gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דעהו – סטיטשין - אידיש · DEHEU - STITCHIN - Yiddish — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: דעהו – סטיטשין - אידיש · DEHEU - STITCHIN - Yiddish

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

דעהו – סטיטשין - אידיש · DEHEU - STITCHIN - Yiddish — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פטרון‬ ‫מערכת דעהו‬ ‫שנת תשפ"ז‬ ‫חיי שרה‬ ‫גליון רחצ‬ ‫נתנדב לזכות‬ ‫חיים מרדכי בן יוכבד‬ ‫פעריל בת יוכבד‬ ‫מתוך‬ ‫משנתו‬ ‫של כ"ק‬ ‫דע את אלקי‬ ‫מרן‬ ‫רבינו‬ ‫אביך ועבדהו‬ ‫שליט"א‬ ‫משנת החסידות‬ ‫על גילוי האלקות הנמצא בתוך פרטיות הספירות‪ ,‬ובריבוי‬ ‫חלקי העולמות‪ ,‬ולהכיר שכל הנבראים כולם‪ ,‬לכל חלקיהם‬ ‫ביאורים ויסודות מורחבים בתורת מרן הבעש"ט ותלמידיו זיע"א‬ ‫ופרטיהם‪ ,‬כולם הם המשכה מהבורא יתברך‪ ,‬ומנוהלים‬ ‫ומושגחים בהשגחה עליונה תמידית מלמעלה‪.‬‬ ‫'אמונה' ו'בטחון' ‪ -‬כנגד 'שמע ישראל' ו'ברוך שם' | מדוע נקבעה כוונה מעכבת דוקא ב'שמע ישראל' וב'פותח את ידך'? | מסירות נפשה‬ ‫של שרה אמנו בחיי היום יום | מה עושה הקב"ה מאז ששת ימי בראשית? | מדוע כפלה התורה את פרשתו של אליעזר? | 'ויסע לוט‬ ‫כנגד תורה שבכתב ותורה שבעל פה‬ ‫מקדם' ‪ -‬שהסיע עצמו מקדמונו של עולם‬ ‫עוד זאת‪ ,‬כי שתי דרגות התגלות היחוד האלו הלא הן‬ ‫כנגד תורה שבכתב ותורה שבעל פה‪ .‬שכן 'שמע ישראל'‬ ‫גילוי השגחה הפרטית המלוה את האדם בכל זמן‬ ‫נכתב בפירוש בפסוקי התורה‪ ,‬ואילו 'ברוך שם' לא אמרו‬ ‫ֵֵמ ה ' ָיָ ָָצ א ַַה ָָד ָָב ר ‪:‬‬ ‫משה ונמסר רק בתורה שבעל פה‪ .‬והדבר עולה היטב עם‬ ‫האמור‪ .‬שכן כל עניינה של תורה שבעל פה היא ההרחבה‬ ‫והביאור בדברי התורה שבכתב‪ ,‬ולבאר בפרטיות את מה‬ ‫שנאמר שם באופן כללי‪ .‬והכי נמי בדידן‪ ,‬מדת הבטחון‬ ‫תכליתה לגלות ולהרחיב את האמונה הכללית של מעשה‬ ‫בראשית‪ ,‬לראותה ולהכירה מקרוב אצל ההנהגה וההשגחה‬ ‫הוכחה ברורה שישנו 'בורא עולם'‪ .‬מאידך‪ ,‬מדת הבטחון‬ ‫נקנית בעיקר מהדברים המתהווים אחר הבריאה‪ .‬כי כאשר‬ ‫א‬ ‫'אמונה' ו'בטחון' ‪ -‬כנגד יחודא‬ ‫הפרטית שבכל מעשה וקורות האדם‪ .‬וכאמור‪ ,‬שני חלקי‬ ‫יתבונן האדם בכל הקורות במשך ימי העולם‪ ,‬וכמו כן‬ ‫עילאה ויחודא תתאה‬ ‫אמונה אלו מקושרים אהדדי‪ ,‬כענין החיבור שבין שתי‬ ‫ישים לב על ההשגחה הפרטית הנראה בעליל על כל‬ ‫התורות הצמודות ומחוברות כאחד‪.‬‬ ‫נברא‪ ,‬יתווכח מכך על שהבורא יתברך שמו הוא לבדו‬ ‫בורא ומנהיג לכל הברואים‪ ,‬ושאין ביד שום אחר להועיל‬ ‫'שני חיי שרה' ו'פרשת אליעזר' ‪ -‬מה ענין זה אצל זה‬ ‫כוונה מעכבת ‪ -‬ב'שמע ישראל' וב'פותח את ידך'‬ ‫את נפשו או להזיקה‪ ,‬ועי"ז יבטח בהשי"ת בלבד עדי עד‪.‬‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫ואכן בכדי לחזק באדם את שני יסודות אלו שבאמונת‬ ‫ַוַ ִיִ ְְהי ּּו ַַחֵיֵ י ָָׂש ָָרה ֵֵמ ָָאה ָָׁשָנָ ה ְוְ ֶֶע ְְׂש ִִרים ָָׁשָנָ ה ְוְ ֶֶׁש ַַבע ָָׁשִנִ ים ְְׁשֵנֵ י‬ ‫�‬ ‫ששת ימי בראשית ‪ -‬כלל‪ ,‬ששת אלפי שנה ‪ -‬פרט‬ ‫ַַחֵיֵ י ָָׂש ָָרה (כג‪ ,‬א)‪ .‬ופירש רש"י ז"ל‪' :‬שני חיי שרה' ‪' -‬כולן‬ ‫אלקי עולם‪ ,‬ושיהיו קבועות בו כיתד שלא תמוט‪ ,‬נפסקה‬ ‫בהלכה על שני מקומות בתפלה אשר הכוונה מעכבת בהן;‬ ‫[ועומק הדברים הוא‪ ,‬עפ"י מה שנודע כי ששת ימי‬ ‫שוין לטובה'‪ .‬ובהמשך הפרשה מסופר ענין שילוח אליעזר‬ ‫בפסוק 'שמע ישראל' (טושו"ע סימן ס' ס"ה) ‪ -‬שהוא ענין‬ ‫הבריאה נחשבים ככלליות ימות העולם‪ ,‬כי המה שורש לכל‬ ‫להביא זיווג ליצחק‪ ,‬והתורה מארכת בו הרבה‪ ,‬עד שאמרו‬ ‫האמונה הכללית בהשי"ת כנ"ל‪ ,‬וכן בפסוק (תהלים קמה‪,‬‬ ‫שית אלפי שני דהוו עלמא (סנהדרין צז‪ .‬רמב"ן לעיל ב‪ ,‬ג ע"פ‬ ‫חז"ל על זה (בר"ר ס‪ ,‬ח; הובא ברש"י כד‪ ,‬מב) 'אמר רבי אחא‪,‬‬ ‫טז) 'פותח את ידך' וגו' (שם סימן נא ס"ז)‪ ,‬שעניינו הבטחון‬ ‫בר"ר יט‪ ,‬ח)‪ ,‬והיינו שששת אלפים שנה של קיום העולם הם‬ ‫יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים‪,‬‬ ‫בהשגחה הפרטית מלמעלה בעסק הפרנסה‪ ,‬להאמין כי‬ ‫הפרטיים הנמשכים מן הכלל ‪ -‬שהוא ששת ימי בראשית‪.‬‬ ‫שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה‪ ,‬והרבה גופי תורה‬ ‫השי"ת מזמין לכל אחד ואחד בפרטיות ובתמידות את‬ ‫ומעתה‪ ,‬האמונה הנמשכת מימים של הכלל ‪ -‬היא אמונה‬ ‫לא נתנו אלא ברמיזה'‪ .‬ויש להבין פשר אריכות זו מהו‪,‬‬ ‫מזונותיו בכל עת ובכל שעה‪.‬‬ ‫כללית‪ ,‬ואילו מדרגת האמונה הנראית מימים הפרטיים‬ ‫וגם ענין שייכותו לפרשה הקודמת לה של 'שני חיי שרה'‪.‬‬ ‫שלאחריו ‪ -‬היא 'בטחון'‪ ,‬אמונה שבבחינת 'פרט']‪.‬‬ ‫שתי מדרגות במצות האמונה‬ ‫סיכום ותמצית‬ ‫שני חלקי האמונה מקושרים זה בזה‬ ‫וכדי לבאר הענין יש להקדים הקדמה כללית במצות‬ ‫שתי מדרגות באמונה‪' :‬אמונה' כללית בבורא עולם ‪ -‬מכח מעשה‬ ‫ושני חלקים אלו שבמדת ה'אמונה' תלויים ומקושרים זה‬ ‫האמונה בהשי"ת‪ .‬דהנה במצות ה'אמונה' נכללות שתי‬ ‫בראשית‪ ,‬ו'בטחון' ‪ -‬אמונה בהשגחה הפרטית בחיי היום יום‪ .‬והן‬ ‫כנגד 'שמע ישראל' ו'ברוך שם'‪ ,‬יחודא עילאה ויחודא תתאה‪,‬‬ ‫בזה‪ .‬כי האמונה בכלליות בריאת העולם מביאה את האדם‬ ‫מדרגות וחלקים; ואלו הם‪ :‬אמונה ובטחון‪.‬‬ ‫תורה שבכתב ותורה שבעל פה‪ .‬ולכן הכוונה מעכבת ב'שמע‬ ‫לכך שיכיר את ההשגחה המיוחדת של הבורא יתברך על‬ ‫'אמונה' ‪ -‬כללית‪' ,‬בטחון' ‪ -‬פרטית‬ ‫ישראל' וב'פותח את ידך'‪.‬‬ ‫כל מעשיו ונבראיו‪ .‬וכן לאידך גיסא‪ ,‬ההכרה בהשגחה‬ ‫הפרטית ‪ -‬הגורמת הבטחון והסמיכה עליו ‪ -‬מחזקת ביותר‬ ‫'אמונה' פירושה‪ :‬אמונה כללית בבורא עולם יתברך‪,‬‬ ‫את האמונה בבריאת העולמות‪.‬‬ ‫להאמין שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא‪,‬‬ ‫וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא‬ ‫'שמע ישראל' ו'ברוך שם' ‪ -‬יחודא עילאה ויחודא תתאה‬ ‫מאמיתת הימצאו (לשון הרמב"ם פ"א מהל' יסוה"ת ה"א)‪' .‬בטחון'‬ ‫ב‬ ‫ושתי מדרגות הללו 'אמונה' ו'בטחון'‪ ,‬בחינות 'כלל' ו'פרט'‪,‬‬ ‫פירושו‪ :‬המשכת האמונה הכללית לתוך פרטיות החיים של‬ ‫אברהם אבינו ‪ -‬אמונה כללית‪,‬‬ ‫מכוונות גם כן כנגד שתי דרגות גילוי היחוד העליון‪ ,‬שהם‬ ‫האדם‪ ,‬לבטוח בה' בחיי יום‪-‬יומי‪ ,‬ולהאמין שהינו מנוהל‬ ‫שרה אמנו ‪ -‬אמונה פרטית‬ ‫ענין שני פסוקי היחוד; 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד'‬ ‫ומושגח על ידו על כל צעד ושעל‪.‬‬ ‫(דברים ו‪ ,‬ד)‪ ,‬ו'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'‪ .‬שכן יחוד‬ ‫אמונה ‪ -‬מבריאת העולם‪ ,‬בטחון ‪ -‬מן ההשגחה שאחריה‬ ‫'שמע ישראל'‪ ,‬המכונה בזוה"ק (ח"א יח‪' ):‬יחודא עילאה'‪ ,‬עניינו‬ ‫אברהם ושרה ‪ -‬כנגד שני חלקי האמונה‬ ‫האמונה הכללית‪ ,‬להאמין בעצם מציאות הבורא‪ ,‬ושהוא לבדו‬ ‫והאמונה הכללית יסודה בבריאת העולם בששת ימי‬ ‫על פי הדברים האלה שנתבאר בענין שתי המדרגות;‬ ‫אחד‪ .‬מאידך‪ ,‬דרגת היחוד שבבחינת 'ברוך שם' וגו'‪' ,‬יחודא‬ ‫בראשית‪ ,‬שכן מכח מה שברא הקב"ה את העולם כולו‬ ‫אמונה ובטחון‪ ,‬כלליות ופרטיות‪ ,‬ולמדנו גם כן ששתי‬ ‫תתאה'‪ ,‬הוא ענין התגלות היחוד שבפרטיות‪ ,‬והיינו לעמוד‬ ‫וכל הנמצא בו‪ ,‬והמציא אותם מאין הגמור ליש‪ ,‬הרי כאן‬ ‫א‬ ‫ברא הקב"ה את עולמו‪ ,‬אמר לה לששת ימים‪ .‬אמרה לו‬ ‫'כל אחד נדרש לעצמו' ‪ -‬ו'כולן שוין לטובה'‬ ‫אלו הן כנגד שתי התורות; שבכתב ושבעל פה‪ ,‬מעתה‬ ‫מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו‪ .‬אמר לה‪ ,‬הקב"ה‬ ‫הוא שהעיד הכתוב על שרה אמנו לעת פטירתה 'ויהיו‬ ‫נמשיך ונאמר‪ ,‬שגם 'אברהם' ו'שרה' ‪ -‬המכוונים לשני‬ ‫יושב ומזווג זיווגים‪ ,‬בתו של פלוני לפלוני‪ ,‬אשתו של פלוני‬ ‫חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי‬ ‫חלקי התורה‪ ,‬שהן בבחינת איש ואשה‪ ,‬משפיע ומקבל‬ ‫לפלוני‪ ,‬ממונו של פלוני לפלוני'‪ ,‬עיי"ש באורך‪.‬‬ ‫שרה'‪ .‬ופירש רש"י ז"ל בשם המדרש (בר"ר נח‪ ,‬א)‪' :‬לכך‬ ‫כנודע ‪ -‬מכוונים לשני חלקי אמונה אלו‪.‬‬ ‫נכתב שנה בכל כלל וכלל‪ ,‬לומר לך שכל אחד נדרש‬ ‫הזיווג ‪ -‬מעשה בראשית פרטי לכל יחיד‬ ‫לעצמו‪ ,‬בת ק' כבת כ' לחטא וכו' ובת כ' כבת ז'' וכו'‪.‬‬ ‫אברהם אבינו ‪' -‬ראש למאמינים'‬ ‫עולה מדבריהם ז"ל‪ ,‬כי מתחילה בששת ימי בראשית‬ ‫כלומר‪ ,‬שכל ימיה ושנותיה נדרשים לפרטים ולפרטי פרטים‪,‬‬ ‫דהנה אברהם אבינו שייך ודאי לדרגת האמונה‪ ,‬שכן הוא‬ ‫ברא השי"ת את כלליות הבריאה‪ .‬ועתה‪ ,‬אחר שהעולם‬ ‫בת ק' כבת כ' וכו'‪ ,‬להורות על התגברותה בעבודה באופן‬ ‫נחשב 'ראש למאמינים' (פס"ז שה"ש ד‪ ,‬ח)‪ ,‬ו'אמונה' זו היא‬ ‫של פרטים‪ .‬אך על כל זה מסיק הכתוב 'שני חיי שרה'‪,‬‬ ‫האמונה הכללית באלוקי עולם יתברך שברא את העולם‪,‬‬ ‫עומד על עמדו‪ ,‬יושב הקב"ה לזווג זיווגים בתו של פלוני‬ ‫שנדרש בו 'כולן שוין לטובה'‪ ,‬כלומר שעבודתה ומסירת‬ ‫וכפי שהגידו על ענין זה רבותינו ז"ל במדרש (בר"ר לט‪ ,‬א)‬ ‫לפלוני וכו'‪ .‬ועסק ה'זיווגים' הוא ענין השגחה הפרטית‬ ‫נפשה לה' בחיי היום יום בלי להחסיר למלא את רצונו‬ ‫'משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת‬ ‫שעל כל אחד ואחד‪ ,‬שכן כל אדם יש לו את זיווג הפרטי‬ ‫יתברך אף גם באחד מהם‪ ,‬היתה שוה לטובה למסירות‬ ‫דולקת‪ ,‬אמר‪ ,‬תאמר שהבירה זו בלא מנהיג‪ .‬הציץ עליו‬ ‫המיוחד אליו‪ ,‬וזיווגו הפרטי נחשב כעין מעשה בראשית‬ ‫נפש הכללית של אברהם‪ ,‬כי גם זה נחשב כמוסר את‬ ‫בעל הבירה‪ ,‬אמר לו אני הוא בעל הבירה‪ .‬כך לפי שהיה‬ ‫הנעשה לכל יחיד ויחיד בפרטות‪ ,‬והיינו שהקב"ה משגיח‬ ‫נפשו על אמונתו בה'‪.‬‬ ‫אבינו אברהם אומר‪ ,‬תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג‪ ,‬הציץ‬ ‫עליו בהשגחה עליונה להזמין לו את הזיווג שלו‪.‬‬ ‫עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם'‪ .‬וכן אמרו ז"ל‬ ‫כמו כן‪ ,‬הפריה ורביה של האדם ‪ -‬היוצאת מתוך ענין‬ ‫'יודע ה' ימי תמימים'‬ ‫(שם יב‪ ,‬ט) על הפסוק (לעיל ב‪ ,‬ד) 'אלה תולדות השמים וארץ‬ ‫הזיווגים ‪ -‬הם גם כן כעין פרטים הנמשכים ממנו‪ ,‬כענין‬ ‫והיינו נמי מה שסמכו שם במדרש את הפסוק (תהלים‬ ‫בהבראם ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים'‪ ,‬ש'בהבראם'‬ ‫הפרט הנמשך מן הכלל‪ .