מעדני שבת · Madanei Shabbos — חיי שרה (2026-11-02)

מעדני שבת
בס"ד
פרשת חיי שרה תשפ"ז – מעדנים על הפרשה בהלכה ובאגדה –
גליון 538 נערך בס"ד ע"י מתתיהו אליהו הכהן זילביגר
בני קטורה
הרמב"ן (שבת קל"ה ).כתב גר שנתגייר כשהוא מהול ודאי כתיב (כה ,ד) 'ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה
צריך להטיף ממנו דם שאין נכנסין תחת כנפי השכינה כל אלה בני קטורה'.
בטבילה בלבד ומילה ראשונה לא מהניא שלא נעשית איתא בגמ' (סנהדרין נ"ט ):מצוה מילה מעיקרא לאברהם
כהלכתה ואף על פי שמל יש לו דין ערל וצריך הטפת דם, נתנה דכתיב 'ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך
ומברך אשר קדשנו במצוותיו וצונו להטיף דם ברית מן לדרתם' ,אתה וזרעך אין ,איניש אחרינא לא .הגמ' מקשה
הגרים ,שאין הטפת דם זו מפני ספק אלא ודאי חייבין אנו אלא מעתה בני ישמעאל לחייבו ,ומתרצת שרק יצחק
להטיף מהם דם זו של ברית ובה נכנסין תחת כנפי נחשב זרעו דכתיב 'כי ביצחק יקרא לך' ולא ישמעאל,
השכינה ,אבל בישראל שנולד כשהוא מהול כיון שאינו ועדיין קשה מדוע זרע בני עשו אינן חייבים ,והגמ' מתרצת
צריך להטיף דם אלא מפני ספק ערלה כבושה הורו כתיב 'ביצחק' ולא כל יצחק .מתקיף לה רב אושעיא אלא
הגאונים ז"ל שאין מברכין שאין זו מילה. מעתה בני קטורה לא לחייבו ,ומתרצת אמר רבי יוסי בר
ויש לעיין מה הדין בבן קטורה שמל ובא להתגייר שהרי אבין ואיתימא רבי יוסי בר חנינא כתיב 'את בריתי הפר'
בני קטורה חייבין במילה מדין זרע של אברהם כמבואר לרבות בני קטורה.
ברמב"ם .וראיתי שכתבו לפרש לפי הבית הלוי הנ"ל שאין רש"י מפרש שרק ששה בני קטורה אשר נולדו לו לאברהם
מילתם כמילת ישראל כי לא מתקדשים ע"י מילתם חייב במילה ולא זרעם.
ונשארים ערלים כשאר עכו"ם .ולכן גם הם צריכים הטפת אבל הרמב"ם (מלכים י' ח') פוסק אמרו חכמים שבני
הדם כשבאים להתגייר. קטורה שהם זרעו של אברהם חייבין במילה ,והואיל
החדושי הגרי"ז על התורה מביא שהספורנו כתב דקטורה ונתערבו היום בני ישמעאל בבני קטורה יתחייבו הכל
לא ילדה אותם מאברהם אלא שגדלה אותם בביתו ,כמו במילה בשמיני ,ואין נהרגין עליה.
שמצינו בחמשת בני מיכל אשר ילדה לעדריאל שגדלה המשנה למלך מקשה על הרמב"ם מהמשנה (נדרים ל"א)
אותם ולא היו בניה כלל ,ומביא ראיה מדכתיב בדברי הנודר מן הערלים אסור במולי כותים ומותר בערלי
הימים 'בני אברהם יצחק וישמעאל וכו' ,ובני קטורה ישראל ,והנודר מן המולים אסור בערלי ישראל ומותר
פילגש אברהם ילדה את זמרן ואת יקשן וכו' ,ומדלא קרא במולי כותים ,ולפי הרמב"ם קשה מדוע לא הוציאה מן
הכתוב לבני קטורה בני אברהם מוכח דקטורה לא ילדה הכלל גם בני קטורה דנצטוו על המילה.
