עומק הפשט · Omek Hapshat — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד ,יום ג' פרשת חיי שרה ,כ"ג חשון תשפ"ז 534
גדולה לגימה שמקרבת בגדר האכילה המצרפת לזימון
קירוב לבבות :כוחה של אכילה משותפת לקרב
לבבות ,משום כך למדנו בגמ' (עבודה זרה דף לה:
לו ):שהרחיקונו חז"ל מלאכול עם נכרים ואסרו את ַצ ִּד יק אֹכֵ ל ְל ׂש ַֹב ע נַ ְפ ׁשֹו
פיתם ,שלא יביא הקירוב לידי קשר איתם .ולהיפך,
אכילה קלושה :בהמשך לסדרת הגיליונות "זימון כהלכה"
מצוה לסעוד עם תלמידי חכמים ,כמפורש ברמב"ם
נעסוק הפעם בשאלה המצויה מאוד :שנים שאכלו פת ,והשלישי
(הלכות דעות פרק ו הלכה ב) שאכילה ושתיה עם
אכל עמהם ירק או שתה עמהם משקה ,האם מצטרף עמהם
תלמידי חכמים ,הרי זה בכלל מצות דבקות בחכמים,
לזימון .כבר נגענו בזה בקיצור בגיליון ,527שעסק בנושא
הנלמד מהפסוק (דברים פרק י פסוק כ) ּובֹו ִת ְד ָּבק.
"צירוף המסובין לזימון" ,ועתה נרחיב בו את היריעה.
וכתוב בגמ' (סנהדרין דף כג ).וכעין זה במכילתא
השאלה נוגעת למעשה במצבים רבים .בחדר האוכל של
(משפטים פרשה כ) כך היו נקיי הדעת שבירושלים
הישיבה ,למשל ,שני בחורים אכלו לחם והשלישי הסתפק
עושין :לא היו נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעין מי
בחביתה וסלט ,או בכוס קפה ומעט עוגיות[ .לגבי הנושא האם
מסב עמהן.
ובאיזה אופן מצטרפים לזימון בחדר האוכל ,ראה גיליון 528
ואמרו בגמ' (סנהדרין דף קג-:קד ).גדולה לגימה, בנושא "זימון בעולם הישיבות"] .וכן בסעודת שבע ברכות בבית,
שהרחיקה שתי משפחות מישראל (עמון ומואב), כשיושבים תשעה סועדים וקוראים לשכן להשלים מנין קודם
שנאמר (דברים פרק כג פסוק ה) ַעל ְּד ַבר ֲא ֶׁשר ֹלא ברכת המזון ,יש לדעת מה יגישו לו כדי שיוכל להצטרף לזימון.
ּוב ַּמיִ ם .ורבי יוחנן דידיה אמר: ִק ְּדמּו ֶא ְתכֶ ם ַּבּלֶ ֶחם ַ
ויש לברר בזה כמה דברים .האם יש לחלק בין זימון בשלשה
מרחקת את הקרובים (עמון ומואב ,בני לוט קרובו
של אברהם) ,ומקרבת את הרחוקים (יתרו ,שבשכר
ִק ְר ֶאן לֹו וְ יֹאכַ ל לָ ֶחם שמות פרק ב פסוק כ ,זכו בני סימן טוב ומזל טוב
בניו לשבת בלשכת הגזית) ,וכו'. מתוך רגשי שמחה והוקרה הננו לשגר ברכת מזל טוב
ועוד אמרו בגמ' (חולין דף ד ):על הפסוק (דברי חמה ולבבית לכבוד איש החסד והמעש ,העומד לימין
יתהּו ,אין הסתה בדברים
הימים ב פרק יח פסוק ב) וַ יְ ִס ֵ כל דבר שבקדושה בנפש חפצה וביד רחבה
כי אם באכילה ובשתיה (אחאב זבח צאן ובקר לרוב ה"ה ידידנו הדגול והנכבד הר"ר יהודה כהן שליט"א
ליהושפט ,ובכך הסיתו ושכנעו לעלות עמו למלחמה
ברמות גלעד). לרגל שמחת אירוסי בנו היקר
ומעתה אפשר לומר ,כיון שתכלית הזימון היא החתן המופלג כמר מנחם מנדל הי"ו
שיתחברו הסועדים באגודה אחת לברך את בורא עב"ג בת הר"ר משה לינדר שליט"א
עולם על האכילה ,כמו שכתוב (דברים פרק ח פסוק יהי רצון שיעלה הזיווג יפה ,ויזכו החתן והכלה לבנות
ּוב ַרכְ ָּת ,אין חיבור זה נעשה אלא
י) וְ ָאכַ לְ ָּת וְ ָׂש ָב ְע ָּת ֵ
בית נאמן בישראל ,בית שכל הליכותיו נקבעות על
על ידי אכילה שיש בכוחה לקרב את הלבבות .וזהו
פי ההלכה ,ויזכו המחותנים לרוות מהם ומכל יוצאי
עיקר בירורו של הגיליון שלפנינו ,איזו אכילה ושתיה
נחשבת לגימה חשובה המצרפת את הסועדים חלציהם רוב נחת דקדושה ,מתוך הרחבה ושמחה כל
ומקרבת את לבם לברך את השם יחד. הימים
בברכת התורה המברכים מקרב לב
עקיבא יוסף לוי מכון "הילכתא – לדעת לחיות כהלכה"
1
אולם במקור חיים (לחוות יאיר ,בקיצור ההלכות על לזימון בעשרה .איזו אכילה ואיזו שתיה מועילות לצירוף.
