בואי כלה · Boi Kallah — חיי שרה (2026-11-02)

כז' חשון תשפ"ז בס"ד
חיי שרה ( )481
וַּ תָ ָרץ עוֹּד אֶ ל הַּ בְ אֵ ר לִ ְשאֹּ ב וַּתִ ְשַאב לְ כָל גְ מַּ לָיו (כד.כ) וְ ַאבְ ָרהָ ם זָקֵ ן בָ א בַּ י ִָמים ,וַּ ה׳ בֵ ַּרְך אֶ ת־ַאבְ ָרהָ ם בַּ כֹּ ל (כד.א)
כאן ,כשרבקה ממלאה מים עבור אליעזר וגמליו ,נאמר התורה מדגישה שאברהם היה "זקן בא בימים" ,ומיד
"ותשאב" ,כלומר ,רבקה מבצעת פעולת שאיבה; ואילו מוסיפה" :וה׳ ברך את אברהם בכל" .אפשר להבין
לעיל( ,בפסוק טז) ,כשהפסוק תיאר כיצד רבקה מילאה ש״בא בימים״ אינו רק תיאור של גיל .אדם יכול לחיות
מים עבור עצמה (עוד לפני שבא אליה אליעזר) לא נאמר שנים רבות ,אך לא בהכרח להגיע עם ימיו ,כלומר ,שכל
"ותשאב" אלא רק "ותמלא כדה ותעל" ,שלא הוצרכה יום ויום יהיה מלא בתוכן ,במעשים טובים ובקשר עם
לשאוב .מה ההסבר להבדל זה? התשובה הידועה לכך הקב״ה .אברהם אבינו הגיע לסוף ימיו כשהימים שלו
היא ,שלעיל (בפסוק טז) ,עלו המים לקראת רבקה ולכן היו מלאים :אמונה ,הכנסת אורחים ,חסד וניסיונות
לא הוצרכה לשאוב .וכך כותב רש"י לעיל (בפסוק יז), שבהם עמד .לכן נאמר עליו "בא בימים" ,הוא לא רק
"וירץ העבד לקראתה" לפי שראה שעלו המים לקראתה, היה זקן; הוא בא עם כל ימיו לפני ה׳ .וזה מתחבר ל"וה׳
ואם כן מובן היטב מדוע לא נאמר לעיל "ותשאב", ברך את אברהם בכל" :הברכה האמיתית אינה רק במה
שהרי לא ביצעה שם פעולת שאיבה ,אלא עלו המים שיש לאדם ,אלא גם ביכולת שלו להפוך את כל ימיו
לקראתה מאליהם .אלא שאת זה גופא יש להבין ,מדוע המלקט למשמעותיים.
באמת היה הבדל בין המילויים? מדוע במילוי הראשון ַארבַּ ע( :כג.ב)
וַּ תָ מָ ת שָ ָרה בְ ִק ְריַּת ְ
(של רבקה עבור עצמה) נעשה לה נס ועלו המים כתב בעל ה"חתם סופר" :הקב"ה מדקדק עם הצדיקים
לקראתה מאליהם ,ואילו כאן ,כשרבקה ממלאת עבור כחוט השערה ,ומיתתה של שרה היתה מידה כנגד
אליעזר וגמליו ,לא עלו המים לקראתה אלא הוצרכה מידה .שרה צחקה על דברי האמת ששמעה מהמלאך על
לשאוב? עונה על כך ה"קדושת לוי" :כשאדם שואב הולדת יצחק וחשבה שהטעה אותה בבשורה זו ולא
מים מהבאר שלא לצורך מצווה ,אלא לצרכים רגילים האמינה .כך גם מלאך המוות ,השטן הטעה אותה
של מילוי מים וכדו' ,במקרה כזה אין לשאיבה שום ערך בבשורת מיתת יצחק ,וכיון שהאמינה לדברי שקר אלו
בפני עצמה ,אלא היא רק דרך טכנית" ,היכי תימצי" נענשה ומתה מחמת זה.
