gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪ 668‬שנה י"ג – כל הזכויות שמורות ©‬ ‫שב"ק פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫ונראה לפרש דבמדרש איתא שנתן הקב"ה את ארץ ישראל‬ ‫בת ק' כבת כ' ובת כ' כבת ז' נאמר בשרה שהיתה‬ ‫לאברהם שהיתה ארץ של עשרה עממין בגלל שעמד בעשרה‬ ‫אילונית‬ ‫נסיונות ומבואר בפרקי דר"א (פל"א) שהנסיון העשירי היה נסיון‬ ‫העקדה וכך איתא נמי במדרש רבה (פנ"ו)‪ ,‬ובמדרש תנחומא (פר'‬ ‫ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים (כג א)‬ ‫שלח) איתא שאחר העקידה נשבע הקב"ה לאברהם שלא יהיו לו‬ ‫פרש"י בת ק' כבת כ' לחטא מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת‬ ‫עוד נסיונות‪.‬‬ ‫עונשין אף בת ק' בלא חטא ובת כ' כבת ז' ליופי‪.‬‬ ‫ולפי"ז יש ליישב דכל זמן שלא התנסה אברהם בכל העשרה‬ ‫הקשה הרא"ם דאה"נ בי"ד של מעלה אינו מעניש עד בן כ' אבל‬ ‫נסיונות עדיין לא הגיעה לו כל ארץ ישראל שהרי היתה ארץ של‬ ‫בי"ד של מטה מעניש מבן י"ג בבן ומבן י"ב בבת וא"כ שרה‬ ‫עשרה עממין ועל כל נסיון זכה בחלק של עוד עם וא"כ כ"ז שלא‬ ‫בתורת עונשין מבת י"ב ומהו דוקא בת ק' כבת כ'‪.‬‬ ‫התנסה בכל הי' נסיונות לא זכה בכל ארץ ישראל‪ ,‬ובפרט ע"פ‬ ‫ותירץ מרן הגרי"ז שבגמ' יבמות (סד‪ ):‬איתא ששרה היתה‬ ‫דברי הגמ' בסנהדרין (פט‪ ).‬שאמר הקב"ה לאברהם אחר ט'‬ ‫אילונית ונפסק ברמב"ם (פ"ב מאישות ה"ג) שגדלות של איילונית‬ ‫נסיונות שיתן לו נסיון עשירי שלא יאמרו שבנסיונות שהיו עד‬ ‫זה מבן כ' וא"כ שפיר דאצל שרה גיל העונשין שלה אף ביד בית‬ ‫כה אין ממש ולפי"ז כל זמן שלא התנסה בכל הי' נסיונות שמא‬ ‫דין הוא מבת כ'‪.‬‬ ‫יאמרו שאין ממש בראשונות ולא מגיע לו בעבורן שום מקום‬ ‫ועפי"ז יש לפרש נמי מה שאמרו בת כ' כבת ז' ליופי דיש‬ ‫בארץ ישראל ורק אחר כל הי' נסיונות הגיעה לו כל א"י‪ ,‬ומה"ט‬ ‫להקשות בדרך כלל בגיל שבע כלל לא ניכר יופי אצל נשים ומהו‬ ‫כאשר היתה לו מריבה עם רועי לוט לא יכל לטעון שכל ארץ‬ ‫כבת ז' ליופי ולהנ"ל י"ל דשרה הרי היתה אילונית וסימני‬ ‫ישראל שלו שמא החלק שעליו דנו היה שייך לאומה שעדיין לא‬ ‫אילונית באים בגיל שראויה להיות גדולה ובדורות ראשונים היתה‬ ‫התנסה אברהם את הנסיון שבזכותו יזכה בחלק זה של הארץ אבל‬ ‫גדלותם בגיל ח' כדאיתא בסנהדרין (סט‪ ):‬וא"כ מאז היו צריכים‬ ‫כעת במיתת שרה שהיה אחר כל העשרה נסיונות זכה בכל הארץ‬ ‫לבוא לשרה סימני אילונית ולגרע ביופיה‪ ,‬ולפי"ז מדוקדק היטב‬ ‫ושפיר יכל לטעון טענה זו‪.