gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרי עמלינו · Pri Amulaini — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: פרי עמלינו · Pri Amulaini

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

פרי עמלינו · Pri Amulaini — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר ‪ • 620‬חיי שרה‬ ‫מאוצרות הפרשה‬ ‫ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי (כד‪ ,‬לג)‬ ‫ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה (כג‪ ,‬ב)‬ ‫ביאר הגרי"ז שחשש אליעזר שלא יסכימו לה להינשא ליצחק ואז ירצה‬ ‫וברש"י ד"ה "לספוד לשרה ולבכותה"‪" :‬נסמכה מיתת שרה לעקידת‬ ‫לקחת מרבקה את התכשיטים שנתן לה‪ ,‬ומבואר בגמרא (ב"ב קמ"ו)‬ ‫יצחק לפי שע"י בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא‬ ‫שאם שלח סבלונות ואכל שם סעודת חתן אינו יכול לגבות הכסף‬ ‫נשחט‪ ,‬פרחה נשמתה ממנה ומתה"‪.‬‬ ‫בחזרה‪( ,‬עיי"ש שנסתפקו לגבי שליח)‪ ,‬וא"כ העדיף שלא לאכול שכל זמן‬ ‫שאל הגה"ק רבי שלמה קלוגר זי"ע‪ :‬מדרש זה היה על רש"י להביא על‬ ‫שלא אכל הוא יוכל לגבות הסבלונות‪.‬‬ ‫המלים‪" :‬ותמת שרה"‪ ,‬ומה מקום יש לומר זאת על המלים‪" :‬לספוד‬ ‫ואבא היום אל העין (כד מב)‬ ‫לשרה"?‬ ‫אלא שהפשט הוא ההיפך מפשוטו‪ .‬שרה לא נפטרה מהפחד שאולי 'ואבא היום' ‪ -‬היום יצאתי והיום באתי‪ ,‬מכאן שקפצה לו הארץ (רש"י)‪.‬‬ ‫ימות יצחק‪ ,‬אלא שרה שידעה כי אברהם הולך בצו הקב"ה לשחוט את ותמוה הדבר‪ ,‬לשם מה ראה אליעזר לספר להם שקפצה לו הדרך!‬ ‫בנם‪ ,‬חששה שלא יעמדו הבעל והבן בנסיון הכבד‪ .‬כאשר בישרו לה כי אומר רבי שלמה סובול ב"שלמה חדשה"‪ :‬יש מדרש פליאה על הפסוק‬ ‫אברהם ויצחק חוזרים ויצחק בריא ושלם‪ ,‬פרחה נשמתה כי חשבה שלא (פס' א) 'וה' ברך את אברהם בכל' ‪ -‬מכאן שקיים אברהם אבינו מצוות‬ ‫סוכה‪ .‬מה פשרו של המדרש? מבאר הגר"א שתיבת "בכל" רומזת‬ ‫עמדו בנסיון‪.‬‬ ‫שבח גדול זה באמונת שרה בקב"ה‪ ,‬היה גוף ההספד של אברהם לפסוקי התורה המצווים על מצוות סוכה‪" :‬בסכות תשבו שבעת ימים"‪,‬‬ ‫כשהספיד את שרה אשתו ושיבח אותה על גודל אמונתה ועל שכל כך "כל האזרח בישראל ישבו בסכת" (ויקרא כג‪ ,‬מב); "למען ידעו דרתיכם‬ ‫חרדה שלא עמדו בנסיון ולכן פרחה נשמתה‪ .‬זאת הסיבה שרש"י מביא כי בסכות הושבתי" (שם פס' מג) ‪ -‬ראשי תיבות "בכל"‪ .‬ומכאן רמז‬ ‫שאברהם אבינו קיים מצוות סוכה‪.‬‬ ‫זאת על המילים‪" :‬לספוד לשרה"‪ ,‬כי זה היה גוף ההספד‪...‬‬ ‫שם‪ .