gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: בשבילי דשא · Beshvilei Deshe

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫סדר לימוד‬ ‫עמוד הקהילה‬ ‫מסכת יומא‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫יומא י‪.‬‬ ‫יום א'‬ ‫יומא י‪:‬‬ ‫יום ב'‬ ‫גליון ש"כ שנה ז'‬ ‫חזרה‬ ‫יום ג'‬ ‫חזרה‬ ‫יום ד'‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫חזרה‬ ‫יום ה'‬ ‫מולד בליל שלישי בשעה ‪10:27‬‬ ‫קו יודעי תורתך‬ ‫דק' ו‪ 3-‬חלקים ר"ח בימים ג' וד'‬ ‫‪02.649.33.62‬‬ ‫בשבילי המערכת‬ ‫מרבוה"ק זיע"א‬ ‫עלי דשא‬ ‫הודיה מתוך דומיה‬ ‫היה בניגוד משמעותי לשני‬ ‫אגדה ידועה ובלתי אמיתית‬ ‫עולם חסד יבנה‪ ,‬ובבריאת האדם החסד‬ ‫צדיקים קרויים חיים‬ ‫האולמות הראשונים‪.‬‬ ‫מספרת את סיפורו של אותו‬ ‫הוא זה שאמר יברא‪ .‬והוא רמז שני‬ ‫מידי כמה שעות עלו כמה מילים‬ ‫אדם שקיבל הזמנה מיוחדת‬ ‫ויהיו חיי שרה וגו' (כג‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫בודדות‪ ,‬נלחשות‪ ,‬כמעט בלתי‬ ‫לערוך סיור ברקיעי השמים‪.‬‬ ‫הלוחות בשני הצמידים‪ ,‬דלוח הראשון‬ ‫נשמעות‪ .‬מפעם לפעם עלתה‬ ‫נרעש ונפחד התעלה לשמי‬ ‫הוא בדברות שבין אדם למקום דעניינם‬ ‫ובזוה"ק (ח"א קכב‪' ):‬מאן דאיהו זעיר איהו‬ ‫כמות נכבדת דווקא של מזמורי‬ ‫מרומים‪ ,‬שם קיבלו את פניו‬ ‫תורה ואמונה‪ ,‬והשני בדברות שבין אדם‬ ‫רב ומאן דאיהו רב איהו זעיר'‪ .‬ופירשו‬ ‫ק'‪ ,‬אך הם היו ממולמלות‪,‬‬ ‫שני מלאכים שהסבירו לו כי‬ ‫לחבירו דעניינם גמילות חסדים‪ ,‬ואי‬ ‫בספ"ק 'מאן דאיהו זעיר איהו רב' –‬ ‫חסרות כוונה‪ ,‬יוצאות ידי חובה‪.‬‬ ‫הם ילוו אותו במהלך סיורו ‪-‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בעולם הזה עולם השקר‪ ,‬פעמים‬ ‫עד לסיום הביקור המרומם‪.‬‬ ‫אפשר לזה בלא זה‪ ,‬וגם התורה צריכה‬ ‫המלאך הנוגה שישב שם הבחין‬ ‫יש אדם הנראה שהוא זעיר ביותר‪ ,‬אך‬ ‫בקבוצה שבפתח וכמו התנצל‪:‬‬ ‫עודם מדברים‪ ,‬ושער עצום‬ ‫להיות תורת חסד‪ ,‬וגם החסד צריך להיות‬ ‫"אין די סחורה היום‪"...‬‬ ‫נפתח בפניהם‪ .‬ענני כבוד‬ ‫על פי התורה והאמונה‪ .‬וכן 'בקע' דהנזם‬ ‫לפי האמת הוא רב מאוד‪' .‬ומאן דאיהו רב‬ ‫וכמו להכאיב האירו האותיות‬ ‫שייטו מלמעלה‪ ,‬ולפני האדם‬ ‫הרומז למחצית השקל מורה דכל מדריגה‬ ‫איהו זעיר' – יש שמחשיבים אותו לרב‬ ‫שעל גבי השלט‪:‬‬ ‫נגלה אולם עצום ממדים‪,‬‬ ‫וגדול‪ ,‬ולעולם הוא זעיר ביותר‪.‬‬ ‫מאות שולחנות ארוכים‪ ,‬אלפי‬ ‫בפני עצמה אינה שלימה אלא חלק בלבד‪,‬‬ ‫"אולם ההודיה"‪.‬‬ ‫מלאכים המתרוצצים מהכא‬ ‫ואינה נשלמת אלא על ידי הצטרפותה‬ ‫ובאופן אחר כתבו בספה"ק‪' ,‬מאן דאיהו‬ ‫·‬ ‫להתם וקול המולה בלתי פוסק‪,‬‬ ‫לשאר המדריגות‪.‬‬ ‫(נחלת דן)‬ ‫זעיר' – מי שהוא זעיר בעיני עצמו‪ ,‬שפל‬ ‫בימים אלו‪ ,‬כאשר הלבבות‬ ‫יומם ולילה לא ישבותו‪.‬‬ ‫כולם מורכנים מול השבר‬ ‫רוח ועניו 'איהו רב'‪ ,‬מלמד עליו שהוא‬ ‫"מהו החדר הלזה?" תמה שאל‬ ‫גילוי הסוד לרבקה‬ ‫הנורא והכאב המפלח‪ ,‬עם‬ ‫האיש‪ ,‬משתומם מגודל המעמד‬ ‫אכן גדול באמת‪' .‬ומאן דאיהו רב' – זה‬ ‫הסתלקותו של נכד כ"ק מרן‬ ‫ומהפאר הנשקף מכל פינה‪.‬‬ ‫ואשאל אותה ואומר בת מי את (כד‪ ,‬מז)‪.‬‬ ‫המחזיק עצמו לרב וגדול ומתגאה בעצמו‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ ,‬היניק הטהור‬ ‫"הבט על השלט הגדול!" הצביע‬ ‫– 'איהו זעיר'‪ ,‬הוא ראיה שאין הוא‬ ‫ישראל דן ז"ל בן הרה"צ שלמה‬ ‫המלאך‪.‬‬ ‫לכאורה הוי ליה למימר 'ואשאל אותה בת‬ ‫צבי שליט"א‪ ,‬נאלמים כולנו‬ ‫מי את'‪ ,‬מהו 'ואומר' שהוא למותר לגמרי‬ ‫גדול כלל ואין בו ולא כלום‪ .‬וכדאיתא‬ ‫'חדר קיבול התפילות'‪ ,‬התנוססו‬ ‫דומיה‪.‬‬ ‫אותיות של אש שחורה על גבי‬ ‫כמובן‪ .‬אלא הגם שאין לי עסק בנסתרות‪,‬‬ ‫בחז"ל (עיין סוטה ד‪' :):‬כל המתגאה כאילו‬ ‫"אולם התפילות" שלנו היה‬ ‫אש לבנה‪.‬‬ ‫מכל מקום זאת ידוע לכל שמידת בינה‬ ‫עובד עבודה זרה'‪ .‬וכן איתא (עיין שם ה‪:).‬‬ ‫מלא עד אפס מקום בשבועות‬ ‫מבט נוסף על האולם והנה הוא‬ ‫כל המתגאה אין אני והוא יכולין לדור‬ ‫ובחודשים האחרונים‪ .‬דמעות‬ ‫מבחין ברבבות דפי תפילה‬ ‫ומידת מלכות היא בחינת 'אמא ובתה'‪,‬‬ ‫וגם זאת ידוע ומפורסם שמידת בינה‬ ‫בכפיפה אחת‪.‬‬ ‫כמים נשפכו‪ ,‬פרקי תהילים‬ ‫הבוקעים מן הארץ‪ .‬אותיות‬ ‫נאמרו בכוונה עצומה‪ ,‬וכלל‬ ‫בוערות‪ ,‬מלאכים שנוצרו‬ ‫נקראת 'מי' משום דקיימא לשאלה מי היא‪.‬‬ ‫ועל פי הנ"ל יובן ענין מימרא זו אל‬ ‫הקהילה התאחדה בזעקה אחת‬ ‫מתיבות התפילה‪.‬‬ ‫וידוע רבקה היא בחינת מלכות כדאיתא‬ ‫הפסוק 'ויהיו חיי שרה'‪ ,‬דאמרו חז"ל (עיין‬ ‫לפני כסא הכבוד‪ .‬והנה‪ ,‬גזרה‬ ‫והתפילות‪ ,‬ספוגות הן בדמע‪,‬‬ ‫ברכות יח‪' :).‬צדיקים במיתתן קרויים חיים'‪,‬‬ ‫עלינו מידת הדין‪ ,‬והמכה הקשה‬ ‫עשירות‬ ‫בכוונה‪,‬‬ ‫מלאות‬ ‫בפרדס ערך רבקה עי"ש‪ ,‬נמצא שרבקה‬ ‫נחתה בלבבות‪.‬‬ ‫בכמיהה‪ .‬זה מבקש שידוך לבנו‪,‬‬ ‫היא בחינת בת לבינה הנקראת מי‪.‬‬ ‫אבל הרשעים אפילו בחייהם קרויים‬ ‫במצבים כאלו‪ ,‬נשאלת השאלה‬ ‫וזה מעתיר עבור נחת‪ ,‬ריבונו‬ ‫זהו הפירוש 'ואומר בת מי את' היינו‬ ‫מתים‪ .‬כלומר שבחינת חיים שייך רק‬ ‫בקול דממה דקה‪ :‬היכן עומדות‬ ‫של עולם‪ .‬השלישי מתחנן על‬ ‫שהודיע לה וגילה לה הסוד שהיא בת‬ ‫אצל צדיקים‪.‬‬ ‫כל אותן התפילות?‬ ‫נפשו לארוכה ומרפא ‪ -‬והרביעי‬ ‫ואם כן‪ ,‬כאן בשרה דכתיב בה 'ויהו‬ ‫למדנו מרבותינו כי אף תפילה‬ ‫מבקש להארת עיניים בתורתו‪.‬‬ ‫מי‪ ,‬היינו שהיא בחינת מלכות בת בינה‬ ‫מבלי משים ניגב המסייר את‬ ‫הנקרא 'מי' דקיימא לשאלה‪ ,‬וזהו הפירוש‬ ‫חיי שרה'‪ ,‬כלומר שצדקת היתה‪ ,‬שהרי‬ ‫אינה חוזרת ריקם‪ .‬שום דמעה‬ ‫אינה אובדת‪ .‬בשעת מיצר‬ ‫עיניו‪ .‬כמה תפילות‪ ,‬בכמה רגש‬ ‫'ואשאל אותה'‪ ,‬פירוש 'ואשאל' היינו‬ ‫בחינת החיים שייך רק אצל הצדיקים‪ .‬על‬ ‫וצער‪ ,‬כשעיניו של אדם כלות‬ ‫וצער יהודי עמוס חלל האולם‪,‬‬ ‫מידת הבינה דקיימא לשאלה‪ .‬פירוש‬ ‫זה הביא הזוה"ק‪' ,‬מאן דאיהו זעיר איהו‬ ‫לתשועת ה'‪ ,‬נוצר קשר מלא‬ ‫אוי טאטע‪...‬‬ ‫רב'‪ ,‬כלומר שמחמת ענותנותה זכתה‬ ‫אחר ששבעו עיניו מראות‪ ,‬סימן‬ ‫'ואשאל אותה ואומר בת מי את'‪ ,‬ר"ל‬ ‫קרבה וזעקה בין הנשמה‬ ‫לצדקותה ולהכלל בבחינת החיים‪.‬‬ ‫לבוראה‪ ,‬והתיבות הבוערות‬ ‫לשני המלאכים שניצבו לימינו‬ ‫מה שאמרתי לה 'בת מי את' אינו לשון‬ ‫שנלחשו בבכי מקבלות מקום‬ ‫ולשמאלו על רצונו להתקדם‬ ‫שאלה‪ ,‬רק כוונתי היה 'ואשאל'‪ ,‬היינו‬ ‫(אמרי אש)‬ ‫‬ ‫של כבוד בגנזי מרומים‪ .‬אלא‬ ‫לאולם הבא‪.‬‬ ‫מידת הבינה דקיימא לשאלה‪ ,‬ולגלות לה‬ ‫שלעתים‪ ,‬גזרת מלך נסתרת‬ ‫כהרף עין פרחו השלושה אל‬ ‫הסוד שהיא 'בת מי – דקיימא לשאלה'‬ ‫לימוד תורה‬ ‫היא‪ ,‬ואין אתנו יודע כיצד‬ ‫מחסן ענק‪ ,‬שמיליוני משטחים‬ ‫ניצבו בו כבמסדר‪ .‬מלגזות‬ ‫כנ"ל‪ ,‬ודו"ק היטיב והבן כי עת לקצר‪.‬‬ ‫גר ותושב אנכי עמכם (כג‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫מנהיג הבורא את עולמו ובאיזה‬ ‫אופן מתקבלים הרחמים‪.‬‬ ‫הובילו חבילות חבילות‪ ,‬קבוצה‬ ‫(דברי ישראל)‬ ‫‬ ‫ופירש רש"י 'גר מארץ אחרת ונתישבתי‬ ‫אחרת של מלאכים פתחה‬ ‫אך דווקא מתוך החושך העמוק‬ ‫עמכם'‪ .‬יש לרמז 'אנכי' היינו התורה‬ ‫והניסיון הכבד‪ ,‬נדרשת מאיתנו‬ ‫את האריזות‪ ,‬שלפו קופסאות‬ ‫קטנות יותר‪ ,‬עטפו בחן‪ ,‬רשמו‬ ‫התפילה להצלחה‬ ‫כידוע (תנחומא בראשית‪ ,‬א)‪ ,‬והתורה היא‬ ‫עבודה מרוממת ונשגבת‪ :‬לא‬ ‫כתובת מען והוסיפו מכתב‬ ‫'גר מארץ אחרת' היינו מעולם עליון‬ ‫לעזוב את הקשר‪ .‬לא לתת‬ ‫ויאמר אליהם אל תאחרו אותי וה' הצליח‬ ‫ברכה מלא בחסד וברחמים‪.‬‬ ‫דרכי (כד‪ ,‬נו)‪.‬‬ ‫ונתיישבה עמנו‪ ,‬וצריך לקיים 'ואהבתם‬ ‫לשטיפת הדמעות לכבות את‬ ‫"אולם הישועות!" הכריז השלט‬ ‫אש האמונה‪.‬‬ ‫את הגר' (דברים י‪ ,‬יט) כמובן‪( .‬דברי ישראל)‬ ‫האדיר‪ ,‬וקול התכונה הדהד בין‬ ‫וכי מה ענין לבל יאחרו אותו מחמת‬ ‫חיזוקינו בשעה זו הוא במילוי‬ ‫הקירות‪.‬‬ ‫"אולם ההודיה" מתוך קבלת‬ ‫הצלחת דרכו‪ .‬הלא בנוהג שבעולם מחמת‬ ‫תורה עם חסד‬ ‫"כאן"‪ ,‬הסביר המלאך‪" ,‬נמצאים‬ ‫עול מלכות שמיים באהבה‪,‬‬ ‫כל הישועות והברכות שיישלחו‬ ‫הצלחת הענין אדרבה יוסיפו לשמוח‪.‬‬ ‫בהכנעה ובדומיה קדושה מתוך‬ ‫אלא הפירוש 'וה' הצליח דרכי'‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני‬ ‫התפילות‬ ‫תמורת‬ ‫למטה‬ ‫אמונה שאין רע יורד מלמעלה‬ ‫הרותחות"‪ .‬האדם בן האנוש‬ ‫מיהר את דרכי בקפיצת הארץ‪( ,‬שם‪ ,‬מב)‬ ‫צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם (כד‪,‬‬ ‫והכל טוב‪ .‬וכפי שאמר הרה"צ‬ ‫התהלך בין הארגזים וליבו‬ ‫'ואבוא היום אל העין' [וברש"י] 'היום‬ ‫כא – כב)‪.‬‬ ‫רבי שלמה צבי בהספדו‪,‬‬ ‫נפעם‪ .‬כל כך הרבה טוב‪ ,‬כל כל‬ ‫בתעצומות נפש בלתי נתפסות‪:‬‬ ‫הרבה שפע עומד לרדת לעולם!‬ ‫יצאתי והיום באתי'‪ ,‬ואם ה' חפץ למהר‬ ‫פירש רש"י‪' ,‬בקע רמז לשקלי ישראל‬ ‫"אני מבקש להודות לרבש"ע‬ ‫בני‪ ,‬חיי‪ ,‬מזוני‪ ,‬נשיאות חן‪,‬‬ ‫הדבר במוקדם‪ ,‬למה אתם תאחרו אותי‪.‬‬ ‫בקע לגולגולת‪ ,‬ושני צמידים רמז לשני‬ ‫על המתנה הנפלאה שהעניק‬ ‫זיווגים הגונים‪ ,‬נחת רוח‪ ,‬טעם‬ ‫וזהו גם שם בכתוב 'ואבוא היום אל העין‬ ‫לוחות מצומדות‪ ,‬עשרה זהב משקלם רמז‬ ‫לי למשך שלוש ומחצה שנים"‪.‬‬ ‫בלימוד‪ .‬אח! איזה כוח יש להם‬ ‫ואומר ה' וגו' אם ישך נא מצליח דרכי‬ ‫לעשרה הדברות שבהן'‪ .‬ויש לבאר‪ ,‬דכל‬ ‫להודות ולשבח על האמונה‬ ‫לתפילות‪...‬‬ ‫הטהורה שבנו‪ ,‬ועל שזכינו‬ ‫ומכאן ‪ -‬אל האולם השלישי‪...‬‬ ‫אשר אנכי הולך עליה וגו'‪ ,‬הנה אנכי‬ ‫דבר צריך להיעשות על פי דין התורה‪,‬‬ ‫כי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫להפתעתו של האיש‪ ,‬החדר‬ ‫ניצב' וגו'‪ ,‬ר"ל אם באתי היום אל העין‬ ‫וכן על פי אמונה פשוטה דהכל הוא‬ ‫מראה לנו ארחות חיים של‬ ‫הבא דווקא היה גדול ומרווח‬ ‫בקפיצת הארץ הרי ישך מצליח וממהר‬ ‫מאת השי"ת והוא המנהיג את העולם‬ ‫צידוק הדין בלב תמים‪ ,‬מתוך‬ ‫יותר‪ ,‬אולם למרבה הפלא ‪-‬‬ ‫דרכי אשר אני הולך‪ .‬אם כן תמהר נא קל‬ ‫ומשגיח עליו‪ ,‬דהיא היסוד לעבודת‬ ‫ציפייה ואמונה שלמה שמהרה‬ ‫רק מלאך בודד ישב שם‪ ,‬נוגה‬ ‫וחסר מעש‪ ,‬ליד שולחן ריק‪.‬‬ ‫הגומר עלי להשלים זה הבנין‪( .‬אמרי שאול)‬ ‫התפילה‪ ,‬וכן מתוך גמילות חסדים כי‬ ‫יבולע המוות לנצח‪ ,‬ומחה ה'‬ ‫דמעה מעל כל פנים‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫והשקט‪ ,‬השקט ששרר באולם‬ ‫(ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)‬ ‫א‬ ‫לפרסום והנצחות‪yt5055660@gmail.com | 03-5055660 :‬‬ ‫בשבילי ההלכה‬ ‫הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א‬ ‫מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה‬ ‫הפסקה לדברים שבקדושה באמצע שמונה עשרה (י)‬ ‫א‪ .‬באמצע תפילת שמונה עשרה אינו פוסק לא לקדיש ולא לקדושהא‪ ,‬אלא כשמגיע אמירת דברים שבקדושה (המפורטים‬ ‫להלן) ישתוק ויכוון למה שאומר ש"צ ויהא כעונהב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ואלו הן הדברים שבקדושה ששותק באמצע שמו"ע בכדי לצאת ידי חובתו –‬ ‫א‪ .‬בקדיש ‪ -‬אמן יש"ר עד יתברך (ויתברך בכלל)ג‪ ,‬ולא יפסיק לאמן דואמרו אמן ‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ב‪ .‬ברכו – מברכו את ה' המבורך עד אחר שהציבור עונים ברוך ה' המבורך לעולם ועדה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קדושה ‪ -‬לפסוקים קדוש‪ ,‬ברוך‪ ,‬ימלוךו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מודים – לא ישתוק בכדי לשמוע‪ ,‬אלא כשיגיע הש"צ למודים ישחה עם הציבור [שלא יראה ככופר למי שהציבור‬ ‫מודים לו]‪ ,‬ודוקא אם הוא באמצע הברכה אבל אם הוא בתחילת הברכה או בסופה לא ישחה‪ ,‬שאין שוחין בתחילת‬ ‫ברכה או בסופה אלא באבות ובהודאהז‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ברכת כהנים – מיברכךח שהוא תחילת ברכת כהנים עד שלום שהוא סיום הברכהט‪.‬‬ ‫יאמר עד עלמיא וישתוק כי יש מח' אם‬ ‫(שם) כתבו ומ"מ נהגו העם לשתוק ולשמוע‬ ‫א‪ .‬ברכות (כא‪ ):‬דכו"ע (לקדושה) מיהת מפסק‬ ‫חייב לומר כל הנוסח של יתברך עכ"ל‪ ,‬אבל‬ ‫וגדול המנהג‪.‬‬ ‫לא פסיק‪ ,‬איבעיא להו מהו להפסיק ליהא‬ ‫כאן דשותק ושומע דהוי כעונה ראוי לשתוק‬ ‫ולהלכה למעשה פסק השו"ע (סי' ק"ד ס"ז)‬ ‫שמו הגדול מבורך‪ ,‬כי אתא רב דימי אמר‬ ‫עד דאמירן בעלמא לצאת ידי כולם עכ"ל‪,‬‬ ‫שישתוק ויכוון למה שהציבור אומרים‪,‬‬ ‫רב יהודה ור"ש תלמידי דרבי יוחנן אמרי‬ ‫ונראה מדבריו דס"ל בדעת השו"ע דמדינא‬ ‫ונחלקו האחרונים בדעתו‪ ,‬דעת הבה"ל (ד"ה‬ ‫לכל אין מפסיקין חוץ מן יהא שמו הגדול‬ ‫ס"ל דשומע לא נחשב לאומר ממש‪ ,‬וכשיטת‬ ‫ויהא כעונה) דהשו"ע לא הכריע דשומע לא‬ ‫מבורך שאפילו עוסק במעשה מרכבה פוסק‪,‬‬ ‫שו"ע הרב וסיעתו (כנ"ל הערה ב')‪ ,‬דאי ס"ל‬ ‫נחשב לאומר בפיו‪ ,‬ורק כאן לגבי דברים‬ ‫ולית הלכתא כותיה עכ"ד הגמרא‪ ,‬והגם‬ ‫דהדבר אינו מוכרע ומה שמפסיקים אינו‬ ‫שבקדושה הכריע להקל מחמת המנהג‪,‬‬ ‫דלמסקנא מסקינן שאין מפסיקין לאיש"ר‬ ‫אלא מחמת המנהג‪ ,‬הבו דלא לוסיף עלה]‪.