סימן קצז סעיף ב) כתב :שגם השותה הכוס אסור לברך ברכה ואם המצטרף נמנה עמהם ,האם חייבים לזמן או שאינו אלא
אחרונה ולצאת ,אא"כ ישאר שיעור זימון בלעדיו אז רשאי רשות ,והאם המצורף עצמו יכול להיות המזמן.
ללכת מתי שירצה .וזה לשון שולחן ערוך הרב (סימן קצז 1 .1צירוף ל"זימון בעשרה"
סעיף ד) "המצטרף צריך ליזהר שלא לברך ברכה אחרונה עד רוב אוכלי פת :בגמרא (ברכות דף מח .מח ):אמרו :תשעה
שיזמנו עליו" .ולפי זה כתב בפסקי תשובות (סימן קצז אות שאכלו דגן ואחד אכל ירק ,מצטרפין .אמר רבי זירא ,בעאי
ג) ,שמשעה שצירפו אוכלי הפת את אוכל הירק חלה עליהם מיניה מרב יהודה :שמנה מהו ,שבעה מהו ,והשיבו לא שנא.
חובת זימון ,ולכן אסור לו לברך ברכה אחרונה וללכת ,אלא ועל ששה לא שאל ,שהיה פשוט לו שאין מצטרפים ,כיון
אם כן נשארו שם שלשה או עשרה בלעדיו. שצריך "רובא דמינכר".
ונפקא מינה בזה ,שאם כבר בירך המצטרף ברכה וכך נפסק בשולחן ערוך ובמשנה ברורה (סימן קצז סעיף
אחרונה ,שוב אין מזמנים עליו" ,דכבר נסתלק מהם" (משנה ב) ,שבעה שאכלו פת ,ושלשה שאכל כל אחד מהם כזית
ברורה סימן קצז ס"ק ט בשם המגן אברהם ס"ק ד) .ולכן ירק מטובל בציר או שתה רביעית משקה ,מצטרפים לזימון
לדעת הסוברים שאין עליו חיוב ,יכול הוא להסתלק מן בהזכרת השם ואומרים "שאכלנו" .אבל אם רק ששה אכלו
הזימון בכך שיברך ברכה אחרונה ,ולדעת הסוברים שיש פת וארבעה אכלו ירק ,אין מצטרפים ,שאין כאן רוב הניכר
עליו חיוב אסור לו לעשות כן. של אוכלי פת.
אוכלי הפת :מדברי המשנה ברורה (סימן קצז ס"ק כא) ובשו"ת גינת ורדים (אורח חיים כלל א סימן י) נשאל על
נראה שאוכלי הפת חייבים בזימון ,ולא רשאים בלבד ,שכתב סעודה שלישית שבה אכלו פת הבאה בכסנין ,ורק אחד אכל
שבמקום שנחלקו אם הצירוף מועיל לא יתנו לשלישי פת גמורה ,אם יזמן אותו שאכל פת .והשיב שאין מזמנים
לאכול דבר אחר" ,כדי שלא להכניס עצמן לספק חיוב". בשם אלא כשאכלו שבעה פת גמורה ,ולא פת הבאה בכיסנין,
משמע שבמקום שהצירוף מועיל ,חייבים לזמן. והמזמן יהיה מאוכלי הפת.