‬שואל ה"נודע ביהודה"‪ ,‬המילה "לשרה" לכאורה מיותרת‪ ,‬שהרי ברם יש להבין‪ ,‬מדוע נרמז דבר זה דווקא בפרשה העוסקת בשליחותו‬ ‫ברור שמדובר בשרה‪ ,‬וצריך היה לכתוב "לספוד לה ולבכותה"? אלא‪ ,‬של אליעזר למצוא שידוך ליצחק? מה עניין מצוות סוכה לכאן?‬ ‫עד שבא אברהם להספיד‪ ,‬שיבחוה והספידוה כ"אשת אברהם"‪ ,‬הדגישו ושאלה נוספת‪ :‬המשנה אומרת (קידושין כט ע"א) שהאב חייב ללמד את‬ ‫את מעלותיו של אברהם עצמו‪ .‬בא אברהם והספיד את שרה‪ ,‬כאישיות בנו תורה ולהשיאו אישה‪ ,‬והרי "מצווה בו יותר מבשלוחו" (שם מא ע"א)‪,‬‬ ‫ומדוע‪ ,‬אפוא‪ ,‬אברהם שולח את אליעזר ולא הולך בעצמו למצוא אישה‬ ‫בפני עצמה‪ ,‬לדבר על מעלותיה שלה‪( .‬מדשן ביתך)‬ ‫וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאני נא מעט מים מכדך (כד‪,‬יז) לבנו יצחק?‬ ‫רש"י מביא את המדרש רבה‪ ,‬שכשניגשה רבקה אל הבאר‪ ,‬אירע לה נס‬ ‫אומר ה"שלמה חדשה"‪ :‬אימתי נולדה רבקה? בפרקי דרבי אליעזר‬ ‫גלוי‪ :‬המים עלו לקראתה ולא היה לה צורך לשאוב אותם‪ .‬אליעזר עבד‬ ‫מובא שהעקדה הייתה ביום כיפור‪ ,‬והנה לאחר העקדה הוגד לאברהם‬ ‫אברהם רואה בעיניו מופת אלוקי על‪-‬טבעי שמוכיח מעל לכל ספק‬ ‫אבינו לאמור "הנה ילדה מלכה‪ ...‬את רבקה" (כב‪ ,‬כ‪-‬כג)‪ .‬כלומר‪ ,‬רבקה‬ ‫שמדובר באישה צדקת‪.‬‬ ‫נולדה ביום כיפור‪ .‬המתין אברהם שלוש שנים‪ ,‬עד שתהיה רבקה ראויה‬ ‫אך כאן מתעוררת קושיה עצומה‪ :‬אם אליעזר ראה נס כזה‪ ,‬מדוע הוא‬ ‫להינשא‪ .‬למחרת הגיעה לגיל שלוש‪ ,‬ביום י"א בתשרי‪ ,‬יצא אליעזר‬ ‫לא עצר שם? למה הוא המשיך לבחון אותה‪ ,‬להמתין ולראות האם‬ ‫לדרך‪ .‬וכמה זמן אורכת הדרך מארץ ישראל לחרן? מובא בילקוט‬ ‫תציע להשקות גם אותו ואת גמליו? האם הנס לא הספיק כדי להוכיח‬ ‫שמעוני (רמז קט)‪" :‬מקרית ארבע עד חרן מהלך י"ז ימים"‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫שהיא המיועדת?‬ ‫במהלך טבעי היה אמור להגיע לחרן בסוף חודש תשרי‪.‬‬ ‫התשובה לכך טומנת בחובה יסוד אדיר לחיים‪ :‬המידות של האדם‬ ‫לפי זה מובן מדוע פתחה התורה את פרשת שליחותו של אליעזר‬ ‫קודמות ועולות על כל נס ומופת‪.‬‬ ‫למציאת שידוך ליצחק בפסוק "וה' ברך את אברהם בכל"‪ ,‬הבא לרמז‬ ‫ניסים‪ ,‬גדולים ככל שיהיו‪ ,‬אינם ערובה לתיקון האופי של האדם‪.‬‬ ‫שאברהם שמר מצוות סוכה‪ .‬באה התורה להודיענו שהואיל ואברהם‬ ‫ההיסטוריה מלמדת שגם מי שחזו בעשר המכות בעיניהם‪ ,‬או ירבעם בן‬ ‫שמר מצוות סוכה‪ ,‬על כן לא יכול היה לצאת לחרן בעצמו‪ ,‬כי אילו היה‬ ‫נבט שזכה שבורא עולם יתפוס בבגדו – ואמר לו 'חזור בך‪ ,‬ואני ואתה‬ ‫עושה כן היה מבטל מצוות סוכה‪ .‬אבל אליעזר בהיותו עבד הריהו פטור‬ ‫ובן ישי נטייל בגן עדן'‪ -‬ומשום שאלת 'מי בראש'‪ ,‬מדות קנאה וכבוד‪,‬‬ ‫מן הסוכה‪ ,‬ולכן היה שלוחו של אברהם לחרן‪ .