gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪‬‬ ‫בכל עניני העלון‬ ‫לע"נ מרת עליזה ב"ר שמחה‬ ‫נתנאל רוזנבליט‬ ‫(סאלי) פלס ע"ה‪ ,‬נלב"ע כ"ו חשון‬ ‫‪0556764501‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ner4499@gmail.com‬‬ ‫לע"נ מרת דבורה ב"ר יששכר‬ ‫אליהו בוטנויזר ע"ה‪ ,‬נלב"ע כ"ט חשון‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫©‬ ‫גליון ‪ 955‬תשפ"ז‬ ‫מעניני דיומא‬ ‫מובדל ומופרש מכל קדושת ישראל ולא יקרא לספר התורה‪.‬‬ ‫" ואפנה על ימין או על שמאל"‪( .‬כ"ד מ"ט)‬ ‫גם אסור להתחתן בו עד שישוב ויסלק מחברו יד ערכאות‬ ‫אליעזר ‪" -‬המושל בכל אשר לו" ‪ -‬כי ראה אותו נאמן בכל ביתו‪,‬‬ ‫חוץ"‪.‬‬ ‫("כלי יקר" כ"ד ב')‬ ‫על כן האמינו"‪.‬‬ ‫תקנות אלו גובשו במשך שנים‪ ,‬בהן שקדו הרבנים לערוך‬ ‫ה אדמו"ר רבי אברהם מסטריקוב אמר פעם בדרך צחות על מה‬ ‫ולסדר את התקנות על פי הצורך‪ ,‬בין החותמים היה רבי יוסף‬ ‫שכתב רש"י (שופטים י"ז י"א)‪" :‬אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל‬ ‫בן רבי יצחק הלוי‪ ,‬שחתם בשם פרנסי ודייני מדינת קולוניה‪.‬‬ ‫ועל שמאל שהוא ימין‪ ,‬וכל שכן שאומר לך על ימין ימין ועל‬ ‫שנתיים אחר כך אזרו אומץ מנהיגי ופרנסי קהילות קלן‪,‬‬ ‫שמאל שמאל"‬ ‫בראשם רבי יוסף ב"ר יצחק הלוי ותבעו את קרויז לפני הנסיך‬ ‫בא לרמז על ענין זה שצריכים לשמוע בקול גדולי הדור‪ .‬לומר‬ ‫ארנסט על שהוא מתעלל ורודה ביהודים‪.‬‬ ‫שלא רק לאותם הצדיקים שאומרים על ימין שהוא שמאל ועל‬ ‫כתגובה‪ ,‬בחודש חשון‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ ,‬שנת שס"ז ‪ 1606‬בא‬ ‫שמאל שהוא ימין צריכים לשמוע‪ ,‬אלא גם לאותם ההולכים‬ ‫קרויז לארמונו של הקיסר רודולף השני‪" ,‬הנשר הגדול" והלשין‬ ‫בדרך פשוטה ואומרים על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא‬ ‫על הרבנים‪ .‬סיפר על אותה ועידת הרבנים והחלטותיה‪.‬‬ ‫(שיחות קודש סטריקוב שופטים תשס"ג)‬ ‫שמאל‪ ,‬גם להם צריכים להתבטל‪...‬‬ ‫י‬ ‫הוא תירגם את התקנות לגרמנית ומסר לקיסר כי העולה מתוך‬ ‫היה זה בשבוע פרשת חיי שרה שנת שס"ז ‪1606‬‬ ‫התקנה הראשונה שרבני ומנהיגי אשכנז הינם למעשה מורדים‬ ‫"המוסר" קרויז התגולל והתנפל עלינו בעלילותיו וכמעט באנו עם‬ ‫במלך‪ ,‬שהרי נאסר ליהודי לדווח על יהודי אחר למלכות‪.‬‬ ‫כלל אחינו באשכנז לידי סכנה שאין למעלה ממנה‪ ,‬לולי ה' שהיה‬ ‫הקיסר רודולף ציווה להקים ועדה לבדוק את טענותיו של‬ ‫("יוסף אומץ" עמ' שע"ב)‬ ‫עימנו!"