gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫גליון תקסו‬ ‫דבר הכתבים‬ ‫דברי תורה ‪ .‬תשובות ‪ .‬בירורי הלכה ‪ .‬מכתבים ‪.‬‬ ‫דבר תורה‬ ‫הסכמות ‪ .‬המלצות‬ ‫דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫שנכתבו ונרשמו בכתי"ק‬ ‫של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫בן יהודה והוסיף שיש לבכות ולדוות על אותם החטאים והעונות‬ ‫רעווא דרעווין פרשת חיי שרה תשמ''ט‬ ‫שנכשל האדם בהם ואינו משים לבו לידע שחטא בהם כלל‪,‬‬ ‫‪ .‬קפט ‪.‬‬ ‫שסובר בדעתו שלא חטא מעולם‪ ,‬ועל כן אינו נותן דעתו לעשות‬ ‫ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי‬ ‫תשובה‪ ,‬וע"ז ידוו כל הדווים‪ ,‬שכמה מיני חטא יש לאדם שאינו‬ ‫שרה‪.‬‬ ‫רשימת כת"י מפרפרת נאה‬ ‫ב‪ .‬פירש״י שני חיי שרה‪ ,‬כולן שוין לטובה‪ .‬וצריך להבין‪,‬‬ ‫יודע כלל שחטא בהם ועליו לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫על פרשת השבוע‬ ‫הלא כמה ניסיונות נתנסו אברהם ושרה‪ ,‬והיו מטולטלים וסבלו‬ ‫ובזה יש ליישב קו' האחרונים על מאמרם שאין עונשים פחות‬ ‫מבן כ'‪ ,‬דהנה לגבי מי שחטא באחת ממצות התורה במזיד או‬ ‫קשיים‪ ,‬והיאך אפשר לומר שכולן שוין לטובה‪ .‬גם צריך להבין‪,‬‬ ‫ב"ה‬ ‫בשוגג‪ ,‬בזה בודאי אין שום חילוק בין י"ג לבן כ'‪ ,‬וכיון שבא‬ ‫למה דווקא בשרה נאמר כן‪ ,‬ולא מצינו לשון זו באברהם אבינו‬ ‫ויהיו חיי שרה וגו' (כג‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫לכלל איש‪ ,‬הרי הוא מחויב מיד בכל המצות‪ ,‬ובי"ד כופין עליו‬ ‫ובשאר האבות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬במדרש (בר"ר פ' נ"ח) יודע ה׳ ימי תמימים ונחלתם לעולם‬ ‫אמרתי חיי שרה‪ ,‬שנתמלא שנותיה‪ ,‬מזה‬ ‫לקיימן‪ ,‬ואם לא קיים ברית מילה או לא אכל קרבן פסח במזיד‬ ‫תהיה (תהלים לז‪ ,‬יח)‪ ,‬כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים‪ .‬ד"א‬ ‫חייב כרת בידי שמים‪ .‬ומה שאמרו חז"ל שאין בי"ד של מעלה‬ ‫ראי' שלא עברה על חילול ה' [אצל פרעה‬ ‫עונשין פחות מבן עשרים‪ ,‬כיונו בזה במי שנכשל בחטא בהסח‬ ‫יודע ה' ימי תמימים זו שרה שהיתה תמימה במעשיה‪ ,‬א"ר יוחנן‬ ‫ואבימלך]‪ ,‬דהא לגבי חילול ה' קיי"ל (יומא פ"ו ע"א‪,‬‬ ‫הדעת ואינו יודע כלל שעבר עבירה זו‪ ,‬דבזה י"ל שכיון שלא‬ ‫כהדא עגלתא תמימה‪ .‬וצריך להבין פירוש הדברים‪.‬‬ ‫רמב"ם פ"א מהל' תשובה ה"ד) דרק מיתה מכפרת‪,‬‬ ‫היתה דעתו שלימה והחטא בא בהסח הדעת גמורה ע"כ אין בית‬ ‫ד‪ .‬ברש״י‪ ,‬לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל‪ ,‬לומר לך שכל‬ ‫דין של מעלה מענישין אותו בכרת‪.‬‬ ‫אחד נדרש לעצמו‪ ,‬בת ק׳ כבת כ׳ לחטא‪ ,‬מה בת כ׳ לא חטאה‬ ‫והיא מילאה שנותי'‪ ,‬על כרחך דמשום טעם‬ ‫שהרי אינה בת עונשין‪ ,‬אף בת ק׳ בלא חטא‪ .‬בשו״ת חכם צבי‬ ‫קרקע עולם ליכא גם חילול ה'‪,‬‬ ‫מי שהולך תמיד בדביקות בהשי"ת‬ ‫(סי׳ מט) הביא מה שהקשה המהר"ל מפראג‪ ,‬היאך אפשר לומר‬ ‫וכמוש"כ התוס' בכתובות (ג'‬ ‫משמרין אותו מכל חטא‬ ‫שבת כ׳ אינה בת עונשין‪ ,‬הלא הדין הוא שמבן י״ג שנה מביא‬ ‫ע"ב‪ ,‬ד"ה ולדרוש להו)‪.‬‬ ‫והנה הרמב״ם (שגגות פ״ה ה״ו) מבאר טעם חיוב קרבן על‬ ‫קרבן חטאת על שגגתו‪ ,‬ואין חטאת באה אלא על דבר שזדונו‬ ‫השוגג‪ ,‬שהיה לו לבדוק ולדקדק‪ ,‬ואילו בדק ודקדק לא היה בא‬ ‫כרת‪ ,‬וכרת הוא בידי שמים‪ ,‬וע"כ שכבר מבן י״ג שנה הוא בר‬ ‫פרנס השבוע‬ ‫לידי שגגה‪ ,‬ולפי שלא טרח בדרישה ובחקירה צריך כפרה‪ .‬והכ"נ‬ ‫עונש כרת בידי שמים‪ .‬ועוד הקשה שקרבן פסח יוכיח‪ ,‬דכתיב‬ ‫בו והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח‬ ‫י"ל דמה שמביא את האדם לבוא לידי חטאים כאלו שאינו יודע‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫מהם כלל‪ ,‬הוא מחמת שלא נזהר להתנהג ביראת שמים שלימה‪,‬‬ ‫ונכרתה הנפש ההוא מעמיה (במדבר ט‪ ,‬יג)‪ ,‬וכי ס"ד שמי שהוא‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבדים‪ ,‬רודפי צדקה וחסד‪ ,‬העומדים תמיד‬ ‫פחות מבן כ' אינו מתחייב כרת על זה שלא הקריב קרבן פסח‪.‬‬ ‫לימיננו להנציח תורתו של מרן רבינו זצוק"ל‬ ‫שאילו היה מתנהג ביראת שמים ולא היה שוכח מהשי״ת‪ ,‬אלא‬ ‫וכן לגבי מילה קיימ"ל משהגדיל מחויב למול את עצמו‪ ,‬ובפשטות‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר אליעזר זוסיא האזנפעלד‬ ‫היה מכוון תמיד ״שויתי ה׳ לנגדי תמיד״‪ ,‬בודאי היו משמרים‬ ‫חייב גם בכרת (רמב״ם הלכות מילה פ״א ה״ב)‪ .‬וא"כ‪ ,‬למה אמר רש"י‬ ‫ולכבוד חותנו הרה"ח ר' שלמה צבי שפיטץ שליט"א‬ ‫אותו מן השמים שלא יבוא לידי שום מכשול חטא‪ ,‬אף מן‬ ‫החטאים שאפשר להיכשל בהם בלא ידיעה כלל‪.‬‬ ‫שאינו חייב כרת אלא מבן כ׳ שנה‪ .‬והחכם צבי ועוד אחרונים דנו‬ ‫לרגל הולדת נכדם למז"ט‬ ‫עפי״ז יבואר שזהו שרצה הכתוב להשמיענו‪ ,‬ששרה אמנו‬ ‫בזה בכמה אופנים‪ ,‬וטרחו ליישב הדברים עם מה שמצינו בכמה‬ ‫אצל בנו‪/‬נכדו ידידינו הנכבדים מוה"ר עזריאל הי"ו‬ ‫מקומות בחז"ל (שבת פט ע״ב; רש״י במדבר טז‪ ,‬כז) שאין בית דין‬ ‫יה”ר שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח‪ ,‬עדי נזכה‬ ‫התהלכה תמיד ביראת שמים ובתמימות עם השי״ת‪ ,‬ונזהרה‬ ‫של מעלה מענישין עד בן כ׳ שנה‪ .‬וכבר אמרו חז"ל דברי תורה‬ ‫בקרוב לביאת משיח צדקינו ‪ ,‬אמן‬ ‫לעשות כל מעשיה בדקדוק ובשמירה יתירה‪ ,‬וכמו שמבואר‬ ‫כפטיש יפוצץ סלע‪ ,‬ואען גם אני חלקי בזה בס"ד‪.‬‬ ‫ברש״י (בראשית כד‪ ,‬סז) בג' הניסים שהיו באהלה נר דלוק מערב‬ ‫עומדים אנו בשבת מברכים חודש כסלו‪ ,‬חודש אשר‬ ‫שבת לערב שבת‪ ,‬ברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל‪.