בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava — חיי שרה (2026-11-02)

לוח לימוד היומי
פרשת תולדות הבעל"ט בס"ד
ספה"ק משניות קיצור
יערת דבש בבא מציעא שולחן ערוך
מ- פר' משנה דרוש סי' סעי' יום
בברכת
יא-יב א' ולירושלים ט' יח-יט כ-ב א'
ט'-י' יג-א א' בברכת שמע ג-ט יט ב'
קולנו
ב-ג א' ובזה יתן אל י' י -א יט-כ ג'
לבו
י'
ד-ה א' בברכת רצה ב -י כ ד'
בברכת א' ז - ו י' כ-כא יא-ד ה'
הודאה
אמנם מה ח-ט א' י' כא-כב ה-ג ו'
שנראה
ייי י ד -י כב שב"ק
פר' חיי שרה תשפ"ז
גליון תתקנ"ג
הרב יחיאל מעכל גרינוואלד שליט"א
פנינים מתורת רבותינו לשולחן השבת
אחרית שנה' .לכן לעיל כשדיבר על העת שהיה בחוץ לארץ ,אמר רק 'אלקי Aלחיות חיי נצח כבר בעולם הזה a
השמים' ,כי שם לא נתגלה שהוא מלך על כל 'הארץ' ,אך עכשיו שמדבר על עצמו ויהיו חיי שרה שרה וגו' שני חיי שרה )כג ,א( .ואיתא במדרש" :הה"ד 'יודע ה' ימי
כשנמצא בארץ ישראל ,שפיר אמר 'אלקי השמים ואלקי הארץ' ,כי גם בארץ תמימים ונחלתם לעולם תהיה' ,ובהמשך אמרו" :מה צורך לומר שני חיי שרה
למטה יש לו אלוק ,ושפיר. באחרונה ,לומר לך שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעולם הזה ולעולם
מרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע )מכת"י תלמיד בשנת ת"ש-תש"א( הבא" .ויש לומר כי הצדיקים חפצים ומשתוקקים לחיות בעולם הזה עם הרגשה
נעלית ליהנות מזיו השכינה כמו בעולם הבא .ולכן שרה אמנו לרוב צדקתה זכתה
Aשיחתן של עבדי אבות מלאים ביראת שמים a להרגיש טעם של חיי נצח דלעתיד בעודה בחייה בעולם הזה .וזה שאמרה התורה
ואבוא היום אל העין )כד ,מב( .פירש"י" :היום יצאתי והיום באתי ,מכאן שקפצה 'ויהיו חיי שרה' בעולם הזה ' -שני חיי שרה' היינו שנותיה הנצחיים שלעתיד .ועל
לו הארץ .אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של זה אמרו במדרש 'יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה' ,כי "יודע" הוא מלשון
בנים ,שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא נתנו אלא התדבקות והתחברות כנודע ,ור"ל דהתמימים אשר המה דבקים בהשי"ת ,כל ימי
ברמיזה" .נראה לבאר שייכת דברי רבי אחא להא דקפצה לו הארץ ,כי אמרו רז"ל חייהם יזכו להשיג ולטעום כאן בזה העולם את נתלתם הצפון להם לעולם הבא.
"שלוה לצדיקים נאה להם ונאה לעולם" ,וזאת כדי שיהיה להם פנאי ויישוב הדעת תורת מהרי"ם
לתורה ועבודה ,ולהיפך ברשעים ע"י שלוה עוסקים בשיחה בטילה ולשה"ר וטוב
להם היגיעה ,וזהו טעם קפיצת הדרך לצדיקים שלא יטרדו מטורח הדרך ויהיו Aצדיק זוכה לזקנה ללמד לאחרים ארחות חיים a
פנויים לעבודת ה' .ולפי"ז גבי אליעזר קשה למה קפצה לו הארץ הלא נראה שעסק ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל )כד ,א( .פירש"י" :בכל עולה
בשיחת דברים מסיפור המעשה ללבן ובתואל ,וע"ז אמר רבי אחא יפה שיחתן של בגימטריא בן" .נ"ל עפ"י מה שפירש אבא מאור הגולה זצ"ל הפסוק )דברים כח ,יא(
עבדי אבות וכו' כי כולם מלאים יראת ה' טהורה ,ובכל דיבור ודיבור היה שם 'והותירך ה' לטובה בפרי בטנך' דקאי על מי שהשלים נפשו בזה העולם ,שלעצמו
שמים שגור על פיו ,וא"כ אינו שיחה בטילה חלילה אלא כולה עבודת ה' ויר"ש, טוב יותר קורת רוח של עוה"ב ,מ"מ משאירו ה' בעוה"ז כדי שילמד לבניו ארחות
וידבר משה וראוי לעשות לו קפיצת הדרך. חיים וישלים אותם .והיינו 'ואברהם זקן בא בימים' ובל תאמר שלא השלים נפשו
עד שהוצרך לזקנה ושיבה ,אלא 'וה' ברך את אברהם בכל' בבן ,לכן האריך ימים
Aהצדיק כדוגמת השמש שמאיר בכל מקום שנמצא a כתב סופר כדי לגדלו ולהדריכו אחריו.
ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו )כה ,ח( .בגמ' )יומא
לח (:עה"פ )קהלת א ,ה( 'וזרח השמש ובא השמש' המשילו מיתת הצדיק לביאת Aאין פלא שהטבע משתנה לבעלי התורה a
השמש ,כי השמש בלילה אינה נחשכת בעצם ,כדכתיב בתריה )שם( 'אל מקומו ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי וגו' ויאמר אליו אברהם וגו'
שואף זורח הוא שם' ,שבכל מקום שהשמש הולך שם הוא זורח ,אלא שנאסף מן ה' אלקי השמים וגו' הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם )כד ,ה-ז( .ועי'
העולם הזה ,כן היא מיתת הצדיק שנאסף מן העולם הזה אל עולם עליון וזורח שם ברש"י דלעיל )שם ג( אמר 'אלקי השמים ואלקי הארץ' .ונ"ל דתורתינו תורת אמת
אלא שנחשך לעולם התחתון .והיינו דכתיב 'ויאסף אל עמיו' דייקא ,שנאסף מן ועולם הוא עלמא דשיקרא ,ועפ"י טבע מעט אור דוחה הרבה מן החושך ואין העולם
פנים יפות )פרשת פינחס כז ,יג( העם שבעולם הזה אל העם שבעולם העליון. וטבעיו וכל מהלכיו עומדים לפני התורה ,כי אין קיום לשקר במקום אמת ,על כן אין
שום פלא שהטבע משתנה לאנשי התורה ואדרבה מה שבעלי תורה אוכלים
שבת מברכים כסליו מאכלים גשמיים וכיו"ב הוא שלא בטבע ,אלא הקב"ה רוצה בקיום העולם ע"ד
הטבע ומנהג העולם .על כן בתחילה אמר אאע"ה לאליעזר 'ואשביעך בה' אלקי
Aראש חודש כסליו הוא יום הכיפורים a השמים ואלקי הארץ' -גם כן ,דהיינו שרוצה בקיום העולם בדרך הטבע ומנהג
כתיב בירמיה קפיטל ל"ו )פסוק ט( 'ויהי בשנה החמישית ליהויקים וגו' בחודש הארץ ,ע"כ אני משביעך 'שלא תקח אשה לבני מבנות הכנעני' כי אם אל משפחתי
התשיעי קראו צום' וכתב שם בסוד מישרים בהגהת רש"י שהיה יום צום בראש תלך ,אמנם לאחר שאליעזר שאל 'אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי' אמר לו
חודש כסליו ,הכוונה משום דמראש חודש אלול עד יום הכיפורים יש מ' יום והוא אברהם שאז יתואר הקב"ה ב'ה' אלקי השמים' לחוד ולא אלקי הארץ ,כי אז על
בחודש השביעי ]וכו'[ ,ומי שלא שב אז בתשובה אזי יש מהושענא רבה עד ראש כרחך ישתנה הטבע מנהג הארץ 'והוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני
חודש כסליו מ' יום ,וראש חודש הוא יום הכיפורים שבחודש התשיעי ,והיינו משם' כאשר הטבע מחויב להשתנות מפני בעלי התורה.
'בחודש התשיעי קראו צום' הכוונה על ר"ח כסליו שהוא יום היכפורים של חודש חתם סופר )דרשות ,תורת מוסר דרוש ז(
התשיעי .הנה כי כן נ"ל שגם בימי זכריה אחרי שהתענו ביום הכיפורים השני הזה
בחודש התשיעי המתינו עוד ד' ימים כנגד ד' אותיות הוי"ה כמו ד' ימים שבין Aבארץ ישראל מתגלה אלוקותו אף בארץ a
יוה"כ לסוכות ואז זמן 'את פניך ה' אבקש' ובקשו את פני ה'] .א"ה :יעויין בספר טור ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ )כד ,ז( .וברש"י כבר הרגיש למה לעיל לא
וברקת להג"מ חיים מארם צובה זצ"ל תלמיד מהרח"ו )או"ח סי' תקפ"ו אות א'( שהארת התשובה אמר אלא 'אלקי השמים' .ויש לומר עוד ,על פי מאמר חז"ל )כתובות קי (:שכל הדר
שיורד בחודש אלול נמשך עד חנוכה ,ובספר גנזי ישראל )מועדים עמ' קלח( מביא בשם הרה"ק בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוק ,והענין הוא שאין שם השגחה פרטית כמו שיש
רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע שר"ח כסליו הוא יום סליחה וכפרה עי"ש[.
בארץ ישראל ,ככתוב )דברים יא ,יב( 'תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד
חתם סופר )דרשות ,הספדים דרוש ו'(
המולד: סוז"ת סוזק"ש ר"ת צאה"ש הדלה"נ ר"ת צאה"ש הדלה"נ
הפטרה:
ליל שלישי שעה 10ו 27-דקות ו 3-חלקים והמלך דוד 9:04 7:54 מג"א: 5:58 5:23 4:24 בני ברק 6:01 5:22 4:10 ירושלים:
ראש חודש כסליו יום שלישי )מלכים א' א'( 9:34 8:40 גר"א: 5:37 5:16 4:09 לאנדאן: 6:01 5:24 4:09 בית שמש:
ולמחרתו ביום הרביעי הבעל"ט 5:58 5:20 4:07 הר יונה:
א
הרב יחיאל מעכל
גרינוואלד שליט"א פותח שערים להתבונן ולהתעלות ,פנימיות הפרשה והזמן להאיר ולגלות
}ה"חור" בחומת מערת המכפלה…{
הביקור המרומם במערת המכפלה \ האיסור לבני ישראל להיכנס \ תפילות ותחינות על המדרגה השביעית \ ההזכרה ב"חור" המגיע אל תוך המערה
\ עליית התפילות וכל הישועות דרך מערת המכפלה \ הלימוד מאברהם אבינו \ להשתדל אך לא לשכוח מי המנהיג והמנהל
)כד ,ז-ח( .לֹא ƒה ¿ר ׁ ָ˘ה ֶא˙ ¿ּבנ ƒי לֹא ָ˙ ׁ ֵ˘ב ׁ ָ˘ ָּמה ַּ הוא ƒי ׁ ¿˘ ַלח ַמ ¿ל ָאכוֹ ¿ל ָפנֶ ָ
יך ה' ¡אל ֵֹ˜י ַה ּׁ ָ˘ ַמ ƒים וגו' ּ
אוֹ ˙וֹ ָל ַ˜ ַח˙ לוֹ ƒא ּׁ ָ˘ה ƒמ ¿ּבנוֹ ˙ ¿ּכנַ ַﬠןֲ ,א ָבל ׁ ֶ˘ ּ ƒי ¿ה ֶיה ֹאבה
¿ו ָל ַ˜ ¿ח ָּ˙ ƒא ּׁ ָ˘ה ƒל ¿בנ ƒי ƒמ ּׁ ָ˘ם¿ ,ו ƒאם לֹא ˙ ֶ
רמב"ן טורַ ,וה' ַה ּטוֹ ב ¿ּב ֵﬠינָ יו ַי ֲﬠ ֶׂ˘ה.
ּ ָפ ּ י˙ ƒמ ּׁ ¿˘ ֻב ָﬠ ˙ƒי זֹא˙ ַר˜ ָה ƒא ּׁ ָ˘ה ָל ֶל ֶכ˙ ַא ֲח ֶר ָ
יך ¿ונָ ˜ּƒ ƒ
התפילות עולים דרך מערת המכפלה ,ויעויין בספה"ק *** ז' אדר ב' תרצ"ב לפ"ק.
תפארת שלמה )פרשת יתרו( שכל הקדושות וכל חרדת קודש מהולה בשמחה והתרגשות ממלא את ליבם
הישועות כולם עוברים דרך שם ,נקל אם כן להבין ההזכרה ב"חור" המוביל אל תוך המערה של הקבוצה המצומצמת הנראית עולה במעלה ההר,
תשוקת כל אחד מבני ישראל לפקוד מקום קדוש זה. גילוי מרגש אנו מוצאים כשנתיים לאחר מכן ,לקראת ראש אצל רובם זה להם פעם ראשונה אשר זוכים לדרוך על
אמנם כאשר נבצר מהם לעשות זאת ,כאשר מעמידים השנה תרצ"ד ,כאשר באגרת שלומים ששלח למרן זי"ע אחד אדמת קודש זו ,להתפלל על קברי האבות הקדושים
מנקיי הדעת שבירושלים הרה"ח ר' אלתר יהודה יאבראוב בקרית ארבע היא חברון ,זאת לאחר שזכו לפקוד היום
שומרים לבל יהינו לעלות אל ההר ולנגוע בקצהו למעלה
זכרונו לברכה ]-אשר היה מבאי ביתו ואף העלה עלי גליון אמרי קברה של רחל אמנו בבית לחם ,ומקום האשל אשר נטע
מהמדרגה השביעית ,אזי כלל ישראל עזין שבאומות קודש שנדפסו בספה"ק 'תורת מהרי"ץ' ,ראה 'אגרות מהרי"ץ' מכתב אברהם בבאר שבע.
