gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בואי כלה · Boi Kallah — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: בואי כלה · Boi Kallah

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

בואי כלה · Boi Kallah — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫כז' חשון תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫חיי שרה ( ‪)481‬‬ ‫וַּ תָ ָרץ עוֹּד אֶ ל הַּ בְ אֵ ר לִ ְשאֹּ ב וַּתִ ְשַאב לְ כָל גְ מַּ לָיו (כד‪.‬כ)‬ ‫וְ ַאבְ ָרהָ ם זָקֵ ן בָ א בַּ י ִָמים‪ ,‬וַּ ה׳ בֵ ַּרְך אֶ ת־ַאבְ ָרהָ ם בַּ כֹּ ל (כד‪.‬א)‬ ‫כאן‪ ,‬כשרבקה ממלאה מים עבור אליעזר וגמליו‪ ,‬נאמר‬ ‫התורה מדגישה שאברהם היה "זקן בא בימים"‪ ,‬ומיד‬ ‫"ותשאב"‪ ,‬כלומר‪ ,‬רבקה מבצעת פעולת שאיבה; ואילו‬ ‫מוסיפה‪" :‬וה׳ ברך את אברהם בכל"‪ .‬אפשר להבין‬ ‫לעיל‪( ,‬בפסוק טז)‪ ,‬כשהפסוק תיאר כיצד רבקה מילאה‬ ‫ש״בא בימים״ אינו רק תיאור של גיל‪ .‬אדם יכול לחיות‬ ‫מים עבור עצמה (עוד לפני שבא אליה אליעזר) לא נאמר‬ ‫שנים רבות‪ ,‬אך לא בהכרח להגיע עם ימיו‪ ,‬כלומר‪ ,‬שכל‬ ‫"ותשאב" אלא רק "ותמלא כדה ותעל"‪ ,‬שלא הוצרכה‬ ‫יום ויום יהיה מלא בתוכן‪ ,‬במעשים טובים ובקשר עם‬ ‫לשאוב‪ .‬מה ההסבר להבדל זה? התשובה הידועה לכך‬ ‫הקב״ה‪ .‬אברהם אבינו הגיע לסוף ימיו כשהימים שלו‬ ‫היא‪ ,‬שלעיל (בפסוק טז)‪ ,‬עלו המים לקראת רבקה ולכן‬ ‫היו מלאים‪ :‬אמונה‪ ,‬הכנסת אורחים‪ ,‬חסד וניסיונות‬ ‫לא הוצרכה לשאוב‪ .‬וכך כותב רש"י לעיל (בפסוק יז)‪,‬‬ ‫שבהם עמד‪ .‬לכן נאמר עליו "בא בימים"‪ ,‬הוא לא רק‬ ‫"וירץ העבד לקראתה" לפי שראה שעלו המים לקראתה‪,‬‬ ‫היה זקן; הוא בא עם כל ימיו לפני ה׳‪ .‬וזה מתחבר ל"וה׳‬ ‫ואם כן מובן היטב מדוע לא נאמר לעיל "ותשאב"‪,‬‬ ‫ברך את אברהם בכל"‪ :‬הברכה האמיתית אינה רק במה‬ ‫שהרי לא ביצעה שם פעולת שאיבה‪ ,‬אלא עלו המים‬ ‫שיש לאדם‪ ,‬אלא גם ביכולת שלו להפוך את כל ימיו‬ ‫לקראתה מאליהם‪ .‬אלא שאת זה גופא יש להבין‪ ,‬מדוע‬ ‫המלקט‬ ‫למשמעותיים‪.‬‬ ‫באמת היה הבדל בין המילויים? מדוע במילוי הראשון‬ ‫ַארבַּ ע‪( :‬כג‪.‬ב)‬ ‫וַּ תָ מָ ת שָ ָרה בְ ִק ְריַּת ְ‬ ‫(של רבקה עבור עצמה) נעשה לה נס ועלו המים‬ ‫כתב בעל ה"חתם סופר"‪ :‬הקב"ה מדקדק עם הצדיקים‬ ‫לקראתה מאליהם‪ ,‬ואילו כאן‪ ,‬כשרבקה ממלאת עבור‬ ‫כחוט השערה‪ ,‬ומיתתה של שרה היתה מידה כנגד‬ ‫אליעזר וגמליו‪ ,‬לא עלו המים לקראתה אלא הוצרכה‬ ‫מידה‪ .