בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד
סדר לימוד
עמוד הקהילה
מסכת יומא
פרשת תולדות
יומא י. יום א'
יומא י: יום ב'
גליון ש"כ שנה ז' חזרה יום ג'
חזרה יום ד'
פרשת חיי שרה תשפ"ז
חזרה יום ה'
מולד בליל שלישי בשעה 10:27 קו יודעי תורתך
דק' ו 3-חלקים ר"ח בימים ג' וד' 02.649.33.62
בשבילי המערכת מרבוה"ק זיע"א
עלי דשא
הודיה מתוך דומיה
היה בניגוד משמעותי לשני אגדה ידועה ובלתי אמיתית עולם חסד יבנה ,ובבריאת האדם החסד צדיקים קרויים חיים
האולמות הראשונים. מספרת את סיפורו של אותו הוא זה שאמר יברא .והוא רמז שני
מידי כמה שעות עלו כמה מילים אדם שקיבל הזמנה מיוחדת ויהיו חיי שרה וגו' (כג ,א).
בודדות ,נלחשות ,כמעט בלתי לערוך סיור ברקיעי השמים. הלוחות בשני הצמידים ,דלוח הראשון
נשמעות .מפעם לפעם עלתה נרעש ונפחד התעלה לשמי הוא בדברות שבין אדם למקום דעניינם ובזוה"ק (ח"א קכב' ):מאן דאיהו זעיר איהו
כמות נכבדת דווקא של מזמורי מרומים ,שם קיבלו את פניו תורה ואמונה ,והשני בדברות שבין אדם רב ומאן דאיהו רב איהו זעיר' .ופירשו
ק' ,אך הם היו ממולמלות, שני מלאכים שהסבירו לו כי לחבירו דעניינם גמילות חסדים ,ואי בספ"ק 'מאן דאיהו זעיר איהו רב' –
חסרות כוונה ,יוצאות ידי חובה. הם ילוו אותו במהלך סיורו - כלומר ,בעולם הזה עולם השקר ,פעמים
עד לסיום הביקור המרומם. אפשר לזה בלא זה ,וגם התורה צריכה
המלאך הנוגה שישב שם הבחין יש אדם הנראה שהוא זעיר ביותר ,אך
בקבוצה שבפתח וכמו התנצל: עודם מדברים ,ושער עצום להיות תורת חסד ,וגם החסד צריך להיות
"אין די סחורה היום"... נפתח בפניהם .ענני כבוד על פי התורה והאמונה .וכן 'בקע' דהנזם לפי האמת הוא רב מאוד' .ומאן דאיהו רב
וכמו להכאיב האירו האותיות שייטו מלמעלה ,ולפני האדם הרומז למחצית השקל מורה דכל מדריגה איהו זעיר' – יש שמחשיבים אותו לרב
שעל גבי השלט: נגלה אולם עצום ממדים, וגדול ,ולעולם הוא זעיר ביותר.
מאות שולחנות ארוכים ,אלפי בפני עצמה אינה שלימה אלא חלק בלבד,
"אולם ההודיה". מלאכים המתרוצצים מהכא ואינה נשלמת אלא על ידי הצטרפותה ובאופן אחר כתבו בספה"ק' ,מאן דאיהו
· להתם וקול המולה בלתי פוסק, לשאר המדריגות.
(נחלת דן) זעיר' – מי שהוא זעיר בעיני עצמו ,שפל
בימים אלו ,כאשר הלבבות יומם ולילה לא ישבותו.
כולם מורכנים מול השבר רוח ועניו 'איהו רב' ,מלמד עליו שהוא
"מהו החדר הלזה?" תמה שאל גילוי הסוד לרבקה
הנורא והכאב המפלח ,עם האיש ,משתומם מגודל המעמד אכן גדול באמת' .ומאן דאיהו רב' – זה
הסתלקותו של נכד כ"ק מרן ומהפאר הנשקף מכל פינה. ואשאל אותה ואומר בת מי את (כד ,מז). המחזיק עצמו לרב וגדול ומתגאה בעצמו
אדמו"ר שליט"א ,היניק הטהור "הבט על השלט הגדול!" הצביע – 'איהו זעיר' ,הוא ראיה שאין הוא
ישראל דן ז"ל בן הרה"צ שלמה המלאך. לכאורה הוי ליה למימר 'ואשאל אותה בת
צבי שליט"א ,נאלמים כולנו מי את' ,מהו 'ואומר' שהוא למותר לגמרי גדול כלל ואין בו ולא כלום .וכדאיתא
'חדר קיבול התפילות' ,התנוססו
דומיה. אותיות של אש שחורה על גבי כמובן .אלא הגם שאין לי עסק בנסתרות, בחז"ל (עיין סוטה ד' :):כל המתגאה כאילו
"אולם התפילות" שלנו היה אש לבנה. מכל מקום זאת ידוע לכל שמידת בינה עובד עבודה זרה' .וכן איתא (עיין שם ה:).
מלא עד אפס מקום בשבועות מבט נוסף על האולם והנה הוא כל המתגאה אין אני והוא יכולין לדור
ובחודשים האחרונים .דמעות מבחין ברבבות דפי תפילה ומידת מלכות היא בחינת 'אמא ובתה',
וגם זאת ידוע ומפורסם שמידת בינה בכפיפה אחת.
כמים נשפכו ,פרקי תהילים הבוקעים מן הארץ .אותיות
נאמרו בכוונה עצומה ,וכלל בוערות ,מלאכים שנוצרו נקראת 'מי' משום דקיימא לשאלה מי היא. ועל פי הנ"ל יובן ענין מימרא זו אל
הקהילה התאחדה בזעקה אחת מתיבות התפילה. וידוע רבקה היא בחינת מלכות כדאיתא הפסוק 'ויהיו חיי שרה' ,דאמרו חז"ל (עיין
לפני כסא הכבוד .והנה ,גזרה והתפילות ,ספוגות הן בדמע, ברכות יח' :).צדיקים במיתתן קרויים חיים',
עלינו מידת הדין ,והמכה הקשה עשירות בכוונה, מלאות
בפרדס ערך רבקה עי"ש ,נמצא שרבקה
נחתה בלבבות. בכמיהה .זה מבקש שידוך לבנו, היא בחינת בת לבינה הנקראת מי. אבל הרשעים אפילו בחייהם קרויים
במצבים כאלו ,נשאלת השאלה וזה מעתיר עבור נחת ,ריבונו זהו הפירוש 'ואומר בת מי את' היינו מתים .כלומר שבחינת חיים שייך רק
בקול דממה דקה :היכן עומדות של עולם .השלישי מתחנן על שהודיע לה וגילה לה הסוד שהיא בת אצל צדיקים.
כל אותן התפילות? נפשו לארוכה ומרפא -והרביעי ואם כן ,כאן בשרה דכתיב בה 'ויהו
למדנו מרבותינו כי אף תפילה מבקש להארת עיניים בתורתו. מי ,היינו שהיא בחינת מלכות בת בינה
מבלי משים ניגב המסייר את הנקרא 'מי' דקיימא לשאלה ,וזהו הפירוש חיי שרה' ,כלומר שצדקת היתה ,שהרי
אינה חוזרת ריקם .שום דמעה
אינה אובדת .בשעת מיצר עיניו .כמה תפילות ,בכמה רגש 'ואשאל אותה' ,פירוש 'ואשאל' היינו בחינת החיים שייך רק אצל הצדיקים .על
וצער ,כשעיניו של אדם כלות וצער יהודי עמוס חלל האולם, מידת הבינה דקיימא לשאלה .פירוש זה הביא הזוה"ק' ,מאן דאיהו זעיר איהו
לתשועת ה' ,נוצר קשר מלא אוי טאטע... רב' ,כלומר שמחמת ענותנותה זכתה
אחר ששבעו עיניו מראות ,סימן 'ואשאל אותה ואומר בת מי את' ,ר"ל
קרבה וזעקה בין הנשמה לצדקותה ולהכלל בבחינת החיים.
לבוראה ,והתיבות הבוערות לשני המלאכים שניצבו לימינו מה שאמרתי לה 'בת מי את' אינו לשון
שנלחשו בבכי מקבלות מקום ולשמאלו על רצונו להתקדם שאלה ,רק כוונתי היה 'ואשאל' ,היינו (אמרי אש)
של כבוד בגנזי מרומים .אלא לאולם הבא. מידת הבינה דקיימא לשאלה ,ולגלות לה
שלעתים ,גזרת מלך נסתרת כהרף עין פרחו השלושה אל
הסוד שהיא 'בת מי – דקיימא לשאלה'
לימוד תורה
היא ,ואין אתנו יודע כיצד מחסן ענק ,שמיליוני משטחים
ניצבו בו כבמסדר .מלגזות כנ"ל ,ודו"ק היטיב והבן כי עת לקצר. גר ותושב אנכי עמכם (כג ,ד).
מנהיג הבורא את עולמו ובאיזה
אופן מתקבלים הרחמים. הובילו חבילות חבילות ,קבוצה (דברי ישראל) ופירש רש"י 'גר מארץ אחרת ונתישבתי
אחרת של מלאכים פתחה
אך דווקא מתוך החושך העמוק עמכם' .יש לרמז 'אנכי' היינו התורה
והניסיון הכבד ,נדרשת מאיתנו
את האריזות ,שלפו קופסאות
קטנות יותר ,עטפו בחן ,רשמו
התפילה להצלחה כידוע (תנחומא בראשית ,א) ,והתורה היא
עבודה מרוממת ונשגבת :לא כתובת מען והוסיפו מכתב 'גר מארץ אחרת' היינו מעולם עליון
לעזוב את הקשר .לא לתת ויאמר אליהם אל תאחרו אותי וה' הצליח
ברכה מלא בחסד וברחמים. דרכי (כד ,נו). ונתיישבה עמנו ,וצריך לקיים 'ואהבתם
לשטיפת הדמעות לכבות את "אולם הישועות!" הכריז השלט
אש האמונה. את הגר' (דברים י ,יט) כמובן( .דברי ישראל)
האדיר ,וקול התכונה הדהד בין וכי מה ענין לבל יאחרו אותו מחמת
חיזוקינו בשעה זו הוא במילוי הקירות.
"אולם ההודיה" מתוך קבלת הצלחת דרכו .הלא בנוהג שבעולם מחמת תורה עם חסד
"כאן" ,הסביר המלאך" ,נמצאים
עול מלכות שמיים באהבה, כל הישועות והברכות שיישלחו
הצלחת הענין אדרבה יוסיפו לשמוח.
בהכנעה ובדומיה קדושה מתוך אלא הפירוש 'וה' הצליח דרכי' ,שהקב"ה ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני
התפילות תמורת למטה
אמונה שאין רע יורד מלמעלה הרותחות" .האדם בן האנוש מיהר את דרכי בקפיצת הארץ( ,שם ,מב) צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם (כד,
והכל טוב .וכפי שאמר הרה"צ התהלך בין הארגזים וליבו 'ואבוא היום אל העין' [וברש"י] 'היום כא – כב).
רבי שלמה צבי בהספדו, נפעם .כל כך הרבה טוב ,כל כל
בתעצומות נפש בלתי נתפסות: הרבה שפע עומד לרדת לעולם! יצאתי והיום באתי' ,ואם ה' חפץ למהר פירש רש"י' ,בקע רמז לשקלי ישראל
"אני מבקש להודות לרבש"ע בני ,חיי ,מזוני ,נשיאות חן, הדבר במוקדם ,למה אתם תאחרו אותי. בקע לגולגולת ,ושני צמידים רמז לשני
על המתנה הנפלאה שהעניק זיווגים הגונים ,נחת רוח ,טעם וזהו גם שם בכתוב 'ואבוא היום אל העין לוחות מצומדות ,עשרה זהב משקלם רמז
לי למשך שלוש ומחצה שנים". בלימוד .אח! איזה כוח יש להם ואומר ה' וגו' אם ישך נא מצליח דרכי לעשרה הדברות שבהן' .ויש לבאר ,דכל
להודות ולשבח על האמונה לתפילות...
הטהורה שבנו ,ועל שזכינו ומכאן -אל האולם השלישי... אשר אנכי הולך עליה וגו' ,הנה אנכי דבר צריך להיעשות על פי דין התורה,
כי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א להפתעתו של האיש ,החדר ניצב' וגו' ,ר"ל אם באתי היום אל העין וכן על פי אמונה פשוטה דהכל הוא
מראה לנו ארחות חיים של הבא דווקא היה גדול ומרווח בקפיצת הארץ הרי ישך מצליח וממהר מאת השי"ת והוא המנהיג את העולם
צידוק הדין בלב תמים ,מתוך יותר ,אולם למרבה הפלא - דרכי אשר אני הולך .אם כן תמהר נא קל ומשגיח עליו ,דהיא היסוד לעבודת
ציפייה ואמונה שלמה שמהרה רק מלאך בודד ישב שם ,נוגה
וחסר מעש ,ליד שולחן ריק. הגומר עלי להשלים זה הבנין( .אמרי שאול) התפילה ,וכן מתוך גמילות חסדים כי
יבולע המוות לנצח ,ומחה ה'
דמעה מעל כל פנים ,אמן. והשקט ,השקט ששרר באולם (ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)
א
לפרסום והנצחותyt5055660@gmail.com | 03-5055660 :
בשבילי ההלכה
הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א
מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה
הפסקה לדברים שבקדושה באמצע שמונה עשרה (י)
א .באמצע תפילת שמונה עשרה אינו פוסק לא לקדיש ולא לקדושהא ,אלא כשמגיע אמירת דברים שבקדושה (המפורטים
להלן) ישתוק ויכוון למה שאומר ש"צ ויהא כעונהב.
ב .ואלו הן הדברים שבקדושה ששותק באמצע שמו"ע בכדי לצאת ידי חובתו –
א .בקדיש -אמן יש"ר עד יתברך (ויתברך בכלל)ג ,ולא יפסיק לאמן דואמרו אמן .
ד
ב .ברכו – מברכו את ה' המבורך עד אחר שהציבור עונים ברוך ה' המבורך לעולם ועדה.
ג .קדושה -לפסוקים קדוש ,ברוך ,ימלוךו.
ד .מודים – לא ישתוק בכדי לשמוע ,אלא כשיגיע הש"צ למודים ישחה עם הציבור [שלא יראה ככופר למי שהציבור
מודים לו] ,ודוקא אם הוא באמצע הברכה אבל אם הוא בתחילת הברכה או בסופה לא ישחה ,שאין שוחין בתחילת
ברכה או בסופה אלא באבות ובהודאהז.
ה .ברכת כהנים – מיברכךח שהוא תחילת ברכת כהנים עד שלום שהוא סיום הברכהט.
יאמר עד עלמיא וישתוק כי יש מח' אם (שם) כתבו ומ"מ נהגו העם לשתוק ולשמוע א .ברכות (כא ):דכו"ע (לקדושה) מיהת מפסק
חייב לומר כל הנוסח של יתברך עכ"ל ,אבל וגדול המנהג. לא פסיק ,איבעיא להו מהו להפסיק ליהא
כאן דשותק ושומע דהוי כעונה ראוי לשתוק ולהלכה למעשה פסק השו"ע (סי' ק"ד ס"ז) שמו הגדול מבורך ,כי אתא רב דימי אמר
עד דאמירן בעלמא לצאת ידי כולם עכ"ל, שישתוק ויכוון למה שהציבור אומרים, רב יהודה ור"ש תלמידי דרבי יוחנן אמרי
ונראה מדבריו דס"ל בדעת השו"ע דמדינא ונחלקו האחרונים בדעתו ,דעת הבה"ל (ד"ה לכל אין מפסיקין חוץ מן יהא שמו הגדול
ס"ל דשומע לא נחשב לאומר ממש ,וכשיטת ויהא כעונה) דהשו"ע לא הכריע דשומע לא מבורך שאפילו עוסק במעשה מרכבה פוסק,
שו"ע הרב וסיעתו (כנ"ל הערה ב') ,דאי ס"ל נחשב לאומר בפיו ,ורק כאן לגבי דברים ולית הלכתא כותיה עכ"ד הגמרא ,והגם
דהדבר אינו מוכרע ומה שמפסיקים אינו שבקדושה הכריע להקל מחמת המנהג, דלמסקנא מסקינן שאין מפסיקין לאיש"ר
אלא מחמת המנהג ,הבו דלא לוסיף עלה]. אמנם דעת שו"ע הרב (ס"ה) בדעת השו"ע באמצע שמו"ע ,למדנו מכאן גודל מעלת
דהכי קיי"ל דשומע לא נחשב לאומר בפיו, עניית איש"ר דרבי יוחנן הוי סבר דמפסיקין
ד .אם כי לגבי ק"ש מפסיק בכדי לענות אמן
וז"ל ואעפ"כ אין בזה משום הפסק תפלה כיון אפי באמצע ק"ש.
