פרי עמלינו · Pri Amulaini — חיי שרה (2026-11-02)

פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר • 620חיי שרה
מאוצרות הפרשה
ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי (כד ,לג) ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה (כג ,ב)
ביאר הגרי"ז שחשש אליעזר שלא יסכימו לה להינשא ליצחק ואז ירצה וברש"י ד"ה "לספוד לשרה ולבכותה"" :נסמכה מיתת שרה לעקידת
לקחת מרבקה את התכשיטים שנתן לה ,ומבואר בגמרא (ב"ב קמ"ו) יצחק לפי שע"י בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא
שאם שלח סבלונות ואכל שם סעודת חתן אינו יכול לגבות הכסף נשחט ,פרחה נשמתה ממנה ומתה".
בחזרה( ,עיי"ש שנסתפקו לגבי שליח) ,וא"כ העדיף שלא לאכול שכל זמן שאל הגה"ק רבי שלמה קלוגר זי"ע :מדרש זה היה על רש"י להביא על
שלא אכל הוא יוכל לגבות הסבלונות. המלים" :ותמת שרה" ,ומה מקום יש לומר זאת על המלים" :לספוד
ואבא היום אל העין (כד מב) לשרה"?
אלא שהפשט הוא ההיפך מפשוטו .שרה לא נפטרה מהפחד שאולי 'ואבא היום' -היום יצאתי והיום באתי ,מכאן שקפצה לו הארץ (רש"י).
ימות יצחק ,אלא שרה שידעה כי אברהם הולך בצו הקב"ה לשחוט את ותמוה הדבר ,לשם מה ראה אליעזר לספר להם שקפצה לו הדרך!
בנם ,חששה שלא יעמדו הבעל והבן בנסיון הכבד .כאשר בישרו לה כי אומר רבי שלמה סובול ב"שלמה חדשה" :יש מדרש פליאה על הפסוק
אברהם ויצחק חוזרים ויצחק בריא ושלם ,פרחה נשמתה כי חשבה שלא (פס' א) 'וה' ברך את אברהם בכל' -מכאן שקיים אברהם אבינו מצוות
סוכה .מה פשרו של המדרש? מבאר הגר"א שתיבת "בכל" רומזת עמדו בנסיון.
שבח גדול זה באמונת שרה בקב"ה ,היה גוף ההספד של אברהם לפסוקי התורה המצווים על מצוות סוכה" :בסכות תשבו שבעת ימים",
כשהספיד את שרה אשתו ושיבח אותה על גודל אמונתה ועל שכל כך "כל האזרח בישראל ישבו בסכת" (ויקרא כג ,מב); "למען ידעו דרתיכם
חרדה שלא עמדו בנסיון ולכן פרחה נשמתה .זאת הסיבה שרש"י מביא כי בסכות הושבתי" (שם פס' מג) -ראשי תיבות "בכל" .ומכאן רמז
שאברהם אבינו קיים מצוות סוכה. זאת על המילים" :לספוד לשרה" ,כי זה היה גוף ההספד...
שם .שואל ה"נודע ביהודה" ,המילה "לשרה" לכאורה מיותרת ,שהרי ברם יש להבין ,מדוע נרמז דבר זה דווקא בפרשה העוסקת בשליחותו
ברור שמדובר בשרה ,וצריך היה לכתוב "לספוד לה ולבכותה"? אלא ,של אליעזר למצוא שידוך ליצחק? מה עניין מצוות סוכה לכאן?
עד שבא אברהם להספיד ,שיבחוה והספידוה כ"אשת אברהם" ,הדגישו ושאלה נוספת :המשנה אומרת (קידושין כט ע"א) שהאב חייב ללמד את
את מעלותיו של אברהם עצמו .בא אברהם והספיד את שרה ,כאישיות בנו תורה ולהשיאו אישה ,והרי "מצווה בו יותר מבשלוחו" (שם מא ע"א),
ומדוע ,אפוא ,אברהם שולח את אליעזר ולא הולך בעצמו למצוא אישה בפני עצמה ,לדבר על מעלותיה שלה( .מדשן ביתך)
וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאני נא מעט מים מכדך (כד,יז) לבנו יצחק?
רש"י מביא את המדרש רבה ,שכשניגשה רבקה אל הבאר ,אירע לה נס
אומר ה"שלמה חדשה" :אימתי נולדה רבקה? בפרקי דרבי אליעזר
גלוי :המים עלו לקראתה ולא היה לה צורך לשאוב אותם .אליעזר עבד
מובא שהעקדה הייתה ביום כיפור ,והנה לאחר העקדה הוגד לאברהם
אברהם רואה בעיניו מופת אלוקי על-טבעי שמוכיח מעל לכל ספק
אבינו לאמור "הנה ילדה מלכה ...את רבקה" (כב ,כ-כג) .כלומר ,רבקה
שמדובר באישה צדקת.
