דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — חיי שרה (2026-11-02)

בעזהשי"ת
פרשת חיי שרה תשפ"ז
גליון תקסו
דבר הכתבים
דברי תורה .תשובות .בירורי הלכה .מכתבים .
דבר תורה
הסכמות .המלצות דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
שנכתבו ונרשמו בכתי"ק
של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל בן יהודה והוסיף שיש לבכות ולדוות על אותם החטאים והעונות רעווא דרעווין פרשת חיי שרה תשמ''ט
שנכשל האדם בהם ואינו משים לבו לידע שחטא בהם כלל,
.קפט . שסובר בדעתו שלא חטא מעולם ,ועל כן אינו נותן דעתו לעשות ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי
תשובה ,וע"ז ידוו כל הדווים ,שכמה מיני חטא יש לאדם שאינו שרה.
רשימת כת"י מפרפרת נאה ב .פירש״י שני חיי שרה ,כולן שוין לטובה .וצריך להבין,
יודע כלל שחטא בהם ועליו לחזור בתשובה.
על פרשת השבוע הלא כמה ניסיונות נתנסו אברהם ושרה ,והיו מטולטלים וסבלו
ובזה יש ליישב קו' האחרונים על מאמרם שאין עונשים פחות
מבן כ' ,דהנה לגבי מי שחטא באחת ממצות התורה במזיד או קשיים ,והיאך אפשר לומר שכולן שוין לטובה .גם צריך להבין,
ב"ה בשוגג ,בזה בודאי אין שום חילוק בין י"ג לבן כ' ,וכיון שבא למה דווקא בשרה נאמר כן ,ולא מצינו לשון זו באברהם אבינו
ויהיו חיי שרה וגו' (כג ,א). לכלל איש ,הרי הוא מחויב מיד בכל המצות ,ובי"ד כופין עליו ובשאר האבות.
ג .במדרש (בר"ר פ' נ"ח) יודע ה׳ ימי תמימים ונחלתם לעולם
אמרתי חיי שרה ,שנתמלא שנותיה ,מזה לקיימן ,ואם לא קיים ברית מילה או לא אכל קרבן פסח במזיד
תהיה (תהלים לז ,יח) ,כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים .ד"א
חייב כרת בידי שמים .ומה שאמרו חז"ל שאין בי"ד של מעלה
ראי' שלא עברה על חילול ה' [אצל פרעה עונשין פחות מבן עשרים ,כיונו בזה במי שנכשל בחטא בהסח יודע ה' ימי תמימים זו שרה שהיתה תמימה במעשיה ,א"ר יוחנן
ואבימלך] ,דהא לגבי חילול ה' קיי"ל (יומא פ"ו ע"א, הדעת ואינו יודע כלל שעבר עבירה זו ,דבזה י"ל שכיון שלא כהדא עגלתא תמימה .וצריך להבין פירוש הדברים.
רמב"ם פ"א מהל' תשובה ה"ד) דרק מיתה מכפרת, היתה דעתו שלימה והחטא בא בהסח הדעת גמורה ע"כ אין בית ד .ברש״י ,לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל ,לומר לך שכל
דין של מעלה מענישין אותו בכרת. אחד נדרש לעצמו ,בת ק׳ כבת כ׳ לחטא ,מה בת כ׳ לא חטאה
והיא מילאה שנותי' ,על כרחך דמשום טעם
שהרי אינה בת עונשין ,אף בת ק׳ בלא חטא .בשו״ת חכם צבי
קרקע עולם ליכא גם חילול ה', מי שהולך תמיד בדביקות בהשי"ת (סי׳ מט) הביא מה שהקשה המהר"ל מפראג ,היאך אפשר לומר
וכמוש"כ התוס' בכתובות (ג' משמרין אותו מכל חטא שבת כ׳ אינה בת עונשין ,הלא הדין הוא שמבן י״ג שנה מביא
ע"ב ,ד"ה ולדרוש להו). והנה הרמב״ם (שגגות פ״ה ה״ו) מבאר טעם חיוב קרבן על קרבן חטאת על שגגתו ,ואין חטאת באה אלא על דבר שזדונו
השוגג ,שהיה לו לבדוק ולדקדק ,ואילו בדק ודקדק לא היה בא כרת ,וכרת הוא בידי שמים ,וע"כ שכבר מבן י״ג שנה הוא בר
פרנס השבוע לידי שגגה ,ולפי שלא טרח בדרישה ובחקירה צריך כפרה .והכ"נ עונש כרת בידי שמים .ועוד הקשה שקרבן פסח יוכיח ,דכתיב
בו והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח
י"ל דמה שמביא את האדם לבוא לידי חטאים כאלו שאינו יודע
-ברכת מזל טוב - מהם כלל ,הוא מחמת שלא נזהר להתנהג ביראת שמים שלימה, ונכרתה הנפש ההוא מעמיה (במדבר ט ,יג) ,וכי ס"ד שמי שהוא
לכבוד ידידינו הנכבדים ,רודפי צדקה וחסד ,העומדים תמיד פחות מבן כ' אינו מתחייב כרת על זה שלא הקריב קרבן פסח.
לימיננו להנציח תורתו של מרן רבינו זצוק"ל שאילו היה מתנהג ביראת שמים ולא היה שוכח מהשי״ת ,אלא
וכן לגבי מילה קיימ"ל משהגדיל מחויב למול את עצמו ,ובפשטות
הי"ו מוה"ר אליעזר זוסיא האזנפעלד היה מכוון תמיד ״שויתי ה׳ לנגדי תמיד״ ,בודאי היו משמרים
חייב גם בכרת (רמב״ם הלכות מילה פ״א ה״ב) .וא"כ ,למה אמר רש"י
ולכבוד חותנו הרה"ח ר' שלמה צבי שפיטץ שליט"א אותו מן השמים שלא יבוא לידי שום מכשול חטא ,אף מן
החטאים שאפשר להיכשל בהם בלא ידיעה כלל. שאינו חייב כרת אלא מבן כ׳ שנה .והחכם צבי ועוד אחרונים דנו
לרגל הולדת נכדם למז"ט עפי״ז יבואר שזהו שרצה הכתוב להשמיענו ,ששרה אמנו
בזה בכמה אופנים ,וטרחו ליישב הדברים עם מה שמצינו בכמה
אצל בנו/נכדו ידידינו הנכבדים מוה"ר עזריאל הי"ו מקומות בחז"ל (שבת פט ע״ב; רש״י במדבר טז ,כז) שאין בית דין
יה”ר שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח ,עדי נזכה התהלכה תמיד ביראת שמים ובתמימות עם השי״ת ,ונזהרה של מעלה מענישין עד בן כ׳ שנה .וכבר אמרו חז"ל דברי תורה
בקרוב לביאת משיח צדקינו ,אמן לעשות כל מעשיה בדקדוק ובשמירה יתירה ,וכמו שמבואר כפטיש יפוצץ סלע ,ואען גם אני חלקי בזה בס"ד.