אינם אומרים נואש ,ובד בבד כאשר הם מכניעים עצמם תנ"ז[ ,הוא כותב בתוך הדברים בהתרגשות גדולה" :יחד עם
לגזירת שמיא ,הם עושים את כל ההשתדלות מה שהם זה יש לי הכבוד להודיע למרן שליט"א ,שלרגלי הזדמנות בראש השיירה בולטת דמותו הטמירה של מרן רביה"ק
כן יכולים לעשות ,הולכים עד מקום שרגלם מגעת ,עולים יוצאת מן הכלל ,היתה לי האפשרות להיות בעיר האבות, מהרי"ץ זי"ע אשר הגיע לביקור רב רושם ומסע קודש
עד המדרגה השביעית ומקדשים אותה ,מורידים דמעות ולעלות בפנים החומה שעל ציון מערת המכפלה ,ובין יתר אל עבר ארצנו הקדושה ,לשבוע מטובה ולשאוף אוירה
על יד ה"חור" המוביל אל תוך החומה פנימה ,עושים כל הפתקאות שעלה בידי להשים בחור העליון שבפנים החומה, הקדוש .כבר בדרשתו הנרגשת בשב"ק פרשת ויקהל
מה שיכולים לעשות – ועל השאר משליכים יהבם על המוביל ישר אל מערת האבות הקדושים זיע"א ,ציינתי בבית מדרשו הגדול בחוסט ,ביטא את תשוקתו העזה
אביהם שבשמים. ורשמתי גם את כבוד רבינו שליט"א בשם" :רבינו יוסף צבי בן לרצות ולחונן אבניה ועפרה של ארץ הקודש ומקומותיה
שרה עלקא שליט"א ,זוגתו הרבנית הכבודה ובנו הנכבד הקדושים" :ותבער כמו אש חפצנו וחשקנו בלבנו ,וזה לי
*** שיחי' ,להזכר בזכרון טוב לפני הקב"ה בימים הנוראים כארבעים שנה אשר גמרתי בלבי וכנדר במחשבתי
ולהכתב בספר חיים טובים וארוכים בספרן של צדיקים עם לעלות לארץ הקדושה לנשק אבניה ולהתאבק באפריה,
לעזוב את המושכות מידינו בריות גופא ונחת רב מבנו שיחי"'] .דבר התאחדותנו חוברת כאשר חמדה ונכספה נפשי מאז ,ואם כי רבו היגיעות
יסוד זה למדנו מראש המאמינים אברהם אבינו ע"ה, מ"ד[. והמניעות אשר הקיפוני מכל עבר ,הרי מאידך גדלה
כאשר בפרשתנו הוא מצוה את אליעזר עבדו ללכת ונתעצמה צמאוני וחשקי לחזות בנועם ה' ולבקר
כפי הנראה אין כוונת הכותב לומר שנכנס פנימה אל תוך בהיכלו".
למצוא זיווגו של בנו יחידו יצחק ,אשר בו יקרא לו זרע
הבנין ,מה שהיה מן הנמנע כאמור ,אלא כוונתו ל"חור" הנמצא
וממנו המשך דורותיו .הוא מצוה עליו לקחת אשה רק מחוץ לחומה מעל המדרגה החמישית ,שהיה כמין חלון קטן "כבר הדבר נשמע לכבוד הדר"ג מו"ח ני" – כותב מרן
מבני משפחתו אשר בארם נהריים ,ובשום אופן לא באבני חומת מערת המכפלה" ,ויש לנו קבלה איש מפי איש" זי"ע אל חותנו על ענין נסיעתו לארה"ק – "שברצוני
מבנות כנען ,וכאשר העבד הנאמן שואל 'אולי לא תאבה – כותב ר' גדליה מסיטיאמיץ שעלה עם עליית רבי יהודה בעזה"י הוא כן ,אם מן השמים יסכימו להיות שם ימים
האשה ללכת אחרי' ,משיבו אדונו דברים ברורים ביותר, החסיד לפני כשלוש מאות שנה בספרו 'שאלי שלום ירושלים' אחדים ,להשתטח במקומות הקדושים אשר זה נשף
קי ַה ָשּׁ ַמיִ ם וְ גֵ ו' הוּא יִ ְשׁלַ ח ַמלְ ָאכוֹ לְ פָ נֶ י וְ לָ ַק ְח ָתּ
'ה' ֱא ֵ – "שהנקב הקטן הנ"ל מגיע עד תוכה של המערה ,ולכן אנו חשקי מנעורי".
ֹאבה ָה ִא ָשּׁה לָ לֶ כֶ ת ַא ֲח ֶרי ִא ָשּׁה לִ ְבנִ י ִמ ָשּׁם ,וְ ִאם א ת ֶ עומדין אצל הנקב הנ"ל ושם אנו מתפללין במערה" .באותו ההתרגשות גוהה כאשר ציבור הנרגש מגיע לגרם
וְ נִ ִקּ ָית ִמ ְשּׁ ֻב ָע ִתי זֹאת ַרק ֶאת ְבּנִ י א ָת ֵשׁב ָשׁ ָמּה', חור היו שמים 'קוויטלאך' ובקשות ואף מדליקין נרות. המדרגות המוביל ל'שער אברהם' ,אותו גרם מדרגות
וההוראה ברורה כפירוש הרמב"ן המובא בראש המאמר:
גם כהיום ,כאשר גרם המדרגות הוסר והחור החיצוני נסתם ששימש במשך קרוב לשבע מאות שנה למקום תפילה
"א ִה ְר ָשׁה אוֹתוֹ לָ ַק ַחת לוֹ ִא ָשּׁה ִמ ְבּנוֹת כְּ נַ ַעןֲ ,א ָבל ֶשׁיִּ ְהיֶ ה והשתטחות להמוני בית ישראל זרע אברהם יצחק
וכבר אינו נראה לעין ,רבים וגם שלימים מקפידים להתפלל
פָּ טוּר ]-מהשבועה[ ,וַ ה' ַהטּוֹב ְבּ ֵעינָ יו יַ ֲע ֶשׂה" ,כלומר; לא ויעקב ,כאשר הישמעאלים עומדים בתוקף על ה'איסור
ולשפוך צקון לחשם דווקא סמוך לאותו מקום בו עמד גרם
עליך המלאכה לגמור ,אתה עשה את שלך ,ואם לאחר החמור' לבל יהין שום זרע בר ישראל לעבור את המדרגה
המדרגות ,וכן נהג מרן רביה"ק מהרי"ם זי"ע ,אם מחמת בית
ההשתדלות לא יעלה בידך ,אזי השלך על ה' יהבך ,אינך תיפלתם של הישמעאלים שבפנים החומה ]ויעויין מה שהאריך השביעית ,וכל שכן שלא להיכנס לבנין העומד על מערת
צריך ואינך אמור להמשיך להשתדל יותר. בענין זה רבינו הגדול שליט"א בתשובות והנהגות ח"ד סי' ל"ה[ ,ואם המכפלה.
בשביל שהוא בבחינת 'מקום שהתפללו בו אבותי' ,כאשר לאט לאט עולים הנאספים על המדרגות ,בהדרת כבוד
כמה פעמים יש שאנו משתדלים בענין מסויים ,אם
מאות שנים היוה מקום זה בית תפילה להמוני בית ישראל מפנים מקום למרן זי"ע לעמוד על המדרגה השביעית,
ברוחניות ואם בגשמיות ,ומרוב שאנו שקועים בחובת שבאו לפקוד את קברי האבות הקדושים.
ההשתדלות נדמה לנו כאילו עלינו נפל חובת היום לנהל כאשר הציבור נעמד על המדרגות התחתונות .מרן זי"ע
ולהשגיח שאכן יצא הדבר בכי טוב .אמנם כמדומה שניתן *** מתבונן קלות על אבני הגזית של בנין מערת המכפלה
לקחת עמנו לימוד מאותם אלפי יהודים ,אשר במשך ונענה" :נראים הדברים כי שלמה המלך בנה הבנין על
מאות שנים עשו את שביכולתם ,עמדו על המדרגה השלך על ה' יהבך המערה הזאת ,כי האבנים הם לאחדים עם האבנים
יותר ממה שהמושג של "המדרגה השביעית" וה"חור" מהשורות התחתונות של כותל המערבי"] .א"ה :כ"כ
השביעית ושפכו דמעות על יד ה"חור" – כי זו היתה
בחומת מערת המכפלה מהווים סימן רשעות ועזות של בני בכפתור ופרח פרק י"א" :סביב המערה וכו' חומה גבוהה מאבני
האפשרות הקרובה ביותר ,כך אנחנו הגם שאנו המקום הקדוש בית המקדש ,ומקובל שהוא מבנין שלמה
משתדלים בחובת ההשתדלות כמצווה עלינו ,אך בד בבד ישמעאל למנוע מהבנים להיכנס במקום משכן אבותיהם ,הם
ציון דרך ואבן יסוד באורחות חיינו ואדני ירושתנו. ע"ה"[.
עלינו לזכור שהמנהל והמנהיג הוא הבורא ב"ה ולא
אנחנו ,ולכן מה שאנו מצווים ויכולים לעשות – אנו מערת המכפלה היתה מאז ומקדם מקום קדוש ונורא ,כאשר בהשתפכות הנפש נעמדו לתפילת מנחה שתיקן יצחק
עושים כמצווה עלינו ,אך מה שאין בידינו לעשות -אנו בזוה"ק )פרשתן קכז (.מובא שאור גדול ומופלא מאיר שם, אבינו ע"ה ,כאשר לאחריה מוסיף מרן זי"ע תפילות
ובפרקי דרבי אליעזר )פל"ח( שנינו על הריח ניחוח הנפלא ובקשות המיוחדות למקום קדוש זה.
עוזבים את המושכות לגמרי בבטחון גמור ,וה' הטוב
בעיניו יעשה .וזהו ירושתנו תפארתנו וגדולתנו. שמריח שם ,ובמגלה עמוקות )אופן רכ"ב( מבואר שכל עליית ]עפ"י קונטרס 'צאן יוסף' – תיאור הנסיעה אד"ב תרצ"ב[
ב
הלכות ברכת ההודאה
נערך ע"י הגאון מו"ץ דעדתינו פעיה"ק ת"ו
וישתחו ארצה לה' -מכאן שמודים על בשורה טובה).בפרשתינו ,כ"ד נ"ב ברש"י(
א .הרואה מקום שנעשה לו נס מברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה ,וכן כל יוצאי
יריכו מברכין) ,סי' רי"ח סעי' א'( ,והיינו בנו ובן בנו ,ומכאן ואילך י"א דמברכין )שו"ע
הרב סדר ברכה"ז סעי' א' ( וי"א דווקא אם נולד זקנם -בן בעל הנס -אחר שאירע
הנס),א"ר ומ"ב סקט"ז( ,ומברך מל' לל' יום ואין מחשבין היום שנעשה בו הנס ויום
הראי'ה) ,מ"ב סק"ג(.
ב .י"א שאינו מברך על נס אלא שהוא יוצא ממנהג העולם ,אבל נס שהוא מנהג העולם
ותולדתו ,כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצול וכיו"ב] ,וצעק לעזרה או שנזדמנו
בנ"א וברחו )מ"ב סק"ל([ אינו חייב לברך ,ויש מי שחולק ,וטוב לברך בלי שם ומלכות,
)שם סעי' ט'(.
ג .אם נפל אבן סמוך לראשו או נתקע ברזל סמוך לעינו ונעשה לו נס ולא נפל על ראשו
ולא נתקע הברזל בעינו ,ממש מברך בלי שם ומלכות) ,מ"ב סקל"ב(.
ד .וכל דבר סכנה שהיה באופן שראה את הסכנה ומילט נפשו ברגע אחרון ,וכן אם
ירו מכלי ירייה ועבר הרסיס כנגדו או שניצל ע"י שהתכופף וכדו' אין מברך) ,אחרונים
וכן הורה מרן זיע"א בכעין זה לענין ברכת הגומל( ונכון להתייעץ עם רב ומורה הוראה בכל
נידון ונידון.
ה .בכל ברכת הודאה לפני שמברך יכרע נגד מקום המקדש) ,מג"א סי' רכ"ג סק"ב( ,והוא
ע"פ הפסוק בפרשתינו ויקוד האיש וישתחו ובמדרש )בפ"ס ז'( מכאן שמודין על
בשורה טובה )שלמת חיים סי' קמ"א( ,אך כתב שאין המנהג כן ,ובכפה"ח כתב שיכרע
ויברך.
ו .גם כשאינו מחויב לברך מ"מ יש לעשות איזה זכר לנס ,ונכון להפריש לצדקה כדי
השגת ידו ויחלק ללומדי תורה ויאמר הריני נותן זה לצדקה ויה"ר שיהא זה במקום
תודה שנתחייבתי בזמן המקדש ,וראוי לומר פרשת תודה ]בפרשת צו[ וטוב וראוי
לתקן איזה צורכי רבים בעיר ,ובכל שנה ביום הזה יתבודד להודות לה' לשמוח
ולספר חסדו) ,מ"ב סקל"ב(.
ז .יש שנהגו לעשות סעודה לאוהביו ולמקורביו ולספר הנס והוא סעודת מצוה) ,שו"ת
חו"י סי' ע' כפה"ח סק"ט(.
ח .ד' צריכים להודות ]לברך ברכת הגומל[ יורדי הים כשעלו ממנה) ,רי"ט סעי' א'( ודווקא
כשמפליג בים לעומק ונוסע כמה ימים משא"כ מי שמפליג בספינה סמוך לנמל דרך
טיול וכן אם נוסע בסירה ,אין מברכין) ,מנח"י ח"ד סי' י"ב ועוד( אלא א"כ נקלע לאיזה
מקום סכנה ,מערבולת וכדו' אז מברכין בכל גוונא) ,שם(.
ט .הנוסע בעראפלא"ן )אווירון( מברך ברכת הגומל) ,מנח"י ח"ב סי' מ"ז שכן נהגו העולם ,וכן נהג
מרן המהרי"ם זצקלל"ה( ,ואם ירד בתחנת ביניים אינו מברך אלא בסוף הנסיעה אף אם
שוהים שם יומיים ,אבל אם שם הוא מטרת חפצו ליום או יומיים י"א דאינו מברך
וי"א דמברך בלי שם ומלכות) ,לבושי מרדכי ח"א סי' קס"ב( ובשהה ג' ימים מברך,
)אחרונים(.
י .צריך לברך ברכת הגומל בפני עשרה וב' מהם ת"ח ,ונהגו לברך אחר ברכת
התורה) ,סי' רי"ט סעי' ג'( ,ואינו דוחה שום חיוב אבל הוא קודם לשאר אנשים) ,שערי
אפרים שער ב' סעי' י"ד( ואם עולה לאחרון יברך אחר אמירת הקדיש) ,א"א בוטשאטש( וכן
מי שאינו עולה לתורה יברך אז ואם לא בירך תיכף יברך כל זמן שלא הכניסו את
הס"ת) ,אחרונים(.
