gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני הפרשה · Penine Haparsha — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: פניני הפרשה · Penine Haparsha

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

פניני הפרשה · Penine Haparsha — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪++‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרש‪+‬ה‬ ‫חיי שרה‪-‬תולדות‬ ‫‪fVVVVVVVVVVVVVVVVVe‬‬ ‫‪cd‬‬ ‫עלון מס'‬ ‫‪1280‬‬ ‫שנה כ"ח תשפ"ז‬ ‫‪T‬‬ ‫· יו"ל ע"י הקרן לזיכוי הרבים ·‬ ‫◁ נייד‪ ◁ 052-7654216 :‬כתובת‪ :‬רח' הרב רוזובסקי ‪ 14/13‬אשדוד‪ ◁ .‬דוא"ל‪7654216@gmail.com :‬‬ ‫‪ d‬לזכות להיות השליח ‪c‬‬ ‫כאשר מגיע אליעזר עבד אברהם לבאר המים בעיר נחור‪ ,‬הוא מתפלל תפלה מיוחדת כדי שהקב"ה יזמין לו נערה מתאימה‬ ‫ליצחק‪ ,‬וכך הוא אומר בתפלתו‪" :‬ה' אלוקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדוני אברהם"‪ .‬וה' שמע‬ ‫תפלתו‪ ,‬וזימן לו את האשה הראויה והמתאימה ליצחק אבינו‪ .‬ותמוה לשם מה היה צריך אליעזר להקדיש לכך תפלה‬ ‫מיוחדת‪ ,‬הרי כבר אברהם אבינו הבטיחו בצורה ברורה בתפלתו "ה' אלוקי השמים וגו' הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה‬ ‫לבני משם"‪ ,‬וכי לא סמך על תפלת אדונו שתתקבל? מיישב האור החיים הקדוש‪" :‬בטוח היה אליעזר באדונו שתפלתו‬ ‫מקובלת‪ ,‬והוסיף הוא להתפלל שיהיה הוא ראוי להעשות הדבר על ידו"‪ .‬כל תפלתו היתה שיזכה הוא להיות שליח המצוה‬ ‫בשידוך קדוש זה‪ ,‬שהונחו בו היסודות של עם ישראל‪ .‬לפעמים שידוך צריך לצאת לפועל‪ ,‬אך כיון שאין זכות לכל שדכן‬ ‫להקים את בנין הבית‪ ,‬רק כשמגיעים לשדכן המתאים‪ ,‬הכל הולך למישרין‪ .‬הדברים אמורים גם בכל ענין‪ .‬ישנם תהליכים‬ ‫שאמורים לקרות בין כה וכה‪ ,‬תפלתנו ושאיפתנו צריכה להיות שיהיה הדבר ראוי להיעשות על ידינו‪ ,‬שאנו נזכה להיות‬ ‫השליחים הנכונים במקומות הנכונים‪ ,‬להקים בתים נאמנים בישראל‪ ,‬להשיב יהודים למורשת אבותם וכו'‪.‬‬ ‫*‬ ‫יום אחד הגיע לעירו של רבי יששכר דוב מראדושיץ זצ"ל אחד מחבריו‪ ,‬אשר עמו הסתופף בצלו של המגיד הקדוש‬ ‫מקוז'ניץ זצ"ל‪ .‬אותו ידיד הגיע עם מכתב המלצה מרבו לסייע בידו לחתן את בתו‪ ,‬וביקשו לבוא לעזרתו‪ .‬צר היה לרבי‬ ‫יששכר דוב‪" .‬אני עני ואביון"‪ ,‬אמר לחברו "אם אאסוף כספים‪ ,‬יתנו לי פרוטות עלובות‪ .‬לך אל פלוני‪ ,‬הנגיד העשיר‪ .‬הוא‬ ‫יתן לך ביד רחבה!"