‬‬ ‫יבאר מה שאין בי"ד של מעלה‬ ‫נעשו בו ישועות גדולות לישראל המאירים לדורות עולם‪,‬‬ ‫שכל זה מורה שלא היה לה היסח הדעת כלל מהשי״ת‪ ,‬והיתה‬ ‫עונשין פחות מכ'‬ ‫וקבעו שמונת ימים בהלל ובהודאה‪.‬‬ ‫מכוונת תמיד לבחינת ״שויתי ה׳ לנגדי תמיד״‪ .‬ומשו"כ זכתה‬ ‫ונראה לומר דהנה יש כמה אופני חטא‪ ,‬יש מי שחטא במזיד‬ ‫שהיתה תמימה ונקיה ולא נכשלה בשום חטא אף לא מן‬ ‫שדינו כרת‪ ,‬ויש מי שחטא בשוגג שדינו הוא שמביא קרבן‬ ‫וכבר הקשו המפרשים מדוע קבעו ימי החנוכה בהלל‬ ‫החטאים שבאין בהיסח הדעת‪ .‬וזהו שאמרו מה בת כ׳ אינה בת‬ ‫חטאת ונתכפר לו על החטא ולהגן עליו מן היסורים‪ .‬ויש מי‬ ‫והודאה ולא במשתה ושמחה‪( ,‬לבוש או״ח סי׳ תרע)‪.‬‬ ‫עונשין‪ ,‬מה בת כ' אינה בת עונשין בחטאים של הסח הדעת‬ ‫שחטא לה' ואינו יודע כלל שחטא‪ ,‬וכמו שמצינו בגמרא דיש‬ ‫גם יש להתבונן‪ ,‬דהנה היוונים לא באו להחריב את‬ ‫כנ"ל‪ ,‬כך בת ק׳ היתה בלא חטא‪ ,‬שכל ימי חייה היתה חטיבה‬ ‫חטא שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף (שבועות ב ע״א)‪,‬‬ ‫עצם בית המקדש ולבטל הקרבנות‪ ,‬אלא הניחו את בנ"י‬ ‫אחת של דביקות בה' בלי שום היסח הדעת חלי'‪ ,‬וממילא היו‬ ‫ואינו יודע שעליו לעשות תשובה ולהביא כפרה על חטאו‪ ,‬ונמצא‬ ‫לעשות קרבנות‪ ,‬ובאו רק לטמא את השמנים ולהכניס‬ ‫משמרים אותה מן השמים מכל נדנוד חטא‪.‬‬ ‫שהחטא קשורה בו ומביאתו ליסורים‪.‬‬ ‫טומאה בכל עבודת הקודש‪ ,‬וצריך להבין ענין זה‪.‬‬ ‫והכי איתא בגמרא (קידושין פא ע״ב) כד מטי רבי עקיבא להאי‬ ‫ועל זה העידה תורה שני חיי שרה ״כולן שוין לטובה״‪,‬‬ ‫עיקר כונת היונים היתה‬ ‫שהיתה משומרת לטובה מכל החטאים‪ ,‬אפילו מאותם הבאים‬ ‫קרא ולא ידע ואשם ונשא עונו (ויקרא ה‪ ,‬יז)‪ ,‬היה בוכה ומה מי‬ ‫להכניס ולערב טומאתם בתוך ישראל‬ ‫מחמת היסח הדעת‪ .‬וזהו שאמרו במדרש 'כהדא עגלתא תמימה'‬ ‫שנתכוין לאכול שומן ועלה בידו חלב‪ ,‬אמרה תורה ולא ידע‬ ‫דבפרה אדומה פוסל היסח הדעת‪ ,‬וצריכה שמירה שלא יסיח‬ ‫ואשם ונשא עונו‪ ,‬מי שנתכוין לאכול חלב ועלה בידו חלב‪ ,‬על‬ ‫ואפש״ל‪ ,‬דעיקר כוונתם של היוונים היתה לעקור‬ ‫אחת כמה וכמה‪ .‬איסי בן יהודה אומר ולא ידע ואשם ונשא עונו‪,‬‬ ‫דעתו ממנה (יומא מב ע״ב)‪ .‬וכן שרה אמנו לא הסיחה דעתה מלבות בני ישראל את טהרת לבם להיות מקושר בהשי״ת‬ ‫על דבר זה ידוו כל הדווים‪ .‬ופרש"י ידוו כל הדווים ‪ -‬שיש להם‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬והיתה דבוקה בהשי״ת תמיד‪ .‬וזהו ״כשם שהן תמימים ע"י תורה ומצוות ומעשים טובים בלבד‪ ,‬וגזרו להכניס‬ ‫לב לדוות ידוו על זה שאינו מתכוין ויש כאן נשיאות עון‪ .‬וצריך‬ ‫כך שנותם תמימים״‪ ,‬שהיתה תמימה עם השי״ת‪ ,‬ועל כן היו בתוך את ישראל את כל דעותיהם המשך בעמ' ב'‬ ‫להבין מה הוסיף איסי בן יהודה‪.‬‬ ‫משמרים אותה מן השמים‪.‬‬ ‫ואפש״ל‪ ,‬דרבי עקיבא בכה על מי שחטא בשוגג ונשא עונו‪.‬‬ ‫נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה‬ ‫וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע‬ ‫‪-‬‬ ‫ואלא שסוכ"ס יש לו כפרה ע"י קרבן ותשובה‪ ,‬וע"ז בא איסי‬ ‫|| א ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫זצוק"לפרסם‬ ‫דבר הזכרונות‬ ‫דבר התשובה‬ ‫ת וענינים‬‫ל‬ ‫של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד‬ ‫שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫דו‬ ‫עוב בכתב ובין‬ ‫[תרכג]‬ ‫‪.‬חלש תשאלה‪ :‬אם מותר לסדר קודם שבת ע"י 'שבת זייגער'‪ ,‬שיתחילו לבשל המים שבמיחם‬ ‫בין‬ ‫חכמת פניו ענתה בו‬ ‫ע"פ‬ ‫בעצם יום שבת‪.‬‬ ‫ב קשר‬ ‫הת‬ ‫נאלהלמערכת‬ ‫סיפר בעל העובדא הי״ו‪:‬‬ ‫רבינו זצ״ל היה נוהג לבוא לעתים‬ ‫תשובה‪ :‬כבר ביארנו בתשובה דמותר כל שמילאוהו במים והכינו מער"ש שיודלקא‪ .‬אבל‬ ‫קרובות לקהילתנו‪ ,‬וביום היארצייט של האדמו״ר זצ״ל‬ ‫רק באופן שמילא המים בקדירה קודם שבת‪ ,‬אבל אם נזכר בשבת שלא הכין המים‬ ‫היה משתתף בסעודת ההילולא‪ .‬אחד מאנשי הקהילה‬ ‫היה מופקד בקביעות על הזמנת הרבנים‪ ,‬ואדם נוסף‬ ‫בקדירה חלילה לו למלאו בשבתב‪ ,‬ואם הוא כלי הנקרא 'פערקעלעיטאר' [מיחם עלקטערי]‬ ‫היה מתלווה אליו בהילוכו‪ .‬אני לא הייתי מן ההולכים‬ ‫ויש בזה סכנה אם יפעול בלא מיםג‪ ,‬עדיף לו לנתקו ולהוציא ה'פלאג' [חיבור זרם‬ ‫הקבועים‪ ,‬אולם באותה שנה נבצר מן המלווה לנסוע‪,‬‬ ‫העלקטער] בשבת מלמלאו במיםד‪ ,‬וגם ע"י קטן לא ימלאנו במים רק משום סכנה יעשה‬ ‫וביקשו ממני למלא את מקומו‪.‬‬ ‫כנ"לה‪.‬‬ ‫כאשר הגענו להזמין את רבינו לסעודת ההילולא‪,‬‬ ‫נענה ואמר ״בוודאי‪ ,‬זו יארצייט גדולה‪ ,‬יום גדול״‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫רבינו הופיע בהדרו בסעודת ההילולא‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בשנותיו האחרונות אחר תפילת ערבית נערכו‬ ‫ריקודים בבית המדרש‪ ,‬רבינו ישב על כיסאו במרכז‪,‬‬ ‫‪.‬טלש תשאלה‪ :‬מי שלוה מעות מחבירו‪ ,‬והמלוה אמר לו בשעת ההלואה שהוא אינו דחוק‬ ‫ומעודד את הרוקדים והשתתף בשמחתם מתוך ישיבה‬ ‫להמעות ואין על הלוה ללחוץ על הפרעון אלא ישלם לו אימת שיהיה לו‪ ,‬אם מותר‬ ‫מחמת חולשתו‪ .‬רבים ניגשו אליו להזכיר את עצמם‬ ‫להמלוה אח"כ לתבעו בדין שיפרע את חובו‪ ,‬וכן אם מותר להזכירו לאחר זמן‪.‬‬ ‫ולבקש את ברכתו‪ ,‬ורבינו קיבל את כולם במאור פנים‬ ‫והרעיף עליהם ברכות לרוב‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬לתבעו בדין אינו יכול‪ ,‬כשאומר לו שאינו יכול עדיין לשלם כעתו‪ ,‬אבל להזכירו‬ ‫האיש שהיה מופקד על הזמנת הרבנים הזכיר לפני‬ ‫שחייב לו לשלם לו מותרז‪.