gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורת הבטחון · Toras Habetachon — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: תורת הבטחון · Toras Habetachon

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

תורת הבטחון · Toras Habetachon — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת חיי שרה‬ ‫חובה לקבל הכל בשמחה‬ ‫חובה על כל אחד להאמין "דכל מה דעביד רחמנא לטב עביד"‪.‬‬ ‫אפילו אם אינו מבין מדוע הוי לטב‪ ,‬מ"מ חייבין להאמין כן‪ .‬וכן איתא‬ ‫הכל לטובה!‬ ‫בברכות (ס‪ ,‬ב)‪" :‬חייב אדם לברך כו'‪ .‬מאי חייב לברך על הרעה כשם‬ ‫ַוי ְִּהיּו חַ יֵּי שָׂ ָׂרה מֵּ ָׂאה שָׂ נָׂה וְ עֶ ְש ִּרים שָׂ נָׂה וְ שֶ בַ ע שָׂ נִּים ְשנֵּי חַ יֵּי‬ ‫שמברך על הטובה? ‪ -‬אילימא‪ :‬כשם שמברך על הטובה 'הטוב‬ ‫שָׂ ָׂרה‪( .‬כג‪ ,‬א)‬ ‫והמטיב'‪ ,‬כך מברך על הרעה 'הטוב והמטיב' ‪ -‬והתנן‪ :‬על בשורות‬ ‫פי' רש"י וז"ל‪" :‬שני חיי שרה ‪ -‬כולן שוין לטובה"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬בפשוטו‬ ‫טובות אומר 'הטוב והמטיב'‪ ,‬על בשורות רעות אומר 'ברוך דיין‬ ‫כוונת רש"י דהפסוק "שני חיי שרה" מיותר‪ ,‬שהרי כבר נאמר‬ ‫האמת'! ‪ -‬אמר רבא‪ :‬לא נצרכה אלא לקבולינהו בשמחה‪ ...‬אמר רב‬ ‫בתחילה "ויהיו חיי שרה" וגו'‪ .‬וע"כ בא לדרשה‪ ,‬ועל זה כתב רש"י‪:‬‬ ‫הונא אמר רב משום רבי מאיר‪ ,‬וכן תנא משמיה דרבי עקיבא‪ :‬לעולם‬ ‫"כולן שוין לטובה"‪.‬‬ ‫יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד"‪ ,‬ע"כ‪ .‬מפורש בגמ'‬ ‫שחובה לקבל גם היסורין בשמחה‪.‬‬ ‫ויש להעיר‪ ,‬דאה"נ "שני חיי שרה" מיותר לדרשה‪ ,‬אבל מה"ת‬ ‫לומר ש'כולן שוין לטובה'? ולא עוד‪ ,‬שכבר עמדו רבים והקשו על‬ ‫וכן נפסק בשו"ע (בסי' רכ"ב) וז"ל‪" :‬חייב אדם לברך על הרעה בדעת‬ ‫דברי רש"י‪ ,‬שהיו לשרה אמנו כמה וכמה צרות וייסורים בחייה‪ ,‬היתה‬ ‫שלמה בנפש חפצה‪ ,‬כדרך שמברך בשמחה על הטובה‪ ,‬כי הרעה‬ ‫עקרה‪ ,‬ונלקחה לפרעה‪ ,‬ולאבימלך‪ ,‬וכי על זה אפשר לומר ‪ -‬שכולן‬ ‫לעובדי השם היא שמחתם וטובתם‪ ,‬כיון שמקבל מאהבה מה שגזר‬ ‫היו לטובה?‬ ‫עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד את השם‪ ,‬שהיא שמחה‬ ‫לו"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שרה חיה כל 'ימיה'‬ ‫וכתב המשנה ברורה (שם) וז"ל‪" :‬כי באמת כל היסורין בין בגוף ובין‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬דהישוב לכל זה מדוייק היטב בלשון הפסוק‪ .‬דכתיב‪:‬‬ ‫"שני חיי שרה"‪ .‬כלומר‪ ,‬שכל שנותיה של שרה אמנו‪ ,‬היו "חייה של‬ ‫בממון הוא הכל כפרה על העונות כדי שלא יצטרך להתיסר לע"ל‬ ‫שרה"‪ .‬וכל חייה‪" ,‬היו ימיה"‪ .