‬‬ ‫אמנם דעת שו"ע הרב (ס"ה) בדעת השו"ע‬ ‫באמצע שמו"ע‪ ,‬למדנו מכאן גודל מעלת‬ ‫דהכי קיי"ל דשומע לא נחשב לאומר בפיו‪,‬‬ ‫עניית איש"ר דרבי יוחנן הוי סבר דמפסיקין‬ ‫ד‪ .‬אם כי לגבי ק"ש מפסיק בכדי לענות אמן‬ ‫וז"ל ואעפ"כ אין בזה משום הפסק תפלה כיון‬ ‫אפי באמצע ק"ש‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬כמבואר במג"א (סי' ס"ו ס"ק ו') מ"מ אינו‬ ‫עיקר כמו איש"ר ובאמצע שמו"ע לא ישתוק‬ ‫שאין מוציא בפיו‪ ,‬וכן מבואר להדיא בערוך‬ ‫ב‪ .‬בדין זה נחלקו הראשונים דעת רש"י (סוכה‬ ‫בשביל זה‪ ,‬וכן משמעות המג"א (סי' ק"ד ס"ק‬ ‫השולחן (סי"ג)‪ ,‬וכן נראה דס"ל להמחה"ש‬ ‫לח‪ :‬ד"ה הוא) וז"ל וכן למתפללין בציבור וש"צ‬ ‫ז')‪.‬‬ ‫[ראה להלן הערה ג']‪.‬‬ ‫אומר קדושה או איש"ר ישתקו בתפילתן‬ ‫והנפ"ק להלכה אם במוצ"ש יהיה מותר‬ ‫וישמעו בכוונה והרי הן כעונין וכשיגמור‬ ‫ה‪ .‬כ"כ המ"ב (ס"ק כ"ו) ושו"ע הרב (ס"ה)‬ ‫להפסיק באמצע שמו"ע לכוון ולצאת בהבדלה‬ ‫הקדושה יחזרו לתפילתן‪ ,‬וכן יסד רב יהודאי‬ ‫דמפסיק גם לברכו‪ ,‬ובערוך השולחן (סי' ק"ד‬ ‫וכיו"ב‪ ,‬דלדעת המ"ב וסיעתו אסור דהלא‬ ‫גאון בעל הלכות גדולות עכ"ל‪ ,‬אמנם תוס'‬ ‫סי"ג) כתב דישתוק עד לאחר עניית הציבור‬ ‫(ברכות כא‪ :‬ד"ה עד) הביאו דברי ר"ת ור"י‬ ‫ברוך ה' המבורך וכו'‪.‬‬ ‫לדעת הרבה מן הראשונים חשיב כעונה ממש‬ ‫והוי הפסק באמצע התפילה‪ ,‬אבל לדעת שו"ע‬ ‫דפליגי ארש"י וס"ל דאדרבא אי שומע כעונה‬ ‫ו‪ .‬הנה לגבי הפסקה באמצע ק"ש וברכותיה‬ ‫הרב וסיעתו קיי"ל כמ"ד דלא חשיב שאומר‬ ‫הוי הפסקה אם שותק‪ ,‬ויסוד פלוגתתם בגדר‬ ‫כתב המג"א (סי' ס"ו ס"ק ו') דאינו מפסיק כי‬ ‫בפיו ובשעת הצורך אפשר להקל בזה‪.‬‬ ‫שומע כעונה שיוצא י"ח האם נחשב שהוא‬ ‫אם לקדוש וברוך שהם עיקר הקדושה‪ ,‬אבל‬ ‫בעצמו אומר‪ ,‬או שאינו נחשב אלא לשומע‬ ‫אנן קיי"ל כמוש"כ הרב בסידורו דגם ימלוך‬ ‫ג‪ .‬כתב המג"א (ס"ק ז') בשם הבה"ג וכדאמרינן‬ ‫ונתחדש שגם השומע יוצא י"ח‪ ,‬ודעת ר"ת‬ ‫הוא מעיקר הקדושה‪ ,‬ושפיר דמי לשתוק גם‬ ‫ויתברך הדר לצלותיה‪ ,‬ומסיק המג"א ועיין‬ ‫ור"י שנחשב לעונה ממש‪ ,‬והרי הוא כמפסיק‬ ‫לאמירת ימלוך‪.‬‬ ‫סי' ס"ו (ס"ק ו')‪ ,‬ובביאור כוונתו נראה‬ ‫באמצע שמו"ע לומר דברים אחרים שאינם‬ ‫דבסימן ס"ו מביא מחלוקת הפוסקים אם‬ ‫מנוסח התפילה‪ ,‬ודעת רש"י וסיעתו שאינו‬ ‫ז‪ .‬שו"ע (סי' ק"ט ס"א)‪ ,‬ובמ"ב (שם)‪.‬‬ ‫חייב לומר כל הנוסח של יתברך‪ ,‬ולזה לגבי‬ ‫מדין עונה אלא מדין שומע ולא נחשב‬ ‫ח‪ .‬אבל לא יפסיק לשמוע ברכת אשר קדשנו‬ ‫ק"ש וברכותיה קיי"ל שלא לענות כי אם עד‬ ‫שהפסיק לדברים אחרים‪[ ,‬והתוס' שם כתבו‬ ‫בקדושתו של אהרן‪ ,‬כיון שאין הישראל צריך‬ ‫עלמיא‪ ,‬והו"ה להפסקה באמצע שמו"ע שלא‬ ‫דגם לדעת רש"י לכתחילה אין לעשות כן‬ ‫לצאת י"ח בברכה זו‪ ,‬ופשוט‪.‬‬ ‫יפסיק אלא עד עלמיא‪ ,‬וכ"כ המ"ב (ס"ק כ"ז)‬ ‫דענייה חשיבא טפי הידור מצוה‪ ,‬ויתכן דכ"ז‬ ‫ט‪ .‬שו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' כ"א סוס"ק‬ ‫כתב דיפסוק עד יתברך‪( ,‬ומש"כ בשעה"צ ס"ק י"ד‬ ‫הוא דוקא לרש"י דס"ל דלא חשיב לעונה‪,‬‬ ‫ב')‪ ,‬וכ"כ בח"ה (סי' כ' אות כ"ב)‪[ ,‬וע"ש שכתב‬ ‫דמקור הדברים מכנה"ג לא מצאתי שם‪ ,‬ול"י למה לא‬ ‫אבל לר"ת ור"י דחשיב לעונה שמיעה חשיבא‬ ‫דנראה בפשיטות דאם הוא עומד בתפילתו‬ ‫כתב דזה כוונת המג"א)‪.‬‬ ‫לענייה ממש‪ ,‬ונמצא דלרש"י יש הידור שלא‬ ‫אצל כותל מזרח שהוא אחורי כהנים הוא‬ ‫והנה דעת שו"ע הרב (סי' ס"ו ס"ה) דתיבת‬ ‫לצאת י"ח בקידוש וכיו"ב דענייה חשיבא‬ ‫רשאי ומחוייב לילך משם ולעמוד לפני‬ ‫יתברך מכלל איש"ר ומפסיקין לה בק"ש‬ ‫טפי‪ ,‬ולדעת ר"ת שמיעה וענייה חדא היא‪,‬‬ ‫הכהנים דהליכה לצורך הזה לא הוי הפסק‬ ‫וברכותיה‪ ,‬והו"ה להפסקה בשמו"ע ששותק‬ ‫ואכמ"ל]‪.‬‬ ‫ע"ש‪ ,‬ודבריו אלו סותרים למש"כ הוא עצמו‬ ‫עד לאחר יתברך‪[ ,‬ולפי"ז צ"ע מש"כ (ס"ה)‬ ‫ובראשונים מצינו מבוכה כמאן קיי"ל דהרא"ש‬ ‫בח"ד (שם) דאינו רשאי לזוז ממקומו ולבא‬ ‫וז"ל וכשמגיע הש"ץ ליתברך וישתבח‬ ‫(ברכות פ"ג סי' י"ח) הביא ב' הדעות ולא הכריע‪,‬‬ ‫לפני הכהנים וצ"ע בזה]‪ ,‬וכ"כ באז נדברו‬ ‫חוזר הוא לתפילתו‪ ,‬ומשמע דאינו מפסיק‬ ‫ונמשך אחריו הטור (סי' ק"ד)‪ ,‬ובדרכי משה‬ ‫(חי"א סי' מ"ח)‪ ,‬ובחי"ב (סי' כ"ח) ושם חידש‬ ‫לשמיעת יתברך‪ ,‬ויתכן דלזה הוסיף שו"ע‬ ‫(ס"א) הביא דברי האגור (סי' קמ"ט) דקיבל‬ ‫דגם להפוסקים דס"ל שאין מפסיקין לקדיש‬ ‫הרב תיבת וישתבח לבאר דמש"כ הבה"ג‬ ‫מרבותיו חכמי אשכנז שנוהגים שלא לשתוק‪,‬‬ ‫וקדושה ה"מ במקום שצריך לומר ואז נחשבת‬ ‫וכדאמרינן ויתברך הדר לצלותיה‪ ,‬הכוונה‬ ‫והר"ן (סוכה יט‪ ):‬כתב שדברי רש"י עיקר הן‬ ‫שמיתו שאומר בפיו ונחשב להפסקה‪ ,‬אבל‬ ‫מלאחר אמירת יתברך ודו"ק בזה]‪.‬‬ ‫להלכה‪ ,‬אבל הרבנו יונה (יג‪ ):‬כתב שאין לנו‬ ‫ברכת כהנים מדינא אין צריך כי אם לשמוע‬ ‫[ודבר חידוש כתב מחצית השקל בביאור‬ ‫כח להכריע ביניהם ודעבד כמר עבד ודעבד‬ ‫שפיר דמי להפסיק‪.‬‬ ‫דברי המג"א (שם) במקום שפוסק לאיש"ר‬ ‫כמר עבד ובלבד שיכוון לבו לשמים‪ ,‬והתוס'‬ ‫ב‬ ‫מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרפראות משולחן גבוה‬ ‫בשבילי רבוה"ק‬ ‫הרב שמואל קרימלובסקי‬ ‫רבו‪ ,‬כשולחן הערוך ומוכן לסעודה‪ .‬ולפי‬ ‫אברהם גאל את המערה כשתיקן‬ ‫ההשפעות המוכנות להשפעה על כלל ישראל‬ ‫שהייתה מידתו כן לעשות תוספת בהשקאה‪,‬‬ ‫עשה הסימן שהנערה שיאמר לה 'השקיני'‪,‬‬ ‫חטא עץ הדעת‬ ‫נתתי כסף השדה קח ממני‪ .‬יש לרמז‪ .‬דידוע מדת הטוב להטיב אלא‬ ‫ותוסיף משלה להשקות גם הגמלים‪ ,‬אותה‬ ‫ויקם שדה עפרון וגו' השדה והמערה אשר בו‬ ‫המניעה היא מצד המקבל‪ .‬כמו שפירשנו בכללים‪ .‬גמירי מן שמיא מיהב‬ ‫יהבי כ"ט אך המניעה משקל לא שקלי היינו מקבל אין עי"ש‪ .‬זה שהוא‬ ‫(חיי שרה תשפ"ב)‬ ‫הוכחת לעבדך ליצחק‪.‬‬ ‫וכל העץ אשר בשדה וגו'‪ ,‬לאברהם למקנה‬ ‫מרומז בכאן‪ .‬נתתי כסף אך קח ממני היה כלי ראוי לקבל כנ"ל והבן‪.‬‬ ‫לעיני בני חת וגו'‪ ,‬ויקם השדה והמערה אשר בו‬ ‫(דברי ישראל – פרשת חיי שרה)‬ ‫חודש כסליו‬ ‫לאברהם לאחזת קבר וגו' (כג יז‪-‬כ)‪ .‬יש לדקדק‪,‬‬ ‫שבתחילה הזכיר 'השדה והמערה' וגם 'וכל‬ ‫השפעה ממעשה קטן‬ ‫העץ אשר בשדה'‪ ,‬ואילו בסוף לא הזכיר אלא‬ ‫בכסליו מתבטלים הקליפות‪,‬‬ ‫'ויקם השדה והמערה' וגו'‪ ,‬ולא הזכיר 'עץ'‪.‬‬ ‫יש פעמים שאדם נמצא בצרה בקושי והוא מחדש לעצמו פתרון‬ ‫ובחנוכה נשלם התיקון הנעשה‬ ‫ויבואר‪ ,‬בהקדים הא דאשכחן ב' חטאים שיש‬ ‫הורי הדבר ידוע ופשוט שהכל בידי שמים ולפיכך הוא בא לסדר‬ ‫דבריו לפני בורא עולם שיושיע אותו ויצליח את דרכו‪ ,‬וכשהוא‬ ‫בראש השנה‬ ‫בהם עונש וכפרה לדורות‪ .‬הראשון במכירת‬ ‫מכין עצמו לתפילה הוא משנן לעצמו שהכל בידי שמים ורק בידי‬ ‫יוסף שמביאים ע"ז כפרה בשעיר חטאת של‬ ‫שמים ואין מי שיעזור ואין מי שיוכל לעזור אם לא יהיה הרצון‬ ‫צירוף שם הוי"ה בכסליו יוצא מר"ת של 'וירא‬ ‫כך מאת ה' ואילו כאשר יהיה הרצון כך אין מי שיוכל למנוע ובזה‬ ‫יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד‬ ‫קרבנות הנשיאים‪ ,‬וכמו כן חטא העגל יש לה‬ ‫הוא מכין את עצמו להתפלל מקירות לבו ויודע שהכל תלוי בו ואז‬ ‫ויאמרו אבל כבד זה למצרים' (בראשית נ‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫כפרה לדורות כדכתיב 'וביום פקדי ופקדתי‬ ‫מתגנבת לליבו מחשבה אכן ה' יכול אך מי אמר שאכן הוא רוצה‬ ‫נראה לרמז שצירופי ג' החדשים שבתחילת‬ ‫עליהם חטאתם' [וכן פרה אדומה היא כפרה‬ ‫לתת לי‪ ,‬ובאיזה מעשה אוכל לגרום ולהיות בטוח שאכן הוא רוצה‪,‬‬ ‫השנה מרמזים על ענין אחד‪ ,‬צירוף חודש‬ ‫על חטא העגל כמ"ש רש"י בשם ר' משה‬ ‫ובא רבינו ללמדו שהשי"ת רוצה תמיד ויותר מזה השפע מוכן ורק‬ ‫תשרי יוצא מס"ת של 'ויראו אותה שרי פרעה'‬ ‫הדרשן] והיינו משום שחברו כל השבטים‬ ‫צריך להושיט יד וליטלו‪.‬‬ ‫(שם יב‪ ,‬טו)‪ ,‬וצירוף חודש חשון מר"ת של 'ודבש‬ ‫לחטא‪ .‬אבל לגבי חטא עץ הדעת שהיה‬ ‫חטא כללי [שאדם וחוה היו כל העולם]‪ ,‬לא‬ ‫השפעות קדושה‬ ‫היום הזה ה' אלקיך מצוך' וגו' (דברים כו‪ ,‬טו)‪.‬‬ ‫נגזר עונש וכפרה לדורות‪ ,‬הגם שנגזר מיתה‬ ‫ויש פעמים שאדם רוצה להתקדש בקדושה של מעלה ושיתקיים בו‬ ‫דהנה יסד ה' בעולמו שבתשרי ביום בריאת‬ ‫לדורות‪ ,‬לא נזכר שבא ענין זה בתורת עונש‬ ‫הפסוק ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש והוא בא להתחזק‬ ‫העולם הוא דן את כל באי עולם וישראל‪,‬‬ ‫על החטא‪ ,‬אלא שהמציאות של חטא עץ‬ ‫בתורה ומעשים טובים ולעשות עצמו מכון לקדושה ואת לבו כעין‬ ‫והמקטרגים [‪-‬שרי פרעה] תובעים כביכול‬ ‫בית מקדש מעט שתשרה בו השכינה‪ ,‬ובא יצר הרע לרפות את ידיו‬ ‫הדעת הפכה את האדם מחי לעולם לבן מות‪,‬‬ ‫ולומר לו שאף אם יתאמץ להכין עצמו לא יהיה בזה תועלת כי איך‬ ‫מה'‪ ,‬שמחמת העוונות יימסרו ישראל תחת‬ ‫ולא בתורת עונש‪ .‬והטעם הוא לפי המבואר‬ ‫קדושה גדולה ועצומה תוכל לשרות בתוך גוף שפל ועכור ובפרט‬ ‫ממשלתם‪ .‬וע"י תקיעת שופר עומד הקב"ה‬ ‫במדרש (ב"ר יד ו)‪ ,‬שאברהם אבינו לא נברא‬ ‫כאשר מזכיר לו עוונותיו‪ ,‬אך בא רבינו ללמדו שאין הדבר כן אלא‬ ‫מכסא דין ויושב על כסא רחמים‪ ,‬והדינים‬ ‫לפני אדם הראשון‪ ,‬משום שאמר הקב"ה‪,‬‬ ‫השי"ת מכין לו שפע קדושה אף קודם שביקש ומיד כשיעשה כלי‬ ‫מתהפכים לרחמים‪ ,‬וזה הרמז בצירוף חשון‬ ‫שאם יחטא אדה"ר‪ ,‬יבוא אברהם ויתקן‬ ‫יקדשו אותו מלמעלה‪.‬‬ ‫'ודבש היום הזה ה''‪ ,‬דתיבת 'ודבש' שייכת‬ ‫החטא‪ .‬ומיושב לפי זה‪ ,‬שאין צריך עונש‬ ‫לכתוב הקודם [שלשון הכתוב שם 'ארץ זבת‬ ‫לעשות נחת רוח לבורא ית"ש‬ ‫וכפרה לדורות על חטא עץ הדעת‪ ,‬שאברהם‬ ‫חלב ודבש‪ ,‬היום הזה ה' אלקיך מצוך' וגו']‪,‬‬ ‫כבר תיקן החטא‪.‬‬ ‫ויש מי שרוצה לעבוד את השי"ת ובחר לעצמו את דרך האהבה‬ ‫והיינו לחודש תשרי שלפני חשון‪ ,‬כי כוח‬ ‫שיראה את גדולת ה' ותתעצם בלבו ההשתוקקות והרצון להתקרב‬ ‫הדבש הוא שהנופל לתוכו 'מתהפך' להיות‬ ‫ויש לומר שמערת המכפלה יש בה בחינת‬ ‫אליו והוא מתבונן בחסדי ה' המרובים שעושה איתו בכל זמן ובכל‬ ‫דבש כמוהו‪ ,‬ולמרות קטרוגי 'שרי פרעה'‪ ,‬גוזר‬ ‫גן עדן‪ ,‬שכיון שאדם הראשון מת ונתכפר לו‬ ‫עת והוא רוצה אף הוא לעשות נחת רוח לשי"ת כפי יכלתו הדל‪,‬‬ ‫עוונו‪ ,‬שב למקומו שהיה בתחילה בגן עדן‪ ,‬וכן‬ ‫ולפעמים נכנס בליבו עצת היצר הרע שלוחש לו באזנו ואומר וכי‬ ‫עלינו השי"ת שנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫אתה חשוב בעיני ה' שיסתכל במצוותיך לשאוב מהם נחת רוח ומה‬ ‫מבואר בזוהר (זו"ח רות צו‪ ,‬בראשית נז) שמערת‬ ‫אולם בכסליו מתגלית בחינה למעלה מזו ‪-‬‬ ‫לך מתאמץ לתת מעצמך בשבילו‪ ,‬ובא רבינו ללמד את גודל חסדי‬ ‫המכפלה היא סמוך לגן עדן‪.‬‬ ‫ה' עלינו איך שאף לפני שאדם ביקש את צרכיו כבר מוכן הכל‬ ‫'וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד‬ ‫ומעתה יובן שלכן השתדל אברהם בגאולת‬ ‫מלמעלה ומיד כשיעשה כלי לקחת יקבל את מה שהכינו לו‪.‬‬ ‫ויאמרו אבל כבד זה למצרים'‪ ,‬דאיתא (סוטה‬ ‫אתרא קדישא הדין‪ ,‬אחר שנודע שתפקידו‬ ‫יג‪ ).‬שכשעלה יוסף הצדיק עם אחיו ממצרים‬ ‫השפע יורד ללא השתהות‬ ‫לתקן החטא‪ ,‬על ידי שנעשה קנין בגן העדן‪,‬‬ ‫לארץ כנען לקבור את יעקב אבינו ע"ה‪ ,‬כיון‬ ‫יוכל לתקן את העץ הדעת שם‪ .‬ובזה יבואר מה‬ ‫ויש מי שרוצה ללכת בדרך היראה שמתוך יראת העונש יהיה מוכן‬ ‫שראו כתר יוסף תלוי בארון יעקב‪ ,‬בני עשו‬ ‫ועומד להיות זריז בעבודתו וכשיזכיר את יום הדין הממשמש ובא‬ ‫שמתחילה הזכיר העץ 'ויקם שדה העפרון וגו'‬ ‫ובני ישמעאל ובני קטורה נטלו כתריהם‬ ‫שצריך לתת דין וחשבון ביום פקודתו על מה שעשה ופעל בעוה"ז‪,‬‬ ‫וכל העץ'‪ ,‬לרמוז לעץ הדעת‪ ,‬שקנאו אברהם‬ ‫ותלאום בארונו של יעקב‪ .‬והרמז שבחודש‬ ‫זה יעורר אותו שלא לעבור על מצות ה' וכשהוא מעורר את עצמו‬ ‫לתקנו‪ .‬ומיד שקנאו ותיקן את החטא‪ ,‬כתוב‬ ‫באופן הזה יכול ליכנס בלבו מחשבה שיוכל להיות לו תי' להתנצל‬ ‫כסלו‪ ,‬בכח אורם של ימי החנוכה החלין בו‪ ,‬אף‬ ‫'ויקם השדה' וגו'‪ ,‬ולא נזכר העץ‪ ,‬שכבר נתקן‪.‬‬ ‫על מעשיו ולומר שלא התאמץ כראוי לשמור על עצמו כי ראה את‬ ‫ניטל כוחם וממשלתם של פרעה ושריו לגמרי‪,‬‬ ‫(מלוה מלכה‪ ,‬חיי שרה ‪ -‬קאזמיר פולין‪ ,‬תשעה)‬ ‫‬ ‫עצמו שמעשיו דלים ורקים ובמילא לא יוכל לקדש עצמו כראוי‪ ,‬ובא‬ ‫ומלכות הקדושה של ישראל גוברת עליהם‪.‬‬ ‫רבינו לומר לו שאין מחשבה זו נכונה כי אין הדבר כך כלל אלא שפע‬ ‫וכפי שהיה בניצחון על מלכות יון בחודש כסלו‬ ‫'מסרת טמאים ביד טהורים'‪ ,‬שחזרה המלכות‬ ‫אליעזר הוסיף על השקאת תורת‬ ‫הקדושה מוכן משמים להיות נשפע לדרי העולם ומיד כשהיה עושה‬ ‫מצוות ומעשים טובים היה בא אליו שפע קדושה גדול‪.‬‬ ‫לישראל‪.‬‬ ‫רבו‪ ,‬כרבקה‬ ‫וזהו דאיתא בספרים שב'זאת חנוכה' הוא גמר‬ ‫הכנת כלים לקבל את השפע‬ ‫הנה הסימן שעשה אליעזר שהנערה שתאמר‬ ‫התיקון של ראש השנה‪ ,‬שמתברר לכל כוחות‬ ‫'שתה וגם לגמליך אשקה' היא הראויה‬ ‫ויש מי שבא לעבוד את ה' בתמימות ופשטות כשמצד אחד אינו‬ ‫רוצה לחיות כבהמה שאינה מכרת את בוראה ואינו רוצה לרדוף‬ ‫הטומאה‪ ,‬שנמסרו ביד טהורים לגמרי‪ .‬וזהו‬ ‫להיכנס בביתו של אברהם‪ ,‬עשה אליעזר על‬ ‫אחר אכילה ושתיה ושאר עניני גשמיות אלא רצונו להתקדש‪,‬‬ ‫בכח 'כתרו של יוסף' ‪ -‬קדושת היסוד‪ .