‬‬ ‫רבינו שיש לו נכדים הזקוקים לשידוכים‪ ,‬ורבינו בירכו‬ ‫בכל לב‪ .‬אף אני הזכרתי שיש לי ילדים שהגיעו לפרקם‬ ‫ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א‬ ‫וביקשתי את ברכתו‪ .‬רבינו הביט בפניי ואמר‪ :‬״בזכות‬ ‫‪.‬א דהיינו כמובן באופן שיש בזה תנאי 'שהיה' דיהיה גרוף וקטום‪ ,‬והפרמ"ג טרח לישב המנהג דסמכו בזה על השיטת דבלח אין‬ ‫הלימוד עם תינוקות של בית רבן יעזור לך הקב״ה‬ ‫וכמבואר בשו"ת עמק התשובה (ח"ד סימן א) דהאריך בזה מרן בישול אחר בישול עיין שם‪ .‬רק דיש לומר דהיה בהפסק מעזיבה‬ ‫בשידוכים טובים״‪.‬‬ ‫זצ"ל ושם מסיק (אות כ"ה‪ ,‬בכללי הדינים) דמבואר שם דעכ"פ באופן דביאר (שם אות כ"ה דין ג) דבהניחו מבעו"י דודאי מהני בהפסק‬ ‫עמדתי משתומם‪ :‬מניין ידע רבינו שאני מלמד תשב"ר‪,‬‬ ‫דנ"ד דהוא גרוף וקטום כבדרך כלל הוא כלי של 'פערקולעיטער' מעזיבה‪[ ,‬ומה שכתב 'והעמידו עליהם וכו' היינו על המעזיבה]‪.‬‬ ‫כי מעולם לא שוחחתי בפרטות עם רבינו‪ ,‬ולא סיפרתי‬ ‫ועכ"פ מבואר דלא חששו עכ"פ בהא דמתחיל להדליק‬ ‫דלא שייך בהו שמא יחתה‪ ,‬דשרי להכינו מער"ש באופן שיודלק‬ ‫לו דבר על עיסוקי‪ .‬והנה‪ ,‬אך נתן בי את מבטו‪ ,‬וכבר‬ ‫בשבת להתחיל להתבשל‪ .‬ובשו"ת באר משה (ח"ו קונטרס עלקטריק ולהתבשל ע"י ההמצאה באמצע השבת‪ ,‬דיש בזה גזירה דיניח עליו‬ ‫הכיר במלאכתי‪ ,‬ובירכני שבזכותה אזכה לשידוכים‬ ‫סימן א אות א) הביא דכן מבואר להיתר בספר מתא דירושלים על בשבת‪ ,‬ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ד סימן כ"ו) האריך לבאר בזה ולחוש‬ ‫טובים‪ .‬ויהי לפלא‪.‬‬ ‫הירושלמי (פ"ג דשבת הלכה ג ד"ה נחשדו‪ ,‬להגאון רבי ליטש ראזענבוים ז"ל דיש בזה גזירה דיעשנה בשבת‪ ,‬על פי דברי הרמ"א (סימן רנ"ג סעיף‬ ‫דיין דק"ק פרעשבורג בזמן החת"ס) שכתב וז"ל‪ :‬ושמעתי מאדמ"ו הגאון ג)‪ ,‬ושם (אות כ) ציין לדברי המתא דירושלים ומסיק‪ ,‬דאין להתיר‬ ‫המשך דבר תורה‬ ‫זצ"ל [ה"ה מרן החת"ס ז"ל] מעשה שעשו אנשי פראקפורט בענין רק בצורך גדול ובאקראי או לצורך מצוה ובאקראי עיי"ש‪ ,‬וצ"ע‬ ‫בישל קאפע בשבת‪ ,‬שהיה מסדרין עצים דקים זה אצל זה‪ ,‬ושמו דלא משמע כלל דהיה באקראי רק דעשו כן בקבע‪ ,‬ולא העיר כלל‬ ‫הטמאות והנפסדות‪ ,‬ולערב מחשבות זרות בתוך עבודת‬ ‫למטה מערב שבת חבל של גפרית שקורין לונ'ט‪ ,‬והחבל הלז החת"ס דרק באקראי ולצורך מצוה כן‪ ,‬ורק משום דהיו מופלגי‬ ‫הקודש של ישראל רח"ל‪ .‬ולזה לא היה אכפת להם‬ ‫היתה מהבהבת כל הלילה ובאור יום הגיע האש החבל אצל תורה התירו להם‪ ,‬ועוד דאם אסור מן הדין משום דין דהרמ"א‬ ‫שיישארו בית המקדש וירושלים והעבודה‪ ,‬ובלבד שיתנהגו‬ ‫העצים‪ ,‬אזי נדלקו העצים ונתבשל הקאפ'ע‪ ,‬והגאון בעל מתא (שם) דדימה לזה לחוש אף בגו"ק עיי"ש‪ ,‬למה התירו באקראי‬ ‫בדרכיהם ויקבלו את השקפותיהם המשובשות של תרבות‬ ‫דירושלים תמה עליהם איך עשו כן מטעם צדדיים אבל על גוף ואולי כיון דכתב הרמ"א (שם) דהמנהג להקל וטוב להחמיר במקום‬ ‫יון‪ .‬וידוע שבימים ההם היו מתיוונים רבים שנמשכו אחר‬ ‫מעשה ההיתר אינו חולק עכ"ד‪ .‬וכן הביאו עוד במתא דירושלים שאין צורך כל כך‪ ,‬וכל החומרא נבנה על דברי הרמ"א הרי‬ ‫דעות היוונים להתדמות להם וללכת בדרכיהם‪ ,‬ונטשו דרך‬ ‫(פרק א הלכה ה) ושם מבואר דמופלגי תורה עשו כן וז"ל‪ :‬שמעתי ראו מופלגי תורה דהיה בזה צורך‪ ,‬אך קשה לומר כן דנהגו הני‬ ‫אבותינו הקדושים כמו שקיבלנו מסיני‪ ,‬וגם הם פעלו לקרר‬ ‫מאמ"ו הגאון החת"ס שמופלגי תורה דק"ק פראקפורט דמיין מופלגי תורה ע"פ רבותיהם ולא מיחו בידם ולא העירו כלל לחוש‬ ‫את ישראל ולהימשך אחר מחשבות ודעות היונים ה"י‪.‬‬ ‫שעמדו ללמוד תורה בליל שבת ורצו לשתות קאווע חם‪ ,‬חדשו לדברי הרמ"א בזה ומה שיוצא מזה‪ ,‬ומשמע פשוט דלא סבירא‬ ‫וזהו ענין הישועה שנעשתה דווקא במנורה הטהורה‪,‬‬ ‫להם דבר חכמה והעריכו להם מערב שבת עצים דקים זה על זה להו לדמות זה לזה וכאשר האריך בזה מרן זצ"ל בדברי הגאון‬ ‫והעמידו עליהם קדירה של קאווע קר‪ ,‬ושמו תחת העצים הדקים מנחת יצחק‪ ,‬ושם (אות כ"ז) הביא דברי השו"ת זקן אהרן (ח"א‬ ‫דהמנורה רומזת לאור התורה הקדושה כדכתיב כי נר מצוה‬ ‫ותורה אור‪ ,‬ומצותה בשמן זית זך המשומר מכל תערובות‬ ‫לונ'ט ושמוה תחת העצים והדליקו אותם בקצה האחרון שלה‪ ,‬סימן ט"ו ט"ז) ועיין שם מה שהעיר עליו וכתב‪ ,‬דכנראה היה בזמנו‬ ‫והלונ'ט היתה מהבהבת עד ב' שלישי הלילה ואז נגעה אל חוט חשש שיבואו בזה לידי חילול שבת‪ ,‬אכן כהיום שהכל מעמידין‬ ‫אחרת‪ .‬ויש לרמז‪ ,‬דהכפתורים והפרחים שבמנורה רומזים‬ ‫גפרית ונדלק והודלקה העצים ונתחממה הקאווע ע"כ‪ .‬ובשו"ת באר על פלאטע של עלקטריק מערב שבת אין חשש שיערוך שיודלק‬ ‫לציצים ופרחים שבתורה הקדושה‪ ,‬המתגלים על ידי עמל‬ ‫משה שם הביא שבעל מתא דירושלים היה מפקפק על זה משום בשבת‪ .‬וכן מבואר להיתר בשו"ת ארץ צבי (סימן ק"ט) דבגרוף‬ ‫ויגיעה בתורה וחידושי התורה שהאדם זוכה לחדש בה‪.‬‬ ‫שמא יחתה‪ ,‬וכתב בבא"מ על זה‪ :‬ותמהנא מאחר שהחת"ס העיד וקטום אין חשש‪ ,‬וכן מתבאר מדברי הגאון החזון איש (סימן ל"ח‬ ‫ועל ידי אור התורה מיטהרים לבותיהם ומחשבותיהם של‬ ‫עליהם עליהם שמופלגי תורה עשו כן ובודאי לא עשו כן בלא אות ב) דכל כה"ג הוי כגדרי שהיה ומה שמותר להשהות שרי בזה‪,‬‬ ‫בני ישראל‪ ,‬לקיים תורה ומצות בהתעוררות לעשות נחת‬ ‫הסכמת הגאון אב"ד ההפלאה זצוק"ל‪ ,‬וגם החת"ס בעצמו שהגיד וכן בשו"ת באר משה (שם) התיר בזה לענין הכנת מים דאין בו‬ ‫רוח להשי"ת‪.