שמועה טובה · Shemuah Tovah — חיי שרה (2026-11-02)

בס”ד בס”ד
פרשת
חיי שרה
מבה”ח
תשפ”ז נא לא לקרוא בשעת התפילה וקריאת התורה
הזאת ,כי לבם נכון ובטוח בה' כי צדיק בת כ' שאז הוא עיקר התגברות לאדם פנינים יקרים
וישר הוא וכו' ...והנה כן הדבר היה לתאוות ליפות עצמו ולהתקשט ושאר
אצל אברהם אבינו ע"ה כשבא לספוד עניני עולם ,והיא היתה כל כוונתה בכל "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה
לשרה ,ראה מלאך המות מתריס כנגדו, קישוטה והתיפותה רק לשמים. ושבע שנים" וגו'( .כג ,א) פירש"י – לכך
רצ"ל כשהתחיל להתבונן על מיתת נכתב שנה בכל כלל וכלל לומר שכל
שרה הצדיקת הראשונה אשר בעולם... אחד נדרש לעצמו ,בת ק' כבת כ'
ידוע מאמר העולם לפרש דברי רש"י, לחטא ,מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה
ורוח הקודש מדברת מתוך גרונה,
כי הנה מזמור ק' שבתהלים הוא 'מזמור בת עונשים ,אף בת ק' בלא חטא ,ובת כ'
ועתה פתאום מתה עליו ...ולא הועיל
לתודה' ומזמור כ' הוא 'יענך ה' ביום כבת ז' ליופי ,עכ"ל .ביאר בנועם אלימלך
לה כלום .כל זה היה היצר הרע מכניס
צרה' ,ובא רש"י לומר שאצל שרה אימנו, ולכאורה מה נפקא מינה שהיתה כבת
בלבו של אברהם אבינו לבעבור יקשה
על אף שעברו עליה צרות רבות ורעות, ז' ליופי .ונראה דרש"י ז"ל כיון בדבריו
בעיניו וירע על מעשי אלקים אשר
מכל מקום גם כשהייתה בבחי' 'ביום לרמז על ב' מדרגות שמחויב האדם
עשה לה .לכן כשראה זה ,מיד פירש
צרה' היה שוה אצלה בשמחה ואמונה להתנהג בהם כל ימי חייו ,דהיינו
ולא הספידה ,ויקם מעל פני מתו וידבר
כבחי' 'מזמור לתודה' ,מחוזק אמונתה האחד – להזהר ולהשמר במאוד מאוד
דברים אחרים ...תפארת שלמה (עעו"ש)
בה' הטוב ומטיב .הוסיף על כך תלמיד מכל חטא ועון שלא יעבור ח"ו על
והוסיף הרה"ג ר' ח"י בידרמן שליט"א חכם אחד ,וחידד :שרה אמנו הייתה "בת שום מצוות עשה ולא תעשה .ומדרגה
(חיבת העבודה חיי שרה תשפ"ג) :אפשר ק' כבת כ'" ,פירושו ,שאפילו שזכתה ב' – דהיינו גם דברים המותרים כמו
להוסיף נופך ולהסביר דברי ה'תפארת לחבוק בן רק קרוב למאה שנים ,מכל אכילה ושתיה ומלבושים וכדומה ,צריך
שלמה' ,שלא התכוון רק לומר ,שתחת מקום שמחתה הייתה שלימה כאילו להכניס הכל אל הקדושה לכווין בהם
להספיד את שרה הלך לדבר דברים חבקה בן סמוך לנישואיה כאשה צעירה לשמים .דהיינו אדם שמלביש עצמו
אחרים עם עפרון [וכעין כששואלים הנישאת באזור גיל העשרים ולא באה ומקשט עצמו במלבושים וקישוטים
אחד בענין מסוים ואינו רוצה לענות, כלל בטרוניא כלפי מעלה ,ודפח"ח... יפים ונאים ,יהיה כוונתו לקשט דיוקנא
הרי הוא מרים את הטלפון כדי לשוחח
דמלכא כמבואר בגמרא (שבת נ .):וכן
עם אחרים ועי"ז להשתמט משאלת
בכל דבר יהיה כוונתו לשמים .וכאשר
השואל] ,אלא הטמין בדבריו הספד ויקם אברהם מעל פני מתו .במדרש
יתנהג כך ,אזי כל מה שיהיה לו ,הן
על שרה ,וכמו שאמר הרה"ק מרוז'ין רבה :מלמד שהיה רואה מלאך המות
ממון והן מלבושים יספיק את עצמו
זי"ע ,דהנה לאחר שהכיר אברהם אבינו מתריס כנגדו וכו' ...אכן הנ"ל בכוונת
כמה שיש לו וישמח בהם וחייו חיים
את בוראו התחיל היצה"ר להטרידו המדרש ,כי יל"ד בהכתוב ,שנאמר "ויבא
שלו .אבל אם אין כוונתו בכל הנ"ל
בנסיונות שונים והוצרך להתגבר עליו אברהם לספוד לשרה ולבכותה" ולא
לשמים ,אזי תמיד יחסר לו ולא יהיה
תמיד מבלי שיוכל להיפטר ממנו, נאמר שעשה כן והספידה ,רק תיכף ומיד
לו די וסיפוק לעולם ,ונמצא חייו אינן
לפיכך רצה שיהיה לו זמן מיוחד שאז כתיב "ויקם אברהם מעל פני מתו" וכו’...
חיים ואין החיים שלו ..וזה רמז פשוט,
תהיה לו מנוחה מאותו מלך זקן וכסיל, דהנה זה כלל גדול במעלות הצדיקים
בת קו"ף כבת כ' שלא היה בה שום
לכן תיקן תפילת שחרית שאז עטוף המתהלכים לפני אלקים בתמים ,אף אם
חטא ממצות עשה ולא תעשה .ובת כ'
האדם בטלית ותפילין והיצה"ר אין לו חלילה באה אליהם מדת הדין לאיזה
כבת ז' ליופי רמז למדרגה ב' ,דהיינו
שם מקום ,אך לא עברו הימים והבין יחיד או רבים ח"ו ,לא יתנו לבם להתבונן
כמו תינוק שהוא מקשט עצמו אין יודע
השטן מטרת התפילה ,ולכן השתחל מהות הצרה ההיא רח"ל ,ולא יפול לבבם
להתפאר עצמו ולחשוק להתקשט
גם הוא תחת הטלית והתחיל להפריע להקשות מדוע עשה ה' ככה לארץ
בקישוט יקר ,כך היתה שרה ,כשהיתה
פרשת חיי שרה תשפ”ז | א
בס”ד
"ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את בעת עסקו ב'דברים בטלים' אלו ,ואינו לאדם בתפילתו ,משראה כן יצחק אבינו
אברהם בכל ,ויאמר אברהם אל עבדו זקן יודע שבני בינה מנצלים אותה שעה תיקן תפילת מנחה שהיא תפילה קצרה
ביתו המשל בכל אשר לו וגו' ,לא תקח לשפוך שיחם לפני ה' ,והוסיף הרה"ק וסבר שלמשך זמן קצר כזה ישקוט
אשה לבני מבנות הכנעני ...כי אל ארצי מרוז'ין וסיים "דאס ווייסט ער נישט ,און השטן ולא יפריע לאדם ,אולם היצה"ר
...ולקחת אשה לבני ליצחק" (כד א-ד). דאס וועט ער נישט וויסען ביז משיח לא וויתר אף על שעה זו ,וע"כ תיקן
מקשה בליקוטי יהודה בשם השפת אמת וועט קומען" [-זה אין השטן יודע ,וכן יעקב תפילת ערבית שהיא רשות ,ובזאת
והאמרי אמת :מדוע אברהם בעצמו לא לא יוודע לו מזה לעתיד ,עד ביאת גו"צ חשב שהיצה"ר לא יפריע את האדם
הלך לחפש שידוך לבנו יצחק ,ושלח רק בב"א; הובא ב'נר ישראל' ח"ג עמוד צג]. בדברי רשות ,אך לאחר מכן הבין השטן
שלוחים? ותירץ האמרי אמת דמשום והכי נמי הסתיר אברהם דברים נשגבים תחבולה זו ומפריע לאדם גם בזה ,ע"כ
הכי לא הלך אברהם אבינו בעצמו בדברי חולין שדיבר עם עפרון בעניני קם רבי שמעון בר יוחאי וגילה את תורת
לקחת אשה לבנו יצחק ,כי הקב"ה אמר משא ומתן .ועל זה אמרו בפרשה זו (הובא הנסתר ,בסברו שאין לאותו רשע חלק
לו לך לך מארצך וגו’ לכן לא רצה לחזור ברש"י להלן כד ,מב) "יפה שיחתן של עבדי בדברים נסתרים ,אולם לא ארכו הימים
עד שיתן לו הקב"ה רשות .והשפת אבות מתורתן של בנים" ,כי כשהגיע ונודע לו גם סוד זה והגיע אותו רשע גם
אמת תירץ (כך אמר בשמו בנו האמרי אמת, אליעזר לביתו של בתואל ולבן והרגיש ל'ישיבת המקובלים' ,לפיכך בא האר"י
מובא בליקוטי יהודה בפרשתן) שלכן לא הלך את גודל הטומאה השוררת במקום הקדוש והתחיל לייחד כוונות ויחודים,
אברהם אבינו ע"ה בעצמו ,כי לשידוך [מרשעותו של לבן שביקש לעקור את והם דברים הנעשים במחשבה שאפשר
נצרך שדכן ,ובזה השידוך היה אליעזר הכל זה יעקב אבינו שהוא בבחינת "כל"] להחביא מהיצה"ר ,אך גם זה לא עלה
שדכן ,והשכר שדכנות שלו היה שיצא לא היה יכול להתפלל ,וכאשר אמרו לו יפה ,והשטן התחיל לבלבל מחשבותיהם
מכלל ארור לכלל ברוך עיין במדרש ס' (כד ,לג) "דבר" לא היה בידו להוציא ברכה של המייחדים יחודים ,ולא נמצא תקנה
ט'. מפיו בשם ומלכות ,לפיכך התחיל לספר נגדו ,עד שבא מרן הבעש"ט הק' זי"ע
והוסיף על זה האמרי אמת בדרך צחות: סיפורי צדיקים והסתיר בתוכו תפילות שלימד לדורות ,דאף בעת שיחת חולין
דהעולם אומרים ששדכן צריך לפעמים ובקשות. או בישיבה בסעודת מרעים אפשר לבקש
לדבר שקרים ,ולפיכך לא היה יכול רחמים ולפעול ישועות ,ובזה הערים על
אברהם אבינו ע"ה להיות בעצמו השדכן היצה"ר שאינו חושב להפריע את האדם
והוכרח לשלוח את אליעזר.
דבר נשגב אי' בשו"ת ארץ צבי (ח"ב דרוש
ה) ,מה דמנהג ישראל הוא לעשות תנאים
ושידוכין ונקרא תנאים ,י"ל ,לפי מה ושבת שמה
שהגיד הרה"ק החידושי הרי"ם מגור זצ"ל
דכל זיווג של בר ישראל בא באמצעות
ניסים ,וראיה לזה דאליעזר עבד אברהם
וידועין דברי הרה"ק ר"מ מפרימישלאן כתב בשם משמואל במדבר (פרשת
בלכתו לקחת אשה ליצחק קפצה לו ז"ל בפירוש הכתוב שנאמר באדוניהו בהעלותך) שבת אותיות בשת .הענין
הארץ כמו שאמרו חז"ל (ב"ר פר' נט ,יא) (מלכים א' א') ולא עצבו אביו מימיו שצריך האדם להתבייש מקדושת
'ולמה הוצרך לזה ,אך שהוא רמז לדורות לאמר מדוע ככה עשית ,היינו שהוא שבת ולסלק את החומריות מעליו,
שכל זיווג הוא בנס' עכדה"ק. בעצמו לא העציב א"ע לאמור לנפשו כי איך יוכל לגשת אל השבת והוא
כי מעשים כאלו אינם נאותין לבן דוד משוקע בחומריות ,ואין לבוא אל שער
ונראה מזה דזיווג הוא ענין גבוה
המע"ה ,וע"כ אבדה ממנו המלוכה, המלך בלבוש שק .וזהו שלשה ימים
מאוד ,על כן החיצונים מתאמצים
ודפח"ח .וכ"כ אף אנו נאמר בש"ק לפני השבת ,היינו להכין א"ע לקדושת
בכל כוחם לבטל זה ולפרוש רשת שלעומת שהוא בוש מקדושת שבת השבת ,וג' ימים לאחר השבת ,היינו
ליד מעגל במניעות שונות כדי שלא ומחשב בנפשו שמעשים לא טובים לראות להשאר בקדושת השבת
יוכלו להשיג מטרה זו ,וצריך נס שלא כאלו אינם נאותים לפני מפני שהנני ולהתבייש ליכנס לחומריות מאחר
ירעו ולא ישחיתו ולא תעשינה ידיהם מקבל שבת ,ובאיזה פנים אבוא לקבל שהי' לו אור גדול כזה .וזהו שבעה
תושיה ,ולהימלט מפח יוקשים .ועל כן שבת הבאה ,אז הוא מקבל בכל שבוע קני המנורה שג' קנים מזה וג' מזה
המנהג הוא שבהתחלת השידוכים יהיו מקדושת שבת ומתברך ממנה... נוטים אל הנר האמצעי שרומז לשבת.