יא .צריך לברך בקול רם שישמעו כל העשרה ,ואם לא שמעו כל העשרה צריך לחזור
ולברך בלי שם ומלכות) ,בו איש חי פר' עקב סי' ב'(.
יב .נכון שלא לאחר יותר מג' ימים) ,סי' רי"ט סעי' ו'( ומנהג העולם להמתין ליום הקריאה,
)שערי אפרים שער ד' סעי' כ"ז( וישתדל לברך בתוך ל' ,ואם עבר ל' עדיין יכול לברך ,ואם
הפליג זמן רב עד שנשכח העניין לא יברך )ערור"ש סעי' ז'(.
יג .קטן אינו מברך ברכת הגומל וכן אביו אינו מברך בשבילו) ,מ"ב סק"ג שע"ת סק"א(.
יד .אישה אינה מברכת ברכת הגומל ,ובלידה י"א שתברך) ,סידור יעב"ץ שו"ע הרב סדר ברכת
הנהנין פי"ג סעי' ג' ועוד( וכן היה המנהג בירושלים מקדמת דנא ,וי"א שלא תברך) ,מנח"י
ח"ד סי' י"ב ועוד(.
טו .ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמיטיב ,וגם היא צריכה לברך) ,שו"ע סי רכ"ג סעי' א'(
ולכתחילה נכון לברך תיכף לשמיעת הבשורה ואם לא בירך תיכף יכול לברך אח"כ
כל זמן שהשמחה נמשכת) ,מ"ב סק"ג( ובתשובות והנהגות )ח"א סי' פ'( כתב דכל זמן
שהוא עסוק להודיע לאוהביו ולקרוביו מברך.
טז .אם ילדה בת מברך שהחיינו כשרואה אותה בפעם הראשונה) ,מ"ב סק"ב( ויש
שהקילו בזה )כה"ח סק"ו( ונכון שיכוונו בשעת ברכת המזון בברכת הטוב המיטיב
להודות להשי"ת) ,מ"ב סק"ב( וכן בברית מילה )בן איש חי ראה אות ח'(.
ג
הרב יודא דוב
בר"ה רוזנבורג שליט"א פנינים חידושים וביאורים ,על סדר המשנה היומית נכתבים
מסכת בבא מציעא
יסודות וכללים בדיני אונאה
חילוקי הדינים בשיעור אונאה – טענת אונאה במכירת מערת המכפילה
האם יש אונאה לקרקעות ג' חילוקי דינים בהלכות אונאה
באור החיים הק' ביאר דלכך אמר בלשון 'ויתן לי את מערת המכפלה' בפרק רביעי ממסכת בבא מציעא עוסקים אנו בדיני איסור אונאה.
שהוא בקנין חליפין ,וכמו שנפסק בשו"ע דבקנין חליפין ליכא אונאה, בסוגיית הגמ' מבואר ג' חילוקים דינים בהלכות אונאה ,א .אם
ואפילו החליף גמל במחט אין בו משום אונאה. ההונאה היתה פחותה משתות מהשווי האמיתי של החפץ ,בזה חל
ובספה"ק פנים יפות כתב ,עה"פ וישקול אברהם לעפרון .איתא במדרש המקח וא"צ להחזיר המעות .ב .כשההפרש הוא בדיוק בשווי שתות
)ב"ר נח ז( הה"ד נבהל להון רע עין ולא ידע כי חסר יבואינו )משלי כח ]הן שתות במקח והן שתות במעות[ חל המקח אבל חייב להחזיר
כב( .והוא תמוה .ולתרץ נקדים מדרש אחר בפסוק ויקם שדה עפרון האונאה .ג .אם ההפרש הוא יותר משישית בטל המקח לגמרי .וכבר
אשר במכפלה שנכפלה בדמים .כשבא ליד אברהם שהיה שוה כפליים, כתבו התוס' )מט :ד"ה שוי( ששיעור שתות שמחשבין הוא מלגאו ולא
ולפי"ז היה עפרון יכול לטעון מקח טעות ,צ"ל דקיימ"ל )ב"מ נו( אין מלבר ]דהיינו שישית מהשווי הוא שיעור שתות ולא שמצרפים את האונאה
אונאה לקרקעות .ויש בזה ב' דעות ,חד סבר עד פלגא אין אונאה ,פלגא יחד עם השווי של המקח[.
יש אונאה .וחד סבר פלגא נמי אין אונאה ,יותר מפלגא יש אונאה .רק עיקר דין הונאה הוא מה"ת שנאמר )ויקרא כה ,יד( "אל תונו איש את
דזה תינח למ"ד דוקא ביותר מפלגא הוי אונאה ,אבל למ"ד דבפלגא נמי עמיתו" ,אבל כל החילוקים שבסוגיין לא נתפרשו בתורה אלא שרבנן
הוי אונאה עדיין הקושיא במקומה עומדת ,הלא עפרון יכול לטעון קבעו שיעורים אלו כפי מה שאמדו דעת בני אדם מאיזה שיעור אינם
טענת מקח טעות .רק דאף זה נמי אינו קושיא ,כי יש לומר אברהם לקח מסכימים לקיום המקח ואימתי מסכימים למקח אלא תובעים את
בד' מאות שקלים קלים ,וא"כ כשנתייקרה היתה שוה שמונה מאות החזרת האונאה.
שקלים קלים ,אבל באמת עפרון לא לקח ממנו כי אם קנטורין ,וא"כ
ארבע מאות שקלים קנטורין יותר מארבע מאות שקלים קלים ,וא"כ ובחידושי רבי מאיר שמחה כתב דיסוד השיעורים הם מה"ת אלא
כשנתייקרה אח"כ ועמדה על שמונה מאות שקלים קלים הוי בצר שמסרן הכתוב לחכמים לשפוט ולהחליט לפי דעת בני אדם כמה יהיו
מפלגא ולא הוי אונאה. השיעורים ,האם יש איסור אונאה פחות משתות.
והשתא אתי שפיר ,דזה פירוש הפסוק הה"ד נבהל להון רע עין זה אונאה פחות משתות האם מותרת?
עפרון ,ולא ידע כי חסר יבואינו מפני שלקח קנטורין לא היה יכול לטעון
מקח טעות ,ודוק היטב כי נכון הוא. דנו הראשונים האם בפחות משתות איכא בכלל איסור אונאה,
הרא"ש הסתפק בדבר דהרי אמרה תורה אל תונו וא"כ הדברים
אונאה בקרקע שאינה ראויה לזריעה אמורים גם לענין פחות משתות אלא דבכה"ג המפסיד מוחל על סכום
בגמ' ב"ב סא ע"ב ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המוכר שדה לחבירו האונאה ,ומאידך יש לומר כי דרך מקח וממכר כך ,שלפעמים הלוקח
בבקעה גדולה אע"פ שמצר לו מצרים החיצונים ,מצרים הרחיב לו. חפץ במקח זה ומוסיף עליו מעט וכן המוכר לפעמים מזלזל במקחו
ופירש הרשב"ם בבקעה גדולה שיש בה שדות הרבה והן שלו ,וכגון מעט ,ולכן עד שתות עדיין נחשב בכלל דמי המקח "ואין כאן שום
שהיה עומד באחד מן השדות ואמר לו שדי זו אני מוכר לך ,והדמים אונאה כלל" ,וצ"ע ,וסיים וירא שמים יצא ידי כולם.
מודיעין ליכא למימר לא גבי בירה ולא גבי בקעה ,דהא אין אונאה ומדברי הראשונים וטעמיהם בביאור הדין דאונאה פחות משתות
לקרקעות. אינה חוזרת נמצא דפליגי גם בזה האם איכא איסור בדבר.
ומדברי רשב"ם עולה דהא דאמרינן דאין אונאה לקרקעות זהו דוקא רש"י )קידושין מב (:כתב הטעם דבפחות משתות א"צ להחזיר משום
בקרקע ראויה לזריעה ,אבל כשאינה ראויה לזריעה יש בה אונאה. שאין אדם יכול לצמצם הדמים ,ובמחנה אפרים הביא את דברי
ועפ"ז ביאר בספר ימין יוסף טעם הדבר שאין אונאה לקרקעות משום הרמב"ם שהטעם משום שבפחות משתות דרך רוב העולם למחול,
שאף במקום שראוי לזרוע מעט מכל מקום יכול להצמיח הרבה .ועפי"ז וכתב דלפי דברים אין איסור כלל בדבר ,וכ"כ החינוך )סוף מצוה שלז(
פירש הטעם למה מכר עפרון לאברהם אבינו גם את השדה הרי אברהם דאונאה פחות משתות מותרת ,וביד רמה כתב הלשון כיון דבפחות
לא ביקש אלא את המערה אלא שלפי טעם הרשב"ם יוצא שהמוכר משתות כשוה בשוה הוא ,וכ"כ רעק"א בד' בעל המאור דס"ל דאין
קרקע שאינה ראויה לזריעה יש בזה אונאה ,ואמנם יש לומר דכיון שיש כלל איסור בזה.
גזירת הכתוב דאין אונאה לקרקעות דיש לומר דחשש עפרון שאם
ימכור לו את המערה בלבד יוכל אברהם לטעון טענת אונאה ,כיון מאידך הרמב"ן )ויקרא כה טו( כתב להדיא דאף בפחות משתות איכא
דהמערה אינה ראויה לזריעה ,לפיכך התחכם עפרון ומכר גם את השדה איסור אונאה ,וז"ל מחילה בפחות שתות אע"פ שהוא אסור להונות
שראויה לזריעה וממילא לא יהיה דין אונאה. אבל אין דרך בני אדם לבטל ממכר מפני אונאה מועטת כזו ,עכ"ל.
וכן משמע מדברי הרשב"ם )ב"ב צה (:שכתב דבפחות משתות א"צ
שיעור כדי שיראה לתגר להחזיר כיון שלא ידוע ההפרש כ"כ ,משמע דעכ"פ איסור יש בדבר,
ובספר אור ישראל ביאר באופן אחר ,דאברהם אע"ה מצא עצה שלא וכ"כ בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' ס"ט.
יוכל עפרון לחזור בו משום אונאה ,היות וקיימא לן בשו"ע )סי' רכ"ז אונאה בקניית מערת המכפילה
סק"ז( דהא דאמרינן דשיעור אונאה עד שיראה לתגר הוא הדין בקרקע,
ובחזקות דקרקע אינו יכול יחזור אחר שיעור דכדי שיראה לתגר וקרובו בפרשתן האריכה התוה"ק לבאר סדר קניית מערת המכפילה ע"י
עיי"ש ,לכן עשה אברהם הקנין עובר לסוחר מפני שחשש משום אונאה אברהם אבינו מאת עפרון החתי בארבע מאות שקל כסף עובר
בכולו ,ועכ"פ ביותר מפלגא ,ויש לו דין ביטול מקח ,ולכן רצה שיהיה לסוחר .ומפרשי התורה ובספה"ק האריכו לבאר תוקף המכירה
הקנין באופן עד שיראה לתגר דאז ממילא הוי מחילה ,והיינו עובר שהיתה כדת של תורה ,דלכאורה כיון ששילם דמים מרובים על
לסוחר שיעבור זמן עד שיראה לתגר ,וזהו שאמר השדה אשר קנה וגו' הקנין יש בזה משום אונאה ,ושוב יכולים לבטל המקח .ונביא מעט
שקנה השדה בקנין גמור בתורת הקנינים. מדבריהם הק'.
דא
מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו
)חלק ג'( מסע הקודש של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לארה"ב
יום שני וירא בשירה וזמרה ורקדו יחד עם הס"ת בלהט המשך תיאור ימי השמחה בחצה"ק
שחרית התפלל רבינו שליט"א בביהמ"ד קודש .כן רקד רבינו שליט"א יחד עם הנדיב
דינוב בקרית יואל ,השתתפו קבוצה נבחרת הי"ו. יום ראשון וירא
מתלמידי שיעור ג' ישיב"ג דסאטמאר ,וכן רבינו שליט"א התפלל שחרית בבית הר"י
רבינו שליט"א נמנע מלהתכבד ב'לדוד
אברכי אנ"ש בעיר .בקריאת התורה עלה מזמור' וחזר לכבד את מרא דאתרא .אחר אבעלעס.
רבינו שליט"א שלישי ,ואחר התפילה אמרו תפילת מנחה נפרד ממנו רבינו שליט"א לפנה"צ ביקר רבינו שליט"א בבית אחד
הסליחות בה"ב כנהוג. בשלום. הנגידים בוומס"ב החפץ בעילום שמו ,שנדב
רבינו שליט"א שב לאכסניה וכחצות היום משם עלה רבינו שליט"א לבקר אצל מחותנו בור למקוה הטהרה החדש שייבנה בקרייתנו
נסע להשתתף בשמחת השבע ברכות הנגיד הרה"ח המפו' צבי אלימלך המעטירה בהר יונה.
שנערכה בהיכל ישיבת דרך התורה ווערצבערגער שליט"א ראה"ק סאטמאר משם נסע רבינו שליט"א לב"פ וביקר במעון
דסאטמאר בגלילות קרית יואל ,לכבודו של מאנסי ,נכח גם חתנו המחותן הג"ר אליהו הנגיד המרומם הרה"ח ר' מענדל יצחק
החתן הי"ו מחשובי בוגרי הישיבה .רבינו נחום אייכלער שליט"א. קארפונקעל שליט"א מבוני ביהמ"ד הגדול
שליט"א נטל ידיו לסעודה ,נכח גם הגה"צ
אח"כ ביקר בבתי נדיבים במאנסי ,למען והחדש בעיה"ק ירושלים 'בנין חמדת
אב"ד סאטמאר וויליאמסבורג שליט"א
השלמת קרית הישיבה באלעד ,נתלווה ישראל'.
העומד בראש הישיבה.
הרה"ח ר' שלום הלוי שיששא שליט"א רבינו שליט"א נסע לעיר מאנסי עם העסקן
במהלך השמחה נשא רבינו שליט"א דברו"ק ממנהלי מרכז המוסדות וקרית הישיבה. מו"ה יעקב יואל שטיינמעץ הי"ו מעסקני
לכבוד השמחה ודברי חיזוק והדרכה ותומכי קופת הקודש .במאנסי פיאר רבינו
ויסודות איתנים לבחורי הישיבה ,על קיום רבינו שליט"א נסע לקרית יואל ופיאר את
שמחת השבע ברכות שנערך ע"י ביהמ"ד שליט"א את שמחת הכנסת ספר תורה
המצוות באהבה ורצון ,ושנראה כל אחד שנכתב ע"י הנגיד מו"ה דוד ניישטאדט
מעלת חברינו .כן שיבח את נכדו החתן שזכה אהל פיגא לכבוד רב ביהמ"ד הגרד"ד
שליט"א .רבינו שליט"א הופיע בשעה 9.10 שליט"א מגדולי תומכי המוסדות ובונה היכל
להתעלות בתורה ועבודה ,וציין שלא החזיק ניישטאדט החדש בביהמ"ד הגדול .תחילה
בטלפון אישי עד החתונה ]כפי שרבינו ונתקבל בכבוד הראוי ונטל ידיו לסעודה.
