gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לוח לימוד היומי‬ ‫פרשת תולדות הבעל"ט‬ ‫בס"ד‬ ‫ספה"ק‬ ‫משניות‬ ‫קיצור‬ ‫יערת דבש‬ ‫בבא מציעא‬ ‫שולחן ערוך‬ ‫מ‪-‬‬ ‫פר' משנה דרוש‬ ‫סי' סעי'‬ ‫יום‬ ‫בברכת‬ ‫יא‪-‬יב א' ולירושלים‬ ‫ט'‬ ‫יח‪-‬יט כ‪-‬ב‬ ‫א'‬ ‫ט'‪-‬י' יג‪-‬א א' בברכת שמע‬ ‫ג‪-‬ט‬ ‫יט‬ ‫ב'‬ ‫קולנו‬ ‫ב‪-‬ג א' ובזה יתן אל‬ ‫י'‬ ‫י ‪-‬א‬ ‫יט‪-‬כ‬ ‫ג'‬ ‫לבו‬ ‫י'‬ ‫ד‪-‬ה א' בברכת רצה‬ ‫ב ‪-‬י‬ ‫כ‬ ‫ד'‬ ‫בברכת‬ ‫א'‬ ‫ז‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬ ‫י'‬ ‫כ‪-‬כא יא‪-‬ד‬ ‫ה'‬ ‫הודאה‬ ‫אמנם מה‬ ‫ח‪-‬ט א'‬ ‫י'‬ ‫כא‪-‬כב ה‪-‬ג‬ ‫ו'‬ ‫שנראה‬ ‫ייי‬ ‫י‬ ‫ד ‪-‬י‬ ‫כב‬ ‫שב"ק‬ ‫פר' חיי שרה תשפ"ז‬ ‫גליון תתקנ"ג‬ ‫הרב יחיאל מעכל גרינוואלד שליט"א‬ ‫פנינים מתורת רבותינו לשולחן השבת‬ ‫אחרית שנה'‪ .‬לכן לעיל כשדיבר על העת שהיה בחוץ לארץ‪ ,‬אמר רק 'אלקי‬ ‫‪ A‬לחיות חיי נצח כבר בעולם הזה ‪a‬‬ ‫השמים'‪ ,‬כי שם לא נתגלה שהוא מלך על כל 'הארץ'‪ ,‬אך עכשיו שמדבר על עצמו‬ ‫ויהיו חיי שרה שרה וגו' שני חיי שרה )כג‪ ,‬א(‪ .‬ואיתא במדרש‪" :‬הה"ד 'יודע ה' ימי‬ ‫כשנמצא בארץ ישראל‪ ,‬שפיר אמר 'אלקי השמים ואלקי הארץ'‪ ,‬כי גם בארץ‬ ‫תמימים ונחלתם לעולם תהיה'‪ ,‬ובהמשך אמרו‪" :‬מה צורך לומר שני חיי שרה‬ ‫למטה יש לו אלוק‪ ,‬ושפיר‪.‬‬ ‫באחרונה‪ ,‬לומר לך שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעולם הזה ולעולם‬ ‫מרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע )מכת"י תלמיד בשנת ת"ש‪-‬תש"א(‬ ‫הבא"‪ .‬ויש לומר כי הצדיקים חפצים ומשתוקקים לחיות בעולם הזה עם הרגשה‬ ‫נעלית ליהנות מזיו השכינה כמו בעולם הבא‪ .‬ולכן שרה אמנו לרוב צדקתה זכתה‬ ‫‪ A‬שיחתן של עבדי אבות מלאים ביראת שמים ‪a‬‬ ‫להרגיש טעם של חיי נצח דלעתיד בעודה בחייה בעולם הזה‪ .‬וזה שאמרה התורה‬ ‫ואבוא היום אל העין )כד‪ ,‬מב(‪ .‬פירש"י‪" :‬היום יצאתי והיום באתי‪ ,‬מכאן שקפצה‬ ‫'ויהיו חיי שרה' בעולם הזה ‪' -‬שני חיי שרה' היינו שנותיה הנצחיים שלעתיד‪ .‬ועל‬ ‫לו הארץ‪ .‬אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של‬ ‫זה אמרו במדרש 'יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה'‪ ,‬כי "יודע" הוא מלשון‬ ‫בנים‪ ,‬שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא נתנו אלא‬ ‫התדבקות והתחברות כנודע‪ ,‬ור"ל דהתמימים אשר המה דבקים בהשי"ת‪ ,‬כל ימי‬ ‫ברמיזה"‪ .‬נראה לבאר שייכת דברי רבי אחא להא דקפצה לו הארץ‪ ,‬כי אמרו רז"ל‬ ‫חייהם יזכו להשיג ולטעום כאן בזה העולם את נתלתם הצפון להם לעולם הבא‪.‬‬ ‫"שלוה לצדיקים נאה להם ונאה לעולם"‪ ,‬וזאת כדי שיהיה להם פנאי ויישוב הדעת‬ ‫תורת מהרי"ם‬ ‫לתורה ועבודה‪ ,‬ולהיפך ברשעים ע"י שלוה עוסקים בשיחה בטילה ולשה"ר וטוב‬ ‫להם היגיעה‪ ,‬וזהו טעם קפיצת הדרך לצדיקים שלא יטרדו מטורח הדרך ויהיו‬ ‫‪ A‬צדיק זוכה לזקנה ללמד לאחרים ארחות חיים ‪a‬‬ ‫פנויים לעבודת ה'‪ .‬ולפי"ז גבי אליעזר קשה למה קפצה לו הארץ הלא נראה שעסק‬ ‫ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל )כד‪ ,‬א(‪ .‬פירש"י‪" :‬בכל עולה‬ ‫בשיחת דברים מסיפור המעשה ללבן ובתואל‪ ,‬וע"ז אמר רבי אחא יפה שיחתן של‬ ‫בגימטריא בן"‪ .‬נ"ל עפ"י מה שפירש אבא מאור הגולה זצ"ל הפסוק )דברים כח‪ ,‬יא(‬ ‫עבדי אבות וכו' כי כולם מלאים יראת ה' טהורה‪ ,‬ובכל דיבור ודיבור היה שם‬ ‫'והותירך ה' לטובה בפרי בטנך' דקאי על מי שהשלים נפשו בזה העולם‪ ,‬שלעצמו‬ ‫שמים שגור על פיו‪ ,‬וא"כ אינו שיחה בטילה חלילה אלא כולה עבודת ה' ויר"ש‪,‬‬ ‫טוב יותר קורת רוח של עוה"ב‪ ,‬מ"מ משאירו ה' בעוה"ז כדי שילמד לבניו ארחות‬ ‫וידבר משה‬ ‫וראוי לעשות לו קפיצת הדרך‪.‬‬ ‫חיים וישלים אותם‪ .‬והיינו 'ואברהם זקן בא בימים' ובל תאמר שלא השלים נפשו‬ ‫עד שהוצרך לזקנה ושיבה‪ ,‬אלא 'וה' ברך את אברהם בכל' בבן‪ ,‬לכן האריך ימים‬ ‫‪ A‬הצדיק כדוגמת השמש שמאיר בכל מקום שנמצא ‪a‬‬ ‫כתב סופר‬ ‫כדי לגדלו ולהדריכו אחריו‪.‬‬ ‫ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו )כה‪ ,‬ח(‪ .‬בגמ' )יומא‬ ‫לח‪ (:‬עה"פ )קהלת א‪ ,‬ה( 'וזרח השמש ובא השמש' המשילו מיתת הצדיק לביאת‬ ‫‪ A‬אין פלא שהטבע משתנה לבעלי התורה ‪a‬‬ ‫השמש‪ ,‬כי השמש בלילה אינה נחשכת בעצם‪ ,‬כדכתיב בתריה )שם( 'אל מקומו‬ ‫ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי וגו' ויאמר אליו אברהם וגו'‬ ‫שואף זורח הוא שם'‪ ,‬שבכל מקום שהשמש הולך שם הוא זורח‪ ,‬אלא שנאסף מן‬ ‫ה' אלקי השמים וגו' הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם )כד‪ ,‬ה‪-‬ז(‪ .‬ועי'‬ ‫העולם הזה‪ ,‬כן היא מיתת הצדיק שנאסף מן העולם הזה אל עולם עליון וזורח שם‬ ‫ברש"י דלעיל )שם ג( אמר 'אלקי השמים ואלקי הארץ'‪ .‬ונ"ל דתורתינו תורת אמת‬ ‫אלא שנחשך לעולם התחתון‪ .‬והיינו דכתיב 'ויאסף אל עמיו' דייקא‪ ,‬שנאסף מן‬ ‫ועולם הוא עלמא דשיקרא‪ ,‬ועפ"י טבע מעט אור דוחה הרבה מן החושך ואין העולם‬ ‫פנים יפות )פרשת פינחס כז‪ ,‬יג(‬ ‫העם שבעולם הזה אל העם שבעולם העליון‪.‬‬ ‫וטבעיו וכל מהלכיו עומדים לפני התורה‪ ,‬כי אין קיום לשקר במקום אמת‪ ,‬על כן אין‬ ‫שום פלא שהטבע משתנה לאנשי התורה ואדרבה מה שבעלי תורה אוכלים‬ ‫שבת מברכים כסליו‬ ‫מאכלים גשמיים וכיו"ב הוא שלא בטבע‪ ,‬אלא הקב"ה רוצה בקיום העולם ע"ד‬ ‫הטבע ומנהג העולם‪ .‬על כן בתחילה אמר אאע"ה לאליעזר 'ואשביעך בה' אלקי‬ ‫‪ A‬ראש חודש כסליו הוא יום הכיפורים ‪a‬‬ ‫השמים ואלקי הארץ' ‪ -‬גם כן‪ ,‬דהיינו שרוצה בקיום העולם בדרך הטבע ומנהג‬ ‫כתיב בירמיה קפיטל ל"ו )פסוק ט( 'ויהי בשנה החמישית ליהויקים וגו' בחודש‬ ‫הארץ‪ ,‬ע"כ אני משביעך 'שלא תקח אשה לבני מבנות הכנעני' כי אם אל משפחתי‬ ‫התשיעי קראו צום' וכתב שם בסוד מישרים בהגהת רש"י שהיה יום צום בראש‬ ‫תלך‪ ,‬אמנם לאחר שאליעזר שאל 'אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי' אמר לו‬ ‫חודש כסליו‪ ,‬הכוונה משום דמראש חודש אלול עד יום הכיפורים יש מ' יום והוא‬ ‫אברהם שאז יתואר הקב"ה ב'ה' אלקי השמים' לחוד ולא אלקי הארץ‪ ,‬כי אז על‬ ‫בחודש השביעי ]וכו'[‪ ,‬ומי שלא שב אז בתשובה אזי יש מהושענא רבה עד ראש‬ ‫כרחך ישתנה הטבע מנהג הארץ 'והוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני‬ ‫חודש כסליו מ' יום‪ ,‬וראש חודש הוא יום הכיפורים שבחודש התשיעי‪ ,‬והיינו‬ ‫משם' כאשר הטבע מחויב להשתנות מפני בעלי התורה‪.‬‬ ‫'בחודש התשיעי קראו צום' הכוונה על ר"ח כסליו שהוא יום היכפורים של חודש‬ ‫חתם סופר )דרשות‪ ,‬תורת מוסר דרוש ז(‬ ‫התשיעי‪ .‬הנה כי כן נ"ל שגם בימי זכריה אחרי שהתענו ביום הכיפורים השני הזה‬ ‫בחודש התשיעי המתינו עוד ד' ימים כנגד ד' אותיות הוי"ה כמו ד' ימים שבין‬ ‫‪ A‬בארץ ישראל מתגלה אלוקותו אף בארץ ‪a‬‬ ‫יוה"כ לסוכות ואז זמן 'את פניך ה' אבקש' ובקשו את פני ה'‪] .‬א"ה‪ :‬יעויין בספר טור‬ ‫ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ )כד‪ ,‬ז(‪ .‬וברש"י כבר הרגיש למה לעיל לא‬ ‫וברקת להג"מ חיים מארם צובה זצ"ל תלמיד מהרח"ו )או"ח סי' תקפ"ו אות א'( שהארת התשובה‬ ‫אמר אלא 'אלקי השמים'‪ .‬ויש לומר עוד‪ ,‬על פי מאמר חז"ל )כתובות קי‪ (:‬שכל הדר‬ ‫שיורד בחודש אלול נמשך עד חנוכה‪ ,‬ובספר גנזי ישראל )מועדים עמ' קלח( מביא בשם הרה"ק‬ ‫בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוק‪ ,‬והענין הוא שאין שם השגחה פרטית כמו שיש‬ ‫רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע שר"ח כסליו הוא יום סליחה וכפרה עי"ש‪[.‬‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬ככתוב )דברים יא‪ ,‬יב( 'תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד‬ ‫חתם סופר )דרשות‪ ,‬הספדים דרוש ו'(‬ ‫המולד‪:‬‬ ‫סוז"ת‬ ‫סוזק"ש‬ ‫ר"ת‬ ‫צאה"ש‬ ‫הדלה"נ‬ ‫ר"ת‬ ‫צאה"ש‬ ‫הדלה"נ‬ ‫הפטרה‪:‬‬ ‫ליל שלישי שעה ‪ 10‬ו‪ 27-‬דקות ו‪ 3-‬חלקים‬ ‫והמלך דוד‬ ‫‪9:04‬‬ ‫‪7:54‬‬ ‫מג"א‪:‬‬ ‫‪5:58‬‬ ‫‪5:23‬‬ ‫‪4:24‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪6:01‬‬ ‫‪5:22‬‬ ‫‪4:10‬‬ ‫ירושלים‪:‬‬ ‫ראש חודש כסליו יום שלישי‬ ‫)מלכים א' א'(‬ ‫‪9:34‬‬ ‫‪8:40‬‬ ‫גר"א‪:‬‬ ‫‪5:37‬‬ ‫‪5:16‬‬ ‫‪4:09‬‬ ‫לאנדאן‪:‬‬ ‫‪6:01‬‬ ‫‪5:24‬‬ ‫‪4:09‬‬ ‫בית שמש‪:‬‬ ‫ולמחרתו ביום הרביעי הבעל"ט‬ ‫‪5:58‬‬ ‫‪5:20‬‬ ‫‪4:07‬‬ ‫הר יונה‪:‬‬ ‫א‬ ‫הרב יחיאל מעכל‬ ‫גרינוואלד שליט"א‬ ‫פותח שערים להתבונן ולהתעלות‪ ,‬פנימיות הפרשה והזמן להאיר ולגלות‬ ‫}ה"חור" בחומת מערת המכפלה…{‬ ‫הביקור המרומם במערת המכפלה \ האיסור לבני ישראל להיכנס \ תפילות ותחינות על המדרגה השביעית \ ההזכרה ב"חור" המגיע אל תוך המערה‬ ‫\ עליית התפילות וכל הישועות דרך מערת המכפלה \ הלימוד מאברהם אבינו \ להשתדל אך לא לשכוח מי המנהיג והמנהל‬ ‫)כד‪ ,‬ז‪-‬ח(‪ .‬לֹא ‪ƒ‬ה ¿ר ׁ ָ˘ה‬ ‫ֶא˙ ¿ּבנ‪ ƒ‬י לֹא ָ˙ ׁ ֵ˘ב ׁ ָ˘ ָּמה ַּ‬ ‫הוא ‪ƒ‬י ׁ ¿˘ ַלח ַמ ¿ל ָאכוֹ ¿ל ָפנֶ ָ‬ ‫יך‬ ‫ה' ¡אל ֵֹ˜י ַה ּׁ ָ˘ ַמ ‪ƒ‬ים וגו' ּ‬ ‫אוֹ ˙וֹ ָל ַ˜ ַח˙ לוֹ ‪ƒ‬א ּׁ ָ˘ה ‪ƒ‬מ ¿ּבנוֹ ˙ ¿ּכנַ ַﬠן‪ֲ ,‬א ָבל ׁ ֶ˘ ‪ּ ƒ‬י ¿ה ֶיה‬ ‫ֹאבה‬ ‫¿ו ָל ַ˜ ¿ח ָּ˙ ‪ƒ‬א ּׁ ָ˘ה ‪ƒ‬ל ¿בנ‪ ƒ‬י ‪ƒ‬מ ּׁ ָ˘ם‪¿ ,‬ו ‪ƒ‬אם לֹא ˙ ֶ‬ ‫רמב"ן‬ ‫טור‪ַ ,‬וה' ַה ּטוֹ ב ¿ּב ֵﬠינָ יו ַי ֲﬠ ֶׂ˘ה‪.‬‬ ‫ּ ָפ ּ‬ ‫י˙ ‪ƒ‬מ ּׁ ¿˘ ֻב ָﬠ ‪˙ƒ‬י זֹא˙ ַר˜‬ ‫ָה ‪ƒ‬א ּׁ ָ˘ה ָל ֶל ֶכ˙ ַא ֲח ֶר ָ‬ ‫יך ¿ונ‪ָ ˜ּƒ ƒ‬‬ ‫התפילות עולים דרך מערת המכפלה‪ ,‬ויעויין בספה"ק‬ ‫***‬ ‫ז' אדר ב' תרצ"ב לפ"ק‪.‬‬ ‫תפארת שלמה )פרשת יתרו( שכל הקדושות וכל‬ ‫חרדת קודש מהולה בשמחה והתרגשות ממלא את ליבם‬ ‫הישועות כולם עוברים דרך שם‪ ,‬נקל אם כן להבין‬ ‫ההזכרה ב"חור" המוביל אל תוך המערה‬ ‫של הקבוצה המצומצמת הנראית עולה במעלה ההר‪,‬‬ ‫תשוקת כל אחד מבני ישראל לפקוד מקום קדוש זה‪.‬‬ ‫גילוי מרגש אנו מוצאים כשנתיים לאחר מכן‪ ,‬לקראת ראש‬ ‫אצל רובם זה להם פעם ראשונה אשר זוכים לדרוך על‬ ‫אמנם כאשר נבצר מהם לעשות זאת‪ ,‬כאשר מעמידים‬ ‫השנה תרצ"ד‪ ,‬כאשר באגרת שלומים ששלח למרן זי"ע אחד‬ ‫אדמת קודש זו‪ ,‬להתפלל על קברי האבות הקדושים‬ ‫מנקיי הדעת שבירושלים הרה"ח ר' אלתר יהודה יאבראוב‬ ‫בקרית ארבע היא חברון‪ ,‬זאת לאחר שזכו לפקוד היום‬ ‫שומרים לבל יהינו לעלות אל ההר ולנגוע בקצהו למעלה‬ ‫זכרונו לברכה ]‪-‬אשר היה מבאי ביתו ואף העלה עלי גליון אמרי‬ ‫קברה של רחל אמנו בבית לחם‪ ,‬ומקום האשל אשר נטע‬ ‫מהמדרגה השביעית‪ ,‬אזי כלל ישראל עזין שבאומות‬ ‫קודש שנדפסו בספה"ק 'תורת מהרי"ץ'‪ ,‬ראה 'אגרות מהרי"ץ' מכתב‬ ‫אברהם בבאר שבע‪.