‬ ‫ה"מוסר" קרויז ואם יתבררו נכונות תבוא כליה על היהודים‪.‬‬ ‫וזה סיפור המעשה‪ :‬יהודי בשם לייב קרויז מונה על ידי מושל‬ ‫לראש הועדה מינה את המושל‪ ,‬הנסיך ארנסט‪ .‬קרויז המשיך‬ ‫מדינת קלן‪ ,‬הנסיך ארנסט לתפקיד גובה המיסים ופרנס של‬ ‫ברשעותו וניצל את קשריו עם הנסיך‪ ,‬שהרי במשך שנים‬ ‫קלן והקהילות היהודיות סביבתה‪.‬‬ ‫השתמש בכספים אותם גזל מהיהודים לרפד את כיסיו בשוחד‪.‬‬ ‫בתפקידו היה צריך לשמש כשתדלן‪ ,‬לדאוג לבני הקהילות‬ ‫בעקבות זה ארנסט לא נתן לאף משלחת יהודית להתקבל לפני‬ ‫היהודיות מול השלטונות ולגבות מיסים מבני הקהילות בצדק‬ ‫הקיסר ‪ -‬דאג ששערי חצר הקיסר יהיו סגורים בפני כל‬ ‫וביושר‪ .‬למעשה קרויז התנהג כרודן‪ ,‬גבה מיסים בעושק‬ ‫המשלחות והשתדלנים "סוגרו דלתיים בשפל קול הטענה" ‪-‬‬ ‫ואכזריות‪ .‬ובשיאו היה "מוסר" של רבני ויהודי גרמניה‪.‬‬ ‫לא היה מי שיטה אוזן לקול משולחי אשכנז הבאים להשתדל‪.‬‬ ‫באמת היתה זו עת צרה ליעקב‪ ,‬לפי הטבע היה נראה שאין‬ ‫"אותו מסור קרוב היה לגדולי המדינה‪ ,‬היה מכריח על ידי‬ ‫אפשרות שיבוא רווח והצלה‪ ,‬כי אותם קומיסרים שהעמיד‬ ‫המושל שישתדכו גדולי ישראל עימו‪ ,‬וכדי שלא ירע להם‬ ‫הקיסר על ידי המסירה היו נוגשים ואצים את היהודים‪.‬‬ ‫מיהרו מוהר ומתן שלא יקדמנו אחר‪ ...‬איני רוצה לפרסם מיהו‪,‬‬ ‫גם כי הקיסר בסוף ימיו סבל מדכאון וברור שהלשנה כזו‬ ‫כי קרוב היה לגדולי מדינה עיר ועיר‪ ,‬שם חניכתו בגימטריא‬ ‫במצבו על מרד בו תוצאתה אסון ‪ -‬רפו כל ידים‪ ,‬נמס כל לבב‪.‬‬ ‫(כת"י של "נוהג כצאן יוסף")‬ ‫"מסור חט"‪[------‬קרויז!]‬ ‫רבי יוסף יוזפא‪ ,‬בעל ה"יוסף אומץ" כתב בזה דברים חזקים‪ :‬מפני‬ ‫בשנת שס"ג ‪ 1603‬היתה אסיפת רבנים של חכמי אשכנז בעיר‬ ‫אהבתי את מידת הבטחון אצא חוץ לגדרי לכתוב המשא ומתן‬ ‫פרנקפורט‪ .‬הנאספים גזרו על הדברים שהיו צריכים תיקון אצל‬ ‫שהיה לי עם חמי‪ ,‬רבי אברהם ברייטינגן‪ ,‬פרנס קהל פרנקפורט‪.‬‬ ‫יהודי אשכנז‪ ,‬בתורה‪ ,‬במצוות ודרך ארץ‪ .‬בין התקנות גזרו‬ ‫בשל הדברים האלה היה חמי מצטער מאד באימה‪ ,‬פחד וחרדה‬ ‫בחרמות על השותים יין גויים וחלב עכו"ם‪ .‬גזרו על הלובשים‬ ‫אשר תלבישהו‪ ,‬נבהל מראות ‪ ...‬ואחזתו פלצות ורעדה עד‬ ‫בגדי גויים ‪" -‬הלובשים מלבוש נכרי פורקים מעליהם עול‬ ‫כמעט מת לבו בקרבו‪.‬‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬משום שנאמר "ואבדיל אתכם מן העמים"‪.‬‬ ‫כראותי כל אלה דיברתי עימו קשות שלא תסור מידת הבטחון‬ ‫התקנה הראשונה היתה איסור לדון בערכאות המלכות‪" .