‬ולכן‬ ‫דעת עצמו‪ ,‬ולא אמר לו אברהם לעשות כן‪,‬‬ ‫ומצד שני אינו מחפש השגות גבוהות וכוונות ויחודים והוא‬ ‫כשבאו מלכות יון לגזור על המילה לעקור‬ ‫כדמשמע מפשטות לשון הכתוב‪ ,‬ולכאורה‬ ‫מאמין במה שאמרו חז"ל אדם מקדש עצמו מלמטה מקדשים אותו‬ ‫קדושת היסוד מישראל‪ ,‬נחלו מפלה ונמסרו‬ ‫מהיכן עלה ברעיוניו לעשות הסימן באופן זה‬ ‫מלמעלה‪ ,‬אלא שאח"כ מתחכם עליו יצה"ר ואומר לו הרי אין לך‬ ‫הטמאים ביד הטהורים‪ .‬וזהו דאיתא (סוטה‬ ‫דווקא‪.‬‬ ‫שם וידיעה בייחודים ואיך תוכל לפתוח את שערי הקדושה שתבא‬ ‫שם) 'ל"ו כתרים נתלו בארונו של יעקב' ‪ -‬לאור‬ ‫אליך מלמעלה‪ ,‬ובא רבינו לנחמו ולומר לו שהשערים כבר פתוחים‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬שאליעזר הלך בזה הסימן לפי‬ ‫והשפע יורד ורק נחסר כלי המעשה ומיד יזכה לקדושה עליונה‪.‬‬ ‫הארת הקדושה מל"ו נרות חנוכה‪ ,‬אי אפשר‬ ‫דרכו ושיטתו תמיד‪ ,‬שעליו אמרו חז"ל שהיה‬ ‫לעקור אור קדושת היסוד מבני ישראל לעולם‪,‬‬ ‫הנה למדת שמה שכתב כאן רבינו הוא מעט המכיל את המרובה‪,‬‬ ‫'דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים'‪ ,‬דולה‬ ‫שיש בזה עדוד ונחמה למי שנדמה לו שהקושי בעבודת ה' הוא‬ ‫וכל מלכי הקליפות נמוגים ומתבטלים מפניה‪.‬‬ ‫'ומשקה'‪ ,‬היינו שלא היה מסתפק בהעברת‬ ‫למשלה מכוחו‪ ,‬וגם סותם הפתח שלא יהיה תירוץ שגם למי‬ ‫ (לחיים אחר שחרית ראש חודש כסלו וקידושא רבא‬ ‫דברי רבו כהוויתן‪ ,‬אלא היה שומע ומוסיף‬ ‫שהעצלות גוברת עליו‪ ,‬ונתינת כח וחיזוק למי שהיאוש מנסה‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ב)‬ ‫‬ ‫בהרחבת הביאור לשבר אוזן הבריות בתורת‬ ‫לגבור עליו כל אחד לפי דרכו ולפי ענינו‪.‬‬ ‫ג‬ ‫בשבילי הפרשה‬ ‫הרב יעקב שלמה שיינברגר‬ ‫מֶל ֶך ְ‬ ‫'מִנְחָה' ‪ -‬מֻג ֶ ּׁשֶת ל ַ ּ‬ ‫ההסבר המופלא של קדושי עליון לטעם שנקרא שמה תפילת מנחה • כשהאדם עוזב את עסקיו באמצע היום הרי זה כדורון‬ ‫ומתנה למלך • האנחה של היהודי הפשוט שבוקעת רקיעים ומרעישה עולמות • מסירות הנפש לתפילה במניין שעלתה הון רב‬ ‫לאיש העסקים • מאמר מקיף על עת הרצון של תפילת המנחה • ו ַי ֵ ּצ ֵא יִצְחָק ל ָׂשוּחַ ב ַ ּ ָ‬ ‫ּׂשדֶה‬ ‫ודורון למלך‪ ,‬יש לבאר את סגולתה המיוחדת של‬ ‫תפילת מנחה‪.‬‬ ‫עת רצון והמתקת הדינים‬ ‫קבלת התפילה בשעה זו‪ ,‬וזאת על פי יסוד נפלא‬ ‫השלמה מופלאה לעניין זה מצינו בדברי הרה"ק‬ ‫המובא בספר שיחת חולין של תלמידי חכמים (אות‬ ‫חז"ל במסכת ברכות (ו‪ ,‬ב) מזהירים את האדם‬ ‫בעל קדושת לוי זי"ע המבאר בפרשתנו שתפילת‬ ‫לעולם יהא זהיר בתפילת המנחה שהרי אליהו‬ ‫א') שם מסופר כי הגאון רבי אברהם בנימין קלוגר‬ ‫המנחה קרויה כך משום שהיא בחינת מתנה‬ ‫הנביא לא נענה כי אם בתפילת המנחה‪ .‬על‬ ‫זצ"ל שאל את אביו הגה"ק רבי שלמה קלוגר זי"ע‬ ‫ודורון להשם יתברך‪ .‬בבוקר אנו מתפללים‬ ‫דברים אלו מאיר הרשב"א בתשובותיו (חלק‬ ‫ה סימן א) וכותב כי שעת מנחה היא עת מרוצה‬ ‫בימים‪ ,‬וכמו שיש עתים מרוצים בשנה כעשרת‬ ‫ימי תשובה‪ ,‬כך גם בשעות היום עת המנחה היא‬ ‫תפילת מנחה שעלתה שמונים אלף לירות‬ ‫שעת רצון קדושה ומיוחדת‪.‬‬ ‫הוראה לדורות על כוחה של מסירות נפש לתפילת מנחה סיפר הגה"צ רבי‬ ‫בטעם הדבר שתפילה זו חשובה ויקרה כל כך‬ ‫מסביר רבינו הטור (או"ח סימן רלב) בטעם הדבר‬ ‫יהודה צדקה זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף‪ .‬מעשה ביהודי עשיר וירא שמים‬ ‫שתפילה זו חשובה ויקרה כל כך מסביר רבינו‬ ‫בשם 'פלטי' שעלה מטורקיה והחזיק בבעלותו בית חרושת גדול לחוטים שבו‬ ‫הטור (או"ח סימן רלב) כי תפילת מנחה דורשת‬ ‫העסיק מאות פועלים‪ .‬פעם אחת עמד לסגור את חנותו כדי ללכת להתפלל‬ ‫טרחה ויגיעה יתירה משאר תפילות‪ .‬הרי תפילת‬ ‫מנחה בציבור ובאותו רגע ממש נכנס לחנות סוחר גדול שביקש להזמין קרון‬ ‫שחרית מתפלל האדם מיד בקומו בבוקר‪ ,‬וערבית‬ ‫מלא חוטים בשווי של שמונים אלף לירות‪.‬‬ ‫היא בסוף היום אחר שכבר גמר כל עסקיו‪ .‬אולם‬ ‫זמן תפילת מנחה חל באמצע היום ואז על האדם‬ ‫מר פלטי הודיע לו כי כעת הוא חייב לגשת לתפילת מנחה‪ .‬הסוחר הגיב בכעס‬ ‫להתפנות ולעזוב כל עסקיו ולהתפלל‪ ,‬וכיון‬ ‫שהוא זקוק לסחורה בדחיפות לשעתיים הקרובות‪ ,‬ואם בעל המקום לא ימכור‬ ‫שלפום צערא אגרא לכך גורם בזה שיהיה אז עת‬ ‫לו עכשיו הוא יפנה מיד לרכוש את הסחורה במקום אחר‪ .‬במקום להסס ענה‬ ‫רצון‪ ,‬והנזהר בה שכרו גדול מאוד‪.‬‬ ‫לו מר פלטי שעיקר העיקרים אצלו הוא תפילת מנחה ועל כן הוא ילך להתפלל‬ ‫על כך מוסיף בספר נטעי אשל (להגה"צ רבי שמואל‬ ‫והסוחר יוכל לעשות כרצונו‪ .‬ואכן אותו סוחר פנה ורכש את הסחורה אצל‬ ‫אהרן לידר זצ"ל) שעל פי יסוד זה יובן היטב מה‬ ‫שכתבו בספרים שזמן מנחה הוא עת התגברות‬ ‫מתחרים‪.‬‬ ‫מידת הגבורה ועל ידי תפילת מנחה ממתיקים‬ ‫כאשר סיפר מר פלטי את העובדה הזו לרב צדקה הוא סיים בחיוך ואמר שאמנם‬ ‫אותה‪ .‬הטעם הוא משום שכאשר האדם פועל‬ ‫הוא הפסיד עסקה בשווי שמונים אלף לירות‪ ,‬אך עצם הידיעה שתפילת המנחה‬ ‫נגד טבעו ומתגבר על עצמו להתפלל אף באמצע‬ ‫זמן עסקיו‪ ,‬הרי שעל ידי כך הוא ממשיך שפע‬ ‫שלו הייתה שווה סכום עתק שכזה משמחת אותו לכל ימי חייו‪ .‬הרי את הכסף‬ ‫והשעה נעשית שעת רצון‪ ,‬וכפי שכתבו בספרים‬ ‫הוא לא ייקח עמו לקבר‪ ,‬אך את תפילת המנחה המסורה הזו שהייתה שווה הון‬ ‫הקדושים (ראה בספר אגרא דפירקא אות כב ועוד)‬ ‫רב הוא ייקח עמו לעולם הבא‪.‬‬ ‫שבכל פעולה שאדם עושה נגד הטבע ושובר את‬ ‫בכך קיים אותו יהודי הלכה למעשה את מאמר התנא הוי מחשב הפסד מצווה‬ ‫מידותיו הוא גורם שיהיה עת רצון‪.‬‬ ‫כנגד שכרה‪.‬‬ ‫דורון ומתנה למלך מלכי המלכים‬ ‫בפרשתנו פרשת חיי שרה מעידה התורה‬ ‫הקדושה על תפילתו של יצחק באומרה וַ ּיֵ ֵצא‬ ‫להגיד לו חוות דעתו בעניין אמירת לשם יחוד‪.‬‬ ‫שחרית כדי להודות להשם על שהחזיר לנו את‬ ‫ׂשּוח ַּב ָּׂש ֶדה ִל ְפנֹות ָע ֶרב (בראשית כד‪ ,‬סג)‪,‬‬ ‫יִ ְצ ָחק ָל ַ‬ ‫בתשובתו הסביר לו אביו בדרך משל על אדם‬ ‫הנשמה ועל שאר הטובות שנתן לנו‪ ,‬וכן בערב‬ ‫ומפסוק זה למדו חז"ל שיצחק אבינו תיקן את‬ ‫שמוביל מתנה נכבדה למלך ומתיירא פן יגנבוהו‬ ‫אנו מתפללים ומפקידים את נשמתנו בידו‬ ‫תפילת המנחה‪ .‬האחרונים עמדו על כך שיש‬ ‫ממנו בדרך‪ ,‬אז העצה היא כי בכל מקום בואו‬ ‫כחוב המוטל עלינו‪ .‬אולם תפילת מנחה נערכת‬ ‫להבין מאיזה טעם נקראת תפילה זו בשם מנחה‬ ‫יכריז ויודיע כי המתנה ההיא תובל שי למלך‪ ,‬ואז‬ ‫באמצע היום כאשר אין אנו מחויבים בנתינה‬ ‫ולא נקראה על שם הצהריים או הערב‪ ,‬וכפי‬ ‫יראו ויפחדו לגנוב אותה ממנו פן יתחייבו למלך‪.‬‬ ‫מסוימת ולכן היא נחשבת כמתנה ונדבה להשם‬ ‫שהעירו על כך התוספות במסכת פסחים (קז א)‪.‬‬ ‫והנמשל מובן שזהו עניין אמירת לשם יחוד בפה‬ ‫יתברך וכשמה כן היא מנחה‪ .‬ומעשה אבות סימן‬ ‫בספר החיים לאחיו של המהר"ל זצ"ל מבואר‬ ‫מלא‪ ,‬שעל ידי זה יפוצו כל המקטרגים והמסטינים‬ ‫לבנים שכשם שיצחק אבינו הגיש מתנה להשם‬ ‫יסוד נפלא בזה‪ .‬הנה יצחק אבינו נעשה על ידי‬ ‫ינוסו מפניו‪ ,‬וביאר בזה את הפסוק (תהלים מה‪ ,‬ב)‬ ‫בתפילתו אף אנו הולכים בדרכיו ומגישים‬ ‫מעשה העקידה לעולה תמימה קדושה להשם‪,‬‬ ‫ָר ַחׁש ִל ִּבי ָּד ָבר טֹוב וירא אנכי מפני המקטרגים‬ ‫בתפילה זו דורון ומתנה‪.‬‬ ‫והיות שכל המקריב קרבן עולה צריך להביא עמו‬ ‫ולכן אומר ָאנִ י ַמ ֲע ַׂשי ְל ֶמ ֶלְך‪ ,‬ואז לשוני עט סופר‬ ‫גם קרבן מנחה על כן תיקן יצחק אבינו תפילה‬ ‫מהיר ואין שום שטן כנגדי‪[ .‬ומביא שם‪ ,‬שהחסיד‬ ‫סגולה מופלאה נגד המקטרגים‬ ‫זו כביכול כמנחה להשם יתברך על עצמו שהרי‬ ‫רבי עזריאל לעוין מבראדי זצ"ל כשהיה קודם‬ ‫על פי האמור שתפילת מנחה נחשבת כמתנה‬ ‫הוא היה הקרבן‪ ,‬ומשום כך נקבע שמה לדורות‬ ‫ד‬ ‫ראש השנה אצל הרה"ק רבי יהושע מבעלזא‬ ‫בשבילי חודש כסליו‬ ‫זי"ע הגיד לו המאמר הנ"ל בשם הגה"ק רבי‬ ‫שלמה קלוגר זי"ע‪ ,‬ואחר כך בראש השנה‬ ‫הרב ש‪.‬ב‪.‬מרקסון‬ ‫קודם התקיעות קרא הרה"ק מבעלזא את‬ ‫רבי עזריאל הנ"ל‪ ,‬וציוה עליו להגיד לו עוד‬ ‫שגב מעלתו של ראש חודש כסליו‬ ‫הפעם המאמר ההוא וקלסיה מאוד‪ ,‬ואחר כך‬ ‫התחיל לתקוע]‪.‬‬ ‫לאור יסוד זה מתבארים הדברים היטב גם‬ ‫רעש גדול בשמים‬ ‫לעניין תפילת המנחה‪ .‬מאחר שתפילה זו‬ ‫אם כל ראש חודש הוא יום מועד‪ ,‬יום של סליחה ומחילה‪ ,‬ויום של כפרת עוון ומחילת פשע‪ ,‬על אחת כמה‬ ‫היא מעצם מהותה בחינת מתנה ודורון למלך‬ ‫וכמה ראש חודש כסליו‪ ,‬אשר כפי המובא מפי ספרים וסופרים‪ ,‬הוא בבחינה של יום כיפור‪ ,‬יום המיוחד‬ ‫מלכי המלכים‪ ,‬הרי ששמה ומהותה מכריזים‬ ‫ביותר לתשובה וסליחה וכפרה‪.‬‬ ‫עליה כי היא שי המוגש למלך‪ ,‬וממילא אין‬ ‫ומעשה היה בהרה"ק המגיד מטשערנוביל זי"ע‪ ,‬שכאשר הקיץ משנתו בראש חודש כסליו‪ ,‬סיפר שהיה‬ ‫יכולים המקטרגים להתקרב לתפילה זו‪,‬‬ ‫בעולם העליון וראה שם רעש גדול‪ ,‬וכששאל מה היום מיומיים‪ ,‬ענוהו שראש חודש כסליו הוא בבחינת יום‬ ‫והיא מתקבלת לרצון לפני אדון הכל ללא‬ ‫הכפורים‪ ,‬והוא יום מחילה סליחה וכפרה לישראל‪ ,‬והטעם לכך‪ ,‬לפי שבחנוכה הוא גמר החתימה לטובה‪,‬‬ ‫שום פגע ומסטין רע‪.‬‬ ‫וההארה מתחילה כבר מתחילת החודש‪.‬‬ ‫מקור קדום לדבר נמצא כבר לפני מאות בשנים‪ .‬וכך מובא בנ"ך 'אגודת שמואל' שנדפס בשנת תנ"ט ע"י‬ ‫האנחה של היהודי הפשוט שבוקעת‬ ‫רבי שמואל ב"ר משה דלוגאטש שליקט ואסף מספרים ישנים‪ .‬בתוך דברי רש"י על נביא ירמיהו ‪ -‬על הפסוק‬ ‫רקיעים‬ ‫הכותב את נבואתו של ירמיהו אל תלמידו ברוך בן נריה‪ ,‬המצווהו לכתוב את מגילת איכה ואומר לו (ירמיה‬ ‫את ַב ְּמ ִג ָּלה ֲא ֶׁשר ָּכ ַת ְב ָּת ִמ ִּפי ֶאת ִּד ְב ֵרי ה' ְּב ָא ְזנֵ י ָה ָעם ֵּבית ה' ְּביֹום צֹום וגו'‪ַּ ,‬בח ֶֹדׁש‬ ‫את ַא ָּתה וְ ָק ָר ָ‬ ‫"ּוב ָ‬ ‫לו‪ ,‬ו‪-‬ט)‪ָ :‬‬ ‫ערכה של תפילת המנחה עולה ומתייקר‬ ‫ירּוׁש ִָלם" ‪ -‬הוא מביא הג"ה‬ ‫ָ‬ ‫הּודה ִּב‬ ‫ירּוׁש ִָלם וְ ָכל ָה ָעם ַה ָּב ִאים ֵמ ָע ֵרי יְ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַה ְּת ִׁש ִעי ָק ְראּו צֹום ִל ְפנֵ י ה' ָּכל ָה ָעם ִּב‬ ‫שבעתיים בדורותינו שהם עקבתא דמשיחא‪.‬‬ ‫דר"ע מאת רבינו עובדיה המכונה בתואר 'הנביא' (ר' אהרן מרכוס בספר 'קסת הסופר' משער שמדובר באחד מתלמידי רבי‬ ‫מסופר (הובא מפי ספרים וסופרים פר' עקב הע' טו)‪ .‬כי‬ ‫יוסף קולון ‪ -‬המהרי"ק‪ ,‬אולם אין לכך סימוכין)‪ ,‬שכותב כדלהלן‪" :‬ביום צום" זה ראש חודש כסליו‪ ,‬והוא יום סליחה‬ ‫הרה"ח רבי דוד סטפנסקי ז"ל למד בבחרותו‬ ‫כיום כיפור‪ ,‬והוא ירח תשיעי לירחים‪ .‬וכל חטאים שאדם עובר מר"ח ניסן עד תשרי מוחלים לו ביום כיופר‬ ‫בישיבה באירופה ונסע פעם לראות את פני‬ ‫כשעושה תשובה‪ ,‬וכשלא עושה תשובה‪ ,‬ממתינין עד ר"ח כסליו שהוא ארבעים יום כנגד מ' יום של קבלת‬ ‫מרן הגה"צ החפץ חיים זצ"ל‪ .‬בשל טלטולי‬ ‫הלוחות והם ט' חדשים‪ ,‬ועל זה נאמר "הרה עמל"‪( .‬מובא ב'דרשות חתם סופר' הספד פרשת ויצא תקע"ז‪ ,‬סידור 'ליקוטי‬ ‫הדרכים ויגיעת הדרך שכח להתפלל תפילת‬ ‫צבי' ועוד)‪.‬‬ ‫מנחה‪ .‬כשנכנס אל החפץ חיים הסביר לו‬ ‫אמנם בסדר הדורות (אלף הרביעי ג"א שכ"א) מביא רבי יחיאל היילפרין זצ"ל דברים אלו‪ ,‬ותמה על כך‪ ,‬שהרי‬ ‫הגאון באריכות כי בעבר כאשר העולם‬ ‫אינם ארבעים יום אלא קרוב לנ' יום‪ .‬אולם כבר ביארו בדבריו של הג"ה דרבינו עובדיה‪ ,‬שממתינים‬ ‫היה מלא בתלמידי חכמים יראים ושלמים‬ ‫מהושענא רבא ולא מיו"כ‪ ,‬וכך נמצא שאכן מדובר בארבעים יום‪.‬‬ ‫לא ניכר כל כך החיסרון אם אדם החסיר‬ ‫אגב‪ ,‬יש שכתבו כי כוונתו לומר שכל חודש כסליו נמשך אחר הימים הנוראים‪ ,‬עד יום זאת חנוכה שאז הוא‬ ‫פעם אחת את תפילתו ולא עוד אלא שהיו‬ ‫גמר החתימה‪ ,‬ועד לאותו יום נשגב ונעלה יכול כל יהודי לשוב בתשובה ולבטל את גזר דינו ולהמתיקו‪.‬‬ ‫בודקים בשמים כל תפילה ותפילה אם‬ ‫ויצויין כי רמז נאה מובא בשם הגרי"ח זוננפלד זצ"ל שהביא מקור לכך שבזאת חנוכה הוא גמר החתימה‪,‬‬ ‫נאמרה בכוונה שלמה‪ .‬אך בזמננו כאשר‬ ‫מדברי הגמרא במסכת ב"ק (קיב‪ ):‬שנותנים לבעל חוב תשעים יום‪ ,‬ואז כותבים אדרכתא על נכסיו‪ .‬הרי‬ ‫בני העלייה מועטים התייקרה הסחורה עד‬ ‫שמאריכים לשלם את החובות עד תשעים יום‪ .‬והנה מראש השנה עד זאת חנוכה הם תשעים יום (מובא בספר‬ ‫מאוד ואם אדם שוכח אפילו תפילת מנחה‬ ‫נועם שבת עמ' רצה)‪.‬‬ ‫אחת הרי גדול החיסרון לאין שיעור‪ ,‬ואף‬ ‫אין בודקים בשמים כל כך את איכות הכוונה‬ ‫וכך כותב הרה"ק מטשורטקוב זצ"ל (גנזי ישראל חנוכה תרצ"ב) שנוהגים העולם לברך איש את רעהו בימי‬ ‫החנוכה בגמר טוב‪ ,‬כי בחנוכה הוא הגמר‪ .‬ובזה יובן מה שנתגלה להרה"ק מטשערנוביל שר"ח כסליו הוא יום‬ ‫משום שכל תפילה יקרה מפנינים‪.‬‬ ‫סליחה וכפרה‪ ,‬יען שחנוכה הוא הגמר‪ ,‬וההארה מתחילה כבר מתחילת החודש‪.‬‬ ‫יתרה מזו מקובל ממרן הבעל שם טוב הקדוש‬ ‫ומדי דברנו בענין שייכותם של הימים הנוראים לחודש כסליו ולימי החנוכה‪ ,‬מתאים להביא גם את דברי‬ ‫זי"ע שתפילת מנחה של יהודי פשוט בוקעת‬ ‫קדשו של הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעז'יבוז זי"ע‪ ,‬שאמר כי השבועות בהם אנו קוראים את הפרשיות וישב‬ ‫רקיעים‪ .