‬אולם בפועל קפצה הדרך‬ ‫יצא מעולמו! (סנהדרין קב‪ ).‬המידות הרעות והגאווה מעוותות את השכל‬ ‫לאליעזר ובתוך שלוש שעות‪ ,‬בו ביום‪ ,‬הגיע לחרן‪ .‬בני משפחתה של‬ ‫ומעוורות את העיניים‪.‬‬ ‫רבקה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא ידעו על קפיצת הדרך ותהו מדוע אליעזר בא אליהם‬ ‫אליעזר חיפש כלה שתבנה את בית אברהם – בית שמושתת כולו על‬ ‫ולא אברהם בעצמו‪ .‬על כך השיב להם‪" :‬ואבא היום ‪ -‬היום יצאתי והיום‬ ‫חסד ונתינה‪ .‬הוא הבין שנס המים מוכיח שיש לה זכויות‪ ,‬אך הוא אינו‬ ‫באתי"‪ ,‬שקפצה לי הדרך‪ .‬אך אלמלא קפיצת הדרך הייתי אמור להגיע‬ ‫מוכיח שיש לה לב טוב ומידות מתוקנות‪ .‬רק כאשר ראה אותה רצה‪,‬‬ ‫לחרן אחרי חג הסוכות‪ ,‬ועל כן אברהם לא בא בעצמו‪ ,‬כדי שלא לבטל‬ ‫טורחת ומשקה בנפש חפצה אדם זר ועשרה גמלים‪ ,‬הוא ידע בביטחון‪:‬‬ ‫מצוות סוכה‪( .‬לאור הנר)‬ ‫זוהי אם המלכות‪ ,‬כי החסד והמידות הטובות שלה גדולים יותר מכל נס‪.‬‬ ‫ללמדך‬ ‫לטרוח בקיום המצוה!‬ ‫אתּה ַוי ֹּאמֶ ר הַ גְ ִמ ִיאי ִני נָא ְמעַ ט מַ יִם ִמכ ֵַּּדְך (כ"ד‪ ,‬י"ז) ובפרש"י על פי המדרש‪" :‬וירץ העבד לקראתה ‪ -‬לפי שראה שעלו המים‬ ‫ַוי ָָּרץ הָ עֶ בֶ ד ִל ְק ָר ָ‬ ‫לקראתה"‪ .‬הנה‪ ,‬הרמב"ן מבאר‪ ,‬כי חז"ל הקדושים דייקו שהמים עלו לקראת רבקה – מכך שבפסוק הקודם נאמר‪" :‬ותמלא כדה ותעל"‪ ,‬ולא נכתב‬ ‫ששאבה מים מן הבאר‪ ,‬כאשר מכך משמע שלא היתה צריכה לשאוב את המים – שכן הם עלו לקראתה‪.‬‬ ‫עוד מוסיף הרמב"ן‪ ,‬כי להלן‪ ,‬כאשר מדובר על שאיבת המים עבור גמליו של אליעזר – נאמר בפסוק (להלן כ')‪" :‬ו ְַּתמַ הֵ ר ו ְַּתעַ ר כ ַָּּדּה אֶ ל הַ ש ֶֹּׁקת ו ַָּת ָרץ‬ ‫עֹוד אֶ ל הַ ְּבאֵ ר ִל ְׁשאֹב ו ִַּת ְׁשאַ ב ְלכָל גְּ מַ לָּ יו"‪ ,‬והיינו שנאמרה שם לשון 'שאיבה'‪ ,‬להורות כי באותה הפעם – לא עלו המים לקראתה‪ .‬ולכאורה יש‬ ‫להבין‪ :‬מדוע באמת נשתנו שני המקרים זה מזה? מדוע בתחילה עלו המים לקראת רבקה‪ ,‬ולבסוף נדרשה לשאוב אותם?‬ ‫את התשובה נבין על פי המעשה הבא‪ :‬בימי בחרותו של המשגיח דמיר‪ ,‬רבי ירוחם ליבוביץ זצ"ל‪ ,‬הוא נשלח על ידי רבו‪ ,‬הסבא מסלבודקא – אל‬ ‫הסבא מקעלם‪ ,‬בכדי ללמוד מדרכיו‪ .‬הסבא מסלבודקה‪ ,‬בהבחנתו הדקה – הבין כי היהלום היקר שבידו זקוק לליטוש מיוחד ביד אמן‪ ,‬ואת הליטוש‬ ‫הזה – סבר כי יוכל לעשות בקעלם‪ ,‬אצל ה'סבא'‪ ...‬היה זה בשנתו האחרונה של הסבא מקעלם‪ .