‬ועל כן מקושר עסק זה לדרגת‬ ‫לז‪ ,‬יח) 'יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה'‪,‬‬ ‫הוא אותיות 'באברהם'‪ .‬הרי שאברהם אבינו הוא שנתגלה‬ ‫אמונה הפרטית‪.‬‬ ‫ואמרו 'כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים'‪ .‬התכוונו‬ ‫על ידו שנברא העולם ע"י הקב"ה‪.‬‬ ‫בזה‪ ,‬כי לעומת המסירות נפש הגדולה והנשגבה שראינו‬ ‫השגחה גלויה בענין השידוכים‬ ‫אצל אברהם אבינו‪ ,‬שבאה בתוקפא ובגבורתא יתירה‪,‬‬ ‫עשרה נסיונות כנגד עשרה מאמרות‬ ‫ואכן נודע בשערים‪ ,‬כי בענין זיווגים ושידוכים בולטת‬ ‫והם דברים נוראים שניתנו להתפרסם קבל תבל ומלואה‪,‬‬ ‫עוד נראה הדבר‪ ,‬מהא דאיתא במדרש אגדה (הובא ברש"י‬ ‫מאוד השגחה עליונה ומיוחדת מלמעלה‪ ,‬כי בעסק זה ניתן‬ ‫אשר לכאורה לא מצינו כן אצל שרה אמנו‪ ,‬אמנם על כך‬ ‫אבות פ"ה מ"ג) שהעשרה נסיונות שנתנסה בהן אברהם אבינו‪,‬‬ ‫לראות עין בעין יד ה' הפועל ועושה את כל אלה‪ ,‬מעין‬ ‫נאמר 'יודע ה' ימי תמימים'‪ ,‬כלומר שהקב"ה בעצמו יודע‬ ‫מכוונים כנגד העשרה מאמרות שבהן נברא העולם‪ ,‬ללמדך‬ ‫ומכיר מקרוב את העבודה היום‪-‬יומית של תמימיו‪ ,‬המוסרים‬ ‫שבזכותו העולם עומד‪ .‬הרי מכל זה חזינן בהדיא שייכותו‬ ‫אותה ההתגלות שבעת בריאת שמים וארץ‪.‬‬ ‫נפשם בעבודתם הפרטית אליו בכל יום ויום‪ ,‬שהם לכאורה‬ ‫של אברהם אבינו לשורש הבריאה‪ ,‬המעידה על אלוקי‬ ‫דברים קטנים ופשוטים שאין בני אדם מכירים חשיבותם‪,‬‬ ‫עולם שבראה יש מאין‪.‬‬ ‫'ממונו של פלוני לפלוני' ‪ -‬הפרנסה כעין זיווג‬ ‫אמנם הקב"ה הוא היודע ודאי את מעלת עבודות הללו‪,‬‬ ‫והשגחה פרטית זו המתגלית בעסק הזיווגים‪ ,‬מופיעה‬ ‫ונחלתם לעולם תהיה‪.‬‬ ‫[ואכן זה ודאי כי יש לו לאברהם אבינו שייכות גם‬ ‫גם בענין הזמנת המזונות לכל בריה‪ ,‬שכן פרנסת האדם‬ ‫לאמונה הפרטית‪ ,‬מדת הבטחון‪ ,‬כי הלא הכלל הוא השורש‬ ‫נחשבת גם כן כעין זיווג‪ ,‬כמאמרם ז"ל הנזכר 'ממונו של‬ ‫סיכום ותמצית‬ ‫לכל הפרטים המסתעפים ממנו‪ ,‬כטעם 'אין בכלל אלא מה‬ ‫פלוני לפלוני'‪ .‬וכן אמרינן בגמ' (סנהדרין פא‪' ).‬דרש רב אחא‬ ‫שבפרט'‪ .‬אלא שמכל מקום עיקר עניינו ומדתו בפשטות‬ ‫אברהם אבינו‪' ,‬ראש למאמינים'‪ ,‬עיקרו באמונה הכללית ‪-‬‬ ‫ברבי חנינא‪ ,‬מאי דכתיב וכו' 'ואת אשת רעהו לא טימא'‬ ‫הוא במדת האמונה הכללית בהשי"ת]‪.‬‬ ‫'בהבראם' באברהם‪ ,‬ועשרה נסיונות כנגד עשרה מאמרות‪ .‬שרה‬ ‫(יחזקאל יח‪ ,‬ו)‪ ,‬שלא ירד לאומנות חבירו'‪ .‬כי כל אדם יש לו‬ ‫אמנו עיקרה באמונה הפרטית ‪ -‬עבודה ומסירות נפש בכל יום‬ ‫שרה אמנו ‪ -‬אמונה בפרטי חיי היום יום‬ ‫אומנות המיוחדת אליו דוקא‪ ,‬שעל ידה משפיע לו הקב"ה‬ ‫ויום‪' .‬כל אחד נדרש לעצמו'‪ ,‬ועם כל זה 'כולן שוין לטובה' ‪ -‬שוה‬ ‫את מזונותיו‪ ,‬ומן השמים מזמינים ומכוונים את כל אדם‬ ‫למסירות נפשו של אברהם‪' .‬יודע ה' ימי תמימים'‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬שרה אמנו‪ ,‬מדרגת תורה שבעל פה‪ ,‬שייכת‬ ‫בהשגחה פרטית אל האומנות והפרנסה המיוחדת אליו‪.‬‬ ‫יותר לאמונה הפרטית‪ ,‬בחינת יחודא תתאה‪ ,‬שעניינו מדת‬ ‫האמונה המתחלקת לפרטים בחיי יום יום‪ .‬שכן לעומת מה‬ ‫המזונות ‪ -‬המשכת חיות מחודשת בכל יום‬ ‫שראינו באברהם אבינו שעשה ופעל דברים גדולים וכלליים‬ ‫ביותר‪ ,‬כענין שהפיל את עצמו לתוך כבשן האש על דבר‬ ‫יתרה מזו‪ ,‬כל עצם עסק הפרנסה והמזונות שהקב"ה זן‬ ‫ג‬ ‫כבוד שמו יתברך‪ ,‬והיה מוכן לשחוט את בנו יחידו על‬ ‫זיווגים ומזונות ‪ -‬השגחה‬ ‫ומפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כנים (ע"ז ג‪ ,):‬עניינו ‪-‬‬ ‫גבי המזבח מפני ציווי הבורא‪ ,‬וכדומה‪ ,‬הנה אצל אמנו‬ ‫המשכת חיות פרטיות אל הנברא‪ .‬שכן מתחילה ברא הקב"ה‬ ‫פרטית כעין מעשה בראשית‬ ‫שרה לא מצינו לכאורה גדולות ונצורות כאלו‪ ,‬ולכאורה‬ ‫את האדם והמשיך בתוכו חיות כללית‪ ,‬ויהי האדם לנפש‬ ‫לא נתגלה אצלה האמונה הגדולה בהשי"ת באותו תוקף‬ ‫חיה‪ .‬אמנם את חיות כללית זו הנמצאת בתוכו עליו לחדש‬ ‫כפי שהיה מופיע ונראה אצל אברהם בעלה‪.‬‬ ‫בכל יום מחדש‪ ,‬וחיות זו המתחדשת בכל עת נמשכת לו‬ ‫המשכת האמונה הכללית לפרטים‬ ‫ע"י המזונות שהוא אוכל‪ ,‬כי רק על ידו יש לו קיום תמידי‪,‬‬ ‫הנה נתבאר שהאמונה הכללית שהתגלה בשעת בריאת‬ ‫עבודת כל יום ויום במסירות נפש‬ ‫ולולא כן תצא נפשו באפו חלילה‪.‬‬ ‫העולם בששת ימי בראשית‪ ,‬נמשכה אחר כך לפרטים‬ ‫אך מאידך גיסא‪ ,‬הצטיינה הצדקת שרה בעבודה הפרטית‬ ‫בכל ימי הבריאה‪ ,‬שמתוך ההשגחה הנראה בחיי היום‬ ‫לה'‪ ,‬והיינו שבכל יום ויום מימי חייה ושנותיה עלי אדמות‬ ‫'נותן לחם לכל בשר' ‪ -‬מעשה בראשית החוזר לכל יחיד‬ ‫יום יכול כל נברא לעמוד ולהכיר את מציאות הבורא‬ ‫היתה היא ממלאה את תפקידה ותכליתה של אותו היום‪,‬‬ ‫נמצא אפוא‪ ,‬כי המשכת המזונות אל הנברא‪ ,‬היא 'מעשה‬ ‫יתברך‪ ,‬והשגחתו הפרטית על כל מעשיו‪ .‬ונבוא להרחיב‬ ‫בעבודת השם ובמסירות נפש אליו ע"י עשיית רצונו‬ ‫בראשית' פרטי החוזר על עצמו כסדר לכל יחיד ויחיד)א( ‪.‬‬ ‫קצת את הדברים‪.‬‬ ‫ושבירת היצר‪ ,‬וכדומה‪ ,‬הכל כפי שנדרש מאיתה באותו‬ ‫והיינו כאמור‪ ,‬כי כדרך שברא השי"ת את העולם בכלליותו‬ ‫זמן ובאותו מקום‪ .‬והנה בכך נמשכה אמונתה ומסירתה‬ ‫בששת ימי בראשית‪ ,‬כן נמי לאחר הבריאה הוא משגיח‬ ‫'הקב"ה יושב ומזווג זיווגים'‬ ‫להשי"ת באופן של פרטיות‪ ,‬והיינו שהיתה ממלאה את כל‬ ‫עליו בפרטיות בכל עת‪ ,‬והשגחה זו מתגלית ע"י שהוא‬ ‫דהנה איתא במדרש (שם סח‪ ,‬ד)‪ ,‬וזה לשונם‪' :‬מטרונה‬ ‫ריבוי הפרטים של רבות הימים והשנים שחיה ‪ -‬באמונה‬ ‫נותן לחם לכל בשר ומשביע לכל חי רצון)ב( ‪.‬‬ ‫שאלה את רבי יוסי בר חלפתא‪ ,‬אמרה לו‪ ,‬לכמה ימים‬ ‫שלימה ובעבודת בוראה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ובענין זה שנתבאר שהן עסק הזיווגים והן עסק הפרנסה מורים על השגחה התמידית מלמעלה על כל נברא בכל עת ובכל שעה‪ ,‬ושהם נחשבים כעין מעשה בראשית‬ ‫פרטי לכל יחיד ויחיד‪ ,‬הנה כי כן חזינן בחז"ל שהשוו את שני אלו‪ ,‬ודימו אותם לקריעת ים סוף‪ .‬אמרו ז"ל בפסחים (קיח‪ ).‬לגבי עסק המזונות 'קשין מזונותיו של אדם‬ ‫כקריעת ים סוף'‪ ,‬וכעין זה אמרו בסוטה (ב‪ ).‬לגבי זיווגים 'וקשין לזווגן כקריעת ים סוף'‪ .‬הרי ששנים אלו עולים בקנה אחד‪ .‬והתדמותם לקריעת ים סוף מתבאר גם‬ ‫כן עפ"י דברינו‪ .‬שכן קריעת ים סוף ‪ -‬שהיא יצירת ארץ ויבשה בתוך הים ‪ -‬נחשבת כעין בריאת העולם‪ ,‬שמתחילה היה העולם מים במים‪ ,‬ויאמר אלקים 'יקוו המים‬ ‫מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה'‪ ,‬ויהי כן (לעיל א‪ ,‬ט)‪ .‬ואשר אכן מיד באותה שעה התנה הקב"ה עם המים שיבקעו שוב בשביל ישראל‪ ,‬כטעם הכתוב‬ ‫(שמות יד‪ ,‬כז) 'וישב הים לפנות בוקר לאיתנו' ‪' -‬לתנאו' (שמו"ר כא‪ ,‬ו)‪ .‬ומעתה‪ ,‬עסק הפרנסה והזיווגים שנדמו לקריעת הים‪ ,‬היינו שהם חשובים גם כן כבריאת העולם ‪-‬‬ ‫בדרך פרטי ‪ -‬לכל נברא ונברא‪ ,‬ועל ידם מתחדשת ומתחזקת האמונה בה' המשגיח על כל פרט ופרט ממעשיו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬וענין זה יש להעמיס בדברי המשנה שפתח בהם רבינו הקדוש את הש"ס 'מאימתי קורין את שמע בערבין‪ ,‬משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן'‪ .‬ולדברינו נפרש‬ ‫'קורין את שמע בערבין'‪ ,‬דהיינו‪ :‬התגלות האמונה של דרגת לילה‪ ,‬האמונה שבבחי' תורה שבעל פה‪ ,‬וכפי שנודע שתורה שבעל פה שייכת ביותר לזמן הלילה (ראה‬ ‫פרקי דר"א פמ"ו; תנחומא תשא כח)‪ ,‬וכמו כן עיקר קריאת שמע של ערבית הוא 'ברוך שם' וגו' [אלא שכוללים בו גם מדת יום ‪' -‬שמע ישראל'‪ .‬וכן להיפך‪ ,‬עיקר קריאת‬ ‫ב‬ ‫אם כן זה ודאי שעשיית ההיפך של רצון ה' בכדי להביא‬ ‫ויקח את רבקה וגו' וינחם יצחק אחרי אמו'‪ ,‬וכדברי רש"י‬ ‫סיכום ותמצית‬ ‫טרף לביתו ‪ -‬לא תצלח‪ .‬ובהכרח עליו להיות נושא ונותן‬ ‫שם‪' :‬ויביאה האהלה‪ ,‬והרי היא שרה אמו‪ ,‬כלומר ונעשית‬ ‫מאז ששת ימי בראשית 'הקב"ה יושב ומזווג זיווגים' ‪ -‬השגחה‬ ‫באמונה‪ ,‬כי בגלל הדבר הזה יברכו ה' אלוקיו‪ .‬ואילו‬ ‫דוגמת שרה אמו'‪.‬‬ ‫פרטית על כל יחיד‪ .‬וכן הפרנסה כעין זיווג‪' ,‬ממונו של פלוני‬ ‫פרנסה כזו הבאה שלא עפ"י דרכי התורה‪ ,‬אלא ע"י גזילה‬ ‫לפלוני'‪ ,‬ולכל אחד אומנות המיוחדת לו‪ .‬המזונות ממשיכים חיות‬ ‫וגניבה וכדומה‪ ,‬בוודאי אינו רואה בה סימן ברכה‪ .‬וכאשר‬ ‫סיכום ותמצית‬ ‫מחודשת בכל יום‪ ,‬והם מעשה בראשית פרטי לכל נברא‪.‬‬ ‫האדם נכשל חלילה בעסק משא ומתן באמונה‪ ,‬ומעשיו‬ ‫שליחות אליעזר לזיווג יצחק ‪ -‬גילוי השגחה פרטית בכל צעד‪,‬‬ ‫מוכיחים עליו שאין לו גם משהו ממדת הבטחון בבוראו‬ ‫ורבקה בבחינת 'ברוך שם' ‪' -‬כד' ו'שכמה'‪ .‬לכן האריכה התורה‬ ‫יתברך‪ ,‬בודאי לא יוכל לראות את ההשגחה העליונה‬ ‫בפרטי הפרשה וכפלה אותה‪ ,‬עד שהודו 'מה' יצא הדבר'‪ .‬ונסמכה‬ ‫המיוחדת בענייני מזונותיו‪.‬‬ ‫ל'שני חיי שרה'‪ ,‬כי זו מדתה של שרה‪ ,‬ורבקה 'נעשית דוגמת שרה‬ ‫ד‬ ‫פרשת אליעזר ‪ -‬גילוי ההשגחה‬ ‫אמו'‪.‬‬ ‫העליונה בעסק השידוכים‬ ‫'הפרד נא מעלי'‬ ‫ולפי זה‪ ,‬כאשר רועי מקנה לוט נכשלו בגזל‪ ,‬והיו מרעים‬ ‫בהמתם בשדות אחרים‪ ,‬לא היה אפשר להראות ללוט את‬ ‫ה‬ ‫התקרבות לוט לאברהם ‪-‬‬ ‫ההשגחה הפרטית בעסק הפרנסה‪ ,‬ומעתה לא היה עוד‬ ‫ומעתה‪ ,‬ביסוד זה נבוא לבאר פרשתו של אליעזר שנאמרה‬ ‫דרך ואמצעי לאברהם אבינו לקרב את לוט אליו‪ ,‬שכן‬ ‫בפרשתן‪ ,‬כהמשך לתחילת הפרשה ב'שני חיי שרה'‪.‬‬ ‫חיבור שתי דרגות האמונה‬ ‫כאמור כל טעם קירובו לא היה רק מכח האמונה הפרטית‬ ‫שהופיעה אצלו תמיד‪ .‬ולכך אמר לו אברהם אבינו 'הפרד‬ ‫השגחה פרטית בשליחות אליעזר‬ ‫נא מעלי' (שם פסוק ט')‪ ,‬כי מעתה אין לי עוד קשר עמך‬ ‫כי הנה אליעזר עבד אברהם נשתלח להביא זיווג ליצחק‬ ‫שאוכל לקרב אותך אל האמונה‪.‬‬ ‫והנה ביסוד זה ניתן לבאר קצת גם פרשתו של לוט‪,‬‬ ‫מה שמתחילה קירב אותו אברהם אבינו‪ ,‬ובהליכתו לארץ‬ ‫אבינו‪ ,‬ואשר ענין הזיווג הוא ההשגחה הפרטית הנמשכת‬ ‫ישראל הלך עמו לוט‪ ,‬כמו שנאמר (לעיל יב‪ ,‬ד) 'וילך אברם‬ ‫אחר כלליות האמונה‪ .‬ואכן כי כן מצינו‪ ,‬שבעובדא זו‬ ‫'כולה משקה‪ ...