שארית ישראל · Shieiris Yisroel — חיי שרה (2026-11-02)

גיליון רמ"ג | פר' חיי שרה תשפ"ז
מי שלא פגם עצמו ,וכוחו שלם כפי שניתנה לו ,ועל כן יש בכולו 'ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען ,ויבא אברהם
על ידי האתערותא דלתתא שלו לעורר המשכות מעילא לתתא, לספוד לשרה ולבכותה' (בראשית כג ב)
ויש בו כח הבחירה בשלימות להטות לבבו ומוחו לכל אשר יחפוץ, הנה אברהם אבינו ע"ה כאשר ראה ברוח קדשו במראה הנבואה ענין
מה שאין כן מי שפגם עצמו ח"ו עד שנפל בעמקי הקליפות כ"כ, גלות השכינה' ,ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה' ,שלא על הפרט
עד שכמעט אין לו בחירה רח"ל ,כמאמר רז"ל (ב"ר לד א) 'רשעים בלבד בכה ,רק על כללות ענין גלות השכינה הנרמז בבחינת 'שרה',
הם ברשות ליבם' וכו' ,ומוחם מוטרד במחשבות זרות ,ואין להם כאשר ידוע אשר כביכול גם הקב"ה שאוג ישאג על נוהו ,אשר בחינת
כח מצד עצמם לטהר מחשבתם וליבם ולכוין דעתם אליו יתברך, 'רעייתי יפתי יונתי תמתי' אשר קדשתיה לי ירדה עד לעפר מחמת גודל
וממילא אינם יכולים על ידי האתערותא דלתתא שלהם לפעול הפגמים אשר נעשו מעוונותיהם של ישראל ,שנעשו בחינת מיתה,
המשכות מעילא לתתא. 'רשעים בחייהם קרויים מתים' (ברכות יח ,):ומסתלק מעליהם צלם
האלוקים.
והוא מצד גודל ריחוקם מאור פניו יתברך ברוב חטאם,
בהמשיך עליהם זוהמת הסט"א ,ובפרט בעון פגם הברית רח"ל, וזהו 'ויקם אברהם מעל פני מתו' ,שמסתלק מבחינת פני המת,
ולבחינה זו נצרך הבת קול שיוצאת בכל יום ומעוררת על התשובה, בחינת רשעים הנ"ל ,וביקש מאת בני ח"ת – הם הצדיקים שמאיר
שהיא בחינת אתערותא דלעילא מצד עצמו שלא על פי אתערותא עליהם הארת ז' רועים והארת משיח' ,ופגעו לי' וכו' ,שיתפללו על
דלתתא ,כי אם מצד 'למעני למעני אעשה' ,מצד גודל חסדיו השחרות והמיתה הנ"ל הנרמז במילת 'עפרון בן צוחר'' ,ויתן לי את
יתברך שלמעלה מן המדות. מערת המכפלה' ,היינו שהצדיקים בעבודתם ותיקונם יקימו שכינתא
מעפרא ,ויעלו אותה לי שתהא מקודשת לי מחדש ,וזהו 'ויתנו לי'.
(עמוד ח)
(עמוד ריא)
4:13 4:49 4:09 4:28 4:24 4:10
5:22 5:59 5:16 5:36 5:24 5:23
5:42 6:18 5:35 5:57 5:58 6:01
כן הוא בתפילה ותורה ,אם גם ישפוך כל לבו לה' באהבה
נטילת נשמה
גדולה ועזה ,ובדביקות בלי הבדלה ,יכול לבוא מזה דייקא אחר
אסור לדרוס בשבת נמלים ושאר שרצים משום איסור
כך המשכה בקליפות ועבירות רח"ל ,כי אם צריך לצמצם את נטילת נשמה ,ואפילו אינו מתכוין להרגם' .וצריך לדקדק
עצמו בבחינת הבדלה כנ"ל באמצע הדביקות ,ואחר כך בהילוכו במקומות שהם מצויים' (לשון שו"ע הרב סי' שטז
להתעורר עוד. סעיף כב).
אין לצחצח את השיניים בשבת במברשת משום חשש
וכמאמר מורי הקדוש תמיד 'עצרת תהיה לכם' (במדבר כט עשיית חבורה ועוד כמה חששות.
לה) ,שיעצור ויצמצם את לבו משפיכת הלב באהבה ,ולא מותר לשטוף את הפה במי-פה ,וכן מותר לערבב את
שיעצור לגמרי ,כי אם כשיכלה נפשו באהבה עזה תיכף יצמצם המשחה במים ולשטוף את הפה.
