צוהר לתיבה · Tzohar Lateiva — חיי שרה (2026-11-02)

ב"ה
פרשת חַ יֵּי שָׂ ָׂרה
ב"ה
ֹצהַר ַתע ֲשֶׂה ל ֵַּתבָה – חַ יֵּי שָׂ ָׂרה
" ַוי ְִּהיּו חַ יֵּי שָׂ ָׂרה" – האם מדובר ב"חיים שלאחר המות"?
------------------------------------------------------ ----------------------------------------- ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------------------------------------------------------- ------------------------------------------------------ -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ____________________________________________________________________--------------------------- 2
ַארבַ ע ִּהיא חֶ בְ רוֹן ."...על דרך
פרשתנו פותחת בסיפור מותה של שָׂ ָׂרה" ,וַ י ְִּהיּו חַ יֵּי ָׂש ָׂרה מֵּ ָאה ָׂשנָׂה ;...וַ ָׂתמָׂ ת ָׂש ָׂרה בְ ִּק ְריַת ְ
פנימיות ,שמה של הפרשה מלמד על מהותה של הפרשה כולה .לפי השם ,יש מקום לצפות למעין תוכנית "חיים שכאלה",
שתציג בפנינו את דמותה של ָׂש ָׂרה ותספר על מעשיה ועל השפעתה על הסובבים אותה .אך בניגוד לציפיות שבנינו על
סמך השם ,הכתוב כמו סותם עליה את הגולל ,תרתי משמע (סיפור קבורתה במערת המכפלה) ועובר לעסוק בתקופה
חדשה בחיי אברהם ויצחק ,שנפתחת לאחר מותה .אם כוונת הכתוב להתמקד ב ָׂש ָׂרה ,אזי השם " ַאחֲ ֵּרי מֹות ָׂש ָׂרה",
מתאים יותר לכאורה ,לתוכן הפרשה? האם חלילה ,במסגרת "טעות סופר" ,התחלף לו המוות בחיים?
כדי לעמוד על מהותה של ָׂש ָׂרה ,יש לברר את פשר שמה ולרדת לשרשו .למעשה יש לה יותר ִמ ֵשם ,היא מכונה ָׂש ָׂרה
ִּאמֵּ נּו ,האם הרוחנית הראשונה של עם ישראל .כאשר עושים בבית-הכנסת "מי שבירך" לאדם ששם אמו אינו ידוע ,יש
המוסיפים לשמו את הייחוס "בן חַ ּוָׂה" ויש המקפידים להוסיף "בן ָׂש ָׂרה" דוקא .האם עובדה זו מבטאת מעין יריבות נסתרת
בין ָׂש ָׂרה לחַ ּוָׂה? לפי המדרש ,אחת מהסיבות לקניית מערת המכפלה ,היא העובדה ,שמקום זה מסמל את התפתחות
האנושות בכלל ושל עם ישראל בפרט .במערה זו נקברו אדם וחוה ,הורי האנושות כולה .אחר כך נקברו בזוגות ,גם
האבות והאמהות של עם ישראל .יוצא איפוא ש ָׂש ָׂרה ִּאמֵּ נּו היא האישה הראשונה הנקברת במערה בקרבתה של חַ ּוָׂה.
מהו המקור לשמה של חַ ּוָׂה? כאשר אדם הראשון ראה אותה לראשונה ,תגובתו היתה "לְ זֹאת י ִָּׂק ֵּרא ִּא ָׂשה כִּ י מֵּ ִּאיש ל ֳֻקחָׂ ה
זֹאת" .אחר כך מספר הכתוב" ,וַ י ְִּק ָׂרא הָׂ ָאדָׂ ם ֵּשם ִּא ְשת ֹו ַחּוָׂ ה כִּ י ִּהיא הָׂ י ְָׂתה אֵּ ם כָׂל חָׂ י" .מדוע אפוא ,לא נקראה חַ יָׂה? ומדוע
מוזכר שינוי שמה רק אחרי חטא עץ הדעת ,עוד בטרם ילדה את קין והפכה לאם? ונראה ,שהכתוב כמו בא לרמוז לנו
שבשם חַ ּוָׂה יש גם טעם לפגם .חַ ּוָׂה כמו הביאה מות לעולם ושמה מזכיר את המקור לכישלונה ,את העובדה שהתפתתה
לעצת הנחש (נחש בארמית ִּ -חוְ ָׂיא) .לעומת זאת ,כאשר מבשר המלאך לאברהם על הולדת יצחק ,הוא משתמש במילה
חַ יָׂה" ,כָׂעֵּ ת חַ יָׂה וְ ִּהנֵּה בֵּ ן לְ ָׂש ָׂרה ִּא ְש ֶתָך" .בספר 'גלגולי נשמות' מגלה לנו האר"י הקדוש ,ש ָׂש ָׂרה היא אכן גלגול של נשמת חַ ּוָׂה,
ולכן פעלה לתקן חלק מהקלקולים שלה .ולכך כמו מרמז הכתובְ ,שכָׂעֵּ ת ,לאחר התיקון שעשתה ָׂש ָׂרה ,היא ראויה יותר
לשם חַ יָׂה ולתואר " ֵּאם כָׂל חָׂ י" ,לאחר שתיקנה עיוותים שפגמו בחיות.
