gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גיליון מס'‬ ‫‪346‬‬ ‫כ"א חשון תשפ"ז‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫מבואר בגמ' )סוכה מד( ונפסק בשו"ע שאסור ללכת ולנסוע‬ ‫רחיצה בערב שבת אינה חובה אלא מצוה‪.‬‬ ‫בערב שבת יותר מג' פרסאות ]בערך ‪ 12‬ק"מ[‪ ,‬כיון שצריך להכין‬ ‫לכתחילה יש להתרחץ סמוך לשבת‪ ,‬ולהחליף לבגדי שבת‬ ‫צרכי שבת‪ .‬באופנים שמגיע למקום שכבר הכינו שם צרכי‬ ‫מיד לאחר הרחיצה )רמ"א סי' רסב ס"ג(‪ .‬אמנם‪ ,‬מן הדין אף רחיצה‬ ‫שבת‪ ,‬או שכבר הכין בעצמו את צרכי השבת‪ ,‬או שיכול להשיג‬ ‫בבוקר נחשבת רחיצה לכבוד שבת‪ ,‬ובמקום הצורך ניתן אף‬ ‫בקלות את צרכי השבת ‪ -‬לא נאמר דין זה‪.‬‬ ‫לרחוץ בליל שישי‪ ,‬ואף ביום חמישי )סי' רס ס"ק ה(‪.‬‬ ‫ולכן בזמננו מותר לנסוע בערב שבת אף למקום רחוק‪ ,‬אך‬ ‫המצוה לרחוץ את כל גופו‪ ,‬ואם אינו יכול ‪ -‬ירחץ פניו‪ ,‬ידיו ורגליו‪.‬‬ ‫נכון להשתדל להגיע למחוז חפצו שעה לפני כניסת השבת‪.‬‬ ‫המצוה לרחוץ במים חמים‪ ,‬ואם אינו יכול ‪ -‬ירחץ בפושרים‪.‬‬ ‫וכיון שמצויים עומסים חריגים בכבישים בערב שבת‪ ,‬לפיכך‬ ‫ע"פ הקבלה טובלים בערב שבת‪ ,‬ויש לטבול מחצות היום או‬ ‫נכון שיצא לכל הפחות זמן כפול מהזמן שנסיעה זו אורכת‬ ‫על כל פנים משעה לפני חצות )עי' סי' תקפא ס"ק כו(‪.‬‬ ‫בדרך כלל ביום שישי )ועי' ערוך השולחן ס"ג(‪ .‬ובפרט כאשר נוסעים‬ ‫עם נהג יהודי שצריך לחזור לביתו‪ ,‬יש להקדים נסיעתו‪.‬‬ ‫בטבילה זו אין דיני חציצה )בה"ל סי' פח(‪ ,‬ולכן אפשר לטבול עם‬ ‫עדשות מגע‪ ,‬מכנסיים וכדומה‪.‬‬ ‫אסור לנסוע עם נהג יהודי סמוך לשבת‪ ,‬באופן שהנהג לא‬ ‫מן הדין די בטבילה אחת‪ ,‬אולם יש נוהגים לטבול שלוש )בא"ח‬ ‫יספיק להגיע לביתו לשבת‪ .‬אך עם נהג גוי‪ ,‬מותר‪.‬‬ ‫ש"ב פ' לך לך סע' טז( או ארבע )יסוד ושורש העבודה‪ ,‬שער ח פ"א( או חמש או‬ ‫שבע פעמים )בא"ח שם(‪ ,‬ויש בזה שיטות נוספות‪.‬‬ ‫המקבל על עצמו לצום בערב שבת‬ ‫לדעת האריז"ל אין להתנגב לאחר הטבילה בערב שבת‪ ,‬אך‬ ‫המקבל על עצמו להתענות ביום שישי בסתמא ]שלא פירש‬ ‫מי שקשה לו‪ ,‬יכול להתנגב‪ ,‬וטוב שישאיר מקום אחד שלא ינגב‬ ‫עד מתי יתענה[‪:‬‬ ‫)עי' כה"ח ס"ק ח‪ ,‬ובא"ח שם סע' יז(‪ ,‬ורבים אינם מקפידים בזה‪.