אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד
גיליון מס'
346
כ"א חשון תשפ"ז
פרשת חיי שרה
מבואר בגמ' )סוכה מד( ונפסק בשו"ע שאסור ללכת ולנסוע רחיצה בערב שבת אינה חובה אלא מצוה.
בערב שבת יותר מג' פרסאות ]בערך 12ק"מ[ ,כיון שצריך להכין לכתחילה יש להתרחץ סמוך לשבת ,ולהחליף לבגדי שבת
צרכי שבת .באופנים שמגיע למקום שכבר הכינו שם צרכי מיד לאחר הרחיצה )רמ"א סי' רסב ס"ג( .אמנם ,מן הדין אף רחיצה
שבת ,או שכבר הכין בעצמו את צרכי השבת ,או שיכול להשיג בבוקר נחשבת רחיצה לכבוד שבת ,ובמקום הצורך ניתן אף
בקלות את צרכי השבת -לא נאמר דין זה. לרחוץ בליל שישי ,ואף ביום חמישי )סי' רס ס"ק ה(.
ולכן בזמננו מותר לנסוע בערב שבת אף למקום רחוק ,אך המצוה לרחוץ את כל גופו ,ואם אינו יכול -ירחץ פניו ,ידיו ורגליו.
נכון להשתדל להגיע למחוז חפצו שעה לפני כניסת השבת. המצוה לרחוץ במים חמים ,ואם אינו יכול -ירחץ בפושרים.
וכיון שמצויים עומסים חריגים בכבישים בערב שבת ,לפיכך
ע"פ הקבלה טובלים בערב שבת ,ויש לטבול מחצות היום או
נכון שיצא לכל הפחות זמן כפול מהזמן שנסיעה זו אורכת
על כל פנים משעה לפני חצות )עי' סי' תקפא ס"ק כו(.
בדרך כלל ביום שישי )ועי' ערוך השולחן ס"ג( .ובפרט כאשר נוסעים
עם נהג יהודי שצריך לחזור לביתו ,יש להקדים נסיעתו. בטבילה זו אין דיני חציצה )בה"ל סי' פח( ,ולכן אפשר לטבול עם
עדשות מגע ,מכנסיים וכדומה.
אסור לנסוע עם נהג יהודי סמוך לשבת ,באופן שהנהג לא
מן הדין די בטבילה אחת ,אולם יש נוהגים לטבול שלוש )בא"ח
יספיק להגיע לביתו לשבת .אך עם נהג גוי ,מותר.
ש"ב פ' לך לך סע' טז( או ארבע )יסוד ושורש העבודה ,שער ח פ"א( או חמש או
שבע פעמים )בא"ח שם( ,ויש בזה שיטות נוספות.
המקבל על עצמו לצום בערב שבת לדעת האריז"ל אין להתנגב לאחר הטבילה בערב שבת ,אך
המקבל על עצמו להתענות ביום שישי בסתמא ]שלא פירש מי שקשה לו ,יכול להתנגב ,וטוב שישאיר מקום אחד שלא ינגב
עד מתי יתענה[: )עי' כה"ח ס"ק ח ,ובא"ח שם סע' יז( ,ורבים אינם מקפידים בזה.
בני ספרד -יצומו עד צאת הכוכבים. יש מקפידים שלא לרחוץ לאחר הטבילה ,אך מן הדין אין בכך
חשש )עי' שבת יד ,יו"ד סי' רא סע' עה ,בא"ח שם ,ועי' יסוד ושורש העבודה שער ח פ"א(.
בני אשכנז -יצומו עד פלג המנחה ,ואז יתפללו ערבית ]וכשאין
ניתן לטבול גם במקווה ממים שאובים ]וכגון בריכה היצוקה בקרקע ,ואף
מנין לערבית במרחק של 18דק' הליכה ,יתפללו ביחידות[ ,יקדשו ויאכלו סעודת
שיש בה פילטר ,אם כל מערכת הסינון נמצאת בתוך מי המקווה ,אין חשש "זוחלין".