‬ר"ל‪ ,‬שלא היה שום יום שרצתה שיהיה‬ ‫ששם העונש הוא הרבה יותר גדול"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫באופן אחר‪ ,‬וביקשה לחיות כל ימי חייה ממש כפי שהיו‪ .‬כל דבר‬ ‫והאריך בענין זה בספרו שם עולם (ח"א‪ ,‬פ"ג) וז"ל‪" :‬ושמעתי מזקן‬ ‫שארע לה‪ ,‬בין לטובה או אם שהיה נראה כרעה‪ ,‬הבינה שזהו שני‬ ‫איש אמונים ששמע בעצמו מהרה"ג ר' יעקב משה ז"ל שאמר בשם‬ ‫חייה‪ .‬אלו חיים של "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"‪ .‬לפעמים אין‬ ‫זקנו הגר"א ז"ל שאלמלא היסורין לא מצאנו ידינו ורגלינו בזה‬ ‫אדם יכול להבין מדוע הדברים שנעשו לו הם לטוב‪ ,‬אבל המאמין‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫האמיתי‪ ,‬מאמין שאין דבר שבעולם שאינו לטב‪ ,‬ד"כל מה דעביד‬ ‫רחמנא לטב עביד"‪.‬‬ ‫והענין הוא כי בשעה שנפטר האדם והנשמה עולה למעלה‬ ‫מתראה לפניה כמין כף שהוא כדי לשקול מעשיו אם יתגבר הזכות‬ ‫תמים תהיה עם ה' אלקיך‬ ‫על החוב או להיפוך ח"ו והוא שומע שבת קול יוצא ומכריז שיתקבצו‬ ‫לפ"ז יש לפרש דברי המדרש (רבה פ' נ"ח)‪" :‬ויהיו חיי שרה מאה שנה‬ ‫זכויותיו שעשה כל ימי חייו והקול נשמע בכל העולמות שמשתרש‬ ‫(תהלים לז‪ ,‬יח)‪" :‬יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה"‪ ,‬כשם שהן‬ ‫שם שורש נשמתו והנה תיכף נקבצו כל המליצים שנבראו מהמצות‬ ‫תמימים כך שנותם תמימים וכו'‪ .‬דבר אחר "יודע ה' ימי תמימים" ‪-‬‬ ‫ועומדים כלם לצד ימין של הכף ואחר כך יוצא ב"ק שיתקבצו ג"כ כל‬ ‫זו שרה שהיתה תמימה במעשיה"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫עונותיו שעשה בכל ימי חייו והנה מתקבצים המונים המונים לבושים‬ ‫שחורים ומתעטפים שחורים ונתרבו מאד מאד והכף חוב מכריע‬ ‫מבואר במדרש ששרה היתה "תמימה"‪ .‬ואפשר לפרש‪ ,‬דהנה יש‬ ‫מצד ריבוים וגם מחמת שמלאכי הזכות אין כחם יפה כ"כ שאין‬ ‫ראשונים שלמדו מקור מצות אמונה ובטחון מקרא (דברים יח‪ ,‬יג)‪:‬‬ ‫נעשה בכונה וברצון כראוי משא"כ העונות הוא עושה אותם‬ ‫"תמים תהיה עם ה' אלקיך"‪[ .‬עי' בספר חרדים (פ"א‪ ,‬אות כ"א)‪ ,‬ועי'‬ ‫בתשוקה ובחפץ‪.‬‬ ‫במש"כ הרמב"ן (שם)‪ ].‬א"כ יש לפרש שזו כוונת המדרש ששרה היתה‬ ‫"תמימה"‪ ,‬ר"ל היה לה בטחון גמור בהשי"ת‪ .‬היתה לה אמונה ברורה‬ ‫והנה האדם כשרואה אז דבר זה מתמרמר מאד וחושב בנפשו מה‬ ‫ואמיתית ד"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"‪ ,‬ואפילו כל הצרות‬ ‫יהיה סופו כי בודאי יכריזו עלי שאני רשע כיון שכף חוב מכריע ובתוך‬ ‫והייסורים שהיו לה‪ ,‬כולם היו "שוין לטובה"‪ .‬היתה שלימה כל ימיה‪,‬‬ ‫כך יוצא בת קול שמכריז ואומר איה היסורים שהיו לו בעודו בזה‬ ‫שקיבלה הכל בשמחה והבינה שזה בא מתוך אהבה מאת השי"ת‪.