נולדה ביום כיפור .המתין אברהם שלוש שנים ,עד שתהיה רבקה ראויה
אך כאן מתעוררת קושיה עצומה :אם אליעזר ראה נס כזה ,מדוע הוא
להינשא .למחרת הגיעה לגיל שלוש ,ביום י"א בתשרי ,יצא אליעזר
לא עצר שם? למה הוא המשיך לבחון אותה ,להמתין ולראות האם
לדרך .וכמה זמן אורכת הדרך מארץ ישראל לחרן? מובא בילקוט
תציע להשקות גם אותו ואת גמליו? האם הנס לא הספיק כדי להוכיח
שמעוני (רמז קט)" :מקרית ארבע עד חרן מהלך י"ז ימים" .כלומר,
שהיא המיועדת?
במהלך טבעי היה אמור להגיע לחרן בסוף חודש תשרי.
התשובה לכך טומנת בחובה יסוד אדיר לחיים :המידות של האדם
לפי זה מובן מדוע פתחה התורה את פרשת שליחותו של אליעזר
קודמות ועולות על כל נס ומופת.
למציאת שידוך ליצחק בפסוק "וה' ברך את אברהם בכל" ,הבא לרמז
ניסים ,גדולים ככל שיהיו ,אינם ערובה לתיקון האופי של האדם.
שאברהם שמר מצוות סוכה .באה התורה להודיענו שהואיל ואברהם
ההיסטוריה מלמדת שגם מי שחזו בעשר המכות בעיניהם ,או ירבעם בן
שמר מצוות סוכה ,על כן לא יכול היה לצאת לחרן בעצמו ,כי אילו היה
נבט שזכה שבורא עולם יתפוס בבגדו – ואמר לו 'חזור בך ,ואני ואתה
עושה כן היה מבטל מצוות סוכה .אבל אליעזר בהיותו עבד הריהו פטור
ובן ישי נטייל בגן עדן' -ומשום שאלת 'מי בראש' ,מדות קנאה וכבוד,
מן הסוכה ,ולכן היה שלוחו של אברהם לחרן .אולם בפועל קפצה הדרך
יצא מעולמו! (סנהדרין קב ).המידות הרעות והגאווה מעוותות את השכל
לאליעזר ובתוך שלוש שעות ,בו ביום ,הגיע לחרן .בני משפחתה של
ומעוורות את העיניים.
רבקה ,כמובן ,לא ידעו על קפיצת הדרך ותהו מדוע אליעזר בא אליהם
אליעזר חיפש כלה שתבנה את בית אברהם – בית שמושתת כולו על
ולא אברהם בעצמו .על כך השיב להם" :ואבא היום -היום יצאתי והיום
חסד ונתינה .הוא הבין שנס המים מוכיח שיש לה זכויות ,אך הוא אינו
באתי" ,שקפצה לי הדרך .אך אלמלא קפיצת הדרך הייתי אמור להגיע
מוכיח שיש לה לב טוב ומידות מתוקנות .רק כאשר ראה אותה רצה,
לחרן אחרי חג הסוכות ,ועל כן אברהם לא בא בעצמו ,כדי שלא לבטל
טורחת ומשקה בנפש חפצה אדם זר ועשרה גמלים ,הוא ידע בביטחון:
מצוות סוכה( .לאור הנר)
זוהי אם המלכות ,כי החסד והמידות הטובות שלה גדולים יותר מכל נס.
ללמדך
לטרוח בקיום המצוה!
אתּה ַוי ֹּאמֶ ר הַ גְ ִמ ִיאי ִני נָא ְמעַ ט מַ יִם ִמכ ֵַּּדְך (כ"ד ,י"ז) ובפרש"י על פי המדרש" :וירץ העבד לקראתה -לפי שראה שעלו המים ַוי ָָּרץ הָ עֶ בֶ ד ִל ְק ָר ָ
לקראתה" .הנה ,הרמב"ן מבאר ,כי חז"ל הקדושים דייקו שהמים עלו לקראת רבקה – מכך שבפסוק הקודם נאמר" :ותמלא כדה ותעל" ,ולא נכתב
ששאבה מים מן הבאר ,כאשר מכך משמע שלא היתה צריכה לשאוב את המים – שכן הם עלו לקראתה.