שמה של ָׂש ָׂרה נגזר מהשורש ש.ר.ה ,במשמעות של שררה ,תכונה שאכן מתגלה אצל ָׂש ָׂרה בעמדתה התקיפה והלא
מתפשרת ,נגד הישארותם של הגר וישמעאל בביתו של אברהם .היא דורשת מאברהם בתוקף "ג ֵָּׂרש הָׂ ָאמָׂ ה הַ זֹאת וְ אֶ ת
ִּירש בֶ ן הָׂ ָאמָׂ ה הַ זֹאת עִּ ם בְ נִּ י ִּעם יִּצְ חָׂ ק" .דרישה זו ,האגואיסטית לכאורה ,גורמת לנו ,צאצאיה ,לחוש מעין חוסר בְ נָּׂה! כִּ י ֹלא י ַ
נעימות .אפילו אברהם רואה דרישה זו ,כגזירה קשה ו"לא הומאנית"" ,וַ י ֵַּרע הַ ָׂדבָׂ ר ְמאֹד בְ עֵּ ינֵּי ַאבְ ָׂרהָׂ ם עַ ל א ֹודֹת בְ נ ֹו" .למרבה
הפליאה ,הקב"ה מצדד בדעתה של ָׂש ָׂרה ,ואף מורה לאברהם "ַאל י ֵַּרע בְ עֵּ ינֶיָך עַ ל הַ נַעַ ר וְ עַ ל אֲ מָׂ ֶתָך כֹל אֲ ֶשר תֹאמַ ר אֵּ לֶיָך ָׂש ָׂרה
ְש ַמע ְבקֹ לָּׂה!" .בחפשנו אחר ָׂש ָׂרה הפנימית ,הנסתרת ,נזכיר כי ל ָׂש ָׂרה שם נוסף שכמו מוצנע במקרא ונזכר רק פעם אחת
בסוף פרשת נוח .הכוונה לשם ִּי ְס ָׂכה ,משרש ס.כ.ה ,שמשמעותו בלשון ִּמ ְשנָׂהְ ,צפִּ יָׂה .חז"ל מצדיקים שם זה בשני טעמים,
המשלימים זה את זה" :שהיתה סֹו ָׂכה ברוח הקודש" מחד ,כלומר שהגיעה לדרגה גבוהה של נבואה וראייה רוחנית ,ומאידך,
"שהיו הכל סוֹכִּ ין ביופיה" הפנימי ובהארה הרוחנית ,שקרנה ממנה.
הפן השני של השרש ס.כ.ה משתקף באות ס' הסגורה ,המוצבת לפני האותיות 'כה' (המייצגות הארה) ,שכאילו באה
לסגור את הפתח בעד ההארה .הצירוף 'סכ' ,עניינו הגנה בכלל ,ומהארה מרובה בפרט .התוצאה מושגת ע"י הסתרה
וכיסוי :סוככים ,סוכה ,סכר ,סיכת העור בשמן להגנה מפני קרינה ועוד .קיבלנו אפוא בשורש אחד ,ס.כ.ה ,דבר והיפוכו,
גילוי של אור מחד ,וצמצום ההארה מאידך? ומה לכל זה ול ָׂש ָׂרה? ממבט ראשון הזיווג של אברהם ו ָׂש ָׂרה אינו נראה מוצלח
במיוחד .אברהם מייצג את מידת החסד ,נתינה ללא הגבלה ,הרמוזה גם בשמו (אברהם==248רחם) ,גם ה'רחם' הנשי ,וגם
השורש ר.ח.מ המייצג את רחמי האם על עוברה .ניתן לדמות את אברהם לצינור המשמש להורדת השפע האלוקי למטה.
הוא רוצה לקבל כמה שיותר ,אך לא בעבורו ,אלא כדי שיוכל לחלק לאחרים ,לכולם ,ללא יוצא מן הכללָׂ .ש ָׂרה לעומתו,
שייכת למידת הגבורה ,הבנויה על נתינה מוגבלת ,סלקטיבית ומושכלת .לפעמים צריך לסגור את הצינור או להצר אותו.
