gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

צוהר לתיבה · Tzohar Lateiva — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: צוהר לתיבה · Tzohar Lateiva

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

צוהר לתיבה · Tzohar Lateiva — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ב"ה‬ ‫פרשת חַ יֵּי שָׂ ָׂרה‬ ‫ב"ה‬ ‫ֹצהַר ַתע ֲשֶׂה ל ֵַּתבָה – חַ יֵּי שָׂ ָׂרה‬ ‫" ַוי ְִּהיּו חַ יֵּי שָׂ ָׂרה" – האם מדובר ב"חיים שלאחר המות"?‬ ‫‪------------------------------------------------------ ----------------------------------------- ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------------------------------------------------------- ------------------------------------------------------ -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ____________________________________________________________________--------------------------- 2‬‬ ‫ַארבַ ע ִּהיא חֶ בְ רוֹן‪ ."...‬על דרך‬ ‫פרשתנו פותחת בסיפור מותה של שָׂ ָׂרה‪" ,‬וַ י ְִּהיּו חַ יֵּי ָׂש ָׂרה מֵּ ָאה ָׂשנָׂה‪ ;...‬וַ ָׂתמָׂ ת ָׂש ָׂרה בְ ִּק ְריַת ְ‬ ‫פנימיות‪ ,‬שמה של הפרשה מלמד על מהותה של הפרשה כולה‪ .‬לפי השם‪ ,‬יש מקום לצפות למעין תוכנית "חיים שכאלה"‪,‬‬ ‫שתציג בפנינו את דמותה של ָׂש ָׂרה ותספר על מעשיה ועל השפעתה על הסובבים אותה‪ .‬אך בניגוד לציפיות שבנינו על‬ ‫סמך השם‪ ,‬הכתוב כמו סותם עליה את הגולל‪ ,‬תרתי משמע (סיפור קבורתה במערת המכפלה) ועובר לעסוק בתקופה‬ ‫חדשה בחיי אברהם ויצחק‪ ,‬שנפתחת לאחר מותה‪ .‬אם כוונת הכתוב להתמקד ב ָׂש ָׂרה‪ ,‬אזי השם " ַאחֲ ֵּרי מֹות ָׂש ָׂרה"‪,‬‬ ‫מתאים יותר לכאורה‪ ,‬לתוכן הפרשה? האם חלילה‪ ,‬במסגרת "טעות סופר"‪ ,‬התחלף לו המוות בחיים?‬ ‫כדי לעמוד על מהותה של ָׂש ָׂרה‪ ,‬יש לברר את פשר שמה ולרדת לשרשו‪ .‬למעשה יש לה יותר ִמ ֵשם‪ ,‬היא מכונה ָׂש ָׂרה‬ ‫ִּאמֵּ נּו‪ ,‬האם הרוחנית הראשונה של עם ישראל‪ .