את עצמו בבחינת הבדלה כנ"ל ,ואחר כך יתפלל עוד באהבה, מותר להשתמש לכתחילה בסילונית במים קרים
ואחר כך עוד הבדלה וכמו כן תמיד ,ואם לא יצמצם את עצמו בשבת ,ובלבד שלא יהיה פס"ר להוצאת דם.
בבחינת הבדלה ,אז הוא תאוה ככל התאוות וד"ל. מותר להוציא קוץ שנתחב בבשרו בשבת ע"י מחט או
פינצטה ,אמנם יזהר שלא יוציא דם ,ובמקום שאי אפשר
(עמוד קיא) להוציא את הקוץ ללא הוצאת דם – יש להתיר כיון שיש
בזה צער.
יום ג' ל' מרחשון -הרה"ק ר' צבי הירש הכהן יום שבת קודש כ"ז חשון – הרה"ק ר' יעקב
מרימנוב ב"ר יהודה לייב זצ"ל מפשעווארסק ב"ר דוד יצחק זצ"ל
• •
יום ד' א' כסלו -הרה"ק ר' משה ב"ר אלטר יוסף יום א' כ"ח מרחשון – רבינו יונה החסיד ב"ר
מראדאוויטש זצ"ל אברהם מגירונדי בעל שערי תשובה זצ"ל
• •
יום ה' ב' כסלו -הרה"ק ר' משולם פייביש יום ב' כ"ט מרחשון – הרה"ק ר' יצחק שלמה
מז'בראיז' ב"ר אהרן משה זצ"ל
מזעליחוב בהרה"ק ר' יחיאל מיכל מזוועיהל זצ"ל
הרה"ק ר' ישראל יצחק מראדושיץ בהרה"ק ר'
ישכר בער זצ"ל •
השיב להם הרבי" :אם תבטיחו לי בתמורה לכך ,שנים-עשר אדומי-זהב, עובדות וסיפורים על הרה"ק ר'
אמלא את בקשתכם"! היה זה סכום גדול באופן מיוחד ,אך בני המשפחה צבי הירש מרימינוב זי"ע
נענו והבטיחו לתת כאשר הושת עליהם ,רק שאביהם יחזור לאיתנו הראשון.
הרב סר אל בית האיש .כבואו ,ניסה הצדיק לשוחח עם החולה ,אך הלה שכב לקראת יומא דהילולא
באפיסת כוחות ,כאבן שאין לה הופכין ,מבלי יכולת אף להניע את שפתיו.
למראה עיניים ניכר היה ,כי החולה מצוי ברגעיו האחרונים ,וכי שעתו קרבה הרבה יגון ויסורים היו מנת חלקו של הרה"ק רבי צבי הירש הכהן מרימנוב
והולכת .הואיל וראה הרבי את המצב לאשורו ,הורה מיד להוציא כל איש זי"ע ,שסבל מרורות מצער גידול בנים שלא נתקיימו רח"ל .ופעם באה הרבנית
מעליו ,ורק הוא ומשמשו נותרו לבדם ליד מיטת החולה. ובכתה על כך לפני רבו הק' מרימנוב ,קרא לו רבו ואמר :עד מתי תהיה ממשיך
נשמות קדושות כל כך אשר לא תוכלנה להתקיים בעוה"ז .על אף כל היסורים
הרבי נטל כסא ,התיישב למראשותיו של החולה ,הורה למשמשו להגיש שעברו עליו לא סר מדרכו בעבודת הקודש ועבד את קונו בשמחה.
לו את מקטרתו ,ותוך שהוא עוצם את עיניו ושוקע בדביקות עצומה .עשן
סמיך מילא את החדר והיתמר אל עבר התקרה ושב וירד לרצפה .אט-אט ונוראות יסופר .כי כשחלתה בתו ,לאחר שנפטרו לו כבר י"ז ילדים ל"ע,
לא ניתן היה לראות מאומה מהנעשה בחדר ,אך הרבי אינו חדל מעישונו. ובהגיע ליל שב"ק התפלל תפילת קבלת שבת מתוך ריקודים ושמחה יתירה
כדרכו ללא שינוי ,ואף הסב לשלחנו הטהור בעת סעודת שבת בשמחה
לאחר שהפך כל הטבק שבמקטרת לאפר ואישו כבתה ,הורה למשמשו ובהתלהבות יוקדת .לפתע נשמעה קול זעקה כי בתו החולה גוססת כבר רח"ל.