‬‬ ‫אינם אומרים נואש‪ ,‬ובד בבד כאשר הם מכניעים עצמם‬ ‫תנ"ז[‪ ,‬הוא כותב בתוך הדברים בהתרגשות גדולה‪" :‬יחד עם‬ ‫לגזירת שמיא‪ ,‬הם עושים את כל ההשתדלות מה שהם‬ ‫זה יש לי הכבוד להודיע למרן שליט"א‪ ,‬שלרגלי הזדמנות‬ ‫בראש השיירה בולטת דמותו הטמירה של מרן רביה"ק‬ ‫כן יכולים לעשות‪ ,‬הולכים עד מקום שרגלם מגעת‪ ,‬עולים‬ ‫יוצאת מן הכלל‪ ,‬היתה לי האפשרות להיות בעיר האבות‪,‬‬ ‫מהרי"ץ זי"ע אשר הגיע לביקור רב רושם ומסע קודש‬ ‫עד המדרגה השביעית ומקדשים אותה‪ ,‬מורידים דמעות‬ ‫ולעלות בפנים החומה שעל ציון מערת המכפלה‪ ,‬ובין יתר‬ ‫אל עבר ארצנו הקדושה‪ ,‬לשבוע מטובה ולשאוף אוירה‬ ‫על יד ה"חור" המוביל אל תוך החומה פנימה‪ ,‬עושים כל‬ ‫הפתקאות שעלה בידי להשים בחור העליון שבפנים החומה‪,‬‬ ‫הקדוש‪ .‬כבר בדרשתו הנרגשת בשב"ק פרשת ויקהל‬ ‫מה שיכולים לעשות – ועל השאר משליכים יהבם על‬ ‫המוביל ישר אל מערת האבות הקדושים זיע"א‪ ,‬ציינתי‬ ‫בבית מדרשו הגדול בחוסט‪ ,‬ביטא את תשוקתו העזה‬ ‫אביהם שבשמים‪.‬‬ ‫ורשמתי גם את כבוד רבינו שליט"א בשם‪" :‬רבינו יוסף צבי בן‬ ‫לרצות ולחונן אבניה ועפרה של ארץ הקודש ומקומותיה‬ ‫שרה עלקא שליט"א‪ ,‬זוגתו הרבנית הכבודה ובנו הנכבד‬ ‫הקדושים‪" :‬ותבער כמו אש חפצנו וחשקנו בלבנו‪ ,‬וזה לי‬ ‫***‬ ‫שיחי'‪ ,‬להזכר בזכרון טוב לפני הקב"ה בימים הנוראים‬ ‫כארבעים שנה אשר גמרתי בלבי וכנדר במחשבתי‬ ‫ולהכתב בספר חיים טובים וארוכים בספרן של צדיקים עם‬ ‫לעלות לארץ הקדושה לנשק אבניה ולהתאבק באפריה‪,‬‬ ‫לעזוב את המושכות מידינו‬ ‫בריות גופא ונחת רב מבנו שיחי"'‪] .‬דבר התאחדותנו חוברת‬ ‫כאשר חמדה ונכספה נפשי מאז‪ ,‬ואם כי רבו היגיעות‬ ‫יסוד זה למדנו מראש המאמינים אברהם אבינו ע"ה‪,‬‬ ‫מ"ד[‪.‬‬ ‫והמניעות אשר הקיפוני מכל עבר‪ ,‬הרי מאידך גדלה‬ ‫כאשר בפרשתנו הוא מצוה את אליעזר עבדו ללכת‬ ‫ונתעצמה צמאוני וחשקי לחזות בנועם ה' ולבקר‬ ‫כפי הנראה אין כוונת הכותב לומר שנכנס פנימה אל תוך‬ ‫בהיכלו"‪.‬‬ ‫למצוא זיווגו של בנו יחידו יצחק‪ ,‬אשר בו יקרא לו זרע‬ ‫הבנין‪ ,‬מה שהיה מן הנמנע כאמור‪ ,‬אלא כוונתו ל"חור" הנמצא‬ ‫וממנו המשך דורותיו‪ .‬הוא מצוה עליו לקחת אשה רק‬ ‫מחוץ לחומה מעל המדרגה החמישית‪ ,‬שהיה כמין חלון קטן‬ ‫"כבר הדבר נשמע לכבוד הדר"ג מו"ח ני" – כותב מרן‬ ‫מבני משפחתו אשר בארם נהריים‪ ,‬ובשום אופן לא‬ ‫באבני חומת מערת המכפלה‪" ,‬ויש לנו קבלה איש מפי איש"‬ ‫זי"ע אל חותנו על ענין נסיעתו לארה"ק – "שברצוני‬ ‫מבנות כנען‪ ,‬וכאשר העבד הנאמן שואל 'אולי לא תאבה‬ ‫– כותב ר' גדליה מסיטיאמיץ שעלה עם עליית רבי יהודה‬ ‫בעזה"י הוא כן‪ ,‬אם מן השמים יסכימו להיות שם ימים‬ ‫האשה ללכת אחרי'‪ ,‬משיבו אדונו דברים ברורים ביותר‪,‬‬ ‫החסיד לפני כשלוש מאות שנה בספרו 'שאלי שלום ירושלים'‬ ‫אחדים‪ ,‬להשתטח במקומות הקדושים אשר זה נשף‬ ‫‪‬קי ַה ָשּׁ ַמיִ ם וְ גֵ ו' הוּא יִ ְשׁלַ ח ַמלְ ָאכוֹ לְ פָ נֶ י‪ ‬וְ לָ ַק ְח ָתּ‬ ‫'ה' ֱא ֵ‬ ‫– "שהנקב הקטן הנ"ל מגיע עד תוכה של המערה‪ ,‬ולכן אנו‬ ‫חשקי מנעורי"‪.‬‬ ‫ֹאבה ָה ִא ָשּׁה לָ לֶ כֶ ת ַא ֲח ֶרי‪‬‬ ‫ִא ָשּׁה לִ ְבנִ י ִמ ָשּׁם‪ ,‬וְ ִאם ‪‬א ת ֶ‬ ‫עומדין אצל הנקב הנ"ל ושם אנו מתפללין במערה"‪ .‬באותו‬ ‫ההתרגשות גוהה כאשר ציבור הנרגש מגיע לגרם‬ ‫וְ נִ ִקּ ָית ִמ ְשּׁ ֻב ָע ִתי זֹאת ַרק ֶאת ְבּנִ י ‪‬א ָת ֵשׁב ָשׁ ָמּה'‪,‬‬ ‫חור היו שמים 'קוויטלאך' ובקשות ואף מדליקין נרות‪.‬‬ ‫המדרגות המוביל ל'שער אברהם'‪ ,‬אותו גרם מדרגות‬ ‫וההוראה ברורה כפירוש הרמב"ן המובא בראש המאמר‪:‬‬ ‫גם כהיום‪ ,‬כאשר גרם המדרגות הוסר והחור החיצוני נסתם‬ ‫ששימש במשך קרוב לשבע מאות שנה למקום תפילה‬ ‫"‪‬א ִה ְר ָשׁה אוֹתוֹ לָ ַק ַחת לוֹ ִא ָשּׁה ִמ ְבּנוֹת כְּ נַ ַען‪ֲ ,‬א ָבל ֶשׁיִּ ְהיֶ ה‬ ‫והשתטחות להמוני בית ישראל זרע אברהם יצחק‬ ‫וכבר אינו נראה לעין‪ ,‬רבים וגם שלימים מקפידים להתפלל‬ ‫פָּ טוּר ]‪-‬מהשבועה[‪ ,‬וַ ה' ַהטּוֹב ְבּ ֵעינָ יו יַ ֲע ֶשׂה"‪ ,‬כלומר; לא‬ ‫ויעקב‪ ,‬כאשר הישמעאלים עומדים בתוקף על ה'איסור‬ ‫ולשפוך צקון לחשם דווקא סמוך לאותו מקום בו עמד גרם‬ ‫עליך המלאכה לגמור‪ ,‬אתה עשה את שלך‪ ,‬ואם לאחר‬ ‫החמור' לבל יהין שום זרע בר ישראל לעבור את המדרגה‬ ‫המדרגות‪ ,‬וכן נהג מרן רביה"ק מהרי"ם זי"ע‪ ,‬אם מחמת בית‬ ‫ההשתדלות לא יעלה בידך‪ ,‬אזי השלך על ה' יהבך‪ ,‬אינך‬ ‫תיפלתם של הישמעאלים שבפנים החומה ]ויעויין מה שהאריך‬ ‫השביעית‪ ,‬וכל שכן שלא להיכנס לבנין העומד על מערת‬ ‫צריך ואינך אמור להמשיך להשתדל יותר‪.‬‬ ‫בענין זה רבינו הגדול שליט"א בתשובות והנהגות ח"ד סי' ל"ה[‪ ,‬ואם‬ ‫המכפלה‪.‬‬ ‫בשביל שהוא בבחינת 'מקום שהתפללו בו אבותי'‪ ,‬כאשר‬ ‫לאט לאט עולים הנאספים על המדרגות‪ ,‬בהדרת כבוד‬ ‫כמה פעמים יש שאנו משתדלים בענין מסויים‪ ,‬אם‬ ‫מאות שנים היוה מקום זה בית תפילה להמוני בית ישראל‬ ‫מפנים מקום למרן זי"ע לעמוד על המדרגה השביעית‪,‬‬ ‫ברוחניות ואם בגשמיות‪ ,‬ומרוב שאנו שקועים בחובת‬ ‫שבאו לפקוד את קברי האבות הקדושים‪.‬‬ ‫ההשתדלות נדמה לנו כאילו עלינו נפל חובת היום לנהל‬ ‫כאשר הציבור נעמד על המדרגות התחתונות‪ .‬מרן זי"ע‬ ‫ולהשגיח שאכן יצא הדבר בכי טוב‪ .‬אמנם כמדומה שניתן‬ ‫***‬ ‫מתבונן קלות על אבני הגזית של בנין מערת המכפלה‬ ‫לקחת עמנו לימוד מאותם אלפי יהודים‪ ,‬אשר במשך‬ ‫ונענה‪" :‬נראים הדברים כי שלמה המלך בנה הבנין על‬ ‫מאות שנים עשו את שביכולתם‪ ,‬עמדו על המדרגה‬ ‫השלך על ה' יהבך‬ ‫המערה הזאת‪ ,‬כי האבנים הם לאחדים עם האבנים‬ ‫יותר ממה שהמושג של "המדרגה השביעית" וה"חור"‬ ‫מהשורות התחתונות של כותל המערבי"‪] .‬א"ה‪ :‬כ"כ‬ ‫השביעית ושפכו דמעות על יד ה"חור" – כי זו היתה‬ ‫בחומת מערת המכפלה מהווים סימן רשעות ועזות של בני‬ ‫בכפתור ופרח פרק י"א‪" :‬סביב המערה וכו' חומה גבוהה מאבני‬ ‫האפשרות הקרובה ביותר‪ ,‬כך אנחנו הגם שאנו‬ ‫המקום הקדוש בית המקדש‪ ,‬ומקובל שהוא מבנין שלמה‬ ‫משתדלים בחובת ההשתדלות כמצווה עלינו‪ ,‬אך בד בבד‬ ‫ישמעאל למנוע מהבנים להיכנס במקום משכן אבותיהם‪ ,‬הם‬ ‫ציון דרך ואבן יסוד באורחות חיינו ואדני ירושתנו‪.‬‬ ‫ע"ה"[‪.‬‬ ‫עלינו לזכור שהמנהל והמנהיג הוא הבורא ב"ה ולא‬ ‫אנחנו‪ ,‬ולכן מה שאנו מצווים ויכולים לעשות – אנו‬ ‫מערת המכפלה היתה מאז ומקדם מקום קדוש ונורא‪ ,‬כאשר‬ ‫בהשתפכות הנפש נעמדו לתפילת מנחה שתיקן יצחק‬ ‫עושים כמצווה עלינו‪ ,‬אך מה שאין בידינו לעשות ‪ -‬אנו‬ ‫בזוה"ק )פרשתן קכז‪ (.‬מובא שאור גדול ומופלא מאיר שם‪,‬‬ ‫אבינו ע"ה‪ ,‬כאשר לאחריה מוסיף מרן זי"ע תפילות‬ ‫ובפרקי דרבי אליעזר )פל"ח( שנינו על הריח ניחוח הנפלא‬ ‫ובקשות המיוחדות למקום קדוש זה‪.‬‬ ‫עוזבים את המושכות לגמרי בבטחון גמור‪ ,‬וה' הטוב‬ ‫בעיניו יעשה‪ .‬וזהו ירושתנו תפארתנו וגדולתנו‪.‬‬ ‫שמריח שם‪ ,‬ובמגלה עמוקות )אופן רכ"ב( מבואר שכל עליית‬ ‫]עפ"י קונטרס 'צאן יוסף' – תיאור הנסיעה אד"ב תרצ"ב[‬ ‫ב‬ ‫הלכות ברכת ההודאה‬ ‫נערך ע"י הגאון מו"ץ דעדתינו פעיה"ק ת"ו‬ ‫וישתחו ארצה לה' ‪ -‬מכאן שמודים על בשורה טובה‪).‬בפרשתינו‪ ,‬כ"ד נ"ב ברש"י(‬ ‫א‪ .‬הרואה מקום שנעשה לו נס מברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה‪ ,‬וכן כל יוצאי‬ ‫יריכו מברכין‪) ,‬סי' רי"ח סעי' א'(‪ ,‬והיינו בנו ובן בנו‪ ,‬ומכאן ואילך י"א דמברכין )שו"ע‬ ‫הרב סדר ברכה"ז סעי' א' ( וי"א דווקא אם נולד זקנם ‪ -‬בן בעל הנס ‪ -‬אחר שאירע‬ ‫הנס‪),‬א"ר ומ"ב סקט"ז(‪ ,‬ומברך מל' לל' יום ואין מחשבין היום שנעשה בו הנס ויום‬ ‫הראי'ה‪) ,‬מ"ב סק"ג(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬י"א שאינו מברך על נס אלא שהוא יוצא ממנהג העולם‪ ,‬אבל נס שהוא מנהג העולם‬ ‫ותולדתו‪ ,‬כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצול וכיו"ב‪] ,‬וצעק לעזרה או שנזדמנו‬ ‫בנ"א וברחו )מ"ב סק"ל([ אינו חייב לברך‪ ,‬ויש מי שחולק‪ ,‬וטוב לברך בלי שם ומלכות‪,‬‬ ‫)שם סעי' ט'(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אם נפל אבן סמוך לראשו או נתקע ברזל סמוך לעינו ונעשה לו נס ולא נפל על ראשו‬ ‫ולא נתקע הברזל בעינו‪ ,‬ממש מברך בלי שם ומלכות‪) ,‬מ"ב סקל"ב(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬וכל דבר סכנה שהיה באופן שראה את הסכנה ומילט נפשו ברגע אחרון‪ ,‬וכן אם‬ ‫ירו מכלי ירייה ועבר הרסיס כנגדו או שניצל ע"י שהתכופף וכדו' אין מברך‪) ,‬אחרונים‬ ‫וכן הורה מרן זיע"א בכעין זה לענין ברכת הגומל( ונכון להתייעץ עם רב ומורה הוראה בכל‬ ‫נידון ונידון‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בכל ברכת הודאה לפני שמברך יכרע נגד מקום המקדש‪) ,‬מג"א סי' רכ"ג סק"ב(‪ ,‬והוא‬ ‫ע"פ הפסוק בפרשתינו ויקוד האיש וישתחו ובמדרש )בפ"ס ז'( מכאן שמודין על‬ ‫בשורה טובה )שלמת חיים סי' קמ"א(‪ ,‬אך כתב שאין המנהג כן‪ ,‬ובכפה"ח כתב שיכרע‬ ‫ויברך‪.‬‬ ‫ו‪ .‬גם כשאינו מחויב לברך מ"מ יש לעשות איזה זכר לנס‪ ,‬ונכון להפריש לצדקה כדי‬ ‫השגת ידו ויחלק ללומדי תורה ויאמר הריני נותן זה לצדקה ויה"ר שיהא זה במקום‬ ‫תודה שנתחייבתי בזמן המקדש‪ ,‬וראוי לומר פרשת תודה ]בפרשת צו[ וטוב וראוי‬ ‫לתקן איזה צורכי רבים בעיר‪ ,‬ובכל שנה ביום הזה יתבודד להודות לה' לשמוח‬ ‫ולספר חסדו‪) ,‬מ"ב סקל"ב(‪.‬‬ ‫ז‪ .‬יש שנהגו לעשות סעודה לאוהביו ולמקורביו ולספר הנס והוא סעודת מצוה‪) ,‬שו"ת‬ ‫חו"י סי' ע' כפה"ח סק"ט(‪.‬‬ ‫ח‪ .‬ד' צריכים להודות ]לברך ברכת הגומל[ יורדי הים כשעלו ממנה‪) ,‬רי"ט סעי' א'( ודווקא‬ ‫כשמפליג בים לעומק ונוסע כמה ימים משא"כ מי שמפליג בספינה סמוך לנמל דרך‬ ‫טיול וכן אם נוסע בסירה‪ ,‬אין מברכין‪) ,‬מנח"י ח"ד סי' י"ב ועוד( אלא א"כ נקלע לאיזה‬ ‫מקום סכנה‪ ,‬מערבולת וכדו' אז מברכין בכל גוונא‪) ,‬שם(‪.‬‬ ‫ט‪ .‬הנוסע בעראפלא"ן )אווירון( מברך ברכת הגומל‪) ,‬מנח"י ח"ב סי' מ"ז שכן נהגו העולם‪ ,‬וכן נהג‬ ‫מרן המהרי"ם זצקלל"ה(‪ ,‬ואם ירד בתחנת ביניים אינו מברך אלא בסוף הנסיעה אף אם‬ ‫שוהים שם יומיים‪ ,‬אבל אם שם הוא מטרת חפצו ליום או יומיים י"א דאינו מברך‬ ‫וי"א דמברך בלי שם ומלכות‪) ,‬לבושי מרדכי ח"א סי' קס"ב( ובשהה ג' ימים מברך‪,‬‬ ‫)אחרונים(‪.‬‬ ‫י‪ .‬צריך לברך ברכת הגומל בפני עשרה וב' מהם ת"ח‪ ,‬ונהגו לברך אחר ברכת‬ ‫התורה‪) ,‬סי' רי"ט סעי' ג'(‪ ,‬ואינו דוחה שום חיוב אבל הוא קודם לשאר אנשים‪) ,‬שערי‬ ‫אפרים שער ב' סעי' י"ד( ואם עולה לאחרון יברך אחר אמירת הקדיש‪) ,‬א"א בוטשאטש( וכן‬ ‫מי שאינו עולה לתורה יברך אז ואם לא בירך תיכף יברך כל זמן שלא הכניסו את‬ ‫הס"ת‪) ,‬אחרונים(‪.‬‬ ‫יא‪ .‬צריך לברך בקול רם שישמעו כל העשרה‪ ,‬ואם לא שמעו כל העשרה צריך לחזור‬ ‫ולברך בלי שם ומלכות‪) ,‬בו איש חי פר' עקב סי' ב'(‪.