שבת ]ולא די שיקבל שבת ויעשה קידוש ,מבלי להתפלל ערבית )שעה"צ ס"ק כה ,ועי' בה"ל ד"ה
וכשהפילטר מחוץ למים ,יש בזה כמה נדונים )עי' יו"ד סי' רא סע' נ(] :א[ האם יש פסול "זוחלין"
וי"א([ .אולם לכתחילה טוב יותר לפרש בשעת קבלת התענית, בטבילת אנשים )עי' סי' קנט סע' טו ,ומשנ"ב ס"ק פח(] .ב[ זחילה שאינה ניכרת] .ג[ זחילה למעלה
שיתענה רק עד פלג המנחה ]אך גם אם לא פירש כן ,יצום עד פלג המנחה[. ממ' סאה] .ד[ המים יוצאים וחוזרים למקוה .ויש לדון להקל בזה ,בפרט כשהפילטר אינו
ואם צם עד צאה"כ ,נראה שלא עבר איסור ,וכמבואר בשו"ע הרב )סע' יב( שרשאי להשלים פועל[ ,אך תוספת קדושה יש רק במקווה כשר לטבילה
את התענית עד צאה"כ ,וביאר "לפי שאיסור זה ,שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה ,איסור קל דאורייתא )שו"ת תורה לשמה סי' שעה(.
הוא ,ולא חששו לו אלא שלא לקבוע בו את התענית לכתחילה כשאפשר לקובעו ביום אחר,
אבל מי שאי אפשר לו לקובעו ביום אחר ,אין לו לדחות התענית לגמרי בשביל כך" ,אולם
כמו כן ,כשקשה ללכת למקווה ]וכן הסובל ממחלה מדבקת,
לכתחילה יצום רק עד פלג המנחה ,וכמשנ"ת[. כגון שעורה בעין[ ,ניתן לעשות רחיצת תשעה קבין ,אך אין
תענית שזמנה בערב שבת בזה תוספת קדושה.
המתענים בערב שבת בעשרת ימי תשובה ,וכן בערב שבת אופן רחיצת תשעה קבין] :א[ אף רחיצה ע"י ברז שמעליו ,נחשבת
חוקת או בתעניות כ' סיון או ז' אדר שחלו בערב שבת )סי' תקפ(, כרחיצה בכלי אחד] .ב[ כמות המים )לפי הדעה המחמירה( היא 23ליטר,
וכן בערב שבת ר"ח )עי' סי' תיז ס"ק ד( -הדין כנ"ל. ולכל היותר די ב 5-דקות תחת הברז] .ג[ די שיחזיק את הברז בידו
מעל הראש ,אך יותר טוב שיחבר את הברז על מתקן] .ד[ אין צורך
גם בתענית שובבי"ם בערב שבת -הדין כנ"ל ]בן ספרד שלא צם
עד צאה"כ ,על אף שאין נחשב שהתענה ,אעפ"כ אין זה הפסק בתעניות של ארבעים יום
שהמים יגיעו לכל הגוף ,אלא די ברוב הגוף.
ברציפות )כמבואר בכה"ח סי' רמ ס"ק ו([. לאבל תוך שבעה -דין רחיצה בערב שבת ,כדין רחיצה בשאר
ולעניין תענית בערב שבת בחוקותי )סגולה המיוחסת לגר"ח מוולאז'ין(, ימות השבוע.
למעשה אין להתענות כלל ]אפילו עד פלג המנחה ,כדי שלא לאבל בן אשכנז תוך שלושים -דין רחיצה בערב שבת ,כדין
יצטרך להתפלל ערבית מוקדם[ ,מפני שסגולה זו אינה מאומתת. רחיצה בשאר ימות השבוע ,אך מותר לחפוף את הראש במים
חמים ]למי שמנהגו בכך כל ערב שבת[ )דע"ת יו"ד סי' שפא ס"א( ]בני
תענית יארצייט בערב שבת )סי' תקסח ,יו"ד סי' תב סע' יב(
ספרד לא נהגו איסור ברחיצה בשלושים[ .אפשר לטבול
בני ספרד -יתענו עד צאת הכוכבים. במקווה צונן .ואם יש רק מקווה חם ,יכול לטבול בו ,אם רגיל
בני אשכנז -יתענו רק עד פלג המנחה ,ואז יתפללו ערבית, לטבול במקווה חם בכל ערב שבת )שלחן גבוה שם סוס"ק ג ,דע"ת שם ס"א(.