לשוב ולמלא את המקטרת בשנית .ושוב חזר לעשנה והפעם ביתר שאת. אזי כששמע הרה"ק את זאת ,סמך פניו על ידו כעין נפילת אפים איזה רגעים,
משכילה גם הפעם הזאת ,חזר על מעשהו ועישנה בשלישית .ערפל כבד ואח"כ פתח את פיו הטהור ואמר :ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמור .הנה רעיא
מילא את החדר ,עד כי לא ניתן היה לראות איש את רעהו. מהימנא משה רבינו ע"ה היה מתחנן אל ה' ,הגם שיהיה בעת צרה רח"ל 'בעת'
תוך כדי מעשה העישון ,הגיע הרופא המקומי הקבוע של הקהילה לבדוק מלשון בעתה ורעדה עכ"ז 'לאמר' ,יהיה נשאר עומד על עמדו עם חוזק אמונתו
את החולה .מאחר שנואשו הרופאים הגדולים ונסעו להם ,נותרה האחריות ובטחונו בהשם למען יוכל עוד לדבר דיבור לפני הקב"ה.
מוטלת על כתפיו והוא היה מופיע מדי זמן מה לבדוק את החולה ולראות וסיים רבינו :ואומר גם אנכי לקב"ה ,הלא בידך נפש כל חי בכל עת ובכל
האם ניתן להקל על מצבו .משנכנס והבחין בתימרות-העשן הפורצות החוצה שעה מה אכפת לך כי יתעכב עוד הדבר ותשאר עוד בחיים ביום השב"ק לבל
מבין חרכי התריס בחדר החולה ,נותר כמסומר למקומו ואישוני עיניו ניצתו תבטל אותי משמחת השב"ק .והיה יושב וגומר סעודתו ברינה וצהלה ולא היה
בזעם אין קץ. נראה עליו שום שמץ עצבות .ונשארה בחיים עד יום שני.
בעודו עומד על הסף ,פרץ בצעקות נוראות ,אשר החרידו את כל יושבי כשנשאל פעם ע"י חתנו הרי "לכל בני ישראל אשר יבואו לפניו לבקש
הבית ממקומותיהם" .רצח לעין-השמש מתבצע כאן!" -שאג בקול ניחר - עליהם רחמים תתקבל תפלתו לרצון ,ומדוע לא יבקש ויתפלל להשי"ת על
"רוצחים שכמותכם! כלום אינכם יודעים שעשן בעבור חולה לב וריאה, עצמו שיתקיימו בניו בחיים" השיב לו :דבר זה הוא מעבודת השי"ת.
כמוהו כסם-המוות?! הרגתם את החולה! רצחתם אותו בידיים! אני אדאג
שכולכם תיכנסו לבית-הסוהר" .וסב על עקבותיו בזעף ,הטיח את הדלת בעוז ועד שהנך שואלני למה איני מתפלל על יוצאי חלצי ,אשאל אותך :למה לא
מאחוריו ,וכשכולו קצף וחרון הסתלק כלעומת שבא .הצעקות וחבטת הדלת ביקש אברהם אבינו מאת ה' שלא יתבע ממנו לעקוד את יצחק בנו יחידו כדי
נשמעו היטב גם בחדר החולה פנימה ,אך הרבי לא נע ולא זע ,והמשיך שישאר בחיים ,ובודאי היתה תפלתו מתקבלת לרצון ,אלא כשם שאברהם
בעבודת-קודשו הטמונה בעישון המקטרת .רק משסיים לעשן את המקטרת אבינו עשה רצון קונו ועקד את בנו אהובו ,מבלי לחפש מוצא מציווי זה ,וזכות
בשלישית ,קם ,פתח את התריסים ואת החלונות לרווחה ,והחל מניף את ידיו העקידה היא שעומדת לנו לדורות ,ואחרת לא היה קיום לעם ישראל ,כך גם
כדי להעביר את העשן החוצה. הצדיקים מקבלים יסורים באהבה ,ועובדים בכך את קונם.
לאחר דקות ארוכות שוב ניתן היה לראות את תכולת החדר .ואז שב כשהגיעו דיבורים נוראים אלו לאזני הרה"ק בעל 'ישועות יעקב' זצ"ל שיבח
הצדיק להגיף את החלונות ,התקרב אל מיטת החולה ,הישיר מבטו אל מול מאד את גודל קדושת רבינו ,והוסיף כי כששמע זאת קיבל תנחומים על אבידת
פניו ,ושאל" :הינך מכיר אותי?"" -הן!" -נשמע קולו של החולה ,חלוש בנו יחידו הג"ר מרדכי זאב זצ"ל ,שזמן רב לא היה יכול להתנחם עליו ,עד
קמעה" ,אתה הוא הרבי מרימנוב!" שסיפרו לו את עבודת הקודש של רבינו בענין קבלת היסורים בשמחה.
