gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני שבת · Madanei Shabbos — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: מעדני שבת · Madanei Shabbos

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

מעדני שבת · Madanei Shabbos — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מעדני שבת‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫– מעדנים על הפרשה בהלכה ובאגדה –‬ ‫גליון ‪538‬‬ ‫נערך בס"ד ע"י מתתיהו אליהו הכהן זילביגר‬ ‫בני קטורה‬ ‫הרמב"ן (שבת קל"ה‪ ).‬כתב גר שנתגייר כשהוא מהול ודאי‬ ‫כתיב (כה‪ ,‬ד) 'ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה‬ ‫צריך להטיף ממנו דם שאין נכנסין תחת כנפי השכינה‬ ‫כל אלה בני קטורה'‪.‬‬ ‫בטבילה בלבד ומילה ראשונה לא מהניא שלא נעשית‬ ‫איתא בגמ' (סנהדרין נ"ט‪ ):‬מצוה מילה מעיקרא לאברהם‬ ‫כהלכתה ואף על פי שמל יש לו דין ערל וצריך הטפת דם‪,‬‬ ‫נתנה דכתיב 'ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך‬ ‫ומברך אשר קדשנו במצוותיו וצונו להטיף דם ברית מן‬ ‫לדרתם'‪ ,‬אתה וזרעך אין‪ ,‬איניש אחרינא לא‪ .‬הגמ' מקשה‬ ‫הגרים‪ ,‬שאין הטפת דם זו מפני ספק אלא ודאי חייבין אנו‬ ‫אלא מעתה בני ישמעאל לחייבו‪ ,‬ומתרצת שרק יצחק‬ ‫להטיף מהם דם זו של ברית ובה נכנסין תחת כנפי‬ ‫נחשב זרעו דכתיב 'כי ביצחק יקרא לך' ולא ישמעאל‪,‬‬ ‫השכינה‪ ,‬אבל בישראל שנולד כשהוא מהול כיון שאינו‬ ‫ועדיין קשה מדוע זרע בני עשו אינן חייבים‪ ,‬והגמ' מתרצת‬ ‫צריך להטיף דם אלא מפני ספק ערלה כבושה הורו‬ ‫כתיב 'ביצחק' ולא כל יצחק‪ .‬מתקיף לה רב אושעיא אלא‬ ‫הגאונים ז"ל שאין מברכין שאין זו מילה‪.‬‬ ‫מעתה בני קטורה לא לחייבו‪ ,‬ומתרצת אמר רבי יוסי בר‬ ‫ויש לעיין מה הדין בבן קטורה שמל ובא להתגייר שהרי‬ ‫אבין ואיתימא רבי יוסי בר חנינא כתיב 'את בריתי הפר'‬ ‫בני קטורה חייבין במילה מדין זרע של אברהם כמבואר‬ ‫לרבות בני קטורה‪.‬‬ ‫ברמב"ם‪ .‬וראיתי שכתבו לפרש לפי הבית הלוי הנ"ל שאין‬ ‫רש"י מפרש שרק ששה בני קטורה אשר נולדו לו לאברהם‬ ‫מילתם כמילת ישראל כי לא מתקדשים ע"י מילתם‬ ‫חייב במילה ולא זרעם‪.‬‬ ‫ונשארים ערלים כשאר עכו"ם‪ .‬ולכן גם הם צריכים הטפת‬ ‫אבל הרמב"ם (מלכים י' ח') פוסק אמרו חכמים שבני‬ ‫הדם כשבאים להתגייר‪.‬‬ ‫קטורה שהם זרעו של אברהם חייבין במילה‪ ,‬והואיל‬ ‫החדושי הגרי"ז על התורה מביא שהספורנו כתב דקטורה‬ ‫ונתערבו היום בני ישמעאל בבני קטורה יתחייבו הכל‬ ‫לא ילדה אותם מאברהם אלא שגדלה אותם בביתו‪ ,‬כמו‬ ‫במילה בשמיני‪ ,‬ואין נהרגין עליה‪.