נשאו דברים הגרד"ד שליט"א והמחותן הגיע רבינו שליט"א למעונו לסיום כתיבת
שליט"א מזרז תמיד את החתנים בישיבתנו האותיות ,כתב אות ואצל ברכה לנגיד הי"ו.
הק'[ .רבינו שליט"א דיבר בשבחו של מנהיג הרה"ג ר' יחזקאל דוד זינגער שליט"א.
נכח גם הגה"צ רבי חיים יהושע הלברשטאם
העדה אדמו"ר מסאטמאר שליט"א שנותן אח"כ הופיע המחותן כ"ק אדמו"ר שליט"א גאב"ד סאטמאר מאנסי ,התברכו
רוב אונים למען בחורי החמד וכאשר חזה מסאטמאר שליט"א ,נתברך עם רבינו בלחיים ,כן בירך רבינו שליט"א לסופר סת"ם
בשבת העברה )נח( על עסקו של האדמו"ר שליט"א ,ונשא דברים בין היתר בשבח חתנו הרה"ח ר' יוסף בר"ש רייזנר הי"ו מאשדוד.
שליט"א עם הבחורים ,כן שיבח את ראש רב ביהמ"ד ,והעלה הזכות לקבל פני האורח
הישיבה אב"ד סאטמאר וומס"ב שמוסר הדגול מעיה"ק רבינו שליט"א. רבינו שליט"א ערך שיח עם גאב"ד סאטמאר
עצמו למען הצלחת הבחורים ופריחתם. שליט"א אודות המצב הנורא בארה"ק
וסיים בברכות לרוב. בברכת המזון כיבד אדמו"ר מסאטמאר וחילול ה' לקראת הבחירות האסורות בימים
שליט"א את חתנו הגרד"ד שליט"א ובשבע אלו ,וכי רואים בחוש שצדקו דברי האמת
אחר ריקודין של שמחה וברכהמ"ז ,שב רבינו ברכות את רבינו שליט"א .רבינו התפלל שם של רבותינו הק' שההתחברות לרשעים
שליט"א לאכסניה בקרית יואל ,ושם התפלל תפילת ערבית ,ולן בעיר בבית האכסניה אצל הביאה רק קשיים ומבוכות ,דיברו גם על
מנחה. הרח"י פישער שליט"א. גזירת הגיוס .אח"כ יצאו בריקוד לכבוד
התורה.
נדבת ידידנו נדבת ידידנו מערכת גליון "בית יוסף להבה"
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
רבינו שליט"א צעד בראש התהלוכה
הר"ר פנחס מנחם
הר"ר יצחק נחמן דוב
ישעי' נויפלד הי"ו ] כסא דברכתא [ לכבודה של תורה לעבר בית המדרש הגדול
הכהן לפקוביץ הי"ו משגרים אנו ברכת מזלא טבא להאי גברא רבה וחשיבא ויקירא צנא מלא ספרא ממשפחת הסופרים והוא גופא
לרגל הולדת בנו ני"ו לרגל הולדת בנו ני"ו צורבא מרבנן ומוציא לאור ספרים מתובלים בחוקי תורה מפליא פלאות ה"ה סאטמאר מאנסי ,ביחד עם האב"ד שליט"א.
למז"ט למז"ט הרה"ג ר' יוסף צבי שישא שליט"א
השלום זכר השלום זכר
בהיכלי השטיבלאך שע"י
מח"ס זכרון מטמוניות ועורך בגליונינו מדור "בית האוצר"
לרגל שמחתו בנישואי הנכדה תחי' עב"ג שיחי' למז"ט ובשעטו"מ
בהגיעם ביהמ"ד כיבד האב"ד שליט"א את
בית מדרשינו באלעד
יזכה לגדלו לתורה לחופה
בית מדרשינו הגדול י-ם
יזכה לגדלו לתורה לחופה
בת בנו ידידינו מאד נעלה העומד לימינינו בכל עת ועונה בלונ"ח
ה"ה הרה"ח ר' שלום הלוי שליט"א -מראשי וממנהלי מרכז המוסדות
רבינו שליט"א להכניס הס"ת להיכל ,ואחר
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ויה"ר שמע"כ ירוה רב נחת דקדושה מהם וכל יוצ"ח עד ביאת ינון בב"א אכ"י
המברכים בשמחה רבה :חברי המערכת רגעי השתהות הכניסו יחדיו את הס"ת
ה
מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו
משם הגיע רבינו שליט"א לביקור כבוד הנגיד מו"ה זושא ניישטאדט שליט"א אחה"צ עלה רבינו שליט"א לבית מחותנו
במעון כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א מתומכי מוסדותינו הק'. אדמו"ר מסאטמאר שליט"א שם נערכה
)וומס"ב( ,המשיכו שיחת שלומים ואודות שמחת השבע ברכות האחרונה ,לבני
הישיבה החדשה שנוסדה בסאטמאר יום שלישי וירא משפחת האדמו"ר שליט"א גם הוזמנו ראשי
לבחורים מבוגרים ,על ישיבתנו הק' שחרית התפלל רבינו שליט"א בבית מו"ה החבורות במבצר הכוללים דקרית יואל.
בירושלים ,האדמו"ר שליט"א מסר פרי"ש יעקב אבעלעס הי"ו בשעה .8.30ניגש לפני רבינו שליט"א נתקבל ביותרת הכבוד וערך
מב"א הגה"צ רבי שמואל זלמן שליט"א התיבה הרה"ג רבי מרדכי זאב שליט"א, שיח עם מחותנו שליט"א אח"כ נפרדו
ודיברו על שגשוג קהילתנו ומוסדותינו בהר השתתף גם הגה"צ אב"ד אוהעל שליט"א. בברכות לרוב.
יונה .נתברכו בברכות לרוב ונפרדו לשלום. בצהריים נכנסו אל הקו"פ קומץ נגידי עם רבינו שליט"א התפלל מעריב בבית
רבינו שליט"א נסע לפלעטבוש וביקר בבית שהרימו נדבתם סכומים הגונים לטובת האכסניה והודה לבעל האכסניה הי"ו ,אח"כ
מרת שענבעגער תחי' אלמנת הנגיד מו"ה הת"ת דמוסדותינו בהר יונה ,רבינו שליט"א עבר לבקר בבית בנו הגרד"ד שליט"א ומשם
אברהם שענבערגער ז"ל בונה ומקים אצל להם ברכות לרוב .כן ביקר בבתי נדיבים חזר לוומס"ב וקבע אכסניה בבית גיסו
ביהמ"ד המרכזי היכל מהרי"ם בי"ש. בוומס"ב לטובת הת"ת ,התלווה מנהל הת"ת הגה"צ ר' יחזקאל מייזליש שליט"א אב"ד
הר"ר שמעון ברא"א דוידוביץ הי"ו. אוהעל.
בלילה חזר רבינו שליט"א לוומס"ב וביקר
בבית הנגיד הרה"ח ר' יעקב מרדכי יאזשעף אחה"צ הגיע רבינו שליט"א לביקור נימוסין בלילה הגיע רבינו שליט"א לקבוע מזוזה
שליט"א שהרים סכום הגון עבור הבנין אצל כ"ק אדמו"ר מקאשוי שליט"א בוומס"ב, בבית נכדו החתן הרב יואל שליט"א ,בירך
החדש של בית החינוך לבנות בהר יונה נסובה שיחה אודות מרן המהר"ם שיק זי"ע, לחיים וציוה את ברכתו ליסוד בית נאמן
ולטובת ישיבתנו הק' בירושלים .כן עלה החזקת הישיבות בזמנינו ,המצב בארץ בישראל על דרך האבות הק'.
לבתי נדיבים לטובת ישיבתנו הק' בירושלים, ישראל ומעללי הציונים ,והאדמו"ר שליט"א
נתלווה השד"ר הרה"ח ר' יהושע נויפלד הי"ו. השתתף בסכום נכבד לטובת מוסדותינו הק'. משם הגיע להשתתף בשמחת החתונה לנכד
ו
מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו
שרו הזמירות כנהוג ,בדברי תורה כיבד רבינו אח"כ שב רבינו שליט"א לשמחת החתונה יום רביעי וירא
שליט"א את גיסו מרא דאתרא שליט"א, בבית גיסו ,שם השתתף עד אחר המצווה שחרית התפלל רבינו שליט"א בבית מו"ה
הגישו קוגל ופירות ורבינו שליט"א חילק טאנץ. יעקב אבעלעס הי"ו .לפנה"צ ביקר בבתי
שריים .רבינו שליט"א בירך על הכוס ,בסיום נדיבים לטובת הת"ת בהר יונה .בצהריים
שוה"ט עמד לריקוד ובירך גוט שבת לכל יום חמישי וירא נסע לסטעטן איילענד וביקר בבתי נגידי עם
הקהל. שחרית התפלל רבינו שליט"א בביהמ"ד לטובת בית החינוך לבנות דמוסדותינו הק'
אוהעל בוומס"ב בהשתתפות ציבור אנ"ש. בהר יונה ,נתלווה המנהל הר"ר יצחק יעקב
רעוא דרעוין ערך רבינו שליט"א בהיכל
נכח גם גיסו האב"ד שליט"א .בקריאת ווייס הי"ו וחברי הנהלת המוסדות .רבינו
ביהמ"ד ,ונשא דברות קודש אודות עבודת ה'
התורה עלה שלישי. שליט"א אף התפלל שם מנחה.
של אאע"ה רק בגלל אהבת ה'.
לפנה"צ ביקר בבתי נגידים לטובת ישיבתנו אחה"צ הגיע רבינו שליט"א להשתתף
אחר מעריב עברו להתברך א גוטע וואך
הק'. בשמחת החתונה של החתן נ"י בן זקוניו של
ולברכת פרידה.
גיסו הגה"צ רבי אשר אנשיל שעהר שליט"א
ערב שב"ק וירא
אב"ד קלעסאן ,שהתקיימה באולם כתר
שחרית התפלל רבינו שליט"א בבית מו"ה
רייזל בוומס"ב .בחופה נתכבד רבינו שליט"א
יעקב אבעלעס הי"ו .לפני צהריים עשה את
בקריאת הכתובה.
דרכו לעיר סיגעיט ,שם הגיע בחצות היום
לבית חותן המלך הגה"צ גאב"ד סיגעיט בהמשך הערב הגיע רבינו שליט"א להשתתף
זצוק"ל.
בסעודה לרגל היא"צ של הגה"צ רבי חנינא
שבת קודש וירא אברהם לייטנער זצ"ל אבד"ק מאנטעווידעא
התפילות והשולחנות נערכו בביהמ"ד דקהל מגדולי תלמידי מרן מהרי"ץ זי"ע.
יראים ,בליל שב"ק אחר התפילה עברו לגוט
שהתקיימה בביהמ"ד בנין דוד בוומס"ב.
שבת וברכת שלום.
אח"כ הגיע לבית הנגיד הרה"ח ר' חיים
בסוף הסעודה ערך רבינו שליט"א שולחנו
הערש גאלד שליט"א מגדולי תומכי
הטהור בביהמ"ד ,בהשתתפות קהל רב
המוסדות ומאמני בית כ"ק מרן רבינו
תושבי העיר חסידים ואנשי מעשה .נכחו
גיסיו הגה"צ גאב"ד סיגעיט שליט"א שליט"א ,לפאר את שמחת התנאים לנכדתו
והדומ"ץ הגה"צ רבי פנחס מרדכי מייזליש בת חתנו הרה"ח ר' מרדכי זלמן מייזעלס
שליט"א ,וכן הגה"צ רבי שמואל בערגער הי"ו .משם הגיע אל שמחת הוואך נאכט
שליט"א אב"ד מישקאלץ ארה"ב. לנכד הנגיד מו"ה עוזיאל גאדינגער שליט"א
מתומכי ישיבתנו הק' בירושלים.
ז
מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו
מוצאי שב"ק וירא
יום שני חיי שרה ביקור הקודש של כ"ק מרן רבינו שליט"א חזר לוומס"ב ופיאר מסיבה
בשעה 6.30לפנו"ב נחת רבינו שליט"א
בלאנדאן .קדמו פניו משלחת נכבדה
אדמו"ר שליט"א בלאנדאן של מצוה לטובת הת"ת דמוסדותינו הק'
בהר יונה ,שהתקיימה במעונו של הנגיד
בראשות הגה"צ רבי יואל יעקב שליט"א רב )חלק א'(
מו"ה שלמה יוסף מאלח הי"ו תומך נלהב של
דקהילתנו ,והרב הגאון רבי יואל ברגשי קודש זכו עשרות אנ"ש תושבי עיה"ב הת"ת .רבינו שליט"א נטל ידיו לסעות מלוה
מארמורשטיין שליט"א מו"צ ,חברי הנהלת לאנדאן לקבל השבוע את פני הקודש של מלכה ,זימרו הזמירות למוצ"ש .דיברו על
הת"ת ועסקני וועד קרן הבנין .נסע אל תוך כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שהופיע לביקור הצלחת הקהילה והמוסדות בהר יונה בכמות
העיר עם בעל האכסניה הנגיד מו"ה יהושע קודש ,לטובת קרן הבנין החדש של התלמוד ובאיכות לשם ולתהילה ,ועל מקוה הטהרה
)ב"ר יעקב ז"ל( הערצאג שליט"א ,ויחן את תורה דמוסדותינו הק' בעיר שנרכש שיבנה בקריה בקרב הימים .שורת הנגידים
פני העיר בשעה 9לערך. לאחרונה. משתתפי המעמד הרימו את נדבתם ביד
רחבה ,ורבינו שליט"א האציל את
ברכות קדשו .בברכהמ"ז כיבד רבינו
שליט"א את בעל האכסניה .המסיבה
הוכתרה ברוב הצלחה בס"ד.
יום ראשון חיי שרה
רבינו שליט"א התפלל שחרית בבית
מו"ה יעקב אבעלעס הי"ו ,נתקבצו
ציבור חשוב לרגל יציאת צדיק מן
המקום ,ואחר התפילה עברו לברכת
פרידה.
