gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עומק הפשט · Omek Hapshat — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: עומק הפשט · Omek Hapshat

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

עומק הפשט · Omek Hapshat — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‪ ,‬יום ג' פרשת חיי שרה‪ ,‬כ"ג חשון תשפ"ז‬ ‫‪534‬‬ ‫גדולה לגימה שמקרבת‬ ‫בגדר האכילה המצרפת לזימון‬ ‫קירוב לבבות‪ :‬כוחה של אכילה משותפת לקרב‬ ‫לבבות‪ ,‬משום כך למדנו בגמ' (עבודה זרה דף לה‪:‬‬ ‫לו‪ ):‬שהרחיקונו חז"ל מלאכול עם נכרים ואסרו את‬ ‫ַצ ִּד יק אֹכֵ ל ְל ׂש ַֹב ע נַ ְפ ׁשֹו‬ ‫פיתם‪ ,‬שלא יביא הקירוב לידי קשר איתם‪ .‬ולהיפך‪,‬‬ ‫אכילה קלושה‪ :‬בהמשך לסדרת הגיליונות "זימון כהלכה"‬ ‫מצוה לסעוד עם תלמידי חכמים‪ ,‬כמפורש ברמב"ם‬ ‫נעסוק הפעם בשאלה המצויה מאוד‪ :‬שנים שאכלו פת‪ ,‬והשלישי‬ ‫(הלכות דעות פרק ו הלכה ב) שאכילה ושתיה עם‬ ‫אכל עמהם ירק או שתה עמהם משקה‪ ,‬האם מצטרף עמהם‬ ‫תלמידי חכמים‪ ,‬הרי זה בכלל מצות דבקות בחכמים‪,‬‬ ‫לזימון‪ .‬כבר נגענו בזה בקיצור בגיליון ‪ ,527‬שעסק בנושא‬ ‫הנלמד מהפסוק (דברים פרק י פסוק כ) ּובֹו ִת ְד ָּבק‪.‬‬ ‫"צירוף המסובין לזימון"‪ ,‬ועתה נרחיב בו את היריעה‪.‬‬ ‫וכתוב בגמ' (סנהדרין דף כג‪ ).‬וכעין זה במכילתא‬ ‫השאלה נוגעת למעשה במצבים רבים‪ .‬בחדר האוכל של‬ ‫(משפטים פרשה כ) כך היו נקיי הדעת שבירושלים‬ ‫הישיבה‪ ,‬למשל‪ ,‬שני בחורים אכלו לחם והשלישי הסתפק‬ ‫עושין‪ :‬לא היו נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעין מי‬ ‫בחביתה וסלט‪ ,‬או בכוס קפה ומעט עוגיות‪[ .‬לגבי הנושא האם‬ ‫מסב עמהן‪.‬‬ ‫ובאיזה אופן מצטרפים לזימון בחדר האוכל‪ ,‬ראה גיליון ‪528‬‬ ‫ואמרו בגמ' (סנהדרין דף קג‪-:‬קד‪ ).‬גדולה לגימה‪,‬‬ ‫בנושא "זימון בעולם הישיבות"]‪ .‬וכן בסעודת שבע ברכות בבית‪,‬‬ ‫שהרחיקה שתי משפחות מישראל (עמון ומואב)‪,‬‬ ‫כשיושבים תשעה סועדים וקוראים לשכן להשלים מנין קודם‬ ‫שנאמר (דברים פרק כג פסוק ה) ַעל ְּד ַבר ֲא ֶׁשר ֹלא‬ ‫ברכת המזון‪ ,‬יש לדעת מה יגישו לו כדי שיוכל להצטרף לזימון‪.‬‬ ‫ּוב ַּמיִ ם‪ .‬ורבי יוחנן דידיה אמר‪:‬‬ ‫ִק ְּדמּו ֶא ְתכֶ ם ַּבּלֶ ֶחם ַ‬ ‫ויש לברר בזה כמה דברים‪ .‬האם יש לחלק בין זימון בשלשה‬ ‫מרחקת את הקרובים (עמון ומואב‪ ,‬בני לוט קרובו‬ ‫של אברהם)‪ ,‬ומקרבת את הרחוקים (יתרו‪ ,‬שבשכר‬ ‫ִק ְר ֶאן לֹו וְ יֹאכַ ל לָ ֶחם שמות פרק ב פסוק כ‪ ,‬זכו בני‬ ‫סימן טוב ומזל טוב‬ ‫בניו לשבת בלשכת הגזית)‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫מתוך רגשי שמחה והוקרה הננו לשגר ברכת מזל טוב‬ ‫ועוד אמרו בגמ' (חולין דף ד‪ ):‬על הפסוק (דברי‬ ‫חמה ולבבית לכבוד איש החסד והמעש‪ ,‬העומד לימין‬ ‫יתהּו‪ ,‬אין הסתה בדברים‬ ‫הימים ב פרק יח פסוק ב) וַ יְ ִס ֵ‬ ‫כל דבר שבקדושה בנפש חפצה וביד רחבה‬ ‫כי אם באכילה ובשתיה (אחאב זבח צאן ובקר לרוב‬ ‫ה"ה ידידנו הדגול והנכבד הר"ר יהודה כהן שליט"א‬ ‫ליהושפט‪ ,‬ובכך הסיתו ושכנעו לעלות עמו למלחמה‬ ‫ברמות גלעד)‪.‬‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנו היקר‬ ‫ומעתה אפשר לומר‪ ,‬כיון שתכלית הזימון היא‬ ‫החתן המופלג כמר מנחם מנדל הי"ו‬ ‫שיתחברו הסועדים באגודה אחת לברך את בורא‬ ‫עב"ג בת הר"ר משה לינדר שליט"א‬ ‫עולם על האכילה‪ ,‬כמו שכתוב (דברים פרק ח פסוק‬ ‫יהי רצון שיעלה הזיווג יפה‪ ,‬ויזכו החתן והכלה לבנות‬ ‫ּוב ַרכְ ָּת‪ ,‬אין חיבור זה נעשה אלא‬ ‫י) וְ ָאכַ לְ ָּת וְ ָׂש ָב ְע ָּת ֵ‬ ‫בית נאמן בישראל‪ ,‬בית שכל הליכותיו נקבעות על‬ ‫על ידי אכילה שיש בכוחה לקרב את הלבבות‪ .