‬‬ ‫כן לפני תלמידיו מוכח שהסכים למעשיהם‪ ,‬א"כ איך אפשר לפקפק מגיס‪ ,‬משא"כ בתבשיל עיין שם‪ ,‬וצ"ע לחוש בשהיה משום מגיס‪.‬‬ ‫ועכ״פ היוונים והמתיוונים רצו לקרר את כל זה‪,‬‬ ‫‪.‬ב וכמבואר בדברי מרן זצ"ל (שם אות כ"ו) דחלילה להתיר באופן‬ ‫עליהם מכוח גזירה דשמא יחתה‪ ,‬דבודאי עשו הכל באופן דלא‬ ‫ולהכניס דעות נפסדות בלבותיהם ובמחשבותיהם של‬ ‫שיסיר הקדרה מעל גבי ה'פלאטע' בינתיים שהאש כבוי' וכמו‬ ‫היה שייך גזירה דשמא יחתה עכ"ד‪.‬‬ ‫בני ישראל‪ .‬ודבר זה היה קשה מכל‪ ,‬ועל ענין זה היתה‬ ‫ולפי מה שביאר מרן ז"ל בעמה"ת (שם אות ג) בדברי הפרמ"ג ששמעתי שיש מקילין כן‪ ,‬כי זה בודאי אסור וכו'‪ ,‬ומה גם‬ ‫המלחמה בימים ההם‪ .‬וכדאיתא בגמרא (סוכה נו ע״ב) מעשה‬ ‫(א"א סוף סימן רנ"ג סקמ"א) לענין הכנת ה'טיי וקאפע' היכי שנתקרר ששמעתי שיש מקילין לשפוך סתם מים בנתיים‪ ,‬וחלילה לעשות כן‬ ‫במרים בת בילגה‪ ,‬שכאשר נכנסו היוונים המשך בעמ' ג'‬ ‫באמצע השבת‪ ,‬דחשש הפרמ"ג דכיון דנתקרר יש חשש שמא דזה הוי כאחד נותן את המים ואחד האש דאסור וכמבואר במג"א‪,‬‬ ‫יחתה‪ ,‬ומשמע בפרמ"ג דכן ראה שנהגו כן והוא היה הרב בשנים ואף ע"י נכרי אסור כל הנ"ל וכו'‪ ,‬ויש שחששו בזה דאסור מן‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫הקודמים בפראקנפורט דמיין‪ ,‬רק טרח ליישב טעם המתירין‪ ,‬ומרן התורה‪ ,‬דכל שנערך באופן דנעשה מעצמו ועתיד לבוא ע"י ע"י‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבד‬ ‫מעשהו שהעריכו מער"ש אסור‬ ‫זצ"ל ביאר דלענין שמא יחתה‬ ‫הגה"צ רבי שאול יחזקאל שווארטץ שליט"א‬ ‫דומ"ץ לב אהרן ד'סאטמאר ודומ"ץ דעברעצין‬ ‫מה"ת משום בישול‪ ,‬ובפרט‬ ‫במלאכת בישול דבזה גרמא‬ ‫‪605.313.6638‬‬ ‫קו‪+‬ל ה‪+‬תשובה‬ ‫מועיל אף במים וקאפע כל‬ ‫שנתבשל פעם אף שנתקרר אח"כ‬ ‫לרגל נישואי בתו למז"ט‬ ‫חמור‪ ,‬וכדביאר מרן זצ"ל בשו"ת‬ ‫אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו‬ ‫עיין שם‪ ,‬ולפי זה יש לומר‬ ‫עב"ג הבה”ח המופלג בתוי”ש דוד ני"ו‬ ‫עמק התשובה (ח"ה סימן אאות כ"ג‬ ‫מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע‬ ‫דנהגו כן ע"פ שהיה נוהגים כן‬ ‫בן הרה"ג אלעזר שטיינווארצל שליט"א‬ ‫הוראות‪ :‬להגיע למדור התשובות ‪1 1 3‬‬ ‫יה”ר שהזיווג יעלה יפה‪ ,‬ויזכו לרוות רב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח‪,‬‬ ‫כ"ח) עיין שם שדן בדברי‬ ‫ואח"כ לצלצל מספר התשובה‪.‬‬ ‫מקודם‪ ,‬דהרי הקאפע כבר היו‬ ‫מתוך שמחה וטוב לבב‪ ,‬עדי נזכה בקרוב לביאת משיח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫המהר"ם שיק המשך בעמ' ג'‬ ‫לדוגמא‪ ,‬תשובה אות תר"ה‪ ,‬תמצא בכפתור ‪ 605‬וכן הלאה‬ ‫מבושלים מקודם רק דנתקררו‪,‬‬ ‫|| ב ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫דיני הוצאה‬ ‫בשבת (ד)‬ ‫דבר הלכה‬ ‫המשך דבר תורה‬ ‫פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל‬ ‫להיכל היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואומרת‬ ‫'לוקוס לוקוס‪ ,‬עד מתי אתה מכלה ממונן של‬ ‫למטה מהחזה]ה[‪.‬‬ ‫לצאת בבגד שנשאר בו הפתקא של ה’פירמע’‬ ‫ישראל'‪ ,‬וכששמעו חכמים בדבר‪ ,‬קבעו את טבעתה‬ ‫‪.‬ו טבגד שנשאר בו תלוי בשוליו הפתקא שבה‬ ‫וסתמו את חלונה‪.‬‬ ‫לצאת בחגורה של ‘טיש‪-‬בעקיטשע’ כשהוא פתוח‬ ‫רשום שם הפירמ”ע של הבגד‪ ,‬מותר לצאת בו בשבת‬ ‫ ‪.‬כבזמנינו מותר לצאת בחגורה שעל ה’טיש‪-‬‬ ‫וכבר אמרתי לבאר בדרך רמז ענין סתימת‬ ‫ואין בזה משום משאוי]א[‪.‬‬ ‫החלון‪ ,‬דחלון מורה על השקפה ודעות‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫בעקיטשע’ גם כשאינו חגור אלא פתוח מלפניו ונסרח‬ ‫וישקף אבימלך בעד החלון (בראשית כו‪ ,‬ח)‪ ,‬וכן 'בעד‬ ‫לאחריו‪ ,‬ואפילו באלו שאינם תפורים לבגד‪ .‬וכן מותר‬ ‫יציאה ב’וואקער’ שמחובר בו כסא‬ ‫החלון נשקפה' (שופטים ה‪ ,‬כח)‪ .‬ורמזו בזה שהיו לה‬ ‫ללבוש עוד חגורה על גביו‪ ,‬משום דזהו דרך נוי]ו[‪.‬‬ ‫‪.‬זטזקן או חלש המשתמש ב’וואקער’ המסייע‬ ‫השקפות ודעות רעות רח״ל כמו המתיונים‪ ,‬ולא‬ ‫להליכתו‪ ,‬ומחובר בו כסא כדי שיוכל הזקן לישב‬ ‫הבינה ולא האמינה מה שהאמינו כל בית ישראל‬ ‫לצאת בחגורה כשהיא תחובה בכיס הבגד‬ ‫עליו לעת הצורך‪ ,‬אם משתמש דוקא במין ‘וואקער’‬ ‫שבית המקדש הוא המקום שעושים בו נחת רוח‬ ‫ ‪.‬אכאבל אסור לצאת בו כאשר ראשי החגורה כולה‬ ‫זה שמחובר בו כסא‪ ,‬מותר לצאת בו בשבת]ב[‪.‬‬ ‫להקב״ה‪ ,‬והוא קיום העולם כולו‪ ,‬וממנו הושתת‬ ‫תחובה לגמרי לתוך כיס הבגד כדי שלא יתלכלך‬ ‫העולם‪ ,‬ומשם נמשך כל השפע‪ ,‬כי שם צוה ה׳ את‬ ‫החגורה וכיו”ב‪ ,‬אכן אם אינו מכניס רק ראשי החגורה‬ ‫הוצאת מפתחות בדרך תכשיט‬ ‫הברכה‪ ,‬והיוונים והמתיוונים רצו לפגום באמונה זו‪,‬‬ ‫בלבד אך עדיין חלק אחר נכפף ונסרח אחריו לנוי‪,‬‬ ‫‪.‬זיאין היתר לצאת בשבת במפתחות שעושין‬ ‫ועל כן היתה המלחמה של בנ"י הכשרים כנגדם‬ ‫מותר]ז[‪.‬‬ ‫בדרך תכשיט‪ ,‬כיון שאינו משמש בתורת תכשיט‪,‬‬ ‫קשה כל כך‪ ,‬שההתחברות וההתערבות עמהם מביאה‬ ‫ורבים נכשלים בזה]ג[‪.‬‬ ‫לכל הרעות‪ ,‬רח״ל‪.‬‬ ‫לצאת בחגורה שבמכנסים כשהוא פתוח‬ ‫ועל דרך זה מצינו בשרה אמנו שאמרה לאברהם‬ ‫ ‪.‬בכוכל זה בחגורה של ‘טיש‪-‬בעקיטשע’ שדרך‬ ‫קיפול שולי בגדיו כלפי מעלה כשהולך בגשם‬ ‫גרש האמה הזאת ואת בנה‪ ,‬כי לא יירש בן האמה‬ ‫אנשים בזמנינו לצאת בו אף כשהוא פתוח‪ ,‬אבל‬ ‫ ‪.‬חימותר לקפל שולי הבגד כלפי מעלה כדי שלא‬ ‫הזאת עם בני עם יצחק‪ .