‬כאשר עושים בבית‪-‬הכנסת "מי שבירך" לאדם ששם אמו אינו ידוע‪ ,‬יש‬ ‫המוסיפים לשמו את הייחוס "בן חַ ּוָׂה" ויש המקפידים להוסיף "בן ָׂש ָׂרה" דוקא‪ .‬האם עובדה זו מבטאת מעין יריבות נסתרת‬ ‫בין ָׂש ָׂרה לחַ ּוָׂה? לפי המדרש‪ ,‬אחת מהסיבות לקניית מערת המכפלה‪ ,‬היא העובדה‪ ,‬שמקום זה מסמל את התפתחות‬ ‫האנושות בכלל ושל עם ישראל בפרט‪ .‬במערה זו נקברו אדם וחוה‪ ,‬הורי האנושות כולה‪ .‬אחר כך נקברו בזוגות‪ ,‬גם‬ ‫האבות והאמהות של עם ישראל‪ .‬יוצא איפוא ש ָׂש ָׂרה ִּאמֵּ נּו היא האישה הראשונה הנקברת במערה בקרבתה של חַ ּוָׂה‪.‬‬ ‫מהו המקור לשמה של חַ ּוָׂה? כאשר אדם הראשון ראה אותה לראשונה‪ ,‬תגובתו היתה "לְ זֹאת י ִָּׂק ֵּרא ִּא ָׂשה כִּ י מֵּ ִּאיש ל ֳֻקחָׂ ה‬ ‫זֹאת"‪ .‬אחר כך מספר הכתוב‪" ,‬וַ י ְִּק ָׂרא הָׂ ָאדָׂ ם ֵּשם ִּא ְשת ֹו ַחּוָׂ ה כִּ י ִּהיא הָׂ י ְָׂתה אֵּ ם כָׂל חָׂ י"‪ .‬מדוע אפוא‪ ,‬לא נקראה חַ יָׂה? ומדוע‬ ‫מוזכר שינוי שמה רק אחרי חטא עץ הדעת‪ ,‬עוד בטרם ילדה את קין והפכה לאם? ונראה‪ ,‬שהכתוב כמו בא לרמוז לנו‬ ‫שבשם חַ ּוָׂה יש גם טעם לפגם‪ .‬חַ ּוָׂה כמו הביאה מות לעולם ושמה מזכיר את המקור לכישלונה‪ ,‬את העובדה שהתפתתה‬ ‫לעצת הנחש (נחש בארמית ‪ִּ -‬חוְ ָׂיא)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר מבשר המלאך לאברהם על הולדת יצחק‪ ,‬הוא משתמש במילה‬ ‫חַ יָׂה‪" ,‬כָׂעֵּ ת חַ יָׂה וְ ִּהנֵּה בֵּ ן לְ ָׂש ָׂרה ִּא ְש ֶתָך"‪ .‬בספר 'גלגולי נשמות' מגלה לנו האר"י הקדוש‪ ,‬ש ָׂש ָׂרה היא אכן גלגול של נשמת חַ ּוָׂה‪,‬‬ ‫ולכן פעלה לתקן חלק מהקלקולים שלה‪ .‬ולכך כמו מרמז הכתוב‪ְ ,‬שכָׂעֵּ ת‪ ,‬לאחר התיקון שעשתה ָׂש ָׂרה‪ ,‬היא ראויה יותר‬ ‫לשם חַ יָׂה ולתואר " ֵּאם כָׂל חָׂ י"‪ ,‬לאחר שתיקנה עיוותים שפגמו בחיות‪.‬‬ ‫שמה של ָׂש ָׂרה נגזר מהשורש ש‪.‬ר‪.‬ה‪ ,‬במשמעות של שררה‪ ,‬תכונה שאכן מתגלה אצל ָׂש ָׂרה בעמדתה התקיפה והלא‬ ‫מתפשרת‪ ,‬נגד הישארותם של הגר וישמעאל בביתו של אברהם‪ .‬היא דורשת מאברהם בתוקף "ג ֵָּׂרש הָׂ ָאמָׂ ה הַ זֹאת וְ אֶ ת‬ ‫ִּירש בֶ ן הָׂ ָאמָׂ ה הַ זֹאת עִּ ם בְ נִּ י ִּעם יִּצְ חָׂ ק"‪ .