וכן יש להוכיח ,ממה שנפסק בשולחן ערוך (סימן קצד שיעור כזית :אף שאוכל הירק אינו מברך ברכת המזון,
סעיף א) שלשה שאכלו כאחד ,ושכח אחד מהם ובירך לעצמו, מצטרף הוא לזימון ועונה "ברוך שאכלנו משלו" .ודוקא
השנים מזמנים עמו ,והוא אומר "ברוך שאכלנו משלו" ,והם כשאכל כזית ,ובטעם הדבר יש שני ביאורים .האחד ,שהוא
יוצאים ידי חובת זימון והוא אינו יוצא .ובביאור הלכה (ד"ה אומר "שאכלנו" ,ואין אכילה פחותה מכזית .והשני ,שצריך
אחד מהם) ,הביא מהאליה רבה ספק בשנים שאכלו פת שיהא מחויב על כל פנים באיזו ברכה אחרונה ,ובפחות
והשלישי שתה רביעית משקה ,ושכח אחד מאוכלי הפת מכזית אינו מחויב לברך ברכה אחרונה כלל .וגם השתיה
ובירך לעצמו ,אם יכולים אוכל הפת שנשאר והשותה לזמן בכלל אכילה היא ,ולכן גם השותה יכול לומר "שאכלנו".
עם זה שכבר בירך" ,או דילמא כיון דאין כאן רק אחד שחייב
מדינא בזימון ,לא" ,וסיים "וכן מסתבר" .והביא הביאור הלכה
2 .2חיוב או רשות?
יסוד הספק :לאחר שהצטרף באכילת ירק או בשתיית
שכן דעת הברכי יוסף ,המאמר מרדכי והמגן גבורים.
משקה ,יש לברר אם נעשו המסובין חייבים בזימון ,או שאין
ומוכח בביאור הלכה פשיטות לשתי החקירות .אוכל
כאן אלא רשות לזמן אם ירצו .וכבר העיר בזה הגרח"פ
הפת קרוי "חייב מדינא בזימון" ,ואילו השותה משקה אין
שיינברג זצ"ל (חידושי בתרא על השולחן ערוך סימן קצז
עליו חיוב כלל .כלומר ,שהמצטרף מכניס את אוכלי הפת
סוף סעיף ב)" :ויש לחקור אם יש חיוב זימון על שאר שאכלו
בחיוב זימון ,אבל הוא עצמו אינו מתחייב בזימון.
ירק ,או שהוא רק רשות שיכולים להצטרף" .והשאלה
אולם בקצות השלחן (סימן מה ס"ק י) הוסיף ,שאם נחלקת לשתיים ,דין המצטרף עצמו ודין אוכלי הפת.
המצטרף אינו חייב ,אף אוכלי הפת אינם חייבים" ,כיון
המצטרף :דעת הפרי מגדים (אשל אברהם סימן קצז
שהג' אינו מחויב ובידו לבטל הזימון איך אפשר לחייב את
ס"ק יא) שהמצטרף באכילת ירק אינו חייב בזימון ,ומטעם
השנים ,וצריך לומר דבצירוף אוכל ירק הזימון הוא רשות".
זה כתב שאינו יכול לזמן ולהוציא את אוכלי הפת ,כדין אינו
וכן נקט הגרי"י פישר זצ"ל (זימון כהלכתו פרק ג הערה ה).
מחויב בדבר שאינו מוציא אחרים ידי חובתם ,וכמו שיתבאר
ויש לעיין לפי זה ,מדוע כתב השולחן ערוך (סימן קצז סעיף
להלן .וכן ביררו ונקטו להלכה בקצות השלחן (סימן מה
ג) שבשלשה "לא יתנו לו לשתות ולא מאכל אחר" ,והרי אם
בדי השלחן ס"ק י ,יא) ובמנחת צבי (זימון סימן כד אות ד),
הזימון רשות בלבד ,יתנו לו לאכול ולא יזמנו.
שהמצטרף אינו מחויב בזימון.
2
אבל לדעת המשנה ברורה (מחלוקתם הובאה בהרחבה והגר"ח קניבסקי זצ"ל נשאל בזה כמה פעמים .במילי
בגיליון 531בנושא "חיוב שמיעת המזמן") ,שגם בעשרה מעלייתא (אות יט) השיב" :לכאו' יש חיוב וצ"ע" .ובשאלת
צריכים המסובין לשמוע מן המזמן עד הזן ,נמצא שגם רב (חלק ב פרק יז אות מג) נשאל אם המצטרף במיני
בעשרה ברכת הזן היא חלק מן הזימון .ואוכל הירק ,שאינו תרגימא רשאי לילך לדרכו ,והשיב" :יתכן שנתחייב בזימון
מחויב בברכה זו ,אינו יכול לזמן אף בדיעבד. וצ"ע" .ובהליכות חיים (חלק ב אות קיז) נשאל על שנים
4 .4צירוף ל"זימון בשלשה" שאכלו ובא אורח ואכל מזונות ,אם חייבים לזמן ,רשאים או
שלוש שיטות :עד כאן נתבאר דין הצירוף לעשרה ,אבל אסורים ,והשיב" :מצוה שיזמנו".
בזימון של שלשה הדין חמור יותר ,כאשר בשולחן ערוך 3 .3מי מזמן בצירוף?