אותם לאברהם .והוא תמה עליו מכח הגמ' הנ"ל בסנהדרין הבית הלוי (פרשת לך לך) מיישב דבני קטורה הגם דחייבים
דמרבינן מקרא דאת בריתי הפר דבני קטורה חייבים במילה מ"מ בהם אין המילה להתקדש על ידה כלל ,דלא
במילה ואם נימא כהספורנו אמאי מחויבים במילה והלא מבעי למ"ד ביבמות (ע"א ):דלא ניתנה פריעה לאברהם
אינם בני אברהם כלל .ומה שבדברי הימים לא כתיב בני אבינו א"כ בני קטורה פטורים מפריעה ,אלא אפילו אם
אברהם ,הוא משום דבני קטורה נולדו אחרי הציווי שאמר ניתנה ונתחייבו גם בני קטורה בפריעה מ"מ הדין שהמילה
הקב"ה כי ביצחק יקרא לך זרע א"כ לא נחשבו מעולם לבני תהיה לאות ברית בודאי לא ניתנה רק לישראל ,ובבני
אברהם ,להכי לא קראם הכתוב בני אברהם ,אבל ודאי קטורה אין המילה רק להבדילם מכותים שהם מזרע
נולדו מאברהם. אברהם ויצאו מכלל כותים אבל מעולם לא נכנסו כלל
איתא בגמ' זבחים (ס"ב ):מזבח שעשה משה כמה הוא, בכללו של זרעו של אברהם אבינו דהא כתיב 'כי ביצחק
אמר רב יוסף אמה ,מחכו עליה הא כתיב בתורה 'חמש יקרא לך זרע' וע"כ עדיין הם בלשון הכתוב ערלים ומשו"ה
אמות ארך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח' ,אמר גם לענין נדרים דינם ככותי.
ליה אביי דלמא מקום מערכה קאמר מר ,א"ל לכך איתא בגמ' (סנהדרין צ"ד' ).ויחד יתרו' רב אמר שהעביר
נתכוונתי ,קרי על אותם שחייכו על דבריו בני קטורה. חרב חדה על בשרו .ופירש"י שמל את עצמו ,המהרש"א
רש"י מפרש בני אברהם אתם אבל לא כזרע יצחק ויעקב. (חדושי אגדות) תמה היאך לא היה יתרו נימול כבר שהרי
הגמ' ממשיכה בני אחתיה דרבי טרפון הוו יתבי קמיה דרבי ממדין היה ומדין מבני קטורה הוו שחייבין במילה לפי
טרפון פתח ואמר 'ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני', הרמב"ם ,ומיישב דלענין פריעת המילה קאמר הכא
אמרי ליה קטורה כתיב ,קרי עליהם בני קטורה .רש"י שהעביר חרב חדה על בשרו להעביר ציצין המעכבין
מפרש שהוא אמר יוחני כדי לפתוח פיהם .ואמר להם שהם הפריעה דאברהם לא היה נצטווה על הפריעה.
בני קטורה כי אינם יודעין לדבר בהלכה. איתא בגמ' (עבודה זרה כ"ז ).מנין למילה בעובד כוכבים
המהרש"א מקשה טפי הוה ליה לומר בני עשו דאף שבני שהיא פסולה ,דרו בר פפא משמיה דרב אמר 'ואתה את
אברהם ויצחק אתם אבל לא כבני יעקב .ומיישב כשיטת בריתי תשמור' ,ורבי יוחנן 'המול ימול' ,מאי בינייהו ערבי
הרמב"ם דבני קטורה חייבים במצות מילה ,ואמר להם גם מהול וגבנוני מהול איכא בינייהו ,מאן דאמר המול ימול
שאתם נמולים גם בני קטורה כמותכם במילה .ועוד י"ל איכא ומ"ד את בריתי תשמור ליכא.
שלא קראם בני עשו שהיה חס על כבוד גיסו ולכן לא אמר הריטב"א כתב דגבנוני וערבי מבני קטורה ,ומוכיח מכאן
בני עשו שהיה לו נשים לא טובים אלא בני קטורה שבזה שרק בני קטורה לבדם חייבים במילה אבל זרעם אינם בני
לא היה מזלזל בכבוד גיסו ובכבוד אחותו דקטורה כשרה מילה ולכן אינן בכלל את בריתי תשמור .לדעת הרמב"ם
היתה. צ"ל כמו הבית הלוי הנ"ל שגם שיש להם מצות מילה מ"מ
אינם בכלל הברית.
גליון 538 פרשת חיי שרה תשפ"ז
כתיב (כד ,ד) שאברהם אמר לאליעזר 'כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ,ולקחת אשה לבני' ,אבל
אח"כ כתיב (כד ,לח) שאליעזר אמר לבתואל ולבן שאברהם אמר לו 'אם לא אל בית אבי תלך
ואל משפחתי ולקחת אשה לבני'.
המשך חכמה מפרש שאברהם אמר ארצי ,לרמוז כי ארם נהרים גם כן יהיה של בניו ,שדוד עתיד
לכבוש סוריא ,ותהיה ארצי .רק אליעזר השמיט דבר זה ,שלא יחרה אף לבן ובתואל על זה.