‬וזהו‬ ‫פי ההלכה‪ ,‬ויזכו המחותנים לרוות מהם ומכל יוצאי‬ ‫עיקר בירורו של הגיליון שלפנינו‪ ,‬איזו אכילה ושתיה‬ ‫נחשבת לגימה חשובה המצרפת את הסועדים‬ ‫חלציהם רוב נחת דקדושה‪ ,‬מתוך הרחבה ושמחה כל‬ ‫ומקרבת את לבם לברך את השם יחד‪.‬‬ ‫הימים‬ ‫בברכת התורה‬ ‫המברכים מקרב לב‬ ‫עקיבא יוסף לוי‬ ‫מכון "הילכתא – לדעת לחיות כהלכה"‬ ‫‪1‬‬ ‫אולם במקור חיים (לחוות יאיר‪ ,‬בקיצור ההלכות על‬ ‫לזימון בעשרה‪ .‬איזו אכילה ואיזו שתיה מועילות לצירוף‪.‬‬ ‫סימן קצז סעיף ב) כתב‪ :‬שגם השותה הכוס אסור לברך ברכה‬ ‫ואם המצטרף נמנה עמהם‪ ,‬האם חייבים לזמן או שאינו אלא‬ ‫אחרונה ולצאת‪ ,‬אא"כ ישאר שיעור זימון בלעדיו אז רשאי‬ ‫רשות‪ ,‬והאם המצורף עצמו יכול להיות המזמן‪.‬‬ ‫ללכת מתי שירצה‪ .‬וזה לשון שולחן ערוך הרב (סימן קצז‬ ‫‪1 .1‬צירוף ל"זימון בעשרה"‬ ‫סעיף ד) "המצטרף צריך ליזהר שלא לברך ברכה אחרונה עד‬ ‫רוב אוכלי פת‪ :‬בגמרא (ברכות דף מח‪ .‬מח‪ ):‬אמרו‪ :‬תשעה‬ ‫שיזמנו עליו"‪ .‬ולפי זה כתב בפסקי תשובות (סימן קצז אות‬ ‫שאכלו דגן ואחד אכל ירק‪ ,‬מצטרפין‪ .‬אמר רבי זירא‪ ,‬בעאי‬ ‫ג)‪ ,‬שמשעה שצירפו אוכלי הפת את אוכל הירק חלה עליהם‬ ‫מיניה מרב יהודה‪ :‬שמנה מהו‪ ,‬שבעה מהו‪ ,‬והשיבו לא שנא‪.‬‬ ‫חובת זימון‪ ,‬ולכן אסור לו לברך ברכה אחרונה וללכת‪ ,‬אלא‬ ‫ועל ששה לא שאל‪ ,‬שהיה פשוט לו שאין מצטרפים‪ ,‬כיון‬ ‫אם כן נשארו שם שלשה או עשרה בלעדיו‪.‬‬ ‫שצריך "רובא דמינכר"‪.‬‬ ‫ונפקא מינה בזה‪ ,‬שאם כבר בירך המצטרף ברכה‬ ‫וכך נפסק בשולחן ערוך ובמשנה ברורה (סימן קצז סעיף‬ ‫אחרונה‪ ,‬שוב אין מזמנים עליו‪" ,‬דכבר נסתלק מהם" (משנה‬ ‫ב)‪ ,‬שבעה שאכלו פת‪ ,‬ושלשה שאכל כל אחד מהם כזית‬ ‫ברורה סימן קצז ס"ק ט בשם המגן אברהם ס"ק ד)‪ .‬ולכן‬ ‫ירק מטובל בציר או שתה רביעית משקה‪ ,‬מצטרפים לזימון‬ ‫לדעת הסוברים שאין עליו חיוב‪ ,‬יכול הוא להסתלק מן‬ ‫בהזכרת השם ואומרים "שאכלנו"‪ .‬אבל אם רק ששה אכלו‬ ‫הזימון בכך שיברך ברכה אחרונה‪ ,‬ולדעת הסוברים שיש‬ ‫פת וארבעה אכלו ירק‪ ,‬אין מצטרפים‪ ,‬שאין כאן רוב הניכר‬ ‫עליו חיוב אסור לו לעשות כן‪.‬‬ ‫של אוכלי פת‪.‬‬ ‫אוכלי הפת‪ :‬מדברי המשנה ברורה (סימן קצז ס"ק כא)‬ ‫ובשו"ת גינת ורדים (אורח חיים כלל א סימן י) נשאל על‬ ‫נראה שאוכלי הפת חייבים בזימון‪ ,‬ולא רשאים בלבד‪ ,‬שכתב‬ ‫סעודה שלישית שבה אכלו פת הבאה בכסנין‪ ,‬ורק אחד אכל‬ ‫שבמקום שנחלקו אם הצירוף מועיל לא יתנו לשלישי‬ ‫פת גמורה‪ ,‬אם יזמן אותו שאכל פת‪ .‬והשיב שאין מזמנים‬ ‫לאכול דבר אחר‪" ,‬כדי שלא להכניס עצמן לספק חיוב"‪.‬‬ ‫בשם אלא כשאכלו שבעה פת גמורה‪ ,‬ולא פת הבאה בכיסנין‪,‬‬ ‫משמע שבמקום שהצירוף מועיל‪ ,‬חייבים לזמן‪.‬‬ ‫והמזמן יהיה מאוכלי הפת‪.‬‬ ‫וכן יש להוכיח‪ ,‬ממה שנפסק בשולחן ערוך (סימן קצד‬ ‫שיעור כזית‪ :‬אף שאוכל הירק אינו מברך ברכת המזון‪,‬‬ ‫סעיף א) שלשה שאכלו כאחד‪ ,‬ושכח אחד מהם ובירך לעצמו‪,‬‬ ‫מצטרף הוא לזימון ועונה "ברוך שאכלנו משלו"‪ .‬ודוקא‬ ‫השנים מזמנים עמו‪ ,‬והוא אומר "ברוך שאכלנו משלו"‪ ,‬והם‬ ‫כשאכל כזית‪ ,‬ובטעם הדבר יש שני ביאורים‪ .‬האחד‪ ,‬שהוא‬ ‫יוצאים ידי חובת זימון והוא אינו יוצא‪ .