לפנה"צ ביקר רבינו שליט"א במשרדו
של הנגיד מו"ה יודא פאלקאוויטש
הי"ו מתומכי הת"ת בהר יונה וקבע
מזוזה בבנין החדש.
רבינו שליט"א עלה לבקר בבית אחותו
הרבנית כ"ץ תליט"א ,נכחה גם הרבנית
ווייסמאנדל תליט"א.
מנחה התפלל רבינו שליט"א במשרדו
של מו"ה יעקב אבעלעס הי"ו אחר
התפילה עברו לברכת פרידה .רבינו
שליט"א בירך במיוחד את מו"ה יעקב
הי"ו על עמידתו לימינו במהלך
הביקור ,וציין לשבח עזרתו המרובה
למוסדותינו הק' בכל אתר ,ובייחוד
לקופת הקודש ועבור מוסדותינו בהר
יונה ,ברכו שיזכה להיות תמיד אכסניה
של תורה.
בשעה 3.30לערך יצא רבינו שליט"א
את בית האכסניה בדרכו לבית
הנתיבות קענעדי שם התפלל מעריב,
ובשעה 6.40המריא ללאנדאן ,התלווה
הר"ר יעקב יואל שטיינמעץ הי"ו
מעסקני ועד קופת הקודש בארה"ב
ששימש בקודש במשך השבוע.
ח
מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו
בשעה 6בערב התפלל רבינו שליט"א מעריב בבית מדרשנו בהשתתפות ציבור אנ"ש ,אחר בשעה 10:30הופיע רבינו שליט"א בבית
בבית האכסניה .אח"כ ביקר בבית הר"ר יואל התפילה עברו בפרטיות ורבינו שליט"א מדרשנו לתפילת שחרית ,ביהמ"ד היה מלא
ווייס הי"ו שנדב סכום הגון לת"ת. בירך לכל אחד במאור פנים. ברוב עם שבאו לקבל פני הקודש .התפילה
עברה בלהב אש ,בקריאת התורה עלה רבינו
משם נסע רבינו שליט"א לגאלדעס גרין, יום שלישי חיי שרה
ביקר במעונו של הנגיד הרה"ח ר' בן ציון שליט"א שלישי ובירך הגומל .פתיחה נתכבד
שחרית התפלל רבינו שליט"א בשעה 7.30 הרה"ח ר' יואל עקשטיין הי"ו משב"ק
פרישוואסער שליט"א מתומכי ישבתנו הק' בהיכל בית מדרשנו .לפנה"צ נערכה מסיבה
בירושלים והת"ת בלאנדאן בקביעות .משם מירושלים ,גלילה הר"ר יעקב יואל
של מצוה וסעודת פת שחרית בבית שטיינמעץ הי"ו משב"ק .אחר התפילה עברו
פנה לבית הרה"ח ר' אהרן בלוי הי"ו בעל
האכסניה ,אליה הזמין בעל האכסניה מו"ה לברכת שלום.
האכסניה של רבינו בגולדס גרין ,נכחו כל בני
יהושע הערצאג הי"ו סגל ידידים נדיבי עם
משפחתו ,בירכו לחיים והעלו לזכרון את מנחה התפלל רבינו שליט"א בבית האכסניה,
לעמוד לעזר בבנין החדש של הת"ת
אביו הרה"ח רבי ראובן צבי בלוי ע"ה ,ואת
דקהילתנו בלאנדאן .נשא דברים הרב מאיר אחר הצהריים ביקר בבית מרת שווארץ תחי'
התקשרותו העזה לרביה"ק מהרי"ץ זי"ע
מרדכי בערקאוויטש שליט"א .המשתתפים אלמנת הרה"ח רבי משה אלי' ז"ל ראה"ק
ולבית חיינו .רבינו שליט"א הודה על
נענו בסכומים הגונים למען הת"ת ובעל דקהילתנו בלאנדאן ,שנדבה את דמי
תמיכתם למען הת"ת בלאנדאן.
האכסניה נדב כיתה בבנין החדש .משם פנה הקדימה בעת חתימת החוזה לרכישת בנין
משם הגיע רבינו שליט"א לפאר בראש רבינו שליט"א לבקר בבית הר"ר ישעי' התלמוד תורה לעי"נ בעלה .כן ביקר בבית
המעמד האדיר 'בוני העתיד' בהשתתפות כל אבעלעס הי"ו שנדב כיתה בת"ת יחד עם הנגיד מו"ה הערשל גרינבערג הי"ו מתומכי
אנשי שלומינו תושבי לאנדאן שהגיעו אחיו הר"ר ישראל מאיר הי"ו. מוסדותינו הק' ,ובבית הרב הגאון רבי
להעמיד יסוד איתן לטובת הבנין החדש אלכסנדר אופמאן שליט"א מו"צ.
והמפואר של הת"ת דומוסדותינו הק' תפילת מנחה התפלל רבינו שליט"א בבית
בלאנדאן ,באולם דיימאנד האלל. מדרשנו ,אח"כ ביקר בבית מו"ה שמואל בערב ביקר רבינו שליט"א בבית הנגיד מו"ה
בנימין הייס הי"ו מתומכי הת"ת בקביעות, אהרן נזרי הי"ו שנדב סכום הגון לטובת
המשך יבוא אי"ה הת"ת .ובשעה 10הופיע לתפילת מעריב
שנדב כיתה לבנין החדש.
ט
מרגליות ומטמניות
ראש חודש כסלו /חודש כסלו הרב יוסף צבי
הלוי שישא
שליט"א מפלאי פלאות התורה
ראש חודש כסלו הוא בחי' יום הכיפורים אליעזר ]עבד אברהם[
מה דכתיב בירמי' קאפיטל ל"ו )פסוק ט'( ויהי בשנה החמישית מי היה אליעזר עבד אברהם
ליהויקים ,וגו' בחודש התשיעי קראו צום ,וכ' שם בסוד מישרים זְ ַקן ביתו של אברהם היה עבדו אליעזר .ומאין היה עבדו .אלא כיון שיצא מאור כשדים,
עמדו כל גדולי הדור ונתנו לו מתנות ,ועמד נמרוד וכתב את עבדו אליעזר לאברהם,
בהגהת רש"י שהי' יום צום בראש חודש כסליו ,משום דמר"ח וכשגמל חסד עם יצחק בנו הוציאו לחירות ,ונתן לו הקב"ה שכרו בעולם הזה ,בשביל
אלול עד יום הכיפורים יש מ' יום והוא בחודש השביעי כאשה שלא יהא שכר לרשעים בעולם הבא ,והקימו למלך ,והוא עוג מלך הבשן.פרקי דרבי
אליעזר פרק ט"ז.
היולדת לשבעה ,ומי שלא שב אז בתשובה שלימה אזי יש
מהושענא רבא עד ראש חודש כסליו מ' יום והוא יוה"כ שבחודש נראה שחולק על מה שכתב בדרך ארץ זוטא סוף פרק קמא ,שאליעזר עבד אברהם
התשיעי כאשה היולדת לתשעה ,ע"ש ,הנה כי כן י"ל שגם בימי נכנס חי בגן עדן ,שהרי עוג הרגו משה )ועיין ב"עץ חיים" )שער ק"נ פ"ט( שהן משורש
אחד ,אליעזר מהטוב ועוג מהרע( ,וגם מעובדא סוף פרק ג' דבבא בתרא )דף נ"ח ע"א(
זכריה אחרי שהתענו ביוה"כ השני הזה בחודש התשיעי המתינו דאשכחיה לאליעזר דקאי אבבא במערתא דאברהם ,משמע שלא נכנס חי לגן עדן
עוד ד' ימים שבין יוה"כ לסוכות ואז זמן את פניך ה' אבקש ובקשו אלא מת) .ומשמע משם מזה שהיה ראוי לעמוד על פתח מערת אברהם ,שאינו רשע
את פני ה' ובאתה התשובה אחר שכבר נתכפרו עוונותיהם בזה כדקרי ליה כאן שלא יהיה שכר לרשעים בעולם הבא וכו' .ולכן לפי מה שכתוב ריש
פרק ג' דיומא )דף כ"ח ע"ב( זקן ויושב בישיבה היה ,לא משמע לומר שהחמיץ אחר כך
יוה"כ מעתו יעשו טוב צדקה ומתנת עניים כבסוכות שבחודש ונעשה רשע(.
השביעי וגם האמת והשלום אהבו כי סוכות שלום אהבו.
דרשות חת"ס – ח"ב ,דף שע"ט ע"ג ומצאתי בתוספות על התורה סוף פרשת חיי שרה שהרגישו בזה ,ותירצו דשני עוג הוו,
אחד עבד אברהם שנכנס חי לגן עדן ,ואחד המולך אחריו שנקרא גם כן בשמו ,כמו
פרעה לכל מלכי מצרים ,עיי"ש .אבל מן המדרשים הנ"ל שהבאתי מבואר ,שעוג שהרגו
ראש חודש כסלו הוא בחי' יום הכיפורים משה הוא זהו שהיה אליעזר עבד אברהם ,ולכן נתיירא משה ממנו .וכן הוא בתרגום
פעם בראש חודש כסלו כשהקיץ הרה"ק המגיד מטשערנוביל ביאור הרד"ל על פרקי דרבי אליעזר ,שם. יונתן סוף פרשת חקת ,עיי"ש.
זיע"א משנתו אמר שהיה בעולם העליון וראה שם רעש גדול ָל ָבן חשב על אליעזר שהוא אברהם אבינו
ושאל מה יום מיומיים אמרו לו שהיום ר"ח כסלו הוא בחי' יום ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו ]חיי שרה כ"ד ב'[ .שהיה זיו איקונין שלו דומה לו.
הכיפורים והוא יום מחילה וסליחה וכפרה לישראל ,יען שחנוכה מדרש רבה פרשת חיי שרה נ"ט י"א.
הוא הגמר מתחילה הארה מתחילת החודש. ויאמר בא ברוך ה' ]חיי שרה כ"ד ל"א[ .שהוא סבור בו שהוא אברהם ,שהיה קלסתר
ילקוט מאורי אור ,גנזי ישראל מדרש רבה פרשת חיי שרה ס' ט'. פניו דומה לו.
י
ראש חודש כסלו /חודש כסלו
גדול ונס חנוכה במנורה להאיר אור תורה ראש חודש כסלו הוא בחי' יום ראש חודש כסלו הוא בחי' יום
ומצוות בלבות ישראל ,ובר"ח שהוא הראש הכיפורים הכיפורים
ובו נגנז וצפון בכח כל ניסי החודש וכנ"ל פעם בראש חודש כסלו כשהקיץ הרה"ק מה דכתיב בירמי' קאפיטל ל"ו )פסוק ט'(
יוכל כל איש מישראל הרוצה ברצון אמיתי המגיד מטשערנוביל זיע"א משנתו אמר ויהי בשנה החמישית ליהויקים ,וגו' בחודש
לצאת מאפילה מחשכות נפשו להרגיש שהיה בעולם העליון וראה שם רעש גדול התשיעי קראו צום ,וכ' שם בסוד מישרים
האור הגנוז ולהאיר בנפשו לילך בדרך ושאל מה יום מיומיים אמרו לו שהיום ר"ח בהגהת רש"י שהי' יום צום בראש חודש
החיים בקרן אורה אור תורה ומצוות ולטהר כסלו הוא בחי' יום הכיפורים והוא יום כסליו ,משום דמר"ח אלול עד יום
מוחו ולבו לעבודתו ית"ש ,אמן. מחילה וסליחה וכפרה לישראל ,יען הכיפורים יש מ' יום והוא בחודש השביעי
ישמח ישראל – לר"ח כסלו שחנוכה הוא הגמר מתחילה הארה כאשה היולדת לשבעה ,ומי שלא שב אז
בחודש כסלו מסוגל להגיע לבטחון מתחילת החודש. בתשובה שלימה אזי יש מהושענא רבא עד
ילקוט מאורי אור ,גנזי ישראל ראש חודש כסליו מ' יום והוא יוה"כ
בהשי"ת
שבחודש התשיעי כאשה היולדת לתשעה,
בחודש כסלו יש לכל אחד מישראל מבטח בר"ח כסלו יכול להרגיש אור הגנוז ע"ש ,הנה כי כן י"ל שגם בימי זכריה אחרי
עז שיוכל לקנות עולמו בשעה אחת ,שעל לצאת מאפילה לאורה שהתענו ביוה"כ השני הזה בחודש התשיעי
זה יש מבטח עז לישראל כמו שאמרו בזוהר וחכמי המחקר אמרו שבחודש הזה הוא המתינו עוד ד' ימים שבין יוה"כ לסוכות ואז
הקדוש )ח"א דף קמב (.על הפסוק עוז לו בך התחלת תוקף החשכות וע"פ המבואר זמן את פניך ה' אבקש ובקשו את פני ה'
מסילות בלבבם עיין שם .אם אך יפנה בספר שער הכוונות )ר"ה דרוש א'( שר"ח ובאתה התשובה אחר שכבר נתכפרו
עצמו לדברי תורה כמו שאמר פתחו לי נקרא ראש החודש שהוא ראש החודש עוונותיהם בזה יוה"כ מעתו יעשו טוב
פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני והכל תמיר וגנוז בהמח ובמחשבה תחילה צדקה ומתנת עניים כבסוכות שבחודש
אפתח לכם פתחים כו' ,ושם חודש זה כסלו והכל בו נכלל תוקף האור וההיפוך ,וכו'. השביעי וגם האמת והשלום אהבו כי
והוא מלשון אם שמתי זהב כסלי וכן כי ה' ובחודש הזה הי' נס חנוכה וע"י האמונה סוכות שלום אהבו.
יהיה בכסלך שהוא לשון מבטח עוז ,נראה והבטחון שהאמינו מתתיהו ובניו זכו לאור דרשות חת"ס – ח"ב ,דף שע"ט ע"ג
יא
ראש חודש כסלו /חודש כסלו
נשארו במקומם בארץ הקדושה רק גרשו נכנס ונתכס' בתור' ולדעתי ע"כ שם החדש שעסק חודש זה שכל אחד מישראל יהיה
הרע זה מלכות יון אשר שלטו עליהם והוא )שהאיר בו הארה מן האור הגנוז ומכוסה בתורה( לו מבטח עז בה'.