להגיע לתכלית הסופית ,שהיא מילוי הכד; ולרבקה, רב רובין זצ"ל בספרו "שנים מקרא"
בצדקותה ,נעשה נס ועלו המים מאליהם והתמלא הכד
באופן שנחסכה ממנה טרחה זו .לעומת זאת ,השאיבה ַארבַּ ע מֵ אֹּ ת שֶ קֶ ל כֶסֶ ף (כג.טו)
אֶ ֶרץ ְ
השנייה של רבקה (עבור אליעזר וגמליו) היא כבר ארעא שויא ארבע מאה סלעין דכסף( .תרגום)
שאיבה של מצווה ,מצוות גמילות חסדים ;וכשאדם מה טעם קנה אברהם דוקא חלקת אדמה כזו ,שמחירה
עושה פעולת מצווה ,אזי הפעולה עצמה היא בעלת ארבע מאות שקל כסף ? ברם ,ידוע הוא ,כי בית סאה
ערך יש לה ערך עצמי והיא לא רק "מכשיר טכני" (חלקת אדמה שאפשר לזרוע בה סאה של תבואה) מכיל
להשגת התכלית .לכן ,אין כל עניין בעשיית נס חמישים על חמישים אמה ,כלומר ,אלפיים וחמש מאות
ש"יחסוך" שאיבה זו ,הרי אדרבה ,להיפך ,לכל רגע אמות מרובעות .ואם אדם רוצה בחלקת אדמה של שש
בשאיבה יש ערך ומשמעות ,דווקא בגלל המאמץ מאות אלף אמות מרובעות ,הריהו צריך למאתיים
והטרחה. וארבעים בתי סאה ,שהם שמונה בתי כור (בית כור מכיל
שלושים סאה) .והנה ,אמרו חכמינו ,כי בשעת קבורתו
וַּ יֹּאמֶ ר בַּ ת ִמי אַּ תְ הַּ גִ ִידי נָא לִ י ֲהיֵש בֵ ית ָאבִ יְך מָ קוֹּם לָנו של תלמידי חכם גדול צריכים להיות נוכחים שש מאות
לָלִ ין (כד ,כג) אלף איש ,כשם שבשעת מתן תורה נוכחו ששים רבוא
אליעזר מברר אצל רבקה ,האם יש בבית אביה מקום ישראל (כתובות י"ז) .כמו כן כלל ידוע הוא אצל חכמינו,
ללון ,אך מדוע מדגיש אליעזר "מָ קוֹּם לָנו"? לכאורה כי כל אדם צריך לו מקום של אמה -גברא באמתא
מילה זו מיוחדת ,וכי יש הבדל בין מקום לנו או למישהו יתיב" .ואם כן ,כשרצה אברהם אבינו לחלק לשרה את
אחר? אלא שרומז לנו הפסוק על הנהגתו הראויה של כבודה הראוי ,קנה חלקת אדמה שתוכל להכיל עליה
אליעזר ,עבד אברהם .בימינו ,ישנם אנשים שאינם ששים רבוא אנשים ,כלומר ,בעלת ממדים של שש
מדקדקים כל כך לאיזה מקום נכנסים הם לאכול ומה הם מאות אלף אמות מרובעות ,שהן שמונה בתי כור .והרי
אוכלים ,כשר למהדרין או כשר בערך .לעומת זאת עבד הלכה היא כי המקדיש שדה של בית כור ,עליו לפדותה
אברהם שאל את רבקה" :בַּ ת ִמי אַּ תְ " ,הוא ברר על בעלי בחמישים שקלים (ערכין כה) .ויוצא איפוא ,ששמונה בית
המקום .ועוד דבר שאל אליעזרֲ " :היֵש בֵ ית ָאבִ יְך מָ קוֹּם כור עולים בדיוק ארבע מאות שקל.