על תנאים ,ומכיון שהוא רק על תנאי, והנה שבת מיני' שיתא יומין מתברכין.
ממילא אין החיצונים מתאמצים נגד זה.
ב | פרשת חיי שרה תשפ”ז
בס”ד
ונותנים צדקה ,אבל אינם שמים על לב שאף בראשונה הוחיל ז' ימים כן בכאן. והנה איתא במדרש דהמצוות הן
להזהר במצוות שבין אדם למקום .אולם הלימוד שאף בתחילה שהלכה לשאוב שליחות השי"ת ושליחו של אדם כמותו,
האמת הוא שכל המצוות מרועה אחד מים לפי תומה הי' ג"כ ריצה בהתלהבות וכיוון דהאב מתעסק להשיא את בנו
ניתנו ,וצריך להזהר בשניהן ,כי זה בלא כדרך עובדי השי"ת לרוץ ,הגם שלא אשה שהוא מצוה ,חשיב זה כפעולת
זה לא נחשב לכלום. היה לה ידיעה מן אליעזר .אך לב ברור השי"ת ,וכל דבר שיצא מהשי"ת לטובה
ומהאי טעמא היו עשרת הדברות שוקק תמיד לשרת לפניו ית"ש ע"כ אפילו על תנאי שוב איננו חוזר בו
כתובים על הלוחות משני עבריהם: הנקודה הפנימיות מתנוצץ לגודל כמאמרם ז"ל (ברכות ז ).על כן אין לדבר
"מזה ומזה הם כתובים" (שמות לב ,טו) ,כי התלהבות בהזדמן דרך מצוה .וסיפר לי סוף שאף השידוך הוא על תנאי ,נשאר
החמש מצוות שבלוח אחד הן מצוות אחד מישישים שהרבי ר"ש מקארוב ז"ל הענין שריר וקיים ,ואין שטן ופגע רע.
שבין אדם למקום ,והחמש שבלוח שאל פ"א האם היום יו"ט קצת .השיבוהו ומכל מקום מחמת כי בפשטות בנגלה
השני הן בין אדם לחבירו ,שמא תאמר שאין שום יו"ט .אחר שעה חזר לשאול הוא רק על תנאי ,אין החיצונים מתגרים
שאפשר לחלקם זה מזה ,לכך נכתבו גם עס מוז זיין אשמחה של מצוה פאלטירט בזה ,וזה העצה שיעבור הענין בשלום
מעבר השני ,באופן שהחמש שבין אדם אין מיר ,עד שחקרו ודרשו שהי' בכפר בלא התגרות החיצונים ,על כן נקראים
לחבירו שבלוח הב' ,הן מעבר השני בלוח סמוך לעירו נשואי בת אביון .וע"י גודל "תנאים" כי זה עיקר העצה מחמת שהוא
א' ,כנגד המצוות שבין אדם למקום, השתוקקות לעשות נח"ר בשמים הי' על תנאי.
להורות שהן צמודים יחד ואי אפשר מרגיש תיכף כשנעשה בסביבו איזהו וכן אי' אמר מהרה"ק בעל ה'שפתי
להפרידם .והנה ,כשראה אליעזר כמה נחת רוח וכנ"ל. צדיק' מפילץ ,על הפסוק (כד ,נ) ויען לבן
משתדלת רבקה אמנו במצות גמילות ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר ,לא נוכל
חסדים ,להשקות לכל גמליו ,חשש פן "ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני דבר אליך רע או טוב":הבעל-דבר אינו
יעשו מזה עיקר ,והמצוות שבין אדם צמידים על־ידיה עשרה זהב משקלם" (כד מניח לעשות שום שידוך ,כי יודע שגם
למקום לא ייקימו אלא בדרך עראי ,לכך כב) .וברש"י ,בקע רומז לשקלי ישראל, מן הפחות שבפחותים ,יוכל להיוולד
נתן לה שני צמידים על ידיה – כפירש"י: ושני צמידים רמז לשני לוחות מצומדות, משיח"...
"רמז לשני לוחות מצומדות" – לרמז לה עשרה זהב רמז לעשרת הדברות.
שהמצוות שבין אדם למקום ובין אדם
החידושי הרי"ם מגור זצ"ל היה אומר "ותמהר ותער כדה אל־השקת ותרץ עוד
לחבירו הם צמודות ומחוברות יחד ואי
בשם המהר"ל מפראג זצ"ל על דברי אל־הבאר לשאב ותשאב לכל־גמליו" (כד
אפשר לחלק ביניהן.
רש"י אלו ,מדוע רמז אליעזר דוקא כ) .ביאר באגרא דכלה ,יש להתבונן ,מה
על דברים אלו ,וביאר ,משום שלאחר משמיענו בזה שהריקה הכד מתחילה
"ויושם לפניו לאכול ויאמר לא אוכל עד שראה אליעזר הגמילות חסדים מרבקה ואחר כך רצתה לשאב לגמלים .והנראה
אם דברתי דברי ויאמר דבר" (כד לג) .אי' שהיא עמוד החסד ,היה מחבר לה הב' דהנה כתוב בספר חסידים (סי' תתפח) אם
מבעל הישועות משה זצוק"ל ויאמר עבד עמודים אחרים דהיינו תורה ועבודה, בירך על צלוחית מים ונשאר בכלי ,לא
אברהם אנוכי יש לרמז וללמד מפסוק שהלוחות ועשרת הדברות הוא תורה, יתן ממנו לגוי ולבהמה הואיל שהזכיר
זה את גדלות אליעזר ,שלמד מאברהם ושקלים הוא קרבנות .והיה משבח את שם שמים על הדבר ,אינו מהראוי ליתן
אבינו איך מתפללים .וזה שאמר הכתוב הדברים הנ"ל ,והיה אומר שבספרים ממנו לבהמה .והנה מבואר הענין בכאן,
ויישם לפניו לאכול לפני אליעזר ויאמר של המהר"ל זצ"ל נמצא דברים יקרים שהעבד הנאמן הזה שדלה והשקה
אליעזר לא אוכל אני לא יכול עוד לאכול מפוזרים במטמוניות ,והיה אומר מתורת רבו (יומא כח ,ב) ,בודאי בירך על
עד אם דברתי דברי דהיינו עד שאני שהרה"ק מפשיסחא זי"ע פקד את קברו המים והזכיר שם שמים ,וכששמעה
אתפלל אל השי"ת כי אסור לאכול לפני של המהר"ל ז"ל ,ואמר לו שידע שהוא החסידה הזאת שהזכיר שם שמים,
התפילה "לא תאכלו על הדם" (גמ' ברכות מפרסם את דבריו. אמרה אין מהראוי ליתן מזה להגמלים,
י ):ויאמר דהיינו לבן אמר לאליעזר ַַד ֵֵּבר על כן אמרה אל העבד גם לגמליך אשאב
ַַח ַַאפ שֹוין ְְׁשֶנֶ על דאס ַַד ַַאֶוֶ וֶנֶ ֶֶען .ויאמר מחדש ,ותמהר ותער כדה ,הוריקה
עוד בדברי רש"י הנ"ל ,דבר נפלא
אומר לו אליעזר עבד אברהם אנוכי אני מקודם את המים ששתה העבד ,ואחר
אי' בערוגת הבושם -ישנם בני אדם
עבד של אברהם והוא לא לימד אותי כך ותרץ אל הבאר לשאוב.
שבמצוות שבין אדם למקום זהירים הם
להתפלל מהר רק להתפלל.
מאד ,אבל במצוות שבין אדם לחבירו
הם מזלזלים ואינם מקפידים ,ולעומתם "ותרץ עוד אל הבאר" וגו' (שם) .מה
"ויאמר עבד אברהם אנכי" (כד ,לד). ישנם אנשים שמרבים תמיד לעשות עוד וכי כתיב לעיל שרצתה .וי"ל כעין
דברים מפעימים כתב הרה"ק ר' משה טובות לחבריהם ,עוסקים בגמ"ח פירש"י ז"ל גבי נח וייחל עוד ז' ימים
פרשת חיי שרה תשפ”ז | ג
בס”ד
(איגרת לידיד ,להג"ר משה יעקב קנר מאד... ונבזים ,על מזימת רצח להתנקש בנפש מקוז'ניץ זי"ע בספרו "דעת משה" על
שליט"א) אורח חף מפשע... דברי אליעזר" :עבד אברהם אנכי".
ופתאום התעשת אליעזר ובחר לו דרך כידוע "דיבור" הוא סגנון קשה ועז,
אחרת ,דרך שלטון הרוח והאיפוק .הוא ולעומתו ה"אמירה" היא בלשון רכה.
"ואבא היום אל־העין ואמר ה' אלקי אדני
נזכר מיהו משלחו ,את מי הוא מייצג בנימת דבריו של אליעזר רואים אנו
אברהם אם־ישך־נא מצליח דרכי" וגו' (כד
כעת ...איך היה נוהג כעת אדונו עמוד ומעָבר בענין זהֹ" :לא ֹאַֹכַ ל ַַעד ָ שינוי
מב) .וברש"י ,ואבא היום -היום יצאתי
ההטבה? ובכן :ויאמר "עבד אברהם ר"ֶ ע ֶֶבד
ֹאַמ ִֶ"ִּד ַַּב ְְר ִִּתי ְְּד ָָב ָָרי" ַ" -וַ ֹּי ַ ִִאם
והיום באתי ,מכאן שקפצה לו הארץ.
אנכי" .אני דולה ומשקה מתורתו ַַא ְְב ָָר ָָהם ָָאֹנִֹכִ י .הוא מתכונן לדבר דברים
אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי
וממידותיו ...אדוני אברהם לא היה הוא עובר בלשון קשה ופתאום
אבות לפני המקום מתורתן של בנים.
מגיב כך .הוא היה עוצר ומבליג וגם לאמירה רכה !?...מעיקרא מאי קסבר
ובתפארת שלמה הביא לבאר דברי
שוקל ומחשב את התוצאה .וכך היה ולבסוף מאי קסבר? וכך מתבאר הענין
רש"י ,אמר ר' אחא יפה שיחתן של עבדי
ממשיך לערוך דברים בלשונו ,שפת ב"דעת משה" .בתואל רצה להרעיל את
אבות לפני המקום מתורתן של בנים
החסד והרחמים...ולכן המשיך כעת אליעזר מתוך תאוות בצע [ילקוט רמז
כו' .הנ"ל על פי מה שנאמר (תהלים קיג ,א)
אליעזר באמירה רכה .ויאמר עבד ק"ט] .עבד אברהם הרגיש בכך והיטב
הללוי-ה הללו עבדי ה' הללו את שם ה'.
אברהם "אנכי" למדתי מתורתו הפותחת חרה לו הדבר עד עומק נפשו ,ובצדק.
על פי מ"ש הרמב"ן בסוף פ' בא וז"ל ֹלא ֹאַֹכַ ל ַַעד ִִאם ִִּד ַַּב ְְר ִִּתי ְְּד ָָב ָָרי .דיבור -
ב"אנכי" ,להחזיק במידותיו יתברך,
וכוונת רוממת הקול בתפלות וכוונת לשון קשה .הוא עמד לשאת שם נאום
שעליו נאמר :בכל מקום שאתה מוצא
בתי כנסיות וזכות תפלת הרבים זה מוחץ .בדעתו היה ,להטיח בהם דברים
גדולתו ,שם אתה מוצא ענוותנותו...כ"ק
שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו "קשים כגידין" ,לשפוך אש וגפרית על
מרן אדמו"ר מרחמיסטריווקא -ארה"ב
לאל שבראם ויפרסמו ויודו ויאמרו הֶרשע ,על שוד ושבר שפלים תהום ֶ
שליט"א [זצוק"ל] כשמסר דברים אלה
בריותיך אנחנו ע"ש .וידוע גודל מעלת
מספר 'דעת משה' ,הפליא בערכם מאד
קול מבשר
הוא מבני קדר ,כמו שנודע מיחוסו .ועוד הידועה ,מתייחס הרמב"ם לשאלה בפירוש רבינו אפרים על התורה
[וגם] דניאל לא סיפר כניעתנו ופחיתותנו בחריפות רבה .כשהוא מסמיך לדבריו את (יוהנסבורג תש"י; ירושלים תשנ"ג):
עד שהיינו כעפר לדוש – רק על מלכות הדרשה דנן ,וכך כותב לאחיו היהודים: "ּוִמְׁשָׁמָ ע ְוְ דּוָמָ ה ַּוַמ ָּּׂשא .אלו השמות –
ִ
ישמעאל מהרה תכנע ,והוא אמרו עליה "ואתם אחינו דעו שה' הפילנו ברוב עונינו הגלויות נקראו בעוד שישראל הם כפופים
(דניאל ח ,י)ַ :וַ ַּתֵּּפּ ל ַַא ְְרָצָ ה ִִמן ַַהָּצּ ָבָ א ִּוִמן בתוך אומה זו ,רצוני לומר :אומת ישמעאל, תחת ידיהםִּ .וִמְׁשָׁמָ ע – שומעים חרפתם
ּכֹוָכִָבים ַוַ ִּת ְְּר ְְמ ֵֵסם .ואנחנוִִ ,עם היותנו ַַה ִ המרבה לצערנו ולהוציא דינים מדתם [מן מהםְ ,וְ דּוָמָ ה – ושותקים ואינם משיבים,
סובלים מהכנעתם ושקרותם ופחזותם הדת שלהם] להרע לנו ולמאוס אותנו, ַּוַמ ָּּׂשא – צריכים לסבול עולם הקשה בעוד
מה שאין ביכולת האדם לסבלו ,ושבנו כמו ֶֶׁשִּי ֲֲּעָדָ נּו יתעלה (דברים לב ,לא) שהם ברשותם .ואם עשו כן ,מה שכרם?
