נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — חיי שרה (2026-11-02)

בכל עניני העלון
לע"נ מרת עליזה ב"ר שמחה נתנאל רוזנבליט
(סאלי) פלס ע"ה ,נלב"ע כ"ו חשון 0556764501
ner4499@gmail.com
לע"נ מרת דבורה ב"ר יששכר
אליהו בוטנויזר ע"ה ,נלב"ע כ"ט חשון פרשת חיי שרה ©
גליון 955תשפ"ז
מעניני דיומא
מובדל ומופרש מכל קדושת ישראל ולא יקרא לספר התורה. " ואפנה על ימין או על שמאל"( .כ"ד מ"ט)
גם אסור להתחתן בו עד שישוב ויסלק מחברו יד ערכאות אליעזר " -המושל בכל אשר לו" -כי ראה אותו נאמן בכל ביתו,
חוץ". ("כלי יקר" כ"ד ב') על כן האמינו".
תקנות אלו גובשו במשך שנים ,בהן שקדו הרבנים לערוך ה אדמו"ר רבי אברהם מסטריקוב אמר פעם בדרך צחות על מה
ולסדר את התקנות על פי הצורך ,בין החותמים היה רבי יוסף שכתב רש"י (שופטים י"ז י"א)" :אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל
בן רבי יצחק הלוי ,שחתם בשם פרנסי ודייני מדינת קולוניה. ועל שמאל שהוא ימין ,וכל שכן שאומר לך על ימין ימין ועל
שנתיים אחר כך אזרו אומץ מנהיגי ופרנסי קהילות קלן, שמאל שמאל"
בראשם רבי יוסף ב"ר יצחק הלוי ותבעו את קרויז לפני הנסיך בא לרמז על ענין זה שצריכים לשמוע בקול גדולי הדור .לומר
ארנסט על שהוא מתעלל ורודה ביהודים. שלא רק לאותם הצדיקים שאומרים על ימין שהוא שמאל ועל
כתגובה ,בחודש חשון ,פרשת חיי שרה ,שנת שס"ז 1606בא שמאל שהוא ימין צריכים לשמוע ,אלא גם לאותם ההולכים
קרויז לארמונו של הקיסר רודולף השני" ,הנשר הגדול" והלשין בדרך פשוטה ואומרים על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא
על הרבנים .סיפר על אותה ועידת הרבנים והחלטותיה. (שיחות קודש סטריקוב שופטים תשס"ג) שמאל ,גם להם צריכים להתבטל...
י
הוא תירגם את התקנות לגרמנית ומסר לקיסר כי העולה מתוך היה זה בשבוע פרשת חיי שרה שנת שס"ז 1606
התקנה הראשונה שרבני ומנהיגי אשכנז הינם למעשה מורדים "המוסר" קרויז התגולל והתנפל עלינו בעלילותיו וכמעט באנו עם
במלך ,שהרי נאסר ליהודי לדווח על יהודי אחר למלכות. כלל אחינו באשכנז לידי סכנה שאין למעלה ממנה ,לולי ה' שהיה
הקיסר רודולף ציווה להקים ועדה לבדוק את טענותיו של ("יוסף אומץ" עמ' שע"ב) עימנו!"
ה"מוסר" קרויז ואם יתבררו נכונות תבוא כליה על היהודים. וזה סיפור המעשה :יהודי בשם לייב קרויז מונה על ידי מושל
לראש הועדה מינה את המושל ,הנסיך ארנסט .קרויז המשיך מדינת קלן ,הנסיך ארנסט לתפקיד גובה המיסים ופרנס של
ברשעותו וניצל את קשריו עם הנסיך ,שהרי במשך שנים קלן והקהילות היהודיות סביבתה.
השתמש בכספים אותם גזל מהיהודים לרפד את כיסיו בשוחד. בתפקידו היה צריך לשמש כשתדלן ,לדאוג לבני הקהילות
בעקבות זה ארנסט לא נתן לאף משלחת יהודית להתקבל לפני היהודיות מול השלטונות ולגבות מיסים מבני הקהילות בצדק
הקיסר -דאג ששערי חצר הקיסר יהיו סגורים בפני כל וביושר .למעשה קרויז התנהג כרודן ,גבה מיסים בעושק
המשלחות והשתדלנים "סוגרו דלתיים בשפל קול הטענה" - ואכזריות .ובשיאו היה "מוסר" של רבני ויהודי גרמניה.