זה ,כמבואר במג"א (סי' ס"ו ס"ק ו') מ"מ אינו
עיקר כמו איש"ר ובאמצע שמו"ע לא ישתוק שאין מוציא בפיו ,וכן מבואר להדיא בערוך ב .בדין זה נחלקו הראשונים דעת רש"י (סוכה
בשביל זה ,וכן משמעות המג"א (סי' ק"ד ס"ק השולחן (סי"ג) ,וכן נראה דס"ל להמחה"ש לח :ד"ה הוא) וז"ל וכן למתפללין בציבור וש"צ
ז'). [ראה להלן הערה ג']. אומר קדושה או איש"ר ישתקו בתפילתן
והנפ"ק להלכה אם במוצ"ש יהיה מותר וישמעו בכוונה והרי הן כעונין וכשיגמור
ה .כ"כ המ"ב (ס"ק כ"ו) ושו"ע הרב (ס"ה)
להפסיק באמצע שמו"ע לכוון ולצאת בהבדלה הקדושה יחזרו לתפילתן ,וכן יסד רב יהודאי
דמפסיק גם לברכו ,ובערוך השולחן (סי' ק"ד
וכיו"ב ,דלדעת המ"ב וסיעתו אסור דהלא גאון בעל הלכות גדולות עכ"ל ,אמנם תוס'
סי"ג) כתב דישתוק עד לאחר עניית הציבור (ברכות כא :ד"ה עד) הביאו דברי ר"ת ור"י
ברוך ה' המבורך וכו'. לדעת הרבה מן הראשונים חשיב כעונה ממש
והוי הפסק באמצע התפילה ,אבל לדעת שו"ע דפליגי ארש"י וס"ל דאדרבא אי שומע כעונה
ו .הנה לגבי הפסקה באמצע ק"ש וברכותיה הרב וסיעתו קיי"ל כמ"ד דלא חשיב שאומר הוי הפסקה אם שותק ,ויסוד פלוגתתם בגדר
כתב המג"א (סי' ס"ו ס"ק ו') דאינו מפסיק כי בפיו ובשעת הצורך אפשר להקל בזה. שומע כעונה שיוצא י"ח האם נחשב שהוא
אם לקדוש וברוך שהם עיקר הקדושה ,אבל בעצמו אומר ,או שאינו נחשב אלא לשומע
אנן קיי"ל כמוש"כ הרב בסידורו דגם ימלוך ג .כתב המג"א (ס"ק ז') בשם הבה"ג וכדאמרינן ונתחדש שגם השומע יוצא י"ח ,ודעת ר"ת
הוא מעיקר הקדושה ,ושפיר דמי לשתוק גם ויתברך הדר לצלותיה ,ומסיק המג"א ועיין ור"י שנחשב לעונה ממש ,והרי הוא כמפסיק
לאמירת ימלוך. סי' ס"ו (ס"ק ו') ,ובביאור כוונתו נראה באמצע שמו"ע לומר דברים אחרים שאינם
דבסימן ס"ו מביא מחלוקת הפוסקים אם מנוסח התפילה ,ודעת רש"י וסיעתו שאינו
ז .שו"ע (סי' ק"ט ס"א) ,ובמ"ב (שם). חייב לומר כל הנוסח של יתברך ,ולזה לגבי מדין עונה אלא מדין שומע ולא נחשב
ח .אבל לא יפסיק לשמוע ברכת אשר קדשנו ק"ש וברכותיה קיי"ל שלא לענות כי אם עד שהפסיק לדברים אחרים[ ,והתוס' שם כתבו
בקדושתו של אהרן ,כיון שאין הישראל צריך עלמיא ,והו"ה להפסקה באמצע שמו"ע שלא דגם לדעת רש"י לכתחילה אין לעשות כן
לצאת י"ח בברכה זו ,ופשוט. יפסיק אלא עד עלמיא ,וכ"כ המ"ב (ס"ק כ"ז) דענייה חשיבא טפי הידור מצוה ,ויתכן דכ"ז
ט .שו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' כ"א סוס"ק כתב דיפסוק עד יתברך( ,ומש"כ בשעה"צ ס"ק י"ד הוא דוקא לרש"י דס"ל דלא חשיב לעונה,
ב') ,וכ"כ בח"ה (סי' כ' אות כ"ב)[ ,וע"ש שכתב דמקור הדברים מכנה"ג לא מצאתי שם ,ול"י למה לא אבל לר"ת ור"י דחשיב לעונה שמיעה חשיבא
דנראה בפשיטות דאם הוא עומד בתפילתו כתב דזה כוונת המג"א). לענייה ממש ,ונמצא דלרש"י יש הידור שלא
אצל כותל מזרח שהוא אחורי כהנים הוא והנה דעת שו"ע הרב (סי' ס"ו ס"ה) דתיבת לצאת י"ח בקידוש וכיו"ב דענייה חשיבא
רשאי ומחוייב לילך משם ולעמוד לפני יתברך מכלל איש"ר ומפסיקין לה בק"ש טפי ,ולדעת ר"ת שמיעה וענייה חדא היא,
הכהנים דהליכה לצורך הזה לא הוי הפסק וברכותיה ,והו"ה להפסקה בשמו"ע ששותק ואכמ"ל].
ע"ש ,ודבריו אלו סותרים למש"כ הוא עצמו עד לאחר יתברך[ ,ולפי"ז צ"ע מש"כ (ס"ה) ובראשונים מצינו מבוכה כמאן קיי"ל דהרא"ש
בח"ד (שם) דאינו רשאי לזוז ממקומו ולבא וז"ל וכשמגיע הש"ץ ליתברך וישתבח (ברכות פ"ג סי' י"ח) הביא ב' הדעות ולא הכריע,
לפני הכהנים וצ"ע בזה] ,וכ"כ באז נדברו חוזר הוא לתפילתו ,ומשמע דאינו מפסיק ונמשך אחריו הטור (סי' ק"ד) ,ובדרכי משה
(חי"א סי' מ"ח) ,ובחי"ב (סי' כ"ח) ושם חידש לשמיעת יתברך ,ויתכן דלזה הוסיף שו"ע (ס"א) הביא דברי האגור (סי' קמ"ט) דקיבל
דגם להפוסקים דס"ל שאין מפסיקין לקדיש הרב תיבת וישתבח לבאר דמש"כ הבה"ג מרבותיו חכמי אשכנז שנוהגים שלא לשתוק,
וקדושה ה"מ במקום שצריך לומר ואז נחשבת וכדאמרינן ויתברך הדר לצלותיה ,הכוונה והר"ן (סוכה יט ):כתב שדברי רש"י עיקר הן
שמיתו שאומר בפיו ונחשב להפסקה ,אבל מלאחר אמירת יתברך ודו"ק בזה]. להלכה ,אבל הרבנו יונה (יג ):כתב שאין לנו
ברכת כהנים מדינא אין צריך כי אם לשמוע [ודבר חידוש כתב מחצית השקל בביאור כח להכריע ביניהם ודעבד כמר עבד ודעבד
שפיר דמי להפסיק. דברי המג"א (שם) במקום שפוסק לאיש"ר כמר עבד ובלבד שיכוון לבו לשמים ,והתוס'
ב
מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א פרפראות משולחן גבוה בשבילי רבוה"ק
הרב שמואל קרימלובסקי
רבו ,כשולחן הערוך ומוכן לסעודה .ולפי אברהם גאל את המערה כשתיקן ההשפעות המוכנות להשפעה על כלל ישראל
שהייתה מידתו כן לעשות תוספת בהשקאה,
עשה הסימן שהנערה שיאמר לה 'השקיני', חטא עץ הדעת נתתי כסף השדה קח ממני .יש לרמז .דידוע מדת הטוב להטיב אלא
ותוסיף משלה להשקות גם הגמלים ,אותה ויקם שדה עפרון וגו' השדה והמערה אשר בו המניעה היא מצד המקבל .כמו שפירשנו בכללים .גמירי מן שמיא מיהב
יהבי כ"ט אך המניעה משקל לא שקלי היינו מקבל אין עי"ש .זה שהוא
(חיי שרה תשפ"ב) הוכחת לעבדך ליצחק. וכל העץ אשר בשדה וגו' ,לאברהם למקנה מרומז בכאן .נתתי כסף אך קח ממני היה כלי ראוי לקבל כנ"ל והבן.
לעיני בני חת וגו' ,ויקם השדה והמערה אשר בו (דברי ישראל – פרשת חיי שרה)
חודש כסליו לאברהם לאחזת קבר וגו' (כג יז-כ) .יש לדקדק,
שבתחילה הזכיר 'השדה והמערה' וגם 'וכל השפעה ממעשה קטן
העץ אשר בשדה' ,ואילו בסוף לא הזכיר אלא
בכסליו מתבטלים הקליפות, 'ויקם השדה והמערה' וגו' ,ולא הזכיר 'עץ'. יש פעמים שאדם נמצא בצרה בקושי והוא מחדש לעצמו פתרון
ובחנוכה נשלם התיקון הנעשה ויבואר ,בהקדים הא דאשכחן ב' חטאים שיש
הורי הדבר ידוע ופשוט שהכל בידי שמים ולפיכך הוא בא לסדר
דבריו לפני בורא עולם שיושיע אותו ויצליח את דרכו ,וכשהוא
בראש השנה בהם עונש וכפרה לדורות .הראשון במכירת מכין עצמו לתפילה הוא משנן לעצמו שהכל בידי שמים ורק בידי
יוסף שמביאים ע"ז כפרה בשעיר חטאת של שמים ואין מי שיעזור ואין מי שיוכל לעזור אם לא יהיה הרצון
צירוף שם הוי"ה בכסליו יוצא מר"ת של 'וירא כך מאת ה' ואילו כאשר יהיה הרצון כך אין מי שיוכל למנוע ובזה
יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד קרבנות הנשיאים ,וכמו כן חטא העגל יש לה
הוא מכין את עצמו להתפלל מקירות לבו ויודע שהכל תלוי בו ואז
ויאמרו אבל כבד זה למצרים' (בראשית נ ,יא). כפרה לדורות כדכתיב 'וביום פקדי ופקדתי מתגנבת לליבו מחשבה אכן ה' יכול אך מי אמר שאכן הוא רוצה
נראה לרמז שצירופי ג' החדשים שבתחילת עליהם חטאתם' [וכן פרה אדומה היא כפרה לתת לי ,ובאיזה מעשה אוכל לגרום ולהיות בטוח שאכן הוא רוצה,
השנה מרמזים על ענין אחד ,צירוף חודש על חטא העגל כמ"ש רש"י בשם ר' משה ובא רבינו ללמדו שהשי"ת רוצה תמיד ויותר מזה השפע מוכן ורק
תשרי יוצא מס"ת של 'ויראו אותה שרי פרעה' הדרשן] והיינו משום שחברו כל השבטים צריך להושיט יד וליטלו.
(שם יב ,טו) ,וצירוף חודש חשון מר"ת של 'ודבש לחטא .אבל לגבי חטא עץ הדעת שהיה
חטא כללי [שאדם וחוה היו כל העולם] ,לא השפעות קדושה
היום הזה ה' אלקיך מצוך' וגו' (דברים כו ,טו).
נגזר עונש וכפרה לדורות ,הגם שנגזר מיתה ויש פעמים שאדם רוצה להתקדש בקדושה של מעלה ושיתקיים בו
דהנה יסד ה' בעולמו שבתשרי ביום בריאת לדורות ,לא נזכר שבא ענין זה בתורת עונש הפסוק ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש והוא בא להתחזק
העולם הוא דן את כל באי עולם וישראל, על החטא ,אלא שהמציאות של חטא עץ בתורה ומעשים טובים ולעשות עצמו מכון לקדושה ואת לבו כעין
והמקטרגים [-שרי פרעה] תובעים כביכול בית מקדש מעט שתשרה בו השכינה ,ובא יצר הרע לרפות את ידיו
הדעת הפכה את האדם מחי לעולם לבן מות, ולומר לו שאף אם יתאמץ להכין עצמו לא יהיה בזה תועלת כי איך
מה' ,שמחמת העוונות יימסרו ישראל תחת ולא בתורת עונש .והטעם הוא לפי המבואר קדושה גדולה ועצומה תוכל לשרות בתוך גוף שפל ועכור ובפרט
ממשלתם .וע"י תקיעת שופר עומד הקב"ה במדרש (ב"ר יד ו) ,שאברהם אבינו לא נברא כאשר מזכיר לו עוונותיו ,אך בא רבינו ללמדו שאין הדבר כן אלא
מכסא דין ויושב על כסא רחמים ,והדינים לפני אדם הראשון ,משום שאמר הקב"ה, השי"ת מכין לו שפע קדושה אף קודם שביקש ומיד כשיעשה כלי
מתהפכים לרחמים ,וזה הרמז בצירוף חשון שאם יחטא אדה"ר ,יבוא אברהם ויתקן יקדשו אותו מלמעלה.
'ודבש היום הזה ה'' ,דתיבת 'ודבש' שייכת החטא .ומיושב לפי זה ,שאין צריך עונש
לכתוב הקודם [שלשון הכתוב שם 'ארץ זבת לעשות נחת רוח לבורא ית"ש
וכפרה לדורות על חטא עץ הדעת ,שאברהם
חלב ודבש ,היום הזה ה' אלקיך מצוך' וגו'], כבר תיקן החטא. ויש מי שרוצה לעבוד את השי"ת ובחר לעצמו את דרך האהבה
והיינו לחודש תשרי שלפני חשון ,כי כוח שיראה את גדולת ה' ותתעצם בלבו ההשתוקקות והרצון להתקרב
הדבש הוא שהנופל לתוכו 'מתהפך' להיות ויש לומר שמערת המכפלה יש בה בחינת אליו והוא מתבונן בחסדי ה' המרובים שעושה איתו בכל זמן ובכל
דבש כמוהו ,ולמרות קטרוגי 'שרי פרעה' ,גוזר גן עדן ,שכיון שאדם הראשון מת ונתכפר לו עת והוא רוצה אף הוא לעשות נחת רוח לשי"ת כפי יכלתו הדל,
עוונו ,שב למקומו שהיה בתחילה בגן עדן ,וכן ולפעמים נכנס בליבו עצת היצר הרע שלוחש לו באזנו ואומר וכי
עלינו השי"ת שנה טובה ומתוקה. אתה חשוב בעיני ה' שיסתכל במצוותיך לשאוב מהם נחת רוח ומה
מבואר בזוהר (זו"ח רות צו ,בראשית נז) שמערת
אולם בכסליו מתגלית בחינה למעלה מזו - לך מתאמץ לתת מעצמך בשבילו ,ובא רבינו ללמד את גודל חסדי
המכפלה היא סמוך לגן עדן. ה' עלינו איך שאף לפני שאדם ביקש את צרכיו כבר מוכן הכל
'וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד
ומעתה יובן שלכן השתדל אברהם בגאולת מלמעלה ומיד כשיעשה כלי לקחת יקבל את מה שהכינו לו.
ויאמרו אבל כבד זה למצרים' ,דאיתא (סוטה
אתרא קדישא הדין ,אחר שנודע שתפקידו
יג ).שכשעלה יוסף הצדיק עם אחיו ממצרים השפע יורד ללא השתהות
לתקן החטא ,על ידי שנעשה קנין בגן העדן,
לארץ כנען לקבור את יעקב אבינו ע"ה ,כיון
יוכל לתקן את העץ הדעת שם .ובזה יבואר מה ויש מי שרוצה ללכת בדרך היראה שמתוך יראת העונש יהיה מוכן
שראו כתר יוסף תלוי בארון יעקב ,בני עשו ועומד להיות זריז בעבודתו וכשיזכיר את יום הדין הממשמש ובא
שמתחילה הזכיר העץ 'ויקם שדה העפרון וגו'
ובני ישמעאל ובני קטורה נטלו כתריהם שצריך לתת דין וחשבון ביום פקודתו על מה שעשה ופעל בעוה"ז,
וכל העץ' ,לרמוז לעץ הדעת ,שקנאו אברהם
ותלאום בארונו של יעקב .והרמז שבחודש זה יעורר אותו שלא לעבור על מצות ה' וכשהוא מעורר את עצמו
לתקנו .ומיד שקנאו ותיקן את החטא ,כתוב באופן הזה יכול ליכנס בלבו מחשבה שיוכל להיות לו תי' להתנצל
כסלו ,בכח אורם של ימי החנוכה החלין בו ,אף
'ויקם השדה' וגו' ,ולא נזכר העץ ,שכבר נתקן. על מעשיו ולומר שלא התאמץ כראוי לשמור על עצמו כי ראה את
ניטל כוחם וממשלתם של פרעה ושריו לגמרי,
(מלוה מלכה ,חיי שרה -קאזמיר פולין ,תשעה) עצמו שמעשיו דלים ורקים ובמילא לא יוכל לקדש עצמו כראוי ,ובא
ומלכות הקדושה של ישראל גוברת עליהם. רבינו לומר לו שאין מחשבה זו נכונה כי אין הדבר כך כלל אלא שפע
וכפי שהיה בניצחון על מלכות יון בחודש כסלו
'מסרת טמאים ביד טהורים' ,שחזרה המלכות אליעזר הוסיף על השקאת תורת הקדושה מוכן משמים להיות נשפע לדרי העולם ומיד כשהיה עושה
מצוות ומעשים טובים היה בא אליו שפע קדושה גדול.
לישראל. רבו ,כרבקה
וזהו דאיתא בספרים שב'זאת חנוכה' הוא גמר
הכנת כלים לקבל את השפע
הנה הסימן שעשה אליעזר שהנערה שתאמר
התיקון של ראש השנה ,שמתברר לכל כוחות 'שתה וגם לגמליך אשקה' היא הראויה ויש מי שבא לעבוד את ה' בתמימות ופשטות כשמצד אחד אינו
רוצה לחיות כבהמה שאינה מכרת את בוראה ואינו רוצה לרדוף
הטומאה ,שנמסרו ביד טהורים לגמרי .וזהו להיכנס בביתו של אברהם ,עשה אליעזר על אחר אכילה ושתיה ושאר עניני גשמיות אלא רצונו להתקדש,
בכח 'כתרו של יוסף' -קדושת היסוד .ולכן דעת עצמו ,ולא אמר לו אברהם לעשות כן, ומצד שני אינו מחפש השגות גבוהות וכוונות ויחודים והוא
כשבאו מלכות יון לגזור על המילה לעקור כדמשמע מפשטות לשון הכתוב ,ולכאורה מאמין במה שאמרו חז"ל אדם מקדש עצמו מלמטה מקדשים אותו
קדושת היסוד מישראל ,נחלו מפלה ונמסרו מהיכן עלה ברעיוניו לעשות הסימן באופן זה מלמעלה ,אלא שאח"כ מתחכם עליו יצה"ר ואומר לו הרי אין לך
הטמאים ביד הטהורים .וזהו דאיתא (סוטה דווקא. שם וידיעה בייחודים ואיך תוכל לפתוח את שערי הקדושה שתבא
שם) 'ל"ו כתרים נתלו בארונו של יעקב' -לאור אליך מלמעלה ,ובא רבינו לנחמו ולומר לו שהשערים כבר פתוחים
ונראה לומר ,שאליעזר הלך בזה הסימן לפי והשפע יורד ורק נחסר כלי המעשה ומיד יזכה לקדושה עליונה.