‬מזה עשרות שנים שהוא לקה במחלת לב קשה‬ ‫ומייסרת שכילתה את כוחותיו‪ ,‬ובכל זאת – הוא מעולם לא נכנע‪ ,‬והמשיך לשמור על סדריו בדקדקנות‪ :‬הוא היה ישן שעתיים וחצי ביממה – וגם‬ ‫זאת תוך שהוא מתעורר כל חצי שעה בכדי שלא לטעום טעם מיתה; הוא למד בכל יום שתים עשרה שעות רצופות‪ ,‬בעמידה; וסיפרו – כי התקין‬ ‫לעצמו סטנדר מיוחד‪ ,‬רעוע‪ ,‬שלא ניתן להשען עליו – פן יקרוס‪ ...‬בשל מצבו‪ ,‬ציוו הרופאים על ה'סבא' דיאטה מיוחדת‪ ,‬קפדנית במיוחד‪ ,‬כאשר‬ ‫לעיתים נאלץ להפסיק אפילו באמצע תפילתו – בכדי לאכול דבר מה‪ .‬לא פעם‪ ,‬במהלך שיחה שמסר – היה פורץ שטף דם מגרונו‪ ,‬כאשר במקרים‬ ‫אלו הוא היה עוצר את השיחה למשך מספר רגעים‪ ,‬ממתין עד שיפסק זרם הדם‪ ,‬ו ממשיך באמירת השיחה כאילו לא אירע מאומה‪ ...‬לאחר השיחה‬ ‫– היה נופל שדוד באפיסת כוחות! כמו כן את מכתבי ההדרכה שהפנה לתלמידיו באותם ימים‪ ,‬מכתבים אשר קובצו והודפסו לימים – היה כותב‬ ‫פסקה פסקה‪ ,‬משום שכוחותיו לא עמדו לו לכתוב מעבר לפסקה אחת ברציפות!‬ ‫כך‪ ,‬במשך שנים‪ ,‬ובשנה האחרונה – אף יותר מכך‪ ...‬מצבו של ה'סבא' הלך והחמיר‪ ,‬וכל צעד היה כרוך ביסורים נוראים‪ .‬כל פעולה היתה כרוכה‬ ‫בסבל בל יתואר‪ .‬ובכן‪ ,‬באותה שנה – נשלח רבי ירוחם לקבל תורה ויראה מפיו של ה'סבא'‪...‬‬ ‫כאשר הגיע רבי ירוחם לבית מדרשו של ה'סבא'‪ ,‬נגלה לעיניו מחזה נורא‪ :‬בפתח בית המדרש היה מעין 'כיור' לנטילת ידיים‪ ,‬כאשר את המים נוטלים‬ ‫מתוך חבית – אל גיגית שהותקנה לשם כך‪ .‬והנה‪ ,‬לחרדתו של רבי ירוחם הבחין ב'סבא'‪ ,‬שהיה כבר כבן שמונים‪ ,‬מסובב ביסורים נוראים‪ ,‬כשהוא‬ ‫נושא את הגיגית המלאה במים – בכדי לרוקנה ולשפוך את מימיה‪...‬‬ ‫רבי ירוחם‪ ,‬מיהר לגשת ולהושיט את ידו בכדי ליטול את הגיגית הכבדה מידו של ה'סבא'‪ ...‬אולם המבט המצמית שננעץ בו – סימרו למקומו‪ .‬עיניו‬ ‫של ה'סבא' אמרו תרעומת‪ ,‬כמוכיחות ומייסרות‪" :‬מי אתה שתעז ליטול ממני את הזכות‪ ,‬לשרת את באי בית המדרש!"‪...‬‬ ‫ואכן‪ ,‬ה'סבא' לא ויתר‪ ...‬הוא עצמו סחב את הגיגית הכבדה‪ ,‬רוקן את מימיה‪ ,‬ורק לאחר שהשיבה למקומה – התפנה לקבל את פניו של התלמיד‬ ‫החדש שנשלח אליו‪ ,‬תוך שהוא מעניק לו באותה הזדמנות את השיעור הראשון ואומר‪:‬‬ ‫"בשעתו‪ ,‬כשהעולם כולו חרב במבול‪ ,‬ואילו נח ובניו נבחרו לייסד עולם חדש – הם נדרשו לשרת במשך שנה שלמה את כל החיות והבהמות‪,‬‬ ‫הרמשים‪ ,‬הזוחלים והמעופפים! רק בזכות כך – הם היו יכולים לקומם את העולם מהריסותיו‪ ,‬שכן 'עולם – חסד יבנה'! אין זכות גדולה יותר מאשר‬ ‫עשיית חסד והטבה לזולת‪ ,‬וכשמדובר על מעשה של מצוה – הרי שיש לעשותו למעשה‪' ,‬חסד בגופו' דוקא‪ ,‬וגם לטרוח לשם כך!" סיים ה'סבא'‪,‬‬ ‫והדברים נחקקו בעומק ליבו של תלמידו הגדול‪...