‬‬ ‫שמצינו בחמשת בני מיכל אשר ילדה לעדריאל שגדלה‬ ‫המשנה למלך מקשה על הרמב"ם מהמשנה (נדרים ל"א)‬ ‫אותם ולא היו בניה כלל‪ ,‬ומביא ראיה מדכתיב בדברי‬ ‫הנודר מן הערלים אסור במולי כותים ומותר בערלי‬ ‫הימים 'בני אברהם יצחק וישמעאל וכו'‪ ,‬ובני קטורה‬ ‫ישראל‪ ,‬והנודר מן המולים אסור בערלי ישראל ומותר‬ ‫פילגש אברהם ילדה את זמרן ואת יקשן וכו'‪ ,‬ומדלא קרא‬ ‫במולי כותים‪ ,‬ולפי הרמב"ם קשה מדוע לא הוציאה מן‬ ‫הכתוב לבני קטורה בני אברהם מוכח דקטורה לא ילדה‬ ‫הכלל גם בני קטורה דנצטוו על המילה‪.‬‬ ‫אותם לאברהם‪ .‬והוא תמה עליו מכח הגמ' הנ"ל בסנהדרין‬ ‫הבית הלוי (פרשת לך לך) מיישב דבני קטורה הגם דחייבים‬ ‫דמרבינן מקרא דאת בריתי הפר דבני קטורה חייבים‬ ‫במילה מ"מ בהם אין המילה להתקדש על ידה כלל‪ ,‬דלא‬ ‫במילה ואם נימא כהספורנו אמאי מחויבים במילה והלא‬ ‫מבעי למ"ד ביבמות (ע"א‪ ):‬דלא ניתנה פריעה לאברהם‬ ‫אינם בני אברהם כלל‪ .‬ומה שבדברי הימים לא כתיב בני‬ ‫אבינו א"כ בני קטורה פטורים מפריעה‪ ,‬אלא אפילו אם‬ ‫אברהם‪ ,‬הוא משום דבני קטורה נולדו אחרי הציווי שאמר‬ ‫ניתנה ונתחייבו גם בני קטורה בפריעה מ"מ הדין שהמילה‬ ‫הקב"ה כי ביצחק יקרא לך זרע א"כ לא נחשבו מעולם לבני‬ ‫תהיה לאות ברית בודאי לא ניתנה רק לישראל‪ ,‬ובבני‬ ‫אברהם‪ ,‬להכי לא קראם הכתוב בני אברהם‪ ,‬אבל ודאי‬ ‫קטורה אין המילה רק להבדילם מכותים שהם מזרע‬ ‫נולדו מאברהם‪.‬‬ ‫אברהם ויצאו מכלל כותים אבל מעולם לא נכנסו כלל‬ ‫איתא בגמ' זבחים (ס"ב‪ ):‬מזבח שעשה משה כמה הוא‪,‬‬ ‫בכללו של זרעו של אברהם אבינו דהא כתיב 'כי ביצחק‬ ‫אמר רב יוסף אמה‪ ,‬מחכו עליה הא כתיב בתורה 'חמש‬ ‫יקרא לך זרע' וע"כ עדיין הם בלשון הכתוב ערלים ומשו"ה‬ ‫אמות ארך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח'‪ ,‬אמר‬ ‫גם לענין נדרים דינם ככותי‪.‬‬ ‫ליה אביי דלמא מקום מערכה קאמר מר‪ ,‬א"ל לכך‬ ‫איתא בגמ' (סנהדרין צ"ד‪' ).‬ויחד יתרו' רב אמר שהעביר‬ ‫נתכוונתי‪ ,‬קרי על אותם שחייכו על דבריו בני קטורה‪.‬‬ ‫חרב חדה על בשרו‪ .‬ופירש"י שמל את עצמו‪ ,‬המהרש"א‬ ‫רש"י מפרש בני אברהם אתם אבל לא כזרע יצחק ויעקב‪.‬‬ ‫(חדושי אגדות) תמה היאך לא היה יתרו נימול כבר שהרי‬ ‫הגמ' ממשיכה בני אחתיה דרבי טרפון הוו יתבי קמיה דרבי‬ ‫ממדין היה ומדין מבני קטורה הוו שחייבין במילה לפי‬ ‫טרפון פתח ואמר 'ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני'‪,‬‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬ומיישב דלענין פריעת המילה קאמר הכא‬ ‫אמרי ליה קטורה כתיב‪ ,‬קרי עליהם בני קטורה‪ .‬רש"י‬ ‫שהעביר חרב חדה על בשרו להעביר ציצין המעכבין‬ ‫מפרש שהוא אמר יוחני כדי לפתוח פיהם‪ .‬ואמר להם שהם‬ ‫הפריעה דאברהם לא היה נצטווה על הפריעה‪.