‬ובביאור הלכה (ד"ה‬ ‫אומר "שאכלנו"‪ ,‬ואין אכילה פחותה מכזית‪ .‬והשני‪ ,‬שצריך‬ ‫אחד מהם)‪ ,‬הביא מהאליה רבה ספק בשנים שאכלו פת‬ ‫שיהא מחויב על כל פנים באיזו ברכה אחרונה‪ ,‬ובפחות‬ ‫והשלישי שתה רביעית משקה‪ ,‬ושכח אחד מאוכלי הפת‬ ‫מכזית אינו מחויב לברך ברכה אחרונה כלל‪ .‬וגם השתיה‬ ‫ובירך לעצמו‪ ,‬אם יכולים אוכל הפת שנשאר והשותה לזמן‬ ‫בכלל אכילה היא‪ ,‬ולכן גם השותה יכול לומר "שאכלנו"‪.‬‬ ‫עם זה שכבר בירך‪" ,‬או דילמא כיון דאין כאן רק אחד שחייב‬ ‫מדינא בזימון‪ ,‬לא"‪ ,‬וסיים "וכן מסתבר"‪ .‬והביא הביאור הלכה‬ ‫‪2 .2‬חיוב או רשות?‬ ‫יסוד הספק‪ :‬לאחר שהצטרף באכילת ירק או בשתיית‬ ‫שכן דעת הברכי יוסף‪ ,‬המאמר מרדכי והמגן גבורים‪.‬‬ ‫משקה‪ ,‬יש לברר אם נעשו המסובין חייבים בזימון‪ ,‬או שאין‬ ‫ומוכח בביאור הלכה פשיטות לשתי החקירות‪ .‬אוכל‬ ‫כאן אלא רשות לזמן אם ירצו‪ .‬וכבר העיר בזה הגרח"פ‬ ‫הפת קרוי "חייב מדינא בזימון"‪ ,‬ואילו השותה משקה אין‬ ‫שיינברג זצ"ל (חידושי בתרא על השולחן ערוך סימן קצז‬ ‫עליו חיוב כלל‪ .‬כלומר‪ ,‬שהמצטרף מכניס את אוכלי הפת‬ ‫סוף סעיף ב)‪" :‬ויש לחקור אם יש חיוב זימון על שאר שאכלו‬ ‫בחיוב זימון‪ ,‬אבל הוא עצמו אינו מתחייב בזימון‪.‬‬ ‫ירק‪ ,‬או שהוא רק רשות שיכולים להצטרף"‪ .‬והשאלה‬ ‫אולם בקצות השלחן (סימן מה ס"ק י) הוסיף‪ ,‬שאם‬ ‫נחלקת לשתיים‪ ,‬דין המצטרף עצמו ודין אוכלי הפת‪.‬‬ ‫המצטרף אינו חייב‪ ,‬אף אוכלי הפת אינם חייבים‪" ,‬כיון‬ ‫המצטרף‪ :‬דעת הפרי מגדים (אשל אברהם סימן קצז‬ ‫שהג' אינו מחויב ובידו לבטל הזימון איך אפשר לחייב את‬ ‫ס"ק יא) שהמצטרף באכילת ירק אינו חייב בזימון‪ ,‬ומטעם‬ ‫השנים‪ ,‬וצריך לומר דבצירוף אוכל ירק הזימון הוא רשות"‪.‬‬ ‫זה כתב שאינו יכול לזמן ולהוציא את אוכלי הפת‪ ,‬כדין אינו‬ ‫וכן נקט הגרי"י פישר זצ"ל (זימון כהלכתו פרק ג הערה ה)‪.‬‬ ‫מחויב בדבר שאינו מוציא אחרים ידי חובתם‪ ,‬וכמו שיתבאר‬ ‫ויש לעיין לפי זה‪ ,‬מדוע כתב השולחן ערוך (סימן קצז סעיף‬ ‫להלן‪ .‬וכן ביררו ונקטו להלכה בקצות השלחן (סימן מה‬ ‫ג) שבשלשה "לא יתנו לו לשתות ולא מאכל אחר"‪ ,‬והרי אם‬ ‫בדי השלחן ס"ק י‪ ,‬יא) ובמנחת צבי (זימון סימן כד אות ד)‪,‬‬ ‫הזימון רשות בלבד‪ ,‬יתנו לו לאכול ולא יזמנו‪.‬‬ ‫שהמצטרף אינו מחויב בזימון‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אבל לדעת המשנה ברורה (מחלוקתם הובאה בהרחבה‬ ‫והגר"ח קניבסקי זצ"ל נשאל בזה כמה פעמים‪ .‬במילי‬ ‫בגיליון ‪ 531‬בנושא "חיוב שמיעת המזמן")‪ ,‬שגם בעשרה‬ ‫מעלייתא (אות יט) השיב‪" :‬לכאו' יש חיוב וצ"ע"‪ .‬ובשאלת‬ ‫צריכים המסובין לשמוע מן המזמן עד הזן‪ ,‬נמצא שגם‬ ‫רב (חלק ב פרק יז אות מג) נשאל אם המצטרף במיני‬ ‫בעשרה ברכת הזן היא חלק מן הזימון‪ .‬ואוכל הירק‪ ,‬שאינו‬ ‫תרגימא רשאי לילך לדרכו‪ ,‬והשיב‪" :‬יתכן שנתחייב בזימון‬ ‫מחויב בברכה זו‪ ,‬אינו יכול לזמן אף בדיעבד‪.‬‬ ‫וצ"ע"‪ .‬ובהליכות חיים (חלק ב אות קיז) נשאל על שנים‬ ‫‪4 .4‬צירוף ל"זימון בשלשה"‬ ‫שאכלו ובא אורח ואכל מזונות‪ ,‬אם חייבים לזמן‪ ,‬רשאים או‬ ‫שלוש שיטות‪ :‬עד כאן נתבאר דין הצירוף לעשרה‪ ,‬אבל‬ ‫אסורים‪ ,‬והשיב‪" :‬מצוה שיזמנו"‪.‬‬ ‫בזימון של שלשה הדין חמור יותר‪ ,‬כאשר בשולחן ערוך‬ ‫‪3 .3‬מי מזמן בצירוף?‬ ‫(סימן קצז סעיף ג)‪ ,‬ובמשנה ברורה (שם) הובאו בזה שלוש‬ ‫אחד מאוכלי הפת‪ :‬כתב השולחן ערוך (סימן קצז סעיף‬ ‫שיטות הראשונים‪ ,‬באיזו אכילה הוא נמנה‪.