‪ .‬הלה לא נפגע מן הסירוב‪ .‬באדישות ובשוויון נפש משך בכתפיו ואמר‪" :‬לו יהי כדבריך‪ .‬כנראה‪ ,‬שאינך‬ ‫רשום בפתקתו של הקדוש ברוך הוא"‪ ,‬ויצא לעבר ביתו של אותו עשיר‪ .‬הדברים פילחו את לבו של רבי יששכר דוב‬ ‫כחץ‪ .‬מה פירוש הדברים‪ :‬איזו פיתקה? מי כתוב בה?‪ ...‬הוא סגר את הגמרא ורץ אחרי האיש‪ .‬משהשיגו‪ ,‬שאלו לפשר‬ ‫דבריו‪ .‬ענה הלה ואמר‪" :‬כשפניתי אל הרבי ותיניתי לפניו את צרתי‪ ,‬אמר לי‪ :‬אתן בידך מכתב המלצה‪ .‬אמרתי לו‪ :‬רבי‪,‬‬ ‫לא ניסיתי מעודי לקבץ כספים‪ .‬אמר לי‪ :‬בכל מקום שתבוא‪ ,‬תמצא מישהו שיאסוף עבורך‪ .‬הוא יזכה במצוה‪ ,‬ואתה‬ ‫תוושע‪ .‬אמרתי לו‪ :‬מי יסכים להתבזות במקומי? אמר לי‪ :‬אל תדאג לכך‪ ,‬בפתקתו של הקדוש ברוך הוא כתוב בפרוטרוט‬ ‫מי יעזור לך וכמה כסף יאסוף‪ .‬הגעתי לעיר זו‪ ,‬וחשבתי בלבי‪ :‬מי כאן זכאי יותר מחברי ורעי‪ ,‬רבי יששכר דוב? עכשיו‬ ‫שסרבת‪ ,‬הבנתי שאינך כתוב בפתקתו של הקדוש ברוך הוא‪ ."...‬נרעש רבי יששכר‪ ,‬ושאל‪" :‬לכמה כסף הנך זקוק?"‪.‬‬ ‫אמר לו‪" :‬לארבע מאות זהובים"‪ .‬נטל רבי יששכר את ההמלצה‪ ,‬והלך לשוק‪ .‬בדרכו‪ ,‬פגש בסוחר‪ .‬הראהו את מכתבו של‬ ‫הרבי‪" .‬הגעת ממש בזמן!" נפעם הסוחר "זה עתה סיימתי עסקה ברווח של ארבעת אלפים זהובים‪ .‬אתן לך את כל דמי‬ ‫המעשר ‪ -‬ארבע מאות זהובים"‪.‬‬ ‫‪ d‬מיעוט שחוק ‪c‬‬ ‫עצה טובה‬ ‫במהלך אחת הדרשות הזכיר הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל את הפסוק‪:‬‬ ‫כדי לרתום את הילדים להכנות‬ ‫"יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" (בראשית כז‪ ,‬מא)‪ ,‬והעיר בחיוך‪:‬‬ ‫לשבת‪ ,‬קנו ממתק מיוחד שאותו‬ ‫"נראה לכם שלעשיו הרשע הזה בכלל אכפת מאביו אם יצטער או לא?! אלא מה‪,‬‬ ‫יקבל כל מי שסיים את תפקידו‪.‬‬ ‫אמר‪ ,‬יש לי בעיה‪ ,‬אם אהרוג את אחי אצטרך לשבת עליו 'שבעה'‪ ...‬ומה אני צריך‬ ‫את "בית הסוהר" הזה עכשיו? על כן אחכה‪ ,‬תכף יגיעו ימי אבל אבי ואהרוג את‬ ‫אפשר לקבוע שמי שיסיים מוקדם‬ ‫יעקב‪ ,‬וכך 'אחסוך' ואשב 'שבעה' על שניהם‪."...‬‬ ‫יקבל ממתק יקר יותר‪.‬‬ ‫‪ d‬מגיד דבריו ‪ /‬פנינה מתורתו של הגאון רבי בוגיד סעדון זצ"ל ‪c‬‬ ‫"ידוע הדבר ומפורסם הענין כי ההספד והדרש שעושים בפטירת המת אינו בשביל המת עצמו‪ ,‬כי מה יגיע לו מההספד‬ ‫והבכיה‪ ,‬הלא כבר מת הוא ואי אפשר לו לחזור בשביל צער קרוביו והסופדים‪ ,‬אך עיקר ההספד הוא לעורר את החיים‪."...