ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim — חיי שרה (2026-11-02)

ובחרת בחיים
בס"ד ,גיליון שפ"ו | פר' חיי שרה | תשפ"ז
גליון שבועי במשנת מרן האור החיים הק' זיע"א
באור החיים
תולדות רבנו הק'
פניני אור החיים
פרק שמיני :תהפוכות
לולי תורתך שעשועי
אותות ימיו הטרופים והרדיפות אותן אברהם את ההפך ממה שאמרו עליו .הם קוראים
לו “נשיא” ,והוא אינו מחזיק את עצמו כנשיא עליהם.
לזכור שאנחנו רק גרים
סבל ,ניכרות ,לדברי רבינו עצמו ,בספריו. אדרבה ,הוא נותן להם כבוד ומשתחווה לפניהם.
שכן חידושיו בהם באים לפעמים בקצרה ֵ ּגר וְ תוֹ ׁ ָשב ָאנ ִֹכי ִע ָּמ ֶכם (בראשית כג ,ד).
ולפעמים בארוכה ,והכל לפי רוב הטרדה קל להיות עניו כשאיש אינו משבח אותנו .המבחן מגיע
דווקא אחרי שמכבדים ,מרימים ,מחמיאים ונותנים אברהם אבינו עומד מול בני חת ומבקש מהם אחוזת
שהיתה מנת חלקו ביום כתיבת כל קבר .הוא מתאר את מצבו בשתי מילים שנראות
חידוש וחידוש .הקדמתו לספרו הראשון, מעמד.
כמעט סותרות“ :גר ותושב”.
שאת שמו קרא “חפץ ה’” ,חושפת טפח אברהם אבינו שומע “נשיא אלוקים אתה” – ולא
משתנה כלום .הוא נשאר אותו אברהם שמכבד את אם הוא גר – איננו תושב .ואם הוא תושב – מה פירוש
מעולמו הפנימי ,ומותירה את הלומד שהוא גר?
נדהם ומשתומם אודות מדרגותיו בקודש העומדים מולו.
והשגותיו של רבינו עוד בשחר ימיו ,וגם גדלות אמיתית אינה נמדדת בכמה כבוד אדם מקבל, מבאר האור החיים הקדוש :כלפי בני חת ,אברהם
אלא במה שהכבוד עושה לו. אכן היה תושב ביניהם .הוא חי בתוכם וקבע שם את
אודות כל אשר עבר על ראשו בחלק גדול
משכנו .אבל קודם שאמר “תושב” ,הקפיד להקדים
מהשנים בהן שקד על ספרו זה. מי שנשאר מכבד גם כשמכבדים אותו – הכבוד לא “גר”.
את חידושיו אלו ברובם ,כתב מתוך טרדה שולט בו.
מדוע?
ותחת איומים ורדיפות ,והוא היה מתייגע
למצוא את הרגעים הפנויים כדי ישוב מפני שהצדיק אינו רוצה להחזיק את עצמו כתושב
הדעת ,להעלאת החידושים עלי גליון .וכך לומר את המסר בלי לבייש קבע בעולם הזה .דוד המלך אומר“ :גר אנכי בארץ”.
כותב רבינו בהקדמתו: העולם הזה הוא מקום שעוברים בו ,לא המקום שבו
“ ...כי הלא תתמה דלפעמים תמצא וְ ַא ְב ָר ָהם זָ ֵקן ָ ּבא ַ ּב ָי ִּמים וַ ה׳ ֵ ּב ַר ְך ֶאת קובעים את כל התקוות והשאיפות.
קצת אורך לשון ולפעמים לקחתי ַא ְב ָר ָהם ַ ּב ֹּכל (בראשית כד ,א). אפשר שיהיה לאדם בית ,עבודה ,רכוש וסדר יום
דרך קצרה ביותר ,וגם תמצא לפעמים אברהם אבינו עומד לשלוח את עבדו למצוא אשה מלא ,ובכל זאת בלבו הוא זוכר :אני כאן בשליחות .כל
שאני מבאר ומפלפל ,ולפעמים מעלים ליצחק .לפני השליחות מספרת התורה שאברהם זקן, מה שיש לי הוא כלי למה שאני באמת צריך להספיק.
עין במקום שאין רשאי להתעלם ,דע ושה׳ ברך אותו בכל. אברהם היה תושב אצל בני חת – אבל בעיני עצמו
לך אחי כי כל מה שלמדתי בחיי לא לשם מה ההקדמה הזאת? נשאר גר בעולם הזה.