‬‬ ‫יב‪ .‬נכון שלא לאחר יותר מג' ימים‪) ,‬סי' רי"ט סעי' ו'( ומנהג העולם להמתין ליום הקריאה‪,‬‬ ‫)שערי אפרים שער ד' סעי' כ"ז( וישתדל לברך בתוך ל'‪ ,‬ואם עבר ל' עדיין יכול לברך‪ ,‬ואם‬ ‫הפליג זמן רב עד שנשכח העניין לא יברך )ערור"ש סעי' ז'(‪.‬‬ ‫יג‪ .‬קטן אינו מברך ברכת הגומל וכן אביו אינו מברך בשבילו‪) ,‬מ"ב סק"ג שע"ת סק"א(‪.‬‬ ‫יד‪ .‬אישה אינה מברכת ברכת הגומל‪ ,‬ובלידה י"א שתברך‪) ,‬סידור יעב"ץ שו"ע הרב סדר ברכת‬ ‫הנהנין פי"ג סעי' ג' ועוד( וכן היה המנהג בירושלים מקדמת דנא‪ ,‬וי"א שלא תברך‪) ,‬מנח"י‬ ‫ח"ד סי' י"ב ועוד(‪.‬‬ ‫טו‪ .‬ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמיטיב‪ ,‬וגם היא צריכה לברך‪) ,‬שו"ע סי רכ"ג סעי' א'(‬ ‫ולכתחילה נכון לברך תיכף לשמיעת הבשורה ואם לא בירך תיכף יכול לברך אח"כ‬ ‫כל זמן שהשמחה נמשכת‪) ,‬מ"ב סק"ג( ובתשובות והנהגות )ח"א סי' פ'( כתב דכל זמן‬ ‫שהוא עסוק להודיע לאוהביו ולקרוביו מברך‪.‬‬ ‫טז‪ .‬אם ילדה בת מברך שהחיינו כשרואה אותה בפעם הראשונה‪) ,‬מ"ב סק"ב( ויש‬ ‫שהקילו בזה )כה"ח סק"ו( ונכון שיכוונו בשעת ברכת המזון בברכת הטוב המיטיב‬ ‫להודות להשי"ת‪) ,‬מ"ב סק"ב( וכן בברית מילה )בן איש חי ראה אות ח'(‪.‬‬ ‫ג‬ ‫הרב יודא דוב‬ ‫בר"ה רוזנבורג שליט"א‬ ‫פנינים חידושים וביאורים‪ ,‬על סדר המשנה היומית נכתבים‬ ‫מסכת בבא מציעא‬ ‫יסודות וכללים בדיני אונאה‬ ‫חילוקי הדינים בשיעור אונאה – טענת אונאה במכירת מערת המכפילה‬ ‫האם יש אונאה לקרקעות‬ ‫ג' חילוקי דינים בהלכות אונאה‬ ‫באור החיים הק' ביאר דלכך אמר בלשון 'ויתן לי את מערת המכפלה'‬ ‫בפרק רביעי ממסכת בבא מציעא עוסקים אנו בדיני איסור אונאה‪.‬‬ ‫שהוא בקנין חליפין‪ ,‬וכמו שנפסק בשו"ע דבקנין חליפין ליכא אונאה‪,‬‬ ‫בסוגיית הגמ' מבואר ג' חילוקים דינים בהלכות אונאה‪ ,‬א‪ .‬אם‬ ‫ואפילו החליף גמל במחט אין בו משום אונאה‪.‬‬ ‫ההונאה היתה פחותה משתות מהשווי האמיתי של החפץ‪ ,‬בזה חל‬ ‫ובספה"ק פנים יפות כתב‪ ,‬עה"פ וישקול אברהם לעפרון‪ .‬איתא במדרש‬ ‫המקח וא"צ להחזיר המעות‪ .‬ב‪ .‬כשההפרש הוא בדיוק בשווי שתות‬ ‫)ב"ר נח ז( הה"ד נבהל להון רע עין ולא ידע כי חסר יבואינו )משלי כח‬ ‫]הן שתות במקח והן שתות במעות[ חל המקח אבל חייב להחזיר‬ ‫כב(‪ .‬והוא תמוה‪ .‬ולתרץ נקדים מדרש אחר בפסוק ויקם שדה עפרון‬ ‫האונאה‪ .‬ג‪ .‬אם ההפרש הוא יותר משישית בטל המקח לגמרי‪ .‬וכבר‬ ‫אשר במכפלה שנכפלה בדמים‪ .‬כשבא ליד אברהם שהיה שוה כפליים‪,‬‬ ‫כתבו התוס' )מט‪ :‬ד"ה שוי( ששיעור שתות שמחשבין הוא מלגאו ולא‬ ‫ולפי"ז היה עפרון יכול לטעון מקח טעות‪ ,‬צ"ל דקיימ"ל )ב"מ נו( אין‬ ‫מלבר ]דהיינו שישית מהשווי הוא שיעור שתות ולא שמצרפים את האונאה‬ ‫אונאה לקרקעות‪ .‬ויש בזה ב' דעות‪ ,‬חד סבר עד פלגא אין אונאה‪ ,‬פלגא‬ ‫יחד עם השווי של המקח[‪.‬‬ ‫יש אונאה‪ .‬וחד סבר פלגא נמי אין אונאה‪ ,‬יותר מפלגא יש אונאה‪ .‬רק‬ ‫עיקר דין הונאה הוא מה"ת שנאמר )ויקרא כה‪ ,‬יד( "אל תונו איש את‬ ‫דזה תינח למ"ד דוקא ביותר מפלגא הוי אונאה‪ ,‬אבל למ"ד דבפלגא נמי‬ ‫עמיתו"‪ ,‬אבל כל החילוקים שבסוגיין לא נתפרשו בתורה אלא שרבנן‬ ‫הוי אונאה עדיין הקושיא במקומה עומדת‪ ,‬הלא עפרון יכול לטעון‬ ‫קבעו שיעורים אלו כפי מה שאמדו דעת בני אדם מאיזה שיעור אינם‬ ‫טענת מקח טעות‪ .‬רק דאף זה נמי אינו קושיא‪ ,‬כי יש לומר אברהם לקח‬ ‫מסכימים לקיום המקח ואימתי מסכימים למקח אלא תובעים את‬ ‫בד' מאות שקלים קלים‪ ,‬וא"כ כשנתייקרה היתה שוה שמונה מאות‬ ‫החזרת האונאה‪.‬‬ ‫שקלים קלים‪ ,‬אבל באמת עפרון לא לקח ממנו כי אם קנטורין‪ ,‬וא"כ‬ ‫ארבע מאות שקלים קנטורין יותר מארבע מאות שקלים קלים‪ ,‬וא"כ‬ ‫ובחידושי רבי מאיר שמחה כתב דיסוד השיעורים הם מה"ת אלא‬ ‫כשנתייקרה אח"כ ועמדה על שמונה מאות שקלים קלים הוי בצר‬ ‫שמסרן הכתוב לחכמים לשפוט ולהחליט לפי דעת בני אדם כמה יהיו‬ ‫מפלגא ולא הוי אונאה‪.‬‬ ‫השיעורים‪ ,‬האם יש איסור אונאה פחות משתות‪.‬‬ ‫והשתא אתי שפיר‪ ,‬דזה פירוש הפסוק הה"ד נבהל להון רע עין זה‬ ‫אונאה פחות משתות האם מותרת?‬ ‫עפרון‪ ,‬ולא ידע כי חסר יבואינו מפני שלקח קנטורין לא היה יכול לטעון‬ ‫מקח טעות‪ ,‬ודוק היטב כי נכון הוא‪.‬‬ ‫דנו הראשונים האם בפחות משתות איכא בכלל איסור אונאה‪,‬‬ ‫הרא"ש הסתפק בדבר דהרי אמרה תורה אל תונו וא"כ הדברים‬ ‫אונאה בקרקע שאינה ראויה לזריעה‬ ‫אמורים גם לענין פחות משתות אלא דבכה"ג המפסיד מוחל על סכום‬ ‫בגמ' ב"ב סא ע"ב ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המוכר שדה לחבירו‬ ‫האונאה‪ ,‬ומאידך יש לומר כי דרך מקח וממכר כך‪ ,‬שלפעמים הלוקח‬ ‫בבקעה גדולה אע"פ שמצר לו מצרים החיצונים‪ ,‬מצרים הרחיב לו‪.‬‬ ‫חפץ במקח זה ומוסיף עליו מעט וכן המוכר לפעמים מזלזל במקחו‬ ‫ופירש הרשב"ם בבקעה גדולה שיש בה שדות הרבה והן שלו‪ ,‬וכגון‬ ‫מעט‪ ,‬ולכן עד שתות עדיין נחשב בכלל דמי המקח "ואין כאן שום‬ ‫שהיה עומד באחד מן השדות ואמר לו שדי זו אני מוכר לך‪ ,‬והדמים‬ ‫אונאה כלל"‪ ,‬וצ"ע‪ ,‬וסיים וירא שמים יצא ידי כולם‪.‬‬ ‫מודיעין ליכא למימר לא גבי בירה ולא גבי בקעה‪ ,‬דהא אין אונאה‬ ‫ומדברי הראשונים וטעמיהם בביאור הדין דאונאה פחות משתות‬ ‫לקרקעות‪.‬‬ ‫אינה חוזרת נמצא דפליגי גם בזה האם איכא איסור בדבר‪.‬‬ ‫ומדברי רשב"ם עולה דהא דאמרינן דאין אונאה לקרקעות זהו דוקא‬ ‫רש"י )קידושין מב‪ (:‬כתב הטעם דבפחות משתות א"צ להחזיר משום‬ ‫בקרקע ראויה לזריעה‪ ,‬אבל כשאינה ראויה לזריעה יש בה אונאה‪.‬‬ ‫שאין אדם יכול לצמצם הדמים‪ ,‬ובמחנה אפרים הביא את דברי‬ ‫ועפ"ז ביאר בספר ימין יוסף טעם הדבר שאין אונאה לקרקעות משום‬ ‫הרמב"ם שהטעם משום שבפחות משתות דרך רוב העולם למחול‪,‬‬ ‫שאף במקום שראוי לזרוע מעט מכל מקום יכול להצמיח הרבה‪ .‬ועפי"ז‬ ‫וכתב דלפי דברים אין איסור כלל בדבר‪ ,‬וכ"כ החינוך )סוף מצוה שלז(‬ ‫פירש הטעם למה מכר עפרון לאברהם אבינו גם את השדה הרי אברהם‬ ‫דאונאה פחות משתות מותרת‪ ,‬וביד רמה כתב הלשון כיון דבפחות‬ ‫לא ביקש אלא את המערה אלא שלפי טעם הרשב"ם יוצא שהמוכר‬ ‫משתות כשוה בשוה הוא‪ ,‬וכ"כ רעק"א בד' בעל המאור דס"ל דאין‬ ‫קרקע שאינה ראויה לזריעה יש בזה אונאה‪ ,‬ואמנם יש לומר דכיון שיש‬ ‫כלל איסור בזה‪.‬‬ ‫גזירת הכתוב דאין אונאה לקרקעות דיש לומר דחשש עפרון שאם‬ ‫ימכור לו את המערה בלבד יוכל אברהם לטעון טענת אונאה‪ ,‬כיון‬ ‫מאידך הרמב"ן )ויקרא כה טו( כתב להדיא דאף בפחות משתות איכא‬ ‫דהמערה אינה ראויה לזריעה‪ ,‬לפיכך התחכם עפרון ומכר גם את השדה‬ ‫איסור אונאה‪ ,‬וז"ל מחילה בפחות שתות אע"פ שהוא אסור להונות‬ ‫שראויה לזריעה וממילא לא יהיה דין אונאה‪.‬‬ ‫אבל אין דרך בני אדם לבטל ממכר מפני אונאה מועטת כזו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וכן משמע מדברי הרשב"ם )ב"ב צה‪ (:‬שכתב דבפחות משתות א"צ‬ ‫שיעור כדי שיראה לתגר‬ ‫להחזיר כיון שלא ידוע ההפרש כ"כ‪ ,‬משמע דעכ"פ איסור יש בדבר‪,‬‬ ‫ובספר אור ישראל ביאר באופן אחר‪ ,‬דאברהם אע"ה מצא עצה שלא‬ ‫וכ"כ בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' ס"ט‪.‬‬ ‫יוכל עפרון לחזור בו משום אונאה‪ ,‬היות וקיימא לן בשו"ע )סי' רכ"ז‬ ‫אונאה בקניית מערת המכפילה‬ ‫סק"ז( דהא דאמרינן דשיעור אונאה עד שיראה לתגר הוא הדין בקרקע‪,‬‬ ‫ובחזקות דקרקע אינו יכול יחזור אחר שיעור דכדי שיראה לתגר וקרובו‬ ‫בפרשתן האריכה התוה"ק לבאר סדר קניית מערת המכפילה ע"י‬ ‫עיי"ש‪ ,‬לכן עשה אברהם הקנין עובר לסוחר מפני שחשש משום אונאה‬ ‫אברהם אבינו מאת עפרון החתי בארבע מאות שקל כסף עובר‬ ‫בכולו‪ ,‬ועכ"פ ביותר מפלגא‪ ,‬ויש לו דין ביטול מקח‪ ,‬ולכן רצה שיהיה‬ ‫לסוחר‪ .‬ומפרשי התורה ובספה"ק האריכו לבאר תוקף המכירה‬ ‫הקנין באופן עד שיראה לתגר דאז ממילא הוי מחילה‪ ,‬והיינו עובר‬ ‫שהיתה כדת של תורה‪ ,‬דלכאורה כיון ששילם דמים מרובים על‬ ‫לסוחר שיעבור זמן עד שיראה לתגר‪ ,‬וזהו שאמר השדה אשר קנה וגו'‬ ‫הקנין יש בזה משום אונאה‪ ,‬ושוב יכולים לבטל המקח‪ .‬ונביא מעט‬ ‫שקנה השדה בקנין גמור בתורת הקנינים‪.‬‬ ‫מדבריהם הק'‪.‬‬ ‫דא‬ ‫מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו‬ ‫)חלק ג'(‬ ‫מסע הקודש של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לארה"ב‬ ‫יום שני וירא‬ ‫בשירה וזמרה ורקדו יחד עם הס"ת בלהט‬ ‫המשך תיאור ימי השמחה בחצה"ק‬ ‫שחרית התפלל רבינו שליט"א בביהמ"ד‬ ‫קודש‪ .‬כן רקד רבינו שליט"א יחד עם הנדיב‬ ‫דינוב בקרית יואל‪ ,‬השתתפו קבוצה נבחרת‬ ‫הי"ו‪.‬‬ ‫יום ראשון וירא‬ ‫מתלמידי שיעור ג' ישיב"ג דסאטמאר‪ ,‬וכן‬ ‫רבינו שליט"א התפלל שחרית בבית הר"י‬ ‫רבינו שליט"א נמנע מלהתכבד ב'לדוד‬ ‫אברכי אנ"ש בעיר‪ .‬בקריאת התורה עלה‬ ‫מזמור' וחזר לכבד את מרא דאתרא‪ .‬אחר‬ ‫אבעלעס‪.‬‬ ‫רבינו שליט"א שלישי‪ ,‬ואחר התפילה אמרו‬ ‫תפילת מנחה נפרד ממנו רבינו שליט"א‬ ‫לפנה"צ ביקר רבינו שליט"א בבית אחד‬ ‫הסליחות בה"ב כנהוג‪.‬‬ ‫בשלום‪.‬‬ ‫הנגידים בוומס"ב החפץ בעילום שמו‪ ,‬שנדב‬ ‫רבינו שליט"א שב לאכסניה וכחצות היום‬ ‫משם עלה רבינו שליט"א לבקר אצל מחותנו‬ ‫בור למקוה הטהרה החדש שייבנה בקרייתנו‬ ‫נסע להשתתף בשמחת השבע ברכות‬ ‫הנגיד הרה"ח המפו' צבי אלימלך‬ ‫המעטירה בהר יונה‪.‬‬ ‫שנערכה בהיכל ישיבת דרך התורה‬ ‫ווערצבערגער שליט"א ראה"ק סאטמאר‬ ‫משם נסע רבינו שליט"א לב"פ וביקר במעון‬ ‫דסאטמאר בגלילות קרית יואל‪ ,‬לכבודו של‬ ‫מאנסי‪ ,‬נכח גם חתנו המחותן הג"ר אליהו‬ ‫הנגיד המרומם הרה"ח ר' מענדל יצחק‬ ‫החתן הי"ו מחשובי בוגרי הישיבה‪ .‬רבינו‬ ‫נחום אייכלער שליט"א‪.‬‬ ‫קארפונקעל שליט"א מבוני ביהמ"ד הגדול‬ ‫שליט"א נטל ידיו לסעודה‪ ,‬נכח גם הגה"צ‬ ‫אח"כ ביקר בבתי נדיבים במאנסי‪ ,‬למען‬ ‫והחדש בעיה"ק ירושלים 'בנין חמדת‬ ‫אב"ד סאטמאר וויליאמסבורג שליט"א‬ ‫השלמת קרית הישיבה באלעד‪ ,‬נתלווה‬ ‫ישראל'‪.‬‬ ‫העומד בראש הישיבה‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' שלום הלוי שיששא שליט"א‬ ‫רבינו שליט"א נסע לעיר מאנסי עם העסקן‬ ‫במהלך השמחה נשא רבינו שליט"א דברו"ק‬ ‫ממנהלי מרכז המוסדות וקרית הישיבה‪.‬‬ ‫מו"ה יעקב יואל שטיינמעץ הי"ו מעסקני‬ ‫לכבוד השמחה ודברי חיזוק והדרכה‬ ‫ותומכי קופת הקודש‪ .‬במאנסי פיאר רבינו‬ ‫ויסודות איתנים לבחורי הישיבה‪ ,‬על קיום‬ ‫רבינו שליט"א נסע לקרית יואל ופיאר את‬ ‫שמחת השבע ברכות שנערך ע"י ביהמ"ד‬ ‫שליט"א את שמחת הכנסת ספר תורה‬ ‫המצוות באהבה ורצון‪ ,‬ושנראה כל אחד‬ ‫שנכתב ע"י הנגיד מו"ה דוד ניישטאדט‬ ‫מעלת חברינו‪ .