ברש״י (בראשית כד ,סז) בג' הניסים שהיו באהלה נר דלוק מערב
עומדים אנו בשבת מברכים חודש כסלו ,חודש אשר שבת לערב שבת ,ברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל. יבאר מה שאין בי"ד של מעלה
נעשו בו ישועות גדולות לישראל המאירים לדורות עולם, שכל זה מורה שלא היה לה היסח הדעת כלל מהשי״ת ,והיתה עונשין פחות מכ'
וקבעו שמונת ימים בהלל ובהודאה. מכוונת תמיד לבחינת ״שויתי ה׳ לנגדי תמיד״ .ומשו"כ זכתה ונראה לומר דהנה יש כמה אופני חטא ,יש מי שחטא במזיד
שהיתה תמימה ונקיה ולא נכשלה בשום חטא אף לא מן שדינו כרת ,ויש מי שחטא בשוגג שדינו הוא שמביא קרבן
וכבר הקשו המפרשים מדוע קבעו ימי החנוכה בהלל
החטאים שבאין בהיסח הדעת .וזהו שאמרו מה בת כ׳ אינה בת חטאת ונתכפר לו על החטא ולהגן עליו מן היסורים .ויש מי
והודאה ולא במשתה ושמחה( ,לבוש או״ח סי׳ תרע).
עונשין ,מה בת כ' אינה בת עונשין בחטאים של הסח הדעת שחטא לה' ואינו יודע כלל שחטא ,וכמו שמצינו בגמרא דיש
גם יש להתבונן ,דהנה היוונים לא באו להחריב את כנ"ל ,כך בת ק׳ היתה בלא חטא ,שכל ימי חייה היתה חטיבה חטא שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף (שבועות ב ע״א),
עצם בית המקדש ולבטל הקרבנות ,אלא הניחו את בנ"י אחת של דביקות בה' בלי שום היסח הדעת חלי' ,וממילא היו ואינו יודע שעליו לעשות תשובה ולהביא כפרה על חטאו ,ונמצא
לעשות קרבנות ,ובאו רק לטמא את השמנים ולהכניס משמרים אותה מן השמים מכל נדנוד חטא. שהחטא קשורה בו ומביאתו ליסורים.
טומאה בכל עבודת הקודש ,וצריך להבין ענין זה. והכי איתא בגמרא (קידושין פא ע״ב) כד מטי רבי עקיבא להאי
ועל זה העידה תורה שני חיי שרה ״כולן שוין לטובה״,
עיקר כונת היונים היתה שהיתה משומרת לטובה מכל החטאים ,אפילו מאותם הבאים קרא ולא ידע ואשם ונשא עונו (ויקרא ה ,יז) ,היה בוכה ומה מי
להכניס ולערב טומאתם בתוך ישראל מחמת היסח הדעת .וזהו שאמרו במדרש 'כהדא עגלתא תמימה' שנתכוין לאכול שומן ועלה בידו חלב ,אמרה תורה ולא ידע
דבפרה אדומה פוסל היסח הדעת ,וצריכה שמירה שלא יסיח ואשם ונשא עונו ,מי שנתכוין לאכול חלב ועלה בידו חלב ,על
ואפש״ל ,דעיקר כוונתם של היוונים היתה לעקור אחת כמה וכמה .איסי בן יהודה אומר ולא ידע ואשם ונשא עונו,
דעתו ממנה (יומא מב ע״ב) .וכן שרה אמנו לא הסיחה דעתה מלבות בני ישראל את טהרת לבם להיות מקושר בהשי״ת על דבר זה ידוו כל הדווים .ופרש"י ידוו כל הדווים -שיש להם
מהקב"ה ,והיתה דבוקה בהשי״ת תמיד .וזהו ״כשם שהן תמימים ע"י תורה ומצוות ומעשים טובים בלבד ,וגזרו להכניס לב לדוות ידוו על זה שאינו מתכוין ויש כאן נשיאות עון .וצריך
כך שנותם תמימים״ ,שהיתה תמימה עם השי״ת ,ועל כן היו בתוך את ישראל את כל דעותיהם המשך בעמ' ב' להבין מה הוסיף איסי בן יהודה.
משמרים אותה מן השמים.
ואפש״ל ,דרבי עקיבא בכה על מי שחטא בשוגג ונשא עונו.
נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה
וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע - ואלא שסוכ"ס יש לו כפרה ע"י קרבן ותשובה ,וע"ז בא איסי
|| א ||
דברי תורה
זצוק"לפרסם
דבר הזכרונות דבר התשובה
ת ועניניםל של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
דו
עוב בכתב ובין [תרכג] .חלש תשאלה :אם מותר לסדר קודם שבת ע"י 'שבת זייגער' ,שיתחילו לבשל המים שבמיחם
בין חכמת פניו ענתה בו
ע"פ בעצם יום שבת.
ב קשר
הת
נאלהלמערכת סיפר בעל העובדא הי״ו:
רבינו זצ״ל היה נוהג לבוא לעתים תשובה :כבר ביארנו בתשובה דמותר כל שמילאוהו במים והכינו מער"ש שיודלקא .אבל
קרובות לקהילתנו ,וביום היארצייט של האדמו״ר זצ״ל רק באופן שמילא המים בקדירה קודם שבת ,אבל אם נזכר בשבת שלא הכין המים
היה משתתף בסעודת ההילולא .אחד מאנשי הקהילה
היה מופקד בקביעות על הזמנת הרבנים ,ואדם נוסף
בקדירה חלילה לו למלאו בשבתב ,ואם הוא כלי הנקרא 'פערקעלעיטאר' [מיחם עלקטערי]
היה מתלווה אליו בהילוכו .אני לא הייתי מן ההולכים ויש בזה סכנה אם יפעול בלא מיםג ,עדיף לו לנתקו ולהוציא ה'פלאג' [חיבור זרם
הקבועים ,אולם באותה שנה נבצר מן המלווה לנסוע, העלקטער] בשבת מלמלאו במיםד ,וגם ע"י קטן לא ימלאנו במים רק משום סכנה יעשה
וביקשו ממני למלא את מקומו.
כנ"לה.
כאשר הגענו להזמין את רבינו לסעודת ההילולא,
נענה ואמר ״בוודאי ,זו יארצייט גדולה ,יום גדול״ .ואכן,
רבינו הופיע בהדרו בסעודת ההילולא. 5
בשנותיו האחרונות אחר תפילת ערבית נערכו
ריקודים בבית המדרש ,רבינו ישב על כיסאו במרכז, .טלש תשאלה :מי שלוה מעות מחבירו ,והמלוה אמר לו בשעת ההלואה שהוא אינו דחוק
ומעודד את הרוקדים והשתתף בשמחתם מתוך ישיבה להמעות ואין על הלוה ללחוץ על הפרעון אלא ישלם לו אימת שיהיה לו ,אם מותר
מחמת חולשתו .רבים ניגשו אליו להזכיר את עצמם להמלוה אח"כ לתבעו בדין שיפרע את חובו ,וכן אם מותר להזכירו לאחר זמן.