‬‬ ‫ב) בזימון של עשרה שמקצתם אכלו ירק‪ ,‬צריך המברך‬ ‫דעה ראשונה; היא שיטת הרמב"ם (הלכות ברכות פרק‬ ‫להיות אחד מאוכלי הפת‪ .‬וביאר המשנה ברורה (סימן קצז‬ ‫ה הלכה ח)‪ ,‬שאינו מצטרף לשלשה עד שיאכל כזית פת‪.‬‬ ‫ס"ק יג)‪ ,‬כיון שהמזמן מוציא את חבריו בברכת הזימון‪ ,‬חמיר‬ ‫וטעם החילוק‪ ,‬שבעשרה חיוב הזימון קיים בלאו הכי מכח‬ ‫טפי משאר המצטרפים‪ .‬וכל שכן לדעת הרמ"א (סימן ר סעיף‬ ‫אוכלי הפת‪ ,‬ואין צריכים למצטרף אלא להזכרת השם‪ .‬אבל‬ ‫ב)‪ ,‬שהמזמן אומר גם ברכת הזן‪ ,‬וממילא אין אחד מאוכלי‬ ‫בשלשה‪ ,‬המצטרף הוא שמחדש את חובת הזימון‪ ,‬ולכן צריך‬ ‫הירק יכול לזמן‪ ,‬שהרי אינו מחויב בברכה זו‪.‬‬ ‫שיאכל כזית פת המחייב אותו בברכת המזון (משנה ברורה‬ ‫ונחלקו הפוסקים אם דין זה מעכב‪ .‬לדעת הפרי מגדים‬ ‫ס"ק יז‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫(אשל אברהם סימן קצז ס"ק יא‪ ,‬וראש‬ ‫דעה שניה; היא שיטת הרי"ף (ברכות‬ ‫יוסף ברכות דף מח‪ ).‬המצורף אינו‬ ‫דף לה‪ :‬בדפי הרי"ף)‪ ,‬שדי בכזית דגן אף‬ ‫יכול לזמן ולהוציא את אוכלי הפת‪,‬‬ ‫שאינו פת‪ ,‬כגון דייסא שמברכים עליה‬ ‫אפילו כשרק הוא יודע לברך‪ .‬וטעמו‪,‬‬ ‫ברכה אחת מעין שלש‪.‬‬ ‫כיון שהמצורף אינו מחויב בזימון‪,‬‬ ‫דעה שלישית; היא שיטת הר"י‬ ‫כמו שנתבאר‪ ,‬הרי הוא ככל מי שאינו‬ ‫בתוספות (ברכות דף מח‪ .‬ד"ה תשעה)‪,‬‬ ‫מחויב בדבר‪ ,‬שאינו מוציא אחרים ידי‬ ‫וכן כתב הרא"ש (ברכות פרק ז סימן כא)‪,‬‬ ‫חובתם‪ .‬ומכל מקום הניח הדבר בצריך‬ ‫וכמפורש בירושלמי (ברכות פרק ז הלכה‬ ‫עיון‪.‬‬ ‫ב)‪ ,‬שגם בשלשה‪ ,‬אפשר לצרף את האוכל‬ ‫אולם החזון איש (אורח חיים סימן‬ ‫ירק או שאר מאכלים‪ ,‬והוא הדין בשתיה‪.‬‬ ‫ל ס"ק יג ד"ה שו"ע) כתב שאין דין זה‬ ‫וטעמם‪ ,‬שכיון ששנים מהם אכלו פת ומחויבים בברכת‬ ‫אלא לכתחילה‪ .‬ויסוד דבריו במחלוקת רב נחמן ורב ששת‬ ‫המזון‪ ,‬הקלו בצירוף גם בשלשה‪ ,‬ובלבד שהשלישי אכל‬ ‫(ברכות דף מו‪ ).‬עד היכן ברכת הזימון‪ .‬לרב נחמן ברכת‬ ‫כזית או שתה רביעית‪ ,‬שמחייבים אותו על כל פנים בברכה‬ ‫הזימון עד "נברך"‪ ,‬ואין בה מברכת המזון כלום‪ ,‬ובזה גם‬ ‫אחרונה (משנה ברורה ס"ק יח‪-‬כ)‪.‬‬ ‫אוכל הירק שייך‪ .‬ואף לרב ששת‪ ,‬שברכת הזימון עד הזן‪,‬‬ ‫ולהלכה הכריע השולחן ערוך‪ ,‬שנים שאכלו ובא שלישי‪,‬‬ ‫כשמזמנים בעשרה אין המסובין צריכים לשמוע ברכת הזן‬ ‫אם יכולים להזקיקו שיאכל כזית פת מוטב‪ ,‬ואם אינו רוצה‬ ‫מן המזמן‪ ,‬כפי שהביא בשם הטור ובבית יוסף (סימן ר)‪.‬‬ ‫לאכול פת לא יתנו לו לשתות ולא מאכל אחר‪ ,‬ואם אירע‬ ‫ומחדש החזון איש‪ ,‬שעיקר הזימון אינו תלוי בחיוב‬ ‫שנתנו לו‪ ,‬יזמנו עמו אף על פי שאינו רוצה לאכול פת‪ .‬וביאר‬ ‫ברכת המזון‪ .‬ומה שאמר השולחן ערוך שיהיה המברך‬ ‫המשנה ברורה (ס"ק כא) שלכתחילה מזרזים אותו לאכול פת‬ ‫מאוכלי הפת‪ ,‬הוא משום שנהגו שהמזמן מברך בקול את כל‬ ‫כדי לצאת ידי דעה ראשונה‪ ,‬ואם אינו רוצה אין נותנים לו‬ ‫ברכת המזון ומוציא בה את כל המסובין‪ ,‬ואוכל הירק שאינו‬ ‫כלל‪ ,‬כדי שלא יכניסו עצמם לספק חיוב‪ ,‬ובדיעבד חוששים‬ ‫מחויב בברכת המזון אינו יכול להוציא בה אחרים‪ .‬ולכן‬ ‫לדעה השניה ומזמנים עמו‪.‬‬ ‫לכתחילה יזמן אחד מאוכלי הפת‪ ,‬ובדיעבד אם זימן המצורף‬ ‫אולם כתב המשנה ברורה (ס"ק כב)‪" :‬ועכשיו נוהגים‬ ‫יצאו ידי זימון‪.