‬שרה צחקה על דברי האמת ששמעה מהמלאך על‬ ‫לשאוב? עונה על כך ה"קדושת לוי"‪ :‬כשאדם שואב‬ ‫הולדת יצחק וחשבה שהטעה אותה בבשורה זו ולא‬ ‫מים מהבאר שלא לצורך מצווה‪ ,‬אלא לצרכים רגילים‬ ‫האמינה‪ .‬כך גם מלאך המוות‪ ,‬השטן הטעה אותה‬ ‫של מילוי מים וכדו'‪ ,‬במקרה כזה אין לשאיבה שום ערך‬ ‫בבשורת מיתת יצחק‪ ,‬וכיון שהאמינה לדברי שקר אלו‬ ‫בפני עצמה‪ ,‬אלא היא רק דרך טכנית‪" ,‬היכי תימצי"‬ ‫נענשה ומתה מחמת זה‪.‬‬ ‫להגיע לתכלית הסופית‪ ,‬שהיא מילוי הכד; ולרבקה‪,‬‬ ‫רב רובין זצ"ל בספרו "שנים מקרא"‬ ‫בצדקותה‪ ,‬נעשה נס ועלו המים מאליהם והתמלא הכד‬ ‫באופן שנחסכה ממנה טרחה זו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬השאיבה‬ ‫ַארבַּ ע מֵ אֹּ ת שֶ קֶ ל כֶסֶ ף (כג‪.‬טו)‬ ‫אֶ ֶרץ ְ‬ ‫השנייה של רבקה (עבור אליעזר וגמליו) היא כבר‬ ‫ארעא שויא ארבע מאה סלעין דכסף‪( .‬תרגום)‬ ‫שאיבה של מצווה‪ ,‬מצוות גמילות חסדים ;וכשאדם‬ ‫מה טעם קנה אברהם דוקא חלקת אדמה כזו‪ ,‬שמחירה‬ ‫עושה פעולת מצווה‪ ,‬אזי הפעולה עצמה היא בעלת‬ ‫ארבע מאות שקל כסף ? ברם‪ ,‬ידוע הוא‪ ,‬כי בית סאה‬ ‫ערך יש לה ערך עצמי והיא לא רק "מכשיר טכני"‬ ‫(חלקת אדמה שאפשר לזרוע בה סאה של תבואה) מכיל‬ ‫להשגת התכלית‪ .‬לכן‪ ,‬אין כל עניין בעשיית נס‬ ‫חמישים על חמישים אמה‪ ,‬כלומר‪ ,‬אלפיים וחמש מאות‬ ‫ש"יחסוך" שאיבה זו‪ ,‬הרי אדרבה‪ ,‬להיפך‪ ,‬לכל רגע‬ ‫אמות מרובעות‪ .‬ואם אדם רוצה בחלקת אדמה של שש‬ ‫בשאיבה יש ערך ומשמעות‪ ,‬דווקא בגלל המאמץ‬ ‫מאות אלף אמות מרובעות‪ ,‬הריהו צריך למאתיים‬ ‫והטרחה‪.‬‬ ‫וארבעים בתי סאה‪ ,‬שהם שמונה בתי כור (בית כור מכיל‬ ‫שלושים סאה)‪ .‬והנה‪ ,‬אמרו חכמינו‪ ,‬כי בשעת קבורתו‬ ‫וַּ יֹּאמֶ ר בַּ ת ִמי אַּ תְ הַּ גִ ִידי נָא לִ י ֲהיֵש בֵ ית ָאבִ יְך מָ קוֹּם לָנו‬ ‫של תלמידי חכם גדול צריכים להיות נוכחים שש מאות‬ ‫לָלִ ין (כד‪ ,‬כג)‬ ‫אלף איש‪ ,‬כשם שבשעת מתן תורה נוכחו ששים רבוא‬ ‫אליעזר מברר אצל רבקה‪ ,‬האם יש בבית אביה מקום‬ ‫ישראל (כתובות י"ז)‪ .