הארת הקדושה מל"ו נרות חנוכה ,אי אפשר דרכו ושיטתו תמיד ,שעליו אמרו חז"ל שהיה
לעקור אור קדושת היסוד מבני ישראל לעולם, הנה למדת שמה שכתב כאן רבינו הוא מעט המכיל את המרובה,
'דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים' ,דולה שיש בזה עדוד ונחמה למי שנדמה לו שהקושי בעבודת ה' הוא
וכל מלכי הקליפות נמוגים ומתבטלים מפניה. 'ומשקה' ,היינו שלא היה מסתפק בהעברת למשלה מכוחו ,וגם סותם הפתח שלא יהיה תירוץ שגם למי
(לחיים אחר שחרית ראש חודש כסלו וקידושא רבא דברי רבו כהוויתן ,אלא היה שומע ומוסיף שהעצלות גוברת עליו ,ונתינת כח וחיזוק למי שהיאוש מנסה
פרשת תולדות תשפ"ב) בהרחבת הביאור לשבר אוזן הבריות בתורת לגבור עליו כל אחד לפי דרכו ולפי ענינו.
ג
בשבילי הפרשה
הרב יעקב שלמה שיינברגר
מֶל ֶך ְ
'מִנְחָה' -מֻג ֶ ּׁשֶת ל ַ ּ
ההסבר המופלא של קדושי עליון לטעם שנקרא שמה תפילת מנחה • כשהאדם עוזב את עסקיו באמצע היום הרי זה כדורון
ומתנה למלך • האנחה של היהודי הפשוט שבוקעת רקיעים ומרעישה עולמות • מסירות הנפש לתפילה במניין שעלתה הון רב
לאיש העסקים • מאמר מקיף על עת הרצון של תפילת המנחה • ו ַי ֵ ּצ ֵא יִצְחָק ל ָׂשוּחַ ב ַ ּ ָ
ּׂשדֶה
ודורון למלך ,יש לבאר את סגולתה המיוחדת של תפילת מנחה. עת רצון והמתקת הדינים
קבלת התפילה בשעה זו ,וזאת על פי יסוד נפלא השלמה מופלאה לעניין זה מצינו בדברי הרה"ק
המובא בספר שיחת חולין של תלמידי חכמים (אות
חז"ל במסכת ברכות (ו ,ב) מזהירים את האדם
בעל קדושת לוי זי"ע המבאר בפרשתנו שתפילת לעולם יהא זהיר בתפילת המנחה שהרי אליהו
א') שם מסופר כי הגאון רבי אברהם בנימין קלוגר המנחה קרויה כך משום שהיא בחינת מתנה הנביא לא נענה כי אם בתפילת המנחה .על
זצ"ל שאל את אביו הגה"ק רבי שלמה קלוגר זי"ע ודורון להשם יתברך .בבוקר אנו מתפללים דברים אלו מאיר הרשב"א בתשובותיו (חלק
ה סימן א) וכותב כי שעת מנחה היא עת מרוצה
בימים ,וכמו שיש עתים מרוצים בשנה כעשרת
ימי תשובה ,כך גם בשעות היום עת המנחה היא
תפילת מנחה שעלתה שמונים אלף לירות שעת רצון קדושה ומיוחדת.
הוראה לדורות על כוחה של מסירות נפש לתפילת מנחה סיפר הגה"צ רבי בטעם הדבר שתפילה זו חשובה ויקרה כל כך
מסביר רבינו הטור (או"ח סימן רלב) בטעם הדבר
יהודה צדקה זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף .מעשה ביהודי עשיר וירא שמים שתפילה זו חשובה ויקרה כל כך מסביר רבינו
בשם 'פלטי' שעלה מטורקיה והחזיק בבעלותו בית חרושת גדול לחוטים שבו הטור (או"ח סימן רלב) כי תפילת מנחה דורשת
העסיק מאות פועלים .פעם אחת עמד לסגור את חנותו כדי ללכת להתפלל טרחה ויגיעה יתירה משאר תפילות .הרי תפילת
מנחה בציבור ובאותו רגע ממש נכנס לחנות סוחר גדול שביקש להזמין קרון שחרית מתפלל האדם מיד בקומו בבוקר ,וערבית
מלא חוטים בשווי של שמונים אלף לירות. היא בסוף היום אחר שכבר גמר כל עסקיו .אולם
זמן תפילת מנחה חל באמצע היום ואז על האדם
מר פלטי הודיע לו כי כעת הוא חייב לגשת לתפילת מנחה .הסוחר הגיב בכעס להתפנות ולעזוב כל עסקיו ולהתפלל ,וכיון
שהוא זקוק לסחורה בדחיפות לשעתיים הקרובות ,ואם בעל המקום לא ימכור שלפום צערא אגרא לכך גורם בזה שיהיה אז עת
לו עכשיו הוא יפנה מיד לרכוש את הסחורה במקום אחר .במקום להסס ענה רצון ,והנזהר בה שכרו גדול מאוד.
לו מר פלטי שעיקר העיקרים אצלו הוא תפילת מנחה ועל כן הוא ילך להתפלל על כך מוסיף בספר נטעי אשל (להגה"צ רבי שמואל
והסוחר יוכל לעשות כרצונו .ואכן אותו סוחר פנה ורכש את הסחורה אצל אהרן לידר זצ"ל) שעל פי יסוד זה יובן היטב מה
שכתבו בספרים שזמן מנחה הוא עת התגברות
מתחרים. מידת הגבורה ועל ידי תפילת מנחה ממתיקים
כאשר סיפר מר פלטי את העובדה הזו לרב צדקה הוא סיים בחיוך ואמר שאמנם אותה .הטעם הוא משום שכאשר האדם פועל
הוא הפסיד עסקה בשווי שמונים אלף לירות ,אך עצם הידיעה שתפילת המנחה נגד טבעו ומתגבר על עצמו להתפלל אף באמצע
זמן עסקיו ,הרי שעל ידי כך הוא ממשיך שפע
שלו הייתה שווה סכום עתק שכזה משמחת אותו לכל ימי חייו .הרי את הכסף
והשעה נעשית שעת רצון ,וכפי שכתבו בספרים
הוא לא ייקח עמו לקבר ,אך את תפילת המנחה המסורה הזו שהייתה שווה הון הקדושים (ראה בספר אגרא דפירקא אות כב ועוד)
רב הוא ייקח עמו לעולם הבא. שבכל פעולה שאדם עושה נגד הטבע ושובר את
בכך קיים אותו יהודי הלכה למעשה את מאמר התנא הוי מחשב הפסד מצווה מידותיו הוא גורם שיהיה עת רצון.
כנגד שכרה. דורון ומתנה למלך מלכי המלכים
בפרשתנו פרשת חיי שרה מעידה התורה
הקדושה על תפילתו של יצחק באומרה וַ ּיֵ ֵצא
להגיד לו חוות דעתו בעניין אמירת לשם יחוד. שחרית כדי להודות להשם על שהחזיר לנו את ׂשּוח ַּב ָּׂש ֶדה ִל ְפנֹות ָע ֶרב (בראשית כד ,סג),
יִ ְצ ָחק ָל ַ
בתשובתו הסביר לו אביו בדרך משל על אדם הנשמה ועל שאר הטובות שנתן לנו ,וכן בערב ומפסוק זה למדו חז"ל שיצחק אבינו תיקן את
שמוביל מתנה נכבדה למלך ומתיירא פן יגנבוהו אנו מתפללים ומפקידים את נשמתנו בידו תפילת המנחה .האחרונים עמדו על כך שיש
ממנו בדרך ,אז העצה היא כי בכל מקום בואו כחוב המוטל עלינו .אולם תפילת מנחה נערכת להבין מאיזה טעם נקראת תפילה זו בשם מנחה
יכריז ויודיע כי המתנה ההיא תובל שי למלך ,ואז באמצע היום כאשר אין אנו מחויבים בנתינה ולא נקראה על שם הצהריים או הערב ,וכפי
יראו ויפחדו לגנוב אותה ממנו פן יתחייבו למלך. מסוימת ולכן היא נחשבת כמתנה ונדבה להשם שהעירו על כך התוספות במסכת פסחים (קז א).
והנמשל מובן שזהו עניין אמירת לשם יחוד בפה יתברך וכשמה כן היא מנחה .ומעשה אבות סימן
בספר החיים לאחיו של המהר"ל זצ"ל מבואר
מלא ,שעל ידי זה יפוצו כל המקטרגים והמסטינים לבנים שכשם שיצחק אבינו הגיש מתנה להשם
יסוד נפלא בזה .הנה יצחק אבינו נעשה על ידי
ינוסו מפניו ,וביאר בזה את הפסוק (תהלים מה ,ב)
בתפילתו אף אנו הולכים בדרכיו ומגישים
מעשה העקידה לעולה תמימה קדושה להשם,
ָר ַחׁש ִל ִּבי ָּד ָבר טֹוב וירא אנכי מפני המקטרגים בתפילה זו דורון ומתנה.
והיות שכל המקריב קרבן עולה צריך להביא עמו
ולכן אומר ָאנִ י ַמ ֲע ַׂשי ְל ֶמ ֶלְך ,ואז לשוני עט סופר גם קרבן מנחה על כן תיקן יצחק אבינו תפילה
מהיר ואין שום שטן כנגדי[ .ומביא שם ,שהחסיד סגולה מופלאה נגד המקטרגים זו כביכול כמנחה להשם יתברך על עצמו שהרי
רבי עזריאל לעוין מבראדי זצ"ל כשהיה קודם על פי האמור שתפילת מנחה נחשבת כמתנה הוא היה הקרבן ,ומשום כך נקבע שמה לדורות
ד
ראש השנה אצל הרה"ק רבי יהושע מבעלזא
בשבילי חודש כסליו זי"ע הגיד לו המאמר הנ"ל בשם הגה"ק רבי
שלמה קלוגר זי"ע ,ואחר כך בראש השנה
הרב ש.ב.מרקסון קודם התקיעות קרא הרה"ק מבעלזא את
רבי עזריאל הנ"ל ,וציוה עליו להגיד לו עוד
שגב מעלתו של ראש חודש כסליו הפעם המאמר ההוא וקלסיה מאוד ,ואחר כך
התחיל לתקוע].
לאור יסוד זה מתבארים הדברים היטב גם
רעש גדול בשמים לעניין תפילת המנחה .מאחר שתפילה זו
אם כל ראש חודש הוא יום מועד ,יום של סליחה ומחילה ,ויום של כפרת עוון ומחילת פשע ,על אחת כמה היא מעצם מהותה בחינת מתנה ודורון למלך
וכמה ראש חודש כסליו ,אשר כפי המובא מפי ספרים וסופרים ,הוא בבחינה של יום כיפור ,יום המיוחד מלכי המלכים ,הרי ששמה ומהותה מכריזים
ביותר לתשובה וסליחה וכפרה. עליה כי היא שי המוגש למלך ,וממילא אין
ומעשה היה בהרה"ק המגיד מטשערנוביל זי"ע ,שכאשר הקיץ משנתו בראש חודש כסליו ,סיפר שהיה יכולים המקטרגים להתקרב לתפילה זו,
בעולם העליון וראה שם רעש גדול ,וכששאל מה היום מיומיים ,ענוהו שראש חודש כסליו הוא בבחינת יום והיא מתקבלת לרצון לפני אדון הכל ללא
הכפורים ,והוא יום מחילה סליחה וכפרה לישראל ,והטעם לכך ,לפי שבחנוכה הוא גמר החתימה לטובה, שום פגע ומסטין רע.
וההארה מתחילה כבר מתחילת החודש.
מקור קדום לדבר נמצא כבר לפני מאות בשנים .וכך מובא בנ"ך 'אגודת שמואל' שנדפס בשנת תנ"ט ע"י האנחה של היהודי הפשוט שבוקעת
רבי שמואל ב"ר משה דלוגאטש שליקט ואסף מספרים ישנים .בתוך דברי רש"י על נביא ירמיהו -על הפסוק רקיעים
הכותב את נבואתו של ירמיהו אל תלמידו ברוך בן נריה ,המצווהו לכתוב את מגילת איכה ואומר לו (ירמיה
את ַב ְּמ ִג ָּלה ֲא ֶׁשר ָּכ ַת ְב ָּת ִמ ִּפי ֶאת ִּד ְב ֵרי ה' ְּב ָא ְזנֵ י ָה ָעם ֵּבית ה' ְּביֹום צֹום וגו'ַּ ,בח ֶֹדׁש
את ַא ָּתה וְ ָק ָר ָ
"ּוב ָ
לו ,ו-ט)ָ : ערכה של תפילת המנחה עולה ומתייקר
ירּוׁש ִָלם" -הוא מביא הג"ה ָ הּודה ִּב
ירּוׁש ִָלם וְ ָכל ָה ָעם ַה ָּב ִאים ֵמ ָע ֵרי יְ ָ ָ ַה ְּת ִׁש ִעי ָק ְראּו צֹום ִל ְפנֵ י ה' ָּכל ָה ָעם ִּב שבעתיים בדורותינו שהם עקבתא דמשיחא.
דר"ע מאת רבינו עובדיה המכונה בתואר 'הנביא' (ר' אהרן מרכוס בספר 'קסת הסופר' משער שמדובר באחד מתלמידי רבי מסופר (הובא מפי ספרים וסופרים פר' עקב הע' טו) .כי
יוסף קולון -המהרי"ק ,אולם אין לכך סימוכין) ,שכותב כדלהלן" :ביום צום" זה ראש חודש כסליו ,והוא יום סליחה הרה"ח רבי דוד סטפנסקי ז"ל למד בבחרותו
כיום כיפור ,והוא ירח תשיעי לירחים .וכל חטאים שאדם עובר מר"ח ניסן עד תשרי מוחלים לו ביום כיופר בישיבה באירופה ונסע פעם לראות את פני
כשעושה תשובה ,וכשלא עושה תשובה ,ממתינין עד ר"ח כסליו שהוא ארבעים יום כנגד מ' יום של קבלת מרן הגה"צ החפץ חיים זצ"ל .בשל טלטולי
הלוחות והם ט' חדשים ,ועל זה נאמר "הרה עמל"( .מובא ב'דרשות חתם סופר' הספד פרשת ויצא תקע"ז ,סידור 'ליקוטי הדרכים ויגיעת הדרך שכח להתפלל תפילת
צבי' ועוד). מנחה .כשנכנס אל החפץ חיים הסביר לו
אמנם בסדר הדורות (אלף הרביעי ג"א שכ"א) מביא רבי יחיאל היילפרין זצ"ל דברים אלו ,ותמה על כך ,שהרי הגאון באריכות כי בעבר כאשר העולם
אינם ארבעים יום אלא קרוב לנ' יום .אולם כבר ביארו בדבריו של הג"ה דרבינו עובדיה ,שממתינים היה מלא בתלמידי חכמים יראים ושלמים
מהושענא רבא ולא מיו"כ ,וכך נמצא שאכן מדובר בארבעים יום. לא ניכר כל כך החיסרון אם אדם החסיר
אגב ,יש שכתבו כי כוונתו לומר שכל חודש כסליו נמשך אחר הימים הנוראים ,עד יום זאת חנוכה שאז הוא פעם אחת את תפילתו ולא עוד אלא שהיו
גמר החתימה ,ועד לאותו יום נשגב ונעלה יכול כל יהודי לשוב בתשובה ולבטל את גזר דינו ולהמתיקו. בודקים בשמים כל תפילה ותפילה אם
ויצויין כי רמז נאה מובא בשם הגרי"ח זוננפלד זצ"ל שהביא מקור לכך שבזאת חנוכה הוא גמר החתימה, נאמרה בכוונה שלמה .אך בזמננו כאשר
מדברי הגמרא במסכת ב"ק (קיב ):שנותנים לבעל חוב תשעים יום ,ואז כותבים אדרכתא על נכסיו .הרי בני העלייה מועטים התייקרה הסחורה עד
שמאריכים לשלם את החובות עד תשעים יום .והנה מראש השנה עד זאת חנוכה הם תשעים יום (מובא בספר מאוד ואם אדם שוכח אפילו תפילת מנחה
נועם שבת עמ' רצה). אחת הרי גדול החיסרון לאין שיעור ,ואף
אין בודקים בשמים כל כך את איכות הכוונה
וכך כותב הרה"ק מטשורטקוב זצ"ל (גנזי ישראל חנוכה תרצ"ב) שנוהגים העולם לברך איש את רעהו בימי
החנוכה בגמר טוב ,כי בחנוכה הוא הגמר .ובזה יובן מה שנתגלה להרה"ק מטשערנוביל שר"ח כסליו הוא יום משום שכל תפילה יקרה מפנינים.