‬‬ ‫("מגיד חדשות" ח"י עמ' תמ"א)‬ ‫‪++ | 1‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬ ‫‪ d‬פנינים ופרפראות ‪c‬‬ ‫ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו וגו' ויקם וגו' (כ"ג י"ט‪-‬כ')‬ ‫סמך "ויקם" ל"ואחרי כן קבר"‪ ,‬לרמוז לתחיית המתים מן התורה‪ .‬וכעין מה שדרשו בסנהדרין‬ ‫(דף צ' ע"ב) עה"פ "הנך שוכב עם אבותיך‪ ,‬וקם" ‪ -‬מכאן לתחיית המתים מן התורה‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫(הרה"ג ר' רחביה חדוק שליט"א)‪.‬‬ ‫‪ d‬נק ּודת חן · עובדיה חן ‪c‬‬ ‫השותף החדש במלאכת החינוך‬ ‫מנהג ישראל‪ ,‬שכאשר ילד מגיע לגיל מצוות‪ ,‬אביו דרבי נתן פרק ט"ו משנה ב')‪ .‬מעתה ואילך‪ ,‬אין האב‬ ‫עומד ומברך "ברוך שפטרני מעונשו של זה"‪ .‬מקורו ניצב לבדו במערכה‪ ,‬יש מי שעומד לימינו‪ ,‬מסייע לו‬ ‫של מנהג זה במדרש רבה (בראשית פרשה ס"ג אות במלאכת החינוך ונלחם יחד עמו כנגד היצר הרע‪.‬‬ ‫י') על הפסוק "ויגדלו הנערים"‪" :‬אמר ר' אלעזר‪ ,‬צריך‬ ‫ועל כך עומד האב ומברך ומודה‪" :‬ברוך שפטרני‬ ‫האדם לטפל בבנו עד י"ג שנה‪ ,‬מכאן ואילך צריך‬ ‫מעונשו של זה" ‪ -‬לא מעונשו של הבן חלילה‪ ,‬אלא מן‬ ‫שיאמר 'ברוך שפטרני מעונשו של זה'"‪ .‬והובא מנהג‬ ‫המאבק היחידני והכבד עם אותו "זה"‪ ,‬הוא השטן הוא‬ ‫זה להלכה ברמ"א (או"ח סי' רכ"ה סעי' ב')‪.‬‬ ‫היצר הרע‪ ,‬שהיה עד עתה אויבו של האב במלאכת‬ ‫משמעותה הפשוטה של הברכה‪ ,‬כפי שפירש המגן החינוך‪ .‬מעתה ישמח האב ביוצא חלציו שנכנס בו כוח‬ ‫אברהם‪ ,‬שעד גיל שלוש עשרה מוטלת על האב חדש ורוח טהרה של היצר הטוב המסייע לו לבחור‬ ‫האחריות הבלעדית לחנך את בנו‪ ,‬ויש הסוברים בטוב ולמאוס ברע‪.‬‬ ‫שהאב אף נענש מן השמים על מכשולות בנו הקטן‬ ‫*‬ ‫שנגרמו מחמת רשלנות בחינוכו‪ .‬אולם בהגיעו לגיל‬ ‫מצוות‪ ,‬נעשה הנער בר‪-‬דעת ואחראי על מעשיו‪ ,‬מעשה בגאון רבי יונתן אייבשיץ זצוק"ל‪ ,‬שבמעמד‬ ‫סעודת הבר‪-‬מצוה שלו‪ ,‬נשא דרשה נאה‪ ,‬ובה הזכיר‬ ‫והאב נפטר מעונש זה‪.‬‬ ‫את דברי רבותינו שהיצר הטוב נכנס באדם רק בהגיעו‬ ‫אלא שלמתבונן מן הצד‪ ,‬נשמעת ברכה זו תמוהה‬ ‫לגיל שלוש עשרה‪ ,‬בעוד היצר הרע משתרש בו כבר‬ ‫משהו‪ :‬כאילו האב ציפה לרגע שבו יוכל להשיל מעליו‬ ‫משעת לידתו‪ ,‬כמאמר הכתוב‪" :‬לפתח חטאת רובץ"‬ ‫את האחריות לחינוך בנו‪ ,‬וברגע שבו אינו נענש עוד על‬ ‫(בראשית ד‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫מעשיו‪ ,‬הוא שמח לחדול מלהשקיע ולעמול בעבורו‪.