‬כל מי‬ ‫מלבו ואל יעש עצמו כקטני אמנה‪.‬‬ ‫שיכריח את חברו בערכאות ‪ ...‬כחרס הנשבר נחשב‪ .‬האיש יהיה‬ ‫העולם רגש ורעש ‪ -‬בחודש אלול שנת תש"ל ‪ 1970‬חטפו אנשי‬ ‫הוא השיב לי‪ ,‬על מה אבטח?! אחרי ראותי שהמוסר מקטרג‬ ‫ארגון "החזית העממית" שלשה מטוסים והנחיתו אותם במדבר‬ ‫ואדונו הנסיך סר למשמעתו והקיסר רודולף הנשר הגדול‬ ‫בירדן‪ ,‬סמוך לזרקא‪ .‬בין החטופים היה מגדולי הדור‪ ,‬הגאון רבי‬ ‫הסתיר פניו‪ ,‬שאי אפשר לאף אחד מהשתדלנים לראות פניו‪.‬‬ ‫יצחק הוטנר ואשתו‪ ,‬בתו וחתנו ותלמידיו‪ .‬סבל רב עברו החטופים‪.‬‬ ‫כיון שנסתלקו הסנגורים ברור שהקטגור יצליח‪...‬‬ ‫יום יום היו החוטפים מביאים משלחות‪ ,‬מעבירים אותם‬ ‫השבתי לחמי‪ ,‬אם כן באיזה אופן נצטוונו לבטוח בה'‪ ,‬שהוא‬ ‫במעבר המטוס‪ ,‬מציגים לראווה בפניהם את אוצרות הנצחון ‪-‬‬ ‫שורש גדול באמונתנו‪ .‬האם כאשר אנו יושבים על סיר הבשר‬ ‫החטופים‪ .‬הכרת פניהם ענתה בהם את ברכתם ‪ -‬פרא אדם‪.‬‬ ‫ושותים כוסות יין ויד ה' לא פגעה בנו‪ ,‬על זה יהיה לנו שכר?!‬ ‫פעם עבר אחד מראשי אחת המשלחות ולו תואר פנים של‬ ‫עיקר מידת הבטחון היא בבוא עלינו שואה‪ ,‬ואף על פי כן אנו‬ ‫נסיך‪ .‬הרגיש הלה בנוכחות הרב הוטנר‪ ,‬התכופף בתנועת נימוס‬ ‫בוטחים ברחמי שמים שיהפוך ברגע מספדנו למחול‪ .‬על זה יש‬ ‫ונעצר לכמה דקות להחליף שיחה איתו‪.‬‬ ‫שכר‪ .‬כי כשאדם בצרה‪ ,‬דרך האדם שדאגת צרתו תבלבל‬ ‫לאחר שעבר העיר רבינו‪" :‬הפנים שלו הביעו נסיכות של‬ ‫מחשבתו עד שאין לו לב להשכיל ולהבין מה לעשות‪ ,‬לכן שכרו‬ ‫ישמעאל‪ .‬פנים כאלו לא תמצאו בבני עשו‪ ,‬יש לו כל האופי של‬ ‫רב על שבטוח הוא בדיין אמת שופט צדק אשר לו הגדולה‬ ‫פנים ישמעאלים"‪.‬‬ ‫והגבורה‪ ,‬שמתוך צרה גדולה ימצא פדות והרווחה כהרף עין‪.‬‬ ‫כאשר שאלוהו לפשר הערתו אמר הרב הוטנר שעל ישמעאל‬ ‫סוף דבר‪ ,‬כמעט סוף דבר ‪ ,‬אחרי הוצאות ממון רב התבטל ענין‬ ‫לא נאמר "אלופים"‪ ...‬והשיב בתנועה שעוד חזון למועד‪ ,‬עוד‬ ‫המסירה של קרויז ‪ ,‬לא נעשה נזק לאף אחד ‪ -‬ה' היה לנו והיתה‬ ‫(מבוא לספר הזכרון – מכון י"ם)‬ ‫יובהרו דבריו‪.‬‬ ‫ישועה גדולה ‪ -‬נס גדול היה שם!‬ ‫אכן בהגיע חג הסוכות ‪ ,‬בליל האושפיזין של יצחק אבינו ‪ -‬כמה‬ ‫עברו שנים והפעם זה סוף סיפורו‪ :‬כאשר חלה קרויז את חוליו‬ ‫מתאים ‪ -‬אמר רבי יצחק הוטנר את המאמר הבא‪:‬‬ ‫אשר מת בו ביקש ממשרתיו שיקראו אליו יהודים‪ .