‬וכתיב וירע הדבר מאד‬ ‫חגורה שבמכנסים [הנקרא ‘פאסיק’]‪ ,‬אסור לצאת בו‬ ‫יתלכלך בשעה שהולך בגשם‪ ,‬ובפרט כשרוב גופו‬ ‫בעיני אברהם על אודות בנו‪ ,‬ואמר לו השי״ת 'כל‬ ‫כשהוא פתוח ולא חגר בו]ח[‪.‬‬ ‫עדיין מכוסה]ד[‪.‬‬ ‫אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה‪ ,‬כי ביצחק יקרא‬ ‫לך זרע' (בראשית כא‪ ,‬י–יב)‪ .‬וי"ל הכוונה‪ ,‬דאם רצונך‬ ‫לצאת בחגורה של תפילה כשאינו מהודק‬ ‫זהירות למי שיוצא בטליתו בשבת‬ ‫להעמיד דורות צדיקים שילכו בדרכו של 'יצחק'‪,‬‬ ‫ ‪.‬גכומן הנכון להיזהר בחגורה של תפילה שלא‬ ‫ ‪.‬טיהיוצא בטליתו בשבת צריך ליזהר שיהא עכ”פ‬ ‫צריך אתה לשמוע בקולה של שרה‪ ,‬ד״לא יירש‬ ‫לצאת בו רק כשהוא מהודק‪ ,‬אבל כשהוא רופף‬ ‫רוב גופו מכוסה בו‪ ,‬ורוב גופו לענין זה ‪ -‬הוא קצת‬ ‫בן האמה הזאת עם בני עם יצחק״‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫ומה גם כשהוא נסרח מאחוריו‪ ,‬לכאורה אין זה דרך‬ ‫לחבר את שניהם יחד‪ .‬אלא צריך להפריד ביניהם‪,‬‬ ‫א‪ .‬לפי שהיא בטילה לגבי הבגד‪ .‬ומותר גם להסירה ולקרוע החוט בשבת‪,‬‬ ‫ואם רוצים להעמיד דורות שיהיה להם קיום‬ ‫לבישה]ט[‪.‬‬ ‫ואין בזה משום מכה בפטיש‪ ,‬כיון שכבר נגמרה מלאכת הבגד בעודו‬ ‫לדורות עולם‪ ,‬צריך להיפרד מאלו שאינם הולכים‬ ‫במפעל‪ ,‬ורק אח”כ תלוי עליו את הפתקא לצורך המכירה בלבד (מראות‬ ‫בדרך התורה‪ ,‬ולא להתחבר עמהם‪ .‬ושרה אמנו‬ ‫ה‪ .‬דכשאין רוב גופו מכוסה בו לא הוי דרך לבישת טלית‪ ,‬דהא בעינן שיכסה‬ ‫יחזקאל ‪ -‬הל’ הוצאת מלבושים ותכשיטים בשבת עמ’ קלג)‪.‬‬ ‫השפיעה דרך זו לדורות עולם‪ ,‬וזהו 'שני חיי שרה'‪,‬‬ ‫רוב גופו‪ ,‬והוא קצת למטה מהחזה (עמק התשובה ח”ו סימן פו)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דכיון שהזקן או החלש בחר להשתמש דוקא במין ‘וואקער’ זה שמחובר‬ ‫שהשפעתה נמשכה לדורות עולם‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫דגם כשהוא פתוח מלפניו ואינו חגור בו הוי דרך נוי בזמנינו‪ ,‬ואפילו אינו‬ ‫ו‪.‬‬ ‫בו כסא‪ ,‬הרי שזה אצלו ג”כ לצורך‪ ,‬וא”כ מותר לצאת בו בשבת (תשובה‬ ‫במדרש (בראשית רבה נח‪ ,‬ג) שאסתר שהיתה בת בתה‬ ‫תפור לבגד‪ ,‬כיון שדרכו בכך‪ .‬ולפיכך מותר לחגור עוד חגורה על גביו‬ ‫מיראה ח”א סימן מו)‪.‬‬ ‫של שרה שחייתה מאה ועשרים ושבע שנים למדה‬ ‫כשהוא פתוח‪ ,‬אף כשאינו תפור מאחוריו‪ ,‬שכן הוא סדר ההילוך לצאת‬ ‫ג‪ .‬מכיון דאחר שבאין לביתם מפרקין אותם מהם‪ ,‬וכן ביו”ט אין מתקשטין‬ ‫מעשיה מכחה של שרה אמנו‪.‬‬ ‫ולטייל כשהוא פתוח מלפניו (עמק התשובה ח”ו סימן פז)‪.‬‬ ‫בו‪ ,‬לא הוי עליו תורת קישוט‪ .‬ולא דמי לבגד דמותר להוציאו בדרך‬ ‫ז‪ .‬דאם הכניס כל ראשי החגורה לתוך כיס הבגד‪ ,‬אם כוונתו כדי שלא‬ ‫ונשוב לבאר מה שקבעו ימי החנוכה בהלל‬ ‫לבישה אף שאין בו צורך ואח”כ פושטו‪ ,‬דמ”מ מלובש בו ומוציאו בדרך‬ ‫יתלכלך החגורה‪ ,‬הוי בכלל מה שאסור להגביה שולי בגדיו כדי שלא‬ ‫מלבוש‪ ,‬משא”כ תכשיט אין מותר לצאת בו אא”כ משמש בתורת תכשיט‪,‬‬ ‫והודאה דווקא‪ ,‬דהנה גם ליוונים היו ימים טובים‬ ‫יתלכלך דאסור וכמ”ש השו”ע (או”ח סימן שא סעיף לא)‪ ,‬אכן כשמכניס רק‬ ‫ומכיון שאין מתקשטין בו אח”כ‪ ,‬אין עליו תורת תכשיט‪ ,‬וכשמוציאו הוי‬ ‫שלהם‪ ,‬שהיו אוכלים ושותים בהם‪ ,‬ולא היה‬ ‫ראשי החגורה בלבד אך עדיין חלק האחר נכפף ונסרח אחריו‪ ,‬זהו דרך‬ ‫כמוציא דבר שאינו תכשיט‪ ,‬ואערומי קמערומי בזה ואין היתר לצאת בו‪,‬‬ ‫אכפת להם שגם בני ישראל יאכלו וישתו‪ .‬אבל‬ ‫להתנאות בו ושפיר דמי לצאת בו (עמק התשובה ח”ו סימן פח)‪.‬‬ ‫וראיתי לעורר במה שרבים נכשלים בו (עמק התשובה ח”ד סימן יג ד”ה ואגב)‪.‬‬ ‫ביקשו לעקור מישראל את החיות שיש להם בהלל‬ ‫ח‪ .‬דחגורה שבמכנסים כיון שאינו עשוי אלא לחגור בו ולא לשם נוי‪ ,‬אסור‬ ‫ד‪ .‬הואיל ומקפלו כן רק כדי שלא יראה ולא יתלכלך‪ ,‬ובפרט כשרוב גופו‬ ‫והודאה להשי״ת והתקשרותם לאביהם שבשמים‪.‬‬ ‫לצאת בו כשהוא פתוח (תשובה מיראה ח”א סימן מז)‪.‬‬ ‫מכוסה‪ ,‬אע”ג שמגביה שולי הבגד מלמטה‪ ,‬וכמבואר בשו”ע (או”ח סימן שא‬ ‫ועל כן קבעו חכמים את הימים הללו דווקא בהלל‬ ‫די”ל דרק כשהוא מהודק הוי דרך לבישה לא כשהוא רפוי (עמק התשובה‬ ‫ט‪.‬‬ ‫סעיף כט; לא) דאין זה בכלל מרזב (שבת קמז‪ ).‬שאסור (עמק התשובה ח”ו סימן‬ ‫והודאה‪ ,‬לעורר בלבות בני ישראל חיות והתקשרות‬ ‫ח”ו סימן פט)‪.‬‬ ‫צד)‪.‬‬ ‫המשך בעמ' ד'‬ ‫להשי״ת‪.‬‬ ‫המשך דבר התשובה‬ ‫ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א‬ ‫בהרחבה לשלם‪[ ,‬ואולי דכשאמר לו‪ :‬לכשיהיה לי‪ ,‬אז לפי ראות‬ ‫‪.‬ה דהיינו כיון דהוי ודאי איסור דרבנן וחשש איסור דאורייתא‪,‬‬ ‫(או"ח סימן קנ"ז) וא"כ בזה אף שבא אח"כ מעצמו אסור מה"ת‪,‬‬ ‫עיני הב"ד שיש לו‪ ,‬היינו שאין צריך לעשות השתדלות לשלם‪,‬‬ ‫אין להתיר גם ע"י קטן‪ ,‬דיש איסור ספי' בידים דאסור‪ ,‬וגם‬ ‫ועיין שו"ת מנחת יצחק (שם) כן‪.‬‬ ‫אבל כשיש קצת ממון להפקיד או כה"ג כבר יש לו]‪.‬‬ ‫משום שביתת בנו‪ ,‬כיון שיכול להוציא ה'פלאג' דבזה קיל יותר‪.‬‬ ‫‪.‬ג כיון דהכלי מחובר לזרם ה'עלקטער' ומתחמם‪ ,‬ובאין בו מים‬ ‫‪.‬ז דוודאי יש עליו חיוב לשלם ואינו נפטר‪ ,‬ועיין שם בפת"ש‬ ‫‪.‬ו כדנתבאר בשו"ת נוב"י (מהד"ת חו"מ סימן י"ד‪ ,‬הובא בפת"ש חו"מ‬ ‫יכול להתפקע ולהבעיר‪.‬‬ ‫שהביא דברי שו"ת עמודי אור (סימן ק"ב) דכשמת חייבין היורשין‬ ‫סימן ע"ג סק"ד) באחד שנתפשר עם נושיו‪ ,‬וכתב להם שטר חוב‬ ‫‪.