‬‬ ‫שאם לא רצה לאכול פת‪ ,‬נותנים לו לכתחלה לשתות או‬ ‫ויש להבחין‪ ,‬שקולא זו תלויה בחידוש הידוע של‬ ‫לאכול איזה דבר‪ ,‬וכדעה האחרונה"‪ .‬והמצטרף מברך ברכה‬ ‫החזו"א‪ ,‬שבעשרה אין צריך לשמוע ברכת הזן מן המזמן‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫אחרונה על מה שאכל‪ ,‬ואינו נפטר בברכת המזון של חבריו‬ ‫‪5 .5‬איזה משקה מצרף?‬ ‫(שולחן ערוך סעיף ג)‪ ,‬ומברך לאחר שגמר לשמוע את ברכת‬ ‫מים‪ :‬בשולחן ערוך (סימן קצז סעיף ב) נפסק שהשותה‬ ‫הזימון (משנה ברורה ס"ק טו)‪.‬‬ ‫מים אינו מצטרף‪ ,‬וביאר המשנה ברורה (ס"ק יב) שכן מים לא‬ ‫ובטעם דברי המחבר‪ ,‬שלכתחילה אין נותנים לשלישי‬ ‫זייני‪ ,‬ואינו חשוב להצטרף אפילו הוא צמא ורוצה לשתות‪.‬‬ ‫לאכול או לשתות כדי לצרפו‪ ,‬ורק אם כבר אכל או שתה‬ ‫אולם המגן אברהם (ס"ק ו) חולק‪ ,‬שגם שתיית מים הוא בכלל‬ ‫מזמנים עמו‪ ,‬ביאר בתשובות והנהגות (חלק א סימן קפג)‬ ‫אכילה ויכול לומר "שאכלנו"‪ ,‬והעתיקוהו כמה אחרונים‬ ‫שכיון שנחלקו הפוסקים אם הצירוף מועיל בשלשה‪ ,‬ואין‬ ‫להלכה‪ .‬ומכל מקום הביא המשנה ברורה שבספר בגדי ישע‬ ‫לנו הכרעה בדבר‪ ,‬מוטב שלא להכניס עצמנו לספיקות‬ ‫ובמגן גבורים הסכימו לדעת השולחן ערוך שהשותה מים אין‬ ‫מלכתחילה‪ .‬משום כך אין נותנים לו לאכול כלל‪ .‬ורק כשכבר‬ ‫מצטרף‪ ,‬וכן מצדד בספר חמד משה‪.‬‬ ‫אכל או שתה‪ ,‬חוששים לדעת הפוסקים שמצטרף ומזמנים‬ ‫ולפי זה‪ ,‬משקה חשוב שאינו על בסיס מים‪ ,‬כגון רביעית‬ ‫עמו‪ .‬והביא מספר שלחן הטהור (סימן קצז סעיף ד בהגהה)‪,‬‬ ‫יין‪ ,‬שכר‪ ,‬חלב או מיץ פירות טבעי‪ ,‬ודאי מועיל לצירוף‪.‬‬ ‫כיון שלדעת רוב הראשונים אין השלישי מצטרף לשלשה‪,‬‬ ‫ונחלקו הפוסקים‪ ,‬מה הדין במשקאות חשובים קצת‬ ‫אין לצרף על ידי אכילת ירק‪ ,‬ואין הצירוף מצוה אלא עבירה‪.‬‬ ‫שעיקרם מים‪.‬‬ ‫והוסיף בתשובות והנהגות‪ ,‬שלפי מנהגנו‪ ,‬שאין מזכירים‬ ‫תה וקפה‪ :‬לדעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל (אור לציון חלק‬ ‫את השם בזימון של שלשה‪ ,‬אין בצירוף אלא שאחד מברך‬ ‫ב פרק מו אות לב) והגרי"ש אלישיב זצ"ל (קובץ תשובות‬ ‫לחבירו והלה משיב "ברוך שאכלנו משלו" בלא הזכרת השם‪.‬‬ ‫חלק א סימן כב‪ ,‬וישמע משה חלק א עמוד פ)‪ ,‬השותה תה או‬ ‫לכן נראה לו כשיטת המחבר‪ ,‬שאין לקרוא לשלישי לאכול‬ ‫קפה אינו מצטרף לזימון‪ ,‬כיון שעיקרם מים‪.‬‬ ‫דבר אחר לבד מפת‪ ,‬אבל אם כבר אכל עמהם מצטרפים אף‬ ‫מאידך‪ ,‬לדעת הג"ר יוסף צב"י דושינסקי זצ"ל (שו"ת‬ ‫לשלשה‪ .‬וכך מקובל במשפחתו דור אחר דור מזקנו הגר"א‬ ‫מהרי"ץ חלק א סימן כא‪ ,‬את שמו השני חתם בראשי‬ ‫מוילנא‪ ,‬שלא לתת לשלישי מאכל אחר כדי לצרפו לזימון‪.‬‬ ‫תיבות‪ ,‬צב"י = צבי בן ישראל‪ ,‬מכיון שהיה בנו של ר' ישראל‬ ‫אמנם מנהג העולם אינו כן‪ ,‬כמו שכתב המשנה ברורה (ס"ק‬ ‫דושינסקי)‪ ,‬והגר"מ שטרנבוך שליט"א (תשובות והנהגות‬ ‫כב) ש"עכשיו נוהגים" לתת לו לכתחילה לשתות או לאכול‬ ‫חלק א סימן קפג‪ ,‬וזאת הברכה פרק יד אות ד)‪ ,‬תה וקפה‬ ‫איזה דבר‪.‬‬ ‫עם סוכר מצטרפים לזימון‪ ,‬ואפילו לזימון של שלשה‪ .‬וטעם‬ ‫והקשה הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שיעורי הגרי"ש אלישיב‪,‬‬ ‫הדבר ביאר המהרי"ץ‪ ,‬שכן התה הוא משקה מזין‪ ,‬שהוא‬ ‫ברכות דף מח‪ ,).‬בשלמא בעשרה‪ ,‬שיש בו הזכרת השם‪ ,‬יש‬ ‫מבושל בעשבים מזינים‪.