‬‬ ‫דדוקא אמרו כבת ז' ליופי והכונה דאף בגיל כ' כשכבר היו לה‬ ‫ועפי"ז יש לפרש היטב דברי המדרש רבה (פכ"ח) ויבוא אברהם‬ ‫סימני איילונית לא גרעו מיופיה והיתה יפה כמו שהיתה בת שבע‬ ‫מהיכן בא מהר המוריה כלו' מעקידת יצחק וכדאיתא ששרה‬ ‫שעדיין לא באו סימני איילונית‪ ,‬ובודאי אמרו חז"ל גיל שבע כי‬ ‫מתה כששמעה על העקידה ובדוקא הדגישה זאת התורה ולומר‬ ‫זה היה הגיל שהיתה בו הכי גדולה בלי סימני אילונית ואמרו‬ ‫שאחר ובא מהר המוריה אחר שהתנסה בכל הנסיונות זכה בכל‬ ‫חז"ל שאף אחר שהיו בה סימוני איילונית היתה יפה כמו לפני‬ ‫ארץ ישראל ויכל לטעון להם שארץ ישראל כולה שלו‪.‬‬ ‫שהיו בה סימני אילונית‪.‬‬ ‫אור תורה לגה"ק מאוסטרבוצה (אות א)‬ ‫משאת המלך בשם‬ ‫הגרי"ז‬ ‫כיצד נרמז בצמידים שהביא אליעזר לעשרת הדברות‬ ‫ביחס למה אברהם גר וביחס למה הוא תושב‬ ‫ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם (כד כב) פרש"י‬ ‫רמז לעשרת הדברות שבשני לוחות‪ ,‬ויש להבין כיצד שני‬ ‫גר ותושב אנכי עמכם (כג ד) צריך ביאור מהו גר ותושב הרי זה‬ ‫הצמידים ששוים עשרה זהב מרמזים לעשרת הדברות‪.‬‬ ‫סותר כי גר הוא תשוב עראי ותושב הוא קבוע‪ ,‬ועי' רש"י‪.‬‬ ‫ויש לפרש דבגמ' חולין (פז) איתא ששכר מצוה הוא עשרה‬ ‫ויש לפרש באופן נוסף שכאשר בא אליהם אברהם לבקש אחוזת‬ ‫זהובים‪ ,‬ובמנין המצוות שבעשרת הדברות דעת הרמב"ם והחינוך‬ ‫קבר אמר להם שהוא תושב עמהם ומגיעה לו קבורה כשאר‬ ‫שיש חמשה עשר מצוות ואלו הן‪ ,‬א‪ .‬אמונת ה'‪ ,‬ב‪ .‬שלא להאמין‬ ‫תושבי הארץ אבל חשש שא"כ יאמרו לו שאף יקח לבני יצחק‬ ‫שיש אלוה אחר‪ ,‬ג‪ .‬שלא לעשות ע"ז‪ ,‬ד‪ .‬שלא להשתחוות לע"ז‪,‬‬ ‫אשה מבנות כנען שהרי הוא תושב עמהם לכן אמר להם שביחס‬ ‫ה‪ .‬שלא לעבוד ע"ז‪ ,‬ו‪ .‬שלא להשביע לשוא‪ ,‬ז‪ .‬לקדש את יום‬ ‫לזה הוא גר כלו' תושב עראי דהוא תשוב קבוע בארצו שממנה‬ ‫השבת‪ ,‬ח‪ .‬שלא לעשות מלאכה בשבת‪ ,‬ט‪ .‬לכבד אב ואם‪ ,‬י‪ .‬לא‬ ‫בא ולכן יקח אשה מארצו הקודמת‪.‬‬ ‫תרצח‪ ,‬יא‪ .‬לא תנאף‪ ,‬יב‪ .‬שלא לגנוב נפש מישראל‪ ,‬יג‪ .‬שלא‬ ‫מציון מכלל יופי‬ ‫להעיד שקר‪ ,‬יד‪ .‬לא תחמוד‪ ,‬טו‪ .