‬‬ ‫כשסיים את דרשתו‪ ,‬ניגש אליו אחד הנוכחים ושאלו‬ ‫הגאון רבי יוסף יצחק שלוש זצ"ל (הו"ד בספר "תיבת‬ ‫בבת שחוק‪" :‬אמור לי יונתן‪ ,‬אם עד היום לא היה‬ ‫גומא" עמ' ר"ט) הביא על כך ביאור נאה‪ :‬כאשר האב‬ ‫בך יצר הטוב‪ ,‬כיצד הצלחת להתגבר על היצר הרע‬ ‫מברך "שפטרני מעונשו של זה" אין כוונתו על עונשו‬ ‫ולשקוד על התורה?"‪.‬‬ ‫של הילד אלא על עונשו של היצר הרע‪.‬‬ ‫נענה יונתן הקטן בחכמה‪" :‬בכל פעם שהיה היצר הרע‬ ‫עד גיל שלוש עשרה‪ ,‬יצר הרע הוא השולט היחיד‬ ‫ניגש אליי ומנסה לשכנעני לעבור על רצון ה'‪ ,‬הייתי‬ ‫בילד‪ ,‬וככל שהאב משגיח על בנו ועמל לחנכו‪ ,‬עומד‬ ‫אומר לו‪ :‬הרי נפסק בשלחן ערוך (חושן משפט סימן‬ ‫היצר הרע לנגדו ומבקש להוליכו בדרכים עקלקלות‪.‬‬ ‫י"ז סעיף ה') "אסור לשמוע דברי בעל דין אחד שלא‬ ‫האב נדרש איפוא להתייצב במערכה כנגדו‪ ,‬לבדו‪,‬‬ ‫בפני בעל דין חברו"‪ .‬לפיכך אסור לי לשמוע אותך‬ ‫ללא שום עוזר ותומך‪.‬‬ ‫כעת ‪ -‬המתן איפוא עד שיבוא שותפך היצר הטוב‬ ‫אמנם בהגיע הבן לגיל שלוש עשרה‪ ,‬מצטרף לאב בגיל שלש עשרה‪ ,‬ואז אשמע את טענות שניכם‬ ‫שותף חדש‪ ,‬הלא הוא יצר הטוב (כמובא באבות ואשפוט ביניכם מי צודק‪...‬‬ ‫‪++ | 2‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬ ‫‪ַ d‬ה ֶּנ ֱא ָמן ‪ -‬סיפורי פלא על מרן הגאון הנאמ"ן רבנו הגדול רבי מאיר מאזוז זצוק"ל ‪c‬‬ ‫מלך יושב על כסא‬ ‫אומץ פנה אל רבנו‪" :‬הרב‪ ,‬איך הכסא?‪."...‬‬ ‫כשמספרים על כח ריכוזו ושקיעותו של רבנו‪ ,‬אי‬ ‫"איזה כסא?‪ ,"....‬הרים רבנו את עיניו בפליאה‪,‬‬ ‫אפשר לפסוח על המעשה המפליא הבא‪:‬‬ ‫"אה‪ ,‬כסא חדש? לא שמתי לב‪ .‬תודה רבה"‪.‬‬ ‫באחת השנים‪ ,‬לקראת סיום השנה‪ ,‬החליטו‬ ‫מי שהיה שם זכה להבין‪ ,‬לא במלים אלא במראה‬ ‫תלמידי השיעור בעיון להביע את הוקרתם לרבנו‬ ‫עינים‪ ,‬מהי שקיעות בלימוד‪ .‬הכסא החדש בלט‬ ‫באמצעות מתנה מכובדת‪ .‬התלבטו רבות מה יוכל‬ ‫בנוכחותו בגודלו ובהידורו‪ ,‬בלתי אפשרי היה‬ ‫לשמחו ולהועיל לו‪ ,‬עד שעלתה ההצעה לרכוש‬ ‫לפספס אותו ‪ -‬אבל בעולמו של רבנו הוא פשוט‬ ‫עבורו כסא מגולף ויוקרתי‪ ,‬בעל ריפוד עבה ונוח‪,‬‬ ‫לא תפס מקום‪.‬‬ ‫בצבע אדום בוהק‪ .‬כל אחד מהתלמידים השתתף‬ ‫בסכום מסוים‪ ,‬ונדיב מסוים הוסיף סכום משמעותי‪,‬‬ ‫והיה מקרה יוצא דופן שבו דוקא שם לב לכסא‬ ‫וכך ביום האחרון של ה"זמן" בתחילת השיעור‪,‬‬ ‫המכובד‪ .