‬ד דכל שלא נדלק הרי אין כאן כיבוי כלל‪ ,‬רק משום מוקצה‬ ‫לשלם דנשתעבדו נכסיו‪ ,‬וכן מתבאר בערוה"ש (שם) דודאי יש‬ ‫לפרוע כשירחיב ה' את גבולו‪ ,‬דדן שם הנוב"י מהו השיעור‬ ‫ככלי שמל"א‪ ,‬ולצורך סכנה מותר לטלטל מוקצה (כמבואר סימן‬ ‫חיוב לשלם ולא הוה כלא קובע זמן פרעון‪ ,‬ולא הוי כמלוה‬ ‫לכשירחיב וכו'‪ ,‬ומסיק הנוב"י דהרחבת גבול הוא הכל לפי העת‬ ‫ש"ח סעיף ו) וכש"כ כלי שמל"א דהרי מפריע לו עכשיו כאן‪ ,‬וגם‬ ‫על מנת שלא לתבעו רק אם ירצה לשלם‪ ,‬ועיין בערך שי (סימן‬ ‫והמדינה כפי ראות עיני הבי"ד עיי"ש]‪ .‬ובערוך השלחן (סימן ע"ג‬ ‫משום סתירה כיון שמחובר לבנין‪ ,‬מ"מ הרי אינו תקוע בחוזק רק‬ ‫ע"ג סק"ד) בשם שו"ת מהר"ח או"ז (סימן ל"ט) ושו"ת מהר"ם‬ ‫סעיף ו) כתב‪ ,‬דאם אח"כ נתעשר מעט ותובעים אותו והוא אומר‬ ‫נעשה ברפיון להכניס ולהוציא‪ ,‬ובפרט בדבר שאינו נעשה לקבע‬ ‫ברבי ברוך (סימן תל"ה) דמבואר מדברי הראשונים‪ ,‬דאפילו אמר‬ ‫שלא כיון על מצב כזה‪ ,‬אם בפי הבריות נקרא שהרחיב ד' את‬ ‫וחזותו מוכיח שנעשה להכניס ולהוציא אין בזה חשש כדנתבאר‬ ‫לא אתבעך כיון דלא אמר מחול לך או הפטר או אחד מלשון‬ ‫גבולו אין בדבריו כלום עיי"ש‪ ,‬ומבואר דכשעכ"פ הוא בגדר שאין‬ ‫במקו"א‪ ,‬ובפרט במקום צורך‪ .‬ובכלל ענין הוצאת ה'פלאג' אפילו‬ ‫מחילה‪ ,‬אין זה אלא פטומי מילי וכו' כיון דלא פטר אותו לגמרי‬ ‫לו הרבה עדיין‪ ,‬אף שיש לו לשלם מ"מ חיובו הוא לפי תנאו‬ ‫כשפועל הוא ענין כיבוי דרבנן לרוב הפוסקים [שו"ת קרן לדוד‬ ‫ויכול לתובעו‪ ,‬וכש"כ בנ"ד דלא אמר שלא לתבעו רק התנה‬ ‫ואינו יכול לתבעו‪ ,‬רק צריך לשער היטב אם הוא בגדר לכשרחיב‪,‬‬ ‫(סימן פ) ובשו"ת לחם שלמה (או"ח סימן ס"א)]‪ ,‬כיון שאין אש גמור‬ ‫וקבע לכשיהיה לו‪ ,‬וזהו תלוי לפי הענין בודאי יכול להזכירו‬ ‫ועדיין יש לעיין כמו בנידון דידן שאמר בלשון‪ :‬לכשיהיה לו‪ ,‬אם‬ ‫ב'פערקולעיטער' רק חוטי ברזל שלא נעשו אש‪ ,‬ובפרט בכיבוי‬ ‫ולעוררו דאם יש לו ישלם‪[ ,‬ומ"מ באופן שאין לו כלל‪ ,‬צריך‬ ‫אמרינן שהכוונה לכשירחיב‪ ,‬או אפילו אינו בגדר לכשירחיב עדיין‬ ‫דהוי מלשאצל"ג‪ ,‬על כן מסתברא דאף כשפועל כבר ויש חשש‬ ‫בודאי ליזהר מצד איסור דלא תהיה לו כנושה‪ ,‬עיין בשועה"ר‬ ‫כיון דיש לו‪ ,‬ומסתבר דהכוונה לכשירחיב‪ ,‬דאם אין לו הרי‬ ‫סכנה דיש להוציאו‪ ,‬ועדיף מלמלאותו מים שיש בזה חשש בישול‬ ‫הלכות הלואה (סעיף ג) בגדר איסור זה]‪.‬‬ ‫ממילא אינו יכול לשלם ואינו מחויב‪ ,‬רק הכוונה כשיראה דיש לו‬ ‫מה"ת‪ ,‬ובודאי בכה"ג יעשנה עכ"פ ע"י גוי‪.‬‬ ‫|| ג ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫המשך דבר תורה‬ ‫דבר החסידות‬ ‫ולהיות בבחינת 'שני חיי שרה' 'כי ביצחק יקרא לך זרע'‪,‬‬ ‫ובדרך זו הלכו החכמים מנהיגי האמת בכל דורות‬ ‫גר ותושב אנכי עמכם (כג‪ ,‬ד)‪ .‬פירש"י גר מארץ אחרת ונתיישבתי עמכם‪ ,‬יצדק‬ ‫ולהישמר מכל הדעות השונות והמשונות וההשקפות‬ ‫הגלות‪ ,‬לגדור גדר ולעמוד בפרץ כנגד כל המתחדשים‬ ‫לפרש‪ ,‬גר מעולם אחר‪ ,‬ונתיישבתי בכאן בעולם הזה לפי שעה‪ ,‬והוא שאמר‬ ‫הנפסדות המצויות בדור האחרון‪ ,‬רח״ל‪ .‬וזכינו שהיה‬ ‫הפורצים כרם ישראל ומבקשים להתחבר ולהתדמות‬ ‫עמכם‪ ,‬שגם אתם גרים בעולם הזה והחי יתן אל לבו כי הוא דרך כל הארץ‪ ,‬על‬ ‫לנו בדור האחרון בחי' מנורה הטהורה עמוד האש לפי‬ ‫לגויים‪ ,‬וכמו מרן החתם סופר זי״ע שיסד לנו 'אל תפנו‬ ‫אגרא דכלה‬ ‫כן תנו לי‪.‬‬ ‫המחנה ה"ה רביה״ק זי״ע‪ ,‬שעמד והחזיק משמר האמונה‬ ‫אל חדשות כי יש לנו אב זקן לא נשתנה ולא ישתנה'‪,‬‬ ‫ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל (כד‪ ,‬א)‪ .‬ע"פ מאמרם ז"ל (ויק"ר א‪,‬‬ ‫הטהורה לחבר ולקשר לבם של ישראל לאביהם שבשמים‬ ‫ועמד בכל תוקף על משמרת הקודש שלא תהיה התחברות‬ ‫ו) דעת קנית מה חסרת דעת חסרת מה קנית‪ ,‬נמצא כשמצינו זה קנה על כרחך‬ ‫ולבלי לערב שום שייכות לזרים רח"ל‪.‬‬ ‫עם אלו שאינם מתנהגים בדרכי ה׳‪ ,‬שאין התחברות זו‬ ‫היא חכמה‪ ,‬כי רק זה לקנין יחשב‪ ,‬וזה יש לומר שמרמז הפסוק ואברהם זקן‬ ‫מביאה הצלחה וכמו שנראה בדורות שלאחריו‪ .‬וצריך‬ ‫היינו שזכה למדת חכמה ואז וה' ברך את אברהם בכל שממילא הכל בכלל חכמה‬ ‫השי״ת יעזור שנזכה לשמור עצמנו ודורותינו באמונת‬ ‫אומן בדרך אבותינו ורבותינו‪ ,‬לידע כי כל כלי יוצר עליך‬ ‫לידע דהיסודות שלנו הם מקמאי דקמאי‪ ,‬וצריך להתחזק‬ ‫דגל מחנה אפרים‬ ‫כמאמר דעת קנית והמשכיל יבין‪.‬‬ ‫לא יצלח‪ ,‬וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי (ישעיה‬ ‫ולעמוד עליהם‪ ,‬ולא להכניס השקפות ודעות שונות‬ ‫המושל בכל אשר לו (כד‪ ,‬ב)‪ .‬הרמז הוא מי שחננו השי"ת עושר גדול והוא מקמץ‬ ‫שמביאים מחוגים אחרים חלילה‪ .‬וצריך לבקש מהשי״ת‬ ‫נד‪ ,‬יז)‪ ,‬ולא תהיה להם הצלחה לעקור את בני ישראל‬ ‫ואין מרבה בצדקה ובנדיבות‪ ,‬בודאי יש קליפות ושטנים בר מינן השוכנים על‬ ‫שנזכה להתחזק בתורה הקדושה ובמצוות ומעש"ט‪,‬‬ ‫מאמונתם‪ .‬וכמו שבימים ההם נעשה ישועה לכלל ישראל‬ ‫עושרו המונעים אותו שלא יוכל למשול בשלו‪ ,‬אבל אברהם אבינו היה נדיב גדול‬ ‫ובעל צדקה ומושל בכל אשר לו‪.‬‬ ‫בחודש זה‪ ,‬כן נזכה גם עתה‪,‬‬ ‫של"ה‬ ‫שיעשה לנו נסים ונפלאות כמו‬ ‫ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו (כד‪ ,‬ב)‪ .‬נראה לפרש‪ ,‬דידוע‬ ‫שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן‬ ‫צווייטע ב אַנד‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫כי הממון מושל אצל כמה אנשים‪ ,‬והולכים במקום סכנה להגיע לזה‪ ,‬לא כן הוא‬ ‫הזה‪ ,‬ונזכה לראות במהרה בישועתן‬ ‫ערשינען!‬ ‫דרך הצדיקים שהם מושלים על ממונם‪ ,‬וזה שאמר הכתוב‪ ,‬המושל בכל אשר לו‪,‬‬ ‫כך מע‬ ‫של ישראל ובשמחתן‪ ,‬בביאת גואל‬ ‫שהו‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫חתם סופר‬ ‫שאליעזר היה מושל על ממונו‪ ,‬ולא ממונו מושל עליו‪.