‬‬ ‫השי"ת יודע יותר טוב‬ ‫העולם מיד נקבצו כל היסורין שהיו לו בכל ימי חייו והם רצין כולם‬ ‫לצד הימין והכף מכריע הרבה והרבה כי ע"י היסורין נתכפרו לו הרבה‬ ‫פעם שאל החפץ חיים לאיש אחד על מצבו‪ ,‬והלה ענה‪" :‬עס וואלט‬ ‫מעונותיו והוא נשאר בחזקת צדיק והוא שמח ומודה לה' על כל מה‬ ‫נישט געשאדט אביסעל בעסער" [לא היה מזיק אם היה קצת יותר‬ ‫שעבר עליו‪ ,‬ע"כ שמעתי"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫טוב] ‪ .‬ענהו הח"ח זצ"ל‪" :‬פון וואנען ווייסט איהר אז עס וואלט ניט‬ ‫געשאדט"? השי"ת ווייס בעסער‪ ,‬און ער איז א רחום וחנון‪ ,‬ער וויל‬ ‫זהו דבר מושכל‬ ‫געבען בעסער און קען געבען בעסער‪ ,‬און וויבעלד אז ער גיט ניט‬ ‫בעסער‪ .‬איז געוויס אזוי גוט"‪[ .‬מאיפה אתה יודע שלא היה מזיק?‬ ‫כאן המקום להוסיף מה שכתב הרמב"ם בפי' המשניות (ברכות‪ ,‬שם)‬ ‫השי"ת יודע יותר טוב‪ ,‬והוא גם רחום וחנון‪ ,‬הוא רוצה לתת יותר טוב‬ ‫שזהו דבר מושכל וז"ל‪" :‬אמרו כשם שהוא מברך על הטובה‪ ,‬ר"ל‬ ‫ויכול לתת יותר טוב‪ ,‬וכיון שאינו נותן יותר טוב‪ ,‬מוכרח שדווקא ככה‬ ‫שיקבלם בשמחה ויכבוש רגשותיו ויישב דעתו כשמברך ברוך דיין‬ ‫טוב‪( ].‬ח"ח על התורה עמ' רפ"ד)‬ ‫האמת‪ ,‬עד שייראה כמו בזמן שהוא מברך הטוב והמטיב‪ ,‬וכמו‬ ‫שאומרים חכמים ברוב עניניהם כל מה דעביד משמיא לטב‪ ,‬וזה דבר‬ ‫מעשה שהיה כך היה‪:‬‬ ‫מושכל אצל הנבונים אף על פי שלא הזהירה עליו תורה‪ ,‬לפי שהרבה‬ ‫סיפר המגיד הג"ר יעקב גלינסקי זצ"ל‪ :‬אמי ע"ה היתה מנויה על‬ ‫דברים נחשבין לרע בתחלתם וסופם מביאים טובה גדולה‪ ,‬והרבה‬ ‫עיתון 'אגודת ישראל' בפולין‪ ,‬שקראו לו 'טאג בלאט'‪ .‬העיתון היה‬ ‫דברים נחשבים בראשיתם טוב ויהיה בסופם רע מאד ולכן אין ראוי‬ ‫מגיע לביתינו בשעות אחר הצהריים‪ ,‬וחרוט בזכרוני מימי ילדותי‬ ‫לנבון להצטער בבוא צרה גדולה וגזירה הרת סכנה‪ ,‬לפי שאינו יודע‬ ‫פרט מעניין שהתרחש סביב העיתון‪ .‬ילד קטן הייתי‪ ,‬אך המעשה‬ ‫התכלית"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬כאן כותב הרמב"ם שדבר זה‪" ,‬דבר מושכל" הוא‪,‬‬ ‫נחקק בזכרוני‪ .‬באזורינו התגוררו נשים שלא ידעו לקרוא בשפת‬ ‫ואפילו בזמנים שקשה להלום למה המאורע נחשב לטובה‪ .‬כיון שכן‪,‬‬ ‫המדינה‪ .‬הן ידעו לקרוא לשון הקודש ולדבר פולנית‪ ,‬אבל לקרוא‬ ‫צריכים לחיות כמאמינים בני מאמינים ד"כל מה דעביד משמיא‬ ‫פולנית לא ידעו‪ .‬וכיון שהם‪ ,‬כמו כולם‪ ,‬רעבים היו לשמוע חדשות‬ ‫לטב"‪ ,‬כי מי שאין אמונתו שלימה שכל מאורע שאירע הוי לטובה‪,‬‬ ‫מהעולם‪ ,‬לפנות ערב אותן נשים היו מתכנסות לביתנו לשעה קלה‬ ‫ימלא לבו מלא בהרבה קושיית על הנהגת הקב"ה‪.‬‬ ‫ואמי ע"ה הייתה מקריאה להן את החדשות‪.‬‬ ‫פעמים רואים הטוב‬ ‫ויהי ערב‪ ,‬אחת השכנות אשה מבוגרת הקדימה לבא‪ .‬היא נכנסה‬ ‫לבית בשעה שאמא עדיין עסקה בקילוף תפוחי אדמה במטבח‪.