[ונעשינו] כמו שאמר הנביא (תהלים ְוְ ֹאְֹיְ ֵֵבינּו ְּפִּלִ יִלִ ים .ולא עמדה כלל על ישראל הרי שכרם מפורש אחריהםֲֲ :ח ַַדד – פירוש
לח ,יד)ַ :וַ ֲֲאִנִ י ְכְ ֵֵח ֵֵרׁש ֹלא ֶֶאְׁשָׁמָ עּ ,וְכְ ִִאֵּלּ ם אומה יותר ְְמ ֵֵרָעָ ה ממנה ,ולא מי שהפליג שיהיו בניו מחודדים וחריפיםֵ .וֵתיָמָ א –
ֹלא ִיִ ְפְ ַּתּ ח ִּפּ יו .וכמו ֶֶׁשִיִ ְְּסרּונּו החכמים ז"ל להשפילנו ולהפחיתנו ולחזק שנאתנו [= פירוש שיהיו בניו מפולפלים ובקיאים
שנסבול שקרי הישמעאלים וכזבם ,ונשמע השנאה אותנו] – כמותם ,עד שדוד מלך בתלמוד שכתוב בו 'וכי תימא'ְ .יְ טּור –
ונדוםְ ,וְ ָׂׂשמּו הערתם על זה משמות בניו: ישראל ,כשהראו לו ברוח הקודש הרעות פירוש יזכה לתורה הניתנה בהר סיני ,כי כן
ִּוִמְׁשָׁמָ ע ְוְ דּוָמָ ה ַּוַמ ָּּׂשא – שמע ודום ושא. אשר יעברו על ישראל – לא צעק ולא תרגם 'הר' טורָ .נִָפִ יׁש – פירוש יפרה וירבה,
וכבר הרגלנו עצמנו גדולים וקטנים לסבול ֵֵהיִלִ יל ולא ביקש תשועה על לשון האומה תרגום' :פרו ורבו' – פושוֵָ .וֵָק ְְדָמָ ה – יזכה
הכנעתם ,כמו שציוה ישעיה ואמר (ישעיה זולת ממלכות ישמעאל, שיהיה בארץ הקודש ,שהרי ירושלים היא
נ ,ו)ֵּ :גִּוִ י ַָנַָת ִּּתי ְלְ ַַמִּכִ ים ּוְלְ ָחַָיַ י ְלְ ֹמ ְְֹר ִִטים .ועם זה אמר (תהלים קכ ,ה) :אֹוָיָ ה ִלִ י ִּכּ י ַגַ ְְר ִּּתי ֶֶמ ֶֶׁשְך במזרח.
כולו לא ִנִ ָּמֵָלֵ ט מחוזק רעתם והתפרצם בכל ָאֳָהֵלֵ י ֵֵקָדָ ר .והסתכלו איך ייחד ָׁשַָכַ ְנְ ִּּתי ִִעם ֳ ובכן ,מדוע הודגש זאת אצל בני ישמעאל
עת ,אלא כל אשר נסבול כדי לעמוד עמהם ֵֵקָדָ ר מתוך בני ישמעאל ,כי המשוגע אמנם יותר מכל לשון ואומה?! ובאיגרת תימן
ד | פרשת חיי שרה תשפ”ז
בס”ד
המילה ,כטוב לבו של הסנדק עם הארץ וזה כוונת רש"י יפה שיחתן של עבדי הצדיקים האבות הקדושים וכדומה כי
הלז ביין הרב ששתה ,ליהג לעבר ה"אשל אבות פי' העבדות של האבות הוא הרצון המספר בשבחם זהו רצונו יתברך שמו
אברהם" שכעת כולם ראו כמה שהסנדק ותכלית הבריאה רק בשביל ישראל והוא כמו ד"ת .כאשר ראינו כל ספר
הוא החשוב והנכבד ,וה"אשל אברהם" שיקבלו התורה .לכן הרצון הוא האב בראשית הוא רק סיפורי המעשיות
נכנע בפניו ,שכן כאשר מל את התינוק, והתולדה נקרא בשם בן ,וזהו תורתן של והתלאות אשר מצאו את אבותינו
הוא התכופף לעבר הסנדק .נענה בנים. הקדושים והוא בתוך החמשה חומשי
ה"אשל אברהם" :ומה אעשה? אנוס על תורה יחשב ,יען כי קב"ה ואורייתא
פי הדיבור הייתי ,שכן פסוק מפורש עובדות צדיקים וישראל חד .לכן האמנם כי התפארת
הוא בתורה "וישתחו אברהם לפני עם והגדולה לחי עולמים לבד ,ומי שנותן
הארץ"... "וישתחו אברהם לפני עם הארץ" (כג ,יב) שבח והודיה לאחד מכל צבא מרום
מוהל מומחה ונודע בשער בת רבים, ולכוכבי לכת הרי הוא כעובד ע"ג וכופר
היה הרה"ק רבי אברהם דוד מבוטשאטש, בעיקר ח"ו ,אבל לספר בשבחם של
ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו ...
בעל "אשל אברהם" ,תדיר היה נוסע צדיקים להללם ולשבחם זה הוא רצונו
מערת שדה המכפלה (כג ,יט) .סיפר כ"ק
למקומות שונים שהזמינוהו להכניס יתברך שמו ,מפני כי הם התורה כמ"ש
מהר"י מפשעווארסק זי"ע בשם הרה"ק
את בנם בבריתו של אאע"ה .באחת (דברים לב ,מז) כי לא דבר ריק הוא מכם,
מהרי"ד מבעלזא זי"ע :מלפנים כשאחד
הפעמים כאשר הוזמן לשמש כמוהל, התורה היא רק מששים רבוא נשמות
נסע לארץ ישראל ,נתקבץ כל הכפר
גילה שבסנדקאות כובד הפעם יהודי עם בנ"י כי ס' רבוא אותיות לתורה ,וז"פ
להפרד ולהפטר ממנו ולאחלו ,כי
הארץ מדאורייתא ומדרבנן ,אלא מחמת הללו עבדי ה' הללו את שם ה' פי' מה
הנסיעה לארץ ישראל היתה כרוכה
שהיה עשיר מופלג וקרוב למלכות, שמהללים עבדי ה' הם הצדיקים זה הוא
בקישויים גדולים ומעטים היו שזכו לזה.
העניקו לו את הסנדקאות (ונקל לשער שאבי כמו שמהלל שם ה' כי זהו רצונו ית"ש.
פעם נסע כפרי אחר לא"י ,ונתקבצו כל
הבן לא היה תלמיד חכם יותר מהסנדק .)...בסעודת
קול מבשר
בשדה לפנות ערב וירא והנה גמלים באים" איתא בילקוט הושע (רמז תקכ"ב) פעם בשלום – יעוררו עלינו מלחמה וחרב ,כמו
דהנה האנשים הדרים בכפרים ומתפללים אחת היו ר' יוחנן בן זכאי מהלך בירושלים שאמר דוד (תהלים קכ ,ז)ֲֲ :אִנִ י ָׁשׁ לוֹםֹ ְוְ ִכִ י
בכל השבוע בלי מנין והרבה מהם שכמעט ור"י מהלך אחריו ,ראה בית המקדש שהוא ֲֲא ַַד ֵּּבר ֵֵה ָּּמה ַלַ ִּמְּלְ ָחָָמָ ה".
כל השנה אינם מתפללים במנין ואינם חרב ,אמר אוי לנו על הבית שחרב מקום "ּוִמְׁשָׁמָ ע ְוְ דּוָמָ הוכן כתב "מדרש הגדול"ִ :
שומעין שום דבר קדושה ,ומנין להם שמתכפרין בו עונותינו ,אמר לו ,בני אל ירע ַּוַמ ָּּׂשא – שאנו שומעים חרפתנו ושותקים
יניקה בהקדושה ,אבל הנה גם להאנשים לך שיש לנו כפרה אחרת שהיא כמותה, ונושאים עולם ודוממים .ועליהם אמרה
האלו יש יניקה בהקדושה אם מקיימים ואיזה זה גמילות חסדים וכו' ,עי"ש זהו תורה (במדבר כד ,כג) :אוֹיֹ ִִמי ִיִ ְְחֶיֶ ה ִִמ ֻּּׂשמֹו
מצות הכנסת אורחים ,שנותנים להאורחים שיעור הכתוב ויצא יצחק לשוח בשדה ֵֵאל – אוי למי שיחיה במלכות ישמעאל".
העניים לאכול ולשתות .וז"ש הכתוב "ויצא לפנות ערב ,פירוש ,שפך שיחו לפני ה' ויש אשר הביאו מקור לדברי הרמב"ם.
יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" ,פי' קודם והתמרמר על חורבן בית המקדש מקום עפ"י התרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל
ביאת משיח יצא יצחק ועיין באיזה זכות שמתכפרין בו עונותינו כנ"ל ,אך וישא על הפסוק דנןִּ :וִמְׁשָׁמָ ע ְוְ דּוָמָ ה ַּוַמ ָּּׂשא –
מתקיימים היהודים הדרים בשדה ,וירא עיניו וירא והנה גמלים באים ,היינו גמילות ָצִָאיָתָ א ּוְׁשּׁתּוָקָ א ְוְ סֹוָבָָרָ א.
ְוְ ִ
והנה גמלים באים ,היא מצות הכנסת חסדים שהיא כמותה ,אז נח דעתיה ,והבן.
אורחים שהאורחים באים על הגמלים עוד אי' בענין זה בספר אהל שלמה (ח"א)
ונותנים להם לאכול ולשתות ,ובזכות זה [נכד הרה"ק בעל התפארת שלמה] וכך "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב"
מתקיימים בעלי הכפרים ודפח"ח .יעזור הביא שם שמעתי בשם קדשו של אדומו"ר (כד סג) .היינו להתפלל על חורבן בית
השי"ת שזכות זקיננו הקדוש יעמוד לנו זקיני (בעל התפארת שלמה) זצ"ל על המקדש וחשכת הגלות ,כדאיתא בספרים
ולכל ישראל שנוושע במהרה בביאת הפסוק (פ' חיי שרה) "ויצא יצחק לשוח הקדושים .ובדברי ישראל פירש ,והנה
גואלנו ובישועה רבה בכלל כל ישראל אמן.