‬כן שיבח את נכדו החתן שזכה‬ ‫אהל פיגא לכבוד רב ביהמ"ד הגרד"ד‬ ‫שליט"א‪ .‬רבינו שליט"א הופיע בשעה ‪9.10‬‬ ‫שליט"א מגדולי תומכי המוסדות ובונה היכל‬ ‫להתעלות בתורה ועבודה‪ ,‬וציין שלא החזיק‬ ‫ניישטאדט החדש בביהמ"ד הגדול‪ .‬תחילה‬ ‫בטלפון אישי עד החתונה ]כפי שרבינו‬ ‫ונתקבל בכבוד הראוי ונטל ידיו לסעודה‪.‬‬ ‫נשאו דברים הגרד"ד שליט"א והמחותן‬ ‫הגיע רבינו שליט"א למעונו לסיום כתיבת‬ ‫שליט"א מזרז תמיד את החתנים בישיבתנו‬ ‫האותיות‪ ,‬כתב אות ואצל ברכה לנגיד הי"ו‪.‬‬ ‫הק'[‪ .‬רבינו שליט"א דיבר בשבחו של מנהיג‬ ‫הרה"ג ר' יחזקאל דוד זינגער שליט"א‪.‬‬ ‫נכח גם הגה"צ רבי חיים יהושע הלברשטאם‬ ‫העדה אדמו"ר מסאטמאר שליט"א שנותן‬ ‫אח"כ הופיע המחותן כ"ק אדמו"ר‬ ‫שליט"א גאב"ד סאטמאר מאנסי‪ ,‬התברכו‬ ‫רוב אונים למען בחורי החמד וכאשר חזה‬ ‫מסאטמאר שליט"א‪ ,‬נתברך עם רבינו‬ ‫בלחיים‪ ,‬כן בירך רבינו שליט"א לסופר סת"ם‬ ‫בשבת העברה )נח( על עסקו של האדמו"ר‬ ‫שליט"א‪ ,‬ונשא דברים בין היתר בשבח חתנו‬ ‫הרה"ח ר' יוסף בר"ש רייזנר הי"ו מאשדוד‪.‬‬ ‫שליט"א עם הבחורים‪ ,‬כן שיבח את ראש‬ ‫רב ביהמ"ד‪ ,‬והעלה הזכות לקבל פני האורח‬ ‫הישיבה אב"ד סאטמאר וומס"ב שמוסר‬ ‫הדגול מעיה"ק רבינו שליט"א‪.‬‬ ‫רבינו שליט"א ערך שיח עם גאב"ד סאטמאר‬ ‫עצמו למען הצלחת הבחורים ופריחתם‪.‬‬ ‫שליט"א אודות המצב הנורא בארה"ק‬ ‫וסיים בברכות לרוב‪.‬‬ ‫בברכת המזון כיבד אדמו"ר מסאטמאר‬ ‫וחילול ה' לקראת הבחירות האסורות בימים‬ ‫שליט"א את חתנו הגרד"ד שליט"א ובשבע‬ ‫אלו‪ ,‬וכי רואים בחוש שצדקו דברי האמת‬ ‫אחר ריקודין של שמחה וברכהמ"ז‪ ,‬שב רבינו‬ ‫ברכות את רבינו שליט"א‪ .‬רבינו התפלל שם‬ ‫של רבותינו הק' שההתחברות לרשעים‬ ‫שליט"א לאכסניה בקרית יואל‪ ,‬ושם התפלל‬ ‫תפילת ערבית‪ ,‬ולן בעיר בבית האכסניה אצל‬ ‫הביאה רק קשיים ומבוכות‪ ,‬דיברו גם על‬ ‫מנחה‪.‬‬ ‫הרח"י פישער שליט"א‪.‬‬ ‫גזירת הגיוס‪ .‬אח"כ יצאו בריקוד לכבוד‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫מערכת גליון "בית יוסף להבה"‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫רבינו שליט"א צעד בראש התהלוכה‬ ‫הר"ר פנחס מנחם‬ ‫הר"ר יצחק נחמן דוב‬ ‫ישעי' נויפלד הי"ו‬ ‫] כסא דברכתא [‬ ‫לכבודה של תורה לעבר בית המדרש הגדול‬ ‫הכהן לפקוביץ הי"ו‬ ‫משגרים אנו ברכת מזלא טבא להאי גברא רבה וחשיבא ויקירא צנא מלא ספרא ממשפחת הסופרים והוא גופא‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו‬ ‫צורבא מרבנן ומוציא לאור ספרים מתובלים בחוקי תורה מפליא פלאות ה"ה‬ ‫סאטמאר מאנסי‪ ,‬ביחד עם האב"ד שליט"א‪.‬‬ ‫למז"ט‬ ‫למז"ט‬ ‫הרה"ג ר' יוסף צבי שישא שליט"א‬ ‫השלום זכר‬ ‫השלום זכר‬ ‫בהיכלי השטיבלאך שע"י‬ ‫מח"ס זכרון מטמוניות ועורך בגליונינו מדור "בית האוצר"‬ ‫לרגל שמחתו בנישואי הנכדה תחי' עב"ג שיחי' למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫בהגיעם ביהמ"ד כיבד האב"ד שליט"א את‬ ‫בית מדרשינו באלעד‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫בית מדרשינו הגדול י‪-‬ם‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫בת בנו ידידינו מאד נעלה העומד לימינינו בכל עת ועונה בלונ"ח‬ ‫ה"ה הרה"ח ר' שלום הלוי שליט"א‪ -‬מראשי וממנהלי מרכז המוסדות‬ ‫רבינו שליט"א להכניס הס"ת להיכל‪ ,‬ואחר‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫ויה"ר שמע"כ ירוה רב נחת דקדושה מהם וכל יוצ"ח עד ביאת ינון בב"א אכ"י‬ ‫המברכים בשמחה רבה‪ :‬חברי המערכת‬ ‫רגעי השתהות הכניסו יחדיו את הס"ת‬ ‫ה‬ ‫מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו‬ ‫משם הגיע רבינו שליט"א לביקור כבוד‬ ‫הנגיד מו"ה זושא ניישטאדט שליט"א‬ ‫אחה"צ עלה רבינו שליט"א לבית מחותנו‬ ‫במעון כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א‬ ‫מתומכי מוסדותינו הק'‪.‬‬ ‫אדמו"ר מסאטמאר שליט"א שם נערכה‬ ‫)וומס"ב(‪ ,‬המשיכו שיחת שלומים ואודות‬ ‫שמחת השבע ברכות האחרונה‪ ,‬לבני‬ ‫הישיבה החדשה שנוסדה בסאטמאר‬ ‫יום שלישי וירא‬ ‫משפחת האדמו"ר שליט"א גם הוזמנו ראשי‬ ‫לבחורים מבוגרים‪ ,‬על ישיבתנו הק'‬ ‫שחרית התפלל רבינו שליט"א בבית מו"ה‬ ‫החבורות במבצר הכוללים דקרית יואל‪.‬‬ ‫בירושלים‪ ,‬האדמו"ר שליט"א מסר פרי"ש‬ ‫יעקב אבעלעס הי"ו בשעה ‪ .8.30‬ניגש לפני‬ ‫רבינו שליט"א נתקבל ביותרת הכבוד וערך‬ ‫מב"א הגה"צ רבי שמואל זלמן שליט"א‬ ‫התיבה הרה"ג רבי מרדכי זאב שליט"א‪,‬‬ ‫שיח עם מחותנו שליט"א אח"כ נפרדו‬ ‫ודיברו על שגשוג קהילתנו ומוסדותינו בהר‬ ‫השתתף גם הגה"צ אב"ד אוהעל שליט"א‪.‬‬ ‫בברכות לרוב‪.‬‬ ‫יונה‪ .‬נתברכו בברכות לרוב ונפרדו לשלום‪.‬‬ ‫בצהריים נכנסו אל הקו"פ קומץ נגידי עם‬ ‫רבינו שליט"א התפלל מעריב בבית‬ ‫רבינו שליט"א נסע לפלעטבוש וביקר בבית‬ ‫שהרימו נדבתם סכומים הגונים לטובת‬ ‫האכסניה והודה לבעל האכסניה הי"ו‪ ,‬אח"כ‬ ‫מרת שענבעגער תחי' אלמנת הנגיד מו"ה‬ ‫הת"ת דמוסדותינו בהר יונה‪ ,‬רבינו שליט"א‬ ‫עבר לבקר בבית בנו הגרד"ד שליט"א ומשם‬ ‫אברהם שענבערגער ז"ל בונה ומקים‬ ‫אצל להם ברכות לרוב‪ .‬כן ביקר בבתי נדיבים‬ ‫חזר לוומס"ב וקבע אכסניה בבית גיסו‬ ‫ביהמ"ד המרכזי היכל מהרי"ם בי"ש‪.‬‬ ‫בוומס"ב לטובת הת"ת‪ ,‬התלווה מנהל הת"ת‬ ‫הגה"צ ר' יחזקאל מייזליש שליט"א אב"ד‬ ‫הר"ר שמעון ברא"א דוידוביץ הי"ו‪.‬‬ ‫אוהעל‪.‬‬ ‫בלילה חזר רבינו שליט"א לוומס"ב וביקר‬ ‫בבית הנגיד הרה"ח ר' יעקב מרדכי יאזשעף‬ ‫אחה"צ הגיע רבינו שליט"א לביקור נימוסין‬ ‫בלילה הגיע רבינו שליט"א לקבוע מזוזה‬ ‫שליט"א שהרים סכום הגון עבור הבנין‬ ‫אצל כ"ק אדמו"ר מקאשוי שליט"א בוומס"ב‪,‬‬ ‫בבית נכדו החתן הרב יואל שליט"א‪ ,‬בירך‬ ‫החדש של בית החינוך לבנות בהר יונה‬ ‫נסובה שיחה אודות מרן המהר"ם שיק זי"ע‪,‬‬ ‫לחיים וציוה את ברכתו ליסוד בית נאמן‬ ‫ולטובת ישיבתנו הק' בירושלים‪ .‬כן עלה‬ ‫החזקת הישיבות בזמנינו‪ ,‬המצב בארץ‬ ‫בישראל על דרך האבות הק'‪.‬‬ ‫לבתי נדיבים לטובת ישיבתנו הק' בירושלים‪,‬‬ ‫ישראל ומעללי הציונים‪ ,‬והאדמו"ר שליט"א‬ ‫נתלווה השד"ר הרה"ח ר' יהושע נויפלד הי"ו‪.‬‬ ‫השתתף בסכום נכבד לטובת מוסדותינו הק'‪.‬‬ ‫משם הגיע להשתתף בשמחת החתונה לנכד‬ ‫ו‬ ‫מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו‬ ‫שרו הזמירות כנהוג‪ ,‬בדברי תורה כיבד רבינו‬ ‫אח"כ שב רבינו שליט"א לשמחת החתונה‬ ‫יום רביעי וירא‬ ‫שליט"א את גיסו מרא דאתרא שליט"א‪,‬‬ ‫בבית גיסו‪ ,‬שם השתתף עד אחר המצווה‬ ‫שחרית התפלל רבינו שליט"א בבית מו"ה‬ ‫הגישו קוגל ופירות ורבינו שליט"א חילק‬ ‫טאנץ‪.‬‬ ‫יעקב אבעלעס הי"ו‪ .‬לפנה"צ ביקר בבתי‬ ‫שריים‪ .‬רבינו שליט"א בירך על הכוס‪ ,‬בסיום‬ ‫נדיבים לטובת הת"ת בהר יונה‪ .‬בצהריים‬ ‫שוה"ט עמד לריקוד ובירך גוט שבת לכל‬ ‫יום חמישי וירא‬ ‫נסע לסטעטן איילענד וביקר בבתי נגידי עם‬ ‫הקהל‪.‬‬ ‫שחרית התפלל רבינו שליט"א בביהמ"ד‬ ‫לטובת בית החינוך לבנות דמוסדותינו הק'‬ ‫אוהעל בוומס"ב בהשתתפות ציבור אנ"ש‪.‬‬ ‫בהר יונה‪ ,‬נתלווה המנהל הר"ר יצחק יעקב‬ ‫רעוא דרעוין ערך רבינו שליט"א בהיכל‬ ‫נכח גם גיסו האב"ד שליט"א‪ .‬בקריאת‬ ‫ווייס הי"ו וחברי הנהלת המוסדות‪ .‬רבינו‬ ‫ביהמ"ד‪ ,‬ונשא דברות קודש אודות עבודת ה'‬ ‫התורה עלה שלישי‪.‬‬ ‫שליט"א אף התפלל שם מנחה‪.‬‬ ‫של אאע"ה רק בגלל אהבת ה'‪.‬‬ ‫לפנה"צ ביקר בבתי נגידים לטובת ישיבתנו‬ ‫אחה"צ הגיע רבינו שליט"א להשתתף‬ ‫אחר מעריב עברו להתברך א גוטע וואך‬ ‫הק'‪.‬‬ ‫בשמחת החתונה של החתן נ"י בן זקוניו של‬ ‫ולברכת פרידה‪.‬‬ ‫גיסו הגה"צ רבי אשר אנשיל שעהר שליט"א‬ ‫ערב שב"ק וירא‬ ‫אב"ד קלעסאן‪ ,‬שהתקיימה באולם כתר‬ ‫שחרית התפלל רבינו שליט"א בבית מו"ה‬ ‫רייזל בוומס"ב‪ .‬בחופה נתכבד רבינו שליט"א‬ ‫יעקב אבעלעס הי"ו‪ .‬לפני צהריים עשה את‬ ‫בקריאת הכתובה‪.‬‬ ‫דרכו לעיר סיגעיט‪ ,‬שם הגיע בחצות היום‬ ‫לבית חותן המלך הגה"צ גאב"ד סיגעיט‬ ‫בהמשך הערב הגיע רבינו שליט"א להשתתף‬ ‫זצוק"ל‪.‬‬ ‫בסעודה לרגל היא"צ של הגה"צ רבי חנינא‬ ‫שבת קודש וירא‬ ‫אברהם לייטנער זצ"ל אבד"ק מאנטעווידעא‬ ‫התפילות והשולחנות נערכו בביהמ"ד דקהל‬ ‫מגדולי תלמידי מרן מהרי"ץ זי"ע‪.‬‬ ‫יראים‪ ,‬בליל שב"ק אחר התפילה עברו לגוט‬ ‫שהתקיימה בביהמ"ד בנין דוד בוומס"ב‪.‬‬ ‫שבת וברכת שלום‪.‬‬ ‫אח"כ הגיע לבית הנגיד הרה"ח ר' חיים‬ ‫בסוף הסעודה ערך רבינו שליט"א שולחנו‬ ‫הערש גאלד שליט"א מגדולי תומכי‬ ‫הטהור בביהמ"ד‪ ,‬בהשתתפות קהל רב‬ ‫המוסדות ומאמני בית כ"ק מרן רבינו‬ ‫תושבי העיר חסידים ואנשי מעשה‪ .‬נכחו‬ ‫גיסיו הגה"צ גאב"ד סיגעיט שליט"א‬ ‫שליט"א‪ ,‬לפאר את שמחת התנאים לנכדתו‬ ‫והדומ"ץ הגה"צ רבי פנחס מרדכי מייזליש‬ ‫בת חתנו הרה"ח ר' מרדכי זלמן מייזעלס‬ ‫שליט"א‪ ,‬וכן הגה"צ רבי שמואל בערגער‬ ‫הי"ו‪ .‬משם הגיע אל שמחת הוואך נאכט‬ ‫שליט"א אב"ד מישקאלץ ארה"ב‪.‬‬ ‫לנכד הנגיד מו"ה עוזיאל גאדינגער שליט"א‬ ‫מתומכי ישיבתנו הק' בירושלים‪.‬‬ ‫ז‬ ‫מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו‬ ‫מוצאי שב"ק וירא‬ ‫יום שני חיי שרה‬ ‫ביקור הקודש של כ"ק מרן‬ ‫רבינו שליט"א חזר לוומס"ב ופיאר מסיבה‬ ‫בשעה ‪ 6.30‬לפנו"ב נחת רבינו שליט"א‬ ‫בלאנדאן‪ .‬קדמו פניו משלחת נכבדה‬ ‫אדמו"ר שליט"א בלאנדאן‬ ‫של מצוה לטובת הת"ת דמוסדותינו הק'‬ ‫בהר יונה‪ ,‬שהתקיימה במעונו של הנגיד‬ ‫בראשות הגה"צ רבי יואל יעקב שליט"א רב‬ ‫)חלק א'(‬ ‫מו"ה שלמה יוסף מאלח הי"ו תומך נלהב של‬ ‫דקהילתנו‪ ,‬והרב הגאון רבי יואל‬ ‫ברגשי קודש זכו עשרות אנ"ש תושבי עיה"ב‬ ‫הת"ת‪ .‬רבינו שליט"א נטל ידיו לסעות מלוה‬ ‫מארמורשטיין שליט"א מו"צ‪ ,‬חברי הנהלת‬ ‫לאנדאן לקבל השבוע את פני הקודש של‬ ‫מלכה‪ ,‬זימרו הזמירות למוצ"ש‪ .‬דיברו על‬ ‫הת"ת ועסקני וועד קרן הבנין‪ .‬נסע אל תוך‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שהופיע לביקור‬ ‫הצלחת הקהילה והמוסדות בהר יונה בכמות‬ ‫העיר עם בעל האכסניה הנגיד מו"ה יהושע‬ ‫קודש‪ ,‬לטובת קרן הבנין החדש של התלמוד‬ ‫ובאיכות לשם ולתהילה‪ ,‬ועל מקוה הטהרה‬ ‫)ב"ר יעקב ז"ל( הערצאג שליט"א‪ ,‬ויחן את‬ ‫תורה דמוסדותינו הק' בעיר שנרכש‬ ‫שיבנה בקריה בקרב הימים‪ .‬שורת הנגידים‬ ‫פני העיר בשעה ‪ 9‬לערך‪.‬‬ ‫לאחרונה‪.‬‬ ‫משתתפי המעמד הרימו את נדבתם ביד‬ ‫רחבה‪ ,‬ורבינו שליט"א האציל את‬ ‫ברכות קדשו‪ .‬בברכהמ"ז כיבד רבינו‬ ‫שליט"א את בעל האכסניה‪ .‬המסיבה‬ ‫הוכתרה ברוב הצלחה בס"ד‪.‬‬ ‫יום ראשון חיי שרה‬ ‫רבינו שליט"א התפלל שחרית בבית‬ ‫מו"ה יעקב אבעלעס הי"ו‪ ,‬נתקבצו‬ ‫ציבור חשוב לרגל יציאת צדיק מן‬ ‫המקום‪ ,‬ואחר התפילה עברו לברכת‬ ‫פרידה‪.