‬‬ ‫איתא בנדה (לא‪ ,‬א)‪" :‬דרש רב יוסף‪ :‬מאי דכתיב "אודך ה' כי אנפת‬ ‫כאשר ראתה שהעיתון כבר מונח על פתח הבית‪ ,‬הגביהה אותו‬ ‫בי ישוב אפך ותנחמני"‪ ,‬במה הכתוב מדבר ‪ -‬בשני בני אדם שיצאו‬ ‫והסתכלה על כתבה בעמוד הראשון‪ ,‬בנושא‪" :‬בניית אניה חדשה‬ ‫לסחורה‪ ,‬ישב לו קוץ לאחד מהן ‪ -‬התחיל מחרף ומגדף‪ ,‬לימים שמע‬ ‫באנגליה"‪ .‬לפתע‪ ,‬זעקה בקול גדול האשה שלא ידעה לקרוא‪ ,‬רצה‬ ‫שטבעה ספינתו של חבירו בים‪ ,‬התחיל מודה ומשבח‪ ,‬לכך נאמר‬ ‫פנימה עם העתון בידה‪ ,‬וצעקה‪' :‬דבורקי' (לאמי קראו דבורה) מה‬ ‫"ישוב אפך ותנחמני"‪ .‬והיינו דאמר רבי אלעזר‪ :‬מאי דכתיב "עושה‬ ‫קורא לך‪ ,‬ספינה טובעת בים ואת עומדת ומקלפת תפוחי אדמה!?‬ ‫נפלאות גדולות לבדו וברוך שם כבודו לעולם" ‪ -‬אפילו בעל הנס אינו‬ ‫אמא‪ ,‬שעדיין לא עלעלה בעיתון‪ ,‬נטלה את העיתון והביטה בו‪ ,‬מיד‬ ‫מכיר בנסו"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הבחינה בטעות שלה‪ .‬כיון שלא ידעה לקרוא‪ ,‬היא אחזה את העיתון‬ ‫הפוך ‪ -‬וראתה ספינה הפוכה! אמא סנטה בה בידידות‪ :‬מה איתך?‬ ‫מבואר בדברי הגמ' שלפעמים יכולים לראות הטוב‪ ,‬ולהבין מדוע‬ ‫כך קוראים עיתון?! הלא כתוב כאן שבונים אניה! את לא יודעת‬ ‫אירוע שבשעתו היה נראה "רעה" באמת היה "טובה"‪ .‬אבל יש‬ ‫לאחוז עיתון‪ ,‬תביני‪ ,‬באנגליה בנו אניה מפוארת חדשה!‬ ‫לפעמים שלא יבין מדוע זה היה לטובתו‪.‬‬ ‫כילד‪ ,‬המילים האלו נחרטו במוחי‪ ,‬עם מוסר השכל שבהן‪ :‬האדם‬ ‫מעשה שהיה‪:‬‬ ‫קורא את המציאות בצורה הפוכה‪ ,‬הוא לא יודע לקרוא‪ ,‬חושב‬ ‫שספינה טובעת‪ ,‬בו בזמן שההיפך הוא הנכון ‪ -‬בונים אניה חדשה‬ ‫וממשיכה הגמ' (ברכות ס‪ ,‬א) ומספרת מעשה בר' עקיבא להורות על‬ ‫ומפוארת! (ספר להגיד פרשת וישב)‬ ‫יסוד זה וז"ל הגמ'‪" :‬כי הא‪ ,‬דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא‪ ,‬מטא‬ ‫לההיא מתא‪ ,‬בעא אושפיזא לא יהבי ליה‪ .‬אמר‪ :‬כל דעביד רחמנא‬ ‫לימוד למעשה‪:‬‬ ‫לטב‪ .‬אזל ובת בדברא‪ ,‬והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא‪ .‬אתא‬ ‫יסוד זה‪ ,‬נוגע הרבה פעמים בחיים‪ .‬יש מאורעות שלעינינו "נראים"‬ ‫זיקא כבייה לשרגא‪ ,‬אתא שונרא אכליה לתרנגולא‪ ,‬אתא אריה‬ ‫כדבר רע‪ ,‬אבל האדם קרוץ מחומר בשר ודם עם עינים גשמיות‪ ,‬ואינו‬ ‫אכלא לחמרא‪ .‬אמר‪ :‬כל דעביד רחמנא לטב‪ .‬ביה בליליא אתא גייסא‪,‬‬ ‫יכול לראות אמיתת תכלית מעשי ה' בעולם הזה‪ .‬אלא עליו לידע‬ ‫שבייה למתא‪ .‬אמר להו‪ :‬לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך‬ ‫ולהאמין באמונה שלימה "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"!‬ ‫הוא הכל לטובה!‬ ‫הערות והוספות יתקבלו בברכה‪ ,‬וגם ניתן לקבל הגליון בכל שבוע בכתובת‪torashabitachon@gmail.com :‬‬