היה אלא מאהבת ה’ ומחשק התורה. מבאר האור החיים הקדוש :אברהם ראה את מצבו. כשזוכרים שאנחנו גרים ,קל יותר לדעת מה באמת
כי מהיותי בעולם אשר פתחתי עיני, הוא כבר זקן ,ביתו מלא ברכה ונכסים ,והעבד המושל ראוי לקחת איתנו.
סבבוני כתרוני צרות צרורות ...ובין בכל אשר לו רואה את כל השפע הזה .אברהם חשש
הכי ובין הכי לא זז מחבבה אם יום או שמא בלבו של העבד קיימת מחשבה להשיא את בתו
יומיים אעמוד בקצת מנוחה לא אחדל ליצחק. הכבוד לא עלה לו לראש
מהביט אל הספר לכתוב קצת ,ולערך
אברהם צריך להבהיר לו שהדבר אינו אפשרי .אבל
המנוחה הייתי שוקד על הלימוד
כיצד עושים זאת בלי לפגוע?
וַ ָי ָּקם ַא ְב ָר ָהם וַ ִ ׁי ְּש ַּתח ּו ְל ַעם ָה ָא ֶרץ ִל ְבנֵ י ֵחת
ולבאר אשר הבינותי לכבוד קוני .ולזה (בראשית כג ,ז).
תמצא לפעמים אני יוצא י”ח בענין הוא אינו אומר לו :אני יודע מה אתה רוצה ,וזה לא
שייך .במקום זאת הוא משביע אותו בלשון כללית: בני חת פונים אל אברהם בכבוד עצום“ :נשיא אלוקים
לפרש בו הצורך ,ולא כל העתים אתה בתוכנו” .הם מציגים אותו כאדם מורם מעם,
שוות .ולפעמים אני בוחר לעצמי דרך “לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני” .הדברים ברורים,
והעבד מבין מעצמו שהמסר נוגע גם אליו. נשיא וגדול.
קצרה ,ולפעמים אני מושך בקסת
לפעמים צריך לומר דבר שאי אפשר לטשטש .אבל ומה עושה אברהם מיד לאחר ששומע את הדברים
אשר בידי באורך לשון .מטרדות הזמן
גם אמת ברורה אפשר למסור בדרך ששומרת על הללו?
אין הדעת מיושב כי רבו משערות
ראשי רוב טרדותי ואנחותי עצמו כבודו של השומע. “ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת”.
מצמיתי לא יתנוני השב רוחי”... לא כל מסר חייב להגיע בצורה חדה ומביכה .אפשר מבאר האור החיים הקדוש :ההשתחויה הזאת באה
בשנת ת”צ שככה המלחמה .מולאי להיות ברור – ולהישאר עדין. דווקא אחרי דברי הכבוד שלהם .במעשהו הראה
עבדאללה ,בנו של מולאי אסמעאיל ,גבר
סופית על האחרים מבין אחיו הטוענים
המשך בעמוד ג' ◄
לכתר .אלא שאם שקטו הרוחות במרוקו
כולה ,הרי שליהודים לא הונח ולא לרגע.
מולאי עבדאללה לא הקל מעליהם כל עול,
ואדרבה ,המשיך להטיל עליהם מיסים
ועונשים חדשים לבקרים.
המשך בשבוע הבא
ספיר ויהלום
פניני מוסר ויראת שמים בפרשה
בה שוטטו כלבי טרף שהיו קורעים
שכרה של מצווה אחת לגזרים את כל הקרב אליהם. לקיים את הדיבור
ּושׁמֹו לָ ָבן וַ יָ ָּרץ לָ ָבן ֶאל
‘ּולְ ִר ְב ָקה ָאח ְ ‘וְ ָה ִאיׁש ִמ ְש ָּׁת ֵאה לָ ּה ַמ ֲח ִריׁש לָ ַד ַעת
לבש רבי משה לייב את המלבוש הלבן
חּוצה ֶאל ָה ָעיִ ן’ (בראשית כד כט).ָה ִאיׁש ַה ָ יח ה’ ַּד ְרּכֹו ִאם ֹלא’ (בראשית כד כא).ַה ִה ְצלִ ַ
שנתן לו רבו ,והנה ,אך נסגר שער החצר
מעשה ביהודי שלא שמר תורה ומצוות, מאחוריו ,עמדו הכלבים עזי הנפש שבע שנים למד הרב הקדוש רבי משה
שבא אל הרב הקדוש רבי יצחק מאיר באימה ,כמו סומרו למקומם. לייב מסאסוב זי”ע ,אצל הגאון הקדוש
מגור ,בעל ה’חידושי הרי”ם’ זיע”א, רבי שמעלקא מניקלשבורג זי”ע ,ובבואו
וקושיה בפיו :בפרשת קריאת שמע נאמר נבהל האדון ממה שראו עיניו ,ותיכף
להפרד מרבו כתום שבע השנים ,נתן לו
שאם לא ישמרו ישראל את מצוות ה’, הלך בעצמו אל המרתף ,והוציא את
רבו שלוש מתנות :דינר זהב ,כיכר לחם
תבוא עליהם פורענות .ואילו הוא ,שאינו האסיר לחופשי.