לא היה מי שיטה אוזן לקול משולחי אשכנז הבאים להשתדל.
באמת היתה זו עת צרה ליעקב ,לפי הטבע היה נראה שאין "אותו מסור קרוב היה לגדולי המדינה ,היה מכריח על ידי
אפשרות שיבוא רווח והצלה ,כי אותם קומיסרים שהעמיד המושל שישתדכו גדולי ישראל עימו ,וכדי שלא ירע להם
הקיסר על ידי המסירה היו נוגשים ואצים את היהודים. מיהרו מוהר ומתן שלא יקדמנו אחר ...איני רוצה לפרסם מיהו,
גם כי הקיסר בסוף ימיו סבל מדכאון וברור שהלשנה כזו כי קרוב היה לגדולי מדינה עיר ועיר ,שם חניכתו בגימטריא
במצבו על מרד בו תוצאתה אסון -רפו כל ידים ,נמס כל לבב. (כת"י של "נוהג כצאן יוסף") "מסור חט"[------קרויז!]
רבי יוסף יוזפא ,בעל ה"יוסף אומץ" כתב בזה דברים חזקים :מפני בשנת שס"ג 1603היתה אסיפת רבנים של חכמי אשכנז בעיר
אהבתי את מידת הבטחון אצא חוץ לגדרי לכתוב המשא ומתן פרנקפורט .הנאספים גזרו על הדברים שהיו צריכים תיקון אצל
שהיה לי עם חמי ,רבי אברהם ברייטינגן ,פרנס קהל פרנקפורט. יהודי אשכנז ,בתורה ,במצוות ודרך ארץ .בין התקנות גזרו
בשל הדברים האלה היה חמי מצטער מאד באימה ,פחד וחרדה בחרמות על השותים יין גויים וחלב עכו"ם .גזרו על הלובשים
אשר תלבישהו ,נבהל מראות ...ואחזתו פלצות ורעדה עד בגדי גויים " -הלובשים מלבוש נכרי פורקים מעליהם עול
כמעט מת לבו בקרבו. מלכות שמים ,משום שנאמר "ואבדיל אתכם מן העמים".
כראותי כל אלה דיברתי עימו קשות שלא תסור מידת הבטחון התקנה הראשונה היתה איסור לדון בערכאות המלכות" .כל מי
מלבו ואל יעש עצמו כקטני אמנה. שיכריח את חברו בערכאות ...כחרס הנשבר נחשב .האיש יהיה
העולם רגש ורעש -בחודש אלול שנת תש"ל 1970חטפו אנשי הוא השיב לי ,על מה אבטח?! אחרי ראותי שהמוסר מקטרג
ארגון "החזית העממית" שלשה מטוסים והנחיתו אותם במדבר ואדונו הנסיך סר למשמעתו והקיסר רודולף הנשר הגדול
בירדן ,סמוך לזרקא .בין החטופים היה מגדולי הדור ,הגאון רבי הסתיר פניו ,שאי אפשר לאף אחד מהשתדלנים לראות פניו.
יצחק הוטנר ואשתו ,בתו וחתנו ותלמידיו .סבל רב עברו החטופים. כיון שנסתלקו הסנגורים ברור שהקטגור יצליח...
יום יום היו החוטפים מביאים משלחות ,מעבירים אותם השבתי לחמי ,אם כן באיזה אופן נצטוונו לבטוח בה' ,שהוא
במעבר המטוס ,מציגים לראווה בפניהם את אוצרות הנצחון - שורש גדול באמונתנו .האם כאשר אנו יושבים על סיר הבשר
החטופים .הכרת פניהם ענתה בהם את ברכתם -פרא אדם. ושותים כוסות יין ויד ה' לא פגעה בנו ,על זה יהיה לנו שכר?!