יש כאלה שנכון לתת להם ויש שאינם עומדים בדרישות המצדיקות נתינה .איזו מהגישות היא הנכונה?
אדם וחוה זכו לגן עדן ממש ,ולא רק על דרך המליצה .הקב"ה נתן להם היתר גורףִּ " ,מכֹל עֵּ ץ הַ גָׂן ָאכֹל תֹאכֵּל" ,ומגביל
אותם רק במצוה אחת של לא-תעשהּ" ,ומֵּ עֵּ ץ הַ דַ עַ ת טוֹב וָׂ ָׂרע ֹלא תֹאכַל ִּממֶ נּו" .האיסור חל על עץ אחד בלבד מתוך עצי הגן.
חטאם היה בכך שניסו להרחיב את צינור השפע האלוקי ולהחיל את ההיתר על הכל ,ללא יוצא מן הכלל .לא היו להם
כלים המאפשרים לקבל ולהכיל את אורו (פריו) של עץ זה ,וכתוצאה מהחטא ,ניזוק כושר האבחנה שלהם בין טוב לרע.
אברהם מייצג את הרצון לעשות ולתת' .אברהם' בגימטריא רמ"ח ,כמספר מצוות העשה ( )248שניתנו בתורה לעם ישראל.
ָׂש ָׂרה לעומתו ,כגלגולה של חוה ,מציבה במסגרת התיקון של החטא גדרים וסייגים כדי להרחיק את עצמה ואת אברהם,
מלהיכשל בחטא .מאפיין זה בא לידי ביטוי גם בשמהָׂ ,ש ָׂרה .לפי פנימיות ,כל ש' שמאלית (המבוטאת כמו ס') ,מרמזת על
משמעות נסתרת המתגלה באותה מילה ,אם נחליף את ה-ש' שבה ב-ס' .ובמקרה דנן ,במקום ָׂש ָׂרה נקבל סָׂ ָׂרה ,משורש
ּושכֹן לְ ע ֹולָׂם" ,כאילו נועד לאברהם
ס.ו.ר (המזכיר גם את התואר ָאסּור) ,שמשמעו להתרחק .הפסוק "סּור מֵּ ָׂרע וַ עֲ ֵּשה טוֹב ְ
ול ָׂש ָׂרה .הציווי "וַ עֲ ֵּשה טוֹב" מכוון לאברהם ,אך כדי לקיימו ,יש להציב לפניו את ה"סּור מֵּ ָׂרע" ,את ָׂש ָׂרה ה-סָׂ ָׂרה מֵּ ָׂרע (ומרחיקה
מרע) .רק הצירוף של שניהם ,מאפשר לעם ישראל הנצחי ,למלא את ייעודו וְ לִּ ְשכֹן לְ ע ֹולָׂם.
על דרך פנימיות ,ניתן לחפש בכל ש' שמאלית גם משמעות נסתרת ,המתגלה בהחלפת ה-ש' השמאלית ,ב-ש' רגילה
(ימינית) .אם נפעיל כלל זה על השם ָׂש ָׂרה ,נקבל את השרש ש.ר.ה ,ממנו נגזרת המילה 'השראה' .משמעות אחרת לשם
שָׂ ָׂרה (ש' ימינית) ,היא ר ֹוָאה ,משורש ש.ו.ר .כאן מגלים אנו חיזוק נוסף לדברי המדרש על ָׂש ָׂרה" ,שהיתה ס ֹוכָׂה ברוח הקודש".
ומוסיף המדרש וקובע "שהיה אברהם טפל ל ָׂש ָׂרה בנביאות" ,כלומר שבנבואה ,ובראיית ההשלכות של פעולה כלשהי ,עלתה
ָׂש ָׂרה על אברהם .מלבד היותו היהודי הראשון ,מּונה אברהם לשמש גם "ַאב הֲ מוֹן ג ֹויִּם"ָׂ .ש ָׂרה לעומתו ,היא אֵּ ם לצד
הקדושה בלבד ,לעם ישראל .ואכן ,ההלכה קובעת שיהדותו של אדם נקבעת לפי האם ( ָׂש ָׂרה) ולא לפי האב (אברהם).