‬‬ ‫לחוש לברכה לבטלה‪ ,‬אבל בזימון של שלשה מה איסור יש‬ ‫אלא שהדגיש הגר"מ שטרנבוך‪ ,‬שאין לצרף בשתיית‬ ‫לזמן מספק‪ ,‬ולמה לא יתנו לו לאכול ויצטרף עמהם‪ .‬ורצה‬ ‫תה חם‪ ,‬שיש בזה שתי קולות‪ .‬האחת‪ ,‬עצם הצירוף לזימון‬ ‫לומר שדברי השולחן ערוך אמורים במקום שנוהגים כעיקר‬ ‫בשתיה בלא פת‪ .‬והשניה‪ ,‬ששתיית תה חם נמשכת בדרך‬ ‫מצות זימון‪ ,‬שהמזמן מוציא את המסובין בברכת המזון‪.‬‬ ‫כלל יותר מהראוי‪ ,‬ואינו שותה רביעית בכדי שתיית רביעית‪,‬‬ ‫ואין מוציאים את מי שיודע לברך אלא כשיש זימון‪ ,‬ולכן‬ ‫וכידוע שנחלקו הפוסקים האם מברכים ברכה אחרונה על‬ ‫לכתחילה אין להיכנס לספק זימון‪ ,‬שמא יוציא המזמן את‬ ‫שתיה כזו‪" ,‬וכללא היא דתרי קולי לא מקילינן"‪ .‬ולכן אין‬ ‫חבריו שלא כדין‪ .‬אבל לדידן‪ ,‬שכל אחד מברך לעצמו‪ ,‬אין‬ ‫סומכים לזמן אלא כששתה רביעית בתוך שיעור שתיית‬ ‫חשש‪ ,‬ויזמנו מספק‪ .‬אלא שמלשון המשנה ברורה (ס"ק כב)‬ ‫רביעית‪.‬‬ ‫משמע שלא הבין כך‪ ,‬שתלה את המנהג בכך שפוסקים כדעה‬ ‫וכתב בספר וזאת הברכה (פרק יד אות ד)‪ ,‬מאחר שרבו‬ ‫האחרונה‪ ,‬ולא בכך שבזמננו כל אחד מברך לעצמו‪ ,‬והניח‬ ‫המקילים‪ ,‬שתה וקפה מועילים לצירוף אם שתו רביעית‬ ‫הדבר בצריך ביאור‪.‬‬ ‫בכדי שתיית רביעית‪ ,‬יכולים בני אשכנז לסמוך עליהם‪ .‬וזאת‬ ‫ובהערה שם הביא מדברי הבגדי ישע (סימן קפח ס"ק‬ ‫בצירוף דעת המגן אברהם (סימן קצז ס"ק ו)‪ ,‬המובא במשנה‬ ‫יא)‪ ,‬שאף שמותר לומר "ברוך שאכלנו משלו" דרך שבח‬ ‫ברורה (סימן קצז ס"ק יב)‪ ,‬שאף מים מועילים לצירוף‪,‬‬ ‫והודיה כמה פעמים שירצה‪ ,‬מכל מקום האומרו דרך חובה‬ ‫וכדבריו פסקו הגר"ז והחיי אדם‪.‬‬ ‫וברכה‪ ,‬אסור לאומרו לבטלה ויש בו משום "לא תשא"‪ ,‬ולכן‬ ‫משקאות ממותקים‪ :‬מים ממותקים‪ ,‬כגון לימונדה‪,‬‬ ‫אסור לאומרו מספק‪ .‬ולפי זה‪ ,‬אף בזימון של שלשה‪ ,‬שאין בו‬ ‫טמפו‪ ,‬קולה‪ ,‬סודה ושאר סוגי משקאות קלים‪ ,‬כיון שעיקרם‬ ‫הזכרת השם‪ ,‬יש חשש לברכה לבטלה‪.‬‬ ‫מים ואינם מזינים יותר מן המים‪ ,‬נקטו המהרש"ג (שו"ת‬ ‫‪4‬‬ ‫קפט)‪ ,‬שאם אחד מהשלשה מקפיד שלא לאכול מהמצות‬ ‫מהרש"ג חלק ב סימן קפ אות ג)‪ ,‬האור לציון (חלק ב פרק מו‬ ‫של חבירו‪ ,‬אינם מצטרפים‪ .‬וכתבו בשבט הלוי (חלק ח סימן‬ ‫אות לב)‪ ,‬הגרי"י פישר זצ"ל והגר"מ שטרנבוך שליט"א (וזאת‬ ‫קיז) ובתשובות והנהגות (חלק ד סימן ק)‪ ,‬שלשה שאכלו על‬ ‫הברכה פרק יד אות ד)‪ ,‬שאין בהם חשיבות להצטרף לזימון‪.‬‬ ‫שולחן אחד‪ ,‬אחד מהם אכל מצות יד‪ ,‬ושנים אכלו מצות‬ ‫מאידך‪ ,‬הערוך השלחן (סימן קצז סעיף ה) מצדד‬ ‫מכונה‪ ,‬והאחד מקפיד שלא לאכול משל חבריו‪ ,‬יברך ברכת‬ ‫שמצטרפים‪ ,‬שכן יש בהם חשיבות קצת‪ .‬וכתב בוזאת הברכה‬ ‫הזימון מי שאוכל משני מיני המצות‪ ,‬ולא המקפיד‪ ,‬ואם שני‬ ‫(פרק יד אות ד)‪ ,‬כיון שרבים מחמירים בדבר‪ ,‬אין לזמן בהם‬ ‫הצדדים מקפידים זה על זה‪ ,‬אין מצטרפים כלל‪.‬‬ ‫בשם בעשרה‪ ,‬מספק הזכרת השם לבטלה‪ ,‬אבל לזימון של‬ ‫איסור לחולה מסוכן‪ :‬אכל דבר איסור במקום סכנה‪ ,‬כתב‬ ‫שלשה אפשר לצרפם‪ .‬וזאת על פי המשנה ברורה (סימן קצג‬ ‫השולחן ערוך (סימן קצו סעיף ב) שמברכים עליו‪ .‬והוסיף‬ ‫ס"ק כו)‪ ,‬שבכל מקום שיש ספק אם צריך לזמן‪ ,‬בשלשה‬ ‫הלבוש (סימן קצו סעיף ב) שאף מזמנים עליו כעל היתר‬ ‫יזמנו‪ ,‬ובעשרה יש לחוש להזכרת השם לבטלה‪ ,‬ולכן יזמנו‬ ‫גמור‪ ,‬שבמקום פיקוח נפש אין זו עבירה‪ .‬ובמור וקציעה‬ ‫בלא שם‪ ,‬שהרי בדיעבד יוצאים בעשרה אף אם לא הזכירו‬ ‫(סימן קצו ד"ה ועדיין צריך אני למודעי) כתב שהחולה‬ ‫את השם‪.