תורת הבטחון · Toras Habetachon — חיי שרה (2026-11-02)

פרשת חיי שרה
חובה לקבל הכל בשמחה
חובה על כל אחד להאמין "דכל מה דעביד רחמנא לטב עביד".
אפילו אם אינו מבין מדוע הוי לטב ,מ"מ חייבין להאמין כן .וכן איתא
הכל לטובה!
בברכות (ס ,ב)" :חייב אדם לברך כו' .מאי חייב לברך על הרעה כשם ַוי ְִּהיּו חַ יֵּי שָׂ ָׂרה מֵּ ָׂאה שָׂ נָׂה וְ עֶ ְש ִּרים שָׂ נָׂה וְ שֶ בַ ע שָׂ נִּים ְשנֵּי חַ יֵּי
שמברך על הטובה? -אילימא :כשם שמברך על הטובה 'הטוב שָׂ ָׂרה( .כג ,א)
והמטיב' ,כך מברך על הרעה 'הטוב והמטיב' -והתנן :על בשורות פי' רש"י וז"ל" :שני חיי שרה -כולן שוין לטובה" ,עכ"ל .בפשוטו
טובות אומר 'הטוב והמטיב' ,על בשורות רעות אומר 'ברוך דיין כוונת רש"י דהפסוק "שני חיי שרה" מיותר ,שהרי כבר נאמר
האמת'! -אמר רבא :לא נצרכה אלא לקבולינהו בשמחה ...אמר רב בתחילה "ויהיו חיי שרה" וגו' .וע"כ בא לדרשה ,ועל זה כתב רש"י:
הונא אמר רב משום רבי מאיר ,וכן תנא משמיה דרבי עקיבא :לעולם "כולן שוין לטובה".
יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד" ,ע"כ .מפורש בגמ'
שחובה לקבל גם היסורין בשמחה. ויש להעיר ,דאה"נ "שני חיי שרה" מיותר לדרשה ,אבל מה"ת
לומר ש'כולן שוין לטובה'? ולא עוד ,שכבר עמדו רבים והקשו על
וכן נפסק בשו"ע (בסי' רכ"ב) וז"ל" :חייב אדם לברך על הרעה בדעת דברי רש"י ,שהיו לשרה אמנו כמה וכמה צרות וייסורים בחייה ,היתה
שלמה בנפש חפצה ,כדרך שמברך בשמחה על הטובה ,כי הרעה עקרה ,ונלקחה לפרעה ,ולאבימלך ,וכי על זה אפשר לומר -שכולן
לעובדי השם היא שמחתם וטובתם ,כיון שמקבל מאהבה מה שגזר היו לטובה?
עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד את השם ,שהיא שמחה
לו" ,עכ"ל. שרה חיה כל 'ימיה'
וכתב המשנה ברורה (שם) וז"ל" :כי באמת כל היסורין בין בגוף ובין ונראה לומר ,דהישוב לכל זה מדוייק היטב בלשון הפסוק .דכתיב:
"שני חיי שרה" .כלומר ,שכל שנותיה של שרה אמנו ,היו "חייה של
בממון הוא הכל כפרה על העונות כדי שלא יצטרך להתיסר לע"ל
שרה" .וכל חייה" ,היו ימיה" .ר"ל ,שלא היה שום יום שרצתה שיהיה
ששם העונש הוא הרבה יותר גדול" ,עכ"ל.
באופן אחר ,וביקשה לחיות כל ימי חייה ממש כפי שהיו .כל דבר
והאריך בענין זה בספרו שם עולם (ח"א ,פ"ג) וז"ל" :ושמעתי מזקן שארע לה ,בין לטובה או אם שהיה נראה כרעה ,הבינה שזהו שני
איש אמונים ששמע בעצמו מהרה"ג ר' יעקב משה ז"ל שאמר בשם חייה .אלו חיים של "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" .לפעמים אין
זקנו הגר"א ז"ל שאלמלא היסורין לא מצאנו ידינו ורגלינו בזה אדם יכול להבין מדוע הדברים שנעשו לו הם לטוב ,אבל המאמין
העולם. האמיתי ,מאמין שאין דבר שבעולם שאינו לטב ,ד"כל מה דעביד
רחמנא לטב עביד".
והענין הוא כי בשעה שנפטר האדם והנשמה עולה למעלה
מתראה לפניה כמין כף שהוא כדי לשקול מעשיו אם יתגבר הזכות
תמים תהיה עם ה' אלקיך
על החוב או להיפוך ח"ו והוא שומע שבת קול יוצא ומכריז שיתקבצו לפ"ז יש לפרש דברי המדרש (רבה פ' נ"ח)" :ויהיו חיי שרה מאה שנה
זכויותיו שעשה כל ימי חייו והקול נשמע בכל העולמות שמשתרש (תהלים לז ,יח)" :יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה" ,כשם שהן
שם שורש נשמתו והנה תיכף נקבצו כל המליצים שנבראו מהמצות תמימים כך שנותם תמימים וכו' .דבר אחר "יודע ה' ימי תמימים" -
ועומדים כלם לצד ימין של הכף ואחר כך יוצא ב"ק שיתקבצו ג"כ כל זו שרה שהיתה תמימה במעשיה" ,ע"כ.