ומלבוש לבן.
שומר מצוות ,יש לו כל טוב ,והצדיקים מעשה מופלא זה סיפר הרב הקדוש רבי
כשחלף ברחובות אחת העיירות ,הגיעה
יושבים בצער. דוד משה מטשורטקוב זיע”א ,ובסיומו
לאזנו לפתע קול זעקה מרה.
השיב לו החידושי הרי”ם ,שמתוך שאלתו שאל :היכן משיגים היום מעיל כזה?”
והקול ,קולו של יהודי צועק ובוכה ,עולה
נראה כי קרא קריאת שמע לפחות פעם כאשר בא אליעזר עבד אברהם אל הבאר
ממרתף אחד הבתים.
אחת בימי חייו. בשליחות אדונו ,לבקש אשה ליצחק.
ביקש בתפילתו סימן :הנערה אשר יבקש תר רבי משה לייב אחר מקור הקול,
אכן ,אישר היהודי .פעם אחת קרא וגילה אשנב מסורג בסמוך לאדמה,
קריאת שמע. ממנה מים והיא תיענה לבקשתו ואף
תציע להשקות את גמליו ,היא האשה משם ,במעמקיו של מרתף חשוך בקעו
אם כן ,השיב הרבי ,מגיע לך עוד יותר הקולות.
ממה שיש לך! שהועיד הקדוש ברוך הוא לבן אדונו.
והנה באה רבקה ,משקה אותו ומוסיפה היהודי שהבחין בדמות יהודי בעד
**** הסורגים ,שפך לפניו את צרתו:
מעצמה‘ :גַ ּם לִ גְ ַמלֶ ּיָך ֶא ְש ָׁאב ַעד ִאם כִ ּּלּו
אל המגיד הקדוש ,רבנו דב בער שתֹּת’ (בראשית כד יט). לִ ְ ׁ מאין בידו ממון לפרוע את דמי החכירה
ממזריטש זיע”א ,בא יהודי שהיה זקוק עבור בית המזיגה המקומי ,השליך אותו
רבקה ממהרת אל הבאר ,רצה ושואבת,
לישועה גדולה. אדון הסביבה למרתף.
וממלאת את השוקת לכל גמליו .לכאורה
אמר לו המגיד“ :צרתך צרה ,אך לא אוכל כבר ראה אליעזר את כל אשר ביקש: נכמרו רחמיו של רבי משה לייב על
לסייע לך בדבר זה. נערה בעלת חסד ,הנותנת ברוחב לב היהודי האומלל .תחילה השליך אליו
עצתי ,שתלך לעיר פלונית ,שם תמצא יותר ממה ששאל ממנה .תפילתו נענתה, את כיכר הלחם שנתן לו רבו ,כדי שיוכל
שיכור מפרסם המתגולל בקיאו בשווקים והסימן שהתנה התקיים. להחיות את נפשו ,ומיד פנה לבית
וברחובות כל היום כולו. אולם הכתוב אומר‘ :וְ ָה ִאיׁש ִמ ְש ָׁת ֵּאה לָ ּה אדון הכפר ,להשתדל לפניו על שחרור
תשכים בבוקר ותבוא אליו לפני שיתפלל יח ה’ ַד ְּרּכֹו ִאם ֹלא’. ַמ ֲח ִריׁש לָ ַד ַעת ַה ִה ְצלִ ַ האסיר.
שחרית ,כאשר הוא עדיין פיכח וטרם מה טעם מחריש אליעזר? מה עוד עליו צרור כסף לא היה עמו .כל רכושו היה
שתה משקה ,ובקש ממנו שיברכך לראות כדי לדעת שהצליח ה’ את דרכו? אותו דינר זהב שקיבל מרבי שמעלקא.
שתיוושע. את המטבע הזה הציע לאדון תמורת
מבאר רבינו האור החיים הקדוש (בראשית
אם תצליח להתברך מפי השיכור – כד כא) ,כי אכן מצד התנאי שהתנה החוב כולו ,בבקשה שימחל על יתרת
מבטחני שהישועה בוא תבוא”. בתפילתו ,כבר היה יכול לגשת אל רבקה הסכום וישלח את היהודי לביתו.