‬כמו כן כלל ידוע הוא אצל חכמינו‪,‬‬ ‫ללון‪ ,‬אך מדוע מדגיש אליעזר "מָ קוֹּם לָנו"? לכאורה‬ ‫כי כל אדם צריך לו מקום של אמה ‪ -‬גברא באמתא‬ ‫מילה זו מיוחדת‪ ,‬וכי יש הבדל בין מקום לנו או למישהו‬ ‫יתיב"‪ .‬ואם כן‪ ,‬כשרצה אברהם אבינו לחלק לשרה את‬ ‫אחר? אלא שרומז לנו הפסוק על הנהגתו הראויה של‬ ‫כבודה הראוי‪ ,‬קנה חלקת אדמה שתוכל להכיל עליה‬ ‫אליעזר‪ ,‬עבד אברהם‪ .‬בימינו‪ ,‬ישנם אנשים שאינם‬ ‫ששים רבוא אנשים‪ ,‬כלומר‪ ,‬בעלת ממדים של שש‬ ‫מדקדקים כל כך לאיזה מקום נכנסים הם לאכול ומה הם‬ ‫מאות אלף אמות מרובעות‪ ,‬שהן שמונה בתי כור‪ .‬והרי‬ ‫אוכלים‪ ,‬כשר למהדרין או כשר בערך‪ .‬לעומת זאת עבד‬ ‫הלכה היא כי המקדיש שדה של בית כור‪ ,‬עליו לפדותה‬ ‫אברהם שאל את רבקה‪" :‬בַּ ת ִמי אַּ תְ "‪ ,‬הוא ברר על בעלי‬ ‫בחמישים שקלים (ערכין כה)‪ .‬ויוצא איפוא‪ ,‬ששמונה בית‬ ‫המקום‪ .‬ועוד דבר שאל אליעזר‪ֲ " :‬היֵש בֵ ית ָאבִ יְך מָ קוֹּם‬ ‫כור עולים בדיוק ארבע מאות שקל‪.‬‬ ‫לָנו לָלִ ין"‪ ,‬ואם תאמרי כי יש מקום‪ ,‬השאלה היא האם‬ ‫ספר "מעינה של תורה" בשם הגר"א‬ ‫הלכה‪ :‬להשלים מאה ברכות בשבת‬ ‫יש "לָנו"‪ ,‬לנו שאנו מקפידים על הכשרות באופן‬ ‫ירבה בשבת בפירות ומגדים ומיני ריח‪ ,‬כדי להשלים‬ ‫מוחלט‪ ,‬האם גם בעבורנו יש מקום‪ .‬ותאמר אליו‪" :‬גם‬ ‫מנין מאה ברכות‪ .‬וגם הנשים צריכות להשלים מאה‬ ‫תבן גם מספוא רב עימנו"‪ ,‬המילים "גם" מיותרות‬ ‫ברכות‪ ,‬ולכן אם אינן יכולות להשלים מאה ברכות‬ ‫לכאורה‪ ,‬אלא שזה מה שענתה רבקה לעבד אברהם‪:‬‬ ‫בברכת הפירות‪ ,‬תתפללנה גם תפלת מנחה‪ .‬אחר ברכת‬ ‫אמנם יש לנו חדרים מרווחים‪ ,‬וגם רהיטים יפים‪ ,‬וגם‬ ‫המזון יש נוהגים לחזור ולברך ברכת הריח‪ .‬ונראה שזהו‬ ‫אוכל יש לנו‪ ,‬אבל רק בשביל הגמלים‪ ,‬כי תבן ומספוא‬ ‫כשהסירו מעל השלחן עצי הבשמים אחר שבירך עליהם‬ ‫הם מאכל לבהמות‪ ,‬שאינן מבדילים בין כשר לטרף‪ .‬ואם‬ ‫לפני הקידוש‪ ,‬וחזרו והביאום לפניו אחר ברכת המזון‪.‬‬ ‫תאמר‪ ,‬מדוע אינני מספרת לך על דברי מאכל לבני‬ ‫אבל אם היו מונחים כל הזמן על השלחן לפניו‪ ,‬אין‬ ‫אדם? מפני שאינני יכולה לערוב לך על הכשרות‪ ,‬כי‬ ‫לחזור ולברך עליהם אחר ברכת המזון‪ ,‬מכיון שלא‬ ‫אמנם גם מאכל לאנשים יש לנו‪ ,‬אבל זה רק "עמנו"‪,‬‬ ‫ספר ילקוט יוסף‬ ‫הסיח דעתו מהם‪.‬‬ ‫בשביל המשפחה שלנו‪ ,‬ולא בשביל איש אלוקים כמוך‪.‬‬ ‫ספר "ומתוק האור"‬ ‫פתגם חסידי‬ ‫פתגם‪ :‬במקום שאין עצה‪ ,‬יש אמונה‪.