דוגמא כעין גאולה העתידה כמו שביארנו נקרא כסל"ו כ"ס ל"ו כיסי"ו ל"ו או"ר ונ"ר פרי צדיק לר" ח כסלו -אות ב
וע"כ הי' הנס בשמן הרומז לחכמה כי הי' ומאורות נתגלה הארה בחדש הזה ומצורף
לאור הזה טב"ת ,או"ר כי טו"ב. חודש כסלו הכנה לחודש סיון ולקבלת
הבירור באופן לבער הרע ולא אשר הטוב יצא התורה
)בני יששכר מאמר חודש כסלו טבת ,א' ,ו'(
מתחת יד הרע. והנה באמת כמו שאחר ניסן היה בחודש
צירוף החודש מרמז על גאולת יון השלישי שבו הי' קבלת התורה ,כן אחר
והנה אבות סימן לבנים וכאשר העלו את
שהוא בביעור הרע תשרי שהוא ר"ה בחודש השלישי שהוא
יעקב ממצרים לארץ כנען הגם כי אז שניהם
הצירוף החודש הזה יוצא מהפסוק "וירא" כסלו ג"כ מתחיל להתגלות הכנה לחודש
היו במקור הטומאה תאוות ערות הארץ עכ"ז
"יושב "הארץ " כנעני .הנה יש שני דרכים הנ"ל שיהי' אחר ניסן ראש לחדשים הוא
הראה בה סימן על להבא אשר ישראל
בעניני הבירור הטוב מתוך הפסולת כגון חודש סיון שאז יתגלה ממש הדעת בקבלת
שהמה הטוב יצאו ממצרים והמקום ישאר
בטומאה ואח"ז יבואו לא"י ויגרשו הרע בגאולת מצרים הי' הבירור שהטוב יצא מן התורה .מאור עניים -ליקוטים מס' שבת כב:
וישאר המקום בקדושה וע"כ כאשר ראו זאת הרע והמקום נשאר ברע וביאת ישראל לארץ
כנען הי' בהיפוך כי גרשו משם את הרע החודש נגד חודש לוי לכן נעשו בו נסים
יושבי הכנעני הבינו זאת ואמרו אבל כבד זה חודש כסלו הוא נגד יעקב אע"ה ,וע"כ נעשו
למצרים היינו שהוא רע לפני מצרים כי והורישם והטוב נשאר במקומו בקדושת
בו נסיםבכסליו הוא חנוכה כי כסליו הוא נגד
ישארו בטומאה לא כן ארץ כנען שישאר הארץ ,והגם אשר מעשה ארמ"צ וא"י שוים
יעקב ועל ידי יעקב הם הניסים כנודע ולכן
בקדושה וזה הוא כמו הענין שהי' בכסלו בימי המה כמ"ש כמעשה ארץ מצרים לא תעשו, היה נס בחודש הזה והוא חודש השלישי
יון וע"כ מדליקין הנר ומגרשין החשך והאור וכמעשה ארץ כנען כי מצרים הי' זרמת מתשרי התחלת שנה שהוא נגד לוי שלישי
נשאר במקומו ולזה שייך זה הצירוף אל סוסים זרמתם .וכמו כן כנעני הי' מצד אהבה שבשבטים ולכן היה בו הנס על ידי הכהנים
)אמרי נועם ,לר"ח כסלו( חודש כסליו. רעה דקליפה עכ"ז אופני הבירור לא הי' חשמונאי ובניו שכהנים הם שבט לוי.
בשוה כי במצרים הי' הטוב בורח מן הרע )קדושת לוי ,דרושים לחנוכה(
ובארץ כנען הי'
תדע כי י"ב שבטים כנגד י"ב חדשים .וכו' ,לוי
בורח הרע
כסליו ,ולכך נגמר המשכן ,מיוחד לעבודת
מהטוב ,וכמו כן
כהנים ולוים ,בכסליו ,ובכסליו גברו חשמונים
יהי' לעתיד כי כל ועשו חנוכה והדליקו הנרות ,כי חודש מיוחד
הגאולות הי' עד )יערות דבש ,ח"א ,דרוש ב'( לזרע לוי.
עתה אשר הטוב
עלה מן הגלות הקב"ה שילם לחודש כסלו חנוכת
אבל לא"י, החשמונאים
לעתיד לא כן וכן אתה מוצא במלאכת המשכן ,א"ר חנינא
הוא רק עתידה בכ"ה בכסליו נגמר מלאכת המשכן ועשה
מקופל עד אחד בניסן ,כמו שכתוב" ,ביום
א"י שתתפשט
החדש הראשון באחד לחדש תקים את
בכל הארצות משכן" .והיו ישראל ממלמלין על משה לומר
הטוב וישאר למה לא הוקם מיד ,שמא דופי אירע בו,
עומד במקומו והקב"ה חשב לערב שמחת המשכן בחדש
רק הרע כליל שנולד בו יצחק ,דכתיב "לושי ועשי עוגות"
יחלוף כי תעביר ואמרו לו "שוב אשוב אליך" ,ומעתה הפסיד
ממשלת זדון מן כסלו שנגמרה בו המלאכה אמר הקב"ה עלי
הארץ ,והנה כל לשלם ,מה שלם לו הקב"ה ,חנוכת בית
הי' הגאולות חשמונאי.
הנ"ל באופן )ילקוט שמעוני ,מלכים א ,ו ,רמז קפ"ד(
שישראל יצאו שם החודש מרמז על אור הגנוז
מתחת ידם לא"י המתגלה בחודש הזה
גאולת כמו כסל"ו ,הנס של אור המנור"ה בחדש הזה היה
מצרים וגאולת מבחי' אור הגנו"ז שנגנז בתורה ,ובשם הרוקח
בבל אבל גאולת שע"כ תקנו ל"ו נרות כנגד ל"ו או"ר ונ"ר
יון הי' בהיפוך ומאורו"ת שנזכרו בתורה היא רמיזת אור
ישראל אשר הגנוז ששימש ל"ו שעות לאדה"ר ואח"כ
יב
קרית ארבע היא חברון
כראוי להם ,ואשר ייטב לפניהם הנה גם לפני במכר טוב בזהב ובכתב לאחוזת קבר עולם. נפש הקבור בחברון מתחברת
השי"ת יהיה טוב וכו' ,הקריאת שמע של האדם )פרקי דרבי אליעזר פרק לה( לשרשה
עובר בכל יום דרך מערת המכפלה עד האבות
הקדושים ואדם הראשון ,אם נאמרו כראוי שרה אמנו ע"ה זממה בחייה להקבר ויתכן לומר עוד בשם קרית ארבע היא חברון,
היא נקראת חברון על שם שכל הקבור שם
)תפארת שלמה ( ביחוד ובכוונה נכונה. במערה נפשו מתחברת למעלה בעיר אלקים עם ד'
זממה שדה ותקחהו ,שעד שהיא בחיים זממה מחנות שכינה ,ולא לחנם חמדוה אבות העולם,
אאע"ה משלים מנין בחברון ביוהכ"פ ליטול את מערת המכפלה ,ותקחהו ,שהרי
אודיע לכם בני אלקים חיים מה שנעשה אלא שמשם זוכות הנשמות להתחבר לשרשן
)מדרש תנחומא פ' חיי שרה ג( נקברה בה. שהוא כסא הכבוד ,וזהו קרית ארבע היא חברון.
בחברון דבר פלא ביום הכפורים ,תדע שבחברון
)רבינו בחיי פ' חיי שרה(
לא יש תמיד עשרה שיתפללו בצבור ,רק מחילות עפר ממערת המכפלה עד
בשבתות ובי"ט יתקבצו לשם מן הכפרים, לגן עדן הנקבר בחברון זוכה לעלות לג"ע בלי
ומתפללים בעשרה ויותר ,אבל כל יושבי חברון דע שגן עדן תחתון נברא אלף ושס"ח שנים
הם מחסידי עליון ,ויהי בערב יוהכ"פ לא היו עיכוב
קודם עולם השפל שאנו בו ,ושיעור זה העולם ומערת המכפלה אשר בחברון שם קבורת
בחברון רק תשעה אנשים ,והמתינו על בני הוא אחד מס' מהגן ,וזה העולם עומד לצד
הכפרים שיבואו ,ולא באו אחד מהם ,כי הלכו האבות ,וידוע כי היא מעבר לגן עדן תחתון ,כי
ימינו של גן עדן לרוח דרומית מזרחית ,ודומה עוב"ר לסוח"ר בגימטריא אור"ח לג"ן ,גם
כולם לירושלים ע"ה תוב"ב ,שהוא סמוך מהלך זה העולם לפני ג"ע כילד בן יומו לפני אמו,
רביע יום ,והיו בצער גדול שיתפללו ביוהכ"פ לסוח"ר בגימט' חצ"ר ,לרמוז כי המערה כחצר
וקרקע העולם השפל רחוק מקרקע הגן טפח, לגן עדן כאשר יתבאר במקומו בס"ד ,וכן עובר
ביחידים ,ובכו הרבה בכי והשמש כבר נטה וצפונו של עולם השפל אצל דרומו של הגן,
והיום ירד מאוד ,ויהי הם נשאו את עיניהם, לסוחר בגימט' תק"ע לרמוז שכל הדר בחברון
ולצפונו של עולם השפל שם הגיהנום מדור הוא בטוח ,וכן הנפטרים בה ונקברים בה זוכים
והנה איש זקן בא מרחוק ,ושמחו כנגדו שמחה המזיקין ומלאכי חבלה ,וצורת העולם השפל
גדולה ,וכשבא אליהם נתנו לפניו לאכול סעודה לעלות נפשותיהם ,כי הוא יתד תקוע לעבור לגן
כצורת אות ב' ואעפ"כ הוא קשה בין לחיים ובין עדן תחתון בלי עיכוב ולא מי שימחה בידם כדי
המפסקת ,ובירך אותם ואמר שכבר אכל בדרך, למתים ללכת לגן עדן ,מפני פחד המזיקים של
ובכן התפללו ביום הקדוש ,וכבדו את האיש ללכת לגן עדן בלא צער.
גהנום העומדים בצפונו של עולם ,לכך גזרה )חסד לאברהם ,מעין ג נהר יג(
כבוד גדול ,ובמוצאי יוהכ"פ התחילו מדיינים זה חכמתו ית' לעשות מחילות עפר ממערת
עם זה ,כי כל אחד רצה להביא את האורח
לביתו ,ונתפשרו בגורל ,ונפל הגורל על החזן
המכפלה בחברון עד חוץ עולם השפל סמוך לגן, מערת המכפלה סמוכה לגן עדן
כדי שיעברו נשמות הצדיקים דרך ישר שם ולא שבע פתחים יש לנפשות הצדיקים ,להכנס עד
שהיה איש חסיד והגיד נפלאות בחלומות יפגעו במזיקים ,ואדם וחוה שהיו יודעים סוד זה
וחזיוני לילה ,והלך החזן לביתו והאורח אחריו, מקום מעלתם .ועל כל פתח ופתח שומרים,
השתדלו להיות שם קבורתם ,ומיום שנקברו הפתח הראשון ,נכנסת הנשמה במערת
וכשהגיע סמוך לביתו פנה החזן לאחוריו לכבוד שם אדם וחוה נסתם פי המערה מפני הבריות
האורח לילך ראשון לביתו ,וירא והנה איננו, המכפלה .שהיא סמוכה לגן עדן ,ואדם הראשון
שלא ידעו מעלת המקום .ובאותו יום שהלך שומר עליו ,זכתה ,הוא מכריז ואומר ,פנו מקום,
ובקשו אותו ולא מצאוהו בכל החצר שלהם, אברהם אל הבקר עם ישמעאל בנו ליטול ג'
והיו כולם בצער גדול ,כי חשבו שהלך בלילה שלום בואך .ויצאה מפתח הראשון וכו').מדרש
פרים ממקנה שלו ,הלך אחריו רפאל בנסתר, הנעלם פ' נח(
לדרכו ,כי לא רצה ליהנות מהם ,ובאותו הלילה ולאחר שנטל אברהם ב' פרים ונתן ביד הנער
בא הזקן בחלום להחזן ,ואמר לו שהוא היה להוליכן ,היה משתדל ליקח עוד פר שלישי, יצחק אבינו ע"ה קבע תפלתו בשדה
אברהם אבינו ע"ה ,שבא אליהם להשלים המנין, ונראה רפאל לפניו לפר חשוב ומשובח ,וזהו
כי ראה אותם בצער גדול שלא יתפללו מערת המכפלה
רפא"ל פר א"ל ,ר"ל פר חשוב ,וכשבא אברהם ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ,וכי לא
ביחידים ,ושמחו שמחה גדולה וברכו את ה' ליטלו היה הפר נשמט ובורח מעט מעט עד
הגדול כי הפליא לעשות. הוה ליה ביתא או מקום אחר להתפלל ,אלא
שהוליכו בפתח המערה ,ונפתח פתח המערה, אותו השדה היה אשר קנה אברהם סמוך
)עמק המלך ,הקדמה ג פרק י ,והובא בתפארת וכל זה בשליחותו של מקום .וכשראה אדם
שלמה פ' חיי שרה( למערה ,דכתיב השדה אשר קנה אברהם מאת
וחוה קבורים שם והריח ריח גן עדן ,מיד ידע בני חת ,ובשעתא דהוה יצחק עאל גביה ,חמא
חלק מהעץ שנשענו המלאכים מעלת המקום וחמד שם להיות קבורתו ,ומיד שכינתא עליה ,וסליק ריחין עלאין קדישין,
נמסר הפר מאליו ביד אברהם ,ובהגיע לאהלו ובגיני כך הוה מצלי תמן ,וקבעיה לצלותיה.
תחתיו – מנחה להחתם סופר לא מצא אלא שנים ,והוצרך לברוא פר שלישי
כאשר כיבדו לזקיני ]החתם סופר[ זצ"ל את ואברהם אמאי לא הוה מצלי תמן ,משום
ע"י ספר יצירה ,וכדי שלא יצטער בסעודת דקביעותא דאתרא אחרא הוה ליה בקדמיתא.