‬‬ ‫שהותר לו לאכול איסור‪ ,‬רשאי לזמן בצירוף הבריאים‪,‬‬ ‫‪6 .6‬אין אוכלים זה עם זה‬ ‫והחולה יזמן ולא הבריאים‪ ,‬שהחולה יכול לאכול ממאכל‬ ‫איסור והיתר‪ :‬שלשה שאכלו כאחד‪ ,‬ואחד מהם נזהר‬ ‫הבריאים ואילו הבריאים אינם יכולים לאכול ממאכל‬ ‫מפת עובד כוכבים ואחד אינו נזהר‪ ,‬או שאחד מהם כהן‬ ‫החולה‪.‬‬ ‫ואוכל חלות (ראה שו"ע יו"ד סימן שכב סעיף ה‪ ,‬מהו האופן‬ ‫מאידך לדעת הפרי מגדים (משבצות זהב סימן קצו ס"ק‬ ‫שמותר לכהן לאכול חלה בזמן הזה) והשאר ישראלים‪,‬‬ ‫א‪ ,‬וראש יוסף ברכות ריש פרק שלשה‬ ‫פסק השולחן ערוך (סימן קצו סעיף ג)‬ ‫שאכלו ד"ה אם ג) האוכל איסור אף‬ ‫שמצטרפים‪ .‬שאף שהנזהר אינו יכול‬ ‫שמברך אין מזמנים עליו‪ ,‬ואפילו באופן‬ ‫לאכול מפתו של שאינו נזהר‪ ,‬והישראל‬ ‫שרק אחד מהם אכל איסור‪ .‬וכן דייק‬ ‫אינו יכול לאכול מחלות הכהן‪ ,‬מכל מקום‬ ‫מלשון השולחן ערוך‪ ,‬שכתב "מברכים"‬ ‫מי שאינו נזהר יכול לאכול עם הנזהר‪,‬‬ ‫ולא "מזמנים"‪.‬‬ ‫והכהן עם הישראל‪.‬‬ ‫יום הכיפורים‪ :‬שלשה שאינם יכולים‬ ‫וכתב המשנה ברורה (סימן קצו ס"ק‬ ‫לצום ביום הכיפורים ואכלו יחד‪ ,‬דעת‬ ‫ט) שהוא הדין באחד שאוכל גבינה ושנים‬ ‫הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שיעורי הגרי"ש אלישיב‪ ,‬ברכות דף‬ ‫שאוכלים בשר‪ ,‬שמצטרפים‪ ,‬שהאוכל גבינה יכול לאכול‬ ‫מה‪ ).‬שאין מזמנים‪ ,‬כיון שהיום אסור באכילה אין אכילתם‬ ‫מלחמם אף שהוא מלוכלך בבשר‪ ,‬אם יקנח פיו וידיחנו‪.‬‬ ‫חשובה להצטרף‪ .‬וכן כתב במשנת יוסף (חלק יג סימן ר)‪,‬‬ ‫והמנהג שהאוכל גבינה הוא המברך ברכת הזימון ולא‬ ‫והוכיח כן מסעודה מפסקת בערב תשעה באב‪ ,‬שכתב‬ ‫להיפך‪ ,‬שהוא הגורם לזימון‪.‬‬ ‫השולחן ערוך (סימן תקנב סעיף ח) שאין יושבים בה שלשה‬ ‫הנוהגים שלא לאכול בשר בתוך חצי שעה לאחר חלב‪,‬‬ ‫יחד‪ ,‬כדי שלא יתחייבו בזימון‪ .‬והטעם‪ ,‬שאין זו סעודת קבע‪,‬‬ ‫דעת הגרי"י פישר זצ"ל (זימון כהלכתו פרק יד ס"ק ד) שבתוך‬ ‫שכל אחד יושב בדאבון נפש ואוכל פתו‪ .‬והוא הדין באוכל‬ ‫חצי שעה אינם מצטרפים‪ ,‬ולאחר חצי שעה מצטרפים‪.‬‬ ‫ביום הכיפורים‪ ,‬שאף שהותר לו ומצוה היא להחיות נפשו‪,‬‬ ‫עוד כתב המשנה ברורה (סימן קצו ס"ק ט)‪ ,‬מראש‬ ‫מכל מקום דומה באכילתו כמי שכפאו שד‪ ,‬שבעל כרחו הוא‬ ‫חודש אב עד תשעה באב‪ ,‬שאין אוכלים בשר אלא בסעודת‬ ‫אוכל‪ .‬והגרש"ז אויערבאך זצ"ל (שמירת שבת כהלכתה פרק‬ ‫מצוה ויש שנזהרים גם מזה‪ ,‬הנזהרים מבשר אף בסעודת‬ ‫לט הערה קיא) כתב שראוי שלא יאכלו יחד‪ ,‬ואם אכלו יש‬ ‫מצוה ואוכלים מאכלי חלב אינם מצטרפים עם אוכלי בשר‪,‬‬ ‫להסתפק אם יזמנו‪.‬‬ ‫שאינם יכולים לאכול יחד‪ .‬אלא אם כן אכלו כזית פת קודם‬ ‫ונידון נוסף הוא בחולה צליאק שאינו יכול לאכול פת‪,‬‬ ‫שהתחילו האחרים לאכול בשר עם לחמם‪ ,‬שאז עדיין יכלו‬ ‫אם מצטרף לזימון‪ ,‬וכן בחתן רגיש לגלוטן‪ ,‬אם מברכים שבע‬ ‫לאכול יחד‪ .‬או שאחד מבני הסעודה אכל כזית לחם שאינו‬ ‫ברכות בסעודתו‪ .‬ועיין בזה במאמר נפלא מאת הג"ר עקיבא‬ ‫מלוכלך לא בבשר ולא בחלב‪ ,‬שהוא מצרף את כולם‪ ,‬שהרי‬ ‫משה שיינברגר שליט"א (צהר חוברת טז עמוד תקא)‪,‬‬ ‫כולם יכולים לאכול מלחמו‪.‬‬ ‫ובבירורו הבהיר של הג"ר דוד שרייבר שליט"א (קונטרס‬ ‫מצות בפסח‪ :‬כתב בהליכות אבן ישראל (מועדים עמוד‬ ‫צליאק בהלכה עמודים ח‪-‬י)‪ ,‬ניתן להשיג במערכת הילכתא‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם ברכת המזון טעונה כוס‪,‬‬ ‫‪ .