‬דרישה זו‪ ,‬האגואיסטית לכאורה‪ ,‬גורמת לנו‪ ,‬צאצאיה‪ ,‬לחוש מעין חוסר‬ ‫בְ נָּׂה! כִּ י ֹלא י ַ‬ ‫נעימות‪ .‬אפילו אברהם רואה דרישה זו‪ ,‬כגזירה קשה ו"לא הומאנית"‪" ,‬וַ י ֵַּרע הַ ָׂדבָׂ ר ְמאֹד בְ עֵּ ינֵּי ַאבְ ָׂרהָׂ ם עַ ל א ֹודֹת בְ נ ֹו"‪ .‬למרבה‬ ‫הפליאה‪ ,‬הקב"ה מצדד בדעתה של ָׂש ָׂרה‪ ,‬ואף מורה לאברהם "ַאל י ֵַּרע בְ עֵּ ינֶיָך עַ ל הַ נַעַ ר וְ עַ ל אֲ מָׂ ֶתָך כֹל אֲ ֶשר תֹאמַ ר אֵּ לֶיָך ָׂש ָׂרה‬ ‫ְש ַמע ְבקֹ לָּׂה!"‪ .‬בחפשנו אחר ָׂש ָׂרה הפנימית‪ ,‬הנסתרת‪ ,‬נזכיר כי ל ָׂש ָׂרה שם נוסף שכמו מוצנע במקרא ונזכר רק פעם אחת‬ ‫בסוף פרשת נוח‪ .‬הכוונה לשם ִּי ְס ָׂכה‪ ,‬משרש ס‪.‬כ‪.‬ה‪ ,‬שמשמעותו בלשון ִּמ ְשנָׂה‪ְ ,‬צפִּ יָׂה‪ .‬חז"ל מצדיקים שם זה בשני טעמים‪,‬‬ ‫המשלימים זה את זה‪" :‬שהיתה סֹו ָׂכה ברוח הקודש" מחד‪ ,‬כלומר שהגיעה לדרגה גבוהה של נבואה וראייה רוחנית‪ ,‬ומאידך‪,‬‬ ‫"שהיו הכל סוֹכִּ ין ביופיה" הפנימי ובהארה הרוחנית‪ ,‬שקרנה ממנה‪.‬‬ ‫הפן השני של השרש ס‪.‬כ‪.‬ה משתקף באות ס' הסגורה‪ ,‬המוצבת לפני האותיות 'כה' (המייצגות הארה)‪ ,‬שכאילו באה‬ ‫לסגור את הפתח בעד ההארה‪ .‬הצירוף 'סכ'‪ ,‬עניינו הגנה בכלל‪ ,‬ומהארה מרובה בפרט‪ .‬התוצאה מושגת ע"י הסתרה‬ ‫וכיסוי ‪ :‬סוככים‪ ,‬סוכה‪ ,‬סכר‪ ,‬סיכת העור בשמן להגנה מפני קרינה ועוד‪ .‬קיבלנו אפוא בשורש אחד‪ ,‬ס‪.‬כ‪.‬ה‪ ,‬דבר והיפוכו‪,‬‬ ‫גילוי של אור מחד‪ ,‬וצמצום ההארה מאידך? ומה לכל זה ול ָׂש ָׂרה? ממבט ראשון הזיווג של אברהם ו ָׂש ָׂרה אינו נראה מוצלח‬ ‫במיוחד‪ .‬אברהם מייצג את מידת החסד‪ ,‬נתינה ללא הגבלה‪ ,‬הרמוזה גם בשמו (אברהם=‪=248‬רחם)‪ ,‬גם ה'רחם' הנשי‪ ,‬וגם‬ ‫השורש ר‪.‬ח‪.‬מ המייצג את רחמי האם על עוברה‪ .‬ניתן לדמות את אברהם לצינור המשמש להורדת השפע האלוקי למטה‪.‬‬ ‫הוא רוצה לקבל כמה שיותר‪ ,‬אך לא בעבורו‪ ,‬אלא כדי שיוכל לחלק לאחרים‪ ,‬לכולם‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ָׂ .‬ש ָׂרה לעומתו‪,‬‬ ‫שייכת למידת הגבורה ‪ ,‬הבנויה על נתינה מוגבלת‪ ,‬סלקטיבית ומושכלת‪ .‬לפעמים צריך לסגור את הצינור או להצר אותו‪.