(סימן קצז סעיף ג) ,ובמשנה ברורה (שם) הובאו בזה שלוש אחד מאוכלי הפת :כתב השולחן ערוך (סימן קצז סעיף
שיטות הראשונים ,באיזו אכילה הוא נמנה. ב) בזימון של עשרה שמקצתם אכלו ירק ,צריך המברך
דעה ראשונה; היא שיטת הרמב"ם (הלכות ברכות פרק להיות אחד מאוכלי הפת .וביאר המשנה ברורה (סימן קצז
ה הלכה ח) ,שאינו מצטרף לשלשה עד שיאכל כזית פת. ס"ק יג) ,כיון שהמזמן מוציא את חבריו בברכת הזימון ,חמיר
וטעם החילוק ,שבעשרה חיוב הזימון קיים בלאו הכי מכח טפי משאר המצטרפים .וכל שכן לדעת הרמ"א (סימן ר סעיף
אוכלי הפת ,ואין צריכים למצטרף אלא להזכרת השם .אבל ב) ,שהמזמן אומר גם ברכת הזן ,וממילא אין אחד מאוכלי
בשלשה ,המצטרף הוא שמחדש את חובת הזימון ,ולכן צריך הירק יכול לזמן ,שהרי אינו מחויב בברכה זו.
שיאכל כזית פת המחייב אותו בברכת המזון (משנה ברורה ונחלקו הפוסקים אם דין זה מעכב .לדעת הפרי מגדים
ס"ק יז ,יח). (אשל אברהם סימן קצז ס"ק יא ,וראש
דעה שניה; היא שיטת הרי"ף (ברכות יוסף ברכות דף מח ).המצורף אינו
דף לה :בדפי הרי"ף) ,שדי בכזית דגן אף יכול לזמן ולהוציא את אוכלי הפת,
שאינו פת ,כגון דייסא שמברכים עליה אפילו כשרק הוא יודע לברך .וטעמו,
ברכה אחת מעין שלש. כיון שהמצורף אינו מחויב בזימון,
דעה שלישית; היא שיטת הר"י כמו שנתבאר ,הרי הוא ככל מי שאינו
בתוספות (ברכות דף מח .ד"ה תשעה), מחויב בדבר ,שאינו מוציא אחרים ידי
וכן כתב הרא"ש (ברכות פרק ז סימן כא), חובתם .ומכל מקום הניח הדבר בצריך
וכמפורש בירושלמי (ברכות פרק ז הלכה עיון.
ב) ,שגם בשלשה ,אפשר לצרף את האוכל אולם החזון איש (אורח חיים סימן
ירק או שאר מאכלים ,והוא הדין בשתיה. ל ס"ק יג ד"ה שו"ע) כתב שאין דין זה
וטעמם ,שכיון ששנים מהם אכלו פת ומחויבים בברכת אלא לכתחילה .ויסוד דבריו במחלוקת רב נחמן ורב ששת
המזון ,הקלו בצירוף גם בשלשה ,ובלבד שהשלישי אכל (ברכות דף מו ).עד היכן ברכת הזימון .לרב נחמן ברכת
כזית או שתה רביעית ,שמחייבים אותו על כל פנים בברכה הזימון עד "נברך" ,ואין בה מברכת המזון כלום ,ובזה גם
אחרונה (משנה ברורה ס"ק יח-כ). אוכל הירק שייך .ואף לרב ששת ,שברכת הזימון עד הזן,
ולהלכה הכריע השולחן ערוך ,שנים שאכלו ובא שלישי, כשמזמנים בעשרה אין המסובין צריכים לשמוע ברכת הזן
אם יכולים להזקיקו שיאכל כזית פת מוטב ,ואם אינו רוצה מן המזמן ,כפי שהביא בשם הטור ובבית יוסף (סימן ר).
לאכול פת לא יתנו לו לשתות ולא מאכל אחר ,ואם אירע ומחדש החזון איש ,שעיקר הזימון אינו תלוי בחיוב
שנתנו לו ,יזמנו עמו אף על פי שאינו רוצה לאכול פת .וביאר ברכת המזון .ומה שאמר השולחן ערוך שיהיה המברך
המשנה ברורה (ס"ק כא) שלכתחילה מזרזים אותו לאכול פת מאוכלי הפת ,הוא משום שנהגו שהמזמן מברך בקול את כל
כדי לצאת ידי דעה ראשונה ,ואם אינו רוצה אין נותנים לו ברכת המזון ומוציא בה את כל המסובין ,ואוכל הירק שאינו
כלל ,כדי שלא יכניסו עצמם לספק חיוב ,ובדיעבד חוששים מחויב בברכת המזון אינו יכול להוציא בה אחרים .ולכן
לדעה השניה ומזמנים עמו. לכתחילה יזמן אחד מאוכלי הפת ,ובדיעבד אם זימן המצורף
אולם כתב המשנה ברורה (ס"ק כב)" :ועכשיו נוהגים יצאו ידי זימון.