פרשת חיי שרה תשפ”ז | ה
בס”ד
טרח ,חיפש ומצא עבורו זיווג הגון. ואמרו ע"ד צחות :שאברהם השתחוה אחוזת מרעיו לסעודה ,ובעת הסעודה
למחרת החופה ,נכנס החתן ר' צבי אל לפני עם הארץ ,כשהיה צריך לו. שנתוועדו כל ה'גראבע יונגען' אמר
רבו ,ועל פניו היתה נסוכה ארשת יראה מספרים על בעל ה״נודע ביהודה״, לו אחד מחביריו ('גראבער יונג' כמותו):
וקדושה .רצה רבו ר' מנדלי שישמחוהו, שפעם אחת ,הלך עם אחד מנכבדי "כשתהיה אצל קבר רחל אמינו אל
ובאותו מעמד היה שם הרה"ק רבי העיר לקבץ נדבות לאיזה צורך חשוב. תשכח אותי מלהזכיר שם" .נענה שם
נפתלי מראפשיץ זי"ע ,פנה אליו רבי כשהגיעו לביתו של עשיר ידוע ,אמר כפרי אחד שהיה חכם ,ואמר לחבירו
מנדלי זי"ע ,ואמר לו" :הרי אתם יודעים לו הנכבד שליווה אותו :לפי דעתי לא הנוסע :הלא בודאי תהיה גם במערת
לומר מתי שצריך ומה שצריך ,מה כדאי שכבוד תורתו יבזה את עצמו, המכפלה ,אך אבקשך שלא תלך שם
אתם אומרים על החתן שלנו?" נענה ללכת לאדם שהוא קמצן גם ובור .ענה אל האבות הקדושים הטמונים שם ,כי
הרבי מראפשיץ ,מיניה וביה הגיב" :מה לו ה״נודע ביהודה״ — :האדם הרי הוא כבר בחייהם היו 'הימל מענטשן' ,ולא
אומר עליו ,הלא הוא הולך בעקבות בחיר היצירה ,עטרת הבריאה ,ובכל יבינו כשתאמר להם שצריכים פרנסה,
יצחק אבינו ולקח זיווג על פי פשט". זאת כשהוא צריך לחלוב את הבהמה אך איעצך מה לעשות ,שם במערת
מהו כוונתך – שאלו רבי מנדלי ,והרה"ק הוא כורע ברך לפניה. המכפלה הלא קבור גם ראשו של עשו,
מראפשיץ הסביר :באברהם אבינו נאמר והוא מבין פשר דבר ,ולפיכך תלך אצלו
"וה' ברך את אברהם בכל" ,ודרשו חז"ל ותאמר" :דיינע קינדער האסטו זיך שוין
ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את
בת היתה לו לאברהם ובכל שמה .וא"כ באזארגט ,איצט זאלסטו טוען פאר
אברהם בכל (כד ,א) וברש"י בכל עולה
קשה ,מדוע היה צריך אברהם לשלוח דיינע ברידער'ס קינדער" (הלא לפניך כבר
בגימטריא בן ,ומאחר שהיה לו בן ,היה
את אליעזר לארם נהריים ,הלא יכל הספקת די והותר ,עכשיו הזמן שתעשה גם עבור בני
צריך להשיאו אשה.מסופר על הרה"ק
להשיא את יצחק ל"בכל" .התשובה אחיך יעקב)( ...מפיהם ומפי כתבם)
רבי צבי הירש מרימינוב זי"ע שהתקשר
היא :אברהם אבינו רצה שיקח יצחק
כידוע בלב ונפש אל רבו הק' רבי מנדל
זיווג על פי פשט ולא ע"פ דרוש ,שיש
מרימנוב זי"ע ,עוד בהיותו בחור .ורבו
חשש שמא יבוא מחר אחד האמוראים
פינת יקרת
שאומרים שעבירה לסייע לפלוני ,ואינני בתורה או בספרי מוסר שלא יסתפק בידיעת "וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין" (כד
חפץ במצוות שלהם ,שפלוני מצוה להורגו הדברים בלבד ,אלא לעומתו יעיין בגרמי' כט) .במד"ר (פ' ס') וירץ לבן אל האיש החוצה
ולבזותו". כמה הוא רחוק מן הדברים האלו ולאן הוא אל העין ,מעייני' לי' ,עומד על הגמלים על
ופעם אמר הרה"ק מצאנז שיש לו ראיה כי נוטה ,וזוהי מרדות טובה בלבו של אדם ,ואז העין מעיין גרמי' .וכ"ק זקיני האדמו"ר
ה'מצוה' הנזכרת אינה מצוה ,שכן כשיצאו יזכה שד"ת ירדו לעומק לבו( :שם משמואל הגדול זצללה"ה מקאצק הגיד שלבן הסתכל
ישראל ממצרים נצטוו בשתי מצוות ,דם בפרשתן) במעלות אליעזר ,ולעומתו הסתכל במהות
פסח ודם מילה ,לפי שהיו ערומים מן עצמו והרגיש את השפלות והחושך של
המצוות וכמ"ש (יחזקאל טז ,ז) "ואת ערום עצמו מן האור של אליעזר ,עכ"ד .ונראה
אמר הרה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע ,כי שזהו כענין אמרם ז"ל (ברכות ז' א) טובה
ועריה" (ראה רש"י שמות יב ,ו) ,ולכאו' יש
ישנה מצוה שמעולם לא קיימה ,וזו היא מרדות אחת בלבו של אדם יותר ממאה
להקשות ,הלא בשלשת ימי האפילה מתו
המצוה השגורה בפי המון העם באמרם מלקיות ,וע"כ זכה שעל ידו נאמרו הדברים
רבבות מרשעי ישראל ובני ישראל קברו
"פלוני מצוה לקוברו" ,וישנה עבירה שהוא שבשבילם יצא אליעזר מכלל ארור לכלל
כל אלו (כמבואר במכילתא פר' בא סימן
משתדל תדיר לעשותה ,והיא מה שאומרים ברוך ,שבודאי מאחר שאמרו ז"ל שאליעזר
יב) ,נמצא שקיימו מצוות גדולות ,ואם כן
העולם כי "עבירה לסייע ביד פלוני וליתן לו יצא מכלל ארור לכלל ברוך שהרי לבן א"ל
מה צורך היה לצוותם על קרבן פסח ומילה,
מעות וצדקה( "...וראה ב'שפע חיים' לירח בוא ברוך ה' ,מוכרח שדברים אלה לא דברי
הלא היו בידם מצוות הרבה של קבורת
האיתנים ח"ב עמוד עד). לבן הם אלא דברי תורה שנאמרו ע"י לבן,
רשעים ,אלא ודאי שצריך האדם להתרחק
מ'מצוות' כעין אלו( ...חיבת העבודה חיי בסגנון דומה אמר הגאון בעל ה'חפץ ומאין זכה לבן לזה ,אלא ע"כ ע"י מרדות
שרה תשפ"ג). חיים' זצ"ל "חפץ אני בעבירות של העולם, שלקח בלבו כנ"ל .וזה לימוד לאדם כשקורא
ו | פרשת חיי שרה תשפ”ז
בס”ד
בקרא "ותקח הצעיף ותתכס" ופרש"י אמר למלווהו ,שהחזון איש שיבח את וידחה דרוש זה ,ויצחק ישאר ללא זיווג
ותתכס ,לשון ותתפעל כמו ותקבר הבחור! ...והשידוך אכן יצא לפועל. [וכן ברש"י על הפסוק "בכל" נוקט
ותשבר ,ולכאורה תמוה ,וכי לא היה זה המעשה סיפר החזון איש בעצמו כמאן דאמר ,שרק בן היה לו ולא בת
יכול למצוא דוגמא יותר יפה ללשון לאחותו ע"ה ,והוסיף על כך :זהו דבר יעו"ש] .עת לשמוח.
ותתפעל לפני שהולכים לחתונה ,אלא משונה ,הרי בר דעת הוא השואל ,וכי
'ותקבר ותשבר'. אינו מבין מה שמדברים עמו ורומזים
ואברהם זקן בא בימים וגו' (כד ,א) מעשה
אלא תבין בני יקירי ,הנה יש שלשה לו ברורות – ...אין זאת אלא שכששידוך
ברבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות"
זמנים מסויימים בחיי האדם הגורמים צריך לצאת לפועל ,לא יעזור כלום!.
שאמרו לו ,קמו למר מתנגדים בעיר
לרעש ולמהומה מחמתם ,ואלו הן: ואיננו מרוצה לכל הקהל .הזמין את
א) בשעה שנולד .ב) בשעת החתונה. "ותקח הצעיף ותתכס" (כד ,סה) פעם המתנגדים אליו ושאל את פיהם:
ג) להבדיל בר מינן בשעת הפטירה. אחת נתוועדו יחד על איזה נישואין רבותי ,הואילו נא והגידו לי מה פשע
והנה בב' פעמים מאלו הזמנים הגם (היה זה בחתונה הגדולה של נכד 'החוזה מלובלין' ומה חטאת מצאתם בי כי דחקתם
שהאדם גורם הרעש ,אבל למעשה הוא מזליחוב – נטעי גבריאל ,נישואין עמ' צז בשם ספר מעלי ואינכם רוצים בי כרב? רבינו,
בעצמו אינו יודע ואינו מרגיש מאומה, ברוך מבנים) הרה"ק המגיד הק' מקאז'ניץ ענו המתנגדים ,חס ושלום שיש בלבנו
והיינו בשעה שנולד ,שכולם מדברים זצ"ל ,והרה"ק החוזה מלובלין זצ"ל, כנגדו מאומה ,יודעים אנו כי כבודו גאון
ושמחים בו אבל הרך הנולד בעצמו ונתווכחו ביניהם ,אם גם החתן בעצמו וירא שמים מרבים ,אלא שעדיין הוא
אינו יודע כלום ואינו מגיב כלל ,כמו"כ צריך לילך עם השושבינין לכסות את צעיר לימים ואין זה לכבודה של עיר
להבדיל בשעת הפטירה ,הנפטר גורם הכלה בצעיף ,והמגיד הק' אמר שיש ואם בישראל בעירנו שישב על כסאה
למבוכה וליגון ואנחה ,אבל הוא בעצמו ללמוד מיחוד יצחק ורבקה דכתיב אברך צעיר .אם משום כך — ענה .להם
אינו מגיב כלום ,אבל שונה הוא הזמן "ותרא את יצחק וגו' ותקח הצעיף רבי יעקב — אל דאגה ,הריני מבטיחכם
הג' והיינו בחתונתו ,שאז גם החתן יודע ותתכס" [כשיצחק היה שם ,וזה הוכחה כי חסרון זה שבי ,אני הולך ומתקנו
ומשתתף בכל ,וזה יכול לגרום לו שיבוא שהחתן בעצמו צריך לילך] .והרה"ק מיום ליום.
לידי גאות בראותו שהכל בשבילו, מלובלין אמר ,שמקובל בידינו שהיחוד
וזהו שאומר רש"י "ותתכס ,ותתפעל הגדול הוא היחוד מיהודה ותמר ,כי
כמו ותקבר ותשבר" כדי ללמד לאדם, ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד
הוא הגואל האחרון שהוא בחי' מלכות,
שיראה לקבל התפעלות בעת ותתכס אם דברתי דברי (כד ,לג) וברש"י הרי אם
ולכן יש ללמוד משם ,ושם כתיב (להלן לז,
שהוא זמן חתונתו כמו בשני זמנים משמש בלשון אשר ובלשון כי ,כמו עד
יד-טו) "כי כסתה פניה" עוד קודם שבא
האחרים שהן 'ותקבר' בשעת הפטירה, כי יבא שילה (בראשית מט ,י ,).זהו שאמרו
יהודה .נהר שלום (קאלשין -ליקוטים יקרים
'ותשבר' בזמן הלידה( ,מלשון :והיושבות על חז"ל כי משמש בד' לשונות ,והאחד אי,
עמ' ע"ו)
ה'משבר')( .נר ישראל) והוא אם .משכיל אחד התפאר בפני ר׳
יאשע בער מבריסק זצ״ל ,שהוא יכול
"ותקח הצעיף ותתכס" (כד ,סה) וברש"י לדבר בד' שפות -ענה לו ר׳ יאשע בער
"ויוסף אברהם ויקח אשה וגו' ותלד את ותתכס לשון ותתפעל ,כמו ותקבר ז״ל" :ביסטו דאך א קּוה ,ווייל די חז"ל
זמרן ואת יקשן" (כה ,א-ב) :מסופר על ותשבר .מסופר שבחתונתו של הרה"ק זאגען ,כי משמש בד׳ לשונות״.
חסיד אחד שלא נפקד בזרע של קיימא ב' הפחד יצחק מביאיאן [בן ר' אברהם
והזכיר עצמו פעמים רבות לפני רבו אך יעקב מסדיגורא חתן הבית אהרן
לא עלתה בידו .פעם ראה אותו החסיד בספר דרך שיחה (עמ' תלא) מביא שנכנס
מקארלין] זי"ע ,שנהיה לחתן אצל
אדם כפרי מהישוב הסמוך נכנס לרבי אדם אחד אצל החזון איש זצוק"ל ,לברר
הרה"ק ר' יוחנן מרחמסטריווקא (בן המגיד
לבקש ישועה לזש"ק ולאחר שנה אודות בחור שהחזון איש הכירו .ענהו
מטשערנאביל) זי"ע ,לפני ההליכה לחופה
בא לבשר לרבי על השמחה ולכבדו החזון איש" :יכול להיות יותר טוב" אמר
פנה הבית אהרן לחתנו (הרה"ק רא"י מסא"ג)
בסנדקאות .הרהיב החסיד עוז ושאל השואל :הרי כל אחד יכול להיות טוב
ואמר לו ,מחותן ,למה אין אתם אומרים
את רבו :וכי גרוע אני מאותו יהודי יותר ...ושוב שאלו על היראת שמים
דברי מוסר להחתן לפני החופה .ואחז
כפרי שנושע מיד ואילו אני עדיין יושב של הבחור ,ועל המידות וכו' ,ועל
הרה"ק מסאדיגורא את הלחי הימיני
ומצפה?! פתח הרבי חומש בראשית הכל עונה לו החזון איש באותו פתגם:
של החתן בין שתי אצבעותיו ,ואמר
והראה לו בלידת יצחק התורה מאריכה ס'קען זיין בעסער[ ...יכול להיות טוב
לו ,כשרבקה אמנו ראתה את יצחק
בגודל הנס והשמחה שנולד לאברהם יותר] ,והיהודי אומר :אכן בכל דבר
לפני הנישואין מה עשתה ,כתוב
בגיל מאה ,ואילו בפרשת חיי שרה יכול להיות יותר טוב – .כשיצא השואל
פרשת חיי שרה תשפ”ז | ז
בס”ד
החליט לארגן מסיבת סיום ,כמובן שלא מלאכו לפניך ,זימן לו הקב"ה שני כתוב שאברהם הוליד לעת זקנתו
היה כמעט מה להביא ,אשתו הצליחה מלאכים ,אחד להוציא את רבקה ואחד (לאחר ארבעים שנה) ששה ילדים ולא
להכין עוגה קטנה מהקמח והביצים ללוות את אליעזר ,ע"כ .וקשה ,אם היה מדברים כלל מגודל הנס והשמחה?