‬‬ ‫יש כאלה שנכון לתת להם ויש שאינם עומדים בדרישות המצדיקות נתינה‪ .‬איזו מהגישות היא הנכונה?‬ ‫אדם וחוה זכו לגן עדן ממש‪ ,‬ולא רק על דרך המליצה‪ .‬הקב"ה נתן להם היתר גורף‪ִּ " ,‬מכֹל עֵּ ץ הַ גָׂן ָאכֹל תֹאכֵּל"‪ ,‬ומגביל‬ ‫אותם רק במצוה אחת של לא‪-‬תעשה‪ּ" ,‬ומֵּ עֵּ ץ הַ דַ עַ ת טוֹב וָׂ ָׂרע ֹלא תֹאכַל ִּממֶ נּו"‪ .‬האיסור חל על עץ אחד בלבד מתוך עצי הגן‪.‬‬ ‫חטאם היה בכך שניסו להרחיב את צינור השפע האלוקי ולהחיל את ההיתר על הכל‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ .‬לא היו להם‬ ‫כלים המאפשרים לקבל ולהכיל את אורו (פריו) של עץ זה‪ ,‬וכתוצאה מהחטא‪ ,‬ניזוק כושר האבחנה שלהם בין טוב לרע‪.‬‬ ‫אברהם מייצג את הרצון לעשות ולתת‪' .‬אברהם' בגימטריא רמ"ח‪ ,‬כמספר מצוות העשה (‪ )248‬שניתנו בתורה לעם ישראל‪.‬‬ ‫ָׂש ָׂרה לעומתו‪ ,‬כגלגולה של חוה‪ ,‬מציבה במסגרת התיקון של החטא גדרים וסייגים כדי להרחיק את עצמה ואת אברהם‪,‬‬ ‫מלהיכשל בחטא‪ .‬מאפיין זה בא לידי ביטוי גם בשמה‪ָׂ ,‬ש ָׂרה‪ .‬לפי פנימיות‪ ,‬כל ש' שמאלית (המבוטאת כמו ס')‪ ,‬מרמזת על‬ ‫משמעות נסתרת המתגלה באותה מילה‪ ,‬אם נחליף את ה‪-‬ש' שבה ב‪-‬ס'‪ .‬ובמקרה דנן‪ ,‬במקום ָׂש ָׂרה נקבל סָׂ ָׂרה‪ ,‬משורש‬ ‫ּושכֹן לְ ע ֹולָׂם"‪ ,‬כאילו נועד לאברהם‬ ‫ס‪.‬ו‪.‬ר (המזכיר גם את התואר ָאסּור)‪ ,‬שמשמעו להתרחק‪ .‬הפסוק "סּור מֵּ ָׂרע וַ עֲ ֵּשה טוֹב ְ‬ ‫ול ָׂש ָׂרה‪ .‬הציווי "וַ עֲ ֵּשה טוֹב" מכוון לאברהם‪ ,‬אך כדי לקיימו‪ ,‬יש להציב לפניו את ה"סּור מֵּ ָׂרע"‪ ,‬את ָׂש ָׂרה ה‪-‬סָׂ ָׂרה מֵּ ָׂרע (ומרחיקה‬ ‫מרע)‪ .‬רק הצירוף של שניהם‪ ,‬מאפשר לעם ישראל הנצחי‪ ,‬למלא את ייעודו וְ לִּ ְשכֹן לְ ע ֹולָׂם‪.‬‬ ‫על דרך פנימיות‪ ,‬ניתן לחפש בכל ש' שמאלית גם משמעות נסתרת‪ ,‬המתגלה בהחלפת ה‪-‬ש' השמאלית‪ ,‬ב‪-‬ש' רגילה‬ ‫(ימינית)‪ .‬אם נפעיל כלל זה על השם ָׂש ָׂרה‪ ,‬נקבל את השרש ש‪.‬ר‪.‬ה‪ ,‬ממנו נגזרת המילה 'השראה'‪ .‬משמעות אחרת לשם‬ ‫שָׂ ָׂרה (ש' ימינית)‪ ,‬היא ר ֹוָאה‪ ,‬משורש ש‪.‬ו‪.‬ר‪ .