הרבי פתח את דלת החדר ,הזמין את בני המשפחה להיכנס פנימה ,ונתן עבודת הצדקה של הצדיק הקדוש רבי צבי הירש הכהן מרימנוב ,מן
להם להיווכח בעצמם בשינוי לטובה שהתחולל במצבו של החולה .בני הבית, המפורסמות הייתה .פטרונם של עניים וקשי יום היה ,משענתם של אלמנות
לא ידעו את נפשם מרוב התרגשות וגיל .הם שוחחו עם החולה שוב ושוב, ויתומים ,וישועות רבות ומופלאות היה מבטיח ומקיים ,בתמורה לסכום
ונוכחו לראות ,כי האיש חזר לאיתנו .מיד מיהרו לשקול לידי הרבי מטבע הפדיון ,בהם היה נוקב ,למען מטרות צדקה וחסד.
"נוביל" -ארבעה אדומים זהב משקלה -והבטיחו ,כי בעת שובו של הרבי
בחזרה מלינסק ,יפרעו את יתרת התחייבותם ואף יערכו סעודת-הודיה בפני באחד ממסעותיו ,הגיע לעיר סאניק .בעת ההיא ,לקה אחד מנכבדי העיר,
כל אנשי העיר. יהודי עשיר ונשוא-פנים ,במחלה קשה ואנושה ,בלבו ובריאותיו .גדולי
הרופאים הוזעקו אל מיטתו מקצות הארץ ,אך מיום ליום הלכה החלטתם
ואכן ,כשוב הרבי לאחר השבת מלינסק לסאניק ,קידמו בני העיר את פניו והתחזקה ,כי אין רפואה למחלה ואפסה כל תקווה.
בתופים ובמחולות ,כשהעשיר החולה שהחלים רץ בראשם כנער צעיר
לקראת המרכבה .בו-ביום ,ערכו העשיר ובני-ביתו סעודה גדולה כאשר ביום בו הודיעו הרופאים בייאוש מוחלט כי סיימו את מלאכתם ועזבו את
הבטיחו .הרבי הסב בראש בני הקהילה ,אשר נתקבצו ובאו להודות ,להלל העיר ,עמד גם הרב לעזוב את סאניק בדרכו ללינסק .הואיל וראו בני משפחת
ולשבח לבורא עולם על הנסים ועל הנפלאות אשר מחולל הוא על-ידי עבדיו העשיר החולה כי אין תקווה מהרופאים ,מיהרו אל מעון הצדיק בטרם עזב את
הצדיקים .בתום הסעודה ,פרע העשיר את שמונת אדומי הזהב הנוספים העיר ,וחילו את פניו בבכי ובתחנונים כי יואיל לבוא לבקר את החולה בביתו
שהתחייבו בני משפחתו לתת לצדקה ,והרבי נפרד ונסע לשלום לדרכו. ושם יתפלל למראשותיו לרפואתו -אולי יקבל הקב"ה את תפילתו.
יצאו הזוג מבית רבינו בשמחה ובטוב לבב .ואכן ,בתחילת החורף הבא היה היה יהודי בשם רבי יוסף שהיה מלמד תינוקות בעיירה קאטלענע
נתמלא ביתם אורה ושמחה בהיוולד להם בנם בכורם .השמחה הרקיעה הסמוכה ווילעדניק ,בשנת תקמ"ט (בערך) נתמלא ביתו אורה בעת היוולד
שחקים וכל תושבי העיירה השתתפו בשמחתם. לו בנו ישראל דוב בער .הילד הלך וגדל ,וכבר במעלליו יתנכר נער ,ועוד
בצעירותו נודע בשם 'העילוי מקאטלענע'.
כעבור שני ירחים ,פנה האיש אל אשתו והזכיר לה את הבקשה שביקש
רבינו שיבואו אליו לאחר שיפקדו .כמובן שהאשה הסכימה .ולמחרת, כשהגיע לפרקו ,נשא את בתו של הגביר רבי משה חפץ שכונה בשם רבי
השכימו קום והכינו את עגלת החורף המיועדת לנסיעה בחורף המושלג. משה מגיד .בשנות אברכותו חי חיי צער ,והעוני שרר תמיד בביתו.
בתקופה זו השלג כבר הפך לקח מוצק והיה ניתן לנסוע בדרכים.