‬‬ ‫בני קטורה כי אינם יודעין לדבר בהלכה‪.‬‬ ‫איתא בגמ' (עבודה זרה כ"ז‪ ).‬מנין למילה בעובד כוכבים‬ ‫המהרש"א מקשה טפי הוה ליה לומר בני עשו דאף שבני‬ ‫שהיא פסולה‪ ,‬דרו בר פפא משמיה דרב אמר 'ואתה את‬ ‫אברהם ויצחק אתם אבל לא כבני יעקב‪ .‬ומיישב כשיטת‬ ‫בריתי תשמור'‪ ,‬ורבי יוחנן 'המול ימול'‪ ,‬מאי בינייהו ערבי‬ ‫הרמב"ם דבני קטורה חייבים במצות מילה‪ ,‬ואמר להם גם‬ ‫מהול וגבנוני מהול איכא בינייהו‪ ,‬מאן דאמר המול ימול‬ ‫שאתם נמולים גם בני קטורה כמותכם במילה‪ .‬ועוד י"ל‬ ‫איכא ומ"ד את בריתי תשמור ליכא‪.‬‬ ‫שלא קראם בני עשו שהיה חס על כבוד גיסו ולכן לא אמר‬ ‫הריטב"א כתב דגבנוני וערבי מבני קטורה‪ ,‬ומוכיח מכאן‬ ‫בני עשו שהיה לו נשים לא טובים אלא בני קטורה שבזה‬ ‫שרק בני קטורה לבדם חייבים במילה אבל זרעם אינם בני‬ ‫לא היה מזלזל בכבוד גיסו ובכבוד אחותו דקטורה כשרה‬ ‫מילה ולכן אינן בכלל את בריתי תשמור‪ .‬לדעת הרמב"ם‬ ‫היתה‪.‬‬ ‫צ"ל כמו הבית הלוי הנ"ל שגם שיש להם מצות מילה מ"מ‬ ‫אינם בכלל הברית‪.‬‬ ‫גליון ‪538‬‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫כתיב (כד‪ ,‬ד) שאברהם אמר לאליעזר 'כי אל ארצי ואל מולדתי תלך‪ ,‬ולקחת אשה לבני'‪ ,‬אבל‬ ‫אח"כ כתיב (כד‪ ,‬לח) שאליעזר אמר לבתואל ולבן שאברהם אמר לו 'אם לא אל בית אבי תלך‬ ‫ואל משפחתי ולקחת אשה לבני'‪.‬‬ ‫המשך חכמה מפרש שאברהם אמר ארצי‪ ,‬לרמוז כי ארם נהרים גם כן יהיה של בניו‪ ,‬שדוד עתיד‬ ‫לכבוש סוריא‪ ,‬ותהיה ארצי‪ .‬רק אליעזר השמיט דבר זה‪ ,‬שלא יחרה אף לבן ובתואל על זה‪.‬‬ ‫ועוד יש לפרש שאברהם לא אמר שילך אל משפחתו‪ ,‬רק אל העיר אשר נולד שם‪ ,‬ומשם יקח‬ ‫אשה אף אם אינה ממשפחתו‪ ,‬רק שתהא מן העיר הזאת‪ .‬ולכן אמר כי הנערה אשר יראה בה‬ ‫נדיבות להטריח ולהשקות לגמליו‪ ,‬ראויה היא להינשא לבן אברהם ולהביא לתוך ביתו‪ ,‬ובטח‬ ‫תוטב בעיני הנערה ואביה להתחתן עם אברהם‪ .‬רק אליעזר כשהוא דיבר עם בתואל ולבן רצה‬ ‫לאמת להם אשר הדבר בגזירה מוחלטת ובהשגחה פרטית ואמר שאברהם ציוהו ליקח ממשפחתו‬ ‫ומבית אביו (אולי סבר שזה נרמז באמרו 'ואל מולדתי')‪ ,‬וכן היה כי העלמה היתה מבית אבי‬ ‫אברהם‪ .‬ומה"ט שינה גם בזה שאמר שלא נתן לה הצמידים עד ששאלה בת מי היא‪ ,‬כי כיון שלפי‬ ‫דבריו הציווי היה מאברהם רק על משפחתו‪ ,‬מי יודע אם ממשפחתו היא‪ ,‬אבל באמת לא צווהו‬ ‫רק על העיר שבה נולד‪ ,‬ולכן נתן לה צמידים קודם ששאל בת מי היא‪ ,‬כי מספיק שהיא מאותה‬ ‫העיר גם אם היא ממשפחה אחרת‪.‬‬ ‫כתיב (כד‪ ,‬נד) ' ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני‪,‬‬ ‫ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך‪ ,‬ויאמר אלהם אל תאחרו אותי וה'‬ ‫הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני'‪ .