‬‬ ‫בני ספרד ‪ -‬יצומו עד צאת הכוכבים‪.‬‬ ‫יש מקפידים שלא לרחוץ לאחר הטבילה‪ ,‬אך מן הדין אין בכך‬ ‫חשש )עי' שבת יד‪ ,‬יו"ד סי' רא סע' עה‪ ,‬בא"ח שם‪ ,‬ועי' יסוד ושורש העבודה שער ח פ"א(‪.‬‬ ‫בני אשכנז ‪ -‬יצומו עד פלג המנחה‪ ,‬ואז יתפללו ערבית ]וכשאין‬ ‫ניתן לטבול גם במקווה ממים שאובים ]וכגון בריכה היצוקה בקרקע‪ ,‬ואף‬ ‫מנין לערבית במרחק של ‪ 18‬דק' הליכה‪ ,‬יתפללו ביחידות[‪ ,‬יקדשו ויאכלו סעודת‬ ‫שיש בה פילטר‪ ,‬אם כל מערכת הסינון נמצאת בתוך מי המקווה‪ ,‬אין חשש "זוחלין"‪.‬‬ ‫שבת ]ולא די שיקבל שבת ויעשה קידוש‪ ,‬מבלי להתפלל ערבית )שעה"צ ס"ק כה‪ ,‬ועי' בה"ל ד"ה‬ ‫וכשהפילטר מחוץ למים‪ ,‬יש בזה כמה נדונים )עי' יו"ד סי' רא סע' נ(‪] :‬א[ האם יש פסול "זוחלין"‬ ‫וי"א([‪ .‬אולם לכתחילה טוב יותר לפרש בשעת קבלת התענית‪,‬‬ ‫בטבילת אנשים )עי' סי' קנט סע' טו‪ ,‬ומשנ"ב ס"ק פח(‪] .‬ב[ זחילה שאינה ניכרת‪] .‬ג[ זחילה למעלה‬ ‫שיתענה רק עד פלג המנחה ]אך גם אם לא פירש כן‪ ,‬יצום עד פלג המנחה[‪.‬‬ ‫ממ' סאה‪] .‬ד[ המים יוצאים וחוזרים למקוה‪ .‬ויש לדון להקל בזה‪ ,‬בפרט כשהפילטר אינו‬ ‫ואם צם עד צאה"כ‪ ,‬נראה שלא עבר איסור‪ ,‬וכמבואר בשו"ע הרב )סע' יב( שרשאי להשלים‬ ‫פועל[‪ ,‬אך תוספת קדושה יש רק במקווה כשר לטבילה‬ ‫את התענית עד צאה"כ‪ ,‬וביאר "לפי שאיסור זה‪ ,‬שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה‪ ,‬איסור קל‬ ‫דאורייתא )שו"ת תורה לשמה סי' שעה(‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬ולא חששו לו אלא שלא לקבוע בו את התענית לכתחילה כשאפשר לקובעו ביום אחר‪,‬‬ ‫אבל מי שאי אפשר לו לקובעו ביום אחר‪ ,‬אין לו לדחות התענית לגמרי בשביל כך"‪ ,‬אולם‬ ‫כמו כן‪ ,‬כשקשה ללכת למקווה ]וכן הסובל ממחלה מדבקת‪,‬‬ ‫לכתחילה יצום רק עד פלג המנחה‪ ,‬וכמשנ"ת[‪.‬‬ ‫כגון שעורה בעין[‪ ,‬ניתן לעשות רחיצת תשעה קבין‪ ,‬אך אין‬ ‫תענית שזמנה בערב שבת‬ ‫בזה תוספת קדושה‪.‬‬ ‫המתענים בערב שבת בעשרת ימי תשובה‪ ,‬וכן בערב שבת‬ ‫אופן רחיצת תשעה קבין‪] :‬א[ אף רחיצה ע"י ברז שמעליו‪ ,‬נחשבת‬ ‫חוקת או בתעניות כ' סיון או ז' אדר שחלו בערב שבת )סי' תקפ(‪,‬‬ ‫כרחיצה בכלי אחד‪] .‬ב[ כמות המים )לפי הדעה המחמירה( היא ‪ 23‬ליטר‪,‬‬ ‫וכן בערב שבת ר"ח )עי' סי' תיז ס"ק ד( ‪ -‬הדין כנ"ל‪.