שאם לא רצה לאכול פת ,נותנים לו לכתחלה לשתות או ויש להבחין ,שקולא זו תלויה בחידוש הידוע של
לאכול איזה דבר ,וכדעה האחרונה" .והמצטרף מברך ברכה החזו"א ,שבעשרה אין צריך לשמוע ברכת הזן מן המזמן.
3
אחרונה על מה שאכל ,ואינו נפטר בברכת המזון של חבריו
5 .5איזה משקה מצרף? (שולחן ערוך סעיף ג) ,ומברך לאחר שגמר לשמוע את ברכת
מים :בשולחן ערוך (סימן קצז סעיף ב) נפסק שהשותה
הזימון (משנה ברורה ס"ק טו).
מים אינו מצטרף ,וביאר המשנה ברורה (ס"ק יב) שכן מים לא
ובטעם דברי המחבר ,שלכתחילה אין נותנים לשלישי
זייני ,ואינו חשוב להצטרף אפילו הוא צמא ורוצה לשתות.
לאכול או לשתות כדי לצרפו ,ורק אם כבר אכל או שתה
אולם המגן אברהם (ס"ק ו) חולק ,שגם שתיית מים הוא בכלל
מזמנים עמו ,ביאר בתשובות והנהגות (חלק א סימן קפג)
אכילה ויכול לומר "שאכלנו" ,והעתיקוהו כמה אחרונים
שכיון שנחלקו הפוסקים אם הצירוף מועיל בשלשה ,ואין
להלכה .ומכל מקום הביא המשנה ברורה שבספר בגדי ישע
לנו הכרעה בדבר ,מוטב שלא להכניס עצמנו לספיקות
ובמגן גבורים הסכימו לדעת השולחן ערוך שהשותה מים אין
מלכתחילה .משום כך אין נותנים לו לאכול כלל .ורק כשכבר
מצטרף ,וכן מצדד בספר חמד משה.
אכל או שתה ,חוששים לדעת הפוסקים שמצטרף ומזמנים
ולפי זה ,משקה חשוב שאינו על בסיס מים ,כגון רביעית
עמו .והביא מספר שלחן הטהור (סימן קצז סעיף ד בהגהה),
יין ,שכר ,חלב או מיץ פירות טבעי ,ודאי מועיל לצירוף.
כיון שלדעת רוב הראשונים אין השלישי מצטרף לשלשה,
ונחלקו הפוסקים ,מה הדין במשקאות חשובים קצת
אין לצרף על ידי אכילת ירק ,ואין הצירוף מצוה אלא עבירה.
שעיקרם מים.
והוסיף בתשובות והנהגות ,שלפי מנהגנו ,שאין מזכירים
תה וקפה :לדעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל (אור לציון חלק
את השם בזימון של שלשה ,אין בצירוף אלא שאחד מברך
ב פרק מו אות לב) והגרי"ש אלישיב זצ"ל (קובץ תשובות
לחבירו והלה משיב "ברוך שאכלנו משלו" בלא הזכרת השם.
חלק א סימן כב ,וישמע משה חלק א עמוד פ) ,השותה תה או
לכן נראה לו כשיטת המחבר ,שאין לקרוא לשלישי לאכול
קפה אינו מצטרף לזימון ,כיון שעיקרם מים.
דבר אחר לבד מפת ,אבל אם כבר אכל עמהם מצטרפים אף
מאידך ,לדעת הג"ר יוסף צב"י דושינסקי זצ"ל (שו"ת לשלשה .וכך מקובל במשפחתו דור אחר דור מזקנו הגר"א
מהרי"ץ חלק א סימן כא ,את שמו השני חתם בראשי מוילנא ,שלא לתת לשלישי מאכל אחר כדי לצרפו לזימון.
תיבות ,צב"י = צבי בן ישראל ,מכיון שהיה בנו של ר' ישראל אמנם מנהג העולם אינו כן ,כמו שכתב המשנה ברורה (ס"ק
דושינסקי) ,והגר"מ שטרנבוך שליט"א (תשובות והנהגות כב) ש"עכשיו נוהגים" לתת לו לכתחילה לשתות או לאכול
חלק א סימן קפג ,וזאת הברכה פרק יד אות ד) ,תה וקפה איזה דבר.
עם סוכר מצטרפים לזימון ,ואפילו לזימון של שלשה .וטעם
והקשה הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שיעורי הגרי"ש אלישיב,
הדבר ביאר המהרי"ץ ,שכן התה הוא משקה מזין ,שהוא
ברכות דף מח ,).בשלמא בעשרה ,שיש בו הזכרת השם ,יש
מבושל בעשבים מזינים.