שעוד נותרו להם בבית”" .בעת הסיום, נצרך לשני מלאכים משום דאין מלאך "אלא החילוק הוא פשוט" -סיים הרבי
חילק המלמד בדחילו ורחימו לכל ילד אחד עושה שתי שליחויות ,למה אמר " -להביא לעולם זמרן ויקשן וכו' אין
חתיכה קטנה מהעוגה .אחד הילדים אברהם :הוא ישלח מלאכו ,דמשמע צריכים עבודה גדולה ,אבל להביא
'בר לבב' חשב לעצמו 'כמעט שלשה מלאך אחד .ואיפה מרומזים בקרא לעולם בן כמו יצחק אבינו לזה צריכים
ימים שאבא שלי לא אכל ,וכיצד אני שני המלאכים .אלא עפ"י המעשה 'מופת' גדול ועבודה מיוחדת ...וכן
מסוגל לאכול את העוגה?!' -הכניס הנ"ל יובן ,דאאע"ה רמז השם הזה במה לפעול עבור הכפרי אין זה חידוש גדול
את החתיכה לכיס לשמור לאביו. שאמר" :ה-וא י -שלח מלאכ-ו לפני-ך אבל אתה רוצה בנים צדיקים זה כבר
כמובן שכל החברים סביבו בלעו מיד [ר"ת של "הוא ישלח" וס"ת של "מלאכו 'עבודה' אחרת...
את העוגה ,עוד לפני שיכלו לחשוב על לפניך" הם 'יוהך'] .ובזה רמז המלאך
משהו ,אבל הוא חשב והכניס לכיס”. השני ,מלבד אותו המלאך שאמר
"הוא ישלח מלאכו לפניך" (כד ,ז) .סיפור
"לאחר שעה הילד הרגיש רעב ותיאבון בפירוש .וזהו שאמר המדרש :בשעה
שהיה אצל רביה"ק החוזה מלובלין זי"ע
רב ,אז הכניס יד לכיס והכניס לפיו שאמר אברהם אבינו ע"ה וכו' זימן לו
ועכי"א .זימנא חדא כיבדו את החוזה
משהו מהעוגה ,וכך ,מידי שעה ,לקח הקב"ה שני מלאכים ,אחד להוציא
מלובלין זצוק"ל בסנדקאות ביומא
חתיכה קטנה ממש והכניס לפה .בכל את רבקה זהו שאמר בפירוש ,כי זה
דערב שבת קודש ,והמקום היה רחוק
פעם מפינה אחרת של העוגה .הרי גם היה עיקר השליחות ,ואחד ללוות את
מביתו ,ונסע עם תלמידיו אל הברית
הוא היה רעב" "...בלילה הגיע הילד אליעזר ברמז ,ע"י ראשי וסופי תיבות.
מילה .כשחזרו משם היה כבר סמוך
הביתה ,אמר לאבא בשמחה כי הביא לו
מאד לש"ק והסוסים נכנסו לבוץ
חתיכה מהעוגה של הסיום .אביו פתח
ולא יכלו לצאת ,חששו התלמידים
את הנייר וראה קוביה של עוגה נגוסה
שלא יבואו ח"ו לחילול שב"ק .אמר
מכל הצדדים .דמעות עמדו בעיניו
סיפור לשבת אחד מהתלמידים להחוזה שיאמר את
של האבא ואמר לבנו' :אוי בני היקר,
השם של קפיצת הדרך .אמר הרה"ק
אין לך מושג כמה אני מעריך אותך'.
מלובלין :י'א ו'וער כ'ען ה'יינט( ...כ'ן,
נשקו על ראשו' :כיצד עמדת בניסיון היה זה לאחר תפילת מנחה ,התיישב
יהודי ליד כסאו של הגראי"ל שטיינמן ו'מי י'כול ה'יום) .כשאמר מלים אלה מיד
כה גדול כל כך הרבה שעות לא לאכול
זיע"א ,וסיפר כי הוא מנסה להתנהג יצאו הסוסים מהבוץ ונסעו הביתה
את העוגה ,בוודאי היה לך קשה' .ע"כ
כראוי ,בתחום מסויים -משתדל בקפיצת הדרך .והענין ,כי במלים אלה
הסיפור ששמעתי" -אמר לו רבי אהרן
ומתאמץ ,אך נופל ושוב נופל ,מתקדם שאמר החוזה רמז בראשי תיבות את
לייב ,כי האבא לא הסתכל על כמה היא
ושוב מתרחק -הלוך ושוב (ובסיכום ,הוא
השם של שמירת הדרך ,שיוצא מסופי
נגוסה מכל צדדיה ,אלא עד כמה בנו
מתקדם מעט ובקושי)" .אני כאוב מאוד, תיבות של" :כי מלאכיו יצוה לך" שהוא
עמד בקושי ולא אכל את העוגה כולה.
באתי לבקש עצה ,כי הנפילות שוברות שם "יוהך" ,ולכן היתה להם קפיצת
דע לך ,שהקב"ה מסתכל ומביט על מה
את לבי”" .שמעתי סיפור" -אמר לו הדרך .עם זה פירש כ"ק מרן מהרי"ד
שאנו מצליחים להתגבר! הקב"ה מחבב
רבי אהרן לייב" :לפני כשבעים שנה זי"ע את הפסוק" :הוא ישלח מלאכו
מאוד כל פעולה טובה ,אפילו קטנה
ירושלים סבלה מתקופה קשה של עוני לפניך" .במד"ר (בראשית נ"ט סי' י"ד) ר'
כל-שהיא ,בתוך המצבים הקשים( .מתוך
ורעבון .בחיידר פלוני סיימו ללמוד דוסא אומר הרי זה מלאך מסויים.
גיליון יין ישן וירא תשפ"ג)
פרק בגמרא ,והרבי ה'מלמד הצדיק' בשעה שאמר אברהם אבינו הוא ישלח
ח | פרשת חיי שרה תשפ”ז
בס”ד
יומא דהילולא
וחיכה בחדר ההמתנה .כעבור זמן מה ענוותן מופלא .נהג להסתיר את עצמו.
בא אחד הפקידים ושאל בשם הקונסול: גאון עצום בכל מכמני התורה ,בש"ס כ"ז חשוון (ה'תשנ"ט)
"האם נמצא כאן אדם בשם פלוני שהיה ופוסקים ,ספרי חסידות ויראה .אהב כל יומא דהילולא קדישא של הרה"ק
כאן אתמול?" .לשמע השאלה ענה יהודי באשר הוא .רבים פנו אליו ונושעו רבי יעקב לייזר מפשווארסק זיע"א
הנ"ל" :אני הוא שהייתי כאן אתמול". למעלה מדרך הטבע .בשבע השנים בן הרה"ק רבי דוד יצחק זיע"א
מיד הכניסוהו לחדר הקונסול ולהפתעתו האחרונות לחייו נחלש רבינו ביותר ,אולם
חתן הרה"ק ר' משה יצחק
העצומה קיבל תיכף את הויזה המיוחלת. גם בתקופה קשה זו שהיה אפוף ייסורים גווירצמאן מפשווארסק
השתוממות פניו גרמה לקונסול להסביר ומכאובים ל"ע המשיך בעבודתו הק' (ר' איציק'ל מפשווארסק) זיע"א
מדוע שינה את דעתו" :אתמול בלילה וקיבל את הקהל בחדרו המיוחד ,ורבים
בחלומי ,הגיע אליי זקן אחד הדור פנים. נוושעו מברכותיו.
הוא פנה אליי ואמר' :מדוע סירבת לתת
ויזה לאיש זה שהיה אצלך היום ,האם הוא מרבותיו :ר' אלחנן (חֶנֶ ה) האלברשטם
אשם בגלל שהמתרגם לא ענה כשורה?' כאשר היו נכנסים חתנים ואברכים מקאלשיץ הי"ד (אב"ד קאליש ,היה רבו
ולכן נתתי לך כעת את הויזה" .לאחר מכן צעירים בתקופה שלאחר נישואיהם אל המובהק) ,ר' אפרים דוד הלברשטאם
הלך מיודענו תיכף ומיד לרבינו וסיפר לו רבינו ,אחת השאלות הראשונות ששאל מיאשליסק ,ר' יצחק זאב פירר הי"ד (בן
את כל השתלשלות הדברים ואת המופת אותם הייתה" :האם כבר הכנסתם ר' שמואל אבד"ק קראס) ,ר' דוד צבי
הגדול שהיה לו .אמר לו רבינו ,שלא כדאי לביתכם את קופת הצדקה של רבי מאיר זעמאן (רבה של דוקלה ומח"ס 'מנחת
לו לספר את זה ,משום שהאנשים יאמרו בעל הנס?" .ובעניין זה מסופר מעשה סולת' על ספר החינוך) ,ר' דוד טוולי.
שהוא בעל דמיונות. פלא ,באדם אחד ששהה פעם אחת מספריו :זכות אבות -קונטרס חידושי
באנטוורפן ורצה לנסוע לארה"ב ,ברם תורה .כתבי קודש -דרשות .י"ג אורות
כיוון שלא היה דובר אנגלית לקח עמו -סיפורים.
מעשה מופלא סיפר חתנו הרה"צ רבי לקונסול של אמריקה אדם דובר אנגלית
לאחר הגיעו למצוות נסע ללמוד בישיבה
משה אהרן רייך שליט"א" :פעם אחת שיסייע לו לסדר את הויזה .אולם לדאבונו
בדוקלה ,ולאחר מכן למד אצל ר' אלחנן
הגיע רבינו לבקר בביתי ,וליד הדלת היה אדם זה שהיה צריך לשמש כמתרגם לא
(חֶנֶ ה) הלברשטאם מקאלשיץ שאותו
מונח ראי ,ומיד כשנכנס אמר' :שלום היה פיקח גדול ולא השיב לקונסול על
החשיב לרבו המובהק.
עליכם .מיהו היהודי החשוב הזה העומד שאלותיו כנדרש ,ועל כן החליט הקונסול
שם?' ואני לשמע השאלה התחלתי שכנראה אם המתרגם לא מדבר לעניין,
לשחוק ,ושאל אותי רבינו לפשר כנראה משהו פה לא כהוגן ,ועל כן סירב
במלחמת העולם השנייה נשלח לסיביר
התנהגותי ,ואמרתי לו שהדמות הינה של לתת את הויזה .הלך האיש לרבינו וסיפר
עם חתנו .שם למד עם תלמידים
רבינו ומורינו ,ואמר לי" :תמחול לי ,אבל לו את כל הדברים ,ענה לו רבינו" :וכי
מסכתות שלימות בש"ס וחלקים נרחבים
אני אף פעם לא מסתכל במראה". מה יכול אני לעזור לך? יש לי רק עצה
משו"ע וכל זאת בלי שיהיה לפניו שום
עבורך .עליך לפנות לרבי שלי ,אולי הוא
ספר .כששב לאחר המלחמה לפולין
יעזור לך" .שאל האיש" :מיהו הרבי?",
לאחר ש'איבד' את כל משפחת אביו
פעם אחת בא חתן קודם נישואיו השיב רבינו" :הרבי שלי הוא רבי מאיר
הי"ד התגורר בברסלוי ,שם פסק הלכות
לרבינו .אמר לו הצדיק" :אלמדך סגולה בעל הנס" ,והוסיף ואמר" :דע לך ,שכל
לניצולי השואה וכן בענייני עגונות .לאחר
לשלום בית" .נטלו והכניסו למטבח ואמר הכסף שיש לי כאן אני נותן בשביל רבי
כחצי שנה עבר לקרקוב שבה שהה
לו" :כשהנך קם בבוקר ואתה שותה כוס מאיר בעל הנס" .לאחר שנתן הנ"ל סכום
חמיו .בשנת ה'תש"ט עבר עם חמיו
קפה לפני התפילה ,אל תחזיר את הכוס מסויים לצדקה עבור רבי מאיר בעל הנס,
לפריז ובשנת ה'תשי"ז עברו לאנטוורפן
והכפית לכיור ,אלא רחוץ ושטוף אותם, ציווה רבינו שלמחרת ילך לקונסול בשעה
שבבלגיה .לאחר פטירת חמיו ביום
ואם אף אחד לא שם לב ,קח את שמונה בבוקר ,ולמרות שידע כי קבלת
הכיפורים של שנת ה'תשל"ז התמנה
המגבת ונגב אותם ,והחזירה לארון קהל מתקיימת רק משעה עשר ולא היה
רבינו לממלא מקומו כאדמו"ר.