‬‬ ‫לפנה"צ ביקר רבינו שליט"א במשרדו‬ ‫של הנגיד מו"ה יודא פאלקאוויטש‬ ‫הי"ו מתומכי הת"ת בהר יונה וקבע‬ ‫מזוזה בבנין החדש‪.‬‬ ‫רבינו שליט"א עלה לבקר בבית אחותו‬ ‫הרבנית כ"ץ תליט"א‪ ,‬נכחה גם הרבנית‬ ‫ווייסמאנדל תליט"א‪.‬‬ ‫מנחה התפלל רבינו שליט"א במשרדו‬ ‫של מו"ה יעקב אבעלעס הי"ו אחר‬ ‫התפילה עברו לברכת פרידה‪ .‬רבינו‬ ‫שליט"א בירך במיוחד את מו"ה יעקב‬ ‫הי"ו על עמידתו לימינו במהלך‬ ‫הביקור‪ ,‬וציין לשבח עזרתו המרובה‬ ‫למוסדותינו הק' בכל אתר‪ ,‬ובייחוד‬ ‫לקופת הקודש ועבור מוסדותינו בהר‬ ‫יונה‪ ,‬ברכו שיזכה להיות תמיד אכסניה‬ ‫של תורה‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 3.30‬לערך יצא רבינו שליט"א‬ ‫את בית האכסניה בדרכו לבית‬ ‫הנתיבות קענעדי שם התפלל מעריב‪,‬‬ ‫ובשעה ‪ 6.40‬המריא ללאנדאן‪ ,‬התלווה‬ ‫הר"ר יעקב יואל שטיינמעץ הי"ו‬ ‫מעסקני ועד קופת הקודש בארה"ב‬ ‫ששימש בקודש במשך השבוע‪.‬‬ ‫ח‬ ‫מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו‬ ‫בשעה ‪ 6‬בערב התפלל רבינו שליט"א מעריב‬ ‫בבית מדרשנו בהשתתפות ציבור אנ"ש‪ ,‬אחר‬ ‫בשעה ‪ 10:30‬הופיע רבינו שליט"א בבית‬ ‫בבית האכסניה‪ .‬אח"כ ביקר בבית הר"ר יואל‬ ‫התפילה עברו בפרטיות ורבינו שליט"א‬ ‫מדרשנו לתפילת שחרית‪ ,‬ביהמ"ד היה מלא‬ ‫ווייס הי"ו שנדב סכום הגון לת"ת‪.‬‬ ‫בירך לכל אחד במאור פנים‪.‬‬ ‫ברוב עם שבאו לקבל פני הקודש‪ .‬התפילה‬ ‫עברה בלהב אש‪ ,‬בקריאת התורה עלה רבינו‬ ‫משם נסע רבינו שליט"א לגאלדעס גרין‪,‬‬ ‫יום שלישי חיי שרה‬ ‫ביקר במעונו של הנגיד הרה"ח ר' בן ציון‬ ‫שליט"א שלישי ובירך הגומל‪ .‬פתיחה נתכבד‬ ‫שחרית התפלל רבינו שליט"א בשעה ‪7.30‬‬ ‫הרה"ח ר' יואל עקשטיין הי"ו משב"ק‬ ‫פרישוואסער שליט"א מתומכי ישבתנו הק'‬ ‫בהיכל בית מדרשנו‪ .‬לפנה"צ נערכה מסיבה‬ ‫בירושלים והת"ת בלאנדאן בקביעות‪ .‬משם‬ ‫מירושלים‪ ,‬גלילה הר"ר יעקב יואל‬ ‫של מצוה וסעודת פת שחרית בבית‬ ‫שטיינמעץ הי"ו משב"ק‪ .‬אחר התפילה עברו‬ ‫פנה לבית הרה"ח ר' אהרן בלוי הי"ו בעל‬ ‫האכסניה‪ ,‬אליה הזמין בעל האכסניה מו"ה‬ ‫לברכת שלום‪.‬‬ ‫האכסניה של רבינו בגולדס גרין‪ ,‬נכחו כל בני‬ ‫יהושע הערצאג הי"ו סגל ידידים נדיבי עם‬ ‫משפחתו‪ ,‬בירכו לחיים והעלו לזכרון את‬ ‫מנחה התפלל רבינו שליט"א בבית האכסניה‪,‬‬ ‫לעמוד לעזר בבנין החדש של הת"ת‬ ‫אביו הרה"ח רבי ראובן צבי בלוי ע"ה‪ ,‬ואת‬ ‫דקהילתנו בלאנדאן‪ .‬נשא דברים הרב מאיר‬ ‫אחר הצהריים ביקר בבית מרת שווארץ תחי'‬ ‫התקשרותו העזה לרביה"ק מהרי"ץ זי"ע‬ ‫מרדכי בערקאוויטש שליט"א‪ .‬המשתתפים‬ ‫אלמנת הרה"ח רבי משה אלי' ז"ל ראה"ק‬ ‫ולבית חיינו‪ .‬רבינו שליט"א הודה על‬ ‫נענו בסכומים הגונים למען הת"ת ובעל‬ ‫דקהילתנו בלאנדאן‪ ,‬שנדבה את דמי‬ ‫תמיכתם למען הת"ת בלאנדאן‪.‬‬ ‫האכסניה נדב כיתה בבנין החדש‪ .‬משם פנה‬ ‫הקדימה בעת חתימת החוזה לרכישת בנין‬ ‫משם הגיע רבינו שליט"א לפאר בראש‬ ‫רבינו שליט"א לבקר בבית הר"ר ישעי'‬ ‫התלמוד תורה לעי"נ בעלה‪ .‬כן ביקר בבית‬ ‫המעמד האדיר 'בוני העתיד' בהשתתפות כל‬ ‫אבעלעס הי"ו שנדב כיתה בת"ת יחד עם‬ ‫הנגיד מו"ה הערשל גרינבערג הי"ו מתומכי‬ ‫אנשי שלומינו תושבי לאנדאן שהגיעו‬ ‫אחיו הר"ר ישראל מאיר הי"ו‪.‬‬ ‫מוסדותינו הק'‪ ,‬ובבית הרב הגאון רבי‬ ‫להעמיד יסוד איתן לטובת הבנין החדש‬ ‫אלכסנדר אופמאן שליט"א מו"צ‪.‬‬ ‫והמפואר של הת"ת דומוסדותינו הק'‬ ‫תפילת מנחה התפלל רבינו שליט"א בבית‬ ‫בלאנדאן‪ ,‬באולם דיימאנד האלל‪.‬‬ ‫מדרשנו‪ ,‬אח"כ ביקר בבית מו"ה שמואל‬ ‫בערב ביקר רבינו שליט"א בבית הנגיד מו"ה‬ ‫בנימין הייס הי"ו מתומכי הת"ת בקביעות‪,‬‬ ‫אהרן נזרי הי"ו שנדב סכום הגון לטובת‬ ‫המשך יבוא אי"ה‬ ‫הת"ת‪ .‬ובשעה ‪ 10‬הופיע לתפילת מעריב‬ ‫שנדב כיתה לבנין החדש‪.‬‬ ‫ט‬ ‫מרגליות ומטמניות‬ ‫ראש חודש כסלו ‪ /‬חודש כסלו‬ ‫הרב יוסף צבי‬ ‫הלוי שישא‬ ‫שליט"א‬ ‫מפלאי פלאות התורה‬ ‫ראש חודש כסלו הוא בחי' יום הכיפורים‬ ‫אליעזר ]עבד אברהם[‬ ‫מה דכתיב בירמי' קאפיטל ל"ו )פסוק ט'( ויהי בשנה החמישית‬ ‫מי היה אליעזר עבד אברהם‬ ‫ליהויקים‪ ,‬וגו' בחודש התשיעי קראו צום‪ ,‬וכ' שם בסוד מישרים‬ ‫זְ ַקן ביתו של אברהם היה עבדו אליעזר‪ .‬ומאין היה עבדו‪ .‬אלא כיון שיצא מאור כשדים‪,‬‬ ‫עמדו כל גדולי הדור ונתנו לו מתנות‪ ,‬ועמד נמרוד וכתב את עבדו אליעזר לאברהם‪,‬‬ ‫בהגהת רש"י שהי' יום צום בראש חודש כסליו‪ ,‬משום דמר"ח‬ ‫וכשגמל חסד עם יצחק בנו הוציאו לחירות‪ ,‬ונתן לו הקב"ה שכרו בעולם הזה‪ ,‬בשביל‬ ‫אלול עד יום הכיפורים יש מ' יום והוא בחודש השביעי כאשה‬ ‫שלא יהא שכר לרשעים בעולם הבא‪ ,‬והקימו למלך‪ ,‬והוא עוג מלך הבשן‪.‬פרקי דרבי‬ ‫אליעזר פרק ט"ז‪.‬‬ ‫היולדת לשבעה‪ ,‬ומי שלא שב אז בתשובה שלימה אזי יש‬ ‫מהושענא רבא עד ראש חודש כסליו מ' יום והוא יוה"כ שבחודש‬ ‫נראה שחולק על מה שכתב בדרך ארץ זוטא סוף פרק קמא‪ ,‬שאליעזר עבד אברהם‬ ‫התשיעי כאשה היולדת לתשעה‪ ,‬ע"ש‪ ,‬הנה כי כן י"ל שגם בימי‬ ‫נכנס חי בגן עדן‪ ,‬שהרי עוג הרגו משה )ועיין ב"עץ חיים" )שער ק"נ פ"ט( שהן משורש‬ ‫אחד‪ ,‬אליעזר מהטוב ועוג מהרע(‪ ,‬וגם מעובדא סוף פרק ג' דבבא בתרא )דף נ"ח ע"א(‬ ‫זכריה אחרי שהתענו ביוה"כ השני הזה בחודש התשיעי המתינו‬ ‫דאשכחיה לאליעזר דקאי אבבא במערתא דאברהם‪ ,‬משמע שלא נכנס חי לגן עדן‬ ‫עוד ד' ימים שבין יוה"כ לסוכות ואז זמן את פניך ה' אבקש ובקשו‬ ‫אלא מת‪) .‬ומשמע משם מזה שהיה ראוי לעמוד על פתח מערת אברהם‪ ,‬שאינו רשע‬ ‫את פני ה' ובאתה התשובה אחר שכבר נתכפרו עוונותיהם בזה‬ ‫כדקרי ליה כאן שלא יהיה שכר לרשעים בעולם הבא וכו'‪ .‬ולכן לפי מה שכתוב ריש‬ ‫פרק ג' דיומא )דף כ"ח ע"ב( זקן ויושב בישיבה היה‪ ,‬לא משמע לומר שהחמיץ אחר כך‬ ‫יוה"כ מעתו יעשו טוב צדקה ומתנת עניים כבסוכות שבחודש‬ ‫ונעשה רשע(‪.‬‬ ‫השביעי וגם האמת והשלום אהבו כי סוכות שלום אהבו‪.‬‬ ‫דרשות חת"ס – ח"ב‪ ,‬דף שע"ט ע"ג‬ ‫ומצאתי בתוספות על התורה סוף פרשת חיי שרה שהרגישו בזה‪ ,‬ותירצו דשני עוג הוו‪,‬‬ ‫אחד עבד אברהם שנכנס חי לגן עדן‪ ,‬ואחד המולך אחריו שנקרא גם כן בשמו‪ ,‬כמו‬ ‫פרעה לכל מלכי מצרים‪ ,‬עיי"ש‪ .‬אבל מן המדרשים הנ"ל שהבאתי מבואר‪ ,‬שעוג שהרגו‬ ‫ראש חודש כסלו הוא בחי' יום הכיפורים‬ ‫משה הוא זהו שהיה אליעזר עבד אברהם‪ ,‬ולכן נתיירא משה ממנו‪ .‬וכן הוא בתרגום‬ ‫פעם בראש חודש כסלו כשהקיץ הרה"ק המגיד מטשערנוביל‬ ‫ביאור הרד"ל על פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫יונתן סוף פרשת חקת‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫זיע"א משנתו אמר שהיה בעולם העליון וראה שם רעש גדול‬ ‫ָל ָבן חשב על אליעזר שהוא אברהם אבינו‬ ‫ושאל מה יום מיומיים אמרו לו שהיום ר"ח כסלו הוא בחי' יום‬ ‫ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו ]חיי שרה כ"ד ב'[‪ .‬שהיה זיו איקונין שלו דומה לו‪.‬‬ ‫הכיפורים והוא יום מחילה וסליחה וכפרה לישראל‪ ,‬יען שחנוכה‬ ‫מדרש רבה פרשת חיי שרה נ"ט י"א‪.‬‬ ‫הוא הגמר מתחילה הארה מתחילת החודש‪.‬‬ ‫ויאמר בא ברוך ה' ]חיי שרה כ"ד ל"א[‪ .‬שהוא סבור בו שהוא אברהם‪ ,‬שהיה קלסתר‬ ‫ילקוט מאורי אור‪ ,‬גנזי ישראל‬ ‫מדרש רבה פרשת חיי שרה ס' ט'‪.‬‬ ‫פניו דומה לו‪.‬‬ ‫י‬ ‫ראש חודש כסלו ‪ /‬חודש כסלו‬ ‫גדול ונס חנוכה במנורה להאיר אור תורה‬ ‫ראש חודש כסלו הוא בחי' יום‬ ‫ראש חודש כסלו הוא בחי' יום‬ ‫ומצוות בלבות ישראל‪ ,‬ובר"ח שהוא הראש‬ ‫הכיפורים‬ ‫הכיפורים‬ ‫ובו נגנז וצפון בכח כל ניסי החודש וכנ"ל‬ ‫פעם בראש חודש כסלו כשהקיץ הרה"ק‬ ‫מה דכתיב בירמי' קאפיטל ל"ו )פסוק ט'(‬ ‫יוכל כל איש מישראל הרוצה ברצון אמיתי‬ ‫המגיד מטשערנוביל זיע"א משנתו אמר‬ ‫ויהי בשנה החמישית ליהויקים‪ ,‬וגו' בחודש‬ ‫לצאת מאפילה מחשכות נפשו להרגיש‬ ‫שהיה בעולם העליון וראה שם רעש גדול‬ ‫התשיעי קראו צום‪ ,‬וכ' שם בסוד מישרים‬ ‫האור הגנוז ולהאיר בנפשו לילך בדרך‬ ‫ושאל מה יום מיומיים אמרו לו שהיום ר"ח‬ ‫בהגהת רש"י שהי' יום צום בראש חודש‬ ‫החיים בקרן אורה אור תורה ומצוות ולטהר‬ ‫כסלו הוא בחי' יום הכיפורים והוא יום‬ ‫כסליו‪ ,‬משום דמר"ח אלול עד יום‬ ‫מוחו ולבו לעבודתו ית"ש‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫מחילה וסליחה וכפרה לישראל‪ ,‬יען‬ ‫הכיפורים יש מ' יום והוא בחודש השביעי‬ ‫ישמח ישראל – לר"ח כסלו‬ ‫שחנוכה הוא הגמר מתחילה הארה‬ ‫כאשה היולדת לשבעה‪ ,‬ומי שלא שב אז‬ ‫בחודש כסלו מסוגל להגיע לבטחון‬ ‫מתחילת החודש‪.‬‬ ‫בתשובה שלימה אזי יש מהושענא רבא עד‬ ‫ילקוט מאורי אור‪ ,‬גנזי ישראל‬ ‫ראש חודש כסליו מ' יום והוא יוה"כ‬ ‫בהשי"ת‬ ‫שבחודש התשיעי כאשה היולדת לתשעה‪,‬‬ ‫בחודש כסלו יש לכל אחד מישראל מבטח‬ ‫בר"ח כסלו יכול להרגיש אור הגנוז‬ ‫ע"ש‪ ,‬הנה כי כן י"ל שגם בימי זכריה אחרי‬ ‫עז שיוכל לקנות עולמו בשעה אחת‪ ,‬שעל‬ ‫לצאת מאפילה לאורה‬ ‫שהתענו ביוה"כ השני הזה בחודש התשיעי‬ ‫זה יש מבטח עז לישראל כמו שאמרו בזוהר‬ ‫וחכמי המחקר אמרו שבחודש הזה הוא‬ ‫המתינו עוד ד' ימים שבין יוה"כ לסוכות ואז‬ ‫הקדוש )ח"א דף קמב‪ (.‬על הפסוק עוז לו בך‬ ‫התחלת תוקף החשכות וע"פ המבואר‬ ‫זמן את פניך ה' אבקש ובקשו את פני ה'‬ ‫מסילות בלבבם עיין שם‪ .‬אם אך יפנה‬ ‫בספר שער הכוונות )ר"ה דרוש א'( שר"ח‬ ‫ובאתה התשובה אחר שכבר נתכפרו‬ ‫עצמו לדברי תורה כמו שאמר פתחו לי‬ ‫נקרא ראש החודש שהוא ראש החודש‬ ‫עוונותיהם בזה יוה"כ מעתו יעשו טוב‬ ‫פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני‬ ‫והכל תמיר וגנוז בהמח ובמחשבה תחילה‬ ‫צדקה ומתנת עניים כבסוכות שבחודש‬ ‫אפתח לכם פתחים כו'‪ ,‬ושם חודש זה כסלו‬ ‫והכל בו נכלל תוקף האור וההיפוך‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫השביעי וגם האמת והשלום אהבו כי‬ ‫והוא מלשון אם שמתי זהב כסלי וכן כי ה'‬ ‫ובחודש הזה הי' נס חנוכה וע"י האמונה‬ ‫סוכות שלום אהבו‪.‬‬ ‫יהיה בכסלך שהוא לשון מבטח עוז‪ ,‬נראה‬ ‫והבטחון שהאמינו מתתיהו ובניו זכו לאור‬ ‫דרשות חת"ס – ח"ב‪ ,‬דף שע"ט ע"ג‬ ‫יא‬ ‫ראש חודש כסלו ‪ /‬חודש כסלו‬ ‫נשארו במקומם בארץ הקדושה רק גרשו‬ ‫נכנס ונתכס' בתור' ולדעתי ע"כ שם החדש‬ ‫שעסק חודש זה שכל אחד מישראל יהיה‬ ‫הרע זה מלכות יון אשר שלטו עליהם והוא‬ ‫)שהאיר בו הארה מן האור הגנוז ומכוסה בתורה(‬ ‫לו מבטח עז בה'‪.‬‬ ‫דוגמא כעין גאולה העתידה כמו שביארנו‬ ‫נקרא כסל"ו כ"ס ל"ו כיסי"ו ל"ו או"ר ונ"ר‬ ‫פרי צדיק לר" ח כסלו ‪ -‬אות ב‬ ‫וע"כ הי' הנס בשמן הרומז לחכמה כי הי'‬ ‫ומאורות נתגלה הארה בחדש הזה ומצורף‬ ‫לאור הזה טב"ת‪ ,‬או"ר כי טו"ב‪.‬‬ ‫חודש כסלו הכנה לחודש סיון ולקבלת‬ ‫הבירור באופן לבער הרע ולא אשר הטוב יצא‬ ‫התורה‬ ‫)בני יששכר מאמר חודש כסלו טבת‪ ,‬א'‪ ,‬ו'(‬ ‫מתחת יד הרע‪.