‬היה זה בכנס גמר חידון ההלכה העולמי‪,‬‬ ‫הניחו את הכסא המהודר במקום הכסא הישן‪.‬‬ ‫בראשות הגאון הרב בנימין חותה שליט״א‪.‬‬ ‫למעמד הוזמנו גם שני המאורות הגדולים – רבנו‪,‬‬ ‫כל התלמידים המתינו בדריכות לראות כיצד יגיב‬ ‫ויבדל לחיים טובים מרן הראשון לציון הגאון רבי‬ ‫רבנו למראה הכסא החדש ‪ -‬האם ימצא חן בעיניו‬ ‫שלמה משה עמאר שליט״א‪ .‬שני הרבנים נכנסו‬ ‫או שייראה בעיניו כראוותני מדאי‪ .‬על אפשרות‬ ‫יחד לאולם‪ .‬מרן הגיע למרכז הבמה‪ ,‬הבחין בכסא‬ ‫שלישית – איש לא העלה בדעתו‪.‬‬ ‫אחד מכובד‪ ,‬והתיישב על הכסא שמשמאלו‪ ,‬תוך‬ ‫והנה רבנו נכנס לשיעור‪ ,‬מתיישב על הכסא‪ ,‬ומיד‬ ‫שהוא מכבד את הרב עמאר לשבת על הכסא‬ ‫מתחיל את השיעור בלי לומר דבר‪ .‬חילופי המבטים‬ ‫המכובד‪ .‬אולם הרב עמאר סירב אף הוא לשבת על‬ ‫בין הבחורים הביעו אכזבה‪.‬‬ ‫הכסא המכובד‪ ,‬והתיישב על הכסא שמימינו‪ .‬כך‬ ‫השיעור ערך שעתיים‪ ,‬ושום מלה אחת על הכסא‪.‬‬ ‫יצא ששניהם התיישבו על כסאות פשוטים‪ ,‬ואילו‬ ‫הכסא המכובד "נפל בין הכסאות"‪...‬‬ ‫בסיום השיעור‪ ,‬לא התאפק אחד התלמידים וברוב‬ ‫‪ d‬הוא ‪ -‬היה אומר · ביאור אמרות והנהגות חז"ל על ידי הכרת אישיותם ואורח חייהם ‪c‬‬ ‫רב הונא – מהדר בהדלקת נרות שבת‬ ‫במסכת שבת (קי"ט ע"א) מובא כיצד היו אמוראים שונים טורחים בעצמם בהכנות לכבוד שבת‪ .‬בין השאר‬ ‫מסופר על רב הונא שהיה "מדליק שרגי"‪ .‬ופירש בחזון עובדיה (שבת ח"א‪ ,‬עמ' קס"ד)‪ ,‬שאין הכוונה שרב‬ ‫הונא היה מדליק את נרות השבת במקום אשתו‪ ,‬שהרי אשתו קודמת בהדלקה כידוע‪ ,‬אלא שאשתו היתה‬ ‫מדליקה את נרות השבת בחדר האוכל‪ ,‬ואילו רב הונא היה מדליק נרות בשאר חדרי הבית‪ ,‬כדי להרבות‬ ‫אורה ושמחה לכבוד שבת‪[ .‬ואפשר לדייק כן מלשון הגמרא‪ ,‬שנקטה "שרגי" – בארמית ובלשון רבים‪ ,‬ולא‬ ‫"נר"‪ ,‬כלשון הברכה על נר שבת]‪ .‬וציין שם בחזון עובדיה‪ ,‬שלרב הונא היה עניין מיוחד בהידור נרות שבת‪,‬‬ ‫שהרי הוא שאמר במסכת שבת (כ"ג ע"ב)‪" :‬הרגיל בנר – הויין ליה בנים תלמידי חכמים"‪ .‬ואף מובא שם‬ ‫שרב הונא ראה מי שהקפיד בזה ויצאו ממנו תלמידי חכמים‪ .‬עכת"ד‪ .‬והנה מצאתי שגם רב הונא עצמו‬ ‫זכה לבן תלמיד חכם גדול‪ ,‬הלא הוא רבה בר רב הונא‪.‬‬ ‫‪++ | 3‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬ ‫‪ d‬אור המאיר ‪c‬‬ ‫שאלות ותשובות שענה לשואליו בקצרה‬ ‫מרן רה"י הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל‬ ‫(מתוך ספר "מקור נאמן" ח"ד שעתיד בע"ה לראות אור)‬ ‫***‬ ‫שאלה‪ :‬קבלן רכש חברה העוסקת במתן שירותים בתחום המים והשפכים‪ .