נקיה כפי שהיא הייתה ,וזהו סגולה לכאורה טעם להגיע כה מוקדם ,שמר את
לשלום בית" (נעימות החיים) ציווי רבינו והגיע לשם בשעה היעודה
פרשת חיי שרה תשפ”ז | ט
בס”ד
מהאוכל ,ואם השוויגער תתרגז על כך גילוי נשמות צדיקים וטיול בהיכלות עליונים
אצל הר"י מפשעווארסק זי"ע
תאמר לה שכך אכלו הדברי חיים זי"ע הרה"ק ר' יענקעל'ע זי"ע היה דרכו וזאת למודע ,כי חוץ מכל המדרגות
והשווער זי"ע( .שם) בשנים האחרונות (כשנחלש אצלו כח שהיה לו ,היה גאון עולם ,ידען ובקי
המעצור והאיפוק כידוע כן אצל עוד נפלא ,ושמעתי ממנו כי עוד בהיותו בחור
צדיקים) לדבר בהדיא על עניני גילויים כבר עמד לשרת ברבנות להורות הלכה
אופן עבודת תיקון המידות אצל החסידים
עליונים שזוכה אליהם כגילוי אליהו לרבים ,ואמר לי שפסק אז בכל חלקי
שמעתי מר' יענקעל'ע זי"ע שאמר שהיה אצלו רבות ,וכן גילויי נשמות השלחן ערוך .ושמעתי מפיו דבר נורא
שהרה"ק הר"י סאלאנטער זצ"ל היה צדיקים אלא שהיה מדבר זאת בכזו אשר ממנו נראה בחוש עוצם התמדתו
צודק במה שהיה אומר שתיקון המידות פשטות שמי שלא היה זוכה לא היה מבין ושקיעותו בתוה"ק במסירת החושים,
הוא העיקר ,ששורש קיום כל התורה כלל כוונתו בזה ,ולמשל פעם טיילתי ואיך שהיה זה בקדושה ובטהרה למעלה
הוא ע"י תקון המדות .והביאור בזה שעל איתו בל"ג בעומר בבוקר ,ובאמצע הטיול מכל רעיון ,וכך סיפר ,שפעם אמר לו
אף שלכאו' לא ראינו אצל החסידים אמר כאילו לעצמו עכשיו אנו עולים רבו הרה"ק מקאלשיץ זצ"ל בזה"ל,
לעסוק ולדבר בפרטי תיקון המדות ,כמו ליכנס להיכל הרמ"א (שהיא"צ שלו בל"ג 'יונגערמאן ,דו ווייסט אויף וואס די ד'
שנהגו כן בעלי המוסר מ"מ ידוע מש"כ בעומר) וזהו מדרגת הצדיקים שיכולים מינים זענען מרמז' (אברך ,האם אתה
הרש"ש (נה"ש דף כג ע"א) שהמדה לעלות ולהכנס בהיכל העליון של הצדיק יודע על מה מרמזים הד' מינים) ,ואז
הראשונה שכנגד י' דשם הוי"ה היא מדת בג"ע ולזה זכה בזכות שהיה נמצא תמיד האריך לבאר באזניו איך שהם רומזים
הענוה ,והרי ידוע די' של שם הוי"ה הוא בדבקות( .שם) על אברי האדם ,ואיך צריכין לעמוד כחייל
השורש של כל שם הוי"ה( ,ספי' הכתר שלא להכניס מחשבה זרה למוחו .והוסיף
והחכמה שמהם יוצאים כל הט"ס) ,וא"כ ר' יענקל'ע ע"ז ,הקשבתי הכל ,אבל לא
ה"נ מדת הענוה היא השורש של כל שינוי הצדיקים במעשיות שמספרים הבנתי כ"כ משמעות הדברים ,כי אז לא
המידות טובות ,וע"כ חסידים שעסקו אמר הרה"ק ר' יענקעל'ע זי"ע ידעתי מחשבה זרה מהי ,וכל אשר ידעתי
הרבה ברכישת ענין הביטול ,שהוא מדת שלפעמים דרך הצדיקים לספר סיפורים הוא רק גמרא עם תוס' ,עד שבהיותי
הענוה ,הרי עסקו בתיקון השרשי של ולשנותם לפי התיקון שהיו צריכים אז בסיביר (שהי' זה בהיותו בן ל"ז שנה)
כל המדות ,שכל מדות הרעות נמשכות לפעול ,אך אמר על עצמו שאין דרכו ונפגשתי שם עם אנשים אחרים ,רק
מעור הנחש שהוא הגוף ,וכל המדות לשנות במעשיות שהוא מספר ,והגבאי אז נודע לי ,על ידי אדם שהתאונן לפני
טובות נמשכות מאור הנשמה שבטלה שהיה שם צחק ושאל הרי הרבי ג"כ על מחשבה זרה( .גיליון ממעינות הי"ם
לאלקותו ית"ש ,ועי"ז מגלה ומאירה את משנה לפעמים במעשיות שמספר ,ולא חיי שרה תשפ"ה ,שיחות הרה"צ ר' י"מ
כל המידות טובות בהיות הנשמה דומה ענה הר"י כלום אלא צחק הרבה( .שם) מורגנשטרן שליט"א)
לקונה (כמו שמיוסד ע"כ כל ספה"ק
תומר דבורה) ,וע"כ החסידים שעסקו
בענין הביטול ,היינו ביטול גשמיות הגוף הדרך איך מגיעים אל הש"י ע"י קדושת האכילה כל צדיק שנשאר ממלחמת העולם
אל אור הנשמה ,וביטול לאלקותו ית"ש, יש לו תפקיד מיוחד שעבורו ניצל
פעם הייתי ער כל הלילה ונכנסתי בבוקר
בזה עסקו להמשיך ע"ע כל אור המדות הרה"ק ר' יענקעל'ע זי"ע ידוע דרך
לר' יענקעל'ע זי"ע וראה זה ברוח קדשו,
הטובות( .שם) עבודתו הקדושה בסיפורי מעשיות
ואמר ,מה אתה חושב שבדרך זו )שבבחי'
מצדיקים ,ואמר שכל מי שנשאר חי
סיגופים) מגיעים להשי"ת ,אני צמתי
ממלחמת העולם יש לו תפקיד מיוחד
בצעירותי הרבה ואני מתחרט ע"ז ,ואיני
בתקופת חייו האחרונה לפני הסתלקותו שעבורו ניצל ,והוא סובר שהשאירו
יודע אם יהא לי על זה גן עדן .אלא הדרך
דיבר הרבה על הרה"ק ר' צבי הירש ה' בכדי לפרסם האמונה ע"י סיפורי
הוא שצריך 'לאכול בקדושה' .ואני אלמד
מרימנוב זיע"א ,ופלא שהסתלקותו היתה צדיקים( .גיליון ממעינות הי"ם חיי
אותך מהו לאכול בקדושה ,שהדברי
ג' ימים לפני הילולת הרה"ק מרימנוב. שרה תשפ"ג ,שיחות הרה"צ ר' י"מ
חיים זי"ע בשעה שאכל ידו רעדה מפחד
נפטר ב-כ"ז במר-חשוון ה'תשנ"ט (גליון מורגנשטרן שליט"א)
ה' ונשפך האוכל על הארץ ,וחשבו
פניני צדיקים חיי שרה תש"פ)
האנשים שהוא רועד מזקנה ,אך היה זה
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! בגלל קדושת האכילה ,וגם השווער זי"ע
אכל כן .וסיים ר' יענקעל'ע זי"ע שאם
תעשה ותאכל כך תהא על הארץ שלולית
י | פרשת חיי שרה תשפ”ז
בס”ד
ואחר ההדלקה היה מרקד ברקודין ובשמחה גדולה ,ובאמצע הסעודה נכנסה
בהמזמורים ...ולחש לו חתנו :הלא עתה כלת רבו הרה"ק ר' מנדלע מרימנוב זי"ע, ר"ח כסלו ל' חשוון (ה'תר"ז)
ימי אבילות לכם .וגער בו הרה"ק זלה"ה וצעקה איך אתה יושב בסעודת שבת יומא דהילולא קדישא של הרה"ק
ואמר לו :הלא זה הוא עבודה שעובדים בשמחה ,הרי בתך על ערש דוי ,תיכף רבי צבי הערש מרימנוב זיע"א
בזה להשם יתעלה". ששמע זאת הרכין את ראשו על ידו ב"ר יהודה הכהן זיע"א
כנפילת אפיים כמה דקות ,אח"כ הרים
את ראשו ואמר 'ואתחנן אל ה' בעת
הרה"צ רצ"ה השתדך עם הרה"צ מרוזין ההיא לאמר' ,משה רבינו רעיא מהימנא תלמיד הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב
זצ"ל ,בשעת ההתקשרות (אהלי יעקב התפלל אליו ית' שאפי' בזמן צרה' ,בעת' זיע"א
– הוסיאטין) אמר הרה"צ מרוזין :מנהגי לשון בעתה וחרדה ,עכ"ז 'בעת ההיא
להזכיר יחוסי בבואי בקשר השידוכים, לאמר' להמשיך לומר מה שיש לומר בשבוע הבעל"ט יעלה ויבוא ר"ח כסלו
ענה רצ"ה :אבי היה בעל מלאכה באמונה ובטחון חזק בהשי"ת .וכמו כן ובכמה שנים יחול בו גם ל' חשוון יומ"ד
ונתייתמתי בילדותי ,קרובי וידידי אני אומר להקב"ה הרי בידך נפש כל חי קדישא של הרה"ק רבי צבי הירש הכהן
המשפחה מסרו אותי לחיט אחד ללמוד בכל עת ובכל שעה ,מה אכפת לך שתחיה מרימנוב זי"ע .וידוע שהיה צדיק נשגב
אצלו מלאכת החיטות ,וקיבלתי על עצמי הבת עד לאחר שבת ,וכך נשארה בחיים וכולו היה טמיר ונעלם אשר גם מעיני
לתקן את הישן ולבלתי קלקל את החדש. עד ביום ב' ,ועבר השבת בשמחה וצהלה. צדיקים נחבא ,ואמר עליו רבו הרה"ק ר'
ובעת הסתלקות בנו הי"ז שאלו חתנו הרי מנדל מרימנוב זי"ע .שכמו שביאתו של
הרבי משפיע ישועות לכל ישראל ,מדוע האר"י הק' להאי עלמא בשביל תלמידו
מידת ההשתוות לא ימשיך ישועה לבניו ובנותיו שיחיו הק' רבי חיים ויטאל ,כן גם ביאתו להאי
שמעתי מהגה"צ ר' אלחנן הלפרין זצ"ל לאורך ימים ושנים טובים ,וענה הרבי עלמא הוא בשביל תלמידו הק' רבי צבי
שהדברי חיים מצאנז זי"ע בא פעם מדוע אין קשה לך על אאע"ה כשהשי"ת הירש .וכן מאמריו היו באופן טמיר ונעלם
בעש"ק פר' פרה אל הרה"ק הררצ"ה מבקש ממנו לעקוד את בנו יצחק ,הרי וכן אמר הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב
מרימנוב זי"ע ,והררצ"ה תמה אליו על היתה עת צרה ,וכל כלל ישראל היה זי"ע ,שבמשך כמה חודשים התייגע
מטרת בואו ,ושאלו; 'צאנזער רב וואס בסכנה שאיך יתקיים 'כי ביצחק יקרא להבין מאמר אחד ממאמרי הרבי ר' הירש
זוכט איהר דא' (הרב מצאנז מה אתם לך זרע' ,ובלי ספק שתפילת אאע"ה זי"ע ,והעיד ואמר לשומעי לקחו "דעו
עושים כאן) ,השיבו הדברי חיים; קבלנו היתה מתקבלת .ומדוע לא התפלל אז. לכם ,שב"ה ניחנתי בראש טוב ותפיסה
מרבותינו שבשבת פר' פרה צריך להיות כי עקדת יצחק הוא מהעניינים שעליהם מהירה ,ובזמן יגיעתי העליתי כמה וכמה
אצל צדיק הדור ,ענה לו הרבי ר' הירש עומד זכות לכלל ישראל לכל הדורות. פירושים בדבריו ,אך עוד הרבה הסברים
במדת ההשתוות שלו' ,אוודאי אזוי' ואין נפקא מינא אם הקב"ה מבקש ופירושים גנוזים וטמורים בגוויה"...
'אוודאי אזוי' (בוודאי כן בוודאי כן), עקדה או לוקח את הבנים רח"ל כי בידך
ולא ראו עליו שום שינוי צורה[ .שהיה נפש כל חי .וכך התחזק באמונה ובטחון.
שוה אצלו אם הדב"ח בא לעירו מחמת היה בעל יסורים גדול וקבר י"ח ילדים
כשסיפר המעשה הזאת ר' הערש להגאון
דין תורה וכו' או שבא מחמת שמחזיק בחייו ,ולא היה ניכר עליו כלום ,רק היה
מלמברג הישועות יעקב כשהוא איבד
אותו כצדיק הדור – שזכה לתכלית מדת עובד את ה' בשמחה ובטוב לבב.