‬לא תתאווה שנאמר בדברות‬ ‫אחרונות‪ ,‬ואמנם הרמב"ן בהשגותיו על ספר המצוות להרמב"ם‬ ‫רק אחר י' נסיונות יכל אברהם לטעון שכל א"י שלו‬ ‫חולק וסובר שלא יהיה לך ולא תעשה לך ולא תשתחווה ולא‬ ‫תעבדם הכל לאו אחד ומוכח כך מהגמ' במכות (כג) דאיתא התם‬ ‫גר ותושב אני עמכם (כג ד) פרש"י ומדרש אגדה אם תרצו‬ ‫תרי"ג מצוות ניתנו לישראל בסיני תרי"א נאמרו ע"י משה וב'‬ ‫הריני גר ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקב"ה‬ ‫נאמרו ע"י הקב"ה בעצמו והם אנכי ולא יהיה לך הרי שהם רק ב'‬ ‫לזרעך אתן את הארץ זאת‪.‬‬ ‫מצות ולא ד' מצות עיי"ש‪ ,‬נמצא שלרמב"ן יש בעשרת הדברות‬ ‫ויש להקשות שבפר' לך לך איתא שהיה מריבה בין רועי לוט‬ ‫רק י"ב מצוות דכל הד' מצוות הללו כלולים במצוה אחת וא"כ‬ ‫לרועי אברהם ושם לא מצאנו שאמר אברהם הטענה שהארץ שלו‬ ‫כפי הבטחת הקב"ה ומדוע שם לא טען נמי כך‪.‬‬ ‫שאילת שלום של ג' תיבות והיא בתוך זמן שכזה השקתה אותו‬ ‫השכר על עשרת הדברות הוא מאה עשרים זהובים‪ ,‬עשרה‬ ‫ואת גמליו הרי שנחשב לה נמי דיבור אחד והצליח ניחושו אבל‬ ‫זהובים על כל מצוה‪.‬‬ ‫אם שאילת שלום שלהם היא ב' תיבות א"כ לא היתה ההשקאה‬ ‫ובתוס' ב"מ (מד) איתא בשם ר"ת דזהב שוה י"ב פעמים כסף‬ ‫שלו ושל הגמלים בתוך כדי דיבור ולא הצליח ניחושו וזה שהיה‬ ‫וא"כ עשרה זהב שווים מאה עשרים זהובים של כסף‪.‬‬ ‫אליעזר מעיין ומחשב ולא ידע כיצד להחליט‪.‬‬ ‫והנה הצמידים שהביא אליעזר לרבקה היו של זהב שהרי קודם‬ ‫והרי תוך כדי הדברים בא לבן לקראתם כמתואר בפסוק "והנה‬ ‫לכן כתיב נזם זהב והשווי שלהם היה עשרה זהב משקלם וזה ק"כ‬ ‫עומד על הגמלים על העין ויאמר בוא ברוך ה'" כלו' שתוך כדי‬ ‫זהובים של כסף שזה בדיוק השכר המגיע על המצוות שבעשרת‬ ‫שאליעזר עומד ומעיין ומחשב בא לבן ואמר לו "בוא ברוך ה'"‬ ‫הדברות‪ ,‬לכן פרש"י שבמה שהיו הצמידים שווים עשרה זהב‬ ‫והיינו שאילת שלום של אותו המקום ושאלו ג' תיבות ומכך למד‬ ‫נרמז לעשרת הדברות שקיבלה כשווי השכר על קיום עשרת‬ ‫אליעזר שזמן שאילת שלום שלהם היא ג' תיבות וממילא תוך‬ ‫הדברות‪.‬‬ ‫כדי דיבור שלהם הוא זמן ג' תיבות ונחשב לרבקה אמירה אחת כי‬ ‫אור תורה לגה"ק‬ ‫מאוסטרובצה‬ ‫בשיעור תוך כדי דיבור של ג' תיבות השקתה אותו ואת גמליו‬ ‫וממילא החליט שהצליח ניחושו ולכן הפסיק מלעיין ולחשב‬ ‫הסיבה שאליעזר קודם נתן התכשיטים ואח"כ שאל‬ ‫והחל ללכת עמהם כדכתיב מיד "ויבוא האיש הביתה"‪.