‬כאן מגלים אנו חיזוק נוסף לדברי המדרש על ָׂש ָׂרה‪" ,‬שהיתה ס ֹוכָׂה ברוח הקודש"‪.‬‬ ‫ומוסיף המדרש וקובע "שהיה אברהם טפל ל ָׂש ָׂרה בנביאות"‪ ,‬כלומר שבנבואה‪ ,‬ובראיית ההשלכות של פעולה כלשהי‪ ,‬עלתה‬ ‫ָׂש ָׂרה על אברהם‪ .‬מלבד היותו היהודי הראשון‪ ,‬מּונה אברהם לשמש גם "ַאב הֲ מוֹן ג ֹויִּם"‪ָׂ .‬ש ָׂרה לעומתו‪ ,‬היא אֵּ ם לצד‬ ‫הקדושה בלבד‪ ,‬לעם ישראל‪ .‬ואכן‪ ,‬ההלכה קובעת שיהדותו של אדם נקבעת לפי האם ( ָׂש ָׂרה) ולא לפי האב (אברהם)‪.‬‬ ‫כאשר שָׂ ָׂרה רואה את ישמעאל " ְמצַ חֵּ ק"‪" ,‬עושה צחוק" מאמונתו של אברהם‪ ,‬ומסכן את יצחק‪ ,‬היא צופה למרחוק ורואה‬ ‫ש"החיבור " ביניהם והניסיון ללכת לקראתו‪ ,‬טומן בחובו נזק גדול‪ ,‬הניכר במיוחד כיום‪ .‬היא לא מהססת ודורשת בתוקף‪,‬‬ ‫"ג ֵָּׂרש הָׂ ָאמָׂ ה הַ זֹאת וְ אֶ ת בְ נָּׂה!"‪ .‬היא כמו רומזת לנו‪ ,‬שגם לעתיד לבוא‪ ,‬מסוכן יהיה לשתף את ישמעאל בירושה של הארץ‬ ‫ִּירש בֶ ן הָׂ ָאמָׂ ה הַ זֹאת עִּ ם בְ נִּ י עִּ ם י ְִּצחָׂ ק"‪ .‬אומנם הקב"ה הבטיח לאברהם "לְ ָך אֶ ְת ֶננָׂה ּולְ ז ְַרעֲ ָך"‪ ,‬אך הקב"ה‬ ‫המובטחת‪" ,‬כִּ י ֹלא י ַ‬ ‫בעצמו מסייג את דבריו‪" ,‬כִּ י בְ יִּצְ חָׂ ק י ִָּׂק ֵּרא לְ ָך ז ַָׂרע"‪ ,‬ביצחק‪ ,‬ולא באחר‪.‬‬ ‫לאחר מותה של שָׂ ָׂרה ‪ ,‬כאשר אין מי שישגיח על אברהם ויציב לו גבולות‪ ,‬יש לכאורה מקום לחשש שמא אברהם "ישוב‬ ‫לסורו"‪ .‬שם הפרשה מספק תשובה ניצחת לחשש זה‪ַ " ,‬וי ְִּהיּו חַ יֵּי שָׂ ָׂרה "‪ .‬כל שאר חיי אברהם המתוארים בפרשתנו‪,‬‬ ‫התנהלו כמו בחַ יֵּי שָׂ ָׂרה‪ .‬על הצדיקים אומרים חז"ל‪ ,‬שבמותם גדל כוח השפעתם ליותר מאשר בחייהם‪ .‬אברהם מקפיד‬ ‫לקבור את ָׂש ָׂרה במקום בו קבורים חוה ואדם‪ .‬הוא נזהר מלהשיא ליצחק אישה מבנות כנען‪ ,‬ואפילו לא את בתו של‬ ‫אליעזר‪ ,‬העבד הנאמן‪ .‬השראתה והשפעתה של שָׂ ָׂרה מפעמים באברהם‪ ,‬כאילו שרה ניצבת מולו ("עזר כנגדו")‪ .‬אברהם‬ ‫אינו מנסה להתחמק מהכרעה‪ ,‬או להשאיר את הדברים לרגע פטירתו‪ ,‬וביוזמתו‪ ,‬ובהזדהות מלאה עם מעשהו‪" ,‬וַ י ִֵּּתן‬ ‫ַאבְ ָׂרהָׂ ם אֶ ת כָׂל אֲ ֶשר ל ֹו לְ יִּצְ חָׂ ק"‪ ,‬הוא מוריש את הכל ליצחק‪" .