‬‬ ‫שונ‬ ‫ש נ יה‬ ‫צדק במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫קלארע‬ ‫שהו ב רא‬ ‫וזה ויברך הגמלים מחוץ לעיר (כד‪ ,‬יא)‪ .‬פי' הנשמות הנדחים מחוץ לעיר הקודש‬ ‫גבול הקדושה‪ ,‬גם אותן הנשמות הבריך ונטע אותם בקדושה אל באר המים‪ ,‬לעת‬ ‫‪-‬‬ ‫כמ‬ ‫ע‬ ‫ערב הוא ערב שבת קודש‪( ,‬עיין בזוה"ק קפא‪ ,‬ב) בתפלת המנחה‪ ,‬לעת צאת השואבות‬ ‫פסקים‬ ‫אותיות שבת‪ ,‬לכן המנהג להפוך לצד מערב בשעה שאומרים בואי בשלום בקבלת‬ ‫יש לבאר מה שקבעו בנר חנוכה‬ ‫געשמאקע און קורצע‬ ‫ענין מהדרין מן המהדרין (שבת כא‬ ‫שאלות ותשובות איבער אלע‬ ‫תפארת שלמה‬ ‫שבת לרמז על הנשמות הנדחים לחוץ גם הם יעלו‪.‬‬ ‫ד' חלקי שו"ע‪ ,‬איבער פילע‬ ‫ע״ב)‪ .‬דהנה היונים ביקשו לקרר‬ ‫אינטערסאנטע און אקטועלע‬ ‫ויאמר בוא ברוך ה' למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים (כד‪ ,‬לא)‪ .‬ויאמר‬ ‫נושאים וואס זענען נוגע טאג‬ ‫ולעקור מלבות בני ישראל את‬ ‫סתם‪ ,‬רומז על הקב"ה‪ ,‬האי עמיקא דכולהו‪ ,‬כדאיתא בזוהר (ח"א דף קב‪ ,):‬והוא כביכול‬ ‫טעגליך‪ ,‬באגלייט מיט רייכע‬ ‫תבערת נפשם לחביבות המצוות‪,‬‬ ‫ביאורים להלכה ולמעשה‪.‬‬ ‫פאר יעדע אידישע שטוב‬ ‫אומר לאדם בא ברוך ה' למה תעמוד בחוץ‪ ,‬היינו‪ ,‬שייטיב את דרכו להיות בכלל‬ ‫ברוך‪ ,‬ולא יעמוד חוץ להקדושה‪ ,‬כי ואנכי פניתי הבית‪ ,‬היינו‪ ,‬שאני פונה עצמי כביכול‬ ‫שלא יוציאו ממון על הידור מצוה‬ ‫וואס זענען גע'פסק'נט‬ ‫להשגיח על זה העולם הנקרא בית‪ ,‬ומקום לגמלים‪ ,‬היינו‪ ,‬מקום יש לשלם לכל אחד‬ ‫ולא יטרחו לדקדק בעשייתה‪ ,‬אלא‬ ‫געווארן בע"פ דורך כ"ק‬ ‫אמרי נועם‬ ‫כגמולו‪ ,‬כי בראתי גיהנם וגן עדן לשלם לכל אדם כפי מעשה ידיו‪.‬‬ ‫יסתפקו במה שמוכרחים לעשות‬ ‫גאב"ד‬ ‫קארלסבורג‬ ‫כדי לצאת ידי חובתם‪ ,‬ועי"כ‬ ‫ואבא היום אל העין (כד‪ ,‬מב)‪ .‬וברש"י יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של‬ ‫בנים‪ ,‬י"ל יפה שיחתן של עבדי אבות‪ ,‬אפי' הפחותים מבני ישראל שהם רק‬ ‫יכולו להכניס אח"כ כל דעותיהם‬ ‫בגדר עבדים‪ ,‬מתורתן של עבדים‪ ,‬אם הם מדברים מהתורות והמעשים טובים של‬ ‫העקומות בכרם ישראל‪.‬‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬בעל עמק התשובה‬ ‫מראה יחזקאל‬ ‫הצדיקים הנקראים בנים‪.‬‬ ‫ומצינו ענין זה בספה"ק בני‬ ‫יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר‬ ‫יששכר (מאמרי חודש תשרי‪ ,‬מאמר‬ ‫יואל משה ברי"א ראטה ‪ -‬סופר סת"ם ‪845-376-4440‬‬ ‫י צלא דמהימנותא‪ ,‬אות ז) דאף שגם‬ ‫אלו יעמדו על הברכה‬ ‫תשרי‬ ‫לאומות העולם יש איזה מצוות‪,‬‬ ‫פרנסי הגליון‬ ‫לזכות אלפי רבבות בני ישראל‪ ,‬כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫מכל מקום ענין חביבות המצוה‬ ‫הרב ר' יואל משה‬ ‫עמוד המערכת‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫להדר בה ולדקדק בעשייתה אינו‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫אברהם ראזנער הי"ו‬ ‫חשון‬ ‫שייך אצלם כל עיקר‪ ,‬משא"כ כלל‬ ‫הרה"ח ר' חיים ארי'‬ ‫קויפמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יוחנן‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' שלום‬ ‫שיפף הי"ו‬ ‫ישראל כל מאוויהם להוסיף ולהדר‬ ‫הרה"ח ר' יקותיאל יהודה‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫בקיום מצותיו ית'‪ .‬ואת החביבות‬ ‫אברהם פרידמאן הי"ו‬ ‫כסלו‬ ‫(לייבי) וואלדמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫הזאת רצו היוונים לעקור מבני‬ ‫הרה"ח ר' אליעזר‬ ‫זוסיא האזנפעלד הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' שאול‬ ‫יחזקאל פרידמאן הי"ו‬ ‫נפתלי פרידמאן הי"ו‬ ‫ישראל‪ ,‬ועל כן קבעו חכמים להיפך‪,‬‬ ‫טבת‬ ‫להוסיף בהידור המצוה מהדרין מן‬ ‫הרה"ח ר' חנוך‬ ‫הרה"ח ר' שרגא‬ ‫זונדל פיש הי"ו‬ ‫צבי פישמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫המהדרין‪ ,‬שתהיה לבני ישראל חיות‬ ‫מ ע רכ ת‬ ‫דבר יחז‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫ק אל‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫תומך המערכת‬ ‫הגה"צ אבד"ק‬ ‫בתורה הקדושה ובדקדוקי המצוות‬ ‫להוצאת ספרי כ"ק מרן‬ ‫רבינו גאב"ד קארלסבורג זצוק"ל‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫יהדא סאנדער הי"ו‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫ראזנער הי"ו‬ ‫אוסטריק שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫שבט‬ ‫ובהידוריהן‪.‬‬ ‫‪347.939.9125‬‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יהוסף‬ ‫הרה"ח ר' מנחם ברמ"י‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' בעריש‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫צו באקומען אין אלע ספרים געשעפטן‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יואל‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫תשו"ח לבנו הגה"צ אבד"ק מראה יחזקאל שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' עזרא‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יואל אהרן‬ ‫שהמציא לנו מאוצרותיו טעיפ מד"ת זו‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫ראטה הי"ו‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫בר"מ ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫אדר‬ ‫הרה"ג ר' יואל בר"מ‬ ‫הרב ר' אלחנן חיים‬ ‫בקשה מיוחדת‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם שמעון‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הורוויץ שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יעקב יוסף‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫שליח מיוחד‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרב ר' יואל‬ ‫הרב ר' אלימלך‬ ‫ווייס שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' אביגדור‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫זעגלבוים שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש‬ ‫אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון‪,‬‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫כ"ץ שליט"א‬ ‫הרב ר' שלמה זלמן‬ ‫ניסן‬ ‫הרב ר' חיים שמעון‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברא"מ ראטה שליט"א‬ ‫שמי שנמצא אצלו‪:‬‬ ‫אקערמאן שליט"א‬ ‫ברז"מ כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה בר"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫משפחת הרה"ח ר' צבי‬ ‫אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יהודה‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' צבי אלימלך‬ ‫אלימלך פרידמאן ז"ל‬ ‫דברי תורה‪ ,‬הלכה ותשובה‪ ,‬מכתבים‪,‬‬ ‫הרב ר' חיים מנחם‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לייביש באכנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫ברח"א שפיטץ הי"ו‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם בר"ש‬ ‫של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע‬ ‫סיפורים או עובדא מפרקי חייו‬ ‫הרה"ח ר' משה אהרן‬ ‫הרה"ג ר' שמואל דוד‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫אייר‬ ‫ותולדותיו וקורות ימיו של‬ ‫בר"א פרידמאן הי"ו‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יצחק‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ויגמר ספר תהלים‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' שלמה לייב‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫טובי' שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' חיים‬ ‫אהרן ראטה הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫גוטטמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' אייזיק‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫לכל משתתפי הקבועים‬ ‫כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫הרה"ח ר' יואל יצחק‬ ‫הרב ר' אהרן שמואל‬ ‫וואגשאהל שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שלום מיכל‬ ‫מענדלאוויש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי‬ ‫אייזיק ראזנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫סיון‬ ‫להוצאת המערכת‬ ‫וכן מי שיש תח"י‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יוסף‬ ‫שפארן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי ברמ"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫איזה רעקארדינג של דרשות‪ ,‬שיחות‬ ‫מנחם כ"ץ הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברמ"ע ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יואל זוסמאן‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫וכדו'‪,‬‬ ‫הרב ר' עמרם‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברב"ד ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' אלי' לייב‬ ‫פאנעט שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יצחק אייזיק‬ ‫תמוז‬ ‫לזכר עולם יהי' צדיק‬ ‫שיואיל נא בטובו להודיענו‬ ‫הרב ר' פנחס‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברע"י ראטה שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' משה אבא‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול‪ ,‬מרא דכולי תלמודא‪ ,‬עמוד ההוראה‪ ,‬רכב ישראל ופרשיו‪,‬‬ ‫ויהא חלקו בין מזכי הרבים‬ ‫דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל‬ ‫האורים והתומים‪ ,‬איש אלקים קדוש‪ ,‬בוצינא דנהורא‪ ,‬עמודא דנורא‪ ,‬דמיטמרן גליין ליה‪ ,‬נשיא אלקים בתוכינו‬ ‫מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה‬ ‫הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו‬ ‫אב‬ ‫אפשר לההתקשר אלינו‪:‬‬ ‫די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת‪ ,‬נעמען מיט דעם א חלק אין תורה‬ ‫ויראת שמים‪ ,‬מדות טובות אין עבודת השי”ת‪.‬‬ ‫משפחת הרה"ח‬ ‫‪347.939.9125‬‬ ‫ר' יקותיאל ראזנער ז"ל‬ ‫אוי לנו כי הושברנו‪ ,‬בהילקח מאתנו ארון האלקים‬ ‫און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען‬ ‫ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו‪,‬‬ ‫מערכת‪605.313.6638 :‬‬ ‫א ברכה מרובה במעשי ידיהם‪ ,‬מיט פרנסה בהרחבה מיט רב‬ ‫אלול‬ ‫פעקס‪888.384.2695 :‬‬ ‫ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק‬ ‫טוב‪ ,‬שמחה מיט נחת דקדושה‪ ,‬ביי אלע זייערע קינדער‪ ,‬מיט‬ ‫‪1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219‬‬ ‫רפואות אין ישועות‪ ,‬אין בריאות השלימות‪ ,‬ובכל מילי דמיטב‬ ‫והשפעות טובות‪.‬‬ ‫‪DivreiTorahKarlsburg@gmail.com‬‬ ‫כל הזכויות שמורות להמערכת‪ ,‬ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו‬ ‫|| ד ||‬ ‫הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו'‪ ,‬להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת‪ ,‬וכן‬ ‫בלי רשות מפורשת מהמערכת‬ ‫מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת‪.‬‬