יקדשו ויאכלו סעודת שבת ]ואף באופן שהתענית נחשבת אבל מדין "כל המתאבל עליו מתאבל עמו" ]בפטירת סבא
כנדר ,כיון שעשה מסירת מודעה בערב ר"ה ,הרי היא הועילה וסבתא ,חם וחמות[ -אם רגיל לרחוץ במים חמים כל ערב שבת,
לו שהתענית לא תיחשב כנדר[. רשאי לרחוץ בערב שבת זו כרגיל )עי' דעת קדושים יו"ד סי' שעד ס"ק ב(.
לתועלת הציבור -יש גמ"ח בסמיכות לכותל ,ובו ניתן להשיג הדין לבני אשכנז תלוי בהלכות נדרים )יו"ד סי' ריד(:
ערכה הכוללת חולצה לקריעה ונוסח הקריעה ,במחיר של שקלים כתב השו"ע )שם ס"א( שאדם שנהג דבר מצוה ו"בשעה שהתחיל לנהוג היה דעתו לנהוג כן
בודדים .פרטי הגמ"ח הובאו בשלוחה הנ"ל ,בקו בית ההוראה. לעולם ,ונהג כן אפילו פעם אחת -צריך התרה וכו' .לפיכך הרוצה לנהוג בקצת דברים
המותרים לסייג ופרישות ,יאמר בתחילת הנהגתו שאינו מקבל עליו כן בנדר ,וגם יאמר
שאין בדעתו לנהוג כן אלא בפעם ההוא או בפעמים שירצה ,ולא לעולם".
עולים לקבר בערב שבת ויו"ט ,אף לאחר חצות היום. ומבואר שהדבר תלוי כיצד נהג בפעם הראשונה שהתענה תענית יארצייט -אם התנה אז
שאין דעתו לצום כל חייו תענית יארצייט ,אין זה נחשב נדר ,ולכן יצום רק עד פלג המנחה,
]עולים לקבר בערב שבת לאחר חצות ,אע"פ שאין אומרים בזמן זה תחנון ,וכשם שעולים
ואז יתפלל ערבית ,יקדש ויאכל סעודת שבת .אך אם בפעם הראשונה שצם ,לא התנה כן,
לקבר בשאר הימים שאין אומרים בהם תחנון )חוץ מר"ח ,ראה אזמרה לשמך – חנוכה( ,ובערב שבת
אף עדיף יותר משאר זמנים שאין אומרים בהם תחנון ,שכן לפני חצות אומרים תחנון. הרי זה נחשב כנדר ,וצריך לצום גם בערב שבת עד צאת הכוכבים.
הימצאות הנשמות בקברים בערב שבת :בשער הייחודים )פ"ד אות ה( כתב "בכל הימים ויש מקילים שבכל אופן ,יתענה בערב שבת רק עד פלג המנחה וכנ"ל ,מפני שמסתמא לא
שהם שבתות וימים טובים וראש חודש הנפשות עולות לגן עדן הארץ ,ואינם עומדים שם התכוון לקבל על עצמו לצום עד צאה"כ גם בערב שבת .והמצטער בתענית ,יכול לסמוך
בקבריהם" ,וכ"ה בשער רוה"ק )דף מ( וז"ל "ובשבתות וימים טובים וראש חודש לא על כך ולצום רק עד פלג המנחה וכנ"ל.