‬וְ לִּ בְ נֵּי הַ פִּ י ַל ְג ִּשים אֲ ֶשר לְ ַאבְ ָׂרהָׂ ם נ ַָׂתן ַאבְ ָׂרהָׂ ם מַ ָׂתנֹ ת וַ י ְַשלְ חֵּ ם מֵּ עַ ל‬ ‫יִּצְ חָׂ ק בְ נ ֹו ְבעוֹדֶ נּו חַ י ֵּק ְדמָׂ ה (מזרחה) אֶ ל אֶ ֶרץ ֶקדֶ ם (מזרח)"‪ .‬אברהם אינו משאיר מקום לספיקות‪ ,‬להרהורים או לערעורים באשר‬ ‫לזהותו של יורשו וממשיך דרכו‪ .‬אברהם משלח את השאר בְ עוֹדֶ נּו ַחי‪ ,‬הרחק‪ ,‬למזרח הרחוק‪.‬‬ ‫מדוע חשוב כל כך לאברהם לרכוש "אֲ חֻ זַת ֶקבֶ ר"‪ ,‬כדי לקבור את ָׂש ָׂרה? ומדוע הוא מציב לעצמו כמטרה‪ ,‬דוקא את מערת‬ ‫המכפלה שבחברון? כאן ניכרת השפעתה החשובה של שרה אמנו‪ ,‬המקפידה על ההפרדה גם לאחר המיתה‪ .‬גופתו של‬ ‫יהודי שנימול‪ ,‬יש בה מן הקדושה ולכן חובה להביא כל יהודי‪ ,‬וכל פיסה או פירור ממנו‪ ,‬ל"קבר ישראל"‪ .‬בית הקברות‪,‬‬ ‫קרוי ביהדות גם "בית עלמין" (בית עולמים) או "בית החיים"‪ .‬לפי המדרש‪ ,‬עוד בחייה נתנה שרה עיניה במערת המכפלה‬ ‫כפי שמתואר בשיר "אשת חיל"‪ ,‬בו סופד אברהם לשרה‪" ,‬ז ְָׂממָׂ ה ָׂשדֶ ה וַ ִּת ָׂקחֵּ הּו"‪ .‬שרה היא שגרמה לאברהם לקנות את‬ ‫מערת המכפלה‪ ,‬ובכך השיגה מטרה נוספת‪ .‬מאז הגיעו אברם ושרי לארץ כנען‪ ,‬כפי שמסביר הרבי מליובאוויטש‪ ,‬עסק‬ ‫אברהם בהליכה ובנדודים‪ .‬הוא כבש אותה ברגליו אך לא נאחז בה‪ .‬הוא לא רכש וְ לּו פיסת קרקע קטנה‪ ,‬שתהא לו עליה‬ ‫בעלות פורמאלית‪ .‬אמנם הקב"ה קבע בברית בין הבתרים‪" ,‬כִּ י גֵּר י ְִּהיֶה ז ְַרעֲ ָך בְ אֶ ֶרץ ֹלא לָׂהֶ ם"‪ ,‬וממילא‪ ,‬יצחק וצאצאיו היו‬ ‫אמורים להיות ֵּגרים ולא תושבים של קבע‪ ,‬גם בארץ ישראל‪ .‬אך קביעה זו אינה חלה על אברהם‪ .‬לכן הוא מבקש לקנות‬ ‫לו אֲ חֻ זַת ֶקבֶ ר‪ ,‬משורש א‪.‬ח‪.‬ז‪ ,‬הדומה בקידומת לשורש א‪.‬ח‪.‬ד‪ ,‬ובסיומת 'חז'‪ ,‬מזכיר את חזק‪ .‬כלומר שמדובר בחיבור חזק‬ ‫במשמעות של להיאחז‪ ,‬כמו זרע המכה שורש באדמה ונאחז בה‪ .‬למעשה‪ ,‬המתנחלת היהודייה הראשונה בארץ ישראל‬ ‫היא שרה אימנו‪ ,‬שגופתה נטמנת במאחז "מערת המכפלה"‪ ,‬באֲ חֻ זַת הַ ֶקבֶ ר שבעיר חברון (מלשון חיבור)‪.