‬‬ ‫ולכל היותר די ב‪ 5-‬דקות תחת הברז‪] .‬ג[ די שיחזיק את הברז בידו‬ ‫מעל הראש‪ ,‬אך יותר טוב שיחבר את הברז על מתקן‪] .‬ד[ אין צורך‬ ‫גם בתענית שובבי"ם בערב שבת ‪ -‬הדין כנ"ל ]בן ספרד שלא צם‬ ‫עד צאה"כ‪ ,‬על אף שאין נחשב שהתענה‪ ,‬אעפ"כ אין זה הפסק בתעניות של ארבעים יום‬ ‫שהמים יגיעו לכל הגוף‪ ,‬אלא די ברוב הגוף‪.‬‬ ‫ברציפות )כמבואר בכה"ח סי' רמ ס"ק ו([‪.‬‬ ‫לאבל תוך שבעה ‪ -‬דין רחיצה בערב שבת‪ ,‬כדין רחיצה בשאר‬ ‫ולעניין תענית בערב שבת בחוקותי )סגולה המיוחסת לגר"ח מוולאז'ין(‪,‬‬ ‫ימות השבוע‪.‬‬ ‫למעשה אין להתענות כלל ]אפילו עד פלג המנחה‪ ,‬כדי שלא‬ ‫לאבל בן אשכנז תוך שלושים ‪ -‬דין רחיצה בערב שבת‪ ,‬כדין‬ ‫יצטרך להתפלל ערבית מוקדם[‪ ,‬מפני שסגולה זו אינה מאומתת‪.‬‬ ‫רחיצה בשאר ימות השבוע‪ ,‬אך מותר לחפוף את הראש במים‬ ‫חמים ]למי שמנהגו בכך כל ערב שבת[ )דע"ת יו"ד סי' שפא ס"א( ]בני‬ ‫תענית יארצייט בערב שבת )סי' תקסח‪ ,‬יו"ד סי' תב סע' יב(‬ ‫ספרד לא נהגו איסור ברחיצה בשלושים[‪ .‬אפשר לטבול‬ ‫בני ספרד ‪ -‬יתענו עד צאת הכוכבים‪.‬‬ ‫במקווה צונן‪ .‬ואם יש רק מקווה חם‪ ,‬יכול לטבול בו‪ ,‬אם רגיל‬ ‫בני אשכנז ‪ -‬יתענו רק עד פלג המנחה‪ ,‬ואז יתפללו ערבית‪,‬‬ ‫לטבול במקווה חם בכל ערב שבת )שלחן גבוה שם סוס"ק ג‪ ,‬דע"ת שם ס"א(‪.‬‬ ‫יקדשו ויאכלו סעודת שבת ]ואף באופן שהתענית נחשבת‬ ‫אבל מדין "כל המתאבל עליו מתאבל עמו" ]בפטירת סבא‬ ‫כנדר‪ ,‬כיון שעשה מסירת מודעה בערב ר"ה‪ ,‬הרי היא הועילה‬ ‫וסבתא‪ ,‬חם וחמות[ ‪ -‬אם רגיל לרחוץ במים חמים כל ערב שבת‪,‬‬ ‫לו שהתענית לא תיחשב כנדר[‪.‬‬ ‫רשאי לרחוץ בערב שבת זו כרגיל )עי' דעת קדושים יו"ד סי' שעד ס"ק ב(‪.‬‬ ‫לתועלת הציבור ‪ -‬יש גמ"ח בסמיכות לכותל‪ ,‬ובו ניתן להשיג‬ ‫הדין לבני אשכנז תלוי בהלכות נדרים )יו"ד סי' ריד(‪:‬‬ ‫ערכה הכוללת חולצה לקריעה ונוסח הקריעה‪ ,‬במחיר של שקלים‬ ‫כתב השו"ע )שם ס"א( שאדם שנהג דבר מצוה ו"בשעה שהתחיל לנהוג היה דעתו לנהוג כן‬ ‫בודדים‪ .‬פרטי הגמ"ח הובאו בשלוחה הנ"ל‪ ,‬בקו בית ההוראה‪.‬‬ ‫לעולם‪ ,‬ונהג כן אפילו פעם אחת ‪ -‬צריך התרה וכו'‪ .