ולבקש את ברכתו ,ורבינו קיבל את כולם במאור פנים
והרעיף עליהם ברכות לרוב. תשובה :לתבעו בדין אינו יכול ,כשאומר לו שאינו יכול עדיין לשלם כעתו ,אבל להזכירו
האיש שהיה מופקד על הזמנת הרבנים הזכיר לפני שחייב לו לשלם לו מותרז.
רבינו שיש לו נכדים הזקוקים לשידוכים ,ורבינו בירכו
בכל לב .אף אני הזכרתי שיש לי ילדים שהגיעו לפרקם ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א
וביקשתי את ברכתו .רבינו הביט בפניי ואמר :״בזכות .א דהיינו כמובן באופן שיש בזה תנאי 'שהיה' דיהיה גרוף וקטום ,והפרמ"ג טרח לישב המנהג דסמכו בזה על השיטת דבלח אין
הלימוד עם תינוקות של בית רבן יעזור לך הקב״ה וכמבואר בשו"ת עמק התשובה (ח"ד סימן א) דהאריך בזה מרן בישול אחר בישול עיין שם .רק דיש לומר דהיה בהפסק מעזיבה
בשידוכים טובים״. זצ"ל ושם מסיק (אות כ"ה ,בכללי הדינים) דמבואר שם דעכ"פ באופן דביאר (שם אות כ"ה דין ג) דבהניחו מבעו"י דודאי מהני בהפסק
עמדתי משתומם :מניין ידע רבינו שאני מלמד תשב"ר, דנ"ד דהוא גרוף וקטום כבדרך כלל הוא כלי של 'פערקולעיטער' מעזיבה[ ,ומה שכתב 'והעמידו עליהם וכו' היינו על המעזיבה].
כי מעולם לא שוחחתי בפרטות עם רבינו ,ולא סיפרתי ועכ"פ מבואר דלא חששו עכ"פ בהא דמתחיל להדליק דלא שייך בהו שמא יחתה ,דשרי להכינו מער"ש באופן שיודלק
לו דבר על עיסוקי .והנה ,אך נתן בי את מבטו ,וכבר בשבת להתחיל להתבשל .ובשו"ת באר משה (ח"ו קונטרס עלקטריק ולהתבשל ע"י ההמצאה באמצע השבת ,דיש בזה גזירה דיניח עליו
הכיר במלאכתי ,ובירכני שבזכותה אזכה לשידוכים סימן א אות א) הביא דכן מבואר להיתר בספר מתא דירושלים על בשבת ,ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ד סימן כ"ו) האריך לבאר בזה ולחוש
טובים .ויהי לפלא. הירושלמי (פ"ג דשבת הלכה ג ד"ה נחשדו ,להגאון רבי ליטש ראזענבוים ז"ל דיש בזה גזירה דיעשנה בשבת ,על פי דברי הרמ"א (סימן רנ"ג סעיף
דיין דק"ק פרעשבורג בזמן החת"ס) שכתב וז"ל :ושמעתי מאדמ"ו הגאון ג) ,ושם (אות כ) ציין לדברי המתא דירושלים ומסיק ,דאין להתיר
המשך דבר תורה זצ"ל [ה"ה מרן החת"ס ז"ל] מעשה שעשו אנשי פראקפורט בענין רק בצורך גדול ובאקראי או לצורך מצוה ובאקראי עיי"ש ,וצ"ע
בישל קאפע בשבת ,שהיה מסדרין עצים דקים זה אצל זה ,ושמו דלא משמע כלל דהיה באקראי רק דעשו כן בקבע ,ולא העיר כלל
הטמאות והנפסדות ,ולערב מחשבות זרות בתוך עבודת למטה מערב שבת חבל של גפרית שקורין לונ'ט ,והחבל הלז החת"ס דרק באקראי ולצורך מצוה כן ,ורק משום דהיו מופלגי
הקודש של ישראל רח"ל .ולזה לא היה אכפת להם היתה מהבהבת כל הלילה ובאור יום הגיע האש החבל אצל תורה התירו להם ,ועוד דאם אסור מן הדין משום דין דהרמ"א
שיישארו בית המקדש וירושלים והעבודה ,ובלבד שיתנהגו העצים ,אזי נדלקו העצים ונתבשל הקאפ'ע ,והגאון בעל מתא (שם) דדימה לזה לחוש אף בגו"ק עיי"ש ,למה התירו באקראי
בדרכיהם ויקבלו את השקפותיהם המשובשות של תרבות דירושלים תמה עליהם איך עשו כן מטעם צדדיים אבל על גוף ואולי כיון דכתב הרמ"א (שם) דהמנהג להקל וטוב להחמיר במקום
יון .וידוע שבימים ההם היו מתיוונים רבים שנמשכו אחר מעשה ההיתר אינו חולק עכ"ד .וכן הביאו עוד במתא דירושלים שאין צורך כל כך ,וכל החומרא נבנה על דברי הרמ"א הרי
דעות היוונים להתדמות להם וללכת בדרכיהם ,ונטשו דרך (פרק א הלכה ה) ושם מבואר דמופלגי תורה עשו כן וז"ל :שמעתי ראו מופלגי תורה דהיה בזה צורך ,אך קשה לומר כן דנהגו הני
אבותינו הקדושים כמו שקיבלנו מסיני ,וגם הם פעלו לקרר מאמ"ו הגאון החת"ס שמופלגי תורה דק"ק פראקפורט דמיין מופלגי תורה ע"פ רבותיהם ולא מיחו בידם ולא העירו כלל לחוש
את ישראל ולהימשך אחר מחשבות ודעות היונים ה"י. שעמדו ללמוד תורה בליל שבת ורצו לשתות קאווע חם ,חדשו לדברי הרמ"א בזה ומה שיוצא מזה ,ומשמע פשוט דלא סבירא
וזהו ענין הישועה שנעשתה דווקא במנורה הטהורה, להם דבר חכמה והעריכו להם מערב שבת עצים דקים זה על זה להו לדמות זה לזה וכאשר האריך בזה מרן זצ"ל בדברי הגאון
והעמידו עליהם קדירה של קאווע קר ,ושמו תחת העצים הדקים מנחת יצחק ,ושם (אות כ"ז) הביא דברי השו"ת זקן אהרן (ח"א
דהמנורה רומזת לאור התורה הקדושה כדכתיב כי נר מצוה
ותורה אור ,ומצותה בשמן זית זך המשומר מכל תערובות לונ'ט ושמוה תחת העצים והדליקו אותם בקצה האחרון שלה ,סימן ט"ו ט"ז) ועיין שם מה שהעיר עליו וכתב ,דכנראה היה בזמנו
והלונ'ט היתה מהבהבת עד ב' שלישי הלילה ואז נגעה אל חוט חשש שיבואו בזה לידי חילול שבת ,אכן כהיום שהכל מעמידין
אחרת .ויש לרמז ,דהכפתורים והפרחים שבמנורה רומזים
גפרית ונדלק והודלקה העצים ונתחממה הקאווע ע"כ .ובשו"ת באר על פלאטע של עלקטריק מערב שבת אין חשש שיערוך שיודלק
לציצים ופרחים שבתורה הקדושה ,המתגלים על ידי עמל
משה שם הביא שבעל מתא דירושלים היה מפקפק על זה משום בשבת .וכן מבואר להיתר בשו"ת ארץ צבי (סימן ק"ט) דבגרוף
ויגיעה בתורה וחידושי התורה שהאדם זוכה לחדש בה.