סליחה וכפרה ,יען שחנוכה הוא הגמר ,וההארה מתחילה כבר מתחילת החודש. יתרה מזו מקובל ממרן הבעל שם טוב הקדוש
ומדי דברנו בענין שייכותם של הימים הנוראים לחודש כסליו ולימי החנוכה ,מתאים להביא גם את דברי זי"ע שתפילת מנחה של יהודי פשוט בוקעת
קדשו של הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעז'יבוז זי"ע ,שאמר כי השבועות בהם אנו קוראים את הפרשיות וישב רקיעים .בספר הקדוש מגן אברהם להרה"ק
מקץ ויגש ,שמתחילים ממחצית כסליו ועד תחילת טבת ,הם בבחינת ראש השנה ,יום הכיפורים ,סוכות. מטריסק זי"ע (פרשת בלק) מובא בשם אביו
והרמז לכך ,כי בהפטרת וישב נאמר (עמוס ג ,ו) "אם יתקע שופר בעיר" -רמז לראש השנה ,בפרשת מקץ הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל זי"ע שאמר
(בראשית מא ,ט) "את חטאי אני מזכיר היום" -רמז ליום הכיפורים ,ובהפטרת ויגש (יחזקאל לז ,יז) "והיו לאחדים בשם הבעש"ט כי אותו אדם המוטרד
בידך" -רמז לארבעת המינים. בעסקיו כל היום בשווקים וברחובות וכמעט
שוכח שיש בורא עולם ,ורק כאשר מגיע זמן
בחודש כסליו מתגלה אור הגנוז תפילת מנחה הוא מתעורר ונאנח בלבו על
בבני יששכר (מאמרי חודש כסלו מאמר א) כתב ,שבחודש זה מאיר האור הגנוז שנגנז בתורה .והנה כתב הרוקח שבילה את יומו בהבלי העולם והוא רץ מיד
(סי' רכה) שעל כן נתקנו ל"ו נרות כנגד ל"ו 'אור' ו'נר' ו'מאורות' שנזכרו בתורה ,והם רומזים על האור הגנוז לסמטה צדדית ומתפלל מנחה הגם שאינו
ששימש ל"ו שעות לאדם הראשון ואח"כ נגנז ונתכסה בתורה .ועל כן שם החודש שמאיר בו הארה מן האור מבין כלל מה הוא מדבר ,הרי שהדבר חשוב
הגנוז המכוסה בתורה ,נקרא 'כסלו' ' -כס לו' ,לפי שבחודש זה מתגלה הארה מכיסוי ל"ו אור ונר ומאורות, ויקר מאוד לפני הבורא יתברך והאנחה שלו
ומצורף לאור הזה 'טבת' ,כי שמו של חודש טבת רומז להתגלות בחינת ה'טוב' ,הוא אור הגנוז הנקרא 'טוב'. בוקעת רקיעים.
[ראה עוד מה שכתב הרה"ק רבי אברהם אייגר זצ"ל בשבט מיהודה (פרשת תולדות תרס"ו בסעודה שניה) בענין
הפטרת "מחר חודש" ששייכת היא במיוחד לער"ח כסליו שמזלו קשת ,ואזי הזמן מיוחד לבטל את כוחם של סמיכת גאולה לתפילה בעקבתא
עשיו וישמעאל בכח התורה והתפילה שנקראים "בחרבי ובקשתי"]. דמשיחא
ונסיים עם מה שכתב הרה"ק רבי יצחק מנחם מאלכסנדר זיע"א הי"ד בספרו 'עקידת יצחק' ,רמז על גמר ימי
הדין עם תום שלושת חודשי תשרי חשון כסליו ,בפסוק "ויהי כמשלוש חודשים" .וזה לשונו :איתא שימי ונחתום יריעה מפוארת זו בדברים נפלאים
חנוכה המה הגמר דין ,וזה מרמז הכתוב (בראשית לח ,כד) "וַ יְ ִהי ְּכ ִמ ְׁשֹלׁש ֳח ָד ִׁשים" -היינו כשעברו הימים שבין המובאים בספר דברי ישראל לרביה"ק זי"ע
ראש השנה לחנוכה ,השלושה חודשים תשרי חשון כסליו ,ויש קטרוג ח"ו במרומים. (כללי אורייתא אות ל') המאיר את מאמר חז"ל
לעולם יהיה זהיר בתפילת המנחה (ברכות ו ,ב)
"זנְ ָתה ָּת ָמר" -יהּודה ֵלאמֹר" -ביהודה יש אותיות הוי"ה ברוך הוא ,כלומר שהמקטרג אמר להשי"ת ָ "וַ ּיֻ ַּגד ִל ָ
"הּנֵ ה ָה ָרה ִל ְזנּונִ ים" -בבחינת 'והרה ישראל שדמתה לתמר ,הגם שעושים מצות ומעשים טובים אף על פי כן ִ באור יקרות השייך במיוחד לתקופתנו.
עמל וילד שקר' (תהלים ז ,טו) בפניות ומצוות אנשים מלומדה ,והיינו הגם שבימים הנוראים עשו תשובה ,אבל הנה דורנו זה דור עקבתא דמשיחא נמשל
יאּוה
ָ הֹוצ
הּודה ִ ֹאמר יְ ָ
כאשר עברו הימים הנוראים כבר עזבו אותך ,וניצחו ח"ו המקטרגים ונגזרה הגזירה " -וַ ּי ֶ לעת ערב שהוא זמן מנחה של שית אלפי
וְ ִת ָּׂש ֵרף" חס ושלום. שנין בעולם ,ועל כן בימים אלו העיקר
ֹאמר ַה ֶּכר
מּוצאת וְ ִהיא ָׁש ְל ָחה וגו' ְל ִאיׁש ֲא ֶׁשר ֵא ֶּלה ּלֹו ָאנ ִֹכי ָה ָרה" -היינו לבחינת אנוכי ה' אלוקיך" .וַ ּת ֶ ֵ "הוא ִ הוא להתחזק בעבודת התפילה .וזהו הרמז
ילים וְ ַה ַּמ ֶּטה ָה ֵא ֶּלה" -ראה נא שישראל מקיימים אפילו מצות דרבנןְ .ל ִמי ַהח ֶֹת ֶמת נָ א ְל ִמי ַהח ֶֹת ֶמת וְ ַה ְּפ ִת ִ הפנימי בדברי חז"ל שעל האדם להיות זהיר
ילים מרמז למצוות ציצית ,הכנף מרמז למצוות נר חנוכה ,הפך שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדולְ ,ו ַה ְּפ ִת ִ ביותר בתפילת המנחה ,שכן אנו נמצאים
פתיל תכלתְ ,ו ַה ַּמ ֶּטה בגימטריא מזוזה ,והיינו כדאיתא נר חנוכה בשמאל מזוזה בימין ובעל הבית באמצע בעת המנחה של העולם .הרי שעל ידי
ֹאמר ָצ ְד ָקה ִמ ֶּמּנִ י" -השי"ת אומר שהכל הוא ממני ,שמקיימים המצות לשם הּודה וַ ּי ֶ
מתעטף בטליתו" .וַ ּיַ ֵּכר יְ ָ התחזקות בתפילה זו בעת ערב ,נזכה לסמוך
"צ ְד ָקה ִמ ֶּמּנִ י" ,וזוכה הסניגור ומתבטלים הגזירות הרעות ויוצא הפסק דין לטובה ,אמן כן השם יתברך ,וזהו ָ את הגאולה לתפילה ולקרב את ביאת משיח
יהי רצון. צדקנו במהרה בימינו.
ה
הספד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א במסע ההלוויה
הכאב גדול מאוד ,קשה להאריך בדיבור ,בכל זאת נאמר
דברי הספד קצרים על נפש נקי וצדיק אשר עזב אותנו
לאנחות.
למרות גילך הצעיר מאוד ,כבן שלש שנים בסך הכל,
כבר ניכרו בך מידותיך הטובות ,כל השיח והשיג שלך
היה מרומם וגבוה יותר מכפי שנותיך ,ראו עליך שיש לך
נשמה גבוהה.
זכית להסתלק מן העולם בזמן מיוחד ,בפניא דמעלי
שבתא .נשמתך היקרה עולה לשמים מלווה בהרבה
זכויות ,בזכותך התחזקו הרבה מאנ"ש שי' להקדים
זמן קבלת שבת קודש ,באותו זמן שבו עלתה נשמתך
השמימה .בזכותך התחזקו הרבה מאנ"ש שי' בעמוד
התפלה ,נזדככת ביסורים קשים ומרים והציבור הרבה
בתפלה לרפואתך מתוך אמונה גדולה בכח התפלה ,ואכן
ראינו במוחש כיצד התפלות הועילו להקל את הקושי
מעל לדרך הטבע ,הרופאים אמרו כל הזמן לבני המשפחה
שאין להם מושג מה אנחנו עושים ,אבל כדאי שנמשיך
לעשות את מה שאנחנו עושים כי זה מחולל פלאים,
כאילו מלאך מיוחד שומר על הילד כל הזמן .אנחנו נמשיך
ארכיון מודז'ץ הרשי לרנר
בשלנו בפעולות הרפואיות הטבעיות -אמרו הרופאים -
ואתם תמשיכו בשלכם בפעולותיכם מעל לדרך הטבע .הרופא שטיפל בך אמר לי בעצמו,
כי הטיפול הראשון שעברת שהיה אמור לארוך בין 10ל 12שעות ,ארך במפתיע בסך הכל
כארבע וחצי שעות .וגם לגבי הטיפול השני ,הופתעו הרופאים לגלות כי במקום מסוים
המצב בפועל היה הרבה יותר טוב מכפי שהראו הצילומים ,כאילו יד נעלמה העלימה משם
את כל הממצאים הבעייתיים ,ועל אף שהרופא אינו שומר תורה ומצוות לע"ע ,בכל זאת
היתה לו התחזקות גדולה באמונה .כל ההתחזקות הזאת נזקפת לזכותך.
יש חשיבות מיוחדת בהדגשת הדברים ,כדי למנוע רפיון ח"ו ,אמנם ציפינו שהתוצאה
הסופית תהיה אחרת ,אך עלינו לקבל דין שמים באהבה ,ולהבין כי התפלות פעלו בדרך
אחרת מכפי שציפינו ורצינו ,מלבד מה שפעלו פעולות נשגבות בעולמות העליונים ,ואין
אתנו יודע עד מה.
למעשה ילד יהודי טהור שלא טעם טעם חטא אינו זקוק לשום זכויות ,כמבואר בדברי
חז"ל מעלת הבל פיהם של תשב"ר ,אבל נשמתך הגדולה נשלחה מן השמים עבורנו ,עבור
בני המשפחה ,עבור כל קהל אנ"ש ,עבור כלל ישראל ,כדי לחזק אותנו באמונה ,בתפלה,
בקבלות טובות ,התחזקות בשמירת שבת קודש ,וכל שאר הדברים הטובים שהתחזקנו
בהם בגרמתך ,ויש לך חלק גדול בהם .כה צעיר היית מחד גיסא ,אך מה רבו זכויותיך מאידך
גיסא.
יעזור השי"ת שבמהרה יקוים בנו 'בלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים' ,ונאמר
אמן.
ו
מרכז מוסדות מודז'יץ בארה"ק
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אללי על נפש עוללי
המומים וכואבים עד דכדוכה של נפש ,על פטירתו ברכות בשנים של
ישראל דן טאוב
נפש נקי וצדיק ,ילד שעשועים ,זך וטהור ,בנן של קדושים
ז"ל
נו"נ לרבוה"ק מצוקי ארץ לבית מודז'יץ אלכסנדר ולעלוב
בן שיבדלחט"א מורינו הרה"צ
שליט"א שלמה צבי הירש רבי
בנו חביבו של
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
שעלה ונתעלה לגנזי מרומים מתוך יסורים קשים ומרים
בפניא דמעלי שבתא י"ט חשון תשפ"ז
והובא למנוחת עולמים במוצאי יום מנוחה
סמוך ונראה לציון רבינו הק' בעל ה"נחלת דן" זי"ע
בחלקת רבוה"ק מול מקום המקדש בהר הזיתים
בלב נשבר שולחים את תנחומינו הכנים כלפי אביו
שליט"א ולכל בני המשפחה הרוממה מורינו הרה"צ שלמה צבי הירש
הרופא לשבורי לב יחבש לעצבותם ,ובנחמת ציון וירושלים תנוחמו
אוי נא לנו כי בעוונתינו לקינו
הנהלת המוסדות רבנן ותלמידהון
יושבים שבעה :רח' עלי הכהן 9ירושלים עד שב"ק פר' חיי שרה
זמני ניחום :לפנה"צ ,12.00-14.00אחה"צ ערב 17.00-22.00
זמני תפילות :שחרית ,8.30מנחה ,14.00מעריב 19.00
ז
בשבילי הזמן
אברהם מן ההר הרב ישעי' רטייזר
ראיתי אתכם ע ֵת ס ְפוֹד וְע ֵת רְקוֹד
רבי שמואל בר נחמן פתח (תהלים קכא)
בעירו באותו יום שהתקימה שמחת הנישואין, הבהרה והתנצלות :בזמנים שמתרחשים בהם
שיר למעלות אשא עיני אל ההרים, והזמין לשם את כל תלמידי החכמים שבעיר צרות ומאורעות קשים ח"ו לבני ישראל – לא
אשא עיני אל ההורים למלפני ואת כל נכבדי ופרנסי העיר .ושם במעמד זה תקפץ – אין אנשים פשוטים יכולים לפתוח את
ולמעבדני -לרבותי המלמדים אותי הציע הגאון ר' וואלף את חקירתו החדשה האם פיהם כלל ,אלא רק הדבר מסור לרועי ישראל,
דרכי התורה ,להמדריכים אותי כתיבה נחשבת כדיבור או לא .נתאר לעצמינו, הצדיקים עיני העדה ,הם אשר יורו כדת מה
חתונה של בחור ,אמנם מדובר ברבי עקיבא לעשות ,במה צריך להתחזק ,או שאולי יש כאן
בעבודת השם בשמירת מצותיו ית'.
איגר ,אבל בכל זאת באותה עת הוא היה בסך בכלל ענין שמימי גבוה מעל גבוה שאינו קשור
(עץ יוסף) הכל בחור ,ואנשים בעיר אחרת ,חשובים אלינו כלל .אך בכל זאת מותר לנו להתבונן בענין
מאין יבוא עזרי -כך חשב יעקב ונכבדים ,מתאספים במטרה לשמוח את שמחת כללי ,שבמהותו נוגע תמיד ,אלא שבזמן צרה ח"ו
בבורחו מפני עשו ללבן -אליעזר החתן החשוב הנמצא בעיר אחרת. הענין בולט ביותר ,ולא באנו לומר שזה הענין
שצריך להתחזק בו ,ולא להטיף מוסר ח"ו ,אלא
בשעה שהלך להביא את רבקה מה להתבונן בעצם הדבר.
כתיב ביה ויקח העבד עשרה גמלים השתתפות בשמחת חברי
וגו' ואני לא נזם אחד ולא צמיד וכהיום ,כמעט שההשתתפות בשמחות הפכה
אחים לצרה
אחד. למעין מעמסה על המשתתפים .לפעמים כל
החשבון הוא רק :אם אפגוש את בעל השמחה בני ישראל הנם רחמנים בני רחמנים ,וכאשר
רבי חנינא אמר גדוד שלחו -ערום אחר כך מה אומר לו ,ואיך אתרץ את עצמי ,ואם מתרגשת על יהודי צרה ח"ו מתגלה בצורה
בלא דבר שלחו אביו ,למהר לשלחו יש לאדם סיבה שאינו יכול להשתתף – מתגנב מופלאה האחדות והאחוה הקיים בין בני ישראל.
מפני עשו( .יפה תואר) ללבו יותר מקורטוב של אנחת רווחה על כך כשמיד נחלצים כולם לעזרה ,המשפחה
שיש לו תירוץ מספיק טוב להגיד לפלוני מדוע הקרובה ,הקהילה ,השכונה וכל הסביבה,
רבי יהושע בן לוי אמר שילח עמו לא היה בשמחה .וכי זו היא צורתה הנכונה של ובכלל כל כלל ישראל מטה כתף תומכת,
אלא שעמד עשו ונטלה ממנו, השתתפות בשמחות? מין דבר הנעשה באין מי בעזרה ממשית ,מי בתפילות ותחנונים,
אונים ובחוסר ברירה מחמת חוסר נעימות. או סתם כך בהשתתפות מעומק הלב .ראינו
חזר ואמר מה אנא מובד סברי מן בריי
בשבועות האחרונים כמה ספרי תהילים
חס ושלום לית אנא מובד סברי מן אולי עם ירידת הדורות המתמשכת והבלתי
נאמרו ,כמה קבלות טובות התקבלו ,כמה
בריי אלא עזרי מעם ה', פוסקת ה"י ,יבוא יבוא יום שטמטום הלב יהיה
פעולות שונות נעשו ,כמה צער עמוק ואמיתי
גדול כל כך עד שגם אבא של החתן ישתתף
אל יתן למוט רגלך אל ינום שומרך, עבר כל אחד .אכן "מי כעמך ישראל" ,כולם
בשמחת נישואי בנו רק מתוך שיקול של "מה
מאוחדים ותומכים בלב ונפש.