לחוש לברכה לבטלה ,אבל בזימון של שלשה מה איסור יש
אלא שהדגיש הגר"מ שטרנבוך ,שאין לצרף בשתיית לזמן מספק ,ולמה לא יתנו לו לאכול ויצטרף עמהם .ורצה
תה חם ,שיש בזה שתי קולות .האחת ,עצם הצירוף לזימון לומר שדברי השולחן ערוך אמורים במקום שנוהגים כעיקר
בשתיה בלא פת .והשניה ,ששתיית תה חם נמשכת בדרך מצות זימון ,שהמזמן מוציא את המסובין בברכת המזון.
כלל יותר מהראוי ,ואינו שותה רביעית בכדי שתיית רביעית, ואין מוציאים את מי שיודע לברך אלא כשיש זימון ,ולכן
וכידוע שנחלקו הפוסקים האם מברכים ברכה אחרונה על לכתחילה אין להיכנס לספק זימון ,שמא יוציא המזמן את
שתיה כזו" ,וכללא היא דתרי קולי לא מקילינן" .ולכן אין חבריו שלא כדין .אבל לדידן ,שכל אחד מברך לעצמו ,אין
סומכים לזמן אלא כששתה רביעית בתוך שיעור שתיית חשש ,ויזמנו מספק .אלא שמלשון המשנה ברורה (ס"ק כב)
רביעית. משמע שלא הבין כך ,שתלה את המנהג בכך שפוסקים כדעה
וכתב בספר וזאת הברכה (פרק יד אות ד) ,מאחר שרבו האחרונה ,ולא בכך שבזמננו כל אחד מברך לעצמו ,והניח
המקילים ,שתה וקפה מועילים לצירוף אם שתו רביעית הדבר בצריך ביאור.
בכדי שתיית רביעית ,יכולים בני אשכנז לסמוך עליהם .וזאת ובהערה שם הביא מדברי הבגדי ישע (סימן קפח ס"ק
בצירוף דעת המגן אברהם (סימן קצז ס"ק ו) ,המובא במשנה יא) ,שאף שמותר לומר "ברוך שאכלנו משלו" דרך שבח
ברורה (סימן קצז ס"ק יב) ,שאף מים מועילים לצירוף, והודיה כמה פעמים שירצה ,מכל מקום האומרו דרך חובה
וכדבריו פסקו הגר"ז והחיי אדם. וברכה ,אסור לאומרו לבטלה ויש בו משום "לא תשא" ,ולכן
משקאות ממותקים :מים ממותקים ,כגון לימונדה, אסור לאומרו מספק .ולפי זה ,אף בזימון של שלשה ,שאין בו
טמפו ,קולה ,סודה ושאר סוגי משקאות קלים ,כיון שעיקרם הזכרת השם ,יש חשש לברכה לבטלה.
מים ואינם מזינים יותר מן המים ,נקטו המהרש"ג (שו"ת
4
קפט) ,שאם אחד מהשלשה מקפיד שלא לאכול מהמצות מהרש"ג חלק ב סימן קפ אות ג) ,האור לציון (חלק ב פרק מו
של חבירו ,אינם מצטרפים .וכתבו בשבט הלוי (חלק ח סימן אות לב) ,הגרי"י פישר זצ"ל והגר"מ שטרנבוך שליט"א (וזאת
קיז) ובתשובות והנהגות (חלק ד סימן ק) ,שלשה שאכלו על הברכה פרק יד אות ד) ,שאין בהם חשיבות להצטרף לזימון.
שולחן אחד ,אחד מהם אכל מצות יד ,ושנים אכלו מצות מאידך ,הערוך השלחן (סימן קצז סעיף ה) מצדד
מכונה ,והאחד מקפיד שלא לאכול משל חבריו ,יברך ברכת שמצטרפים ,שכן יש בהם חשיבות קצת .וכתב בוזאת הברכה
הזימון מי שאוכל משני מיני המצות ,ולא המקפיד ,ואם שני (פרק יד אות ד) ,כיון שרבים מחמירים בדבר ,אין לזמן בהם
הצדדים מקפידים זה על זה ,אין מצטרפים כלל. בשם בעשרה ,מספק הזכרת השם לבטלה ,אבל לזימון של
איסור לחולה מסוכן :אכל דבר איסור במקום סכנה ,כתב שלשה אפשר לצרפם .וזאת על פי המשנה ברורה (סימן קצג
השולחן ערוך (סימן קצו סעיף ב) שמברכים עליו .והוסיף ס"ק כו) ,שבכל מקום שיש ספק אם צריך לזמן ,בשלשה
הלבוש (סימן קצו סעיף ב) שאף מזמנים עליו כעל היתר יזמנו ,ובעשרה יש לחוש להזכרת השם לבטלה ,ולכן יזמנו
גמור ,שבמקום פיקוח נפש אין זו עבירה .ובמור וקציעה בלא שם ,שהרי בדיעבד יוצאים בעשרה אף אם לא הזכירו
(סימן קצו ד"ה ועדיין צריך אני למודעי) כתב שהחולה את השם.