לָנו לָלִ ין" ,ואם תאמרי כי יש מקום ,השאלה היא האם ספר "מעינה של תורה" בשם הגר"א
הלכה :להשלים מאה ברכות בשבת יש "לָנו" ,לנו שאנו מקפידים על הכשרות באופן
ירבה בשבת בפירות ומגדים ומיני ריח ,כדי להשלים מוחלט ,האם גם בעבורנו יש מקום .ותאמר אליו" :גם
מנין מאה ברכות .וגם הנשים צריכות להשלים מאה תבן גם מספוא רב עימנו" ,המילים "גם" מיותרות
ברכות ,ולכן אם אינן יכולות להשלים מאה ברכות לכאורה ,אלא שזה מה שענתה רבקה לעבד אברהם:
בברכת הפירות ,תתפללנה גם תפלת מנחה .אחר ברכת אמנם יש לנו חדרים מרווחים ,וגם רהיטים יפים ,וגם
המזון יש נוהגים לחזור ולברך ברכת הריח .ונראה שזהו אוכל יש לנו ,אבל רק בשביל הגמלים ,כי תבן ומספוא
כשהסירו מעל השלחן עצי הבשמים אחר שבירך עליהם הם מאכל לבהמות ,שאינן מבדילים בין כשר לטרף .ואם
לפני הקידוש ,וחזרו והביאום לפניו אחר ברכת המזון. תאמר ,מדוע אינני מספרת לך על דברי מאכל לבני
אבל אם היו מונחים כל הזמן על השלחן לפניו ,אין אדם? מפני שאינני יכולה לערוב לך על הכשרות ,כי
לחזור ולברך עליהם אחר ברכת המזון ,מכיון שלא אמנם גם מאכל לאנשים יש לנו ,אבל זה רק "עמנו",
ספר ילקוט יוסף הסיח דעתו מהם. בשביל המשפחה שלנו ,ולא בשביל איש אלוקים כמוך.
ספר "ומתוק האור"
פתגם חסידי פתגם :במקום שאין עצה ,יש אמונה.
ֹלא אֹּ כַּל עַּ ד אִ ם ִדבַּ ְרתִ י ְדבָ ָרי (כד.לג)
חקירה :אין איסור חל על האיסור מה ראה אליעזר להזדרז כל כך ,למה שלא יאמר את
האם הוא פטור מעונש על האיסור השני ,אך יש איסור, דברו אחר שיטעם משהו? יש לומר :שאליעזר ידע
או שאין איסור כלל( .קובץ הערות ל-ז ,הגר"ש שקאפ נדרים בהכרה ברורה שהוא נמצא עכשיו בשליחות קודש
יג ד"ה ובס' :אין איסור כלל ,פרי מגדים ושו"ת אבני מילואים יב מאברהם אבינו ,ואם יסיח דעת משליחותו ויסמוך על
ספר קובץ "יסודות וחקירות המובאים בו :יש איסור) הסייעתא דשמיא שהיתה לו עד עכשיו ,בקפיצת הדרך,
ובכך שפגש את רבקה בתפלתו .אם רק ירפה מהמתח
סיפור :לא קרירא ולא חמימא של השליחות ,עלול הוא להפסיד את הכל .כל העזר
הגאון רבי זאב בלומנפלד זצ"ל ,חזר פעם מבית דינו אל שמים ירד לטמיון .על כן הוא אומרֹ" :לא אֹּ כַּל" ,לא
מעונו ביום קיץ נאה ,והיה מזג האויר באותו היום לא אתעסק בשום דבר אחר "עַּ ד אִ ם ִדבַּ ְרתִ י ְדבָ ָרי" ,עד
קריר ולא חמים .נשם הגאון את האויר הנעים להנאתו שאבצע מה שמוטל עלי .במעגל השנה ישנם ימים
ואמר בדרך מליצה :מזג אויר מעיד עלי שדנתי היום דין שמסוגלים לסייעתא דשמיא מיוחדת ,כמו הימים
אמת ,שכן אמרו חכמינו :כל דיין שדן דין אמת נעשה הנוראים ,מועדי ה' וכדו' צריך לראות אז להיות מרוכז
שותף להקב"ה במעשה בראשית ,ועוד אמרו חכמינו בעבודת ה' ולא להסיח דעת בטרדות אחרות.
ולא קרירא לא שותפי דבי קדירה ספר "לתתך עליון
ספר חד וחלק חמימא!