‬‬ ‫תורת משה לחת"ס‬ ‫בת מי את‬ ‫ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה‬ ‫מחשבת אליעזר דארור כנען נאמר רק לזכרים‬ ‫עשרה זהב משקלם ויאמר בת מי את (כד כב‪-‬כג) פרש"י‬ ‫ואומר אל אדני אולי לא תלך האשה אחרי (כד לט) אולי‪,‬‬ ‫ששאל אותה בת מי את רק אחר שנתן לה לפי שהיה בטוח‬ ‫כתיב חסר‪ .‬ופרש"י אלי כתיב בת היתה לו לאליעזר ורצה אליעזר‬ ‫בזכותו של אברהם שהצליח הקב"ה דרכו‪.‬‬ ‫שיצחק ישא אותה אמר לו אברהם אתה ארור ואני ברוך ואין‬ ‫ויש ליתן עוד טעם לזה‪ ,‬דאיתא ברש"י שהב' צמידים רמז לב'‬ ‫ארור מידבק בברוך‪ ,‬לכן כתיב אלי חסר ו' דמשמעו שאליעזר‬ ‫לוחות והמשקל עשרה זהב רמז לעשרת הדברות‪.‬‬ ‫אמר תחילה "אלי"‪.‬‬ ‫ולפי"ז יש לפרש שרצה אף לרמוז לה מה שהיה במתן תורה שבני‬ ‫שמעתי מת"ח אחד מארץ רוסיא שביאר המשך הפסוק "לא תלך‬ ‫ישראל הקדימו נעשה לנשמע כלו' קודם לקחו ואחר כך שאלו‬ ‫האשה אחרי"‪ ,‬דאיתא בחז"ל עמוני ולא עמונית מואבי ולא‬ ‫מה כתוב בה לכן נהג אף הוא כך שקדם נתן לה ואחר כך שאל‬ ‫מואבית שאסרה תורה עמוני ומואבי לבא בקהל ה' דוקא עמוני‬ ‫אותה בת מי את‪.‬‬ ‫כרם חמד‬ ‫ומואבי ולא עמונית ומואבית‪ ,‬ולפי"ז סבר אליעזר דאע"פ שכתוב‬ ‫"ארור כנען" שמה"ט אמר אברהם דאין ארור מידבק בברוך שמא‬ ‫מדוע התספק אליעזר האם הצליח ניחושו וכיצד‬ ‫נאמר רק בכנעני ולא בכנענית וא"כ בתו אינה בכלל ארור‪ ,‬וכך‬ ‫ביאור הפסוק ואומר אל אדני "אלי" כלו' לבתי ואם תאמר הרי‬ ‫הכריע‬ ‫אין אחר מידבק בברוך "לא תלך האשה אחרי" כלו' אשה כנענית‬ ‫והנה עומד על הגמלים על העין (כד ל) במדרש רבה איתא‬ ‫לא תלך ותימשך אחרי להיות ארורה כמו שאני ארור דכנעני ולא‬ ‫מעיין ומחשב כלו' שאליעזר עמד שם ועיין וחשב‪.‬‬ ‫כנענית‪.‬‬ ‫ולא התפרש במדרש מה היה עיונו וחישובו וצריך לדעת מה היה‬ ‫השבתי לו דבריך טובים אך ע"פ דברי תוס' א"א לאומרם‪ ,‬תוס'‬ ‫עיונו וחישובו‪ ,‬ועוד יש לברר דלא נתבאר במה נתיישבה דעתו‬ ‫ביבמות (עז‪ .‬ד"ה דתנאי) פירשו דהטעם לדרשה עמוני ולא‬ ‫שהפסיק לעיין‪.‬‬ ‫עמונית היא כי לא כתוב בתורה לא יבוא עמון ומואב דאז היה‬ ‫ונראה לפרש שהרי אליעזר עשה בדיקה שאמר "והיה הנערה כו'‬ ‫משמע כל עמון וכל מואב ואף הנשים אלא כתוב עמוני בי'‬ ‫ואמרה שתה וגם גמליך אשקה" אותה יקח אשה ליצחק וכאשר‬ ‫ומואבי בי' ומדוע הוסיפה זאת התורה בהכרח ללמד עמוני ולא‬ ‫ביקש מרבקה השיבה לו "ותאמר שתה אדוני כו' ותכל להשקותו‬ ‫עמונית‪ ,‬והכא הניחא אי כתיב ארור כנעני יש לדרוש ולא כנענית‬ ‫ותאמר גם לגמליך אשאב וגו'" והרי שיש הבדל בין מה שאליעזר‬ ‫אך אחר וכתוב ארור כנען אדרבא הכונה לכל כנען ואף הנשים‪.