את בנו היחיד היקר ר' מרדכי זאב הגאון,
ההשתוות וביטול היש] .ובדומה לזאת שבתחילה לא יכל להתחנם ,אך כשסיפר
מסופר שבעת שהרבי ר' הערש השתדך לו עבודת הרה"ק רבי הערש מרימנוב,
עם הרה"ק מרוז'ין ,אז בעת החופה היה כמה פנינים מדבה"ק מספרו בארות
התחזק הישועות יעקב .ואין הכונה שלא
הוא קורא את הכתובה והיה כתוב 'בת המים :בפרשת ואתחנן שם (בארות
הרגיש את צערו ,כי בשבעת ימי אבלות
הה"ק איש אלקים מהר"צ' והי קורא המים) מסופר שם עובדא שבזמן
היה אומר 'השביעני במרורים' שהקב"ה
גם את זה בהתלהבות וקול גדול ,שלא שחלתה בתו החשובה וזה היה לאחר
האכיל אותו מרור עם השרשים .עכ"ז
נתפעל מזה כלום מה שקרא שבחו שכבר קבר י"ז בנים בחייו רח"ל ,וזה היה
כשהגיע לעבודת השם הוא התחזק
הגדול ,וכמ"ש בחו"ה שצריכין להגיע בליל שבת קודש ,וכבר היתה על ערש
באמונה ובטחון.
למדת השתוות שיהי שווה אצלו אם דוי ,והרה"ק ר' הערש זי"ע היה מתפלל
ישבחוה או יגננו ואל יתפעל מזה יותר לכה דודי וקבלת שבת בשמחה וריקודין פעם בימי החנוכה היה רבינו שרוי
מזה(.מתוך גיליון מעיינות הים הרה"צ כדרכו בקודש ,ולא היה ניכר בקבלת באבילות" ,והיה מדליק הנרות
רי"מ מורגנשטרן שליט"א -חיי שרה שבת שבתו חלתה ושוכבת על ערש בהאנפלאות כדין ,בלי מנעלים על רגליו,
תשפ"ד) דוי ,ובסעודת ליל שבת ישב בהתלהבות והיה מברך בהתלהבות ושמחה כדרכו,
פרשת חיי שרה תשפ”ז | אי
בס”ד
האדם ,כשהוא עצמו טוב ,הוא רואה מסופר שפעם בחג הסוכות ראה הרה"ק שאותה משיג אדוני אברהם.
באחרים טוב .מה שהיה היה ,העיקר ר' אליעזר מדז'יקוב את אביו הרה"ק הוא היה אומר בדברי הגמ' (במס' סוטה
להתחיל מהתחלה. הר"נ מראפשיץ זי"ע בוכה ,ושאלו דף כא' ).א"ר יוסף מצוה בעידנא דעסיק
לסיבת בכיה מה זו עושה ,וענהו הרה"ק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה
מראפשיץ הנה אני הנני מיוחס גדול אגוני מגנא אצולי לא מצלא תורה בין
עוד הוזכר בספר בארות המים שהרבי
מהרבה צדיקים ,וכבר כשלושים יום לפני בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא
רבי הערש היה תמיד מדבר בענין
סוכות התחלתי להכין עצמי למצוות החג עסיק בה מגנא ומצלא' .ויש להבין מהו
התשובה ,ואמר תלמידו הרה"ק רבי
וללמוד כוונות הנענועים מכתבי האריז"ל החילוק בין לימוד התורה לקיום מצוה,
הערשל'ע ליסקער בשמו ,שהעולם
וכו' ,וכן קניתי לפני יוהכ"פ אתרוג מהודר הרי שניהם הוא רצון הבורא ,וכמבואר
חושבים שהתשובה היא 'מי יודע מה',
ביותר בהרבה דמים ,ובכ"ז עתה בנענועי בתניא דכשמקיים מצוה הרי הוא דבוק
ובאמת התשובה היא רק לקבל על
הד' מינים שלי בקושי אני יוצא יד"ח ברצון האלקי שנתלבש בזאת המצוה ,כמו
עצמו מכאן והלאה לא לחזור לאוולתו.
המצוה (כך אמר ע"ע בענוותנותו) ,ואילו כן בלימוד התורה הרצון האלקי מתלבש
והיה מפרש בזה דברי חז"ל 'שטרי חוב
הרה"ק ר' הערש מרימנוב שבא מהורים בהלכה זו .וא"כ מדוע אין המצוה מגנא
המוקדמין פסולים והמאוחרים כשרים',
פשוטים והלך בערב סוכות (בלי הכנה בעידנא דלא עסיק בה? ותירץ שאם יקח
כשאדם דן את עצמו וחובותיו כלפי
ניכרת) אל השוק וקנה לו אתרוג פשוט יהודי אתרוג בר"ח כסליו אין בו רצון ה',
השי"ת ,בשטרות מוקדמים ,שדואג
בכמה פרוטות ,והוא בנענעו את ד' משא"כ כשילמד פרק לולב הגזול הרי
על העבר ,זה פסול ,שאין הקב"ה רוצה המינים שלו מנענע את כל העולמות.
הוא אותו הנחת רוח כמו שהוא לומד
שיתעסק בזה ,אך אם מחשב עם נפשו
מס' סוכה בימי הסוכות .וזהו שתורה מגן וא"ל כעין מה דאי' מצדיקים (ישמח
על המאוחר ,מה אני מחויב להשי"ת
ומציל גם בעת שאינו עוסק בה ,היינו ישראל פר' שמיני אות א' בשם הרה"ק
מכאן והלאה ,זה כשר וישר בעיני השי"ת.
לא בזמן פסח ולא בזמן סוכה ,משא"כ ר' בעריש מביאלע זי"ע) על מאמר חז"ל
ואפילו אם בדורות הקודמים היה עבודה
המצוה יש בו קדושה רק בזמן שמקודש (ביצה דף ב ע"א) 'שאפר כירה מוכן
גם לעסוק בשטרי חוב המוקדמים ,אבל
ע"י השי"ת .וזהו אחת דיבר אלקים הוא' ,היינו שהצדיק שהוא בבחי' שפלות
בדורינו הם פסולים ,מה שהיה היה,
שתים זו שמעתי ,קיום המצוה בפועל, וביטול הגמור ,ובעיני עצמו הרי הוא
העיקר להתחיל מהתחלה .ואמר [וכעי"ז
ולימוד המצוה ,בכל דיבור מהבורא נעשה כ'אפר כירה' ,בבחי' ואנכי עפר ואפר ,הרי
אמר הח"ח] שהתשובה אינו דבר קשה,
מצוה עצמה ,ותורה של המצוה .כי עוז 'מוכן הוא' ,שאין הוא נצרך לעשות רוב
שהרי הגן עדן מלא בבעלי תשובה.
לאלקים ,אין עוז אלא תורה שנאמר הכנות בחיצוניות לכל מצוה ,אלא תמיד
ה' עוז לעמו יתן .וזש"כ 'ולך ה' חסד כי הרי הוא מוכן ועומד בפנימיותו לכל
הרבי רבי הערש היה מאריך לדבר בענין אתה תשלם לאיש כמעשהו' ,הרי אם מצוה( .שם)
תיקון הלשון .שצריך האדם להזהר בכל זה כמעשהו אין זה חסד אלא מצד הדין,
דיבור שמוציא מפיו .והיה מפרש המשנה אלא שהלומד הלכות פסחים בכסליו הרי
הוא כמקיים פסח בזמנו .כי התורה מגן "ויאמר עבד אברהם אנכי" (כד ,לד).
'הפסח אינו נאכל אלא בלילה' ,הפה –
ומציל גם שלא בזמן קיום המצוה. בשם הרה"ק רבי צבי הירש הכהן מרימנוב
סח שאתה סובל ממנו כ"כ הרבה עגמת
אמרו ,כלומר ,אליעזר העבד הנאמן של
נפש שדיברת הרבה דיבורים שלא כרצון
אברהם אבינו ביקש לתאר לפניהם את
ה'' ,אינו נאכל אלא בלילה' ,לא יתבטל
הביא בספה"ק בארות המים ליקוט מהות אדונו ,ולפיכך פתח ואמר" :עבד
הפה סח שלך ,רק ע"י שתעבוד את
מתלמידיו שאמרו בשמו של הרבי רבי אברהם" – עבודתו הקדושה בכל ימי
השי"ת בלילה ,להיות ממארי דחושבנא,
הערש זי"ע .בפרשת בראשית כתוב 'אם חייו ,יש לה מטרה אחת ויחידה" :אנכי",
לעשות חשבון הנפש בכל לילה על כל
תטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת לזכות להתדבק ב"אנכי ה' אלקיך" ,והיינו
מה שדברת כל היום' .ואינו נאכל אלא
רובץ' .וכ' בספר 'רמזי תורה' בשם הרה"ק שלשם כך שלחני אליכם ,לבנות את
עד חצות' ,כמ"ש בהנהגות האדם להרבי
רבי הערש' :אם תטיב' ,כשהוא אדם טוב, האומה הישראלית שתכליתה להפיץ
רבי אלימלך זי"ע שצריך האדם להתחרט
א גוטער מענטש ,שאת - ,אזי הוא יכול בעולם את אמונת השי"ת המתבטאת
מאוד על עונותיו ולהתבודד עצמו קודם
לישא ולסבול את כל אחד ,גם מי שנראה בציווי זה של "אנכי ה' אלקיך" .זאת
אור היום שאז עת רצון לבכות על
שהוא יותר טוב ממנו .ואם לא תטיב ,אם ועוד ,אליעזר מוסיף ואומר" :ואבא היום
גלות השכינה פעמים הרבה עד אין
אינו אדם טוב במדותיו ,לפתח חטאת אל העין" ,כלומר ,גם אני ,למרות פחיתות
חקר ויבכה בדמעות ,עד שיאיר ה'
רובץ -כשרק עומד על פתח חבירו ,תיכף ערכי ,זכיתי היום להשיג במדת מה בעיון
עיניו בדרך הישר' .ואינו נאכל אלא
הוא מוצא איזה חטאת וחסרון .כן דרך שכלי "אל העין" ,מלשון עיון ,בחינה זו
למנויו' ,היינו להיות מקושר
בי | פרשת חיי שרה תשפ”ז
בס”ד
רעמתו כמו רסן לסוס ,הביט הצדיק על בדרכו מהונין לתלמסאן יחד עם קבוצת לצדיקים ,להיות מנוי אצל הצדיק ,ועי"ז
האריה אשר רמז לו שיאחז ברסן וירכב מלווים שיצאה איתו ,עברו בדרכים ילמד ממנו הנהגות ישרות איך לשמור
עליו ,הרב שהבין את הרמז רכב עלה על עקלקלות ,חצו מדבר שומם ושורץ חיות על פיו' ,ואינו נאכל אלא צלי' ,סוף פסוק
גבו של האריה ללא כל חשש ,אחז בנחש טרף :אריות ,נמרים ,נחשים ועקרבים. שצריך להרבות בתפילה 'זכני לשמור על
העקלתון כמו פרש האוחז ברסן סוסו הזמן חלף בדרכם והנה הגיע ערב שבת פי ,שלא אדבר דיבור אחד שלא כרצונך
והאריה יצא במרוצה אדירה ובמהירות והם עדיין רחוקים מכל מקום יישוב .רק ח"ו' ,וזהו 'צלי' לשון צלותא ובעותא .אלו
עצומה. מדבר צחיח משמאלם ומימינם ואינם הם כלליות העצות .חשבון הנפש .חצות.
תוך זמן לא ארוך הביאו עד לעיר יודעים מה לעשות בעקבות השבת התקשרות לצדיק ,ותפילה( .חלק מן
תלמסאן ,שם ירד הרב מהאריה כאשר הממשמשת ובאה בשל מצבם .הרב הרעיונות ועובדות נלקט מתוך שיעורי
בעל החיים המפחיד חוזר למקום ממנו שראה כי השמש יורדת והשבת קרבה הרב מנשה ישראל רייזמן שליט"א).