כאשר שָׂ ָׂרה רואה את ישמעאל " ְמצַ חֵּ ק"" ,עושה צחוק" מאמונתו של אברהם ,ומסכן את יצחק ,היא צופה למרחוק ורואה
ש"החיבור " ביניהם והניסיון ללכת לקראתו ,טומן בחובו נזק גדול ,הניכר במיוחד כיום .היא לא מהססת ודורשת בתוקף,
"ג ֵָּׂרש הָׂ ָאמָׂ ה הַ זֹאת וְ אֶ ת בְ נָּׂה!" .היא כמו רומזת לנו ,שגם לעתיד לבוא ,מסוכן יהיה לשתף את ישמעאל בירושה של הארץ
ִּירש בֶ ן הָׂ ָאמָׂ ה הַ זֹאת עִּ ם בְ נִּ י עִּ ם י ְִּצחָׂ ק" .אומנם הקב"ה הבטיח לאברהם "לְ ָך אֶ ְת ֶננָׂה ּולְ ז ְַרעֲ ָך" ,אך הקב"ה
המובטחת" ,כִּ י ֹלא י ַ
בעצמו מסייג את דבריו" ,כִּ י בְ יִּצְ חָׂ ק י ִָּׂק ֵּרא לְ ָך ז ַָׂרע" ,ביצחק ,ולא באחר.
לאחר מותה של שָׂ ָׂרה ,כאשר אין מי שישגיח על אברהם ויציב לו גבולות ,יש לכאורה מקום לחשש שמא אברהם "ישוב
לסורו" .שם הפרשה מספק תשובה ניצחת לחשש זהַ " ,וי ְִּהיּו חַ יֵּי שָׂ ָׂרה " .כל שאר חיי אברהם המתוארים בפרשתנו,
התנהלו כמו בחַ יֵּי שָׂ ָׂרה .על הצדיקים אומרים חז"ל ,שבמותם גדל כוח השפעתם ליותר מאשר בחייהם .אברהם מקפיד
לקבור את ָׂש ָׂרה במקום בו קבורים חוה ואדם .הוא נזהר מלהשיא ליצחק אישה מבנות כנען ,ואפילו לא את בתו של
אליעזר ,העבד הנאמן .השראתה והשפעתה של שָׂ ָׂרה מפעמים באברהם ,כאילו שרה ניצבת מולו ("עזר כנגדו") .אברהם
אינו מנסה להתחמק מהכרעה ,או להשאיר את הדברים לרגע פטירתו ,וביוזמתו ,ובהזדהות מלאה עם מעשהו" ,וַ י ִֵּּתן
ַאבְ ָׂרהָׂ ם אֶ ת כָׂל אֲ ֶשר ל ֹו לְ יִּצְ חָׂ ק" ,הוא מוריש את הכל ליצחק" .וְ לִּ בְ נֵּי הַ פִּ י ַל ְג ִּשים אֲ ֶשר לְ ַאבְ ָׂרהָׂ ם נ ַָׂתן ַאבְ ָׂרהָׂ ם מַ ָׂתנֹ ת וַ י ְַשלְ חֵּ ם מֵּ עַ ל
יִּצְ חָׂ ק בְ נ ֹו ְבעוֹדֶ נּו חַ י ֵּק ְדמָׂ ה (מזרחה) אֶ ל אֶ ֶרץ ֶקדֶ ם (מזרח)" .אברהם אינו משאיר מקום לספיקות ,להרהורים או לערעורים באשר
לזהותו של יורשו וממשיך דרכו .אברהם משלח את השאר בְ עוֹדֶ נּו ַחי ,הרחק ,למזרח הרחוק.