‬‬ ‫אמר למה שרבקה אמרה כי אליעזר אמר במשפט אחד שהאשה‬ ‫(א‪.‬ה‪ -‬יש להוסיף דאצל עמון ומואב יש סברא בגמ' דנאסרו בקהל‬ ‫שתאמר לו במשפט אחד "שתה וגם גמליך אשקה" והיא השיבה‬ ‫על שלא קודמו את ישראל בלחם ומים ודוקא דרכו של איש לקם‬ ‫בב' משפטים שאמרה תחילה "שתה אדוני" ואח"כ אמרה "גם‬ ‫ולא דרכה של אשה כי כל כבודה בת מלך פנימה א"כ הנשים לא‬ ‫לגמליך אשאב"‪ ,‬ולפי"ז יש לפרש שאליעזר עיין וחשב האם‬ ‫בכלל האיסור אך בהא שנאמר ארור כנען אין סברא זו לכן אין‬ ‫חשיב ניחושו נכון כלו' האם יכול לקחת את רבקה על פי תשובתו‬ ‫סברא לומר שאין הנשים בכלל ארור)‪.‬‬ ‫דהיינו האם נחשב שענתה כמו שהוא אמר או לא‪.‬‬ ‫ילקוט הגרשוני‬ ‫והנה כתיב "ותמהר" ויש לפרש שעשתה זאת תוך כדי דיבור כלו'‬ ‫שתוך כדי דיבורה ואמירתה שתה שאבה והשקתה אותו ואת‬ ‫ע"י המגדנות הוכח שקפצה לו הדרך‬ ‫הגמלים והרי קיי"ל תוך כדי דיבור כדיבור דמי וא"כ יש לומר‬ ‫שהוא אמר הנערה שתאמר באמריה אחת כלו' שבבת אחת‬ ‫ומגדנות נתן לאחיה ואמה (כד נג) פרש"י שהביא עמו מני‬ ‫תשקה אותו ואת גמליו והיא חילקה דיבורה בין השקאתו‬ ‫פירות מארץ ישראל‪ ,‬אפשר לפרש שהרי קודם לכן אמר אליעזר‬ ‫להשקאת הגמלים אך מ"מ עשתה זאת בתוך כדי דיבור וא"כ‬ ‫"ואבוא היום אל העין" ופרש"י שאמר להם שנעשתה לו קפיצת‬ ‫נחשב נמי כדיבור אחד והרי שאמרה כמו אמירת אליעזר‪.‬‬ ‫הדרך שבאותו יום שיצא הגיע‪.‬‬ ‫אלא שבגמ' ב"ק (עג‪ ):‬יש מח' האם תוך כדי דיבור הוא זמן‬ ‫ולזה הביא להם מגדנות דהיינו פירות מא"י שהפירות נשארו‬ ‫שאילת שלום של ב' תיבות כלו' שלום עליך או זמן אמירת ג'‬ ‫טובים ויפים ועי"ז יראו שהפירות מהיום ואילו לא קפצה לו בדרך‬ ‫תיבות כלו' שלום עליך רבי ולכאו' תלוי הדבר בכל מקום במנהג‬ ‫היו הפירות ישנים ורעים‪.‬‬ ‫המקום‪ ,‬ומעתה י"ל שהתוך כדי דיבור של רבקה היה תוך שיעור‬ ‫מהרי"ל דיסקין‬ ‫של ג' תיבות והסתפק אליעזר האם תוך כדי דיבור הוא זמן‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫מזל מרסל בת סעדה ע"ה‬ ‫פנינה פרלה בת סעדה ע"ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