‬‬ ‫ואנו על פי דרכנו למדנו‪ ,‬כי בכל מצוה‪ ,‬מלבד עצם המעלה שבקיום רצונו של מלך מלכי המלכים – ישנה מעלה מיוחדת בעצם הטירחה בקיום‬ ‫המצוה!‬ ‫ומכאן תשובה לשאלתנו‪ ,‬על פי דרכו של בעל ה'קדושת לוי'‪ :‬שכן הנה‪ ,‬בפעם הראשונה בה מילאה רבקה את כדה – לא היתה זו מצוה‪ ,‬שהרי היא‬ ‫התכוונה לשאוב את המים עבור עצמה‪ .‬משום כך‪ ,‬באותה שעה – לא היה כל ענין בכך שתטרח בשאיבת המים‪ ,‬והם אכן עלו לקראתה‪ .‬אולם בפעם‬ ‫השניה‪ ,‬בה התכוונה לשאוב מים עבור אליעזר – היתה זו מצוה‪ ,‬ולכן‪ ,‬בפעם זו – לא עלו המים לקראתה‪ ,‬בכדי שתזכה לא רק במצוה עצמה – אלא‬ ‫גם בזכות ובמעלת הטירחה בקיום המצוה! ('ללמדך' מאוצרותיו של הרב מרדכי פרוינדליך זצ"ל)‬ ‫פינת ההלכה‬ ‫האם יש 'זה קלי ואנוהו' בבחירת משרת המתלבש באופן נאה לאביו‬ ‫שאלה‪ :‬דרשו חכמים (שבת דף קלג ע"ב)‪" :‬זה קלי ואנוהו" – התנאה לפניו במצוות‪ ,‬עשה לפניו סוכה נאה‪ ,‬ולולב נאה ושופר נאה וכו'‪ ,‬ע"כ‪ .‬ויש‬ ‫לשאול‪ ,‬האם בכלל זה כשיש לאדם אב זקן וצריך הבן לשכור עבורו משרת‪ ,‬ויש לפניו אפשרות לשכור משרת שמתלבש באופן נאה‪ ,‬ויש משרת‬ ‫אחר שלא פחות טוב אלא שהוא מתלבש באופן מרושל‪ ,‬והראשון יעלה לו יותר כסף‪ ,‬האם זה נחשב להידור מצוה בכיבוד אב‪ ,‬ויש עניין לשכרו?‬ ‫תשובה‪ :‬יתכן שיש בכך מצוה‪ ,‬כמו שכתב רש"י על הפסוק (ויקרא ו‪ ,‬ד) "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן" וגו'‪ ,‬וז"ל‪ :‬בגדים‬ ‫שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו‪ ,‬לכך "ולבש בגדים אחרים" ‪ -‬פחותים מהן‪ ,‬ע"כ‪ .‬וגם אצל עשיו מצינו שלבש בגדים נאים לכבוד‬ ‫אביו‪ ,‬ולכן יתכן שה"ה בענייננו העמדת משרת שמתלבש באופן נאה יש בזה מצוה מהודרת יותר‪ ,‬כי בזה הוא יכבד את אביו באופן מכובד יותר‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬יתכן שיש הידור מצוה כשבוחר לאביו משרת שמתלבש נאה‪( .‬הגר"י זילברשטיין שליט"א‪ ,‬אשמרה שבת)‬ ‫מזל טוב‬ ‫מרכז העיר‪ :‬משפחות וואלס ‪-‬פינק לאירוסי הבת הנכדה משפחת יצחק לנשואי הבן משפחת הרב פוצאייב להולדת הבת‬ ‫משפחת אבהר לנשואי הבת‬ ‫משפחות ברגמן ‪-‬הירש לאירוסי הבת הנכדה‬ ‫גני הדר‪ :‬משפחת רוזן לאירוסי הבת‬ ‫משפחות שכטר לנשואי הבן הנכד‬ ‫משפחות שוהם‪-‬ויזל לנשואי הבן הנכד משפחות זיידבנד לנשואי הבת הנכדה‬ ‫משפחת טבדי להולדת הבת‬ ‫משפחות בן דב‪-‬באגד לנשואי הבן הנכד משפחת גינצבורג לאירוסי הבת משפחת לויים לנשואי הבן‬ ‫משפחות בנך‪-‬הרב רוזנבאום להכנס הבן הנכד לעול תורה ומצוות משפחת אבריטשר להכנס הבן לעול תורה ומצוות‬ ‫הודעות לשמחות ניתן לשלוח עד יום שני למייל ‪a7608833@GMAIL.COM‬‬