שהותר לו לאכול איסור ,רשאי לזמן בצירוף הבריאים, 6 .6אין אוכלים זה עם זה
והחולה יזמן ולא הבריאים ,שהחולה יכול לאכול ממאכל איסור והיתר :שלשה שאכלו כאחד ,ואחד מהם נזהר
הבריאים ואילו הבריאים אינם יכולים לאכול ממאכל מפת עובד כוכבים ואחד אינו נזהר ,או שאחד מהם כהן
החולה. ואוכל חלות (ראה שו"ע יו"ד סימן שכב סעיף ה ,מהו האופן
מאידך לדעת הפרי מגדים (משבצות זהב סימן קצו ס"ק שמותר לכהן לאכול חלה בזמן הזה) והשאר ישראלים,
א ,וראש יוסף ברכות ריש פרק שלשה פסק השולחן ערוך (סימן קצו סעיף ג)
שאכלו ד"ה אם ג) האוכל איסור אף שמצטרפים .שאף שהנזהר אינו יכול
שמברך אין מזמנים עליו ,ואפילו באופן לאכול מפתו של שאינו נזהר ,והישראל
שרק אחד מהם אכל איסור .וכן דייק אינו יכול לאכול מחלות הכהן ,מכל מקום
מלשון השולחן ערוך ,שכתב "מברכים" מי שאינו נזהר יכול לאכול עם הנזהר,
ולא "מזמנים". והכהן עם הישראל.
יום הכיפורים :שלשה שאינם יכולים וכתב המשנה ברורה (סימן קצו ס"ק
לצום ביום הכיפורים ואכלו יחד ,דעת ט) שהוא הדין באחד שאוכל גבינה ושנים
הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שיעורי הגרי"ש אלישיב ,ברכות דף שאוכלים בשר ,שמצטרפים ,שהאוכל גבינה יכול לאכול
מה ).שאין מזמנים ,כיון שהיום אסור באכילה אין אכילתם מלחמם אף שהוא מלוכלך בבשר ,אם יקנח פיו וידיחנו.
חשובה להצטרף .וכן כתב במשנת יוסף (חלק יג סימן ר), והמנהג שהאוכל גבינה הוא המברך ברכת הזימון ולא
והוכיח כן מסעודה מפסקת בערב תשעה באב ,שכתב להיפך ,שהוא הגורם לזימון.
השולחן ערוך (סימן תקנב סעיף ח) שאין יושבים בה שלשה הנוהגים שלא לאכול בשר בתוך חצי שעה לאחר חלב,
יחד ,כדי שלא יתחייבו בזימון .והטעם ,שאין זו סעודת קבע, דעת הגרי"י פישר זצ"ל (זימון כהלכתו פרק יד ס"ק ד) שבתוך
שכל אחד יושב בדאבון נפש ואוכל פתו .והוא הדין באוכל חצי שעה אינם מצטרפים ,ולאחר חצי שעה מצטרפים.
ביום הכיפורים ,שאף שהותר לו ומצוה היא להחיות נפשו, עוד כתב המשנה ברורה (סימן קצו ס"ק ט) ,מראש
מכל מקום דומה באכילתו כמי שכפאו שד ,שבעל כרחו הוא חודש אב עד תשעה באב ,שאין אוכלים בשר אלא בסעודת
אוכל .והגרש"ז אויערבאך זצ"ל (שמירת שבת כהלכתה פרק מצוה ויש שנזהרים גם מזה ,הנזהרים מבשר אף בסעודת
לט הערה קיא) כתב שראוי שלא יאכלו יחד ,ואם אכלו יש מצוה ואוכלים מאכלי חלב אינם מצטרפים עם אוכלי בשר,
להסתפק אם יזמנו. שאינם יכולים לאכול יחד .אלא אם כן אכלו כזית פת קודם
ונידון נוסף הוא בחולה צליאק שאינו יכול לאכול פת, שהתחילו האחרים לאכול בשר עם לחמם ,שאז עדיין יכלו
אם מצטרף לזימון ,וכן בחתן רגיש לגלוטן ,אם מברכים שבע לאכול יחד .או שאחד מבני הסעודה אכל כזית לחם שאינו
ברכות בסעודתו .ועיין בזה במאמר נפלא מאת הג"ר עקיבא מלוכלך לא בבשר ולא בחלב ,שהוא מצרף את כולם ,שהרי
משה שיינברגר שליט"א (צהר חוברת טז עמוד תקא), כולם יכולים לאכול מלחמו.