‬בספר הקדוש מגן אברהם להרה"ק‬ ‫מקץ ויגש‪ ,‬שמתחילים ממחצית כסליו ועד תחילת טבת‪ ,‬הם בבחינת ראש השנה‪ ,‬יום הכיפורים‪ ,‬סוכות‪.‬‬ ‫מטריסק זי"ע (פרשת בלק) מובא בשם אביו‬ ‫והרמז לכך‪ ,‬כי בהפטרת וישב נאמר (עמוס ג‪ ,‬ו) "אם יתקע שופר בעיר" ‪ -‬רמז לראש השנה‪ ,‬בפרשת מקץ‬ ‫הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל זי"ע שאמר‬ ‫(בראשית מא‪ ,‬ט) "את חטאי אני מזכיר היום" ‪ -‬רמז ליום הכיפורים‪ ,‬ובהפטרת ויגש (יחזקאל לז‪ ,‬יז) "והיו לאחדים‬ ‫בשם הבעש"ט כי אותו אדם המוטרד‬ ‫בידך" ‪ -‬רמז לארבעת המינים‪.‬‬ ‫בעסקיו כל היום בשווקים וברחובות וכמעט‬ ‫שוכח שיש בורא עולם‪ ,‬ורק כאשר מגיע זמן‬ ‫בחודש כסליו מתגלה אור הגנוז‬ ‫תפילת מנחה הוא מתעורר ונאנח בלבו על‬ ‫בבני יששכר (מאמרי חודש כסלו מאמר א) כתב‪ ,‬שבחודש זה מאיר האור הגנוז שנגנז בתורה‪ .‬והנה כתב הרוקח‬ ‫שבילה את יומו בהבלי העולם והוא רץ מיד‬ ‫(סי' רכה) שעל כן נתקנו ל"ו נרות כנגד ל"ו 'אור' ו'נר' ו'מאורות' שנזכרו בתורה‪ ,‬והם רומזים על האור הגנוז‬ ‫לסמטה צדדית ומתפלל מנחה הגם שאינו‬ ‫ששימש ל"ו שעות לאדם הראשון ואח"כ נגנז ונתכסה בתורה‪ .‬ועל כן שם החודש שמאיר בו הארה מן האור‬ ‫מבין כלל מה הוא מדבר‪ ,‬הרי שהדבר חשוב‬ ‫הגנוז המכוסה בתורה‪ ,‬נקרא 'כסלו' ‪' -‬כס לו'‪ ,‬לפי שבחודש זה מתגלה הארה מכיסוי ל"ו אור ונר ומאורות‪,‬‬ ‫ויקר מאוד לפני הבורא יתברך והאנחה שלו‬ ‫ומצורף לאור הזה 'טבת'‪ ,‬כי שמו של חודש טבת רומז להתגלות בחינת ה'טוב'‪ ,‬הוא אור הגנוז הנקרא 'טוב'‪.‬‬ ‫בוקעת רקיעים‪.‬‬ ‫[ראה עוד מה שכתב הרה"ק רבי אברהם אייגר זצ"ל בשבט מיהודה (פרשת תולדות תרס"ו בסעודה שניה) בענין‬ ‫הפטרת "מחר חודש" ששייכת היא במיוחד לער"ח כסליו שמזלו קשת‪ ,‬ואזי הזמן מיוחד לבטל את כוחם של‬ ‫סמיכת גאולה לתפילה בעקבתא‬ ‫עשיו וישמעאל בכח התורה והתפילה שנקראים "בחרבי ובקשתי"]‪.‬‬ ‫דמשיחא‬ ‫ונסיים עם מה שכתב הרה"ק רבי יצחק מנחם מאלכסנדר זיע"א הי"ד בספרו 'עקידת יצחק'‪ ,‬רמז על גמר ימי‬ ‫הדין עם תום שלושת חודשי תשרי חשון כסליו‪ ,‬בפסוק "ויהי כמשלוש חודשים"‪ .‬וזה לשונו‪ :‬איתא שימי‬ ‫ונחתום יריעה מפוארת זו בדברים נפלאים‬ ‫חנוכה המה הגמר דין‪ ,‬וזה מרמז הכתוב (בראשית לח‪ ,‬כד) "וַ יְ ִהי ְּכ ִמ ְׁשֹלׁש ֳח ָד ִׁשים" ‪ -‬היינו כשעברו הימים שבין‬ ‫המובאים בספר דברי ישראל לרביה"ק זי"ע‬ ‫ראש השנה לחנוכה‪ ,‬השלושה חודשים תשרי חשון כסליו‪ ,‬ויש קטרוג ח"ו במרומים‪.‬‬ ‫(כללי אורייתא אות ל') המאיר את מאמר חז"ל‬ ‫לעולם יהיה זהיר בתפילת המנחה (ברכות ו‪ ,‬ב)‬ ‫"זנְ ָתה ָּת ָמר" ‪-‬‬‫יהּודה ֵלאמֹר" ‪ -‬ביהודה יש אותיות הוי"ה ברוך הוא‪ ,‬כלומר שהמקטרג אמר להשי"ת ָ‬ ‫"וַ ּיֻ ַּגד ִל ָ‬ ‫"הּנֵ ה ָה ָרה ִל ְזנּונִ ים" ‪ -‬בבחינת 'והרה‬ ‫ישראל שדמתה לתמר‪ ,‬הגם שעושים מצות ומעשים טובים אף על פי כן ִ‬ ‫באור יקרות השייך במיוחד לתקופתנו‪.‬‬ ‫עמל וילד שקר' (תהלים ז‪ ,‬טו) בפניות ומצוות אנשים מלומדה‪ ,‬והיינו הגם שבימים הנוראים עשו תשובה‪ ,‬אבל‬ ‫הנה דורנו זה דור עקבתא דמשיחא נמשל‬ ‫יאּוה‬ ‫ָ‬ ‫הֹוצ‬ ‫הּודה ִ‬ ‫ֹאמר יְ ָ‬ ‫כאשר עברו הימים הנוראים כבר עזבו אותך‪ ,‬וניצחו ח"ו המקטרגים ונגזרה הגזירה ‪" -‬וַ ּי ֶ‬ ‫לעת ערב שהוא זמן מנחה של שית אלפי‬ ‫וְ ִת ָּׂש ֵרף" חס ושלום‪.‬‬ ‫שנין בעולם‪ ,‬ועל כן בימים אלו העיקר‬ ‫ֹאמר ַה ֶּכר‬ ‫מּוצאת וְ ִהיא ָׁש ְל ָחה וגו' ְל ִאיׁש ֲא ֶׁשר ֵא ֶּלה ּלֹו ָאנ ִֹכי ָה ָרה" ‪ -‬היינו לבחינת אנוכי ה' אלוקיך‪" .‬וַ ּת ֶ‬ ‫ֵ‬ ‫"הוא‬ ‫ִ‬ ‫הוא להתחזק בעבודת התפילה‪ .‬וזהו הרמז‬ ‫ילים וְ ַה ַּמ ֶּטה ָה ֵא ֶּלה" ‪ -‬ראה נא שישראל מקיימים אפילו מצות דרבנן‪ְ .‬ל ִמי ַהח ֶֹת ֶמת‬ ‫נָ א ְל ִמי ַהח ֶֹת ֶמת וְ ַה ְּפ ִת ִ‬ ‫הפנימי בדברי חז"ל שעל האדם להיות זהיר‬ ‫ילים מרמז למצוות ציצית‪ ,‬הכנף‬ ‫מרמז למצוות נר חנוכה‪ ,‬הפך שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול‪ְ ,‬ו ַה ְּפ ִת ִ‬ ‫ביותר בתפילת המנחה‪ ,‬שכן אנו נמצאים‬ ‫פתיל תכלת‪ְ ,‬ו ַה ַּמ ֶּטה בגימטריא מזוזה‪ ,‬והיינו כדאיתא נר חנוכה בשמאל מזוזה בימין ובעל הבית באמצע‬ ‫בעת המנחה של העולם‪ .‬הרי שעל ידי‬ ‫ֹאמר ָצ ְד ָקה ִמ ֶּמּנִ י" ‪ -‬השי"ת אומר שהכל הוא ממני‪ ,‬שמקיימים המצות לשם‬ ‫הּודה וַ ּי ֶ‬ ‫מתעטף בטליתו‪" .‬וַ ּיַ ֵּכר יְ ָ‬ ‫התחזקות בתפילה זו בעת ערב‪ ,‬נזכה לסמוך‬ ‫"צ ְד ָקה ִמ ֶּמּנִ י"‪ ,‬וזוכה הסניגור ומתבטלים הגזירות הרעות ויוצא הפסק דין לטובה‪ ,‬אמן כן‬ ‫השם יתברך‪ ,‬וזהו ָ‬ ‫את הגאולה לתפילה ולקרב את ביאת משיח‬ ‫יהי רצון‪.‬‬ ‫צדקנו במהרה בימינו‪.‬‬ ‫ה‬ ‫הספד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א במסע ההלוויה‬ ‫הכאב גדול מאוד‪ ,‬קשה להאריך בדיבור‪ ,‬בכל זאת נאמר‬ ‫דברי הספד קצרים על נפש נקי וצדיק אשר עזב אותנו‬ ‫לאנחות‪.‬‬ ‫למרות גילך הצעיר מאוד‪ ,‬כבן שלש שנים בסך הכל‪,‬‬ ‫כבר ניכרו בך מידותיך הטובות‪ ,‬כל השיח והשיג שלך‬ ‫היה מרומם וגבוה יותר מכפי שנותיך‪ ,‬ראו עליך שיש לך‬ ‫נשמה גבוהה‪.‬‬ ‫זכית להסתלק מן העולם בזמן מיוחד‪ ,‬בפניא דמעלי‬ ‫שבתא‪ .‬נשמתך היקרה עולה לשמים מלווה בהרבה‬ ‫זכויות‪ ,‬בזכותך התחזקו הרבה מאנ"ש שי' להקדים‬ ‫זמן קבלת שבת קודש‪ ,‬באותו זמן שבו עלתה נשמתך‬ ‫השמימה‪ .‬בזכותך התחזקו הרבה מאנ"ש שי' בעמוד‬ ‫התפלה‪ ,‬נזדככת ביסורים קשים ומרים והציבור הרבה‬ ‫בתפלה לרפואתך מתוך אמונה גדולה בכח התפלה‪ ,‬ואכן‬ ‫ראינו במוחש כיצד התפלות הועילו להקל את הקושי‬ ‫מעל לדרך הטבע‪ ,‬הרופאים אמרו כל הזמן לבני המשפחה‬ ‫שאין להם מושג מה אנחנו עושים‪ ,‬אבל כדאי שנמשיך‬ ‫לעשות את מה שאנחנו עושים כי זה מחולל פלאים‪,‬‬ ‫כאילו מלאך מיוחד שומר על הילד כל הזמן‪ .‬אנחנו נמשיך‬ ‫ארכיון מודז'ץ הרשי לרנר‬ ‫בשלנו בפעולות הרפואיות הטבעיות ‪ -‬אמרו הרופאים ‪-‬‬ ‫ואתם תמשיכו בשלכם בפעולותיכם מעל לדרך הטבע‪ .‬הרופא שטיפל בך אמר לי בעצמו‪,‬‬ ‫כי הטיפול הראשון שעברת שהיה אמור לארוך בין ‪ 10‬ל‪ 12‬שעות‪ ,‬ארך במפתיע בסך הכל‬ ‫כארבע וחצי שעות‪ .‬וגם לגבי הטיפול השני‪ ,‬הופתעו הרופאים לגלות כי במקום מסוים‬ ‫המצב בפועל היה הרבה יותר טוב מכפי שהראו הצילומים‪ ,‬כאילו יד נעלמה העלימה משם‬ ‫את כל הממצאים הבעייתיים‪ ,‬ועל אף שהרופא אינו שומר תורה ומצוות לע"ע‪ ,‬בכל זאת‬ ‫היתה לו התחזקות גדולה באמונה‪ .‬כל ההתחזקות הזאת נזקפת לזכותך‪.‬‬ ‫יש חשיבות מיוחדת בהדגשת הדברים‪ ,‬כדי למנוע רפיון ח"ו‪ ,‬אמנם ציפינו שהתוצאה‬ ‫הסופית תהיה אחרת‪ ,‬אך עלינו לקבל דין שמים באהבה‪ ,‬ולהבין כי התפלות פעלו בדרך‬ ‫אחרת מכפי שציפינו ורצינו‪ ,‬מלבד מה שפעלו פעולות נשגבות בעולמות העליונים‪ ,‬ואין‬ ‫אתנו יודע עד מה‪.‬‬ ‫למעשה ילד יהודי טהור שלא טעם טעם חטא אינו זקוק לשום זכויות‪ ,‬כמבואר בדברי‬ ‫חז"ל מעלת הבל פיהם של תשב"ר‪ ,‬אבל נשמתך הגדולה נשלחה מן השמים עבורנו‪ ,‬עבור‬ ‫בני המשפחה‪ ,‬עבור כל קהל אנ"ש‪ ,‬עבור כלל ישראל‪ ,‬כדי לחזק אותנו באמונה‪ ,‬בתפלה‪,‬‬ ‫בקבלות טובות‪ ,‬התחזקות בשמירת שבת קודש‪ ,‬וכל שאר הדברים הטובים שהתחזקנו‬ ‫בהם בגרמתך‪ ,‬ויש לך חלק גדול בהם‪ .‬כה צעיר היית מחד גיסא‪ ,‬אך מה רבו זכויותיך מאידך‬ ‫גיסא‪.‬‬ ‫יעזור השי"ת שבמהרה יקוים בנו 'בלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים'‪ ,‬ונאמר‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫ו‬ ‫מרכז מוסדות מודז'יץ בארה"ק‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫אללי על נפש עוללי‬ ‫המומים וכואבים עד דכדוכה של נפש‪ ,‬על פטירתו ברכות בשנים של‬ ‫ישראל דן טאוב‬ ‫נפש נקי וצדיק‪ ,‬ילד שעשועים‪ ,‬זך וטהור‪ ,‬בנן של קדושים‬ ‫ז"ל‬ ‫נו"נ לרבוה"ק מצוקי ארץ לבית מודז'יץ אלכסנדר ולעלוב‬ ‫בן שיבדלחט"א מורינו הרה"צ‬ ‫שליט"א‬ ‫שלמה צבי הירש‬ ‫רבי‬ ‫בנו חביבו של‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫שעלה ונתעלה לגנזי מרומים מתוך יסורים קשים ומרים‬ ‫בפניא דמעלי שבתא י"ט חשון תשפ"ז‬ ‫והובא למנוחת עולמים במוצאי יום מנוחה‬ ‫סמוך ונראה לציון רבינו הק' בעל ה"נחלת דן" זי"ע‬ ‫בחלקת רבוה"ק מול מקום המקדש בהר הזיתים‬ ‫בלב נשבר שולחים את תנחומינו הכנים כלפי אביו‬ ‫שליט"א ולכל בני המשפחה הרוממה‬ ‫מורינו הרה"צ שלמה צבי הירש‬ ‫הרופא לשבורי לב יחבש לעצבותם‪ ,‬ובנחמת ציון וירושלים תנוחמו‬ ‫אוי נא לנו כי בעוונתינו לקינו‬ ‫הנהלת המוסדות‬ ‫רבנן ותלמידהון‬ ‫יושבים שבעה‪ :‬רח' עלי הכהן ‪ 9‬ירושלים עד שב"ק פר' חיי שרה‬ ‫זמני ניחום‪ :‬לפנה"צ ‪ ,12.00-14.00‬אחה"צ ערב ‪17.00-22.00‬‬ ‫זמני תפילות‪ :‬שחרית ‪ ,8.30‬מנחה ‪ ,14.00‬מעריב ‪19.00‬‬ ‫ז‬ ‫בשבילי הזמן‬ ‫אברהם מן ההר‬ ‫הרב ישעי' רטייזר‬ ‫ראיתי אתכם‬ ‫ע ֵת ס ְפוֹד וְע ֵת רְקוֹד‬ ‫רבי שמואל בר נחמן פתח (תהלים קכא)‬ ‫בעירו באותו יום שהתקימה שמחת הנישואין‪,‬‬ ‫הבהרה והתנצלות‪ :‬בזמנים שמתרחשים בהם‬ ‫שיר למעלות אשא עיני אל ההרים‪,‬‬ ‫והזמין לשם את כל תלמידי החכמים שבעיר‬ ‫צרות ומאורעות קשים ח"ו לבני ישראל – לא‬ ‫אשא עיני אל ההורים למלפני‬ ‫ואת כל נכבדי ופרנסי העיר‪ .‬ושם במעמד זה‬ ‫תקפץ – אין אנשים פשוטים יכולים לפתוח את‬ ‫ולמעבדני ‪ -‬לרבותי המלמדים אותי‬ ‫הציע הגאון ר' וואלף את חקירתו החדשה האם‬ ‫פיהם כלל‪ ,‬אלא רק הדבר מסור לרועי ישראל‪,‬‬ ‫דרכי התורה‪ ,‬להמדריכים אותי‬ ‫כתיבה נחשבת כדיבור או לא‪ .‬נתאר לעצמינו‪,‬‬ ‫הצדיקים עיני העדה‪ ,‬הם אשר יורו כדת מה‬ ‫חתונה של בחור‪ ,‬אמנם מדובר ברבי עקיבא‬ ‫לעשות‪ ,‬במה צריך להתחזק‪ ,‬או שאולי יש כאן‬ ‫בעבודת השם בשמירת מצותיו ית'‪.‬‬ ‫איגר‪ ,‬אבל בכל זאת באותה עת הוא היה בסך‬ ‫בכלל ענין שמימי גבוה מעל גבוה שאינו קשור‬ ‫(עץ יוסף)‬ ‫הכל בחור‪ ,‬ואנשים בעיר אחרת‪ ,‬חשובים‬ ‫אלינו כלל‪ .‬אך בכל זאת מותר לנו להתבונן בענין‬ ‫מאין יבוא עזרי ‪ -‬כך חשב יעקב‬ ‫ונכבדים‪ ,‬מתאספים במטרה לשמוח את שמחת‬ ‫כללי‪ ,‬שבמהותו נוגע תמיד‪ ,‬אלא שבזמן צרה ח"ו‬ ‫בבורחו מפני עשו ללבן ‪ -‬אליעזר‬ ‫החתן החשוב הנמצא בעיר אחרת‪.‬‬ ‫הענין בולט ביותר‪ ,‬ולא באנו לומר שזה הענין‬ ‫שצריך להתחזק בו‪ ,‬ולא להטיף מוסר ח"ו‪ ,‬אלא‬ ‫בשעה שהלך להביא את רבקה מה‬ ‫להתבונן בעצם הדבר‪.‬‬ ‫כתיב ביה ויקח העבד עשרה גמלים‬ ‫השתתפות בשמחת חברי‬ ‫וגו' ואני לא נזם אחד ולא צמיד‬ ‫וכהיום‪ ,‬כמעט שההשתתפות בשמחות הפכה‬ ‫אחים לצרה‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫למעין מעמסה על המשתתפים‪ .‬לפעמים כל‬ ‫החשבון הוא רק‪ :‬אם אפגוש את בעל השמחה‬ ‫בני ישראל הנם רחמנים בני רחמנים‪ ,‬וכאשר‬ ‫רבי חנינא אמר גדוד שלחו ‪ -‬ערום‬ ‫אחר כך מה אומר לו‪ ,‬ואיך אתרץ את עצמי‪ ,‬ואם‬ ‫מתרגשת על יהודי צרה ח"ו מתגלה בצורה‬ ‫בלא דבר שלחו אביו‪ ,‬למהר לשלחו‬ ‫יש לאדם סיבה שאינו יכול להשתתף – מתגנב‬ ‫מופלאה האחדות והאחוה הקיים בין בני ישראל‪.‬‬ ‫מפני עשו‪( .‬יפה תואר)‬ ‫ללבו יותר מקורטוב של אנחת רווחה על כך‬ ‫כשמיד נחלצים כולם לעזרה‪ ,‬המשפחה‬ ‫שיש לו תירוץ מספיק טוב להגיד לפלוני מדוע‬ ‫הקרובה‪ ,‬הקהילה‪ ,‬השכונה וכל הסביבה‪,‬‬ ‫רבי יהושע בן לוי אמר שילח עמו‬ ‫לא היה בשמחה‪ .‬וכי זו היא צורתה הנכונה של‬ ‫ובכלל כל כלל ישראל מטה כתף תומכת‪,‬‬ ‫אלא שעמד עשו ונטלה ממנו‪,‬‬ ‫השתתפות בשמחות? מין דבר הנעשה באין‬ ‫מי בעזרה ממשית‪ ,‬מי בתפילות ותחנונים‪,‬‬ ‫אונים ובחוסר ברירה מחמת חוסר נעימות‪.‬‬ ‫או סתם כך בהשתתפות מעומק הלב‪ .‬ראינו‬ ‫חזר ואמר מה אנא מובד סברי מן בריי‬ ‫בשבועות האחרונים כמה ספרי תהילים‬ ‫חס ושלום לית אנא מובד סברי מן‬ ‫אולי עם ירידת הדורות המתמשכת והבלתי‬ ‫נאמרו‪ ,‬כמה קבלות טובות התקבלו‪ ,‬כמה‬ ‫בריי אלא עזרי מעם ה'‪,‬‬ ‫פוסקת ה"י‪ ,‬יבוא יבוא יום שטמטום הלב יהיה‬ ‫פעולות שונות נעשו‪ ,‬כמה צער עמוק ואמיתי‬ ‫גדול כל כך עד שגם אבא של החתן ישתתף‬ ‫אל יתן למוט רגלך אל ינום שומרך‪,‬‬ ‫עבר כל אחד‪ .‬אכן "מי כעמך ישראל"‪ ,‬כולם‬ ‫בשמחת נישואי בנו רק מתוך שיקול של "מה‬ ‫מאוחדים ותומכים בלב ונפש‪.‬‬ ‫הנה לא ינום ולא יישן וגו' ה' ישמרך‬ ‫אומר לבני החתן כשאפגוש אותו מחר‪ ,‬מדוע‬ ‫מכל רע מעשו ומלבן‪ ,‬ישמור את‬ ‫לא הייתי בחתונה"‪ ...‬לעת עתה‪ ,‬כשנותר עדיין‬ ‫קורטוב של שפיות בעולם‪ ,‬מבין כל אחד‪ ,‬וכי‬ ‫אחים לשמחה‬ ‫נפשך ממלאך המות‪ ,‬ה' ישמר‬ ‫אני משתתף בשביל בני? זוהי שמחתי שלי‪.‬‬ ‫והשאלה הנשאלת היא‪ ,‬מדוע צריכים לחכות לעת‬ ‫צאתך ובואך‪ ,‬ויצא יעקב‪( .‬מדרש רבה‬ ‫יהודי שבנו מתחתן הוא הוא הבעל שמחה‪.‬‬ ‫צרה ח"ו כדי שתתגלה אחדות מפעימה זו‪ .‬מדוע‬ ‫בראשית סח‪,‬ב)‬ ‫אבא אינו משתתף בחתונת אחיו מחמת חוסר‬ ‫כאשר מתרחשת ח"ו טרגדיה בבית יהודי‪ ,‬הדבר‬ ‫נעימות‪ ,‬אלא מכיון שהוא חלק מהדבר‪ .‬שמחה‬ ‫קורע נתחים מלבבות כל סובביו‪ ,‬אך כשיהודי‬ ‫ראיתי אתכם‬ ‫של אחיו‪ ,‬שמחה של אביו‪ ,‬היא שמחתו שלו‪.‬‬ ‫שומע שלפלוני נולד בן‪ ,‬אין לבו מתמלא בשמחה‬ ‫כשישבתם בשלוה‬ ‫אין קץ‪ .