‬החתם סופר תמה מדוע בתחילה לא קאמר אלא שלחוני‬ ‫ולא ואלכה לאדוני‪ .‬גם מה טענה וה' הצליח דרכי וכי מפני זה לא יכול לעכב ימים או עשור‪ .‬גם‬ ‫קשה מדוע בתחלה אמרו 'קח רבקה ולך'‪ ,‬ועתה אמרו 'תשב הנערה אתנו ימים או עשור'‪.‬‬ ‫ומפרש כי אליעזר אמר היום יצאתי והיום באתי כי קפצה לו הארץ‪ ,‬ובחזרתו לא קפצה לו‪ ,‬כי‬ ‫צורך הקפיצה היה כי היתה רבקה בו ביום בת ג' שנים מצומצמת‪ ,‬ואם ימתין עוד יום א' שוב‬ ‫תהיה גיורת שנתגיירה יותר מבת ג' שנים ויום א' דאסורה לכהן‪ ,‬וה"ה ליצחק שהיה עולה תמימה‪,‬‬ ‫ע"כ קפצה ליה ארעא‪ ,‬משא"כ בחזירתן‪ .‬והנה הם לא האמינו לו שבא ביומו עד שנתן להם‬ ‫מגדנות והכירו בהפירות שהיה נתלשין ביומן‪ ,‬ולכן אחר נתינת המגדנות אמרו לו כיון שבחכמתך‬ ‫תוכל לילך מהלך כמה ימים ביום א' אין הפסד אם תשב הנערה אתנו ימים או עשור‪ ,‬דהיינו כמה‬ ‫ימים כפי שיעור הנסיעה‪ ,‬ושוב תלך בקפיצה‪ ,‬ואמר להם טעיתם כי אין מחכמתי לקפוץ אלא ה'‬ ‫הצליח דרכי בדרך נס‪ ,‬אבל בחזרה אלכה לי אל אדוני בהליכה ולא בקפיצה‪.‬‬ ‫כתיב (כה‪ ,‬א) 'ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה'‪ .‬ויש לנו ליתן טעם למה קראה עכשיו‬ ‫קטורה על שם מעשיה‪ ,‬ועוד שזה סותר למה שפירש רש"י בפרשת וירא 'ותלך ותתע' שחזרה‬ ‫לגלולי בית אביה‪.‬‬ ‫הכלי יקר מפרש שמתחילה גירשה על פי בקשת שרה‪ ,‬כי אברהם היה טפל לשרה בנבואה וידעה‬ ‫שרה בנבואה שסופה לחזור לגלולי בית אביה‪ ,‬וגם ראתה בישמעאל בנה שהיה מצחק שיש‬ ‫במשמעותו גם עבודה זרה‪ ,‬על כן אמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה‪ ,‬כי מעשה שניהם שוים‪.‬‬ ‫וירע הדבר בעיני אברהם כי לא ידע ברוח הקודש שיש בהם אמונת עבודה זרה‪ ,‬לפיכך נאמר לו‬ ‫כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה‪ ,‬ומכאן למדו שאברהם טפל לשרה בנבואה‪ ,‬מיד וישלחה‬ ‫בגירושין‪ ,‬ותלך ותתע כאשר אמרה שרה‪ .‬ואם כן מאחר שגירשה מחמת ערות דבר של עבודה‬ ‫זרה קשה איך חזר ולקחה‪ ,‬על כן בא לתרץ ולומר שעשתה תשובה‪ ,‬כמו ישמעאל בנה שעשה גם‬ ‫כן תשובה‪ ,‬וכדי לפרסם זה קרא אברהם שמה קטורה‪ ,‬על שם הקטורת כי פרסם לכל שעשתה‬ ‫תשובה‪ .‬וכל בע ל תשובה נעשים לו הזדונות כזכויות והזדונות עולים לריח ניחוח כמו הזכויות‪,‬‬ ‫על כן המשילה לקטורת שהחלבנה שריחו רע עולה לריח ניחוח ככל שאר הבשמים‪ ,‬וזה דמיון‬ ‫נאות על חטאי הבעלי תשובה שעולין לריח ניחוח‪ ,‬שאחר התשובה גם העוון נרצה ומקובל על‬ ‫כן נקראת קטורה‪.‬‬ ‫?‬ ‫להערות או קבלת הגליון במייל נא לשלוח מייל לכתובת ‪madaneishabbos@gmail.com‬‬