נסע האיש לאותה עיר ,ואכן הצליח ולומר לה את הדברים שבפיו .הוא ביקש האדון הביט בו בבוז .חוב של שלוש
למצוא את השיכור לפני ששתה מיינו, שתאמר כי תשאב גם לגמליו ותעשה מאות רובל כסף אינו מוכן למחול תמורת
וזכה לברכה מפיו. כדבריה ,והיא כבר שאבה לכל הגמלים. דינר זהב אחד.
וכדברי המגיד כן היה .מיד בבואו לביתו, לא היה בתנאו שימתין עד שיכלו כל בקשותיו ותחנוניו של רבי משה לייב
כבר היתה הרווחה ונושע מצרתו. לשתות. לא הועילו ,והוא יצא מביתו בפחי נפש.
שב היהודי אל המגיד אחוז פליאה: אלא שרבקה עצמה הוסיפה דבר שלא כעבור רגעים שב על עקבותיו ורץ שוב
“ילמדנו רבינו ,מה פשר הדבר?” ביקש‘ :עד אם כלו לשתות’ .היא קיבלה אל בית האדון .צערו של היהודי היושב
נם לו המגיד: על עצמה לעמוד ולטרוח בהשקאתם עד במרתף לא נתן לו מנוח .שוב ביקש מן
‘’יהודי זה חוטא ובעל עבירה גדול היה, שישתו כל צורכם .מתוך תוספת זו נולד האדון לקבל את דינר הזהב ולהוציא את
עד שלא הניח דבר עבירה שלא עשאה, לאליעזר ספק חדש :שמא היא ,כלשון האסיר לחופשי.
רחמנא-ליצלן. רבינו‘ ,מהאומרים הרבה ועושים מעט’. הפעם עוררו דבריו את חמת האדון.
יום אחד הגיעה שמועה לאזנו ,כי בעיר לפיכך השתיק את עצמו והמתין לראות בימים ההם היה אדון הכפר שליט על
פלונית ניתן להשיג דבר עברה מסויים אם תקיים גם את מה שהוסיפה מדעתה. נתיניו ,וידו תקיפה לעשות בהם כרצונו,
תמורת ארבע מאות דינרי זהב. רק לאחר שראה כי כלו הגמלים לשתות, ברוב זעמו וקצפו ,ציווה על משרתיו
נטל האיש את צרור כספו ופנה לעבר ניגש לתת לה את הנזם ואת הצמידים. להשליך את רבי משה לייב לחצר סגורה
◄◄◄
פניני אור החיים
◄ המשך מעמוד א'
◄◄◄
בדיוק ברגע הנכון
וַ יְ ִהי הוּא ֶט ֶרם ִּכ ָּלה ְל ַד ֵ ּבר וְ ִה ֵ ּנה ִר ְב ָקה י ֵֹצאת (בראשית כד ,טו). בקדושה. העיר המדוברת.
אליעזר עומד ליד הבאר ומתפלל להצלחת שליחותו .הוא מבקש סימן שיכוון אותו אל עמדו המקטרגים וטענו: בעודו בדרך חלפה לצידו
הנערה הראויה ליצחק. “כיצד יכול אדם מגושם עגלה ממנה בקעו קולות בכי
התורה מדגישה“ :טרם כלה לדבר” – עוד לפני שסיים לגמרי את דבריו“ ,והנה רבקה יוצאת”. שכזה לזכות למדרגות כה ויללה של אנשים ונשים.
מבאר האור החיים הקדוש :לא היה כאן אפילו רגע של המתנה .בעוד אליעזר מסיים את רמות? בירור קצר העלה כי מדבר
תפילתו ,רבקה כבר מופיעה. הלא אין בו לא תורה ולא במשפחה יהודית מנתיני
ולא זו בלבד .האור החיים מדייק גם בלשון “רבקה יוצאת” .לא היה זה דבר שרבקה רגילה עבודה ,וגופו לא הזדכך. אחד הפריצים באזור,
לעשות באותה שעה .מן השמים סובבו את יציאתה כדי שתגיע בדיוק באותו רגע – לא קודם ושמא יבקש שיחיו המתים שהיה השליט הבלעדי על
ולא אחר כך – כדי שאליעזר יפגוש את מי שנועדה ליצחק ולא יטעה באחרת. ועוד שאר דברים שעדיין כל הדרים באחוזתו .ראש
אנחנו רואים רק פגישה אחת ליד באר .מאחורי הפגישה הזאת עומד תזמון מדויק של לא הגיעה עתם ,ויחריב את המשפחה שחכר מהפריץ
ההשגחה :תפילה ,יציאה ,רגע ומקום – הכול מתחבר יחד. העולם”... את בית המרזח ,לא שילם זה
לפעמים אדם מחכה לדבר הנכון ותוהה מתי יגיע .מפרשתנו לומדים שיש דברים שצריכים בשל כך נמנו וגמרו בבית זמן רב את דמי החכירה ,עד
לא רק להגיע – אלא להגיע בזמן המדויק שלהם. דין של מעלה כי יהיה האיש שהחוב הגיע לכארבע מאות
כשהרגע מגיע ,מתברר שגם ההמתנה הייתה חלק מן הסדר. שיכור בזוי כל ימי חייו ,וכך זהובים.