עוד מוסיף הרמב"ן ,כי להלן ,כאשר מדובר על שאיבת המים עבור גמליו של אליעזר – נאמר בפסוק (להלן כ')" :ו ְַּתמַ הֵ ר ו ְַּתעַ ר כ ַָּּדּה אֶ ל הַ ש ֶֹּׁקת ו ַָּת ָרץ
עֹוד אֶ ל הַ ְּבאֵ ר ִל ְׁשאֹב ו ִַּת ְׁשאַ ב ְלכָל גְּ מַ לָּ יו" ,והיינו שנאמרה שם לשון 'שאיבה' ,להורות כי באותה הפעם – לא עלו המים לקראתה .ולכאורה יש
להבין :מדוע באמת נשתנו שני המקרים זה מזה? מדוע בתחילה עלו המים לקראת רבקה ,ולבסוף נדרשה לשאוב אותם?
את התשובה נבין על פי המעשה הבא :בימי בחרותו של המשגיח דמיר ,רבי ירוחם ליבוביץ זצ"ל ,הוא נשלח על ידי רבו ,הסבא מסלבודקא – אל
הסבא מקעלם ,בכדי ללמוד מדרכיו .הסבא מסלבודקה ,בהבחנתו הדקה – הבין כי היהלום היקר שבידו זקוק לליטוש מיוחד ביד אמן ,ואת הליטוש
הזה – סבר כי יוכל לעשות בקעלם ,אצל ה'סבא' ...היה זה בשנתו האחרונה של הסבא מקעלם .מזה עשרות שנים שהוא לקה במחלת לב קשה
ומייסרת שכילתה את כוחותיו ,ובכל זאת – הוא מעולם לא נכנע ,והמשיך לשמור על סדריו בדקדקנות :הוא היה ישן שעתיים וחצי ביממה – וגם
זאת תוך שהוא מתעורר כל חצי שעה בכדי שלא לטעום טעם מיתה; הוא למד בכל יום שתים עשרה שעות רצופות ,בעמידה; וסיפרו – כי התקין
לעצמו סטנדר מיוחד ,רעוע ,שלא ניתן להשען עליו – פן יקרוס ...בשל מצבו ,ציוו הרופאים על ה'סבא' דיאטה מיוחדת ,קפדנית במיוחד ,כאשר
לעיתים נאלץ להפסיק אפילו באמצע תפילתו – בכדי לאכול דבר מה .לא פעם ,במהלך שיחה שמסר – היה פורץ שטף דם מגרונו ,כאשר במקרים
אלו הוא היה עוצר את השיחה למשך מספר רגעים ,ממתין עד שיפסק זרם הדם ,ו ממשיך באמירת השיחה כאילו לא אירע מאומה ...לאחר השיחה
– היה נופל שדוד באפיסת כוחות! כמו כן את מכתבי ההדרכה שהפנה לתלמידיו באותם ימים ,מכתבים אשר קובצו והודפסו לימים – היה כותב
פסקה פסקה ,משום שכוחותיו לא עמדו לו לכתוב מעבר לפסקה אחת ברציפות!
כך ,במשך שנים ,ובשנה האחרונה – אף יותר מכך ...מצבו של ה'סבא' הלך והחמיר ,וכל צעד היה כרוך ביסורים נוראים .כל פעולה היתה כרוכה
בסבל בל יתואר .ובכן ,באותה שנה – נשלח רבי ירוחם לקבל תורה ויראה מפיו של ה'סבא'...
כאשר הגיע רבי ירוחם לבית מדרשו של ה'סבא' ,נגלה לעיניו מחזה נורא :בפתח בית המדרש היה מעין 'כיור' לנטילת ידיים ,כאשר את המים נוטלים
מתוך חבית – אל גיגית שהותקנה לשם כך .והנה ,לחרדתו של רבי ירוחם הבחין ב'סבא' ,שהיה כבר כבן שמונים ,מסובב ביסורים נוראים ,כשהוא
נושא את הגיגית המלאה במים – בכדי לרוקנה ולשפוך את מימיה...
רבי ירוחם ,מיהר לגשת ולהושיט את ידו בכדי ליטול את הגיגית הכבדה מידו של ה'סבא' ...אולם המבט המצמית שננעץ בו – סימרו למקומו .עיניו
של ה'סבא' אמרו תרעומת ,כמוכיחות ומייסרות" :מי אתה שתעז ליטול ממני את הזכות ,לשרת את באי בית המדרש!"...