ועוד יש לפרש שאברהם לא אמר שילך אל משפחתו ,רק אל העיר אשר נולד שם ,ומשם יקח
אשה אף אם אינה ממשפחתו ,רק שתהא מן העיר הזאת .ולכן אמר כי הנערה אשר יראה בה
נדיבות להטריח ולהשקות לגמליו ,ראויה היא להינשא לבן אברהם ולהביא לתוך ביתו ,ובטח
תוטב בעיני הנערה ואביה להתחתן עם אברהם .רק אליעזר כשהוא דיבר עם בתואל ולבן רצה
לאמת להם אשר הדבר בגזירה מוחלטת ובהשגחה פרטית ואמר שאברהם ציוהו ליקח ממשפחתו
ומבית אביו (אולי סבר שזה נרמז באמרו 'ואל מולדתי') ,וכן היה כי העלמה היתה מבית אבי
אברהם .ומה"ט שינה גם בזה שאמר שלא נתן לה הצמידים עד ששאלה בת מי היא ,כי כיון שלפי
דבריו הציווי היה מאברהם רק על משפחתו ,מי יודע אם ממשפחתו היא ,אבל באמת לא צווהו
רק על העיר שבה נולד ,ולכן נתן לה צמידים קודם ששאל בת מי היא ,כי מספיק שהיא מאותה
העיר גם אם היא ממשפחה אחרת.
כתיב (כד ,נד) ' ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני,
ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך ,ויאמר אלהם אל תאחרו אותי וה'
הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני' .החתם סופר תמה מדוע בתחילה לא קאמר אלא שלחוני
ולא ואלכה לאדוני .גם מה טענה וה' הצליח דרכי וכי מפני זה לא יכול לעכב ימים או עשור .גם
קשה מדוע בתחלה אמרו 'קח רבקה ולך' ,ועתה אמרו 'תשב הנערה אתנו ימים או עשור'.
ומפרש כי אליעזר אמר היום יצאתי והיום באתי כי קפצה לו הארץ ,ובחזרתו לא קפצה לו ,כי
צורך הקפיצה היה כי היתה רבקה בו ביום בת ג' שנים מצומצמת ,ואם ימתין עוד יום א' שוב
תהיה גיורת שנתגיירה יותר מבת ג' שנים ויום א' דאסורה לכהן ,וה"ה ליצחק שהיה עולה תמימה,
ע"כ קפצה ליה ארעא ,משא"כ בחזירתן .והנה הם לא האמינו לו שבא ביומו עד שנתן להם
מגדנות והכירו בהפירות שהיה נתלשין ביומן ,ולכן אחר נתינת המגדנות אמרו לו כיון שבחכמתך
תוכל לילך מהלך כמה ימים ביום א' אין הפסד אם תשב הנערה אתנו ימים או עשור ,דהיינו כמה
ימים כפי שיעור הנסיעה ,ושוב תלך בקפיצה ,ואמר להם טעיתם כי אין מחכמתי לקפוץ אלא ה'
הצליח דרכי בדרך נס ,אבל בחזרה אלכה לי אל אדוני בהליכה ולא בקפיצה.
כתיב (כה ,א) 'ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה' .ויש לנו ליתן טעם למה קראה עכשיו
קטורה על שם מעשיה ,ועוד שזה סותר למה שפירש רש"י בפרשת וירא 'ותלך ותתע' שחזרה
לגלולי בית אביה.
הכלי יקר מפרש שמתחילה גירשה על פי בקשת שרה ,כי אברהם היה טפל לשרה בנבואה וידעה
שרה בנבואה שסופה לחזור לגלולי בית אביה ,וגם ראתה בישמעאל בנה שהיה מצחק שיש
במשמעותו גם עבודה זרה ,על כן אמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה ,כי מעשה שניהם שוים.
וירע הדבר בעיני אברהם כי לא ידע ברוח הקודש שיש בהם אמונת עבודה זרה ,לפיכך נאמר לו
כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ,ומכאן למדו שאברהם טפל לשרה בנבואה ,מיד וישלחה
בגירושין ,ותלך ותתע כאשר אמרה שרה .ואם כן מאחר שגירשה מחמת ערות דבר של עבודה
זרה קשה איך חזר ולקחה ,על כן בא לתרץ ולומר שעשתה תשובה ,כמו ישמעאל בנה שעשה גם
כן תשובה ,וכדי לפרסם זה קרא אברהם שמה קטורה ,על שם הקטורת כי פרסם לכל שעשתה
תשובה .וכל בע ל תשובה נעשים לו הזדונות כזכויות והזדונות עולים לריח ניחוח כמו הזכויות,
על כן המשילה לקטורת שהחלבנה שריחו רע עולה לריח ניחוח ככל שאר הבשמים ,וזה דמיון
נאות על חטאי הבעלי תשובה שעולין לריח ניחוח ,שאחר התשובה גם העוון נרצה ומקובל על
כן נקראת קטורה.
?
להערות או קבלת הגליון במייל נא לשלוח מייל לכתובת madaneishabbos@gmail.com