‬‬ ‫והנה באמת כמו שאחר ניסן היה בחודש‬ ‫צירוף החודש מרמז על גאולת יון‬ ‫השלישי שבו הי' קבלת התורה‪ ,‬כן אחר‬ ‫והנה אבות סימן לבנים וכאשר העלו את‬ ‫שהוא בביעור הרע‬ ‫תשרי שהוא ר"ה בחודש השלישי שהוא‬ ‫יעקב ממצרים לארץ כנען הגם כי אז שניהם‬ ‫הצירוף החודש הזה יוצא מהפסוק "וירא"‬ ‫כסלו ג"כ מתחיל להתגלות הכנה לחודש‬ ‫היו במקור הטומאה תאוות ערות הארץ עכ"ז‬ ‫"יושב "הארץ " כנעני‪ .‬הנה יש שני דרכים‬ ‫הנ"ל שיהי' אחר ניסן ראש לחדשים הוא‬ ‫הראה בה סימן על להבא אשר ישראל‬ ‫בעניני הבירור הטוב מתוך הפסולת כגון‬ ‫חודש סיון שאז יתגלה ממש הדעת בקבלת‬ ‫שהמה הטוב יצאו ממצרים והמקום ישאר‬ ‫בטומאה ואח"ז יבואו לא"י ויגרשו הרע‬ ‫בגאולת מצרים הי' הבירור שהטוב יצא מן‬ ‫התורה‪ .‬מאור עניים ‪ -‬ליקוטים מס' שבת כב‪:‬‬ ‫וישאר המקום בקדושה וע"כ כאשר ראו זאת‬ ‫הרע והמקום נשאר ברע וביאת ישראל לארץ‬ ‫כנען הי' בהיפוך כי גרשו משם את הרע‬ ‫החודש נגד חודש לוי לכן נעשו בו נסים‬ ‫יושבי הכנעני הבינו זאת ואמרו אבל כבד זה‬ ‫חודש כסלו הוא נגד יעקב אע"ה‪ ,‬וע"כ נעשו‬ ‫למצרים היינו שהוא רע לפני מצרים כי‬ ‫והורישם והטוב נשאר במקומו בקדושת‬ ‫בו נסיםבכסליו הוא חנוכה כי כסליו הוא נגד‬ ‫ישארו בטומאה לא כן ארץ כנען שישאר‬ ‫הארץ‪ ,‬והגם אשר מעשה ארמ"צ וא"י שוים‬ ‫יעקב ועל ידי יעקב הם הניסים כנודע ולכן‬ ‫בקדושה וזה הוא כמו הענין שהי' בכסלו בימי‬ ‫המה כמ"ש כמעשה ארץ מצרים לא תעשו‪,‬‬ ‫היה נס בחודש הזה והוא חודש השלישי‬ ‫יון וע"כ מדליקין הנר ומגרשין החשך והאור‬ ‫וכמעשה ארץ כנען כי מצרים הי' זרמת‬ ‫מתשרי התחלת שנה שהוא נגד לוי שלישי‬ ‫נשאר במקומו ולזה שייך זה הצירוף אל‬ ‫סוסים זרמתם‪ .‬וכמו כן כנעני הי' מצד אהבה‬ ‫שבשבטים ולכן היה בו הנס על ידי הכהנים‬ ‫)אמרי נועם‪ ,‬לר"ח כסלו(‬ ‫חודש כסליו‪.‬‬ ‫רעה דקליפה עכ"ז אופני הבירור לא הי'‬ ‫חשמונאי ובניו שכהנים הם שבט לוי‪.‬‬ ‫בשוה כי במצרים הי' הטוב בורח מן הרע‬ ‫)קדושת לוי‪ ,‬דרושים לחנוכה(‬ ‫ובארץ כנען הי'‬ ‫תדע כי י"ב שבטים כנגד י"ב חדשים‪ .‬וכו'‪ ,‬לוי‬ ‫בורח‬ ‫הרע‬ ‫כסליו‪ ,‬ולכך נגמר המשכן‪ ,‬מיוחד לעבודת‬ ‫מהטוב‪ ,‬וכמו כן‬ ‫כהנים ולוים‪ ,‬בכסליו‪ ,‬ובכסליו גברו חשמונים‬ ‫יהי' לעתיד כי כל‬ ‫ועשו חנוכה והדליקו הנרות‪ ,‬כי חודש מיוחד‬ ‫הגאולות הי' עד‬ ‫)יערות דבש‪ ,‬ח"א‪ ,‬דרוש ב'(‬ ‫לזרע לוי‪.‬‬ ‫עתה אשר הטוב‬ ‫עלה מן הגלות‬ ‫הקב"ה שילם לחודש כסלו חנוכת‬ ‫אבל‬ ‫לא"י‪,‬‬ ‫החשמונאים‬ ‫לעתיד לא כן‬ ‫וכן אתה מוצא במלאכת המשכן‪ ,‬א"ר חנינא‬ ‫הוא רק עתידה‬ ‫בכ"ה בכסליו נגמר מלאכת המשכן ועשה‬ ‫מקופל עד אחד בניסן‪ ,‬כמו שכתוב‪" ,‬ביום‬ ‫א"י שתתפשט‬ ‫החדש הראשון באחד לחדש תקים את‬ ‫בכל הארצות‬ ‫משכן"‪ .‬והיו ישראל ממלמלין על משה לומר‬ ‫הטוב‬ ‫וישאר‬ ‫למה לא הוקם מיד‪ ,‬שמא דופי אירע בו‪,‬‬ ‫עומד במקומו‬ ‫והקב"ה חשב לערב שמחת המשכן בחדש‬ ‫רק הרע כליל‬ ‫שנולד בו יצחק‪ ,‬דכתיב "לושי ועשי עוגות"‬ ‫יחלוף כי תעביר‬ ‫ואמרו לו "שוב אשוב אליך"‪ ,‬ומעתה הפסיד‬ ‫ממשלת זדון מן‬ ‫כסלו שנגמרה בו המלאכה אמר הקב"ה עלי‬ ‫הארץ‪ ,‬והנה כל‬ ‫לשלם‪ ,‬מה שלם לו הקב"ה‪ ,‬חנוכת בית‬ ‫הי'‬ ‫הגאולות‬ ‫חשמונאי‪.‬‬ ‫הנ"ל‬ ‫באופן‬ ‫)ילקוט שמעוני‪ ,‬מלכים א‪ ,‬ו‪ ,‬רמז קפ"ד(‬ ‫שישראל יצאו‬ ‫שם החודש מרמז על אור הגנוז‬ ‫מתחת ידם לא"י‬ ‫המתגלה בחודש הזה‬ ‫גאולת‬ ‫כמו‬ ‫כסל"ו‪ ,‬הנס של אור המנור"ה בחדש הזה היה‬ ‫מצרים וגאולת‬ ‫מבחי' אור הגנו"ז שנגנז בתורה‪ ,‬ובשם הרוקח‬ ‫בבל אבל גאולת‬ ‫שע"כ תקנו ל"ו נרות כנגד ל"ו או"ר ונ"ר‬ ‫יון הי' בהיפוך‬ ‫ומאורו"ת שנזכרו בתורה היא רמיזת אור‬ ‫ישראל‬ ‫אשר‬ ‫הגנוז ששימש ל"ו שעות לאדה"ר ואח"כ‬ ‫יב‬ ‫קרית ארבע היא חברון‬ ‫כראוי להם‪ ,‬ואשר ייטב לפניהם הנה גם לפני‬ ‫במכר טוב בזהב ובכתב לאחוזת קבר עולם‪.‬‬ ‫נפש הקבור בחברון מתחברת‬ ‫השי"ת יהיה טוב וכו'‪ ,‬הקריאת שמע של האדם‬ ‫)פרקי דרבי אליעזר פרק לה(‬ ‫לשרשה‬ ‫עובר בכל יום דרך מערת המכפלה עד האבות‬ ‫הקדושים ואדם הראשון‪ ,‬אם נאמרו כראוי‬ ‫שרה אמנו ע"ה זממה בחייה להקבר‬ ‫ויתכן לומר עוד בשם קרית ארבע היא חברון‪,‬‬ ‫היא נקראת חברון על שם שכל הקבור שם‬ ‫)תפארת שלמה (‬ ‫ביחוד ובכוונה נכונה‪.‬‬ ‫במערה‬ ‫נפשו מתחברת למעלה בעיר אלקים עם ד'‬ ‫זממה שדה ותקחהו‪ ,‬שעד שהיא בחיים זממה‬ ‫מחנות שכינה‪ ,‬ולא לחנם חמדוה אבות העולם‪,‬‬ ‫אאע"ה משלים מנין בחברון ביוהכ"פ‬ ‫ליטול את מערת המכפלה‪ ,‬ותקחהו‪ ,‬שהרי‬ ‫אודיע לכם בני אלקים חיים מה שנעשה‬ ‫אלא שמשם זוכות הנשמות להתחבר לשרשן‬ ‫)מדרש תנחומא פ' חיי שרה ג(‬ ‫נקברה בה‪.‬‬ ‫שהוא כסא הכבוד‪ ,‬וזהו קרית ארבע היא חברון‪.‬‬ ‫בחברון דבר פלא ביום הכפורים‪ ,‬תדע שבחברון‬ ‫)רבינו בחיי פ' חיי שרה(‬ ‫לא יש תמיד עשרה שיתפללו בצבור‪ ,‬רק‬ ‫מחילות עפר ממערת המכפלה עד‬ ‫בשבתות ובי"ט יתקבצו לשם מן הכפרים‪,‬‬ ‫לגן עדן‬ ‫הנקבר בחברון זוכה לעלות לג"ע בלי‬ ‫ומתפללים בעשרה ויותר‪ ,‬אבל כל יושבי חברון‬ ‫דע שגן עדן תחתון נברא אלף ושס"ח שנים‬ ‫הם מחסידי עליון‪ ,‬ויהי בערב יוהכ"פ לא היו‬ ‫עיכוב‬ ‫קודם עולם השפל שאנו בו‪ ,‬ושיעור זה העולם‬ ‫ומערת המכפלה אשר בחברון שם קבורת‬ ‫בחברון רק תשעה אנשים‪ ,‬והמתינו על בני‬ ‫הוא אחד מס' מהגן‪ ,‬וזה העולם עומד לצד‬ ‫הכפרים שיבואו‪ ,‬ולא באו אחד מהם‪ ,‬כי הלכו‬ ‫האבות‪ ,‬וידוע כי היא מעבר לגן עדן תחתון‪ ,‬כי‬ ‫ימינו של גן עדן לרוח דרומית מזרחית‪ ,‬ודומה‬ ‫עוב"ר לסוח"ר בגימטריא אור"ח לג"ן‪ ,‬גם‬ ‫כולם לירושלים ע"ה תוב"ב‪ ,‬שהוא סמוך מהלך‬ ‫זה העולם לפני ג"ע כילד בן יומו לפני אמו‪,‬‬ ‫רביע יום‪ ,‬והיו בצער גדול שיתפללו ביוהכ"פ‬ ‫לסוח"ר בגימט' חצ"ר‪ ,‬לרמוז כי המערה כחצר‬ ‫וקרקע העולם השפל רחוק מקרקע הגן טפח‪,‬‬ ‫לגן עדן כאשר יתבאר במקומו בס"ד‪ ,‬וכן עובר‬ ‫ביחידים‪ ,‬ובכו הרבה בכי והשמש כבר נטה‬ ‫וצפונו של עולם השפל אצל דרומו של הגן‪,‬‬ ‫והיום ירד מאוד‪ ,‬ויהי הם נשאו את עיניהם‪,‬‬ ‫לסוחר בגימט' תק"ע לרמוז שכל הדר בחברון‬ ‫ולצפונו של עולם השפל שם הגיהנום מדור‬ ‫הוא בטוח‪ ,‬וכן הנפטרים בה ונקברים בה זוכים‬ ‫והנה איש זקן בא מרחוק‪ ,‬ושמחו כנגדו שמחה‬ ‫המזיקין ומלאכי חבלה‪ ,‬וצורת העולם השפל‬ ‫גדולה‪ ,‬וכשבא אליהם נתנו לפניו לאכול סעודה‬ ‫לעלות נפשותיהם‪ ,‬כי הוא יתד תקוע לעבור לגן‬ ‫כצורת אות ב' ואעפ"כ הוא קשה בין לחיים ובין‬ ‫עדן תחתון בלי עיכוב ולא מי שימחה בידם כדי‬ ‫המפסקת‪ ,‬ובירך אותם ואמר שכבר אכל בדרך‪,‬‬ ‫למתים ללכת לגן עדן‪ ,‬מפני פחד המזיקים של‬ ‫ובכן התפללו ביום הקדוש‪ ,‬וכבדו את האיש‬ ‫ללכת לגן עדן בלא צער‪.‬‬ ‫גהנום העומדים בצפונו של עולם‪ ,‬לכך גזרה‬ ‫)חסד לאברהם‪ ,‬מעין ג נהר יג(‬ ‫כבוד גדול‪ ,‬ובמוצאי יוהכ"פ התחילו מדיינים זה‬ ‫חכמתו ית' לעשות מחילות עפר ממערת‬ ‫עם זה‪ ,‬כי כל אחד רצה להביא את האורח‬ ‫לביתו‪ ,‬ונתפשרו בגורל‪ ,‬ונפל הגורל על החזן‬ ‫המכפלה בחברון עד חוץ עולם השפל סמוך לגן‪,‬‬ ‫מערת המכפלה סמוכה לגן עדן‬ ‫כדי שיעברו נשמות הצדיקים דרך ישר שם ולא‬ ‫שבע פתחים יש לנפשות הצדיקים‪ ,‬להכנס עד‬ ‫שהיה איש חסיד והגיד נפלאות בחלומות‬ ‫יפגעו במזיקים‪ ,‬ואדם וחוה שהיו יודעים סוד זה‬ ‫וחזיוני לילה‪ ,‬והלך החזן לביתו והאורח אחריו‪,‬‬ ‫מקום מעלתם‪ .‬ועל כל פתח ופתח שומרים‪,‬‬ ‫השתדלו להיות שם קבורתם‪ ,‬ומיום שנקברו‬ ‫הפתח הראשון‪ ,‬נכנסת הנשמה במערת‬ ‫וכשהגיע סמוך לביתו פנה החזן לאחוריו לכבוד‬ ‫שם אדם וחוה נסתם פי המערה מפני הבריות‬ ‫האורח לילך ראשון לביתו‪ ,‬וירא והנה איננו‪,‬‬ ‫המכפלה‪ .‬שהיא סמוכה לגן עדן‪ ,‬ואדם הראשון‬ ‫שלא ידעו מעלת המקום‪ .‬ובאותו יום שהלך‬ ‫שומר עליו‪ ,‬זכתה‪ ,‬הוא מכריז ואומר‪ ,‬פנו מקום‪,‬‬ ‫ובקשו אותו ולא מצאוהו בכל החצר שלהם‪,‬‬ ‫אברהם אל הבקר עם ישמעאל בנו ליטול ג'‬ ‫והיו כולם בצער גדול‪ ,‬כי חשבו שהלך בלילה‬ ‫שלום בואך‪ .‬ויצאה מפתח הראשון וכו'‪).‬מדרש‬ ‫פרים ממקנה שלו‪ ,‬הלך אחריו רפאל בנסתר‪,‬‬ ‫הנעלם פ' נח(‬ ‫לדרכו‪ ,‬כי לא רצה ליהנות מהם‪ ,‬ובאותו הלילה‬ ‫ולאחר שנטל אברהם ב' פרים ונתן ביד הנער‬ ‫בא הזקן בחלום להחזן‪ ,‬ואמר לו שהוא היה‬ ‫להוליכן‪ ,‬היה משתדל ליקח עוד פר שלישי‪,‬‬ ‫יצחק אבינו ע"ה קבע תפלתו בשדה‬ ‫אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬שבא אליהם להשלים המנין‪,‬‬ ‫ונראה רפאל לפניו לפר חשוב ומשובח‪ ,‬וזהו‬ ‫כי ראה אותם בצער גדול שלא יתפללו‬ ‫מערת המכפלה‬ ‫רפא"ל פר א"ל‪ ,‬ר"ל פר חשוב‪ ,‬וכשבא אברהם‬ ‫ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב‪ ,‬וכי לא‬ ‫ביחידים‪ ,‬ושמחו שמחה גדולה וברכו את ה'‬ ‫ליטלו היה הפר נשמט ובורח מעט מעט עד‬ ‫הגדול כי הפליא לעשות‪.‬‬ ‫הוה ליה ביתא או מקום אחר להתפלל‪ ,‬אלא‬ ‫שהוליכו בפתח המערה‪ ,‬ונפתח פתח המערה‪,‬‬ ‫אותו השדה היה אשר קנה אברהם סמוך‬ ‫)עמק המלך‪ ,‬הקדמה ג פרק י‪ ,‬והובא בתפארת‬ ‫וכל זה בשליחותו של מקום‪ .‬וכשראה אדם‬ ‫שלמה פ' חיי שרה(‬ ‫למערה‪ ,‬דכתיב השדה אשר קנה אברהם מאת‬ ‫וחוה קבורים שם והריח ריח גן עדן‪ ,‬מיד ידע‬ ‫בני חת‪ ,‬ובשעתא דהוה יצחק עאל גביה‪ ,‬חמא‬ ‫חלק מהעץ שנשענו המלאכים‬ ‫מעלת המקום וחמד שם להיות קבורתו‪ ,‬ומיד‬ ‫שכינתא עליה‪ ,‬וסליק ריחין עלאין קדישין‪,‬‬ ‫נמסר הפר מאליו ביד אברהם‪ ,‬ובהגיע לאהלו‬ ‫ובגיני כך הוה מצלי תמן‪ ,‬וקבעיה לצלותיה‪.‬‬ ‫תחתיו – מנחה להחתם סופר‬ ‫לא מצא אלא שנים‪ ,‬והוצרך לברוא פר שלישי‬ ‫כאשר כיבדו לזקיני ]החתם סופר[ זצ"ל את‬ ‫ואברהם אמאי לא הוה מצלי תמן‪ ,‬משום‬ ‫ע"י ספר יצירה‪ ,‬וכדי שלא יצטער בסעודת‬ ‫דקביעותא דאתרא אחרא הוה ליה בקדמיתא‪.‬‬ ‫הנשיאות מארץ הקדושה‪ ,‬שלחו לו משם‬ ‫אורחין‪ ,‬שאם היה חזר אל המקנה היה עובר‬ ‫חתיכה עץ מן העץ אשר השענו תחתיו‬ ‫)זוהר ח"ב דף לט ע"ב(‬ ‫זמן המאכל‪ ,‬וזש"ה הבקר אשר עשה‪ ,‬עשה‬ ‫המלאכים אצל אברהם אבינו ע"ה והוא לקח‬ ‫האיזמל אשר מל בו רבו הגאון הקדוש רבי נתן‬ ‫)חסד לאברהם‪ ,‬מעין ה נהר נא(‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫אאע"ה חמד במערה כשרץ לשם‬ ‫אדלער זצ"ל‪ ,‬ונתנו לאומן שיעשה מן העץ בית‬ ‫כל התפילות ומעש"ט עוברים דרך‬ ‫אחר בן הבקר‬ ‫יד להאיזמל של מילה הזה משובץ בכסף טהור‬ ‫אברהם כרת ברית עם עמי הארץ‪ ,‬כשנגלו עליו‬ ‫וחקוק עליו והנה שלשה אנשים נצבים עליו‪,‬‬ ‫מערת המכפלה‬ ‫המלאכים היה סבור שהם אורחי הארץ ורץ‬ ‫איתא בספרים דהתפלות עולות למעלה דרך‬ ‫לקראתם ורצה לעשות להם סעודה גדולה‪,‬‬ ‫ושמעתי שאמר זקיני זצ"ל מעת אשר שימש‬ ‫מערת המכפלה‪ ,‬והוא מעורר את האבות‪.