ואכן ,ה'סבא' לא ויתר ...הוא עצמו סחב את הגיגית הכבדה ,רוקן את מימיה ,ורק לאחר שהשיבה למקומה – התפנה לקבל את פניו של התלמיד
החדש שנשלח אליו ,תוך שהוא מעניק לו באותה הזדמנות את השיעור הראשון ואומר:
"בשעתו ,כשהעולם כולו חרב במבול ,ואילו נח ובניו נבחרו לייסד עולם חדש – הם נדרשו לשרת במשך שנה שלמה את כל החיות והבהמות,
הרמשים ,הזוחלים והמעופפים! רק בזכות כך – הם היו יכולים לקומם את העולם מהריסותיו ,שכן 'עולם – חסד יבנה'! אין זכות גדולה יותר מאשר
עשיית חסד והטבה לזולת ,וכשמדובר על מעשה של מצוה – הרי שיש לעשותו למעשה' ,חסד בגופו' דוקא ,וגם לטרוח לשם כך!" סיים ה'סבא',
והדברים נחקקו בעומק ליבו של תלמידו הגדול...
ואנו על פי דרכנו למדנו ,כי בכל מצוה ,מלבד עצם המעלה שבקיום רצונו של מלך מלכי המלכים – ישנה מעלה מיוחדת בעצם הטירחה בקיום
המצוה!
ומכאן תשובה לשאלתנו ,על פי דרכו של בעל ה'קדושת לוי' :שכן הנה ,בפעם הראשונה בה מילאה רבקה את כדה – לא היתה זו מצוה ,שהרי היא
התכוונה לשאוב את המים עבור עצמה .משום כך ,באותה שעה – לא היה כל ענין בכך שתטרח בשאיבת המים ,והם אכן עלו לקראתה .אולם בפעם
השניה ,בה התכוונה לשאוב מים עבור אליעזר – היתה זו מצוה ,ולכן ,בפעם זו – לא עלו המים לקראתה ,בכדי שתזכה לא רק במצוה עצמה – אלא
גם בזכות ובמעלת הטירחה בקיום המצוה! ('ללמדך' מאוצרותיו של הרב מרדכי פרוינדליך זצ"ל)
פינת ההלכה
האם יש 'זה קלי ואנוהו' בבחירת משרת המתלבש באופן נאה לאביו
שאלה :דרשו חכמים (שבת דף קלג ע"ב)" :זה קלי ואנוהו" – התנאה לפניו במצוות ,עשה לפניו סוכה נאה ,ולולב נאה ושופר נאה וכו' ,ע"כ .ויש
לשאול ,האם בכלל זה כשיש לאדם אב זקן וצריך הבן לשכור עבורו משרת ,ויש לפניו אפשרות לשכור משרת שמתלבש באופן נאה ,ויש משרת
אחר שלא פחות טוב אלא שהוא מתלבש באופן מרושל ,והראשון יעלה לו יותר כסף ,האם זה נחשב להידור מצוה בכיבוד אב ,ויש עניין לשכרו?
תשובה :יתכן שיש בכך מצוה ,כמו שכתב רש"י על הפסוק (ויקרא ו ,ד) "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן" וגו' ,וז"ל :בגדים
שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו ,לכך "ולבש בגדים אחרים" -פחותים מהן ,ע"כ .וגם אצל עשיו מצינו שלבש בגדים נאים לכבוד
אביו ,ולכן יתכן שה"ה בענייננו העמדת משרת שמתלבש באופן נאה יש בזה מצוה מהודרת יותר ,כי בזה הוא יכבד את אביו באופן מכובד יותר.
לסיכום :יתכן שיש הידור מצוה כשבוחר לאביו משרת שמתלבש נאה( .הגר"י זילברשטיין שליט"א ,אשמרה שבת)
מזל טוב
מרכז העיר :משפחות וואלס -פינק לאירוסי הבת הנכדה משפחת יצחק לנשואי הבן משפחת הרב פוצאייב להולדת הבת
משפחת אבהר לנשואי הבת משפחות ברגמן -הירש לאירוסי הבת הנכדה גני הדר :משפחת רוזן לאירוסי הבת
משפחות שכטר לנשואי הבן הנכד משפחות שוהם-ויזל לנשואי הבן הנכד משפחות זיידבנד לנשואי הבת הנכדה
משפחת טבדי להולדת הבת משפחות בן דב-באגד לנשואי הבן הנכד משפחת גינצבורג לאירוסי הבת משפחת לויים לנשואי הבן
משפחות בנך-הרב רוזנבאום להכנס הבן הנכד לעול תורה ומצוות משפחת אבריטשר להכנס הבן לעול תורה ומצוות
הודעות לשמחות ניתן לשלוח עד יום שני למייל a7608833@GMAIL.COM