שמא יחתה ,וכתב בבא"מ על זה :ותמהנא מאחר שהחת"ס העיד וקטום אין חשש ,וכן מתבאר מדברי הגאון החזון איש (סימן ל"ח
ועל ידי אור התורה מיטהרים לבותיהם ומחשבותיהם של
עליהם עליהם שמופלגי תורה עשו כן ובודאי לא עשו כן בלא אות ב) דכל כה"ג הוי כגדרי שהיה ומה שמותר להשהות שרי בזה,
בני ישראל ,לקיים תורה ומצות בהתעוררות לעשות נחת הסכמת הגאון אב"ד ההפלאה זצוק"ל ,וגם החת"ס בעצמו שהגיד וכן בשו"ת באר משה (שם) התיר בזה לענין הכנת מים דאין בו
רוח להשי"ת. כן לפני תלמידיו מוכח שהסכים למעשיהם ,א"כ איך אפשר לפקפק מגיס ,משא"כ בתבשיל עיין שם ,וצ"ע לחוש בשהיה משום מגיס.
ועכ״פ היוונים והמתיוונים רצו לקרר את כל זה, .ב וכמבואר בדברי מרן זצ"ל (שם אות כ"ו) דחלילה להתיר באופן עליהם מכוח גזירה דשמא יחתה ,דבודאי עשו הכל באופן דלא
ולהכניס דעות נפסדות בלבותיהם ובמחשבותיהם של שיסיר הקדרה מעל גבי ה'פלאטע' בינתיים שהאש כבוי' וכמו היה שייך גזירה דשמא יחתה עכ"ד.
בני ישראל .ודבר זה היה קשה מכל ,ועל ענין זה היתה ולפי מה שביאר מרן ז"ל בעמה"ת (שם אות ג) בדברי הפרמ"ג ששמעתי שיש מקילין כן ,כי זה בודאי אסור וכו' ,ומה גם
המלחמה בימים ההם .וכדאיתא בגמרא (סוכה נו ע״ב) מעשה (א"א סוף סימן רנ"ג סקמ"א) לענין הכנת ה'טיי וקאפע' היכי שנתקרר ששמעתי שיש מקילין לשפוך סתם מים בנתיים ,וחלילה לעשות כן
במרים בת בילגה ,שכאשר נכנסו היוונים המשך בעמ' ג' באמצע השבת ,דחשש הפרמ"ג דכיון דנתקרר יש חשש שמא דזה הוי כאחד נותן את המים ואחד האש דאסור וכמבואר במג"א,
יחתה ,ומשמע בפרמ"ג דכן ראה שנהגו כן והוא היה הרב בשנים ואף ע"י נכרי אסור כל הנ"ל וכו' ,ויש שחששו בזה דאסור מן
-ברכת מזל טוב - הקודמים בפראקנפורט דמיין ,רק טרח ליישב טעם המתירין ,ומרן התורה ,דכל שנערך באופן דנעשה מעצמו ועתיד לבוא ע"י ע"י
לכבוד ידידינו הנכבד מעשהו שהעריכו מער"ש אסור זצ"ל ביאר דלענין שמא יחתה
הגה"צ רבי שאול יחזקאל שווארטץ שליט"א
דומ"ץ לב אהרן ד'סאטמאר ודומ"ץ דעברעצין
מה"ת משום בישול ,ובפרט
במלאכת בישול דבזה גרמא 605.313.6638 קו+ל ה+תשובה מועיל אף במים וקאפע כל
שנתבשל פעם אף שנתקרר אח"כ
לרגל נישואי בתו למז"ט חמור ,וכדביאר מרן זצ"ל בשו"ת אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו עיין שם ,ולפי זה יש לומר
עב"ג הבה”ח המופלג בתוי”ש דוד ני"ו עמק התשובה (ח"ה סימן אאות כ"ג מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע דנהגו כן ע"פ שהיה נוהגים כן
בן הרה"ג אלעזר שטיינווארצל שליט"א הוראות :להגיע למדור התשובות 1 1 3
יה”ר שהזיווג יעלה יפה ,ויזכו לרוות רב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח,
כ"ח) עיין שם שדן בדברי ואח"כ לצלצל מספר התשובה. מקודם ,דהרי הקאפע כבר היו
מתוך שמחה וטוב לבב ,עדי נזכה בקרוב לביאת משיח ,אמן. המהר"ם שיק המשך בעמ' ג' לדוגמא ,תשובה אות תר"ה ,תמצא בכפתור 605וכן הלאה מבושלים מקודם רק דנתקררו,
|| ב ||
דברי תורה
דיני הוצאה
בשבת (ד)
דבר הלכה המשך דבר תורה
פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל להיכל היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואומרת
'לוקוס לוקוס ,עד מתי אתה מכלה ממונן של
למטה מהחזה]ה[. לצאת בבגד שנשאר בו הפתקא של ה’פירמע’ ישראל' ,וכששמעו חכמים בדבר ,קבעו את טבעתה
.ו טבגד שנשאר בו תלוי בשוליו הפתקא שבה וסתמו את חלונה.
לצאת בחגורה של ‘טיש-בעקיטשע’ כשהוא פתוח רשום שם הפירמ”ע של הבגד ,מותר לצאת בו בשבת
.כבזמנינו מותר לצאת בחגורה שעל ה’טיש- וכבר אמרתי לבאר בדרך רמז ענין סתימת
ואין בזה משום משאוי]א[. החלון ,דחלון מורה על השקפה ודעות ,כמו שנאמר
בעקיטשע’ גם כשאינו חגור אלא פתוח מלפניו ונסרח
וישקף אבימלך בעד החלון (בראשית כו ,ח) ,וכן 'בעד
לאחריו ,ואפילו באלו שאינם תפורים לבגד .וכן מותר יציאה ב’וואקער’ שמחובר בו כסא
החלון נשקפה' (שופטים ה ,כח) .ורמזו בזה שהיו לה
ללבוש עוד חגורה על גביו ,משום דזהו דרך נוי]ו[. .זטזקן או חלש המשתמש ב’וואקער’ המסייע השקפות ודעות רעות רח״ל כמו המתיונים ,ולא
להליכתו ,ומחובר בו כסא כדי שיוכל הזקן לישב הבינה ולא האמינה מה שהאמינו כל בית ישראל
לצאת בחגורה כשהיא תחובה בכיס הבגד עליו לעת הצורך ,אם משתמש דוקא במין ‘וואקער’ שבית המקדש הוא המקום שעושים בו נחת רוח
.אכאבל אסור לצאת בו כאשר ראשי החגורה כולה זה שמחובר בו כסא ,מותר לצאת בו בשבת]ב[. להקב״ה ,והוא קיום העולם כולו ,וממנו הושתת
תחובה לגמרי לתוך כיס הבגד כדי שלא יתלכלך העולם ,ומשם נמשך כל השפע ,כי שם צוה ה׳ את
החגורה וכיו”ב ,אכן אם אינו מכניס רק ראשי החגורה הוצאת מפתחות בדרך תכשיט הברכה ,והיוונים והמתיוונים רצו לפגום באמונה זו,
בלבד אך עדיין חלק אחר נכפף ונסרח אחריו לנוי, .זיאין היתר לצאת בשבת במפתחות שעושין ועל כן היתה המלחמה של בנ"י הכשרים כנגדם
מותר]ז[. בדרך תכשיט ,כיון שאינו משמש בתורת תכשיט, קשה כל כך ,שההתחברות וההתערבות עמהם מביאה
ורבים נכשלים בזה]ג[. לכל הרעות ,רח״ל.