‬לפיכך הרוצה לנהוג בקצת דברים‬ ‫המותרים לסייג ופרישות‪ ,‬יאמר בתחילת הנהגתו שאינו מקבל עליו כן בנדר‪ ,‬וגם יאמר‬ ‫שאין בדעתו לנהוג כן אלא בפעם ההוא או בפעמים שירצה‪ ,‬ולא לעולם"‪.‬‬ ‫עולים לקבר בערב שבת ויו"ט‪ ,‬אף לאחר חצות היום‪.‬‬ ‫ומבואר שהדבר תלוי כיצד נהג בפעם הראשונה שהתענה תענית יארצייט ‪ -‬אם התנה אז‬ ‫שאין דעתו לצום כל חייו תענית יארצייט‪ ,‬אין זה נחשב נדר‪ ,‬ולכן יצום רק עד פלג המנחה‪,‬‬ ‫]עולים לקבר בערב שבת לאחר חצות‪ ,‬אע"פ שאין אומרים בזמן זה תחנון‪ ,‬וכשם שעולים‬ ‫ואז יתפלל ערבית‪ ,‬יקדש ויאכל סעודת שבת‪ .‬אך אם בפעם הראשונה שצם‪ ,‬לא התנה כן‪,‬‬ ‫לקבר בשאר הימים שאין אומרים בהם תחנון )חוץ מר"ח‪ ,‬ראה אזמרה לשמך – חנוכה(‪ ,‬ובערב שבת‬ ‫אף עדיף יותר משאר זמנים שאין אומרים בהם תחנון‪ ,‬שכן לפני חצות אומרים תחנון‪.‬‬ ‫הרי זה נחשב כנדר‪ ,‬וצריך לצום גם בערב שבת עד צאת הכוכבים‪.‬‬ ‫הימצאות הנשמות בקברים בערב שבת‪ :‬בשער הייחודים )פ"ד אות ה( כתב "בכל הימים‬ ‫ויש מקילים שבכל אופן‪ ,‬יתענה בערב שבת רק עד פלג המנחה וכנ"ל‪ ,‬מפני שמסתמא לא‬ ‫שהם שבתות וימים טובים וראש חודש הנפשות עולות לגן עדן הארץ‪ ,‬ואינם עומדים שם‬ ‫התכוון לקבל על עצמו לצום עד צאה"כ גם בערב שבת‪ .‬והמצטער בתענית‪ ,‬יכול לסמוך‬ ‫בקבריהם"‪ ,‬וכ"ה בשער רוה"ק )דף מ( וז"ל "ובשבתות וימים טובים וראש חודש לא‬ ‫על כך ולצום רק עד פלג המנחה וכנ"ל‪.‬‬ ‫תשתטח‪ ,‬כי אז נפשותם עולות למעלה ואינם מושגות"‪ ,‬וכ"ה בשער הגלגולים )הקדמה לח‬ ‫ואם היארצייט הראשון חל בערב שבת‪ ,‬ואז התענה רק עד פלג המנחה‪ ,‬אזי אע"פ שבשנים‬ ‫אות ג( וז"ל "ושלא אלך לא בשבת ולא ביום טוב ולא בראש חודש‪ ,‬כי אז נפשותם עולות‬ ‫הבאות ]כשהיארצייט חל באמצע השבוע[ התענה עד צאה"כ‪ ,‬הרי זה נחשב כאילו התנה‬ ‫למעלה ואינם מושבות על הקבר"‪ .‬ומבואר שרק בשבת‪ ,‬ביו"ט ובר"ח הנשמות אינן בקבריהן‪,‬‬ ‫במפורש שלא קיבל על עצמו להשלים את התענית בערב שבת‪ ,‬ובכל השנים שהיארצייט‬ ‫אך אין מקור לכך שגם בערב שבת הן אינן נמצאות‪ .‬והזמן שנשמות הצדיקים עולות מהקבר‬ ‫יחול בערב שבת‪ ,‬יתענה רק עד פלג המנחה‪.‬‬ ‫לגן עדן הוא בכניסת השבת ‪ -‬עי' אור צדיקים )פרק י(‪ ,‬וע"ע זוהר )ח"ג קעג‪.[(.‬‬ ‫בכל האופנים שנתבארו שצריך לצום עד צאת הכוכבים‪ ,‬יכול לעשות התרת נדרים‪ ,‬ועל ידי‬ ‫כך לא יצטרך לצום ]או שיצום רק עד פלג המנחה[‪ .