‬‬ ‫ואמר לשרה לעשות להם סעודה גדולה וכו'‪,‬‬ ‫באיזמל זה לא אירע לו שום תקלה בהימולו את‬ ‫)נועם אלימלך פ' ויחי ד"ה שמעון(‬ ‫בני ישראל‪ .‬ודבר פלא שמעתי לפני כמה שנים‬ ‫ורץ להביא בן בקר וברח מלפניו בן הבקר ונכנס‬ ‫קנו ממלכת ענגלאנד עבור המוזעאום את‬ ‫כבר מבואר בספרים שכל המצות ומעשים‬ ‫למערת המכפלה‪ ,‬ונכנס אברהם אחריו‪ ,‬ומצא‬ ‫האילנא רברבא הזה בדמים הרבה מאוד‪,‬‬ ‫טובים ותלמוד תורה ותפלה של האדם‪ ,‬הנה‬ ‫שם אדם הראשון ועזרו שוכבים על המטות‬ ‫וכאשר חפרו אותו להוליכו למדינתם‪ ,‬פתאום‬ ‫כולם עוברים בעלייתם דרך מערת המכפלה אל‬ ‫וישינים‪ ,‬ונרות דולקות עליהן וריח טוב עליהם‬ ‫נתהווה אש סביבו ונשרף כל האשל ונשתקע‬ ‫האבות ואל אדם הראשון‪ ,‬ודרך שמה יעלו בית‬ ‫כריח ניחוח‪ ,‬לפיכך חמד המערה לאחוזת קבר‪,‬‬ ‫)חוט המשולש החדש‪ ,‬עמ' מ(‬ ‫במקומו‪.‬‬ ‫אלקים לרצון לפני ה'‪ ,‬כאשר האדם מכוון בהם‬ ‫אמר לבני יבוס לקנות מהם את מערת המכפלה‬ ‫;‬ ‫הגה"ק רבי עקיבא סופר זי"ע‬ ‫הרב ישעי' קוהט שליט"א‬ ‫אב"ד פרעשבורג ובעל דעת סופר ב' כסלו תש"כ‬ ‫תולדות בעל ההילולא זצ"ל‬ ‫גם כשהתגורר רבינו בירושלים נהרו רבים לפתחו‪ .‬כשראה משמשו הר"ר אברהם הלוי‬ ‫רבינו עקיבא נולד בפרעשבורג ביום ד' חשון שנת תרל"ח‪ ,‬לאביו מרן רבינו שמחה בונם זי"ע‬ ‫הורוביץ‪ ,‬כי רבו המבקרים במשך כל היום וכל הלילה‪ ,‬ומפריעים את רבינו‪ ,‬ביקש רשות‬ ‫אב"ד פרעשבורג ובעל שבט סופר‪ ,‬בן מרן הכתב סופר זי"ע‪ ,‬בנו של רבשכנה"ג מרן רבינו‬ ‫להדביק מודעה על הדלת עם זמני קבלת קהל קבועה‪ ,‬ובשאר היום יהיה רבינו פנוי מהמון‬ ‫החתם סופר זי"ע‪ ,‬ולאמו מרת רחל ע"ה‪ ,‬בת בת הגביר רבי פרץ ניימאן זצ"ל מוויען‪.‬‬ ‫המטרידים‪ .‬אמנם רבינו לא הסכים לזה בשום פנים ואופן‪ ,‬באמרו‪" :‬פה בירושלים אינני לא‬ ‫רבינו למד אצל אביו הקדוש‪ ,‬החל משנת תרנ"ח‪ ,‬בהיותו אך בן עשרים שנה‪ ,‬התחיל להרביץ‬ ‫רב ולא מרא דאתרא‪ ,‬ולא אוכל לצוות ליהודי מתי שיבוא אלי"‪.‬‬ ‫תורה על יד אביו בישיבת פרשבורג‪ ,‬ומאז התפרסם בכוחו הגדול בתורה בזיכרונו הנפלא‪,‬‬ ‫ובחידושיו החריפים המיוסדים על יסודות נאמנים בהבנה עמוקה ובסברא ישרה‪ ,‬הן בהלכה‬ ‫בשנת ת"ש עלה עלה רבינו לארץ ישראל‪ ,‬והתגורר בירושלים‪ ,‬שם המשיך עם תלמידים מתי‬ ‫בסוגיות הש"ס‪ ,‬והן באגדה בדרושים נעימים מתוקים מדבש‪.‬‬ ‫מספר בהרבצת תורתו‪ .‬כעבור תקופה יסד רבינו את בית מדרשו 'שערי שמחה' ]שנקרא ע"ש‬ ‫רבינו נשא את מרת הינדא שפרינצה ע"ה‪ ,‬אשת דודו הגאון רבי יצחק לייב סופר זצ"ל‬ ‫אביו[ במאה שערים‪ ,‬ושם הקים את ישיבת האברכים המפוארת 'שבט סופר'‪ ,‬ובית המדרש‬ ‫מדראהביטש ]בנו של מרן הכתב סופר זי"ע[‪ ,‬שהיה נשיא כולל גאליציא ובעל הסופר מהיר‪ .‬בני‬ ‫נהיה למקום תורה מובהק ושמו יצא לתפארה‪.‬‬ ‫הזוג התגוררו בפרשבורג‪ ,‬שם המשיך החתן הצעיר בעלייתו הרוחנית לצד אביו הגדול‪.‬‬ ‫אלו הן ספרי רבינו‪ :‬שו"ת דעת סופר על ארבעה חלקי שו"ע וסוגיות הש"ס‪ ,‬דעת סופר על‬ ‫בשנת תרס"ב כאשר גברה מחלת השבט סופר‪ ,‬מסר לבנו את ההנהלה הישיבה‪ .‬ובשנת‬ ‫תרס"ז‪ ,‬אחרי פטירת אביו מילא את מקומו‪ .‬רבינו נבחר ע"י האסיפה הגדולה של הרבנים‬ ‫התורה ודרושים‪.‬‬ ‫בבודאפעסט כחבר בוועד הרבנים האורטודוקסיים בהונגריה‪ .‬ומאז נמנה על ראשי המנהיגים‬ ‫אלו הן צאצאי רבינו‪ :‬בנו וממלא מקומו הגאון רבי אברהם שמואל בנימין זצ"ל בעל חשב‬ ‫של כל יהדות אונגארין וסלובקיה‪ ,‬ועל פיו ישק כל דבר‪ ,‬וכל ענין קטן או גדול שעמד ברום‬ ‫עולמה של היהדות הובא לפניו‪ .‬על אף שהיו בזמנו רבנים מתלמידי אביו השבט סופר ואף‬ ‫סופר‪ .‬בנו הרה"ג רבי שמחה בונם זצ"ל מלוגאנו‪ .‬בנו הרה"ג רבי ר' יצחק לייב זצ"ל מלוגאנו‪.‬‬ ‫מתלמידי זקנו הכתב סופר‪ ,‬קיבלו כולם את מרותו והעריצו אותו מאוד‪.‬‬ ‫בתו מרת הענא ריבה ע"ה‪ ,‬אשת רבי פנחס דוד פרוידיגער ז"ל‪ ,‬נכד בעל סופר מהיר‪ ,‬וראש‬ ‫הקהל דקהילת עדת חרדים דבודפעסט‪ .‬בתו מרת קיילא גיטל‪ ,‬אשת רבי יצחק לייב בלוי‬ ‫כל אדם‪ ,‬קטן כגדול‪ ,‬נתקבל על ידו בסבר פנים יפות‪ .‬אם היה קשה יום‪ ,‬עזב את בית רבינו‬ ‫בצהלת פנים‪ ,‬אם היה עני מדוכא‪ ,‬זכה במתנה הגונה‪ ,‬ובפרט אם היה תלמיד חכם היה‬ ‫ז"ל‪ ,‬נכד בעל סופר מהיר‪ ,‬מח"ס לב יצחק על תרגום יונתן בן עוזיאל‪.‬‬ ‫מתכבד בכבוד גדול ע"י רבינו‪ ,‬שאת עצמו לא החשיב למאומה בענותנותו הגדולה‪.‬‬ ‫סיפורים מבעל ההילולא זצ"ל‬ ‫כאשר ביקר רבינו בלונדון בשנה האחרונה‬ ‫כסא זה ישב זקני הקדוש איש האלוקים מרנא ורבנא‬ ‫על כסא הרבנות‬ ‫לחייו‪ ,‬התקיים כנס גדול של תלמידיו‪ ,‬באותה‬ ‫ה'חתם סופר'‪ ,‬וגם זקני הק' ה'כתב סופר'‪ ,‬וגם אבי‬ ‫פעם אחת הודיע הקיסר פראנץ יוזעף שיגיע‬ ‫הזדמנות הראה אחד מתלמידיו‪ ,‬אספן ידוע‪ ,‬את הדף‬ ‫הק' ה'שבט סופר'‪ ,‬ובכן דע לך שהינך משחק באש"‪.‬‬ ‫שבו היתה רשומה ההחלטה של רבי דוד וסלי בנידון‪,‬‬ ‫לביקור לפרעשבורג‪ ,‬ויבקר גם את רבינו עם הקהילה‬ ‫הלז ענה לרבינו בחוצפתו‪" :‬האם הינכם מתעסקים‬ ‫היהודית‪ .‬הביקור עורר את דאגתו של רבינו‪ ,‬כי‬ ‫ורצה להגישו לרבינו‪ .‬אך רבינו סירב לראות את‬ ‫בזוטות‪ ,‬לנעול נעליים או לחלוץ?!"‪ ,‬אבל רבינו לא‬ ‫הכתב‪ ,‬ואמר‪" :‬אין שום היתר היום להראות למי‬ ‫הקיסר מגיע עם המלכה‪ ,‬והרי לא יעלה על הדעת‬ ‫השיב לו דבר‪ .‬כשקנה האיש עליה לתורה ורצה‬ ‫שיתן ידו לאשה‪ ,‬ואיך לא יפגע בה בסירובו? בבוקר‬ ‫שהוא את הכתב הזה‪ .‬האיש ההוא עשה תשובה‬ ‫לעלות במנעל‪ ,‬ציווה רבינו שאז בוודאי צריך לחלוץ‬ ‫וכופר לו‪ ,‬ואסור לעשות דבר הגורם לו גנות"‬ ‫יום הביקור‪ ,‬הופתעו כולם לראות שרבינו רגוע‪.‬‬ ‫מנעליו‪ ,‬וכשלא עשה כן חרה לרבינו מאוד‪ .‬ואז‪...‬‬ ‫לפליאתם‪ ,‬אמר‪" :‬זקני החתם סופר הגיע אליו‬ ‫)במחיצתם(‪.‬‬ ‫בחלום‪ ,‬ואמר לי הסר דאגה מלבך‪ ,‬המלכה עצמה‬ ‫רבינו הקפיד מאד שתלמידיו לא ישנו כקוצו של‬ ‫יו"ד מהמסורה שקבלו בביתם‪ ,‬וכן הקפיד‬ ‫שהבחורים החסידים שלמדו בישיבתו לא ישנו את‬ ‫מנהגיהם ואת לבושם‪ .‬ומסופר‪ :‬כשהגיע לפרעשבורג‬ ‫"‬ ‫אדוני‪ ,‬הט אזנך לדברי‪ ,‬על כסא זה‬ ‫ישב זקני הקדוש איש האלוקים‬ ‫תתנצל על כך שאינה נותנת יד לרב‪ ,‬ביודעה את‬ ‫מנהג היהודים היראים"‪ .‬כשקיבל רבינו את פני‬ ‫הקיסר והמלכה‪ ,‬התנצלה המלכה על שאינה‬ ‫מושיטה את ידה‪ ,‬ואמרה‪" :‬רבינער‪ ,‬אני יודעת שזה‬ ‫הבחור יחזקאל מנדל ז"ל‪ ,‬בנו של הרה"ח רבי ישראל‬ ‫אסור אצלכם"‪ ,‬ותהום כל העיר‪.‬‬ ‫משה מנדל ז"ל מטעגלאש שהיה חסיד בעלזא‬ ‫מרנא ורבנא ה'חתם סופר'‪ ,‬וגם‬ ‫בפרשבורג התגורר יהודי תלמיד חכם בשם רבי‬ ‫מובהק‪ ,‬כדי ללמוד בישיבה‪ ,‬התאכסן בבית דודו ר'‬ ‫זקני הק' ה'כתב סופר'‪ ,‬וגם אבי‬ ‫יהודה גרינוואלד ז"ל‪ .‬פעם אחת התמוטט ר' יהודה‬ ‫מרדכי מנדל ז"ל‪ .‬כשנכנס עם דודו לרבינו לקבל‬ ‫הק' ה'שבט סופר'‪ ,‬ובכן דע לך‬ ‫בליל שבת ומצבו היה חמור‪ .‬הרופא שהוזעק לביתו‬ ‫ברכת שלום‪ ,‬הצביע רבינו על פיאותיו של התלמיד‪,‬‬ ‫קבע להעבירו מיד לבית החולים בוויען‪ .‬בני‬ ‫ואמר לדודו ר' מרדכי‪" :‬רואה אתה פאות אלו‪ ,‬באם‬ ‫שהינך משחק באש‬ ‫המשפחה ביקשו בבוקר היתר מרבינו לקחת את‬ ‫יתקצרו בסנטימטר אחד אשלח אותו חזרה לביתו‪.‬‬ ‫רוצה אני שבנו של ר' ישראל משה יתנהג כאן בדרכי‬ ‫החסידות"‪ ,‬כי לא רצה שיושפע מבני המקום שלא‬ ‫נמנו על עדת החסידים )ויגמול שקדים‪ ,‬תולדות‬ ‫"‬ ‫כעבור כמחצית השעה הוצרכו כל הכהנים לצאת‬ ‫מבית הכנסת‪ ,‬לאחר שאותו שחצן עז פנים נפח את‬ ‫החולה לוויען‪ .‬עשה רבינו תנועת ביטול וקבע‪" :‬לא‬ ‫צריך לנסוע‪ ,‬תהיה לו רפואה"‪ .‬כשראה את תמיהת‬ ‫הסובבים‪ ,‬הפטיר ואמר‪" :‬בחלום הלילה ראיתי את‬ ‫רבי יהודה מתהלך ברחוב בריא ושלם"‪ ,‬על כן הבין‬ ‫משפחת מנדל מתלמידי רבינו(‪.‬‬ ‫שרפואה קרובה לבא‪.‬‬ ‫נשמתו ומת‪ ,‬ויהי לאות ולמופת‪ .‬מאורע מופלא זה‬ ‫סיפר רבי ישעיה פליישמאן מעיה"ק ירושלים‪,‬‬ ‫סיפר בנו של רבינו רבי שמחה בונם שהיה עד לו‬ ‫סיפר הרה"ח רבי שמואל דוד קסטנבוים ז"ל‪,‬‬ ‫מילידי פרעשבורג ומתלמידי רבינו‪ ,‬שפעם אחת‬ ‫בילדותו‪ ,‬והוסיף‪ ,‬שרבינו לקח אותו תחת טליתו לפני‬ ‫שכשאביו היה פעם בפ"ב לצורך איסוף כספים‪ ,‬דיבר‬ ‫דחק עצמו ועמד סמוך לרבינו בעת שבא האב"ד רבי‬ ‫שהלה נפל‪ ,‬והיה נראה שיודע מה הולך להיות סופו‬ ‫עם רבינו בלימוד‪ ,‬והתפעל רבינו מידיעותיו וכו'‪,‬‬ ‫דוד וועסלי זצ"ל להתברך מרבינו‪ ,‬וראה איך שרבינו‬ ‫של אותו רשע‪.‬‬ ‫ושאל אותו כמה בדעתו להשיג‪ .‬כשאמר לו הסכום‪,‬‬ ‫פונה אל ר' דוד‪ ,‬ואומר לו כשעיניו זולגות דמעות‪:‬‬ ‫הלך רבינו והביא מכספו כל הסכום‪ ,‬ואמר לו‬ ‫"רבי דוד הרי אנו אחראים על כל הנעשה בקהילה‪,‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬כשאחד קיבל על עצמו להיטיב את‬ ‫שלתלמיד חכם כמותו חבל לבזבז זמן באיסוף‬ ‫על הכשרות‪ ,‬ועל כל היידישקייט בקהילתנו‪ ,‬ועל כן‬ ‫מעשיו‪ ,‬לא רצה לשמוע עוד שום רע על האיש הלז‪,‬‬ ‫כספים‪ ,‬ובמקום זה ילך ללמוד‪.‬‬ ‫אנו צריכים לבקש מהרבש"ע שימחול לנו‪ ,‬וביום‬ ‫ואף הוכיח את אלו שיגרמו לגנותו‪ .‬מסופר‪ :‬אחד‬ ‫קדוש זה צריכים לבקש עוד שלא יצא כעת מכשול‬ ‫מאנשי קהילתו‪ ,‬שהיה מקורב למזרחי‪ ,‬הרשה לעצמו‬ ‫שנה אחת ביום הכיפורים לקראת תפילת "יזכור"‪,‬‬ ‫מתחת ידינו"‪.‬‬ ‫לצאת נגד רבינו בפומבי‪ .‬אותו אדם דרש באחד מבתי‬ ‫הופיע בבית הכנסת אחד מתושבי העיר עורך דין‬ ‫הכנסיות בפרעשבורג ומתח ביקורת חריפה עליו‬ ‫פושע ישראל‪ ,‬כשהוא נועל מנעלי עור בחללו את‬ ‫סיפר רבי משה שרייבר זצ"ל‪ ,‬בשנת תשי"ח‬ ‫בענין התנגדותו לתנועות המזרחי‪ .‬התקפה זו עוררה‬ ‫קדושת היום וקדושת בית הכנסת‪ .‬הגבאים נגשו‬ ‫הסתופף במחיצת רבינו ביום הכיפורים‪ ,‬ובהיות‬ ‫רעש גדול בעיר‪ .‬הגאון רבי דוד וסלי זצ"ל עם שני‬ ‫אליו ואמרו לו באופן נעים‪" :‬יום הכיפורים הוא היום‪,‬‬ ‫שבשנים אלו התפלל רבינו בבית המדרש שבביתו‪,‬‬ ‫דיינים נוספים החליטו‪ ,‬שהאיש שהעז לתקוף את‬ ‫ועל פי דין תורתנו הקדושה אסורים אנו בנעילת‬ ‫על כן נשאר ר' משה ללון שם‪ .‬והנה ביום הכפורים‬ ‫המרא דאתרא לא יוכל להיות בעל תפלה בציבור‪,‬‬ ‫הסנדל"‪ ,‬אך האיש אטם אזנו משמוע ולא אבה‬ ‫בבוקר השכם‪ ,‬קרא לו רבינו לחדרו פנימה‪ ,‬ואמר לו‪:‬‬ ‫ועוד איסורים )כעין חרם(‪ ,‬עד שיבוא אל המרא דאתרא‬ ‫לחלוץ מנעליו‪.‬‬ ‫"ר' משה הנה עתה העת הראוי לדבר מאבותינו הק'‪,‬‬ ‫חלוץ נעליים‪ ,‬ישמע נזיפה ויקבל על עצמו לחזור‬ ‫רבינו קרא לאיש והסביר לו את חומר האיסור‪ ,‬אולם‬ ‫ועל ידי זה לעורר זכות אבות"‪ ,‬והתחיל רבינו לספר‬ ‫בתשובה‪ .