‬‬ ‫לא זו בלבד שהמוות אינו בגדר מילה שלילית ביהדות‪ ,‬אלא שהחכם באדם אומר בקוהלת "טוֹב ֵּשם ִּמ ֶשמֶ ן טוֹב וְ יוֹם הַ מָׂ וֶת‬ ‫ִּמיוֹם ִּהּוָׂ לְ ד ֹו"‪ .‬ביום השנה לפטירתו של יהודי נהוג לערוך סעודה לכבודו ולשמוח בעבורו‪ .‬יום המיתה הוא היום בו האדם‬ ‫כמו מלקט ו"צורר" את כל מעשיו בעולם הזה‪ ,‬ובא לקבל את שכרו בעולם הרוחני הגבוה יותר‪ .‬לכן‪ ,‬טוב יוֹם הַ מָׂ וֶת‪ ,‬יום‬ ‫התחלת הפירעון של השכר‪ִּ ,‬מיוֹם ִּהּוָׂ לְ ד ֹו‪ ,‬מהיום בו הוא מתחיל לעבוד לקראתו‪ .‬וניתן אולי לפרש זאת כאילו יוֹם הַ מָׂ וֶת‬ ‫הוא המטרה אותה צריך האדם להציב לנגד עיניו‪ ,‬כבר ִּמיוֹם ִּהּוָׂ לְ ד ֹו‪ ,‬בגדר "דע מאין באת ולאן אתה הולך"‪ .‬עליו להגיע אל‬ ‫המטרה במצב המיטבי עם הישגים ועשייה מרובה‪ .‬ומעניין שבלשון חז"ל‪ ,‬משמשת המילה ' ֶקבֶ ר' כתחליף למילה ֶרחֶ ם‪.‬‬ ‫הייתכן? להשוות בין הרחם המעניק חיים ובין הקבר ה"שולל" חיים? התשובה לכך פשוטה יחסית‪ .‬המיתה והקבורה כמו‬ ‫פותחים בפני הנפטר את שערי החיים הנצחיים בעולם האמת‪ .‬החיים בעולם הזה נמשלים לחיי העובר‪ ,‬הנבנה והולך‬ ‫לקראת יציאתו לאוויר העולם‪ .‬וכמו שהיציאה מהרחם היא מעין "מיתה" של צורת החיים הקודמת של העובר‪ ,‬ומעבר‬ ‫לחיים חדשים ו"עצמאיים" משלו (ולא כאבר של אימו)‪ ,‬כך גם המיתה‪ ,‬משחררת את הנשמה מהכבלים הגשמיים בהם‬ ‫היתה "אסורה" בעולם הזה‪ .‬מה שעומד לזכותה של הנשמה בעולם האמת‪ ,‬מותנה גם בתוצאות הנמשכות מפעולתה‬ ‫בעולם הזה‪ .‬וזכתה שרה‪ ,‬שכל פעילותה בעולם הזה היתה בגדר חיות‪ ,‬הממשיכה לפעול את פעולתה גם לאחר מותה‪.‬‬ ‫נסכם איפוא ונאמר‪ ,‬שהחיים בפרשתנו מתנהלים על פי דרכה של ָׂש ָׂרה‪ .‬רוחה שורה על החיים‪ ,‬והיא יכולה "לחזור ולומר‬ ‫ֹלתי (מותי) הָׂ י ְָׂתה לִּ י עֶ ְדנָׂה"‪ .‬כי אין לך חיות גדולה מזו‪.‬‬ ‫לעצמה" ‪ַ" :‬אחֲ ֵּרי בְ ִּ‬ ‫דבר חסידות‬ ‫(היום יום)‬ ‫חסידות מראה לאדם כמה קטן הוא‪ ,‬ולאיזו גדלות ניתן להגיע‪.‬‬ ‫שבת שלום ומבורך‬ ‫ח נ ן ח ס ן‬ ‫אם ברצונך לקבל את הגיליון במסרון או במייל‪ ,‬פנה אל ‪ hhananv@gmail.com‬או לטלפון ‪052-569-9691‬‬