‬כארץ מצרים' ‪ -‬שפע בלא בטחון‬ ‫נתגלה השגחה פרטית יתירה שליוותה את אליעזר בכל‬ ‫כאשר דבר אליו ה'‪ ,‬וילך אתו לוט'‪ ,‬ואילו אחר כך נתרחק‬ ‫ובאותה שעה נשא לוט את עיניו‪ ,‬וירא את כל ככר‬ ‫מאיתו‪ .‬ועפ"י האמור יהל אור על פרשה סתומה זו‪.‬‬ ‫מהלך הדברים‪ .‬כגון מה שמיד אחר שהפיל תחילה תחנתו‬ ‫הירדן כי כולה משקה (פסוק י')‪ .‬והיינו שראה והסתכל‬ ‫לפני קונו על הצלחת העסק‪ ,‬עוד טרם כילה לדבר‪ ,‬והנה‬ ‫לוט על השפע הרב שישנו בככר הירדן‪ ,‬וכל זה גם בלי‬ ‫לוט ‪ -‬נשמת משיח‪ ,‬ושייכותו למדת הבטחון‬ ‫מיד רבקה ‪ -‬בת בתואל ממשפחת אברהם ‪ -‬יוצאת וכדה‬ ‫היות בטחונם בה'‪ ,‬וזה כענין דמסיק התם 'כגן ה' כארץ‬ ‫על שכמה‪ .‬וכהנה וכהנה רבות‪ ,‬על כל צעד ושעל היתה‬ ‫מצרים בואכה צוער'‪ ,‬כלומר שההשפעה שבככר הירדן‬ ‫דהנה מה שהשתדל אברהם אבינו לקרב אותו‪ ,‬הוא מטעם‬ ‫אליו ההשגחה גלויה וניכרת מאוד‪.‬‬ ‫היתה כעין אותה של ארץ מצרים‪ ,‬שאין היא צריכה לשפע‬ ‫שהיתה גנוזה בתוכו נשמת משיח בן דוד (כמו שהארכנו בו‬ ‫הגשמים הבא מלמעלה‪ ,‬כי אין גשמים יורדים בו כבשאר‬ ‫בגליון הקודם)‪ .‬ודוד המלך הלא הוא בבחינת מדת המלכות‪,‬‬ ‫'וכדה על שכמה' ‪ -‬רבקה בבחינת 'ברוך שם'‬ ‫ארצות‪ ,‬ואין צריכים להתפלל שם על הגשמים‪ ,‬ועד שיכל‬ ‫ומלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה (תיקו"ז יז‪ .).‬נמצא‪,‬‬ ‫עוד זאת נודע מדברי התיקונים (מו‪-:‬מז‪ .‬וראה ע"ח שכ"א פ"ב)‪,‬‬ ‫פרעה לומר 'לי יאורי ואני עשיתיני' (יחזקאל כט‪ ,‬ג)‪ .‬ובראותו‬ ‫שהיתה לו ללוט שייכות יתרה לתורה שבעל פה‪ .‬ולפי‬ ‫שרבקה אמנו שייכת לבחינת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם‬ ‫כן‪ ,‬התאוה גם לוט לשפע כזה הניתן בלי צורך להשים‬ ‫האמור היינו לומר‪ ,‬שהוא דבק ביותר במדרגת אמונה‬ ‫ועד'‪ .‬וכמו שאמרו שם על הפסוק (כד‪ ,‬טו‪-‬טז) 'והנה רבקה‬ ‫בטחונו בה' ח"ו‪.‬‬ ‫הפרטית‪ ,‬מדת הבטחון‪ .‬וכמו כן היה הוא אחי שרה אמנו‬ ‫יוצאת וגו' וכדה על שכמה וגו'‪ .‬ותרד העינה ותמלא כדה‬ ‫שעמדה בבחינה זו כדלעיל‪ .‬ולפיכך צירף אותו אברהם‬ ‫ותעל'‪ ,‬ש'כד' מרמז על כ"ד האותיות של ברוך שם וגו'‪,‬‬ ‫'ויסע לוט מקדם' ‪ -‬הסיע עצמו מקדמונו של עולם‬ ‫אבינו אליו‪ ,‬בכדי לגלות על ידו מדת האמונה גם בחלק‬ ‫ו'שכמה' מגזרת 'שכם'‪ ,‬הוא נוטריקון ש'ם כ'בוד מ'לכותו‪.‬‬ ‫הפרטים‪ ,‬ולחבר אותו עם האמונה הכללית‪ ,‬יחדיו יהיו‬ ‫וזהו שממשיך הכתוב לומר (פסוק יא) 'ויבחר לו לוט את‬ ‫הרי שכל עצם העסק עם רבקה שייך לבחינת יחודא תתאה‪,‬‬ ‫תמים על ראשו‪.‬‬ ‫כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם‪ ,‬ויפרדו איש מעל אחיו'‪,‬‬ ‫דרגת הבטחון‪ ,‬שהיא האמונה הנמשכת אל הפרטים‪.‬‬ ‫כלומר שבזה שבחר לו לוט את ככר הירדן‪ ,‬שהיא השפעה‬ ‫'בן חמש שנים ושבעים שנה' ‪ -‬כמנין 'בטחון'‬ ‫בלי סמיכה ובטחון על השי"ת‪ ,‬בזה גופא נסע הוא מעם‬ ‫טעם אריכות פרשת אליעזר‬ ‫אברהם [כפירוש הראשון ברש"י]‪ ,‬ונפרדו איש מעל אחיו‪,‬‬ ‫וזהו גם כן מה שמסיק הכתוב שם 'ואברם בן חמש‬ ‫והנה מטעם זה גופא הוא שהאריכה התורה מאוד‬ ‫כיון שכל עצם מהותו של אברהם אבינו הלא היא האמונה‬ ‫שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן'‪ ,‬שכן תיבת 'בטחון' עולה‬ ‫בפרשתו של אליעזר‪ ,‬וסיפרה בפרוטרוט את כל הקורות‬ ‫בה'‪ ,‬ובדבקות האמונה חי הצדיק הזה כל ימי חייו‪ .‬והיינו‬ ‫במספרו כמנין 'חמש ושבעים'‪ ,‬והוא כמנין שם 'אכדט"ם'‬ ‫איתו עד לכל פרט וסעיף קטן שבה‪ ,‬לא חסרה דבר‪ .‬כי‬ ‫נמי מה שדרשו חז"ל ב'ויסע לוט מקדם' (רש"י בפירוש‬ ‫עם הכולל‪ ,‬שהוא שם הבטחון (שעה"כ ספירת העומר דרוש‬ ‫מאחר שבסיפור זה הלא נתגלתה האמונה בפרטיות‪ ,‬הנה‬ ‫השני‪ ,‬עפ"י בר"ר מא‪ ,‬ז)‪' ,‬שהסיע עצמו מקדמונו של עולם'‪.‬‬ ‫יב)‪ .‬וללמד יצא‪ ,‬שטעם התקרבותו אליו היה כדי לפרסם‬ ‫גילוי הפרטים בא בהרחבה מרובה‪ ,‬מה אירע בשעה פלונית‪,‬‬ ‫כי כאמור‪ ,‬האופן היחידי לקרב אותו להקב"ה היה ע"י‬ ‫את מדת הבטחון‪.‬‬ ‫ומה אירע בשעה אחרת‪ ,‬וכמו כן חזרה עליו התורה פעם‬ ‫ההיראות ההשגחה הפרטית שמלמעלה‪ ,‬אמנם הוא הסיע‬ ‫נוספת כדי להדגיש עוד נקודות והשגחות פרטיות שלא‬ ‫עצמו מהשגחה זו‪ ,‬וממילא לא ניתן עוד לקרבו‪ ,‬ויפרדו‬ ‫'ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט'‬ ‫דקדק בהם בפעם הראשונה‪ .‬וכל אריכות זו באה בכדי‬ ‫איש מעל אחיו‪.‬‬ ‫אמנם למעשה נתרחק לוט מעל אברהם‪ ,‬והיה זה מפאת‬ ‫לגלות את ההשגחה המיוחדת והפרטית שליותה אותו בכל‬ ‫אולם בני ישראל‪ ,‬זרע אברהם אוהבו‪ ,‬ההולכים בעקבות‬ ‫הריב שהיה בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט (שם‬ ‫הזמן‪ ,‬עד שלבן ובתואל בעצמם הודו ואמרו 'מה' ‪ -‬ודאי‬ ‫אבותיהם שהאמינו בה' ובטחו בו בכל עת‪ ,‬אותם יצליח ה'‬ ‫יג‪ ,‬ז)‪ ,‬ופירש"י‪' :‬לפי שהיו רועים של לוט רשעים ומרעים‬ ‫‪ -‬יצא הדבר' (שם פסוק נ)‪.‬‬ ‫דרכם וינחם בדרך האמת‪ ,‬ולא יעזוב חסדו ואמיתו מהם‬ ‫בהמתם בשדות אחרים‪ ,‬ורועי אברם מוכיחים אותם על‬ ‫לעד ולנצח נצחים‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫הגזל'‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ועומק עניינו מתבאר גם כן עפ"י האמור‪.‬‬ ‫סמיכות פרשת אליעזר ל'שני חיי שרה'‬ ‫והנה‪ ,‬לפי האמור לעיל בריש המאמר‪ ,‬הרי מדרגה זו‬ ‫סיכום ותמצית‬ ‫בלא בטחון ‪ -‬אין רואים השגחה בפרנסה‬ ‫של האמונה בפרטיות הלא היא מדתה של שרה אמנו‪,‬‬ ‫אברהם קירב את לוט‪ ,‬שהיתה בו נשמת משיח ושייכות לתורה‬ ‫דהנה נתבאר כי ההשגחה הפרטית מתגלית ביותר‬ ‫שדבקה באמונתה ובבטחונה בה' וחיתה בה כל ימי חייה‪.‬‬ ‫שבעל פה ולמדת הבטחון ‪' -‬בן חמש שנים ושבעים שנה' כמנין‬ ‫אצל מזונותיו של אדם‪ .‬אמנם בכדי שיזכה האדם לראות‬ ‫מעתה שפיר סמכה התורה את פרשתו של אליעזר עבד‬ ‫'בטחון'‪ .‬אך כשנכשלו רועיו בגזל‪ ,‬לא היה אפשר להראות לו‬ ‫השגחה פרטית בעסק פרנסתו‪ ,‬נדרש ממנו לכל הפחות‬ ‫אברהם ועסק הזיווגים מיד אחר פרשת 'שני חיי שרה'‪ ,‬כי‬ ‫השגחה פרטית בפרנסה‪ ,‬ונפרד ממנו‪ .‬בחר בככר הירדן ‪ -‬שפע‬ ‫איזו מדרגה של בטחון‪ .‬והיינו שלכל הפחות עליו לדעת‪,‬‬ ‫שתיהן שייכות ומקושרות אהדדי‪ .‬ועל זה מסיים הכתוב‬ ‫בלא בטחון‪ ,‬כארץ מצרים‪ ,‬והסיע עצמו מקדמונו של עולם‪.‬‬ ‫כי מאחר שהשי"ת הוא שזן ומפרנס לכל בריה די מחסורה‪,‬‬ ‫על זיווג זה (שם פסוק סז) 'ויביאה יצחק האהלה שרה אמו‬ ‫שמע ביום הוא 'שמע ישראל'‪ ,‬וכוללים גם את מדת לילה 'ברוך שם'‪ ,‬כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום (ברכות יא‪ .]):‬והנה על כך שואלת המשנה 'מאימתי‬ ‫קורין את שמע בערבין'‪ ,‬כלומר‪ ,‬היאך אפשר להמשיך את האמונה שבזמן הערבית‪ ,‬מדת הבטחון‪ .‬ומשני 'משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן'‪ ,‬כלומר שבשעה‬ ‫שהכהנים אוכלים את תרומתן‪ ,‬שהתרומה הניתנת להם היא היא המזונות והפרנסה שלהם‪ ,‬ובהכרח עליהם לחיות עם בטחון בבוראם‪ ,‬כי הרי אין להם נחלה בארץ‪,‬‬ ‫ובענין המזונות הלא ניכר ביותר ההשגחה הפרטית שעל כל נברא‪ ,‬הנה שעה זו היא זמן התגלות האמונה שבערבין‪ ,‬בחינת בטחון‪ .‬ונרמז הדבר בתיבת 'כהן' העולה‬ ‫כמנין 'בטחון'‪ ,‬וכן הוא בגימ' 'לילה'‪ ,‬להורות על שהלילה הוא זמן התגברות מדת הבטחון בה' בעסק הפרנסה‪ ,‬כטעם 'ואמונתך בלילות' (תהלים צב‪ ,‬ג)‪ .‬וכענין שמצינו‬ ‫בכתובים אצל המן 'וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו' (במדבר יא‪ ,‬ט)‪ .‬הרי שהלילה הוא זמן המשכת שפע המזונות‪ .‬ומעתה‪ ,‬הנה הכהנים באכילתם את תרומתן‬ ‫ממשיכים הארה של מדת בטחון בענין הפרנסה‪ ,‬שיראה האדם את ההשגחה העליונה בענייני המזונות‪ ,‬ומכח זה אפשר לו לקרוא את שמע ולראות את אחדות הבורא‬ ‫בערבין‪( .‬ובדברים אלו יש להאריך עוד שם בסוגיית הגמ'‪ ,‬ואכ"מ)‪.‬‬ ‫ג‬ ‫דברים נעימים‬ ‫ה‬ ‫ב' פעמים 'דין']‪ .‬וצריכים להמתיקם על ידי המשכת השמות‬ ‫הפשוטים [ד' פעמים הוי״ה‪ ,‬בבחי' ביטול של חד בתרי‪ ,‬ב'‬ ‫דברי נועם ופרפראות‬ ‫על הפרשה ומועדי השנה‬ ‫כח התורה מהפך את הארור לברוך‬ ‫פעמים הוי״ה על כל 'דין']‪ .‬ויש לומר כי את זו ההמתקה פעל‬ ‫אליעזר בזה שהבריך את הגמלים מחוץ לעיר‪ ,‬כי 'הגמלים'‬ ‫ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו‪ ,‬ושני צמידים על ידיה‬ ‫הוא בגי' המילויים כנ״ל‪ ,‬ואילו 'חוץ' עולה בגי' ד' פעמים‬ ‫עשרה זהב משקלם (כד‪ ,‬כב)‪.‬‬ ‫הוי״ה פשוטים‪ ,‬ולכן על ידי זה התקיים 'יברך' שהוא בגי' ד'‬ ‫פירש רש״י‪' :‬שני צמידים‪ ,‬רמז לשני לוחות מצומדות‪ .‬עשרה‬ ‫המילואים עם פשוטיהם כנ״ל‪ .‬ויש להוסיף כי לכן הגיע לבן‬ ‫זהב משקלם‪ ,‬רמז לעשרת הדברות שבהן'‪ .‬ולכאורה צריך ביאור‪,‬‬ ‫א‬ ‫וראה שעומד על הגמלים אמר ״למה תעמוד בחוץ״ (כד‪ ,‬לא)‪ ,‬כי‬ ‫מדוע רמז כאן על ענין מתן תורה‪.‬‬ ‫הוא לא רצה שיומשכו השמות הפשוטים אל המילואים‪ ,‬ברצותו‬ ‫רמזי שם הוי״ה ואדנ״י בקבורתה של‬ ‫ויבואר בהקדם מה שאמרו חז״ל כי התורה לא פתחה באות א'‬ ‫להגביר ח״ו את מדת הדין בבחי' 'מגפה' הנ״ל‪ ,‬ולכן רצה שישארו‬ ‫שרה אמנו‬ ‫מפני שהיא מורה על 'ארור' (ב״ר א‪ ,‬י)‪ ,‬ומצד שני כתוב שהקב״ה‬ ‫'הגמלים' בלי צירוף 'חוץ' אליהם‪.‬‬ ‫שמר את האות א' עבור מתן תורה שבו פתח הכתוב ב״אנכי״‬ ‫ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון (כג‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫(שמות כ‪ ,‬ב; ב״ר שם)‪ .‬ולכאורה תמוה ביותר‪ ,‬אם אות א' מרמזת‬ ‫ובזמן דור המדבר כאשר היתה המגפה בעדת ה'‪ ,‬נאמר על אהרן‬ ‫שם העיר 'חבֹרֹן' הוא בגי' י' פעמים שם 'הוי״ה'‪ ,‬ונקראת 'קרית‬ ‫על קללה‪ ,‬עד שאי אפשר להתחיל בה את התורה‪ ,‬אם כן איך‬ ‫הכהן ״וירץ אל תוך הקהל״ (במדבר יז‪ ,‬יב)‪ ,‬ואיתא בספרים כי בתיבת‬ ‫ארבע' כי היא מתחלקת גם לגי' של ד' פעמים שם 'אדנ״י' [ומנין‬ ‫מתחילים עשרת הדברות באות זו‪.‬‬ ‫'וירץ' נרמז התיקון לענין המגפה‪ ,‬כי בחילוף אותיות א״ת ב״ש של‬ ‫זה המצרף בין עשרה פעמים 'הוי״ה' לארבעה פעמים 'אדנ״י'‪,‬‬ ‫מ'ג'פ'ה' הרי זה אותיות ו'י'ר'ץ' (בעה״ט שם‪ ,‬עשרה מאמרות מאמר חיקור‬ ‫מורה על ענין רשות היחיד אשר רחבו ארבעה טפחים וגבהו‬ ‫אבל יש לומר בזה‪ ,‬כי התורה יש בה כח מיוחד להפך אפילו‬ ‫דין ח״א פט״ו)‪ .‬ובזה יש לפרש מה שנאמר כאן על אליעזר ״וירץ‬ ‫עשרה‪ .