הוא בא .כל הסובבים רעדו בראותם לבוא והחליט כי יעצור את הליכתו ויעשה זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
את המראה הפלאי .מעשה זה הקנה את השבת במקום השומם והשורץ
לו את הכינוי' :הקדוש מתלמסאן'. חיות טרף ובלבד שלא יחלל את השבת,
תושבי תלמסאן המוסלמים שראו ואילו בני לווייתו לאחר שדנו ,החליטו
את המחזה המופלא הזה ,נבהלו ויראו כי מנוס מלהמשיך הלאה אף ביות שבת א' כסלו (ה'ר"ב)
יראת כבוד כאחת ,הם הבינו כי איש קודש וזאת מאחר ומדובר בפיקוח נפש, יומא דהילולא קדישא
אלוקים קדוש ונורא הוא ולכן ביקשו שלא יפלו חלילה טרף לחיות רעות .בני של הגה"ק רבי אפרים אנקאווא
ממנו שיבחר בעירם ויישאר לגור איתם, השיירה ניסו לשדל את רבינו להצטרף זיע"א בן הגה"ק רבי ישראל הי"ד
כדי שהשכינה תשרה בתוכם ומעשיו אליהם באומרם שפיקוח נפש דוחה את בעל 'מנורת המאור' זיע”א
יברכו אותם ולמעשה זכות הצדיק תגן כל התורה כולה .וכן הסבירות שחיות
(הועלה על המוקד בגזרות ה'קנ"א
על העיר מכל צרה וצוקה .אולם הרב טורפות ינסו להתקיף שיירה שלמה
בספרד הגירוש הראשון מספרד)
סירב לבקשתם כי לא רצה להיות רחוק פחות מצוי מאשר המצב בו אדם בודד
מאחיו היהודים שגרו מחוץ לחומת נמצא במדבר .שאז אין ספק כי בעלי
העיר ,התנאי שלו לגור בתוכם היה שהוא החיים ינסו להתקיפו ,ואז מה יוכל לעשות
כנגדם? אולם רבינו על אף ששמע את הקים ישיבה גדולה ועד מהרה נהפכה
ובני קהילתו היהודים יעברו לגור במרכז העיר לאחד המרכזים הגדולים של יהדות
העיר בסמוך למושל העיר ,בגלל הכבוד 'טענות כבדות משקל' אלו לא השתכנע
להצטרף אליהם ,והשיירה נאלצה בחוסר אלג'יר .אף מצבם הכלכלי של היהודים
שרחשו לו ולאות תודה והוקרה הרשה השתפר והלך .העיר תלמסאן הייתה
המושל ליהודים לעבור למרכז העיר. ברירה להמשיך בדרכם כשהם משאירים
את הצדיק לגמרי לבדו. עיר סחר חשובה ומרכזית ,והתערותם
שם הוקם רחוב היהודים ורבינו הסכים של היהודים בחיי המסחר בה תרמה
לבקשתם ואכן היהודים זכו לחופש עם שקיעת השמש עלטה כבדה כיסתה לה מאוד לשגשוגה של העיר .קהילת
פעולה בכל הקשור לדת ,מצב הכלכלי את כל הסביבה ואת אשר תיארו אנשי יהודי תלמסאן הורשו להתגורר בה
של היהודים היה טוב ביותר והשתפר השיירה התקיים :אריה נורא זינק ממקום וזאת בעקבות אותו נס בה לאחר שכל
פלאים ביחס ליהודים שהתגוררו בערים מרבצו ופנה לעברו של הרב לטורפו חיים, הרופאים לא מצאו לה מזור ותרופה
אחרות באלג'יר וכמובן התערותם של אבל כשעמד האריה על ארבעת רגליו מול לבת המלך ריפא רבינו את בתו לאחר
היהודים תרמה למלך רבות שכן היהודים הרב ,נהפך האריה לכבשה תמה ומלטפת, שהתפלל לבורא העולם .ובעקוב זאת אף
התמחו במסחר(( .גליון פניני צדיקים חיי רבץ האריה ככלב לפני אדונו והתיישב זכו ליחס מיוחד שהבדיל אותם משאר
שרה תש"פ) בקרבת הרב ,חיות המדבר שראו את ערי אלג'יריה ,היה להם חופש פעולה בכל
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! האריה פחדו והתרחקו מפני הרב ,ובכך הקשור לדת ואמונה .רבינו היה רופא.
הגן האריה על הרב בערב שבת וביום מלומד בניסים .גאון בנגלה ובנסתר .כונה
שבת מפני חיות הטרף ולא התקרבו אליו. בשם "הרב הקדוש מתלמסאן" (בשל
במוצאי שבת תהה הרב כיצד כעת ימשיך המעשה שיסופר בהמשך).
בדרכו .לפתע הבחין הרב הקדוש כי נחש
עקלתון בפיו של האריה מתעקל סביב
פרשת חיי שרה תשפ”ז | גי
בס”ד
הראשון שעסק בזה הוא רבי יהושע
ב' כסלו (ה'תשכ"ג) בועז הקדמון ,שהיה מציין הגמ' ומתקן א' כסלו (ה'שי"ט)
יומא דהילולא קדישא הגירסאות ,אחריו היה רבי יוסף שמואל יומא דהילולא קדישא
של הגה"ק רבי אהרן קוטלר זיע"א ב"ר חיים ישעיה מפרנקפורט ,ומנו"כ של הגה"ק רבי שלום שכנא זיע"א
בן הגה"ק רבי שניאור זלמן זיע"א בפרנקפורט בשורת הרבנים ,שני אלו בן הגה"ק רבי יוסף מלובלין זיע"א
הצדיקים [רבי שלום שכנא ,ורבי יוסף
שמואל] נסתלקו ביום שישי ראש
ונזכיר דבר תורה משמו על הפסוק רבו המובהק וחותנו של הרמ"א ,חודש כסליו .השלישי היה רבי ישעיה
(ישעיה כט) "לכן כה אמר ה' אל בית פיק מברסלויא ,בימי הנוב"י והחת"ס .ג' ותלמידו של הגה"ק רבי יעקב פאלאק.
יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה אלו הם שותפים בחיבור הנפלא 'מסורת
יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו" ובילקוט נטמן בעיר לובלין ,וכשהרבי החוזה הש"ס' שבזכותם כבר נתחדשו חידושים
שמעוני (רמז תל"ו) שואל' :היכן מצינו מלובלין היה צריך ישועה היה שולח נפלאים בתוה"ק.
להתפלל על ציונו הק'.
שיעקב פדה את אברהם -רב הונא ורב
ירמיה אמרו אברהם לא ניצול מכבשן
החיד"א כתב על רבי יוסף שמואל שהיה
האש אלא בזכות של יעקב אבינו' .משל
מסופר שרבי מאיר שפירא שהיה רב לומד כ"ח שנה תורה לשמה בעמידה,
למלך שהוציא גזר דין על המורד במלכות
בלובלין היה יוצא כל שנה להתפלל על והיו דבריו נשמעים בשמים כאחד
לתלותו ,אך ראה באסטרולוגיה שלו ציונו עם בני ישיבת לובלין.
הראשונים.
שהוא עתיד להוליד בת והיא תהיה אשת
המלך ,לכן השאירו בין החיים .כך חישב
נמרוד לדון את אברהם באש ,וצפה יש מעשה נפלא על רבי יוסף שמואל, הרמ"א אינו כותב את שמו 'רבי שלום
הקב"ה שעתיד יעקב לצאת ממנו ,ולכן שהיה ידידו ומחותנו של מהרשש"ך שכנא' אלא 'רבי שלום שכנאי' ,שכנאי
ניצול אברהם .והקשה רבי אהרן קוטלר בעל כוס הישועות זקנו של החת"ס, בגימ' שלום ,כפי הנראה היה זה כינוי
מה שייך הנמשל למשל ,הרי במשל ומהרשש"ך היה בקי גדול בחכמת של שלום .נסתלק לפני 457שנה בשנת
אותו המלך שפסק על האדם להריגה התכונה – אסטרונומיה ,וביקש רבי שי"ט.
הוא עצמו ראה שעתיד לצאת ממנו בת יוסף שמואל ממנו שילמדנו את חכמת
ולכן הצילו .אך כאן מיהו נמרוד שיפסוק התכונה ,והסכים מהרשש"ך בתנאי
על אאע"ה להריגה ,והרי כלפי הקב"ה מסופר שבגמ' סנהדרין של רבי שלום
שתמורת זה ילמדנו רבי יוסף שמואל את
אברהם אבינו בעצמו אינו פחות מיעקב שכנא ,בסוגיא שמדובר איך הוא שמו של
החכמה הנפלאה שכל דבריו מתקבלים
אבינו שעתיד לצאת ממנו? ותירץ רבי משיח ,כל תלמיד אמר ששם משיח כשם
בשמים ,צדיק גוזר והקב"ה מקיים.
אהרן שבאמת אצל אאע"ה בוודאי רבו והביא ראיה מפסוקים ,ושם בגמרתו
ענה לו רבי יוסף שמואל ,טוב ,ראשית
היה המדרגה הכי גדולה בעולם לקדש של רבי שלום שכנא היה מצוין בצד 'ואני
חכמה יראת ה' ,כיון שאני תמיד בשמחה
שמו יתברך ולהשרף בכבשן האש. אומר שכנא שמו ,שנאמר לשכנו תדרשו
ואני משתוקק תמיד לעשות רצון אבי
והרי הוא בוודאי בוחר בשמחה להשרף ובאת שמה'.
שבשמים ,לכן גם הקב"ה משתוקק
על קידוש השם ,ומה שנשאר בחיים לעשות רצוני! והיא משנה מפורשת, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
הוא כי ממנו יצא יעקב ולא רק יעקב עשה רצונך כרצונו וכו’.
בעצמו אלא כל המשפחה כולה ,כלשון
הכתוב 'כה אמר ה' אל בית יעקב' .ולכן זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
ניצול אאע"ה מכבשן האש כי הוא עתיד א' כסלו (ה'תס"ד)
להעמיד דורות של כלל ישראל .ובזה יומא דהילולא קדישא
מפרש המשך הפסוק" :כי בראתו ילדיו של הגה"ק רבי יוסף שמואל
מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי והקדישו זיע"א בן הגה"ק רבי חיים ישעיה
את־קדוש יעקב ואת־אלהי ישראל מפרנקפורט זיע"א
יעריצו" (שם) :היינו כשיראה יעקב
את ילדיו עובדים את ה' בשלימות,
אזי לא יבוש יעקב ,ולא יחוורו פניו. יש אליו הכרת הטובה גדולה מאד מאד,
שהרי בש"ס יש מסורת הש"ס בצד,
די | פרשת חיי שרה תשפ”ז
בס”ד
ויצא הפסוק 'צא לקראת משה המדברה', ומבאר מהו כפל הלשון בושה והחוורת שלא עלה על דעתם שהשינוי הקטן
היינו רבי משה פיינשטיין שכבר היה פנים .כי לפעמים אין האב יודע מה הוא שהם עשו ,יגרום להם כל זה.
בימים ההם באמריקה ,הוא במדבר, גורם ב'תמימותו' שאינו חולם מה הוא וכמו שאמר הרה"ק מבעלזא זי"ע שאנו
וצריך סיוע ,ואכן כשהגיע רבי אהרן גורם לדורותיו בזה שהוא קצת עושה צריכים להעמיד דור של בנים ונכדים
הגיע עזר לו .וכן הרה"ק מסאטמאר פשרה בעבודת ה' ,שאח"כ כשהבנים ונינים שלא נבוש ללכת איתם לקבל פני
היה לו חלום נורא בשבת קודש ,שהוא יורדים מדרך ה' אזי 'פניו יחוורו' רח"ל .משיח צדקנו .ודבר זה תלוי בזה האדם
צריך ליסוע לאמריקה ,ואחר החלום הזה כי הדברים מגיעים לתוצאות שלא פיללו בעצמו שלא ישנה כי הוא זה מדרכי
הוא התענה בשבת ,וביום א' התענה האבות כלל .ואם היו האבות והזקנים האבות .ורבי אהרן זכה לעשות מהפכה
תענית לתעניתו ,מרוב צער שאמרו לו משערים בנפשם שהנכדים ייראו כך ,גדולה באמריקה שאפי' שההורים
ליסוע לאמריקה .אך בסוף זכה ליסוע היו עושים כל טצדקי מתחילה למנוע החלשים היה מוציאים את הבנים
לשם ולהכניס קדושה וטהרה במקומות זה .וכאשר אנו רואים מעשים בכל יום לישיבות והנכד כבר היה עם זקן והנין עם
רחוקים[ .מתוך שיעורי הרב מ .י .רייזמן שהדורות מתדרדרים עד כדי ...וכל שטריימל ולבוש חסידי.
שליט"א] החינוך שנחלש התחיל בשינוי קטן
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! ממסורת ישראל סבא ,במקום לומר
'קמץ א ָאָ ' אמרו רק ָאָ וכו' .והזקנים של לפני שנסע לאמריקה עשה גורל הגר"א
הדורות האלו אינם בדרגת 'יבושו' ,אלא אם ליסוע לארץ ישראל או לאמריקה,
'יחוורו' ,כי הם היו אנשים כשרים אלא
פרשת חיי שרה תשפ”ז | וט
בס”ד
בגילה ורינה נשגר בזה ברכה נאמנה קדם
מכובדינו הדגול
הר"ר דוד שפיצר הי"ו
בית שמש
לרגל השמחה השורה במעונו
בהולדת נכדתו תחי'
בת לבנו הר"ר יצחק אייזיק שפיצר הי"ו
ויזכו לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט
ולראות נחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב
לזכרון עולם
לע"נ הרה"ח ר' אלימלך יהודה ז"ל
ב"ר משה מנחם הכהן ז"ל
נלב"ע כ"ח חשוון תשנ"ה
שיהי' למליץ יושר עבור משפ' וכל יוצ"ח
ת.נ.צ.ב.ה
שבת שלום ומבורך!
להארות והערות וכן להצטרפות לקבלת הגליון בדוא“ל ,שילחו את כתובתכם לכתובת המיילsmwhtwbh@gmail.com :
או בטלפון 054-844-3494 -ובהשארת הודעה ,לציין עבור גיליון שמועה טובה
וכן מי שנדבו לבו לקחת חלק בזיכוי הרבים דרך תרומות והנצחות האפשריות כדלהלן:
א .דרך הקישור שמועה טובה
ב .דרך מערכת קהילות :חייגו , 073-275-7000הקישו מס‘ קופה 10204ופעלו לפי ההוראות.
ג .שילחו את בקשתכם לכתובת המייל הנ”ל .ואי”ה ניצור עמכם קשר בהקדם.
ד .חייגו לטלפון הנ”ל (וכן תוכלו להשאיר הודעה). זט | פרשת חיי שרה תשפ”ז