‬מדוע כששומעים שפלוני חולה רח"ל‬ ‫ראיתי אתכם‬ ‫שמחה אמיתית בשמחת חברים‬ ‫ומתייסר ביסורים נכמרים לבבות כל קרוביו‬ ‫ומכריו‪ ,‬וכששומעים שהוא מצליח ב"ה וחייו‬ ‫בהיוודע המחלה‬ ‫ובדיוק כך צריכה להיות ההשתתפות בשמחתו של‬ ‫מתנהלים על מי מנוחות אין זה מרגש יותר‬ ‫ידיד‪ .‬שמחתו של ידידי היא שמחתי שלי‪ .‬שמח‬ ‫ראיתי אתכם‬ ‫אני שברוך ד' ידידי זכה לשמחה זו‪ .‬אני מודה‬ ‫מדאי‪.‬‬ ‫כשחשבתם שהנה מה יהיה כאן‬ ‫ומהלל להשי"ת‪ .‬ואני רק מצפה לרגע שיודיע‬ ‫יתכן שניתן לבאר כל מיני הסברים‬ ‫הכל קורס‬ ‫לכולם היכן ומתי תתקיים השמחה כדי שאוכל‬ ‫פסיכולוגיים אך ודאי שבסוף התשובה תהיה‬ ‫להשתתף בה בכל לב ונפש‪ .‬הלא שמחתי שלי‬ ‫שזוהי עצת היצר‪ ,‬שאינו מסוגל לאפשר את‬ ‫ראיתי אתכם‬ ‫האחדות והאחוה בין בני ישראל‪.‬‬ ‫היא‪ .‬חברי מהשטיבעל עושה היום שמחה‪ .‬הקלה‬ ‫כשחישבתם מה הולך לקרות‬ ‫בפרשתינו פירש רש"י עה"פ ויהיו חיי שרה‬ ‫היא בעיניך‪ .‬לצערינו‪ ,‬כמו בעניינים רבים‪ ,‬אין‬ ‫ראיתי אתכם‬ ‫אנו משקיעים מספיק ברגשי הלב‪ ,‬ועושים את‬ ‫וגו'‪" ,‬בת ק' כבת כ' וכו'"‪ ,‬ומתאמרא בשם‬ ‫כשניסיתם ראשית כל לעצור‬ ‫הכל בחיצוניות‪ ,‬רק את הפעולות הגשמיות‬ ‫צדיקים שפירשו באופן זה‪ ,‬כי בתהילים פרק‬ ‫ולשאול‪ -‬מה חובתי‬ ‫אנו עושים‪ ,‬בלי חיבור של לב ונפש‪ ,‬ועם‬ ‫ק' הוא "מזמור לתודה "‪ ,‬ופרק כ' הוא "יענך‬ ‫ירידת הדורות והתעממות הרגשות הטבעיים‬ ‫ד' ביום צרה"‪ ,‬ועל היהודי לדאוג שיהיה תמיד‬ ‫ראיתי אתכם‬ ‫הפנימיים‪ ,‬נשארנו במצב שכזה‪ ,‬שאין מספיק‬ ‫בת ק' כבת כ'‪ ,‬שה"מזמור לתודה "יהיה כמו‬ ‫כשהבנתם שאמונה זה לא רק לומר‬ ‫רגשות השתתפות בשמחה של ידידים וחברים‪,‬‬ ‫ה"יענך ד' ביום צרה"‪ ,‬אותם הרגשות ותחושות‬ ‫ורק ההשתתפות הגופנית קיימת‪ ,‬מובן אם כן‬ ‫המתגלות בעת צרה צריכים לנבוע ולהתעורר‬ ‫ראיתי אתכם‬ ‫שהאדם אינו מרגיש שום חשק ורצון להתאמץ‬ ‫בעת שמחה‪.‬‬ ‫כשידעתם לנסוך בכולם בטחון‬ ‫ולעשות דבר שאין לו עמו שום הרגש וחיבור‪,‬‬ ‫ראיתי אתכם‬ ‫ושש הוא על כל תירוץ להתחמק ממטלה זו‪.‬‬ ‫חתונת רבי עקיבא אייגר‬ ‫לדעת היכן הקו עד כאן אני‪ ,‬מכאן‬ ‫מן הראוי להחזיר עטרה ליושנה‪ ,‬ולשוב לעורר‬ ‫כמה מפליא הדבר‪ ,‬שחילופי התשובות הידועות‬ ‫אנו בידי האבא הגדול שממנו הכל‬ ‫רגשי הלב של השתתפות אמיתית עם החבר‬ ‫בשו"ת רעק"א בענין אי אמרינן כתיבה כדיבור‬ ‫מתוך שמחה וטוב לבב ולא רק בעידן עקתא‪,‬‬ ‫או לא בין הגרע"א לדודו הגאון ר' וואלף איגר‬ ‫ראיתי אתכם‬ ‫אלא גם בעידן חדותא‪.‬‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬התחילו – כפי שכתב הגאון ר' וואלף‬ ‫בהכרה עמוקה שהוא לבדו מנהל‬ ‫ירחם השי"ת שלא ישמע עוד שוד ושבר‬ ‫איגר בעצמו בתחילת התשובה – כאשר רבי‬ ‫הכי טוב ואין ממה לחשוש‬ ‫בגבולינו‪ .‬ונזכה להשתתף עם חברנו תמיד‬ ‫עקיבא איגר זי"ע התחתן עם אשת נעוריו‪,‬‬ ‫ראיתי מדוע דוקא ‪ -‬וירא אליו ה'‬ ‫מתוך שמחה וטוב לבב‪.‬‬ ‫ודודו ר' וואלף – שנבצר ממנו לנסוע ולהשתתף‬ ‫(מעובד ע"פ דברי א"מ שליט"א)‬ ‫‬ ‫בגופו בשמחת נישואי אחיינו – ערך סעודה‬ ‫ח‬ ‫‪‬‬ ‫תלמוד תורה "כלל חסידי" ירושלים תובב" א‬ ‫מלכי ישראל ‪ 34‬טל'‪02-5812753 :‬‬ ‫בס"ד‬ ‫רם חשון תשפ''ז‬ ‫אגודת ישראל בארץ ישראל‬ ‫כסא דנחמתא‬ ‫המרכז הארצי‬ ‫הננו משתתפים באבלם הכבד של תלמידינו היקרים‬ ‫ברכת תנחומים‪‬‬ ‫והחביבים נטע שעשועים‪ ,‬בנם של קדושים‬ ‫משתתפים אנו באבל הכבד של קהל עדת ישורון‬ ‫על פטירתו בקיצור ימים ושנים של‬ ‫ני''ו‬ ‫כמר שמעון נתן נטע טאוב‬ ‫ע"ה‬ ‫ישראל דן טאוב‬ ‫הילד‬ ‫כמר אברהם מנחם טאוב ני''ו‬ ‫נכדו חביבו של יבדלחט"א‬ ‫ולאביהם הרה''צ מוהר''ר שלמה צבי הירש שליט''א‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫ולכל המשפחה הרוממה‬ ‫בפטירתו הטראגית של אחיהם מחמדם‪ ,‬אשר הזדכך‬ ‫ממודז'יץ שליט"א‬ ‫בייסורים קשים ומרים‪ ,‬נפש נקי וצדיק‬ ‫חבר מועצת גדולי התורה‬ ‫ז''ל‬ ‫כמר ישראל דן‬ ‫המתקריא על שמו של כקש''ת מרן הרה''ק בעל ה'נחלת דן' זי''ע‬ ‫שליט"א‬ ‫ובן הרה"צ רבי שלמה צבי הירש‬ ‫נכד יקיר לצדיקי עליון לבית מודזיץ אלכסנדר לעלוב‬ ‫מביעים אנו בזה את תנחומינו‬ ‫ולמעלה בקודש זי''ע‬ ‫לכל המשפחה החשובה והנכבדה‬ ‫המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא‬ ‫ולכל קהל חסידות מודז'יץ המעטירה שיחיו‬ ‫תוסיפו לדאבה עוד ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו‬ ‫המקום ינחמכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים‪,‬‬ ‫ויהי רצון שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו‪,‬‬ ‫רבנן ותלמידהון‬ ‫ההנהלה‬ ‫ונזכה באלו הימים לתשועת עולמים‪ ,‬בבוא לציון גואל‪ .‬‬ ‫כסא דנחמתא‬ ‫בס"ד‬ ‫יחד עם כל בית ישראל‪ ,‬משתתפים אנו בצערם הנורא והכבד של‬ ‫קהילת חסידי מודז'יץ המעטירה‬ ‫ובראשם עטרת תפארת ישראל‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫על השבר אשר פקדו בהלקח הנכד נפש נקי וצדיק לגנזי מרומים‬ ‫בנש"ק הילד ישראל דן טאוב ז"ל‬ ‫בן יבדלח"א מורינו‬ ‫שליט"א‬‫שלמה צבי הירש‬ ‫הרה"צ‬ ‫אוי! מי יתן ראשנו מים ועינינו מקור דמעה‪ ,‬על נפש עוללייך!‬ ‫ונעתיר בתפילה לפני רבונו של עולם שיאמר למלאך המשחית הרף!‬ ‫ומעמקי הלב שולחין אנו את תנחומינו אל המשפחה הרוממה‪,‬‬ ‫המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים‪ ,‬ולא תוסיפו‬ ‫לדאבה עוד‬ ‫הכואבים ודואבים‬ ‫ועד הרבנים לעניני צדקה בארה"ק‬ ‫ט‬ ‫הרב אפרים מנחם פרלמוטר‬ ‫אין תפילה שבה ריקם‬ ‫שיחה מיוחדת ומרוממת עם הגה"צ המקובל‬ ‫המשפיע הנודע רבי יצחק משה ארלנגר שליט"א‪,‬‬ ‫לאור האסון הנורא שפקד את קהילתנו המעטירה‬ ‫קבלת הדין באהבה‬ ‫ביקשנו לשמוע מה היא ההסתכלות הנכונה‬ ‫על אסון כה נורא‪ ,‬לאחר שבמשך תקופה‬ ‫ארוכה כל קהל אנ"ש העתירו לפני ריבון‬ ‫העולמים ושפכו תפילות בעושר‪ .‬הכל ייחלו‬ ‫וקיוו להתבשר בבשורות טובות ומשמחות‪,‬‬ ‫אולם למרבה הצער נהפך לאבל מחולנו‪ .‬האם‬ ‫יש ביכולתנו להבין למה קרתה הטרגדיה‬ ‫ומדוע? מה נדרש מאתנו לעת הזו? ולהיכן‬ ‫הולכים כל אותם התפילות שנראה לעיני‬ ‫בשר שלא נענו חלילה?‬ ‫האמיתי והנכון ביותר‪ ,‬וזאת היא העבודה‬ ‫כל כך הרבה ייסורים קשים ומרים‪ ,‬וכשביקש‬ ‫כשקורה אסון שכזה‪ ,‬תפקידנו הוא לא לשאול‬ ‫שלנו כאשר מתרחשים עלינו דברים לא‬ ‫לדעת למה זה קרה לו‪ ,‬שלושת חבריו‬ ‫"ּכי ֹלא‬ ‫שאלות‪ ,‬וכנאמר בנביא ישעיה (נה‪ ,‬ח) ִ‬ ‫טובים שאיננו מבינים למה הם קרו‪ :‬אנחנו‬ ‫הטובים‪ ,‬אליפז התימני‪ ,‬בלדד השוחי‪ ,‬וצופר‬ ‫יכם ְּד ָר ָכי‬ ‫יכם וְ ֹלא ַד ְר ֵכ ֶ‬ ‫בֹות ֶ‬ ‫בֹותי ַמ ְח ְׁש ֵ‬ ‫ַמ ְח ְׁש ַ‬ ‫כמו עפר ואפר‪ ,‬ולא מבינים חשבונות שמיים‪.‬‬ ‫הנעמתי‪ ,‬שבאו לנחמו על אסונו‪ ,‬אמרו לו‬ ‫נְ ֻאם ה'"‪ .‬אין ביכולת יצורי אנוש להבין את‬ ‫והנה מן הפסוקים באיוב אנו למדים‪ ,‬שרעיו של‬ ‫תשובות שונות‪ .‬האחד אמר‪ :‬אולי חטאת‬ ‫דרכי ה' ואת מעשיו בהנהגתו את עולמו‪.‬‬ ‫איוב לא עשו טוב בנסיונם למצוא את חטאו‬ ‫לפני ה'‪ ,‬השני אמר‪ :‬שמא אלו תיקונים שונים‬ ‫והנה זכורני כי בחודש חשון שנת תשנ"ה‪,‬‬ ‫ואשמתו‪ ,‬כי האמת היא שה' נתן וה' לקח‪ ,‬ואיננו‬ ‫שהנך נצרך לעבור כדי לזכך את נשמתך‪.‬‬ ‫רעש העולם היהודי לנוכח האסון המזעזע עם‬ ‫יכולים לדעת למה ומדוע‪ .‬ואע"פ שידועים‬ ‫אולם איוב דחה בארוכה את כל דבריהם ולא‬ ‫חטיפתו של נחשון וקסמן הי"ד‪ ,‬המוני יהודים‬ ‫דבריו המפורסמים של הרמב"ם שכותב‬ ‫"ׁש ַמ ְע ִּתי ְכ ֵא ֶּלה‬ ‫הסכים לקבלם‪ .‬ואמר להם‪ָ :‬‬ ‫מהארץ ומהעולם התאחדו בתפילה והתחננו‬ ‫בהלכות תעניות (פ"א ה"ג)‪" :‬אם לא יזעקו ולא‬ ‫רּוח‬ ‫ַ‬ ‫ַרּבֹות ְמנַ ֲח ֵמי ָע ָמל ֻּכ ְּל ֶכם‪ֲ ,‬ה ֵקץ ְל ִד ְב ֵרי‬ ‫לפני הקב"ה שיזכה לשוב בשלום ובבריאות‬ ‫יריעו‪ ,‬אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע‬ ‫יצָך ִּכי ַת ֲענֶ ה"‪ .‬וגם חרה אפו על‬ ‫אֹו ַמה ּיַ ְמ ִר ְ‬ ‫איתנה‪ .‬אולם למרבה הצער הוא נרצח רח"לא‪.‬‬ ‫לנו וצרה זו נקרה נקרית‪ ,‬הרי זו דרך אכזריות‬ ‫אשר לא מצאו מענה לדבריו‪ ,‬והרשיעו אותו‬ ‫האב השכול‪ ,‬ר' יהודה הי"ו‪ ,‬הפתיע את אנשי‬ ‫וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים"‪.‬‬ ‫באמרם כי חטא לאלוקיו‪.‬‬ ‫התקשורת שפנו אליו בשאלות של אמונה‪:‬‬ ‫אין בכך כל סתירה‪ ,‬כי אכן החובה מוטלת‬ ‫ולאחר כל זאת מסופר בפרק ל"ח‪" :‬וַ ּיַ ַען ה'‬ ‫כיצד יתכן שכל עם ישראל התפלל והנה זה‬ ‫עלינו‪ ,‬לדעת ולהחדיר בעצמנו שהקב"ה שלח‬ ‫ֹאמר‪ִ ,‬מי ֶזה ַמ ְח ִׁשיְך‬ ‫ֶאת ִאּיֹוב ִמן ַה ְּס ָע ָרה וַ ּי ַ‬ ‫מה שקרה? הדהים אותם ר' יהודה במשנת‬ ‫לנו את האסון כדי שנתעורר ונתחזק על ידו‪,‬‬ ‫ֵע ָצה ְב ִמ ִּלין ְּב ִלי ָד ַעת"‪ .‬ואז הקב"ה עונה לו על‬ ‫האמונה הטהורה החרותה על לוח לבו‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫ולא נחשוב שזהו סתם מקרה‪ .‬אבל אין זה‬ ‫שאלתו בחמישים שאלות שונות‪ ,‬שלכאורה‬ ‫"לאבא מותר גם לומר 'לא'!"‪.‬‬ ‫אומר שאנחנו אמורים להבין למה זה קרה‬ ‫אין להם כל קשר לשאלה שעליה ביקש לקבל‬ ‫זאת היא הנקודה‪ .‬אין לנו השגות בכל מה‬ ‫ומה הסיבה לכך‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬ובכל זאת תשובה זו היא שנתנה לו‬ ‫שקורה עולם‪ .‬לא בעולם הנשמות ולא בעולם‬ ‫מענה והניחה את דעתו‪.‬‬ ‫התיקון‪ .‬דבר אחד אנחנו יודעים‪ :‬עלינו‬ ‫"כי אם גילה סודו אל עבדיו"‬ ‫ומה הקב"ה אומר לו‪ :‬איך ערב ליבך לגשת‬ ‫להתחזק בתורה ובתפילה ובמעש"ט‪ ,‬ואיננו‬ ‫"ּכי ֹלא יַ ֲע ֶׂשה ה' ָּד ָבר‬ ‫הנביא עמוס (ג‪ ,‬ז) אומר‪ִ :‬‬ ‫לחקור אחר הנהגתי? איה היית בעת שיסדתי‬ ‫אמורים לשאול שאלות של 'למה' ו'מדוע'‪.‬‬ ‫יאים"‪ .‬הרי‬ ‫ִּכי ִאם ָּג ָלה סֹודֹו ֶאל ֲע ָב ָדיו ַהּנְ ִב ִ‬ ‫את הארץ? האם ראית לה סמוכות על מה‬ ‫ויתירה מכך‪ ,‬חוששני גם שזה עלול להיכנס‬ ‫אפוא כי אכן לנביאים הקב"ה מגלה את דרכיו‬ ‫עומדת? האם תוכל למדוד את ארכה ורחבה?‬ ‫בגדר מה שאמרו חז"ל (חגיגה יא‪ ):‬שאסור‬ ‫ומבאר להם את סיבתו בהנהגתו את עולמו‪,‬‬ ‫הידעת היכן המקום שתשכון השמש? האם‬ ‫לדרוש ב"מה למעלה מה למטה‪ ,‬מה לפנים‬ ‫אך בדור שלנו יש אור מיוחד של אמונה‬ ‫תוכל לקחת את האור ולהביאו אל גבול‬ ‫ומה לאחור"‪ .‬הקב"ה מצפה מאתנו שנעשה‬ ‫פשוטה‪ .‬כן‪ ,‬אנחנו לא מבינים‪ ,‬לא יודעים‬ ‫החושך להאיר שם? וכו' וכו'‪.‬‬ ‫את מה שביכולתנו‪ ,‬הן בתפילות וקבלות‬ ‫למה ומדוע‪ ,‬אלא פשוט מאמינים בהשי"ת‬ ‫ודווקא השאלות הללו‪ ,‬הן שהשיבו לו את‬ ‫טובות והן בהשתדלות בענייני רפואה‪ ,‬אולם‬ ‫שכל מה שהוא עושה זה לטובה‪ ,‬מבלי להבין‬ ‫"ל ֵׁש ַמע‬ ‫רוחו‪ .‬ובפרק מ"ב הוא אומר להשי"ת‪ְ :‬‬ ‫מכאן ואילך‪ ,‬אחר שכבר נעשה‪ ,‬הוא ורק הוא‬ ‫איך וכיצד‪.‬‬ ‫א ֶֹזן ְׁש ַמ ְע ִּתיָך וְ ַע ָּתה ֵעינִ י ָר ָא ְתָך‪ַ ,‬על ֵּכן ֶא ְמ ַאס‬ ‫יודע מה הכי טוב עבורנו‪ ,‬והטוב בעיניו יעשה‪.‬‬ ‫והרי גם מי שאומר את הסיבה‪ ,‬באמת הוא‬ ‫וְ נִ ַח ְמ ִּתי ַעל ָע ָפר וָ ֵא ֶפר"‪ .‬ולא בכדי נבחרה‬ ‫אינו יודע‪ .‬ולכן לא לנו להתעסק עם זה‪.‬‬ ‫לשון זו לאומרה בתפילת יום כיפור ולבקש‬ ‫"תנחם על עפר ואפר"‬ ‫ובפרט שהאסון קרה במשפחתו של הרבי‬ ‫ולהתחנן "תנחם על עפר ואפר"‪ ,‬כי זהו הדבר‬ ‫וכדברים הללו אנו רואים אצל איוב‪ ,‬שעבר‬ ‫א‪ .‬נחשון הי"ד נחטף ע"י מחבלי החמאס ימ"ש שהחזיקו בו כבן ערובה במקום מסתור בכפר ביר נאבאלה הסמוך לרמללה‪ ,‬והתנו את שחרורו בדרישה נחרצת‬ ‫לשחרור המוני מחבלים הכלואים בבתי הכלא‪ .‬המוני יהודים מהארץ ומהעולם התאחדו בתפילה והתחננו לפני הקב"ה שיזכה החטוף לשוב אל משפחתו במהרה‪.‬‬ ‫רחבת הכותל היתה גדושה בעשרות אלפי מתפללים מכל החוגים והעדות‪ .‬כולם הרבו בתפילות ובקבלות טובות‪ .‬ואולם למרבה הצער והטרגדיה‪ ,‬כעבור מספר‬ ‫ימים‪ ,‬נחשון נרצח באכזריות ע"י שוביו‪.‬‬ ‫י‬ ‫דברי חיזוק בחובת השעה שאמר כ"ק אד"ש‬ ‫בימי השבעה לאחד האברכים שליט"א‬ ‫בימי ה'שבעה'‪ ,‬כ"ק אדמו"ר שליט"א נדרש לנושא המעסיק את כל קהל אנ"ש‪,‬‬ ‫ואמר דברים כדרבנות בחובת השעה‪" :‬אמנם רבים התפללו תפילות לרוב‪,‬‬ ‫ולבסוף קרה מה שקרה‪ .‬אך צריכים לדעת שלתפילות שלנו יש השפעה בשמים‪.‬‬ ‫וכזאת ראינו גם בעיני בשר‪ ,‬כאשר בימי חוה"מ הייתה התעוררות לתפילה‬ ‫עקב ניתוח שנצרך הילד לעבור‪ .‬והרופא שאינו חובש כיפה‪ ,‬ציין לאחר מכן‬ ‫בהתפעלות‪ ,‬שהניתוח המורכב נמשך רק ‪ 4.5‬שעות‪ ,‬במקום ‪ 12-13‬שעות כפי‬ ‫שתיכנן קודם‪ ,‬והיה זה קצר ביותר מכפי שיכל לשער‪.‬‬ ‫ויתירה מכך‪ ,‬כאשר הרופא יצא מחדר הניתוח ובישר שהניתוח הסתיים‪ ,‬אמר‬ ‫שהרגיש כמו שיש איזה מלאך שמזיז לו את הידים ומסייע לו במלאכתו‪ .‬והוסיף‬ ‫ר' אלימלך זי"ע‪ .‬אך מאתנו לא דורשים זאת‪,‬‬ ‫עוד‪" :‬אני לא יודע מה אתם עושים‪ ,‬אבל אתם עושם דברים טובים"‪.‬‬ ‫אלא להאמין באמונה פשוטה שכל תפילה‬ ‫עושה רושם‪ ,‬ואף תפילה אינה שבה ריקם‪.‬‬ ‫כך גם היה ביום רביעי האחרון‪ ,‬לאחר שראו בצילומים שיש חור במעי וחייבים‬ ‫לנתח‪ ,‬הציבור נקרא שוב להתפלל‪ .‬ולאחר הטיפול יצאו הרופאים ואמרו‬ ‫ומה מתאימים כאן הדברים שכותב הרה"ק‬ ‫בהתפעלות ששוב ראו שאין כלל חור במעי‪.