תשתטח ,כי אז נפשותם עולות למעלה ואינם מושגות" ,וכ"ה בשער הגלגולים )הקדמה לח ואם היארצייט הראשון חל בערב שבת ,ואז התענה רק עד פלג המנחה ,אזי אע"פ שבשנים
אות ג( וז"ל "ושלא אלך לא בשבת ולא ביום טוב ולא בראש חודש ,כי אז נפשותם עולות הבאות ]כשהיארצייט חל באמצע השבוע[ התענה עד צאה"כ ,הרי זה נחשב כאילו התנה
למעלה ואינם מושבות על הקבר" .ומבואר שרק בשבת ,ביו"ט ובר"ח הנשמות אינן בקבריהן, במפורש שלא קיבל על עצמו להשלים את התענית בערב שבת ,ובכל השנים שהיארצייט
אך אין מקור לכך שגם בערב שבת הן אינן נמצאות .והזמן שנשמות הצדיקים עולות מהקבר יחול בערב שבת ,יתענה רק עד פלג המנחה.
לגן עדן הוא בכניסת השבת -עי' אור צדיקים )פרק י( ,וע"ע זוהר )ח"ג קעג.[(. בכל האופנים שנתבארו שצריך לצום עד צאת הכוכבים ,יכול לעשות התרת נדרים ,ועל ידי
כך לא יצטרך לצום ]או שיצום רק עד פלג המנחה[ .אופן ההתרה התבאר בקו בית ההוראה
-שלוחה .61
יש לכסות את כל השולחנות בחדר שבו אוכלים ,ואף בשאר ולפי זה בזמננו ,שעושים מסירת מודעה בערב ראש השנה ,היא מועילה גם לעניין זה,
החדרים ראוי לכסות את השולחנות )בה"ל ד"ה יסדר(. שהצום עד צאת הכוכבים לא ייחשב כנדר ,ולכן אינו צריך לצום עד צאת הכוכבים.
אם אינו נמצא בבית בשבת ,אינו צריך לפרוס מפה )מפני שכבוד
אמירת עננו כשצם עד פלג המנחה
השבת הוא דין על האדם שנמצא בבית ולא על הבית עצמו -עיין מקו"ח לבעל החוו"י "ויכסה
כל השולחנות בחדרים שנכנס"(. לדעת השו"ע )סי' תקסב ס"א( אין לומר עננו ,ולדעת הרמ"א )שם(
גם את הסטנדר יכסה במפה ,ואף בבית הכנסת ראוי לכסותו אומר עננו ,אף אם לא קיבל תענית ,וי"א שידלג את המילים
)עי' מקו"ח לבעל החוו"י סי' רעא קיצור ההלכות ס"ט(. "ביום צום תעניתנו" )עי' משנ"ב שם ס"ק ז ,ושעה"צ ס"ק כג(.
כתב המשנ"ב )ס"ק ד( "יש נוהגים להיות שתי מפות על
השולחן ,מלבד העליונה שעל הלחם ,משום שכשמנערים מאכלים שנקנו לכבוד שבת ,מותר לאוכלם במשך השבוע.
המפה נמצא השולחן מגולה" .מפה שלא רגילים לנערה ,די ]עי' ספר חסידים )סי' תתסו-תתסז( שסתר עצמו ,והמשנ"ב )סי' רמב ס"ק ד( כתב בשמו
במפה אחת. שאם שלחו לו דבר מאכל שיאכלנו בשבת ,לא יאכלנו בחול .ונראה שדווקא כאשר הנותן
יש אומרים שיש לכסות במפה לבנה )דרשות רבי יהושע אבן שועיב מקפיד שיאכלו את מה ששלח בשבת ,אין לאוכלו בחול ,אבל אדם שקונה בעצמו לשבת,
)תלמיד הרשב"א( לפרשת בהעלותך ,סידור קול יעקב )קאפיל( דף קיח ,:אליה רבה סי' רעא יכול לאכול את מה שקנה לשבת – בחול ,ועי' א"א לגאון מבוטשאטש[.