‬‬ ‫ֹלא אֹּ כַּל עַּ ד אִ ם ִדבַּ ְרתִ י ְדבָ ָרי (כד‪.‬לג)‬ ‫חקירה‪ :‬אין איסור חל על האיסור‬ ‫מה ראה אליעזר להזדרז כל כך‪ ,‬למה שלא יאמר את‬ ‫האם הוא פטור מעונש על האיסור השני‪ ,‬אך יש איסור‪,‬‬ ‫דברו אחר שיטעם משהו? יש לומר‪ :‬שאליעזר ידע‬ ‫או שאין איסור כלל‪( .‬קובץ הערות ל‪-‬ז‪ ,‬הגר"ש שקאפ נדרים‬ ‫בהכרה ברורה שהוא נמצא עכשיו בשליחות קודש‬ ‫יג ד"ה ובס'‪ :‬אין איסור כלל‪ ,‬פרי מגדים ושו"ת אבני מילואים יב‬ ‫מאברהם אבינו‪ ,‬ואם יסיח דעת משליחותו ויסמוך על‬ ‫ספר קובץ "יסודות וחקירות‬ ‫המובאים בו‪ :‬יש איסור)‬ ‫הסייעתא דשמיא שהיתה לו עד עכשיו‪ ,‬בקפיצת הדרך‪,‬‬ ‫ובכך שפגש את רבקה בתפלתו‪ .‬אם רק ירפה מהמתח‬ ‫סיפור‪ :‬לא קרירא ולא חמימא‬ ‫של השליחות‪ ,‬עלול הוא להפסיד את הכל‪ .‬כל העזר‬ ‫הגאון רבי זאב בלומנפלד זצ"ל‪ ,‬חזר פעם מבית דינו אל‬ ‫שמים ירד לטמיון‪ .‬על כן הוא אומר‪ֹ" :‬לא אֹּ כַּל"‪ ,‬לא‬ ‫מעונו ביום קיץ נאה‪ ,‬והיה מזג האויר באותו היום לא‬ ‫אתעסק בשום דבר אחר "עַּ ד אִ ם ִדבַּ ְרתִ י ְדבָ ָרי"‪ ,‬עד‬ ‫קריר ולא חמים‪ .‬נשם הגאון את האויר הנעים להנאתו‬ ‫שאבצע מה שמוטל עלי‪ .‬במעגל השנה ישנם ימים‬ ‫ואמר בדרך מליצה‪ :‬מזג אויר מעיד עלי שדנתי היום דין‬ ‫שמסוגלים לסייעתא דשמיא מיוחדת‪ ,‬כמו הימים‬ ‫אמת‪ ,‬שכן אמרו חכמינו‪ :‬כל דיין שדן דין אמת נעשה‬ ‫הנוראים‪ ,‬מועדי ה' וכדו' צריך לראות אז להיות מרוכז‬ ‫שותף להקב"ה במעשה בראשית‪ ,‬ועוד אמרו חכמינו‬ ‫בעבודת ה' ולא להסיח דעת בטרדות אחרות‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫קרירא‬ ‫לא‬ ‫שותפי‬ ‫דבי‬ ‫קדירה‬ ‫ספר "לתתך עליון‬ ‫ספר חד וחלק‬ ‫חמימא!‬ ‫שבת שלום‬ ‫וְ לִ בְ נֵי הַּ פִ ילַּגְ ִשים אֲשֶ ר לְ ַאבְ ָרהָ ם נָתַּ ן ַאבְ ָרהָ ם מַּ תָ נֹּ ת (כה‪.‬ו)‬ ‫יוצא לאור לרפואה שלימה‪ :‬פני פרחה בת מסעודה‪ ,‬בנימין בן אסתר‪ ,‬יוסף דוד‬ ‫בן ליאל‪, ,‬ברוך יואל שמעון ישראל בן פנינה‪ ,‬ראובן ישי בן מרצדס‪ ,‬הדסה‬ ‫חסר כתיב‪ ,‬שלא היתה אלא פילגש אחת‪ ,‬היא הגר היא‬ ‫אסתר בת רחל בחלא קטי‪ ,‬פטריק יהודה בן גלדיס קאמונה‪ ,‬אברהם רפאל בן‬ ‫קטורה‪ .‬נשים בכתובה פילגשים בלא כתובה‪( .