‬‬ ‫בעל הדגל מחנה אפרים בפרשת כי תצא על‬ ‫"רּנִ י ֲע ָק ָרה ֹלא יָ ָל ָדה" (ישעיה‬ ‫הפסוק בהפטרה ָ‬ ‫אלו נקודות קטנות בתוך החשיכה שמראים לנו כי לתפילות הציבור יש‬ ‫נד‪ ,‬א)‪ ,‬שגם אם נראה לעיני בשר שתפילותינו‬ ‫משמעות גדולה‪ ,‬וצריך להתחזק בזה‪ ,‬שאדם לא יאמר לעצמו‪ :‬התפללתי כ"כ‬ ‫לא נתקבלו בשמים‪ ,‬עלינו להאמין כי הם‬ ‫הרבה‪ ,‬קיבלתי שבת מוקדם‪ ,‬קיבלתי קבלות טובות‪ ,‬ושום דבר לא עזר‪ .‬אלא‬ ‫אדרבה‪ ,‬שיידע שהתפילות לא שבים ריקם‪ ,‬וכל קבלה טובה משפיעה שפע רב‪,‬‬ ‫פועלים‪ .‬וזה לשונו הקדוש‪ :‬אמר אא"ז זללה"ה‬ ‫וגם אם לעינינו זה לא נראה‪ ,‬עלינו להאמין ולדעת שכל פעולה שלנו עושה‬ ‫[מרן הבעש"ט הקדוש זי"ע]‪ ,‬כי כל התפילות‬ ‫רושם במרומים"‪.‬‬ ‫עושים פעולה בעולמות העליונים ולפעמים‬ ‫בקצה הארץ‪ ,‬וסמך על פסוק (תהלים יב‪ ,‬ט)‬ ‫"כרום זלות לבני אדם"‪ ,‬אלו דברים שעומדים‬ ‫ברומו של עולם (ברכות ו‪ ,):‬שנעשה מזה דברים‬ ‫נוראים ברומו של עולמות‪ ,‬ובני אדם סוברים‬ ‫שלא נתקבלו תפילתן‪ ,‬לכן מזלזלין בהם‪ ,‬וזה‬ ‫"רני עקרה לא ילדה" כנ"ל‪" ,‬כי רבים בני‬ ‫שוממה"‪ ,‬פירוש‪ ,‬התפילות אשר אתה סובר‬ ‫שהם שוממים‪ ,‬עושים פעולות גדולות יותר‬ ‫מראייתך הגשמית‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬לא קל להתחזק באמונה פשוטה‪ ,‬אך זה‬ ‫מה שנדרש מאתנו‪ .‬וכבר ידוע מאמרו של‬ ‫הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ זי"ע‪ ,‬שצריך‬ ‫הרבה חכמה כדי להיות תמים‪ ,‬אולם מאידך‬ ‫מובא בשם הבעש"ט הקדוש זי"ע שאמר על‬ ‫עצמו "איך בין א נאר און גלייב" [הריני פתי‬ ‫לו‪ ,‬זה יעזור לחולה אחר‪ ,‬ואם גם לאחרים לא‬ ‫שליט"א‪ ,‬וכל החסידים המקושרים שרויים‬ ‫ומאמין‪ ,‬ללא שיקולים שכליים]‪.‬‬ ‫יעזרו‪ ,‬הם יקרבו את הגאולה‪ .‬וכך מלמדת‬ ‫בצער‪ ,‬וכאשר האדם בצער אזי התפקיד‬ ‫ואת האמונה הפשוטה הזאת צריך כל אחד‬ ‫אותנו התוה"ק‪ ,‬שמשה רבינו ע"ה התפלל‬ ‫שלו הוא להתחזק באמונה‪ .‬אמנם צריך לחזק‬ ‫להחדיר בעצמו‪ ,‬ולא רק בו‪ ,‬אלא גם בבני‬ ‫תקט"ו תפילות ולא נענה‪ ,‬והקב"ה אמר לו‬ ‫את המשפחה‪ ,‬צריך לבוא לנחם ולהשתתף‬ ‫משפחתו‪ .‬ואם רואה שלא עולה בידו‪ ,‬כנראה‬ ‫לא להוסיף להתפלל לפניו‪ ,‬כי אם יוסיף‬ ‫בצערם‪ ,‬אבל בסופו של דבר התפקיד של‬ ‫שהוא נצרך לחזק יותר גם את עצמו‪ ,‬וכפי‬ ‫עוד תפילה אחת‪ ,‬בקשתו תיענה‪ .‬הרי אפוא‬ ‫כל אחד הוא לקבל גזר דין שמים באהבה‬ ‫הביטוי המוכר בעולם הישיבות "אם חסר‬ ‫שגם כל התפילות שהתפלל עד עתה לא‬ ‫ולהתחזק באמונה ובטחון‪.‬‬ ‫בהסברה ‪ -‬חסר בהבנה"‪ .‬כך גם בעניינינו‪,‬‬ ‫היו לחינם‪ ,‬ויכלו להיענות‪ ,‬לולא שהקב"ה‬ ‫וזהו יסוד היסודות‪ :‬אנחנו לא צריך לדעת‬ ‫כאשר דבר זה יהיה ברור לנו בבירור‪ ,‬נוכל‬ ‫ציווהו שלא יעשה כן‪ ,‬כי אין רצונו שיכנס‬ ‫הכל‪ ,‬לא צריכים להבין למה‪ .‬וגם כשיש‬ ‫להחדיר אותנו גם אצל בני משפחתנו‪.‬‬ ‫לארץ הקודש‪.‬‬ ‫לפעמים נסיונות לחשוב אולי הקב"ה עשה‬ ‫ולסיום נחזור שוב ונחדד‪ ,‬שאין סוף ליכולת‬ ‫הגמרא אומרת בכמה מקומות (ברכות נה‪ .‬ר"ה‬ ‫זאת בגלל סיבה כזאת או אחרת‪ ,‬עלינו לדעת‬ ‫של כל אחד ואחד להתחזק באמונה‪ ,‬ולהאמין‬ ‫טז‪ :‬ב"ב קסד‪ ,):‬שאסור לאדם לעשות "עיון‬ ‫כי זאת היא עצת היצר‪ .‬ומה שנדרש מאתנו‬ ‫שהקב"ה עושה הכל מתוך אהבה ולטובה‪.‬‬ ‫תפילה"‪ ,‬ומבארים המפרשים (רש"י שם‪ ,‬רשב"ם‬ ‫הוא כאמור‪ ,‬להתחזק ולעשות את מה שאנחנו‬ ‫ובמקום לחשוב למה זה קרה‪ ,‬צריך כל אחד‬ ‫ב"ב שם)‪ ,‬שהכוונה היא‪ ,‬שלאחר שהתפלל דן‬ ‫צריכים לעשות מבלי לשאול שאלות‪.‬‬ ‫לחזק איש את רעהו ולדבר דיבורי אמונה‪,‬‬ ‫בליבו שראוי לו שישלם הקב"ה שכרו ויעשה‬ ‫דיבורים של אהבת ה' וקבלת היסורים‬ ‫צרכיו וישמע תפילתו לפי שהתפלל בכוונה‪.‬‬ ‫איך בין א נער און גלייב‬ ‫באהבה‪ ,‬ולא לנסות חלילה להבין למה ולמה‪.‬‬ ‫ואמנם יש מושג אצל צדיקים שכל התפילות‬ ‫דבר נוסף צריכים אנו לדעת‪ ,‬כי למרות‬ ‫ויה"ר שנזכה במהרה שיקויים בנו מקרא‬ ‫שלהם נענים‪ ,‬וכמו שכתוב בפסוק באיוב‬ ‫שהתפללנו כל כך הרבה תפילות‪ ,‬ולכאורה‬ ‫ּומ ָחה‬ ‫שכתוב (ישעיה כה‪ ,‬ח) ִ‬ ‫"ּב ַּלע ַה ָּמוֶ ת ָלנֶ ַצח ָ‬ ‫אֹומר וְ יָ ָקם ָלְך"‪ ,‬וכן אומרים‬ ‫ֶ‬ ‫(כב‪ ,‬כח) "וְ ִת ְג ַזר‬ ‫נראה שלא נענינו‪ ,‬התפילות אינן שבות‬ ‫ה' ִּד ְמ ָעה ֵמ ַעל ָּכל ָּפנִ ים" בגאולה השלימה‬ ‫בפיוט לר"ה "כי הם בזרוע באו עדיך"‪ ,‬אך‬ ‫ריקם ולא הלכו לחינם‪ .‬כל התפילות שלנו‬ ‫בב"א‪.‬‬ ‫אלו מדריגות גבוהות של צדיקים כמו הרבי‬ ‫נמצאות מתחת כסא הכבוד‪ .‬ואם זה לא עזר‬ ‫אי‬ ‫מענדיל קליין‬ ‫ׁ‬ ‫ְנ ָש ָמה‬ ‫ׁ‬ ‫ֶש ֹ ָּנ ַת ּ ָת ָלנ ּו‬ ‫ְטהו ָרה ִהיא‬ ‫מסכת חייו האחרונה והמפעימה של בנש"ק‬ ‫היניק הקטן והטהור ישראל דן טאוב ז"ל‬ ‫בכל רגע ורגע הייתה‪ :‬לא לאבד את‬ ‫ההורים‪ ,‬המלמדים את כולנו פרק חי‪,‬‬ ‫בעומדנו תחת רושם האסון הנורא‬ ‫הבית‪ .‬לשמור על הילדים שבבית‬ ‫איתן ואמיתי באמונה צרופה בבורא‬ ‫שפקד את משפחת המלכות בפרט ואת‬ ‫שיישארו איתנים‪.‬‬ ‫עולם‪ .‬כשאנו יוצאים מאותו מפגש‪ ,‬אנו‬ ‫כלל קהילתנו הקדושה בכלל‪ ,‬בפטירתו‬ ‫רבי שלמה צבי מזכיר בהקשר לכך‬ ‫מבינים מעט מזעיר‪ ,‬מהיכן צמח והתעלה‬ ‫טרם עת של היניק ישראל דן טאוב ז"ל‪,‬‬ ‫את הווארט הידוע מזקנו מרן רבינו‬ ‫שרולי שכזה; "שותא דינוקא בשוקא או‬ ‫שאך בקושי מלאו לו ‪ 3‬שנים‪ ,‬ישבנו‬ ‫הקדוש רבי יחזקאל מקאזמיר זיע"א‪,‬‬ ‫דאבוה או דאימיה"‪ .‬ומתוך כך‪ ,‬האור‬ ‫לשיחה מטלטלת ומרטיטה עם אביו‬ ‫שהיה נוהג לאחל‪" :‬א כשר'ן פורים און‬ ‫הגדול שהם מקרינים נותן להתמודדות‬ ‫הרה"צ רבי שלמה צבי שליט"א‪ .‬שיחה‬ ‫א פריילעכן פסח" (פורים כשר ופסח שמח)‪.‬‬ ‫כולה מבט חדש ומרטיט‪.‬‬ ‫שבה נפתחו מעיינות הכאב לצד גילויים‬ ‫לתמיהת הסובבים אותו‪ ,‬השיב הרבי‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫ׂ‬ ‫מדהימים על נשמה גבוהה וזכה שפקדה‬ ‫בדברי עומק‪ :‬פורים יהיה שמח גם כך‬ ‫"על ְשר ּו ִלי ֲאנִ י לא ּדו ֵאג"‬ ‫ַ‬ ‫את עולמנו לזמן קצר כל כך‪.‬‬ ‫מכוח עצמו‪ ,‬ופסח יהיה כשר גם כך‬ ‫את החודשים האחרונים של חייו הקצרים‬ ‫השיחה הזו לא הייתה עוד ראיון‪ .‬היא‬ ‫בגלל חומרותיו‪ ,‬ועל אלו אין לנו צורך‬ ‫והמפעימים‪ ,‬שרולי ז"ל כבר עבר בתוך‬ ‫נקטעה פעם אחר פעם בדמעותיהם‬ ‫לדאוג‪ ,‬אך האתגר ו'העבודה' שלנו‬ ‫כותלי בית החולים‪ .‬אבל האור הגדול‬ ‫של הנוכחים כולו‪ .‬היו רגעים שבהם‬ ‫היא שפורים‪ ,‬עם כל מצוותיו ומנהגיו‬ ‫היינו חייבים לעצור‪ .‬להמתין דומיה‪,‬‬ ‫יישאר גם כשר וטהור‪ ,‬ואילו פסח על‬ ‫לתת למוח האנושי המוגבל רגע לקלוט‪,‬‬ ‫כל חומרותיו יישאר גם שמח‪ ...‬ואכן‪,‬‬ ‫להעניק ללב השבור מסוגלות להכיל את‬ ‫לגבי שרולי לא דאגנו‪ ,‬ידענו כי נשמתו‬ ‫מה שהאוזניים מתקשות לשמוע‪.‬‬ ‫הטהורה מופקדת בידיים הטובות ביותר‬ ‫מול עינינו על השולחן עומדת דמותו‬ ‫בשמים‪ ,‬הדאגה האמיתית והתובענית‬ ‫שובת הלב של שרולי ז"ל‪ .‬ילד מתוק‬ ‫שעמדה לפתחינו הייתה לשמור על‬ ‫וחינני‪ ,‬עם עיניים תכולות ופקחות‬ ‫המבצר שבבית‪ ,‬להבטיח שהילדים‬ ‫ופאות מסולסלות‪ ,‬מראה כובש שאין‬ ‫ימשיכו לצעוד באמונה צרופה ובשמחה‬ ‫אפשרות לעמוד מולו‪ .‬וכשאתה שומע‬ ‫של קבלת עול מלכות שמים באהבה‪.‬‬ ‫את העדויות הללו‪ ,‬אתה מסתכל‬ ‫ואכן‪ ,‬זאת הייתה סיעתא דשמיא שאין‬ ‫בתמונה ופשוט לא מצליח להאמין‪ :‬האם‬ ‫כדוגמתה‪ ,‬הגם שלא היה קל כלל‬ ‫שהפיץ וההנהגות המופלאות שהשאיר‬ ‫זהו אותו הילד עליו אנו מדברים? האם‬ ‫וכלל‪ .‬ראינו בחוש כיצד כל הילוכם‬ ‫אחריו ממשיכים להאיר לכל מי שהכיר‬ ‫סיפורים כאלה אכן שייכים לילד בן‬ ‫והליכותיהם‪ ,‬כל ההתנהלות שלהם‬ ‫אותו‪ .‬ועל כך מספר רבי שלמה צבי‪:‬‬ ‫שלוש ושלושה חודשים?‬ ‫בתקופה הקשה הזו‪ ,‬התעלו והגיעו‬ ‫"כאשר שרולי ז"ל נכנס לבית החולים‪,‬‬ ‫אלו אינם סיפורים רגילים‪ .‬זוהי מסכת‬ ‫למדרגה הרבה יותר גבוהה ובוגרת‪,‬‬ ‫והבשורה הקשה נפלה עלינו כרעם ביום‬ ‫חיים של גדלות נפש עצומה‪ ,‬של‬ ‫מתוך עוגן של ביטחון ואמונה איתנה‪.‬‬ ‫בהיר‪ ,‬אמרתי לבני הבית את המשפט‬ ‫רגישות עדינה עד דק לצער הזולת‪ ,‬של‬ ‫ׂ‬ ‫ֹ ׁ‬ ‫הבא‪" :‬על שרולי אני לא דואג‪ .‬ריבונו‬ ‫נשמה גבוהה שכל מעייניה היו נתונים‬ ‫ַה ּ ְתכ ּונות ֶשל ְשר ּו ִלי זַ "ל‬ ‫של עולם דואג לו‪ ,‬אני לא רופא‪ .‬אני‬ ‫לדבר אחד ויחיד‪ :‬כיבוד הורים אמיתי‪,‬‬ ‫שרולי ז"ל נולד בחודש אב תשפ"ג‪,‬‬ ‫דואג על הילדים שבבית‪".‬‬ ‫והדאגה שמא מישהו חלילה יצטער‬ ‫וניחן בטבעו בשמחת חיים נדירה‪ ,‬כזו‬ ‫ולא מפני שהדעת יכולה הייתה חלילה‬ ‫בגללה‪.‬‬ ‫שהאירה כל פינה בה צעד‪ .‬הוא היה‬ ‫להסיח את תשומת הלב משרולי האהוב‬ ‫בסיום אותה שיחה מטלטלת‪ ,‬הנפש‬ ‫פוסע לדרכו כשהוא מזמזם לעצמו‬ ‫– פשיטא שלא‪ .‬אלא משום שהמחשבה‬ ‫נותרה נפעמת‪ .‬עמדנו חסרי מילים‬ ‫שירים קטנים בלי הרף‪ .‬לא דווקא‬ ‫הצלולה והכואבת שעמדה לנגד עינינו‬ ‫מול עוז הרוח וגבורת התעצומות של‬ ‫בי‬ ‫ניגונים מוכרים‪ ,‬אלא ניגונים פנימיים‬ ‫שפרצו ישירות מעומק ליבו התמים‬ ‫והטהור‪.‬‬ ‫כך היה באותם ימים ספורים שבהם זכה‬ ‫לשוב אלינו הבית בערב חג הסוכות‪.‬‬ ‫ביום ראשון של חול המועד סוכות‪,‬‬ ‫יומיים לפני הניתוח אותו הוצרך לעבור‪,‬‬ ‫שרולי ז"ל‪ ,‬ניגש ונטל ספר תורה מספוג‪,‬‬ ‫ומתוך שמחה זכה של מצווה החל רוקד‬ ‫ומפזז עמו הלוך ושוב ברחבי הסלון‬ ‫בדבקות ובמתיקות שאין לתאר‪ ,‬כשהוא‬ ‫שר בכל כוחו הטהור‪" :‬טוב לי‪ ,‬טוב לי‬ ‫תורת פיך‪"...‬‬ ‫ריקוד טהור זה היה הריקוד האחרון‬ ‫בחייו הקצרים‪ ,‬שכן מיד אחרי אותו‬ ‫ניתוח‪ ,‬הוא כבר לא מסוגל היה לרקוד‬ ‫עוד‪ .‬למחרת‪ ,‬ביום שני‪ ,‬ביקשתי מבית‬ ‫החולים מספר שעות שחרור עבור‬ ‫שרולי‪ ,‬חזרנו עימו הביתה‪ ,‬וארגנו כאן‬ ‫"שמחת בית השואבה" פרטית משלנו‪,‬‬ ‫יותר‪ .‬כשהייתי צריך להרים או להעביר‬ ‫הניתוח‪ ,‬לא הסכים בשום אופן שיורידו‬ ‫כאשר לא היה מאושר ממנו‪.‬‬ ‫אותו ממקום למקום‪ ,‬היה קורא אליי‬ ‫מעליו את הציצית‪ .‬לא נותרה ברירה‬ ‫במתיקות קורעת לב‪ ,‬מבקש בעדינות‬ ‫אלא להשאיר לו אותה על גופו‪ ,‬ורק‬ ‫כשהיו מגיעים משמחים לשיר לו‬ ‫אין‪-‬סופית‪" :‬טאטי‪ ,‬פאסט אויף‪"...‬‬ ‫לאחר ההרדמה יכלו הרופאים לחתוך‬ ‫במחלקה‪ ,‬היו לו תמיד את הניגונים‬ ‫את הפתילים‪.‬‬ ‫המיוחדים שלו אותם הוא ביקש‪ .‬ותמיד‪,‬‬ ‫הוא לא הראה לנו את גודל הייסורים‪,‬‬ ‫בלי יוצא מן הכלל‪ ,‬הוא רצה שיסיימו‬ ‫ואני חושב שאם היה מראה לנו את‬ ‫בפרשת חיי שרה מביא ה"אור החיים"‬ ‫את השירה בניגון "בר יוחאי"‪ .‬ולא‬ ‫מלוא הכאב שהוא נשא בפנים‪ ,‬בתור‬ ‫הקדוש יסוד נורא; כי הצדיקים ההולכים‬ ‫שהוא לא הכיר ניגונים אחרים; כל הזמן‪,‬‬ ‫הורים לא היינו יודעים איך בכלל אפשר‬ ‫לעולמם בצעירותם באים בטענה לפני‬ ‫ללא הפוגה‪ ,‬הוא פשוט שר לעצמו‪ ,‬גם‬ ‫לעמוד מול זה‪ .‬אבל הוא פשוט כבש את‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שאילו היו נשארים‬ ‫כשייסורי הגוף אחזו בו והכאב היה‬ ‫הייסורים בתוך עצמו‪ ,‬משתדל בכל כוחו‬ ‫עוד בעולם הזה היו יכולים להוסיף‬ ‫עצום‪ .‬זה פשוט לא ניתן לתאר במילים;‬ ‫שלא נראה ולא נסבול את הכאבים שלו‪.‬‬ ‫ולקיים עוד ועוד מצוות; והקב"ה‪,‬‬ ‫מי שזכה לראות את זה בעיניים‪ ,‬מבין‬ ‫מיום שני שלפני פטירתו הוא כבר לא‬ ‫כביכול‪ ,‬נענה לטענתם ומחשב לזכותם‬ ‫מה זה נשמה שכולה טוהר‪.‬‬ ‫יכל לישון אפילו לרגע מרוב ייסורים‪,‬‬ ‫את כל אותן מצוות שהיו ביכולתם‬ ‫ית‬ ‫ּפּוחים‪ָ ,‬ע ִל ָ‬ ‫יֹוחאי‪ ,‬וְ ִל ְש ֵׂדה ַת ִ‬ ‫ָ‬ ‫"בּר‬ ‫ַ‬ ‫אך הוא התנהג בבגרות עוצרת נשימה‪,‬‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫ִל ְלקֹוט ּבֹו ֶמ ְר ָק ִחים"‪.‬‬ ‫לפחות כמו נער בוגר‪ .‬יכולנו לשמוע‬ ‫ואך וודאי הוא ששרולי ז"ל‪ ,‬אשר אף‬ ‫מסביב‪ ,‬בחדרים האחרים‪ ,‬צעקות של‬ ‫שזכה למספר מצוות מצומצם‪ ,‬מסר‬ ‫יצית‪ַ ,‬ה ִ ּצ ִ‬ ‫יצית‪"...‬‬ ‫"ה ִ ּצ ִ‬ ‫ַ‬ ‫מטופלים שגונחים מכאבים‪ ,‬ואילו ממנו‬ ‫עליהן את כל נפשו‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫– לא שמעת בכי של תלונה‪ ,‬אלא כובש‬ ‫מחשב לו כאילו קיים את כל רבבות‬ ‫לשרולי ז"ל לא היה די הרבה זמן בעולם‬ ‫היה את ייסוריו לתוך המוצץ הקטן‪.‬‬ ‫המצוות אותן לא זכה לקיים ‪.‬‬ ‫הזה בכדי לקיים מצוות‪ ,‬אבל מסירות‬ ‫הנפש שלו לכל מצווה ומצווה שכן יכול‬ ‫כשאדם שומע על הנהגות כאלה‪ ,‬על ילד‬ ‫רך בשנים שמסוגל לכלוא את הכאבים‬ ‫ַמ ְס ּ ִתיר ֶאת ַה ִ ּי ּס ּו ִרים‬ ‫היה לקיים הייתה מפליאה‪ .‬כך לדוגמה‬ ‫לגבי מצוות ציצית; הוא בשום אופן‬ ‫שלו אל תוך ניגון‪ ,‬מבין שבעולמנו ישנם‬ ‫הכאבים שליוו אותו בחודש האחרון‬ ‫לא הסכים שיורידו לו אותה‪ ,‬אפילו לא‬ ‫סודות גנוזים ששכל אנושי אינו מסוגל‬ ‫היו בלתי נתפסים‪ ,‬ואנחנו‪ ,‬ההורים‪,‬‬ ‫לרגע‪ .‬למרות שכבר היה לו קשה מאוד‪,‬‬ ‫לתפוס‪.‬‬ ‫לא הצלחנו להרגיע אותם‪ .‬אבל הוא‪,‬‬ ‫הייתי שומע אותו קורא שוב ושוב‪:‬‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫מעולם לא התלונן‪ ,‬אלא היה סובל ותוך‬ ‫ַה ַ ּצ ָ ּו ָאה ַה ּ ְמ ַח ֶ ּי ֶבת‪ :‬לא ִל ְב ּכות!‬ ‫כדי שר ומפזם לעצמו בניסיון להסיח‬ ‫"הציצית"‪ ,‬ועוד פעם‪" :‬הציצית‪"...‬‬ ‫פעמים רבות העדפנו שיורידו לו את‬ ‫לאורך כל הדרך הארוכה והמייסרת‬ ‫דעת מהכאבים‪.‬‬ ‫הציצית‪ ,‬כי בגלל אינספור החוטים‬ ‫הזו‪ ,‬הוא לא הרשה לנו לבכות‪ .‬אם קרה‬ ‫היו לו ייסורים אמיתיים‪ .