הנה לא ינום ולא יישן וגו' ה' ישמרך אומר לבני החתן כשאפגוש אותו מחר ,מדוע
מכל רע מעשו ומלבן ,ישמור את לא הייתי בחתונה" ...לעת עתה ,כשנותר עדיין
קורטוב של שפיות בעולם ,מבין כל אחד ,וכי אחים לשמחה
נפשך ממלאך המות ,ה' ישמר
אני משתתף בשביל בני? זוהי שמחתי שלי. והשאלה הנשאלת היא ,מדוע צריכים לחכות לעת
צאתך ובואך ,ויצא יעקב( .מדרש רבה יהודי שבנו מתחתן הוא הוא הבעל שמחה. צרה ח"ו כדי שתתגלה אחדות מפעימה זו .מדוע
בראשית סח,ב) אבא אינו משתתף בחתונת אחיו מחמת חוסר כאשר מתרחשת ח"ו טרגדיה בבית יהודי ,הדבר
נעימות ,אלא מכיון שהוא חלק מהדבר .שמחה קורע נתחים מלבבות כל סובביו ,אך כשיהודי
ראיתי אתכם של אחיו ,שמחה של אביו ,היא שמחתו שלו. שומע שלפלוני נולד בן ,אין לבו מתמלא בשמחה
כשישבתם בשלוה אין קץ .מדוע כששומעים שפלוני חולה רח"ל
ראיתי אתכם שמחה אמיתית בשמחת חברים ומתייסר ביסורים נכמרים לבבות כל קרוביו
ומכריו ,וכששומעים שהוא מצליח ב"ה וחייו
בהיוודע המחלה ובדיוק כך צריכה להיות ההשתתפות בשמחתו של
מתנהלים על מי מנוחות אין זה מרגש יותר
ידיד .שמחתו של ידידי היא שמחתי שלי .שמח
ראיתי אתכם אני שברוך ד' ידידי זכה לשמחה זו .אני מודה
מדאי.
כשחשבתם שהנה מה יהיה כאן ומהלל להשי"ת .ואני רק מצפה לרגע שיודיע יתכן שניתן לבאר כל מיני הסברים
הכל קורס לכולם היכן ומתי תתקיים השמחה כדי שאוכל פסיכולוגיים אך ודאי שבסוף התשובה תהיה
להשתתף בה בכל לב ונפש .הלא שמחתי שלי שזוהי עצת היצר ,שאינו מסוגל לאפשר את
ראיתי אתכם האחדות והאחוה בין בני ישראל.
היא .חברי מהשטיבעל עושה היום שמחה .הקלה
כשחישבתם מה הולך לקרות בפרשתינו פירש רש"י עה"פ ויהיו חיי שרה
היא בעיניך .לצערינו ,כמו בעניינים רבים ,אין
ראיתי אתכם אנו משקיעים מספיק ברגשי הלב ,ועושים את וגו'" ,בת ק' כבת כ' וכו'" ,ומתאמרא בשם
כשניסיתם ראשית כל לעצור הכל בחיצוניות ,רק את הפעולות הגשמיות צדיקים שפירשו באופן זה ,כי בתהילים פרק
ולשאול -מה חובתי אנו עושים ,בלי חיבור של לב ונפש ,ועם ק' הוא "מזמור לתודה " ,ופרק כ' הוא "יענך
ירידת הדורות והתעממות הרגשות הטבעיים ד' ביום צרה" ,ועל היהודי לדאוג שיהיה תמיד
ראיתי אתכם הפנימיים ,נשארנו במצב שכזה ,שאין מספיק בת ק' כבת כ' ,שה"מזמור לתודה "יהיה כמו
כשהבנתם שאמונה זה לא רק לומר רגשות השתתפות בשמחה של ידידים וחברים, ה"יענך ד' ביום צרה" ,אותם הרגשות ותחושות
ורק ההשתתפות הגופנית קיימת ,מובן אם כן המתגלות בעת צרה צריכים לנבוע ולהתעורר
ראיתי אתכם שהאדם אינו מרגיש שום חשק ורצון להתאמץ בעת שמחה.
כשידעתם לנסוך בכולם בטחון ולעשות דבר שאין לו עמו שום הרגש וחיבור,
ראיתי אתכם ושש הוא על כל תירוץ להתחמק ממטלה זו. חתונת רבי עקיבא אייגר
לדעת היכן הקו עד כאן אני ,מכאן מן הראוי להחזיר עטרה ליושנה ,ולשוב לעורר כמה מפליא הדבר ,שחילופי התשובות הידועות
אנו בידי האבא הגדול שממנו הכל רגשי הלב של השתתפות אמיתית עם החבר בשו"ת רעק"א בענין אי אמרינן כתיבה כדיבור
מתוך שמחה וטוב לבב ולא רק בעידן עקתא, או לא בין הגרע"א לדודו הגאון ר' וואלף איגר
ראיתי אתכם אלא גם בעידן חדותא. זצוק"ל ,התחילו – כפי שכתב הגאון ר' וואלף
בהכרה עמוקה שהוא לבדו מנהל ירחם השי"ת שלא ישמע עוד שוד ושבר איגר בעצמו בתחילת התשובה – כאשר רבי
הכי טוב ואין ממה לחשוש בגבולינו .ונזכה להשתתף עם חברנו תמיד עקיבא איגר זי"ע התחתן עם אשת נעוריו,
ראיתי מדוע דוקא -וירא אליו ה' מתוך שמחה וטוב לבב. ודודו ר' וואלף – שנבצר ממנו לנסוע ולהשתתף
(מעובד ע"פ דברי א"מ שליט"א) בגופו בשמחת נישואי אחיינו – ערך סעודה
ח
תלמוד תורה "כלל חסידי" ירושלים תובב" א
מלכי ישראל 34טל'02-5812753 :
בס"ד
רם חשון תשפ''ז אגודת ישראל בארץ ישראל
כסא דנחמתא המרכז הארצי
הננו משתתפים באבלם הכבד של תלמידינו היקרים
ברכת תנחומים
והחביבים נטע שעשועים ,בנם של קדושים משתתפים אנו באבל הכבד של קהל עדת ישורון
על פטירתו בקיצור ימים ושנים של
ני''ו כמר שמעון נתן נטע טאוב ע"ה ישראל דן טאוב הילד
כמר אברהם מנחם טאוב ני''ו
נכדו חביבו של יבדלחט"א
ולאביהם הרה''צ מוהר''ר שלמה צבי הירש שליט''א כ"ק מרן אדמו"ר
ולכל המשפחה הרוממה
בפטירתו הטראגית של אחיהם מחמדם ,אשר הזדכך ממודז'יץ שליט"א
בייסורים קשים ומרים ,נפש נקי וצדיק חבר מועצת גדולי התורה
ז''ל כמר ישראל דן
המתקריא על שמו של כקש''ת מרן הרה''ק בעל ה'נחלת דן' זי''ע
שליט"א ובן הרה"צ רבי שלמה צבי הירש
נכד יקיר לצדיקי עליון לבית מודזיץ אלכסנדר לעלוב מביעים אנו בזה את תנחומינו
ולמעלה בקודש זי''ע לכל המשפחה החשובה והנכבדה
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא ולכל קהל חסידות מודז'יץ המעטירה שיחיו
תוסיפו לדאבה עוד ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו המקום ינחמכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים,
ויהי רצון שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו,
רבנן ותלמידהון ההנהלה ונזכה באלו הימים לתשועת עולמים ,בבוא לציון גואל .
כסא דנחמתא
בס"ד
יחד עם כל בית ישראל ,משתתפים אנו בצערם הנורא והכבד של
קהילת חסידי מודז'יץ המעטירה
ובראשם עטרת תפארת ישראל
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
על השבר אשר פקדו בהלקח הנכד נפש נקי וצדיק לגנזי מרומים
בנש"ק הילד ישראל דן טאוב ז"ל
בן יבדלח"א מורינו
שליט"אשלמה צבי הירש הרה"צ
אוי! מי יתן ראשנו מים ועינינו מקור דמעה ,על נפש עוללייך!
ונעתיר בתפילה לפני רבונו של עולם שיאמר למלאך המשחית הרף!
ומעמקי הלב שולחין אנו את תנחומינו אל המשפחה הרוממה,
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ,ולא תוסיפו
לדאבה עוד
הכואבים ודואבים
ועד הרבנים לעניני צדקה בארה"ק
ט
הרב אפרים מנחם פרלמוטר
אין תפילה שבה ריקם
שיחה מיוחדת ומרוממת עם הגה"צ המקובל
המשפיע הנודע רבי יצחק משה ארלנגר שליט"א,
לאור האסון הנורא שפקד את קהילתנו המעטירה
קבלת הדין באהבה
ביקשנו לשמוע מה היא ההסתכלות הנכונה
על אסון כה נורא ,לאחר שבמשך תקופה
ארוכה כל קהל אנ"ש העתירו לפני ריבון
העולמים ושפכו תפילות בעושר .הכל ייחלו
וקיוו להתבשר בבשורות טובות ומשמחות,
אולם למרבה הצער נהפך לאבל מחולנו .האם
יש ביכולתנו להבין למה קרתה הטרגדיה
ומדוע? מה נדרש מאתנו לעת הזו? ולהיכן
הולכים כל אותם התפילות שנראה לעיני
בשר שלא נענו חלילה?
האמיתי והנכון ביותר ,וזאת היא העבודה כל כך הרבה ייסורים קשים ומרים ,וכשביקש כשקורה אסון שכזה ,תפקידנו הוא לא לשאול
שלנו כאשר מתרחשים עלינו דברים לא לדעת למה זה קרה לו ,שלושת חבריו "ּכי ֹלא שאלות ,וכנאמר בנביא ישעיה (נה ,ח) ִ
טובים שאיננו מבינים למה הם קרו :אנחנו הטובים ,אליפז התימני ,בלדד השוחי ,וצופר יכם ְּד ָר ָכי
יכם וְ ֹלא ַד ְר ֵכ ֶ
בֹות ֶ
בֹותי ַמ ְח ְׁש ֵ
ַמ ְח ְׁש ַ
כמו עפר ואפר ,ולא מבינים חשבונות שמיים. הנעמתי ,שבאו לנחמו על אסונו ,אמרו לו נְ ֻאם ה'" .אין ביכולת יצורי אנוש להבין את
והנה מן הפסוקים באיוב אנו למדים ,שרעיו של תשובות שונות .האחד אמר :אולי חטאת דרכי ה' ואת מעשיו בהנהגתו את עולמו.
איוב לא עשו טוב בנסיונם למצוא את חטאו לפני ה' ,השני אמר :שמא אלו תיקונים שונים והנה זכורני כי בחודש חשון שנת תשנ"ה,
ואשמתו ,כי האמת היא שה' נתן וה' לקח ,ואיננו שהנך נצרך לעבור כדי לזכך את נשמתך. רעש העולם היהודי לנוכח האסון המזעזע עם
יכולים לדעת למה ומדוע .ואע"פ שידועים אולם איוב דחה בארוכה את כל דבריהם ולא חטיפתו של נחשון וקסמן הי"ד ,המוני יהודים
דבריו המפורסמים של הרמב"ם שכותב "ׁש ַמ ְע ִּתי ְכ ֵא ֶּלה
הסכים לקבלם .ואמר להםָ : מהארץ ומהעולם התאחדו בתפילה והתחננו
בהלכות תעניות (פ"א ה"ג)" :אם לא יזעקו ולא רּוח
ַ ַרּבֹות ְמנַ ֲח ֵמי ָע ָמל ֻּכ ְּל ֶכםֲ ,ה ֵקץ ְל ִד ְב ֵרי לפני הקב"ה שיזכה לשוב בשלום ובבריאות
יריעו ,אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע יצָך ִּכי ַת ֲענֶ ה" .וגם חרה אפו על אֹו ַמה ּיַ ְמ ִר ְ איתנה .אולם למרבה הצער הוא נרצח רח"לא.
לנו וצרה זו נקרה נקרית ,הרי זו דרך אכזריות אשר לא מצאו מענה לדבריו ,והרשיעו אותו האב השכול ,ר' יהודה הי"ו ,הפתיע את אנשי
וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים". באמרם כי חטא לאלוקיו. התקשורת שפנו אליו בשאלות של אמונה:
אין בכך כל סתירה ,כי אכן החובה מוטלת ולאחר כל זאת מסופר בפרק ל"ח" :וַ ּיַ ַען ה' כיצד יתכן שכל עם ישראל התפלל והנה זה
עלינו ,לדעת ולהחדיר בעצמנו שהקב"ה שלח ֹאמרִ ,מי ֶזה ַמ ְח ִׁשיְך ֶאת ִאּיֹוב ִמן ַה ְּס ָע ָרה וַ ּי ַ מה שקרה? הדהים אותם ר' יהודה במשנת
לנו את האסון כדי שנתעורר ונתחזק על ידו, ֵע ָצה ְב ִמ ִּלין ְּב ִלי ָד ַעת" .ואז הקב"ה עונה לו על האמונה הטהורה החרותה על לוח לבו ,ואמר:
ולא נחשוב שזהו סתם מקרה .אבל אין זה שאלתו בחמישים שאלות שונות ,שלכאורה "לאבא מותר גם לומר 'לא'!".
אומר שאנחנו אמורים להבין למה זה קרה אין להם כל קשר לשאלה שעליה ביקש לקבל זאת היא הנקודה .אין לנו השגות בכל מה
ומה הסיבה לכך. תשובה ,ובכל זאת תשובה זו היא שנתנה לו שקורה עולם .לא בעולם הנשמות ולא בעולם
מענה והניחה את דעתו. התיקון .דבר אחד אנחנו יודעים :עלינו
"כי אם גילה סודו אל עבדיו" ומה הקב"ה אומר לו :איך ערב ליבך לגשת להתחזק בתורה ובתפילה ובמעש"ט ,ואיננו
"ּכי ֹלא יַ ֲע ֶׂשה ה' ָּד ָבר
הנביא עמוס (ג ,ז) אומרִ : לחקור אחר הנהגתי? איה היית בעת שיסדתי אמורים לשאול שאלות של 'למה' ו'מדוע'.
יאים" .הרי ִּכי ִאם ָּג ָלה סֹודֹו ֶאל ֲע ָב ָדיו ַהּנְ ִב ִ את הארץ? האם ראית לה סמוכות על מה ויתירה מכך ,חוששני גם שזה עלול להיכנס
אפוא כי אכן לנביאים הקב"ה מגלה את דרכיו עומדת? האם תוכל למדוד את ארכה ורחבה? בגדר מה שאמרו חז"ל (חגיגה יא ):שאסור
ומבאר להם את סיבתו בהנהגתו את עולמו, הידעת היכן המקום שתשכון השמש? האם לדרוש ב"מה למעלה מה למטה ,מה לפנים
אך בדור שלנו יש אור מיוחד של אמונה תוכל לקחת את האור ולהביאו אל גבול ומה לאחור" .הקב"ה מצפה מאתנו שנעשה
פשוטה .כן ,אנחנו לא מבינים ,לא יודעים החושך להאיר שם? וכו' וכו'. את מה שביכולתנו ,הן בתפילות וקבלות
למה ומדוע ,אלא פשוט מאמינים בהשי"ת ודווקא השאלות הללו ,הן שהשיבו לו את טובות והן בהשתדלות בענייני רפואה ,אולם
שכל מה שהוא עושה זה לטובה ,מבלי להבין "ל ֵׁש ַמע רוחו .ובפרק מ"ב הוא אומר להשי"תְ : מכאן ואילך ,אחר שכבר נעשה ,הוא ורק הוא
איך וכיצד. א ֶֹזן ְׁש ַמ ְע ִּתיָך וְ ַע ָּתה ֵעינִ י ָר ָא ְתָךַ ,על ֵּכן ֶא ְמ ַאס יודע מה הכי טוב עבורנו ,והטוב בעיניו יעשה.
והרי גם מי שאומר את הסיבה ,באמת הוא וְ נִ ַח ְמ ִּתי ַעל ָע ָפר וָ ֵא ֶפר" .ולא בכדי נבחרה
אינו יודע .ולכן לא לנו להתעסק עם זה. לשון זו לאומרה בתפילת יום כיפור ולבקש "תנחם על עפר ואפר"
ובפרט שהאסון קרה במשפחתו של הרבי ולהתחנן "תנחם על עפר ואפר" ,כי זהו הדבר וכדברים הללו אנו רואים אצל איוב ,שעבר
א .נחשון הי"ד נחטף ע"י מחבלי החמאס ימ"ש שהחזיקו בו כבן ערובה במקום מסתור בכפר ביר נאבאלה הסמוך לרמללה ,והתנו את שחרורו בדרישה נחרצת
לשחרור המוני מחבלים הכלואים בבתי הכלא .המוני יהודים מהארץ ומהעולם התאחדו בתפילה והתחננו לפני הקב"ה שיזכה החטוף לשוב אל משפחתו במהרה.
רחבת הכותל היתה גדושה בעשרות אלפי מתפללים מכל החוגים והעדות .כולם הרבו בתפילות ובקבלות טובות .ואולם למרבה הצער והטרגדיה ,כעבור מספר
ימים ,נחשון נרצח באכזריות ע"י שוביו.
י
דברי חיזוק בחובת השעה שאמר כ"ק אד"ש
בימי השבעה לאחד האברכים שליט"א
בימי ה'שבעה' ,כ"ק אדמו"ר שליט"א נדרש לנושא המעסיק את כל קהל אנ"ש,
ואמר דברים כדרבנות בחובת השעה" :אמנם רבים התפללו תפילות לרוב,
ולבסוף קרה מה שקרה .אך צריכים לדעת שלתפילות שלנו יש השפעה בשמים.
וכזאת ראינו גם בעיני בשר ,כאשר בימי חוה"מ הייתה התעוררות לתפילה
עקב ניתוח שנצרך הילד לעבור .והרופא שאינו חובש כיפה ,ציין לאחר מכן
בהתפעלות ,שהניתוח המורכב נמשך רק 4.5שעות ,במקום 12-13שעות כפי
שתיכנן קודם ,והיה זה קצר ביותר מכפי שיכל לשער.
ויתירה מכך ,כאשר הרופא יצא מחדר הניתוח ובישר שהניתוח הסתיים ,אמר
שהרגיש כמו שיש איזה מלאך שמזיז לו את הידים ומסייע לו במלאכתו .והוסיף
ר' אלימלך זי"ע .אך מאתנו לא דורשים זאת,
עוד" :אני לא יודע מה אתם עושים ,אבל אתם עושם דברים טובים".