לא יתקרבו אליו בני אדם הפריץ הורה כנקמה,
ולא ירצו לדבר עמו ,וממילא לאסור אותו יחד עם כל בני
אין מעשה טוב הולך לאיבוד לא יבקשו להתברך מפיו. משפחתו ,וכעת הוא עומד
ו ְּל ִר ְב ָקה ָאח ׁו ְּשמוֹ ָל ָבן וַ ָי ָּרץ ָל ָבן ֶאל ָה ִא ׁיש ַהחו ָּצה ֶאל ָה ָעיִ ן (בראשית כד, על כן שלחתיך אליו ,בידעי להשליך אותם לכלא ,שם
כט). שמדבריו לא יפל ארצה”. מצפה להם מיתה מייסרת
חז”ל מלמדים שיש הבדל באופן שבו התורה מזכירה צדיקים ורשעים :אצל הצדיקים השם **** רעב מתוך וממושכת
קודם – “ושמו בועז”; ואצל הרשעים האדם קודם לשמו – “נבל שמו”. עומד רבינו האור החיים וייסורים.
אם כן ,שואל האור החיים הקדוש ,מדוע אצל לבן נאמר דווקא “ושמו לבן” ,בסדר שמצינו הקדוש (בראשית כד כט) ,על בלבו של אותו יהודי התלקח
אצל צדיקים? הנאמר בלבןּ‘ :ולְ ִר ְב ָקה ָאח ניצוץ קדוש ,והוא החליט
מבאר האור החיים :בתחילה לבן רץ אל האיש מפני שחשש לאחותו רבקה .הוא עדיין לא ּושׁמֹו לָ ָבן וַ יָ ָּרץ לָ ָבן ֶאל ָה ִאיׁש
ְ להעניק את כל כספו על
ידע את כל הסיפור ,שמע שהיה קירוב דברים בינה לבין איש זר ,וקם לקנא את קנאת אחותו חּוצה ֶאל ָה ָעיִ ן’ ,כי אמרו ַה ָ מנת לפדות את היהודי
ולהגן עליה. חז”ל שאצל הצדיקים התיבה מידיו של הפריץ.
באותו מעשה – אומר האור החיים – “מעשה צדיקים עשה” .ולכן באותו מקום זכה להיזכר ‘שמו’ קודמת להזכרת השם, הוא שלף את צרור מעותיו
בלשון הראויה לצדיקים. כגון ‘ושמו בועז’ ,ואילו אצל והעבירו בשלמות לרשות
והאור החיים מוסיף יסוד גדול :הקדוש ברוך הוא אינו מקפח שכר כל בריה על מעשיה הרשעים נאמר ‘נבל שמו’. הפריץ ששחרר את כל
הטובים. ומעתה קשה :מדוע נקטה השבויים מתחת ידו.
לבן נשאר לבן ,אבל מעשה טוב שעשה – לא נמחק. התורה אצל לבן הרשע את היהודים הנדכאים הודו לו
לפעמים אנחנו ממהרים להדביק לאדם תווית אחת ולמדוד לפיה כל מה שהוא עושה. סדר הצדיקים ,וכתבה ‘ושמו נרגשות על שחלצם ממצבם
התורה מלמדת :גם בתוך אדם שיש בו חסרונות ,מעשה טוב הוא מעשה טוב. לבן’? הנואש ,והלכו לדרכם,
שום נקודה טובה אינה הולכת לאיבוד. מבאר רבינו ,כי לבן שמע ואף הוא שב לעיר מגוריו
על המפגש של אחותו עם בהחלטה לשוב לביתו
אדם זר ,וחשש שכוונתו ולא לחטוא באותה עבירה
מתנה תחת מתנה לרעה .מתוך דאגתו לכבוד שבעבורה יצא לדרך.