‬גופו הקטן‬ ‫והצינורות שמסביב‪ ,‬פתילות הציצית‬ ‫שמישהו עמד לידו ונשבר בדמעות‪ ,‬הוא‬ ‫כבר הגיע למצב שבו קיבל מדבקות‬ ‫היו מסתבכים בהם‪ ,‬והיה צורך בכל פעם‬ ‫מיד הטיח בו את המילים שלו‪ ,‬בתוקף‬ ‫הרגעה בעוצמות בלתי נתפסות‪ ,‬ומעבר‬ ‫לבוא לפתוח ולסדר‪ .‬אבל הוא – הוא לא‬ ‫שאי אפשר לסרב לו‪" :‬איך לאז נישט‬ ‫לזה הוא קיבל מורפין ישירות לווריד‬ ‫ויתר‪ .‬ניסינו בכל מיני דרכים להסיח‬ ‫וויינען‪ ,‬נישט וויינען‪ ,‬נישט וויינען!" (אני‬ ‫ברציפות‪ ,‬מסביב לשעון‪.‬‬ ‫את דעתו‪ ,‬אך מה פתאום‪ .‬שום דבר לא‬ ‫לא מסכים לבכות! לא לבכות! לא לבכות!)‬ ‫נדמה לי שהוא היה הילד שקיבל במחלקה‬ ‫עזר‪ ...‬בכל פעם מחדש הוא שם לב מיד‬ ‫הוא דרש את זה מאיתנו בתוקף עצום‪,‬‬ ‫את כמות משככי כאבים מהגבוהות‬ ‫ודרש בתוקף שנשים לו את הציצית‬ ‫בלי פשרות‪ ,‬לאורך כל הדרך ועד רגעיו‬ ‫ביותר; מלבד כל מה שהזכרנו‪ ,‬נתנו לו‬ ‫שלו‪ .‬כשאתה שומע על שמחת המצווה‬ ‫האחרונים‪" :‬לא מרשה לבכות‪ ",‬ואולי‬ ‫אקמול ואופטלגין בזה אחר זה‪ ,‬וכלום –‬ ‫התמימה הזו‪ ,‬אתה מבין שכבר מגיל כה‬ ‫זו הצוואה שהוא הותיר לנו אחריו‪,‬‬ ‫שום דבר לא באמת עזר‪.‬‬ ‫רך פכפכה בקרבו נשמה זכה שחשה את‬ ‫להיות בשמחה תמידית‪ ,‬בכל מצב ובכל‬ ‫ועדיין‪ ,‬הוא לא הוציא תלונה אחת מפיו‪.‬‬ ‫אור התורה בלי שום מסכים והפרעות‪.‬‬ ‫סיטואציה שרק תהיה ‪ -‬נישט ווינען!‬ ‫הוא לא בכה ולא התלונן‪ ,‬רק ביקש מדי‬ ‫אפילו כששכב לקראת הניתוח האחרון‪,‬‬ ‫ביום שלישי בשבוע שעבר‪ ,‬כשהבנו‬ ‫פעם שיסדרו לו את הרגל‪ ,‬שיהיה לו נוח‬ ‫רגעים ספורים לפני שנכנס לחדר‬ ‫גי‬ ‫שזו כנראה הפעם האחרונה שבה‬ ‫יישב על ברכינו‪ ,‬הוא הבחין שקשה‬ ‫לנו‪ ,‬אך גם אז במבטו הטהור‪ ,‬אמר לי‬ ‫בקולו המתוק‪" :‬נישט וויינען"‪ .‬במקום‬ ‫זה הוא רצה שנשמע יחד שיר שמח;‬ ‫ביקש שאשים בנגן שיר שמח ושאשמח‬ ‫איתו‪ ...‬להדליק שירים‪ ,‬שלא יהיה שום‬ ‫עצב‪ ,‬אלא רק שמחה‪.‬‬ ‫כך גם כשהיו לוקחים אותו לעבור‬ ‫טיפולים או בדיקות קשות‪ ,‬היינו‬ ‫צריכים לעבור מבניין לבניין דרך גשר‬ ‫ארוך בתוך בית החולים‪ .‬בכל פעם‬ ‫כזו היינו שרויים במתח עצום‪ ,‬והוא‪,‬‬ ‫בנשמתו הטהורה‪ ,‬מרגיש כל תנודה‬ ‫של הלב שלנו‪ ,‬היה מעודד אותנו ואומר‬ ‫במתיקות שאין לתאר‪" :‬טאטי‪ ,‬מאמי‪,‬‬ ‫נאך א ביסל‪ ,‬קומט מען צוריק‪( ".‬אמא‪/‬‬ ‫אבא‪ ,‬עוד מעט אנו כבר חוזרים)‪.‬‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫המצמררים שהוא נותן לנו‪ ,‬נכנס לפתע‬ ‫הרופא ואמר‪" :‬תקשיבו‪ ,‬הוא לא מרגיש‬ ‫ורבינו השיב לו‪" :‬אלע זאלן מיר דיר‪,‬‬ ‫אלא דאווענען זאלסט האבן א רפואה‬ ‫ילה ְל ַה ְר ִ ּגיש‬ ‫ַה ְ ּנ ָש ָמה ַמ ְת ִח ָ‬ ‫טוב‪ ,‬אנחנו חייבים לעשות סי־טי דחוף‪".‬‬ ‫שלימה‪".‬‬ ‫אומרים כי הנשמה קודם פטירתה מן‬ ‫תוצאות הבדיקה הראו שהמחלה‬ ‫ׁ‬ ‫העולם מרגישה זאת ומתכוננת לכך‪.‬‬ ‫התקדמה מאוד‪ ,‬אבל מה שהפחיד יותר‬ ‫ַה ּ ְפ ֵר ָדה ַה ִ ּנ ְר ֶ ּג ֶשת‬ ‫אצלו‪ ,‬זה היה ניכר בצורה מפליאה‪ .‬אני‬ ‫את הצוות היה העובדה כי נוצר חור‬ ‫זוכר כיצד אמרתי לעצמי‪" :‬אני לא רוצה‬ ‫מיד לאחר מכן שאלנו אותו אם הוא‬ ‫במעי שגרם לדליפה ולאוויר בחלל‬ ‫את הסימנים הללו‪ ,‬אני לא רוצה את‬ ‫רוצה ששאר הילדים יבואו לבקרו‪ .‬והוא‬ ‫הבטן‪ .‬חמישה רופאים בכירים התכנסו‬ ‫הסימנים הללו!"‬ ‫ביקש – התעקש שהוא רוצה שכולם‬ ‫בדחיפות‪ .‬זה כבר היה מחוץ לשעות‬ ‫יבואו‪ .‬לרוב נאלצנו להוציא אותו מחוץ‬ ‫יום שלישי שלפני הפטירה היה רצוף‬ ‫המשמרת‪ ,‬אבל כולם הגיעו מבתיהם‪,‬‬ ‫למחלקה‪ ,‬שכן אסור היה להכניס ילדים‬ ‫כולו סימנים שאי אפשר להסביר‪ .‬אחרי‬ ‫ישבו‪ ,‬דיברו‪ ,‬ובסוף קראו לנו‪" :‬תקשיבו‬ ‫פנימה‪ ,‬אך הפעם הוא דרש‪" :‬אני רוצה‬ ‫חודש שבו היה מנוטרל מכוחותיו‪,‬‬ ‫טוב‪ ,‬המצב קריטי מאוד‪ .‬יש לנו שלוש‬ ‫שכולם יבואו הנה אלי"‪.‬‬ ‫פתאום הוא התעורר‪ ,‬ובמשך כל אותו‬ ‫אופציות‪ :‬או לשבת בחיבוק ידיים‬ ‫יום פשוט ניהל אותנו בצורה מסודרת‬ ‫הבאנו את כולם‪ ,‬והם התאספו סביבו‬ ‫ומופלאה‪ .‬כל דבר שעשה נעשה מתוך‬ ‫ולחכות‪ ...‬או לעשות ניתוח שברור‬ ‫יחד‪ .‬דיברו ושוחחו איתו בהתרגשות‬ ‫החלטה ברורה; אם קודם לכן היית צריך‬ ‫שהוא לא ישרוד אותו‪ ,‬או לנסות ניתוח‬ ‫רבה‪ ,‬והוא ביקש שלא ינשקו אותו‪,‬‬ ‫לשכנע אותו על כל צעד ושעל‪ ,‬באותו‬ ‫קטן חירום‪ ,‬רק כדי לראות מה אפשר‬ ‫אלא הוא עצמו ינשק כל אחד ואחד‪.‬‬ ‫יום הוא הוביל את הסדר בעצמו‪.‬‬ ‫להציל‪ ...‬אבל תדעו שגם באפשרות‬ ‫וכך אכן עשה ‪ -‬נישק כל אחד מהם לפי‬ ‫השלישית‪ ,‬מירב הסיכויים שהוא לא‬ ‫מיד כשקם מהמיטה באותו בוקר‪ ,‬הוא‬ ‫הסדר המדויק‪ ,‬כאילו תכנן הכל מראש‬ ‫ייצא מהניתוח בחיים‪".‬‬ ‫ביקש ליטול ידיים בעצמו‪ .‬למרות‬ ‫באצילות נפש שאין לה אח ורע‪.‬‬ ‫הם הוסיפו ואמרו שאף אם באופן ניסי‬ ‫שמידי בוקר אנו היינו אלו שעשינו זאת‬ ‫כשכ"ק מרן רבינו שליט"א הגיע לבקרו‬ ‫עבורו‪ ,‬הפעם הוא התעקש‪ :‬לבד!‬ ‫הוא ייצא מזה‪ ,‬זה יהיה כשהוא מורדם‬ ‫באותו יום שלישי‪ ,‬למרות שהיה תשוש‬ ‫ומונשם לחלוטין‪ ,‬ללא מושג מה יהיה‬ ‫אבל זה לא נגמר שם‪ :‬בכל החודש‬ ‫וחלש כל כך‪ ,‬הושיט את ידו לשלום‪ ,‬דאג‬ ‫הלאה‪ .‬וגם בתסריט הכי אופטימי הוא‬ ‫האחרון הוא ניזון אך ורק דרך הזונדה‪,‬‬ ‫שהרבי ישב בנוחות על הכורסה‪ ,‬והראה‬ ‫לא יוכל לקבל כימותרפיה משך עשרה‬ ‫וגם כשביקש אוכל או שתייה‪ ,‬הוא בסוף‬ ‫לו כבוד‪ .‬הוא שוחח ברצינות רבה‪ ,‬ורגע‬ ‫ימים‪ ,‬דבר שהיה סכנה מיידית עבורו‪.‬‬ ‫לא נגע בהם‪ ,‬ופתאום ‪ -‬הוא מבקש‪:‬‬ ‫לפני שהרבי קם ללכת‪ ,‬הוא קרא אליי‪:‬‬ ‫אבל כאן רואים מה זה כוח של תפילה‬ ‫"אני רוצה כוס מים!" ואכן‪ ,‬הוא לקח‬ ‫"טאטי‪ ,‬טאטי‪ ,‬גיב א האנט פאר זיידי‪".‬‬ ‫של עם ישראל‪ .‬אנשים חייבים לדעת‬ ‫כוס ביד‪ ,‬בירך "שהכול נהיה בדברו"‪,‬‬ ‫אציין כי כל מה שהיה ביום שלישי קרה‬ ‫ושתה‪ .‬ולאחר מכן ביקש לברך גם על‬ ‫ולהאמין בזה! בכל פעם שהייתה‬ ‫אחרי ארבעים שעות שבהן לא עצם עין‬ ‫הציצית‪.‬‬ ‫התעוררות של תפילות‪ ,‬ראינו את‬ ‫אפילו לרגע ולא הצליח לישון מרוב‬ ‫זה בחוש ממש‪ .‬בסופו של דבר הגוף‬ ‫הוא החליט שהוא חייב לדבר עם "זיידי"‬ ‫ייסורים‪ .‬ולמרות כל האמור‪ ,‬הוא תפקד‬ ‫שלנו הוא כלום‪ ,‬גורנישט אחד גדול‪.‬‬ ‫‪ -‬כ"ק מרן רבינו שליט"א‪ .‬זה היה אחרי‬ ‫לאורך כל אותו יום שלישי בצורה שאין‬ ‫אתה מגיע לבית החולים ומבין בבת‬ ‫לילה שלם שבו לא עצם עיניים‪ ,‬בלי‬ ‫לה הסבר‪.‬‬ ‫אחת שכל מה שיש לרפואה הגשמית‬ ‫טיפת כוח פיזי בגופו הקטן‪ ,‬אבל הוא‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫להציע זה סתם "קליינעקייט'ן" – זוטות‪,‬‬ ‫וחייבים לבטוח רק בקב"ה‪.‬‬ ‫ּכו ָח ּה ֶשל ּ ְת ִפ ּ ַלת ָה ַר ִ ּבים‬ ‫אמר בנחישות‪" :‬איך וויל רעדן מיט‬ ‫זיידי"‪ .‬כמובן שנעננו לבקשתו והעברנו‬ ‫למעשה‪ ,‬לאחר הניתוח המנתח יוצא‬ ‫אם מישהו היה מספר לי את הסיפור‬ ‫לו את הטלפון‪.‬‬ ‫אלינו בפה פעור מתדהמה‪" :‬תקשיבו‪,‬‬ ‫הבא‪ ,‬פותח הרה"צ ר' שלמה צבי בקטע‬ ‫"זיידי‪ ,‬זיידי‪ "...‬קרא הילד בהתרגשות‪,‬‬ ‫אין לי שום מושג מה קרה פה‪ .‬אני אתן‬ ‫הבא‪ ,‬הייתי חושב שזה דמיון או חלום‪,‬‬ ‫שוב ושוב‪ ,‬עד ששמע את קולו של‬ ‫לכם את צילומי הסי־טי‪ ,‬תלכו איתם‬ ‫אבל היו שם למעלה ממניין אנשים‬ ‫הרבי‪ ,‬ואז זעק ממעמקים‪" :‬זיידי‪,‬‬ ‫לאיזה מומחה בעולם שתרצו – אין רופא‬ ‫בחדר‪ ,‬ובהם אחיי וגיסיי שליט"א שראו‬ ‫מ'דארף דאווענען‪ ,‬מ'דארף דאווענען!"‬ ‫שלא יאבחן חור ודליפה‪ .‬אבל אנו נכנסנו‬ ‫זאת בעיניהם ויכולים המה להעיד‪.‬‬ ‫(זיידי! צריך להתפלל!) כך חמש או שש‬ ‫פנימה ‪ -‬ואין חור‪ .‬פשוט אין חור!"‬ ‫ביום שלישי‪ ,‬אחרי כל הסימנים‬ ‫פעמים‪ ,‬בקול שחזר וביקש להתפלל‪.‬‬ ‫די‬ ‫זו לא הייתה הפעם היחידה‪ .‬כל פעם‬ ‫שהייתה התעוררות גדולה בציבור‪,‬‬ ‫ראינו זאת בחוש ממש‪ .‬הרופאים אמרו‬ ‫לנו זאת מפורשות בשתי סיטואציות‬ ‫שונות שבהם מלאך המוות עמד ממש‬ ‫על סף הדלת‪ ,‬אבל התפילות העצומות‬ ‫של כולם‪ ,‬עשו מהפך שלא ראינו‬ ‫כמותו‪ .‬ראינו את זה עליו‪ ,‬ראינו את זה‬ ‫בתוצאות‪ ,‬בכל דבר ודבר‪.‬‬ ‫הרופא בעצמו אמר לנו לאחר ניתוח‬ ‫זה‪ ,‬בדיוק כמו בניתוח הראשון‪" :‬אני‬ ‫לא יודע מה אתם עושים‪ ,‬אבל תמשיכו‬ ‫לעשות את זה!"‬ ‫הוא יצא מהניתוח כנגד כל הסיכויים‬ ‫– נושם בכוחות עצמו‪ ,‬לא מורדם ולא‬ ‫"בר יוחאי"‪ .‬הוא תמיד כל כך רצה "בר‬ ‫מונשם‪ .‬ובזכות הנס הזה‪ ,‬זכינו לקבל‬ ‫יוחאי"‪ ,‬אז גם עכשיו נשיר את זה‪ .‬וכך‬ ‫אותו לעוד יומיים שלמים וטהורים‪ .‬ואף‬ ‫רקדנו שם סביבו‪ ,‬שרים "בר יוחאי"‪.‬‬ ‫על פי שהיה כבר תשוש וחלש מאוד‪,‬‬ ‫מישהו שעבר במחלקה והכיר מקרוב את‬ ‫ולא כפי שהיה ביום שלישי‪ ,‬אלו היו‬ ‫המצב הקשה שלנו לא הבין מה פתאום‬ ‫יומיים של חסד שניתנו לנו במתנה מן‬ ‫שרים עכשיו "בר יוחאי" בעיצומו של‬ ‫השמיים‪.‬‬ ‫מצב כזה‪ .‬הוא ניגש ושאל בתמיהה‪:‬‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫"תגידו‪ ,‬אתם נורמליים?!"‬ ‫יעי ָה ַא ֲחרון‬ ‫יום ְר ִב ִ‬ ‫אבל אני שמחתי בלב שלם ועניתי לו‬ ‫ביום רביעי עוד הספיק לדבר‪ ,‬לתקשר‪,‬‬ ‫בלי היסוס‪" :‬בטח 'בר יוחאי'‪ ,‬ודאי ש'בר‬ ‫אף על פי שהיה כבר מאוד חלש וכאוב‪.‬‬ ‫יוחאי'‪ ,‬מה השאלה בכלל?" כל הזמן כולו‬ ‫ובאותו היום גם נפרד מאחי היקר‬ ‫– רק "בר יוחאי"‪ .‬שמן ששון מחבריך‪.‬‬ ‫הרה"צ רבי בצלאל יאיר שליט"א‪ ,‬שהיה‬ ‫רבי שלמה צבי שופע ומספר על האדמו"ר‬ ‫מסור אליו בכל נפשו משך כל התקופה‬ ‫ה"צמח צדק" זי"ע מליובאוויטש שראה‬ ‫האחרונה‪ ,‬וישראל דן ז"ל אהב אותו‬ ‫פעם רועה צאן שמנגן בחלילו ניגון‬ ‫אהבת נפש ממש‪ .‬הוא התעקש שר'‬ ‫נוכחים בעת הפטירה‪ .‬מכאן לשם‬ ‫שמחה‪ ,‬וילד קטן עומד לצידו ומוחה‬ ‫בצלאל יאיר ינפנף לו לשלום‪ ,‬ונפרד‬ ‫התאספו במהירות שבעה אנשים בלבד‪,‬‬ ‫כפיים לפי הקצב‪ .‬לפתע הילד נרדם‬ ‫ממנו‪ .‬רגעי הפרידה הזו מורגשים‬ ‫אבל המדדים המשיכו לצנוח כלפי מטה‪.‬‬ ‫מרוב עייפות‪ ,‬דפק עליו הרועה במקלו‬ ‫כעמידה על סף עולם העליון; כל נדנוד‬ ‫זו זכות עצומה להיפטר בתוך מניין‬ ‫והעירו במכה פתאומית; הילד פרץ‬ ‫ראש וכל ברכת 'זיי געזונט' נחקקו בלב‬ ‫אנשים שאומרים עם הנשמה 'שמע‬ ‫מיד בבכי‪ ,‬אך באותו רגע ממש המשיך‬ ‫כמצעד פרידה של מלאך השב למרומים‪.‬‬ ‫ישראל'‪ ,‬אבל פשוט לא היה מניין‪ .‬מה‬ ‫למחוא כפיים כשהוא ממרר בבכי‪.‬‬ ‫ביום רביעי בלילה הייתי איתו לבד‪.‬‬ ‫עושים? אז מה‪ ,‬לא נגיד "שמע ישראל"‬ ‫הוא ישן שינה עמוקה‪ ,‬ופתאום‪ ,‬באמצע‬ ‫החסידים שראו זאת דנו בשאלה‪ :‬האם‬ ‫איתו? וודאי שנגיד! התחלנו מיד לומר‬ ‫הלילה‪ ,‬פתח את עיניו הטובות‪ ,‬הסתכל‬ ‫הילד שמח ולכן הוא מוחא כפיים‪,‬‬ ‫שמע ישראל‪.‬‬ ‫עליי במבט עמוק ושאל‪" :‬טאטי? איך‬ ‫ומכיוון שכואב לו הוא גם בוכה‪ ,‬או‬ ‫אבל אז קרה הדבר שאי אפשר להסביר‬ ‫האב דיר ליב!" (אני אוהב אותך)‪ .‬ומייד‬ ‫שמא הוא בעצם עצוב? השיב להם‬ ‫במילים‪ .‬הפתעה גמורה – פתאום כל‬ ‫לאחר מכן חזר לישון‪.‬‬ ‫ה"צמח צדק"‪ :‬כך או כך‪ ,‬יהודי לעולם‬ ‫המדדים עלו בחזרה! הדופק טיפס חזרה‪,‬‬ ‫הוא שמח; אם תבחין שהוא בוכה זהו‬ ‫ביום חמישי הוא ישב עלינו כל היום‪ ,‬ורק‬ ‫הסיטורציה חזרה‪ ,‬הכל עלה כאילו קיבל‬ ‫רק משום שכואב לו‪ ,‬אך אין זה מהותו‬ ‫סימן 'כן ולא' עם הראש‪ ,‬כי כבר כמעט‬ ‫כוח חדש לעוד כמה דקות‪.‬‬ ‫האמיתית‪.‬‬ ‫ולא נותר לו כוח לדבר‪ .‬ביום חמישי‬ ‫ובאותן דקות חסד הגיעו עוד מספר‬ ‫בלילה‪ ,‬חמי כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב‬ ‫ה"צמח צדק" בא ללמד אותנו כי‬ ‫ירושלים שליט"א הגיע בסביבות חצות‬ ‫יהודים והמניין הושלם‪ .‬היינו שם‬ ‫ישנם רגעים בחיים שבהם הלב כואב‬ ‫שנים‪-‬עשר אנשים יחד‪ .‬וכך‪ ,‬רגע אחרי‬ ‫הלילה לבקרו‪ ,‬והוא נתן לחמי 'שלום'‪,‬‬ ‫והדמעות זולגות מעומק הצער‪ ,‬אך‬ ‫כאילו ביקש להיפרד ממנו‪.‬‬ ‫שהושלם המניין‪ ,‬כל המדדים החלו‬ ‫במקביל ממשיכה לפעום בו באדם‬ ‫לרדת שוב בבת אחת‪ ,‬ובדיוק אז זעקנו‬ ‫השמחה הפנימית‪ ,‬האמונה והדבקות‬ ‫בשעת חצות סיפר לו דודו מורינו‬ ‫יחד איתו את קריאת "שמע ישראל"‪.‬‬ ‫בבורא יתברך‪.‬‬ ‫הרה"צ רבי יוסף שיף שליט"א את‬ ‫הוא פשוט חיכה בנפשו הטהורה לרגע‬ ‫פרשת השבוע‪ ,‬וכך נרדם מתוך דברי‬ ‫המדויק עד שיהיה מניין שלם‪.‬‬ ‫ׁ‬ ‫התורה‪ ,‬בפעם האחרונה לחייו‪.‬‬ ‫יאת נְ ָש ָמה‬ ‫יְ ִצ ַ‬ ‫ׂ‬ ‫ַה ֶ ּצ ֶות ָה ְרפ ּו ִאי ָע ַמד ּו ָב ָכה‬ ‫לקראת ארבע אחר הצהריים‪ ,‬ערב שבת‬ ‫ִש ְמ ָחה ְ ּב ָכל ַמ ָ ּצב‬ ‫אני עצמי הייתי עד לשתי פטירות של‬ ‫קודש‪ ,‬חלק מהאנשים כבר פנו לביתם‪.‬‬ ‫ביום שישי‪ ,‬ערב שבת קודש‪ ,‬ישבו‬ ‫מאושפזים נוספים במחלקה ר"ל‪ ,‬אבל‬ ‫זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬בשעה ארבע ורבע‬ ‫סביבו ושרו במשך שלוש שעות רצופות‬ ‫מעולם לא ראינו צוות רפואי שנשבר‬ ‫סיימנו להדליק נרות שבת‪ ,‬והמדדים‬ ‫ניגונים טהורים‪ ,‬ניגוני רגש עמוקים‪.‬‬ ‫ומתחבר כל כך אל ילד‪ .‬הם היו קשורים‬ ‫החלו לרדת במהירות‪.‬‬ ‫הוא כבר לא היה בהכרה מלאה‪ ,‬אבל‬ ‫אליו באהבה עצומה‪ .‬הוא תמיד אמר‬ ‫הבנו שאלו רגעיו אחרונים‪ ,‬וניסינו‬ ‫ידענו מה הוא רוצה יותר מכל‪ .‬אמרנו‬ ‫תודה על כל דבר‪ .‬הרופאים אמרו לנו‬ ‫במהירות לארגן מניין אנשים שיהיו‬ ‫לעצמנו‪ :‬אפילו עכשיו‪ ,‬חייבים לשיר‬ ‫וט‬ ‫הרבי מלעלוב לא ענה לו מיד‪ .