ובבירורו הבהיר של הג"ר דוד שרייבר שליט"א (קונטרס מצות בפסח :כתב בהליכות אבן ישראל (מועדים עמוד
צליאק בהלכה עמודים ח-י) ,ניתן להשיג במערכת הילכתא.
5
שאלה :האם ברכת המזון טעונה כוס, .אצירוף לעשרה :שבעה שאכלו פת ושלשה שאכלו
כזית ירק או שתו רביעית מצטרפים לזימון בעשרה
ביחיד ,בשלשה ובעשרה? ואומרים "שאכלנו" ,אבל ששה אינם מצטרפים,
האם יש חיוב גמור לזמן דרובא דמינכר בעינן .והמזמן יהיה מאוכלי הפת,
בכוס ,או שאינו אלא מצוה ולדעת החזו"א אין זה אלא לכתחילה.
מן המובחר? מה הטעם .בעל מי החיוב :המצטרף עצמו אינו חייב בזימון ,אבל
שבזמננו רבים לא נהגו לברך אוכלי הפת חייבים לזמן .ויש אומרים שאף המצטרף
על הכוס? חייב .ויש אומרים שאף אוכלי הפת אינם חייבים.
על איזה משקה מברכים, .גצירוף לשלשה :בצירוף לשלשה יש אומרים שאינו
האם דווקא על יין או מצטרף אלא בכזית פת .יש אומרים שמצטרף בכזית
שמספיק גם חמר מדינה ,ומה נחשב חמר מדינה בזמננו? דגן אף שאינו פת .ויש אומרים שמצטרף אף בירק
מקורות :גמרא (ברכות דף נא-.נב .פסחים דף קה :דף או במשקה .ולכן לדעת השו"ע לכתחילה יזקיקוהו
קיז ;):רמב"ם (הלכות ברכות פרק ז הלכה טו) והגהות לאכול כזית פת .ואם אינו רוצה ,לא יתנו לו מאכל
מימוניות (אות ס); שולחן ערוך (אורח חיים סימן קפב אחר ,ובדיעבד אם אכל יזמנו עמו .וכתב המשנ"ב
סעיפים א-ב) ומשנה ברורה (ס"ק ד); אגרות משה (יורה שאם אינו רוצה לאכול פת ,המנהג לתת לכתחילה
דעה חלק ג סימן נב אות ג); אור לציון (חלק ב פרק מו לשתות או לאכול איזה דבר.
סעיף כ); אלא ד' אמות (פרק כא סעיף א). .דשתה משקה :השותה מים אינו מצטרף ,ולדעת
המג"א גם השותה מים מצטרף .משקה חשוב כגון יין
במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא ,הקוראים
הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה, או מיץ פירות טבעי ודאי מצטרף .משקאות שעיקרם
מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם ,טלפון ,מקום לימוד). מים ,כגון תה ,קפה ומשקאות קלים ,נחלקו הפוסקים.
התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב. ויש שהכריעו ,תה וקפה מצטרפים כששתה רביעית
•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות. בכדי שתיית רביעית .משקאות ממותקים מצטרפים
•קו 'הילכתא' טלפון 02-5377085שלוחה 4 לשלשה ,ובעשרה יזמנו בלא הזכרת השם.
•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא'
•חדר 'קול הלשון' ,ישיבת מיר ירושלים ,תיבת 'הילכתא' .האין אוכלים זה עם זה :הכלל הוא כל שאחד מהם
•במייל 5047867@gmail.com יכול לאכול ממאכל חבירו מצטרפים ,ואם שניהם
לזכרון עולם בהיכל ד' אינם יכולים לאכול זה עם זה אין מצטרפים .ומי
הגיליון הוקדש לעילוי נשמת שיכול לאכול משל כולם הוא המזמן .ואכילה באיסור
ר' יונתן ב"ר שמואל חיים המלי ז"ל במקום סכנה ,או ביום הכיפורים ,נחלקו האחרונים אם
נלב"ע ט"ו חשון תנצב"ה חשובה להצטרף.
"זימון על הכוס"
גם גיליון זה הוגה בסיוע
מקרא פלוס · תוכנת ההגהה
לפרטים ולהצעת מחיר
plus.mikrabooks.co.il
ביינוש קרליבך 058-7179103
של הוצאת ״מקרא״ · דוגמה חינם לכל ספר ועלון
מכון הילכתא
מענה אנושי 02-5350-535 :מייל5047867@gmail.com :
לקבלת הגיליון במייל5047867@gmail.com :