לצאת בחגורה שבמכנסים כשהוא פתוח ועל דרך זה מצינו בשרה אמנו שאמרה לאברהם
.בכוכל זה בחגורה של ‘טיש-בעקיטשע’ שדרך קיפול שולי בגדיו כלפי מעלה כשהולך בגשם גרש האמה הזאת ואת בנה ,כי לא יירש בן האמה
אנשים בזמנינו לצאת בו אף כשהוא פתוח ,אבל .חימותר לקפל שולי הבגד כלפי מעלה כדי שלא הזאת עם בני עם יצחק .וכתיב וירע הדבר מאד
חגורה שבמכנסים [הנקרא ‘פאסיק’] ,אסור לצאת בו יתלכלך בשעה שהולך בגשם ,ובפרט כשרוב גופו בעיני אברהם על אודות בנו ,ואמר לו השי״ת 'כל
כשהוא פתוח ולא חגר בו]ח[. עדיין מכוסה]ד[. אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ,כי ביצחק יקרא
לך זרע' (בראשית כא ,י–יב) .וי"ל הכוונה ,דאם רצונך
לצאת בחגורה של תפילה כשאינו מהודק זהירות למי שיוצא בטליתו בשבת להעמיד דורות צדיקים שילכו בדרכו של 'יצחק',
.גכומן הנכון להיזהר בחגורה של תפילה שלא .טיהיוצא בטליתו בשבת צריך ליזהר שיהא עכ”פ צריך אתה לשמוע בקולה של שרה ,ד״לא יירש
לצאת בו רק כשהוא מהודק ,אבל כשהוא רופף רוב גופו מכוסה בו ,ורוב גופו לענין זה -הוא קצת בן האמה הזאת עם בני עם יצחק״ ,ואי אפשר
ומה גם כשהוא נסרח מאחוריו ,לכאורה אין זה דרך לחבר את שניהם יחד .אלא צריך להפריד ביניהם,
א .לפי שהיא בטילה לגבי הבגד .ומותר גם להסירה ולקרוע החוט בשבת, ואם רוצים להעמיד דורות שיהיה להם קיום
לבישה]ט[.
ואין בזה משום מכה בפטיש ,כיון שכבר נגמרה מלאכת הבגד בעודו לדורות עולם ,צריך להיפרד מאלו שאינם הולכים
במפעל ,ורק אח”כ תלוי עליו את הפתקא לצורך המכירה בלבד (מראות בדרך התורה ,ולא להתחבר עמהם .ושרה אמנו
ה .דכשאין רוב גופו מכוסה בו לא הוי דרך לבישת טלית ,דהא בעינן שיכסה יחזקאל -הל’ הוצאת מלבושים ותכשיטים בשבת עמ’ קלג). השפיעה דרך זו לדורות עולם ,וזהו 'שני חיי שרה',
רוב גופו ,והוא קצת למטה מהחזה (עמק התשובה ח”ו סימן פו).
ב .דכיון שהזקן או החלש בחר להשתמש דוקא במין ‘וואקער’ זה שמחובר שהשפעתה נמשכה לדורות עולם ,וכמו שאמרו
דגם כשהוא פתוח מלפניו ואינו חגור בו הוי דרך נוי בזמנינו ,ואפילו אינו ו. בו כסא ,הרי שזה אצלו ג”כ לצורך ,וא”כ מותר לצאת בו בשבת (תשובה במדרש (בראשית רבה נח ,ג) שאסתר שהיתה בת בתה
תפור לבגד ,כיון שדרכו בכך .ולפיכך מותר לחגור עוד חגורה על גביו מיראה ח”א סימן מו). של שרה שחייתה מאה ועשרים ושבע שנים למדה
כשהוא פתוח ,אף כשאינו תפור מאחוריו ,שכן הוא סדר ההילוך לצאת
ג .מכיון דאחר שבאין לביתם מפרקין אותם מהם ,וכן ביו”ט אין מתקשטין מעשיה מכחה של שרה אמנו.
ולטייל כשהוא פתוח מלפניו (עמק התשובה ח”ו סימן פז).
בו ,לא הוי עליו תורת קישוט .ולא דמי לבגד דמותר להוציאו בדרך
ז .דאם הכניס כל ראשי החגורה לתוך כיס הבגד ,אם כוונתו כדי שלא ונשוב לבאר מה שקבעו ימי החנוכה בהלל
לבישה אף שאין בו צורך ואח”כ פושטו ,דמ”מ מלובש בו ומוציאו בדרך
יתלכלך החגורה ,הוי בכלל מה שאסור להגביה שולי בגדיו כדי שלא מלבוש ,משא”כ תכשיט אין מותר לצאת בו אא”כ משמש בתורת תכשיט,
והודאה דווקא ,דהנה גם ליוונים היו ימים טובים
יתלכלך דאסור וכמ”ש השו”ע (או”ח סימן שא סעיף לא) ,אכן כשמכניס רק ומכיון שאין מתקשטין בו אח”כ ,אין עליו תורת תכשיט ,וכשמוציאו הוי שלהם ,שהיו אוכלים ושותים בהם ,ולא היה
ראשי החגורה בלבד אך עדיין חלק האחר נכפף ונסרח אחריו ,זהו דרך כמוציא דבר שאינו תכשיט ,ואערומי קמערומי בזה ואין היתר לצאת בו, אכפת להם שגם בני ישראל יאכלו וישתו .אבל
להתנאות בו ושפיר דמי לצאת בו (עמק התשובה ח”ו סימן פח). וראיתי לעורר במה שרבים נכשלים בו (עמק התשובה ח”ד סימן יג ד”ה ואגב). ביקשו לעקור מישראל את החיות שיש להם בהלל
ח .דחגורה שבמכנסים כיון שאינו עשוי אלא לחגור בו ולא לשם נוי ,אסור ד .הואיל ומקפלו כן רק כדי שלא יראה ולא יתלכלך ,ובפרט כשרוב גופו והודאה להשי״ת והתקשרותם לאביהם שבשמים.