‬אופן ההתרה התבאר בקו בית ההוראה‬ ‫‪ -‬שלוחה ‪.61‬‬ ‫יש לכסות את כל השולחנות בחדר שבו אוכלים‪ ,‬ואף בשאר‬ ‫ולפי זה בזמננו‪ ,‬שעושים מסירת מודעה בערב ראש השנה‪ ,‬היא מועילה גם לעניין זה‪,‬‬ ‫החדרים ראוי לכסות את השולחנות )בה"ל ד"ה יסדר(‪.‬‬ ‫שהצום עד צאת הכוכבים לא ייחשב כנדר‪ ,‬ולכן אינו צריך לצום עד צאת הכוכבים‪.‬‬ ‫אם אינו נמצא בבית בשבת‪ ,‬אינו צריך לפרוס מפה )מפני שכבוד‬ ‫אמירת עננו כשצם עד פלג המנחה‬ ‫השבת הוא דין על האדם שנמצא בבית ולא על הבית עצמו ‪ -‬עיין מקו"ח לבעל החוו"י "ויכסה‬ ‫כל השולחנות בחדרים שנכנס"(‪.‬‬ ‫לדעת השו"ע )סי' תקסב ס"א( אין לומר עננו‪ ,‬ולדעת הרמ"א )שם(‬ ‫גם את הסטנדר יכסה במפה‪ ,‬ואף בבית הכנסת ראוי לכסותו‬ ‫אומר עננו‪ ,‬אף אם לא קיבל תענית‪ ,‬וי"א שידלג את המילים‬ ‫)עי' מקו"ח לבעל החוו"י סי' רעא קיצור ההלכות ס"ט(‪.‬‬ ‫"ביום צום תעניתנו" )עי' משנ"ב שם ס"ק ז‪ ,‬ושעה"צ ס"ק כג(‪.‬‬ ‫כתב המשנ"ב )ס"ק ד( "יש נוהגים להיות שתי מפות על‬ ‫השולחן‪ ,‬מלבד העליונה שעל הלחם‪ ,‬משום שכשמנערים‬ ‫מאכלים שנקנו לכבוד שבת‪ ,‬מותר לאוכלם במשך השבוע‪.‬‬ ‫המפה נמצא השולחן מגולה"‪ .‬מפה שלא רגילים לנערה‪ ,‬די‬ ‫]עי' ספר חסידים )סי' תתסו‪-‬תתסז( שסתר עצמו‪ ,‬והמשנ"ב )סי' רמב ס"ק ד( כתב בשמו‬ ‫במפה אחת‪.‬‬ ‫שאם שלחו לו דבר מאכל שיאכלנו בשבת‪ ,‬לא יאכלנו בחול‪ .‬ונראה שדווקא כאשר הנותן‬ ‫יש אומרים שיש לכסות במפה לבנה )דרשות רבי יהושע אבן שועיב‬ ‫מקפיד שיאכלו את מה ששלח בשבת‪ ,‬אין לאוכלו בחול‪ ,‬אבל אדם שקונה בעצמו לשבת‪,‬‬ ‫)תלמיד הרשב"א( לפרשת בהעלותך‪ ,‬סידור קול יעקב )קאפיל( דף קיח‪ ,:‬אליה רבה סי' רעא‬ ‫יכול לאכול את מה שקנה לשבת – בחול‪ ,‬ועי' א"א לגאון מבוטשאטש[‪.‬‬ ‫ס"ק טז בשם צידה לדרך‪ ,‬אולם עי' תהלה לדוד שם ס"ק יג‪ ,‬מקור חיים לחוות יאיר סי' רעא(‪.‬‬ ‫נראה שמותר ללבוש בגדי שבת בשמחות של מצוה‪ ,‬וכן‬ ‫"כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ר"ה‪ ,‬חוץ‬ ‫בפגישות שידוכים )מג"א סי' רסב ס"ק ב בשם האריז"ל שאין ללבוש בגדי שבת‬ ‫מהוצאות שבת ויום טוב ]וראש חודש וחולו של מועד[‪,‬‬ ‫ביום חול‪ ,‬ועי' שבת קיג‪ :‬שרות לבשה בגדי שבת‪ ,‬ובתורת חיים סי' רסב סק"ו(‪.