שבת שלום וְ לִ בְ נֵי הַּ פִ ילַּגְ ִשים אֲשֶ ר לְ ַאבְ ָרהָ ם נָתַּ ן ַאבְ ָרהָ ם מַּ תָ נֹּ ת (כה.ו)
יוצא לאור לרפואה שלימה :פני פרחה בת מסעודה ,בנימין בן אסתר ,יוסף דוד
בן ליאל, ,ברוך יואל שמעון ישראל בן פנינה ,ראובן ישי בן מרצדס ,הדסה
חסר כתיב ,שלא היתה אלא פילגש אחת ,היא הגר היא
אסתר בת רחל בחלא קטי ,פטריק יהודה בן גלדיס קאמונה ,אברהם רפאל בן קטורה .נשים בכתובה פילגשים בלא כתובה( .רש"י)
רבקה ,ויקטוריה שושנה בת ג'ויס חנה ,רפאל יהודה בן מלכה ,שלמה בן אם אמנם לא היתה אלא פילגש אחת ,מדוע לא אמר
מרים ,אבישי יוסף בן שרה לאה ,אוריאל נסים בן שלוה ,אלחנן בן חנה
אנושקה ,מרים בת עזיזא ,דוד בן מרים ,יעל בת כמונה ,ישראל יצחק בן ולבני הפילגש ,ומדוע אמר "וְ לִ בְ נֵי הַּ פִ ילַּגְ ִשים" .רמז
ציפורה ,עמנואל בן סוזן אזיזה .שלום בית :גיולה חיה בת סופי לבנה ואילן נפלא מצא כאן הגר"א במעמדה של הפילגש ביחס
יהודה יצחק בן סנדרה סולאנג' .זיווג הגון :שרה זסוזן אנדרה בת דומיניק
רינה ,יוני מאיר משה בן אסתר ,אילן אלי אהרן בן אסתר ,לולה לאה בת סופי
לאשה הרגילה ,שכן אמרו חז"ל (סוטה יז ).על נשואי איש
לבנה,לאה בת רבקה ,אלודי רחל מלכה בת חשמה ,יוסף גבריאל בן רבקה. ואשה ,כי אם זכו שכינה ביניהם ,שכן ב"איש" ישנה אות
הצלחה רבה בכל :נאור דוד בן יעל דינה ,ליטל בת יעל דינה ,לחנה בת אסתר י' ,ב"אשה" ישנה אות ה' .במילה 'כתובה' ישנן אותיות
וליונתן מרדכי בן שמחה ברכה זרע של קיימא ללבנה מלכה בת עזיזא וליאור
עמיחי מרדכי בן ג'ייזל לאוני .לעילוי נשמת :אלגרין שמחה בת אמילי ,רינה ו' וה' יחדיו יוצרות ארבעת האותיות את השם הנכבד.
בת רחל ,קלוד שלמה בן ז'רמן רבקה ,ראובן בן חנינה ,ג'ינט מסעודה בת ג'ולי זהו שאמרו חז"ל כי שכינה ביניהם ,אותיות שמו הקדוש
יעל ,שלמה בן מחה ,מסעודה בת בלח ,גיא יונה בן לאה,יוסף בן מייכה .מוריס
משה בן מרי מרים .אליהו בן מרים ,ניסים חי הוברט בן ג'ולי ,פליקס סעידו
והנורא .אלא שכל זה אינו אלא באיש ואשתו החיים
בן אטו מסעודה .אפרת רחל בת אסטרייה כוכבה ,מלכה אנרייט מרזוקה, , בכתובה כדינה של אשה ,שכן רק אז מתקבלות ארבע
קרול מזל אדסה בת גבי זרגונה ,אברהם בן אסתר ,ראובן בן איזא ,יהודה יוסף האותיות של השם הנכבד .ואולם בפילגש הדרה עם
בן רחל .לאה חוה בת שמחה סימי.
בעלה ללא כתובה ,חסרה שתי אותיותיו האחרונות של
השם הנכבד ונמצא שלא נותרו אלא שתי אותיות
הראשונות ,י' וה' ,אשר אמנם מהוות שם קדוש לעצמו,
אך אינן אלא מחציתו של השם המפורש .וזהו שרמזה
התורה בכתיב החסר שבמילה פלגש ,שכן אז מתקבלות
המילים :פלג שם ,חצי שם הקדוש .ספר "טללי אורות"