לצאת בו כשהוא פתוח (תשובה מיראה ח”א סימן מז). מכוסה ,אע”ג שמגביה שולי הבגד מלמטה ,וכמבואר בשו”ע (או”ח סימן שא ועל כן קבעו חכמים את הימים הללו דווקא בהלל
די”ל דרק כשהוא מהודק הוי דרך לבישה לא כשהוא רפוי (עמק התשובה ט. סעיף כט; לא) דאין זה בכלל מרזב (שבת קמז ).שאסור (עמק התשובה ח”ו סימן והודאה ,לעורר בלבות בני ישראל חיות והתקשרות
ח”ו סימן פט). צד). המשך בעמ' ד' להשי״ת.
המשך דבר התשובה
ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א
בהרחבה לשלם[ ,ואולי דכשאמר לו :לכשיהיה לי ,אז לפי ראות .ה דהיינו כיון דהוי ודאי איסור דרבנן וחשש איסור דאורייתא, (או"ח סימן קנ"ז) וא"כ בזה אף שבא אח"כ מעצמו אסור מה"ת,
עיני הב"ד שיש לו ,היינו שאין צריך לעשות השתדלות לשלם, אין להתיר גם ע"י קטן ,דיש איסור ספי' בידים דאסור ,וגם ועיין שו"ת מנחת יצחק (שם) כן.
אבל כשיש קצת ממון להפקיד או כה"ג כבר יש לו]. משום שביתת בנו ,כיון שיכול להוציא ה'פלאג' דבזה קיל יותר. .ג כיון דהכלי מחובר לזרם ה'עלקטער' ומתחמם ,ובאין בו מים
.ז דוודאי יש עליו חיוב לשלם ואינו נפטר ,ועיין שם בפת"ש .ו כדנתבאר בשו"ת נוב"י (מהד"ת חו"מ סימן י"ד ,הובא בפת"ש חו"מ יכול להתפקע ולהבעיר.
שהביא דברי שו"ת עמודי אור (סימן ק"ב) דכשמת חייבין היורשין סימן ע"ג סק"ד) באחד שנתפשר עם נושיו ,וכתב להם שטר חוב .ד דכל שלא נדלק הרי אין כאן כיבוי כלל ,רק משום מוקצה
לשלם דנשתעבדו נכסיו ,וכן מתבאר בערוה"ש (שם) דודאי יש לפרוע כשירחיב ה' את גבולו ,דדן שם הנוב"י מהו השיעור ככלי שמל"א ,ולצורך סכנה מותר לטלטל מוקצה (כמבואר סימן
חיוב לשלם ולא הוה כלא קובע זמן פרעון ,ולא הוי כמלוה לכשירחיב וכו' ,ומסיק הנוב"י דהרחבת גבול הוא הכל לפי העת ש"ח סעיף ו) וכש"כ כלי שמל"א דהרי מפריע לו עכשיו כאן ,וגם
על מנת שלא לתבעו רק אם ירצה לשלם ,ועיין בערך שי (סימן והמדינה כפי ראות עיני הבי"ד עיי"ש] .ובערוך השלחן (סימן ע"ג משום סתירה כיון שמחובר לבנין ,מ"מ הרי אינו תקוע בחוזק רק
ע"ג סק"ד) בשם שו"ת מהר"ח או"ז (סימן ל"ט) ושו"ת מהר"ם סעיף ו) כתב ,דאם אח"כ נתעשר מעט ותובעים אותו והוא אומר נעשה ברפיון להכניס ולהוציא ,ובפרט בדבר שאינו נעשה לקבע
ברבי ברוך (סימן תל"ה) דמבואר מדברי הראשונים ,דאפילו אמר שלא כיון על מצב כזה ,אם בפי הבריות נקרא שהרחיב ד' את וחזותו מוכיח שנעשה להכניס ולהוציא אין בזה חשש כדנתבאר
לא אתבעך כיון דלא אמר מחול לך או הפטר או אחד מלשון גבולו אין בדבריו כלום עיי"ש ,ומבואר דכשעכ"פ הוא בגדר שאין במקו"א ,ובפרט במקום צורך .ובכלל ענין הוצאת ה'פלאג' אפילו
מחילה ,אין זה אלא פטומי מילי וכו' כיון דלא פטר אותו לגמרי לו הרבה עדיין ,אף שיש לו לשלם מ"מ חיובו הוא לפי תנאו כשפועל הוא ענין כיבוי דרבנן לרוב הפוסקים [שו"ת קרן לדוד
ויכול לתובעו ,וכש"כ בנ"ד דלא אמר שלא לתבעו רק התנה ואינו יכול לתבעו ,רק צריך לשער היטב אם הוא בגדר לכשרחיב, (סימן פ) ובשו"ת לחם שלמה (או"ח סימן ס"א)] ,כיון שאין אש גמור
וקבע לכשיהיה לו ,וזהו תלוי לפי הענין בודאי יכול להזכירו ועדיין יש לעיין כמו בנידון דידן שאמר בלשון :לכשיהיה לו ,אם ב'פערקולעיטער' רק חוטי ברזל שלא נעשו אש ,ובפרט בכיבוי
ולעוררו דאם יש לו ישלם[ ,ומ"מ באופן שאין לו כלל ,צריך אמרינן שהכוונה לכשירחיב ,או אפילו אינו בגדר לכשירחיב עדיין דהוי מלשאצל"ג ,על כן מסתברא דאף כשפועל כבר ויש חשש
בודאי ליזהר מצד איסור דלא תהיה לו כנושה ,עיין בשועה"ר כיון דיש לו ,ומסתבר דהכוונה לכשירחיב ,דאם אין לו הרי סכנה דיש להוציאו ,ועדיף מלמלאותו מים שיש בזה חשש בישול
הלכות הלואה (סעיף ג) בגדר איסור זה]. ממילא אינו יכול לשלם ואינו מחויב ,רק הכוונה כשיראה דיש לו מה"ת ,ובודאי בכה"ג יעשנה עכ"פ ע"י גוי.