אלא להאמין באמונה פשוטה שכל תפילה
עושה רושם ,ואף תפילה אינה שבה ריקם. כך גם היה ביום רביעי האחרון ,לאחר שראו בצילומים שיש חור במעי וחייבים
לנתח ,הציבור נקרא שוב להתפלל .ולאחר הטיפול יצאו הרופאים ואמרו
ומה מתאימים כאן הדברים שכותב הרה"ק
בהתפעלות ששוב ראו שאין כלל חור במעי.
בעל הדגל מחנה אפרים בפרשת כי תצא על
"רּנִ י ֲע ָק ָרה ֹלא יָ ָל ָדה" (ישעיה
הפסוק בהפטרה ָ אלו נקודות קטנות בתוך החשיכה שמראים לנו כי לתפילות הציבור יש
נד ,א) ,שגם אם נראה לעיני בשר שתפילותינו משמעות גדולה ,וצריך להתחזק בזה ,שאדם לא יאמר לעצמו :התפללתי כ"כ
לא נתקבלו בשמים ,עלינו להאמין כי הם
הרבה ,קיבלתי שבת מוקדם ,קיבלתי קבלות טובות ,ושום דבר לא עזר .אלא
אדרבה ,שיידע שהתפילות לא שבים ריקם ,וכל קבלה טובה משפיעה שפע רב,
פועלים .וזה לשונו הקדוש :אמר אא"ז זללה"ה
וגם אם לעינינו זה לא נראה ,עלינו להאמין ולדעת שכל פעולה שלנו עושה
[מרן הבעש"ט הקדוש זי"ע] ,כי כל התפילות
רושם במרומים".
עושים פעולה בעולמות העליונים ולפעמים
בקצה הארץ ,וסמך על פסוק (תהלים יב ,ט)
"כרום זלות לבני אדם" ,אלו דברים שעומדים
ברומו של עולם (ברכות ו ,):שנעשה מזה דברים
נוראים ברומו של עולמות ,ובני אדם סוברים
שלא נתקבלו תפילתן ,לכן מזלזלין בהם ,וזה
"רני עקרה לא ילדה" כנ"ל" ,כי רבים בני
שוממה" ,פירוש ,התפילות אשר אתה סובר
שהם שוממים ,עושים פעולות גדולות יותר
מראייתך הגשמית .עכ"ל.
אכן ,לא קל להתחזק באמונה פשוטה ,אך זה
מה שנדרש מאתנו .וכבר ידוע מאמרו של
הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ זי"ע ,שצריך
הרבה חכמה כדי להיות תמים ,אולם מאידך
מובא בשם הבעש"ט הקדוש זי"ע שאמר על
עצמו "איך בין א נאר און גלייב" [הריני פתי לו ,זה יעזור לחולה אחר ,ואם גם לאחרים לא שליט"א ,וכל החסידים המקושרים שרויים
ומאמין ,ללא שיקולים שכליים]. יעזרו ,הם יקרבו את הגאולה .וכך מלמדת בצער ,וכאשר האדם בצער אזי התפקיד
ואת האמונה הפשוטה הזאת צריך כל אחד אותנו התוה"ק ,שמשה רבינו ע"ה התפלל שלו הוא להתחזק באמונה .אמנם צריך לחזק
להחדיר בעצמו ,ולא רק בו ,אלא גם בבני תקט"ו תפילות ולא נענה ,והקב"ה אמר לו את המשפחה ,צריך לבוא לנחם ולהשתתף
משפחתו .ואם רואה שלא עולה בידו ,כנראה לא להוסיף להתפלל לפניו ,כי אם יוסיף בצערם ,אבל בסופו של דבר התפקיד של
שהוא נצרך לחזק יותר גם את עצמו ,וכפי עוד תפילה אחת ,בקשתו תיענה .הרי אפוא כל אחד הוא לקבל גזר דין שמים באהבה
הביטוי המוכר בעולם הישיבות "אם חסר שגם כל התפילות שהתפלל עד עתה לא ולהתחזק באמונה ובטחון.
בהסברה -חסר בהבנה" .כך גם בעניינינו, היו לחינם ,ויכלו להיענות ,לולא שהקב"ה וזהו יסוד היסודות :אנחנו לא צריך לדעת
כאשר דבר זה יהיה ברור לנו בבירור ,נוכל ציווהו שלא יעשה כן ,כי אין רצונו שיכנס הכל ,לא צריכים להבין למה .וגם כשיש
להחדיר אותנו גם אצל בני משפחתנו. לארץ הקודש. לפעמים נסיונות לחשוב אולי הקב"ה עשה
ולסיום נחזור שוב ונחדד ,שאין סוף ליכולת הגמרא אומרת בכמה מקומות (ברכות נה .ר"ה זאת בגלל סיבה כזאת או אחרת ,עלינו לדעת
של כל אחד ואחד להתחזק באמונה ,ולהאמין טז :ב"ב קסד ,):שאסור לאדם לעשות "עיון כי זאת היא עצת היצר .ומה שנדרש מאתנו
שהקב"ה עושה הכל מתוך אהבה ולטובה. תפילה" ,ומבארים המפרשים (רש"י שם ,רשב"ם הוא כאמור ,להתחזק ולעשות את מה שאנחנו
ובמקום לחשוב למה זה קרה ,צריך כל אחד ב"ב שם) ,שהכוונה היא ,שלאחר שהתפלל דן צריכים לעשות מבלי לשאול שאלות.
לחזק איש את רעהו ולדבר דיבורי אמונה, בליבו שראוי לו שישלם הקב"ה שכרו ויעשה
דיבורים של אהבת ה' וקבלת היסורים צרכיו וישמע תפילתו לפי שהתפלל בכוונה. איך בין א נער און גלייב
באהבה ,ולא לנסות חלילה להבין למה ולמה. ואמנם יש מושג אצל צדיקים שכל התפילות דבר נוסף צריכים אנו לדעת ,כי למרות
ויה"ר שנזכה במהרה שיקויים בנו מקרא שלהם נענים ,וכמו שכתוב בפסוק באיוב שהתפללנו כל כך הרבה תפילות ,ולכאורה
ּומ ָחה שכתוב (ישעיה כה ,ח) ִ
"ּב ַּלע ַה ָּמוֶ ת ָלנֶ ַצח ָ אֹומר וְ יָ ָקם ָלְך" ,וכן אומרים
ֶ (כב ,כח) "וְ ִת ְג ַזר נראה שלא נענינו ,התפילות אינן שבות
ה' ִּד ְמ ָעה ֵמ ַעל ָּכל ָּפנִ ים" בגאולה השלימה בפיוט לר"ה "כי הם בזרוע באו עדיך" ,אך ריקם ולא הלכו לחינם .כל התפילות שלנו
בב"א. אלו מדריגות גבוהות של צדיקים כמו הרבי נמצאות מתחת כסא הכבוד .ואם זה לא עזר
אי
מענדיל קליין
ׁ
ְנ ָש ָמה ׁ
ֶש ֹ ָּנ ַת ּ ָת ָלנ ּו
ְטהו ָרה ִהיא
מסכת חייו האחרונה והמפעימה של בנש"ק
היניק הקטן והטהור ישראל דן טאוב ז"ל
בכל רגע ורגע הייתה :לא לאבד את ההורים ,המלמדים את כולנו פרק חי, בעומדנו תחת רושם האסון הנורא
הבית .לשמור על הילדים שבבית איתן ואמיתי באמונה צרופה בבורא שפקד את משפחת המלכות בפרט ואת
שיישארו איתנים. עולם .כשאנו יוצאים מאותו מפגש ,אנו כלל קהילתנו הקדושה בכלל ,בפטירתו
רבי שלמה צבי מזכיר בהקשר לכך מבינים מעט מזעיר ,מהיכן צמח והתעלה טרם עת של היניק ישראל דן טאוב ז"ל,
את הווארט הידוע מזקנו מרן רבינו שרולי שכזה; "שותא דינוקא בשוקא או שאך בקושי מלאו לו 3שנים ,ישבנו
הקדוש רבי יחזקאל מקאזמיר זיע"א, דאבוה או דאימיה" .ומתוך כך ,האור לשיחה מטלטלת ומרטיטה עם אביו
שהיה נוהג לאחל" :א כשר'ן פורים און הגדול שהם מקרינים נותן להתמודדות הרה"צ רבי שלמה צבי שליט"א .שיחה
א פריילעכן פסח" (פורים כשר ופסח שמח). כולה מבט חדש ומרטיט. שבה נפתחו מעיינות הכאב לצד גילויים
לתמיהת הסובבים אותו ,השיב הרבי ֹ ֹ ׂ מדהימים על נשמה גבוהה וזכה שפקדה
בדברי עומק :פורים יהיה שמח גם כך "על ְשר ּו ִלי ֲאנִ י לא ּדו ֵאג"
ַ את עולמנו לזמן קצר כל כך.
מכוח עצמו ,ופסח יהיה כשר גם כך את החודשים האחרונים של חייו הקצרים השיחה הזו לא הייתה עוד ראיון .היא
בגלל חומרותיו ,ועל אלו אין לנו צורך והמפעימים ,שרולי ז"ל כבר עבר בתוך נקטעה פעם אחר פעם בדמעותיהם
לדאוג ,אך האתגר ו'העבודה' שלנו כותלי בית החולים .אבל האור הגדול של הנוכחים כולו .היו רגעים שבהם
היא שפורים ,עם כל מצוותיו ומנהגיו היינו חייבים לעצור .להמתין דומיה,
יישאר גם כשר וטהור ,ואילו פסח על לתת למוח האנושי המוגבל רגע לקלוט,
כל חומרותיו יישאר גם שמח ...ואכן, להעניק ללב השבור מסוגלות להכיל את
לגבי שרולי לא דאגנו ,ידענו כי נשמתו מה שהאוזניים מתקשות לשמוע.
הטהורה מופקדת בידיים הטובות ביותר מול עינינו על השולחן עומדת דמותו
בשמים ,הדאגה האמיתית והתובענית שובת הלב של שרולי ז"ל .ילד מתוק
שעמדה לפתחינו הייתה לשמור על וחינני ,עם עיניים תכולות ופקחות
המבצר שבבית ,להבטיח שהילדים ופאות מסולסלות ,מראה כובש שאין
ימשיכו לצעוד באמונה צרופה ובשמחה אפשרות לעמוד מולו .וכשאתה שומע
של קבלת עול מלכות שמים באהבה. את העדויות הללו ,אתה מסתכל
ואכן ,זאת הייתה סיעתא דשמיא שאין בתמונה ופשוט לא מצליח להאמין :האם
כדוגמתה ,הגם שלא היה קל כלל שהפיץ וההנהגות המופלאות שהשאיר זהו אותו הילד עליו אנו מדברים? האם
וכלל .ראינו בחוש כיצד כל הילוכם אחריו ממשיכים להאיר לכל מי שהכיר סיפורים כאלה אכן שייכים לילד בן
והליכותיהם ,כל ההתנהלות שלהם אותו .ועל כך מספר רבי שלמה צבי: שלוש ושלושה חודשים?
בתקופה הקשה הזו ,התעלו והגיעו "כאשר שרולי ז"ל נכנס לבית החולים, אלו אינם סיפורים רגילים .זוהי מסכת
למדרגה הרבה יותר גבוהה ובוגרת, והבשורה הקשה נפלה עלינו כרעם ביום חיים של גדלות נפש עצומה ,של
מתוך עוגן של ביטחון ואמונה איתנה. בהיר ,אמרתי לבני הבית את המשפט רגישות עדינה עד דק לצער הזולת ,של
ׂ ֹ ׁ הבא" :על שרולי אני לא דואג .ריבונו נשמה גבוהה שכל מעייניה היו נתונים
ַה ּ ְתכ ּונות ֶשל ְשר ּו ִלי זַ "ל של עולם דואג לו ,אני לא רופא .אני לדבר אחד ויחיד :כיבוד הורים אמיתי,
שרולי ז"ל נולד בחודש אב תשפ"ג, דואג על הילדים שבבית". והדאגה שמא מישהו חלילה יצטער
וניחן בטבעו בשמחת חיים נדירה ,כזו ולא מפני שהדעת יכולה הייתה חלילה בגללה.
שהאירה כל פינה בה צעד .הוא היה להסיח את תשומת הלב משרולי האהוב בסיום אותה שיחה מטלטלת ,הנפש
פוסע לדרכו כשהוא מזמזם לעצמו – פשיטא שלא .אלא משום שהמחשבה נותרה נפעמת .עמדנו חסרי מילים
שירים קטנים בלי הרף .לא דווקא הצלולה והכואבת שעמדה לנגד עינינו מול עוז הרוח וגבורת התעצומות של
בי
ניגונים מוכרים ,אלא ניגונים פנימיים
שפרצו ישירות מעומק ליבו התמים
והטהור.
כך היה באותם ימים ספורים שבהם זכה
לשוב אלינו הבית בערב חג הסוכות.
ביום ראשון של חול המועד סוכות,
יומיים לפני הניתוח אותו הוצרך לעבור,
שרולי ז"ל ,ניגש ונטל ספר תורה מספוג,
ומתוך שמחה זכה של מצווה החל רוקד
ומפזז עמו הלוך ושוב ברחבי הסלון
בדבקות ובמתיקות שאין לתאר ,כשהוא
שר בכל כוחו הטהור" :טוב לי ,טוב לי
תורת פיך"...
ריקוד טהור זה היה הריקוד האחרון
בחייו הקצרים ,שכן מיד אחרי אותו
ניתוח ,הוא כבר לא מסוגל היה לרקוד
עוד .למחרת ,ביום שני ,ביקשתי מבית
החולים מספר שעות שחרור עבור
שרולי ,חזרנו עימו הביתה ,וארגנו כאן
"שמחת בית השואבה" פרטית משלנו,
יותר .כשהייתי צריך להרים או להעביר הניתוח ,לא הסכים בשום אופן שיורידו כאשר לא היה מאושר ממנו.
אותו ממקום למקום ,היה קורא אליי מעליו את הציצית .לא נותרה ברירה
במתיקות קורעת לב ,מבקש בעדינות אלא להשאיר לו אותה על גופו ,ורק כשהיו מגיעים משמחים לשיר לו
אין-סופית" :טאטי ,פאסט אויף"... לאחר ההרדמה יכלו הרופאים לחתוך במחלקה ,היו לו תמיד את הניגונים
את הפתילים. המיוחדים שלו אותם הוא ביקש .ותמיד,
הוא לא הראה לנו את גודל הייסורים, בלי יוצא מן הכלל ,הוא רצה שיסיימו
ואני חושב שאם היה מראה לנו את בפרשת חיי שרה מביא ה"אור החיים" את השירה בניגון "בר יוחאי" .ולא
מלוא הכאב שהוא נשא בפנים ,בתור הקדוש יסוד נורא; כי הצדיקים ההולכים שהוא לא הכיר ניגונים אחרים; כל הזמן,
הורים לא היינו יודעים איך בכלל אפשר לעולמם בצעירותם באים בטענה לפני ללא הפוגה ,הוא פשוט שר לעצמו ,גם
לעמוד מול זה .אבל הוא פשוט כבש את הקדוש ברוך הוא ,שאילו היו נשארים כשייסורי הגוף אחזו בו והכאב היה
הייסורים בתוך עצמו ,משתדל בכל כוחו עוד בעולם הזה היו יכולים להוסיף עצום .זה פשוט לא ניתן לתאר במילים;
שלא נראה ולא נסבול את הכאבים שלו. ולקיים עוד ועוד מצוות; והקב"ה, מי שזכה לראות את זה בעיניים ,מבין
מיום שני שלפני פטירתו הוא כבר לא כביכול ,נענה לטענתם ומחשב לזכותם מה זה נשמה שכולה טוהר.
יכל לישון אפילו לרגע מרוב ייסורים, את כל אותן מצוות שהיו ביכולתם
ית
ּפּוחיםָ ,ע ִל ָ
יֹוחאי ,וְ ִל ְש ֵׂדה ַת ִ ָ "בּר
ַ
אך הוא התנהג בבגרות עוצרת נשימה, לעשות.
ִל ְלקֹוט ּבֹו ֶמ ְר ָק ִחים".
לפחות כמו נער בוגר .יכולנו לשמוע ואך וודאי הוא ששרולי ז"ל ,אשר אף
מסביב ,בחדרים האחרים ,צעקות של שזכה למספר מצוות מצומצם ,מסר יציתַ ,ה ִ ּצ ִ
יצית"... "ה ִ ּצ ִ
ַ
מטופלים שגונחים מכאבים ,ואילו ממנו עליהן את כל נפשו ,הקדוש ברוך הוא
– לא שמעת בכי של תלונה ,אלא כובש מחשב לו כאילו קיים את כל רבבות לשרולי ז"ל לא היה די הרבה זמן בעולם
היה את ייסוריו לתוך המוצץ הקטן. המצוות אותן לא זכה לקיים . הזה בכדי לקיים מצוות ,אבל מסירות
הנפש שלו לכל מצווה ומצווה שכן יכול
כשאדם שומע על הנהגות כאלה ,על ילד
רך בשנים שמסוגל לכלוא את הכאבים ַמ ְס ּ ִתיר ֶאת ַה ִ ּי ּס ּו ִרים היה לקיים הייתה מפליאה .כך לדוגמה
לגבי מצוות ציצית; הוא בשום אופן
שלו אל תוך ניגון ,מבין שבעולמנו ישנם הכאבים שליוו אותו בחודש האחרון לא הסכים שיורידו לו אותה ,אפילו לא
סודות גנוזים ששכל אנושי אינו מסוגל היו בלתי נתפסים ,ואנחנו ,ההורים, לרגע .למרות שכבר היה לו קשה מאוד,
לתפוס. לא הצלחנו להרגיע אותם .אבל הוא, הייתי שומע אותו קורא שוב ושוב:
ֹ ֹ מעולם לא התלונן ,אלא היה סובל ותוך
ַה ַ ּצ ָ ּו ָאה ַה ּ ְמ ַח ֶ ּי ֶבת :לא ִל ְב ּכות! כדי שר ומפזם לעצמו בניסיון להסיח
"הציצית" ,ועוד פעם" :הציצית"...