‬האיש נהג בהתאם להחלטה‪ ,‬הגיע אל רבינו‬ ‫הלה החציף פניו כנגד רבינו בעזות רבה ולא שעה‬ ‫סיפורים ועובדות מאבותיו הק' דברים נפלאים שלא‬ ‫ללא נעליים‪ ,‬קיבל את נזיפתו‪ ,‬והבטיח לחזור‬ ‫לדבריו‪ .‬אמר לו רבינו‪" :‬אדוני‪ ,‬הט אזנך לדברי‪ ,‬על‬ ‫שמעתם אוזן מעולם‪ ,‬וכל העת זלגו עיניו דמעות‪.‬‬ ‫בתשובה‪.‬‬ ‫טו‬ ‫הגה"ק רבי עקיבא סופר זי"ע‬ ‫אב"ד פרעשבורג ובעל דעת סופר ב' כסלו תש"כ‬ ‫ראש רבינו‪ .‬מלווהו הג"ר יצחק שלמה אונגאר‪ ,‬אמר‬ ‫וחשוביהם לעזוב תוך שעות אחדות את ארצות הים‬ ‫סיפר הגה"צ רבי יצחק שלמה אונגר זצ"ל גאב"ד חוג‬ ‫אל רבינו‪ ,‬שאין זה לפי כבודו שהעני יברך כך את‬ ‫התיכון בדרך להודו‪ ,‬כי צרה קרובה‪ .‬בתי הדין בעיר‬ ‫חת"ס‪" :‬כאשר ישבתי פעם אחת לפני רבינו אב"ד‬ ‫רבינו‪ .‬אז אמר רבינו‪" :‬הרבה יותר לא מתאים שאני‬ ‫הקודש הוציאו ספרי תורה לרחובות העיר‪ ,‬וצום ובכי‬ ‫פרעשבורג‪ ,‬ושם איתנו הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר‬ ‫הקטן אשים את ידי על ראשו הקדוש של האדמו"ר‬ ‫בכל מחנה ארץ הקודש‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שוחחתי עם הגר"ש ואזנר על נחיצות שמירת‬ ‫מבעלזא" )במחיצתם‪ ,‬מרוה לצמא ‪ 12‬תשע"ח פר' וישלח(‪.‬‬ ‫אז קרא רבינו להגאון רבי יצחק צבי בערנפעלד זצ"ל‪,‬‬ ‫העינים‪ ,‬במיוחד בדורנו אשר הנסיונות והפרצות רבו‬ ‫מאד‪ .‬פנה אלינו הרב מפרעשבורג‪ ,‬ואמר לנו‪" :‬קינדער‬ ‫ענותנותו‬ ‫רב דקהילת חוג חתם סופר בני ברק‪ ,‬וסגר בעדו את‬ ‫הדלת‪ ,‬וביקש ממנו להגיד עמו מילה במילה פרשת‬ ‫קינדער אפילו איך מוז זיך היטן די אויגן"‪ .‬והרב‬ ‫באותה תקופה עדיין לא היה נפוץ השימוש‬ ‫הקטורת שבע פעמים‪ ,‬בלי שום כוונה רק פירוש‬ ‫מפרעשבורג כבר קרוב לגבורות היה אותם הימים‪.‬‬ ‫במקרר חשמלי‪ ,‬והשתמשו בארגז קרח‪ .‬מדי יום ביומו‬ ‫)רשומים בשמך(‬ ‫המילות‪ .‬פניו היו כאש בוערת‪ ,‬ואמר לאט לאט‪ ,‬ור'‬ ‫עמדו אנשים בתור כדי לקנות קרח‪ .‬פעם אחת ראו‬ ‫יצחק צבי אמר אחריו‪ .‬כאשר סיימו‪ ,‬אמר תפלה‬ ‫הממתינים‪ ,‬כי רבינו עומד גם הוא ביניהם‪ .‬מיד נגשו‬ ‫קצרה‪ .‬אח"כ בצהלה על פניו אמר‪" :‬הקב"ה ווירד‬ ‫תקופת המלחמה‬ ‫אליו ואמרו שאין זה לכבודו‪ ,‬וביקשו ממנו שימסור‬ ‫העלפען" ]‪-‬הקב"ה יעזור[ )סידור תפילה חת"ם סופר מהדורת‬ ‫בשלהי שנת תרצ"ט במקום לנסוע לטאטרא ‪-‬‬ ‫להם את הדלי‪ ,‬והם יקנו בעבורו את הקרח ויעלוהו‬ ‫תשי"ח‪ ,‬במחיצתם(‪.‬‬ ‫לביתו‪ .‬אך רבינו סירב באמרו‪" :‬כשדרכו רגלי על‬ ‫להיכן שהיה רגיל כל שנה לנפוש ‪ -‬נסע רבינו בר"ח‬ ‫בשנת תש"ג כשהתקיימה אסיפה גדולה בחורבת‬ ‫אלול ללוגאנו לבית בנו רבי שמחה בונם ז"ל‪,‬‬ ‫אדמת ארץ הקודש‪ ,‬הכרזתי מיד שמכאן ואילך אהיה‬ ‫כיהודי ירושלמי פשוט‪ ,‬ולכן אינני רוצה שישמשו‬ ‫רבי יהודא החסיד בעיר העתיקה לתפלה לשלום‬ ‫כשבדעתו לחזור לימי הסליחות לפרשבורג‪ .‬לפתע‪,‬‬ ‫אותי"‪ .‬האנשים הפצירו בו שלכל הפחות לא יעמוד‬ ‫אחב"י בגולה‪ ,‬ומרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע‪ ,‬פרש ממנה‪,‬‬ ‫ביום י"ז אלול תרצ"ט פרצה המלחמה‪ ,‬ובנו רבי שמחה‬ ‫בתור‪ ,‬כי כולם מסכימים שיקדים אותם‪ .‬גם לכך סירב‬ ‫מפני שהשתתפו בה גם רבנים כאלה שאין רוח‬ ‫בונם לא הסכים שיחזור לפרשבורג מפני הסכנה‪.‬‬ ‫רבינו ועמד בתור מדי יום ביומו ככל יהודי אחר‪.‬‬ ‫חכמים נוחה‪ ,‬היה רבינו הראשון שמיד הצטרף אליו‪,‬‬ ‫רבינו טען לעומתו‪ ,‬שקברניט אינו נוטש את ספינתו‬ ‫באמרו‪" :‬כשם שאמר אברהם אבינו ע"ה ללוט‪ ,‬אם‬ ‫בשעת סערה‪ ,‬ועליו לחזור לפרשבורג ולשהות בימי‬ ‫רבינו הקפיד מאד להופיע בדייקנות לכל מקום‬ ‫השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה‪ ,‬כן אני אומר‬ ‫רעה יחד עם בני קהילתו‪ .‬אז התייעץ רבינו עם דודו‬ ‫שנקרא‪ .‬כאשר נתכבד בסידור קידושין הופיע בזמן‬ ‫להם"‪.‬‬ ‫הגאון הצדיק רבי שמעון מערלוי זצוק"ל‪ ,‬שהיה‬ ‫שנקבע‪ ,‬אע"פ שמנסיון וממנהג המדינה למד‬ ‫מקושר אליו מאד‪ .‬התשובה היתה‪ ,‬שישאר בלוגאנו‬ ‫שלמעשה לעולם אין החופה מתקיימת בשעה‬ ‫עד שושן פורים‪ ,‬ויעשה השתדלות לקבל סרטיפיקט‬ ‫שנקבעה‪ .‬כשנשאל לפשר הנהגה זו‪ ,‬ענה‪" :‬מידת דרך‬ ‫ארץ מחייבת להופיע במדוייק‪ ,‬איני רוצה שהקהל‬ ‫ימתין לי"‪.‬‬ ‫"קינדער קינדער‬ ‫"‬ ‫לעלות לארץ ישראל‪.‬‬ ‫ביום שושן פורים קיבל שלשה סרטיפיקטים לעלות‬ ‫לארץ ישראל‪ .‬הוא רצה לתת אותם לשלשה רבנים‪,‬‬ ‫אחרית ימיו‬ ‫אפילו איך מוז זיך‬ ‫כדי שיעלו ממקום הסכנה בהונגריה לארץ הקודש‪.‬‬ ‫להגה"ק רבי יהושע בוקסבוים מגאלאנטא הי"ד‪,‬‬ ‫בתחילת חודש אלול חזר רבינו לארץ הקודש‪ .‬ויהי‬ ‫להגה"ק מנייטרא זצ"ל‪ ,‬ולהגה"ק מטירנויא זצ"ל‪ .‬הוא‬ ‫אך הגיע רבינו ירושלימה‪ ,‬סוגרו דלתות ביתו‪,‬‬ ‫והשמועה התפשטה שאין בכוחו של רבינו לקבל‬ ‫היטן די אויגן"‪.‬‬ ‫שלח להם את הצעתו‪ ,‬אולם הם סרבו כיון שלא רצו‬ ‫לעזוב את אנשי קהילתם בזמנים קשים אלו‪ .‬רבינו‬ ‫אנשים‪ .‬חולשה גדולה תקפתו‪ ,‬והיא גברה משבוע‬ ‫שראה שמן השמים קיבל את הסרטיפיקטים לעלות‬ ‫לשבוע ומיום ליום‪ ,‬יחידים שהצליחו להכנס אליו ראו‬ ‫שלמרות חולשתו לא כהתה עינו ולא נס ליחו עד יומו‬ ‫האחרון‪ .‬כל קרוביו תלמידיו ומעריציו וכלל ישראל‬ ‫"‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬ארז את חפציו‪ ,‬ולקח את הספינה‬ ‫האחרונה שיצאה מטריאסט שבאיטליה לארץ ישראל‪.‬‬ ‫אחד הנימוקים שהחליט רבינו להשתמש בסרטיפיקט‬ ‫שפכו שיחם לפני ה' ית"ש‪.‬‬ ‫עם גדולי דורו‬ ‫היה כדי שלא יאמרו שהרבנים לא משתמשים‬ ‫בסרטיפיקט‪ ,‬ויפסיקו להשתדל בעבורם‪.‬‬ ‫על יהודי אחד שנכנס באותה תקופה לקבל עצת רבינו‬ ‫מסופר‪ :‬אחד מיוצאי פרעשבורג בעל מסעדה חרדית‬ ‫היו לו לרבינו קשרים הדוקים עם גדולי ישראל‪ ,‬כמו‬ ‫לפני שעזב את מדינת שוייץ פקד על בניו‪,‬‬ ‫הוכרח מסיבות שונות למכור עסקו‪ .‬במשך הזמן‬ ‫ה'בית ישראל מגור' זי"ע‪ ,‬הרה"ק מסאטמר זי"ע‪,‬‬ ‫לכתוב לשלטונות מכתב תודה בעבורו‪ ,‬על אשר נתנו‬ ‫שחיפש איזה פרנסה‪ ,‬הציעו לו לנהל מסעדה במלון‬ ‫והרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע‪ .‬להרה"ק מבעלזא היה‬ ‫לו לשהות במדינה בתנאים טובים‪ .‬לימים כשיצא‬ ‫מסויים‪ ,‬שנשלל ממנו ההכשר‪ ,‬אחרי שבעליו עשה‬ ‫גדר לבקר רק אדמו"רים ורבנים ראשיים‪ .‬ומסופר‪,‬‬ ‫החוק במדינת שווייץ שכל אחד חייב לעבוד בעבודה‬ ‫מעשים שהיו למגינת לבה של היהדות החרדית‪.‬‬ ‫שכאשר הרבי מבעלזא רצה לבקר את רבינו בירושלים‪,‬‬ ‫ציבורית‪ ,‬פנו בני רבינו אל השלטונות‪ ,‬באמרם שמכיון‬ ‫התנאים היו נוחים מאד‪ ,‬פרנסה בשפע‪ ,‬ובעל המלון‬ ‫אמר לו אחיו ההרה"ק מבילגוריא זי"ע‪ ,‬שאם כן עליו‬ ‫שהם ממשפחת רבנים‪ ,‬והעבודה אינה לפי כבודם‪,‬‬ ‫היה מעונין בו‪ ,‬כי על ידו היו לו סיכוים טובים לקבל‬ ‫לבקר את כל רבני ירושלים‪ .‬ענה לו הרבי מבעלזא‪:‬‬ ‫מבקשים הם לפטור אותם מהעבודה‪ .‬השיבו‬ ‫הכשר‪ .‬האיש שהיה בלי פרנסה‪ ,‬נבוך אנה ואנה ולא‬ ‫"הרב מפרשבורג הוא מלכות"‪.‬‬ ‫הפקידים‪ ,‬כי באם הם בני הרב ששלח להם לפני כמה‬ ‫ידע לשית עצות בנפשו‪.‬‬ ‫בכל שנה בערב יום הכיפורים היה רבינו פוקד את‬ ‫שנים מכתב תודה על שנתנו לו רשות שהיה בארצם‪,‬‬ ‫סוף סוף הצליח בחוה"מ סוכות לבוא לפני רבינו‪ .‬רבינו‬ ‫מעון קדשו של הרה"ק מבעלזא‪ .‬כבר בבוקרו של יום‬ ‫הם פוטרים אותם מהעבודה‪.‬‬ ‫שכב במטתו‪ ,‬ומשראה את האיש קבלו בסבר פנים‬ ‫זה היה הרה"ק מבעלזא מתוח ונסער‪ ,‬והיה שואל‪" :‬מתי‬ ‫יפות כדרכו‪ .‬האיש התחיל להציע ספיקו לפני רבינו‪,‬‬ ‫מגיע הרב מפרעשבורג? מתי מגיע הרב מפרעשבורג?‬ ‫עלייתו לארץ ישראל‬ ‫והוסיף כי היום הוא היום האחרון בו הוא צריך לתת‬ ‫בשעה שמונה? אני מבקש ממך ר' שלום )פוגעל ז"ל‬ ‫כשהגיע רבינו לארץ ישראל בשנת ת"ש‪ ,‬ועלה‬ ‫תשובה‪ ,‬הן או לאו‪ .‬רבינו החזיר ראשו על המשכב‪,‬‬ ‫המשב"ק(‪ ,‬תודיע לי שעה קודם לכן"‪ .‬כשהודיע ר' שלום‬ ‫לירושלים‪ ,‬יצאו אלפי בני ירושלים לקבל את פני‬ ‫וכעבור רגע אמר‪" :‬אני אומר לך אל תתחבר לרשע"‪.‬‬ ‫להרבי מבעלזא שרבינו מגיע‪ ,‬עטה הרבי מבעלזא על‬ ‫קדשו‪ .‬אמנם הוא בענותנותו מאס בכבוד שהתקבל‬ ‫שוב החזיר רבינו את ראשו על הכר‪ ,‬והמשיך‪" :‬אני‬ ‫עצמו את בגדי השיראין של יום הכיפורים‪ ,‬ולחש‪:‬‬ ‫בו‪ ,‬כיון שרצה לחיות בא"י כאיש פשוט‪ .‬בירדו מהאניה‬ ‫מבטיח לך בזכות מרן החת"ס זצ"ל כי הש"י יזמין לך‬ ‫"כדאי הוא נכדו של החתם סופר שאלבש בעבורו‬ ‫בחיפה במעמד תלמידיו שבאו לקבל פני קדשו‪ ,‬קרא‬ ‫פרנסה טובה ממקום אחר"‪ .‬שבע רצון עזב האיש את‬ ‫בגדים אלו"‪.‬‬ ‫אליו את כל הנוכחים‪ ,‬ובפנים צוהלות הפך את כיסי‬ ‫בית רבינו‪ ,‬והודיע תיכף כי הצעתו לקבלת העסק‬ ‫פעם כשנכנס רבינו עם מלווהו‪ ,‬הפתיע הרבי מבעלזא‬ ‫מעילו וניערם לים הגדול באמרו‪" :‬הנני זורק לים את‬ ‫בטלה ומבוטלת‪ .‬כעבור ימים ספורים זימן הש"י לידו‬ ‫את רבינו בבקשתו שיאציל ברכתו עליו‪ ,‬כנין ונכד של‬ ‫כל העבר שלי בגולה‪ ,‬מעתה הנני איש ירושלים ככל‬ ‫פרנסה טובה וקלה‪.‬‬ ‫החתם סופר‪ .‬רבינו סירב‪ ,‬אך הרבי מבעלזא נשאר‬ ‫אנשי ירושלים"‪ .‬והוסיף ואמר‪" :‬בחוץ לארץ עבדתי‬ ‫ויהי ביום ה' לפרשת תולדות‪ ,‬ב' כסלו שנת תש"ך‪,‬‬ ‫בשלו‪ ,‬עד שרבינו נכנע ואמר דברי ברכה‪ .‬אולם הרבי‬ ‫עבור אנשי ארץ ישראל כל השנים‪ ,‬ועכשיו זכיתי‬ ‫נסתלק רבינו‪ ,‬ונטמן בהר המנוחות‪.‬‬ ‫מבעלזא לא הסתפק בכך‪ ,‬ואמר‪" :‬ברצוני שתברך אותי‬ ‫לישב בעצמי בפועל ממש על אדמת הקודש"‪ .‬ומרגלא‬ ‫בשבוע הבעל"ט אי"ה יבא המשך התקשרותו‬ ‫כנהוג – שים ידך על ראשי בזמן הברכה"‪ .‬לדבר זה‬ ‫היה בפומיה דרבינו‪" :‬כל ימי נתגדלתי באוירא דארץ‬ ‫סירב רבינו בהחלט‪ ,‬אבל הרבי מבעלזא לא הותיר בידו‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫וידידות שהיה לו למרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע‬ ‫את הברירה‪ ,‬לקח את ידיו והניחן על ראשו‪ ,‬וכך בדמעות‬ ‫כאשר הגרמנים ימ"ש עמדו על גבולות מצרים‬ ‫בעיניו ברכו רבינו‪.‬‬ ‫בימי מלחמת העולם השניה‪ ,‬ומלך מצרים הכריז שלא‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‬ ‫כאשר עזב רבינו את מעון קדשו של הרה"ק מבעלזא‪,‬‬ ‫ימנע מהשונא לעבור דרך ארצו לארץ הקודש‪ ,‬נכנס‬ ‫פגש בדרכו עני שקיבץ נדבות‪ .‬רבינו נתן לו תרומה‬ ‫לבית רבינו רופא ירושלמי שהתגורר באותו בנין‪,‬‬ ‫מקורות‪ :‬רבי עקיבא ותורתו‪ ,‬פליטת בית סופריהם‬ ‫הגונה‪ ,‬ומרוב התרגשות ברכו העני‪ ,‬ואף שם את ידיו על‬ ‫וידיעה מרה בפיו‪ :‬האנגלים ציוו על גדוליהם‬ ‫מערכת "בית יוסף להבה" שע"י התאחדות חבורות האברכים דוא"ל ‪ S5813468@GMAIL.COM‬או ‪05331-03541‬‬ ‫תרומות ונדרים ונדבות ניתן לשלם אצל הגובים בכל עיר וכן בכרטיס אשראי בעמדות נדרים פלוס בכל בתי מדרשינו‬ ‫טז‬