‬ויהיה הגובה מורה על בחי' הדכר‪ ,‬והרוחב על בחי'‬ ‫את הארור להיות ברוך‪ .‬ואז אדרבה יש תוספת מיוחדת בברכה‬ ‫העבד לקראתה״ (כד‪ ,‬יז)‪ ,‬כי היה זה חלק מן העסק שלו להמתיק‬ ‫הנוק'‪ ,‬ואכמ״ל]‪.‬‬ ‫זו‪ ,‬כי הברכה שיש בארור הנהפך לברוך גדולה פי כמה [כמו‬ ‫שנתבאר כמה פעמים באריכות‪ ,‬כי בעצם הרי זו ברכה גדולה‪,‬‬ ‫את דיני 'הגמלים'‪ .‬וזה הוא גם ענין מה שקפצה לו הארץ כמו‬ ‫ויש לרמז בשני חיי שרה על שתי בחינות אלו במקום קבורתה‪,‬‬ ‫אלא לפי שאין הבריאה ראויה לה‪ ,‬הרי היא נהפכת לקללה‪ .‬אבל‬ ‫שנאמר ״ואבוא היום אל העין״ (כד‪ ,‬מב וברש״י שם)‪ ,‬שהוא ענין של‬ ‫כי כאשר הגיעה לארץ ישראל אשר היא מכונה 'ארץ החיים' (עי'‬ ‫על ידי התורה יכולים לקבל ברכה גדולה זו‪ ,‬ואז ודאי הרי היא‬ ‫ריצה אשר על ידו ממתיקים את דיני המגפה‪.‬‬ ‫כתובות קיא‪ ,).‬היתה אז בת ס״ה שנים כמנין 'אדנ״י' [שהרי אברהם‬ ‫ברכה גדולה ביותר]‪ .‬ולכן אמרו חז״ל (ב״מ פה‪ ,):‬כי הטעם למה‬ ‫אבינו אשר היה זקן ממנה בעשרה שנים‪ ,‬היה אז בן ע״ה שנה‬ ‫ותיבת 'וירץ' הוא בגי' 'דבש'‪ ,‬שהוא ענין של המתקה‪ .‬ויש‬ ‫אבדה הארץ‪ ,‬הוא מפני 'שלא ברכו בתורה תחלה'‪ .‬והיינו כי‬ ‫(בראשית יב‪ ,‬ד)]‪ .‬וזהו בגי' 'ויהיו חיי' הנכתב בתחלת הפרשה‪ ,‬כי‬ ‫בתורה מונחת ברכה גדולה‪ ,‬אשר מהפכת גם את הארור לברוך‪,‬‬ ‫להוסיף בזה‪ ,‬כי בדרך כלל אין מכניסים דבש בקטורת‪ ,‬כמו‬ ‫אכן בהיותה בת ס״ה התחילה לחיות את עיקר חייה‪ .‬ועל שם זה‬ ‫ולולא 'ברכת התורה' נותר ה'ארור' על מכונו להביא לידי אבידת‬ ‫שנאמר ״כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו״ וגו' (ויקרא ב‪,‬‬ ‫היתה חברון מכונה 'קרית ארבע' כנ״ל‪ ,‬כנגד ארבעה פעמים שם‬ ‫הארץ ח״ו‪.‬‬ ‫יא)‪ .‬אבל יש לומר כי בקטורת שהניח אהרן על המחתה כדי לעצור‬ ‫'אדנ״י'‪ .‬ואילו התיבות 'ויהיו חיי שרה' עולות בגי' 'עשר'‪ ,‬לרמז‬ ‫את המגפה כן היה דבש‪ ,‬כמו שנרמז בגי' של 'וירץ'‪ .‬כי מה שאין‬ ‫שיש כאן גם רמז על עשרה פעמים‪ ,‬כי 'חברן' עולה בגי' עשרה‬ ‫וזה הוא מה שביקש אליעזר להזכיר את כח מתן תורה בעת‬ ‫מכניסים דבש בקטורת הרי זה כי 'אין אדם יכול לעמוד מפני‬ ‫פעמים 'הוי״ה' כנ״ל‪.‬‬ ‫הזאת‪ ,‬שכן אברהם אבינו אמר לו באותו פרק שהוא ארור (ב״ר‬ ‫ריחה' (ברייתא דמעשה הקטורת; ירושלמי יומא פ״ד ה״ה)‪ ,‬והיינו שיש לה ריח‬ ‫נט‪ ,‬ט) מפני היותו עבד מיוצאי ירכו של כנען‪ ,‬שנאמר עליו ״ארור‬ ‫כנען עבד עבדים יהיה לאחיו״ (בראשית ט‪ ,‬כה; ויק״ר יז‪ ,‬ה)‪ .‬ולכן רצה‬ ‫טוב חזק יותר מדי‪ ,‬ואין העולם כדאי לקטורת בדרגא גבוהה כזאת‪.‬‬ ‫אליעזר לעורר את הכח של מתן תורה‪ ,‬אשר על ידי זה יוכל‬ ‫ויש לומר כי בשעת מגפה שצריכים לכך מפני פיקוח נפש‪ ,‬הותר‬ ‫ב‬ ‫להתהפך מארור לברוך‪ .‬ואכן באותו הזמן נאמר לו ״בוא ברוך‬ ‫הדבר בהוראת שעה‪ .‬ועל כל פנים בפנימיות ודאי הכניס בה אהרן‬ ‫ה'״ (כד‪ ,‬לא)‪ ,‬ויצא מכלל ארור להיות ברוך (ב״ר ס‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫את הכוונה של דבש‪ ,‬הפועל המתקת הדינים כידוע‪.‬‬ ‫ברכת אברהם אבינו כפולה וכוללת‬ ‫בה גם את ברכות יצחק ויעקב‬ ‫וזהו ענין מה שדייק הכתוב לומר בעשרת הדברות ״אנכי ה'‬ ‫וכן הוא ענין העיר 'יריחו' שהוא לשון של 'ריח'‪ ,‬לפי שהיה ריח‬ ‫אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים״ (שמות כ‪ ,‬ב)‪ ,‬ונקט‬ ‫הקטורת הולך עד יריחו (יומא לט‪ .):‬ושם מצינו את ענין ה'דבש'‪,‬‬ ‫ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל (כד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫'מבית עבדים' דייקא‪ ,‬לומר לך שאף על פי שהיינו עבדים בבחי'‬ ‫שהרי יריחו היא ״עיר התמרים״ (דברים לד‪ ,‬ג)‪ ,‬אשר התמרים מגדלים‬ ‫אמרו חז״ל‪' :‬שלשה הטעימן הקב״ה בעולם הזה מעין העולם‬ ‫ארור‪ ,‬בכל זאת על ידי כח התורה יכולים להתהפך מארור לברוך‪.‬‬ ‫דבש‪ ,‬כי בזה צירפו את ענין ה'דבש' אל הקטורת‪ ,‬כדי להמתיק‬ ‫הבא‪ ,‬אלו הן‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬אברהם דכתיב ביה בכל‪ ,‬יצחק‬ ‫את דיני המגפה‪ .‬ויש לומר כי זה הוא ענין מה שגזר יהושע בן נון‬ ‫דכתיב ביה מכל‪ ,‬יעקב דכתיב ביה כל' (ב״ב טז‪.):‬‬ ‫לא ליישב את יריחו (יהושע ו‪ ,‬כו)‪ ,‬שהוא על דרך מה שאמרו כי 'אין‬ ‫ויש לומר כי אברהם אבינו כלל בברכתו גם את ברכת יצחק‬ ‫ו‬ ‫אדם יכול לעמוד מפני ריחה'‪ ,‬דהיינו שאין העולם ראוי למדרגה‬ ‫אבינו ויעקב אבינו יוצאי ירכו‪ ,‬ולכן מכונה ברכתו בשם 'בכל'‬ ‫גבוהה כזאת‪ .‬אבל עם כל זה היו משתמשים עם עניינה של העיר‪,‬‬ ‫שהוא נוט' ב' כל‪ ,‬כי היו אצלו עוד שני בחינות 'כל' של יצחק‬ ‫אליעזר יצא מבחי' עבד לבחי' בן‬ ‫כדי להמתיק את הדינים בבחי' הדבש שבה‪.‬‬ ‫ויעקב‪ .‬ואכן בשעה שעליה נאמר פסוק זה [לפני נישואיו של‬ ‫ויאמר בוא ברוך ה' (כד‪ ,‬לא)‪.‬‬ ‫יצחק אבינו בהיותו בן ארבעים שנה (בראשית כה‪ ,‬כ)‪ ,‬ואברהם אבינו‬ ‫זקן ממנו במאה שנה] היה אברהם אבינו בן מאה וארבעים שנה‬ ‫אמרו חז״ל 'א״ר יוסי ב״ר דוסא כנען הוא אליעזר‪ ,‬ועל ידי‬ ‫כמנין 'מכל כל'‪.‬‬ ‫ששרת אותו צדיק באמונה‪ ,‬יצא מכלל ארור לכלל ברוך‪ ,‬ויאמר‬ ‫ד‬ ‫בא ברוך ה'' (ב״ר ס‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫ובענין מאה וארבעים שנותיו של אברהם אבינו יש לרמז עוד‪,‬‬ ‫והנה כתב האריה״ק (שעה״ג הקדמה לו)‪ ,‬כי אחר כך התגלגלה‬ ‫זיווגו של יצחק אבינו בבחי' תחיית המתים‬ ‫כי הפסוק אומר עליו שהיה ״בא בימים״‪ ,‬ועל פי עומק הדברים‬ ‫היינו שהיה חי ימים כפולים‪ ,‬בבחי' ב' ימים‪ ,‬חיים בעולם הזה‬ ‫נשמת אליעזר בכלב בן יפונה‪ .‬ויש לומר כי באותה שעה נתקיימה‬ ‫ואמרה שתה וגם גמליך אשקה (כד‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫יחד עם חיי העולם הבא‪ ,‬שהרי הטעימו הקב״ה מעין עולם‬ ‫אצלו בפועל ענין היציאה מכלל ארור לכלל ברוך‪ ,‬כי 'כלב' הוא‬ ‫הבא בעולם הזה‪ .‬ולכן בשעת פסוק זה כבר היה חי ב' פעמים‬ ‫איתא בקדמונים כי ברכת 'מחיה מתים' נתקנה כנגד יצחק‬ ‫בגי' 'בן'‪ .‬וכל מה שהיה אליעזר בכלל ארור‪ ,‬הרי זה מפני היותו‬ ‫כנגד ״ימי שנותינו בהם שבעים שנה״ (תהלים צ‪ ,‬י)‪ ,‬לרמז על חייו‬ ‫אבינו‪ ,‬אחר מעשה העקדה כאשר חזר בחיים (ב״י או״ח קיב בשם שבלי‬ ‫עבד‪ .‬ומאחר שנהיה לבחי' בן‪ ,‬הרי שכבר אינו עבד לגמרי‪ ,‬ונכנס‬ ‫הכפולים‪ .‬ויש לומר כי זה הוא ענין מה שמצינו בפרשתינו כמה‬ ‫לכלל ברוך‪.‬‬ ‫הלקט)‪ .‬והדברים מתאימים עם היות ברכה זו מתחילה עם 'אתה‬ ‫גיבור'‪ ,‬שהרי מדתו של יצחק אבינו היא מדת הגבורה‪.‬‬ ‫עניינים כפולים‪ ,‬כמו 'מערת המכפלה'‪ ,‬וכך גם פרשתו של אליעזר‬ ‫וזהו שנרמזה יציאה זו מכלל ארור לכלל ברוך בדברי לבן שאמר‬ ‫שנכפלה בתורה‪.‬‬ ‫לו ״בוא ברוך ה'״‪ ,‬כי ְ'ְּב ֻֻרְך הוי״ה' עה״כ הוא בגי' 'כלב בן ְיְ ֻֻפֶּנֶ ה'‪.‬‬ ‫ובזה יש לפרש מה שעשה אליעזר סימן לזיווגו של יצחק בענין‬ ‫וענין זה יש לו שייכות עם מה שנאמר ״וה' ברך את אברהם״‪,‬‬ ‫ויש לרמז על כך גם בתחלת פרשה זו אשר בה יצא אליעזר להיות‬ ‫״וגם גמליך אשקה״‪ ,‬כי הגמל מרמז על ענין תחיית המתים‪ ,‬כמו‬ ‫והוא ענין מה שהבטיח הקב״ה לאברהם אבינו כבר בתחלת דרכו‬ ‫בכלל ברוך‪ ,‬כאשר נאמר ״וה' ברך את אברהם בכל״ (כד‪ ,‬א)‪ ,‬אשר‬ ‫שאמרו חז״ל 'הרואה גמל בחלום‪ ,‬מיתה נקנסה לו מן השמים‬ ‫״והיה ברכה״ (בראשית יב‪ ,‬ב)‪ .‬כי ידוע שענין 'ברכה' יש לו שייכות‬ ‫בזה רואים כי אברהם אבינו היה בכלל ברוך‪ ,‬והנה 'בכל' הוא‬ ‫והצילוהו ממנה' (ברכות נו‪ ;:‬עי' זוה״ק ח״ג ק‪ .):‬ולכן סבר אליעזר כי‬ ‫לכפילות‪ ,‬שהרי שורש ברכה הוא 'ברך' שהם בחי' כפילות‪ ,‬כאשר‬ ‫אותיות 'כלב'‪ ,‬לרמז על אליעזר זקן ביתו העתיד להתגלגל אצל‬ ‫זיווג הבא מכח סימן השייך לבחי' תחיית המתים‪ ,‬הרי הוא ודאי‬ ‫כל אחד מהם בגי' כפול מן האות אשר לפניו [וזהו ענין מה‬ ‫'כלב'‪ ,‬ואז יתהפך בפועל להיות בכלל ברוך‪.‬‬ ‫הזיווג הראוי ליצחק אבינו‪.‬‬ ‫שהבכור נוטל פי שנים‪ ,‬כי שורש תיבת בכורה הוא גם כן 'בכר'‬ ‫ויש לרמז על גלגולו זה של אליעזר אצל כלב בן יפונה‪ ,‬בפסוק‬ ‫ויש להוסיף עוד‪ ,‬כי לכן אמר אליעזר בענין זה ״ועתה אם‬ ‫שהם האותיות הכפולות]‪ .‬וענין זה מרומז גם במדתו של אברהם‬ ‫שנאמר בפרשת בראשית ״וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ״‬ ‫אבינו היא מדת 'חסד' בגי' ע״ב‪ ,‬המרמז על ב' ע' שהוא ב' פעמים‬ ‫ישכם עושים חסד ואמת את אדוני״ (כד‪ ,‬מט)‪ ,‬שהוא לשון של‬ ‫(בראשית ב‪ ,‬ה)‪ ,‬כי 'שיח' הוא בגי' 'אליעזר'‪ ,‬ו'טרם' הוא בגי' 'כלב‬ ‫ע' העולה מאה וארבעים הנ״ל‪.‬‬ ‫חסד שעושים עם המתים הנקרא 'חסד של אמת' (ב״ר צו‪ ,‬ה)‪ .‬והרי‬ ‫בן יפנה'‪ .‬וענין זה מקושר עם המטר הנזכר בפסוק זה ״כי לא‬ ‫המטיר ה' אלקים״ וגו'‪ ,‬כי 'כלב בן יפנה' הוא בגי' 'מטר'‪ ,‬ואכמ״ל‪.‬‬ ‫עיקר החסד שעושים עם המתים על פי פנימיות‪ ,‬הוא ודאי אם‬ ‫מביאים אותם לידי תחיית המתים [כי בפשטות שייך ענין 'חסד‬ ‫והחילוק בגימ' בין 'אליעזר' אל 'כלב בן יפנה' הוא מנין ס״ט‪,‬‬ ‫ג‬ ‫של אמת' דוקא כאשר אין עוסקים בענין תחיית המתים‪ ,‬שהרי‬ ‫שהוא כמספר החילוק בין אות א' לאות ע'‪ .‬והענין הוא על פי‬ ‫הוא מטעם מה שאינו מצפה ממנו לתשלום גמול‪ ,‬ומצד תחיית‬ ‫מה שנאמר ״ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם״‬ ‫אליעזר עסק בעבודת המתקת הדינים‬ ‫המתים יכול הוא לצפות מן המת שישלם לו בקומו‪ .‬אבל עומק‬ ‫(בראשית ג‪ ,‬כא)‪ ,‬ואמרו חז״ל כי בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב‬ ‫ויברך הגמלים מחוץ לעיר (כד‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫ענין 'חסד של אמת' אל המתים‪ ,‬הרי זה מפני שבכל חסד יש איזו‬ ‫'כתנות אור' (ב״ר כ‪ ,‬יב)‪ .‬וביארו בספה״ק כי על ידי עבודתו בקודש‬ ‫התעוררות לכך מצד המקבל‪ ,‬והרי זה ענין של דין וגבורה‪ .‬מה‬ ‫תיבת 'יברך' היא בגי' ד' מילואי שם הוי״ה (יו״ד ה״י וי״ו ה״י ‪ -‬ע״ב‪,‬‬ ‫של רבי מאיר‪ ,‬זכה להפך את הגוף שהוא בחי' 'עור' להיות‬ ‫במדרגת 'אור'‪ .‬וענין זה הוא בחי' היציאה מכלל ארור לכלל ברוך‪,‬‬ ‫שאין כן החסד שעושים עם המתים‪ ,‬הרי הוא 'חסד' באמת גמורה‪,‬‬ ‫י״ד ה״י וא״ו ה״י ‪ -‬ס״ג‪ ,‬י״ד ה״א וא״ו ה״א ‪ -‬מ״ה‪ ,‬יו״ד ה״ה ו״ ה״ה ‪ -‬ב״ן‪ ,‬יחד כולם‬ ‫כי המתים אינם עושים שום התעוררות לקבל את החסד הזה‪ .