מדוע חשוב כל כך לאברהם לרכוש "אֲ חֻ זַת ֶקבֶ ר" ,כדי לקבור את ָׂש ָׂרה? ומדוע הוא מציב לעצמו כמטרה ,דוקא את מערת
המכפלה שבחברון? כאן ניכרת השפעתה החשובה של שרה אמנו ,המקפידה על ההפרדה גם לאחר המיתה .גופתו של
יהודי שנימול ,יש בה מן הקדושה ולכן חובה להביא כל יהודי ,וכל פיסה או פירור ממנו ,ל"קבר ישראל" .בית הקברות,
קרוי ביהדות גם "בית עלמין" (בית עולמים) או "בית החיים" .לפי המדרש ,עוד בחייה נתנה שרה עיניה במערת המכפלה
כפי שמתואר בשיר "אשת חיל" ,בו סופד אברהם לשרה" ,ז ְָׂממָׂ ה ָׂשדֶ ה וַ ִּת ָׂקחֵּ הּו" .שרה היא שגרמה לאברהם לקנות את
מערת המכפלה ,ובכך השיגה מטרה נוספת .מאז הגיעו אברם ושרי לארץ כנען ,כפי שמסביר הרבי מליובאוויטש ,עסק
אברהם בהליכה ובנדודים .הוא כבש אותה ברגליו אך לא נאחז בה .הוא לא רכש וְ לּו פיסת קרקע קטנה ,שתהא לו עליה
בעלות פורמאלית .אמנם הקב"ה קבע בברית בין הבתרים" ,כִּ י גֵּר י ְִּהיֶה ז ְַרעֲ ָך בְ אֶ ֶרץ ֹלא לָׂהֶ ם" ,וממילא ,יצחק וצאצאיו היו
אמורים להיות ֵּגרים ולא תושבים של קבע ,גם בארץ ישראל .אך קביעה זו אינה חלה על אברהם .לכן הוא מבקש לקנות
לו אֲ חֻ זַת ֶקבֶ ר ,משורש א.ח.ז ,הדומה בקידומת לשורש א.ח.ד ,ובסיומת 'חז' ,מזכיר את חזק .כלומר שמדובר בחיבור חזק
במשמעות של להיאחז ,כמו זרע המכה שורש באדמה ונאחז בה .למעשה ,המתנחלת היהודייה הראשונה בארץ ישראל
היא שרה אימנו ,שגופתה נטמנת במאחז "מערת המכפלה" ,באֲ חֻ זַת הַ ֶקבֶ ר שבעיר חברון (מלשון חיבור).
לא זו בלבד שהמוות אינו בגדר מילה שלילית ביהדות ,אלא שהחכם באדם אומר בקוהלת "טוֹב ֵּשם ִּמ ֶשמֶ ן טוֹב וְ יוֹם הַ מָׂ וֶת
ִּמיוֹם ִּהּוָׂ לְ ד ֹו" .ביום השנה לפטירתו של יהודי נהוג לערוך סעודה לכבודו ולשמוח בעבורו .יום המיתה הוא היום בו האדם
כמו מלקט ו"צורר" את כל מעשיו בעולם הזה ,ובא לקבל את שכרו בעולם הרוחני הגבוה יותר .לכן ,טוב יוֹם הַ מָׂ וֶת ,יום
התחלת הפירעון של השכרִּ ,מיוֹם ִּהּוָׂ לְ ד ֹו ,מהיום בו הוא מתחיל לעבוד לקראתו .וניתן אולי לפרש זאת כאילו יוֹם הַ מָׂ וֶת
הוא המטרה אותה צריך האדם להציב לנגד עיניו ,כבר ִּמיוֹם ִּהּוָׂ לְ ד ֹו ,בגדר "דע מאין באת ולאן אתה הולך" .עליו להגיע אל
המטרה במצב המיטבי עם הישגים ועשייה מרובה .ומעניין שבלשון חז"ל ,משמשת המילה ' ֶקבֶ ר' כתחליף למילה ֶרחֶ ם.
הייתכן? להשוות בין הרחם המעניק חיים ובין הקבר ה"שולל" חיים? התשובה לכך פשוטה יחסית .המיתה והקבורה כמו
פותחים בפני הנפטר את שערי החיים הנצחיים בעולם האמת .החיים בעולם הזה נמשלים לחיי העובר ,הנבנה והולך
לקראת יציאתו לאוויר העולם .וכמו שהיציאה מהרחם היא מעין "מיתה" של צורת החיים הקודמת של העובר ,ומעבר
לחיים חדשים ו"עצמאיים" משלו (ולא כאבר של אימו) ,כך גם המיתה ,משחררת את הנשמה מהכבלים הגשמיים בהם
היתה "אסורה" בעולם הזה .מה שעומד לזכותה של הנשמה בעולם האמת ,מותנה גם בתוצאות הנמשכות מפעולתה
בעולם הזה .וזכתה שרה ,שכל פעילותה בעולם הזה היתה בגדר חיות ,הממשיכה לפעול את פעולתה גם לאחר מותה.
נסכם איפוא ונאמר ,שהחיים בפרשתנו מתנהלים על פי דרכה של ָׂש ָׂרה .רוחה שורה על החיים ,והיא יכולה "לחזור ולומר
ֹלתי (מותי) הָׂ י ְָׂתה לִּ י עֶ ְדנָׂה" .כי אין לך חיות גדולה מזו.
לעצמה" ַ" :אחֲ ֵּרי בְ ִּ
דבר חסידות
(היום יום) חסידות מראה לאדם כמה קטן הוא ,ולאיזו גדלות ניתן להגיע.
שבת שלום ומבורך
ח נ ן ח ס ן
אם ברצונך לקבל את הגיליון במסרון או במייל ,פנה אל hhananv@gmail.comאו לטלפון 052-569-9691