‬רש"י)‬ ‫רבקה‪ ,‬ויקטוריה שושנה בת ג'ויס חנה‪ ,‬רפאל יהודה בן מלכה‪ ,‬שלמה בן‬ ‫אם אמנם לא היתה אלא פילגש אחת‪ ,‬מדוע לא אמר‬ ‫מרים‪ ,‬אבישי יוסף בן שרה לאה‪ ,‬אוריאל נסים בן שלוה‪ ,‬אלחנן בן חנה‬ ‫אנושקה‪ ,‬מרים בת עזיזא‪ ,‬דוד בן מרים‪ ,‬יעל בת כמונה‪ ,‬ישראל יצחק בן‬ ‫ולבני הפילגש‪ ,‬ומדוע אמר "וְ לִ בְ נֵי הַּ פִ ילַּגְ ִשים"‪ .‬רמז‬ ‫ציפורה‪ ,‬עמנואל בן סוזן אזיזה‪ .‬שלום בית‪ :‬גיולה חיה בת סופי לבנה ואילן‬ ‫נפלא מצא כאן הגר"א במעמדה של הפילגש ביחס‬ ‫יהודה יצחק בן סנדרה סולאנג'‪ .‬זיווג הגון‪ :‬שרה זסוזן אנדרה בת דומיניק‬ ‫רינה‪ ,‬יוני מאיר משה בן אסתר‪ ,‬אילן אלי אהרן בן אסתר‪ ,‬לולה לאה בת סופי‬ ‫לאשה הרגילה‪ ,‬שכן אמרו חז"ל (סוטה יז‪ ).‬על נשואי איש‬ ‫לבנה‪,‬לאה בת רבקה‪ ,‬אלודי רחל מלכה בת חשמה‪ ,‬יוסף גבריאל בן רבקה‪.‬‬ ‫ואשה‪ ,‬כי אם זכו שכינה ביניהם‪ ,‬שכן ב"איש" ישנה אות‬ ‫הצלחה רבה בכל‪ :‬נאור דוד בן יעל דינה‪ ,‬ליטל בת יעל דינה‪ ,‬לחנה בת אסתר‬ ‫י'‪ ,‬ב"אשה" ישנה אות ה'‪ .‬במילה 'כתובה' ישנן אותיות‬ ‫וליונתן מרדכי בן שמחה ברכה זרע של קיימא ללבנה מלכה בת עזיזא וליאור‬ ‫עמיחי מרדכי בן ג'ייזל לאוני‪ .‬לעילוי נשמת‪ :‬אלגרין שמחה בת אמילי‪ ,‬רינה‬ ‫ו' וה' יחדיו יוצרות ארבעת האותיות את השם הנכבד‪.‬‬ ‫בת רחל ‪,‬קלוד שלמה בן ז'רמן רבקה‪ ,‬ראובן בן חנינה‪ ,‬ג'ינט מסעודה בת ג'ולי‬ ‫זהו שאמרו חז"ל כי שכינה ביניהם‪ ,‬אותיות שמו הקדוש‬ ‫יעל‪ ,‬שלמה בן מחה‪ ,‬מסעודה בת בלח‪ ,‬גיא יונה בן לאה‪,‬יוסף בן מייכה‪ .‬מוריס‬ ‫משה בן מרי מרים‪ .‬אליהו בן מרים‪ ,‬ניסים חי הוברט בן ג'ולי‪ ,‬פליקס סעידו‬ ‫והנורא‪ .‬אלא שכל זה אינו אלא באיש ואשתו החיים‬ ‫בן אטו מסעודה‪ .‬אפרת רחל בת אסטרייה כוכבה‪ ,‬מלכה אנרייט מרזוקה‪, ,‬‬ ‫בכתובה כדינה של אשה‪ ,‬שכן רק אז מתקבלות ארבע‬ ‫קרול מזל אדסה בת גבי זרגונה‪ ,‬אברהם בן אסתר‪ ,‬ראובן בן איזא‪ ,‬יהודה יוסף‬ ‫האותיות של השם הנכבד‪ .‬ואולם בפילגש הדרה עם‬ ‫בן רחל‪ .‬לאה חוה בת שמחה סימי‪.‬‬ ‫בעלה ללא כתובה‪ ,‬חסרה שתי אותיותיו האחרונות של‬ ‫השם הנכבד ונמצא שלא נותרו אלא שתי אותיות‬ ‫הראשונות‪ ,‬י' וה'‪ ,‬אשר אמנם מהוות שם קדוש לעצמו‪,‬‬ ‫אך אינן אלא מחציתו של השם המפורש‪ .‬וזהו שרמזה‬ ‫התורה בכתיב החסר שבמילה פלגש‪ ,‬שכן אז מתקבלות‬ ‫המילים‪ :‬פלג שם‪ ,‬חצי שם הקדוש‪ .‬ספר "טללי אורות"‬