פעמים רבות העדפנו שיורידו לו את
לאורך כל הדרך הארוכה והמייסרת דעת מהכאבים.
הציצית ,כי בגלל אינספור החוטים
הזו ,הוא לא הרשה לנו לבכות .אם קרה היו לו ייסורים אמיתיים .גופו הקטן והצינורות שמסביב ,פתילות הציצית
שמישהו עמד לידו ונשבר בדמעות ,הוא כבר הגיע למצב שבו קיבל מדבקות היו מסתבכים בהם ,והיה צורך בכל פעם
מיד הטיח בו את המילים שלו ,בתוקף הרגעה בעוצמות בלתי נתפסות ,ומעבר לבוא לפתוח ולסדר .אבל הוא – הוא לא
שאי אפשר לסרב לו" :איך לאז נישט לזה הוא קיבל מורפין ישירות לווריד ויתר .ניסינו בכל מיני דרכים להסיח
וויינען ,נישט וויינען ,נישט וויינען!" (אני ברציפות ,מסביב לשעון. את דעתו ,אך מה פתאום .שום דבר לא
לא מסכים לבכות! לא לבכות! לא לבכות!) נדמה לי שהוא היה הילד שקיבל במחלקה עזר ...בכל פעם מחדש הוא שם לב מיד
הוא דרש את זה מאיתנו בתוקף עצום, את כמות משככי כאבים מהגבוהות ודרש בתוקף שנשים לו את הציצית
בלי פשרות ,לאורך כל הדרך ועד רגעיו ביותר; מלבד כל מה שהזכרנו ,נתנו לו שלו .כשאתה שומע על שמחת המצווה
האחרונים" :לא מרשה לבכות ",ואולי אקמול ואופטלגין בזה אחר זה ,וכלום – התמימה הזו ,אתה מבין שכבר מגיל כה
זו הצוואה שהוא הותיר לנו אחריו, שום דבר לא באמת עזר. רך פכפכה בקרבו נשמה זכה שחשה את
להיות בשמחה תמידית ,בכל מצב ובכל ועדיין ,הוא לא הוציא תלונה אחת מפיו. אור התורה בלי שום מסכים והפרעות.
סיטואציה שרק תהיה -נישט ווינען! הוא לא בכה ולא התלונן ,רק ביקש מדי אפילו כששכב לקראת הניתוח האחרון,
ביום שלישי בשבוע שעבר ,כשהבנו פעם שיסדרו לו את הרגל ,שיהיה לו נוח רגעים ספורים לפני שנכנס לחדר
גי
שזו כנראה הפעם האחרונה שבה
יישב על ברכינו ,הוא הבחין שקשה
לנו ,אך גם אז במבטו הטהור ,אמר לי
בקולו המתוק" :נישט וויינען" .במקום
זה הוא רצה שנשמע יחד שיר שמח;
ביקש שאשים בנגן שיר שמח ושאשמח
איתו ...להדליק שירים ,שלא יהיה שום
עצב ,אלא רק שמחה.
כך גם כשהיו לוקחים אותו לעבור
טיפולים או בדיקות קשות ,היינו
צריכים לעבור מבניין לבניין דרך גשר
ארוך בתוך בית החולים .בכל פעם
כזו היינו שרויים במתח עצום ,והוא,
בנשמתו הטהורה ,מרגיש כל תנודה
של הלב שלנו ,היה מעודד אותנו ואומר
במתיקות שאין לתאר" :טאטי ,מאמי,
נאך א ביסל ,קומט מען צוריק( ".אמא/
אבא ,עוד מעט אנו כבר חוזרים).
ׁ ׁ
המצמררים שהוא נותן לנו ,נכנס לפתע
הרופא ואמר" :תקשיבו ,הוא לא מרגיש
ורבינו השיב לו" :אלע זאלן מיר דיר,
אלא דאווענען זאלסט האבן א רפואה
ילה ְל ַה ְר ִ ּגיש
ַה ְ ּנ ָש ָמה ַמ ְת ִח ָ
טוב ,אנחנו חייבים לעשות סי־טי דחוף". שלימה". אומרים כי הנשמה קודם פטירתה מן
תוצאות הבדיקה הראו שהמחלה ׁ העולם מרגישה זאת ומתכוננת לכך.
התקדמה מאוד ,אבל מה שהפחיד יותר ַה ּ ְפ ֵר ָדה ַה ִ ּנ ְר ֶ ּג ֶשת אצלו ,זה היה ניכר בצורה מפליאה .אני
את הצוות היה העובדה כי נוצר חור זוכר כיצד אמרתי לעצמי" :אני לא רוצה
מיד לאחר מכן שאלנו אותו אם הוא
במעי שגרם לדליפה ולאוויר בחלל את הסימנים הללו ,אני לא רוצה את
רוצה ששאר הילדים יבואו לבקרו .והוא
הבטן .חמישה רופאים בכירים התכנסו הסימנים הללו!"
ביקש – התעקש שהוא רוצה שכולם
בדחיפות .זה כבר היה מחוץ לשעות יבואו .לרוב נאלצנו להוציא אותו מחוץ יום שלישי שלפני הפטירה היה רצוף
המשמרת ,אבל כולם הגיעו מבתיהם, למחלקה ,שכן אסור היה להכניס ילדים כולו סימנים שאי אפשר להסביר .אחרי
ישבו ,דיברו ,ובסוף קראו לנו" :תקשיבו פנימה ,אך הפעם הוא דרש" :אני רוצה חודש שבו היה מנוטרל מכוחותיו,
טוב ,המצב קריטי מאוד .יש לנו שלוש שכולם יבואו הנה אלי". פתאום הוא התעורר ,ובמשך כל אותו
אופציות :או לשבת בחיבוק ידיים יום פשוט ניהל אותנו בצורה מסודרת
הבאנו את כולם ,והם התאספו סביבו ומופלאה .כל דבר שעשה נעשה מתוך
ולחכות ...או לעשות ניתוח שברור
יחד .דיברו ושוחחו איתו בהתרגשות החלטה ברורה; אם קודם לכן היית צריך
שהוא לא ישרוד אותו ,או לנסות ניתוח
רבה ,והוא ביקש שלא ינשקו אותו, לשכנע אותו על כל צעד ושעל ,באותו
קטן חירום ,רק כדי לראות מה אפשר
אלא הוא עצמו ינשק כל אחד ואחד. יום הוא הוביל את הסדר בעצמו.
להציל ...אבל תדעו שגם באפשרות
וכך אכן עשה -נישק כל אחד מהם לפי
השלישית ,מירב הסיכויים שהוא לא מיד כשקם מהמיטה באותו בוקר ,הוא
הסדר המדויק ,כאילו תכנן הכל מראש
ייצא מהניתוח בחיים". ביקש ליטול ידיים בעצמו .למרות
באצילות נפש שאין לה אח ורע.
הם הוסיפו ואמרו שאף אם באופן ניסי שמידי בוקר אנו היינו אלו שעשינו זאת
כשכ"ק מרן רבינו שליט"א הגיע לבקרו עבורו ,הפעם הוא התעקש :לבד!
הוא ייצא מזה ,זה יהיה כשהוא מורדם
באותו יום שלישי ,למרות שהיה תשוש
ומונשם לחלוטין ,ללא מושג מה יהיה אבל זה לא נגמר שם :בכל החודש
וחלש כל כך ,הושיט את ידו לשלום ,דאג
הלאה .וגם בתסריט הכי אופטימי הוא האחרון הוא ניזון אך ורק דרך הזונדה,
שהרבי ישב בנוחות על הכורסה ,והראה
לא יוכל לקבל כימותרפיה משך עשרה וגם כשביקש אוכל או שתייה ,הוא בסוף
לו כבוד .הוא שוחח ברצינות רבה ,ורגע
ימים ,דבר שהיה סכנה מיידית עבורו. לא נגע בהם ,ופתאום -הוא מבקש:
לפני שהרבי קם ללכת ,הוא קרא אליי:
אבל כאן רואים מה זה כוח של תפילה "אני רוצה כוס מים!" ואכן ,הוא לקח
"טאטי ,טאטי ,גיב א האנט פאר זיידי".
של עם ישראל .אנשים חייבים לדעת כוס ביד ,בירך "שהכול נהיה בדברו",
אציין כי כל מה שהיה ביום שלישי קרה ושתה .ולאחר מכן ביקש לברך גם על
ולהאמין בזה! בכל פעם שהייתה
אחרי ארבעים שעות שבהן לא עצם עין הציצית.
התעוררות של תפילות ,ראינו את
אפילו לרגע ולא הצליח לישון מרוב
זה בחוש ממש .בסופו של דבר הגוף הוא החליט שהוא חייב לדבר עם "זיידי"
ייסורים .ולמרות כל האמור ,הוא תפקד
שלנו הוא כלום ,גורנישט אחד גדול. -כ"ק מרן רבינו שליט"א .זה היה אחרי
לאורך כל אותו יום שלישי בצורה שאין
אתה מגיע לבית החולים ומבין בבת לילה שלם שבו לא עצם עיניים ,בלי
לה הסבר.
אחת שכל מה שיש לרפואה הגשמית טיפת כוח פיזי בגופו הקטן ,אבל הוא
ׁ ֹ
להציע זה סתם "קליינעקייט'ן" – זוטות,
וחייבים לבטוח רק בקב"ה.
ּכו ָח ּה ֶשל ּ ְת ִפ ּ ַלת ָה ַר ִ ּבים אמר בנחישות" :איך וויל רעדן מיט
זיידי" .כמובן שנעננו לבקשתו והעברנו
למעשה ,לאחר הניתוח המנתח יוצא אם מישהו היה מספר לי את הסיפור לו את הטלפון.
אלינו בפה פעור מתדהמה" :תקשיבו, הבא ,פותח הרה"צ ר' שלמה צבי בקטע "זיידי ,זיידי "...קרא הילד בהתרגשות,
אין לי שום מושג מה קרה פה .אני אתן הבא ,הייתי חושב שזה דמיון או חלום, שוב ושוב ,עד ששמע את קולו של
לכם את צילומי הסי־טי ,תלכו איתם אבל היו שם למעלה ממניין אנשים הרבי ,ואז זעק ממעמקים" :זיידי,
לאיזה מומחה בעולם שתרצו – אין רופא בחדר ,ובהם אחיי וגיסיי שליט"א שראו מ'דארף דאווענען ,מ'דארף דאווענען!"
שלא יאבחן חור ודליפה .אבל אנו נכנסנו זאת בעיניהם ויכולים המה להעיד. (זיידי! צריך להתפלל!) כך חמש או שש
פנימה -ואין חור .פשוט אין חור!" ביום שלישי ,אחרי כל הסימנים פעמים ,בקול שחזר וביקש להתפלל.
די
זו לא הייתה הפעם היחידה .כל פעם
שהייתה התעוררות גדולה בציבור,
ראינו זאת בחוש ממש .הרופאים אמרו
לנו זאת מפורשות בשתי סיטואציות
שונות שבהם מלאך המוות עמד ממש
על סף הדלת ,אבל התפילות העצומות
של כולם ,עשו מהפך שלא ראינו
כמותו .ראינו את זה עליו ,ראינו את זה
בתוצאות ,בכל דבר ודבר.
הרופא בעצמו אמר לנו לאחר ניתוח
זה ,בדיוק כמו בניתוח הראשון" :אני
לא יודע מה אתם עושים ,אבל תמשיכו
לעשות את זה!"
הוא יצא מהניתוח כנגד כל הסיכויים
– נושם בכוחות עצמו ,לא מורדם ולא
"בר יוחאי" .הוא תמיד כל כך רצה "בר מונשם .ובזכות הנס הזה ,זכינו לקבל
יוחאי" ,אז גם עכשיו נשיר את זה .וכך אותו לעוד יומיים שלמים וטהורים .ואף
רקדנו שם סביבו ,שרים "בר יוחאי". על פי שהיה כבר תשוש וחלש מאוד,
מישהו שעבר במחלקה והכיר מקרוב את ולא כפי שהיה ביום שלישי ,אלו היו
המצב הקשה שלנו לא הבין מה פתאום יומיים של חסד שניתנו לנו במתנה מן
שרים עכשיו "בר יוחאי" בעיצומו של השמיים.
מצב כזה .הוא ניגש ושאל בתמיהה: ֹ ֹ
"תגידו ,אתם נורמליים?!" יעי ָה ַא ֲחרון
יום ְר ִב ִ
אבל אני שמחתי בלב שלם ועניתי לו ביום רביעי עוד הספיק לדבר ,לתקשר,
בלי היסוס" :בטח 'בר יוחאי' ,ודאי ש'בר אף על פי שהיה כבר מאוד חלש וכאוב.
יוחאי' ,מה השאלה בכלל?" כל הזמן כולו ובאותו היום גם נפרד מאחי היקר
– רק "בר יוחאי" .שמן ששון מחבריך. הרה"צ רבי בצלאל יאיר שליט"א ,שהיה
רבי שלמה צבי שופע ומספר על האדמו"ר מסור אליו בכל נפשו משך כל התקופה
ה"צמח צדק" זי"ע מליובאוויטש שראה האחרונה ,וישראל דן ז"ל אהב אותו
פעם רועה צאן שמנגן בחלילו ניגון אהבת נפש ממש .הוא התעקש שר'
נוכחים בעת הפטירה .מכאן לשם שמחה ,וילד קטן עומד לצידו ומוחה בצלאל יאיר ינפנף לו לשלום ,ונפרד
התאספו במהירות שבעה אנשים בלבד, כפיים לפי הקצב .לפתע הילד נרדם ממנו .רגעי הפרידה הזו מורגשים
אבל המדדים המשיכו לצנוח כלפי מטה. מרוב עייפות ,דפק עליו הרועה במקלו כעמידה על סף עולם העליון; כל נדנוד
זו זכות עצומה להיפטר בתוך מניין והעירו במכה פתאומית; הילד פרץ ראש וכל ברכת 'זיי געזונט' נחקקו בלב
אנשים שאומרים עם הנשמה 'שמע מיד בבכי ,אך באותו רגע ממש המשיך כמצעד פרידה של מלאך השב למרומים.
ישראל' ,אבל פשוט לא היה מניין .מה למחוא כפיים כשהוא ממרר בבכי. ביום רביעי בלילה הייתי איתו לבד.
עושים? אז מה ,לא נגיד "שמע ישראל" הוא ישן שינה עמוקה ,ופתאום ,באמצע
החסידים שראו זאת דנו בשאלה :האם
איתו? וודאי שנגיד! התחלנו מיד לומר הלילה ,פתח את עיניו הטובות ,הסתכל
הילד שמח ולכן הוא מוחא כפיים,
שמע ישראל. עליי במבט עמוק ושאל" :טאטי? איך
ומכיוון שכואב לו הוא גם בוכה ,או
אבל אז קרה הדבר שאי אפשר להסביר האב דיר ליב!" (אני אוהב אותך) .ומייד
שמא הוא בעצם עצוב? השיב להם
במילים .הפתעה גמורה – פתאום כל לאחר מכן חזר לישון.
ה"צמח צדק" :כך או כך ,יהודי לעולם
המדדים עלו בחזרה! הדופק טיפס חזרה, הוא שמח; אם תבחין שהוא בוכה זהו ביום חמישי הוא ישב עלינו כל היום ,ורק
הסיטורציה חזרה ,הכל עלה כאילו קיבל רק משום שכואב לו ,אך אין זה מהותו סימן 'כן ולא' עם הראש ,כי כבר כמעט
כוח חדש לעוד כמה דקות. האמיתית. ולא נותר לו כוח לדבר .ביום חמישי
ובאותן דקות חסד הגיעו עוד מספר בלילה ,חמי כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב
ה"צמח צדק" בא ללמד אותנו כי ירושלים שליט"א הגיע בסביבות חצות
יהודים והמניין הושלם .היינו שם ישנם רגעים בחיים שבהם הלב כואב
שנים-עשר אנשים יחד .וכך ,רגע אחרי הלילה לבקרו ,והוא נתן לחמי 'שלום',
והדמעות זולגות מעומק הצער ,אך כאילו ביקש להיפרד ממנו.
שהושלם המניין ,כל המדדים החלו במקביל ממשיכה לפעום בו באדם
לרדת שוב בבת אחת ,ובדיוק אז זעקנו השמחה הפנימית ,האמונה והדבקות בשעת חצות סיפר לו דודו מורינו
יחד איתו את קריאת "שמע ישראל". בבורא יתברך. הרה"צ רבי יוסף שיף שליט"א את
הוא פשוט חיכה בנפשו הטהורה לרגע פרשת השבוע ,וכך נרדם מתוך דברי
המדויק עד שיהיה מניין שלם.
ׁ התורה ,בפעם האחרונה לחייו.
יאת נְ ָש ָמה
יְ ִצ ַ
ׂ
ַה ֶ ּצ ֶות ָה ְרפ ּו ִאי ָע ַמד ּו ָב ָכה לקראת ארבע אחר הצהריים ,ערב שבת ִש ְמ ָחה ְ ּב ָכל ַמ ָ ּצב
אני עצמי הייתי עד לשתי פטירות של קודש ,חלק מהאנשים כבר פנו לביתם. ביום שישי ,ערב שבת קודש ,ישבו
מאושפזים נוספים במחלקה ר"ל ,אבל זמן קצר לאחר מכן ,בשעה ארבע ורבע סביבו ושרו במשך שלוש שעות רצופות
מעולם לא ראינו צוות רפואי שנשבר סיימנו להדליק נרות שבת ,והמדדים ניגונים טהורים ,ניגוני רגש עמוקים.