‬באחד הישובים שבהם הקבלן‬ ‫ופועליו נותנים שירות‪ ,‬רוב תושבי הישוב נכרים‪ ,‬ונדרשת במקום עבודה גם בשבתות‪ .‬האם מותר‬ ‫להעסיק שם פועלים גויים?‬ ‫תשובה‪ :‬יתכן שמותר אם הם עובדים בקבלנות ולא שכר יום ביומו‪ .‬בכל זאת כדאי שבעלי דבר‬ ‫יגשו לרב העיר וישמע מהם כל הפרטים‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר לקחת שכר על חזנות בימים נוראים?‬ ‫תשובה‪ :‬מותר כמו שכתבו האחרונים‪ .‬ואע"פ שאינו רואה סימן ברכה‪ ,‬מכל מקום יאכל וישמח‪.‬‬ ‫ואין הכי נמי שאם ישקיע במניות וכדומה‪ ,‬לא יראה בזה סימן ברכה‪ .‬וכבר הוכיחו שגם בימי‬ ‫חז"ל היו נוטלים שכר על מתורגמנות בשבתות‪ ,‬כמבואר במדרש רבה פרשת ויחי וירושלמי‬ ‫דסוכה‪ .‬ומי יתחסד יותר מהם? ובפרט בזמן הזה שהיוקר הנורא לא הניח מדה טובה לישראל‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬מי שאכל והקיא מיד אחרי האכילה‪ ,‬האם צריך לברך ברכה אחרונה?‬ ‫תשובה‪ :‬אם הקיא קצת ונשאר במעיו שיעור כזית‪ ,‬חייב לברך ברכה אחרונה‪ .‬ואם ספק – מחלוקת‬ ‫הפוסקים ולא יוכל לברך אלא ישמע ברכה מאחרים ויכוין לצאת ידי חובתו‪ ,‬כמובא בכף החיים‬ ‫(סי' קפ"ה אות ל"ד)‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬ילדי כתה ח' צריכים לעבור חיסון במסגרת הת"ת‪ .‬הנהלת הת"ת ניסתה לדבר עם הקופת חולים‬ ‫שיביאו אח לצורך זה אך ללא הצלחה‪ .‬שאלתנו היא האם להתעקש בכל זאת שדוקא אח יבוא לחסנם?‬ ‫תשובה‪ :‬אפשר לעשות ע"י אחות‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬כאשר מכניסים תאומים בבריתו של אברהם אבינו‪ ,‬האם צריך לעשות ביניהם הפסקה?‬ ‫תשובה‪ :‬יש להתפלל מנחה בין שתי הבריתות‪ ,‬וכך ירויחו שיוכלו לברך לכל תינוק בפני עצמו‪.‬‬ ‫‪ ‬נר ה' נשמת אדם ‪‬‬ ‫לע"נ לאה בת שרה ע"ה‬ ‫לע"נ רבי עובדיה בן לולו זצ"ל‬ ‫לע"נ אפרים בן מימה פנינה ז"ל‬ ‫לע"נ רחל בת מזל ע"ה‬ ‫לע"נ יוסף יצחק ז"ל בן שושנה תבלח"ט‬ ‫לע"נ רבי אליהו בן אסתר זצ"ל‬ ‫להצלחת פסח יוסף בן מלכה הי"ו‬ ‫לע"נ מרת עליזה חורי ע"ה‬ ‫לישועה והצלחת סלמן בן פרחה הי"ו‬ ‫לישועת והצלחת דוד בן נעמי הי"ו‬ ‫‪YZZZZZZaZZZZZZb‬‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬בהי‪+‬רות‬ ‫‪b65271000@gmail.com‬‬ ‫‪++ | 4‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