‬‬ ‫והוצאות בניו לתלמוד תורה‪ ,‬שאם מוסיף מוסיפין לו ]ואם‬ ‫פוחת פוחתין לו[" )טור סי' תיט‪ ,‬משנ"ב סי' רמב ס"ק ד(‪.‬‬ ‫הימים שבהם לא קורעים הם‪ :‬שבת‪ ,‬יום טוב וחול המועד )עי'‬ ‫ובשיטמ"ק )ביצה טז‪ .‬בשם הריטב"א‪ ,‬ועי' תוס' שם( הוסיף שכל הוצאות‬ ‫פת"ש יו"ד סי' שמ ס"ק טו(‪.‬‬ ‫מצוה חוזרות‪.‬‬ ‫בכל שאר הזמנים ]כולל בימים שאין אומרים תחנון[ צריך‬ ‫ולכן כל מה שנקנה לכבוד שבת ולעונג שבת ]ואף למלווה‬ ‫לקרוע‪ ,‬וכגון ערב ומוצאי שבת ויו"ט‪ ,‬ראש חודש‪ ,‬אסרו חג‪ ,‬ו'‬ ‫מלכה[‪ ,‬בשיעור הרגיל לאדם‪ ,‬בכלל הוצאות שבת חוזרות‪.‬‬ ‫ימים לאחר חג השבועות‪ ,‬חנוכה‪ ,‬חודש ניסן וכדומה )ואף שרבים‬ ‫וכגון בגד או חליפה המיועדים לשבת‪ ,‬מקווה בערב שבת‪,‬‬ ‫נוהגים לא לקרוע בערב שבת‪ ,‬אין לכך מקור מוסמך‪ ,‬וכן מטו משמיה דהחזו"א דאין להקל(‪.‬‬ ‫סלטים מוכנים‪ ,‬ממתקים‪ ,‬קידוש לציבור‪ ,‬פרחים‪ ,‬דירה‬ ‫המגיע לכותל בערב שבת‪ :‬אם עוד לא קיבל שבת‪ ,‬צריך‬ ‫לאורחי שבת‪ ,‬נסיעה לצורך שבת ]מונית‪ ,‬דלק וכו'[‪ ,‬גנרטור‪.‬‬ ‫לקרוע‪ ,‬אפילו שכבר לבוש בבגדי שבת‪ .‬ורק אם קיבל שבת‬ ‫אמנם דברים שאינם דווקא לכבוד שבת‪ ,‬וכגון קניית רהיט‬ ‫]ממש‪ ,‬ולא רק ע"י פרישה ממלאכה[‪ ,‬לא יקרע‪ .‬ולכן מי שעדיין‬ ‫לסלון ]אף שמשתמש בו לראשונה בשבת[‪ ,‬אינם בכלל הוצאות שבת‪.‬‬ ‫לא התפלל מנחה‪ ,‬ולפיכך אינו יכול לקבל שבת בפיו )ראה אזמרה‬ ‫הוצאות שבת נאמרו בהוצאות השייכות ברמה וביכולת של‬ ‫לשמך גיליון ‪ ,99‬שאם עדיין לא התפלל מנחה‪ ,‬יקיים מצות תוספת שבת ע"י פרישה ממלאכה‪ ,‬אך לא‬ ‫האדם‪ ,‬אך הוצאות מופרזות בסכומים שאינם שייכים לו‪ ,‬אינן‬ ‫יקבל שבת בפיו‪ ,‬מפני שאז כבר לא יוכל להתפלל( ‪ -‬אם אינו רוצה לקרוע ‪ -‬יצטרך‬ ‫בכלל‪ ,‬והכל לפי הענין )עי' שעה"צ שם ס"ק יב‪ ,‬ועי' לשון השו"ע סי' רנ ס"ב‪ ,‬ולשון‬ ‫להתפלל מנחה מחוץ לכותל‪ ,‬ואז יקבל שבת וייכנס לכותל‪.‬‬ ‫המשנ"ב סי' רצא ס"ק כב(‪.‬‬ ‫דיני ואופן הקריעה‪ ,‬וכן נוסח הקריעה – התבארו בשלוחה ‪40‬‬ ‫גם הוצאות שבת של אחרים‪ ,‬בכלל הוצאות שבת חוזרות‪.‬‬ ‫בקו בית ההוראה‪.‬‬ ‫הגיליון הודפס ע"י‬ ‫שלוחות קו בית ההוראה‬ ‫‪0733-260-800‬‬ ‫‪6191265@gmail.com‬‬ ‫להאזנה‪ ,‬הקישו ‪ 18‬בקו בית ההוראה‬