עונותיו שעשה בכל ימי חייו והנה מתקבצים המונים המונים לבושים
שחורים ומתעטפים שחורים ונתרבו מאד מאד והכף חוב מכריע מבואר במדרש ששרה היתה "תמימה" .ואפשר לפרש ,דהנה יש
מצד ריבוים וגם מחמת שמלאכי הזכות אין כחם יפה כ"כ שאין ראשונים שלמדו מקור מצות אמונה ובטחון מקרא (דברים יח ,יג):
נעשה בכונה וברצון כראוי משא"כ העונות הוא עושה אותם "תמים תהיה עם ה' אלקיך"[ .עי' בספר חרדים (פ"א ,אות כ"א) ,ועי'
בתשוקה ובחפץ. במש"כ הרמב"ן (שם) ].א"כ יש לפרש שזו כוונת המדרש ששרה היתה
"תמימה" ,ר"ל היה לה בטחון גמור בהשי"ת .היתה לה אמונה ברורה
והנה האדם כשרואה אז דבר זה מתמרמר מאד וחושב בנפשו מה ואמיתית ד"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" ,ואפילו כל הצרות
יהיה סופו כי בודאי יכריזו עלי שאני רשע כיון שכף חוב מכריע ובתוך והייסורים שהיו לה ,כולם היו "שוין לטובה" .היתה שלימה כל ימיה,
כך יוצא בת קול שמכריז ואומר איה היסורים שהיו לו בעודו בזה שקיבלה הכל בשמחה והבינה שזה בא מתוך אהבה מאת השי"ת.
השי"ת יודע יותר טוב העולם מיד נקבצו כל היסורין שהיו לו בכל ימי חייו והם רצין כולם
לצד הימין והכף מכריע הרבה והרבה כי ע"י היסורין נתכפרו לו הרבה
פעם שאל החפץ חיים לאיש אחד על מצבו ,והלה ענה" :עס וואלט מעונותיו והוא נשאר בחזקת צדיק והוא שמח ומודה לה' על כל מה
נישט געשאדט אביסעל בעסער" [לא היה מזיק אם היה קצת יותר שעבר עליו ,ע"כ שמעתי" ,עכ"ל.
טוב] .ענהו הח"ח זצ"ל" :פון וואנען ווייסט איהר אז עס וואלט ניט
געשאדט"? השי"ת ווייס בעסער ,און ער איז א רחום וחנון ,ער וויל זהו דבר מושכל
געבען בעסער און קען געבען בעסער ,און וויבעלד אז ער גיט ניט
בעסער .איז געוויס אזוי גוט"[ .מאיפה אתה יודע שלא היה מזיק? כאן המקום להוסיף מה שכתב הרמב"ם בפי' המשניות (ברכות ,שם)
השי"ת יודע יותר טוב ,והוא גם רחום וחנון ,הוא רוצה לתת יותר טוב שזהו דבר מושכל וז"ל" :אמרו כשם שהוא מברך על הטובה ,ר"ל
ויכול לתת יותר טוב ,וכיון שאינו נותן יותר טוב ,מוכרח שדווקא ככה שיקבלם בשמחה ויכבוש רגשותיו ויישב דעתו כשמברך ברוך דיין
טוב( ].ח"ח על התורה עמ' רפ"ד) האמת ,עד שייראה כמו בזמן שהוא מברך הטוב והמטיב ,וכמו
שאומרים חכמים ברוב עניניהם כל מה דעביד משמיא לטב ,וזה דבר
מעשה שהיה כך היה: מושכל אצל הנבונים אף על פי שלא הזהירה עליו תורה ,לפי שהרבה
סיפר המגיד הג"ר יעקב גלינסקי זצ"ל :אמי ע"ה היתה מנויה על דברים נחשבין לרע בתחלתם וסופם מביאים טובה גדולה ,והרבה
עיתון 'אגודת ישראל' בפולין ,שקראו לו 'טאג בלאט' .העיתון היה דברים נחשבים בראשיתם טוב ויהיה בסופם רע מאד ולכן אין ראוי
מגיע לביתינו בשעות אחר הצהריים ,וחרוט בזכרוני מימי ילדותי לנבון להצטער בבוא צרה גדולה וגזירה הרת סכנה ,לפי שאינו יודע
פרט מעניין שהתרחש סביב העיתון .ילד קטן הייתי ,אך המעשה התכלית" ,עכ"ל .כאן כותב הרמב"ם שדבר זה" ,דבר מושכל" הוא,
נחקק בזכרוני .באזורינו התגוררו נשים שלא ידעו לקרוא בשפת ואפילו בזמנים שקשה להלום למה המאורע נחשב לטובה .כיון שכן,
המדינה .הן ידעו לקרוא לשון הקודש ולדבר פולנית ,אבל לקרוא צריכים לחיות כמאמינים בני מאמינים ד"כל מה דעביד משמיא
פולנית לא ידעו .וכיון שהם ,כמו כולם ,רעבים היו לשמוע חדשות לטב" ,כי מי שאין אמונתו שלימה שכל מאורע שאירע הוי לטובה,
מהעולם ,לפנות ערב אותן נשים היו מתכנסות לביתנו לשעה קלה ימלא לבו מלא בהרבה קושיית על הנהגת הקב"ה.