‬ויבואו‬ ‫בחשבון וסיפור משפחות ישמעאל מצינו את הלשון "נשיאים‬ ‫ויאמר להם‪" :‬צר לי מאד על הרעות אשר עשיתי‪ ,‬אשוב אל ה'‬ ‫לאומתם" ואילו בעשו ומשפחותיו נאמר לשון "אלופים"‪.‬‬ ‫ואני מצווה אתכם‪ ,‬זאת עשו עימי‪ :‬אחרי מותי הפילו גופתי אל‬ ‫ההבדל בין נשיאים לאלופים משתרע על אלפי שנים‪ ,‬תקופות‬ ‫הארץ בחזקה‪ ,‬כמו סקילה‪ ,‬למען יכופר עווני במקצת‪ .‬גררו‬ ‫ימות עולם ומשמש מקור ושורש להבדל ולשינוי בין עשו‪,‬‬ ‫עצמותי על הארץ"‪.‬‬ ‫ישמעאל וישראל בני האבות‪.‬‬ ‫האנשים הללו לא ידעו מאזהרת רבי יהודה החסיד שאסר‬ ‫עשו זכה למלכות "לאם מלאם יאמץ"‪ ,‬חז"ל הגדירו אלוף‬ ‫לקיים דברי המת כשמצווה לעשות כך על גופו‪( .‬ספר חסידים תש"ך)‬ ‫"מלך" (מלכותא בלא תגא ‪ -‬סנהדרין צט‪ ):‬ואילו לישמעאל ישנם רק‬ ‫כאשר מת קרויז‪ ,‬הלכו ויעשו בו מנהג בזיון ככל אשר ציוום‪.‬‬ ‫"נשיאים"‪ ,‬לשון של כבוד וגדולה‪ ,‬אבל בלי הכח של מלכות‪.‬‬ ‫אך הרשע הזה קרויז גילה הדבר בחייו לדוכס בון ופקידיו‪:‬‬ ‫בון הינה אחת הערים העתיקות והחשובות בגרמניה‪ .‬באותו זמן החלה לשמש כעיר הבירה‬ ‫הנה זה ההבדל בין ישמעאל לעשו‪ .‬עשו הוא יורש ממש‬ ‫של "נסיכות הבוחר מקלן"‪ .‬שליטיה היו הארכיבישופים של קלן‪ ,‬שהיו בעלי כח עצום באימפריה‪.‬‬ ‫"ירושה לעשו נתתי את הר שעיר"‪ .‬ואילו על ישמעאל נאמר‬ ‫"ראו עד כמה נטירת ואיבת היהודים מגיעה‪ ,‬כך וכך יעשו לי‬ ‫ההיפך "גרש האמה הזאת ‪ ...‬כי לא יירש בן האמה הזאת"‪.‬‬ ‫אחרי מותי‪ .‬שימו אורב לביתי והוא יראה מה יעשו עם גופתי"‪.‬‬ ‫מי שיש לו אוזן קשבת לצליל המקרא יבחין בזה את חודו של‬ ‫אכן הדוכס של בון העמיד את אחד מפקידיו ואחר שמצא‬ ‫ההבדל בין המובא בחשבון יחוסי עשו בפרשת וישלח לבין‬ ‫שעשו כן‪ ,‬עצר את אנשי החברא קדישא ויאסרם בבית הכלא‪.‬‬ ‫המובא אצל ישמעאל בפרשת תולדות‪.‬‬ ‫("נר" עפ"י "יוסף אומץ"‪ ,‬מבוא ל"שפתי דעת" מהר"י הרשקוביץ "אוצר ישראל"‪ ,‬ס"ה וקיצרתי‪)...‬‬ ‫‪‬‬ ‫לעשו יש מושב משלו‪ ,‬מקום משלו‪" .‬למושבתם בארץ‬ ‫אחזתם" ואילו בישמעאל "בחצריהם וטירתם" שענינם הוא‬ ‫ארעיות לעומת מושב ונחלה‪.‬‬ ‫ישמעאל בא במלוא קנאתו וכעסו על ארץ ישראל 'שלי היא'‪.‬‬ ‫"נשיאם לאמתם"‪( .‬כ"ה ט"ז) ובישראל‪ :‬נשיאים לאומתם!‬ ‫זו החימה של מי שהופקע מהירושה ובא לקחת את נחלתו של‬ ‫הטעם שנקרא שמם של ראשים ומנהיגים "נשיאים"‪ ,‬מפני‬ ‫היורש‪ .‬הוא היסוד לרציחה והכעס שראינו בעינינו בזמננו של‬ ‫שאם אדם זוכה ונוהג ביראת ה' אזי ינשא מעלה מעלה וגם‬ ‫("פחד יצחק" סוכות)‬ ‫בני ישמעאל על נחלה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫נשמתו צרורה בצרור החיים במעלות קדושה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אבל אם המנהיג אינו כראוי‪ ,‬אז הוא בכלל נשיאים ורוח‪ .