פעם עבר אחד מראשי אחת המשלחות ולו תואר פנים של עיקר מידת הבטחון היא בבוא עלינו שואה ,ואף על פי כן אנו
נסיך .הרגיש הלה בנוכחות הרב הוטנר ,התכופף בתנועת נימוס בוטחים ברחמי שמים שיהפוך ברגע מספדנו למחול .על זה יש
ונעצר לכמה דקות להחליף שיחה איתו. שכר .כי כשאדם בצרה ,דרך האדם שדאגת צרתו תבלבל
לאחר שעבר העיר רבינו" :הפנים שלו הביעו נסיכות של מחשבתו עד שאין לו לב להשכיל ולהבין מה לעשות ,לכן שכרו
ישמעאל .פנים כאלו לא תמצאו בבני עשו ,יש לו כל האופי של רב על שבטוח הוא בדיין אמת שופט צדק אשר לו הגדולה
פנים ישמעאלים". והגבורה ,שמתוך צרה גדולה ימצא פדות והרווחה כהרף עין.
כאשר שאלוהו לפשר הערתו אמר הרב הוטנר שעל ישמעאל סוף דבר ,כמעט סוף דבר ,אחרי הוצאות ממון רב התבטל ענין
לא נאמר "אלופים" ...והשיב בתנועה שעוד חזון למועד ,עוד המסירה של קרויז ,לא נעשה נזק לאף אחד -ה' היה לנו והיתה
(מבוא לספר הזכרון – מכון י"ם) יובהרו דבריו. ישועה גדולה -נס גדול היה שם!
אכן בהגיע חג הסוכות ,בליל האושפיזין של יצחק אבינו -כמה עברו שנים והפעם זה סוף סיפורו :כאשר חלה קרויז את חוליו
מתאים -אמר רבי יצחק הוטנר את המאמר הבא: אשר מת בו ביקש ממשרתיו שיקראו אליו יהודים .ויבואו
בחשבון וסיפור משפחות ישמעאל מצינו את הלשון "נשיאים ויאמר להם" :צר לי מאד על הרעות אשר עשיתי ,אשוב אל ה'
לאומתם" ואילו בעשו ומשפחותיו נאמר לשון "אלופים". ואני מצווה אתכם ,זאת עשו עימי :אחרי מותי הפילו גופתי אל
ההבדל בין נשיאים לאלופים משתרע על אלפי שנים ,תקופות הארץ בחזקה ,כמו סקילה ,למען יכופר עווני במקצת .גררו
ימות עולם ומשמש מקור ושורש להבדל ולשינוי בין עשו, עצמותי על הארץ".
ישמעאל וישראל בני האבות. האנשים הללו לא ידעו מאזהרת רבי יהודה החסיד שאסר
עשו זכה למלכות "לאם מלאם יאמץ" ,חז"ל הגדירו אלוף לקיים דברי המת כשמצווה לעשות כך על גופו( .ספר חסידים תש"ך)
"מלך" (מלכותא בלא תגא -סנהדרין צט ):ואילו לישמעאל ישנם רק כאשר מת קרויז ,הלכו ויעשו בו מנהג בזיון ככל אשר ציוום.
"נשיאים" ,לשון של כבוד וגדולה ,אבל בלי הכח של מלכות. אך הרשע הזה קרויז גילה הדבר בחייו לדוכס בון ופקידיו:
בון הינה אחת הערים העתיקות והחשובות בגרמניה .באותו זמן החלה לשמש כעיר הבירה
הנה זה ההבדל בין ישמעאל לעשו .עשו הוא יורש ממש של "נסיכות הבוחר מקלן" .שליטיה היו הארכיבישופים של קלן ,שהיו בעלי כח עצום באימפריה.
"ירושה לעשו נתתי את הר שעיר" .ואילו על ישמעאל נאמר "ראו עד כמה נטירת ואיבת היהודים מגיעה ,כך וכך יעשו לי
ההיפך "גרש האמה הזאת ...כי לא יירש בן האמה הזאת". אחרי מותי .שימו אורב לביתי והוא יראה מה יעשו עם גופתי".
מי שיש לו אוזן קשבת לצליל המקרא יבחין בזה את חודו של אכן הדוכס של בון העמיד את אחד מפקידיו ואחר שמצא
ההבדל בין המובא בחשבון יחוסי עשו בפרשת וישלח לבין שעשו כן ,עצר את אנשי החברא קדישא ויאסרם בבית הכלא.
המובא אצל ישמעאל בפרשת תולדות. ("נר" עפ"י "יוסף אומץ" ,מבוא ל"שפתי דעת" מהר"י הרשקוביץ "אוצר ישראל" ,ס"ה וקיצרתי)...