הנשיאות מארץ הקדושה ,שלחו לו משם אורחין ,שאם היה חזר אל המקנה היה עובר
חתיכה עץ מן העץ אשר השענו תחתיו )זוהר ח"ב דף לט ע"ב(
זמן המאכל ,וזש"ה הבקר אשר עשה ,עשה
המלאכים אצל אברהם אבינו ע"ה והוא לקח
האיזמל אשר מל בו רבו הגאון הקדוש רבי נתן
)חסד לאברהם ,מעין ה נהר נא( ממש. אאע"ה חמד במערה כשרץ לשם
אדלער זצ"ל ,ונתנו לאומן שיעשה מן העץ בית כל התפילות ומעש"ט עוברים דרך אחר בן הבקר
יד להאיזמל של מילה הזה משובץ בכסף טהור אברהם כרת ברית עם עמי הארץ ,כשנגלו עליו
וחקוק עליו והנה שלשה אנשים נצבים עליו,
מערת המכפלה המלאכים היה סבור שהם אורחי הארץ ורץ
איתא בספרים דהתפלות עולות למעלה דרך לקראתם ורצה לעשות להם סעודה גדולה,
ושמעתי שאמר זקיני זצ"ל מעת אשר שימש
מערת המכפלה ,והוא מעורר את האבות. ואמר לשרה לעשות להם סעודה גדולה וכו',
באיזמל זה לא אירע לו שום תקלה בהימולו את )נועם אלימלך פ' ויחי ד"ה שמעון(
בני ישראל .ודבר פלא שמעתי לפני כמה שנים ורץ להביא בן בקר וברח מלפניו בן הבקר ונכנס
קנו ממלכת ענגלאנד עבור המוזעאום את כבר מבואר בספרים שכל המצות ומעשים למערת המכפלה ,ונכנס אברהם אחריו ,ומצא
האילנא רברבא הזה בדמים הרבה מאוד, טובים ותלמוד תורה ותפלה של האדם ,הנה שם אדם הראשון ועזרו שוכבים על המטות
וכאשר חפרו אותו להוליכו למדינתם ,פתאום כולם עוברים בעלייתם דרך מערת המכפלה אל וישינים ,ונרות דולקות עליהן וריח טוב עליהם
נתהווה אש סביבו ונשרף כל האשל ונשתקע האבות ואל אדם הראשון ,ודרך שמה יעלו בית כריח ניחוח ,לפיכך חמד המערה לאחוזת קבר,
)חוט המשולש החדש ,עמ' מ( במקומו. אלקים לרצון לפני ה' ,כאשר האדם מכוון בהם אמר לבני יבוס לקנות מהם את מערת המכפלה
;
הגה"ק רבי עקיבא סופר זי"ע
הרב ישעי' קוהט שליט"א אב"ד פרעשבורג ובעל דעת סופר ב' כסלו תש"כ
תולדות בעל ההילולא זצ"ל
גם כשהתגורר רבינו בירושלים נהרו רבים לפתחו .כשראה משמשו הר"ר אברהם הלוי רבינו עקיבא נולד בפרעשבורג ביום ד' חשון שנת תרל"ח ,לאביו מרן רבינו שמחה בונם זי"ע
הורוביץ ,כי רבו המבקרים במשך כל היום וכל הלילה ,ומפריעים את רבינו ,ביקש רשות אב"ד פרעשבורג ובעל שבט סופר ,בן מרן הכתב סופר זי"ע ,בנו של רבשכנה"ג מרן רבינו
להדביק מודעה על הדלת עם זמני קבלת קהל קבועה ,ובשאר היום יהיה רבינו פנוי מהמון החתם סופר זי"ע ,ולאמו מרת רחל ע"ה ,בת בת הגביר רבי פרץ ניימאן זצ"ל מוויען.
המטרידים .אמנם רבינו לא הסכים לזה בשום פנים ואופן ,באמרו" :פה בירושלים אינני לא רבינו למד אצל אביו הקדוש ,החל משנת תרנ"ח ,בהיותו אך בן עשרים שנה ,התחיל להרביץ
רב ולא מרא דאתרא ,ולא אוכל לצוות ליהודי מתי שיבוא אלי". תורה על יד אביו בישיבת פרשבורג ,ומאז התפרסם בכוחו הגדול בתורה בזיכרונו הנפלא,
ובחידושיו החריפים המיוסדים על יסודות נאמנים בהבנה עמוקה ובסברא ישרה ,הן בהלכה
בשנת ת"ש עלה עלה רבינו לארץ ישראל ,והתגורר בירושלים ,שם המשיך עם תלמידים מתי בסוגיות הש"ס ,והן באגדה בדרושים נעימים מתוקים מדבש.
מספר בהרבצת תורתו .כעבור תקופה יסד רבינו את בית מדרשו 'שערי שמחה' ]שנקרא ע"ש רבינו נשא את מרת הינדא שפרינצה ע"ה ,אשת דודו הגאון רבי יצחק לייב סופר זצ"ל
אביו[ במאה שערים ,ושם הקים את ישיבת האברכים המפוארת 'שבט סופר' ,ובית המדרש מדראהביטש ]בנו של מרן הכתב סופר זי"ע[ ,שהיה נשיא כולל גאליציא ובעל הסופר מהיר .בני
נהיה למקום תורה מובהק ושמו יצא לתפארה. הזוג התגוררו בפרשבורג ,שם המשיך החתן הצעיר בעלייתו הרוחנית לצד אביו הגדול.
אלו הן ספרי רבינו :שו"ת דעת סופר על ארבעה חלקי שו"ע וסוגיות הש"ס ,דעת סופר על בשנת תרס"ב כאשר גברה מחלת השבט סופר ,מסר לבנו את ההנהלה הישיבה .ובשנת
תרס"ז ,אחרי פטירת אביו מילא את מקומו .רבינו נבחר ע"י האסיפה הגדולה של הרבנים
התורה ודרושים. בבודאפעסט כחבר בוועד הרבנים האורטודוקסיים בהונגריה .ומאז נמנה על ראשי המנהיגים
אלו הן צאצאי רבינו :בנו וממלא מקומו הגאון רבי אברהם שמואל בנימין זצ"ל בעל חשב של כל יהדות אונגארין וסלובקיה ,ועל פיו ישק כל דבר ,וכל ענין קטן או גדול שעמד ברום
עולמה של היהדות הובא לפניו .על אף שהיו בזמנו רבנים מתלמידי אביו השבט סופר ואף
סופר .בנו הרה"ג רבי שמחה בונם זצ"ל מלוגאנו .בנו הרה"ג רבי ר' יצחק לייב זצ"ל מלוגאנו. מתלמידי זקנו הכתב סופר ,קיבלו כולם את מרותו והעריצו אותו מאוד.
בתו מרת הענא ריבה ע"ה ,אשת רבי פנחס דוד פרוידיגער ז"ל ,נכד בעל סופר מהיר ,וראש
הקהל דקהילת עדת חרדים דבודפעסט .בתו מרת קיילא גיטל ,אשת רבי יצחק לייב בלוי כל אדם ,קטן כגדול ,נתקבל על ידו בסבר פנים יפות .אם היה קשה יום ,עזב את בית רבינו
בצהלת פנים ,אם היה עני מדוכא ,זכה במתנה הגונה ,ובפרט אם היה תלמיד חכם היה
ז"ל ,נכד בעל סופר מהיר ,מח"ס לב יצחק על תרגום יונתן בן עוזיאל. מתכבד בכבוד גדול ע"י רבינו ,שאת עצמו לא החשיב למאומה בענותנותו הגדולה.
סיפורים מבעל ההילולא זצ"ל
כאשר ביקר רבינו בלונדון בשנה האחרונה כסא זה ישב זקני הקדוש איש האלוקים מרנא ורבנא על כסא הרבנות
לחייו ,התקיים כנס גדול של תלמידיו ,באותה ה'חתם סופר' ,וגם זקני הק' ה'כתב סופר' ,וגם אבי פעם אחת הודיע הקיסר פראנץ יוזעף שיגיע
הזדמנות הראה אחד מתלמידיו ,אספן ידוע ,את הדף הק' ה'שבט סופר' ,ובכן דע לך שהינך משחק באש".
שבו היתה רשומה ההחלטה של רבי דוד וסלי בנידון, לביקור לפרעשבורג ,ויבקר גם את רבינו עם הקהילה
הלז ענה לרבינו בחוצפתו" :האם הינכם מתעסקים היהודית .הביקור עורר את דאגתו של רבינו ,כי
ורצה להגישו לרבינו .אך רבינו סירב לראות את בזוטות ,לנעול נעליים או לחלוץ?!" ,אבל רבינו לא
הכתב ,ואמר" :אין שום היתר היום להראות למי הקיסר מגיע עם המלכה ,והרי לא יעלה על הדעת
השיב לו דבר .כשקנה האיש עליה לתורה ורצה שיתן ידו לאשה ,ואיך לא יפגע בה בסירובו? בבוקר
שהוא את הכתב הזה .האיש ההוא עשה תשובה לעלות במנעל ,ציווה רבינו שאז בוודאי צריך לחלוץ
וכופר לו ,ואסור לעשות דבר הגורם לו גנות" יום הביקור ,הופתעו כולם לראות שרבינו רגוע.
מנעליו ,וכשלא עשה כן חרה לרבינו מאוד .ואז... לפליאתם ,אמר" :זקני החתם סופר הגיע אליו
)במחיצתם(.
בחלום ,ואמר לי הסר דאגה מלבך ,המלכה עצמה
רבינו הקפיד מאד שתלמידיו לא ישנו כקוצו של
יו"ד מהמסורה שקבלו בביתם ,וכן הקפיד
שהבחורים החסידים שלמדו בישיבתו לא ישנו את
מנהגיהם ואת לבושם .ומסופר :כשהגיע לפרעשבורג
"
אדוני ,הט אזנך לדברי ,על כסא זה
ישב זקני הקדוש איש האלוקים
תתנצל על כך שאינה נותנת יד לרב ,ביודעה את
מנהג היהודים היראים" .כשקיבל רבינו את פני
הקיסר והמלכה ,התנצלה המלכה על שאינה
מושיטה את ידה ,ואמרה" :רבינער ,אני יודעת שזה
הבחור יחזקאל מנדל ז"ל ,בנו של הרה"ח רבי ישראל אסור אצלכם" ,ותהום כל העיר.
משה מנדל ז"ל מטעגלאש שהיה חסיד בעלזא מרנא ורבנא ה'חתם סופר' ,וגם בפרשבורג התגורר יהודי תלמיד חכם בשם רבי
מובהק ,כדי ללמוד בישיבה ,התאכסן בבית דודו ר' זקני הק' ה'כתב סופר' ,וגם אבי יהודה גרינוואלד ז"ל .פעם אחת התמוטט ר' יהודה
מרדכי מנדל ז"ל .כשנכנס עם דודו לרבינו לקבל הק' ה'שבט סופר' ,ובכן דע לך בליל שבת ומצבו היה חמור .הרופא שהוזעק לביתו
ברכת שלום ,הצביע רבינו על פיאותיו של התלמיד, קבע להעבירו מיד לבית החולים בוויען .בני
ואמר לדודו ר' מרדכי" :רואה אתה פאות אלו ,באם שהינך משחק באש המשפחה ביקשו בבוקר היתר מרבינו לקחת את
יתקצרו בסנטימטר אחד אשלח אותו חזרה לביתו.
רוצה אני שבנו של ר' ישראל משה יתנהג כאן בדרכי
החסידות" ,כי לא רצה שיושפע מבני המקום שלא
נמנו על עדת החסידים )ויגמול שקדים ,תולדות
"
כעבור כמחצית השעה הוצרכו כל הכהנים לצאת
מבית הכנסת ,לאחר שאותו שחצן עז פנים נפח את
החולה לוויען .עשה רבינו תנועת ביטול וקבע" :לא
צריך לנסוע ,תהיה לו רפואה" .כשראה את תמיהת
הסובבים ,הפטיר ואמר" :בחלום הלילה ראיתי את
רבי יהודה מתהלך ברחוב בריא ושלם" ,על כן הבין
משפחת מנדל מתלמידי רבינו(. שרפואה קרובה לבא.
נשמתו ומת ,ויהי לאות ולמופת .מאורע מופלא זה
סיפר רבי ישעיה פליישמאן מעיה"ק ירושלים, סיפר בנו של רבינו רבי שמחה בונם שהיה עד לו סיפר הרה"ח רבי שמואל דוד קסטנבוים ז"ל,
מילידי פרעשבורג ומתלמידי רבינו ,שפעם אחת בילדותו ,והוסיף ,שרבינו לקח אותו תחת טליתו לפני שכשאביו היה פעם בפ"ב לצורך איסוף כספים ,דיבר
דחק עצמו ועמד סמוך לרבינו בעת שבא האב"ד רבי שהלה נפל ,והיה נראה שיודע מה הולך להיות סופו עם רבינו בלימוד ,והתפעל רבינו מידיעותיו וכו',
דוד וועסלי זצ"ל להתברך מרבינו ,וראה איך שרבינו של אותו רשע. ושאל אותו כמה בדעתו להשיג .כשאמר לו הסכום,
פונה אל ר' דוד ,ואומר לו כשעיניו זולגות דמעות: הלך רבינו והביא מכספו כל הסכום ,ואמר לו
"רבי דוד הרי אנו אחראים על כל הנעשה בקהילה, לעומת זאת ,כשאחד קיבל על עצמו להיטיב את
שלתלמיד חכם כמותו חבל לבזבז זמן באיסוף
על הכשרות ,ועל כל היידישקייט בקהילתנו ,ועל כן מעשיו ,לא רצה לשמוע עוד שום רע על האיש הלז, כספים ,ובמקום זה ילך ללמוד.
אנו צריכים לבקש מהרבש"ע שימחול לנו ,וביום ואף הוכיח את אלו שיגרמו לגנותו .מסופר :אחד
קדוש זה צריכים לבקש עוד שלא יצא כעת מכשול מאנשי קהילתו ,שהיה מקורב למזרחי ,הרשה לעצמו שנה אחת ביום הכיפורים לקראת תפילת "יזכור",
מתחת ידינו". לצאת נגד רבינו בפומבי .אותו אדם דרש באחד מבתי הופיע בבית הכנסת אחד מתושבי העיר עורך דין
הכנסיות בפרעשבורג ומתח ביקורת חריפה עליו פושע ישראל ,כשהוא נועל מנעלי עור בחללו את
סיפר רבי משה שרייבר זצ"ל ,בשנת תשי"ח בענין התנגדותו לתנועות המזרחי .התקפה זו עוררה קדושת היום וקדושת בית הכנסת .הגבאים נגשו
הסתופף במחיצת רבינו ביום הכיפורים ,ובהיות רעש גדול בעיר .הגאון רבי דוד וסלי זצ"ל עם שני אליו ואמרו לו באופן נעים" :יום הכיפורים הוא היום,
שבשנים אלו התפלל רבינו בבית המדרש שבביתו, דיינים נוספים החליטו ,שהאיש שהעז לתקוף את ועל פי דין תורתנו הקדושה אסורים אנו בנעילת
על כן נשאר ר' משה ללון שם .והנה ביום הכפורים המרא דאתרא לא יוכל להיות בעל תפלה בציבור, הסנדל" ,אך האיש אטם אזנו משמוע ולא אבה
בבוקר השכם ,קרא לו רבינו לחדרו פנימה ,ואמר לו: ועוד איסורים )כעין חרם( ,עד שיבוא אל המרא דאתרא לחלוץ מנעליו.