אחותו רץ לקראת אליעזר. קדושת המצווה שזכה זה
נָ ַת ִּתי ֶּכ ֶסף ַה ּ ָׂש ֶדה ַקח ִמ ֶּמ ִ ּני וְ ֶא ְק ְ ּב ָרה ֶאת ֵמ ִתי ׁ ָש ָּמה (בראשית כג ,יג).
רק לאחר מכן ראה את הנזם עתה לקיים ,מילאה את כל
עפרון מציע לאברהם את השדה ואת המערה בלשון של מתנה .אברהם משיב לו“ :נתתי ואת הצמידים ,ושמע מפי ישותו בתחושה מרוממת
כסף השדה ,קח ממני”.
רבקה את סדר הדברים ,ואז של קדושה וטהרה.
האור החיים הקדוש שואל :מדוע אומר אברהם “נתתי” בלשון עבר ,הרי עדיין לא מסר את נחה דעתו.
הכסף? ועוד ,למה לשון “נתתי” ,כאילו גם הכסף הוא מתנה ,הרי לכאורה זהו תשלום עבור
מעשהו של היהודי שכפה
השדה? בזכות אותה דאגה לאחותו את יצרו וויתר על כל כספו
מבאר האור החיים :אברהם אומר לעפרון ,אם אתה גמרת בדעתך לתת לי את השדה
נתנה לו התורה את הלשון כדי להציל יהודים ,עורר
בתורת מתנה – גם אני גמרתי בדעתי לתת לך את הכסף בתורת מתנה .מתנה תחת מתנה. שבה היא מזכירה צדיקים. רושם חזק מאד בשמים,
אברהם אינו מבקש להישאר רק בצד המקבל .אם עפרון נותן – גם הוא נותן. וזה לשון רבינו‘ :כי מעשה עד ששמע אותו יהודי כרוז
צדיקים עשה בזה ואין משמים ,שהכריז כי כל
יש אנשים שיודעים להכיר טובה בלב .אברהם מלמד שהכרת הטוב מבקשת גם ביטוי
מעשי :כשקיבלתי ,אני מחפש היכן גם אני יכול לתת. הקדוש ברוך הוא מקפח היוצא מפיו יתקיים ,והוא
שכר בריה’. יזכה למדריגות גבוהות
הדרך הנכונה היא לא לשאול “מה נתנו לי” ,אלא “מה אני יכול להשיב”.
לקבל בחן – ולחפש מיד כיצד להפוך גם לנותן. (מאוצרותיו ושיחותיו של הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
מתיבתא אור החיים
נתבטלה מהם טענת בר מצרא. בדריסת הרגל שיעברו עליו לקבור מתים והוא לא כתב רבינו (בראשית כג ט)‘ :ויתן לי’ וגו’ .דקדק לומר
ובנימוקי חיים (הגר ,ב”מ קטז .ד”ה בנימוקי יוסף) הקשה מכרו אלא לקבור שרה ואין דריסת רגל בשדהו לשון מתנה הגם שנטל ממנו דמים כאומרו בכסף
על דברי רבינו ,שהרי מבואר בגמרא (שם קח ):שאין עוד ,לזה אמר לאחוזת קבר: מלא ,גם דקדק לומר בתוככם .הנה נתחכם אברהם
טענת בר מצרא כנגד אדם שקונה את הקרקע לקנות המערה בסדר שאין אחריו ערעור ולהיות
דין בר מצרא בקונה מן הגוי
לקבורה ,ומפרש שם רש”י (ד”ה בלא אכרזתא) שהוא שרז”ל אמרו (זהר ח”א קכח) שעפרון מימיו לא ראה
ומה שכתב רבינו ‘מדין המצר’ .הנה בפרשת ויחי במערה זולת החשך והבהלה ואם כן יכול הוא
משום שאם ישתהה ויברר אם יש בר מצרא יש
(להלן מט לב) הוסיף רבינו בענין זה ,שאף שמבואר לבא בטענה כשידע שהמערה יקרת הערך ואפילו
בזה בזיון למת ,ואם כן מדוע חשש אברהם לדין
בגמרא (ב”מ קח ):שהקונה מן הנכרי אין בו דין בר לעולם חוזר הוא ואין זכות המערה מתקיים ביד
בר מצרא אף שקנה את הקרקע לקבורה .ובברכת
מצרא ,כיון שיכול הקונה לומר לבר מצרא ‘ארי אברהם לעולם .והגם שאין אונאה לקרקעות,
שמעון הוסיף להקשות ,שאף שדין זה נאמר כלפי