‬אבל‬ ‫פעם אחר פעם‪" :‬מעולם לא ראינו ילד‬ ‫ה"ישועות משה" לא עזב את העניין‪,‬‬ ‫שמשתף פעולה בצורה כזו"‪.‬‬ ‫וחזר ושאל‪" :‬לעלוב'ע רבי‪ ,‬מה ניתן‬ ‫באותו שבוע נפרד מכל צוות האחים‬ ‫לעשות מול המחלה?"‬ ‫והאחיות בבית החולים‪ .‬וברגע הפטירה‪,‬‬ ‫השיב לו רבי שמעון מלעלוב זצ"ל‬ ‫אפילו האחים הערבים עמדו בצד ובכו;‬ ‫במשפטים קצרים ועמוקים‪" :‬אצלנו לא‬ ‫היה שם אח ישמעאלי שלא הצליח‬ ‫מדברים באמצע התפילה‪ .‬אצלנו לא‬ ‫להוציא מילה מפיו‪ ,‬רק עמד ובכה‪.‬‬ ‫מדברים באמצע התפילה‪ ".‬כך חזר ואמר‪:‬‬ ‫רבי בצלאל יאיר שהה כל אותה‬ ‫"אצלנו לא מדברים באמצע התפילה‪ ".‬זו‬ ‫שבת שלאחר הפטירה בבית החולים‪,‬‬ ‫נקודה פנימית שדומני שכל אחד מאיתנו‬ ‫ובמוצאי שבת עלה לחדר כדי לאסוף‬ ‫יכול וצריך להתעורר ממנה‪.‬‬ ‫את הדברים‪ .‬היה שם אחד מאנשי‬ ‫המחשתי את זה פעם לתלמידים‬ ‫הצוות‪ ,‬אדם קשוח מאוד מטבעו‪ .‬אבל‬ ‫במושגים פשוטים מעולמם‪" :‬תארו‬ ‫ברגע שר' בצלאל יאיר נכנס לחדר‪,‬‬ ‫לעצמכם שאני קונה דיסק עם ניגונים‬ ‫אותו איש צוות פשוט נשבר ולא הצליח‬ ‫יפים‪ ,‬בעלות של שמונים שקלים‪ .‬אני‬ ‫לעצור את הדמעות‪ .‬הוא אחז בו ובכה‬ ‫יושב בבית‪ ,‬מקשיב ומתענג ‪' -‬איזה שיר‬ ‫בבכי תמרורים שלא נרגע‪" :‬תראה מי‬ ‫יפה ומרגש'‪ .‬ופתאום‪ ,‬באמצע השיר‪ ,‬אני‬ ‫זה הילד הזה‪ ,‬ותגיד לי איך אפשר לא‬ ‫שומע אדם צועק ברקע הסאונד‪' :‬תעביר‬ ‫לבכות‪ ".‬והוא הוסיף וסיפר‪" :‬מאוד קשה‬ ‫לי את הקולה ואת הבורקס!' האם אדם‬ ‫לי להתחבר לאנשים‪ ,‬אבל הילד הזה‪...‬‬ ‫שפוי יסכים לדבר כזה? הרי אגיד עליו‪:‬‬ ‫ומספר לנו אודות הסיפור הבא‪ ,‬ממנו‬ ‫הוא פשוט פתח לי את כל החומות‪".‬‬ ‫בשביל זה שילמתי שמונים שקלים?!"‬ ‫נוכל כולנו לקחת דבר חיזוק והתעוררות‬ ‫והמשיך לבכות בלי שליטה‪.‬‬ ‫הסברתי להם‪" :‬ריבונו של עולם מחכה‬ ‫מעשית‪.‬‬ ‫נציין כי זו לא מחלקה קלה בכלל‪ ,‬בלשון‬ ‫ומצפה לתפילה שלנו‪ .‬התפילה שלנו היא‬ ‫ֹׂ‬ ‫המעטה‪ ,‬ומטבע הדברים הצוות רגיל‬ ‫ָמה נִ ּ ָתן ַל ֲעשות‬ ‫למראות של יציאת נשמה; אבל כאן‬ ‫מנגינה טהורה‪ ,‬שיר שאנחנו מעניקים‬ ‫ֹ‬ ‫לקדוש ברוך הוא‪ .‬אז נכון שיש זמר‬ ‫מ ּול ַה ּ ַמ ֲח ָלה ַה ּנו ָר ָאה?‬ ‫היה משהו אחר לגמרי‪ .‬הוא כל כך הבין‬ ‫ועוד זמר שלא מדבר באמצע התפילה‪,‬‬ ‫ללבם‪ ,‬ותקשר איתם ברגישות שאין‬ ‫וכל המנגינה נשמעת עריבה להפליא‪,‬‬ ‫רבי שמעון מלעלוב זצ"ל הגיע פעם‬ ‫כדוגמתה‪ ,‬עד ששבה את ליבם של כולם‬ ‫אך פתאום מגיע מישהו ומדבר‪ ,‬והורס‬ ‫אל כ"ק מרן האדמו"ר ה"ישועות משה"‬ ‫לחלוטין‪.‬‬ ‫את כל השיר‪ .‬הוא לא מזיק רק לעצמו‪,‬‬ ‫מוויז'ניץ זצ"ל‪ .‬באותו הזמן‪ ,‬לצערנו‪,‬‬ ‫הוא מזיק לכולנו"‪.‬‬ ‫היו מספר מקרים קשים מאוד בחצר‬ ‫ַ ּב ּ ֶמה נִ ּ ָתן ְל ִה ְת ַח ֵ ּזק?‬ ‫ויז'ניץ עם אותה מחלה נוראה ר"ל‪ .‬שאל‬ ‫כשאנו שואלים במה אפשר להתחזק‬ ‫ׁ‬ ‫ה"ישועות משה" את הרבי‪" :‬לעלוב'ע‬ ‫ִש ַירת ַה ַח ִ ּיים‬ ‫רבי מה ניתן לעשות מול אותה מחלה‬ ‫לעילוי נשמתו הטהורה של ישראל דן‬ ‫ז"ל‪ ,‬בוחר רבי שלמה צבי להשיב לנו‬ ‫ומניגון לניגון‪ ,‬ר' שלמה צבי עובר לדבר‬ ‫נוראה?"‬ ‫בסיפור‪.‬‬ ‫על ניגון השמחה אותו חיבר לאחר‬ ‫בשנת תרצ"ז התחולל שבר גדול בחצר‬ ‫הניתוח בחול המועד סוכות‪ ,‬ומספר‪:‬‬ ‫ראדומסק שבפולין‪ ,‬כאשר לפתע פתאום‬ ‫אחד הילדים שבבית שאל אותי לאחר‬ ‫נפטר הילד אברהם אלימלך יחזקאל‬ ‫הפטירה "מה נעשה כעת עם הניגון?‬ ‫אהרן הכהן ז"ל‪ ,‬בהיותו בן שלוש‬ ‫עניתי לו‪" :‬אדרבה ואדרבה‪ ,‬עכשיו הוא‬ ‫בלבד‪ .‬היה זה בנו יחידו של הגה"ק רבי‬ ‫הזמן להתחזק באמונה‪ ,‬לשיר ולשמוח‬ ‫דוד משה הכהן רבינוביץ הי"ד‪ ,‬ראש‬ ‫מתוך הכרה בטובת ה'"‪.‬‬ ‫הישיבות "כתר תורה" ראדומסק‪ .‬אותו‬ ‫מי שמתעמק בניגון הזה יכול למשש‬ ‫ילד יקר נולד להוריו לאחר שנות ציפייה‬ ‫בעצמו את עומק הרגשות של אותה‬ ‫ארוכות‪ ,‬בזכות ברכה מיוחדת שקיבלו‬ ‫תקופה; הניגון מבטא את נבכי הנפש‪,‬‬ ‫מבעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש‬ ‫את הרגשות‪ ,‬העליות והירידות‪ ,‬ואת כל‬ ‫זצ"ל‪ ,‬אולם למגינת לבם של חסידי‬ ‫מה שעברנו באותם זמנים‪.‬‬ ‫ראדומסק‪ ,‬חלה הילד בדלקת ריאות‬ ‫אגב‪ ,‬מספר ר' שלמה צבי אנקדוטה‬ ‫קשה והשיב את נשמתו ליוצרה‪.‬‬ ‫מעניינת‪ ,‬באותו יום אחרון שבו היה‬ ‫בדרכו חזרה ממעמד ההלוויה‪ ,‬נשא‬ ‫בבית ‪ -‬בחול המועד סוכות‪ ,‬ישראל‬ ‫האב דברים חוצבי להבות‪ ,‬כשהוא‬ ‫דן ז"ל ישב על השיש במטבח ושר‬ ‫מקשר זאת למאמר חז"ל במסכת חגיגה‬ ‫בחינניות את הניגון אותו חיברתי‪.‬‬ ‫על מעמד 'הקהל' – האנשים באים‬ ‫מישהו שאל אותי אחרי שהניתוח השני‬ ‫ללמוד‪ ,‬הנשים באות לשמוע‪ ,‬והטף‬ ‫הסתיים בהצלחה ב"ה אם הולך להיוולד‬ ‫לשם מה מגיעים? אלא 'כדי ליתן שכר‬ ‫עוד ניגון‪ .‬אמרתי לו‪ :‬לפעמים אדם רואה‬ ‫למביאיהן'‪ .‬ותמה הגה"ק מרדומסק‪:‬‬ ‫מישהו אחר שהתפלל שמונה‪-‬עשרה‬ ‫אם האנשים והנשים באים לעולם כדי‬ ‫מרומם וטוב‪ ,‬ואז הוא רוצה לחקות‬ ‫ללמוד ולשמוע‪ ,‬התינוקות הרכים שלא‬ ‫אותו‪ .‬אמרתי לו‪ ,‬שכאן הדבר דומה‬ ‫הספיקו להגיע לכלל ידיעה ושמיעה‪ ,‬מה‬ ‫לאדם שהייתה לו תפילת שמונה‪-‬עשרה‬ ‫תכלית בואם? אלא העניין הוא כדי ליתן‬ ‫כל כך טובה ומלאת התעוררות‪ ,‬ואחר‬ ‫שכר למביאיהם ‪ -‬לתת שכר לאביהם‬ ‫כך הוא בעצמו מנסה לשחזר ולחקות‬ ‫ולאימם שזכו להביאם לעולם!‪.‬‬ ‫בדיוק את אותו רגע קדוש שהיה לו אז‪...‬‬ ‫צילום‪ :‬הירש קטובסקי‬ ‫מתוך סיפור זה ממשיך ר' שלמה צבי‬ ‫זט‬ ‫במרכז וכולם מביטים עליהם‪ ,‬אולם‬ ‫בסיומם הם נותרים לבדם‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬על חתן הדומה למלך‪ ,‬נשאלת‬ ‫השאלה‪ :‬עד מתי הוא מלך? והתשובה‬ ‫הידועה אומרת‪ :‬כל זמן שהכלה היא‬ ‫מלכה‪.‬‬ ‫כך הדבר גם לגבי האבל‪ :‬ה"כלה" של‬ ‫האבל היא‪ ,‬כביכול‪ ,‬האמונה הטהורה‪.‬‬ ‫אנשים באים לנחם ומדברים מאמרי‬ ‫אמונה וגם האבל עונה להם בחיזוק‬ ‫האמונה‪ ,‬וכששואלים‪ :‬עד מתי האבל‬ ‫הוא מלך? עד מתי הוא מנוחם? התשובה‬ ‫היא‪ :‬כל זמן שהמלכה היא מלכה; כל‬ ‫זמן שהוא מתחזק באמונה‪ ,‬הוא נשאר‬ ‫מנוחם ומחוזק‪.‬‬ ‫"וזה מה שאנו מנסים לעשות"‪ ,‬אומר‬ ‫לנו רבי שלמה צבי בעוצמת נפש נדירה;‬ ‫אבינו היה שפשוט צריך לשים בצד את‬ ‫ׁ‬ ‫"לא לאבד חלילה את האהבה והאמונה‬ ‫האהבה לילד‪ ,‬כאילו לומר "אני מניח את‬ ‫ֲא ֶשר ָא ַה ְב ּ ָת‬ ‫בה' יתברך‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬לקום מתוך‬ ‫האהבה בצד ונותן את הילד לקב"ה"‪.‬‬ ‫אמרתי בהלוויה‪ :‬כי כאשר אנו רואים‬ ‫השבר והגעגוע‪ ,‬ולשיר מכאן יחד עם‬ ‫אבל הוא הסביר שלא כך הדבר‪ ,‬הניסיון‬ ‫ילד כה קטן שנלב"ע‪ ,‬אין ספק שהוא לא‬ ‫ישראל דן ז"ל‪:‬‬ ‫העצום היה לתת את הילד לקב"ה עם כל‬ ‫נפטר בגין עצמו‪ ,‬אלא הוא קרבן ציבור‪.‬‬ ‫מֹושׁב טֹוב יָ ַש ְׁב ָתּ‪"...‬‬ ‫ַ‬ ‫יֹוחאי‪,‬‬ ‫"בּר ָ‬ ‫ַ‬ ‫האהבה כולה‪ ,‬למסור אותו יחד עם כל‬ ‫ממש בבחינת "קח נא את בנך את יחידך‬ ‫וכשאנו מגיעים לסיום השיחה הזו‪ ,‬אנו‬ ‫האהבה הגדולה שבעולם"‪.‬‬ ‫אשר אהבת"‪.‬‬ ‫מבינים דבר אחד ברור‪ ,‬כואב ומוחלט‪:‬‬ ‫לסיום‪ ,‬אנחנו מבקשים לשאול‪ ,‬לנסות‬ ‫ל"אמרי אמת" מגור היה בן‪ ,‬בחור צעיר‬ ‫מבינים שאנו בעצם לא מבינים דבר‪,‬‬ ‫ולהבין מעט‪ ,‬כיצד מתחזקים מול הכאב‬ ‫בשם רבי יצחק זצ"ל‪ ,‬שנפטר בדיוק כמו‬ ‫אך הקב"ה יודע היטב למי הוא שולח‬ ‫והצער‪ ,‬ומאין שואבים את האמונה ואת‬ ‫ישראל דן ז"ל‪ :‬בערב שבת קודש פרשת‬ ‫את ניסיונותיו‪ .‬מה שכן אנו יודעים רק‬ ‫כוחות הנפש להתמודדות זו‪ .‬רבי שלמה‬ ‫וירא‪ ,‬מיד לאחר הדלקת נרות‪ .‬ובליל‬ ‫אמת אחת פשוטה ומחזקת; שבעולם‬ ‫צבי משיב ומספר כי יש המדמים בחיוך‬ ‫שבת אמר ה"אמרי אמת" על הפסוק‬ ‫הזה אמנם אין לנו תשובות‪ ,‬אבל שם‪,‬‬ ‫את ימי השבעה ל'שבע ברכות' של חתן‬ ‫"קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת"‪:‬‬ ‫בעולם הבא‪ ,‬שם אין שאלות‪.‬‬ ‫‪ -‬שבעה ימים שבהם שניהם יושבים‬ ‫אפשר לחשוב שהניסיון של אברהם‬ ‫כוס תנחומים‬ ‫קופת הצדקה והחסד 'ונתנו'‬ ‫שע"י בית כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫מתוך רגשי לבבינו‪ ,‬פלגי מים תרדנה עיננו‪,‬‬ ‫על השבר הגדול אשר פתאום קראנו‪ ,‬דמוע תדמע עיננו‪,‬‬ ‫ומשתתפים אנו מתוך צער רב באבלו של‬ ‫‪..‬‬‫כוס תנחומין‬ ‫חברנו היקר והחשוב מופלג בתורה‪ ,‬עוטה אורה ביראה‬ ‫הטהורה‪ ,‬פאר המעלות והמידות‪ ,‬נעים הליכות‪ ,‬ומרביץ‬ ‫ביגון רב מבכים אנו את הסתלקותו‬ ‫תורה לרבים‬ ‫של היניק וחכים מגזע תרשישים‬ ‫מורנו הרה"צ‬ ‫ז"ל‬ ‫ישראל דן טאוב‬ ‫הילד‬ ‫רבי שלמה צבי טאוב שליט"א‬ ‫בן יבדלחט"א‬ ‫ואתו עמו כל המשפחה הרוממה שיחיו‬ ‫שליט"א‬ ‫שלמה צבי הירש‬ ‫מורינו הרה"צ ר'‬ ‫היושבים בעמק הבכא על האבידה הגדולה‬ ‫נכדו חביבו של‬ ‫בפטירתו של בנם הילד היקר נפש נקי וצדיק זך וטהור‬ ‫ז "ל‬ ‫ישראל דן טאוב‬ ‫דודי ירד לגנו לרעות בגנים וללקוט שושנים‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫הרופא לשבורי לב יחבש לעצבותם‪ ,‬וירפא את שברכם‪,‬‬ ‫ולא ישמע עוד שוש ושבר בגבולכם‪ ,‬אך טוב וחסד ירדופכם‪,‬‬ ‫ובהמשך מעשיו הטובים תמצאו נוחם‪ ,‬וימליץ טוב בעדכם‪,‬‬ ‫שליט"א‬ ‫ויקיצו וירננו שוכני עפר בביאת גואל צדק בב"א‪.‬‬ ‫בעל הנחמות ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים‬ ‫ולא תוסיפו לדאבה עוד‬ ‫החותמים בדמע ובצער רב‬ ‫הכואבים ודואבים‬ ‫אליקים קורלנסקי ומשפחתו‬ ‫גבאי ונאמני קופת 'ונתנו'‬ ‫זי‬ ‫חי‬ ‫טי‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫הרה"ח שלמה גולדנברג הי"ו בני ברק‬ ‫הנקודות הנלמדות‬ ‫הודעה משמחת‬ ‫בהכנס הבן לעול תו"מ‬ ‫בשבוע פר' פרשת תולדות‬ ‫בעז"ה בשב"ק‬ ‫הרה"ח יוסף סאכאטשעווסקי הי"ו ליקווד‬ ‫בהכנס הנכד לעול תו"מ‬ ‫בעמוד הקהילה מסכת יומא‬ ‫דפים י‪ – .‬י‪:‬‬ ‫• מי היו שלושת ילידי הענק‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫הרה"ח שמואל גלסמן הי"ו ניו יורק‬ ‫לנישואי הבן‬ ‫• ומה יקרה בעולם לפני ביאת המשיח‬ ‫שבת יא"צ דרבוה"ק זי"ע‬ ‫בשבוע זה מיום שלישי מתקיימת חזרה על דפים ב‪-.‬י‪:‬‬ ‫הרה"ח שאול שנקר הי"ו טאמס ריווער‬ ‫בעז"ה בשבוע פרשת ויצא ממשיכים בדף יא‪.‬‬ ‫********‬ ‫יתקיים שבת נסיעה‬ ‫להולדת הנכד‬ ‫יצא לאור חוברות שפה ברורה עד סוף הפרק‬ ‫ניתן להשיג אצל הנציגים בבתי החסידים‬ ‫לבחורים ואברכים‬ ‫והדליקו נרות בחצרות קדשך‬ ‫הנהלת‬ ‫פרטים יבואו‬ ‫הדלקת נר חנוכה‬ ‫"יודעי תורתך"‬ ‫ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫יתקיים ביום שני כ"ז כסלו נר ד' דחנוכה‬ ‫בשעה ‪21:00‬‬ ‫בביהמ"ד הגדול בבנין המרכז העולמי‬ ‫מחר זה מאוחר!‬ ‫יודעי תורתך ממשיכה בחלוקה של חוברות‬ ‫יותר מוקדם יותר מושלם!!!!‬ ‫"שפה ברורה"‬ ‫העלון מחולק מבעוד יום כי ישנו‬ ‫שם מודעות פרסום מסחריות‬ ‫הידעת ?‬ ‫ואין לקרות את המודעות‬ ‫במסגרת לימוד עמוד הקהילה בפרק שבעת ימים במסכת‬ ‫◄בהצטרפות לתוכנית משפחתית סכום התרומה אינו גדל ‪-‬‬ ‫המסחריות בשבת‬ ‫הילדים כולם מצורפים לתוכנית אחת בפעולה אחת!‬ ‫יומא‪ ,‬בארגון "יודעי תורתך" ממשיכים ב"ה ביוזמה של‬ ‫משום שטרי הדיוטות‬ ‫סכום התרומה משתנה בהתאם למס' הילדים בעת ההצטרפות‪.‬‬ ‫חלוקת חוברות גמרא מהדורת "שפה ברורה"‪ ,‬ככלי עזר‬ ‫◄גיל הילד משמעותי בעת ההצטרפות ‪-‬‬ ‫ללימוד בהיר‪ ,‬נגיש ומעמיק‪.‬‬ ‫נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור‬ ‫לילד עד גיל חצי שנה ישנה מתנת לידה‪,‬‬ ‫לילד עד גיל ‪ 3‬ישנה תוכנית הדגל!‬ ‫יעל בת צביה‬ ‫בשבוע פרשת תולדות יסיימו את חציו הראשון של הפרק‬ ‫רבקה בת צפורה בריינדיל‬ ‫ולילדים בוגרים בגילאי ‪ 3-16‬ככל שמצטרפים מוקדם יותר התרומה‬ ‫נמוכה יותר‪.‬‬ ‫ותיערך חזרה‪ ,‬ביום ראשון לפרשת ויצא ימשיכו מדף יא‪.‬‬ ‫רחל בת שיינדל‬ ‫יוסף בן אדל בתיה‬ ‫לתועלת הציבור הודפסו חוברות לחציו השני של הפרק‬ ‫אברהם בן רחל‬ ‫התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה‬ ‫וניתן להשיגם אצל הנציגים בבתי החסידים‬ ‫לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל‬ ‫הספק פרשת תולדות בתוכנית וידעת היום‬ ‫שימור פעם אחת‬ ‫שימור ד' פעמים‬ ‫לימוד וסיכום‬ ‫סי' קפ"ג‪-‬קפ"ד‬ ‫סי' קפ"ה‬ ‫סי' קפ"ו‬ ‫ההרשמה עד לתאריך יום א' ה' כסליו‬ ‫תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫מרת רחל ב"ר נתן ע"ה ברון‬ ‫מרת דבורה ב"ר משה שמחה ע"ה פישביין‬ ‫הילד בנש"ק ישראל דן ז"ל‬ ‫נלב"ע כ"ט חשון תשס"ג‬ ‫נלב"ע ב' כסלו תשנ"ג‬ ‫בן יבדלח"ט מורינו‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫הרה"צ שלמה צבי הירש שליט"א‬ ‫הר"ר אברהם הי"ו‬ ‫הר"ר חיים יעקב הי"ו‬ ‫נלב"ע עש"ק וירא י"ט חשון תשפ"ז‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫מרת חדוה פריידל ב"ר משה יוסף ע"ה‬ ‫הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל‬ ‫מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב‬ ‫קרימלובסקי‬ ‫פניגשטיין‬ ‫נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו‬ ‫נלב"ע כ"ה תשרי תשפ"ז‬ ‫נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫הונצח ע"י בנה הר"ר אליהו הי"ו‬ ‫הונצח ע"י בניו שיחיו‬ ‫הרה"ח שלמה הי"ו‬ ‫כ‬