ס"ק טז בשם צידה לדרך ,אולם עי' תהלה לדוד שם ס"ק יג ,מקור חיים לחוות יאיר סי' רעא(.
נראה שמותר ללבוש בגדי שבת בשמחות של מצוה ,וכן
"כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ר"ה ,חוץ בפגישות שידוכים )מג"א סי' רסב ס"ק ב בשם האריז"ל שאין ללבוש בגדי שבת
מהוצאות שבת ויום טוב ]וראש חודש וחולו של מועד[, ביום חול ,ועי' שבת קיג :שרות לבשה בגדי שבת ,ובתורת חיים סי' רסב סק"ו(.
והוצאות בניו לתלמוד תורה ,שאם מוסיף מוסיפין לו ]ואם
פוחת פוחתין לו[" )טור סי' תיט ,משנ"ב סי' רמב ס"ק ד(. הימים שבהם לא קורעים הם :שבת ,יום טוב וחול המועד )עי'
ובשיטמ"ק )ביצה טז .בשם הריטב"א ,ועי' תוס' שם( הוסיף שכל הוצאות פת"ש יו"ד סי' שמ ס"ק טו(.
מצוה חוזרות. בכל שאר הזמנים ]כולל בימים שאין אומרים תחנון[ צריך
ולכן כל מה שנקנה לכבוד שבת ולעונג שבת ]ואף למלווה לקרוע ,וכגון ערב ומוצאי שבת ויו"ט ,ראש חודש ,אסרו חג ,ו'
מלכה[ ,בשיעור הרגיל לאדם ,בכלל הוצאות שבת חוזרות. ימים לאחר חג השבועות ,חנוכה ,חודש ניסן וכדומה )ואף שרבים
וכגון בגד או חליפה המיועדים לשבת ,מקווה בערב שבת, נוהגים לא לקרוע בערב שבת ,אין לכך מקור מוסמך ,וכן מטו משמיה דהחזו"א דאין להקל(.
סלטים מוכנים ,ממתקים ,קידוש לציבור ,פרחים ,דירה המגיע לכותל בערב שבת :אם עוד לא קיבל שבת ,צריך
לאורחי שבת ,נסיעה לצורך שבת ]מונית ,דלק וכו'[ ,גנרטור. לקרוע ,אפילו שכבר לבוש בבגדי שבת .ורק אם קיבל שבת
אמנם דברים שאינם דווקא לכבוד שבת ,וכגון קניית רהיט ]ממש ,ולא רק ע"י פרישה ממלאכה[ ,לא יקרע .ולכן מי שעדיין
לסלון ]אף שמשתמש בו לראשונה בשבת[ ,אינם בכלל הוצאות שבת. לא התפלל מנחה ,ולפיכך אינו יכול לקבל שבת בפיו )ראה אזמרה
הוצאות שבת נאמרו בהוצאות השייכות ברמה וביכולת של לשמך גיליון ,99שאם עדיין לא התפלל מנחה ,יקיים מצות תוספת שבת ע"י פרישה ממלאכה ,אך לא
האדם ,אך הוצאות מופרזות בסכומים שאינם שייכים לו ,אינן יקבל שבת בפיו ,מפני שאז כבר לא יוכל להתפלל( -אם אינו רוצה לקרוע -יצטרך
בכלל ,והכל לפי הענין )עי' שעה"צ שם ס"ק יב ,ועי' לשון השו"ע סי' רנ ס"ב ,ולשון להתפלל מנחה מחוץ לכותל ,ואז יקבל שבת וייכנס לכותל.
המשנ"ב סי' רצא ס"ק כב(. דיני ואופן הקריעה ,וכן נוסח הקריעה – התבארו בשלוחה 40
גם הוצאות שבת של אחרים ,בכלל הוצאות שבת חוזרות. בקו בית ההוראה.
הגיליון הודפס ע"י שלוחות קו בית ההוראה
0733-260-800
6191265@gmail.com להאזנה ,הקישו 18בקו בית ההוראה