‬אצירוף לעשרה‪ :‬שבעה שאכלו פת ושלשה שאכלו‬ ‫כזית ירק או שתו רביעית מצטרפים לזימון בעשרה‬ ‫ביחיד‪ ,‬בשלשה ובעשרה?‬ ‫ואומרים "שאכלנו"‪ ,‬אבל ששה אינם מצטרפים‪,‬‬ ‫האם יש חיוב גמור לזמן‬ ‫דרובא דמינכר בעינן‪ .‬והמזמן יהיה מאוכלי הפת‪,‬‬ ‫בכוס‪ ,‬או שאינו אלא מצוה‬ ‫ולדעת החזו"א אין זה אלא לכתחילה‪.‬‬ ‫מן המובחר? מה הטעם‬ ‫‪ .‬בעל מי החיוב‪ :‬המצטרף עצמו אינו חייב בזימון‪ ,‬אבל‬ ‫שבזמננו רבים לא נהגו לברך‬ ‫אוכלי הפת חייבים לזמן‪ .‬ויש אומרים שאף המצטרף‬ ‫על הכוס?‬ ‫חייב‪ .‬ויש אומרים שאף אוכלי הפת אינם חייבים‪.‬‬ ‫על איזה משקה מברכים‪,‬‬ ‫‪ .‬גצירוף לשלשה‪ :‬בצירוף לשלשה יש אומרים שאינו‬ ‫האם דווקא על יין או‬ ‫מצטרף אלא בכזית פת‪ .‬יש אומרים שמצטרף בכזית‬ ‫שמספיק גם חמר מדינה‪ ,‬ומה נחשב חמר מדינה בזמננו?‬ ‫דגן אף שאינו פת‪ .‬ויש אומרים שמצטרף אף בירק‬ ‫מקורות‪ :‬גמרא (ברכות דף נא‪-.‬נב‪ .‬פסחים דף קה‪ :‬דף‬ ‫או במשקה‪ .‬ולכן לדעת השו"ע לכתחילה יזקיקוהו‬ ‫קיז‪ ;):‬רמב"ם (הלכות ברכות פרק ז הלכה טו) והגהות‬ ‫לאכול כזית פת‪ .‬ואם אינו רוצה‪ ,‬לא יתנו לו מאכל‬ ‫מימוניות (אות ס); שולחן ערוך (אורח חיים סימן קפב‬ ‫אחר‪ ,‬ובדיעבד אם אכל יזמנו עמו‪ .‬וכתב המשנ"ב‬ ‫סעיפים א‪-‬ב) ומשנה ברורה (ס"ק ד); אגרות משה (יורה‬ ‫שאם אינו רוצה לאכול פת‪ ,‬המנהג לתת לכתחילה‬ ‫דעה חלק ג סימן נב אות ג); אור לציון (חלק ב פרק מו‬ ‫לשתות או לאכול איזה דבר‪.‬‬ ‫סעיף כ); אלא ד' אמות (פרק כא סעיף א)‪.‬‬ ‫‪ .‬דשתה משקה‪ :‬השותה מים אינו מצטרף‪ ,‬ולדעת‬ ‫המג"א גם השותה מים מצטרף‪ .‬משקה חשוב כגון יין‬ ‫במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא‪ ,‬הקוראים‬ ‫הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה‪,‬‬ ‫או מיץ פירות טבעי ודאי מצטרף‪ .‬משקאות שעיקרם‬ ‫מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם‪ ,‬טלפון‪ ,‬מקום לימוד)‪.‬‬ ‫מים‪ ,‬כגון תה‪ ,‬קפה ומשקאות קלים‪ ,‬נחלקו הפוסקים‪.‬‬ ‫התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב‪.‬‬ ‫ויש שהכריעו‪ ,‬תה וקפה מצטרפים כששתה רביעית‬ ‫•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות‪.‬‬ ‫בכדי שתיית רביעית‪ .‬משקאות ממותקים מצטרפים‬ ‫•קו 'הילכתא' טלפון ‪ 02-5377085‬שלוחה ‪4‬‏‬ ‫לשלשה‪ ,‬ובעשרה יזמנו בלא הזכרת השם‪.‬‬ ‫•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא'‬ ‫•חדר 'קול הלשון'‪ ,‬ישיבת מיר ירושלים‪ ,‬תיבת 'הילכתא'‬ ‫‪ .‬האין אוכלים זה עם זה‪ :‬הכלל הוא כל שאחד מהם‬ ‫•במייל ‪5047867@gmail.com‬‬ ‫יכול לאכול ממאכל חבירו מצטרפים‪ ,‬ואם שניהם‬ ‫לזכרון עולם בהיכל ד'‬ ‫אינם יכולים לאכול זה עם זה אין מצטרפים‪ .‬ומי‬ ‫הגיליון הוקדש לעילוי נשמת‬ ‫שיכול לאכול משל כולם הוא המזמן‪ .‬ואכילה באיסור‬ ‫ר' יונתן ב"ר שמואל חיים המלי ז"ל‬ ‫במקום סכנה‪ ,‬או ביום הכיפורים‪ ,‬נחלקו האחרונים אם‬ ‫נלב"ע ט"ו חשון תנצב"ה‬ ‫חשובה להצטרף‪.‬‬ ‫"זימון על הכוס"‬ ‫גם גיליון זה הוגה בסיוע‬ ‫מקרא פלוס · תוכנת ההגהה‬ ‫לפרטים ולהצעת מחיר‬ ‫‪plus.mikrabooks.co.il‬‬ ‫ביינוש קרליבך ‪058-7179103‬‬ ‫של הוצאת ״מקרא״ · דוגמה חינם לכל ספר ועלון‬ ‫מכון הילכתא‬ ‫מענה אנושי‪ 02-5350-535 :‬מייל‪5047867@gmail.com :‬‬ ‫לקבלת הגיליון במייל‪5047867@gmail.com :‬‬