‬כאשר‬ ‫המנהיג אינו נוהג כשורה‪ ,‬כמו שצריך להיות מנהיג ואינו סובל‬ ‫על עצמו משא בני ישראל ומתגאה‪ ,‬סופו פתאום עובר מן‬ ‫ישמעאלי יהודי ‪ -‬היתכן?‬ ‫כתוב אחד אומר "ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי"‪( .‬ש"ב י"ז‬ ‫העולם ואינו לזכרון למשפחתו אחריו‪.‬‬ ‫כ"ה) וכתוב אחר אומר "ואבי עמשא יתר הישמעאלי"‪( .‬דה"י א' ב י"ז)‬ ‫בפח זה נלכדו הרבה מנהיגים‪ ,‬בעלי גאווה ושררה‪ .‬מטילים‬ ‫איך זה מסתדר?! תשובה‪ :‬הוא יתרא הישראלי‪ ,‬ומכונה‬ ‫אימה על הציבור לא לשם שמים‪ ,‬מתעדנים ומתפנקים ואינם‬ ‫(רש"י‪ ,‬מצודת ציון)‬ ‫'ישמעאלי' בגלל שהתגורר בארץ ישמעאל‪.‬‬ ‫עוזרים במיסים וארנוניות‪ ,‬מקילים לעצמם ומכבידים על‬ ‫אחרים‪ .‬פניהם צהובות‪ ,‬נראים חזקים ובריאים ממאכלם‪...‬‬ ‫רבי שמואל בר נחמני אומר‪ :‬ישמעאל היה שמו‪ ,‬ולמה נקרא‬ ‫וכנגדם זרע אברהם יצחק ויעקב נדכאים ומושפלים מחמת‬ ‫שמו 'הישראלי'? שפעם נכנס לבית המדרש ושמע קולו של‬ ‫המיסים אותם גוזלים מהם גובי המיסים של הקהל‪ ,‬שבאים‬ ‫ישי שהיה דורש את הפסוק "פנו אלי והוושעו כל אפסי ארץ"‪,‬‬ ‫באכזריות אל בתיהם נוטלים את רכושם המועט ומשאירים‬ ‫מיד נתגייר ונתן לו ישי את בתו אביגיל לאישה‪.‬‬ ‫אותם בחוסר כל‪.‬‬ ‫רבנן אמרי ישראל היה‪ ,‬ולמה קראוהו ישמעאלי? שחידד חרבו‬ ‫נוטלים אפילו הבגדים שלהם ואפילו טלית וקיטל‪ ...‬ומוכרים‬ ‫כישמעאל ‪ -‬הידועים בזריזותם ‪ -‬ונעצה בבית המדרש ואמר‪:‬‬ ‫אותם במעות קלים ולא נשאר בידם רק התבן על המיטה ובעת‬ ‫'או אהרוג או אהרג ואקיים דברי רבותי עמונית ולא עמוני‬ ‫הגשם והקור רותתים‪.‬‬ ‫מואבית ולא מואבית‪( '...‬ירושלמי יבמות ז' ג' ועיין מהרש"א‪ ,‬מדרש תהלים ט')‬ ‫אם היו המנהיגים בעזר וסיוע אזי ההכבדה לא היתה כל כך‪...‬‬ ‫ויש עוון גדול יותר‪ ,‬אשר המנהיגים אוכלים ושותים מקופת‬ ‫הקהל ונותנים נדוניה לבניהם ולבנותיהם ומתנות לחתן וכלה‬ ‫"שנים עשר נשיאם לאומתם"‪( .‬כ"ה ט"ז) "נשיאם" חסר י'‪ ,‬שאינם כלום‬ ‫הכל ממעות המיסים של הקהל‪.‬‬ ‫כנגד נשיאי השבטים! (כת"י רמזי התורה לרבי יואל ‪" -‬תורה שלמה") "לאמתם"‬ ‫על כן יראה מנהיג או פרנס שיהיה רחמן ולא אכזר‪ ,‬בפרט על‬ ‫חסר ו'‪ ,‬ללמדך‪ ,‬שכולם‪-‬כל בני ישמעאל יהיו לאומה אחת‪"( .‬כל טוב")‬ ‫("קב הישר" ט')‬ ‫עניים ואביונים שהקב"ה חפץ ביקרם‪.‬‬