"ר' משה הנה עתה העת הראוי לדבר מאבותינו הק', חלוץ נעליים ,ישמע נזיפה ויקבל על עצמו לחזור רבינו קרא לאיש והסביר לו את חומר האיסור ,אולם
ועל ידי זה לעורר זכות אבות" ,והתחיל רבינו לספר בתשובה .האיש נהג בהתאם להחלטה ,הגיע אל רבינו הלה החציף פניו כנגד רבינו בעזות רבה ולא שעה
סיפורים ועובדות מאבותיו הק' דברים נפלאים שלא ללא נעליים ,קיבל את נזיפתו ,והבטיח לחזור לדבריו .אמר לו רבינו" :אדוני ,הט אזנך לדברי ,על
שמעתם אוזן מעולם ,וכל העת זלגו עיניו דמעות. בתשובה.
טו
הגה"ק רבי עקיבא סופר זי"ע
אב"ד פרעשבורג ובעל דעת סופר ב' כסלו תש"כ
ראש רבינו .מלווהו הג"ר יצחק שלמה אונגאר ,אמר וחשוביהם לעזוב תוך שעות אחדות את ארצות הים סיפר הגה"צ רבי יצחק שלמה אונגר זצ"ל גאב"ד חוג
אל רבינו ,שאין זה לפי כבודו שהעני יברך כך את התיכון בדרך להודו ,כי צרה קרובה .בתי הדין בעיר חת"ס" :כאשר ישבתי פעם אחת לפני רבינו אב"ד
רבינו .אז אמר רבינו" :הרבה יותר לא מתאים שאני הקודש הוציאו ספרי תורה לרחובות העיר ,וצום ובכי פרעשבורג ,ושם איתנו הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר
הקטן אשים את ידי על ראשו הקדוש של האדמו"ר בכל מחנה ארץ הקודש. זצ"ל ,שוחחתי עם הגר"ש ואזנר על נחיצות שמירת
מבעלזא" )במחיצתם ,מרוה לצמא 12תשע"ח פר' וישלח(. אז קרא רבינו להגאון רבי יצחק צבי בערנפעלד זצ"ל, העינים ,במיוחד בדורנו אשר הנסיונות והפרצות רבו
מאד .פנה אלינו הרב מפרעשבורג ,ואמר לנו" :קינדער
ענותנותו רב דקהילת חוג חתם סופר בני ברק ,וסגר בעדו את
הדלת ,וביקש ממנו להגיד עמו מילה במילה פרשת קינדער אפילו איך מוז זיך היטן די אויגן" .והרב
באותה תקופה עדיין לא היה נפוץ השימוש הקטורת שבע פעמים ,בלי שום כוונה רק פירוש מפרעשבורג כבר קרוב לגבורות היה אותם הימים.
במקרר חשמלי ,והשתמשו בארגז קרח .מדי יום ביומו )רשומים בשמך(
המילות .פניו היו כאש בוערת ,ואמר לאט לאט ,ור'
עמדו אנשים בתור כדי לקנות קרח .פעם אחת ראו יצחק צבי אמר אחריו .כאשר סיימו ,אמר תפלה
הממתינים ,כי רבינו עומד גם הוא ביניהם .מיד נגשו קצרה .אח"כ בצהלה על פניו אמר" :הקב"ה ווירד תקופת המלחמה
אליו ואמרו שאין זה לכבודו ,וביקשו ממנו שימסור העלפען" ]-הקב"ה יעזור[ )סידור תפילה חת"ם סופר מהדורת בשלהי שנת תרצ"ט במקום לנסוע לטאטרא -
להם את הדלי ,והם יקנו בעבורו את הקרח ויעלוהו תשי"ח ,במחיצתם(.
לביתו .אך רבינו סירב באמרו" :כשדרכו רגלי על להיכן שהיה רגיל כל שנה לנפוש -נסע רבינו בר"ח
בשנת תש"ג כשהתקיימה אסיפה גדולה בחורבת אלול ללוגאנו לבית בנו רבי שמחה בונם ז"ל,
אדמת ארץ הקודש ,הכרזתי מיד שמכאן ואילך אהיה
כיהודי ירושלמי פשוט ,ולכן אינני רוצה שישמשו רבי יהודא החסיד בעיר העתיקה לתפלה לשלום כשבדעתו לחזור לימי הסליחות לפרשבורג .לפתע,
אותי" .האנשים הפצירו בו שלכל הפחות לא יעמוד אחב"י בגולה ,ומרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע ,פרש ממנה, ביום י"ז אלול תרצ"ט פרצה המלחמה ,ובנו רבי שמחה
בתור ,כי כולם מסכימים שיקדים אותם .גם לכך סירב מפני שהשתתפו בה גם רבנים כאלה שאין רוח בונם לא הסכים שיחזור לפרשבורג מפני הסכנה.
רבינו ועמד בתור מדי יום ביומו ככל יהודי אחר. חכמים נוחה ,היה רבינו הראשון שמיד הצטרף אליו, רבינו טען לעומתו ,שקברניט אינו נוטש את ספינתו
באמרו" :כשם שאמר אברהם אבינו ע"ה ללוט ,אם בשעת סערה ,ועליו לחזור לפרשבורג ולשהות בימי
רבינו הקפיד מאד להופיע בדייקנות לכל מקום השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה ,כן אני אומר רעה יחד עם בני קהילתו .אז התייעץ רבינו עם דודו
שנקרא .כאשר נתכבד בסידור קידושין הופיע בזמן להם". הגאון הצדיק רבי שמעון מערלוי זצוק"ל ,שהיה
שנקבע ,אע"פ שמנסיון וממנהג המדינה למד מקושר אליו מאד .התשובה היתה ,שישאר בלוגאנו
שלמעשה לעולם אין החופה מתקיימת בשעה עד שושן פורים ,ויעשה השתדלות לקבל סרטיפיקט
שנקבעה .כשנשאל לפשר הנהגה זו ,ענה" :מידת דרך
ארץ מחייבת להופיע במדוייק ,איני רוצה שהקהל
ימתין לי". "קינדער קינדער
" לעלות לארץ ישראל.
ביום שושן פורים קיבל שלשה סרטיפיקטים לעלות
לארץ ישראל .הוא רצה לתת אותם לשלשה רבנים,
אחרית ימיו אפילו איך מוז זיך
כדי שיעלו ממקום הסכנה בהונגריה לארץ הקודש.
להגה"ק רבי יהושע בוקסבוים מגאלאנטא הי"ד,
בתחילת חודש אלול חזר רבינו לארץ הקודש .ויהי להגה"ק מנייטרא זצ"ל ,ולהגה"ק מטירנויא זצ"ל .הוא
אך הגיע רבינו ירושלימה ,סוגרו דלתות ביתו,
והשמועה התפשטה שאין בכוחו של רבינו לקבל
היטן די אויגן". שלח להם את הצעתו ,אולם הם סרבו כיון שלא רצו
לעזוב את אנשי קהילתם בזמנים קשים אלו .רבינו
אנשים .חולשה גדולה תקפתו ,והיא גברה משבוע שראה שמן השמים קיבל את הסרטיפיקטים לעלות
לשבוע ומיום ליום ,יחידים שהצליחו להכנס אליו ראו
שלמרות חולשתו לא כהתה עינו ולא נס ליחו עד יומו
האחרון .כל קרוביו תלמידיו ומעריציו וכלל ישראל
" לארץ ישראל ,ארז את חפציו ,ולקח את הספינה
האחרונה שיצאה מטריאסט שבאיטליה לארץ ישראל.
אחד הנימוקים שהחליט רבינו להשתמש בסרטיפיקט
שפכו שיחם לפני ה' ית"ש. עם גדולי דורו היה כדי שלא יאמרו שהרבנים לא משתמשים
בסרטיפיקט ,ויפסיקו להשתדל בעבורם.
על יהודי אחד שנכנס באותה תקופה לקבל עצת רבינו
מסופר :אחד מיוצאי פרעשבורג בעל מסעדה חרדית היו לו לרבינו קשרים הדוקים עם גדולי ישראל ,כמו לפני שעזב את מדינת שוייץ פקד על בניו,
הוכרח מסיבות שונות למכור עסקו .במשך הזמן ה'בית ישראל מגור' זי"ע ,הרה"ק מסאטמר זי"ע, לכתוב לשלטונות מכתב תודה בעבורו ,על אשר נתנו
שחיפש איזה פרנסה ,הציעו לו לנהל מסעדה במלון והרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע .להרה"ק מבעלזא היה לו לשהות במדינה בתנאים טובים .לימים כשיצא
מסויים ,שנשלל ממנו ההכשר ,אחרי שבעליו עשה גדר לבקר רק אדמו"רים ורבנים ראשיים .ומסופר, החוק במדינת שווייץ שכל אחד חייב לעבוד בעבודה
מעשים שהיו למגינת לבה של היהדות החרדית. שכאשר הרבי מבעלזא רצה לבקר את רבינו בירושלים, ציבורית ,פנו בני רבינו אל השלטונות ,באמרם שמכיון
התנאים היו נוחים מאד ,פרנסה בשפע ,ובעל המלון אמר לו אחיו ההרה"ק מבילגוריא זי"ע ,שאם כן עליו שהם ממשפחת רבנים ,והעבודה אינה לפי כבודם,
היה מעונין בו ,כי על ידו היו לו סיכוים טובים לקבל לבקר את כל רבני ירושלים .ענה לו הרבי מבעלזא: מבקשים הם לפטור אותם מהעבודה .השיבו
הכשר .האיש שהיה בלי פרנסה ,נבוך אנה ואנה ולא "הרב מפרשבורג הוא מלכות". הפקידים ,כי באם הם בני הרב ששלח להם לפני כמה
ידע לשית עצות בנפשו. בכל שנה בערב יום הכיפורים היה רבינו פוקד את שנים מכתב תודה על שנתנו לו רשות שהיה בארצם,
סוף סוף הצליח בחוה"מ סוכות לבוא לפני רבינו .רבינו מעון קדשו של הרה"ק מבעלזא .כבר בבוקרו של יום הם פוטרים אותם מהעבודה.
שכב במטתו ,ומשראה את האיש קבלו בסבר פנים זה היה הרה"ק מבעלזא מתוח ונסער ,והיה שואל" :מתי
יפות כדרכו .האיש התחיל להציע ספיקו לפני רבינו, מגיע הרב מפרעשבורג? מתי מגיע הרב מפרעשבורג? עלייתו לארץ ישראל
והוסיף כי היום הוא היום האחרון בו הוא צריך לתת בשעה שמונה? אני מבקש ממך ר' שלום )פוגעל ז"ל כשהגיע רבינו לארץ ישראל בשנת ת"ש ,ועלה
תשובה ,הן או לאו .רבינו החזיר ראשו על המשכב, המשב"ק( ,תודיע לי שעה קודם לכן" .כשהודיע ר' שלום לירושלים ,יצאו אלפי בני ירושלים לקבל את פני
וכעבור רגע אמר" :אני אומר לך אל תתחבר לרשע". להרבי מבעלזא שרבינו מגיע ,עטה הרבי מבעלזא על קדשו .אמנם הוא בענותנותו מאס בכבוד שהתקבל
שוב החזיר רבינו את ראשו על הכר ,והמשיך" :אני עצמו את בגדי השיראין של יום הכיפורים ,ולחש: בו ,כיון שרצה לחיות בא"י כאיש פשוט .בירדו מהאניה
מבטיח לך בזכות מרן החת"ס זצ"ל כי הש"י יזמין לך "כדאי הוא נכדו של החתם סופר שאלבש בעבורו בחיפה במעמד תלמידיו שבאו לקבל פני קדשו ,קרא
פרנסה טובה ממקום אחר" .שבע רצון עזב האיש את בגדים אלו". אליו את כל הנוכחים ,ובפנים צוהלות הפך את כיסי
בית רבינו ,והודיע תיכף כי הצעתו לקבלת העסק פעם כשנכנס רבינו עם מלווהו ,הפתיע הרבי מבעלזא מעילו וניערם לים הגדול באמרו" :הנני זורק לים את
בטלה ומבוטלת .כעבור ימים ספורים זימן הש"י לידו את רבינו בבקשתו שיאציל ברכתו עליו ,כנין ונכד של כל העבר שלי בגולה ,מעתה הנני איש ירושלים ככל
פרנסה טובה וקלה. החתם סופר .רבינו סירב ,אך הרבי מבעלזא נשאר אנשי ירושלים" .והוסיף ואמר" :בחוץ לארץ עבדתי
ויהי ביום ה' לפרשת תולדות ,ב' כסלו שנת תש"ך, בשלו ,עד שרבינו נכנע ואמר דברי ברכה .אולם הרבי עבור אנשי ארץ ישראל כל השנים ,ועכשיו זכיתי
נסתלק רבינו ,ונטמן בהר המנוחות. מבעלזא לא הסתפק בכך ,ואמר" :ברצוני שתברך אותי לישב בעצמי בפועל ממש על אדמת הקודש" .ומרגלא
בשבוע הבעל"ט אי"ה יבא המשך התקשרותו כנהוג – שים ידך על ראשי בזמן הברכה" .לדבר זה היה בפומיה דרבינו" :כל ימי נתגדלתי באוירא דארץ
סירב רבינו בהחלט ,אבל הרבי מבעלזא לא הותיר בידו ישראל".
וידידות שהיה לו למרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע את הברירה ,לקח את ידיו והניחן על ראשו ,וכך בדמעות כאשר הגרמנים ימ"ש עמדו על גבולות מצרים
בעיניו ברכו רבינו.
בימי מלחמת העולם השניה ,ומלך מצרים הכריז שלא
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן כאשר עזב רבינו את מעון קדשו של הרה"ק מבעלזא, ימנע מהשונא לעבור דרך ארצו לארץ הקודש ,נכנס
פגש בדרכו עני שקיבץ נדבות .רבינו נתן לו תרומה לבית רבינו רופא ירושלמי שהתגורר באותו בנין,
מקורות :רבי עקיבא ותורתו ,פליטת בית סופריהם הגונה ,ומרוב התרגשות ברכו העני ,ואף שם את ידיו על וידיעה מרה בפיו :האנגלים ציוו על גדוליהם
מערכת "בית יוסף להבה" שע"י התאחדות חבורות האברכים דוא"ל S5813468@GMAIL.COMאו 05331-03541
תרומות ונדרים ונדבות ניתן לשלם אצל הגובים בכל עיר וכן בכרטיס אשראי בעמדות נדרים פלוס בכל בתי מדרשינו
טז