ואמי ע"ה הייתה מקריאה להן את החדשות.
פעמים רואים הטוב
ויהי ערב ,אחת השכנות אשה מבוגרת הקדימה לבא .היא נכנסה
לבית בשעה שאמא עדיין עסקה בקילוף תפוחי אדמה במטבח. איתא בנדה (לא ,א)" :דרש רב יוסף :מאי דכתיב "אודך ה' כי אנפת
כאשר ראתה שהעיתון כבר מונח על פתח הבית ,הגביהה אותו בי ישוב אפך ותנחמני" ,במה הכתוב מדבר -בשני בני אדם שיצאו
והסתכלה על כתבה בעמוד הראשון ,בנושא" :בניית אניה חדשה לסחורה ,ישב לו קוץ לאחד מהן -התחיל מחרף ומגדף ,לימים שמע
באנגליה" .לפתע ,זעקה בקול גדול האשה שלא ידעה לקרוא ,רצה שטבעה ספינתו של חבירו בים ,התחיל מודה ומשבח ,לכך נאמר
פנימה עם העתון בידה ,וצעקה' :דבורקי' (לאמי קראו דבורה) מה "ישוב אפך ותנחמני" .והיינו דאמר רבי אלעזר :מאי דכתיב "עושה
קורא לך ,ספינה טובעת בים ואת עומדת ומקלפת תפוחי אדמה!? נפלאות גדולות לבדו וברוך שם כבודו לעולם" -אפילו בעל הנס אינו
אמא ,שעדיין לא עלעלה בעיתון ,נטלה את העיתון והביטה בו ,מיד מכיר בנסו" ,ע"כ.
הבחינה בטעות שלה .כיון שלא ידעה לקרוא ,היא אחזה את העיתון
הפוך -וראתה ספינה הפוכה! אמא סנטה בה בידידות :מה איתך? מבואר בדברי הגמ' שלפעמים יכולים לראות הטוב ,ולהבין מדוע
כך קוראים עיתון?! הלא כתוב כאן שבונים אניה! את לא יודעת אירוע שבשעתו היה נראה "רעה" באמת היה "טובה" .אבל יש
לאחוז עיתון ,תביני ,באנגליה בנו אניה מפוארת חדשה! לפעמים שלא יבין מדוע זה היה לטובתו.
כילד ,המילים האלו נחרטו במוחי ,עם מוסר השכל שבהן :האדם מעשה שהיה:
קורא את המציאות בצורה הפוכה ,הוא לא יודע לקרוא ,חושב
שספינה טובעת ,בו בזמן שההיפך הוא הנכון -בונים אניה חדשה וממשיכה הגמ' (ברכות ס ,א) ומספרת מעשה בר' עקיבא להורות על
ומפוארת! (ספר להגיד פרשת וישב) יסוד זה וז"ל הגמ'" :כי הא ,דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא ,מטא
לההיא מתא ,בעא אושפיזא לא יהבי ליה .אמר :כל דעביד רחמנא
לימוד למעשה:
לטב .אזל ובת בדברא ,והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא .אתא
יסוד זה ,נוגע הרבה פעמים בחיים .יש מאורעות שלעינינו "נראים" זיקא כבייה לשרגא ,אתא שונרא אכליה לתרנגולא ,אתא אריה
כדבר רע ,אבל האדם קרוץ מחומר בשר ודם עם עינים גשמיות ,ואינו אכלא לחמרא .אמר :כל דעביד רחמנא לטב .ביה בליליא אתא גייסא,
יכול לראות אמיתת תכלית מעשי ה' בעולם הזה .אלא עליו לידע שבייה למתא .אמר להו :לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך
ולהאמין באמונה שלימה "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"! הוא הכל לטובה!
הערות והוספות יתקבלו בברכה ,וגם ניתן לקבל הגליון בכל שבוע בכתובתtorashabitachon@gmail.com :