‬וזה‬ ‫רל״ב)‪ ,‬ואילו 'הגמלים' הוא בגי' המילויים לבדם בלי הפשוטים (רל״ב‬ ‫כי בני חם אשר נתקללו בעבדות נהיה עורם שחור‪ ,‬להראות על‬ ‫ריחוקם מבחי' 'אור' לתכלית ענין ה'עור'‪ .‬אבל אליעזר אשר נהפך‬ ‫עצמו הוא ענין תחיית המתים‪ ,‬ואכמ״ל]‪ .‬ומפני שהשתדל אליעזר‬ ‫פחות ד' פעמים הוי״ה ‪ -‬ק״ד)‪.‬‬ ‫להיות בבחי' בן‪ ,‬זכה לעלות מחושך ה'עור' אל קדושת ה'אור'‬ ‫באותה שעה להמשיך זיווג בבחי' תחיית המתים‪ ,‬לכן הזכיר את‬ ‫ונתבאר במקו״א כי המילויים לבד הם בחי' התגברות הדין‪ ,‬כי‬ ‫הממשיך ברכה‪.‬‬ ‫הלשון 'חסד ואמת' בדבריו‪.‬‬ ‫ִ'ִמלוי' הוא בגי' 'אלקי״ם'‪ ,‬ולכן הם עולים בגי' 'מגפה' [שהוא בגי'‬ ‫ד‬ ‫כי מלאה הארץ‬ ‫חובת הלבבות‬ ‫דעה את ה'‪:‬‬ ‫אונזער דור איז‬ ‫באשאנקען מיט א כח‬ ‫שער הבטחון פרק ג‬ ‫פון 'חכמת התורה' –‬ ‫שיעור יא – ג‬ ‫וואס איז נאך קיינמאל‬ ‫נישט געווען‬ ‫ש י ע ו ר י ה ש ק פ ה ו מ ו ס ר בד ר ך ה ח ס יד ו ת‬ ‫א‬ ‫היינט איז נתגלה געווארן די טיפקייט פון תורה‬ ‫עמקו מחשבותיך‪:‬‬ ‫היינט פעלט אונז טאקע אמונה פשוטה און תמימות | מען באקומט עס דורך תורה | היינט איז פארהאן א גוטן חינוך אויף לימוד התורה | נישטא די אמאליגע עמי הארצים | היינט לערנט מען אויס לערנען געזונט |‬ ‫יעדער גייט ארויס א היבשער תלמיד חכם | מען לערנט אויס וויאזוי צו טראכטן א סברא | יעדער בחור'ל באקומט א הבנה ישרה אין תורה‬ ‫וואס מען לערנט! אויב אמאל האט מען באקומען דעם קשר‬ ‫דער רבוש"ע האט אנגעגרייט‬ ‫אלע חיצוניות'דיגע חכמות איז דער‬ ‫צום רבונו של עולם דורכן 'נישט פארשטיין' – מוז עס היינט‬ ‫פאר אונז אן אנדערן פלאן‬ ‫שאלאכטס בעפאר דער פרוכט‬ ‫גיין דייקא דורכן 'יא פארשטיין'! און אט דאס איז א זאך‬ ‫אנשטאט מען זאל באוויינען און קרעכצן אויף דאס‬ ‫בשעת ווען עס איז ארויסגעקומען דער טעלעגראף‬ ‫וואס יעדער קען קלאר זען מיט די אויגן‪ ,‬ווי דער רבונו‬ ‫וואס מיר האבן נישט היינט דעם תמימות און מיר קענען‬ ‫טעלעפאן – וועלכע איז בשעתו געווען א וועלט'ס חידוש‬ ‫של עולם האט היינט אויפגעעפנט די הבנה אין תורה –‬ ‫דאס סייווי נישט צוריקברענגען – דארפן מיר זיך מתבונן‬ ‫– האט דער ראזוואדובער רב זי"ע געפרעגט דעם צאנזער‬ ‫אויף א פארנעם וואס איז נישט געווען פארצייטנס! מען‬ ‫זיין‪ :‬מיר האבן דאך א כלל גדול‪" :‬כי לא יטוש ה' את‬ ‫רב זי"ע‪" :‬וואס איז פשט אז אין אונזערע צייטן ווערט‬ ‫וועט דורכגיין עטליכע נקודות וואו מען זעט די היינטיגע‬ ‫עמו" – דער אויבערשטער פארלאזט נישט כלל ישראל!‬ ‫נתגלה אזויפיל 'חכמת הטבע'?"‪ .‬האט דער צאנזער רב‬ ‫ספעציעלע מעלה אין לימוד התורה‪.‬‬ ‫דער אויבערשטער איז מיט זיין פאלק – אויך אין אונזער‬ ‫אים געענטפערט‪" :‬אלעמאל דארף זיין 'קליפה קודם לפרי'‪,‬‬ ‫דור און ער באגלייט אונז אין יעדן נסיון‪ ,‬און דער וואס‬ ‫נישטא היינט דער 'עם הארצות' פון אמאל‬ ‫קוקט גוט – זעט עס ָָאן גאנץ קלאר‪ .‬נו אויב אזוי‪ ,‬וואס‬ ‫איידער מען איז זוכה צו די ריכטיגע חכמה – וואס דאס איז‬ ‫'חכמת התורה' – קומט קודם צו גיין דער 'קליפה'‪ ,‬וואס‬ ‫אין דער אלטער היים זענען געווען אסאך מענטשן‬ ‫זענען די געצייג וואס מען האט אונז געשאנקען פון הימל‬ ‫דאס איז 'חכמת הטבע'!"‪.‬‬ ‫וועלכע זענען ממש געווען עכטע 'עמי הארצים' – נישט‬ ‫– ספעציעל פאר אונזער דור?! מען קען דאך קוקן אויף‬ ‫קענענדיג אפלערנען א שורה גמרא‪ ...‬זיי זענען געווען‬ ‫דער 'הנהגה העליונה' און אריינטראכטן‪ ,‬וואו עס שטעלט‬ ‫היינט זעט מען שוין קלאר דעם 'פרי'‬ ‫ממש פויערן וועלכע האבן ממש נישט געוואוסט וויאזוי‬ ‫זיך אוועק דער עיקר מעלה פון דעם היינטיגן דור‪ ,‬זיך‬ ‫וואס איז געווען אונטער דער קליפה‬ ‫מען עפנט אויף א ספר און מען לערנט דערין‪ .‬היינט איז‬ ‫אנכאפן אין דער מעלה‪ ,‬טון דערין און עס אויפארבעטן‬ ‫אין אנדערע ווערטער‪ :‬אין יאר ת"ר האט זיך געעפנט‬ ‫נישטא דער 'עם הארצות' פון אמאל! אודאי‪ ,‬נישט יעדער‬ ‫דאס מערסטע שייך‪ ,‬און דורכדעם וועלן מיר אנקומען‬ ‫א נייער טויער פון 'חכמת התורה' וועלכע איז דעמאלט‬ ‫וואקסט אויס דער גרויסער תלמיד חכם‪ ,‬אבער יעדעס קינד‬ ‫דארט וואו די הנהגה העליונה וויל אז מיר זאלן אנקומען‬ ‫און יעדער בחור קומט ארויס פון חדר און ישיבה מיט גענוג‬ ‫דורכדעם‪ .‬ווייל מיר קענען דאך נישט טון אין א זאך וואס‬ ‫באמת געווארן געעפנט – מער ווי פריער‪ .‬נאר מען האט‬ ‫ידיעה און הבנה צו וויסן בערך וואס יעדע פרשה אין דער‬ ‫מיר האבן נישט – נאר אין א זאך וואס מיר האבן יא!‬ ‫דאס נישט באלד געזען מיט די אויגן‪ ,‬ווייל די 'קליפה'‬ ‫תורה רעדט זיך‪ ,‬ער קען מער ווייניגער די וויכטיגע הלכות‪,‬‬ ‫אנשטאט ארינצולייגן די אנערגיע אינעם זיך אפרעדן אויפן‬ ‫פון 'חכמת הטבע'‪ ,‬וועלכע איז דעמאלט געווען בתקפו –‬ ‫ער האט א היבשע ידיעה אין עטליכע מסכתות הש"ס‪ ,‬ער‬ ‫פראבלעם – קען מען דאך אריינלייגן די גאנצע אנערגיע צו‬ ‫האט צוגעדעקט דעם 'פרי'‪ ,‬און מען האט דאס נאכנישט‬ ‫ווייסט וויאזוי מען לערנט אפ א משנה און א שטיקל גמרא‬ ‫טון אינעם ספעציעלן מעלה וואס אונזער דור פארמאגט‬ ‫געקענט באמערקן‪ .‬און אודאי‪ ,‬טאמער איינער האט זיך‬ ‫רש"י‪ ,‬און ער איז נישט ממש פרעמד אין תורה‪ .‬דאס איז‬ ‫– וואס דאס איז דער ציקון אויפן חסרון וואס פעלט אונז‪.‬‬ ‫דוקא גע'עקשנ'ט און יא געוואלט זוכן און מגלה זיין די‬ ‫א חידוש וואס אונזער דור האט זוכה געווען‪ ,‬אז עס איז‬ ‫'פרי' אונטער די 'קליפה' – האט ער דאס געקענט טרעפן‪.‬‬ ‫כמעט נישטא קיין עכטער 'עם הארץ' ווי אמאל‪.‬‬ ‫אויך היינט קענען מיר אנקומען צום‬ ‫אבער היינט צוטאג‪ ,‬וואס מען איז שוין דורכגעגאנגען‬ ‫'אמונה פשוטה' פון אונזערע באבעס‬ ‫אזויפיל יארן וואס די 'קליפה קדמה לפרי' האט זיך מער‬ ‫אינדערהיים איז נישט געווען אזא‬ ‫און מער אנטוויקלט – קען שוין יעדער זען אויך די 'פרי'‬ ‫גוטער חדר און ישיבה ווי היינט‬ ‫איך האב געלערנט אין ישיבת 'תורה ודעת' ביי הרה"ג‬ ‫רבי יעקב קאמינצקי זצ"ל – וואס ער איז געווען ראש‬ ‫וועלכע איז געוואקסן אונטער דעם קליפה‪ ,‬און אונזער‬ ‫נאך א מעלה פון אונזער דור‪ :‬אינדערהיים איז כמעט‬ ‫ישיבה‪ .‬און ער האט זייער שטארק געהאלטן און געשטופט‬ ‫תפקיד איז‪ ,‬צו האבן שייכות מיט דעם 'פרי'! און אט דאס‬ ‫נישט געווען קיין ישיבות (אויסער די ָ‬ ‫ּפָאר באקאנטע ישיבות‬ ‫די בחורים צו לערנען רמב"ן על התורה‪ ,‬וואס דאס בויעט‬ ‫איז דער וועג וויאזוי מיר קענען זיך מתגבר זיין אויפן‬ ‫פון גדולי ישראל)‪ ,‬און אפילו 'חדרים' איז נישט געווען‬ ‫אויס דעם דעת פון א מענטש מיט זייער שטארקע‬ ‫חולשה פונעם היינטיגן דור – וועלכער שטאמט בעיקר‬ ‫אוועקגעשטעלט מיט א געזונטן סיסטעם‪ ,‬מיט א מנהל‬ ‫און קלארע יסודות אין אמונה און השקפה וויאזוי א‬ ‫פון אט דער קליפה פון 'חכמות החיצוניות' (ווי געשמועסט‬ ‫וועלכער שטייט אויפן קאפ פון יעדן מלמד‬ ‫איד דארף טראכטן און אנקוקן זאכן‪ ,‬און‬ ‫אינעם פריערדיגן גליון) – דורכן זיך מדבק זיין צום ריכטיגן‬ ‫און מאכט זיכער אז ער זאל זיך אפגעבן מיט‬ ‫נקודות‪:‬‬ ‫וויאזוי אפצולערנען א פסוק חומש אויף‬ ‫'חכמת התורה'‪ ,‬וועלכע איז נתגלה געווארן אין אונזער‬ ‫יעדן תלמיד און ארויסברענגען זיינע כוחות‬ ‫א געזונטן אופן‪ .‬פלעגט דער ראש ישיבה‬ ‫אשרי דורינו!‬ ‫דור במדה גדושה; ווי מען וועט אויסשמועסן עטליכע‬ ‫און כשרונות‪ .‬נאר יעדער טאטע האט זיך‬ ‫אלעמאל זאגן‪" :‬דאס וואס אונזערע באבעס‬ ‫צוזאמגענומען מיט נאך עטליכע אידן און‬ ‫לערנט‬ ‫היינט‬ ‫נקודות דערין‪.‬‬ ‫מען אסאך‬ ‫פלעגן אריינלייגן 'אמונה פשוטה' אין אונז‬ ‫געדינגען א מלמד פאר זייערע קינדער‪ .‬רוב‬ ‫– קענען מיר היינט באקומען אינעם חומש‬ ‫מיר האבן טאקע נישט דעם אמאליגן‬ ‫מענטשן האבן נישט געהאט קיין 'מלמד‬ ‫מען‬ ‫ווי‬ ‫בעסער‬ ‫תמימות פון אונזער באבעס‬ ‫אמאל‬ ‫האט‬ ‫מיט רמב"ן!"‪ .‬און דאס איז געווען 'מרגלא‬ ‫מומחה'‪ ,‬און טייל האבן ניטאמאל געהאט‬ ‫קיין געהעריגער מלמד‪ ,‬נאר די קינדער האבן‬ ‫געלערנט! עס‬ ‫בפומיה' כמעט יעדע וואך ביי זיין שמועס‪.‬‬ ‫מען האט גערעדט‪ ,‬אז דער עיקר פראבלעם פונעם‬ ‫געלערנט צווישן זיך‪ ,‬די עלטערע מיט די‬ ‫פון‬ ‫מתנה‬ ‫א‬ ‫איז‬ ‫היינטיגן דור – וואו די 'חכמת חיצוניות' איז אנגעקומען‬ ‫הימל וואס מען‬ ‫היינט גייט אלעס דורך תורה‬ ‫צו אונזער מחנה און אונז געשאדט איז – אז מיר האבן‬ ‫יונגערע‪ ,‬אדער האט מען גענומען א בחור‬ ‫טוט היינט דורך‬ ‫זאל לערנען מיט זיי‪ ,‬און ביינאכט נאכן‬ ‫דאס הייסט‪ :‬היינט איז א דור פון‬ ‫פארלוירן דעם תמימות און אמונה פשוטה פון די‬ ‫די איידלסטע‬ ‫ארבעטן האט דער טאטע אביסל צוגעלערנט‬ ‫סברות און‬ ‫תורה! אלעס וואס מען האט אמאל‬ ‫פארצייטישע אידן פון אמאל! היינט איז יעדער קלוג און‬ ‫מיטן קינד‪ .‬דעריבער איז אינדערהיים געווען‬ ‫חילוקים – מיט‬ ‫זאגן‬ ‫באקומען דורך די טרערן און תהלים‬ ‫א גאנצער מבין‪ ,‬און עס פעלט דער אמאליגער אידישער‬ ‫זייער זעלטן צו טרעפן א 'טיפער לערנער'‬ ‫א געוואלדיגע‬ ‫פון דער באבע – מוזן מיר היינט באקומען‬ ‫הארץ און געפיל צו א מצוה! מען האט נישט היינט דער‬ ‫‪ -‬וועלכער לערנט אפ יעדעס ווארט פון‬ ‫גרונטליכקייט!‬ ‫דורכן לערנען תורה און גוט פארשטיין‬ ‫פארצייטישער טרער ביי א תהלים‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫ה‬ ‫וועלכע איז אראפגעקומען אין שנת ת"ר – נאר עס‬ ‫און זיי ווייסן וויאזוי מען לערנט גוט אפ א שטיקל גמרא‪.‬‬ ‫תוספות מיט א טיפקייט און גרונטליכקייט‪ .‬בלויז יחידים‬ ‫איז ארויסגעקומען בגלוי נאר נאכדעם וואס די קליפה‬ ‫און שפעטער גייען זיי אריין אין ישיבה‪ ,‬איז דארט האט‬ ‫וועלכע האבן זוכה געווען צו טרעפן א גוטן מלמד און מגיד‬ ‫פון 'חכמת חיצוניות' איז נתגלה געווארן קודם; ווי‬ ‫מען היינט אוועקגעשטעלט גאר א שטארקן 'דרך הלימוד'‬ ‫שיעור פאר זיין קינד – האט זיך דאס קינד אויסגעלערנט‬ ‫דער כלל פון 'קליפה קדמה לפרי'‪ .‬און דאס איז שוין‬ ‫וואס די מגידי שיעור לערנען אויס פארן בחור וויאזוי‬ ‫לערנען טיף און גרונטליך‪ ,‬און ער האט געוואוסט וויאזוי‬ ‫א געוויסע עצה און כח (אויסער דער עיקר נקודה וואס‬ ‫צו טראכטן א סברא‪ ,‬וויאזוי מדייק צו זיין א לשון פון‬ ‫מען לערנט אפ געזונט א שטיקל גמרא‪ .