לעשו יש מושב משלו ,מקום משלו" .למושבתם בארץ
אחזתם" ואילו בישמעאל "בחצריהם וטירתם" שענינם הוא
ארעיות לעומת מושב ונחלה.
ישמעאל בא במלוא קנאתו וכעסו על ארץ ישראל 'שלי היא'. "נשיאם לאמתם"( .כ"ה ט"ז) ובישראל :נשיאים לאומתם!
זו החימה של מי שהופקע מהירושה ובא לקחת את נחלתו של הטעם שנקרא שמם של ראשים ומנהיגים "נשיאים" ,מפני
היורש .הוא היסוד לרציחה והכעס שראינו בעינינו בזמננו של שאם אדם זוכה ונוהג ביראת ה' אזי ינשא מעלה מעלה וגם
("פחד יצחק" סוכות) בני ישמעאל על נחלה בארץ ישראל. נשמתו צרורה בצרור החיים במעלות קדושה.
אבל אם המנהיג אינו כראוי ,אז הוא בכלל נשיאים ורוח .כאשר
המנהיג אינו נוהג כשורה ,כמו שצריך להיות מנהיג ואינו סובל
על עצמו משא בני ישראל ומתגאה ,סופו פתאום עובר מן
ישמעאלי יהודי -היתכן?
כתוב אחד אומר "ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי"( .ש"ב י"ז
העולם ואינו לזכרון למשפחתו אחריו.
כ"ה) וכתוב אחר אומר "ואבי עמשא יתר הישמעאלי"( .דה"י א' ב י"ז) בפח זה נלכדו הרבה מנהיגים ,בעלי גאווה ושררה .מטילים
איך זה מסתדר?! תשובה :הוא יתרא הישראלי ,ומכונה אימה על הציבור לא לשם שמים ,מתעדנים ומתפנקים ואינם
(רש"י ,מצודת ציון) 'ישמעאלי' בגלל שהתגורר בארץ ישמעאל. עוזרים במיסים וארנוניות ,מקילים לעצמם ומכבידים על
אחרים .פניהם צהובות ,נראים חזקים ובריאים ממאכלם...
רבי שמואל בר נחמני אומר :ישמעאל היה שמו ,ולמה נקרא וכנגדם זרע אברהם יצחק ויעקב נדכאים ומושפלים מחמת
שמו 'הישראלי'? שפעם נכנס לבית המדרש ושמע קולו של המיסים אותם גוזלים מהם גובי המיסים של הקהל ,שבאים
ישי שהיה דורש את הפסוק "פנו אלי והוושעו כל אפסי ארץ", באכזריות אל בתיהם נוטלים את רכושם המועט ומשאירים
מיד נתגייר ונתן לו ישי את בתו אביגיל לאישה. אותם בחוסר כל.
רבנן אמרי ישראל היה ,ולמה קראוהו ישמעאלי? שחידד חרבו נוטלים אפילו הבגדים שלהם ואפילו טלית וקיטל ...ומוכרים
כישמעאל -הידועים בזריזותם -ונעצה בבית המדרש ואמר: אותם במעות קלים ולא נשאר בידם רק התבן על המיטה ובעת
'או אהרוג או אהרג ואקיים דברי רבותי עמונית ולא עמוני הגשם והקור רותתים.
מואבית ולא מואבית( '...ירושלמי יבמות ז' ג' ועיין מהרש"א ,מדרש תהלים ט') אם היו המנהיגים בעזר וסיוע אזי ההכבדה לא היתה כל כך...
ויש עוון גדול יותר ,אשר המנהיגים אוכלים ושותים מקופת
הקהל ונותנים נדוניה לבניהם ולבנותיהם ומתנות לחתן וכלה
"שנים עשר נשיאם לאומתם"( .כ"ה ט"ז) "נשיאם" חסר י' ,שאינם כלום הכל ממעות המיסים של הקהל.
כנגד נשיאי השבטים! (כת"י רמזי התורה לרבי יואל " -תורה שלמה") "לאמתם" על כן יראה מנהיג או פרנס שיהיה רחמן ולא אכזר ,בפרט על
חסר ו' ,ללמדך ,שכולם-כל בני ישמעאל יהיו לאומה אחת"( .כל טוב") ("קב הישר" ט') עניים ואביונים שהקב"ה חפץ ביקרם.