ומתחבר כל כך אל ילד .הם היו קשורים החלו לרדת במהירות. הוא כבר לא היה בהכרה מלאה ,אבל
אליו באהבה עצומה .הוא תמיד אמר הבנו שאלו רגעיו אחרונים ,וניסינו ידענו מה הוא רוצה יותר מכל .אמרנו
תודה על כל דבר .הרופאים אמרו לנו במהירות לארגן מניין אנשים שיהיו לעצמנו :אפילו עכשיו ,חייבים לשיר
וט
הרבי מלעלוב לא ענה לו מיד .אבל פעם אחר פעם" :מעולם לא ראינו ילד
ה"ישועות משה" לא עזב את העניין, שמשתף פעולה בצורה כזו".
וחזר ושאל" :לעלוב'ע רבי ,מה ניתן באותו שבוע נפרד מכל צוות האחים
לעשות מול המחלה?" והאחיות בבית החולים .וברגע הפטירה,
השיב לו רבי שמעון מלעלוב זצ"ל אפילו האחים הערבים עמדו בצד ובכו;
במשפטים קצרים ועמוקים" :אצלנו לא היה שם אח ישמעאלי שלא הצליח
מדברים באמצע התפילה .אצלנו לא להוציא מילה מפיו ,רק עמד ובכה.
מדברים באמצע התפילה ".כך חזר ואמר: רבי בצלאל יאיר שהה כל אותה
"אצלנו לא מדברים באמצע התפילה ".זו שבת שלאחר הפטירה בבית החולים,
נקודה פנימית שדומני שכל אחד מאיתנו ובמוצאי שבת עלה לחדר כדי לאסוף
יכול וצריך להתעורר ממנה. את הדברים .היה שם אחד מאנשי
המחשתי את זה פעם לתלמידים הצוות ,אדם קשוח מאוד מטבעו .אבל
במושגים פשוטים מעולמם" :תארו ברגע שר' בצלאל יאיר נכנס לחדר,
לעצמכם שאני קונה דיסק עם ניגונים אותו איש צוות פשוט נשבר ולא הצליח
יפים ,בעלות של שמונים שקלים .אני לעצור את הדמעות .הוא אחז בו ובכה
יושב בבית ,מקשיב ומתענג ' -איזה שיר בבכי תמרורים שלא נרגע" :תראה מי
יפה ומרגש' .ופתאום ,באמצע השיר ,אני זה הילד הזה ,ותגיד לי איך אפשר לא
שומע אדם צועק ברקע הסאונד' :תעביר לבכות ".והוא הוסיף וסיפר" :מאוד קשה
לי את הקולה ואת הבורקס!' האם אדם לי להתחבר לאנשים ,אבל הילד הזה...
שפוי יסכים לדבר כזה? הרי אגיד עליו: ומספר לנו אודות הסיפור הבא ,ממנו הוא פשוט פתח לי את כל החומות".
בשביל זה שילמתי שמונים שקלים?!" נוכל כולנו לקחת דבר חיזוק והתעוררות והמשיך לבכות בלי שליטה.
הסברתי להם" :ריבונו של עולם מחכה מעשית. נציין כי זו לא מחלקה קלה בכלל ,בלשון
ומצפה לתפילה שלנו .התפילה שלנו היא ֹׂ המעטה ,ומטבע הדברים הצוות רגיל
ָמה נִ ּ ָתן ַל ֲעשות למראות של יציאת נשמה; אבל כאן
מנגינה טהורה ,שיר שאנחנו מעניקים ֹ
לקדוש ברוך הוא .אז נכון שיש זמר מ ּול ַה ּ ַמ ֲח ָלה ַה ּנו ָר ָאה? היה משהו אחר לגמרי .הוא כל כך הבין
ועוד זמר שלא מדבר באמצע התפילה, ללבם ,ותקשר איתם ברגישות שאין
וכל המנגינה נשמעת עריבה להפליא, רבי שמעון מלעלוב זצ"ל הגיע פעם כדוגמתה ,עד ששבה את ליבם של כולם
אך פתאום מגיע מישהו ומדבר ,והורס אל כ"ק מרן האדמו"ר ה"ישועות משה" לחלוטין.
את כל השיר .הוא לא מזיק רק לעצמו, מוויז'ניץ זצ"ל .באותו הזמן ,לצערנו,
הוא מזיק לכולנו". היו מספר מקרים קשים מאוד בחצר ַ ּב ּ ֶמה נִ ּ ָתן ְל ִה ְת ַח ֵ ּזק?
ויז'ניץ עם אותה מחלה נוראה ר"ל .שאל כשאנו שואלים במה אפשר להתחזק
ׁ ה"ישועות משה" את הרבי" :לעלוב'ע
ִש ַירת ַה ַח ִ ּיים רבי מה ניתן לעשות מול אותה מחלה
לעילוי נשמתו הטהורה של ישראל דן
ז"ל ,בוחר רבי שלמה צבי להשיב לנו
ומניגון לניגון ,ר' שלמה צבי עובר לדבר נוראה?" בסיפור.
על ניגון השמחה אותו חיבר לאחר
בשנת תרצ"ז התחולל שבר גדול בחצר
הניתוח בחול המועד סוכות ,ומספר:
ראדומסק שבפולין ,כאשר לפתע פתאום
אחד הילדים שבבית שאל אותי לאחר
נפטר הילד אברהם אלימלך יחזקאל
הפטירה "מה נעשה כעת עם הניגון?
אהרן הכהן ז"ל ,בהיותו בן שלוש
עניתי לו" :אדרבה ואדרבה ,עכשיו הוא
בלבד .היה זה בנו יחידו של הגה"ק רבי
הזמן להתחזק באמונה ,לשיר ולשמוח
דוד משה הכהן רבינוביץ הי"ד ,ראש
מתוך הכרה בטובת ה'". הישיבות "כתר תורה" ראדומסק .אותו
מי שמתעמק בניגון הזה יכול למשש ילד יקר נולד להוריו לאחר שנות ציפייה
בעצמו את עומק הרגשות של אותה ארוכות ,בזכות ברכה מיוחדת שקיבלו
תקופה; הניגון מבטא את נבכי הנפש, מבעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש
את הרגשות ,העליות והירידות ,ואת כל זצ"ל ,אולם למגינת לבם של חסידי
מה שעברנו באותם זמנים. ראדומסק ,חלה הילד בדלקת ריאות
אגב ,מספר ר' שלמה צבי אנקדוטה קשה והשיב את נשמתו ליוצרה.
מעניינת ,באותו יום אחרון שבו היה בדרכו חזרה ממעמד ההלוויה ,נשא
בבית -בחול המועד סוכות ,ישראל האב דברים חוצבי להבות ,כשהוא
דן ז"ל ישב על השיש במטבח ושר מקשר זאת למאמר חז"ל במסכת חגיגה
בחינניות את הניגון אותו חיברתי. על מעמד 'הקהל' – האנשים באים
מישהו שאל אותי אחרי שהניתוח השני ללמוד ,הנשים באות לשמוע ,והטף
הסתיים בהצלחה ב"ה אם הולך להיוולד לשם מה מגיעים? אלא 'כדי ליתן שכר
עוד ניגון .אמרתי לו :לפעמים אדם רואה למביאיהן' .ותמה הגה"ק מרדומסק:
מישהו אחר שהתפלל שמונה-עשרה אם האנשים והנשים באים לעולם כדי
מרומם וטוב ,ואז הוא רוצה לחקות ללמוד ולשמוע ,התינוקות הרכים שלא
אותו .אמרתי לו ,שכאן הדבר דומה הספיקו להגיע לכלל ידיעה ושמיעה ,מה
לאדם שהייתה לו תפילת שמונה-עשרה תכלית בואם? אלא העניין הוא כדי ליתן
כל כך טובה ומלאת התעוררות ,ואחר שכר למביאיהם -לתת שכר לאביהם
כך הוא בעצמו מנסה לשחזר ולחקות ולאימם שזכו להביאם לעולם!.
בדיוק את אותו רגע קדוש שהיה לו אז... צילום :הירש קטובסקי
מתוך סיפור זה ממשיך ר' שלמה צבי
זט
במרכז וכולם מביטים עליהם ,אולם
בסיומם הם נותרים לבדם.
והנה ,על חתן הדומה למלך ,נשאלת
השאלה :עד מתי הוא מלך? והתשובה
הידועה אומרת :כל זמן שהכלה היא
מלכה.
כך הדבר גם לגבי האבל :ה"כלה" של
האבל היא ,כביכול ,האמונה הטהורה.
אנשים באים לנחם ומדברים מאמרי
אמונה וגם האבל עונה להם בחיזוק
האמונה ,וכששואלים :עד מתי האבל
הוא מלך? עד מתי הוא מנוחם? התשובה
היא :כל זמן שהמלכה היא מלכה; כל
זמן שהוא מתחזק באמונה ,הוא נשאר
מנוחם ומחוזק.
"וזה מה שאנו מנסים לעשות" ,אומר
לנו רבי שלמה צבי בעוצמת נפש נדירה; אבינו היה שפשוט צריך לשים בצד את ׁ
"לא לאבד חלילה את האהבה והאמונה האהבה לילד ,כאילו לומר "אני מניח את
ֲא ֶשר ָא ַה ְב ּ ָת
בה' יתברך ,אלא אדרבה ,לקום מתוך האהבה בצד ונותן את הילד לקב"ה". אמרתי בהלוויה :כי כאשר אנו רואים
השבר והגעגוע ,ולשיר מכאן יחד עם אבל הוא הסביר שלא כך הדבר ,הניסיון ילד כה קטן שנלב"ע ,אין ספק שהוא לא
ישראל דן ז"ל: העצום היה לתת את הילד לקב"ה עם כל נפטר בגין עצמו ,אלא הוא קרבן ציבור.
מֹושׁב טֹוב יָ ַש ְׁב ָתּ"...
ַ יֹוחאי,
"בּר ָ
ַ האהבה כולה ,למסור אותו יחד עם כל ממש בבחינת "קח נא את בנך את יחידך
וכשאנו מגיעים לסיום השיחה הזו ,אנו האהבה הגדולה שבעולם". אשר אהבת".
מבינים דבר אחד ברור ,כואב ומוחלט: לסיום ,אנחנו מבקשים לשאול ,לנסות ל"אמרי אמת" מגור היה בן ,בחור צעיר
מבינים שאנו בעצם לא מבינים דבר, ולהבין מעט ,כיצד מתחזקים מול הכאב בשם רבי יצחק זצ"ל ,שנפטר בדיוק כמו
אך הקב"ה יודע היטב למי הוא שולח והצער ,ומאין שואבים את האמונה ואת ישראל דן ז"ל :בערב שבת קודש פרשת
את ניסיונותיו .מה שכן אנו יודעים רק כוחות הנפש להתמודדות זו .רבי שלמה וירא ,מיד לאחר הדלקת נרות .ובליל
אמת אחת פשוטה ומחזקת; שבעולם צבי משיב ומספר כי יש המדמים בחיוך שבת אמר ה"אמרי אמת" על הפסוק
הזה אמנם אין לנו תשובות ,אבל שם, את ימי השבעה ל'שבע ברכות' של חתן "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת":
בעולם הבא ,שם אין שאלות. -שבעה ימים שבהם שניהם יושבים אפשר לחשוב שהניסיון של אברהם
כוס תנחומים
קופת הצדקה והחסד 'ונתנו'
שע"י בית כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
מתוך רגשי לבבינו ,פלגי מים תרדנה עיננו,
על השבר הגדול אשר פתאום קראנו ,דמוע תדמע עיננו,
ומשתתפים אנו מתוך צער רב באבלו של
..כוס תנחומין
חברנו היקר והחשוב מופלג בתורה ,עוטה אורה ביראה
הטהורה ,פאר המעלות והמידות ,נעים הליכות ,ומרביץ ביגון רב מבכים אנו את הסתלקותו
תורה לרבים של היניק וחכים מגזע תרשישים
מורנו הרה"צ ז"ל ישראל דן טאוב הילד
רבי שלמה צבי טאוב שליט"א בן יבדלחט"א
ואתו עמו כל המשפחה הרוממה שיחיו שליט"א שלמה צבי הירש מורינו הרה"צ ר'
היושבים בעמק הבכא על האבידה הגדולה נכדו חביבו של
בפטירתו של בנם הילד היקר נפש נקי וצדיק זך וטהור
ז "ל ישראל דן טאוב
דודי ירד לגנו לרעות בגנים וללקוט שושנים
כ"ק מרן אדמו"ר
הרופא לשבורי לב יחבש לעצבותם ,וירפא את שברכם,
ולא ישמע עוד שוש ושבר בגבולכם ,אך טוב וחסד ירדופכם,
ובהמשך מעשיו הטובים תמצאו נוחם ,וימליץ טוב בעדכם,
שליט"א
ויקיצו וירננו שוכני עפר בביאת גואל צדק בב"א. בעל הנחמות ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים
ולא תוסיפו לדאבה עוד
החותמים בדמע ובצער רב
הכואבים ודואבים
אליקים קורלנסקי ומשפחתו
גבאי ונאמני קופת 'ונתנו'
זי
חי
טי
בסייעתא דשמיא
שהשמחה במעונם
הרה"ח שלמה גולדנברג הי"ו בני ברק
הנקודות הנלמדות הודעה משמחת בהכנס הבן לעול תו"מ
בשבוע פר' פרשת תולדות בעז"ה בשב"ק הרה"ח יוסף סאכאטשעווסקי הי"ו ליקווד
בהכנס הנכד לעול תו"מ
בעמוד הקהילה מסכת יומא
דפים י – .י:
• מי היו שלושת ילידי הענק
פרשת ויצא הרה"ח שמואל גלסמן הי"ו ניו יורק
לנישואי הבן
• ומה יקרה בעולם לפני ביאת המשיח
שבת יא"צ דרבוה"ק זי"ע
בשבוע זה מיום שלישי מתקיימת חזרה על דפים ב-.י: הרה"ח שאול שנקר הי"ו טאמס ריווער
בעז"ה בשבוע פרשת ויצא ממשיכים בדף יא.
********
יתקיים שבת נסיעה להולדת הנכד
יצא לאור חוברות שפה ברורה עד סוף הפרק
ניתן להשיג אצל הנציגים בבתי החסידים
לבחורים ואברכים
והדליקו נרות בחצרות קדשך
הנהלת
פרטים יבואו הדלקת נר חנוכה
"יודעי תורתך"
ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
יתקיים ביום שני כ"ז כסלו נר ד' דחנוכה
בשעה 21:00
בביהמ"ד הגדול בבנין המרכז העולמי
מחר זה מאוחר! יודעי תורתך ממשיכה בחלוקה של חוברות
יותר מוקדם יותר מושלם!!!! "שפה ברורה" העלון מחולק מבעוד יום כי ישנו
שם מודעות פרסום מסחריות
הידעת ? ואין לקרות את המודעות
במסגרת לימוד עמוד הקהילה בפרק שבעת ימים במסכת
◄בהצטרפות לתוכנית משפחתית סכום התרומה אינו גדל - המסחריות בשבת
הילדים כולם מצורפים לתוכנית אחת בפעולה אחת!
יומא ,בארגון "יודעי תורתך" ממשיכים ב"ה ביוזמה של משום שטרי הדיוטות
סכום התרומה משתנה בהתאם למס' הילדים בעת ההצטרפות. חלוקת חוברות גמרא מהדורת "שפה ברורה" ,ככלי עזר
◄גיל הילד משמעותי בעת ההצטרפות -
ללימוד בהיר ,נגיש ומעמיק. נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור
לילד עד גיל חצי שנה ישנה מתנת לידה,
לילד עד גיל 3ישנה תוכנית הדגל! יעל בת צביה
בשבוע פרשת תולדות יסיימו את חציו הראשון של הפרק רבקה בת צפורה בריינדיל
ולילדים בוגרים בגילאי 3-16ככל שמצטרפים מוקדם יותר התרומה
נמוכה יותר. ותיערך חזרה ,ביום ראשון לפרשת ויצא ימשיכו מדף יא. רחל בת שיינדל
יוסף בן אדל בתיה
לתועלת הציבור הודפסו חוברות לחציו השני של הפרק אברהם בן רחל
התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה
וניתן להשיגם אצל הנציגים בבתי החסידים לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל
הספק פרשת תולדות בתוכנית וידעת היום
שימור פעם אחת שימור ד' פעמים לימוד וסיכום
סי' קפ"ג-קפ"ד סי' קפ"ה סי' קפ"ו
ההרשמה עד לתאריך יום א' ה' כסליו
תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון
לע"נ לע"נ לע"נ
מרת רחל ב"ר נתן ע"ה ברון מרת דבורה ב"ר משה שמחה ע"ה פישביין הילד בנש"ק ישראל דן ז"ל
נלב"ע כ"ט חשון תשס"ג נלב"ע ב' כסלו תשנ"ג בן יבדלח"ט מורינו
הונצח ע"י בנה הונצח ע"י בנה הרה"צ שלמה צבי הירש שליט"א
הר"ר אברהם הי"ו הר"ר חיים יעקב הי"ו נלב"ע עש"ק וירא י"ט חשון תשפ"ז
לע"נ לע"נ לע"נ
מרת חדוה פריידל ב"ר משה יוסף ע"ה הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב
קרימלובסקי פניגשטיין נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו
נלב"ע כ"ה תשרי תשפ"ז נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו הונצח ע"י בנה
הונצח ע"י בנה הר"ר אליהו הי"ו הונצח ע"י בניו שיחיו הרה"ח שלמה הי"ו
כ