‬אבער רוב‬ ‫מען וועט ווייטער רעדן) וויאזוי מען קען זיך מתנגד זיין‬ ‫ראשון‪ ,‬וויאזוי מחלק צו זיין צווישן צוויי דינים‪ ,‬וויאזוי‬ ‫עולם האט נישט געוואוסט וויאזוי מען לערנט אפ א‬ ‫זיך דערגרינטעווען צום 'ווארט' פון דעם רשב"א‪ ,‬און אזוי‬ ‫סברא‪.‬‬ ‫צו 'חכמות חיצוניות'‪ ,‬אויף א פארנעם פון 'זה לעומת‬ ‫ווייטער‪ .‬און דאס איז א געוואלדיגע מעלה פון אונזער דור‪,‬‬ ‫זה'! א בחור וועלכער לערנט תורה 'בעמקות' און ער האט‬ ‫אז מען לערנט היינט זייער גוט! מען לערנט אויס א מהלך‬ ‫היינט איז דער 'חינוך' זייער שטארק‬ ‫תענוג פון א טיפע סברא אין א רשב"א – איז עטוואס מער‬ ‫אוועגעשטעלט אויף 'הבנת התורה'‬ ‫נַארן אין הבנה‪.‬‬ ‫זיך נישט צו ַ‬ ‫באשיצט פון דער השפעה פון דער היינטיגער גאס! ווייל ער‬ ‫היינט איז 'אכשיר דרא' אין דעם הינזיכט‪ .‬סיי די‬ ‫איז אנגעכאפט אין 'תענוג דקדושה' און 'חכמה דקדושה' –‬ ‫אפלערנען א טיפע סברא – באשיצט‬ ‫'חדרים' זענען אוועקגעשטעלט מיט א מסודר'דיגן פלאן‬ ‫וועלכער האלט אים צוריק פון 'תענוג דקליפה' און 'חכמה‬ ‫פון די נסיונות פון דער גאס‬ ‫און מיט א סיסטעם וויאזוי צו פארזיכערן אז די מוחות‬ ‫דקליפה'‪.‬‬ ‫דאס איז א חלק פון דער 'פרי' פון 'חכמת התורה'‬ ‫פון די קינדער ווערן אויסגעשארפט אין הבנת התורה‪,‬‬ ‫ב‬ ‫היינט איז נתגלה געווארן די ברייטקייט פון תורה‬ ‫רחבה מצותך מאוד‪:‬‬ ‫היינט איז זייער זעלטן צו טרעפן איינער וועלכער קען 'כל התורה כולה' | נישט ווייל היינט איז די התמדה ווייניגער | נאר ווייל היינט איז מען זיך מצמצם אויף דורכצוטון א מקצוע ביזן סוף | היינט מוז מען זיך וואוסנדיג‬ ‫מאכן פון יעדן אחרון וואס רעדט אויף דער סוגיא | דערפאר קומט מען נישט ָָאן צו כל התורה כולה | עס איז נישט קיין חסרון – עס איז א מעלה | יעדע שאלה אין הלכה האט אן אנדערן בקי | איידער משיח קומט מוז מען‬ ‫מברר זיין יעדע מקצוע אין תורה‬ ‫מען האט שוין געשניטן אזויפיל חילוקים אין פסק‪ ,‬און‬ ‫פארצייטנס‪ ,‬ווען א רב האט דורכגעלערנט הלכות שבת‪,‬‬ ‫היינט איז נישטא קיין סאך וואס‬ ‫מברר געווען אזויפיל בירורים – קומסטו זיך ָָאן כאילו דו‬ ‫האט ער געלערנט בלויז מחבר און רמ"א‪ ,‬מגן אברהם‬ ‫קענען כל התורה כולה‬ ‫ביסט דער ערשטער דא‪ ,‬און קיינער האט נאך קיינמאל‬ ‫און טורי זהב‪ ,‬און פרי מגדים מיט דרך החיים‪ ,‬און שוין!‬ ‫מאנכע רעדן זיך אפ אויף אונזער דור‪ ,‬אז עס פעלט‬ ‫גארנישט גערעדט אויף דער סוגיא?! דו קענסט נישט‬ ‫ער האט שוין געענדיגט הלכות שבת אין א קורצע צייט‪.‬‬ ‫היינט ריכטיגע תלמידי חכמים וועלכע זענען קלאר אין‬ ‫האבן די חוצפה צו עפענען דאס מויל אין דער סוגיא – נאר‬ ‫גאנץ ש"ס און ד' חלקי שולחן ערוך‪ ,‬אז מען זאל זיי קענען‬ ‫טאמער דו לערנסט דורך די אלע ספרים אויף דער סוגיא!‬ ‫היינט נעמט לענגער דורכצולערנען‬ ‫פרעגן א שאלה אומעטום און זיי זאלן קענען ענטפערן‬ ‫כל התורה כולה‬ ‫אויפן פלאץ‪ ,‬אויף אן אופן פון 'אם ישאלך אדם אל תגמגם‬ ‫היינט איז נישטא קיין מקצוע וועלכע‬ ‫היינט‪ ,‬ווען א אינגערמאן ווייל דורכלערנען הלכות‬ ‫ותאמר לו אלא אמור לו מיד'‪ .‬וואס פארצייטנס איז געווען‬ ‫איז נישט דורכגעטון לאורך ולרוחב‬ ‫שבת – נעמט אים עס יארן לאנג‪ ,‬ווייל היינט זענען‬ ‫אין יעדן שטעטל עטליכע אזעלכע סארט תלמידי חכמים‪,‬‬ ‫קומט אויס‪ :‬וויבאלד היינט איז הלכות שבת געווארן‬ ‫צוגעקומען אזויפיל נייע ספרים וואס ער דארף‬ ‫און היינט איז דאס א 'מיעוט שאינו מצוי'‪.‬‬ ‫אזוי ברייט און לאנג – קען מען זיצן א גאנץ לעבן בלויז‬ ‫דורכלערנען‪ .‬ער מוז דורכלערנען אלע אחרונים; רעק"א‬ ‫אויף הלכות שבת און נישט אנקומען צו נאך א מקצוע‪.‬‬ ‫און חתם סופר‪ ,‬שולחן ערוך הרב און משנה ברורה‪ ,‬ביז‬ ‫אויב איז עס נישטא – זעט אויס אז‬ ‫און אזוי איז מיט יעדע מקצוע אין תורה‪ .‬און דאס האט‬ ‫צו די היינטיגע אחרונים; חזון איש וכדומה‪ .‬און דערנאך‬ ‫פון הימל וויל מען עס נישט‬ ‫גורם געווען צו א נייע מציאות‪ ,‬אז עס זענען פארהאן‬ ‫האט מען געמאכט ליקוטים פון 'שאלות ותשובות' ספרים‬ ‫די דאזיגע טענה איז לכאורה א ריכטיגע טענה‪ ,‬ווייל‬ ‫אינגעלייט וועלכע זיצן און הארעווען כל ימיהם אויף תורה‬ ‫– וועלכע רעדן דורך די אלערליי סארט שאלות וואס‬ ‫'בקיאות התורה' און 'ידיעת התורה' איז ממש דער יסוד פון‬ ‫מיט יגיעה‪ ,‬און זיי זענען תלמידי חכמים עצומים – בלויז‬ ‫קענען זיך מאכן אין דעם ענין פון דעם סימן אין שולחן‬ ‫א איד‪ ,‬און כלל ישראל דארף טאקע האבן תלמידי חכמים‬ ‫אין איין מקצוע! ער קען נישט קיין הלכות בשר בחלב‬ ‫ערוך‪ .‬בפרט די היינטיגע ספרים וועלכע אקערן דורך‬ ‫וועלכע קענען כל התורה כולה‪ ,‬און אויך יעדער יחיד פאר‬ ‫און קיין הלכות נזקי שכנים‪ ,‬פשוט ווייל ער איז נישט‬ ‫דעם מציאות פון דער טעכנעלאגיע בנוגע די נייע סארט‬ ‫זיך דארף האבן א שאיפה אז איין טאג זאל ער קענען כל‬ ‫אנגעקומען דערצו! אנשטאט דאס אנצוקוקן ווי א חסרון‬ ‫שאלות וועלכע האבן שייכות מיט דעם סימן‪ .‬און דאס‬ ‫התורה כולה‪ .‬אבער מיר דארפן זיך קאנצענטרירן צו קוקן‬ ‫פון אונזער דור – קען מען דאס אנקוקן אלס א מעלה!‬ ‫אלעס מוז דער אינגערמאן דורכלערנען! ער קען נישט‬ ‫אויף די מעלות פונעם דור וואס מיר האבן יא! אין אנדערע‬ ‫דער אויבערשטער האט געגעבן א מתנה פאר אונזער דור‪,‬‬ ‫פסק'ענען קיין שאלה אין הלכות שבת – טאמער ער לערנט‬ ‫ווערטער‪ :‬אויב זעען מיר במציאות‪ ,‬אז היינט איז נישטא‬ ‫אז אין יעדן מקצוע קענסטו טרעפן מענטשן וועלכע קענען‬ ‫נישט דורך די אלע ספרים! און אפילו אויב‬ ‫די פארצייטישע בקיאים וועלכע קענען‬ ‫דאס 'ישר והפוך'! עס איז כמעט נישטא קיין שום מקצוע‬ ‫ער לערנט נישט פאר 'הוראה'‪ ,‬אבער פשוט‬ ‫די גאנצע תורה – זעט אויס אז מן השמים‬ ‫אין תורה – וועלכע איז נישט געווארן גוט אויפגעאקערט!‬ ‫אנצוקומען צו א שלימות'דיגע היקף אינעם‬ ‫נקודות‪:‬‬ ‫פירט מען אזוי! ווייזט אויס‪ ,‬אז היינט וויל‬ ‫און די אלע תלמידי חכמים געבן ארויס היינט גוטע‬ ‫סימן – קען מען זיך נישט פארהוילן פון די‬ ‫דער רבונו של עולם אן אנדערע 'מעלה'‬ ‫ספרים אויף יעדן מקצוע‪ ,‬וואס קומט צונוץ פאר יעדן‬ ‫אלע ספרים! איינמאל אז די ספרים זענען‬ ‫אשרי דורינו!‬ ‫אין תורה – אנשטאט די פארצייטישע‬ ‫פשוט'ן איד וועלכער וויל זיך זעצן לערנען סיי וועלכע‬ ‫שוין דא אויף דער וועלט‪ ,‬קען מען זיך שוין‬ ‫היינט ווערט‬ ‫יעדע מקצוע‬ ‫בקיאות! און מען דארף זיך מתבונן זיין‬ ‫פארווארפענע מקצוע‪ ,‬אז ער האט באלד גרייט אלעס‬ ‫נישט 'מעלים עין' זיין דערפון כאילו עס איז‬ ‫אין תורה‬ ‫דערין און עס ריכטיג אפטייטשן‪.‬‬ ‫אויפן טיש! איינער האט שוין אלעס צוזאמגעברענגט און‬ ‫נישטא! ווי קענסטו זיך ארומדרייען מיט‬ ‫אויפגעאקערט‬ ‫אנגעגרייט‪ ,‬אז ער זאל האבן די גאנצע ברייטקייט אין דער‬ ‫א תמימות'דיגן אנשטעל און זאגן‪" :‬דער‬ ‫אמאל האט מען שנעלער‬ ‫לארכה ולרחבה‬ ‫געקענט ענדיגן די תורה‬ ‫מקצוע! דאס איז א געוואלדיגע מעלה פון אונזער דור‪,‬‬ ‫מגן אברהם פסק'נט אזוי" – אין דער צייט‬ ‫ולעמקה!‬ ‫וואס דער רבונו של עולם האט געעפנט די תורה אזוי‬ ‫וואס דער רבי עקיבא אייגער און חתם‬ ‫אויף יעדע‬ ‫בדרך אפשר קען מען אפטייטשן דעם‬ ‫ברייט אפן‪ ,‬ממש להפליא‪.‬‬ ‫סופר האט שוין איינגעזעצט דעם גאנצן מגן‬ ‫פארווארפענע‬ ‫בילד‪ :‬פארוואס טאקע זענען היינט כמעט‬ ‫אברהם אויף אן אנדערן אופן?! ווי קענסטו‬ ‫מקצוע אין תורה‬ ‫נישטא די בקיאים בכל התורה כולה?‬ ‫אין עולם החיצוני איז היינט אויך א‬ ‫פסק'ענען ווי דעם מחבר – אין דער צייט‬ ‫– איז היינט‬ ‫צי דען זענען היינט פארהאן ווייניגער‬ ‫וועלט פון באזונדערע ספעציעליסטן‬ ‫דא הערליכע‬ ‫אינגעלייט וואס זיצן און לערנען א גאנץ‬ ‫אויף יעדע תחום עקסטער‬ ‫וואס דער משנה ברורה איז מכריע להלכה‬ ‫אז מען דארף מחמיר זיין?! ווי קענסטו גיין‬ ‫ספרים וועלכע‬ ‫לעבן בהתמדה רבה פון צופריה ביז‬ ‫מאובי תחכמני‪ :‬אין דער היינטיגער חיצוניות'דיגער‬ ‫קאפ אין וואנט אריין מיטן פסק הרמ"א –‬ ‫האבן שוין געטון‬ ‫ביינאכט? ניין‪ ,‬עס איז מן הסתם היינט‬ ‫וועלט להבדיל‪ ,‬זעט מען אויך דעם זעלבן סארט הנהגה‪.‬‬ ‫אין דער צייט וואס אלע 'תשובה ספרים'‬ ‫פאר דיר אלע‬ ‫פארהאן מער לומדי תורה ווי אמאל! נאר‬ ‫פארצייטנס האט יעדער דאקטער געדארפט קענען אלעס!‬ ‫זענען מקיל אין אזא פאל 'במקום צורך‬ ‫ל"ט מלאכות‪...‬‬ ‫די סיבה דערצו איז זייער פשוט‪ :‬די תורה‬ ‫ער האט געדארפט פארשטיין צו יעדן אבר פונעם מענטש‪.‬‬ ‫גדול'?! בקיצור‪ :‬נאכדעם וואס מען האט שוין‬ ‫די גאנצע‬ ‫איז היינט געווארן אסאך ברייטער ווי‬ ‫אבער קיינער איז נישט געווען קיין ספעציעליסט אויף קיין‬ ‫תורה איז אפן‬ ‫אמאל! היינט נעמט אסאך לענגער צו‬ ‫צענומען די סוגיא אויף שטיקלעך – דער‬ ‫און גרייט צו‬ ‫שום פרט‪ .‬היינט איז יעדער דאקטער א ספעציאליסט בלויז‬ ‫אויף דעם אופן און דער אויף דעם אופן‪,‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ענדיגן כל התורה כולה ווי אמאל!‬ ‫אויף איין פרט פון איין אבר פונעם גאנצן מענטש‪ ,‬ווייל‬ ‫לערנען!‬ ‫ו‬ ‫ווערן פארראכטן בשעת ווען דער מקצוע ווערט דורכגעטון‬ ‫רב איז דער ספעציעליסט אין דעם מקצוע – וואס צו אים‬ ‫בלויז דעם פרט אליינס האט אים גענומען דורכצולערנען‬ ‫א נתברר בשלימות‪ .‬און ווייזט אויס‪ ,‬אז דער רבונו של‬ ‫זאל ער שיקן דעם שואל מיט דער שאלה‪ .‬און אסאך מאל‬ ‫צען יאר! און דער כלליות'דיגער לאקאלער דאקטאר‬ ‫עולם וויל‪ ,‬אז אלע 'חלקי התורה' זאלן שוין זיין דורכגעטון‬ ‫דארף מען אפילו נישט גיין צו א רב‪ ,‬מען דארף בלויז‬ ‫דארף פשוט האבן די אויבערפלעכליכע ידיעות וויאזוי‬ ‫איידער משיח קומט‪ ,‬מען זאל שוין האבן מחדש געווען‬ ‫ארויסנעמען פון שאנק דעם היינטיגן ספר וועלכע איז‬ ‫צו אנאליזירן דעם פראבלעם און וויסן ווער עס איז דער‬ ‫און מברר געווען אלע חלקי התורה – כדי אז אלע ניצוצות‬ ‫מיוחד אויף דעם מקצוע‪ ,‬און באלד טרעפט מען פונקטליך‬ ‫ספעציעליסט אויף דעם געביט – צו שיקן דעם פאציענט‬ ‫זאלן שוין האבן זייער תיקון‪ .‬און דערפאר האט מען אזוי‬ ‫ווער עס רעדט פון דער שאלה‪ ,‬וויאזוי מען פסקנ'ט‪ ,‬און‬ ‫צו אים‪ .‬להבדיל אין תורה איז אויך אזוי‪ ,‬אמאל האט מען‬ ‫מסבב געווען פון הימל‪ ,‬אז מען זאל היינט לערנען תורה‬ ‫אלעס ארום‪.