודי
התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511- בכל העולם
העלון יוצא לאור גם באידיש ובאנגלית ניו-יורק אילת באר שבע חיפה ת"א ירושלים שעון חורף
04:28 04:30 04:30 04:16 04:24 04:10 כניסת שבת
לקבלת העלון במייל שלחו בקשה
05:27 05:26 05:24 05:22 05:23 05:22 מוצאי שבת
לכתובת B023011300@GMAIL.COM
06:08 06:01 06:02 05:57 05:58 06:01 מוצ"ש ר"ת
לפניות בעניין תוכן העלון :השאירו הודעה במס' 02-3011300שלוחה 9/9 יש לנהוג בו כבוד כדרך שנוהגים בתשמישי מצווה ,דהיינו להכניסו לעטיפה
או שלחו לפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM קודם השלכתו ,כגון בשקית שאינה שקופה .והמחמיר יגנוז.
תכלית העלון היא לקרב את האדם לבורא עולם ,חלילה שהוא יהיה זה שיפריע להתפלל ולשמוע קריאת התורה. 8