|| ג ||
דברי תורה
המשך דבר תורה
דבר החסידות ולהיות בבחינת 'שני חיי שרה' 'כי ביצחק יקרא לך זרע', ובדרך זו הלכו החכמים מנהיגי האמת בכל דורות
גר ותושב אנכי עמכם (כג ,ד) .פירש"י גר מארץ אחרת ונתיישבתי עמכם ,יצדק ולהישמר מכל הדעות השונות והמשונות וההשקפות הגלות ,לגדור גדר ולעמוד בפרץ כנגד כל המתחדשים
לפרש ,גר מעולם אחר ,ונתיישבתי בכאן בעולם הזה לפי שעה ,והוא שאמר הנפסדות המצויות בדור האחרון ,רח״ל .וזכינו שהיה הפורצים כרם ישראל ומבקשים להתחבר ולהתדמות
עמכם ,שגם אתם גרים בעולם הזה והחי יתן אל לבו כי הוא דרך כל הארץ ,על לנו בדור האחרון בחי' מנורה הטהורה עמוד האש לפי לגויים ,וכמו מרן החתם סופר זי״ע שיסד לנו 'אל תפנו
אגרא דכלה כן תנו לי. המחנה ה"ה רביה״ק זי״ע ,שעמד והחזיק משמר האמונה אל חדשות כי יש לנו אב זקן לא נשתנה ולא ישתנה',
ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל (כד ,א) .ע"פ מאמרם ז"ל (ויק"ר א, הטהורה לחבר ולקשר לבם של ישראל לאביהם שבשמים ועמד בכל תוקף על משמרת הקודש שלא תהיה התחברות
ו) דעת קנית מה חסרת דעת חסרת מה קנית ,נמצא כשמצינו זה קנה על כרחך ולבלי לערב שום שייכות לזרים רח"ל. עם אלו שאינם מתנהגים בדרכי ה׳ ,שאין התחברות זו
היא חכמה ,כי רק זה לקנין יחשב ,וזה יש לומר שמרמז הפסוק ואברהם זקן מביאה הצלחה וכמו שנראה בדורות שלאחריו .וצריך
היינו שזכה למדת חכמה ואז וה' ברך את אברהם בכל שממילא הכל בכלל חכמה
השי״ת יעזור שנזכה לשמור עצמנו ודורותינו באמונת
אומן בדרך אבותינו ורבותינו ,לידע כי כל כלי יוצר עליך לידע דהיסודות שלנו הם מקמאי דקמאי ,וצריך להתחזק
דגל מחנה אפרים כמאמר דעת קנית והמשכיל יבין.
לא יצלח ,וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי (ישעיה ולעמוד עליהם ,ולא להכניס השקפות ודעות שונות
המושל בכל אשר לו (כד ,ב) .הרמז הוא מי שחננו השי"ת עושר גדול והוא מקמץ שמביאים מחוגים אחרים חלילה .וצריך לבקש מהשי״ת
נד ,יז) ,ולא תהיה להם הצלחה לעקור את בני ישראל
ואין מרבה בצדקה ובנדיבות ,בודאי יש קליפות ושטנים בר מינן השוכנים על שנזכה להתחזק בתורה הקדושה ובמצוות ומעש"ט,
מאמונתם .וכמו שבימים ההם נעשה ישועה לכלל ישראל
עושרו המונעים אותו שלא יוכל למשול בשלו ,אבל אברהם אבינו היה נדיב גדול
ובעל צדקה ומושל בכל אשר לו.
בחודש זה ,כן נזכה גם עתה,
של"ה
שיעשה לנו נסים ונפלאות כמו
ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו (כד ,ב) .נראה לפרש ,דידוע שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן צווייטע ב אַנד בעזהשי"ת
כי הממון מושל אצל כמה אנשים ,והולכים במקום סכנה להגיע לזה ,לא כן הוא
הזה ,ונזכה לראות במהרה בישועתן
ערשינען!
דרך הצדיקים שהם מושלים על ממונם ,וזה שאמר הכתוב ,המושל בכל אשר לו, כך מע
של ישראל ובשמחתן ,בביאת גואל שהו ה
ב
חתם סופר שאליעזר היה מושל על ממונו ,ולא ממונו מושל עליו.
שונ
ש נ יה
צדק במהרה בימינו ,אמן.
קלארע
שהו ב רא
וזה ויברך הגמלים מחוץ לעיר (כד ,יא) .פי' הנשמות הנדחים מחוץ לעיר הקודש
גבול הקדושה ,גם אותן הנשמות הבריך ונטע אותם בקדושה אל באר המים ,לעת - כמ
ע
ערב הוא ערב שבת קודש( ,עיין בזוה"ק קפא ,ב) בתפלת המנחה ,לעת צאת השואבות
פסקים
אותיות שבת ,לכן המנהג להפוך לצד מערב בשעה שאומרים בואי בשלום בקבלת יש לבאר מה שקבעו בנר חנוכה געשמאקע און קורצע
ענין מהדרין מן המהדרין (שבת כא שאלות ותשובות איבער אלע
תפארת שלמה שבת לרמז על הנשמות הנדחים לחוץ גם הם יעלו. ד' חלקי שו"ע ,איבער פילע
ע״ב) .דהנה היונים ביקשו לקרר אינטערסאנטע און אקטועלע
ויאמר בוא ברוך ה' למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים (כד ,לא) .ויאמר נושאים וואס זענען נוגע טאג
ולעקור מלבות בני ישראל את
סתם ,רומז על הקב"ה ,האי עמיקא דכולהו ,כדאיתא בזוהר (ח"א דף קב ,):והוא כביכול טעגליך ,באגלייט מיט רייכע
תבערת נפשם לחביבות המצוות, ביאורים להלכה ולמעשה. פאר יעדע אידישע שטוב
אומר לאדם בא ברוך ה' למה תעמוד בחוץ ,היינו ,שייטיב את דרכו להיות בכלל
ברוך ,ולא יעמוד חוץ להקדושה ,כי ואנכי פניתי הבית ,היינו ,שאני פונה עצמי כביכול שלא יוציאו ממון על הידור מצוה וואס זענען גע'פסק'נט
להשגיח על זה העולם הנקרא בית ,ומקום לגמלים ,היינו ,מקום יש לשלם לכל אחד ולא יטרחו לדקדק בעשייתה ,אלא געווארן בע"פ דורך כ"ק
אמרי נועם כגמולו ,כי בראתי גיהנם וגן עדן לשלם לכל אדם כפי מעשה ידיו. יסתפקו במה שמוכרחים לעשות
גאב"ד
קארלסבורג
כדי לצאת ידי חובתם ,ועי"כ
ואבא היום אל העין (כד ,מב) .וברש"י יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של
בנים ,י"ל יפה שיחתן של עבדי אבות ,אפי' הפחותים מבני ישראל שהם רק יכולו להכניס אח"כ כל דעותיהם
בגדר עבדים ,מתורתן של עבדים ,אם הם מדברים מהתורות והמעשים טובים של העקומות בכרם ישראל. זצוק"ל ,בעל עמק התשובה
מראה יחזקאל הצדיקים הנקראים בנים. ומצינו ענין זה בספה"ק בני
יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר יששכר (מאמרי חודש תשרי ,מאמר
יואל משה ברי"א ראטה -סופר סת"ם 845-376-4440 י צלא דמהימנותא ,אות ז) דאף שגם
אלו יעמדו על הברכה תשרי
לאומות העולם יש איזה מצוות,
פרנסי הגליון
לזכות אלפי רבבות בני ישראל ,כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך הרה"ח ר' שלמה מכל מקום ענין חביבות המצוה
הרב ר' יואל משה עמוד המערכת הרה"ח ר' משה
צבי שפיטץ הי"ו להדר בה ולדקדק בעשייתה אינו
ראטה שליט"א אברהם ראזנער הי"ו
חשון שייך אצלם כל עיקר ,משא"כ כלל
הרה"ח ר' חיים ארי'
קויפמאן הי"ו
הרה"ח ר' יוחנן
כהנא הי"ו
הרה"ח ר' שלום
שיפף הי"ו ישראל כל מאוויהם להוסיף ולהדר
הרה"ח ר' יקותיאל יהודה הרה"ח ר' שמואל
בקיום מצותיו ית' .ואת החביבות
אברהם פרידמאן הי"ו כסלו
(לייבי) וואלדמאן הי"ו
הרה"ח ר' שמואל
הזאת רצו היוונים לעקור מבני
הרה"ח ר' אליעזר
זוסיא האזנפעלד הי"ו
הרה"ח ר' שאול
יחזקאל פרידמאן הי"ו
נפתלי פרידמאן הי"ו ישראל ,ועל כן קבעו חכמים להיפך,
טבת להוסיף בהידור המצוה מהדרין מן
הרה"ח ר' חנוך הרה"ח ר' שרגא
זונדל פיש הי"ו צבי פישמאן הי"ו הרה"ח ר' יצחק זאב המהדרין ,שתהיה לבני ישראל חיות מ ע רכ ת
דבר יחז
וויינשטאק הי"ו ק אל
תומך המערכת הגה"צ אבד"ק
בתורה הקדושה ובדקדוקי המצוות להוצאת ספרי כ"ק מרן
רבינו גאב"ד קארלסבורג זצוק"ל
הרה"ח ר' משה
יהדא סאנדער הי"ו לעפקאוויטש הי"ו
הרה"ח ר' צבי
ראזנער הי"ו
אוסטריק שליט"א
שבט ובהידוריהן.