‬‬ ‫געהאט דעם שטאט'ס רב וועמען מען האט געפרעגט אלע‬ ‫אויף אסאך מער א ברייטערן און גדול'ישן אופן ווי אמאל‪.‬‬ ‫שאלות‪ ,‬און ער האט געמוזט קענען כל התורה כולה‪ .‬אבער‬ ‫און דאס איז דער 'עשירות' פונעם היינטיגן 'דור יתום'‪ ,‬אז‬ ‫איידער משיח קומט מוז מען ענדיגן דעם‬ ‫היינט איז דא א טעלעפאן‪ ,‬מען קען זייער שנעל אנקומען‬ ‫תיקון הניצוצות פון 'בירור כל התורה'‬ ‫מען האט די מעגליכקייטן אנצוקומען בעמקות ממש צו‬ ‫צו סיי וועלכן רב‪ ,‬דעריבער מוז נישט דער לאקאלער‬ ‫אלע חלקי התורה‪.‬‬ ‫פנימיות הענין‪ :‬יעדע מקצוע אין תורה האט אין זיך‬ ‫רב קענען יעדע מקצוע‪ ,‬נאר ער דארף וויסן וויאזוי צו‬ ‫געוויסע 'ניצוצות הקדושה' און געוויסע 'תיקונים' וועלכע‬ ‫אנאליזירן די שאלה‪ ,‬און דערנאך דארף ער וויסן וועלכער‬ ‫ג‬ ‫היינט איז נתגלה געווארן דער אינערליכער סוד פון תורה‬ ‫נעלמה מעין כל חי‪:‬‬ ‫היינט זוכט יעדער צו פארשטיין אידישקייט | דאס איז א מעלה | מען דארף אנהייבן לערנען פנימיות התורה | קודם אנהייבן מיט די טיפערע ספרי חסידות | דורכגיין אידישקייט מיט איין שניט | דערנאך קונה זיין נאך‬ ‫א שניט | שפעטער אריינגיין אינעם לימוד זוה"ק און כתבי האר"י | דאס טוישט גאנץ תורה און תפלה אויף נייע מושגים | מען ווערט א העכערער עובד ה' | מען באקומט אמונת צדיקים | מען קען איבערגעבן פאר די‬ ‫קינדער א ליכטיגע אידישקייט | מען דארף זוכן קרבת ה' | נישט זוכן צו זיין א 'ידען' | פון הימל ווארט מען אז מיר זאלן זיך אליינס העלפן פון דעם חושך‬ ‫זיין א 'מקובל' און 'ידען'‪ .‬אזא סארט צוגאנג איז 'היפוך‬ ‫אן אור פון 'סובב כל עלמין'‪ ,‬און די אלע נפקא מינה'ס וואו‬ ‫דער עיקר 'פרי' אונטער די 'קליפה' פון‬ ‫המכוון'‪ ,‬ווייל 'קבלה' מיינט‪" :‬איך בין מקבל! איך הער‬ ‫עס קלאפט אויס דער חילוק צווישן זיי‪ .‬מען דערהערט‬ ‫'חכמות חיצוניות' – איז 'פנימיות התורה'‬ ‫אויס! איך בין בטל צו חכמי ישראל! אויב איך פארשטיי‬ ‫א טיפקייט אין 'אין עוד מלבדו' און דער חילוק צווישן‬ ‫דער עיקר כוונה פון 'קליפה קדמה לפרי' – וואס דער‬ ‫– פארשטיי איך‪ ,‬און אויב איך פארשטיי נישט – האב איך‬ ‫'יחודא עלאה' און 'יחודא תתאה'‪ ,‬מען פארשטייט אביסל‬ ‫צאנזער רב זצ"ל האט געזאגט כלפי די 'חכמות חיצוניות'‬ ‫'אמונה פשוטה'!"‪ .‬און דערצו דארף מען אויך מתפלל זיין‪,‬‬ ‫וואס די 'עשר ספירות' זענען און וויאזוי זיי ארבעטן‪ ,‬און‬ ‫– האט ער לכאורה געצילט צום חכמה פון פנימיות התורה‪,‬‬ ‫אז דער אויבערשטער זאל עפענען די 'מעיינות התורה'‬ ‫וויאזוי דאס ווערט נתגלה דא אונטן ביים מענטש 'על‬ ‫וואס דאס וועט נתגלה ווערן לעתיד לבוא‪ .‬וואס דער‬ ‫וואס ליגן דא באהאלטן‪ .‬אט דאס איז דער צוגאנג דערצו‪.‬‬ ‫דרך מבשרי אחזה אלוק'‪ .‬און אז מען לערנט עס מיט א‬ ‫חלק התורה איז דער עיקר שורש פון 'חכמת התורה';‬ ‫סדר און שיעור עיון און שיעור בקיאות – ווי יעדן לימוד‪,‬‬ ‫ווי רבי חיים וויטאל שרייבט אין דער הקדמה‪ ,‬אז דער‬ ‫אפילו נגלות התורה עפנט זיך‬ ‫באקומט מען נאכדעם א מהלך צו פארשטיין זייער אסאך‬ ‫עיקר 'חכמת שלמה' איז געווען דער 'פנימיות התורה'‬ ‫אויף מיט א נייעם אור‬ ‫חלקים אין תורה‪ ,‬און מען באקומט אן אנדערער בליק אויף‬ ‫וועלכע וועט נתגלה ווערן בימות המשיח‪ .‬און אויף דעם‬ ‫דער וואס איז זוכה זיך אריינצולייגן אין פנימיות‬ ‫דער וועלט און אויף עבודת ה'‪ .‬און אזוי איז פארהאן נאך‬ ‫איז נאכאלץ פארהאן זייער א שטארקע 'קליפה המסתיר'‬ ‫התורה – זעט פאר זיך א נייע תורה! פלוצלינג הייבט ער‬ ‫פארשידענע חדרים פון 'מהלכים' אין חסידות וואס מען‬ ‫וועלכע לאזט נישט אריינגיין אהין‪ .‬אבער אין אונזער דור‪,‬‬ ‫ָָאן צו כאפן די כוונה פון דער 'אגדתא גמרא' – וועלכע ער‬ ‫קען לערנען 'לשם לימוד התורה' און באקומען זייער מהלך‬ ‫ווען מען שטייט שוין ביים סוף פונעם עקבתא דמשיחא‪,‬‬ ‫קען שוין יארן לאנג! ער פארשטייט וויאזוי אפצוטייטשן‬ ‫וויאזוי אנצוקוקן אידישקייט‪.‬‬ ‫איז שוין זיכער געקומען די צייט אפצושיילן די קליפה‬ ‫די אגדות חז"ל – וואס דער אר"י הק' זאגט אז רוב‬ ‫און עסן די פרי‪.‬‬ ‫סודות התורה שטייען אין אגדות חז"ל‪ ,‬ער באקומט א‬ ‫נישטא היינט קיין אנדערע עצה קעגן די‬ ‫מהלך וויאזוי אפצולערנען א פסוק חומש! איינמאל ער‬ ‫נסיונות – נאר בלויז 'פנימיות התורה'‬ ‫די טיפערע ספרי חסידות פירן‬ ‫פארשטייט דעם פנימיות וואס עס מיינט 'אברהם' און‬ ‫נאכדעם וואס א מענטש לערנט גוט דורך עומק‬ ‫אריין אינעם 'לימוד הפנימיות'‬ ‫ווער עס איז 'לוט' – כאפט ער שוין דעם גאנצן 'מריבה'‬ ‫החסידות – דארף ער גיין ווייטער‪ .‬ער דארף אנהייבן‬ ‫'פנימיות התורה' מיינט טאקע בעיקר די ספרים פון‬ ‫צווישן זיי‪ ,‬און אלעס ארום‪ .‬און אזוי ווייטער מיט אלע‬ ‫לערנען די מקורות – אויף וואס חסידות בויעט זיך‪.‬‬ ‫אר"י הק' וכדומה‪ ,‬אבער אויף אנצוהייבן אריינגיין דערין‬ ‫פרשיות התורה‪ .‬און אזוי קען ער דורכגיין גאנץ תנ"ך‬ ‫דעמאלט דארף ער אנהייבן לערנען זוהר הק'‪ ,‬כתבי אר"י‪,‬‬ ‫– איז לייכטער אנצוהייבן קודם מיט ספרי חסידות –‬ ‫און אלעס באקריגט אן אנדערע צורה‪ ,‬אלץ שטימט און‬ ‫רמ"ע מפאנו‪ ,‬מגלה עמוקות‪ ,‬און נאך און נאך ספרי‬ ‫וועלכע זענען געבויעט אויף כתבי אר"י‪ .‬און דער עיקר‬ ‫קלאפט פון אלע זייטן‪ ,‬אז עס איז ממש א תענוג נפלא! די‬ ‫הקבלה‪ ,‬וואס עס איז ממש דא א גאנצער 'אוצר הספרים'‬ ‫טאקע אזעלכע סארט ספרים וועלכע גייען דורך גאנץ‬ ‫גאנצע 'השקפת התורה' ווערט א דערהויבענע און ליכטיגע‬ ‫וואס רוב וועלט רירט עס אפילו נישט ָָאן‪ ,‬און חוץ פונעם‬ ‫אידישקייט און גאנץ תורה ומצוות מיט איין שניט – וואס‬ ‫השקפה – געבויעט אויף די יסודות פון זוהר הק' און‬ ‫'עלבון התורה' – איז עס אזוי וויכטיג פארן היינטיגן דור;‬ ‫דאס איז זייער מיישב אויפן נפש די אלע ענינים‪ .‬ווייל מען‬ ‫אריז"ל‪ .‬ער באקומט אן אנדערן חיות אין 'לימוד התורה'!‬ ‫ווי רבי חיים וויטאל שרייבט בפירוש‪ ,‬אז אין 'עקבתא‬ ‫זעט בחוש‪ ,‬אז היינטיגע מבקשי ה' זוכן זייער שטארק צו‬ ‫דמשיחא' איז נישטא קיין אנדערע עצה‬ ‫פארשטיין חסידות אויף א שטארקן און געזונטן אופן! זיי‬ ‫דער גאנצער סידור‬ ‫קעגן די 'חכמות חיצוניות' – נאר צו‬ ‫ווילן דאס ארויסהאבן מיטן גאנצן טיפקייט און ברייטקייט‬ ‫באקומט א נייע באדייט‬ ‫נקודות‪:‬‬ ‫עוסק זיין אין 'פנימיות התורה'! און‬ ‫– פונקט ווי א סוגיא אין נגלה! און דאס איז איינע פון די‬ ‫א גרויס חלק פון פנימיות התורה איז‬ ‫כאטש וואס דער עיקר 'פרי' וועט ערשט‬ ‫מעלות פון אונזער דור‪ ,‬אז חסידות איז געווארן א 'לימוד'‬ ‫שטארק עוסק צו פארשטיין דעם סידור‪ :‬וואס‬ ‫אשרי דורינו!‬ ‫נתגלה ווערן בימות המשיח‪ ,‬אבער היינט‬ ‫היינט זוכט‬ ‫און נישט בלויז א 'התעוררות בעלמא'‪ .‬דער גאנצער מענטש‬ ‫מיינט בכלל דאווענען? וואס טוט זיך אפ ביים‬ ‫איז שוין ערב שבת און מען דארף שוין‬ ‫פון אויבן ביז אונטן ווערט דורכגענומען און אויסגעבויעט‬ ‫דאווענען? וואס טוישט זיך פון בעפאר 'יוצר'‬ ‫מען גוט‬ ‫'טועם' זיין א 'טעימה' דערפון!‬ ‫אפצולערנען‬ ‫מיטן אור החסידות‪ .‬און איינמאל עס ווערט א 'קנין בנפש'‬ ‫צו נאך 'יוצר'? פארוואס לייגט מען אריין א‬ ‫'ברכו' אינצווישן? און פארוואס איז דא א‬ ‫חסידות – אויפן‬ ‫דער צוגאנג‪ :‬צו ווערן נענטער‬ ‫– וואקסן שוין שפעטער ארויס דערפון די הרגשים און‬ ‫זעלבן אופן ווי‬ ‫צום רבוש"ע און זיין השגה‬ ‫מעשים בדרך ממילא‪.‬‬ ‫קדושה אינמיטן 'יוצר'? וואס מיינט בכלל‬ ‫מען לערנט אפ‬ ‫'קדושה'? מען האט ווייניג געלויבט דעם רבונו‬ ‫א תוספות! און‬ ‫זעלבסט פארשטענדליך‪ :‬אזא הייליגע‬ ‫אין היינטיגן דור – וואו יעדער‬ ‫של עולם ביי די 'פסוקי דזמרה' און 'ישתבח'‪,‬‬ ‫דאס ברענגט‬ ‫חכמה – מוז מען לערנען מיט א גוטע‬ ‫זוכט קלארקייט – דארף מען‬ ‫דורכטון חסידות ווי א 'לימוד'‬ ‫אז מען דארף אים לויבן נאכאמאל און זאגן‬ ‫אז דאס זאל זיך‬ ‫כוונה און רצון‪ ,‬מיט א קדושה און‬ ‫נאך א שבח פון 'קדוש קדוש קדוש'? און אזוי‬ ‫גוט מיישב זיין‬ ‫טהרה‪ .‬מען דארף עס לערנען מיט א‬ ‫לדוגמא‪ :‬אין חסידות איז פארהאן א גאנצער חדר פון‬ ‫ווייטער דער גאנצער סדר התפלה – וואס דאס‬ ‫אויפן הארץ און‬ ‫געוואלדיגן יראת שמים און שאיפה זיך‬ ‫חכמת חב"ד‪ .‬וואס אויסער די חבד'סקער חסידות פון רבי‬ ‫אלעס איז 'דברים העומדים ברומו של עולם'‪.‬‬ ‫באלייכטן גאנץ‬ ‫צו צושטעלן דערצו מיט עבודת ה'! מען‬ ‫צו א תלמיד – וואס דאס מוז נישט יעדער אננעמען – איז‬ ‫און נאכדעם וואס א מענטש איז זוכה דאס צו‬ ‫אידישקייט מיט‬ ‫דארף צו גיין דערצו מיט א בענקשאפט‬ ‫אבער פארהאן א גאנצער חדר פון א 'לימוד'‪ ,‬וואס מען‬ ‫דורכלערנען און דערהערן – ווערט דאס גאנצע‬ ‫א קלארקייט‬ ‫משיג צו זיין 'השגות אלקות' כדי צו זיין‬ ‫לערנט דורך די טיפסטע השגות אלקות אויף א געוואלדיגן‬ ‫דאווענען אן אנדערע וועלט! אלעס באקומט‬ ‫און פנימיות'דיגן‬ ‫נענטער צום רבונו של עולם‪ .‬נישט ווי‬ ‫טיפן און קלארן אופן‪ ,‬דער מוח הייבט ָָאן צו דערהערן אז‬ ‫א פשט! ער ווייסט וואס דא טוט זיך דא אפ!‬ ‫אור‬ ‫אנדערע וועלכע לערנען עס כדי צו‬ ‫דער אויבערשטער האט אן אור פון 'ממלא כל עלמין' און‬ ‫ז‬ ‫דרכי הצדיקים‬ ‫נאכדערצו אויב דער אויבערשטער העלפט‪ ,‬אז ער זעט דעם 'אור' דערפון און‬ ‫לעשות‪ ,‬עד שעלה בדעתם לעשות‬ ‫ער לעבט דערין – באקומט זיין דאווענען אן אנדערע באדייט! עס איז בכלל‬ ‫הרה״ק רבי צבי הירש הכהן‬ ‫כמעשה האדמו״רים שהיה נהוג בזמנם‪,‬‬ ‫מרימנוב זי״ע – יו״ד ל' חשון‬ ‫נישט דער זעלבער דאווענען! עס איז אנדערע 'פירוש המלות'!‬ ‫שהיו נוסעים לכפרים‪ ,‬ובני הכפר הגיעו‬ ‫זיין גאנצע עבודת ה' ווערט דערהויבן און איידעלער‬ ‫עם קוויטלעך ופדיונות‪ ,‬והם החליטו‬ ‫לעשות כך‪ ,‬ונתנו כולם את עיניהם‬ ‫נישט בלויז די השגה אין תורה און אין תפלה טוישן זיך – נאר אלע השגות‬ ‫ברבי ר' הערש כי הוא המתאים ביותר‬ ‫הרה״ק הרבי ר' צבי הערש הכהן מרימנוב זי״ע‬ ‫אין עבודת ה' טוישן זיך! מען באקומט פשוט א נייע התקרבות צום רבונו של‬ ‫לתפקיד ה'רבי'‪ ,‬והם יהיו הגבאים וכך יוכלו לקבץ‬ ‫היה בנו של חייט‪ ,‬ונפטר עליו אביו בצעירותו‪.‬‬ ‫עולם! ווייל חוץ פונעם חלק הלימוד – וואס דאס איז א חלק פון 'חכמת התורה'‬ ‫מעות כרצונם‪ .