הוא הרבה לנסוע על רבו המובהק הלוא הוא הרה"ק רבי מרדכי
הדרך התארכה מהצפוי בעקבות שלגים שנחתו עליהם ללא הפסקה, מטשערנוביל זצוק"ל .כמו כן נסע אל עוד צדיקים ,ה"ה הרה"ק
ולכן הוצרכו לשבות בעיירה נארינסק .מיד בצאת השבת רתם היהודי שוב מבארדיטשוב ,הרה"ק רבי אהרן מזיטומיר והרה"ק רבי מרדכי
את עגלונו והמשיך במסע לעבר ווילעדניק. מלעכאוויטש .בשנותיו המוקדמות היה מסתיר תמיד את צדקותו והיה
נחבא אל הכלים.
תוך כדי הנסיעה לקחה האם הרחומה את בנה כדי לחממו בידיה.
הנסיעה המשיכה בטוב ובנעימים .פתיתי שלג התדפקו על חלונות העגלה, עד שהרה"ק בעל הצמח צדק מליובאוויטש גילה את סתר מדרגותיו
ותרדמה עמוקה נפלה על האם .תוך כדי השינה ,נשמט התינוק מידיה ונפל ורוב צדקותו וקדושתו ,ושהוא 'פועל ישועות בקרב הארץ' .השמועה
אל מחוץ לעגלה ,אל הכפור החזק ועל השלג הקפוא .האם לא הרגישה פרשה כנפיים בקרב המדינה ,והכל באו לבקש ממנו ברכה ,עצה ותושיה.
בכך ,וגם האב שנהג במושכות לא הבחין במאומה.
ביום כ"א טבת שנת תר"י – חשכו המאורות ,רבינו הסתלק לבית עולמו
רק כשנעצרה העגלה בפתח בית רבינו והאם הקיצה משנתה ,או אז מבלי להשאיר זרע של קיימא .אבל זכרו לא ימוש מפינו ,ועד היום נוסעים
הבחינה בהעדרו של בנה האהוב .בן זה שציפו לו במשך שנים ארוכות ,וכל המוני בית ישראל לפקוד את ציונו הקדוש ,וסגולה גדולה נתפרסמה,
כך הרבה צער ותלאות עברו עד שנולד. לתרום שמן ונרות כדי להדליקם בציונו הקדוש ,ורבים נושעו מזה.
ועתה ,הילד איננו - - - לאחר פטירתו ,בשנת תרס"ב נכתב הספר 'סיפורי נפלאות' על ידי אחד
מבאי ביתו ,ה"ה רבי ברוך רוטנר מאווריטש .בראש הספר נדפס 'מכתב
האשה פרצה בבכי מר ובזעקות גדולות ומרות ,עד שנפלה והתעלפה תעודה' מששה ממקורבי רבינו זי"ע ,שמעידים על נאמנות מלקט
מרוב צער .האב ההמום התפרץ לבית רבינו בבכיות וביללות. הסיפורים ואמיתות הסיפורים.
רבינו שמע את כל אשר נעשה ,והרגיע את האב באומרו לו :אל תירא! בהקדמתו כותב המלקט ,שהסיפורים שליקט הם נאמנים ומבוררים,
בנך חי וקיים .הוא לא קפא בשלג ושלום לו .ועתה ,קח את מקלי וחזור על ולכן כתב רק סיפורים אלו אפי' ששמע סיפורים לאלפים ולרבבות .ומכיון
עקבותיך ותמצא את בנך בריא ושלם. שנתמעטו האנשים שהכירו את גודל צדקותו והיותו פועל ישועות ,לכן גמר
האב יצא מעודד מבית רבינו ,עלה על העגלה והתחיל לנסוע בעקבות אומר להעלות על הכתב את הסיפורים כדי לחזק את האמונה בצדיקים.
החריצים העמוקים שהשאירה העגלה בשלג.
•
כעבור זמן ,מצא את בנם שוכב על השלג ולידו זאב ענק .בתחילה
נתפחד מאוד .אבל לאחר שנתאושש מהמחזה ,התחזק בכוחו של רבינו, פעם באו אל רבינו הק' זוג יהודים הנשואים כבר יותר משמונה עשרה
נטל את מקל רבינו בידו והתחיל להתקרב אל בנו .הזאב עזב את המקום, שנים ,ועדיין לא זכו להיפקד בבנים ,ונפשם בבקשתם :הם אינם חפצים
ובקחתו את בנו הרגיש כי הוא בריא ושלם ,ואף גופו חם. להתגרש ,אלא זאת מבקשים הם ,שהרבי יברכם בבנים.
בדמעות שמחה חזרו הם אל רבינו שאמר להם שהזאב שמר על חום רבינו בירכם שעוד באותה שנה יתברכו בבן זכר .אבל הוסיף להם בקשה
התינוק כל העת ,וכך הוא ניצל ממוות בטוח. קטנה ,שלאחר שיתברכו יבואו אליו ביחד עם בנם.