אברחי לך ממצרא’ ,מכל מקום חשש אברהם חש אברהם לסברת הירושלמי שכתבו התוספות
המוכר ,שאינו יכול בן המיצר להוציאו מיד הלוקח
לדין בר מצרא ,לפי שדברי הגמרא אמורים באופן (קידושין מב ):שיש להם אונאה בחצי דמיהם ודוקא
שמכרו לצורך קבורת המת ,מכל מקום נראה
שהמערער הוא ישראל ,שיכול לומר לו ‘ארי אברחי אונאת שתות אין להם:
שהוא הדין גם כלפי הלוקח ,שאם קונה לשם
לך ממצרך’ ,אבל אם הם גוים לא שייך טענה זו ,כיון עוד יש לחוש שמא יערערו אחר המכר מדין המצר
קבורה אינו צריך להקנותו לבר מצרא ,שהרי עיקר
דין בר מצרא הוא על הלוקח. שלא איכפת להם מזה .ולכן אמר שם יעקב ‘מקנה או שיצא אחר כך שטר שעבוד על הקרקע ההוא
השדה והמערה אשר בו מאת בני חת’ ,שבקנין זה ויטרפוהו מיד אברהם לזה נתחכם לתקן כל זה
והמפרשים כתבו ליישב דברי רבינו בכמה אופנים:
ואמר לשון מתנה ומכר ,הכוונה בזה שיעשה אופן
א .בנמוקי חיים כתב ,שרבינו כתב כן רק על דרך שיש בו שניהם והוא החליפין שיש בו מכר ויש בו
דרוש וקבל שכר. מתנה שיכול להחליף מחט בגמל ואין בהם אונאה
ב .בברכת שמעון ומרקחת חיים (וייס) תירצו, בשום אופן .ודין חליפין ישנו בקרקע ובמטלטלין
שאברהם חשש לטענת בר מצרא לגבי שאר שדה אבל לא במטבעות ,לזה אמרו ז”ל בבכורות וז”ל (נ).
המערה ,שאותה קנה לקבורת שאר משפחתו אמר רבי חנינא כל שקל שכתוב בתורה סלעים וכו’
בעתיד ,ולא שייך בזה הטעם שאם ישהה יהיה בזיון חוץ משקלים האמורים בעפרון שהם קנטרין עובר
למת .ואמנם תירוץ זה תלוי במחלוקת האחרונים לסוחר פרקמטיא נפקת וכו’ עכ”ל .ומעתה לא
אם יש ללוקח דין בר מצרא בחלק הנותר של נשאר מקום לעפרון לבא בטענה .ולחששת מצר
השדה שלא קנה ,ויש לומר שדעת רבינו כדעת גם לחששת שעבוד עשה כל בני העיר סרסורים
הנתיבות המשפט (סי’ קעה ביאורים סק”ג) שאין בדבר וממילא בטלו טענת בר מצרא ,גם נתגלה כי
ללוקח דין בר מצרא בזה ,וממילא אף לאחר שקנה לא היה עליה שעבוד שהיה הדבר באזני כל באי
אברהם את המערה וקבר שם את שרה ,הוא לא שער עירו .ואומרו לאחוזת קבר ,להיות שלא בקש
היה בר מצרא ,וחשש שיטענו השכנים שהם בר ממנו אלא המערה אבל השדה עודנו עומד לזכות
מצרא ,ולכן עשה קנין באופן שלא יוכלו לטעון כן. עפרון יש מקום לומר אליו אחרי כן שלא יחפוץ
האור החיים הקדוש – חלום שהפך לברכה
בזמן שהתגורר מרן האדמו"ר מהר"א מבעלזא בבתי וורשא ,בביתו של הרה"ח רבי זלמן אשכנזי ז"ל ,שכן אור הישועות
בקרבת מקום תלמיד חכם בשם רבי פייבל אידלמן זצ"ל .אף שהיה תלמיד חכם מופלג ,היה רחוק מאורחות מכתבי הלומדים
החסידים ואמונותיהם.
רבי פייבל ורעייתו חוו עשרים שנה של תפילות ותחנונים מבלי שזכו לפרי בטן .בליל ט"ו בתמוז תש"ד ,יום
הילולת בעל ה"אור החיים" הקדוש ,חלמה אשתו חלום שבו נגלה אליה האור החיים הקדוש בעצמו .כשהיא סיפרה את החלום לבעלה ,הוא דחה זאת
באומרו" :חלומות שווא ידברו" והלך לעסוק בלימודיו.