‬קיבל עליו הרבי ר' הערש את‬ ‫וכדרך אותם ימים המשיכו בני החייטים באומנות‬ ‫– האט עס אין זיך א געוואלדיגע קדושה פון 'נשמתא דאורייתא'‪ ,‬וועלכע איז‬ ‫החלטת חבריו‪ ,‬ויחדיו יצאו למסע בין בני הכפרים‬ ‫אבותיהם‪ ,‬וכך נהיה הרבי ר' הערש 'שניידער יונגל'‬ ‫מקדש דעם מענטש אויף א געוואלדיגן אופן!‬ ‫אשר סביבותיהם‪.‬‬ ‫(שוליית חייטים)‪ .‬אמנם עוד מילדותו היה בעל 'נשמה‬ ‫ָָאן 'פנימיות התורה' – ווערט מען מיט דער‬ ‫באחד מן המקומות שהגיעו אליהם הרבי ר'‬ ‫גדולה' והיה נמשך תמיד אחר עבודת ה'‪[ .‬וכך היה‬ ‫צייט אפגעקילט פון 'אמונת צדיקים'‬ ‫הערש וחבורתו‪ ,‬שמע אחד מן הבעלי בתים כי‬ ‫כ״ק רבינו זי״ע אומר תמיד על הרבי ר' הערש‪,‬‬ ‫הגיע איזה 'רבי' אל הכפר‪ ,‬הלה סבל צרות רבות‬ ‫שהיה‪' :‬א גרויסע נשמה']‪ .‬וכך הגיע בצעירותו‬ ‫איינע פון די זאכן וועלכע ווערן שטארק נתחזק דורכן עוסק זיין אין‬ ‫להיכלו של הרה״ק הרבי ר' מענדל'ע מרימנוב זי״ע‪,‬‬ ‫מן הפריץ ששלט באותה סביבה ביד קשה‪ ,‬ניגש‬ ‫פנימיות התורה ‪ -‬איז 'אמונת צדיקים'‪ .‬ווייל אויב מען האט נישט קיין שייכות‬ ‫ורצה להכירו ולהתדבק בו‪ .‬והנה בהגיעו לרימנוב‪,‬‬ ‫אותו בעל הבית אל ה'רבי' וביקש ממנו כי יברכנו‬ ‫מיט א זאך – שפירט מען א פרעמדקייט און קאלטקייט דערצו‪ .‬למשל‪ ,‬אז מען‬ ‫ניגש אל הגבאי הממונה על בית הרבי‪ ,‬וביקש‬ ‫ויבטיח לו ישועה מן הפריץ הממרר את חייו‪ .‬אמר‬ ‫דערציילט א מעשה פון א צדיק‪ ,‬אז ער האט געהאט די מדרגה פון 'התפשטות‬ ‫לו הרבי ר' הערש כי אם יתן לו סך של שמונה‬ ‫ממנו שרוצה להכין את המיטה של הרבי‪ .‬כי דרכו‬ ‫הגשמיות' – אויב דער מענטש וואס הערט דאס‪ ,‬לעבט אין א פארגרעבטע‬ ‫עשר רייניש ‪ -‬שהיה נחשב לסכום גדול מאוד‬ ‫של הרבי ר' מענדל'ע היתה לנוח קמעה בכל יום‬ ‫און מגושם'דיגע וועלט – איז דער גאנצער באגריף פון 'התפשטות הגשמיות'‬ ‫בימים ההם‪ ,‬יבטיח לו ישועה [כידוע היתה זו‬ ‫אחר הצהריים‪ ,‬ותפקידו של הגבאי היה 'בעטן די‬ ‫א ווילד פרעמדע זאך‪ ,‬דעריבער וועט ער באלד טראכטן אונטערן מוח‪ ,‬אז‬ ‫דרכו בקודש של הרבי ר' הערש כשהתמנה לרבי‬ ‫בעט' היינו להכין עבורו את המטה‪ .‬והסכים הגבאי‬ ‫מן הסתם איז דאס א שטיקל 'גוזמא' וואס די חסידים האבן איבערגעטריבן‬ ‫ומנהיג והיה פועל ישועות בקרב הארץ‪ ,‬שהיה נוהג‬ ‫לבקשתו‪ ,‬ואכן הרבי ר' הערש הציע את המטה‪ .‬ויהי‬ ‫די מדרגות פונעם צדיק‪ .‬און נאכן הערן נאך א פאר אזעלכע מעשיות וועלכע‬ ‫'זיך אויסביטן געלט' (לדרוש סכום כסף) כדי לפעול‬ ‫בשעה שהגיע הרבי ר' מענדל'ע לנוח על משכבו‪,‬‬ ‫קוקן אים אויס ווי גוזמאות – ווערט ער אינגאנצן אפגעקילט פון 'אמונת‬ ‫ישועות]‪ .‬בראות החברים את הדבר‪ ,‬חששו שמא‬ ‫מיד כאשר עלה על המטה‪ ,‬פנה אל המשמש ושאל‬ ‫צדיקים'‪ ,‬ווייל ער ווייסט שוין נישט וואס צו גלייבן‪ .‬און דאס אלעס קומט‬ ‫אותו‪' :‬ווער האט געבעט דאס בעט'? (מי הכין את‬ ‫לא יתן הבעל הבית הלז אפילו פרוטה אחת‪ ,‬כי‬ ‫צוליב דעם וואס ער איז אזוי פרעמד און ווייט פון יעדע מינדעסטע באגריף‬ ‫ביקש ממנו סכום גדול כזה‪ ,‬וניגשו כמה מהם אל‬ ‫המטה?)‪ .‬ענה הגבאי ואמר כי זה עתה הגיע כאן‬ ‫פון עפעס א 'מדרגה'‪.‬‬ ‫הרבי ר' הערש וצבטו בו ואמרו לו בלחש‪' :‬הערש‪,‬‬ ‫איזה בחור בשם 'הערש'‪ ,‬והלה ביקש ממנו להכין‬ ‫לרבי את המיטה‪ .‬אמר הרבי ר' מענדל'ע‪' :‬זייער גוט‬ ‫דו מיינסט טאקע אז דו ביסט א רבי'? (הערש‪ ,‬וכי‬ ‫אויב פארשטייט מען פנימיות – לייגט זיך גוט‬ ‫אתה אכן סבור שהינך רבי?)‪ .‬אבל הרבי ר' הערש לא שת‬ ‫געבעט! זאל ער יעדן טאג בעטן'! (המיטה הוכנה מאד‬ ‫אויפן הארץ יעדע מעשה פון א צדיק‬ ‫לבו לדבריהם‪ ,‬ולא חזר בו מדבריו‪ .‬אכן זה היהודי‬ ‫טוב! שהוא יכין את המטה כל יום!) וכך נהיה הרבי ר' הערש‬ ‫משמשו של הרבי ר' מענדל'ע‪.‬‬ ‫ווידעראום‪ ,‬א מענטש וועלכער לערנעט פנימיות התורה – באקומט א‬ ‫היה איש תמים ומאמין‪ ,‬ובשמעו את דברי הרבי ר'‬ ‫שטארקע און קאכעדיגע 'אמונת צדיקים'! און ער האט נישט קיין גרויסער‬ ‫הערש מיהר והביא לו את כל הסכום‪.‬‬ ‫נסיון צו גלייבן אין צדיקים‪ ,‬ווייל די אלע מעשיות וואס מען דערציילט איז ביי‬ ‫והנה אותו בעל הבית היה מחזיק ברשותו 'ביקס'‬ ‫אחר פטירת הרבי ר' מענדל'ע לא התחיל‬ ‫אים א דבר פשוט! ווען ער הערט אויפן צדיק אז ער האט געהאט 'התפשטות‬ ‫(אקדח)‪ ,‬אמר לו הרבי ר' הערש כי ִיִ ירה ב'ביקס'‬ ‫להנהיג את עדת צאן מרעיתו תיכף לאחר פטירת‬ ‫הגשמיות' – לייגט זיך עס אים זייער גוט אויפן שכל! ער פארשטייט זייער‬ ‫אשר ברשותו לאויר שלש פעמים‪ ,‬ומיד אחר כך‬ ‫רבו הק' מרימנוב‪ ,‬אלא מקודם נסע לראפשיץ‬ ‫גוט וואס דאס מיינט! יעדע מעשה וואס ער הערט אויפן צדיק – גיבט אים‬ ‫בירכו ופטרו לביתו לשלום‪ .‬כשהגיע היהודי לביתו‬ ‫ונעשה תלמידו של הרה״ק מראפשיץ זי״ע למשך‬ ‫א קלארקייט אינעם מהות פונעם צדיק! ער ווערט נענטער צום צדיק! ער‬ ‫יצאו בני ביתו לקראתו בשמחה גדולה‪ ,‬ובישרוהו‬ ‫קרוב לי״ב שנים [מחודש אייר תקע״ה שבו נפטר‬ ‫באקומט אן אנדערע הערצה צום גאנצן צדיק!‬ ‫כי זה עתה התפשטה הידיעה המשמחת כי הפריץ‬ ‫הרבי ר' מענדל'ע‪ ,‬עד חודש אייר תקפ״ז שבו‬ ‫הרשע נפל שדוד בביתו באופן פתאומי‪ ,‬כאשר‬ ‫נפטר הרה״ק מראפשיץ]‪ ,‬ורק אחר פטירת הרה״ק‬ ‫פון אלע זייטן שרייט זיך ארויס אז עס איז‬ ‫בעודו עומד בהיכלו אשר בארמונו‪ ,‬חדרו בפתע‬ ‫מראפשיץ התחיל להנהיג את העדה ברימנוב‪.‬‬ ‫שוין העכסט צייט אריינצוגיין דערין‬ ‫פתאום דרך החלון שלשה 'קוילן' (כדורים) אשר לא‬ ‫והנה כאשר רצו למנות הרבי ר' הערש התקבצו‬ ‫מען קען האבן טענות אין הימל‪ :‬טאמער וואלט דער רבונו של עולם‬ ‫נודע מהיכן באו‪ ,‬ופגעו בו ונפל ומת‪ .‬ונוכחו כולם‬ ‫הרבה צדיקים ברימנוב לערוך בצוותא את היומא‬ ‫אינגאנצן מעלים געווען פון אונז אלע 'אורות'‪ ,‬נו‪ ,‬וואלט מען געדארפט מקבל‬ ‫לדעת כי לא דבר ריק הוא‪ ,‬ודבריו ומעשיו של‬ ‫דהילולא של הרבי ר' מענדל'ע‪ ,‬וכבר התיישבו שם‬ ‫זיין באהבה און זיך פארמעסטן מיט דעם שווערן נסיון פון חשכות הדור‪ .‬אבער‬ ‫הרבי ר' הערש פועלים גדולות ונפלאות‪.‬‬ ‫הרבה צדיקים‪ ,‬אבל עדיין לא התחילו את הסעודה‪,‬‬ ‫אין פאקט האט מען דאך נישט מעלים געווען דעם אור‪ ,‬עס איז דאך דא היינט‬ ‫כי הרבי ר' הערש עוד לא הגיע לסעודה‪ .‬והנה‬ ‫אזויפיל ספרים וואס זענען אזוי שיין מסביר פנימיות התורה‪ ,‬נו‪ ,‬פארוואס‬ ‫אחד מחשובי המסובים שם היה הרה״ק רבי שמעון‬ ‫מוזטו שטיין פונדרויסן?! פארוואס מוזטו מאכן דעם נסיון דאס שווערסטע‬ ‫פעם אחת רצה הרה״ק מראזוואדוב זי״ע לזכות‬ ‫מיערוסלב זי״ע‪ ,‬שבאותו זמן כבר היה זקן וסגי‬ ‫מעגליך?! עס איז נישטא קיין שום מצוה מגדיל צו זיין דעם נסיון! דו קענסט‬ ‫לשמש את הרבי ר' הערש‪ ,‬והנה הרבי ר' הערש‬ ‫נהור‪ .‬ואחר שהתעכבו זמן מה‪ ,‬הכה רבי שמעון על‬ ‫היה נוהג לישון על מיטה בעלת רגלים ארוכות‬ ‫דאך גרינגער מאכן דעם נסיון?! דער רבונו של עולם האט דאך דיר געעפנט‬ ‫השולחן ושאל‪' :‬הערש איז שוין דא? הערש איז‬ ‫במקום גבוה מאד‪ ,‬והיתה לו קפידה מיוחדת בזה‪,‬‬ ‫שוין דא'? (הערש כבר כאן?)‪ .‬אמר לו הרה״ק הרבי ר'‬ ‫א טויער – אז דו זאלסט נישט אזויפיל דארפן גלייבן מיט 'אמונה פשוטה'‪,‬‬ ‫והיה קשה מאד לעלות על מיטתו‪ .‬הלך הרה״ק‬ ‫אליעזר'ל מדזיקוב זי״ע‪' :‬וועם מיינט איר? דער רבי‬ ‫נאר דו זאלסט עס אליינס קענען זען‪ ,‬נו‪ ,‬פארוואס גייסטו נישט אריין אין‬ ‫מראזוואדוב וביקש מן הגבאים שיניחו לו לשמש‬ ‫ר' הערש'? (למי אתם מתכוונים? אל הרבי ר' הערש?)‪ .‬ענה לו‬ ‫דעם טויער?! פארוואס גייסטו נישט אריין אין דער וועלט וואו די צדיקים‬ ‫את הרבי בעלותו למיטתו‪ .‬כאשר הגיע הזמן ורצה‬ ‫רבי שמעון ואמר‪' :‬אליעזר‪ ,‬אזוי זאגסטו? ני! דער‬ ‫זענען אריינגעגאנגען?! אויב איז היינט פארהאן אזא 'חושך יכסה ארץ'‪ ,‬און‬ ‫הרבי ר' הערש לעלות על מיטתו‪ ,‬התכופף הרה״ק‬ ‫רבי ר' הערש איז שוין דא? דער רבי ר' הערש איז‬ ‫דא האט דער אויבערשטער געשאנקען אזא 'אור'‪ ,‬מוז מען האבן צוטון בלויז‬ ‫מראזוואדוב בכדי שיעלה עליו הרבי ר' הערש וכך‬ ‫שוין דא'? (אליעזר‪ ,‬כך אתה אומר? ‪ -‬לקרוא לו הרבי ר' הערש‬ ‫מיט דעם 'חושך' און גארנישט טועם זיין פון דעם 'אור'?! מען מוז פאר יעדן‬ ‫יעלה על המיטה‪ .‬אבל הרבי ר' הערש לא רצה‬ ‫‪ -‬ני! הרבי ר' הערש כבר כאן?)‪ .‬והיינו שהסכים גם הוא‬ ‫פרייז אנהאלטן דעם 'ענוה פסולה' – אפילו אויב צוליב דעם פאלט מען אריין‬ ‫ישר ‪718.484.2189‬‬ ‫בשום אופן להשתמש עמו ולעלות עליו‪ ,‬התחנן‬ ‫להסמיך את הרבי ר' הערש לרבי ומנהיג העדה‪.‬‬ ‫אין דעם גרעסטן 'קטנות הדעת'?! מיט אביסל התבוננות אין דעם‪ ,‬קען א מענטש‬ ‫הרה״ק מראזוואדוב לפניו כי הוא רוצה מאד בזה‪,‬‬ ‫זיך כאפן אז אונזער געווער קעגן נסיון הדור פון 'חכמות חיצוניות' איז דייקא‬ ‫נעתר לו הרבי ר' הערש ואכן עלה על כתפיו‪.‬‬ ‫צו ליגן אין 'חכמת התורה' סיי אין נגלה און סיי אין נסתר‪ ,‬און דייקא דורכדעם‬ ‫ובשעה שעלה עליו‪ ,‬אמר לו הרבי ר' הערש‪' :‬איך‬ ‫כבר מנעוריו היה הרה״ק הרבי ר' הערש עובד‬ ‫קענען מיר היינט צוריקברענגען די אמונה פשוטה און תמימות – וואס אונזערע‬ ‫האב דיר דאך געזאגט אז איך בין א גראבער‪'...‬‬ ‫ה' וירא שמים מרבים‪ .‬פעם אחת התאספו יחדיו‬ ‫באבעס האבן באקומען דורכן תהלים'ל און צאינה וראינה‪ .‬דער אויבערשטער‬ ‫(הרי אמרתי לך כי אני בעל בשר) ומי יבין בסוד קדושים‪.‬‬ ‫כמה מבני החייטים שהיו עניים מרודים‪ ,‬והחליטו‬ ‫זאל העלפן‪ ,‬אז עס זאל זיך אביסל עפענען פנימיות התורה פאר אידישע‬ ‫והרה״ק מראזוואדוב החזיק זאת כל ימיו לזכיה‬ ‫שצריכים הם לעשות מעשה ולקבץ קצת ממון‬ ‫נשמות‪ ,‬און מען זאל אנהייבן זען ממש א נייע וועלט‪.‬‬ ‫גדולה‪ ,‬שהרבי ר' הערש עלה עליו‪.‬‬ ‫לרווחת בני משפחותיהם‪ .‬ישבו והתייעצו כדת מה‬ ‫ארה"ב‪718.536.2347 :‬‬ ‫לקבל הגליון מדי שבוע במייל‪,‬‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫תולדות יהודה‬ ‫סט‬ ‫יט‬ ‫ן‬ ‫לסדר מוקד הפצה‪ ,‬ולתרומות‪:‬‬ ‫ארה"ק‪072.3323310 :‬‬ ‫מכו‬ ‫שין‬ ‫למכון תולדות יהודה סטיטשין‬ ‫ענגלאנד‪033.0175.9024 :‬‬ ‫אין להעתיק שום חלק מגליון‬ ‫‪gilyondoeihu@gmail.com | 347.662.3229‬‬ ‫זה בלי רשות המערכת‬ ‫כ " <ל ה ו צ א ת ס פ רי ט "א‬ ‫קאנאדע‪438.771.1003 :‬‬ ‫ק מ ר ן ר בי נ ו ש <ל י‬