347.939.9125
הרה"ח ר' יהוסף הרה"ח ר' מנחם ברמ"י
הרה"ח ר' בעריש
לעפקאוויטש הי"ו
צו באקומען אין אלע ספרים געשעפטן
שווארטץ הי"ו לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' יואל תשו"ח לבנו הגה"צ אבד"ק מראה יחזקאל שליט"א
הרה"ח ר' עזרא
שווארטץ הי"ו
הרה"ח ר' יואל אהרן שהמציא לנו מאוצרותיו טעיפ מד"ת זו
הרב ר' מנחם ראטה הי"ו
פרידמאן הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
פריעדמאן שליט"א
בר"מ ראטה הי"ו
אדר
הרה"ג ר' יואל בר"מ
הרב ר' אלחנן חיים
בקשה מיוחדת
הרב ר' עמרם שמעון פריעדמאן שליט"א
פריעדמאן שליט"א הורוויץ שליט"א הרה"ח ר' יעקב יוסף הרה"ח ר' שלמה שליח מיוחד
צבי שפיטץ הי"ו
פרידמאן הי"ו הרב ר' יואל
הרב ר' אלימלך
ווייס שליט"א
הרה"ח ר' אביגדור
כהנא הי"ו
הרב ר' מנחם
זעגלבוים שליט"א
יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון,
כ"ץ שליט"א הרב ר' שלמה זלמן ניסן
הרב ר' חיים שמעון הרה"ח ר' צבי
ברא"מ ראטה שליט"א שמי שנמצא אצלו:
אקערמאן שליט"א ברז"מ כהנא הי"ו
הרה"ח ר' שלמה בר"י
לעפקאוויטש הי"ו
משפחת הרה"ח ר' צבי אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון
הרה"ח ר' יהודה
הרב ר' צבי אלימלך
אלימלך פרידמאן ז"ל דברי תורה ,הלכה ותשובה ,מכתבים,
הרב ר' חיים מנחם
ראטה שליט"א
לייביש באכנער הי"ו
הרה"ח ר' צבי
ברח"א שפיטץ הי"ו
ראטה שליט"א
הרב ר' עמרם בר"ש
של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע סיפורים או עובדא מפרקי חייו
הרה"ח ר' משה אהרן הרה"ג ר' שמואל דוד
ראטה שליט"א אייר ותולדותיו וקורות ימיו של
בר"א פרידמאן הי"ו פריעדמאן שליט"א הרה"ח ר' יצחק
ויגמר ספר תהלים
הרב ר' שלמה לייב
פריעדמאן שליט"א
הרה"ח ר' משה
ברי"י פרידמאן הי"ו
טובי' שווארטץ הי"ו
הרה"ח ר' חיים
אהרן ראטה הי"ו
הרה"ח ר' משה
גוטטמאן הי"ו
הרה"ח ר' אייזיק
ברי"י פרידמאן הי"ו
לכל משתתפי הקבועים כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל
הרה"ח ר' יואל יצחק
הרב ר' אהרן שמואל
וואגשאהל שליט"א
הרה"ח ר' שלום מיכל
מענדלאוויש הי"ו
הרה"ח ר' מרדכי
אייזיק ראזנער הי"ו
סיון להוצאת המערכת וכן מי שיש תח"י
הרה"ח ר' יוסף
שפארן הי"ו
הרה"ח ר' צבי ברמ"י
לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' יצחק זאב איזה רעקארדינג של דרשות ,שיחות
מנחם כ"ץ הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
ברמ"ע ראטה הי"ו
הרב ר' יואל זוסמאן וויינשטאק הי"ו וכדו',
הרב ר' עמרם
ברב"ד ראטה שליט"א
הרב ר' אלי' לייב
פאנעט שליט"א
ראטה שליט"א
הרב ר' יצחק אייזיק תמוז לזכר עולם יהי' צדיק שיואיל נא בטובו להודיענו
הרב ר' פנחס
ברע"י ראטה שליט"א
ראטה שליט"א הרה"ח ר' משה אבא
לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול ,מרא דכולי תלמודא ,עמוד ההוראה ,רכב ישראל ופרשיו, ויהא חלקו בין מזכי הרבים
דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל האורים והתומים ,איש אלקים קדוש ,בוצינא דנהורא ,עמודא דנורא ,דמיטמרן גליין ליה ,נשיא אלקים בתוכינו
מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה
הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו
אב אפשר לההתקשר אלינו:
די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת ,נעמען מיט דעם א חלק אין תורה
ויראת שמים ,מדות טובות אין עבודת השי”ת.
משפחת הרה"ח 347.939.9125
ר' יקותיאל ראזנער ז"ל אוי לנו כי הושברנו ,בהילקח מאתנו ארון האלקים
און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו,
מערכת605.313.6638 :
א ברכה מרובה במעשי ידיהם ,מיט פרנסה בהרחבה מיט רב אלול פעקס888.384.2695 :
ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק
טוב ,שמחה מיט נחת דקדושה ,ביי אלע זייערע קינדער ,מיט 1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219
רפואות אין ישועות ,אין בריאות השלימות ,ובכל מילי דמיטב
והשפעות טובות. DivreiTorahKarlsburg@gmail.com
כל הזכויות שמורות להמערכת ,ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו || ד || הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו' ,להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת ,וכן
בלי רשות מפורשת מהמערכת מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת.