האישה ,שתחושותיה לא נתנו לה מנוח ,פנתה לשכנתה ,אשתו של רבי זלמן אשכנזי ,וסיפרה לה את דבר החלום .השכנה הציעה לה לעלות לפני
האדמו"ר מבעלזא ,ששהה בביתם באותה העת ,ולבקש את עצתו .בעזרת השכנה הצליחה האישה להיכנס אל הקודש פנימה וסיפרה לאדמו"ר על שנות
עקרותה ,החלום שחלמה ,והכמיהה שלה לבן.
הורה לה האדמו"ר לעלות מיד באותו היום לציון האור החיים הקדוש בהר הזיתים .הוא הדריך אותה לומר במקום את כל ספר תהילים ,לשטוח שם את
תחינותיה ,ולהבטיח שאם ייוולד להם בן ,יקראו לו "חיים".
כעבור שנה בדיוק ,ביום ההילולא של האור החיים הקדוש ,געשה ורעשה ירושלים לבשורת לידתו של הבן שזכו בו רבי פייבל ורעייתו .ויקרא שמו
בישראל "חיים".
("צנצנת המן" ,עמ' קיב)
ספרי "אור החיים" בהוצאת המכון
פניני אור החיים חיים כולכם היום מוסרי אור החיים פרי תואר המבואר סט חוברות אור החיים משולב סט חומש אור החיים המבואר
חיבורו ההלכתי של האור החיים על יורה ביאור משולב בשפה ברורה ,בתוספת דברי האור החיים מוגהים ומבוארים
פנינים נבחרות מתורת האור החיים, דרכי חיים והנהגות ממשנת האור החיים, לקט מדברי האור החיים הק' על דרך
דעה ,עם ביאורים ,ציונים ומדור מסכם של מדור "תורת חיים"; מחולק ל־ 48חוברות בהרחבה במדורי "מאורי אור" ו"מאורי
ערוכות לפי נושאים ועניינים. מסודרות לפי ימות השנה והמועדים. המוסר עם ביאור דבריו.
פסקיו והלכותיו. נוחות לנשיאה וללימוד. החיים" ,להבנת עומק דבריו וכוונתו.
ספיר ויהלום אור החיים אוצרות אור החיים מתיבתא חפץ ה׳ המבואר שולחן שבת עם אור החיים אור החיים לוח יומי אור החיים עם ביאור משולב
מתוך שיעורי ושיחות הגאון רבי מנחם מנדל חיבורו של האור החיים על מסכת שבת, מאמרים לפרשיות ולמועדים על פי תורת ביאור קצר ובהיר המשולב ברצף דברי
אוצר ביאורים וחידושים על ספר אור ספר האור החיים בחלוקה יומית לכל
פומרנץ על פרשיות השבוע והמועדים ,בשילוב מוגה על פי דפוס ראשון ומלווה בביאור, האור החיים ,מעובדים בשפה פשוטה האור החיים ,לצד ליקוטים משלימים
החיים הקדוש. ימות השנה.
משלים ,סיפורי צדיקים ,הנהגות ופנינים. ציונים ומראי מקומות. ובניקוד מלא. משאר ספריו.
הגדה של פסח אור החיים באור החיים פרק שירה אור החיים ראשון לציון המבואר מגילת אסתר -אור החיים מפתח של חיים
ליקוט מכתבי האור החיים על ההגדה ,עם פרקי חיי ותולדות האור החיים הקדוש, מגילה מבוארת ,עם "ראשון לציון" המבואר עשרות אלפי פנינים מספר אור החיים,
פרק שירה עם ביאור המלוקט מתורת ספר "ראשון לציון" לרבינו חיים בן עטר,
ביאורים ,הערות וציונים ,בתוספת "ראשון מלווים בתמונות ומסמכים נדירים וליקוטים מספרי האור החיים על סדר מסודרות לפי עניינים ,אישים ומאורעות,
האור החיים ,בתוספת נוסח בעל השל"ה. בתוספת ביאורים.
לציון" המבואר על שיר השירים. מתקופתו. המגילה. בתוספת תולדות רבינו.
לחיים מחוברים
לשמיעת שיעורים ודרשות
ניתן להשיג בנדרים פלוס
זכיתם לישועה בזכות הלימוד בספר 'אור החיים' הקדוש? נשמח שתשתפו אותנו! שלחו את סיפורכם אלינו
חייגו03-617-1077 : למייל m028039999@gmail.com :או לפקס 02-5385689או ב'נדרים פלוס' -באר ישראל
